פרוטוקול של ישיבת ועדה

כנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

46
הוועדה למיזמים ציבוריים
02/05/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 10
מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים
יום שלישי, י"א באייר התשפ"ג (02 במאי 2023), שעה 13:30

פרק ב' (הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: אוהד טל – היו"ר
רם בן ברק
אלי דלל

עמיהוד שמלצר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר

לירון מאוטנר - עו"ד, משרד המשפטים

זהר בוצר שלו - עו"ד, צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות התחרות

אביטל קרופניק - ראש תחום שירותי מידע ושירותי תשלום, רשות ניירות ערך

אורית שרייבר - עו"ד, מנהלת מערך חקיקה, רשות ניירות ערך

רוני בקמן - עו"ד, מערך החקיקה, רשות ניירות ערך

אילת שמעון - רשות שוק ההון

אילנית מדמוני - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

איילת פליישר - בנק ישראל

יעל לילנטל - פיקוח על מערכות תשלומים, בנק ישראל

שירלי אבנר - עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

אייל דותן - עו"ד, איגוד הבנקים

עירן פאר - מנהל יחידת הרגולציה, בנק הפועלים

משה קאשי - מנהל תחום פיננסים, לובי 99

אמיר ונג - עו"ד, ייעוץ משפטי, גמא - שירותי נכיון וסליקה

נטע דורפמן רביב - עו"ד, פייפל

רן בייליס - עו"ד, יועץ משפטי, BTB

ענת סביצקי ביינהורן - מנהלת אסטרטגיה, מקס איט פיננסים בע"מ

אהרון קאופמן - עו"ד, יועץ משפטי, שופרסל

לילך דחוח - קצינת ציוות ורגולציה, שופרסל

איתי עצמון
אביגיל כספי

יוני בן הרוש

אהובה שרון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



פרק ב' (הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612

צוהריים טובים לכולם. לאחר ההפסקה אנחנו מחדשים את הדיון. הגענו לסעיף 31 בחוק ומשרד האוצר מוזמן להמשיך בהקראה.

31. רשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב

(1) מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב, שתכלול מנפיקים בפיקוחו שמתקיים בהם אחד מאלה:

(1) הוא מנפיק שהנפיק עשרה אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל, או מנפיק אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו עשרה אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל. לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו במנויים להלן, כולם או חלקם, חלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים:

(1) תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין מהותי בו.

(2) תאגיד השולט במנפיק.

(3) תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין מהותי בו.

(2) הוא מנפיק של אמצעי תשלום מסוג של אמצעי תשלום שקבע השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובהתייעצות עם הממנה על התחרות, הנגיד והמפקח על נותני שירותים פיננסיים, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית, ששיעור אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך אותם אמצעי התשלום התקפים שהונפקו בישראל עולה על השיעור שקבע השר, או ששיעור העסקאות שבוצעו באמצעות אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך סכום העסקאות הכולל שבוצעו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת, באמצעות אותם אמצעי התשלום שהונפקו בישראל, עולה על השיעור שקבע השר. לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו במנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים.

(2) רשימה כאמור בסעיף קטין (א) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר.

(3) בסעיף זה, "מנפיק" – כהגדרתו בסעיף 30(ב).



32. מנפיק בעל היקף פעילות רחב

(1) מנפיק בעל היקף פעילות רחב המנפיק אמצעי תשלום מסוג מסוים, לא יסרב להתקשר עם סולק הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אותו סוג של אמצעי תשלום, לשם ביצוע הסליקה של פעולות תשלום כאמור, מטעמים בלתי סבירים. לעניין זה, יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים.

(2) השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ובהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (א), אם סבר כי החלת הוראות הסעיף האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי תשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת המשלמים או המוטבים.

(3) בסעיף זה, "סולק" – כהגדרתו בסעיף 29(ג).

בדיון הקודם דיברנו על הגדרת סולק בעל היקף פעילות רחב ועל החובות שיחולו לגביו. מנגנון דומה קיים לגבי – אני אדגיש את ההבדלים אבל קיים לגבי – מנפיק בעל היקף פעילות רחב. כמו שאמרנו, שוק התשלומים הוא שוק דו-צדי ואנחנו לא רוצים, חוששים, למנוע מצב שבו גורם חזק בצד אחד יפעיל כוח שוק גם בצד השני. לכן בדומה להוראה שקבועה כיום בחוק הבנקאית (רישוי), מנפיק בעל היקף פעילות רחב חייב להתקשר עם סולק של אותו אמצעי תשלום. כאן ברירת המחדל היא שלא כמו בסולק, מנפיק בעל היקף פעילות רחב, כברירת מחדל חייב להתקשר עם כל סולק כאשר לשר יש סמכות לפטור מנפיקים ספציפיים. ההגדרה של מנפיק בעל היקף פעילות רחב דומה למה שקבוע היום וזה אומר מי שהנפיק למעלה מ-10 אחוזים של כרטיסי חיוב בישראל או מי שלמעלה מ-10 אחוזים מסכום העסקאות ששולמו בכרטיסי חיוב נעשו באמצעות כרטיסי החיוב שהוא הנפיק, כאשר בדומה לסיפור של מנפיק בעל היקף פעילות רחב, אנחנו מאפשרים לשר להוסיף אמצעי תשלום. זאת אומרת, להכניס מנפיק לא של אמצעי תשלום מסוג כרטיס החיוב אלא להגדיר מנפיק של אמצעי תשלום מסוג שיקבע השר וגם את השיעורים שמעליהם מנפיק של אותו אמצעי תשלום ייחשב כמנפיק בעל היקף פעילות רחב, שיהיה חייב להתקשר עם סולק בעל היקף פעילות רחב של אותו אמצעי תשלום.

בנוגע להערות שקיבלנו מיושב ראש הוועדה, מהיועץ המשפטי, להכנסה של התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים, נכניס לסעיף הזה כולל גם אישור של הוועדה להגדרת האמצעים.

אותם תיקונים שערכנו בעניין הסולק. נכניס בהתאמה גם כאן.

נכון.

יש לנו עוד הערה לעניין סעיף 32, לעניין הפטור. קודם כל, חשבנו שכדאי להבהיר שהפטור יכול להיות לתקופה קצובה. הערה נוספת היא לעניין מתן פומבי להחלטה.

שתי ההערות מק ובלות. אנחנו נוסיף אפשרות לקביעה של פטור לתקופה קצובה ואנחנו ברשימה שהמאסדרים יפרסמו את המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב, שרק מי שמנוי שם חלה לגבי החובה, גם יהיה רשום ממנפיקים שהם בעלי היקף פעילות רחב אבל שקיבלו פטור מהשר.

ברשימה שתפורסם באינטרנט.

כן. ברשימה שתפורסם באינטרנט. השר יודיע על כך למאסדר הרלוונטי כאשר הוא פוטר.

על הפטור.

אם הוא פוטר, הוא יודיע על כך למאסדר הרלוונטי. כן. כדי שהוא יפרסם ברשימה.

בגדול ההגדרה של מנפיק בעל היקף פעילות רחב כוללת תנאי שבוצעו לפחות 10 אחוזים מסכום העסקאות בישראל. זה כבר לא כל כך מתאים למצב שנתח העסקאות בחוץ לארץ עולה בצורה דרמטית. מאז סוף שנת 2020 עד סוף שנת 2022 הנתח של סכום העסקאות בחוץ לארץ הכפיל את עצמו והוא כבר דו ספרתי. באמת לא הגיוני לא להכליל את כל הקניות של הישראלים ב- נקסט ובחוץ לארץ וכולי.

לגבי ההערה הזאת. דבר ראשון, החישוב כאן הוא חישוב של מונה ומכנה ובשניהם אנחנו מתייחסים באותו אופן. כלומר, גם במונה, כמה מנפיק ספציפית, כי אנחנו מחשבים את העסקאות שלו בישראל, וגם במכנה, את העסקאות בישראל. כלומר, הגידול בעסקאות בחוץ לארץ לא אמור להשפיע באופן מהותי על החישוב כי אנחנו נחסר גם את כל הפעילות בחוץ לארץ או יותר נכון לא נחשיב אותן, גם במונה וגם במכנה. בגלל שזה פרופורציונלי פחות או יותר, לא אמור להיות שינוי מבחינת החישוב.

אבל יכול להיות שיש מנפיק שנתח העסקאות שלו בחוץ לארץ הוא משמעותי.

בעניין הזה, הרציונל הוא לגבי הסולקים בישראל. החובה שלו גם חלה על הסולקים בישראל להתקשר עם אותו מנפיק. בגלל זה מה שרלוונטי זה השוק הישראלי ולא שווקים אחרים. אני אומר שאם ייכנסו חברות זרות לישראל שיש להן פעילות ענפה בחוץ לארץ, זה יכול להיות חוסר פרופורציה משמעותי מאוד בין הפעילות שלהן בחוץ לארץ לבין הפעילות בישראל. בגלל זה אנחנו לא רואים את זה כרלוונטי לעניין החישוב הזה, מה גם שכמו שאמרתי, החובה חלה לעניין הסולקים בישראל ולגבי הפעילות בישראל.

בנק ישראל. יש גם את מספר הכרטיסים. זאת אומרת, זה הגבוה מביניהם. זה או מספר הכרטיסים או הפעילות בישראל. זה נותן מענה להתפלגות בין החברות.

אותה הערה שהערנו קודם. אנחנו סבורים שיש צורך לקבוע את הסף המינימלי בחוק וכמובן ההערה שלנו בדיוק הפוכה. אנחנו חושבים שכל הפעילות, כאשר מדובר בגופים זרים, בהקשר של אם יחליטו להרחיב על אמצעי תשלום נוספים, זה צריך להיות רק בישראל והשוק הרלוונטי. בוודאי שאי אפשר יהיה גם להפריד. זאת אומרת, צריך להפריד בין הפעלות של גוף זר שבא לישראל, הפעילות שלו בחוץ לארץ לעומת הפעילות שלו בישראל, היא כמובן לא רלוונטית לצורך הפסקה.

אני רוצה לחדד. לא מדובר על פעילות בחוץ לארץ אלא מדובר על הפעילות של משתמשים ישראלים בחוץ לארץ.

חידוד לגבי מה שאמרת. הסמכות של השר נוגעת לאמצעי תשלום התקפים שהונפקו בישראל.

זו הייתה תגובה. סליחה, לא הבהרתי נכון. זאת תגובה להערה שניתנה קודם. חשוב להבהיר שאנחנו דווקא חושבים הפוך. חשוב להשאיר את הפעילות, אם בכלל יש הסמכה. חשוב כמובן להשאיר רק על פעילות בתוך ישראל.

הסעיף הבא הוא סעיף 33, מה שאנחנו מכנים קישוריות בין אפליקציות. נתנו הקדמה לעניין הזה במצגת שהצגנו והסברנו את הרציונל. אבל עכשיו אנחנו נרצה טיפה להרחיב. אני מזכיר שהסעיף הזה, בניגוד לסעיפים הקודמים בהם לקחנו הוראות קיימות בחוק והטמענו אותם ועשינו את השינויים הנדרשים, לדעתנו כאן אנחנו עושים סעיף חדש בנושאים תחרותיים שהוא נוגע לשוק העברות בין יחידים. כלומר, כשאני לצורך העניין רוצה להעביר לעמיהוד, אנחנו לא בתי עסק, אנחנו מעבירים בינינו, זה השוק הרלוונטי. אנחנו מכנים את זה P טו P, פיר טו פיר.

הצעד הזה נולד ממחקר של רשות התחרות - ואני אעביר אחר כך לרשות התחרות להסביר מעט על המחקר – שמצאה שבשוק הזה, ספציפית בישראל, יש מה שנקרא אפקט רשת. אפקט רשת הוא מצב בו הלקוח, הערך שלו מאפליקציה מסוימת, גדל ככל שליותר חברים שלו יש את אותה אפליקציה. נורא ברור לראות את זה לדוגמה באפליקציות מסרים, ב-ווטסאפ. ברגע שלי יש ווטסאפ, לעמיהוד יש ולכולם בוועדה יש ווטסאפ, אני יכול לתקשר איתם באמצעות הכלי הזה. אם אני ארצה עכשיו להחליף אפליקציה שעושה בדיוק את אותה פעולה, אני אהיה בבעיה כי אני צריך לשכנע את כולם לעבור לאותה אפליקציה שאני אוהב וזה לא מעשה טריביאלי. לכן נוצר מצב אבסורדי שככל שאתה גדל בשוק הזה ויש לך כוח שוק, כך יש איזושהי מכפלה לקוח השוק הזה כי אפקט הרשת שלך גדל.

כשהסתכלנו על השוק הזה, היו כל מיני הצעות, אנחנו חשבנו לטפל בזה באופן הכי מדויק שאפשר ופשוט לצמצם באופן משמעותי את אפקט הרשת. איך אנחנו עושים את זה? אנחנו רוצים להחיל חובה על אותן אפליקציות גדולות שכבר צברו איזשהו אפקט רשת מסוים, לחייב אותן "לדבר". כלומר, אנחנו ניגע בנוסח, להעביר כספים בינן לבין אפליקציות אחרות, אנחנו נחייב אותן לאפשר את הדבר הזה. כך כל אפליקציה אחרת שרוצה להיכנס לשוק ונתקלת בבעיה של אפקט רשת, תוכל לגשת אל אותן אפליקציות ולדרוש שהלקוחות שלה יוכלו להעביר ללקוחות שנמצאים אצל האפליקציה שיש לה את אותו אפקט רשת.

מעבר לזה, אנחנו גם מחילים חובה על מנהלי חשבונות תשלום. אני מזכיר שניהול חשבון תשלום, זאת המילה הכללית לעו"ש. היום זה בנקים, מחר אנחנו מצפים, בעקבות החקיקה הזאת, שיהיו כאן הרבה גופים חדשים שיציעו את השירות הזה. אנחנו מחייבים אותם לקבל העברות באמצעות פרט מזהה. היתרונות המרכזיים של האפליקציות – וזה לא חדש, זה לא רק נכון לישראל אלא זה גם בכל העולם – האפליקציות האלה אפשרו פעם ראשונה, במקום לשים מספר חשבון בנק, סניף וכל הדברים האלה, פשוט לבחור מספר טלפון באמצעות מספר הטלפון הזה הן יודעות לשלוח את הכספים למוטב הרלוונטי. אנחנו מחייבים את ניהול חשבונות התשלום מסדר גודל מסוים, לאפשר לקבל כספים באמצעות פרט מזהה. היכולת של האפליקציות החדשות וגם הקיימות לגשת לאזרחים שאין להם אפליקציות כאלה או שיעדיפו לקבל את זה ישירות לחשבון הבנק, הם יוכלו לעשות את זה ישירות לאותו חשבון בנק.

גם אם למוטב אין אפליקציה, זה יכול להגיע אליו לחשבון הבנק.

נכון. אין צורך לשלוח ל-ביט או לפיי-בוקס. אפשר לשלוח ישירות לחשבון הבנק.

אני אשמח אם רשות התחרות תרחיב קצת על המחקר ועל הממצאים.

כן. בבקשה.

כפי שמיכאל אמר, זה שוק שמתאפיין באפקט רשת. זאת אומרת, באמת הערך ללקוח של האפליקציה עולה ככל שיותר ויותר משתמשים באפליקציה. מטבע הדברים שוק כזה שמתאפיין באפקט רשת, בסופו של דבר מתכנס למנצח יחיד. זה שוק של מנצח יחיד שבעצם כולם יהיו באותה פלטפורמה על מנת שיוכלו לתקשר אחד עם השני. כל זה באופן שיעשה את זה בלתי אפשרי למישהו חדש להיכנס לשוק. יש שחקנים שחושבים להיכנס. מעבר לזה, גם יאפשר אולי לאותו מנצח יחיד להשתמש בכוח המונופוליסטי שלו לרעה בהמשך. כלומר, גם אם תגיע אפליקציה שתציע איזשהו שירות חדשני וטוב ומעולה, היא לא באמת תצליח לחדור לשוק בגלל שלא תהיה לה את האפשרות לגרוף את המשתמשים אליה.

צריך לזכור שאנחנו לא מדברים רק תחרות בתחום ה-P טו P כי בסופו של דבר אנחנו רואים את האפליקציות האלה כפלטפורמה למכירת מוצרים פיננסיים נוספים ולכן זאת תחרות גם בשווקי המשך. לכן, כמו שמיכאל אמר, אנחנו המלצנו את הקישוריות הזו בין האפליקציות שתפתור את הבעיה הזו ותאפשר לכל לקוח לבחור את האפליקציה הכי טובה מבחינתו ולא רק את האפליקציה שבה נמצאים כולם.

אם אני מבין נכון, כך זה גם עובד באירופה.

מבחינת הקישוריות?

כן.

לרוב כן. זה תלוי במבנה באירופה.

יש הרבה מאוד שווקים, ובדרך כלל הדרך בה זה מתנהל, באירופה יש לחץ תחרותי על הבנקים מצד ענקיות הטכנולוגיה והם לרוב מתאגדים ביניהם, בין אם הם מתחילים בהתחלה לבד ואז מתאגדים אבל יש איזושהי אפליקציה כלל בנקאית שעושה את הקישוריות האלה. זה בעיקר נפוץ במדינות הנורדיות, בשוודיה וכולי. אין את הבעיה כמו שיש אצלנו שיש איזשהו מנצח יחיד, שחקן בשוק שתפס כוח משמעותי, אלא זה איזשהו שירות שהמערכת הבנקאית נותנת לציבור ואז כל החששות התחרותיים לא קיימים. אנחנו לא מכירים הוראה כזאת באירופה אבל גם החששות שאצלנו קיימים, הסיטואציה הזאת, אין סיטואציה דומה באירופה. הם מעולם לא נדרשו לסוגיה הזאת.

ספציפית לעניין הדיון היום. הצעד הזה הוא צעד שבאמת ישבנו ביחד עם בנק ישראל, רשות התחרות, רשות ניירות ערך בצוות משותף הרבה מאוד זמן כדי להבין איך אנחנו עושים את זה ולמה אנחנו עושים את זה. ספציפית בעניין של האפיון של המערכת, אנחנו כן נשמח אם בשלב הזה אנחנו לא ניגע בסעיף הרלוונטי שמתייחס לדבר הזה ונציף אותו בהמשך. קיבלנו הערות מהציבור לגבי הבהירות שלו ולגבי הוודאות שהוא מייצר ואנחנו כן רוצים לקחת עוד דיון כדי לחשוב על הדבר הזה ולהציג אותו בצורה מלאה.

בסדר גמור. מקובל.

אני אקריא את הסעיף.

33. נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב

(1) בסעיף זה -

"מוטב" – מוטב שהוא יחיד.

"מנפיק" – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון אשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בהנפקה של אמצעי תשלום.

"משלם" – משלם שהוא יחיד.

"נותן שירות להעברת כספים בין יחידים" – מנפיק שהוא גם סולק, הנותן שירות להעברת כספים בין יחידים.

"נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב" - נותן שירות להעברת כספים בין יחידים המנוי ברשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שפרסם מאסדר לפי סעיף קטן (ו).

"סולק" – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בסליקה של פעולות תשלום.

"פרט מזהה" – מספר טלפון או כתובת דואר אלקטרוני או פרט אחר שקבע השר בהתייעצות עם הנגיד.

"שירות להעברת כספים בין יחידים" – שירות מקוון המאפשר למשלם להעביר כספים למוטב על סמך פרט מזהה של המוטב והמאפשר למוטב לקבל כספים על סמך פרט מזהה שלו, ובלבד שהשירות אינו ניתן בידי בנק רק למשלם שלטובתו הבנק מנהל חשבון תשלום מסוג עובר ושב.

אפיינו את הפעילות. מדובר באפליקציות שגם מאפשרות למשלם שהוא יחיד להעביר כסף וגם למוטב שהוא יחיד לקבל כסף ובאמצעות שירות מקוון. כלומר, באמצעות האינטרנט. הוא מאפשר להעביר את זה באמצעות פרט מזהה של הלקוח שהגדרנו כאן כמספר טלפון, אחד מרשימת אנשי הקשר שלך, או באמצעות דואר אלקטרוני.

בסיפה של ההגדרה נותן שירות להעברת כספים בין יחידים, מאחר שכיום יש גם בנקים שמאפשרים להעביר כספים בין הלקוחות שלהם באמצעות מספר טלפון והחובה הזאת לא נועדה לכלול את השירות הזה, את הסיפור הזה, אלא רק את אותן אפליקציות אוניברסליות כאלה שנותנות לא רק ללקוחות הבנקאיים של הבנק – החרגנו ובלבד שהשירות אינו ניתן בידי בנק למשלם שלטובתו הבנק מנהל חשבון תשלום מסוג עובר ושב.

נעבור להוראות האופרטיביות.

(2) נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב יאפשר ללקוח שהוא משלם להעביר כספים למוטב שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים אחר, על סמך פרט מזהה.

(3) נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעולות רחב יאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים אחר, על סמך פרט מזהה.

(4) מנהל חשבון תשלום למוטב יאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים או של מנהל חשבון תשלום למשלם על סמך פרט מזהה. הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מנהל חשבון תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן.

(5) זה הסעיף שמיכאל ביקש שלא נדון בו כרגע ואנחנו נציע סעיף אחר במקומו.

(6) מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שבפיקוחו, שתכלול כל נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שסכום הכספים שהעביר בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, עולה על עשרים אחוזים מהסכום הכולל של הכספים שהועברו בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, בשנה הקלנדרית הקודמת, או שסכום הכספים שקיבל בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, עולה על עשרים אחוזים מהסכום הכולל של הכספים שהתקבלו בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, בשנה הקלנדרית הקודמת. לשם חישוב השיעור כאמור יראו בתאגיד שנותן שירות להעברת כספים בין יחידים הוא בעל עניין מהותי בו, בתאגיד השולט בנותן שירות כאמור ובתאגיד שמי ששולט בנותן שירות כאמור הוא בעל עניין מהותי בו, חלק מנותן השירות כאמור. רשימה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר. השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות, רשאי, בשים לב, בין השאר, למצב התחרות בתחום שירותי התשלום, להפחית את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה.

על מנת לפרוט את הרשת, בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), אנחנו נכנסים לנותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא גדול, לאפשר ללקוח שלהם, ראשית, להעביר כסף ללקוח של אפליקציה אחרת, ושנית, לאפשר ללקוח שלהם לקבל כספים מאפליקציה אחרת. בנוסף, כמו שמיכאל הסביר, מוצע לחייב מנהלי חשבונות תשלום שאינם קטנים כי החרגנו כאן מהחובה הזאת מנהל חשבונות תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן. לקבל כספים מנותן שירות להעברת כספים בין יחידים או ממנהל חשבון תשלום אחר וגם זה על סמך פרט מזהה, על סמך טלפון או אי-מייל. ההגדרה כיום של הגורמים שזה יחול עליהם, זאת אומרת, נותן שירות להעברת כספים בין יחידים, גדול. בעל היקף פעילות רחב, זה מי שהסכומים שהוא קיבל עולים על 20 אחוזים מהסכום הכולל של כספים שהועברו במסגרת הפעילות הספציפית הזאת או שסכום הכספים שהוא העביר במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים עולה על 20 אחוזים מסך הסכומים הכולל שהועברו בטכניקה הזאת.

המילה יאפשר, היא לא מילה קצת חלשה? יכולה להיות מציאות שיאפשר אבל בתנאים או בעמלות או בכל מיני דרכים.

אני אגיד מה הכוונה שלנו ויכול להיות שאחר כך נעדכן את הנוסח בהתאם לכוונה. אנחנו חושבים, בדומה למה שאתה אומר, שאם לצורך העניין מפעיל יישומון יבוא ויגבה עמלה נוספת על כך שהעבירו מחוץ לאותה אפליקציה, זה לא ייכנס לגדר יאפשר. הוא בעצם מטרפד את הדבר הזה והוא גורם עלויות משמעותיות להעברה מחוץ לאפליקציה וכל הרעיון של להפחית את אפקט הרשת, די מצטמצם באופן משמעותי.

עדיין אפשר לפרש את זה כך.

משפטית, אני קטונתי. אנחנו נברר. אני אגיד מבחינת הכוונה שלנו, הכוונה שלנו היא שכל מיני תנאים מגבילים לגבי העברה מחוץ לאפליקציה שיגרמו ללקוח להעדיף להעביר בתוך האפליקציה בגלל אותם תנאים, אנחנו חושבים שזה לא נכנס בגדר מאפשר.

אם אנחנו מסכימים על המהות, אולי כדאי לעשות איזשהו שינוי ניסוח כדי שזה יהיה ברור.

אין בעיה. אנחנו נחזור לוועדה עם נוסח מעודכן.

אני כן אשלים את דבריו של היושב ראש. אנחנו נגיע בהמשך לסעיף 39 שנוגע לייזום ושם יש הוראה הרבה יותר מרחיקת לכת שאומרת שמנהל חשבון תשלום למשלם הינה בהוראת תשלום שהועברה באמצעות יוזם מתקדם בהתאם להרשאת גישה לחשבון, כאילו ניתנה לו ישירות בידי המשלם. אני לא בטוח שצריך ללכת עד לשם אבל לכל הפחות, כפי שאמר היושב ראש, לקבוע שהתניית תנאים בלתי סבירים או אפילו במקרים מסוימים גביית עמלה בסכום שירתיע ובפועל לא יאפשר את יישום ההוראה, אני חושב שכן צריך לחדד את זה בנוסח כדי לתת תוכן למילה יאפשר.

אין בעיה. אנחנו נחזור עם נוסח.

לובי 99. החוק כפי שהוא כתוב היום, שנשאיר אפליקציה או ארנק דיגיטלי של פחות מ-20 אחוזים סגור לכל האפליקציות האחרות, מאפשר מצב עולם של דואופול. בלי שום קשר לתנאים שקיימים בשוק, לחלוקת השוק היום בין האפליקציות, יכול להיווצר מצב שיש אפליקציה שמחזיקה 82 אחוזים ואפליקציה בינונית שמחזיקה 18 אחוזים, ובעצם זאת שמחזיקה את ה-18 אחוזים, לא נפתחת לאפליקציות קטנות שמחזיקות שניים-שלושה אחוזים ובעצם מהווה חסם כניסה. היא כמובן תבחר להתקשר עם הגדולה. אז יישארו שתיים גדולות שמחזיקות את רוב השוק. כאשר האפליקציה הבינונית מהווה חסם לכל השאר.

אנחנו מבינים את הרציונל לא לאפשר את הפתיחה של האפליקציה הבינונית לאפליקציה הגדולה, אבל צריך למצוא איזה מודל שבו גם האפליקציה הבינונית שמגיעה ל-18 אחוזים ואפילו ל-15 אחוזים תיפתח בצורה כזו או אחרת לאפליקציות הקטנות כי בסופו של דבר זה יגיע למקום הזה. אפליקציה שיש לה חמישה אחוזים מאפקט הרשת, היא תגדל ותגיע לשמונה אחוזים ואז הם פשוט ייצרו שיווי משקל בין שתי האפליקציות ורק הן ישלטו בשוק.

התחרות עצמה לא תייצר את זה.

אין תחרות. יש אפקט רשת. מי שיש לה שלושה אחוזים - יש 18 אחוזים, יש 82 אחוזים ויש אחת עם שניים-שלושה אחוזים – היא לא תצליח לגדול כי היא לא יכולה לדבר עם ה-18 אחוזים. היא פשוט חסומה לכמעט 20 אחוזים מהשוק.

בסופו של דבר אני לא בטוחה שיש הצדקה לדבר על אפליקציה שהיא מתחת ל-20 אחוזים. בגלל שדיברנו על מנצח יחיד ובגלל שדיברנו על אפקט רשת, בסוף למנצח הזה יש את המסה הקריטית של הלקוחות. כל מי שרוצה להיכנס לשוק, זה יספיק לו כי יש לו את המסה הקריטית. לזה אני אוסיף שהאפליקציה הבינונית, האפליקציה שהיא מתחת ל-20 אחוזים, כמו שראינו במחקר שלנו, לרוב הלקוחות שלה הן לא שלה בלבד. זאת אומרת, הלקוחות שלה הן מולטי הומרס, הם משתמשים בכמה אפליקציות כי הרי אתה לא יכול באמת להחזיק באפליקציה אחת שאין בה מספיק לקוחות ואתה חייב להיות מולטי הומרס. לכן גם אם האפליקציה הבינונית לא תהיה חייבת, לרוב הלקוחות שלה כן יהיו גם המנצח היחיד. לכן אנחנו לא חשבנו שיש הצדקה. כמו שאתה אומר, יש הבדל בין להכריח אותה לדבר עם הגדולה לבין לדבר עם הקטנים.

לא לחייב אותה. לדבר עם הקטנים. להכריח את האפליקציה הבינונית לפחות לדבר עם הקטנים. לא עם הגדולה.

אני ארחיב את התשובה. אם קרה מקרה והלקוחות רק באפליקציה אחת שהיא הבינונית, כך נקרא לה, ולא אצל הגדולה, עדיין יש להם חשבון בנק, לרוב האזרחים במדינת ישראל יש חשבון בנק, ובמסגרת הצד הזה אנחנו מאפשרים גם העברה לחשבון בנק ישירות. כלומר, אנחנו לא צופים מצב שבו יהיה לקוח שלא תהיה אפשרות לאפליקציה קטנה לשלוח אליו כספים.

אתה מכניס לשוק אפליקציה שנותנת שירותים נוספים – מתחרה באשראי, נותנת הצעות ערך, כל מה שאתם אומרים כאן. אם אתם משאירים את השוק לשתי אפליקציות שיוצרות ביניהן שיווי משקל וחוסמות את הקטנות, אתם בחיים לא תקבלו את הפיזור ל-10, 20 אפליקציות. אתה תקוע עם שתי האפליקציות האלה.

אני אדגיש שאם אפליקציה היום לא נכנסת ברף ה-20 והיא מצליחה בעקבות הצד הזה או כל דבר אחר שהיא מצליחה לעשות, כמובן שהחובה תחול עליה. אם ההצלחה גורמת לה לצבור לקוחות ונתח שוק, החובה תחול עליה. זה לא עניין פרסונלי כאן. זה עניין של נתח שוק.

דבר שני. אני גם מתחבר קצת ללחץ התחרותי. בסופו של דבר האפליקציה, אם היא תראה לנכון, תמיד יש לה את האפשרות להתחבר לאפליקציה גדולה ולאפליקציות אחרות. זה באמת נותן ערך תחרותי מאוד גדול ללקוחות.

זו בדיוק הבעיה, אם היא תראה לנכון להתחבר עם אלה שמתחתיה.

מה שאנחנו עוסקים כאן זה בהטלת חובה, את מי אנחנו מחייבים לשנות את המודל העסקי שלו ולנהוג כפי שאנחנו חושבים. כשאנחנו מגיעים לבחון דבר כזה של הטלת חובה, אנחנו לא מטילים אותה כי אנחנו חושבים שאולי זה נכון. אנחנו צריכים להיות בטוחים שבאמת יש ערך גדול מאוד ללקוחות וחשש משמעותי לשימוש בכוח שוק. במקרים שהם מתחת ל-20 אחוזים, בדומה למה שרשות התחרות אמרה, אנחנו לא רואים את זה.

שלום לכולם. בנק הפועלים. אני רוצה לדבר על שני סעיפים, על סעיף 33(ד) ועל סעיף 33(ו).

סעיף 33(ו) הוא סעיף הפטור שנותן פטור לאפליקציה קטנה מ-20 אחוזים. בטיוטה הראשונה של החוק זה היה חמישה אחוזים. כששאלנו מה הרציונל, אמרו לנו שרוצים ליצור אפשרות ל-... מכלל האפליקציות שנכנסו לשוק וייצרו תחרות ל-ביט. אמרנו שזה הגיוני וזה סביר. פתאום המספר קפץ ל-20 אחוזים, שזה מותאם למידותיה של אפליקציה אחת, של פיי-בוקס. החוק הזה הוא חוק ביט. הסעיף הזה הוא סעיף ביט. הקישוריות בין אפליקציות זה ביט עם האחרים. פיי-בוקס, השנייה בגודלה, פטורה לחלוטין, הקטנות פטורות כי הן קטנות, ו-ביט צריכה להתחבר לכולן כחובה, המילה לאפשר היא חובה, וזהו בעצם. אין כאן שום קישוריות באפליקציה. ביט מתחברת עם האחרים. פיי-בוקס פטורה. לא ברור לי למה, לא ברור לי למה 20 אחוזים נחשב גוף קטן שצריך להגן עליו. פיי-בוקס היא לא סטרט-אפ, היא לא פינטק, היא גוף שבבעלות בנק דיסקונט ושופרסל, גוף ענקי וגדול. למה צריך לתת להם פטור? למה החובה רק על ביט? למה רק ביט צריכה להתחבר לכולם? אני לא מבין את הרציונל כאן. לא מבין איך זה תורם ועוזר לאחרים.

דבר שני. הקטנות האלה הן גופים גדולים שמגיעים מחוץ לארץ. ניקח את רבולוט שעוד מעט ייכנס לישראל עם 26 מיליון משתמשים בקרוב ל-60 ארצות והוא בא לישראל אבל הוא גוף קטן ולכן הוא מקבל פטור כי הוא פחות מחמישה אחוזים. נוצר מצב שהגדולים מחוץ לארץ מקבלים פטור כי הם קטנים בישראל והגדולים בישראל מקבלים פטור כי הם קטנים מ-20 אחוזים. לא מבין את הרציונל הזה. למה 20 אחוזים זה פטור? פטור בחוק שטרום, פטור לבנק רחב הוא 10 אחוזים. למה כאן זה 20 אחוזים? מה קרה? יש שתי אפליקציות בשוק, אחת חייבת ואחת לא חייבת? זה חוק פרסונלי שנועד לפטור שירותים אחרים. אנחנו לא מתנגדים לזה, אנחנו רואים בזה בעיה. תחרות זה דבר חשוב אבל למה לפטור מאותה חובה גם את המתחרים היקרים שלנו?

נקודה שנייה. סעיף 33(ד). סעיף 33(ד) הוא סעיף שמחייב אותי כבנק לאפשר העברת כספים של לקוחות דרך פרט מזהה, מספר טלפון. אנחנו מאוד בעד הסעיף הזה. אנחנו חושבים שזה חיובי מאוד. פרט מזהה, כמו ש-ביט משתמשת, זה דבר נכון, הוא טוב ללקוח, הלקוח עושה אינטואיטיבית, נכון שגם החשבון לבנק שלו ולא רק יהיה ב-ביט. הבעיה היא שהסעיף הזה לא אפוי. המערכת שנועדה לעשות את זה, עדיין לא קיימת ואומר למה אני מתכוון. כדי ליצור מצב שמביא בחשבון פרט מזהה דרך מספר טלפון, צריך דבר מאוד פשוט, שלכל חשבון בנק יש מספר טלפון שצמוד אליו. כלומר, צריך לקחת את כל לקוחות הבנקים בישראל, להגיד: אדוני, זה חשבון הבנק שלך, מה מספר הטלפון שאני שולח אליו. יכול להיות שזה לוקח הרבה זמן. כאן נכנסת בעיה נוספת. יש לי שני חשבונות בנק, מה קורה אז? אם שניהם אצלי בבנק, אני פונה ללקוח ושואל אותו לאיזה חשבון הוא רוצה להעביר והוא אומר לי לאחד או לשני. אבל אם יש חשבון בנק בבנק הפועלים ובלאומי, לאן הוא יעביר? אני לא יכול לדבר עם לאומי. נסו לדבר עם בנק לאומי, לא עם בנק דיסקונט, לא עם אף בנק. כלומר, כשאני מעביר ליוסי כהן דרך פרט מזהה, מספר טלפון, איזה יוסי כהן יקבל את הכסף?: יוסי כהן בבנק לאומי או יוסי כהן בבנק הפועלים או יוסי כהן בבנק דיסקונט?

אין כאן פתרון. כרגע אין פתרון לעניין הזה. אין החלטה. אין גם מאסדר שיעשה את זה. אף אחד לא החליט מה לעשות. אומרים לנו שאנחנו תוך שנה נעשה את זה, חובה עלינו אחרי שנה, יטילו סנקציות פליליות, קנסות, עיצומים, לא יודע מה, אבל אין לנו איך לעשות את זה כי לא נקבע הדבר הבסיסי ביותר שהוא תהליך הצימוד. התהליך עצמו, מוערך שייקח כשנה. כך מעריכים. הבנייה של המערכת תיקח גם כן כשנה. לקחו את השנתיים האלה, הפכו אותן לשנה במקביל ויש לנו שנה לסגור את הכול וזה מעט מדי זמן. שוב, בטיוטה זה היה שנתיים אבל קוצר לשנה כאשר בשנה הזאת צריכים לעשות שני דברים: לקבל החלטות, לבנות מערכת וגם עניין של הצימוד. כדי לדבר עם תשעה מיליון לקוחות בחשבון בנק בישראל, מתוכם כשלושה מיליון בבנק הפועלים, צריך לשאול כל לקוח אם הוא רוצה להצטרף לתהליך הזה, לקבל את ההסכמה שלו, לשאול אותו מה הוא רוצה ולכל זה ניתנה שנה. אחרי כן הם יגידו לנו איך לא עמדנו בחוק, אילך אתם לא עומדים בסיפור הזה.

אני חושב שיש כאן שתי בעיות. הראשונה, זה לא אפוי. השנייה, צריך לתת זמן סביר. שנתיים זה זמן סביר. שנה זה לא זמן סביר.

איגוד הבנקים. אני רוצה להעיר גם לגבי פרט מזהה. לגבי פרט מזהה, מספר טלפון או כתובת דואר, גם אנחנו סבורים שזה עדיין לא סופי. מדובר כאן במערכת מאוד מורכבת. נכון להיום מעבירים כספים בין חשבונות, בין בנקים, לפי מספר בנק, מספר סניף, חשבון. כל בנק הוא סוג של איזו מערכת בינו לבין עצמו. אם בתוך הבנק, בתוך הגוף עצמו אנחנו מגדירים פרט מזהה אחר, נגיד מספר טלפון, אז אין בעיה כי כולם לקוחות של אותה מערכת. המערכת יודעת לדבר בינה לבין עצמה. כל בנק הוא סוג של אי שעומד בפני עצמו. אנחנו צריכים מערכת שתחבר בין כל האיים האלה. היום היא קיימת. היום זה מסב, מסב שמחבר בין כל הבנקים. אפשר להעביר כספים לפי מספר חשבון. להכניס עכשיו מערכת – אנחנו לא נגד, אנחנו רק אומרים – כזו עם פרט מזהה שהוא מספר טלפון או כתובת, גם בזה אנחנו תומכים, אבל אנחנו אומרים שזה נראה לנו לא מספק. הסבירו שבאירופה יש אפליקציה אחת שמחברת בין כולם. בישראל אין אפליקציה כזאת. יש אפליקציות בבנקים נפרדים, כל אחד יש לו מספרים, הם לא מדברים באותה שפה. יש להם שפה אחת משותפת, שאלה מספרי חשבון הבנק. אין להם כרגע שפות אחרות. כדי לבנות את השפות האחרות שהם יוכלו לדבר בינם לבין עצמם, לבוא ולהגיד מספר טלפון או כתובת דואר, כמו שהסבירו כאן, זה לא מספק כי מספר טלפון, לי יש מספר טלפון אחד ויכול להיות לי מספר חשבונות בבנק שבו אני מנהל את החשבון שלי ובבנקים אחרים. לכן אין כאן פרט מזהה חד חד-ערכי שמאפשר למערכות להתחבר ולדבר בינן לבין עצמן בשפה משותפת. זה נראה לנו עדיין לא מספיק מבושל.

לעניין הנושא של הרף של ה-20 אחוזים. דיברנו על זה קודם בהרחבה. אני שוב אדגיש ואומר שלטעמנו המטרה של הצעד הזה היא לצמצם אפקט רשת. כרגע, כמו שזהר מרשות התחרות ציינה, השוק הזה מתאפיין כמנצח יחיד. יש אפליקציה אחת שהיא בזכות אפקט רשת, וזה שוב מאוד דומה לשווקים אחרים שגם בהם מתקיים אפקט הרשת. יש אפליקציה אחת שמצליחה לכבוש שווקים שלמים והיא האפליקציה שבה המסה הקריטית של הלקוחות והפתיחה אליה היא מבחינתנו תגביר את התחרות. בגלל זה אנחנו חושבים שעליה נכון להחיל את החובה.

לעניין הצימוד והפרט המזהה. נמצאים כאן נציגי בנק ישראל שעובדים על המערכות האלה והייתי שמח שהם יציגו את הדברים.

שלום לכולם. הפיקוח על מערכות תשלומים בבנק ישראל. אנחנו מפקחים בין היתר על מס"ב. למס"ב יש מערכת שנקראת מערכת התשלום המיידי, ה-פסטר פיימנט. אנחנו מקיימים ועדות של צוות פסטר פיימנט עם שחקנים בנקאיים וחוץ בנקאיים כדי בדיוק לקבל את כל התגובות של כל השחקנים. אחד הצעדים שאנחנו מקדמים כרגע הוא שירותים נלווים על מנת לקדם את התשלום המיידי בישראל, כאשר אחד השירותים האלה שאיתם אנחנו יושבים עם השחקנים זה בדיוק הנושא של פרוקסי או שימוש בפרט מזהה שהוא אינו מספר חשבון התשלום. זאת אומרת שיהיה אפשר לעשות העברות מיידיות מחשבון לחשבון באמצעות טלפון. אמנם זה לא נבנה לצורך הנושא של הקישוריות אלא לצרכים נוספים של קידום מערכת הפסטר פיימנט בישראל אבל בהחלט המנגנון הזה שנבנה שם - - -

מה קורה כאשר יש מספר אחד עם כמה חשבונות?

בדיוק עכשיו על זה אנחנו עובדים עם השחקנים. גם מס"ב שהיא המערכת המבוקרת הציגה פתרון איך בדיוק זה יוכל לעבוד, שלמעט הטלפון יהיה גם עוד איזשהו פרט נלווה של לאיזה בנק או לאיזה מנהל חשבונות תשלום אני מעוניין להעביר את המסר הזה. הפתרון הזה הוצג על ידי מס"ב גם לשחקנים הרלוונטיים, גם למערכת הבנקאית, גם לאפליקציות התשלום, גם לשחקנים נוספים שהם רלוונטיים.

זאת אומרת, הפתרון הטכני, כדי לייצר את המציאות הזאת, הוא קיים.

בין מנהלי חשבונות תשלום, ברגעים אלה הוא מאופיין. אנחנו כבנק ישראל לוקחים על עצמנו בשיח עם המשתתפים לקבוע עקרונות אחידים כדי שלא יהיה מצב שבנק אחד ירצה להשתמש באי-מייל והשני רוצה טלפון אנחנו יושבים אתם. קיבלנו הערות למסמך עקרונות שאנחנו בונים בהקשר הזה. מעבר לזה, אני אומרת שבעקבות כל השיח והצוותים של הקישוריות , אכן אנחנו מוכנים להרחיב את הפתרון שנועד בהתחלה ליישום רק של ה-פסטר פיימנט ולצרכים האלה, להרחיב את זה ובסיכומים שגם עשינו עם מס"ב, מפעילת המערכת, יצטרך להיות עוד איזשהו פיתוח נוסף של מספר חודשים של המערכת עצמה כדי לאפשר גם את החיבור הפשוט יחסית לאפליקציות התשלום שגם יהיו חלק מהפתרון הזה, זאת אומרת, כן יש משהו שאפשר להתבסס עליו, לפחות מנקודת ראות עינינו. אנחנו לא מתנגדים לזה שזה יתבסס על הפתרון הזה ואנחנו נשמח לסייע ולהיות חלק.

כפי שיעל הציגה, יש כרגע תהליך שקורה בלי שום קשר לחקיקה הזאת שבנק ישראל מוביל ושעושה בדיוק את הדברים האלה והם הרגולטור הרלוונטי שלוקח אחריות על הנושא. משיחות איתם, לוחות הזמנים האלה הם בהחלט לוחות זמנים שאפשר לעמוד בהם וגם המערכת הבנקאית מכירה את לוחות הזמנים האלה.

לגבי הערת בנק הפועלים לגבי הבהירות. שוב, אני אומר שהדבר בהירות ספציפית בחקיקה וכאן, סעיף (ה) לצורך העניין, אנחנו כן נדון עליו בהרחבה ונציג אותו אבל לא בדיון הזה. אנחנו מבקשים שזה יקרה בדיון אחר.

היו עוד הערות.

אני הבנתי שהיה פיי-בוקס, בהירות והעניין של הצימוד. אני חושב שהתייחסנו לכל.

לוחות זמנים. צימוד לוקח זמן.

אני אומר שהפרויקט של מה שנקרא הצימוד, שזאת בעצם הוצאה לפועל של עניין של פרט מזהה, הוא לוח זמנים שהמערכת הבנקאית כבר היום אמורה לעמוד בו בנוגע לפסטר פיימנט.

זה לא הפיתוח עצמו. זאת העובדה שצריך ליצור קשר עם תשעה מיליון לקוחות בכל המערכת הבנקאית ולקבל הסכמה שלהם.

אולי בהקשר הזה אפשר להכניס שהחובה תחול רק לגבי לקוח שמסר פרט מזהה. אז אתה חוסך את הבעיה הזאת.

מהותית אני לא חושב שיש לנו בעיה. אין לנו כוונה ללקוחות שלא משתפים פעולה או דברים כאלה, להטיל חובה על הבנקים.

פשוט לפטור אותם. לא ליצור קשר עם כל האזרחים.

אין שום כוונה שהבנקים ילכו בית-בית ויכריחו אנשים להירשם לדבר הזה. אנחנו לא מתכוונים לזה.

אני חושש ממצב שנבוא בעוד שנה ויתברר שרק 15-10 אחוזים חתמו. נבנה כביש דו-מסלולי שאף אחד לא ייסע עליו.

לא הבנתי, זה כאילו סותר קצת את מה שנאמר?

לא. צריך יותר זמן כדי להגיע ללקוחות, להחתים אותם ולסבור איתם את הפינה הזאת.

לדעתי את הדבר הה אתם יכולים לעשות גם אחרי שחלה החובה. אני לא רואה כאן בעיה. מבחינת הנוסח, אנחנו נראה איך אנחנו מכניסים את זה לנוסח. מהותית, אם מישהו לא משתף פעולה עם המערכת הבנקאית?

אני חושב שזה יבוא לידי ביטוי גם בנוסח החוק, כדי שיהיה ברור שהם לא נדרשים לדפוק על דלתות הבתים ולהעיר אנשים ישנים.

אני אשמח להוסיף עוד משהו בהקשר למה שאמרת. אנחנו במסגרת מסמך העקרונות שאנחנו מגבשים ביחד עם כל השוק, כולל המערכת הבנקאית, מתייחסים בדיוק לנקודות האלה בהתאם להערות שלהם שהם מעלים בוועדות האלה. באמת התייחסנו גם איך פונים ללקוח, כמה פעמים יידרש לפנות אליו. כמובן שלא מכריחים אף אחד שלא יהיה מעוניין בשירות הזה אבל אנחנו כן מצפים לאיזושהי פנייה מסוימת אקטיבית, לפחות חד פעמית.

בסדר. זה מצוין. זה מצוין שתהיה פנייה אקטיבית כיוון שאנחנו רוצים לעודד את הציבור להגיע למקומות האלה. אבל אני לא רוצה להטיל את החובה עליהם ולסרבל את העניין.

יש לנו מספר הערות לסעיף הזה. אנחנו כנותן שירותי תשלום זר מה שחשוב לנו בעיקר זה ודאות ויציבות.

הסף שלך 20 אחוזים, אנחנו מבקשים שיהיה ברור, אולי אפשר גם לפרוטוקול, שכאשר סופרים את ההעברות שמתקבלות בישראל או נשלחות בישראל, הכוונה היא להעברות בתוך ישראל בין נותני שירותי תשלום בישראל ולא למשל העברות קרוס בורדר מאפליקציות תשלומים בחוץ לארץ לתוך ישראל או מישראל לאפליקציות תשלומים זרות. הסך הכול, השוק הרלוונטי הוא השוק של העברות בתוך ישראל. מהנוסח זה לא לגמרי ברור. כמובן שזה רלוונטי רק לנותני שירותי תשלום זרים, הסף הזה של 20 אחוזים. שיהיה ברור שזה רק בתוך ישראל.

נכון אבל מעיר היועץ המשפטי ובצדק שכתוב כאן בסעיף - בישראל.

אבל התקבלה בישראל. כלומר, אם שולחים לי מחוץ לארץ לישראל, לכאורה אפשר לפרש שזה התקבל בישראל. הכוונה היא כמובן בין נותני שירותי תשלום בתוך ישראל, שההעברות הן בתוך ישראל בשני הצדדים וזה לא לגמרי ברור מהנוסח. הנוסח לא לגמרי ברור. שוב, זה רלוונטי כמובן רק לאפליקציות שמשרתות לא רק בתוך ישראל. רוב המשתתפים כאן הם ישראלים. אנחנו כאן הגוף היחיד שעושה גם העברות קרוס בורדר וכולי או יכול לעשות. כרגע בכלל לא עושים את זה.

הערה נוספת. ההגדרה של שירות להעברת כספים בין יחידים היא לא לגמרי ברורה ועלול להתפרש שזה גם חל על תשלום עבור מוצרים ושירותים כי גם יחיד שמקבל כספים, יכול להיות למשל עוסק שאין לו חברה והוא מקבל כספים. להבנתנו הכוונה הייתה העברות של בין יחידים ולאו דווקא עבור מוצרים ושירותים. לדעתנו זה צריך לכלול את זה במפורש בסיפה של ההגדרה של שירות העברת כספים בין יחידים. שיהיה רשום במפורש למעט תשלום עבור מוצרים ושירותים, כדי שזה יהיה ברור שזה ה-P טו P.

אני מבינה שיהיה דיון לגבי מערכת הממשק אבל כרגע מה שכתוב זה שהשר, אם הוא נוכח שלא התפתחו מנגנונים מספקים - - -

דילגנו על זה. נדון בזה.

על זה יהיה דיון נוסף. בהקשר הזה, גוף – בתקווה שאולי אנחנו יום אחד נהיה גוף בעל היקף פעילות רחב - שמפרסמים אותו כגוף בעל היקף פעילות רחב, צריך לתת לו זמן היערכות לפני שיחולו עליו החובות מכיוון שהוא צריך אולי להתחבר למערכת הממשק וכולי. יש כבר היום גופים שאולי עברו את הסף אבל יום אחד בעתיד, גוף אחר צריך שתהיה לו היערכות כדי לעשות את הממשקים האלה. כרגע זה לכאורה מיידית ואתה לא יודע מה המצב של השוק.

כל הטענות נשמעות הגיוניות.

דבר נוסף. לצורך הוודאות והיציבות, יש כאן הסמכה של השר להפחית את הסף של 20 אחוזים. אנחנו מבקשים שההסמכה הזאת או שהיא תוסר או שלכל הפחות זה יאושר על ידי ועדה בכנסת, שוב, לצורך הוודאות והיציבות.

גם אנחנו חשבנו שהשר צריך להביא את התקנות האלה לאישור ועדה.

גם אנחנו כמובן, עת דיברנו עם הייעוץ המשפטי, הסכמנו לדבר הזה. לגבי שאר הדברים, לגבי העברות, הכוונה שלנו היא שאלה יהיו העברות בישראל והנה אנחנו אומרים את זה גם עכשיו לפרוטוקול. אין לנו כוונה לתפוס העברות קרוס בורדר. אנחנו נסתכל כאן ביחד עם הייעוץ המשפטי אם צרים תיקוני נוסח לעניין הזה, אבל אני אומר את זה לפרוטוקול.

לגבי העברות עבור שירותים ומוצרים. הכוונה שלנו, מהותית. אין לנו כוונה לתפוס תשלומים לעסק בין אם הוא עוסק מורשה או חברה אחרת. אנחנו נחדד את העניין הזה.

לגבי זמן היערכות. נשמע לנו סביר. אנחנו נחזור עם נוסח לגבי הנושא הזה.

מצוין.

בהמשך להבהרה שניתנה ממערכות תשלומים, אם אפשר לתת לזה ביטוי בהגדרה של פרט מזהה כי נכון לעכשיו פרט מזהה נשאר מספר טלפון. כרגע לא כתוב כלום. לפחות שאני קורא את הסעיפים האלה, מחר יכולה לבוא אפליקציה שאני לא יודע אם ההוראות האלה חלות עליה או לא חלות עליה. כרגע ההוראות האלה של ה-פסטר פיימנט חלות על הבנקים, ואז או שזה יהיה מספר טלפון בהתאם להנחיות של המאסדר או משהו שכרגע זה רק מספר טלפון.

זה הסעיף של אופן היישום .

גם יהיה את ההסדר הזה כאשר מערכות תשלומים מדברות על ההסדר, עדיין יכולה לבוא מחר אפליקציה ההסדרים האלה לא חלים עליה וכשאני קורא נניח את (ג), היא יכולה לחייב כן לקבל לפי מספר טלפון ולאו דווקא לפי מספר טלפון עם מספר חשבון.

החובה שחלה על השחקנים היא חלה באמצעות פרט מזהה. אם מאפשרים את הדבר הזה, לפי ההבנה שלי לפחות, הם יעמדו בהוראות החוק. אם תבוא אפליקציה ותבקש לעמוד באופן אחר מהאופן שבו הם פועלים וכולי והם לא יסכימו, הם עדיין יעמדו בהוראות החוק כי הם מאפשרים באמצעות פרט מזהה. אני כן אומר לגבי איך הדברים נעשו ואיך בדיוק זה יוסדר. אמרנו שאנחנו ניגש לדבר הזה בדיון נפרד.

כרגע, כשאני קורא את (ג) כתוב על סמך פרט מזהה שם, האפליקציה האחרת יכולה לחייב נגיד את האפליקציה היותר גדולה. ההסדר הזה של מערכות תשלומים, למיטב הבנתי ותקנו אותי אם אני טועה, אני לא יודע אם זה חל על כל האפליקציות ועל כל השוק. ברגע שייקבעו ההסדרים האלה של מספר טלפון עם מספר בנק, זה יחייב את הבנקים אבל אני לא יודע אם זה יחייב אפליקציות תשלומים.

ככל שהם יתחברו לפתרון, הם יצטרכו לפעול לפי המערכת. אני מדברת כרגע על הפרוקסי. על הפרט המזהה. ברגע שכך זה אופיין והם יהיו מחוברים לפתרון, הם יצטרכו לפעול באותו אופן.

זה ברור. השאלה אם זה גם הפתרון לחוק.

אני הבנתי ממיכאל שככל שהם מתחברים לפתרון כזה, זה מבחינתו עמידה בדרישות החוק.

זה לא כתוב.

אם אתה עומד בסטנדרט, אם אתה מאפשר בדרך של המאסדר.

צריך להוסיף את זה.

אפשר לחדד את זה. נשמע לי הגיוני. באיזה סעיף תכניסו את זה?

בהגדרה.

זה לאו דווקא קשור למספר הטלפון. זה קשור בכלל לאופן האישור. אתה לא מתכוון רק למספר הטלפון.

העיקר שיהיה פתרון.

בסדר. הדבר הזה יחודד.

אני רוצה לחדד לגבי התיקון שעכשיו התבקש לעניין פרט מזהה. בעצם עד שאין הוראות בעניין הזה, הסעיף לא ניתן ליישום.

אני לא יודע אם זאת הכוונה שלו. הכוונה הייתה שאם הוא עומד בסטנדרט מסוים שקבע המאסדר, לא יכולה לבוא אפליקציה ולהגיד לו אני עובד בסטנדרט, תאפשר לי בדרך הזאת.

זה לא רק לגבי הפרט המזהה.

לא רק לגבי הפרט המזהה.

בחוק מופיע שהוא מאסדר. כן? אין הגדרת מאסדר בחוק הזה.

נמשיך.

34. גילוי מידע לשר

(1) על אף האמור בכל דין המאסדר רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לשר או למי מטעמו ובלבד שנוכח כי לשם מילוי תפקידו של השר לפי סעיפים 29 או 31 יש צורך בגילוי הידיעה או המסמך והכול למעט מידע מודיעיני, מידע שמקורו בחקירה פלילית או בבירור מינהלי, או מידע וידיעה על אודות ענייניו הפרטיים של אדם כמשמעם בחוק הגנת הפרטיות.

(2) לא יגלה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף קטן (א).

בסעיפים 29 ו-31 יש סמכות של השר להרחיב את החובה או את ההגדרה של מנפיק בעל היקף פעילות רחב וסולק בעל היקף פעילות רחב לאמצעי תשלום אחרים וגם לקבוע את השיעורים מי יוגדר ולשם כך השר צריך נתונים על השוק. כאן ניתנת אפשרות למאסדרים להעביר מידע לשר בנוגע לסמכות הזאת של השר.

הייתה הערה של הייעוץ המשפטי בנוגע לסעיף קטן (ב) שקובעת הוראה שהיא גם הוראת עונשין. הפרה שלה היא הוראה עונשית ואומרת שאם מישהו קיבל מידע, אדם שקיבל מידע לפי סעיף 34(א), אסור לגלות את זה.

אני אקריא את מה שהציע להוסיף היעוץ המשפטי: "אחרי לא יגלה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם ביצוע הוראות סעיפים 29 או 31 או על פי צו של בית משפט".

זה נוסח מקובל בחקיקה לסעיפי שמירת סודיות. אגב, מי מטעמו, זה עובד משרדו של השר, בסעיף קטן (א)?

כן. אנחנו נתקן את זה לעובד משרדו.

כן. גם שם צריך לתקן.

פרק ה': שירות ייזום בסיסי ושירות ייזום מתקדם

35. חובת מתן גישה לחשבון תשלום של משלם

(1) מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם בסיסי גישה לחשבון התשלום של המשלם לצורך מתן שירות ייזום בסיסי, ובכלל זה יצירת הוראת ביטול להוראת תשלום שנוצרה על ידי יוזם התשלום והכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום.

(2) מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם מתקדם גישה לחשבון התשלום של המשלם לצורך מתן שירות ייזום מתקדם, בהתאם להרשאת הגישה לחשבון, והכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום.

(3) מנהל חשבון תשלום למשלם לא יתנה מתן גישה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) בקיומו של הסכם בינו לבין יוזם התשלום.

עכשיו נכנסנו לפרק ה' שנוגע לשירות ייזום בסיסי וייזום מתקדם. הצגנו את זה במסגרת ההצגה הכללית. זה גם חלק משמעותי בחקיקה. הרעיון מאחורי השירות הזה הוא שההעברות הבנקאיות יולכו להוות איזושהי אלטרנטיבה לאמצעי התשלום הקמעונאיים הנוכחיים, שזה בעיקר כרטיסי אשראי. אם היום היכולת לעשות העברה בנקאית היא מאוד מוגבלת ויש בה הרבה מאוד סיכונים גם ללקוח וגם איזושהי חוויה מאוד מסורבלת, הרעיון שהייזום הבסיסי יעשה איזושהי מערכת טכנולוגית שבאמצעותה ההעברות הבנקאיות יהיו הרבה יותר פשוטות ויהפכו לכלי רלוונטי גם בעולם תשלומים הקמעונאיים, בחנויות, בין אם פיזי ובין אם באתרים.

כמו שהצגנו, חובת רישוי כאן והחובות שאנחנו מחילים הן לא כאלה טריביאליות. זה שירות טכנולוגי בעיקרו. הוא לא נוגע בכסף, אין כאן שירות פיננסי אבל גם באירופה – וזה מיובא ישירות משם – וגם בישראל אנחנו רואים לנכון לחייב ברישיון והרישיון הזה מקנה לך את האפשרות להתחבר לכל המערכת הבנקאית. אנחנו בעצם מחילים כאן איזושהי חובת גישה למערכת הבנקאית לאפשר לאותם גופים להתחבר. החיבור הזה הוא באמצעות מערכת ממשק למתן הוראת תשלום. יש סטנדרט שבנק ישראל מוביל אותו, נקרא סטנדרט ברלין, שהוא גם סטנדרט של המדינות באירופה, שהוא כבר מוטמע בישראל בהקשרים אחרים, בחוק שירות מידע פיננסי, ומאפשר כבר היום לכל מי שרוצה לקבל מידע אודות הלקוחות בהסכמתם. בנוסף למערכת הזאת תהיה האפשרות של הייזום.

אני מזכיר גם את ההבדלים בין ייזום בסיסי לייזום מתקדם. ייזום בסיסי מאוד דומה לדרך שבה זה מבוצע בפועל היום באירופה. הלקוח נדרש לבחור את הבנק, להזדהות מול הבנק ולאשר את ההעברה מול הבנק. זה חוסך הרבה מאוד כי עדיין החוויה הרבה יותר פשוטה אבל היא גם לא חוויה חלקה לחלוטין. בגלל זה יש לנו גם את האפשרות לייזום מתקדם שבאפשרות הזאת היוזם בעצם פעם אחת מקבל איזושהי הרשאת גישה לחשבון של הלקוח, מאוד דומה להרשאה שמתקבלת היום כדי לקבל מידע, ומרגע שהוא קיבל את ההרשאה הזאת – הוא יכול לבצע העברות ישירות מחשבון הבנק שלו בלי שהוא צריך לפגוש את הבנק שוב. כל ההזדהות וכל הזיהוי קורה מול היוזם המתקדם. בהמשך ניגע גם בהוראות הצרכניות שחלות לגבי השירות החדש הזה.

עמיהוד הקריא את חובת הגישה שזה באמת האירוע המרכזי כאן ועכשיו הוא ימשיך לסעיפים אחרים.

לפני שאתה ממשיך. בדברי ההסבר לסעיף הזה כתבתם שאמנם כתוב כאן בצורה די חד משמעית חובה לתת גישה, הכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום - כתוב בצורה די דווקנית - ובדברי ההסבר כתבתם שאין בכך כדי לגרוע מהאפשרות שלהם להסכים על דרך אחרת. במקרה הזה אני חושב שאת מה שכתבתם בדברי ההסבר, צריך להבהיר בנוסח הסעיף כי אפשר בהחלט להבין אותו, כך אנחנו הבנו אותו, כקובע חובה מאוד מפורשת ודווקנית שלא ניתן לעקוף אותה באמצעים אחרים.

מקובל. אנחנו נוסיף סעיף שככל שיש מערכת הסכמית בין הצדדים, ניתן.

ואין בסעיפים האלה כדי לגרוע או למנוע מהם.

כן.

גישה שלא באמצעות מערכת הממשק, אם הם הסכימו על כך ביניהם.

כן.

36. סייגים לחובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם

(1) חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי סעיף 35(א) ו-(ב) לא תחול על מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא אחד מאלה:

(1) מי שפטור מחובת רישיון לפי סעיף 3(א)(6) או (ג).

(2) בנק הדואר.

(2) חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי סעיף 35(א) ו-(ב) לא תחול על סוגי חשבונות תשלום המנויים בתוספת הראשונה.

(3) (1) על אף האמור בסעיף 35, מנהל חשבון תשלום למשלם רשאי שלא לתת ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם, בהתקיים אחד מאלה:

(1) קיים חשש ממשי לגישה לא מורשית לחשבון.

(2) קיים איסור על פי דין לתת את הגישה כאמור.

(3) מתקיימות נסיבות נוספות שקבע השר, בהתייעצות עם המאסדר הנוגע בדבר, שבשלהן מוצדק שלא לאפשר גישה כאמור לשם שמירה על עניינם של הלקוחות.

2) לא נתן מנהל חשבון תשלום למשלם גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי הוראות פסקה (1), יודיע על כך ליוזם התשלום, בהקדם האפשרי, אלא אם כן גילוי המידע כאמור אסור לפי דין, וכן יודיע על כך מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם בצירוף הנימוקים לכך. מנהל חשבון תשלום למשלם יתעד את מניעת הגישה כאמור והנימוקים לכך וישמור את התיעוד.

3) הוסרה המניעה למתן הגישה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך מנהל חשבון תשלום למשלחם בהקדם האפשרי ליוזם התשלום וכן יודיע על כך למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם וייתן יוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם בהתאם להוראות סעיף 35, בהקדם האפשרי.

4) מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות לעניין מסירת הודעה מאת מנהל חשבון תשלום למשלם לפי פסקאות (2) ו-(3), ורשאי הוא לקבוע בהוראות מאסדר, הוראות לעניין התיעוד ושמירתו כאמור בפסקה (2) וכן נסיבות מיוחדות שבהתקיימן רשאי מנהל חשבון התשלום למשלם שלא למסור הודעה כאמור.

(4) השר, בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות פרק זה או לתחרות במערכת הפיננסית, כי מנהל חשבון תשלום למשלם שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע, לא יהיה החייב לתת גישה לחשבון התשלום שאותו הוא מנהל לפי הוראות סעיף 35.

(5) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), השר, לפי הצעת מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם הנוגע בדבר או בהתייעצות עימו, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, בהסכמת השר, רשאי להורות למנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, מטעמים מיוחדים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות פרק זה או לתחרות במערכת הפיננסית, ולבקשתו של מנהל חשבון התשלום למשלם, כי החובה לתת גישה לחשבון התשלום שאותו הוא מנהל לפי הוראות סעיף 35(בסעיף קטן זה – חובת הגישה), לא תחול עליו או שתחול בתום תקופה כפי שיורה לו.

(2) הפסיק מנהל חשבון תשלום למשלם שניתנה לו הוראה כאמור בפסקה (1) להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן תחול עליו חובת הגישה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שיורה לו השר או הנגיד, לפי העניין, כאמור בפסקה (1):

(1) לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהשר או הנגיד הורה כי חובת הגישה לא תחול עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן.

(2) לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהשר או הנגיד הורה כי חובת הגישה תחול עליו בתום תקופה שהורה – בתום התקופה שהורה כאמור או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק מנהל חשבון התשלום למשלם להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, לפי המוקדם.

סעיף 33 כאמור קובע ברירת מחדל של חובה על מנהל חשבון תשלום לתת חובת גישה. סעיף 36 עוסק בסייגים לחובה הזאת, ואלו הם הסייגים. דבר ראשון, אנחנו פוטרים מנהל חשבון תשלום שפטור מרישיון ניהול חשבון תשלום בגלל היקפי הפעילות או בגלל פטור אחר, פטור ממתן חובת הגישה. גם בנק הדואר, בגלל העלויות שכרוכות בהקמת מערכת למתן הגישה בממשק הזה, פטור מחובת גישה.

יש סוגי חשבונות מסוימים לגביהם לא תחול חובת הגישה ועוד רגע אומר מה הם.

יש נסיבות מיוחדות שגם מנהל חשבון תשלום שבאופן כללי חייב לתת את הגישה. אם למשל הוא מזהה שיש חשש ממשי של גישה לא מוכשרת, שמישהו מנסה לגשת ליוזם או שזה נראה לו משהו בעייתי, הוא רשאי שלא לתת גישה או אם קיים איסור על פי דין לתת גישה במקרה כזה או נסיבות נוספות. במקרים כאלה יש חובה על מנהל חשבון התשלום לתעד, לשמור את התיעוד, להודיע על כך גם ליוזם, למעט נסיבות מיוחדות, למשל יש צו שאוסר עליו להודיע על כך, וכן למאסדר שלו. יש הוראה שאומרת שגם ברגע שהוסרה המניעה, באותו רגע הוא צריך לשוב ולתת את הגישה ולהודיע על כך ליוזם.

בנוסף, החיבור ויצירת הממשק כרוכים בעלויות ולכן בסעיף קטן (ד) ניתנת לשר ולנגיד - לגבי גופים שבפיקוח הנגיד - לקבוע כללים או תקנות בעלות פועל תחיקתי של סוגי גופים שיהיו פטורים מחובת מתן הגישה. כאן אלה הוראות כלליות. תקנות כלליות. זה בשונה ממה שקורה בסעיף קטן (ה).

בסעיף קטן (ה) לשר ולנגיד יש סמכות, לגוף שבפיקוחו, לבקשת מנהל חשבון תשלום בעל היקף פעילות קטן, הוא רשאי לפנות לשר או לנגיד ולבקש מהם פטור ספציפי. במקרה שהוא מקבל, השר והנגיד יכולים או לתת פטור או לתת דחייה של החובה. אם אותו מנהל חשבון תשלום בעל היקף פעילות קטן גדל והופך להיות למנהל חשבון תשלום בעל היקף פעילות רגיל, החובה תחול עליו. יש לו שנתיים להיערך או בתום התקופה שניתנה לו לדחייה לפי המוקדם.

רק להגיד איזה סוגי חשבונות כי אמרנו שחובת הגישה לא תחול על סוגי חשבונות מסוימים. קבענו בתוספת הראשונה שאפשר יהיה לתקן אותה, את חשבון תשלום שלגביו לא הוסכם במסגרת הסכם ההתקשרות עם מנהל חשבון תשלום למשלם כי ניתן יהיה לתת הוראת תשלום או הרשאה לחיוב באמצעים מקוונים. כשמדובר בחשבון שהוא לא פועל באמצעות האינטרנט, באמצעים מקוונים, גם הייזום לא יכול לפעול ולכן אנחנו פוטרים מנהל חשבון תשלום מלתת חובת גישה לגבי חשבונות.

זאת אומרת, כרגע רק סוג אחד של תשלומים.

כן.

זה לא יחול על כל חשבון תשלום?

מה שחידדנו עכשיו זה שחשבונות שבהם אי אפשר לבצע פעולת באינטרנט, הייזום שהוא משירות מקוון לא יחול לגביו.

שאלה קטנה. אני אשמח להבהרה. היועץ המשפטי של BTB. כיום אנחנו עובדים עם הרשאות וחיוב חשבון. לפי ההבהרה שנתת קודם, אני מבין, או לפחות עולה, שהרשאה לחיוב חשבון, כפי שהיום מתנהלת, כלומר, שהלקוח נותן הרשאת גישה לחיוב חשבונו היום לגופים הפיננסיים ואנחנו מחייבים את החשבון שלו. אתם רואים את זה כשירות ייזום מתקדם או בסיסי?

הרשאה לחיוב זה מה שמכירים כהוראת קבע, שנותנים אישור פשוט לקחת כספים מהחשבון בלי לדבר עם הלקוח. זה נושא נפרד. יש לזה הוראות נפרדות בחוקים הצרכניים.

זה לא ייזום.

כאן זה לא ייזום מתקדם.

רק נבהיר. זאת לא הוראת קבע. יש הוראת קבע אותה הלקוח נותן בבנק שלו.

השם העממי.

אתם מתכוונים על הרשאה לחשבון.

אם אין לו הרשאה לחיוב, אתה יכול לגבות סכומים משתנים.

זה מה שאני שואל. היום הרשאה לחיוב חשבון יכולה להיות ללא הגבלה בסכום, יכולה להיות ללא הגבלה בתאריך. היא די פתוחה. מה שהלקוח מרשה או נותן הרשאה פעם אחת ואנחנו מחייבים את החשבון שלו בחיובים החודשיים שהוא נדרש להם.

זה לא ייזום מתקדם. מבחינת ההגדרות זה לא אותה פעילות. כאן יש פעילות מסוימת שאפשר לעבור להגדרות ולדבר על זה, אבל איזושהי התחייבות להעמיד אמצעי תשלום.

זה חשוב לפרוטוקול. למה פטרתם את בנק הדואר? אם נתתם את ההבהרה קודם שאתם ממילא רוצים לפטור את אלה שלא נתנו הרשאה בהסכם ההתקשרות שלהם עם מנהל שירותי תשלום, הם לא נתנו לו מלכתחילה אפשרות למקוון. למה לפטור את בנק הדואר? כי אנחנו עובדים הרבה מאוד עם בנק הדואר? לא הבנתי למה צריך לפטור אותו באופן גורף מהסעיף הזה.

החובה הזאת מאלצת את הגופים להקים מערכות מתקדמות, מערכות API שמאפשרות באמצעות ממשק מקוון, כמו שאמרנו, הממשק המקוון של סדר ברלין. כרגע בנק הדואר נמצא בתהליכים של הפרטה, הליכים מורכבים, ואנחנו לא מעוניינים כרגע להחיל עליו את החובה. לא חושבים שבהתאם למצב זה נכון. גם מבחינת החשש התחרותי או ההפסד התחרותי, אנחנו לא חושבים שזה מצדיק את העלויות כרגע לבנק הדואר.

מה קורה אם בנק הדואר משתנה?

שוב, זה תלוי איך הוא ישתנה. אם הוא יהיה גוף פרטי, בעניין הזה גם התקבלה החלטת ממשלה בנושא בראשות משרד התקשורת. כיום מי שמפקח על בנק הדואר זה משרד התקשורת. אם הוא יופרט, הוקם צוות שיחשוב מה עושים לגבי הפעילויות הפיננסיות שהוא עושה היום ואיך הם יפוקחו, האם זה יהיה תחת החוק הזה או תחת חוק של משרד התקשורת כמו שזה היום. עוד לא התקבלה החלטה ממשלתית לגבי איך בדיוק עושים את ההפרטה בנושאים הפיננסיים של בנק הדואר.

השאלה אם לא לאפשר אולי בחקיקת משנה כן להחיל את החובה על בנק הדואר ככל שיהיה צורך.

הממשלה קיבלה החלטה שהיא בוחנת את הנושא הזה.

ככל שהוועדה כן תרצה לתת מענה למצב בעתיד שבו בנק הדואר יהיה במצב שיוכל ליישם את ההוראה הזאת, כדי להחיל עליו את חובת מתן הגישה יידרש תיקון חקיקה ראשית. זאת כרגע המשמעות. אתה אמרת המצב כרגע אבל אנחנו בחקיקה ראשית ולא אפשרתם כאן פתח.

בכל מקרה, כל החלטה שלא תהיה של הממשלה שתשנה את הסטטוס קוו ואת המצב הקיים, תצטרך איזושהי חקיקה ראשית. הם גם פטורים מהחוק וכולי. יש להם חוק ייעודי. יצטרך להיות איזשהו תיקון חקיקה בנושא ואז גם יידרשו לדבר הזה. אנחנו באמת לא רואים צורך. אם הוועדה מתעקשת, אני אוכל לברר עם משרד התקשורת ולראות מה דעתם בנושא הזה. בסופו של דבר הגוף תחת אחריותם.

הוועדה לא מתעקשת.

אני מוסיף כאן משהו לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה. סעיף קטן (ד) מאפשר לשר לקבוע תקנות לגבי גופים שיהיו פטורים, מנהלי חשבון תשלום שיהיו פטורים, והוספנו פיקוח פרלמנטרי, זאת אומרת, אישור של ועדת הכלכלה לתקנות האלו.

כן. היו לנו עוד כמה הערות. לגבי פסקה (2) שבסעיף קטן (ג). יש כאן חובת שמירה של התיעוד אבל לא כתוב לכמה זמן. אם מסתכלים בפסקה (4), הסמכות לקבוע את ההוראות לעניין התיעוד ושמירתו היא בכלל סמכות שבשיקול דעת. כלומר, יכול להיות שלא יהיו כללים. בעצם אנחנו מטילים את החובה ולא נותנים לה איזשהו תוכן ממשי. כל עוד לא קובעים שום דבר, זה בעצם יהיה לפי שיקול דעתו של מנהל חשבון תשלום למשלם. אני מודע לכך שקיימת הוראה מקבילה בחוק שירות מידע פיננסי. יכול להיות שזה מתייחס שם אבל אני בכל זאת מעלה שוב את השאלה בהקשר לחוק הזה לכמה זמן יידרש לשמור את התיעוד.

הסכמנו להעביר את זה לחובה. שהמאסדר יקבע.

כלומר, בפסקה (4) לא תהיה סמכות שבשיקול דעת אלא תהיה חובה לקבוע הוראות לגבי התיעוד ושמירתו.

נכון.

וכך לא ייווצר המצב שתיארת, שיש חובה לשמור ולתעד בלי שקיימות הוראות מאסדר לעניין זה.

שוב אני אומר, כל עוד אין הוראות, כל עוד לא נקבעו הוראות כאלה, החובה נשארת.

כן.

אבל המאסדר חייב לקבוע.

מבחינת ההודעה על אי מתן גישה. חשבנו שכדאי שיהיה גם נימוק להחלטה. זאת אומרת, פסקה (2). הצענו להוסיף: יודיע על כך ליוזם התשלום בצירוף הנימוק להחלטה.

אנחנו מקבלים את ההערה.

סעיפים 35 ו-36, לפחות בבנקים שיש כבר ניסיון עם הרבה סוגי חשבונות תשלום, חשבון תשלום הוא חשבון שמוגדר באופן מאוד רחב כי פעולת תשלום זה לא רק העברת כספים בין חשבונות אלא זה גם הפקדה של כסף וגם משיכה של כסף. מהניסיון שלנו כן יש חשבונות בבנק שהם לא מתאימים לפעולה מסוג הפעולה של ייזום תשלומים. למשל, יש חשבון שנקרא חשבון תמורה. אתה יכול להפקיד כסף לחשבון תמורה, אז בהגדרה הוא הופך להיות חשבון תשלום כי חשבון תשלום זה חשבון שמאפשר כל פעולת תשלום. אבל אתה לא יכול נניח לשלם מחשבון תמורה בבית עסק. החשש שלנו הוא שיצא מכאן שזה מחייב לפתוח חשבונות תשלום לייזום תשלומים לגבי כל סוגי חשבונות התשלום כשיש חשבונות שבמהות שלהם הם בכלל לא מתאימים. לפעמים יש בנקים שחשבונות של קטין או חשבונות של אפוטרופוס, בכלל אי אפשר לתת ייפויי כוח. ייזום תשלומים הוא סוג של ייפוי כוח.

קשה לנו לבוא עם רשימה סגורה וממצה. חשבנו אולי בתוספת הראשונה לקבוע איזושהי הוראה שאומרת שזה מסוג החשבונות שבמהות שלהם לא מאפשרים, בתנאים שלהם, פעולה כזאת.

משרד המשפטים. אני רוצה להתייחס לרכיב הראשון של מה שאמר אייל. חשבון תמורה הוא דווקא בהגדרה לא חשבון תשלום. זה כתוב בצורה מפורשת בחוק שירותי התשלום הצרכני וגם כאן אני חושבת יש איזושהי התייחסות לזה. למה אתה חושש שחשבון תמורה כן ייחשב?

בחוק שירות תשלום הצרכני, החרגתם אותו. בסעיף ההחרגות החרגתם חשבון תמורה.

לא, לא החרגנו חשבון תמורה. אמרנו שהעברה לחשבון תמורה - - -

אמרתם שהחוק לא חל, לא יחול על העברה לחשבון תמורה. חשבון תמורה הוא לא רק חשבון שמוגדר בסעיף בחוק שירותי תשלום הצרכני. יש עוד סוגי חשבונות ואני אתן דוגמה. למשל היום, כשאתה לוקח משכנתה, קודם כל, זה תחת הסעיף על מה החוק לא יחול. אבל גם ההגדרה שם של חשבון תמורה, זאת הגדרה יותר מצומצמת. זה חשבון תמורה נגיד לניהול חשבון ניירות ערך או חשבון פיקדון. אבל יש חשבונות תמורה שהם חשבונות אחרים. למשל יש חשבונות תמורה שפותחים את זה כחשבון צל לשרת נניח משכנתה. אם אתה לוקח משכנתה בבנק זר, היום הבנקים יותר ויותר נוהגים לפתוח ליד כל חשבון משכנתה גם חשבון תמורה שכל תפקידו הוא להעביר דרך אותו חשבון תמורה את הכספים לשרת את המשכנתה אבל ברור שזה לא חשבון. למשל, לדוגמה, בחשבון כזה אי אפשר שיהיה לך כרטיס אשראי. אנחנו מכירים כמה בנקים שיש חשבונות כאלה אבל זאת רק דוגמה. הבנקים נתנו לנו עוד דוגמאות אבל אני לא רוצה לדבר באופן גורף. יש חשבונות שבהם אסור למשל לתת ייפויי כוח, לפי מהות החשבון.

אני רוצה כן להתעכב על זה. החריג מדבר על העברת תשלום מחשבון תשלום לחשבון תמורה. זאת אומרת, ההנחה היא שחשבון תמורה הוא לא חשבון תשלום. זה לא שהחוק פטר חשבון תמורה משירותי תשלום אלא שמלכתחילה מה שהוא ביקש לפטור זאת העברה מחשבון תשלום לחשבון תמורה כי חשבון תמורה הוא לא חשבון תשלום. בתוך ההגדרה של מהו חשבון תמורה, הסיפור של תיק ניירות הוא דוגמה. ההגדרה המהותית של מה זה חשבון תמורה, זה חשבון המיועד למתן שירות פיננסי שאינו שירות תשלום. יש שם כל מיני דוגמאות. זאת אומרת, מאוד יכול להיות - - -

יכול להיות שזה רק עניין של מינוח. של שם. יש חשבונות שקוראים להם חשבונות תמורה, שהם לא נכנסים תחת ההגדרה הזאת. למשל הדוגמה שעכשיו נתתי. פותחים חשבון תמורה שהוא לא חשבון לניירות ערך.

לא, אבל הוא מיועד למתן משכנתה. הוא לא מיועד למתן אשראי שאגב זה יש שם תזוזה של כסף.

מה שיקרה, ההגדרה אומרת חשבון תמורה, חשבון שלא מיועד לחשבון תשלום.

לא. חשבון המיועד למתן שירות פיננסי שאינו שירות תשלום.

נכון, שאינו שירות תשלום. בחשבון תמורה שאני מדבר עליו, כן יש שירות תשלום. מה שירות התשלום? אפשר בהחלט להפקיד כסף ואפשר למשוך כסף אבל אי אפשר לשלם מתוכו.

לא. הפקדה של כסף ומשיכה של כסף, זאת פעולת תשלום. זה לא שירות תשלום.

אם אני מנהל חשבון שאפשר לעשות בו פעולת תשלום, הוא חשבון תשלום.

דנו על זה הרבה מאוד בדברי ההסבר ואולי גם נבהיר את זה שוב לפרוטוקול. ההגדרה של חשבון תשלום, אנחנו מודעים למעגליות שבה ולזה שהיא קצת עמומה, אבל כן השתמשנו בכוונה במילה ייעוד ולא במילה שימוש. זאת אומרת, חשבון תשלום זה לא חשבון שמאפשר לעשות פעולת תשלום. אתה צודק, יש שם איזושהי תזוזה של כסף, גם בחשבונות מהסוג שתיארת אבל הוא לא מיועד לביצוע של פעולת תשלום. הוא מיועד לאשראי או לשירות פיננסי אחר שהוא לא שירות תשלום.

זאת סתם דוגמה. כל מה שהוא מיועד זה שאם יש לי חשבון בבנק א' אבל לקחתי משכנתה בבנק ב', היום הטכניקה היא שפותחים חשבון, זה מעין חשבון צל, אבל הוא לא חשבון תמורה במובן שהוחרג בחוק שירותי תשלום צרכניים. זה חשבון שאפשר להפקיד בו כסף, אפשר למשוך ממנו כסף ואפשר להעביר ממנו כסף לשרת את המשכנתה.

בלבד.

בלבד.

נראה לי שזה מה שלירון אומרת. כאשר זה בלבד למשכנתה, זה לא נכלל בהגדרה של חשבון תשלום.

חשבון תשלום הוא חשבון שאפשר לתת בו הוראת תשלום. אם אני יכול לבצע בו פעולת תשלום ולהפקיד כסף, הוא חשבון תשלום. מבחינת ההגדרות, זה נכנס.

כמובן שמסתכלים ומפרשים את זה עם שונות תכליתית. אני חושבת שגם מה שהצעת הוא רחב מדי וגם הדוגמה של האפוטרופוס, זה בכלל סוג אחר של החרגה שאני חייבת לומר שאנחנו לא בטוחים שאנחנו חושבים שזה חשבון.

גם אני לא בטוח. לכן אמרתי שצריך להחריג חשבונות שבמהות שלהם לא נועדו לשרת פעולות כאלה.

של ייזום?

כן. של ייזום תשלומים.

זה נראה לי עמום באותה מידה.

למשל חשבון תשלום שדרכו אפשר להפקיד כסף, אפשר למשוך כסף, זה לא חשבון פיקדון, זה לא חשבון ניירות ערך, יש לו מטרה מסוימת אבל בהחלט אפשר להפקיד כסף.

אני אומר משפט לסיום. אני מציעה, אייל, שתנסו לחשוב על דרך אחרת לאפיין את החשבונות האלה אם לדעתך זה לא נכנס בהגדרה של חשבון תמורה. אז אולי אפשר יהיה להבין האם בכלל צריך להחריג או להבהיר.

מצוין. תודה. נמשיך.

37. קביעת היקף פעילות קטן לעניין מנהל חשבון תשלום

(1) הנגיד, בהסכמת השר ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי לקבוע בצו -

(1) לעניין שווי הנכסים של מנהל חשבון תשלום שהוא בנק - שיעור אחר מהשיעור הקבוע בפסקה (1) להגדרה "היקף פעילות קטן".

(2) לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ושאינו בנק – היקף פעילות, שהיקף פעילות נמוך ממנו ייחשב היקף פעילות קטן כאמור בפסקה (2) להגדרה "היקף פעילות קטן".

(2) השר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע בצו, לעניין סכום הכספים שמחזיק מנהל חשבון תשלום שהוא חברת תשלומים, בעבור לקוחותיו, לצורך מתן שירותי תשלום בתום השנה הקלנדרית הקודמת סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (3) להגדרה "היקף פעילות קטן".

(3) השר, בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, רשאי לקבוע בצו, לעניין צבר פיקדונות או צבר אשראי או של מנהל חשבון תשלום שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (4) להגדרה "היקף פעילות קטן".

הגדרת מנהל של חשבון תשלום קטן הוגדרה בסעיף ההגדרות. לעניין בנק למשל, חמישה אחוזים. לעניין מנהל חברת תשלומים, 50 מיליארד. לעניין אגודת פיקדון ואשראי, צבר פיקדונות או צבר אשראי, 250 מיליון. כאן ניתנת סמכות לשר ולנגיד, כל אחד לגבי גופים שתחתיו, אפשרות לשנות את הסכומים.

הערות. אין הערות.

רציתי רק להפנות את תשומת הלב לכך שבעצם היקף פעילות קטן קבוע כאן בחקיקה ראשית בסעיף ההגדרות וכאן ניתנת סמכות בחקיקת משנה לשנות את זה. כמובן שהשינוי משפיע על היקף החובות המהותיות שקבועות בחוק. אני חשבתי שכן נכון שהשינויים האלה יהיו באישור ועדת כנסת. אם לא תהיה סמכות כזאת כאן, דרך המלך היא לשנות את זה בחקיקה ראשית. יש לזה השפעה מהותית. אלה לא שינויים טכניים.

רצינו ללכת בהסדר הזה כמו בהסדר שיש בחוק מידע פיננסי, אם אני לא טועה.

אני לא זוכר מה היו הטעמים.

אני אסביר מה מהות הרף הזה. הרף הזה בסופו של דבר הוא הרף שממנו ניתן לבקש לקבל פטור. אין כאן איזשהו פטור אוטומטי. כמו שנאמר, המערכות כאן הן מערכות מאוד מאוד דומות לשירות מידע פיננסי. כלומר, הרפים כאן יתכתבו באופן כמעט שווה בשווה לשירות מידע פיננסי. המהלכים יהיו מקבילים.

אתה יודע, יש לנו תיקון עקיף.

היה דיון בוועדה לגבי הדבר הזה. בסופו של דבר נקבע שאין צורך באישור ועדה ואנחנו גם חושבים שכאן ספציפית באמת זה נושא מאוד מאוד זהיר. ספים מאוד ספציפיים לגבי סמכות בכלל לבקש ואם נעשה כאן, זה יהיה כאן כן וכאן לא, ושם אנחנו כן נשארים עם ההסדר שנקבע.

אתה אומר כן או לא, אבל בסוף זה משפיע על מהות החובה. אם ניתן פטור או לא ניתן פטור, זה משפיע על יישום חובה שאתם קובעים כאן בחוק. אם גוף הוא כן בעל היקף קטן, הוא יכול לקבל פטור ואם לא, הוא לא יכול לקבל פטור או שלא חל עליו סעיף מסוים. אני אומר שזה לא שינוי טכני.

לא, הוא לא טכני אבל הוא מאוד מאוד מצומצם.

אין כאן איזושהי תקרה או משהו. כלומר, אין כאן צמצום. אתם כתבתם שיעור אחר מהשיעור הקבוע. למשל לגבי פסקה (1), הגדרה כפעילות קטן, זה פשוט שיעור אחר מחמישה אחוזים.

אנחנו נחשוב על זה שוב ונחזור.

זאת המלצתי לוועדה, שכן יהיה פיקוח פרלמנטרי על הסמכות הזאת. אני לא אומר את זה בציניות, אבל אפשר בהתאם לתקן גם בחוק שירות מידע פיננסי כדי שאם יהיה צורך, תביאו את זה ביחס, בסט אחד של תקנות לאישור ועדה.

נחשוב על זה שוב. אני לא רוצה לתת עכשיו תשובה מוחלטת.

נחזור לזה בהמשך. תחשבו על זה.

אני כן אומר שיש כאן איזון בין הפרוצדורה לבין בסופו של דבר המהות והדברים שאנחנו רוצים לקבוע כאן.

אולי זה הוויכוח שלנו כי אני חושב שזה ממש מהות.

רציתי להסב את תשומת לב הוועדה שהנושא של בעל היקף פעילות קטן, משתמשים בו גם לצורך הסעיף הקודם של P טו P כי בעצם מי שמנהל חשבון תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן, הוא צריך לאפשר העברת כספים. זאת אומרת, זה סעיף קטן (ד) שם. אני מבינה שיהיה עוד דיון לגבי הממשקים ואיך אפשר לאפשר את זה. הסעיף הזה גם משמש הגדרה משמשת ולצורך הגדרה אני רוצה להעיר שמבחינת חברת תשלומים, סכום התשלומים שהיא מחזיקה עבור לקוחותיה – אותה הערה כללית שלנו – ברור שזה בישראל.

את מדברת על ההגדרה.

על ההגדרה עצמה. כן. אמרתם שנדון בהגדרות כשמגיעים לסעיפים. זה בשני הסעיפים.

העלינו את השאלה לגבי חברת תשלומים, לגבי הסכום שנקוב של 50 מיליארד שקלים.

לנו זה רלוונטי בשביל הוודאות. אנחנו רוצים שזה יהיה ברור שזה גוף זר. שזה בישראל. שהפעילות בישראל.

בחנתם את ההערות שהועלו אז לעניין הגדרת היקף פעילות קטן בהתייחס לחברת תשלומים ובין היתר גם הערות שאנחנו העברנו?

כן, אנחנו עוד לא מיצינו את השיח. אנחנו הבטחנו שנעשה את השיח הזה ונחזור עם תשובות לגבי הדבר הזה. גם לגבי תאגיד עזר.

בסדר. רשמנו את זה. תמשיכי להזכיר לנו.

לסעיף 37(א)(2). זה גם מתחבר להגדרה של היקף פעילות קטן. דיברו כאן רבות על ודאות. גם כאן יש חשיבות שזה ייקבע כבר עכשיו בחקיקה, כדי לא להשאיר את זה לכך שזה ייקבע בעתיד מהסיבה שיש גופים שצריכים לדעת האם הם צריכים להתחיל לפתח את כל המערכות שהסעיף הזה גורר, כמו פתיחת חשבונות תשלום לייזום תשלומים, כמו קישוריות בסעיף 33 או לא. זאת אומרת, האם הם בתוך הפטור או לא בתוך הפטור. זאת הערה שקיבלנו – אנחנו מדברים על (2), על גוף שהוא תחת פיקוח של בנק ישראל שהוא אינו בנק כי באיגוד הבנקים יש גם מי שהם לא בנקים אבל הם תאגידים בנקאיים כמו הבנקים הזרים והבנקים הזרים כן היו רוצים לדעת מה הקטגוריה לפטור במיוחד כשהם בכלל לא מנהלים חשבונות קמעונאים והם לא מנהלים חשבונות שעכשיו מצריכים או מחייבים לפתח מערכת שלמה כדי לאפשר ייזום תשלומים.

אני אזכיר שלדעתי אנחנו העלינו את השאלה הזאת בדיון הראשון עת דנו בהגדרה, בין היתר מאחר שכבר קיים היום צו מכוח חוק שירות מידע פיננסי שקובע את השיעור. נציגי הממשלה אמרו שהם יבחנו שוב את הנושא ויחזרו עם תשובה.

זה לגבי תאגידי עזר.

כן.

לא רק תאגידי עזר. אלה גם תאגידים בנקאיים.

אלה גם גופים שמפוקחים על ידי בנק ישראל.

אנחנו נהיה בקשר עם בנק ישראל ונחזיר תשובה לגבי הדברים האלה. בנק ישראל מכיר את זה. נחזיר תשובה לוועדה.

בסדר. תרשום את זה כדי שלא נשכח.

38. הזדהות יוזם תשלום לפני מנהל חשבון התשלום

מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום לפי סעיף 35, ובלבד שיוזם התשלום הזדהה לפני מנהל חשבון התשלום למשלם בהתאם להוראות שקבע מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי סעיף 41(א)(2).

חובת הגישה תהיה ממוקדת לסטנדרט שיקבע מאסדר של מנהל חשבון התשלום והחובה לתת את הגישה תהיה לאחר שהיוזם יזדהה ויהיה סרטיפיקט כלשהו שיינתן לו ובאמצעותו הוא יזדהה בפני מנהל חשבון התשלום.

סעיף דומה קיים בחוק שירות מידע פיננסי לגבי נותן שירות מידע פיננסי שמבקש לקבל מידע על הלקוח.

גם כאן היישום של הסעיף תלוי בהוראות שיקבע המאסדר.

כן. חובה היא רק לפי הסטנדרט.

יכול להיות שיהיה צריך לשקול לקבוע כאן בחקיקה איזשהו מועד לקביעת הוראות מאסדר ראשונות. עשינו את זה בחוק שירות מידע פיננסי כדי בעצם לתת ודאות לשחקנים בשוק שיוכלו גם להיערך ליישום הוראות המאסדר ושבכלל יהיה ניתן ליישם את החוק לפני מועד התחילה. יש כאן כל מיני מועדי תחילה לפי נושאים. אני חושב שזה דבר שצריך לשקול אותו.

קיבלנו את ההערה בהקשר הזה. נוסיף סעיף. זה גם סטנדרט שקיים.

39. איסור הפליה והגבלות לעניין גביית תמורה בידי מנהל חשבון התשלום למשלם

(1) מנהל חשבון תשלום למשלחם ינהג בהוראת תשלום, או בבקשה למתן הרשאה לחיוב או לביטולה, שפרטיהן נכתבו באמצעות יוזם בסיסי, כאילו פרטיהן נכתבו בידי המשלם, לרבות בשלב שקדם למתן הוראת התשלום או הגשת הבקשה כאמור.

(2) מנהל חשבון תשלום למשלם ינהג בהוראת תשלום שהועברה באמצעות יוזם מתקדם בהתאם להרשאת גישה לחשבון, כאילו ניתנה לו ישירות בידי המשלם.

(3) מנהל חשבון תשלום למשלם לא יגבה תמורה מיוזם תשלום בעד מתן גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי סעיף 35, או מיוזם מתקדם בעד מתן הרשאת גישה לחשבון כאמור בסעיף 35(ב) או ביטולה.

(4) על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר, בהתייעצות עם המאסדרים הנוגעים בדבר, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מנהל חשבון תשלום למשלם יהיה רשאי לגבות תמורה מיוזם תשלום, בעד מתן גישה לחשבון התשלום למשלם לפי סעיף 35(א) או (ב).

ההוראה הזאת, רצף ההוראות האלה, נועדה להבטיח שלא רק שנותנים גישה ליוזמי התשלומים אלא גם שלא שמים מכשולים בפני יוזמי התשלומים. דוגמה לכך, יכולה להיות איזושהי העברה בנקאית שעולה שקל אבל העברה בנקאית באמצעות יזום עולה חמישה שקלים. דברים כאלה שבעצם מפלים בין העברה בנקאית שעשיתי אני בעצמי לבין העברה בנקאית שעשיתי באמצעות היוזם ובגלל זה ההוראות האלה קובעות איזשהו איסור הפליה.

בנוסף, יש כאן התייחסות להרשאת גישה לחשבון. זה לגבי היוזם המתקדם. כן נתנו איזושהי סמכות לשר בהתייעצות עם המאסדרים לקבוע שיהיה אפשר לגבות איזושהי תמורה. דיברנו עד עכשיו על התנאים למשלם. יש גם את היחסים בין היוזם לבין מנהל חשבון התשלום. גם שם אסרנו על גביית תמורה כי אנחנו מבינים שאם יגבו תמורה מהיזמים זה יכול לעלות הרבה מאוד כסף להציע את השירות הזה ואנחנו לא רואים צורך בעמידה בסטנדרט בדברים שקבענו בחקיקה, בדברים מאוד ספציפיים, לגבות תמורה. כן נתנו סמכות לשר בהתייעצות עם המאסדרים לאפשר לגבות תמורה. זה נוגע לאיזה שהם פתרונות שלמעשה יתקדמו בהמשך או שאנחנו לא מכירים אותם עכשיו ונראה לנכון כן לאפשר גביית תמורה, אבל אלה מקרים שכרגע אנחנו לא מכירים ובגלל זה זאת סמכות עתידית.

ולקבוע לזה איזושהי תקרה?

כן. אנחנו גם נקבע איזושהי סמכות לשר, במסגרת הסמכות הזאת, שהוא יוכל לקבוע גם סכום תמורה מרבי לצורך העניין. לא מספר אבסולוטי.

40. מנגנונים לאבטחת מידע, ניהול סיכונים, הגנת סייבר והמשכיות עסקית בבעלי אישור הניתן על ידי מאסדר שאינו הרשות

בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל אישור הניתן על ידי מאסדר שאינו הרשות ידאג לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, ולעניין בעל אישור לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם – גם המשכיות עסקית.

סעיף דומה חל לגבי מפוקחי הרשות. כאן זה סעיף שחל על מפוקחים ועל יוזמים בעלי אישור שלא מהרשות. בעל האישור יצטרך שיהיו לו מנגנונים נאותים מתקדמים לגבי כל העניינים הטכנולוגיים של אבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר בשל ההיבט הטכנולוגי שיש בפעילות ייזום תשלום.

41. הוראות מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם והוראות מאסדר יוזם תשלום

(1) מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, בהתייעצות עם מאסדרי יוזמי התשלום, ולעניין פסקה (2) – בהסכמת מאסדר יוזמי התשלום, יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה:

(1) אופן מתן הגישה לחשבון התשלום של המשלם על ידי מנהל חשבון תשלום למשלם ליוזם התשלום, באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום, ובכלל זה הוראות לגבי הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, מנגנון טכנולוגי מאובטח וחובות תיעוד.

זה הסטנדרט עליו דיברנו. מנהל חשבון תשלום למשלם יקבע את אופן מתן הגישה, את הסטנדרט הטכנולוגי.

(2) אופן ההזדהות של יוזם תשלום לפני מנהל חשבון התשלום למשלם.

החוק אומר שצריך לתת גישה רק לאחר הזדהות. מנהל חשבון התשלום למשלם יקבע את הסטנדרט הזה וזה בהסכמה של המאסדרים הרלוונטיים.

(3) חובות שיחולו על מנהל חשבון תשלום למשלם בנוגע לרמת השירות שהוא נותן ליוזם התשלום.

ה-SLA, רמת זמינות וכדומה. רמת השירות שמנהל חשבון תשלום צריך לתת.

(4) חובות שיחולו על מנהל חשבון תשלום למשלם בדבר מידע שיעביר ליוזם תשלום, הנוגע להוראת התשלום ולביצועה, ובכלל זה כדי לאפשר גילוי מידע כאמור למשלם.

בהעברת בנקאית או הוראת תשלום רגילה, לרוב הלקוח מודע לעמלה שתיגבה ממנו קודם למתן ההוראה. כאן אנחנו קובעים חובות שמכיוון שההוראה הזאת תתבצע על ידי יוזם מתקדם ולא ישירות על ידי המשלם, אנחנו כאן קובעים חובה למנהל חשבון תשלום שהוא יידע את היוזם והיוזם יוכל לגלות זאת בפני הלקוח.

(2) מאסדר יוזם תשלום רשאי לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות בנושא חובות שיחולו על יוזם התשלום בנוגע לאופן השימוש שלו במערכת הממשק למתן הוראות תשלום.

סעיף שגם קבענו בחוק שירות מידע פיננסי שנועד למנוע מקרים של אביוז או שימוש לרעה באותה מערכת ממשק. אלה הוראות שמאסדר יחיל לגבי יוזם התשלום.

הערות? אין הערות.

42. שמירה על אחידות

(1) השר רשאי להתקין תקנות בעניינים שבהם ניתנה סמכות למאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם או למאסדר יוזם תשלום, לפי העניין, לקבוע הוראות מאסדר לפי סעיפים 36(ג)(4) ו-41 בהתקיים אחד מאלה:

(1) השר מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על אחידות בהוראות לפי חוק זה, החלות על גופים שונים המפוקחים על ידי מאסדרים שונים או החלות על גוף אחד המפוקח על ידי כמה מאסדרים.

(2) השר מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על עניינם של הלקוחות.

(2) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם או מאסדר יוזם התשלום, לפי העניין.

(3) קבע שר תקנות לפי סעיף קטן (ב), רשאי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם או מאסדר יוזם התשלום, לפי העניין, לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות באותם עניינים שלגביהם הותקנו תקנות כאמור, בכפוף לאותן תקנות.

פעילות ייזום תשלום תפוקח על ידי מספר רגולטורים וההוראות לגביהם וגם לגבי מנהלי חשבון תשלום שייתנו את הגישה ליוזמים יכולות להינתן על ידי מאסדרים שונים, אם זאת רשות שוק ההון, אם זה הפיקוח על הבנקים ואם זה הממונה על שירותים פיננסים מוסדרים. נתנו כאן סמכות לשר לקבוע הוראות שאמורות פעם אחת, אם יש ארביטרז', לקבוע הוראות אחידות, ופעם שנייה, לשם שמירה על עניין הלקוחות. שני פרמטרים או שתי נסיבות שבהתקיימן השר יכול לקבוע תקנות. הסמכות השר מדויקת לסעיפים מסוימים או להוראות ספציפיות.

סעיף 36(ג)(4) מדבר על קביעת הוראות לעניין מסירת הודעות ליוזם על אי מתן גישה וכן חובת תיעוד ושמירה. השר יכול לקבוע הוראה אחידה לגבי החובות האלה. סעיף 41 שקראנו כרגע, הוא מאוד רחב וארוך. אלה כמה הוראות - בסטנדרט הטכנולוגי, איך מזדהים, מה המידע שמנהל חשבון תשלום צריך לתת, לדוגמה מה העלות, מה העמלה, וגם חובות שיחולו על יוזם התשלום. בכל אלו יש סמכות לשר לקבוע תקנות שיחולו.

בסדר. שיהיה לנו בהצלחה.

פרק ו' הוא פרק שנוגע יותר לענייני הרשות.

פרק ו' עוסק בסמכויות הפיקוח והאכיפה על הגופים החדשים שייכנסו תחת פיקוח הרשות, אותם בעלי רישיון למתן שירותי תשלום וייזום בסיסי. אלה בעלי האישור מטעם הרשות.

הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות

43. הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות לגבי בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות

(1) במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות נתונים לפיקוח הרשות.

(2) (1) לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאית הרשות לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות, של נושאי משרה בכירה בהם ושל מי שהם מעסיקים, והכול כדי להבטיח את ניהולם התקין שלבעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות ואת השמירה ועל ענייני הלקוחות. בהוראות כאמור יכול שייקבעו דרישות שונות לפי סוג הרישיון או סוג האישור, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה.

אני אציין שבעקבות הערה שפיי-פל העלתה גם בדיון הקודם, אנחנו נבקש להוסיף כאן גם התייחסות לסוג הגוף, מה שמאפשר לרשות לקחת בחשבון גם גופים שמחזיקים ברישיון זר לשירותי תשלום ולהתאים את ההוראות לדברים שכבר חלים עליהם, אם זה לאפשר להם אולי בעתיד להגיש דוחות לפי מה שחל עליהם בחוץ לארץ וכולי.

(2) הוראות לפי פסקה (1) אינן טעונות פרסום ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן. הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומן.

(3) הסמכויות לפי סעיפים 52מג, 56א, 56א2, 56ב, 56ב1, 56ג, 56ג1, 56ד ו-56ב לחוק ניירות ערך, יהיו נתונים לרשות לשם פיקוח על ביצוע ההוראות פי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור או אכיפת הוראות חוק זה לעניין הפרה או עבירה, הכול לפי העניין ובשינוים המחויבים. לעניין זה -

"הפרה" – כהגדרתה בסעיף 50.

(1) עבירה לפי חוק זה, למעט עבירה לפי סעיף 55(א)(2) הנעברת על ידי גוף הנדרש לקבל אישור לפי סעיף 2 ושאינו בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי או חברת תשלומים.

(2) עבירה לי חוק שירושתי תשלום הנעברת על ידי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות.

(3) עבירה לפי סעיף 15ד לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2).

(4) עבירה לפי סעיפים 284, 290, 291, 415, 423, 424, 424א ו-425 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2).

(5) עבירה לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקות (1), (2), (3) או (4).

(6) עבירה לפי סעיפים 240, 242, 244, 245 או 246 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (5).

אני אסביר את הסעיף. הסעיף קובע את פיקוח רשות ניירות ערך על פעילותם של בעלי הרישיונות והאישור מטעמה. לשם כך מוצע להקנות לרשות סמכות דומה לזו שנתונה לה גם בחוקים אחרים שעליהם היא מפקחת ואמונה. למשל, סעיף 97ב לחוק השקעות משותפות בנאמנות שמסדיר את קרנות הנאמנות, סעיף 38ב לחוק הייעוץ שמסדיר פעילות של יועצי השקעות ומנהלי תיקים. כחלק מהפקוח וההסדרה, החוק מסמיך את הרשות לתת הוראות שנוגדות באמת לדרכי פעולות וניהול של בעלי רישיון או בעלי אישור מאת הרשות כדי להבטיח את הניהול התקין והשמירה על ענייניהם של הלקוחות.

אלה הוראות כלליות.

אלה הוראות כלליות. תכף נגיע גם למנגנון הפרסום שלהן. הן מפורסמות באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסומן מפורסמת ברשומות.

לאורך הצעת החוק ראינו הפניה לכללים של הרשות וגם להוראות של הרשות. השאלה היא אם הפניה לעניין הוראות של הרשות בעצם באה בגדר הסעיף הזה? כי כאן בעצם זה מתייחס רק להוראות לפי פסקה (1). או שיש הוראה כללית בחוק ניירות ערך.

בהגדרה הוראות מאסדר בחוק הזה, מוגדר שהוראות מאסדר יינתנו לפי סעיף 43. כלומר, הוראות כלליות שניתנות.

בכל מקום שכתוב הוראות מאסדר, כשמדובר על הוראות של רשות ניירות ערך, אנחנו בעצם מגיעים למנגנון הזה.

נכון.

מה המנגנון שחל על כללי הרשות?

כללי הרשות מפורסמים באופן מלא ברשומות. כלומר, ההבדל שאנחנו עושים, כללים, משהו שנועד לכל העולם ולא נועד רק לבעלי הרישיון, והם מפורסמים באופן מלא ברשומות. לעומת הוראות שבדרך כלל נועדו לבעלי הרישיון או האישור שהם מפורסמים באתר הרשות יחד עם פרסום ברשומות של ההודעה. זה ההבדל אצלנו בין כללים להוראות.

תוכלי להסביר לנו בתמציתיות לגבי העבירות השונות? יש כאן כמובן הבדלים ואני מניח שהם מתחייבים לעומת חוק שירות מידע פיננסי.

נכון.

שהוא ממש כמעט זהה בנוסחו, אבל סוגי העבירות שונים.

יש את העבירות לפי החוק הזה. העבירות האלה הן עבירה על פעילות ללא רישיון או הטעיה של הרשות. זה מאוד דומה לחוק שירות מידע פיננסי. חשוב להדגיש שבנוגע לבעלי האישור, סמכות החקירה של הרשות, אם נדבר על סמכויות החקירה, לא תחול על גופים שצריכים לקבל אישור מהמאסדר שלהם כמו בנקים. זה הסייג שנמצא כאן.

הרשות לוקחת על עצמה לפקח על בעלי הרישיון, חברות התשלומים, שחל עליהם חוק שירותי תשלום הצרכני. בחוק שירותי יש עבירות ומכיוון שאנחנו לוקחים את הפיקוח המלא, אנחנו גם ניקח על עצמנו את החקירה של הגופים שלנו שיכול שהם עוברים עבירות לפי חוק שירותי תשלום הצרכני. זה סעיף (2).

סעיף (3). הגופים יוכלו לתת אשראי אגב תשלום. כשהם נותנים אשראי אגב תשלום, מדובר באשראי שחל עליו חוק אשראי הוגן שנותן הגנות צרכניות ללקוח ולכן גם העבירות שיעברו על ידי בעל רישיון של רשות ניירות ערך, סמכות החקירה תחול גם על העבירות האלה.

סעיף (4) עוסק בעבירות נלוות. גם ב-(3) אלה עבירות נלוות אבל ב-(4) אם אתה למשל מתחיל חקירה על עבירה ללא רישיון ואתה מגלה הונאה או משהו כזה, מחלקת החקירות תוכל גם להמשיך לחקור עבירות מכוח חוק העונשין כמו עבירות הונאה.

סעיף (5) מדבר על עבירות של איסור הלבנת הון, שהרבה פעמים נלוות לעבירות אחרות מכוח חוק העונשין או החוק הזה.

לבסוף יש לנו עבירות של שיבוש הליכי משפט שנעברות כנלוות לעבירות ראשיות לפי החוק הזה.

את יכולה לקרוא את סעיפים 44, 45 ו-46 ולהסביר בתמציתיות מכיוון שבאמת אלה סעיפים סטנדרטיים שמקובלים בחקיקה בתחומים.

44. הודעה על פגמים

(1) סבר יושב ראש הרשות כי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות עשה בעסקיו בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את חובותיו או בניהולם התקין וההוגן של עסקיו, ישלח לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש את תיקונם או מניעת פגיעתם בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לו הזדמנות להגיש בתוך אותה תקופה, או בתוך תקופה קצרה מזו, כפי שיקבע בהודעה, את הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.

(2) הגיש בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן יושב ראש הרשות בסמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לבעל רישיון או לבעל אישור מאת הרשות, לפי העניין, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם – יקבע בהחלטתו את התקופה שבה על בעל הרישיון או בעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, לעשות כאמור.

45. אמצעים למניעת פגיעה

סברה הרשות, לאחר תום התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהודעתו לפי סעיף 44, כי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי הסעיף האמור, או לא מנע את פגיעתם, או הייתה סבורה לאחר שנתנה לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, הזדמנות להשמיע או להגיש את הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע מבעל הרישיון או מבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, שלא לקיים את התחייבויותיו או לפגוע בלקוחותיו, רשאית היא –

(1) להורות לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה.

(2) לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, לנושאי משרה, או לעובדים אחרים של בעל הרישיון או בעל האישור מאתה השות.

46. המצאת מסמכים בידי הרשות

על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לבעל רישיון, לבעל אישור מאת הרשות או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, יחולו ההוראות לפי פרק ז'2 לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.

סעיפים 44 ו-45, כמו שאיתי ציין, הם סעיפים סטנדרטיים בחוקי פיקוח פיננסי. מטרתם להקנות סמכויות לרשות לקבוע דרכי טיפול בבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שעסק בעסקיו באמת בדרך פוגעת או שעלולה לפגוע ביכולתו לקיים את חובותיו, את התחייבויותיו. סמכויות אלה, בהבחנה מסעיף 43 לחוק המוצע, נועדו לאפשר לרשות לתת הוראות פרטניות לגבי בעל רישיון או בעל אישור מסוים ולצד זה כמובן מוצע להבטיח את זכות הטיעון של בעל הרישיון או בעל אישור מאת הרשות.

נציין כי סמכויות תיקון פגמים קיימות ברוב החוקים הפיננסיים כגון סעיפים 54 ו-55 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים ויש דוגמאות נוספות.

סעיף 46 מדבר על מסמכים והודעות שהרשות עצמה ממציאה, שולחת לבעל רישיון או לבעל אישור והם יומצאו בדרך שקבועה בפרק ז'2 לחוק ניירות ערך שעניינה העברת מסמכים באמצעות מערכת יעל שהיא המערכת שמפעילה רשות ניירות ערך.

אם אין הערות, אפשר להמשיך.

יש הערות? אם אין, נמשיך.

אנחנו בפרק ז', עיצום כספי. אולי אני אקדים משהו קטן. המנגנון שקבענו כאן הוא מנגנון שנקבע כבר בחוק שירות מידע פיננסי. יש לנו כאן ריבוי מאסדרים וכל אחד ימשיך להפעיל את אותו מנגנון עיצום כספי שהוא מכיר ויודע על הגופים המפוקחים על ידו. זה מה שהפרק קובע.

כשהייתי ילד, אני זוכר שביום כיפור כשהייתי מחזיק את הסידור, כל פעם הייתי מסתכל כמה דפים קראנו וכמה נשארו. אם מישהו שואל את עצמו, קראנו 81 עמודים. סליחה על ההפרעה.

פרק ז': עיצום כספי

47. הגדרת הסכום הבסיסי

בפרק זה, "הסכום הבסיסי" – סכום כמפורט בתוספת השנייה.

לתוספת השנייה נגיע בהמשך.

אני חושבת שנכון יותר שנמשיך.

כי התוספת השנייה היא רק סכומים. לא ההפרות עצמן. אני חשבתי שנדון ממש בהפרות אחרי שכבר נדע מה השינויים המהותיים בסעיפים האופרטיביים שלצידם קבועה ההפרה. כאן בתוספת השנייה, אלה הסכומים.

אין בעיה.

זה בעמוד 133.

תוספת שנייה
(ההגדרה "הסכום הבסיסי" שבסעיף 47)

הסכום הבסיסי

1. לעניין חברת תשלומים – סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה החברה בעבור לקוחותיה במהלך תקופה של 12 החודשים שקדמו למועד ביצוע ההפרה, ולעניין חברת תשלומים שקיבלה רישיון שירותי תשלום במהלך התקופה האמורה, יחושב הסכום לפי היקף חודשי בממוצע בחודשים מאז קבלת הרישיון (בפרט זה – היקף חודשי ממוצע):

(1) היה ההיקף החודשי הממוצע עד 10 מיליון שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים.

(2) היה ההיקף החודשי הממוצע גבוה מ-10 מיליון שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים.

2. לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי – 50,000 שקלים חדשים.

3. לעניין בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי – 50,000 שקלים חדשים.

4. לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – 100,000 שקלים חדשים. לעניין זה "שליטה" – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי) וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור.

5. לעניין מבטח – 100,000 שקלים חדשים.

6. לעניין חברה מנהלת – סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף נכסי קופות הגמל, כהגדרתם בחוק הפיקוח על קופות הגמל, שבניהולה.

(1) היה היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה עד 10 מיליארד שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים.

(2) היה היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה גבוה מ-10 מיליארד שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים.

7. לעניין בעל רישיון למתן לשירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – 50,000 שקלים חדשים.

8. לעניין בנק הדואר – 50,000 שקלים חדשים.

9. לעניין בעל היתר שליטה – 6,000 שקלים חדשים.

את יכולה בבקשה להסביר מהיכן שאובים הסכומים?

כן. בסכומים נצמדנו לסכומים שנקבעו בחוק שירות מידע פיננסי, כמובן בהתייחס, יש לנו גם גוף חדש של אותה חברת תשלומים. את חברת התשלומים חילקנו לשני גדלים. התבססנו קצת על מה זה היקף פעילות קטן באירופה, כדי לאפיין את סדר הגודל של חברה קטנה לעומת חברה גדולה. יש דמיון גדול בין החוק הזה לחוק שירות מידע פיננסי. בוא נגיד שרוב ההפרות שזה נוגע אליהן, אלה הפרות שקשורות לשירות הייזום כאשר יש כאן חובת גישה. הייזום הוא מאוד מאוד דומה במהותו לשירות מידע פיננסי. לכן אותם סכומים שקבענו שם, חשבנו שנכון לאפיין אותם

לגבי תשלומים יש עוד בחוק ה-...

נכון. יחד עם זאת רצינו להתמודד גם עם העובדה שחברת תשלומים שהיא גם יכולה להיות בעלת היקף משמעותי, החוק הזה מסדיר פעילות נוספת שלה, למשל אחזקת כספי הלקוחות או הון עצמי שיהיה הולם את הפעילות שלה. הצורה בה התמודדנו עם זה, עם אותם דברים שהם בבסיס הרישיון הזה והחשיבות שלו, זה לא באמצעות שינוי הסכומים, נשארנו עם הסכומים של ה-50 או 100 אלף בהתאם לפעילות, אלא באמצעות זה שאת ההפרות של חברת התשלומים, הפרות חמורות במיוחד, למשל בנוגע לאחזקת כספי הלקוחות או הון עצמי – העברנו לחלק ג' לתוספת שחלה בהפרות ועליו עשינו פי שלוש הסכום הבסיסי. בצורה הזאת התמודדנו עם אותן עבירות ליבה או הפרות ליבה של הפעילות החדשה.

איך תיישמו את החישוב הזה, לאיזו חברת תשלומים? כלומר, אתם תקבלו מהם נתונים.

כן. נכון.

ותחשבו ביחס למועד ביצוע ההפרה.

נכון. זה מאוד נהוג אצלנו בחוקים אחרים, בחוקים פיננסים אחרים. באופן כללי חשוב לנו להבין ולדעת כל הזמן את היקף הפעילויות. בכל מקרה זה מידע שידווחו לנו באופן שוטף.

אם הוא מפר חובת דיווח?

יש לנו סמכויות גם לגבי מי שמפר חובת דיווח. יש לנו סמכויות של דרישת מסמכים. יש לנו כלים בכל מיני רמות כדי לטפל בזה.

אני שואל כיוון שבעצם חישוב הסכום הבסיסי תלוי ב- - -

אתה מדבר על למשל הטעיית רשות?

לא. פשוט לא מסר לכם.

הטעיה יכולה להיות גם אי מסירה של מידע, שגם זה מהווה הפרה מינהלית וזה גם מהווה עבירה פלילית. במקרים המאוד חמורים, ממש מתוך מחשבה פלילית הוא מעלים מאיתנו מידע או מנסה להסתיר דברים, זה יכול להגיע עד ממש כל הסמכויות של מחלקת חקירות אצלנו, של אפילו סמכויות שמאוד דומות לחקירה משטרתית.

כלומר, זו סיטואציה שאתם מתמודדים איתה בהקשר לגופים מפוקחים אחרים.

נכון. אני כן אומר שאני חושבת שהחברות שרוצות להגיע לישראל הן חברות מאוד רציניות. אני לא מצפה לפעילות עבריינות כאן דווקא בתחום הזה. לרשות ניירות ערך יש מנגנון מתאים בהקשר הזה.

אנחנו חוזרים לסעיף המרכזי, לסעיף 48.

לא הערה ספציפית אלא היינו שמחים לקבל לפרוטוקול באופן כללי בחוק שכאשר מדברים על לקוחות, על פעילות וכל מה שקשור לחוק, לאו דווקא לסעיף הזה, הכוונה היא ללקוחות בישראל כי בגופים זרים, גוף, אם הוא יבוא לישראל באמצעות החברה הזרה, צריך להיות ברור שכל החקיקה, לאו דווקא הסעיף הזה – אין לנו בעיה שזה יהיה גם לפרוטוקול – מתייחסת ללקוחות בישראל. זאת הערה כללית. אנחנו כמובן לא סבורים שנגיע לעיצומים אבל חשוב לנו שתהיה הבהרה כזאת בחוק.

הכוונה היא לפעילות בישראל.

פעילות בישראל.

נדבר על זה ונחזיר לכם תשובה.

אולי זה רק עניין של הגדרה.

כי נניח שהפעילות לא התחילה בישראל, אין להם עדיין לקוחות בישראל אבל מפירים כבר איזושהי חובה, לדוגמה חובת הדיווח, האם במצב הזה אנחנו ניתן להם עיצום כספי אפס?

זה לא ספציפית לעיצום. זאת הערה כללית. יש הרבה מקומות בחוק, לאו דווקא עיצום כספי, בהם מתייחסים לפעילות או ללקוחות וכולי. כאן ספציפית מדובר על הסכומים עצמם. יש עד כך וכך. גוף זר שמגיע לישראל יכול להיות שיש לו מיליוני לקוחות אבל בישראל הפעילות מאוד קטנה או כספית הפעילות היא קטנה. לכן חשובה לנו הבהרה, לאו דווקא לסעיף הזה - דיברנו קודם על היקף פעילות קטן. זה חוזר לאורך כל החוק - שמדובר על פעילות שהיא נשוא הרישיון. כלומר, הפעילות בישראל. לא הפעילות שיש לגוף ברישיון שיש לו, שלקוחות לא ישראלים וכולי.

כשהעלית את הדבר הזה במקומות הספציפיים, ענינו ואנחנו גם נענה. גם הרשות תחשוב על המשמעות של הדבר הזה. יכול להיות שיש לו המשך. נשמח אם תעירי לנו ותסבי את תשומת ליבנו לגבי הדברים הספציפיים ואז נוכל לענות בהקשר המתאים.

48. עיצום כספי

(1) הפר בעל רישיון או בעל אישור הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בחלק א' לתוספת השלישית, רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי, ואם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בחלק ב' לתוספת האמורה – רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי, ואם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בחלק ג' לתוספת האמורה - רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בשיעור של הסכום הבסיסי כפול שלוש.

(2) מי שעיסוקו במתן שירות תשלום בהיקף מצומצם, בסכום מוגבל, למספר לקוחות קטן, או במספר עסקאות קטן, והכול כפי שקבע השר בתקנות לפי סעיף 3(א)(6), שלא הודיע לרשות מראש על מתן השירות כאמור - כבר פרסמנו את זה בתיקון המתוקן - בניגוד להוראות סעיף 3(ב) ולפי הכללים שנקבעו מכוחו, רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 52טז עד 52כט וסעיף 56ח לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.

שתי הערות או שאלות. כמובן שמבחינת הגופים שיהיו פטורים, יהיה צורך להתאים ככל שיהיה שינוי בסעיף 3(א)(6) גם את נוסח הסעיף הזה, לפי מה שתכריע הוועדה כי הנושא הזה נשאר עוד לבחינה נוספת בין היתר בהקשר לקווי הקנייה.

שאלה נוספת לעניין ההוראות שאתם מחילים כאן. באופן תמציתי מה הן ההוראות האלה.

מדובר במנגנון העיצום הכספי של רשות ניירות ערך. כלומר, למשל חובה להודיע למפר לפני שאתה מטיל כדי שהוא יוכל לטעון את טענותיו בפניך.

ההוראות הכלליות.

נכון. למשל סעיף 56ח עוסק באיסור שיפוי וביטוח. יש חשיבות גדולה שאם מישהו מפר הוראה ואתה מטיל עליו עיצום כספי, הוא לא יכול לבטח את האירוע הזה או שפשוט מישהו אחר ישפה אותו על האירוע הזה כי חשוב לנו שהפיקוח יהיה אפקטיבי.

למה החלתם את זה לגבי הגופים המנויים בסעיף קטן (ב) ולא לגבי בעל רישיון או בעל אישור? זה סעיף אחר?

נכון. בדיוק. אני אסביר למה זה נעשה בדיוק כך. יש את המנגנונים שחלים על בעלי הרישיון ובעלי האישור אבל אז יש לנו גופים שהם לא בעלי רישיון ולא בעלי אישור.

כי הם לא גופים...

נכון. גם תראה בהמשך בעל שליטה. אותו הדבר. בנוגע אליהם, כל פעם קבענו בסעיף הזה ולא בסעיף הכללי שעוסק רק בבעל רישיון ובעל אישור.

באופן עקרוני המנגנון כאן הוא תחום שהוא קבוע מראש ולגבי הגופים האחרים זה העיצום המרבי מוועדת האכיפה?

לא. ועדת האכיפה עוסקת בהפרות אחרות ולא בעיצומים כספיים.

(3) בעל היתר שליטה שלא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ, לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, בניגוד להוראות סעיף 20(א)(2), רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי.

(4) גוף המנוי בסעיף 3(א)(1) עד (4), או גוף שנקבע לפי סעיף 2(ו), שעסק במתן שירות ייזום מתקדם בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות סעיף 2(ג), רשאי מאסדר להטיל עליו עצום כספי לפי הוראות פרק זה, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי.

(5) גוף המנוי בסעיף 3(א)(1) עד (4), חברתך תשלומים, גוף מוסדי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי או גוף שנקבע לפי סעיף 2(ו), שעסק במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות סעיף 2(ה), רשאי מאסדר להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי.

(6) הפר מנהל חשבון תשלום למשלם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בחלק א' לתוספת הרביעית, רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי, ואם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בחלק ב' לתוספת האמורה – רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי.

49. החלת מנגנון העיצום הכספי על מפרים

על עיצום כספי לפי סעיף 48 לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, יחולו ההוראות המפורטות לצידו:

(1) לגבי בעל רישיון, בעל אישור מאת הרשות ובעל היתר שליטה – ההוראות לפי סעיפים 52טז עד 52כט וסעיף 56ח לחוק ניירות ערך, בשינוים המחויבים.

(2) לגבי תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – ההוראות לפי סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, בשינוים המחויבים. לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי) וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור.

(3) לגבי בנק הדואר – ההוראות לפי סעיפים 109ב1 עד 109ט1 לחוק הדואר, בשינוים המחויבים.

(4) לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – ההוראות לפי סעיפים 72(ד) ו-74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירתים פיננסיים מוסדרים, בשינוים המחויבים.

(5) לגבי מבטח – ההוראות לפי סעיפים 92א1 עד 92יב, 92יד, 92טז עד 92כ, 92כב ו-92כג לחוק הפיקוח על הביטוח, בשינויים המחויבים.

(6) לגבי חברה מנהלת – ההוראות לפי סעיף 47 לחוק הפיקוח על קופות הגמל, בשינוים המחויבים.

(7) לגבי גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שנקבע לפי סעיף 2(ו) – הוראות בעניין עיצום כספי בהתאם לסמכויותיו של מאסדר הגוף האמור לפי הדין שמכוחו הוא מפקח על פעילותו הפיננסית של אותו גוף, כפי שמפורט בתוספת החמישית.

התוספת החמישית למעשה כרגע היא ריקה. בעתיד היא מאפשרת להעביר גופים מחובת הרישיון לחובת האישור וכשיהיה מעבר כזה, כמובן שמנגנון העיצום הכספי ייקבע בתוספת.

כרגע אין בה תוכן.

נכון. אין מה להקריא.

בנוגע לסעיפים שהקראתי. כמו שציינתי, מנגנוני העיצום הכספי שיחולו על הגופים שהחוק הזה מסדיר את הפעילות שלהם עם בעלי הרישיון, עם בעלי האישור ועם מנהלי חשבונות התשלום שחייבים בחובת הגישה לייזום התשלומים, אותם מנגנוני עיצומים כספיים שחלים עליהם מכוח החוק המסדיר המקורי שלהם, אם זו פקודת הבנקאות בנוגע לבנקים, אם זה חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים ביחס לנותני אשראי חוץ בנקאי וכולי, כל אחד לפי המנגנון הקיים שלו.

בסעיף העיצום הכספי, הגופים שהם לא שייכים לאותם בעלי רישיון או בעלי אישור מצוינים באופן מפורש יחד עם העיצום הכספי שיחול עליהם כמו בעל רישיון שנכנס לפטור לפי סעיף 3(א)(6) שלא הודיע לרשות, בעל היתר שליטה.

אם יש שאלות על הנושא הזה, בבקשה.

ואם אין, אפשר להתחיל להקריא את פרק ח' כולו כי הוא בעצם באותו נושא שנוגע לוועדת האכיפה המינהלית. לזה כיוונתי כששאלתי קודם אילו הפרות יהיו במנגנון המקובל יותר בחקיקה ואילו הפרות יהיו כפופות לוועדת האכיפה המינהלית. היא גם עוסקת בעיצומים. אמרת שהיא לא עוסקת בעיצומים אבל היא כן.

כן. בוא נגיד שאחת הסנקציות שהיא יכולה להטיל על המפרים, היא גם עיצום כספי אבל זה יותר רחב מזה.

הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית

50. הגדרות

בפרק זה –

"הוועדה" – ועדת האכיפה המנהלית שמונתה לפני סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך.

"הפרה" – הפרה של הוראות חוק זה, המנויה בתוספת השישית.

51. סמכויות ועדת האכיפה המינהלית

ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות פרק ח'4 לחוק ניירות ערך החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה בחלק ג' בתוספת השביעית לחוק האמור, בשינויים המחויבים, ואולם הוועדה תהיה רשאית להטיל על מפר עיצום כספי לפי פרק זה, בהתאם להוראות סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך, בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין מפר שהוא יחיד שהוא עובד של בעל רישיון ואינו נושא משרה בכירה בו – בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים.

(2) לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים.

(3) לעניין מפר שהוא תגיד – בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.

52. סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, להפסקת הליכים או להימנעות מהעמדה לדין, המותנית בתנאים

(1) סמכות הנתונה ליושב ראש הרשות או לפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, להפסקת הליכים או להימנעות מהעמדה לדין, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות פרק ט'1 לחוק ניירות ערך, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הראות הפרק האמור בשינוים המחויבים.

(2) בסעיף זה "הליכים" – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 51, או חקירה פלילית לפי סעיף 56ג לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 43(ג), לפי העניין.

53. איסור שיפוי וביטוח

הוראות סעיף 56ח לחוק ניירות ערך חולו לעניין הליך לפי פרק זה.

54. סייג לתחולת הוראות פרק ז'

הוראות פרק זה לא יחולו על מי שחלה עליו חובת האישור לפעי סעיף 2(ג) או (ה) ועל בעל אישור כאמור, למעט חברת תשלומים.

פרק ח' עוסק במנגנון שהוא ייחודי לרשות ניירות ערך, מנגנון של אכיפה מינהלית. לפי המנגנון זה יש מוטב שמוקם ברשות, לא מעובדי הרשות, מוטב חיצוני שיושב בראשו שופט לשעבר, והפרות שהן יותר מאשר עיצומים כספיים וברמת חומרה יותר גבוהה, מובאות בפני המוטב הזה ולמוטב יש גם אפשרות להטיל עיצומים כספיים, כלומר, סכום כסף. יש לו גם סנקציות נוספות כמו הגבלות על כהונה בחברות פיננסיות ודברים נוספים. הפרק הזה בעצם מחיל את אותו מנגנון אכיפה מינהלית שקיים ברשות, גם לגבי הגופים החדשים שהרשות תחל לפקח עליהם במסגרת חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.

ההפרות שעולות בפני הוועדה הן הפרות חמורות. אני אתן דוגמה כמו פעילות ללא רישיון, כמו הטעיה של הרשות ודברים נוספים.

לעניין הסכומים עצמם. שאלת גם על הפער בין סכום העיצום הכספי למקסימום הסכומים שכתובים כאן. מדובר בסכומי מקסימום והסכומים האלה הם זהים בחוקי ניירות ערך לגבי כל הגופים. יועץ השקעות בחוק ייעוץ, הסכומים המקסימליים הם נותנים ונותנים שיקול דעת לאותו מוטב שיפוטי ולכן אנחנו השארנו את אותם סכומים ולא שינינו בעניין זה.

גם שאר הסעיפים הם ממש זהים.

נכון. מדובר בעניין של סמכות להתקשר בהסדר כדי למנוע את אותו הליך הפרות וגם הליך פלילי, שזה גם חלק מההסדר שקבוע בסעיף 52.

שאלה לגבי סעיף 52(ב). בהגדרה של הליכים, הנוסח שונה מחוק שירות מידע פיננסי של היום.

נכון. בחוק שירות מידע פיננסי נפלה טעות בחוק ובמסגרת החוק הזה אנחנו גם מתקנים את חוק שירות מידע פיננסי.

העמדה לדין.

כן. נכון. האפשרות להתקשר באותו הסכם להימנעות מנקיטת הליכים, חל מהרגע שמתחילה החקירה אבל גם אחרי שהתיק מגיע לפרקליטות, גם אז עדיין אפשר להתקשר בהסכם הזה כמו שקים בהסדרי טיעון בתיקים פליליים אחרים. זה התיקון ואנחנו נעשה אותו גם בחוק שירות מידע פיננסי.

אני לא יודע מה יותר מדהים, זה שאיתי שם לב להבדל הזה או שמיד שהוא אמר את זה, ידעת.

אני רוצה להגיד שאיתי שם לב לכל הבדל שהיה לנו בין חוק שירות מידע פיננסי לבין החוק הזה. הוא עמד אחד לאחד על הדברים האלה.

הדבר המדהים הוא שאתה שמת לב לכל הדבר הזה.

סעיף 53 עוסק באותו איסור שיפוי וביטוח כדי שהדחיפה תהיה אפקטיבית. אסור שאותו עיצום לא יוחל על המפר.

סעיף 54, כמו שאמרתי, המנגנון של האכיפה המינהלית הוא מנגנון ייחודי לרשות ניירות ערך ולכן הוא לא יחול על בעלי האישור שמפוקחים על ידי המאסדרים האחרים וזאת בעצם הדרך להוציא אותם אל מחוץ להסדר הזה.

עונשין

55. עונשין

(1) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור באותו סעיף:

(1) עסק במתן שירות תשלום או במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו רישיון לכך, או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 2(א), (ב) או (ד).

(2) עסק במתן שירות ייזום מתקדם או במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו אישור לכך, או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות סעיף 2(ג) או (ה).

(3) כלל פרט מטעה בבקשה למתן רישיון, בדיווח או במידע אחר שמסר לרשות, בניגוד להוראות סעיף 25(ד).

(2) גילה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו, בניגוד להוראות סעיף 34(ב), דינו – מאסר שנה.

פרק העונשין עוסק בעיקר בפעילות ללא רישיון, ללא אישור, שאלה עבירות סטנדרטיות בחוקים פיננסיים. אולי הן המרכזיות שבהן. יש כאן גם עבירה של פרט מטעה, של הטעיית הרשות, לגבי בעלי הרישיון ובעלי האישור מטעמה.

סעיף (ב). לגבי דיברנו על המידע שהמאסדרים מעבירים לשר האוצר כדי שהוא יוכל ליישם את חובותיו בנוגע לסולק בעל היקף פעילות רחב ומנפיק בעל היקף פעילות רחב. באותו סעיף קבוע גם איסור. מדובר במידע שהוא סודי והוא מאוד רגיש לאותם גופים, לגופים המפוקחים שהמאסדר מעביר את המידע לשר האוצר ולכן אותה חובת סודיות שכבר קימת בחוק ניירות ערך ובפקודת הבנקאות, חלה גם על אדם שקיבל את אותו מידע סודי במשרד האוצר כדי ליישם את הסעיף.

הערות?




בנימה אופטימית זו, אנחנו נצא להפסקה ונחזור בשעה 17:00. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:50.