פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת החוקה, חוק ומשפט
08/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 76
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ז באייר התשפ"ג (08 במאי 2023), שעה 11:30

הצעת תקנות החברות (אגרות) (תיקון) (הארכת הוראת שעה), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
טלי גוטליב
מתן כהנא
יונתן מישרקי
חנוך דב מלביצקי
ארז מלול
גלעד קריב

אושר שקלים

שולי אבני שוהם - עו"ד, ראש רשות התאגידים, רשות התאגידים

יפית בבילה שמר - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, רשות התאגידים

מיכל שמואלי - עו"ד, מ"מ סגנית ראש רשות התאגידים, רשות התאגידים

גלעד הדרי - רשות התאגידים

בני פרץ - פעיל חברתי

גלי שלום - יועצת מקצועית ליושב-ראש הוועדה

ניצן רוזנברג

איל קופמן

אורי פנסירר


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת תקנות החברות (אגרות) (תיקון) (הארכת הוראת שעה), התשפ"ג-2023

צוהריים טובים, היום י"ז באייר, התשפ"ג. או-טו-טו ל"ג בעומר. השעה 11:30. אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה בעניין הצעת תקנות החברות (אגרות) (תיקון) (הארכת הוראת שעה), התשפ"ג-2023. יציגו לנו את התקנות מבקשי התקנות, הלא הם משרד המשפטים או רשות התאגידים. מי הדוברת?

שלום, שמי יפית בבילה שמר, אני היועצת המשפטית של רשות התאגידים שאתה מכיר היטב. בדיוק מצטרפת אלינו ראש רשות התאגידים.

שלום, צוהריים טובים. במרשם החברות ברשות התאגידים רשומות כיום כ-404,000 חברות, מתוכן יש כ-150,000 חברות שאינן פעילות כלכלית. זאת אומרת שהתיקים שלהם במס הכנסה ובמע"מ סגורים או שהם לא פתחו תיק מעולם. בעבר לפי סעיף 338 לפקודת החברות, היה נהוג שבהליך של פירוק מרצון לחברה לא פעילה, לא גובים אגרה שנתית. לפני כחמש שנים בשנת 2017, נקבע בתקנות החברות (אגרות) שהתוקף הזה עתיד לפוג מן העולם. ניתן בעצם לכל החברות שאינן פעילות, חמש שנים להגיע אלינו ולפרק את החברה מרצון, כדי לתמרץ את החברות הללו להגיע לפרק את החברה מרצון, בתקווה שהתוקף של הפטור מאגרה יפוג ב-1בינואר 2023. התקופה הזאת הוארכה בעקבות הבחירות מכוח סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, עד ליום 15 פברואר. כאשר ההוראה כאמור נועדה לתמרץ את החברות הללו להתפרק מכמה סיבות. סיבה אחת, זה כדי לייצר מרשם תאגידי מהימן כדי שאנשים יוכלו להסתמך עליו כשמוציאים נסח חברה, לדעת אם החברה הזאת קיימת, אם היא פעילה כלכלית או אינה פעילה כלכלית. לכן סיבה אחת היא בעצם לייצר מרשם שהוא מרשם נכון ומהימן, מרשם חברות מהימן לטובת כלל הציבור.

הסיבה השנייה היא שככל שאנחנו משאירים חברה פתוחה, קיים סיכון לשימוש לרעה במסגרת התאגידית של החברה. בין אם על ידי השתלטות על חברת מדף; מכירה של חברת מדף לגורמים כאלה ואחרים; הוצאת חשבוניות פיקטיביות וכדומה. הסיבה השלישית היא כדי לצמצם את הצפיפות המשפטית שנובעת מקיומן של חברות. כאשר חברה נפתחת ונרשמת, נתפס שם של חברה ואי אפשר יותר להשתמש בשם הזה של החברה. לכן הוחלט כן לעודד את החברות האלה להתפרק מרצון.

לקראת פקיעת הוראת השעה, במשך השנים, במשך חמש השנים האחרונות, אנחנו רואים שבעצם לא נעשה תמרוץ אמיתי להתפרק. בממוצע מדי שנה התפרקו 7,000 עד 7,500 חברות בפירוק מרצון. לקראת תום תקופת הפירוק, נכנסנו להליך שהוא יותר משדל את החברות האלו להגיע אלינו לפירוק. קיבלנו את כל המידע בצורה ממוחשבת מרשות המיסים, כדי שנוכל להקל על אותן חברות להתפרק. הן לא צריכות ללכת יותר לרשות המיסים, זאת נקודה ראשונה. נקודה שנייה, שר המשפטים הסמיך את עובדי רשות התאגידים לאמת חתימה במקום עורך דין, לאמת חתימה על מסמכי פירוק מרצון, לאחר שעובדים שלנו הם הנותנים את ההסבר לאותם אנשים. נקודה שלישית, בעצם ביקשנו להביא לידיעת הציבור, לא רק לידיעת החברות עצמן, עשינו מעין הליך של הרמת מסך ושלחנו לכל הדירקטורים מכתבים שמזכירים להם שהם דירקטורים בחברות שהן חברות שאינן משלמות מדי שנה, אינן מגישות דוחות שנתיים, והן אינן פעילות ולא פעילות כלכלית, ואמרנו להם: תגיעו אלינו מהר לפני שיוצר לכם חוב בעקבות סיום תקופת הפטור. ואנחנו שמחים לומר שמעבר להדרכות, לסרטונים, למכתבים שעשינו כדי לעודד אותם, באמת הצלחנו. אנחנו שמחים להגיד שרשות התאגידים הצליחה לגרום לאותם חברות ודירקטורים להגיע אלינו.

במה מדובר? בסוף שנת 2022 אנחנו כבר רואים גידול של 10,000 חברות שהתפרקו מרצון. הסתיים ההליך של הפירוק מרצון בעניינם. זאת אומרת קיבלנו 25,000 בקשות כבר באותה שנה, ויצרנו גידול של 35% לעומת שנים קודמות. דבר נוסף, בתחילת 2023 במשך חודש וחצי בלבד הגיעו אלינו עוד 18,600 בקשות.

שוב, מתי?

רק בינואר ועד אמצע פברואר, חודש וחצי – 18,600 בקשות. סך הכול נכון להיום טופלו כ-38,000 בקשות לפירוק מרצון. אנחנו מסיטים עובדים- - -

את יכולה לספור גם אותי שם.

גם פירקת חברה מרצון?

כן. אבל זה קשור לשאלה שלי. מסתבר שמה שבאמת אפקטיבי זה הפנייה היזומה במכתב ואיזשהו דד-ליין. ודד-ליין יכול להיות למקל ויכול להיות לגזר. הרי בסופו של דבר, חברות לא פעילות הם לא רק תוצר היסטורי, וכן אולי יש לכם את המידע הזה: כמה מאותן חברות שהתפרקו בנוהל המזורז הזה, כמה מהן הן בנות חמש שנים? כמה מהן בנות שלוש שנים? כמה מהן הן בנות 20 שנה ו-30 שנה? אתם יכולים לעשות את זה פשוט לפי גיול החוב שלהם או כמה אגרות הם חייבים. יכול מאוד להיות כי במהלך עסקים רגיל של מישהו שכן מייצר חברות וחברות בנות וכולי, אתה מקים חברה כי אתה רוצה לבדוק בהתחלה, ואז אתה מגלה שאת הפעילות הזאת באמת לא צריך לייצר הפרדה תאגידית בשבילה ונוח לך לעשות אותה בחברת האם ואז אחרי כמה זמן אתה זונח אותה. היא לא מבקשת אוכל, היא מבקשת אגרה. הבעיה המרכזית פה זה באמת סוגית האגרה. סוגיה של שימוש לרעה במבנה התאגידי או מרשם מהימן. הרי בשנייה שחברה לא משלמת ולא מדווחת, אז היא מסומנת אצלכם, אז להפך, היא דווקא נותנת לי אינדיקציה שמדובר בעסק שאולי לא מתנהל בדיוק כמו שצריך כי הוא לא עומד בכללים, לא עומד בחובות, לא משלם – הוא מרים לי פעמוני אזהרה טובים שאני מאבד אותם. מי שכבר טורח לבוא ולבדוק. אני מעורר הרהורי כפיה האם הצלחתם באמצעות המבצע הזה – שבאמת הגיע למספרים גבוהים – לנקות חובות עבר ישנים וגדולים, כל החברות שיושבות מלא שנים, וחברות בית משותף, שזה אירוע נפרד, או שזה באמת קצב העסקים הרגיל, אנשים מקימים יותר ויותר חברות, מקימים חברה, אחרי שנה, שנתיים רואים שהם לא צריכים אותה או שימשיכו לעבוד בעוסק. ובעצם אתם רק עושים ש-20,000 או 30,000 או 50,000 שנוצרו במהלך שלוש השנים האחרונות, שמתוכן חצי צריך וחצי לא, אז ייעלתם את הדבר הזה. ואז זה באמת - - - השאלה היא האם זה הוראת שעה שנדרשת לטובת ניקיון עבר או שזה הסדר טוב שבאמת אחת לשנתיים-שלוש עושים איזה ניקוי שולחן כזה ולעשות אותו קבוע בשביל המטרות שעושים ולא לייצר את זה כחד פעמי.

נשיב במספר מישורים: המישור הראשון הוא המישור החוקי. במישור החוקי בעולם של חברות, אין לרשמת החברות סמכות מחיקה מינהלית. זאת אומרת שאין לי אפשרות היום להסתכל ולקחת באופן יזום מרשות המיסים תיקים סגורים במס הכנסה ובמע"מ, להתריע בפני אותם דירקטורים ובפני החברה שאני מתכוונת למחוק אותם ולמחוק אותם, לגרוע אותם מהמרשם. ההצעה כאמור לתוספת לחוק החברות הונחה על שולחן הכנסת, אך עדיין כרגע לא התקיים בה עדיין דיון ראשון. אם בעקבות איזושהי החלטת ממשלה שמתייחסת לניקיון אביב ולהקלות רגולטוריות נוספות. אנחנו בהחלט נרצה לקדם סמכות מחיקה כזאת, ובאמת הציפיה והתקווה שלנו שבשנה-שנה וחצי הקרובות כן נצליח להביא למזור בעניין הזה, ולכן באמת גם הבקשה שלנו - - -

פחות מחיקה מייצרת נזקים אחרים כמו שאת יודעת.

נכון. היא קיימת. היום אנחנו כן יכולים לפני מחיקה לבדוק אם יש נכס בטאבו, אם יש נכס במינהל, אם התיקים סגורים, אם באמת יש פעילות, אם אין פעילות, ואז באמת לתת זכות שימוע וטיעון. ובאמת אם פונים אלינו חזרה, אנחנו נוכל לא למחוק את אותה חברה. סמכות כזאת קיימת היום בהקשר של עמותות ובהקשר של עמותות עות'מאניות. יש לנו הפקת לקחים מהעבר שנעשו מחיקות כאלה שלא הבהירו את - - -

ברמת הגילוי הנאות, בערך 50% מזמן העבודה שלי במחלקת פירוקים ברשם העמותות היה להתמודד עם החייאה של עמותות שמחקו אותם בלי לחשוב על זה.

אנחנו בהחלט משתדלים ללמוד מנזקי העבר ונוכל אחרי שבתקווה נקבל סמכות כזאת, נוכל באמת להפעיל אותה בקפידה.

לגבי חובות עבר, קודם כל נאמר שיש סמכות היום בחוק החברות להטיל עיצום כספי על חברה שהיא חברה מפרה. חברה מפרה זאת חברה שלא הגישה דיווח שנתי, למשל על שינוי בעלי הון, מניות, מען וכדומה, ולא שילמה אגרה שנתית. בשנים האחרונות, יחידת אכיפה ובקרה כן מפעילה את סמכות הטלת העיצומים הכספיים ולכן - - -

העברנו אתכם למרכז האכיפה והגבייה עכשיו. זה עכשיו ממש. מוקדם יותר הבוקר או שזה היה כבר קודם?

נכון. עכשיו זה שותפויות, זה היה כבר קודם.

עכשיו זה השותפויות, אוקיי.

אז באמת אנחנו כן מפעילים את סמכות העיצומים והתקווה שלנו כרגע במבצע הזה זה להתגבר על החברות הישנות יותר, העתיקות יותר, לא חברות שהם במהלך העסקים הרגיל שלהם בחמש השנים האחרונות, אלא חברות שבאמת כבר אנשים מטעמם הלכו לעולמם, הם כבר לא פעילות.

ובאמת כמה מהמסה הגדולה הזו של 2022 וינואר 2023, כמה מהם הם עתיקות וכמה מהם הם, נניח עד חמש שנים?

אני לא מכירה נתונים כאלה. אבל מנהלת יחידת רשם החברות שנמצאת איתנו, עורכת הדין מיכל שמואלי אולי תדע. מיכל, את יודעת?

פניתי לאיש הדאטא שלנו, ואין לדעת, לא ניתן לשלוף את זה.

טוב.

כן אומר דבר נוסף: לפני התקנות של 2017, אנחנו רואים בעצם שבאותה תקופה היו מוגשות כמחצית מהבקשות לפירוק מרצון. זאת אומרת: בעבר היו בערך 4,000 בקשות, בהיכנסם של התקנות, תקנות האגרות שהקציבו חמש שנים, ראינו עלייה ל-7,000 עד 7,500 לשנה, חמש שנים אנחנו רואים 7,000-7,500, ולקראת השנה האחרונה באמת הצלחנו להביא לגידול של 38,000. התקווה שלנו היא במחצית השנה הקרובה שעוד נותרה לנו, שמונה החודשים שנותרו לנו, היא באמת להיכנס למבצע, להסיט כוח אדם, לייצר עוד שעות קבלת קהל, לפעמים אם יצטרכו אז גם אחר הצהריים, לאמת חתימות ולהביא בעצם לפירוק של כל החברות האלה כדי לנקות את המרשם.

אוקיי. זה לצורך אותה הצגה?

כן.

רק נשלים את זה שאנחנו מבחינים גם בשלל אמצעי האכיפה שעומדים לרשותנו כפי שציינה ראש הרשות, הכרזת חברה מפרה, שזה, זה הסנקציות הנלוות לזה הם אפקטיביות מאוד לגבי חברות שהם פעילות כלכלית ורוצות לרשום שעבודים, להקים חברות חדשות וכולי.

אבל מי שלא פעיל, זה לא מעניין אותו, חוץ מזה שהוא עלול לקבל דרישת תשלום הביתה אחרי כמה זמן מהמרכז לגביית קנסות.

בדיוק. אז מי שלא מעניין אותו אז יש אמצעי אכיפה קשים יותר. ויש חברות עבר, גיבנת שנוצרה בעבר בעצם, בתקופה שבה פחות הופעלו אמצעי אכיפה, שבה אנחנו מתכוונים לטפל באמצעות סמכות מחיקה מינהלית כשהתנאי זה חברות שאין להם נכסים ואין להם פעילות כלכלית. ושיש לנו כמו שצוין כאן, אמצעים אפקטיביים לבדוק את התקיימות התנאים האלה.

טוב, בשביל זה אתם תצטרכו לא רק טאבו וכולי, חשבנות בנק ועניינים, זה הרבה יותר מורכב.

ברור. חלק מתיקון החוק עולה גם אפשרות פנייה לגורמים שונים, כגון תאגידים בנקאיים, שזה חשוב מאוד, וגורמים נוספים. זה אבל בפעם אחרת כמובן אני מקווה.

באופן אבסורדי, הבעיה הגדולה היא לא אלו שלא הייתה להם מעולם פעילות כלכלית, אלא אלו שהייתה להם פעילות כלכלית מועטה מאוד. ואז, מה אתם עושים אז עם האגרות שלהם?

האגרה בעיקרון היא אותה אגרה שמתבקשת מכל החברות. האגרה כוללת את כל השירותים המתבקשים. זאת אומרת שהיום להבדיל למשל מהטאבו שהוא לוקח 127 שקלים לרישום הערת אזהרה וכדומה, ברשות התאגידים משלמים אגרה שנתית פעם בשנה, וכל פעולה שנעשית, הקצאת מניות - - -

את זה אני מבין, אבל הפטור מאגרה – זה לחברות ללא פעילות וללא תיק במס הכנסה או שלכולם?

לא. הפטור מאגרה הוא לכולם. כאלה שאין להם שום פעילות כלכלית, יכולים להגיש בקשה לפירוק מרצון מזורז. ואז בעצם מגיעים אלינו, פעם אחת מגישים אלינו את הטופס, מחכים שלושה חודשים וניתן צו חיסול לחברה. חברות אחרות שרוצות מרצון אבל לא מזורז, שיש להם נכסים ויש להם פעילות, אז כמובן הן עוברות את התהליך הרגיל. לכן יצרנו בתקנות המוצעות אפשרות שגם מי שהגיש לנו את תחילת הליך הפירוק השנה, אם הוא ישלים את הליך הפירוק ב-2024, הוא יוכל עדיין ליהנות מהפטור מאגרה.

גברתי היועצת המשפטית.

רציתי לשאול אתכם כמה דברים קטנים: אם תוכלו לעשות סדר, להשלים את התיאור של מה שמוצע עכשיו בתקנות, גם עם התאריכים של מתי מועד הסיום של הפטור, כי יש פה באמת שלושה סוגים של חברות או הליכי פירוק – מזורז, רגיל וחברות בית משותף. ועוד כמה שאלות קטנות: אם תוכלו להתייחס לנושא של התוקף הרטרואקטיבי, כי באמת מבקשים חודשיים-שלושה אחורה את התוקף של התקנות, וצריך לראות שבאמת יש פה רק הטבה – נשמח לשמוע התייחסות לזה. מעבר לזה, לפי מה שאמרתם זה נשמע שהפטור הזה עובד טוב. הוא ממש מצליח לתמרץ חברות להגיע ולהתפרק. השאלה היא אם אתם רואים שזה המצב ושזה עובד טוב, אז למה הפטור הזה מבוטל? הדבר האחרון שאשמח לשמוע עליו זה – השאלה מה קורה עם חברה שכבר הגישה לכם בקשה להתפרק, ועכשיו יש איזשהו פרק זמן עד שהיא מסיימת את התהליך, זה יכול לקחת שנה או - - -

הם אמרו, עד מי שיסיים עד 2024 יקבל. את זה הם אמרו.

זה הפטור. השאלה, לאחר שאתם מבטלים לחלוטין את הפטור, את האפשרות, זאת אומרת, עוד שנה, עוד שנתיים, כשתסתיים לחלוטין התקופה של הפטור, האם תהיה איזושהי אפשרות לפטור חברות שכבר הגישו את הבקשה? זאת אומרת שאם לוקח להם איזשהו פרק זמן סביר של שנה להתפרק, האם הן יהיו חייבות עדיין על השנה הזאת לשלם את האגרה השנתית?

אשיב לחלק מהשאלות וחלק אתן לעורכת הדין יפית בבילה שמר להשלים. הדבר הראשון שאתייחס אליו זה לגבי השאלה למה לא להשאיר פטור לתמיד. תשובתי היא שניסיוננו מלמד שכאשר היה פטור קבוע כפי שהיה בפקודת החברות, אז זה לא תמרץ אף חברה להגיע ולהתפרק ובעצם יצרנו מאגר שהוא גדול מדי, רחב מדי, שכולל למעלה מ-404,000 חברות. דרך אגב, את אותה בעיה יש באסטוניה, גם הם מתמודדים עם 350,000 חברות, הם דווקא במקרה הזה לומדים מאתנו איך לנסות להתגבר על הפער הזה. כי עצם הימצאותם של יותר מדי תאגידים - - -

זהו, אולי נשאיר. נכון שאם אתה תיתן גורף פטור, אז חברות לא ייסגרו. אבל אולי כן נאפשר בשיקול דעת שיהיה מתן פטור? למה לא להשאיר פתרון של מתן שיקול דעת ומתן פטור על ידי הגוף האחראי? זה נראה לי פתרון מאוד - - - לתת לך סמכות לפטור.

בוודאי שהיינו שמחים לכך. העניין הוא שבעניין של אגרות - - -

- - - מוחץ. כי אז כפונקציה של זמן. כי אם היא רואה שיש לה חברות שיש לה איזה תזמון שהיא רוצה לדאוג לסגירת חברות ולתמרץ, אז יש לה פה סמכות לעשות את זה. את זה לא צריך בחקיקה.

נדרשת ועדת אגרות בין-משרדית כדי להביא לפטור כלשהו מתקציב המדינה. אנחנו צריכים גם את אישור שר האוצר וגם לעבור דרך ועדה.

טוב, יותר קל לך להביא חקיקה?

יותר קל ככה.

עשינו את אותו תהליך כאן. בעצם מה שהיינו צריכים לעשות, וזה גם עונה על השאלה של מדוע הגענו רק עכשיו. בתקופת בחירות, השר הקודם לא יכול לדון - - -

לא זה. אחדד את השאלה שטלי שואלת: טלי אומרת דבר כזה, וגם ניצן בצורה אחרת - -

כן, זה נראה לי פתרון הוגן ונוח.

- - הרי בסופו של דבר, יכול להיות שצריך "מבצע ניקיון אביב" אחת לכמה זמן. יכול להיות שתעשו חודש בשנה לטובת מחילת עוונות, אני ממליץ על חודש אלול ברוח המשפט העברי, לכאורה זה מתמרץ וזה מביא. השאלה שטלי שואלת וניצן שואלת בצורה אחרת היא למה לא להפוך את זה להסדר קבע? למה לא לייצר את זה בצורה כזאת, ונכון, 2017, מה שהיה קודם, קשה ללמוד מזה גם כי לא פעלתם באופן יזום בשביל לתמרץ את זה. אתם לא יודעים איך זה קורה כשיש קבע.

מה שבטוח שעדיף שזה בסמכות בידיים שלכם ולא בחקיקה.

למה לא להעניק את הסמכות לשר המשפטים באופן קבוע בחקיקה ראשית או בתקנה לעשות מעת לעת מבצע ניקוי שולחן של ביטול האגרות כשרשות התאגידים אומרת לו: תשמע, הצטברו יותר מדי וזה מה שיביא לניקיון. על פניו יש לזה הגיון. להטיל אגרות צריך אישור ועדה של כנסת, זה חוק. אבל בשביל לפטור מאגרות, אם מעניקים את הסמכות, זה לא. זה ועדת פטור מאגרות, שייעשה התהליך הפנים ממשלתי ויעשה את הדבר הזה. זה היה הסדר קבע, לפי מה שאתם רואים הוא אפקטיבי לפחות. לחשוב האם לקראת תום הוראת השעה, האם לא כדאי להפוך, שהפטורים האלה יביאו.

אנחנו בוודאי נשקול את העניין ונשמח לבחון אותו.

קיבלת תשובה לשאר הדברים שלך או עוד לא?

כן. רק לתקופת הביניים בין השלב שחברה הגישה בקשה לפירוק ועד שהיא מתפרקת – אם תהיה לכם איזושהי אפשרות לעשות עם זה משהו? ומעבר לזה, להציג את התיקון שאתם מציעים ואחר כך נקריא את הנוסח.

יכול להיות שההצעה של כבוד היושב-ראש, היא הצעה שתהיה טעונת תיקון של חקיקה ראשית. אנחנו נבחן את העניין לקראת תום הפטור. כרגע המדיניות מובילה אותנו למצב שבו אנחנו רואים שאנחנו מצליחים למצות, ואנו בשיא של מיצוי של החברות שיש פוטנציאל שיזמו את התהליך בעצמם לעשות את זה. והכוונה שלנו באמת למצות אותו בתקופה שאנחנו מציעים לקבוע להאריך את הוראת הפטור, ולאחר מכן אנחנו נבחן את הנתונים מחדש ונראה אם יש מקום לשנות את המדיניות הזאת או שמיצינו את פוטנציאל החברות שיכולות ליזום את זה בעצמן ואז פנינו אל המחיקה המנהלית לגבי אותן חברות שנכנסו לחובות.

יש לי קצת הרהורי כפירה בקשר לדברים שאמרתם בהתחלה. שני דברים: הראשון גובה האגרה – גובה אגרת הרישום וגובה האגרה השנתית. את אומרת שאתם עושים אגרה כביכול כוללת. יש חברה שיהיה לה 1,000 פעולות כי כל הזמן הם מחליפים שם בעלי מניות ואתם כל הזמן צריכים לתחזק את התיק. ויש חברה שלא עושה שום דבר, באמת לא עושה כלום, היא מוקמת וזאת הפעם האחרונה פחות או יותר. ומלבד הנטל הבירוקרטי שאתם מטילים עליה להגיש דיווח שנתי שהוא העתק, בוודאי חברות יחיד, חברת יחד, אותו בעל מניות או דירקטור, אותו זה, כל השנה, זה למלא אותו דוח "העתק הדבק". לא משתנה שום דבר מרגע הקמת החברה ועד 120 ולפעמים גם אחרי, ואז היא הופכת להיות חברה מפרה כי הבן אדם מת והוא לא מתחזק את החברה שלו. ואתם מטילים עליהם אגרה שהיא לא קטנה, אם הם משלמים בזמן זה 1,200 אם לא משלמים בזמן 1,600 בשנה, על מידע שאני אפילו לא יודע אם הוא קונסטיטוטיבי, הרי זה לא קונסטיטוטיבי, זה בעלי מניות. השרות שבעל החברה או הציבור מקבל מכם הוא מוגבל מאוד בתועלת שלו, בוודאי ביחס לעלות הזאת – האם האגרות לא כבדות מדי? האם לא כדאי לחשוב או לעבור למודל של רישום פעולה? שעבודים אתם בכל מקרה גובים כן אגרה, לא? או רישום שעבוד לא?

חלק משעבוד לא.

אולי כמו שיצרתם מסלול לחברות יחיד לרישום מזורז, ולכאורה עכשיו גם יצרתם מסלול לפירוק מזורז של חברות ללא פעילות, אולי תייצרו מסלול אגרה מופחתת למישהו שלא צריך את כל סל השירותים הנרחב שרשות התאגידים יכולה להעניק לחברה, ובא עם חברת יחיד שהאגרה תהיה יותר נמוכה? הרישום מהיר מאוד, בהקמת חברת יחיד, אין כמעט בעיות– כל הכבוד, שאפו, קיצרתם מאוד את הימים כבר בעבר, עוד לפני כמה שנים, ולמיטב ידיעתי מתפקד כמו שצריך. דווקא באופן אבסורדי, ככל שהפכתם את התהליך להרבה יותר קל ופשוט, בן אדם שואל את עצמו: למה לעזאזל אני משלם סכום כזה גדול, על משהו שמגישים שנייה וזה בערך הפעם האחרונה שאני פוגש אתכם, למה אני צריך לשלם כל כך הרבה על זה?

אני מצטרפת למחשבה של כבוד היושב-ראש. עם כניסתי לתפקיד, אחד הדברים ששאלתי את עצמי וזאת שאלה שהעסיקה גם את הרשות, זאת השאלה האם אנחנו יכולים לייצר איזושהי הקלה גם בתחום של אגרות. הנושא הזה נמצא עדיין בבחינה, אנחנו בוחנים את הנושא הזה לעומק מכמה סיבות: סיבה ראשונה – בעבר הוגשה תביעה נגד רשות התאגידים בטענה לזה שהאגרה היא אגרת יתר. ונעשתה בדיקה מפורטת ונמצא שמעל 75% מהאגרה מקבלים תמורה בעדה בכל סוג של חברה.

יש פירוט על איזה תמורה מקבלים?

כן, בוודאי, הגשנו את זה במסגרת בית המשפט והתביעה נמחקה. מה אנחנו עושים עם היתר? אנחנו כל הזמן פועלים לייעול של כל המנגנונים. א', כמו שאמרנו, השקה של אפשרות לרשום חברה ללא עורך דין על ידי יצירה של תקנון מובנה דרך המערכות שלנו, היום אפשר לעשות את זה. ב', באזורים של ממשל זמין למשל, אנחנו מתחילים להפיץ לכל אדם את האפשרות לדעת באיזה חברה הוא נמצא ולקבל הודעות דרך ממשל זמין. ג', הקמנו את קמפוס רשות התאגידים, שהוא נותן לבעלי חברות אפשרות ללמוד אצלנו בחינם קורסים, קורס ניהול חברה חדשה, כמובן שאנחנו מביאים את כל הרגולטורים במשק ואנשים שיוכלו לעזור לאותה חברה להתקיים. ד', אנחנו כרגע עובדים על אתר הגיידסטאר שכולם מכירים. להכניס לתוכו את כל המידע על חברות כדי שאפשר יהיה לדעת איזה חברה נמצאת באיזה מקום ואפשר יהיה לקבל יותר שירותים בעת פרסום חינם מטעם המדינה. אנחנו כל הזמן עובדים על תהליכים שמאפשרים גם רישום שעבוד מרחוק, ממשקים עם הבנקים.

הקו שלי הוא שתעשו פחות ותיקחו פחות כסף, לא שתיקחו הרבה כסף ותעשו יותר. אני רוצה שרישום תאגיד במדינת ישראל ובכלל החזקת חברה, או מה שלא קיים עדיין במדינת ישראל וכדאי אולי שיהיה קיים, מה שנקרא: single part partnership שזה בעצם אישיות משפטית שקופה לדיני המס, אבל כן עם ישות משפטית נפרדת. נראה שיש לזה הרבה יתרונות בהקשרים אחרים, זה קיים בעולם ובארץ זה לא כל כך קיים. הדברים האלו שיהיו גם זולים כדי שיהיה כדאי לעשות את זה גם למישהו שאין לו מחזור כל כך גדול שהוא חייב להחזיק רואה חשבון וכולי, אלא באמת לאפשר לאנשים את ההקמה. את הפירוק אנחנו מקלים עליהם פה, את ההקמה כבר הקלתם, אבל בכל זאת, האגרה השנתית הזאת היא גבוהה מאוד. ושוב, תפתחו עוד ועוד שירותים אז תוכלו אולי להצדיק אולי לבית המשפט את האגרה. אבל אני אומר: אני לא רוצה, אני יודע מה אני עושה בחברה שלי, אני רוצה להקים חברה, אני מקים חברה בין אם מסיבות מס בין אם מסיבה שדורשים ממני לפעמים להיות תאגיד לדברים מסוים – למה שאשלם על זה 1,200 או 1,600 שקל בשנה כשאני לא צריך שום דבר?

העניין הוא באגרות שהרבה פעמים אנחנו רוצים למשל לתמרץ חברה שיש לה פעילות מינורית, אז אנחנו אמורים לתת לה פטור מאגרה או אגרה נמוכה מאוד. ואז מה שאנחנו עושים בעצם, זה שאנחנו מתמרצים אנשים להקים חברות, שזה פוגש אותנו בעולמות אחרים של מס ושל הלבנת הון שבהם אנחנו צריכים להיזהר שכשאנחנו באים להקל, אנחנו לא מכבידים באזורים אחרים. לכן כשאנחנו עושים את הבדיקה הזאת, ואנחנו עדיין עושים אותה, גם משרד המשפטים כן בודק כרגע, יש תהליך של בדיקת האגרות, אנחנו מתייעצים עם האוניברסיטה העברית, עם מדיניות ציבורית, לראות כל תזוזה שלנו באגרות, מה היא עשויה לעשות במדינה, כדי להיזהר ולא לשפוך את התינוק עם המים.

טוב.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך קבוצה של סטודנטים שנמצאת פה מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. ברוכים הבאים.


בסדר גמור, נקריא, לא נצביע בכל מקרה כרגע כי קבענו שניתן התראה קצת לפני, אבל נסיים את ההקראה ומקסימום נצא להפסקה עד ההצבעה. נעשה התייעצות סיעתית.

אפשר שאקריא כי אתה רוצה לסיים.

בואו נסיים את ההקראה.

רק אגיד שעשינו פה הרבה תיקונים, זה נראה קצת אדום, אבל זה תיקוני נוסח וזה מוסכם על משרד המשפטים.

טיוטת תקנות החברות (אגרות) (תיקון) (הארכת הוראת שעה), התשפ"ג-2023



"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 44-366 לחוק החברות, באישור שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 5א
1.
בתקנה 5א לתקנות החברות" – שזאת התקנה המרכזית שקובעת את הפטור לחברות רגילות.



(1)
בתקנת משנה (א) במקום הרישה יבוא:




"(א) אל אף האמור בתקנה 5" – תקנה 5 זאת התקנה שקובעת את החובה הכללית לשלם אגרה – "חברה שהפסיקה את פעילותה והגישה לרשם בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז כאמור בסעיף 342מג לחוק עד י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) (בתקנה זו המועד הקובע), או חברה שהפסיקה את פעילותה והגישה לרשם דוח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות או לפי סעיף 342לח(ג) לחוק עד ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) לאחר שקיבלה עד למועד הקובע החלטה מיוחדת על פירוקה מרצון לפי סעיף 319 לפקודת החברות או לפי סעיף 342כד לחוק, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה, ובלבד שהמציאה לרשם את המסמכים שלהלן:"



אם תרצו להסתכל, בסוף המסמך יש נוסח משולב שאפשר לראות. המסמכים שצריך להגיש אלו מסמכים של רשויות המס, שמראים שהחברה היא לא פעילה.




(2)
בתקנת משנה (ג), אחרי "לפקודת החברות" יבוא "או לפי סעיף 342לח(ג) לחוק – זה תיקון נוסח שעשינו.



(3)
בתקנת משנה (ד), אחרי "סעיף 338 לפקודת החברות" יבוא "או לפי סעיף 342לח(ג) לחוק".

אנחנו מפנים לסעיפים לא קיימים.

ההפניה לפקודת החברות היא נדרשת, יש איזושהי הוראת מעבר שלפיה יש חברות שעדיין הדין שחל לגביהם הוא הדין שלפי פקודת החברות. התיקון שעשינו פה הוא התוספת שאנחנו מפנים גם לסעיף המקביל בחוק החברות, שזה הסעיף העדכני שחל לגבי מרבית החברות. כרגע במצב המשפטי היום, אנחנו עדיין צריכים את שתי ההפניות האלה.

אוקיי.

תיקון תקנה 5ב
2.

(1)
בתקנת משנה (ב) אחרי "לפקודת החברות" יבוא "או לפי סעיף 342לח(ג) לחוק.




זה אותו דבר בתקנת משנה ג.




(2)
בתקנת משנה (ג) אחרי "סעיף 338 לפקודת החברות" יבוא "או לפי סעיף 342לח(ג) לחוק".

תיקון תקנה 5ג
3.
בתקנה 5ג לתקנות העיקריות, במקום "לפי תקנות אלה" יבוא "לפי תקנות 5א ו-5ב".



גם זה תיקון נוסחי, שהסעיף הזה בתקנות פשוט אומר שהפטור לפי התקנות, הוא יחול רק לגבי אגרות שנתיות שטרם שולמו וזה תיקון נוסח שמבהיר בדיוק למה הדבר הזה מתכוון.

החלפת תקנה 8א, שזאת התקנה שקובעת היום את התוקף. כמו שאמרנו, ב-2017 התקנה הזאת נוספה ובעצם קבעה את הפטור כמשהו שהוא קצוב בזמן. ועכשיו משנים אותה.

החלפת תקנה 8א
4.

"תוקף
8א.
(א) תקנה 5א תעמוד בתוקפה עד י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) (להלן בתקנת משנה זו – המועד הקובע), לעניין חברה שהגישה לרשם בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז כאמור בסעיף 342מג לחוק, ועד ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) לעניין חברה שקיבלה עד המועד הקובע החלטה מיוחדת על פירוקה מרצון לפי סעיף 342כד לחוק או לפי סעיף 319 לפקודת החברות.





(ב) תקנות 5ב ו-5ג יעמדו בתוקפן עד תום חמש שנים מיום תחילתן של תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשפ"ג-2023".




המשמעות של תקנת המשנה שקראתי עכשיו – תקנה 5ב זו התקנה שעוסקת בחברות בית משותף. 5ג זה מה שאמרתי עכשיו, זה הסעיף הכללי הזה שאומר שבעצם הפטור חל רק לגבי אגרות שנתיות שטרם שולמו, והתוקף של שתי התקנות האלה, הם מבקשים שהוא יהיה לחמש שנים נוספות.

תחילה
5.
"תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ה בשבט התשפ"ג (16 בפברואר 2023)".



שזה אומר back to back עם המועד שבו התקנות הקודמות פקעו. יפית, אם את יכולה בקצרה להסביר את מה שאתן מבקשות פה עם המונחים?

זה יוצא חמש שנים מ-16 בפברואר.

נכון. סליחה, לא הסברתי את זה – תחילתן של תקנות חברות (אגרות) (תיקון), זה התיקון הזה. זאת אומרת, מהמועד שהתיקון הזה יפורסם, הרי ברגע שהוועדה מאשרת זה חוזר למשרד המשפטים, ומשרד המשפטים צריך לחתום.

לא, לא ממתי שהתקנות האלו יפורסמו, מ-16 בפברואר.

נכון.

נכון.

רטרו. חמש שנים מ-16 בפברואר.

רטרו, מועד התחילה זה מ-16 בפברואר. ומועד התחילה זה חמש שנים, התוקף יהיה חמש שנים מהיום שבו התקנות האלה יפורסמו. מועד התוקף קדימה, מועד הסיום. חמש שנים מיום תחילתן של התקנות שאתה מאשר עכשיו.

והתחילה שלהן היא מ-16 בפברואר 2023.

וההתחלה היא רטרואקטיבית. בדיוק. זה יוצא יותר מחמש שנים.

זאת אומרת שזה יהיה פחות מחמש שנים. זה יפורסם פחות מחמש שנים. זה יפורסם ב-16 בפברואר 2023, והתוקף יהיה עד 15 בפברואר 2028.

נכון.

גם אם התקנות האלו יפורסמו מחר, מחרתיים או בעוד חודש, התוקף שלהם יהיה עד 15 בפברואר 2028. אני סתם חושב, עצה טובה, במקום לכתוב חמש מיום זה וזה, לכתוב תאריך. זה הרבה יותר ברור, זה הרבה יותר הגיוני. בייחוד שיש לך תקנות עם תחולה רטרואקטיבית. או שתכתבו 15 בפברואר או שתכתבו 1 בפברואר, כי בעצם התקנות הקודמות חלו עד 1 בינואר. אז תעשו אותה עד 1 בינואר שזה תאריך שעובדים לפיו. פעם שמעתי שינואר זה חודש חשוב לעניין של דרכי עבודה של כל מיני גופים. אפשר כמובן לפי תאריך עברי אם אתם רוצים. אבל לדעתי לעשות את זה חמש שנים מיום התחילה, כאשר יום התחילה הוא לא יום הפרסום – זה מייצר בלבול. עדיף פשוט לכתוב תאריך.

מקובל עלינו לכתוב - - -

תקנות 5ב ו-5ג, כמו שכתבנו בתקנה 5א. בתקנה 5א כתבנו תאריך, 31 בדצמבר 2023. תקנות 5ב ו-5ג, שיהיו עד 31 בדצמבר 2027. נכון? זאת השנה.

רגע, רק תסכימו על תאריך שנוכל לכתוב כבר עכשיו.

אם אפשר שזה יהיה 15 בפברואר.

זה טיפה פחות מחמש, אבל זה חמש מהשנים המקוריות. זה חמש ממתי שפג תוקף הקודם. אתם רוצים עד 2028? עלא עיני ועלא ראסי, רק תגידו מה אתם רוצים. אבל לדעתי עדיף לכתוב תאריך.

אפשר לשים 15 בפברואר 2028, ואז אין לנו בעיה עם זה.

למה 15 בפברואר?

כי זה מה שהם ביקשו.

כי זה הרצף. זה היום שבעצם ניתנה הוראת השעה.

אני מבין, אבל אתם - - - אני מעדיף 1 בינואר. פשוט, 31 בדצמבר. שיהיה סוף שנה, שאנשים ידעו. זה יותר הגיוני.

מקובל.

1 בינואר 2027?

31 בדצמבר 2027. פשוט תאריך. כי כשיש לך תחולה של חמש שנים מיום תחילה. אתם רוצים עוד שנה? אין בעיה.

זה מקובל עלינו.

אז תקנות 5ב ו-5ג - - -

לא, אני מבחינתי להפוך את זה להסדר קבע. הם רוצים לקצר.

כן. חובת תשלום האגרה הקבועה בחוק, פטור נקצב - - -

נכון. אפשר גם לכתוב פטור בחוק. זה גם בסדר.

רצית שאתייחס לשאלה שלך.

יש לנו זמן? אני לא יודעת.

יש זמן. אין בעיה, אנחנו פה בנחת. אני גם לבד, אני יכול עוד מעט לאשר את זה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

לעניין הפטור, אז כמובן שהתחלנו לקדם את התיקון טרם פקיעת הוראת השעה. זה תהליך מרובה שלבים, גם לאור הסטטוס של בין ממשלות המעבר והתקופה שעד לכינונה של הממשלה החדשה. ומה שכבר ציינו קודם, שלאורך השנים, לא ראינו שהתמריץ החיובי הזה באמת עשה גידול משמעותי, עד לשנת 2022, ששם עם כל האמצעים הנוספים שהפעלנו. אמצעים שחלק מהם, אגב, אני רוצה להתייחס לעוד שני דברים ולהדגיש אותם.

עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון משיקום כלכלי שבו היה תיקון עקיף לחוק החברות, מסלול הפירוק המזורז למעשה נכנס לתוקף. ומאז אנחנו רואים גידול משמעותי ומתמשך בבקשות שמוגשות לפירוק מזורז. בשנת 2020 שבה הוגשו 4,700 בקשות לפירוק מזורז, בשנת 2021 הוגשו כבר 9,500, וכך שאנחנו רואים את הגידול המתמשך והתוצאה של הדבר הזה, שזה הליך באמת קל ומקוצר. ובנוסף לו, קיבלנו הסמכה משר המשפטים לעובדים מקצועיים של רשות התאגידים להזהיר על פני תצהיר שנדרש בהליכי פירוק מרצון, מה שמוזיל משמעותית לציבור את הליך הפירוק, לאור הצורך לא להידרש בהכרח לשירותי עורך דין לצורך התצהיר הפירוק מרצון. כשבעצם קיימים לנו היום לפי החוק וכך גם הגדרנו את זה בתקנות, שני מסלולי פירוק. פירוק אחד זה פירוק רגיל בהליך רצון, שההתחלה שלו זה בהחלטת החברה, באסיפה כללית. תצהיר כושר פירעון על ידי רוב הדירקטורים, כשהחברה יכולה לפרוע את חובותיה תוך 12 חודשים מתחילת הפירוק שלה ומינוי של נאמן שהוא אמון על הליך הפירוק. ברור תביעות החוב, תשלום חובות החברה, חלוקת היתרה בין בעלי המניות. כשהוא מסיים את תפקידו, הוא מכנס אסיפה כללית לאישור הדוח המסכם של הליך הפירוק. הטיוטה שלו מצורפת לאסיפה הכללית, והוא שולח לרשם את הפרוטוקול בצירוף הדוח המסכם לצורך החיסול של החברה. זאת הסיבה לצורך לחברה בהליך בפירוק רגיל, אז קבענו את המועד שבו היא צריכה להגיש את הבקשה, שזה תחילת הפירוק ומינוי הנאמן, שזה עד סוף השנה הנוכחית. וגם את המועד שבו היא צריכה להשלים את הליך הפירוק, כלומר להגיש לרשם את הדוח המסכם לצורך חיסולה. היא צריכה להגיש את הבקשה עד סוף השנה הזאת והיא צריכה להשלים את הליך הפרוק עד סוף שנת 2024. זה היה סוג אחד. כדי לקבל את הפטור, שהפטור הוא כמובן פטור על השנים שבהם החברה הייתה לא פעילה כלכלית כפוף להצגת האישורים הנדרשים.

המסלול השני, הפירוק המזורז, שנכנס כמו שאמרנו בספטמבר 2019, מיועד לחברות שאין להם חובות, נכסים, הליכים משפטיים, הליכים מינהליים תלויים ועומדים. הוא גם כן מתחיל בהחלטת החברה על פירוק ותצהיר של רוב הדירקטורים, שהתקיימו התנאים האלה לפירוק המזורז ולא ממונה נאמן, אין את ההוצאות האלה, וכאמור, אפילו לא את ההוצאה של התצהיר כשאפשר לעשות את זה מולנו. וככל שלא מוגשת התנגדות, תוך 100 ימים מתחסלת החברה למעשה על ידנו. אם מוגשת התנגדות, זה מעביר אותנו להליך של הפירוק הרגיל.

לגבי אותן חברות, כיוון שזה הליך קצר מאוד וממוקד, אז הן צריכות להגיש את הבקשה לפירוק מזורז עד סוף השנה הזאת.

לגבי הסוג השלישי שהתייחסת אליו, חברות בית משותף. כאן כבר יש חסמים נוספים שהם לא רק באחריות החברה. זאת אומרת שלצורך החברה של אותן חברות, נדרש הליך של רישום בית משותף. ולכן זה משהו שאורך תקופה יותר ארוכה ולכן נדרשת הארכה של תקופת הוראת השעה לתקופה ארוכה יותר. זה מה שאנחנו מציעים במסגרת התקנות.

לגבי השאלה שלך לעניין אחרי ביטול הפטור, אחרי שכבר תפוג הוראת השעה. בתקופה שהחברה היא בפירוק מרצון היא עדיין תצטרך לשלם אגרה שנתית. אבל זה משהו שלא דנו בו והוא דורש גם את אישור ועדת האגרות. אנחנו נשקול אותו במסגרת כשתסתיים התקופה הזאת, נשקול האם להתייחס גם לתקופה הזאת, כי גם בכך יכול להיות תמריץ לעודד חברות באופן שגרתי.

בינתיים איש הדאטא שלכם הצליח לאתר את החלוקה כמה הם חדשות וכמה הם ישנות? אני שוב אומר, אני חושב שהמספרים של מהלך העסקים הרגיל של יצירת חברות – כמה חברות נרשמות כל שנה?

20,000 בערך.

ואתם אומרים שמוגשת כ-7,000 בקשות. זה מאוד יכול להיות שמ-20,000 של שנה קודמת נמחקות 5,000.

צריכים קצת תקציבים לשכפל את יכולות ה-BI שלנו. אבל באמת כדי - - -

לא צריך הרבה BI. אתם פשוט יודעים כמה חובות מחקתם. זה דבר דווקא שקל מאוד, אתם יודעים חוב אגרה.

אנחנו לא מבצעים מחיקת חובות.

לא, כשאתם כרגע - - -

החובות הם שבע שנים אחורה. אם זה מ-30 שנה, אנחנו לא מייצאים - - -

בסדר, אז אתם לא תדעו - - - אבל אתם כן תדעו משלוש שנים, חמש שנים, שבע שנים.

נכון, בוודאי.

הבדיקה שהוא עשה מתייחסת לחברות שיש להם ותק של חמש שנים. ב-2022 כ-85% מהחברות שהתפרקו אלה חברות שהן בנות ותק של מעל חמש שנים.

ב-2022, 80% מעל ותק של חמש שנים?

כן.

כבוד. לא כבוד. זה יפה, מרשים ביותר. ואין לכם עוד ניתוח על הגל האחרון מן הסתם.

יש לנו את של 2023. יש לנו כאן 43%. אבל כמובן שזה מספר חודשים מועט.

כן. אבל אני אומר, דווקא המבצע הזה עם הפנייה האינטנסיבית שהבנתי שאתם עושים אותו רק בינואר או לקראת סוף התקופה של הוראת השעה. התחלתם את זה בדצמבר?

בנובמבר.

נובמבר, נכון. המבצע הזה הניב דווקא יותר חדשים באופן יחסי למה שהיה לכם ב-2022. כלומר הוא יותר השפיע על בעלי חברות חדשות, כי הם כמעט חצי מהם.

מהנתונים האלה כן.

חלק מהבקשות עדיין בכוונה לא מטופלות, כי ברגע שאנחנו נלחץ enter במערכת לפני שיש לנו את הארכת הפטור, אנחנו מייצרים בעצם חוב לחברה. לכן יש לנו כרגע למעלה מ-7,000 בקשות בהמתנה. ואני מניחה שגם הם ישפיעו על הנתונים האלה.

אוקיי, בסדר גמור. אצא להתייעצות סיעתית עם עצמי עד השעה 12:20. יוצאים להפסקה, תודה רבה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:14 ונתחדשה בשעה 12:21.)

טוב, חזרנו רבותי לדיון בנושא האגרות. שמענו את הכול. התייעצנו סיעתית. הגענו למסקנה שמלבד שינוי התאריך הדרסטי שעשינו ל-31 וכולי, אין שינויים בכלל.

רגע, רק תקריא: מצביעים על תקנות החברות - -

מצביעים על תקנות החברות.

- - (אגרות) (תיקון) (ארכת הוראת שעה) תשפ"ג, 2023. עם התיקונים שהוועדה הכניסה בהם בנוסף.

עם התיקון שהוועדה הכניסה לנוסח. תיקוני הוועדה. אנחנו מצביעים. מי בעד ירים את ידו? שלושה. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.



הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין

אושר.

אני קובע כי תקנות החברות (אגרות) (תיקון) (הארכת הוראת שעה) התשפ"ג-2023, אושרו על ידי הוועדה בנוסח המדובר. עכשיו אנחנו יוצאים להפסקה של דקה וחצי כדי לשבת ולנהל את ההצבעה על ההסתייגויות ועל פרק החוק בנוגע לירושה. אתם משוחררים, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:23.