פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



66
ועדת החינוך, התרבות והספורט
10/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 40
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, י"ט באייר התשפ"ג (10 במאי 2023), שעה 09:05

פרק ה' (גמישות ניהולית במערכת החינוך) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 (מ/1612) - דיון והצבעות

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
עמית הלוי
משה טור פז
נעמה לזימי
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן
קטי קטרין שטרית

אביחי אברהם בוארון
אברהם בצלאל
אלי דלל
אוהד טל
אופיר כץ
צביקה פוגל
יצחק קרויזר

לירון ספרד - ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

רותי רווה - פרויקטורית בכירה, גמישות ניהולית, משרד החינוך

שרית שפיגלשטיין - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החינוך

הדר פוקס - רפרנטית חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

דביר גוטל - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

מאיר פרדני - מנהל אגף ביקורת, רשומ"ק, משרד הפנים

יוסף מוטהדה - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים

יאיר רטנר - נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית

נועה בן אריה - יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי

יפה בן דוד - יו"ר, הסתדרות המורים

נירה לאמעי רכלבסקי

יהודית גידלי

אתי דנן

א.ב. חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


פרק ה' (גמישות ניהולית במערכת החינוך) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 (מ/1612)
דיון והצבעות

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, י"ט באייר התשפ"ג, 10 במאי 2023. הנושא, דיון המשך ואחרון. יהיו היום הצבעות כמובן גם על ההסתייגויות, גם על החוק. גמישות ניהולית במערכת החינוך, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית.

לפני שאנחנו נתחיל יש לנו איזשהו עדכון תוספת בנוסח. נירה.

בוקר טוב, בפני חברי הכנסת יש את הנוסח להצבעה היום, את הנוסח המשולב בחוק, מה שנקרא התרגום כדי שתבינו מה ההקשר, ומשרד החינוך ביקשנו מאיתנו הבוקר לערוך שינוי בשתי התוספות, לעדכן אותן. באחת מהן כנראה שהייתה איזושהי טעות, הוכנסו דברים בטעות מהניהול העצמי ולא מהגפן. אני מציעה שהם פשוט יציגו מה הם רוצים לשנות.

בסדר גמור.

זה לא נמצא בחוק?

זה כרגע לא בנוסח.

אז מה, זה נוסח חדש?

הבוקר ביקשו לעשות את השינויים האלה.

משרד החינוך, בבקשה, מי מציג?

בוקר טוב, אנחנו רק רוצים לחדד ולהבהיר. אתם רוצים שאנחנו נתייחס רק לתיקונים?

כן.

יש בעצם את התוספת הראשונה שמתייחסת לכספי הרשות המקומית.

זו התוספת שהייתה בחוק המקורי.

קיימת בחוק המקורי, ויש את התוספת השנייה שמדברת על המטרות שבשמן אפשר לעשות שימוש בכספים שבחשבון הבית-ספרי.

שהיא מתייחסת לכספי הגפן.

התקציב שמגיע מהמדינה ומהרשות המקומית, מרביתו בעצם הוא מתקציב הגפן שמגיע לחשבון. כמו שיש את המטרות שקבועות בתוספת הראשונה להקצבות, חלק מהבנייה של ההסדרה של המצב החוקי, אנחנו רוצים לבוא ולהסדיר בתוספת השנייה לאיזה מטרות אפשר לעשות שימוש בתקציבי הגפן. קודם כל יש לנו פה את גברת רותי רווה ממינהל כלכלה ותקציבים שיכולה לבוא ולפרט על המטרות באופן כללי.

לא, מה התוספות, ואז נדבר ונפרט.

אנחנו ביקשנו לפני שאנחנו מתחילים עם ההסתייגויות - - -

שמעתי משהו על בינוי. תסביר מה אתם רוצים לעשות.

אנחנו בתוספת השנייה עכשיו. בואו נעבור סעיף-סעיף ונסביר אותו, כולל את התיקון שאנחנו מבקשים עכשיו לעשות בתוספת השנייה.

בנוסח להצבעה היום יש את התוספת השנייה. זו בעצם תוספת חדשה שמתווספת לחוק הזה.

אנחנו דון בשתי התוספות, לכן אני רוצה להבין רגע על השנייה.

התוספת השנייה הייתה בחוק. יש איזשהו משהו שם בתוך התוספת שהם רוצים. אני אסביר לך מה שקרה. היו פה שני דיונים סביב החוק הזה. אני ביקשתי שלקראת ההסתייגויות משרד החינוך יצמצם בקצרה, בחמש דקות וייתן לנו את ההסבר על התוספת השנייה. בתוך התוספת השנייה משרד החינוך רוצה להוסיף משהו.

כשהיה דיון בפיצולים בחוק ההסדרים, אמרתי, האם זה גם יהיה קשור לרכש מסוג בינוי ופיתוח, ואמרו לי לא כי אז בוודאי שתהיה אפליה בין רשויות חזקות ללא חזקות, להשלמה לספקים שעובדים איתם, להסדרים שישנם. כמובן שברשות גדולה התמחור שונה מלרשות קטנה. אנחנו מבינים את זה. לא סתם יש מחלקת בינוי גדולה למשרד החינוך שבה יש להם הסדרים שכמובן יותר מיטיבים ואם תיתן את הכסף, הוא לא יספיק אותו דבר.

אין בתוספת השנייה שום התייחסות לבינוי ושיפוץ.

אז תסביר מה כן.

הכול שקוף ואנחנו מסבירים. סעיף-סעיף אנחנו נסביר, דבר-דבר. נתחיל ברותי ואם דרושות הבהרות מצידנו, אנחנו נסביר.

אוקיי, אז אני אסביר קודם כל את הרציונל. תקציב הגפן נועד לקידום האפקטיביות החינוכית, לכן מרבית התקציב מבחינתנו אמור להיות מוקצה לפדגוגיה, לפעילויות חינוכיות. כל נושא הבינוי לא אוגם במסגרת התהליך של הגפן, הוא ממשיך להתקיים כסדרו. מה כן אנחנו מאפשרים בתוך הגפן? אנחנו מאפשרים למשל קידום של סביבות למידה חדשניות או הצטיידות תוספתית. כל מה שקשור להצטיידות הבסיסית של בית ספר, באחריות הרשות המקומית. עשינו תהליך הסדרה במעבר מהניהול העצמי שהייתה שיטת הגמישות הקודמת, אם נקרא לזה כך, לגפן, בשיח עם הרשויות המקומיות כמובן ועם כל השותפים, והגדרנו בצורה מאוד חדה וברורה, זה מופיע גם במדריך הגפן שהוא שקוף לציבור ושקוף גם לכם כמובן, בטבלה מסודרת, מה לא ניתן יותר לתקצב מתקציב הגפן, היה בניהול העצמי ואנחנו כרגע לא מאפשרים מתקציב הגפן, ביניהם למשל מזגנים, כל מיני דברים שהרשות אמורה לשאת בהם, וזה בסיכום עם השלטון המקומי. מה מבחינתנו אפשרי מתוך הסל הרשותי, כי גם הרשויות מקבלות סל תקציבי, ומה ניתן מתוך הסל הבית-ספרי. יש לכם רשימה מאוד מאוד מסודרת. מה שעשינו פשוט בסעיף הזה, עשינו הסדרה בהתאם לסיכומים בנושא הזה. זה כל החידוד.

בואו נעבור עכשיו סעיף-סעיף, ברשותכם.

רק שאלתי מה התוספת - - -

התוספת השנייה הופיעה בחוק.

התוספת השנייה היא אותה תוספת שמפרטת מה הן מטרות הגפן. היא אמורה לשקף את תוכנית הגפן כשהכספים בחשבון המוסדי, שזה החשבון של בית הספר, אמורים לצאת אך ורק לטובת המטרות הללו. מבקשים כרגע לחדד כמה דברים.

לאחד את פרט 2 ופרט 3 שאנחנו מבקשים בתוספת השנייה, לאחד אותם לסעיף אחד.

רק כדי שחברי הכנסת יבינו, התוספת השנייה מופיעה בנוסח, הנוסח של ההצבעה היום. בסופו יש את התוספת השנייה, העמוד האחרון.

אולי אני אגיד רק עוד כמה מילים לתת לכם את ההקשר, לעשות את הסדר בדברים. קודם כל כל תהליך הגפן הוא שקוף לחלוטין בהיבט הנתונים לרשויות, לבתי הספר, למשרד. אנחנו מדברים על תשתית דיגיטלית ובה זה בעצם סוג של market place. אנחנו בעצם מנגישים שם מענים במגוון סלים. יש לנו שישה סלים מרכזיים בהיבט המהות: סל מענים פדגוגיים ורגשיים, סל מנהיגות חינוכית, סל לקידום אוכלוסיות במיקוד, שזה נושא בליבנו, סל רווחת התלמיד, ככה שישה סלים שהם משקפים את מהות הפעילות. יש לנו כל מיני סוגים של פעילויות. יש לנו פעילויות חינוכיות פר-אקסלנס, תוכניות חינוכיות, מאגר התוכניות החינוכית זה אחד הערוצים. יש לנו היבטים של יוזמות בית-ספריות. אנחנו מאוד מעודדים את בתי הספר לבוא עם יוזמות. אם בית ספר רוצה לקדם סביבת למידה חדשנית או כל הנושא של קיימות מעניין אותו, אז אנחנו רוצים לעודד אותו להביא דברים לשולחן ולקדם את זה בכל מיני דרכים, בין השאר הצטיידות או דברים אחרים. זה מבחינת בית ספר.

יש לנו היבטים של כוח אדם תוספתי באמצעות הרשות המקומית, אם צריך עוזר חינוך, אם צריך לבורנט. גם כאן אפשר להצטייד ולקבל. את כל החנות הזו, אם תירצו, שאנחנו מנגישים לבית ספר, מתוכה הוא בוחר ובונה תוכנית עבודה סדורה ודיגיטלית בתוך מערכת, מאשר אותה עם כל השחקנים. אנחנו בעצם תמצתנו לתוך הסעיף הזה ודייקנו אותו. כאן אתם יכולים לראות את עיקרי הפעילות. הליבה זה הפעילות הפדגוגית, תוכניות חינוכיות, פעילויות חינוך וכו', הצטיידות ככל שהיא נדרשת כתמיכה בפעילות הפדגוגית הזו, והיבט של ניהול ותפעול. היות ויש פה אדמיניסטרציה, זה תהליך מאוד מורכב לבית ספר לנהל תקציב בסדר גודל, בחלקם מעל מיליון שקלים, אנחנו גם מאפשרים עד 5% מהתקציב לטובת ניהול ותפעול, אם זה שירותי ראיית חשבון ואם זה דברים אחרים. זה מהות הסעיף. כל מה שעשינו, דייקנו ביחס לניהול העצמי שיהיה מדויק, זה הכול.

חיברנו את פרט 2 ופרט 3, חידדנו את הדברים. התוספת השנייה מתייחסת רק לסל הבית-ספרי, כלומר מה הכסף שעובר ישירות ממשרד החינוך לבית הספר, יכול לעשות שימוש. התוספת השנייה המקורית שכתבנו אותה, הייתה עוד מתאימה לעידן הניהול העצמי. פה מה שצריך לעשות חידוד, אז הורדנו את הדברים שלא רלוונטיים.

יש לכם עותק ממה שאתם רוצים להקריא שיצלמו לחברי הכנסת, שיהיה להם יותר קל?

זה מה ששלחנו.

אני יודעת, אבל שלחתם לי דקה לפני שיצאתי מהחדר. לי יש את זה במייל.

הוצאנו מזגנים. מזגנים, מבחינתו הרשות המקומית צריכה לשאת. תקציב הגפן הוא לטובת החינוך.

אבל מזגנים כן מופיע פה.

נכון, אז הורדנו את זה בסעיף הזה.

תראו לנו מה הורדתם.

תראו לנו נוסח בבקשה.

אנחנו רוצים להקריא את הסעיף פעם אחת.

לא, אני רוצה גם שיהיה לי מול העיניים. אני הולך להצביע על זה.

אוקיי.

מה הסיבה שהורדתם מזגנים למשל?

סימון, אני גם מבקש את הנוסח, זה בסדר.

לא, מה הסיבה שהם הורידו מזגנים?

אני אסביר למה הורדנו מזגנים. כמו שחידדתי קודם, אנחנו לא רוצים שהתקציב הזה שהוא כל כך יקר וחשוב לקידום מערכת החינוך בישראל, ילך בסוף למזגנים. אנחנו רוצים שהרשות המקומית תישא בעלות של מזגנים. סיכמנו את זה עם השלטון המקומי. הרשימה שאתם רואים כאן היא מסוכמת והיא פועלת גם השנה. אנחנו כבר בשנת היישום הראשונה. תקציב הגפן לא אמור לממן מזגנים. הרשות תממן את המזגנים מתקציבה ואנחנו רוצים שבית הספר ישתמשו בתקציב הזה לקידום הפדגוגיה ולקידום איכות החינוך בישראל.

ריהוט נשאר?

אנחנו לא מדברים על הריהוט הבסיסי שמקימים בית ספר.

נניח עם רוצים מעבדה מסוימת, לא יודעת מה.

אני רוצה להגיד משהו שאנחנו אמרנו בכל הדיונים וחשוב להגיד אותו מלכתחילה. קיום מוסדות חינוך רשמיים מוטלים במשותף, הקיום שלהם והפתיחה שלהם על המדינה ועל הרשויות המקומיות, סעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה. כשמקימים בית ספר, אתם יודעים, עובדי ההוראה מועסקים על ידי משרד החינוך. כמובן שכר עובדי ההוראה. עובדי המינהל מועסקים על ידי הרשות המקומית. הרשות היא בעלים של המבנה, המדינה משתתפת בעלויות הקמת המבנה. הרשות היא זאת שמצטיידת את המבנה. אנחנו לא מדברים על הדברים הבסיסיים. לא משנים פה כלום. הדברים נותרו כפי שהיו, אבל כשאנחנו מדברים על פיתוח של סביבות למידה חדשניות למשל, שרוצים עכשיו לבוא ולייצר סביבות עם לוח חכם, רוצים לייצר סוג של ישיבה אחרת של כיתה.

מעבדה מסוימת.

ציוד מיוחד למעבדות. זה הדברים שהם הערך המוסף שתוכנית הגפן מביאה, כלומר להביא אפשרות לבית ספר, ואני מזכיר, הכסף פה עכשיו עובר ישירות מהמדינה לחשבון בית הספר. הוא לא נמצא בתווך של הרשות המקומית. עובר ישר עם תוכנית עבודה מאושרת. בית הספר רוצה לייצר סביבת עבודה חדשנית. הוא צריך למצוא את הציוד המיוחד שהוא צריך. זה לא ציוד גנרי של שולחן ולוח. הכסף הזה הוא כסף שבגפן ולכן הוא מופיע בתוספת השנייה. אם תסתכלו בתוספת הראשונה שבה אנחנו לא נוגעים בהיבטים של הצטיידות בית ספר, מופיע שם הציוד וזה כסף שהמשרד ממשיך לעבוד. הדבר היחיד שאנחנו רוצים לתקן בתוספת הראשונה, איפה שכתוב בסעיף 5 "בינוי ושיפוץ של מוסד החינוך", אנחנו רוצים להגיד "בינוי, שיפור חזות ושיפוץ של מוסד החינוך".

אני רוצה שהכול יהיה מול העיניים.

זה יגיע.

עכשיו אנחנו מכינים את זה, אין בעיה.

הכול בסדר, רק תעבירו לנו.

עד שזה יגיע אלינו, השלטון המקומי, עו"ד נועה בן אריה. שאלה לי אליך, זה מוסכם אתכם? זה בסדר?

כן. קודם כל אני מדגישה שכל הנושאים של שיפור בית הספר, אם זה מזגנים, אם זה תנורים, אם זה גינון, אם זה שיפור מראה, אלה דברים שהם פררוגטיבה של הרשות המקומית לעשות. היא לא חייבת לעשות וזה פררוגטיבה שלה. כיוון שאנחנו רוצים לשמר את הפררוגטיבה הזאת, אז בעצם מה שאנחנו צריכים לעשות זה אכן תיקון טכני, להוציא מהתוספת השנייה שהיא משויכת אך ורק לגפן, להעביר לתוספת הראשונה את הפרטים הללו כדי להמשיך את המצב שבו כשרשות רוצה לתת לבית הספר, היא תיתן, לא מתקציבי הגפן, מהתקציב הרשותי, מהסל הרשותי שלה ומתקציבים נוספים, ואת התוספת השנייה לייחד אך ורק למה שהגפן קבע שמותר לנו לייחד. התיקון הוא טכני. כל עוד אנחנו מעבירים לתוספת הראשונה מה שנגרע מהשנייה, אנחנו לא מתנגדים.

הגיוני. חברים, אני מקווה שהתשובה שקיבלתם - - -

זה קיים היום מה שהיא אומרת?

ודאי קיים.

התיקון הזה תוקן?

כן, כן.

צריך להדגיש משהו חשוב. התוספת השנייה היא בעצם התוספת שהגיעה בעקבות לידתו של הגפן. התוספת הראשונה שכללה את הנושא של תחזוקה והצטיידות ושיפור ותיקונים, זה היה כבר בחוק ייעוד ההקצבות ופה אנחנו בעצם רוצים להבטיח שיש הפרדה בין השימוש שניתן לעשות בתקציבי הגפן לבין השימוש בכספים הנוספים שקיימים בחשבון הזה לטובת שיפור בית הספר.

נועה, אני רוצה רגע להבין משהו. כשאני קורא "הוצאות לשם תיקונים קלים", מה ההגדרה של תיקון קל? מה זה תיקון קל?

החלפת חלון, החלפת ידית שנשברה. זה היה כל השנים בניהול העצמי. אני אתן דוגמה. יש מצב שחלון נשבר, ידית נופלת. פעם מה שהיה צריך לעשות, בעבר הרחוק, שמנהל בית ספר היה צריך לפנות ליחידה ברשות המקומית שתשלח גורם שיבוא לתקן. היום אנחנו רוצים לאפשר את הגמישות בחיי התפעול המהיר של בית הספר. צריך לתת לזה מענה מיידי. אי אפשר עכשיו לחכות, לבוא, לפנות לעירייה, אז תיקונים קלים הגדרנו במדריך הגפן.

זה מופיע?

כן.

כשאני קורא "ציוד ספורט מתכלה", האם כתוב להם מה זה?

כן.

אין אוויר לכדור.

לא. כדורסל זה ציוד ספורט מתכלה, אבל זה לא המתקן תשתית, כלומר לבוא ולהקים סל למשל זה ממש היבטי בינוי. צריך הרי מהנדס כדי להקים סל. אנחנו זוכרים את האירוע הנורא שפעם היה בתל אביב, שבו קרס סל על תלמידים, אז זה דברים שדורשים קונסטרוקטור, מהנדס. זה לא דבר שבית ספר יכול לעשות. זה דבר שנמשיך להיות באחריות של הרשות המקומית. בגלל זה זה לא בתוספת השנייה. בגלל זה הדגשנו ציוד ספורט מתכלה: סל, רשת של הסל. זה ציוד ספורט מתכלה.

בגלל הדבר הזה יש דוח של מבקר המדינה שיצא לפני שבוע, נושא של מתקני ספורט, אחרי שנה וחצי שאני דורש את זה. קודם כל חוסר מתקנים, נדבר על זה בהמשך, אבל כמה מתקני ספורט במדינת ישראל לא שמישים בגלל חוסר תחזוקה, כמה מתקני ספורט, הקונסטרוקטור לא מוכן לחתום עליהם, וכל זה כי הרשות לא מוכנה לממן ולתחזק את כל מתקני הספורט. אני אקריא לכם בהמשך אולי, אם יהיה לי זמן.

אני לא מתווכח עם הדוח במובן הזה שאני לא מכיר אותו ולא קורא אותו.

אתה לא מכיר אותו?

לא.

אתה חייב להכיר אותו. משרד החינוך מכירים את הדוח הזה? סתם שאלה.

אני עו"ד לירון ספרד, אני לא קראתי את הדוח הזה. קשה לי להתייחס אליו, בסדר? אני לא יכול להתייחס לדברים שאני לא מכיר.

משרדי הממשלה מעבירים תגובה למשרד רוה"מ על כל מבקר מדינה.

חד משמעי, אבל בהיבט הזה שאנחנו מדברים על התוספת השנייה, אנחנו עדיין לא רוצים לשנות את המאזן וחלילה להעביר אחריות. אדוני דיבר על כל הנושא של האחריות של מנהלי בית הספר. ברור לך שאנחנו לא רוצים עכשיו להעביר אחריות למנהלי בית הספר לעשות בינוי בבית הספר ולהזמין קונסטרוקטור, נכון? זה לא תפקיד של מנהל בית הספר, אבל זה תפקיד של הרשות המקומית.

אני מבין מה אתה אומר ואני מסכים איתך. השאלה איזה שוט יש למשרד החינוך מול הרשות המקומית שהמתקן עומד כמו פיל לבן ואף אחד לא מתחזק אותו ואף אחד לא מתקן אותו, אחרי שהמדינה השקיעה מאות מיליונים כדי להקים אותו, ואחרי כמה שנים הוא כבר לא שמיש כי העירייה לא עושה את העבודה שלה. איזה שוט יש בכלל למשרד החינוך מול הדברים האלו?

אני לא חושב שנכון להשתמש קודם כל במושג שוט במובן הזה. אני מזכיר, אמרתי, חוק לימוד חובה קובע שהמדינה והרשות המקומית מחזיקים במשותף. מקום שיש מוסד חינוך שחושב או מגלה או מבין שהמתקנים שלו לא עובדים כמו שצריך, צריך לטפל בהם, הגפן לא משנה את מערך הטיפול בכל בתי הספר. יש מפקח לבית ספר. מנהל בית הספר יכול לפנות אליו והמפקח יכול לבוא ולהיות בשיח עם הרשות. יש מנהל מחוז, יש מפקח מחוז, כלומר יש גורמים בתוך המערכת שתמיד יכולים לבוא בשיח ישיר עם הרשות המקומית.

הבהרנו את זה לאורך כל הפגישות הקודמות, אנחנו בשותפות אמת עם השלטון המקומי בהיבטים האלה של קיום מוסדות חינוך רשמיים. בגלל זה קשה לי להשתמש במילה שוט. אם רשות מקומית לא עושה את מה שהיא אמורה לעשות, אז כמובן אנחנו יכולים לבוא בדין ודברים ישירות עם הרשות המקומית, לשוחח עם השלטון המקומי שגם להם כמובן יש השפעה ישירה על הרשות המקומית, וכשיש מחלוקת נוראית אז אנחנו גם מגיעים לצורך העניין לממונה על המחוז במשרד הפנים. אלה מקרים נדירים, אבל שוב, זה לא עניין שרלוונטי כרגע לתוכנית הגפן. זה מדבר באופן כללי על מערכת היחסים במשולש שבין מוסד חינוך לבין בית ספר לבין רשות מקומית.

אוקיי.

אני הבנתי מה שאתה אומר אבל אני לא מקבל את זה.

בסדר. אנחנו נעשה על זה דיון אבל זה לא קשור לעצם החוק.

יוסי, כי בסוף עשיתי סיור איתך. זה היה במקרה בית ספר חרדי, וילדים יושבים בלי מזגנים ובלי מקום לשחק ובלי מקום להוציא את האף שלהם אפילו מהחדר. זה לא מעניין אף אחד.

אני מסכים איתך אבל זה לא קשור.

הסיפור הפדגוגי הוא בשילוב של עוד אלמנטים. הוא לא רק איתה. אני חושבת שסימון מביא פה איזה פן שחשוב להתייחס אליו. הסיפור של סביבת חוץ בית הספר או כל מסגרת הספורט היא חלק מהפדגוגיה היום. היא חלק ממה שאנחנו רואים כתהליך למידה שהוא מורכב, שהוא מתייחס לאלמנטים גם של חברה וספורט, אינטראקציה של הפגת מתח, הכול ביחד.

נכון. הקורונה שינתה את הכללים, מזכיר לכם. בעקבות הקורונה קיבלנו פה בוועדה הזאת שאחד הכלים הכי חשובים כדי להשאיר את הילדים שפויים היה הנושא של הספורט, ואז אני מקבל דוח ש-66% מבתי הספר במדינת ישראל אין אפילו אולם, אין אפילו מה לעשות עם הילדים, אז אף אחד לא מדבר על זה וזה לא מופיע באף מקום, וכתוב על פדגוגיה אבל יש דברים אחרים.

אני רק רוצה להוסיף גם שאלה אם אפשר על ספורט. אני מסכימה איתך מאה אחוז אבל גם על סל תרבות שלא נכנס. למה זה לא בפנים?

זה בפנים.

אני לא ראיתי.

תיכף אני אתייחס.

אוקיי. זה חדש?

לא, זה כבר השנה בתוך הגפן.

סל תרבות הוא בתוך הגפן?

כן, הוא נמצא בתוך הגפן והוא מונגש. קודם כל הקשבתי בעיון רב. אנחנו פשוט לא בעלי התפקידים הרלוונטיים לסוגיה שאתה מעלה שהיא מאוד חשובה, אז לכן אנחנו לא האנשים הנכונים להתייחס כי הגפן לא מחליף את האחריות לא של הרשות ולא של המשרד בכל תחום הבינוי. מה שאנחנו כן מאפשרים בתוך הגפן זה הרבה יותר גמישות. דיברת על חשיבות של פעילות ספורט. היום כל חוג, כל פעילות ספורט, כל ציוד שבית ספר רוצה לרכוש הוא יכול לעשות את זה באופן עצמאי דרך הגפן. אם זה סל תרבות אנחנו הכנסנו את סל תרבות לתוך הגפן. החל משנה הבאה גם בית ספר יוכל לבחור מתוך מגוון מאוד רחב של מופעים בדיוק את המופעים שהוא מעוניין בהם, אז אנחנו כן מרחיבים את הגבולות ככל שניתן. עדיין יש דברים שהם לא בתוך הגפן והם באחריות הגורמים הרלוונטיים.

רק אני רוצה לעשות קלוז'ר לנושא הזה ואני לא אציק יותר. אם אני מנהל בית ספר, אני מדבר על חברה מוחלשת בעיקר, באזורים מוחלשים, גם בחברה הערבית, ואני רוצה לעשות חוגי ספורט העשרה, אני יכול מהגפן למשוך ולעשות את הפעילות הזאת למען הילדים.

חד משמעית. יותר מזה אני אומר, כל הגפן בנוי על עיקרון דיפרנציאלי, זאת אומרת החלשים מקבלים יותר, אז אתה כבית ספר בפריפריה היום מקבל יותר כסף, יותר משאבים מבית ספר במרכז ויכול לבצע כל פעילות בתוך המאגר שאנחנו מציעים.

זה המשמעות לסעיף הראשון בתוספת השנייה, כל היוזמות החינוכיות. הפעילויות הפדגוגיות שבית הספר רוצה, הוא יכול ליזום. מנהל בית ספר, מעבר לכל הסלים ומאגר התוכניות, יש לו גם תקציב גמיש לחלוטין. הוא רוצה עכשיו ליצור סדנה מיוחדת לבית ספר, יש לו את המשאבים לעשות את זה.

אוקיי.

נירה, רק אם אפשר לחזור על הנוסח. הנוסח מונח בפניכם, חברים?

איזה מהם?

מה שהם ביקשו לשנות.

יש לנו את הנוסח להצבעה שבו יש את התוספת השנייה שהייתה קיימת בהצעת החוק מהתחלה. לא נגענו בה. כעת משרד החינוך כפי שהובהר כאן בעל פה, מציע נוסח חדש לתוספת. זה מה שהודפס לכם כרגע מתוך המייל. אני מקריאה את הנוסח הזה. הוא בעצם יחליף את מה שנמצא כרגע בתוספת השנייה בנוסח להצבעה היום, אוקיי?


תוספת שנייה

(סעיף 5א)

(1) רכישת שירותים בתחום החינוך ובכלל זה הוצאות בעד פעילויות ויוזמות חינוכיות, מתגברים תומכים חינוכיים, פרויקטים לימודיים, תוכניות העשרה, מלגות תלמידים, הכשרות והשתלמויות;

(2) הוצאות לשם תיקונים קלים והצטיידות נוספת של מוסד החינוך כגון ציוד מעבדות, ציוד לטובת סביבות למידה, ציוד מחשוב ותקשורת, ציוד משרדי, ציוד ספורט מתכלה, ספרים וחומרי לימוד וציוד למגמות לימוד;

(3) רכישות שירותים בתחום המינהל לרבות שירותי הנהלת חשבונות וניהול כספים.

אני רק רוצה להבין מה השתנה?

איחדנו את פרט 2 ופרט 3 לפרט 2. יצרנו פרט אחד. בגלל שהמילה "הצטיידות" חוזרת בשניהם, חיברנו את זה.

מה שירד זה מזגנים, גינון, תנורי חימום וריהוט.

ריהוט הורדתם בכלל?

הכוונה לריהוט בסיסי.

המילה "ריהוט" ירדה לגמרי?

לא, הכנסנו את זה כציוד הטבת סביבות למידה.

אוקיי, שזה מה שהסברת על יצירת סביבת למידה שונה.

נכון, וביקשנו בפרט 5 בתוספת הראשונה להגדיר את זה - - -

זה הדבר השני. בואו נסגור את התוספת השנייה, הקראתי את הנוסח.

בנוסח החוק המקורי בתוספת הראשונה שבה לא נגענו כי זה קשור לחוק הקיים כרגע, וזה מדבר על הסל הרשותי שאליו הרשות מקבלת כספים שנקראים הקצבות לצורך שירותים בסיסיים בתחום החינוך, כמו שכר מורים וכדומה, וזה לא היה על הפרק בהצעת החוק, מבקשים כרגע לעשות איזשהו חידוד. התוספת הראשונה נמצאת בעצם בנוסח של החוק המקורי שנמצא בפניכם, שבו מוטמעים התיקונים של הצעת החוק.

איפה זה נמצא?

בסוף החוק הזה יש תוספת שהייתה התוספת היחידה. היום היא הופכת להיות תוספת ראשונה.

עמוד מס' 4.

בדיוק. זו תוספת שהייתה קיימת בחוק משנת 2000 כשהוא חוקק.

מה שכתוב "תוספת ראשונה"?

נכון, וכאן משרד החינוך מבקש לעשות חידוד. מאחר ואנחנו כבר מתקנים את החוק הזה, הם מבקשים לעשות חידוד ולהתאים אותו למה שקורה במציאות. בפריט מס' 5 בתוספת הזאת, בתוספת הראשונה כתוב "בינוי ושיפוץ של מוסדות חינוך". משרד החינוך מבקש להוסיף: "בינוי, שיפור חזות ושיפוץ של מוסדות חינוך". אתה רוצה להסביר למה אתם רוצים את החידוד הזה?

בגלל שהורדנו את הרכיב של הגינון מלמטה, ועדיין יש כספים שאנחנו מעבירים ישירות לרשות המקומית, לא לבית ספר לגינון, כי זה התפקיד של הרשות המקומית לדאוג לתחזוקה הכוללת של בית הספר, וכדי שחלילה לא יהיה מצב או הבנה שאי אפשר לעשות את זה בגלל שהורדנו את זה, אנחנו רוצים להדגיש שהרכיב הזה קיים, לכן ביקשנו להוסיף את המילה "שיפור חזות", שכולל בפנים גינון, טיח או צבע אחר.

אז זה יהיה.

זה קיים היום.

משכתם את זה מהתוספת השנייה. אתה רוצה לחדד את זה בתוספת הראשונה.

היום מנהל שרוצה לעשות שיפור חזות בית הספר - - -

באמצעות הרשות המקומית. זה לא תפקיד של מנהל לדאוג לשיפור חזות בית הספר.

לא, אבל אנחנו שנינו מנסחים שמי שידאג לבית ספר יותר זה המנהל, יותר מהרשות המקומית.

אבל אדוני דיבר כל הזמן על מה ההבדל בין אחריות של מנהל לבית אחריות של הרשות המקומית, נכון? זה מאוד חשוב. אנחנו רוצים גם להגן על המנהלים. הכסף הזה לא יוצא מתקציב בית הספר. כשמדברים על שיפור חזות של בית הספר כמו למשל גינון, אז להיבט הזה, שיפור חזות באופן כולל, לא יוזמה חינוכית. אני אחדד. אם מנהל רוצה עכשיו לבוא ולהקים גינה חקלאית בבית הספר, זה מתקציב הגפן כי זה יוזמה חינוכית. זה קיים, אבל אם עכשיו אנחנו מדברים על לבוא ועכשיו לשתול דשא או לעשות חתיכת דשא סינתטי שזה מרכיב כללי בבית הספר שהוא קבוע ואסתטיקה, זה משהו שהרשות המקומית אחראית. הרשות מקבלת כסף ממשרד החינוך במסגרת ההקצבות וגם במסגרת הסל הרשותי לצרכים האלה. בגלל זה אנחנו מבקשים לחדד כדי שלא תמצא תקלה שיחשבו שבגלל שהוצאנו גינון, אז אי אפשר לעשות גינון, אז אנחנו מבקשים לשמר את זה אבל בתוספת הראשונה. "בינוי, שיפור חזות ושיפוץ של מוסדות חינוך".

התוספת הראשונה זה מה שהרשות מקבלת מהמדינה אצלה, והחוק הזה מגן על זה שזה הולך לחשבון ייחודי, ייעודי, היא לא מערבבת את זה עם כספים אחרים שלה. זה חשבון שמוגן מעיקול וזה חשבון שהחוק הזה מגן עליו במקור.

אוקיי.

אז אנחנו בעצם מוסיפים את הפרט הזה לנוסח. זה כמובן ינוסח בתוך הנוסח להצבעה באופן המתאים, אבל כאן אנחנו בעצם מתקנים את התוספת הראשונה בפרט 5, והנוסח יהיה: "בינוי, שיפור חזות ושיפוץ של מוסדות חינוך".

רק נפנה להסתייגויות שנמצאות כאן. אנחנו קודם חייבים להצביע על ההסתייגויות, וכשנסיים את ההסתייגויות עוברים להצבעה על הנוסח.

כן, כמובן.

יש בפני חברי הכנסת את ההסתייגויות השונות.

מי רוצה להתחיל? נעמה, את רוצה להתחיל או סימון?

יש לי הסתייגות אחת מהותית, אז הייתי רוצה אולי לדבר רגע עליה, כי חלק מהדברים פחות רלוונטי, שזה אולי גם יהיה פה אפילו תשובות. הסתייגות 3 על גודל תקציבי הגמישות הניהולית אותם תפקיד המדינה לחשבון, יותאמו לאשכול החברתי-כלכלי של רשות החינוך כהגדרתו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואולי זה נמצא בפתרון. בגלל שלרשויות יש יכולת לעשות השלמה. יש רשויות שאין להן יכולת לעשות השלמה.

אוקיי, אז קודם כל מבחינת המודל התקציבי, מה שנעשה, ניבנה פה מודל שלוקח מספר משתנים, גם את אשכול הלמ"ס. יש את אגב, הכול בתוך הגפן, שקוף לציבור, אתם יכולים כמובן לראות את כל הרכיבים שנכנסו לתוך המרכיב הזה, כשהרעיון זה באמת לקחת בחשבון את כל הרכיבים הסוציו-אקונומיים של הרשות בקביעת ההשתתפות של הרשות. מה שעשינו במהלך תשפ"ג, שדודי שהיה במפגש הקודם הוביל עם משה שגיא, זה בעצם להפחית את ההשתתפות. הופחתה ההשתתפות בצורה משמעותית של רשויות. רשויות חלשות, אפילו הופחתה ההשתתפות המינימלית, הייתה 5%, הופחתה ל-2.5%. כמו שאתם תיראו, רוב הרשויות במדינת ישראל היום משתתפות עד 20% בתוך תקציב הגפן, ורובן הרבה פחות מזה, אז במובן הזה נעשו הרבה מאוד שינויים כולל השנה שנעשתה הפחתה נוספת לרשויות.

מבחינת המנגנון, המהלך של הגפן הוא מבוסס על הסכם עם השלטון המקומי ויש פה היבט של השתתפות של השלטון המקומי בתקציב הגפן. המשמעות היא שרשויות משתתפות על פי הפרמטרים הסוציו-אקונומיים שלהם.

אני לא מצליחה לשמוע. למה את מדברת לעצמך? בוא נחכה שיהיה פה שקט ונוכל לשמוע. אני לא מצליחה לשמוע.

נעמה, היא לא חייבת לענות לך ואני לא חייב לתת לה לענות לך. כרגע אני נותן, אז תזרמו.

אני לא מבינה, זו הסתייגות מהותית, אתה רוצה שאני אתן לה אבל אני לא מצליחה לשמוע אותה.

לא, את צריכה לנמק את ההסתייגות. היא לא צריכה לענות לך על ההסתייגות ואני בכל זאת נותן ומאפשר, אז תקשיבי.

אבל אתה לא רוצה שאני אבין מה היא אומרת?

אז בבקשה. תמשיכי רותי, בבקשה.

אוקיי, אז כפי שהסברתי, בעצם יש רכיב של השתתפות של הרשות המקומית בתקצוב של הסל המוסדי ושל הסל הרשותי. ההשתתפות הזו ברוב הרשויות היא מאוד מאוד מצומצמת. המשרד משתתף באופן גורף בתקציב, במרבית הרשויות. בחלק מהרשויות, בחלשות ביותר, בסדר גודל של 97.5%, תבין את סדרי הגודל. נעשתה הפחתה גם בתשפ"ג וגם עכשיו בתשפ"ד בהשתתפות של הרשויות, כך שכל הרשויות במדינת ישראל, רובן המוחלט למעט מספר גדולות וחזקות, משתתף עד 20% בתקצוב הזה.

זאת אומרת, מרשויות חזקות אתם גם גובים יותר.

הם משתתפים יותר בתקציב.

אבל בחלשות אתם לא לוקחים - - -

בחלקן כאמור הפחתנו את זה מתחת למינימום, ל-2.5%. זה סדר גודל מזערי מתוך התקציב התוספתי שמקבלים.

זה כתוב?

כן, זה כתוב, זה שקוף לציבור. חשוב מאוד להגיד, במדריך הגפן יש את נספח א' שהוא מתאר את המודל התקציבי. אנחנו משקפים לציבור באופן מלא את המודל, איך זה בנוי, איך זה נראה. זה קודם כל בהיבט התקציבי. דבר שני, ההיבט הסוציו-אקונומי הוא גם משפיע על תקצוב הסל המוסדי, כי הסל המוסדי מושפע ממספר התלמידים במוסד ועשירון הטיפוח במוסד, אז גם פה יש רכיב סוציו-אקונומי וגם כאן יש היבט סוציו-אקונומי. כל התוכנית הזו מבוססת על הרציונל הזה.

וזה בעצם מחפה על הפערים.

נכון. ככל שאתה חלש יותר במדדים הסוציו-אקונומיים אתה מקבל יותר.

בסדר.

אגב, איזה מוסדות לא זכאים לגפן? כי רשום כאן רק מוסדות שזכאים לגפן.

על פי החלטת הממשלה מי שזכאי להשתתף בתוכנית הגפן זה קודם כל בתי ספר. גני ילדים לא בתוך התוכנית, חשוב להגיד. החינוך הרשמי ביסודי ובחטיבות הביניים. בחטיבה העליונה כלל המוסדות. בשנת היישום הראשונה והשנייה בתי הספר לחינוך המיוחד, בגלל המורכבות והרגישות של המענים שלהם, לא הכנסנו אותם לתוך התוכנית, זאת אומרת זו תכולת התוכנית. י"ג-י"ד גם לא כלולים בתוכנית הגפן. כל מה שאנחנו מדברים זה נגזרת מהחלטת הממשלה בנושא.

אוקיי. אני מבינה שסל תרבות נכלל, אבל אני כן רואה שהייתה פנייה של איגוד המוזיאונים שלא נכללים בחלק מהתקצוב.

אוקיי, זה מעניין כי המוזיאונים הם גם בתוך מאגר התוכניות החינוכיות. הם ניגשו כחלק מתוך אותו מאגר והם מונגשים. לא רק שהם מונגשים, ניהלנו איתם שיח והמוזיאונים מקבלים בעצם מעמד מיוחד בתוך הגפן. בתי ספר יכולים ממש לראות מענה שנקרא "מוזיאונים" ויכולים לקבל אותו. בנוסף יש לנו מענה למוזיאוני מדע ספציפי שהוא ייעודי למוזיאוני מדע לאור מעמדם המיוחד והתרומה שלהם הפדגוגית, אז דווקא ההיפך, יש אפשרות להשתתף בפעילויות המוזיאונים בצורה הרבה יותר רחבה.

אז את אומרת שבעצם הם בתוך הסל כמו כל שאר מוסדות התרבות.

כן, ואם יש איזושהי בעיה נשמח כמובן לשמוע.

אוקיי.

לירון, אתה רוצה להתייחס לעוד משהו לגבי החוק?

אם כן יש לכם שאלות או רוצים שנבהיר משהו.

לי כבר אין שאלות. סימון, יש לך שאלות עדיין?

כן.

בבקשה.

כמה זמן יש לי?

היום אני נדיב.

רגע, אנחנו מתחילים הסתייגויות?

כן. גם זה היה הסתייגות.

הערה לפני. אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מתחננת, תתקנו את הדלת של הוועדה. אתם רוצים שאני אקנה לכם מעצור? אני אקנה לכם מעצור. אי אפשר להתרכז. זה מטריף באמת.

זה באמת נורא.

כן, חבר הכנסת דוידסון.

אנחנו הגשנו הסתייגויות. קודם כל צריך להבהיר דבר אחד. אנחנו קודם כל בעד. אנחנו חושבים שתוכנית גפן היא תוכנית מדהימה לילדי מדינת ישראל, למנהלים, להורים, לכל דבר ועניין במערכת החינוך. מהרגע הראשון שאנחנו התחלנו לדבר על החקיקה הזאת בחוק ההסדרים, קודם כל לא הבנו למה זה צריך להיות בחוק ההסדרים. אחרי זה הסבירו לנו, הנציגה של משרד המשפטים. הבנו, הייתה תשובה מצוינת דרך אגב, ואנחנו בעד, אבל מהרגע הראשון דיברנו על הנושא של המנהלים, כמה שאנחנו רוצים שהמנהלים, כי אני באמת מאמין בכל כולי, אני גם הייתי במערכת החינוך. המנהל זה הדבר החשוב ביותר במערכת. הוא זה שבעצם ינווט את הספינה הזאת של בית הספר או להצלחה או לפחות הצלחה, לא רוצה להגיד כישלון, ואנחנו רואים את זה גם כהורים. כשיש מנהל או מנהלת טובים, עם חזון, עם נשמה, עם רצון, עם משמעת, עם כל הערכים שאנחנו רוצים שיקנו למורים ולילדים, זה מגיע מהמנהל. אנחנו באמת רוצים שלמנהל יהיו חיים יותר קלים לביצוע התוכנית המדהימה הזאת לילדי מדינת ישראל.

דיברנו והעלינו הרבה מאוד נקודות, והבנו בסוף שהמנהל הוא די כבול בידיים של גזבר העירייה. גם לזה יש חשיבות כי אנחנו לא רוצים שהכסף יברח במיוחד באזורים היותר מוחלשים וברחוקים יותר, אבל עדיין אני לא חושב שבחקיקה הזאת יש חיים קלים למנהלים. אני חושב שעדיין אפשר היה לעשות חשיבה שהחיים יהיו יותר קלים, יותר מהירים, יותר זריזים, כי עדיין לרוץ אחרי גזבר, ויושב פה סגן ראש עיר לשעבר של נתניה הרבה מאוד שנים, יודעים מה זה לתפוס את הגזבר, מה זה לקיים פגישה איתו. הוא חצי אלוהים בעירייה וכדי לקבל ממנו את המידע או את האישור צריך לעשות בעצם חשיבה שבועיים-שלושה או חודש קדימה, לכן גם בנקודה הזאת אני חושב שהיה אפשר לעשות חיים יותר קלים למנהלים והיה אפשר לחייב את הגזבר שיהיה איזה רפרנט או אדם מטעמו שהוא זה שיעבוד מול המנהלים עצמם, שלא יצטרכו את הגזבר עצמו כי הוא בעל זכות החתימה או ראש העיר. זה מה שכתוב בחקיקה הזאת.

לגבי עוד מספר דברים. הנושא של חשבון בנק מוסדי, כל הזמן מדברים על חשבון בנק מוסדי אבל הוא לא מוגדר פה. אין פה הגדרה, חשבון בנק מוסדי.

למה? יש.

אני רואה בסעיף קטן (2)(א), אז אחרי ההגדרה "תוכנית לגמישות ניהולית" יבוא "חשבון בנק מוסדי, חשבון בנק שפותחת הרשות החינוכית המקומית עבור כל מוסד חינוכי ואליו מועברים כספי הגמישות הניהולית". אין פה הגדרה בחקיקה, חשבון בנק מוסדי. תבדוק את הנושא הזה לגבי ההגדרה של חשבון בנק מוסדי.

ב-5א רבתי בסעיף (ב) מדברים על פתיחת חשבון בנק, וההגדרה שלו בצד זה חשבון בנק מוסדי, כלומר זה ליבת החוק. ליבת המהות זה שהוא מסדיר פתיחה של חשבון בנק על ידי הרשות המקומית, אליו מועברים אותם משאבים, ואנחנו מגדירים את זכויות החתימה. כמו שחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות) דיברו על פתיחת חשבון חינוך רשותי, חשבון ההקצבות, בתוך ליבת החוק בסעיף 5א(א) יש בעצם את ההגדרה של חשבון בנק מוסדי. זה הסעיף.

אוקיי.

זה עונה לאדוני על השאלה?

כן. סעיף קטן (5)(ז).

סימון, יאלה, הסתייגויות.

לא, לא, לא, זה הסתייגויות.

לפי מיספור.

אבל אמרת לי שיש לי זמן בלי מיספור. אתה רוצה להתחיל לעבור כל הסתייגות?

תגיע להסתייגות, על מה אתה מדבר.

נגיד שאתה עושה הכול ביחד, נו.

טלי, אם באתם להצביע תבואו עוד רבע שעה. אם אתם רוצים לשמוע - - -

דבר.

הכול טוב. אני רוצה לשמוע מה ההסתייגות שלך לתוכנית החשובה הזאת.

די, נו, טלי, את לא היית פה בכלל מתחילת הדיון. תפסיקי.

יש לי אח מנהל בית ספר, בגלל זה אני - - -

אוקיי, אני לא נגד.

אני יודעת שלא. לא הייתי מאמינה שאתה תהיה נגד החוק הזה.

סעיף קטן (5)(ז), זה הסתייגות 37. מה שקורה, לא מוגדר פה, אם לא ישתמשו בתוכנית הגפן בכסף מסוים, האם הכסף נשאר בתוכנית הגפן קדימה או שהוא עובר לוועדת כספים?

קודם כל נסביר. אנחנו מאפשרים למנהלי בתי ספר להעביר 10% מהתקציב משנה לשנה. זה חידוש שאנחנו יצאנו איתו השנה מתוך הבנה שחלקם רוצים לקדם פרויקטים שהם רב-שנתיים.

אז הוא כן חוזר?

אנחנו מאפשרים עד 10% מהתקציב להעביר משנה לשנה. מעבר לזה לא ניתן.

לאן הולך הכסף?

מה אנחנו עושים? אנחנו מוודאים שבתי הספר קודם כל מתכננים בהתאם למה שאנחנו מגדירים. הגדרנו להם עכשיו 90% תכנון ואנחנו עוקבים אחרי הביצוע. כל הדבר הזה מתנהל דיגיטלית, אני מזכירה, ויש לנו נתונים מסודרים גם על הדיווח ביצוע שלהם וגם על המימוש של התוכניות שלהם. המטרה שלנו שימצו את התקציב באופן מלא. ככל שלא ימצו את התקציב, עד 10% מהתקציב הם יכולים להעביר משנה לשנה. זה הכללים של הגפן.

למה לא משאירים את הכסף קדימה? אם אני רוצה לעשות תוכנית רב-שנתית שעולה הרבה מאוד כסף בתחום מסוים ואני צריך את הכסף לכמה שנים.

קודם כל אתה מעיר הערה מאוד מאוד חשובה. אנחנו הבנו בתוך התהליך הזה שההיבט של פרויקטים רב-שנתיים הוא מאוד מאוד חשוב. בשלב ראשון השנה מנכ"ל משרד החינוך אישר להעביר 10% מהתקציב. אנחנו לומדים את זה וככל שיידרש, אנחנו נשקול כמובן - - -

אני מבקש בפרוטוקול לקבל תשובה ממנכ"ל משרד החינוך, האם אפשר לשנות את ההחלטה הזאת, ולתוכניות רב-שנתיות שעולות כסף גדול יותר, לתת את האפשרות למנהלים להשאיר את הכסף בגפן בשביל התוכנית הספציפית.

זה לא לשנות. אתה רוצה להרחיב את התכולה של ההחלטה של המנכ"ל.

להרחיב, נכון.

בסדר גמור.

לגבי הסתייגות 38. לגבי התקשרות, אני חושב שצריך לאסור התקשרות עם עובד עירייה או עובד בית ספר. יש פה ריח לא טוב. אם יש לי עובד בבית הספר ואני דרך תוכנית גפן רוצה או להעלות לו את השכר או לעשות איזה הכפלה של השכר, יש פה איזה טעם לא טוב בדבר הזה. כתוב ככה: "לא תבוצע התקשרות עסקית מכספי הגמישות הניהולית ביחס למטרות המפורטות בסעיפים 2 עד 4 לתוספת השנייה עם גורם המועסק במוסד החינוך הרשמי או שהינו עובד ברשות החינוך המקומית". זה הסעיף.

אני אסביר. קודם כל חלק מהמענים שאנחנו מאפשרים בגפן זה למשל שעות בודדות. אם בית ספר מסוים רוצה לקדם יוזמה מסוימת ורוצה לעשות את זה באמצעות הצוות החינוכי בבית הספר, הוא יכול לתגמל את הצוות החינוכי הזה באמצעות שעות בודדות, שזה צורת תגמול שהיא מענה משרדי מבחינתנו. אנחנו מפחיתים את זה מהתשלום לבית ספר ואנחנו נושאים בעלות הזו כמשרד. אנחנו רוצים לעודד את זה. אנחנו רוצים לעודד יוזמות בית-ספריות, זה אחד הערוצים, לכן ההסתייגות הזו, לא יודעת מה מקורה אבל צריך רגע להבין למה כיוונו, כי חלק מהיוזמות באמצעות הגפן מקודמות על ידי הצוות החינוכי בבית הספר והם גם מקבלים על זה תגמול.

אוקיי.

תודה רבה. סימון, תמשיך.

יש לי עכשיו עוד משהו חשוב, וחשוב לי ואני אגיד את זה יום-יום.

רגע, סיימת לנמק את ההסתייגויות?

לא, עוד לא סיימתי. יש לי עכשיו עוד חמש דקות ואני מסיים.

אין בעיה, אבל מבחינת ההסתייגויות אתה סיימת?

כן, אבל יש לי חמש דקות עכשיו.

אין בעיה, חמש דקות, אנחנו מצביעים.

אני רוצה, וחשוב לי כי יש פה חברי כנסת. יכול להיות שיש כאלו ששמעו אותי אבל אני אגיד את זה כל יום.

אנחנו עוקבים אחריך בקנאות, אתה חייב להבין את זה. גם כשאנחנו לא פה אנחנו מקשיבים לך במיוחד. מזמינים את זה מערוץ הכנסת להקשיב.

וגם משרד החינוך נמצא פה למרות שזה לא אנשים שנוגעים בדבר הזה, אבל יש משהו דרמטי במשרד החינוך שהוא מקום המדינה בעצם. הוא לא משהו שקשור למפלגה כזאת או אחרת או לקואליציה כזאת או אחרת. יש דבר שנקרא בריאות הילדים שלנו. שמעתם אולי פעם מושג כזה. כל הזמן יש דוחות וכל פעם יוצא משהו בתקשורת שמדבר על כמה הילדים שלנו, הכיוון שלהם מבחינה בריאותית הוא הולך למקום רע, אז אני אספר לכם קודם כל שתדעו את הנתון, שמדינת ישראל היא מקום שלישי בעולם בהשמנת ילדים. אנחנו לא במונדיאל אמנם ואנחנו לא אלופים בספורט, אבל בפודיום של השמנת ילדים אנחנו מקום שלישי. בקטיעת איברים חולי סוכרת אנחנו במקום ראשון. בכלל, סך הכול חולי סוכרת במדינת ישראל אנחנו מקום שני. כל זה מגיע לא סתם, כי אם אתה מסתכל על נתונים בסין למשל או ביפן או במדינות מתקדמות, אתה רואה שאנחנו כל כך רחוקים מהם, אבל שם משקיעים הרבה מאוד כסף והרבה מאוד משאבים כדי שהילדים שלהם יהיו בריאים. במדינת ישראל שכחו את הדבר שנקרא בריאות הילדים או בכלל בריאות האוכלוסייה.

אני חזרתי שבוע שעבר מהונגריה. הייתי בנסיעה פרלמנטרית להונגריה, ויום שלם דנו בנושא של הספורט, אז אני אספר לכם, משרד החינוך, שבהונגריה השקיעו 15 מיליארד אירו בעשר שנים האחרונות בבניית מתקנים. במדינת ישראל 2.5 מיליארד שקל. אני אספר לכם שבהונגריה כל ילד בבית ספר יסודי מקבל 60 דקות ספורט כל יום. כל יום יש שיעור חינוך גופני 60 דקות. הנתונים האלו משפיעים על בריאות הילדים. במדינת ישראל, ואני אעשה דיון איך שתתכנס ועדת המשנה לספורט, אולי אפילו בוועדת החינוך, הנושא של שיעורי חינוך גופני. הנתון הוא שנטו ילד מקבל 22 דקות שיעור חינוך גופני. יש קריאת שמות ועד שהמורה מגיע ועד שזה ועד שמוצאים אולם או מקום אחר, אין איפה להתאמן, איפה לעשות ספורט. הדברים האלו משפיעים על הילדים שלנו.

כשילד נמצא בתוך הקטגוריה הזאת, אז זה משפיע גם על הצבא. על כל שקל שאנחנו נשקיע לבריאות הילדים, אנחנו נחסוך עשרה שקלים בעתיד. מדינת ישראל משקיעה 6 מיליארד שקלים בשנה בטיפול בחולי סוכרת. אם היינו עשירית מזה משקיעים כל שנה בבניית מתקני ספורט, בתשתיות ספורט. אני שמח שבתוכנית הגפן זה נמצא, וצריך לשכנע ולהכריח את המנהלים לטפל בנושא הזה.

אני אתן לכם שלוש דוגמאות. קודם כל אנחנו מדברים פה על בתי ספר. מה שאני מחזיק זה את דוח מבקר המדינה מלפני שבועיים. באמת לקח לי הרבה מאוד זמן שיעשו את זה, אבל עשו את זה. אני אספר לכם את הנתון שהוא הכי חשוב במערכת החינוך, ותקשיבו טוב לנתון הזה. 66% מבתי הספר במדינת ישראל אין אולם ספורט. אני הייתי בעבר שלי לפני הרבה מאוד שנים מורה לחינוך גופני. הגעתי מעולמות הספורט. אני לא נפלתי מהשמיים. הייתי מאמן שחייה כל חיי, מאמן נבחרת ישראל, יו"ר איגוד השחייה. טיפלתי בנושאים האלה יום-יום, אבל המדינה לא מבינה מה המשמעות העתידית על הילדים שלנו, והגיע הזמן. זה לא יקרה בחוק התקציב הזה, אני יודע את זה, אבל יגיע אולי בעתיד הזמן שהמדינה תשקיע את המשאבים כדי שלילדים יהיה את התנאים הנורמליים, כי הם לא נמצאים היום.

אם בית ספר, אין למורה איפה לעשות את השיעור, וכשזה 35 מעלות בשמש, תארו לכם בבאר שבע ב-35 מעלות צריכים בשעה 12:00 בצוהריים להעביר שיעור חינוך גופני. איך אפשר לעשות את זה? תחשבו על זה. האם מישהו מכם היה יוצא לרוץ ב-12:00 בצוהריים כשיש 35 מעלות בחוץ? אף אחד לא היה עושה את זה, אז למה אנחנו צריכים להתעלל בילדים שלנו? לתת להם את המינימום, את התנאים.

דיברת על נושא של מתקנים? חצי מהמתקנים במדינת ישראל לא שמישים. אתם יודעים כמה אולמות הפכו להיות בתי כנסת, ספריות, אולמות כינוס, רק לא ספורט. לא תאמינו. במדינת ישראל עד 2031 הולכים להשקיע במתקני ספורט 2.89 מיליארד שקל, תוכנית לעשר שנים. מבקר המדינה מצביע על זה שצריכים להשקיע 14.9 מיליארד. תיראו איזה הפרש. צריכים להשקיע 14.9 מיליארד בעשר שנים, המדינה החליטה, אנחנו משקיעים 2.8 מיליארד. אנחנו לא יכולים להדביק את הפער הזה בחיים. ברוך השם נולדים ילדים, הם גדלים ואנחנו לא גדלים יחד איתם. עד סוף שנות ה-90' בנו בית ספר יחד עם האולם. בהחלטה כלשהי שינו את זה. בונים בית ספר בלי האולם ואומרים למנהל או לראש העיר, תשבור את הראש אחרי זה.

שווה דיון, אגב.

ברור. תשבור את הראש. אז בונים ספריה כי זה חשוב, נכון, מעבדות, חדר מורים. הכול בונים. אולם ספורט לא. יגידו לכם אנשים המוניציפאליים, אלי דלל יכול להגיד כמה זה קשה לראש העיר לבנות אולם. המצ'ינג הרי מצ'ינג מטורף. העירייה צריכה להשקיע עשרות מיליונים כדי להשלים את המצ'ינג הזה. לא לכול העיריות יש את זה. לא כולם זה ראשון לציון, לא כולם זה אשדוד, לא כולם זה רעננה. רוב המדינה לא נמצאת במקום הזה, אז אין כסף לראש העיר לבנות, אז הוא לא בונה ולילדים אין איפה לעשות ספורט, וזה משפיע גם לפעילות אחרי צוהריים.

אני אתן לכם עוד שני נתונים, בזה אני אסיים. במדינת ישראל רשומים באיגודי הספורט 130,000 ספורטאים. זה 1% וקצת ממדינת ישראל. אנחנו אחרונים מכל מדינה ב-OECD, שלא נדבר על הונגריה, דנמרק, נורבגיה, איסלנד. מדובר שם על 30% מהמדינה. כמעט כל ילד נמצא במערכת כזאת. במדינת ישראל למיליון איש יש 44 מגרשי כדורגל, שזה חלק מהעניין, בגרמניה 607, באנגליה 547, באיסלנד 543. תיראו איפה אנחנו נמצאים, כמה אנחנו עלובים. אנחנו לא עולם שלישי. אנחנו יותר גרועים מצ'צ'ניה, ממדינות שאני לא יודע איפה, וזאת מדינת ישראל, ואז מתפלאים למה לא עולים למונדיאל ולמה אין הישגים ולמה הילדים חולים ולמה הם שמנים ולמה הם עצלנים, ולמה אחרי זה בצבא אנחנו לא מקבלים אותם בריאים?

אני אגיד לך עוד נתון שאני הולך לעשות על זה דיון בוועדת חוץ וביטחון. לא תאמין. 17% מהלוחמים שלנו שמתחילים את הטירונות, פצועים בחודש הראשון. אתה יודע כמה עולה למשרד הבריאות ומשרד הביטחון להכשיר אותם חזרה? מיליארדים, אבל איך הם לא יהיו פצועים? הם מגיעים לא בפיט. הם לא עושים ספורט אז הם מגיעים לטירונות ו-17% נפצעים. זה גלגל, אחד משפיע על השני, ואם לא נשקיע עכשיו אז זה יהיה יותר גרוע. זה מנשמתי, שתבינו כולם, כל מי שנמצא פה באיזה מצב אנחנו נמצאים.

התקציב הזה לא מבשר שינוי כי אנחנו כולנו יודעים לאן הלכו מיליארדים בתקציב הזה בחינוך.

בתקציב הקודם היה בשורה בנושא הזה?

גם לא.

התשובה שלך לא עניינית. רוצה לענות לי לעניין? תענה. מה הקשר?

התגובה שלך הייתה עניינית מאוד.

נכון.

אותה רמה החזרתי.

אנחנו מדברים על התקציב הזה. מה אתה רוצה, שאני אדבר על מה היה או על מה קורה כרגע?

חברת הכנסת פרידמן, אילו ואילו חשובים, ודברים חשובים הושקעו. הכסף שהושקע בתקציב הקואליציוני הושקע בדברים חשובים מאוד וזאת דעתי.

אתה באמת, אדוני יושב-ראש הוועדה, אומר לי שבלב שלם אתה מקבל את כל המיליארדים שהופנו לכיוון אחד בחינוך, כן?

בהחלט. במשך שנים שלא שמענו אתכם כשהפלו את אותו מגזר שנים.

בסדר.

עזוב, אל תיתן להם הסברים. אנחנו דואגים לכל האוכלוסייה.

טלי, אני מסתדר, הכול בסדר.

טלי, אנשים מסתדרים גם בלעדייך. אל תשאלי.

אדוני היו"ר, עזוב, באמת.

טלי, את האחרונה שיכולה להגיד את זה. כשכנפים של קרמבו לא יכולים לצאת למסע בקיץ בגלל התקציב הזה, את לא יכולה להגיד את זה.

זה בגלל שיאיר לפיד הבוס שלך הוריד להם את התקציב מ-9 מיליון ל-4.518 מיליון.

זה לא נכון. אנחנו הוספנו מהכספים הקואליציוניים.

לחתולים, למי העברתם?

רגע, יש לך בעיה עם חתולים? לא הבנתי. כל חבר כנסת חדש שמגיע למשכן הזה חייב לפחות פעם אחת לדבר על תקציב העיקור/סירוס לחתולים.

הייתי פה לפנייך.

לא היית פה לפניי בקדנציה הזאת. אתה חדש בקדנציה הזאת, מה לעשות?

הוא חבר כנסת חדש/ישן.

חנוך היה חייב להגיד את זה, בצלאל סמוטריץ' היה חייב להגיד את זה. הנה, אמרת את זה. אתה מבסוט? כן, 12 מיליון לתקציב עיקור/סירוס חתולי קהילה. חבל שאין את זה גם בתקציב הזה כי זה פותר הרבה בעיות לא רק לחתולים אלא גם לבני האדם, וכל ראש עיר יגיד לך. סיימנו עם החתולים? וואו, אלוהים, כמו כיתה א'. צריך 120 מיליון, אגב.

אם בלימודי ליבה עסקינן, אני חושב שזה חשוב. הערה חשובה.

קדימה, נירה.

רק לוודא שלכולם יש את הנוסח של ההסתייגויות של סיעת יש עתיד, כי אנחנו נרוץ אחרי ההנמקות על ההסתייגויות שבחרתם גם לא לנמק, ואנחנו נצביע אחת-אחת.

אני מפנה לטופס של ההסתייגויות של סיעת יש עתיד שנמצא על שולחן הוועדה ואצל חברי הכנסת. אני פשוט אקרא את הסעיפים.

נצביע על הכול ביחד או סעיף-סעיף?

אחד-אחד לפי התקנון, אבל אנחנו נרוץ עם זה כי יש הרבה ולא כולם נומקו.

לסעיף קטן (1) הסתייגות מס' 1. הצבעה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לסעיף קטן (2)(א) הסתייגות מס' 2.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

מספר 3.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 4.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 5.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות לסעיף קטן (2)(ב) מס' 6.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 7.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 8.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

בסעיף קטן (2)(ג), הסתייגות 9.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 10.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 11

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 12.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

בסעיף קטן (2)(ד), הסתייגות 13.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 14.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 15.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 16.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לסעיף קטן (3)(א), הסתייגות 17.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

אנחנו מצביעים על הסתייגויות סיעת יש עתיד לפי הטופס שמונח בפני חברי הכנסת. לסעיף קטן (3)(ב), הסתייגות 18.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 19.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לסעיף קטן (4)(א), הסתייגות 20.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 20.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 21.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 22.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לסעיף קטן (4)(ב), הסתייגות 23.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 5(א), הסתייגות 24.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 25.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 26.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לסעיף קטן (5)(ב), הסתייגות 27.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 28.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לסעיף קטן (5)(ג), הסתייגות 29.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 30.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לסעיף קטן (5)(ד), הסתייגות 31.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 32.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לסעיף קטן (5)(ה), הסתייגות 33.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 34.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לסעיף קטן (5)(ו), הסתייגות 35.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 36.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לסעיף קטן (5)(ז), הסתייגות 37.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 38.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 39.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

בסעיף קטן (8)(ב), הסתייגות 40.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 41.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לסעיף קטן, לפריט 11 בתוספת השנייה, סעיף 5א1, הסתייגות 42.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 43.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 44.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לפריט 11 בתוספת השנייה, סעיף 5א2, הסתייגות 45.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות לתוספת השנייה, סעיף 5א2, הסתייגות 46.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 47.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לתוספת, סעיף 5א3, הסתייגות 48.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 49.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 5א4, הסתייגות 50.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 51.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

אוקיי. סיימנו עם ההסתייגויות של סיעת יש עתיד. סיעת העבודה, יש פה מישהו?

סיעת העבודה נימקה מקודם. היא לא נמצאת, אז לא מצביעים, נכון?

נכון. אם היא לא פה אז לא צריך.

קדימה, ממשיכים. אמרה לי שהיא הולכת, לא אמרה לי שחוזרת.

אבי מעוז גם לא פה.

יש הסתייגויות של סיעת חד"ש-תע"ל.

יוסף, ההסתייגויות שלך. לנמק במרוכז.

אני שוב חוזרת, ההסתייגויות מונחות בפני חברי הכנסת מכל סיעה. אנחנו גם נצביע לפי הכותרות שלהן ולא נקריא.

בבקשה. שלוש דקות נימוק על הכול מספיק לך, לא?

רק על מה שהיה אתמול צריך חמש דקות.

מה היה אתמול?

אתמול קיימנו יחד דיון על - - -

אבל אתמול קיבלת שעתיים וחצי דיבור.

קיימנו דיון מאוד חשוב ואני רוצה להתחבר לוויכוח שהיה פה בין קואליציה לאופוזיציה.

יש ויכוח, קואליציה, אופוזיציה?

בין יסמין וטלי וחנוך, היו פה. מצד אחד אומרים שעובדים לכל הציבור. היא גם דיברה על חתולים. אתמול היה דיון בוועדת החינוך ברשותך, כבוד היושב-ראש, על נשירה במערכת החינוך הערבית-הבדואית בנגב. הדיון נקבע בחודש מרץ ונדחה, נמצא במערכת והוא התקיים אחרי עבודת מחקר של מרכז המחקר של הכנסת. הנתונים הכול כך קשים שהוצגו אתמול, ש-5,000 תלמידים בגיל 3-5, אין להם מסגרת חינוכית בקרב הערבים-הבדואים בנגב. כל ילד חמישי במערכת החינוך הבדואית הוא לא נמצא במערכת. קיימנו אתמול את הדיון וחוץ ממני ומחבר הכנסת ואליד אלהואשלה לא השתתף בדיון אף חבר כנסת, לא קואליציה ולא אופוזיציה.

מה, אני שקוף?

לא, אתה יושב-ראש ואני מאוד מעריך שגם היית ויש לך רגישות לנושא, אבל צר לי מאוד - - -

וקטי נמצאת בבית הנשיא, מנסה לפתור לנו את הפלונטר.

אני בבית הנשיא. אתה רוצה להחליף אותי שם? אני בבית הנשיא כבר חודש וחצי.

אתם יודעים שהמושג הכי דובר בשנה האחרונה בכנסת ובתקשורת על משילות בנגב ויש אלפי תלמידים שלא מסיימים כיתה י"ב. אין סיכוי בעולם שהוא יהיה בהשכלה, באקדמיה או שהוא יהיה בשוק העבודה, כי אנחנו לא דואגים לו להיות במערכת החינוך.

אתה צודק.

אתה צודק ויש גם במגזר היהודי ילדים כאלה.

בדיון אין את הנתונים האלה.

יש נתונים.

אין נתונים. אני אומר לך, אם היה דוח מחקר ונתונים ש-5,000 תלמידים יהודים לא במסגרת לימודים, כל הכנסת, גם קואליציה וגם אופוזיציה היו מגיעים לדיון ומתדיינים, אבל בגלל שזה ילדים בדואים, זה לא מעניין אף אחד בבית הזה.

אני רוצה להגיד שמה שקרה אתמול בדיון, יש חוק חינוך חובה במערכת החינוך. מי שמדבר על משילות, המשילות היא לא כוח ועוד כוח. המשילות זה לא משמר לאומי. המשילות היא לא יחידות יואב בנגב. המשילות, שהממשלה תעשה את התפקיד שלה והמחויבות שלה כלפי הילדים הבדואים בנגב, ולצערי כל הממשלות עד עכשיו לא עשו את זה, אז מי שאכפת לו ממשילות, מי שאכפת לו מצדק, הוא צריך להיות בדיון, להיות שותף. אתמול היה הדיון הראשון. אני אמרתי בדיון שאני לא הולך לוותר על הנושא הזה. אני יחד עם היושב-ראש נמשיך לעקוב. אני רוצה גם קואליציה, גם אופוזיציה למען עתיד טוב יותר לכולנו, ערבים, יהודים, להתגייס למען הסוגיה הבדואית בנגב.

צודק במיליון אחוז. באמת, אנחנו מחזקים אותך ואתה צודק במיליון אחוז וזה אינטרס משותף של כולם, בטח ובטח בנגב.

האם זה רק בשלושה חודשים האחרונים או שזה תופעה שהיא - - -

אם הקשבת לי טוב, אמרתי לך כל ממשלות ישראל.

יופי, תודה.

אמרתי לך את זה בצורה ברורה.

לא, אני רציתי להדגיש האם זה היה רק בממשלה הזו. התשובה היא לא.

המספרים, אתם יודעים.

כל הזמן מדברים, הממשלה הזו, הממשלה הזו. חבר'ה, יש פה דברים שמאז קום המדינה לא זזים.

איפה הייתם שנתיים?

אבל קטי, לא באים לתקוף אותך. זה המצב. למה כל הזמן כמו איזה ילדה בגן.

הלוואי שהייתי ילדה בגן.

את לא היית פה כשאני דיברתי, אבל יש הרבה נושאים שבפילוסופיה של מדינת ישראל דברים לא זזים.

אני מתחלקת בין שתי ועדות. גם יש דיונים חשובים לא פחות, אבל אני פשוט רק רציתי להבין שאנחנו לא מדברים רק על הממשלה הזו.

לגבי גמישות ניהולית והתוכנית - - -

אתה מנמק עכשיו את כל ההסתייגויות במכה אחת?

במכה אחת, כן. אני הייתי בדיונים סביב ההצעה של גמישות ניהולית. אני אמרתי שברמה עקרונית, גם כמנהל אגף חינוך שנים רבות, גם לפני ניהול עצמי האמנתי שצריך לתת גם עוצמה וגם כוח למנהלי בתי הספר. אפילו ההצעה שמובאת כאן לפתוח חשבון מוסדי, במערכת החינוך שניהלתי לפני 20 שנה גם פתחתי חשבונות מוסדיים, וגם מנהל בית הספר היה שם מורשה חתימה וגם המזכירה והמנהלנית היו בחשבון. לא היה צורך להגיע לגזבר הרשות בכדי לאשר הוצאות. גם הרשות, פיתחנו מנגנון להעביר לתוך בתי הספר.

ההסתייגות שלי לגבי התוכנית היא בדרך שמביאים אותה כאן כרפורמה כללית במערכת החינוך. לפי דעתי לא מוצה הדיון סביב הרפורמה הזאת במערכת החינוך עם הרשויות, עם ההורים, עם המנהלים. יש הרבה שאלות שעולות מהשטח לגבי הדרך שבה מביאים אותה. אחד הדברים שהעליתי בדיון, כשפותחים את החשבון, עדיין האחריות היא של הרשות המקומית עצמה למרות שמכניסים את מנהל בית הספר, ואין אחריות למנהל בית הספר. כשבאים לתת כוח עוצמתי עם הרבה תקציבים, צריך לעשות את זה אבל גם צריך לעגן את האחריות על מה שקורה בתוך בתי הספר.

אחד הנושאים שבשנתיים-שלוש האחרונות התפתחו בקרב החברה הערבית, שבמשרד החינוך פיתחו את כל הנושא של בקרות על מה שקורה ברשויות המקומיות. יש הרבה בקרות במשרד החינוך, ועולות מהשטח הרבה שאלות על הדרך שבה הם פועלים. בוא נתאר מצב שהבקרות האלה ימשיכו והם יבצעו את העבודה שלהם, ובמידה ויש אי ניצול של התקציבים שהזרמנו לחשבון, גם משרד החינוך וגם הרשות המקומית, או שהגיעו לא ליעדים שלהם, משרד החינוך הולך לקזז. נכון או לא נכון? מי נציג משרד החינוך?

לא צריך להתייחס, אתה מנמק.

כשיש קיזוז מי יספוג את הקיזוז? כי זה ישות משפטית נפרדת. הרשות המקומית ומנהל בית הספר, שניהם מורשי חתימה. לפי ההצעה שמובאת כאן, האחריות היא על הרשות המקומית ומנהל בית הספר מחוץ לאחריות המשפטית בעניין.

הדבר השני שגם עולה מהשטח, כשמדברים על חשבון מוסדי יש נוסחה במשרד החינוך לגבי הגמישות, איך מעבירים ומה מעבירים, אין בעיה, אבל הסל הרשותי, לא הוגדר מה צריך לכלול הסל הרשותי שהרשות המקומית צריכה להעביר לתוך החשבון. ברשויות חלשות זה יוצר בעיה. זה יוצר ויכוח כבר היום. יש פער בין רשות לרשות, מה היא שמה בסל הרשותי, ולכן יש מקום להגדיר מה הסל הרשותי, מה החלק של הרשות שצריכה להעביר לחשבון.

אתה כרגע מתייחס לכלל ההסתייגויות שלך, נכון?

כן, כן, לכלל ההסתייגויות. לכן הסל הרשותי, גם צריך להגדיר אותו. תודה רבה.

בבקשה.

נצביע מקשה אחת.

היועצת המשפטית לא מרשה לנו. ניסיתי, לא הלך לי הבוקר.

לטובת חברי הכנסת, יש כאן את ההסתייגויות של כל הסיעות, כרגע גם של סיעת חד"ש-תע"ל על השולחן. אנחנו נעבור על ההצבעה לפי זה כדי שאני לא אקריא את הנוסח. פשוט זה מונח בפניכם.

אני רק מזכיר, קואליציה, אנחנו נגד. אחרי זה כל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אני רק אומר.

לפני שאנחנו עוברים להצבעות, יפה בן דוד נמצאת בזום. אפשר להעלות אותה.

כן, יפה, בוקר טוב.

בוקר טוב, שלום לכולם. אני רוצה ברשותכם לומר מספר דברים. קודם כל אני רוצה הערה לדבריו של חבר הכנסת סימון דוידסון, שהוא אמר שאם יתנו מהתקציב גם למורים שנמצאים בבית הספר על פעילות כזו או אחרת, זה חלילה פתח לשחיתות. אז קודם כל אני רוצה לומר דבר אחד, שחיתות לא קיימת בבתי הספר. אולי קיימת במקומות אחרים אבל בטח לא אצל מנהלי בתי הספר, אז זה הערה שמאוד חשובה. הבקשה הייתה של מנהלי בתי הספר, כי יש אנשים בצוות בתוך בתי הספר שהם מומחים בתחומים מסוימים, ובמקום להביא אנשים חיצוניים שלא מכירים את בית הספר, לא מכירים את התלמידים, עדיף להביא את המורים. הרי זה לא מדובר בסכומים גדולים, לכן זה גם שעות. זה לא משהו שהוא לא מציאותי או משהו שעלול לעשות שחיתות.

יפה, קודם כל אני חזרתי ממה שאמרתי, אבל הייתי בטוח שמורה לחינוך גופני לשעבר תגידי משהו על מה שאמרתי על הספורט במדינת ישראל, שתחזקי אותי בנושא הזה.

אני אומר על הכול, אבל כרגע זה לא הספורט אישיו. אני מעירה על הדברים שאני שמעתי פשוט והם מאוד צרמו לי. זה הערה אחת.

בנושא של הספורט, בוודאי שצריך כן להשקיע בשיעורי חינוך גופני. לעיתים גם שעתיים בשבוע לא מספיק עם כל המצב. יש הרבה מה לעשות אבל זה דיון אחר. אני לא רוצה לערבב דבר בדבר.

לגבי הנושא של מנהלים. תיראו, יש רשויות, ואני חייבת לציין, יש רשויות שעובדות נפלא עם מנהלי בתי הספר, אבל תמיד צריך לקחת את הצד שלא. מה המטרה של כל התוכנית הזאת? הרציונל של התוכנית הזאת היא לתת את הכוח אצל המנהלים, כלומר גמישות ניהולית-פדגוגית. זה מילים מאוד יפות אבל אם אנחנו לא ניישם את זה בפועל אנחנו נהיה בבעיה. למה אני מתכוונת? הנושא של הגזבר, אני כבר רואה ואני גם שומעת מכמה מקומות שאנחנו מטפלים בהם, שרשויות הכתיבו למנהלים איזה תוכנית לקחת וגם קבעו מראש עם הספקים, אז אנחנו כמובן התערבנו ולשנה הבאה זה לא יקרה. נכון שכל תוכנית שהיא מתחילה, יש לה חבלי קליטה, מה שנקרא, בהתאקלמות, אבל הדברים האלה מאוד חשובים. כן לתת את הסמכות למנהלים. המנהלים, אלה שמנהלי בתי הספר. אף אחד לא מנהל את בתי הספר. האחריות היא עליהם ולכן מנהל בית הספר הוא הגורם המקצועי ביותר. הוא מכיר את הקהילה, הוא מכיר את התרבות הניהולית בבתי הספר. הוא מכיר את הצוותים, הוא מכיר את התלמידים ולכן הוא זה שיודע מה צריך להיות בבתי הספר.

אני חייבת לציין שהרשויות מבחינת ההיקף של ההשתתפות שלהן הוקטן ומי שנותן בעיקר את התקציב זה משרד החינוך כדי לתת את ההשפעה גם למנהלי בתי הספר, לכן אני לא רוצה חלילה שיהיו רשויות, ואני שוב אומרת, רוב הרשויות עובדות בסדר, שינצלו את הכוח שניתן להן ויתחילו לעשות מסחרה עם המנהלים, אם אתה לא תיתן פה ולא תחתום פה, אז אני לא אחתום לך פה, לכן על הדברים האלה מאוד צריך לגבות את המנהלים, לתת להם גיבוי מוחלט.

בנושא של ההערה של חבר הכנסת שאני לא זכרתי את שמו, הוא דיבר על הנושא של המגזר, למה גם המנהל לא יהיה אחראי כמו הרשות? חברים, הרשות היא ישות משפטית, לא מנהל בית הספר, לכן בוודאי ובוודאי האחריות צריכה להיות גם על הרשויות. יש בקרות במשרד החינוך. נעשות בקרות לתוך בתי הספר כדי לבדוק את התקציבים, אם התקציבים אכן הלכו לכל הפעילויות ולכל התוכניות של מנהלי בתי הספר, לכן אני יכולה לומר לכם מתוך היכרותי רבת השנים עם מנהלי בתי הספר, יש לנו מנהלים מצוינים, יש לנו מנהלים מאוד מאוד מקצועיים. צריך לתת להם באמת גם את התמיכה, גם את הגיבוי ואני חייבת לציין פה את משרד החינוך שאנחנו עם דלית, המנכ"לית הקודמת, ישבנו ישיבות רבות וארוכות בנושא הגפן, כדי לשפר, כדי לייעל את כל נושא הגפן. אנחנו גם קבענו עם המנכ"ל, עם אסף שאני חייבת לומר שהוא גם משתף פעולה איתנו וגם שר החינוך יואב קיש. הם מאוד קשובים למנהלי בתי הספר.

צריך להבין דבר אחד. אם לא נגבה את מנהלי בתי הספר, אם לא ניתן להם את התמיכה, אני אומרת לכם, אנחנו נהיה במצב של שוקת שבורה. אנחנו התרענו. הסתדרות המורים ואני בראשם התרעתי ממש הרבה שנים, כבר למעלה מארבע-חמש שאנחנו נגיע למצב שיהיה חוסר גדול מאוד של מנהלים, של מורים בבתי הספר, ושל גננות, אז לא הקשיבו לנו. עשינו הסכם מצוין לעילה. הוא חסם את הזליגה ואת הנטישה ממערכת החינוך החוצה, אבל יחד עם זאת יש הרבה דברים שצריך לטפל בהם, כי זה לא רק שכר, לכן אני שוב חוזרת ואומרת, העיקר הוא לתת את האמון ואת הגיבוי בצוותי החינוך, כי אם לא ניתן להם את זה, חברים, אנחנו נהיה במצב לא טוב. אני מאוד מבקשת כן להתחשב גם בעמדות שהבאנו לכם מנהלים מהשטח שהם דיברו בוועדת החינוך. אני מבקשת כן להתייחס לדברים שלהם. אם אנחנו נבוא לוועדות, אם אנחנו נשלח את הנציגים האותנטיים מהשטח לוועדת החינוך ולא יקשיבו לדברים שנאמר, אז ממה נפשך? אז למה נבוא? זה מה שאני מבקשת. תיתנו להם כן את הגיבוי ותקשיבו לדברים שהם אומרים. תאמינו לי, הם אנשי השטח. תודה רבה לכם.

תודה רבה, יפה, דברים חשובים. עוברים להצבעה.

אביחי, המזכ"לית היא אדם מאוד מאוד קשוב. אם תזמין אותה לפגישה או תלך אליה לפגישה, תוכל לשבת מולה והיא תענה לך על כל דבר.

בבקשה, חברים.

אוקיי, אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות לפי הטופס שמונח בפני חברי הכנסת, ההסתייגויות של קבוצת חד"ש-תע"ל כפי שנימק חבר הכנסת עטאונה, ואנחנו נצביע על ההסתייגויות.

הסתייגות מס' 1.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 2.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 3.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 1 להצעת החוק, הסתייגות 4.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 5.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 6.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 7 לסעיף 18, מה שכתוב בטופס שמונח בפניכם.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 8.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 9.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לתשומת חבר הכנסת טור-פז, אני אגיד שאנחנו מצביעים על ההסתייגויות של סיעת חד"ש-תע"ל לפי הטופס שמונח בפניכם.

הסתייגות 9.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 10.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 11.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 12.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 13.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 14.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 15.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 16.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 17.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 18.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 19.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגויות לאחרי סעיף 18, תוספות שמוצעות, הסתייגות 20.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 21.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות אחרונה מס' 22.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

אוקיי. אנחנו עוברים להסתייגויות של סיעת ישראל ביתנו.

יש מישהו מישראל ביתנו? לא. עוברים להצבעה.

לא מצביעים.

לא צריך להצביע בכלל? עוד יותר טוב.

הם צריכים להיות פה לנמק.

אוקיי, ואם הם לא מנמקים אנחנו לא מצביעים?

לא.

אוקיי.

סיעת העבודה.

סיעת העבודה לא פה גם כן.

אבי מעוז ביקש ממני לנמק במקומו. אני יכול לנמק במקומו?

לא לנמק, אבל אם הוא ביקש ממך וזה בסדר ממך שנדון בהסתייגויות שלו - - -

כן, אז אנחנו מצביעים על זה.

ההסתייגויות של חה"כ מעוז נמצאות בקובץ משולב שמונח בפניכם. זה כבר הקובץ שכולל את ההסתייגויות של כולם. מאחר שהוא שינה כמה דברים, אז יש כאן - - -

אבל הוא לא נמצא.

הוא ביקש. אפשר בעיקרון לבקש מהיו"ר.

יהודית, כדי לדבר במליאה אנחנו צריכים כאן להירשם או שהגשת ההסתייגויות מספיקה?

יש לכם זכות דיבור במליאה.

ההסתייגויות שלכם הולכות יחד עם הנוסח לשנייה-שלישית למליאה.

טוב.

חשוב להגיד שמי שלא הגיע כאן לנמק את ההסתייגויות ולא הצבענו עליהן - - -

גם זכות דיבור אין לו כמובן.

כן, אבל אפשר לבקש בקשות רשות דיבור כמובן.

כן.

אני מפנה לטופס לגבי ההסתייגויות של אבי מעוז.

על ההסתייגויות של אבי מעוז אפשר להצביע בפעם אחת על כל ההסתייגויות.

אבל הוא צריך להצביע. הוא לא נמצא.

חבר כנסת יכול לבקש מיו"ר הוועדה שההסתייגויות שלו יוצגו ויידונו ויוצבעו בהיעדרו. יו"ר הוועדה צריך להסכים, והוא אישר את זה.

אבל ביחד.

אנחנו הצבענו על הכול אחד-אחד. אני מצביעה מספרית. אני מפנה שוב לטופס הכולל של ההסתייגויות. יש כאן הסתייגויות של אבי מעוז, ואני פשוט אפנה לפי הפסקאות.

לסעיף 18, לכותרת הפרק יש שתי הסתייגויות של אבי מעוז, 1 ו-2.

קדימה, עוברים להצבעה.

שתי ההסתייגויות הראשונות של אבי מעוז בכותרת הפרק.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות של אבי מעוז לפסקה 1, מופיעה בסעיף 3.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות לפסקה 2א, זה הסתייגות מס' 6 בטופס.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות לפסקה 2ב, הסתייגות מס' 11.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

בפסקה 2ג, הסתייגות מס' 15 של אבי מעוז.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לפסקה 2ד, הסתייגויות 21 ו-22.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגויות נפלו.

לפסקה 3ב, הסתייגות מס' 29 בטופס.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לפסקה 4ב, הסתייגות מס' 35.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לפסקה 5, הסתייגויות 37, 38, 39, 40 ו-41 שהן בטופס, אבי מעוז.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגויות נפלו.

לפסקה 6א להצעת החוק, הסתייגות 75 בטופס.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לפסקה 6ב, הסתייגות 76.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לפסקה 7, הסתייגות 77.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לפסקה 8א, הסתייגות 78.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לפסקה 9, הסתייגות 82.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגות נפלה.

לפסקה 11, הסתייגויות 86, 87, 88, 89 ו-90.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגויות נפלו.

זהו, אלה ההסתייגויות של חבר הכנסת אבי מעוז.

ברשותכם, אנחנו בעיקרון עוברים להצבעה על הצעת החוק, רק לפני כן מועצת התלמידים. בבקשה, רשות הדיבור, שתי דקות.

יאיר רטנר, מועצת תלמידים והנוער הארצית. אני אשמח להוסיף שבנוסף לעובדה שבמדינת ישראל יש מחסור במתקני ספורט, חשוב גם להסתכל על זה ולפצל על פי מצבים סוציו-אקונומיים, כי בסופו של דבר רשויות במצב סוציו-אקונומי גבוה, בהחלט יש להם מגרשים. יש להם שלושה ואפילו ארבעה מגרשים לכל בית ספר. אני ראיתי את זה בעצמי.

זה מופיע בדוח המבקר.

כן, דוח המבקר פתוח מולי. אני הסתכלי על זה. זה בהחלט משהו שחשוב לדאוג. כרגע יש מגרש ספורט אחד על כל 1,840 איש. זה לא סיטואציה אפשרית גם מבחינת מעמד החינוך הגופני כשיעורים שלרוב הם מתבטלים, וכמו שאמרתי מקודם, 20 דקות בלבד. זה בהחלט נושא שחשוב לקדם, בין אם בהצעת החוק הזאת ובין אם במקומות אחרים. זה בהחלט צריכה להיות החלטות של הוועדה. תודה.

תודה רבה.

בגלל השינוי שנעשה בתוספת הראשונה ומה שהורדנו ושינינו בתוספת השנייה, אז אנחנו פשוט נעבור להקראה והצבעה מיידית.

תגיד לי, איזה ביקורת יש לנו על הדבר הזה?

על איזה דבר?

הרי בסוף אנחנו רוצים לתמוך במנהלים. איך אנחנו מבקרים שהדבר הזה באמת עובד? יש משהו של חזרה לפה לוועדה לבדוק אם הדבר הזה באמת מנוהל כמו שצריך, לשמוע מנהלים מהשטח, אם לא מרגישים את הדבר הזה פוגע בהם? אפשר לבקש שיהיה דיון, שזה נגיד כמספר חודשים אחרי שזה מתחיל, שיחזור לוועדה לעשות דיון ולבדוק אם הנושא הזה עובד כמו שצריך?

קודם כל אמרתי שיהיו פה דיוני מעקב גם על הגפן עצמו וגם על התוכנית.

התוכנית, אני מבין. אני מדבר על מה שאנחנו רוצים חופשיות למנהל.

אני מתכוון על ביצוע של החוק.

ההערה של דוידסון היא הערה נכונה. אנחנו צריכים לחזק את המנהל, כי בתוך כל החוליה הזו בכל הרפורמה הזו, מי שהכי חלש, אני לא אומרת חלש מבחינת האישיות שלו, אני אומרת חלש מבחינת הסמכות שלו, זה המנהל. אנחנו צריכים למצוא פתרון כזה שהמנהל יקבל גיבוי במידה ותהיה לו היתקלות מראש רשות כזו או מגזר וכו'. על זה אין לנו פתרון כרגע. עדיין לא קיבלנו פתרון.

גם בדברים של יפה שמענו את זה.

קטי, יש עוד בעיה שאין לה פתרון, את נגעת בבעיה הזאת, שהוא הופך להיות מזכירה. מנהל, יש עליו עוד עומס.

אמרתי את זה בדיונים הקודמים.

חברים, תיראו, היו פה באמת שלושה דיונים. אני חושב שנגענו בכלל הנקודות למרות שבאמת זה לא היה קשור לחוק, אבל מצאתי לנכון קודם כל להבין סביב התוכנית הזאת של הגפן, בגלל שלא היה פה דיונים בוועדה אף פעם מאז אותה החלטת ממשלה. דודי מזרחי אמר בצורה מפורשת שמשרד החינוך, המטרה שלו היא בסוף להוריד ביורוקרטיה והם הולכים לכיוון. הגיעו בדיון האחרון עם כל שינויים שנעשו לקראת שנת תשפ"ד ואני חושב שהלכו באמת לכיוונים טובים.

מה לעשות שאני קצת סקפטי לגבי משרד החינוך ומשרד הבריאות וכל המשרדים. אני רוצה שאנחנו נבדוק שזה באמת מתנהל.

כוועדה, קודם כל אנחנו הגוף המפקח. אני מציע, בוא ניתן לשינויים האלה שכבר נעשו לקראת שנת תשפ"ד, כלומר כניסה ללימודים, בוא נעשה. אני בעד.

אבל יש פה שבעה חודשים עד שזה יתחיל.

אני רק אציין, אדוני היושב-ראש, שבעיניי הדיון הכי חזק שהיה פה היו כשדיברו פה שני מנהלים, דיון שהיינו בו.

נכון.

לכן אני ממליץ שנעשה דיון עוד כמה שבועות, חודשים עם קבוצת מנהלים, אבל שונה, מגוונת, ממקומות שונים, ונשמע אותם כולל את אלה שקשה להם גם.

אני רוצה הערה קטנה. אנחנו נעשה את זה בישיבות הבאות. אני בכוונה גם ניסחתי את זה שאני לא אתבלבל. יש הגדרה מה זה תוכנית גפן, אני מדברת לנירה, בעמוד הראשון בנוסח המשולב. מפנים להחלטות ממשלה ולהסכמים. ההסכמים האלה מקבלים הכשר של הכנסת, זה אנחנו. אנחנו נותנים את ההכשר במקום לחוקק אותם, אבל לא פרסמו כראוי את ההסכמים. זה לא מפורסם.

אני חושב שהיועצת המשפטית אמרה בדיון הקודם שבעקבות זה שהיא הוסיפה, אגב, זה תוספת שהיא ביקשה - - -

אני הוספתי את זה כדי לדייק.

מצוין. אני לא הייתי. אני מתחלקת בין הוועדות. יכול להיות שזה בחלק שלא הייתי בו.

היא אמרה במפורש שבעקבות כך שזה נכתב, ראוי שמשרד החינוך יפרסם את הכול.

בדיוק, שאנחנו לפחות נדע על מה אנחנו מצביעים. אנחנו הרי לא תמיד יודעים.

הנושא השני, בסעיף ד' צריך להיות בהתאם להוראות מנהל בית הספר ותיאום עם הגזבר של הרשות.

אנחנו דנו בזה בדיון האחרון. הסיבה שאני הוספתי את המילה "ניהול" ולא "שעובד הרשות המקומית יפעל בכל הנוגע לחשבון הבנק", הכוונה היא להתנהלות של החשבון, כי בכל זאת יש כאן חשבון של הרשות המקומית, והעובד בבית הספר שגם הוא מורשה חתימה, הוא בעצם כפוף להוראות הגזבר מבחינת ההתנהלות בחשבון, כי בסוף אם קורה משהו, הרשות היא זאת שנותנת את הדין. זה הצד שאנחנו רוצים כאן להבהיר והוא הצד של עובד הרשות. אין זה אומר שמכל הבחינות הפדגוגיות וההתנהלות של הגפן יש כאן איזשהו סיי לעובד הזה אל מול מנהל בית הספר. זה ברור שמנהל בית הספר מחליט על הדברים הללו, על התוכנית עצמה, על הפדגוגיה, על התוכניות שהוא רוצה להתקשר בהן. בעניין הזה עובד רשות החינוך המקומית לא יכול להגיד שום דבר או לסתור את המנהל.

אוקיי, מאה אחוז.

בעניין הניהול של החשבון עצמו, הוא כפוף לגזבר.

החשש שלנו זה לא מהמנהלים. החשש שלנו זה מהגזבר, מהאנשים בעירייה. זה הבעיה שלנו, במיוחד בחברה הערבית.

אתה צודק ויהיו פה דיוני מעקב.

הם יכולים לעשות שם מישמש, מה שהם רוצים.

אני רוצה לומר הערה שתשים שנייה את הגפן בפרופורציה. תיראו, גפן זה שמחת עניים. בוא נבין רק את הפרופורציה. כשאני ניהלתי תיכון, וחלק גדול מהתיכונים בישראל הם מנוהלים ככה, אני ניהלתי את כל התקציב שלי, לא 2% ולא 20%. 100% מהתקציב היה שלי. אני החלטתי אם היום ילמדו פיזיקה או יצבעו את הקיר. זו אוטונומיה אמיתית של מנהל. זה לא מה שאנחנו מדברים פה. אנחנו מדברים פה על 3% אוטונומיה, 5% אוטונומיה, 10% אוטונומיה אצל מנהל היסודי הרשמי. אלה הנתונים, למי שתוהה. כשאתה לוקח את תקציב בית ספר הרשמי ומכמת את שעות התקן לכסף, אנחנו בגפן נותנים למנהל לנהל באמת איזושהי אוטונומיה על 10% במקרה הטוב. אם הוא בית ספר גדול זה 5% או אפילו פחות. זה לא באמת אוטונומיה. חבר'ה, זה סמי-אוטונומיה. לעומת ה-0 שהיה קודם זה נהדר. לעומת מה שצריך להיות זה כלום. אני בכוונה משווה פה יסודי עם תיכוניים וחינוך רשמי למוכר שאינו רשמי. המנהל האוטונומי במוכר שאינו רשמי הוא מנהל אוטונומי לטוב ולרע, דרך אגב, כי גם אפשר להעיף אותו, מה שברשמי הרבה יותר קשה. אנחנו עוסקים פה באוטונומיה מאוד חשובה והתקדמות דרמטית. היו לי 150 בתי הספר באחריותי בתוכנית כזו לפני שהיא עוגנה בחוק, כולל ערבים ויהודים, אז אני מכיר גם את הפחים הקטנים של התוכנית הזו. התוכנית הזו היא חשובה ולכן אנחנו גם לא נתנגד לה ביש עתיד, עם הבאגים שיש בה, לכן הגשנו הסתייגויות, אבל צריך לומר, היא צעד קטן, אני אומר כאן בסוגריים, לא מספק בדרך לאוטונומיה האמיתית.

ההסתייגות שמביעים כאן גם מהליכוד וגם מיש עתיד נוגעת לעובדה שברגע שאתה לוקח בחינוך הרשמי ונותן ניהול עצמי, גדלה התלות של בית הספר ברשות המקומית. כמו בכל דבר, רשות טובה תעשה את זה טוב, רשות גרועה תעשה את זה גרוע. זו הבעיה באוטונומיה. כשאתה נותן סמכויות למנהל ואוטונומיה למנהל, גדלה האחריות וגדלה המשמעות של מה התפקוד של הרשות המקומית, כי אם הרשות המקומית רוצה, היא תעשה את המוות למנהל הזה.

אנחנו נאלצנו להתמודד לאחרונה עם פיטורים פוליטיים של מנהל בית ספר על רקע העובדה שראש העיר לא אהב את המנהלת. מה לעשות, כשיש לך רשות לא טובה, אז זה המצב, אלה הפרטים, לכן ההסתייגויות שלנו הן חשובות ולכן הבקרה של הוועדה היא קריטית, ולכן הדיון הזה שיבואו לפה המנהלים הוא חשוב מאוד גם לעתיד.

חשוב מאוד.

אנחנו דנו בזה וגם ציינו. קודם כל זה לא יעזור שנכתוב את זה. אם רשות מקומית רוצה להתנהג בניגוד לחוק, זה לא - - - , אבל אנחנו כן מסרנו כאן את המסר למרכז השלטון המקומי, שעכשיו צריך לעבור המסר שהחוק הזה עבר וכבר אי אפשר להגיד שאי אפשר לתת. אמרו כאן בריסטול. זה כבר לא עובד ככה. הכסף שעובר לחשבונות האלו הוא בעיקר מהמדינה. רשות מקומית לא יכולה עכשיו להגיע ולהגיד למנהל בית ספר או למנהלן, אתה לא חותם. זה באמת מנוגד כבר להסכמים כתובים וכרגע גם לחוק.

אני שוב חוזרת, יש בפניכם נוסח להצבעה. הבוקר הוא שונה במעט בשני פרטים, אחד מהם זה שהוחלפה באופן חלקי התוספת השנייה שבה בעצם מפורט מהם השירותים והנושאים שנכללים בגפן. יש בפניכם דף נוסף עם הנוסח החדש. אני גם הקראתי אותו, אני אקריא אותו שוב. משרד החינוך גם הסביר למה נעשו השינויים. זה בעצם דיוקים שהורידו דברים שהם לא רלוונטיים, והוסיפו דברים חשובים.

שוב, התוספת השנייה, במקום מה שמופיע בנוסח להצבעה היום, התוספת תהיה זאת:

(1) רכישת שירותים בתחום החינוך ובכלל זה הוצאות בעד פעילויות ויוזמות חינוכיות, מתגברים תומכים חינוכיים, פרויקטים לימודיים, תוכניות העשרה, מלגות תלמידים, הכשרות והשתלמויות;

(2) הוצאות לשם תיקונים קלים והצטיידות נוספת של מוסד החינוך כגון ציוד מעבדות, ציוד לטובת סביבות למידה, ציוד מחשוב ותקשורת, ציוד משרדי, ציוד ספורט מתכלה, ספרים וחומרי לימוד וציוד למגמות לימוד;

(3) רכישות שירותים בתחום המינהל לרבות שירותי הנהלת חשבונות וניהול כספים.

דבר נוסף שהתבקשנו הבוקר על ידי משרד החינוך לחדד, הוא תיקון בתוספת הראשונה שזו התוספת שהייתה בחוק המקורי ובהצעת החוק הזאת היא לא נידונה, ופה אנחנו נוסיף פרט להצעת החוק. זה כנראה ייכנס כ-10א, שבתוספת הראשונה בפריט 5 - - -

מה זאת אומרת כנראה?

אני אומרת כאן על הנוסח. אתה יודע, אחר כך אפשר אולי לדייק אותו אבל זה מה שאנחנו עושים.

בתוספת הראשונה בפרט 5 אחרי המילה "בינוי" יבוא "שיפור חזות". אני מפנה אתכם לנוסח של החוק, נוסח המשולב שבו מופיעה התוספת הראשונה, שבו פריט 5 כרגע מנוסח כ"בינוי ושיפוץ של מוסדות חינוך", והוא יהיה עכשיו "בינוי, שיפור חזות ושיפוץ של מוסדות חינוך".

שני דברים קטנים נוספים. בישיבה הקודמת התבקשנו לדייק את סעיף ג' לסעיף 5(א) שנמצא בפריט ב' בהצעת החוק. בסעיף שנקרא חשבון בנק מוסדי, סעיף 5(א), ולוודא שהסעיף הזה דן בכספים של הגפן שעוברים לחשבונות הבנק ולא לכספים אחרים של הקצבות, אז אני אקריא את הסעיף מחדש כי הוספנו לו משפט אחד. זה מופיע לכם בנוסח.

"המדינה ורשות החינוך המקומית יעבירו לחשבון הבנק המוסדי של מוסד החינוך הרשמי את הכספים המיועדים לתוכנית לגמישות ניהולית לאותו מוסד, בהתאם להוראות התוכנית לגמישות ניהולית".

הכוונה היא שמועברים כאן כספים של הגפן, אבל הם לא הכספים היחידים שיהיו בחשבון הבנק.

לא צריך להגדיר את מורשי החתימה?

מורשי החתימה כתובים ב-(ג)

"מורשי החתימה בחשבון הבנק המוסדי המוסמכים להתחייב יהיו מנהל המוסד".

זה ברחל ביתך הקטנה כתוב בצורה מפורטת, אז יש לנו את החידוד הזה בסעיף (ב). כל היתר בעצם הקראנו פעם קודמת בנוסח, אז אנחנו נעמיד את הנוסח שמונח כאן להצבעה עם התיקונים שהקראתי עכשיו בעל פה.

מי בעד הנוסח שמונח לפניכם? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

נמנעים – 2

אושר

שני נמנעים. הצעת החוק עברה.

אני רוצה לאחל בהצלחה ולומר שאנחנו במקביל למה שנעשה, נמשיך בוועדה להוביל. משרד החינוך, ראינו את הגיוס המלא של המשרד. תודה על הגיוס שלכם, על ההשתתפות, כלל משרדי הממשלה, העמותות, הסתדרות המורים.

ברשותכם, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:48.