פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
75
ועדת הכלכלה
04/05/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 89
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, י"ג באייר התשפ"ג (04 במאי 2023), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 04/05/2023
פרק ד' (גז טבעי), למעט סעיף 17(1) (בעניין הארכת תוקף רישון נתג"ז) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
פרק ד' (גז טבעי), למעט סעיף 17(1) (בעניין הארכת תוקף רישיון נתג"ז) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
מוזמנים
¶
יונתן פלורסהיים - רכז אנרגיה באג"ת, משרד האוצר
תהילה בורר אפטר - לשכה משפטית, משרד האוצר
משה גראזי - מנהל רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות
חיים מלמד - מנהל אגף בכיר הנדסה ותשתיות, משרד האנרגיה והתשתיות
אהוד וגנר - מנהל אגף א' תכנון סטטוטורי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות
נטע נוסבאום - ייעוץ משפטי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות
צחי בן ציון - ייעוץ משפטי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות
דרור לוינגר - ממונה בכיר ייעוץ משפטי, מינהל התכנון, משרד הפנים
דוד שמש - מנהל תחום תשתיות הנדסיות, משרד הבריאות
משה שפיצר - מנכ"ל נגב גז טבעי, המשרד להגנת הסביבה
שגיב חנין - יועץ תכנון, נגב גז טבעי, המשרד להגנת הסביבה
רחלי לאביאן - עו"ד, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן
ענת הדני - סגנית ליועמ"ש פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי
מאיה קרבטרי - פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי
אושרת שפי - עו"ד מטעם פורום ה-15
נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים
מילכה כרמל - ראש תחום תכנון וקרקעות, מרכז השלטון האזורי
גלעד שי - מנכ"ל מרימון גז טבעי צפון ורתם גז טבעי
נעם ברימן - יועץ משפטי, חברות למתן שירותים להזרמת גז
יהודה סיסו - יו"ר הפורום יושבי ראש תאגידי המים והביוב בישראל, ומנכ"ל מעיינות העמקים בע"מ
רישום פרלמנטרי
¶
רעות חביב, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות
פרק ד' (גז טבעי), למעט סעיף 17(1) (בעניין הארכת תוקף רישיון נתג"ז) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612
היו"ר דוד ביטן
¶
אני פותח את הישיבה בנושא, המשך דיון, בפרק ד' (גז טבעי), למעט סעיף 17(1) (בעניין הארכת תוקף רישיון נתג"ז) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. קודם כל, סיימתם את כל הניסוחים שדיברנו עליהם?
טל פוקס
¶
כל מה שהגיע אלינו, חלק נמצא כבר בתוך הנוסח של הוועדה, וחלק, בעצם, יש בקשות לכמה נקודות נוספות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני רוצה שיחזירו את המצב לקדמותו. זה מה שסיכמתי עם המרכב לשלטון המקומי, פלוס ערבות.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה דבר שאנחנו לא מוותרים על זה. אני לא קובע את סכום, אם צריך שיהיה כתוב ערבות סבירה, זאת אומרת, למה שצריך להחזיר את המצב. זה הכל. העיריות לא יגידו להם 100 מיליון שקל. אוקיי?
היו"ר דוד ביטן
¶
זה קיים בחוק? בסדר. עכשיו, הייתה איזו פנייה של התעשיינים? של מי הייתה? שהכללים יאושרו בוועדה.
היו"ר דוד ביטן
¶
באופן כללי. אני אומר את זה באופן כללי. אני לא רוצה עכשיו. יש פה נציג של התעשיינים? אם יש, בסדר גמור. לא ידעתי שיש. תציג את הפנייה שלך. ולמה נזכרת בשנייה האחרונה, זה גם אני רוצה שתגיד לי.
נתנאל היימן
¶
אני מנמק. תראה, בסוף יש לנו את הגפ"מ ואת הגז הבייתי, זה אותן חברות בסוף שעושות את העבודה הזאת. בחוק הגפ"מ, שהוא משק מורכב לא פחות, כן זה עובר באישור וועדת הכלכלה, חשבנו ליצור השוואה וגם ליצור עוד איזושהי עין ציבורית, שהחלטות המועצה יעברו גם לוועדה. היום מועצת הגז מורכבת ברובה מאנשי ממשלה, היא פחות שקופה ממקומות אחרים. אנחנו כן רוצים שזה יגיע גם לוועדה.
נתנאל היימן
¶
אנחנו מסכימים שלמועצת הגז יש מומחיות בבטיחות, בתעריפים, בנושאים צרכניים המקום של הצרכנות זה הוועדה הזו.
צחי בן ציון
¶
רגע, רגע. בואו נדייק. יש פה איזה כמה ערבובים. בואו נעשה פה סדר. קודם כל, אני רוצה להביע את מורת רוחי מהעניין שלא יכול להיות שאנחנו מדברים איתכם, זו כבר הצעת חוק שנייה על אותו נושא שעלה, וזה עולה אחרי שלוש ישיבות, כשאנחנו מדברים איתכם ברמה של 24/7 ואתם מכניסים את זה שנייה לפני הישיבה. זה בעיני, לא לעניין. אבל בואו ניכנס לגופו של נושא. הדוגמא שהבאתם היא לא רלוונטית. כי הדוגמא שהבאתם היא בדיוק דוגמא של הגפ"מ, זה נושא שהשר יקבע. ולכן, זה מה שנקרא, באותם העולמות, כמו של תקנות. אבל, אנחנו מדברים על משהו אחרת אנחנו מדברים בעולמות של התשתית. אם זה במועצת החשמל, אם זה במועצת המים, ואם זה מועצת הגז, אלה מועצות שהן מועצות מקצועיות שמתמחות בתחומים, ושרוב אמות המידה שלהן, חלות בהן אלמנטים צרכניים, אבל רוב האלמנט הוא לא רק צרכני. הוא גם ביחסים בין המשווק לבין בעל רישיון. אלה דברים שדורשים מומחיות ומקצועיות.
צחי בן ציון
¶
שנייה, תן לי. והכי חשוב, הם דורשים גם את היכולת להגיב בזמן אמת לאירועים שמתרחשים. ולכן, זה לא קיים לא בחשמל, לא במים ולא בגז. כמו שאמר מנהל רשות הגז, דווקא במועצה שלנו, בהבדל ממוצע האחרת, אצלנו, שניים מתוך חמישה חברי מועצה, הם נציגי ציבור. ולכן, הדבר הזה הוא לא נכון, הוא לא מתאים. ואני שוב אומר, זה לא לעניין להעלות את זה בשנייה אחרונה, כשאנחנו לא מצליחים אפילו להתמודד - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
רגע, רבותי, רגע, עזוב רגע. קודם כל, אנחנו בחוק הכנסנו שהם צריכים לקבוע את אמות המידה שהן לגבי נושאים. זה מה שאנחנו יכולים בחוק. לבוא ולהגיד שכל דבר שהם יעשו מעכשיו והלאה, כולל תיקונים, כל דבר יבוא לאישורנו, זה, אנחנו יכולים לקבוע כללים באופן כללי. זה מה שנתנו להם אפשרות. אם אתם חושבים בעתיד שמשהו לא בסדר, אז יש תהליך של זה. אבל, אנחנו לא ניכנס במקומם. זה כמו רשות המים. הם קובעים כללים, אז מה? נראה לך שכל כלל בא לאישור וועדת הכלכלה?
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא מקבל את זה. אני חושב שצריך לסמוך עליהם בעניין הזה. ואנחנו קבענו בחוק, נכון, באופן כללי את האפשרות לעשות כללים ובאיזה נושאים. וכמובן, שאם יש בעיה, תמיד וועדת הכלכלה יכולה לדון בזה, לאור פניות של גופים, ואני מאמין שהרשות שתיקח את זה בחשבון שאנחנו נבוא ונאמר. אז לכן, אני לא חושב שזה המקום לשנות את זה. קבענו כללים, עכשיו אתם רוצים שאנחנו גם נהיה בעלי הבית שלהם בעניין הזה? אלה כללים באופן כללי. הם צריכים ליישם את זה, לא אנחנו. אבל, אנחנו פה כביקורת על הממשלה. יש לנו זכות לבקר אותם ולדון בכל דבר שאנחנו רוצים, כולל בכללים האלה אם אתם תרגישו שנקבעו שם, אין איזון נכון שם. אז אנחנו פה. אבל, אני לא חושב שהם יגידו לנו לא, אם אנחנו נהיה צודקים ואתם תהיו צודקים. הם קשובים לעניין.
משה גראזי
¶
אגב, זו גם הייתה יוזמה של הרשות, של המשרד, להביא את הכללים האלה. זה אפילו לא בא מהשטח, מתוך אותו אינטרס בהגנה על הצרכן.
היו"ר דוד ביטן
¶
אולי כדי שהם יהיו, אנחנו לא נכניס בחוק שאנחנו צריכים לאשר, אבל את הכללים הראשונים תביאו לדיון לפחות, לפני שאתם מאשרים באופן סופי, כדי שאנחנו נעיר לכם הערות. אבל, אתם קובעים. את הפעם הראשונה, מה שנקרא. לא את התיקונים, את הפעם הראשונה תביאו לנו.
יונתן פלורסהיים
¶
שנייה, צחי, צחי. קודם כל, לגבי הרכב הוועדה, חשוב להגיד, יש חמישה אנשים בוועדה - נציג שר האוצר, נציג שר האנרגיה שני נציגי ציבור, וראש הרשות. זו וועדה יחסית מאוד מאזנת. כל ההחלטות שלה מתפרסמות.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר. אני לא רואה בעיה. האמת שאני לא רואה בעיה. אבל, מה הבעיה שלכם שאת הכללים, עוד לא נקבעו כללים, נכון?
יונתן פלורסהיים
¶
שנייה. הכל מתפרסם בשימוע. קודם כל, מפרסמים טיוטה, מפרסים שימוע, מקבלים הערות ציבור. בדרך כלל התאחדות התעשיינים עונה. מקבלים הערות של עורכי דין שבדרך כלל מייצגים את החברות האלה, ארגוני סביבה והכל. מקבלים את ההערות, אחרי זה יש עוד דיון, ורק אז מתקבלת החלטה. זה הליך יחסית זה.
יונתן פלורסהיים
¶
מתפרסמים פרוטוקולים, מתפרם השימוע ומתפרסמות ההחלטות. יחסית שקוף. לגבי ההחלטות שמתקבלות שם – חלק מההחלטות נוגעות לצרכנות, חלק נוגעות לחברות החלוקה, וחלק נוגעות גם, לצורך העניין, לדברים אחרים.
יונתן פלורסהיים
¶
אני חושב שזה יעכב מאוד קבלת החלטות. גם ככה אנחנו, בממשלה, לוקח זמן. הדברים לוקחים זמן. הם יודעים את זה. כל מי שיושב פה יודע שדברים לוקחים זמן. שימוע, והערות, וזה. לבוא עכשיו לוועדה, זה עוד הליך. יש פגרה, אין פגרה.
טל פוקס
¶
אני רק אתייחס שבאמת דיברנו על המים והחשמל לפני כן, אז במים והחשמל מדובר באמות מידה שהן לא אמות מידה, כמובן, בכלל אמות מידה לא נהוג שהן יהיו באישור וועדה. באמת גם ציינתי שבחוק בגפ"מ, שם זה מנגנון אחר – לא מדובר באמות מידה, מדובר בתקנות שנקבעות על ידי השר בהתייעצות, ובאישור וועדה. אבל, זה באמת, אמנם חוק שהוא כן דומה והוא חוק חדש, ומצד שני, לא מדובר פה באותו מנגנון מכיוון שזה תקנות ולא אמות מידה.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר. יש דבר אחד ששכחנו להתייחס אליו. זה עלה בנושא של בתי החולים וכו'. בנושא של מכון התקנים. שהתקנים האלה, וכל ההערות האלה גורמות לעיכובים מאוד רציניים. מה קורה עם זה? שכחתי להתייחס לזה.
משה גראזי
¶
נגיד מה שהצעת ונתייחס. הצעת שנעשה דיון על חסמים נוספים, לרבות מכון התקנים, אבל אנחנו יכולים להתייחס עכשיו.
חיים מלמד
¶
אם אפשר, אני אתייחס. מהנדס ראשי, רשות אג"ת, חיים מלמד. כמעט כל התקנים, כל התקנים מבוססים על תקנים בין-לאומיים. הם עברו תהליך אימוץ. כי ברור שלפעמים תקן בין-לאומי מפנה לגופים שלא קיימים במדינת ישראל, והתאמות, למשל, לדרישות חשמל, אם אני לוקח תקן אמריקאי, אז המתח שונה מ-10 וולט וכן האלה וכן האלה. דברים כאלה ודרישות אחרות. אז התקנים עברו התאמה. כאשר בלב התקנים זה אותם התקנים הבין-לאומיים. זה מה שיש לי להגיד. עכשיו, כמובן - - -
חיים מלמד
¶
אם יש במכון התקנים תהליך סדור מאוד, שפונים למכון התקנים ועושים גיליון תיקון, ככה זה נקרא. הוועדות עובדות באופן קבוע.
צחי בן ציון
¶
רגע, רגע, אבל רק ברשותכם. גם הממשלה, משרד הבריאות, אנחנו לא פותחים פה דברים שלא עברו וועדת - - -
משה גראזי
¶
ביקשת לעשות דיון על זה. גם בדיון על יוקר המחייה ביקשת לאחד דיון. ורצית להביא את מכון התקנים.
דוד שמש
¶
בנושא הזה, מכיוון שמדובר על מוסדות רפואה ייחודיים מאוד. אם אני לוקח, למשל, את חוק החשמל, חוק החשמל הוא טוב לכלל האוכלוסייה. הוא לא טוב לבתי חולים. בשביל זה גם כן הכנסנו את תקנות החשמל לדברים הרפואיים. שזה ספציפי. אותו דבר גם בנושא הזה של המערכות, אם אנחנו מדברים על תקנים בין-לאומיים, לא כולם רלוונטיים. זאת אומרת, ספציפיים לבתי חולים. ולכן אנחנו צריכים ליישר את הקו, במיוחד למוסדות רפואיים. למשל, נושא של גזים רפואיים. למשל, נושא הזה של תקנות החשמל, קבוצת שימוש אחת.
צחי בן ציון
¶
חיים, תן לי שנייה. שוב, זה העניין, זה לא קשור. רגע, אני רוצה לטייב את האירוע. זה לא קשור לנושא שלפנינו ברמה של התוכניות. זה לגיטימי לפתוח את זה בדיון המסודר של כל החסמים. זה לא קשור לנושא הזה שלפנינו. אין לזה שום קשר. גם חברות החלוקה יגידו. אין לזה שום קשר למה שאנחנו הולכים לדבר עכשיו. עכשיו, אין ספק שיש המון דברים שצריך לפתור בגז.
צחי בן ציון
¶
יש עוד דברים. סליחה, אני חוזר בי, יש עוד דברים שצריך לפתור בגז. ואני מקווה שלא ירחק היום, אנחנו נבוא לוועדה עם עוד תיקוני חקיקה שאנחנו רוצים לעשות, שלא אגב ההסדרים. יש לנו הרבה חקיקה בצנרת, יש הרבה דברים שצריך לסדר. אבל, זה לא קשור לנושא הזה.
חיים מלמד
¶
זה יותר, אנחנו נקיים הדרכה. כי יש הרבה גופים שעדיין לא רגילים לעבוד עם גז טבעי. שעדיין לא רגילים לעבוד עם גז טבעי, ולא יודעים להבין מה כתוב בתקן. כי התקן אימץ דברים נכונים מהניסיון הבין-לאומי. העניין, הדרכה, אנחנו נעשה את זה כמו שאתה הצעת.
מיכל פילוסוף
¶
שלום, אני מיכל פילוסוף ממכון התקנים. קודם כל, אני רוצה להתייחס לשני דברים. דבר ראשון, מכון התקנים כמכון התקנים, אין לו צד ועניין בתכנים המקצועיים של התקן. כל מה שנכתב זה בוועדות תקינה ציבוריות, שבאים ויושבים כל הגורמים הרלוונטיים במשק שרלוונטי לתקן, והם אלה שקובעים את התוכן המקצועי שכתוב בתקן. גם כשיש מחלוקות בין חברי הוועדה, יש הצבעות, וכל ההחלטות מתקבלות בקונצנזוס. כלומר, מכון התקנים עצמו, אין לו שום, מבחינת כתיבת התקן, מבחינת הליך כתיבת התקן, אין לו צד, ואין לו עניין להשפיע על התוכן הזה. כן, אנחנו רק נותנים את התשתית מבחינת כתיבת התקן, מבחינת השפה של התקן, ולא מבחינת התכנים המקצועיים. זה אחד. שתיים, בדיון הקודם - - -
מיכל פילוסוף
¶
התקן עצמו מאמץ, כמו שחיים מלמד הסביר קודם, הוא מאמץ תקינה מקובלת בכל העולם. התקן של מפעלי, של ה-6464 שחל על מפעלים ומתקני תעשייה, הוא מאמץ שני מסלולים – מסלול אירופי ומסלול אמריקני. ככה שמבחינת ציוד, גם ציוד שמיובא מאירופה יכול להיבדק, גם ציוד שמיובא מארצות הברית יכול להיבדק. זאת אומרת, התקן לא אמור להוות חסם. כל הדרישות הן דרישות שנכתבו לפי רוח הדברים של התקנים המקובלים בעולם. אם היו דרישות נוספות, הן דרישות שהן, מבחינת בטיחות, דרישות שהן גם כן היו בוועדות. משרד האנרגיה ישב בוועדות, רשות הגז הטבעי ישבו בוועדות, ישבו נציגים של התעשייה, ישבו נציגים של מעבדות - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב, זה לא תשובה, לצערי הרב. אבל, מה שאני מציע, הרי לא נכניס את זה לחוק. מה שאני מציע, קודם כל, אני קיבלתי הסכמה מהוועדה השנייה, להעביר את החוק הזה של הרישיון אלינו, אז זה יעבור אלינו ואז אנחנו, במועד שנדון בזה, אני מבקש שתיכנסו לעניין של בתי החולים עם מכון התקנים. ובדיון שנעשה, אני מקווה שכבר תהיה לנו תשובה. כי לא יכול להיות שיהיו בעיות בהתחברות לבתי החולים. זה לא הגיוני.
דוד שמש
¶
נכון. רק בחצי סוגריים על הדבר. בתי חולים משתמשים בכמה סוגי גז. לדוגמא, זה נקרא מערכת דואלית, או טריאלית, למשל, יש להם את הסולר או את הגפ"מ. יחד להביא את הגז הטבעי, יחד עם הסולר - - -
דוד שמש
¶
הוא מודע אבל הוא לא נותן לזה פתרון. יש דברים, עניין של בטיחות שהיא הדגישה את זה. וזה לא הולך ביחד. ולכן, לזה צריך לתת את הדעת.
משה גראזי
¶
לא, לדבר לפני או לדבר אחרי. יש בעיה, צרכן, אחד הצרכנים הגדולים מאוד, לגז, גם מבחינת איכות הסביבה וגם מבחינת בפועל, זה בתי החולים. אז תתייחסו לזה. מה משנה מה כן אמרתם או לא אמרתם. מה זה משנה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז אני לא אומר לכם עכשיו. אני זוכר שזה עלה, זה לא קשור לחוק, לא נתייחס לזה בחוק. אבל, לדיון הבא, כבר תבואו מוכנים עם העניין הזה. זה הכל. מה אמרנו. אז לא דיברו לפני, כן דיברו לפני, מה זה משנה. מה רצית לומר?
משה שפיצר
¶
שמי משה שפיצר, מנכ"ל נגב גז טבעי. היישום של התקן שדובר עליו עכשיו, מכיוון שהוא חל על רוחב כל העירייה, אני מעיד באופן אישי מתוך ניסיון וידע, שהתהליך הוא ארוך, מסובך, ולא פשוט בכלל. וצריך לדון בתקנים האלה במועד שייקבע.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה הכל. אף אחד לא אמר שעכשיו אנחנו רוצים לתקן את החוק. אבל, זה נושא שאנחנו צריכים לטפל בו, זה הכל. זה לא פשוט. אי אפשר גם לתקן את זה בחוק. זה דבר שצריך לשבת ולהתייחס לתקנים תוך כדי הסכמה, ולראות איך עושים את זה. אוקיי, גבירתי היועצת המשפטית, אפשר להתקדם.
טל פוקס
¶
אז אנחנו בעצם נתחיל להקריא את הנוסח. מדובר בנוסח שעלה לאתר הוועדה לקראת הדיון. נוסח לדיון בוועדת הכלכלה ביום 04.05.2023.
טל פוקס
¶
אז במהלך ההקראה נוסיף את הדברים, את הנקודות הספציפיות שהתשנו מאז שהנוסח הופץ לוועדה. להקריא את הסעיף כמו שהוא פורסם, ואז אנחנו נתייחס אם יש צורך.
פרק ד'
¶
גז טבעי
תיקון חוק משק הגז הטבעי
17.
בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002[footnoteRef:1] – [1: ס"ח התשס"ב, עמ' 55; התשפ"ב, עמ' 161.]
(2) אחרי סעיף 26 יבוא:
"הגדרות לסעיפים 26א עד 26ח
26א.
בסעיף זה ובסעיפים 26ב עד 26ח –
"אישור בהליך מהיר" – אישור שניתן לפי סעיפים 26ב עד 26ח;
"בקשה" – בקשה לאישור בהליך מהיר בהתאם להוראות סעיף 26ג;
"הגורם המאשר" – מהנדס הוועדה ואולם –
(1) לעניין מיתקן גז שאינו במרחב תכנון מקומי כאמור בסעיף 12 לחוק התכנון והבנייה – מתכנן המחוז;
(2) אם התקבלו הערות בעל מקרקעין כאמור בסעיף 26ד(ו) – רשות הרישוי המקומית;
"מגבלות" – מגבלות בנייה, פיתוח ושימוש שיחולו על המקרקעין בשל הקמת מיתקן הגז, לפי צו בטיחות;
"מהנדס הוועדה" – מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כמשמעותו בסעיף 20 לחוק התכנון והבנייה, של הוועדה שבתחומה מוצע להקים את מיתקן הגז;
"מיתקן נקודת המעבר" – מונה ומיתקן להפחתת לחץ כאמור בסעיף 37(ב);
"מיתקן תשתית" – כל אחד מאלה, לרבות מיתקנים המשרתים אותם:
(1) דרכים ומסילות ברזל לסוגיהן;
(2) קווי תשתית ובכלל זה קווי חשמל, קווי גז פחמימני מעובה, קווים שמובילים כימיקלים ודלק לסוגיהם או חומרים מסוכנים;
(3) קווי תקשורת;
(4) קווי מים, קווי ביוב וקווי ניקוז;
"מתכנן המחוז" – כמשמעותו בסעיף 8(א) לחוק התכנון והבנייה, של המחוז שבתחומו מוצע להקים את מיתקן הגז;
"רשות רישוי מקומית" – כמשמעותה בסעיף 30 לחוק התכנון והבנייה;
"תחום הבקשה" – השטח אשר בהתאם לבקשה, כולל את כל אלה:
(1) השטח שבו יוקם מיתקן הגז;
(2) שטח שנדרש לשם הקמת מיתקן הגז והשטח שבו יחולו מגבלות בשל הקמת מיתקן הגז, והכול בהתאם לבקשה לאישור בהליך מהיר.
סמכות לאישור בהליך מהיר של מיתקן גז ברשת חלוקה
26ב.
על אף הוראות סעיפים 25 עד 26, הגורם המאשר מוסמך לאשר את מיקומו של מיתקן גז שהוא חלק מרשת חלוקה, באישור בהליך מהיר, אם מתקיימים לגבי מיתקן הגז כל אלה:
(1) מיתקן הגז נועד לחבר בין רשת חלוקה שניתנו לגביה האישורים הנדרשים לפי פרק זה או שהוקמה בהתאם לתכנית לפי חוק התכנון והבנייה, לבין צרכן;
(2) במיתקן הגז יוזרם גז בלחץ שלא יעלה על 7 בר (bar);
(3) מיתקן הגז יוקם בשטח הצרכן או בקרקע שייעודה הוא אחד או יותר מבין אלה:
(א) קרקע שייעודה דרך;
(ב) קרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח, אם מתקיים לגביה אחד מאלה:
(1) מותרת בקרקע הקמת קו תשתית תת-קרקעי בהתאם לתוכנית מפורטת או תוכנית מיתאר מקומית הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת, שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה;
(2) שטחו הרצוף של השטח הציבורי הפתוח עולה על 10 דונם.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, לא, לא. אין דיון יותר. אין. נגמר. אנחנו לא פותחים את הכל עוד פעם. מה פתאום. ככה אנחנו לא נגמור את זה בחיים. אם יש לך משהו לגבי הנוסח, שלא תואם את מה שדובר.
גלעד שי
¶
לא לפתוח דברים, אבל חבל שעל שני ניסוחים, השימושיות והיכולת ליישם את ההליך החשוב שעשו פה, זה ייפול. חבל.
טל פוקס
¶
נטע, את יכולה להקריא בבקשה מסעיף (ב), בעצם. קרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח. שלא נפספס שום דבר.
נטע נוסבאום
¶
(3) מיתקן הגז יוקם בשטח הצרכן או בקרקע שייעודה הוא אחד או יותר מבין אלה:
(ב) קרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח, אם מתקיים לגביה אחד מאלה:
(1) מותרת בקרקע הקמת קו תשתית תת-קרקעי בהתאם לתוכנית מפורטת או תוכנית מיתאר מקומית הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת, שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה;
(2) שטחו הרצוף של השטח הציבורי הפתוח עולה על 10 דונם.
(ג) קרקע שייעודה מיתקנים הנדסיים;
(ד) קרקע שייעודה שטח חקלאי.
(4) מגבלות שיחולו בשל הקמת מיתקן הגז, שלא בשטח הצרכן, יחולו רק בקרקע או בשטח כאמור בפסקה (3);
(5) מיתקן הגז שיוקם שלא בשטח הצרכן יהיה תת־קרקעי בלבד, למעט החלק העילי של שוחה לברז ניתוק;
(6) אורכו של מיתקן הגז שיאושר לא יעלה על 10,000 מטרים.
לעניין פסקה זו, "אורכו של מיתקן הגז" – אורך תשתית מיתקן הגז הגדול ביותר הנמדד החל מנקודת ההתחברות לרשת החלוקה כאמור בפסקה (1), שהיא רשת חלוקה שהאישור לגביה ניתן שלא באישור בהליך מהיר, ועד מיתקן נקודת מעבר שהוא חלק ממיתקן הגז שלגביו מתבקש האישור בהליך מהיר, בתוספת מרחקי מגבלות החלות בשל המיתקנים כאמור.
צחי בן ציון
¶
עכשיו תעירו מה שאתם רוצים, רק בבקשה אל תקטעו אותנו באמצע. שלא יהיה מצב, אני רוצה שתבינו, שבסוף נשכח להקריא משהו. זה יכול להיות תקלה חמורה.
צחי בן ציון
¶
אני רק מבקש, אם רוצים, רק תתנו לסיים סעיף. כי אם אנחנו נפספס פה משהו אנחנו נצטרך לחזור פה מהתחלה.
גלעד שי
¶
אז אני חושב שהייתה פה גם הסכמה על הניסוח, שהשצ"פ לא יהיה מוגבל ל-10 דונם. שצ"פ בכל גודל. יש מקומות שאתה עובר, והשצ"פ הוא פחות מ-10 דונם.
דרור לוינגר
¶
לא, אבל מאחר שיש הוראה שאפשר גם בכל שצ"פ אם יש הוראות שמתירות בו העברת תשתית תת-קרקעית, אנחנו חושבים שזה מספק וזה נותן מענה גם לרוב השצ"פים. עד כל השצ"פים, יש בהם הוראה שאפשר להעביר בהם תשתית. ואם אין להם הוראה כזאת, אז לא טוב להעביר תשתית. ולכן, זה נותן מענה, שיש שם בעצם - - -
דרור לוינגר
¶
זה לא משנה. מה שמשנה, אם כבר היה היגיון, היה היגיון להוריד את מגבלת הדונמים ולהשאיר את המגבלה שיש תוכנית שמאשרת תשתית תת-קרקעית.
דרור לוינגר
¶
לא, אבל במקרה שיש שצ"פ, שגודלו עולה על 10 דונם, ואין בו הוראה מאפשרת בו העברת תשתית תת-קרקעית, עדיין לפי ההליך הזה אתה תוכל. אחרת לא הייתה יכול. הוראה שמדברת על שצ"פים קטנים מ-10 דונם, סך הכל מדברת על זה שלפי תוכנית מפורטת שחלה בשטח, שייעדה את השטח הזה לשצ"פ ככל הנראה, מותרת העברת תשתית תת-קרקעית בשצ"פ. ואז אתה כיכול, גם אם זה פחות מ-10 דונם. זה, לטעמנו, נותן מענה מספק לשצ"פ.
צחי בן ציון
¶
רק לחדד, כדי שלא נתבלבל. יש פה בעצם שתי אופציות. אם, זה אחד מאלה, אם אתה נכנס לקטע של אחד מיודעי הדרך שקבועים פה, א אין הגבלה על הדונמים. ויש עוד תופסת שגם אם זה לא נמצא פה, אז אם זה מעל 10 דונם, זה בעצם מרחיב. אם אתה רוצה שנוריד את החלק של 10 דונם, אני חושב שזה יהיה לרעתכם ולא לטובתכם, כי זה יצמצם את הייעודים.
דרור לוינגר
¶
אין כאן חסם מהותי שלא מאפשר להעביר בשצ"פים. מרבית השצ"פים בתוכניות מתירים העברת תשתית תת-קרקעית מתחת לשצ"פים. אם התוכנית לא רוצה להעביר, סימן שהייתה כאן איזושהי רגישות. מאחר שאנחנו בהליך מהיר, נכון יהיה להתבסס על תוכנית שחלה וקבעה את השטח לשצ"פ. אם קובעים לנכון שלא תעבור 10 דונם - - -
גלעד שי
¶
דרור, אם קובעים, למשל, הרשות שמה גינה של חצי דונם, היא לא שמה שם תוכנית שאפשר לעשות צנרות, זה לא אומר שאי אפשר להעביר שם צנרת.
שגיב חנין
¶
העניין הוא, שאם בתוך המהלך של המקטע, אנחנו, יש גינה קטנה, שצ"פ קטן, ששם אין הוראות. והוא קטן מ-10 דונם. הוא קטן. למעשה, אנחנו צריכים עכשיו לעשות מעקב של הדבר הזה.
דרור לוינגר
¶
אז אם השצ"פ הוא באמת קטן, יכול מאוד להיות שבאמת התשתית התת-קרקעית היא בעייתית, ולכן גם התוכנית המפורטת לא קבעה שאפשר להעביר שם. ההוראות הגנריות שבשצ"פים מתירים העברת תשתית תת-קרקעית שאין בה - - -
שגיב חנין
¶
כן, אבל פה מבקשים אולי, אולי, פה מבקשים במפורש שמותר הקמת תשתית, קו תשתית. יש שצ"פ עם גינות. אגב, אין בעיה לנהל את הגינה ולשבת בגינה כשמתחת יש, כמובן, צינור. זה יכול לעשות בעיה במהלך של הצינור. למעשה, צריך לעשות מעקף
דרור לוינגר
¶
אז לכן אמרנו שבשצ"פים הקטנים, בעינינו ההוראה היא הוראה נכונה. אם יש תוכנית מפורטת שמתירה שם העברת תשתית, אז מותר העברת תשתית. שצ"פים הם דבר רגיש.
דרור לוינגר
¶
דווקא אם השצ"פ הוא מאוד קטן, וצריך, לא יודע, לנטוע בו עצים, והוא מאוד קטן, אז אתה מייצר מגבלות. אז אם לא התירו בו העברת תשתית, מה שבדרך כלל מתירים, אז לא נכון בהליך הזה להעביר בו את התשתית. אם השצ"פ הוא שצ"פ שהוא גם ככה מאוד גדול, מעל 10 דונם, אז ימצאו את המקום הנכון. ולכן, זה כתוב ככה.
אליהו ברוכי (יהדות התורה)
¶
זה מה שהוא אומר, הרוב הן קטנות והרוב מותרות. אז אם הרוב קטנות והרוב מותרות, אז למה להכניס את המגבלה הזאת. זו השאלה.
דרור לוינגר
¶
אני אומר, אם הגינה היא קטנה, ויש תוכנית מפורטת שייעדה את השטח לשצ"פ, התוכנית המפורטת הזאת קובעת הוראות של מה מותר ומה אסור בשצ"פ. ברוב רובם של המקרים שאני מכיר, התירו העברת תשתית תת-קרקעית.
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותיי, יכול להיות זה מעכב אתכם במשהו, אבל, אני חייב לקבל פה את ההמלצה של רשות התכנון. כן, בבקשה. לא הבנתי, אנחנו לא מתחילים את הכל מאפס. מה התפקיד שלך?
שגיב חנין
¶
אולי לקבוע חלופה נוספת לגינות קטנות. גינות קטנות. פחות מחצי דונם, פחות מדונם, שלא נצטרך לעשות מעקף. הרי, זה לא חכם.
דרור לוינגר
¶
אני חושב שיש מענה, גם השצ"פ, הגינה הקטנה או לא קטנה, זה לא כל כך שמנה. כי ברגע שיש תוכנית מפורטת, הייעוד הזה נכנס בתוכנית. זה לא שהגינה התפספסה ולא נתנו לגביה את הדעת.
דרור לוינגר
¶
לא, תמיד יש. השצ"פ הוא קרקע שיועדה בתוכנית מפורטת לשצ"פ. אם אין תוכנית מפורטת, אז אי אפשר לעשות כלום.
מילכה כרמל
¶
השם שלי זה מילכה כרמל, מרכז השלטון האזורי. רציתי לשאול ההגבלה של האורך בהליך הזה הוא עשרה ק"מ ממתקן מעבר אחד לשני. השאלה היא, ברגע שאתה מגיע למתקן מעבר, האם שוב אפשר ברישוי מהיר את המקטע הבא וחוזר חלילה?
צחי בן ציון
¶
הנקודה היא לא מתקן מעבר או לא. אלא הנקודה היא נמדד, בעצם, ממקום שיש לך תוכנית ושהיא לא ההליך המהיר הזה. זאת אורמת, אנחנו, וזה כתוב במפורש אם תקראו, או שאני אקריא את זה עוד פעם – " לעניין פסקה זו, "אורכו של מיתקן הגז" – אורך תשתית מיתקן הגז הגדול ביותר הנמדד החל מנקודת ההתחברות לרשת החלוקה כאמור בפסקה (1), שהיא רשת חלוקה שהאישור לגביה ניתן שלא באישור בהליך מהיר, ועד מיתקן נקודת מעבר שהוא חלק ממיתקן הגז שלגביו מתבקש האישור בהליך מהיר, בתוספת מרחקי מגבלות החלות בשל המיתקנים כאמור. ". בעינינו זה מדויק וזה ברור, ולא ברורה לי השאלה.
נטע נוסבאום
¶
תנאי מקדים להגשת בקשה
26ב1.
(א) הגשת בקשה לאישור בהליך מהיר מותנית בכך שבעל רישיון חלוקה פנה לכל בעלי מיתקני התשתית בתחום הבקשה, 15 ימים לפחות לפני הגשת הבקשה, בבקשה לקבל מהם מידע בדבר מיתקני התשתית שבתחום הבקשה והתייחסות אליה (בסעיף קטן זה – הפנייה); הפנייה תישלח באופן דיגיטלי ובהתאם להוראות פרט (1) לתוספת השנייה.
(ב) לא קיבל בעל רישיון החלוקה את המידע או את ההתייחסות לבקשה בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), רשאי הוא להגיש את הבקשה.
בקשה לאישור בהליך מהיר
26ג.
(א) בקשה לאישור בהליך מהיר תוגש בידי בעל רישיון חלוקה (בסעיפים 26ד עד 26ה – המבקש) למהנדס הוועדה, ולעניין מיתקן גז שאינו במרחב תכנון מקומי כאמור בסעיף 12 לחוק התכנון והבנייה – למתכנן המחוז, ותכלול את המידע והמסמכים המנויים בתוספת הראשונה.
(ב)(1) על בקשה לאישור בהליך מהיר יחתום בעל רישיון החלוקה שמגיש את הבקשה.
(2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), כל מסמך ממסמכי הבקשה או נספחיה יהיו חתומים בידי מי שערך אותם.
הגשת הערות לבקשה
26ד.
(א) בעל מיתקן תשתית ובעלי מקרקעין שבתחום הבקשה רשאים להגיש הערות לבקשה למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז שאליו הוגשה הבקשה, לפי העניין; הערות לבקשה לפי סעיף זה יוגשו בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב); קיבלו מהנדס הוועדה או מתכנן המחוז, לפי העניין, הערות לבקשה, ישלח העתק מההערות למבקש.
(ב) בסמוך לאחר הגשת הבקשה, יודיע המבקש לכל בעלי מיתקני התשתית ובעלי המקרקעין שבתחום הבקשה על הגשת הבקשה; הודעה לבעל מיתקן תשתית תישלח באופן דיגיטלי ובהתאם להוראות פרט (2) בתוספת השנייה, והודעה לבעל מקרקעין לפי סעיף קטן (ג) תימסר או תישלח לבעל המקרקעין בהתאם להוראות פרט (2) בתוספת השנייה.
(ג) לא קיבל מהנדס הוועדה או מתכנן המחוז, שאליו הוגשה הבקשה, את הערותיו של בעל מיתקן תשתית או בעל מקרקעין לבקשה במהלך התקופה שנקבעה לכך, יראו את בעל מיתקן התשתית או בעל המקרקעין כאילו הסכים לבקשה לאישור בהליך מהיר, והמהנדס או המתכנן כאמור, יחליט בבקשה כגורם מאשר, כאמור בסעיף 26ה; הוגשו למהנדס או למתכנן כאמור הערותיו של בעל מיתקן תשתית, יחליט בבקשה כאמור בסעיף 26ה; הוגשו למהנדס או המתכנן כאמור את הערותיו של בעל מקרקעין במהלך התקופה שנקבעה לכך, יעביר את ההערות שהתקבלו לרשות הרישוי המקומית לצורך החלטתה בבקשה כגורם מאשר, כאמור בסעיף 26ה.
יהודה סיסו
¶
אפשר להבין מה זה הגשת בקשה דיגיטלית? מה המשמעות? איך זה מגיע? יהודה סיסו, מנכ"ל התאגיד מעיינות העמקים, ויו"ר הפורום.
דרור לוינגר
¶
הכוונה היא שזה לא מוגש בנייר. זה יכול להיות מוגש בדואר אלקטרוני או באיזושהי מערכת מקוונת כזאת או אחרת, כשיש סעיף סמכות למנהל מינהל התכנון, לקבוע כללים לעניין האופן הדיגיטלי של הגשת הבקשה. כלומר, אם זה יהיה במייל, אם זה יהיה במערכת כזו או אחרת. מה בדיוק, איך זה יהיה.
מילכה כרמל
¶
אז לעניין הזה, יש לנו באמת שאלה. מילכה, מרכז השלטון האזורי. אני נוקטת בשאלה קונקרטית. יש אגודה חקלאית שבתחומה יעבור קו באורך של עשרה ק"מ. איך היא תדע בפועל שהקו עובר דרכה, ובאיזו התוויה. זה לא מספיק לשלוח במייל.
טל פוקס
¶
הבקשה תוגש במייל. הבקשה, כמובן, בהתאם להוראות שמפורטות בסעיף של הגשת הבקשה – 26ג, על הנספחים שלה.
דרור לוינגר
¶
לא, אבל האגודה החקלאית היא לא הגורם המאשר. האגודה החקלאית היא במעמד של בעל קרקע. לא, אבל שנייה. הכל כתוב בסעיפים. אני מרגיש שמתחילים עוד פעם את הסעיפים.
דרור לוינגר
¶
חובת הודעה לבעל קרקע היא לא הודעה דיגיטלית, היא חובת הודעה לבעל קרקע. אפשר לשלוח לו דיגיטלית אם יש את הכתובת שלו ויודעים לאן לשלוח.
טל פוקס
¶
אז תציצי בה ותראי שיש דרך, כל העניין של ההודעה לבעל מקרקעין, הוא בעצם עבר מהחוק עצמו לתוספת והוא נמצא שם בצורה מפורטת. 26ה.
נטע נוסבאום
¶
החלטה בבקשה לאישור בהליך מהיר
26ה.
(א) הגורם המאשר יחליט אם לאשר בקשה לאישור בהליך מהיר, לאשר אותה בתנאים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או לדחותה, בתוך 30 ימים מתום התקופה להעברת ההערות בהתאם להוראות סעיף 26ד; הגורם המאשר ישלח עותק של ההחלטה למגיש הבקשה, לרשות הגז הטבעי ולבעל מיתקן תשתית שמסר מידע או התייחסות בהתאם להוראות סעיף 26ב1 או לבעל מיתקן תשתית או בעל מקרקעין שהגישו הערות לבקשה בהתאם להוראות סעיף 26ד, בתוך 3 ימים מיום קבלתה.
(ב) הגורם המאשר לא יקבע תנאים או דרישות כלשהם בהחלטתו, ובכלל זה קבלת אישור או תיאום, הסכמה או התייעצות עם גורם כלשהו, אלא בעניינים אלה:
(1) קביעת תנאים לעניין אופן ביצוע העבודה המבוקשת או לעניין החזרת השטח לקדמותו בתחום ביצוע העבודה לאחר סיום העבודה;
(1) מילויים וחפירות;
(2) גידור לצרכי בטיחות במהלך ביצוע העבודות;
(3) שמירה על עצים וצמחים שבתחום הבקשה;
(4) נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור;
(5) מניעת הפרעה לציבור במהלך העבודה ובכלל (6) זה לתנועת כלי רכב והולכי רגל בדרך ציבורית;
(7) תנאים לפינוי פסולת בנין במהלך העבודה ובסיומה ;
(8) מניעת פגיעה במערכות תאורה, מים, ביוב, ניקוז ומתקני הרשות המקומית;
(9) השבת השטח לקדמותו בתחום ביצוע העבודה לאחר סיום העבודה;
(10) דרישה לנוכחות נציג הרשות המקומית או מי מטעמה במהלך ביצוע העבודות לצורך פיקוח על התקיימות התנאים כאמור בסעיף קטן זה.
(ג) החלטת הגורם המאשר כאמור בסעיף קטן (א) תונחה על פי שיקולים תכנוניים ומהתוכניות החלות לפי חוק התכנון והבנייה ובשים לב להערות בעל המקרקעין ופוטנציאל הפגיעה בתשתית אחרת שעלול לגרום לפגיעה סביבתית חמורה ביותר ובלתי הפיכה, ועל פי אלה בלבד; הגורם המאשר לא ידרוש מהמבקש מסמכים, פרטים וצרופות נוספים, מעבר למפורט בסעיפים 26ג ו־26ד.
(ד) לא התקבלה החלטת הגורם המאשר בתוך 5 ימים מתום התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א) לקבלת החלטה על ידי הגורם המאשר, יראו את הבקשה לאישור בהליך מהיר כאילו אושרה.
טל פוקס
¶
יש לנו בעצם, אנחנו מבקשים לתקן שני דברים בנוסח שהיה בפני הוועדה. אחד הוא בעצם תיקון של סעיף קטן (ב). יש לנו נוסח חלופי מוצע לסעיף קטן (ב), שבו הוטמעו מספר שינויים, לרבות השינויים שהתבקשו על ידי יושב ראש הוועדה לעניין ערבות להחזרת השטח לקדמותו, ועוד מספר דיוקים, אז אם אפשר שתקריאו אותו, ואחר כך, אם צריך, אפשר יהיה להסביר מה השתנה מהותית. אפשר להקריא את כל הסעיף פשוט.
נטע נוסבאום
¶
כן. אז סעיף קטן (ב)(1) –
(1) הגורם המאשר לא ייקבע בהחלטתו תנאים אלא בעניינים הנוגעים לאופן ביצוע העבודה המבוקשת, או לעניין החזרת השטח לקדמותו, בתחום ביצוע העבודה לאחר סיום העבודה. תנאים כאמור ייקבעו באחד או יותר מנושאים אלה בלבד:
(א) מילויים וחפירות ;
(ב) גידור לצרכי בטיחות במהלך ביצוע העבודות;
(ג) שמירה על עצים, צמחים וחי שבתחום הבקשה;
(ד) בבקשה שבתומה נכלל קרקע בייעוד שטח ציבורי פתוח, מניעת פגיעה משמעותית בסביבה ;
(ה) נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור;
(ו) מניעת הפרעה לציבור במהלך העבודה ובכלל זה לתנועת כלי רכב והולכי רגל בדרך ציבורית ;
(ז) תנאים לפינוי פסולת בניין במהלך העבודה או בסיומה ;
(ח) מניעת פגיעה במתקן תשתית או במתקני הרשות המקומית ;
(ט) השבת השטח לקדמותו בתחום ביצוע העבודה, לאחר סיום העבודה, ובכלל זה קביעת ערבות סבירה בנסיבות העניין לצורך כך ;
(י) דרישה לנוכחות נציג הרשות המקומית או מי מטעמה במהלך ביצוע העבודות, לצורך פיקוח על התקיימות התנאים כאמור בסעיף קטן זה.
(2) נוסף על האמור בפסקה (1), לא ייקבע הגורם המאשר תנאי לפיו נדרש תיאום או התייעצות עם בעל מתקן תשתית שאינו הרשות המקומית או את אישורו.
רק להבהיר, לגבי הרישא של הסעיף בנוסח הוצע, בעצם אנחנו רצינו לחדד שניתן לקבוע את התנאים רק בשני נושאים. האחד זה אופן ביצוע העבודות והשני זה החזרת המצב לקדמותו. כשהרשימה שהוספנו מפרטת את סוגי התנאים בעניינים האלה, שכפופה לשני הנושאים האלה. אני רק אסיים להגיד את המהות של השינויים. בפרט (ג) הוספנו גם התייחסות לחי – "שמירה על עצים, צמחים וחי". הוספנו את סעיף (ד) לגבי ייעוד קרקע של שטח ציבורי פתוח, שבו יש אפשרות לקבוע תנאים גם לגבי מניעת פגיעה משמעותית בסביבה. סעיף (ח), שמדבר על מניעת פגיעה במתקן תשתית או מתקן רשות מקומית. וכמובן, כמו שאמרה טל, הנושא של הערבות. וסעיף קטן (2) שהוא בעצם קובע באופן ברור, שהגורם המאשר לא יוכל בעצם לדרוש תיאום עם גוף תשתית.
גלעד שי
¶
גלעד שי, מנכ"ל מרימון ורותם גז טבעי. הערה אחת שלי יש, זה על הנושא של השמירה על עצים, צמחייה וחי, אם הבנו נכון את הקריאה של הנוסח. תראו, הסעיף הזה הוא מאוד מאוד חשוב. זה סעיף מאוד חשוב בתוך התהליך הזה. דיברנו ודנו עליו המון. כי פה בעצם החשש שלנו שאותה רשות מקומית תעלה דרישות, שנקרא לזה, יקשו אם לא יסנדלו, בעצם את האפשרות להקים את התשתית בשטחה. עכשיו, מה זה שמירה על עצים וצמחים? בואו תראו, גם הרשות המקומית, כשהיא מקימה צינור כיבוי אש, או מקימה תשתית, אז ברור שחלק מהשיחים יורדים. אם הייתם מדברים איתי על עצים שיש להם איזה ערך סביבתי מיוחד. חלק מהצמחייה, במקרים האלה, או שמורידים אותה, או שמעתיקים אותה, או שקצת גוזמים אותה. בכל תשתית, כולל שהרשות המקומית עובדת, היא מורידה. אין דרך להשאיר את הצמחייה, כולל כל מיני שיחים, באותו מצב. זה לא סעיף סביר. אני לא מכיר דבר כזה בסעיפים מהסוג הזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, לא. רגע. רגע. בדרך כלל, כשנותנים היתר ויש עצים, שיחים באמת לא נתקלתי אף פעם בשום בקשה להיתר, אבל נותנים הוראות לעניין העצים. מה לעשות איתם.
מאיה קרבטרי
¶
אני אחזור על ההסבר. לא מדובר כאן על שלב תכנוני, מדובר על אופן ביצוע העבודה. אנחנו, למשל, יכולים להגיד, תשימו יריעה על שיח שלא התכוונתם להוריד, אוקיי? זה לא חלק מהתוכן של העבודה, זה חלק ממהלך העבודה. העבודות עלולות לפגוע.
מאיה קרבטרי
¶
לא אותו דבר. במהלך העבודה יש איזה פרח מוגן, אז ישימו עליו יריעה, כדי שלא יפגעו בו. אלה תנאים כדי לשמור על הצומח והחי בזמן העבודה.
גלעד שי
¶
לא, סליחה, סליחה. זה לא סוכם. היה על זה ויכוח גדול אוד וזה לא סוכם. אל תגידו דברים שלא היו. אנחנו סובלים מחלק, לא כולם, אבל מאותם ראשי רשויות שלא רוצים גז, הם מוצאים כל דרך לא לעשות את זה.
שגיב חנין
¶
עורך דין שגיב חנין, מייצג את פורום חברות החלוקה. יש כאן דבר שהוא בלתי אפשרי. נותנים פה סמכות למהנדס, לגורם המאשר, להתנות את ביצוע העבודות באישור של הוועדה המקומית, באישור של הרשות המקומית, באישור של העירייה. למה אנחנו צריכים את כל הדבר הזה?
היו"ר דוד ביטן
¶
נו, ומה רצית? אתה בתוך שטח המועצה. יש לך גנים, יש לך דברים. אתה לא נמצא עכשיו בירח, תעשה מה שאתה רוצה. איזו מן דרישה זו? תגיד לי. מה אתה מבקש? שמה? שהרשות המקומית לא יכולים להגיד לך כלום?
שגיב חנין
¶
כבר היום, אנחנו לא יודעים לעבוד, כששולחים אותנו לקבל אישור מהעירייה להיכנס ולעבוד. לא יודעים לעבוד.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה רצית? מה אתה רוצה? אני לא מבין. תגיד לי מה אתה חושב, שחברה כלכלית שעושה משהו, והיא חלק מהעירייה, היא לא מבקשת אישורים? מה זה השטויות האלה?
היו"ר דוד ביטן
¶
לא הולכים להתחיל את הכל מאפס. ודאי שלרשות המקומית יש מה להגיד. אנחנו, אבל אנחנו, לאור מה שקרה עד עכשיו, מונעים מהם כל מיני תהליכים שהיו, כל מיני דברים שהיו. אנחנו צמצמנו את זה לדברים מיוחדים. אני חשוב שזה בסדר גמור. אי אפשר לבוא ולהגיד לרשות המקומית לא לזוז בגלל שצריך לחבר חיבור גז.
היו"ר דוד ביטן
¶
הסמכות של הרשויות לא צריכה להיפגע, אנחנו צמצמנו אותה לעניינים מסוימים. זה הכל. תמשיכו לקרוא.
נעם ברימן
¶
אדוני יושב הראש, ברשותך. נעם ברימן, גם מחברות החלוקה. אני מבקש להבהיר משהו באופן יותר חד. המטרה של התהליך הזה, שכולם פה מקדמים, היא למצוא תהליך יעיל יותר, ושחברות החלוקה יעבירו תשתיות גם בתחומי הרשויות המקומיות. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שהתהליך הזה הוא לא אטרקטיבי בהשוואה לתהליכים הקיימים, ולהיתקע עם התהליכים הקיימים. אם בתהליכים הקיימים, חלק מהדרישות לא קיימות, ערבות, דברים אחרים, נושא זה שאנחנו - - -
נעם ברימן
¶
או מבחינת לוחות זמנים, אם אנחנו נתקעים באותם לוחות זמנים, יכול להיות שצריך את האישור - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, אבל איך אתה יכול? תגיד לי, ברצינות אבל עכשיו. אתה מדבר ברצינות. איך אתה יכול להגיד שאתה באותם לוחות זמנים. חבר'ה, רבותיי, מספיק כבר עם זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אוקיי, הצעת החלטה – אנחנו מבטלים את החוק. בסדר? לא צריך את החוק. בואו נוריד את זה. אם זה לא עוזר לכם, אז לא צריך. אז מספיק כבר עם זה. די.
משה גראזי
¶
אדוני, אנחנו ישבנו אתמול יום שלם, יושבים על החוק הזה עד הלילה. בסיכום איתכם, גם השלטון המקומי התפשר. אתם רוצים לפתוח? כולם יפתחו.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא קשור להסכמות. זה לא קשור להסכמות. אתם עכשיו עושים הכל מהתחלה, שהחוק הזה הולך לטובתם בהרבה מאוד נושאים. ולבוא ולהגיד שמהנדס הרשות וראש הרשות והוועדה של הרשות, הם לא יהיו קיימים בשום דבר, זה לא דבר שהוא מקובל. עם כל הכבוד, אתם לא קניתם את הרשות ואתם צריכים להעביר איזשהו צינור. מספיק כבר עם העניין הזה. תמשיכו לקרוא, בבקשה.
היו"ר דוד ביטן
¶
תראה, הרשות, אי אפשר לקבוע מראש. עכשיו, סתם דוגמא, אתם עוברים באיזו גינה, אני לא יודע, אולי בגינה הזאת יש עבודות שצריך לעשות. היא לא יכולה לבוא ולהגיד לכם, הערבות נקבעת על סמך זה שבמקום הכביש אתה תעשה לי אבנים משולבות, במקום הכביש. לא. מה שהיה הוא שיהיה. אתם מצלמים את הכל, יש הערכות. בסופו של עניין, ראשי ערים לא מטומטמים. הם ייתנו לכם מה שצריך. אני לא חושב שמישהו, זה לא ראש עיר גם, זה מהנדס עיר קובע את זה. זה הכל. אתם כל הזמן בלח. מאשדוד. מה? טוב. חבר'ה, אתם רוצים שאני ב-13:00 אסיים? ואם אנחנו לא נסיים, אנחנו נקבע לאחר כך. אז מה יצא מזה? בואו נגמור את זה. אל תעירו סתם הערות, שעכשיו אנחנו שומטים את הקרקע מעל כל העניין.
נטע נוסבאום
¶
אוקיי, בסעיף קטן (ג), אנחנו מציעים למחוק את המילים "ביותר" ו"בלתי הפיכה". בעצם פוטנציאל פגיעה בתשתית שעלול לגרום לפגיעה סביבתית חמורה ולהוריד את ההמשך של פגיעה סביבתית חמורה ביותר ובלתי הפיכה. בעצם, חלק מההסכמות שהגענו אליהן, ולאור העובדה שחידדנו את הנושא הסביבתי בתנאים שבסעיף קטן (ב).
נטע נוסבאום
¶
אני אמשיך.
דיון בבקשה ברשות הרישוי או בוועדה
26ו.
(א) החליט הגורם המאשר לדחות את הבקשה או לאשר את הבקשה בתנאים, רשאי המבקש להעביר את הבקשה לאישור רשות הרישוי, ולעניין זה הרכבה לא יכלול את מהנדס הוועדה, או לאישור הוועדה, כמשמעותה בסעיף 25א(א) (להלן – הוועדה), אם הגורם המאשר הוא מתכנן המחוז.
(ב) המבקש יעביר את הבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו החלטת הגורם המאשר; על המבקש לפרט את הנימוקים להעברת הבקשה, ולצרף אליה את כלל המסמכים שהוגשו בעניינה לגורם המאשר, ובכלל זאת המסמכים לפי סעיפים 26ג ו26ד, וכן את החלטת הגורם המאשר.
(ג) העביר המבקש את הבקשה בהתאם לסעיף קטן (א), ימסור על כך הודעה לגורם המאשר באופן דיגיטלי, בצירוף הנימוקים להעברתה, והגורם המאשר יהיה רשאי להעביר את עמדתו, באופן דיגיטלי, בתוך 7 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה.
(ד) רשות הרישוי או הוועדה, לפי העניין, יחליטו אם לאשר את הבקשה, לאשרה בתנאים כאמור בסעיף 26ה, או לדחותה בתוך 30 ימים מיום שהועברה עמדת הגורם המאשר כאמור בסעיף קטן (ג), או בתוך 30 ימים מיום שחלף המועד להעברת עמדתו כאמור, לפי המוקדם; רשות הרישוי או הוועדה, לפי העניין, יישלחו את ההחלטה למבקש, לגורם המאשר, לרשות הגז הטבעי ולוועדה המקומית שתחום הבקשה נמצא בתחומה.
(ה) לעניין החלטה בבקשה לפי סעיף זה, סמכויות הגורם המאשר יהיו נתונות לרשות הרישוי או לוועדה, לפי העניין, ויחולו על ההחלטה הוראות סעיף 26ה(ב) ו-(ג).
(ו) מנהל הרשות או עובד הרשות שמינה לעניין זה, יוזמן לדיון בבקשה לפי סעיף זה, ויהיה רשאי להביע את עמדת הרשות בנוגע לבקשה.
תוקף האישור לפי סעיף 26ה
26ו1.
(א) תוקפו של אישור בהליך מהיר הוא שלוש שנים מיום שניתן.
(ב) לא הוחל בעבודה בתוך שנה מיום מתן האישור – בטל האישור, אך רשאי הגורם המאשר, לפי שיקול דעתו, ולפי בקשת המבקש, לחדשו.
אישור או תיאום עם הרשות המקומית לשם קיום תנאי באישור
26ו2.
קבע הגורם המאשר בהחלטתו תנאי ולפיו נדרש אישור או תיאום עם הרשות המקומית או מי מטעמה, תאגיד עירוני או תאגיד מים וביוב (בסעיף זה – הרשות המקומית), יחולו הוראות אלה:
(א) פנה המבקש לרשות המקומית, תשיב הרשות המקומית לפניית המבקש בתוך 30 ימים ממועד שהתקבלה פניית המבקש;
(ב) השיבה הרשות המקומית כי נדרשות השלמות מצד המבקש, תשיב הרשות המקומית למבקש בתוך 15 ימים מיום שהוגשו לה ההשלמות שנדרשו.
(ג) לא השיבה הרשות המקומית למבקש בהתאם למועד לפי סעיף קטן (א) או (ב), יראו כאילו קוים התנאי שנקבע בהחלטת הגורם המאשר.
עכשיו, רק לגבי זה, יש לנו עוד תיקון מוצע לסעיף הזה. ברישא, שמתייחסת לתנאי שיכול להידרש לתיאום עם הרשות המקומית או מי מטעמה, תאגיד עירוני או תאגיד מים וביוב, אנחנו מבקשים להוריד את המילים "תאגיד מים וביוב", ולשנות את הנוסח בהתאם.
דרור לוינגר
¶
מאחר שאנחנו לא מאפשרים בסעיף הקודם של קבלת ההחלטה וקביעת התנאים, אנחנו לא מאפשרים לקבוע צורך באישור תיאום או היוועצות עם גורם שהוא לא הרשות המקומית. ולכן, גם כאן, זה סעיף שמדבר על הפרוצדורה של הרשות המקומית להתעסק עם אותם אישורים שנקבעו. ולכן, תאגיד המים הוא לא הרשות המקומית. תאגיד המים הוא תאגיד המים. אז מאחר שהוא בעל מתקן תשתית בפני עצמו, ואי אפשר לקבוע תנאי שצריך תיאום או היוועצות איתו לשלב הביצוע, אז לא צריך גם לכלול אותו כאן, בסעיף שמדבר על הפרוצדורה.
טל פוקס
¶
בעצם יש פה שני הסדרים משלימים, תקן אותי אם אני טועה. אחד נוגע בעצם לבעלי מתקני תשתיות שאמרנו, שהתיאומים נעשים איתם בשני שלבים. בשלב המקדמי לבקשה ולאחר הבקשה יש לו אפשרות להגיש הערות. ולכן, הוספנו את הסעיף שלפיו לאחר השלב הזה, אי אפשר לדרוש בצעם ממנו כתנאי לאישור הבקשה עוד תיאומים נוספים. ולכן, אנחנו מורידים אותו מפה, כי זה הסעיף שמסדיר את כל הנושא של איך יתבצעו התיאומים הנוספים, אם נדרשו, שכמובן, כפי שאמרתי, לא נכללים כאן אם לא ניתן לבקש מהם תיאומים נוספים.
דרור לוינגר
¶
נכון, אני רק אומר שאין מניעה שחלק מהדברים שהמהנדס יכול לקבוע תנאים בהחלטה, הוא כן יכול לקבוע תנאים לעניין מניעת פגיעה בתשתית. כלומר, מה שתאגיד המים רצה להגיד, המהנדס יכול להכניס בהחלטה כתנאים, אבל הוא לא יכול לשלוח אותו לעוד פעם עוד אישור עם גופים אחרים.
שגיב חנין
¶
כבוד יושב הראש, אנחנו מתאמים, אין בעיה. עושים הכל, מעבירים תוכניות מתוקנות, נפגשים עם מי שצריך, מעבירים את ההעברות. אבל, זה לא נגמר. והפרוצדורה הזו, הפינג-פונג מול הרשות המקומית, גם פה, אין לו סיום. בסופו של דבר, אחרי שאנחנו סיימנו את התיאום ההנדסי - - -
טל פוקס
¶
בעצם, ההליך שאתה מתאר, ויתקנו אותי הגורמים המקצועיים אם אני טועה – קיים גם היום. שבעצם נדרשים כל מיני תנאים, ואחר כך נדרשים תיאומים נוספים, ואז יש לכם הליכים של פינג-פונג עם כל מיני גורמים, לרבות הרשויות המקומיות. הסעיף הזה לא מבטל את הצורך בתהליכים עם הרשויות המקומיות, אבל הוא בא לסייע לכם בצורה הזאת, שהוא בעצם תוחם את הזמנים. זה אומר שאם פניתם, ורשות צריכה להגיב בזמן קצוב, ואם היא לא מגיבה, גם יש לכם איזושהי ברירת מחדל, שלפיה אתם יכולים להתקדם, ואתם לא צריכים לחכות לאישור שלהם.
שגיב חנין
¶
להליך עצמו. אבל, המועדים לא מסיימים את ההליך. בסופו של דבר, הם אומרים, אתה תחכה, אתה תחכה שאנחנו נאשר לך שאתה סיימת לתאם. אתה תשב ואתה תחכה שאנחנו נאשר לך. אבל, אני כבר גמרתי את התיאום ההנדסי, אין לי מה להוסיף יותר, אבל אני צריך לשבת ולחכות. אני והקבלן שלי יושיבם ומחכים לנייר.
שגיב חנין
¶
כשאני מסיים את התיאום ההנדסי, ואני יודע מתי אני מסיים את התיאום ההנדסי, אני יכול להתקדם, אלא אם כן אמרו לי אחרת. אלא אם כן לא עצרו אותי. אני יודע מתי אני מסיים. האחריות היא שלי. אני לא אעשה משהו מבלי שתיאמתי עד הסוף. אני לא אעשה משהו.
מאיה קרבטרי
¶
יש כאן מנגנון של אישור שבשתיקה. שנייה, יש כאן מנגנון ייחודי של אישור שבשתיקה. קיבלתם מנגנון ייחודי. מה עוד רוצים? זה אישור שבשתיקה. אתה מתקדם ואתה יכול לעבוד. לא עונים? אתם מתקדם ועובד. אם אנחנו לא ענינו.
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב, רבותיי, תקשיב טוב למה שאני אומר לך. אתה פתאום באת, ואני כועס על החלוקה. ישבתם איתם על הכל, באתם עם עורך דין כדי שמה? שיתחיל את הכל מאפס? אתה לא קנית את הרשויות המקומיות. הסברתי לך. יש תמיד בירוקרטיה כזאת. גם להם יש זכות החלטה על מה שקורה בתחום העיר. ומספיק עם זה. זה הכל. מה העניין הזה? לא הבנתי. אתה לא מבין את הזה. מה אתה רוצה? אתה, בגלל שאתה צריך להכניס צינור גז, קנית את הרשות? קנית את מהנדס העיר? את ראש הרשו? בחייך, מספיק עם זה. איזה מן בקשות אלה, אני לא מבין את זה. יש גבול גם לבקשות, בחייכם. ברור, תעשו לכם פה , תחמו לכם את הזמן, אם המהנדס בא עם משהו לא נכון, תגידו ערר על זה. מה אתם רוצים?
מה קורה שבאים, סתם בן אדם שבונה בית, והוועדה לא זה, הוא מגיש ערר. זה תהליך קיים. אתם לא יכולים להתחמק מהתהליך הזה. מה אתם רוצים? אני לא מבין את זה. מה? מה העניין הזה? עכשיו, בגלל שהולכים, יש בעיות בחיבורי הגז, אז באו ועשו חוק אחר כדי להקל עליכם, נכון, יכולות להיות עוד בעיות, אני לא אומר שלא. אולי בעוד שנה נשב לתיקון החוק על הבעיות החדשות. אבל, אתה לא יכול לבקש עכשיו שהרשות תיעלם מהמפה רק בגלל שאתה צריך לחבר איזה חיבור גז או להעביר צינור. מה? אתה היחיד שמעביר צינור במדינה הזאת? מה אתם רוצים? אני לא מבין את זה. לבוא ולהגיד, אני לא מאמין לרשות, הם יתנו לי סתם תשובות. אבל, זה חל על כל משרדי הממשלה. מה? אזרח פונה, יכולים לענות לו "בקשתך בטיפול", אז נכון, נענתה, אז יש תשובה. ברור שיש גם דברים כאלה. מה אתם רוצים? אני לא מבין.
נטע נוסבאום
¶
מפת עדות
26ז.
עם סיום ביצוע העבודות לפי הבקשה לאישור בהליך מהיר, יגיש בעל רישיון החלוקה מפת עדות כפי שנקבע לפי סעיף 261(ד)(4) לחוק התכנון והבנייה לכל אלה:
(1) למהנדס הוועדה, ובוועדה מקומית לפי סעיף 19 לחוק התכנון והבנייה, גם למהנדס הרשות המקומית שבתחומה הוקם מיתקן הגז;
(2) לרשות הארצית לכבאות והצלה;
(3) לרשות הגז הטבעי.
(ב) על גבי מפת העדות יסומנו המגבלות שיחולו בשל מיקומו של מיתקן הגז כפי שבוצע.
אופן הגשת בקשה והעברתה, ואופן מסירת הודעה או החלטה
26ז1.
(א) בקשה תוגש בכתב, באופן דיגיטלי, והעברת בקשה לפי הוראות סעיף 26ו תיעשה באופן דיגיטלי; הודעה או החלטה של גורם מאשר או גורם שהחליט בבקשה בהתאם להוראות סעיף 26ו יימסרו באופן דיגיטלי.
(ב) מנהל מינהל התכנון, בהסכמת מנהל רשות הגז הטבעי, רשאי, אם ראה צורך בכך, לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון הודעה בדבר האופן הדיגיטלי שבו יש להגיש בקשה, להעביר בקשה לפי הוראות סעיף 26ו או למסור הודעה והחלטה כאמור בסעיף קטן (א); פורסמו הנחיות בהתאם להוראות סעיף קטן זה, יוגשו או יימסרו המסמכים כאמור בהתאם להנחיות שפורסמו.
טפסים
26ח.
מנהל מינהל התכנון, בהסכמת מנהל רשות הגז הטבעי, רשאי, אם ראה בכך צורך, לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון טפסים לעניין יישום סעיפים 26ב עד 26ח, הכוללים את פרטי המידע לפי סעיפים 26ב1, 26ג ו־26ד, ופרטים אלה בלבד; פורסמו טפסים בהתאם להוראות סעיף קטן זה, יוגשו המסמכים כאמור בהתאם לטפסים שפורסמו.";
(2א) בסעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד1) נפגעו על ידי אישור בקשה בהליך מהיר לפי סעיפים 26א עד 26ח, מקרקעין שמיתקן הגז נמצא בהם או מקרקעין הגובלים עמם, יחולו הוראות סעיף קטן (ב), בשינוי זה: במקום "יום תחילתה של התכנית" יבוא "יום אישור הבקשה בידי הגורם המאשר".";
(3) בסעיף 38, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), המועצה רשאית לקבוע אמות מידה או הוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל משווק לצרכן ביתי לתת לצרכן, לרבות לגבי העניינים האלה:
(1) דרכי התקשרות עם הצרכן;
(2) האופן והתדירות של משלוח החשבונות;
(3) אופן גביית התשלומים בעבור העוסק בשיווק גז טבעי ובעבור בעלי רישיונות הולכה וחלוקה, לרבות גבייה בשיעורים וסדרי הגבייה והתשלום;
(4) שיעורי הריבית או הפרשי ההצמדה והריבית שישולמו על איחור בתשלומים;
(5) המקרים והתנאים שבהם רשאי העוסק בשיווק גז טבעי להפסיק או לצמצם את אספקת הגז לצרכן;
(6) אופן ותדירות מתן האפשרות לצרכן לעבור ממשווק למשווק;
(7) דרכי טיפול בפניות ובתלונות הצרכן לרבות כללים בדבר תיעוד ודיווח.
(ב2) נוסף על האמור בסעיף 66, אמות מידה או הוראות שייקבעו בהתאם להוראות סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
(ב3) לעניין סעיף קטן (ב1), "משווק לצרכן ביתי" – עוסק בשיווק, אף אם לא נקבעה לגביו חובת רישיון לפי סעיף 5, המשווק גז טבעי לאחד מהצרכנים האלה:
(1) צרכן הרוכש גז לשימוש ביתי;
(2) צרכן הנמצא בשכונת מגורים שהצריכה המרבית במיתקני הגז המשמשים אותו אינה עולה על 16 מטרים מעוקבים של גז טבעי לשעה."
(3א) בסעיף 40 לחוק משק הגז הטבעי, אחרי "בעל רישיון" יבוא "או משווק לצרכן ביתי כהגדרתו בסעיף 38(ב3)".
(4) בסעיף 49 לחוק משק הגז הטבעי, ברישה, במקום "בתכנית עבודה, או" יבוא "בתוכנית עבודה", אחרי "לפי סעיף 26" יבוא "או אושר מיקומו של מיתקן גז בהליך מהיר לפי סעיף 26ב" ובמקום "למקרקעין שבתחום התוכנית או המפרט" יבוא "למקרקעין שבתחום התוכנית, המפרט או תחום הבקשה";
(4א) אחרי סעיף 50 יבוא
¶
הודעה לבעל מיתקן תשתית
50א.
מבלי לגרוע מהוראות סעיף 50, לא ייכנס בעל רישיון למקרקעין בהם קיים מיתקן תשתית כהגדרתו בסעיף 26א בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף 49, אלא לאחר שמסר לבעל מיתקן התשתית הודעה על הכוונה לעשות כן, ועל העיתוי המתוכנן לכך, וחלפו 15 ימים מיום מסירת ההודעה;
(ב) נציג מטעם בעל מיתקן התשתית כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להיות נוכח במהלך ביצוע פעולות לפי סעיף 49.
(ג) ביצוע פעולות לפי סעיף 49 לא יותנה באישור או הרשאה של בעל מיתקן תשתית כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם נקבע כאמור בתכנית שאושרה לפי חוק התכנון והבניה שהיא תכנית מפורטת או תכנית הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, בתכנית עבודה, באישור רשות הרישוי לפי סעיף 26, בהחלטה לאישור בקשה בהליך מהיר לפי סעיף 26ה או מכוח סמכות מפורשת הנתונה לו לפי חיקוק.
טל פוקס
¶
במקום "ומכוח סמכות מפורשת הנתונה לו לפי חיקוק" אנחנו רוצים להעביר את הנוסח ולכתוב "ומכוח סמכות מפורשת הנתונה לבעל מתקן תשתית לפי חיקוק".
נטע נוסבאום
¶
(5) בסעיף 77(א) לחוק משק הגז הטבעי, ברישה, אחרי "בעל רישיון" יבוא "או משווק לצרכן ביתי";
(1) בסעיף קטן (א), ברישה, אחרי "בעל רישיון" יבוא "או משווק לצרכן ביתי", בפסקה (10) במקום "סעיף 38" יבוא "סעיף 38(א) ו-(ב)" ואחרי פסקה (17) יבוא:
"(18) פעל בניגוד לאמות המידה או להוראות שקבעה המועצה, בעניינים המנויים בסעיף 38(ב1).";
(3) בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "ו"משווק לצרכן ביתי" – כהגדרתו בסעיף 38(ב3)";
(6) בסעיף 105 לחוק משק הגז הטבעי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות הראשונה והשנייה, ואולם שינוי התקן כאמור בפרט 2(ב) לתוספת הראשונה אינו טעון הסכמת שר הפנים.";
(7) אחרי סעיף 106 לחוק משק הגז הטבעי יבוא:
"תוספת ראשונה
(סעיף 26ג(א))
מידע ומסמכים שיש לכלול בבקשה לאישור בהליך מהיר
(1) תשריט בקנה מידה של 1:500, שייערך על גבי מפת מדידה שנערכה ונחתמה בידי מודד בעל רישיון לפי פקודת המדידות[footnoteRef:2], והמעודכנת לשנה שלפני מועד הגשת הבקשה, שבו סומנו על גבי המפה כל אלה, באופן שמאפשר קריאה של כל אחד מהם בנפרד או יחד עם האחרים: [2: חוקי א"י, כרך ב', עמ' 1308.]
1. רצועת השטח המיועדת להנחת צינור גז תת־קרקעי שהוא חלק מרשת החלוקה, המתווה של הרצועה ורוחבה, ופירוט המגבלות שיחולו עליה;
1. מיקום מיתקני נקודת המעבר;
1. ייעודי הקרקע והגבלות הנוגעות לשימושי הקרקע, בהתאם לכל התוכניות המאושרות לפי חוק התכנון והבנייה החלות בתחום הבקשה;
1. כל מיתקני התשתית וכל מיתקני הגז הנמצאים בתחום הבקשה, לרבות מיתקנים כאמור שטרם הוקמו אך אושרו בתוכנית לפי חוק התכנון והבנייה, והמגבלות החלות בשלהם;
1. שטח לעבודות זמניות הנלוות לעבודות הקמת מיתקן הגז לפי הבקשה לאישור בהליך מהיר, אם המגיש מבקש לכלול באישור הוראות לעניין שטח כאמור, לרבות שטח לעירום עפר, שטח אחסנה ודרך גישה זמנית אליו;
1. אזור נטול מקורות הצתה סביב מיתקנים הכוללים נישוב, אם נדרש; לעניין זה, "מקורות הצתה" ו"נישוב" – כהגדרתם בתקנות לפי סעיף 25(טו);
(2) נספח בינוי ותיאום תשתיות, חתום בידי מתכנן מיתקן הגז, אשר יתייחס, בין השאר, לנושאים אלה:
1. תנוחה של מיתקן הגז המתוכנן על גבי מפת המדידה כאמור בפרט 1 לתוספת, לרבות סימון מיקום מיתקני תשתית קיימים ומתוכננים;
1. פירוט התכנון המוצע של מיתקן הגז, לרבות הלחצים המתוכננים, עומק ההטמנה וחציות עיליות ותת־קרקעיות של מיתקני תשתית אחרים, והכול בהתייחס גם לתיאור פני שטח, למיתקני תשתית שכנים ומיתקני גז שכנים, תת־קרקעיים ועיליים, למבנים, וכן לקווי בניין בהתאם לתקן ישראלי ת"י 5664, חלק 3[footnoteRef:3]; [3: י"פ התשס"ח, עמ' 2360.]
1. פרטי תכנון נקודתיים נדרשים, ובכלל זה פרטי החציה והשילוט;
1. שטח לעבודות זמניות, אם נדרש, כאמור בפרט 1(ה) לתוספת;
(3) מפרט שאושר לפי סעיף 24, למיתקן הגז שלגביו מבוקש האישור בהליך מהיר;
(4) המידע או ההתייחסות שהעבירו בעלי מיתקני תשתית, בהתאם לסעיף 26ב1, אם הועברו, או העתק הפנייה לבעל מיתקן התשתית, אם לא קיבל בעל רישיון החלוקה מידע או התייחסות כאמור.
תוספת שנייה
(סעיפים 26ב1 ו-26ד(ב))
הודעות לבעל מיתקן תשתית ולבעל מקרקעין במסגרת הליך מהיר
(1)
בפנייה לבעל מיתקן תשתית לפי הוראות סעיף 26ב1, יציין בעל רישיון החלוקה כי באפשרות בעל תשתית למסור לו את המידע בדבר מיתקן תשתית שבתחום הבקשה ואת התייחסותו לבקשה בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לו הפנייה; בעל רישיון חלוקה יצרף לפנייתו כאמור תשריט בהתאם להוראות פרט (1)(א) לתוספת הראשונה ובנוסף, את תיאור המיתקן המבוקש, ובכלל זה מאפייני הצינור ולחץ הצינור המבוקש.
(2)
(א) בהודעה לבעל מיתקן תשתית לפי הוראות סעיף 26ד(ב), יציין המבקש כי באפשרות בעל מיתקן תשתית או בעל המקרקעין להגיש את הערותיו לבקשה למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז שאליו הוגשה הבקשה, לפי העניין, עם העתק למבקש, בתוך 15 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה, ובנוסף, כי יראו בעל מיתקן תשתית או בעל מקרקעין שלא הגישו הערות כאמור כאילו הסכימו לבקשה, בהתאם להוראות סעיף 26ד(ג); המבקש יצרף להודעתו כאמור את הבקשה, ובכלל זאת את מסמכי הבקשה המנויים בפרטים (1) ו-(2) לתוספת הראשונה.
(ב)(1) הודעה לבעל מקרקעין לפי סעיף 26ד(ב) תימסר או תישלח לבעל המקרקעין לפי מענו הידוע, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, או אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל המקרקעין לצורך משלוח הודעה לפי סעיף קטן זה; המבקש יצרף לבקשה את אישור המסירה כאמור או ראיה אחרת המעידה על קיום הוראת סעיף קטן זה;
(2) לא ידוע למבקש מענו של בעל המקרקעין כאמור ולא הצליח להשיגו במאמץ סביר –
1. יצהיר, בתצהיר חתום ומאומת, כי מענו של בעל המקרקעין אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו;
1. יפרסם הודעה על גבי שלט במקום בולט בסמיכות לחלקת בעל המקרקעין וכן באתר האינטרנט של המבקש; בהודעה כאמור יפורטו עיקרי הבקשה לאישור בהליך מהיר, תחום הבקשה, דרכי העיון בבקשה ובכללן אפשרות קבלת הבקשה באופן דיגיטלי, וכן האפשרות של בעל המקרקעין בתחום הבקשה לשלוח את הערותיו לבקשה למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז, שאליו הוגשה הבקשה, לפי העניין, עם העתק למבקש, בתוך 21 ימים ממועד הפרסום.
1. פרסם המבקש פרסום כאמור בפרט משנה (ב), יעביר למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז שאליו הוגשה הבקשה, אסמכתא לפרסום וכן את התצהיר כאמור בפרט משנה (א).".
עכשיו, יש לנו פה תיקונים.
תיקון חוק התכנון והבניה
17א.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 –
(1) בסעיף 12ז(3), במקום "לפי סעיפים 28(ב), (ג) ו-(ד)" יבוא "לפי סעיפים 28(ב), (ג), (ד) ו-(ד1)";
(2) בסעיף 261(ד)(2), במקום "או תכנית עבודה שאושרה לפי סעיפים 25 או 25א לחוק משק הגז הטבעי" יבוא "תכנית עבודה שאושרה לפי סעיפים 25 או 25א לחוק משק הגז הטבעי או בקשה שאושרה בהליך מהיר לפי סעיפים 26ב עד 26ח לחוק משק הגז הטבעי.
הוראת שעה – תיקון חוק תאגידי מים וביוב
17א1.
החל מיום תחילתו של חוק זה ועד יום ז' בסיוון התשפ"ח (1 ביוני 2028) יקראו את סעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, כך שבהגדרה "פעילות נוספת", בסופה יבוא:
"(7) ביצוע עבודות להקמת תשתית גז טבעי עבור בעל רישיון לחלוקת גז טבעי, לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002."
תחילה לעניין תיקון חוק משק הגז הטבעי
17ב.
תחילתם של סעיפים 26א עד 26ח לחוק משק הגז הטבעי, כנוסחם בסעיף 17 לחוק זה, ביום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023).
שגיב חנין
¶
תודה, אדוני. שתי הערות. לגבי תיקון ל-50א סעיף קטן (ג). לאחר שכבר עברנו את הרשות המקומית, ותיאמנו וקיבלנו אישור וכו' וכו, כשאנחנו מגיעים לשלב של ביצוע עבודות, אז לפחות שם שנוכל לעבוד מבלי לתאם מחדש ולחכות לאישורים נוספים. ולכן, הבקשה שלנו, אדוני, היא לאחר התיבה "בעל מיתקן תשתית כאמור בסעיף קטן (א)", להוסיף או רשות מקומית. כלומר, לצרף גם את הרשות המקומית יחד עם בעל מתקן תשתית.
גלעד שי
¶
כלומר, כמו שלא צריך לתאם עוד פעם עם בעל מתקן תשתית, גם מול הרשות המקומית, שעברנו מולה את כל התהליך, גם מולה לא צריך לתאם אישור.
היו"ר דוד ביטן
¶
איפה אנחנו? סיימנו? לא, רגע, רגע, שנייה רגע. מה קורה על חברות כלכליות, אמרתי לכם, זה שכתוב בחוק, אמרתם שהם יכולים להגיש בקשות, זה לא אומר כלום, כי זה משרד הפנים לא יגיד להם, זה לא בתחום העיסוקים שלכם. לפי התקנון או אני לא יודע מה. צריך שזה יהיה כתוב גם כן. שגם חברות, חוץ מתאגידי מים, גם חברות כלכליות עירוניות, יוכלו לבצע דברים כאלה.
היו"ר דוד ביטן
¶
יבוא הממונה על המחוז, מנכ"ל משרד הפנים, אני לא יודע מה, היועץ המשפטי של משרד הפנים ויגיד לכם שזה לא לפי התקנון. התקנון אומר שאתם צריכים לעבוד בתחום הרשות המקומית בעניינים שקשורים ללא יודע מה, לדברים שכתובים בתקנון.
צחי בן ציון
¶
מה שיושב הראש שואל זה האם צריך לעשות תיקון מפורש שיגיד שגם החברות הכלכליות יכולות. אז פה דנו.
היו"ר דוד ביטן
¶
כי יושב הראש שלכם ביקש ממני את זה. אבל, אם יש פתרון חוקי, אז אני לא צריך להכניס את זה.
טל פוקס
¶
בעצם, המצב, מאיה, מה שאתם אומרים זה שהמצב החוקי הקיים מאפשר את הפעילות של החברות הכלכליות בהקמת רשת חלוקה.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר, אתם יכולים, רבותיי. מבחינתי, אם אתם תראו, תבדקו את זה עם היועצת המשפטית שלנו, שאתם צריכים לעשות איזשהו תיקון, אתם תשבו על הנוסח ותעשו את זה. אני לא צריך להיות בזה. תבדקו את עצמכם, בסדר?
היו"ר דוד ביטן
¶
זה דבר ראשון. לא יודע מה כתוב בתקנונים וזה. אני חושב שההערה שלהם לעניין השצ"פים הקטנים, יש לה איזשהו היגיון. תשקול את זה עוד פעם. כי אם באמת מדובר בשצ"פ ממש קטן, וצריכים להתחיל לעשות עיקופים רק בגלל שבחוק לא מאפשרים להם את זה, אז יש בעיה.
מאיה קרבטרי
¶
איפה שאין זה כי יש סיבה מיוחדת. יש מקום רגיש, ואפשר להגיש בקשה בהליך רגיל, זה מקרה חריג.
דרור לוינגר
¶
אפשר לבדוק, זאת אומרת, אני יכול לחשוב על הצעה שצריך לבחון אותה, שלעניין שצ"פים נוריד את אותה מגבלה, אבל תהיה סמכות בהחלטה שהמהנדס, אם יש חשש לפגיעה בתפקוד השצ"פ, יהיה שיקול להגיד לו שהוא לא יעבור.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה זה מפריע לך? זה באמת לא צריך להפריע לרשות הגז. אתה, גם כן יש לך עניין של חברות הגז.
צחי בן ציון
¶
לא בגלל שצ"פ של, רגע, רגע, אני רוצה רגע, אני לא רוצה שיהיה מצב שבגלל שצ"פ כלשהו, הוא יוכל להעיף את כל התוכנית החוצה.
דרור לוינגר
¶
כן. המשמעות היא כזאת – הוא מקבל בקשה, הבקשה יש בה מעבר בשצ"פ. עכשיו, נניח שהשצ"פ יהיה פחות מעשרה דונם, ואין הוראה בתוכנית שאומרת שאפשר להעביר תשתית תת-קרקעית. אנחנו נאפשר לאשר את הבקשה בשצ"פ הזה. אבל, למהנדס תהיה סמכות בהחלטה לעניין השצ"פים, אם אין חשש של פגיעה בתשתיות.
דרור לוינגר
¶
רגע, ואז אין פגיעה בתפקוד השצ"פ. אבל, ברור שהמהנדס, התשובה של המהנדס תהיה אחת משתיים. או שהוא יגיד שהוא לא מסכים בשצ"פ הזה והוא דוחה את הבקשה. וזה בסדר, זכותו לדחות. או שהוא יגיד, אתה יכול לתקן. תקן, תעקוף את השצ"פ.
צחי בן ציון
¶
השאלה אם אפשר לאפשר למהנדס, או לגורם, מה זה שזה לא יהיה, לאשר גם בשצ"פ שלא יעלה על זה לשיקול דעתו. בלי קשר לכל הבקשה.
צחי בן ציון
¶
לא, אני לא רוצה שבגלל שצ"פ, הוא יוכל להגיד, כל הבקשה לא נכנסת בגדר התנאים לתוכנית. את זה אני לא רוצה. אני אומר, רגע, רגע, אני רוצה לחדד את מה שאני אומר. אני אומר שאם הגענו לשצ"פ שלא נכנס כרגע בנוסח הזה, אז הדבר הקטן הנוסף, שני אלה שיישארו כמו שהם, התנאים. השצ"פ שלא נמצא פה, המהנדס, יש לו שיקול דעת להכליל את זה ולא. הוא, לשיקול דעתו הבלעדי. אבל, הוא לא יכול להגיד שרק בגלל השצ"פ הוא לא יכול לדון בתוכנית.
דרור לוינגר
¶
לא, מה זאת אומרת? זה כמו שתגיד שהוא מגיש תוכנית של עשרה ק"מ, ועשרה מטר ממנה עוברת בשטח למגורים. התשובה של המהנדס תהיה, אני דוחה את הבקשה. היא לא תהיה, אני מאשר את הבקשה ובלבד שתעשה כך וכך. כי הוא יכול, אסור לו. התנאים שלו שהוא יכול לקבוע זה רק לעניין אופן ביצוע העבודות. המשמעות היא דחיית הבקשה. או להגיד, במהלך 30 הימים, תגיש מתוקן לא במגורים, אז גם יהיה תגיש מתוקן לא בשצ"פ. זה ברור שהמשמעות היא דחיית הבקשה.
היו"ר דוד ביטן
¶
הבנתי. אני מציע, רשות הגז, אני מציע, לדעתי, אפשר להגיע לנוסח מוסכם. תשבו על זה אחר כך, מה שתגיעו.
צחי בן ציון
¶
אני רק אומר שאם לא הגענו לנוסח מוסכם, רק ברשותך, אז זה יהיה הנוסח. שלא יהיה מצב שרק בשביל נצטרך עוד פעם לפתוח את התהליך.
צחי בן ציון
¶
אני אתן לדרור, אבל אני רק אומר שלי חשוב, אם לא הגענו להסכמות, אנחנו חוזרים לנוסח הזה ולא חוזרים עוד פעם.
דרור לוינגר
¶
אני אומר מה נראה לי, אני מציע רגע עקרון שננסה לנסח אותו כמה שיותר מדויק, ושבעיני הוא נותן מענה.
דרור לוינגר
¶
נבין אם אנחנו נקבע את זה כשיקול ב-26ה, שמדבר על השיקולים בהחלטה או שנדבר על זה בייעודים.
דרור לוינגר
¶
לא, אז אני אומר, הכוונה היא כזאת, אחד משתיים - או שנקבע ברשימת הייעודים שטח ציבורי פתוח. ואז בשיקולי ההחלטה נקבע לעניין שטח ציבורי פתוח, חשש לפגיעה בתפקוד השצ"פ כשיקול שלגביו אפשר לקבל החלטה. או, שברשימת הייעודים נקבע שצ"פ ככל שהשתכנע המהנדס או לפי שיקול דעת המהנדס לעניין פגיעה בשצ"פ.
דרור לוינגר
¶
ודאי. ודאי. לא, הרעיון כאן זה לפשט. כלומר, להוריד את העשרה דונם, להוריד את ההפניה לתוכנית אחרת, ופשוט להגיד שטח ציבורי פתוח, אם אין חשש לפגיעה.
גלעד שי
¶
אנחנו מסכימים עם דרור לגבי, בעצם, שלוש אפשרויות לגבי ייעוד השצ"פ. שתי האפשרויות הראשונות שדיברנו עליהן מקודם, ואפשרות שלישית, לפי שיקול דעת.
דרור לוינגר
¶
לא, לא, לא. זה לא מה שאמרתי. לא יהיו שלושה תנאים שונים ומשונים שהולכים לסבך את החקיקה.
היו"ר דוד ביטן
¶
עם כל הכבוד, יש עניין בטענה הזאת. אז תנסחו את זה בצורה כזו שנמצא פתרון לעניין הזה. זה הכל. בסדר? ואתה, אל תנפח את זה יותר.
היו"ר דוד ביטן
¶
הטענה נכונה במובן מסוים, רק צריך להגיע להסכמה עם מינהל התכנון ועם רשות הגז, ואל תנפחו לי את זה יותר ממה שזה צריך להיות. זה הכל.
שגיב חנין
¶
50א(ג), בדיוק דרור רוצה כבר להשיב. ביקשנו, אחרי שגמרנו את כל התיאומים מול הרשות המקומית, קיבלנו תנאים, הבאנו אישורים - - -
שגיב חנין
¶
אז כמו שאני לא צריך לעשות שוב תיאומים מול בעל תשתית, שלא נצטרך לעשות שוב תיאומים מול הרשות המקומית.
היו"ר דוד ביטן
¶
אין דבר. בעל תשתית, תקשיב, בעל תשתית, יש היגיון. כיוון שהוא יכול לעכב אותך עד מחר בגלל שהוא לא הביא לך בדיוק איפה התשתית עוברת. רשות מקומית, זה השטח שלה, ואתה כן תעשה איתה תיאומים גם אם אתה רוצה וגם אם אתה לא רוצה. אוקיי? ובזה נגמר הסיפור. לא יודע, כל הזמן אנחנו חוזרים לאותו טיעון, כאילו הם נהיו בעל הבית על השטח של הרשות. הם רק נכנסים לטה ומעבירים קו. זה הכל. מה? אז מה לא תיאומים? איזה תיאומים? התיאום היחיד כרגע שנותנים לכם פה, זה החזרת המצב לקדמותו כמו שצריך. אם צריך תיאום לזה אז תעשו את התיאום הזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז מה זה תיאומים? אתה תמיד צריך לדבר עם המהנדס, עם איש השטח שלהם. מה אתם רוצים? שלא ידברו איתכם?
נעם ברימן
¶
אדוני יושב הראש, בוא נבין. היינו בתהליך מסודר של בקשה לאישור מהיר. שלחו אותנו לתיאומים עם רשות התמרור ועם כל הגופים בתוך הרשות המקומית.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה לא תיאום. לא. אתה צריך להבין. עם הרשות המקומית, זה דבר שהוא נעשה תוך כדי, במסגרת העבודות הם רשאים לשלוח משיהו שיראה מה אתה עושה. הם רשאים כל מיני דברים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא רוצה להיכנס לזה. זה בלוח העבודה מול הרשות מול האנשים שלה. זה לא נקרא תיאום. זה נקרא עבודה ביחד.
גלעד שי
¶
סליחה, זה לא הסעיף. הסעיף בא ואומר שאנחנו צריכים עכשיו לבקש עוד פעם אישור של הרשות המקומית.
גלעד שי
¶
זה לא הסעיף של התיאום. אנחנו מדברים על סעיף אחר. אנחנו מדברים על סעיף שאומר, שהם רוצים שכשאנחנו נכנסים לעבודה אחרי שקיבלנו את כל האישורים, שוב פעם יתנו את זה באישור של הרשות המקומית. על זה הסעיף מדבר.
טל פוקס
¶
לא, אבל אתה אמרת לפני רגע שאנחנו קבענו פה חובת אישור נוספת של הרשות המקומית. תפנה אותי למקום המדויק, כי אני לא רואה את זה פה בסעיף רק.
שגיב חנין
¶
במסגרת אישור הבקשה, זה הוויכוח שהיה עכשיו, יכול המהנדס לדרוש אישור של הוועדה המקומית, אישור של הרשות המקומית. זה סיימנו. אושרה הבקשה.
טל פוקס
¶
אוקיי, אבל אני שואלת, אתם אמרתם שבסעיף 50א(ג), אז רק אני רוצה להבהיר. אתם לא טוענים שהוספנו פה חובת אישור עם הרשות המקומית, כפי שאמרתם, אתם טוענים שלא בעצם כתבנו באופן מפורש - - -
טל פוקס
¶
סליחה. תנו לי לסיים, ואז. אני פשוט רוצה להבהיר כי מה שאמרתם, להבנתי, הוא לא מדויק. אתם אמרתם שנדרש אישור נוסף של הרשות המקומית לפי 50א(ג). לפי הבנתי את הסעיף, לא נדרש פה, בסעיף הזה לא נקבעת חובה של אישור נוסף מהרשות המקומית. נקבע בעצם שלא ניתן לדרוש מבעל מתקן תשתית תיאום נוסף, וזאת כיוון שיש לנו בעצם שתי אפשרויות לעשות תיאומים איתו, והתיאום צריך להיעשות עד לשלב של מתן האישור של הבקשה.
ענת הדני
¶
סליחה, אנחנו נשיב רגע, שנייה אחת. ענת הדני, מייצגת פה את פורום 15. מה שאם אני מבינה, שחברי מבקש לעשות, זה לבטל את ההודעה, כשאתה נכנס למקרקעין, לבטל את ההודעה מראש.
ענת הדני
¶
מה זאת אומרת? סליחה רגע, אם אתה מבקש להכניס את הרשות המקומית יחד עם בעל מתקן ב-50א, אז זו המשמעות של זה.
שגיב חנין
¶
נוסח מאוד פשוט של (ג) - ביצוע פעולות לפי סעיף 49 לא יותנה באישור או הרשאה של בעל מיתקן תשתית. אנחנו מבקשים לא יותנה באישור והרשאה גם של הרשות המקומית. זה הכל. זה הכל. אלא אם כן, זה נקבע בתוכנית, בחיקוק.
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב, בסדר. הרשות המקומית, בכל מקרה אתם צריכים לדבר איתה. נו, עזוב. אני לא יכול לסלק אותם מהעניין הזה. אין מצב. זה לא חברת החשמל, זה השטח בתחומה.
היו"ר דוד ביטן
¶
ויש לה מה להגיד. מה זה הדבר הזה. עכשיו, אני מציע דבר כזה. תראו, הרי, כל הפחדים שלהם לאור העבר, זה דבר שאני מבין אותו. גם הרשויות לא היו בסדר בהרבה מאוד עניינים, אין ספק. מה שאני מציע, זה החוק הזה הולך לקראת, לא לקראתכם, כי זה לקראת הציבור. הציבור צריך את זה. בצורה די הוגנת ודי טובה, ועם כל התיקונים עשינו לחוק ההסדרים, כפי שהוגש, אז זה טוב מאוד. ברור שזה לא מכסה את הכל, וברור שיהיו עוד בעיות. מה שאני מציע, זה שעוד שנה, עוד שנה מתחילת החוק, אנחנו נקיים עוד ישיבה, ואז תעלו אם יש עוד בעיות או בעיות במימוש של העניין הזה, ואנחנו, אם צריך, נתקן עוד פעם. אין שום בעיה. אנחנו באותו, יש לנו אינטרס משותף לקדם את העניין הזה. לכולנו. אוקיי? אתם, מבחינת העבודה שלכם, זו העבודה שקיבלתם ואתם מרוויחים על זה כסף, זה בסדר גמור מבחינתי. ואנחנו, מבחינת הציבור, נחבר גז למפעלים וכל מה שצריך, בסדר?
לא נוכל לפתור עכשיו את כל הפחדים שלכם. זה לא קיים. אנחנו סומכים שהרשות צריכה לפעול בצורה תקינה ולא לעשות לכם סתם בעיות. אבל, אי אפשר לבוא ולהגיד לרשות עכשיו לזוז הצידה. זה שטח שנמצא בתחומה. זה שטח שהיא אחראית עליו, ואין מה לעשות. אני לא יכול. גם חברות, תאגיד מים למשל, מה אתם חושבים? שהעירייה לא מסתכלת מה היא עושה? היא לא צריכה לקבל אישורים על כל מה שצריך? גם כאן, אבל הם יודעים להסתדר איתם. זה כל העניין. תלמדו להסתדר איתם גם. אם אתם לא, קשה לכם ברשות מסוימת, לכן הכנסתי את הסעיף שגם תאגיד מים שכבר קשור לעירייה, וזאת העבודה שלו לעשות תשתית, אתם לא חייבים לקחת אותם, דרך אגב. אתם יכולים לקחת איזו חברה שאתם רוצים. אבל, הרבה יותר קל, אם הצעת המחיר שהם נתנו היא הצעה מצוינת, הרבה יותר קל לקחת אותם. ולא חברה אחרת. הרי, אתם לא מבצעים בפועל, נכון? אתם נותנים לאחרים לבצע. אז זה הכל.
נעם ברימן
¶
בהערה קטנה של נוסח בלבד, בסעיף 50א(ג), יש שם הפניה לתהליכי האישורים לפי סעיף 26ה. צריך להוסיף גם את 26ו, כי זה הליך האישור המהיר בשלב - - -
נעם ברימן
¶
סעיף 50א, סעיף קטן (ג). יש שם אישורים, הוספתם, יש שם אישורים לפי סעיף 26ה, וצריך להוסיף גם את 26ו, שזה הליך האישור בהעברה לבקשה נוספת.
דרור לוינגר
¶
החשש שלהם, שלאור ההתייחסות ב50א לבעל תשתית, יובן מזה שהרשות המקומית יכולה לקבל שם מעמד להכניס הערות בשלב ההודעה על הכניסה. אנחנו עשינו כאן הסדר, שבסך הכל מאפשר לרשות המקומית להכניס מה שהיא רוצה, תוך כדי תנועה, במהלך הבקשה.
היו"ר דוד ביטן
¶
מבחינתי, תקשיב, תקשיב, מבחינתי אתה לא בעל הבית, אבל אתה, מבחינת תכנון וכל ההליכים האלה, מבחינתי אתה המוביל. אם אתה חשוב שיש משהו בזה, תקן את זה. אין לי בעיה.
דרור לוינגר
¶
לא, ברור. ממש לא. בסוף, בעל רישיון בא לאישור, והיה צ'אנס לרשות המקומית להיכנס, היא לא אמרה שום דבר, המהנדס לא קבע שום תנאי, אף אחד לא קבע שום דבר, ועכשיו כשהוא בא להיכנס והוא מרגיש שהוא סיים, פתאום - - -
טל פוקס
¶
לא, אני לא מדברת על זה. אני מדברת על הערת הנוסח ל-(ג) של אישור בקשה בהליך מהיר, שזה צריך להיות גם סעיף 26ה וגם סעיף 26ו, מבחינתי זה בסדר. זה יסתדר כי אנחנו נגדיר אישור בקשה בתיקוני הנוסח. אישור הבקשה יהיה לפי אחד משני הסעיפים. אני מסכימה עם זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אוקיי, אז אני יוצא להפסקה מהישיבה הזאת. חוזרים ב-14:30.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:18 ונתחדשה בשעה 15:28.)
היו"ר דוד ביטן
¶
אני פותח שוב את הישיבה בנושא של הגז. שלחנו אתכם לשבת על שניים-שלושה דברים, אני מבין שעשיתם עוד כמה תיקונים, אז אסור לשלוח אתכם, נראה לי. זה הסוף, נכון? אז קדימה. בואו נסיים את זה, ונוכל לשלוח את זה לכל חברי הכנסת ולכל הגופים. כן.
דרור לוינגר
¶
טוב, אז ככה. עלה איזשהו עניין של מה בעצם קורה בסיטואציה שבה מתקן מוקם בתחומן של כמה רשויות, כמה וועדות מקומיות. יוצא אחד עם הרשת ברשות אחת, יכול להיות באמצע רשות שרק עובר דרכה הצינור, וברשות השלישית נמצא הצרכן. אז ברור, כמו שבכל יתר ההליכים, כל מהנדס מאשר את הבקשה בתחומו. אבל עלתה בעיה שבגלל ההגדרה שמכניסה אותך לתוך התחולה של הסעיף הזה, יבינו שבתוך אותו תחום של בקשה, צריך להיות כלול גם רשת, גם הצרכן וגם כל המתקן. אז עשינו איזושהי הבהרה, שטלף הנוסח אצלך, לא אצלי, שבעצם מסדרת את הדבר הזה.
טל פוקס
¶
אנחנו נבקש לתקן את הנוסח, לדייק את הנוסח בהמשך. וזאת אם אחד החיבורים או יותר, אינו כלול בתחום הבקשה. אני אקריא את כל הפסקה, סתם כדי שזה יהיה רגע טיפה יותר ברור על מה אנחנו מדברים.
צחי בן ציון
¶
רגע, רק לפני ההקראה, אני רוצה רגע להגיד. המטרה היא שזה יהיה ברור שאם זה עובר ביותר מרשות מקומית אחת, שלא יהיה מצב שאי אפשר יהיה להגיש את הבקשה.
טל פוקס
¶
26ב מדבר על התנאים, בעצם, שבהם ניתן להגיש בקשה בהליך הזה. התנאי הראשון הוא, ואני אקריא אותו בשלמותו ביחד עם התוספת שלנו – (1) מתקן הגז נועד לחבר בין רשת חלוקה שניתנו לגביה האישורים הנדרשים לפי פרק זה, או שהוקמה בהתאם לתוכנית לפי חוק התכנון והבניה לבין צרכן, וזאת אף אם אחד מהחיבורים או יותר אינו כלול בתחום הבקשה. זאת אומרת, אם יש חיבור שנמצא בתחום של רשות מקומית אחרת, והבקשה הוגשה אליו, אז עדיין נוכל להגיש את הבקשה בהליך המהיר, זה לא יוציא אותנו מהמסלול.
דרור לוינגר
¶
נכון. כל עוד, כמובן, בעצם התכלית, אבל, בכל זאת שזה נועד לחבר בין רשת לבין צרכן, לא משהו אחר, אבל שכל אחד יכול לעשות מה שבתחומו.
צחי בן ציון
¶
עוד פעם, רק כדי לחדד עוד משהו, זה לאו דווקא חיבורים או לא, אלא גם הצנרת, אבל אנחנו נסדר את זה בנוסח. אבל, הכוונה היא בגלל שאנחנו מודדים פה מרחק מסוים, ושבסוף זה צריך להתחיל מנקודה מסוימת ולחבר צרכן קצה, מה שלא קיים בתוכניות אחרות, אז שלא יהיה מצב שזה לא מאפשר. זאת אומרת, זה לא רק החיבורים, זה יכול להיות גם הצנרת. אבל, עוד פעם אנחנו נטייב את זה בנוסח.
דרור לוינגר
¶
אז, כרונולוגית, בנוסח, העניין היה תיקון הסעיף שמדבר על השטחים הציבוריים הפתוחים. מה שעלה בדיון. אז, למעשה, בסעיף 26 - - -
דרור לוינגר
¶
בסעיף 26ב, בפסקה (3), בעצם, מדבר על ייעודי הקרקע שבהם אפשר להקים את המתקן. בפסקה (3)(ב), מה שיישאר שם יהיה קרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח. בלי כל התנאים שכתובים שם, אם מתקיים אחד מאלה מותרת הקמת תשתית או שטח של עשרה דונם. בעצם, ניתן יהיה להגיש את הבקשה בכל שצ"פ, בכל שטח ציבורי פתוח, ובעצם כאמירה משלימה לפתיחת התנאי הזה, אנחנו מוסיפים - - -
צחי בן ציון
¶
כלומר, רגע, רק לדייק, כלומר אנחנו מורידים את כל המגבלות שנשארו שם. השצ"פ יהיה רק שצ"פ בשלב הזה, ועכשיו אנחנו נוסיף לזה את מה שיגדיר דרור.
טל פוקס
¶
אז בוא אני אתרגם את התיקון לחקיקתית. זה בעצם, בסעיף 26ב, בפסקה (3), בפסקת משנה (ב), נכון? מה שיישאר זה במקום ה"אמור בה" יבוא "קרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח". בעצם זה מוריד את כל הפירוט.
דרור לוינגר
¶
עכשיו, במקום זה, בעצם אנחנו מוסיפים בסעיף 26ה(ג), אני אקריא פשוט את כל הפסקה, ואני אומר איפה התוספת. "החלטת הגורם המאשר כאמור בסעיף קטן (א) תונחה על פי שיקולים תכנוניים ומהתוכניות החלות לפי חוק התכנון והבנייה ובשים לב להערות בעל המקרקעין ופוטנציאל הפגיעה..." עכשיו באה התוספת – "פוטנציאל הפגיעה בשטח ציבורי פתוח הכלול בתחום הבקשה, או פוטנציאל הפגישה בתשתית אחרת שעלול לגרום לפגיעה סביבתית חמורה ביותר ובלתי הפיכה, ועל פי אלה בלבד..." וכאן זה כבר ממשיך לנוסח הקודם. כלומר, אפשר להגיש בכל שטח ציבורי פתוח, וניתנת בעצם סמכות, שיקול הדעת של המהנדס אם לאשר או לא לאשר ואיך לאשר, אמור להיגזר גם מפוטנציאל הפגיעה באותו שטח ציבורי פתוח.
טל פוקס
¶
זה בעצם משלים לתיקון שעשינו ב26ב, ואומר שאמנם שם לא יהיו תנאים של כניסה לתוכנית מבחינת הדרישות הנוספות לשטח ציבורי פתוח, אבל, בעצם, הנושא של השטח הציבורי הפתוח הוא הופך להיות אחד מהשיקולים המנויים בסעיף שנוגע לשיקולים להחלטה. נכון? כן? לא נראה לי שהם הקשיבו.
טל פוקס
¶
כן, אני בעצם מסבירה ותאשרו שמה שהסברתי זו אכן הכוונה, כדי שנהיה סגורים על זה. בעצם במקביל לזה שבסעיף 26ב, בתנאי של השצ"פ, זה בעצם מאפשר כניסה של כל שצ"פ לתוכנית בלי תנאים נוספים, ירדו התנאים של העשרה דונם, וירד התנאי של התוכנית. כל שצ"פ יוכל להיכנס לתוכנית. ובעצם, בתיקון, כתיקון משלים לזה, עכשיו אנחנו מכניסים לסעיף שמדבר על שיקול הדעת של הגורם המאשר בקבלת ההחלטה, העניין של הפגיעה, פוטנציאל הפגיעה בשצ"פ בתחום הבקשה, נכנס כשיקול ברשימת השיקולים של הגורם המאשר בהחלטתו.
דרור לוינגר
¶
עכשיו, היו לנו, בעצם איזשהם תיקונים מבהירים. כן, זה ב-26ה(ב), שמדבר על רשימת התנאים, יש שם תיקון מבהיר. הנוסח שמופיע בפניכם זה היה הגורם המאשר לא יקבע בהחלטתו תנאים, אלא לעניין וכו' וכו'. אנחנו רוצים שם להבהיר שזה בסיטואציה שבה הוא מאשר את הבקשה. והנוסח החדש יאמר אישר הגורם המאשר את הבקשה בתנאים לא יקבע בהחלטתו תנאים אלא לעניין אופן ביצוע העבודה וכו' וכו'. כלומר, שזה בא לידי ביטוי רק בסיטואציה של בקשה שמתאשרת, ולא על בקשה שנדחית. אבל, זה, אין כאן שינוי מהותי, זה באמת תיקון מבהיר.
טל פוקס
¶
אני יכולה להקריא אם אתה רוצה. בעצם, בסעיף 26ה(ב)(1) זה לא הנוסח שהיה בפני הוועדה, זה בעצם הנוסח שאנחנו הקראנו היום יותר מוקדם. התחלנו בגורם המאשר לא יקבע בהחלטתו תנאים. אז בעצם אנחנו מוסיפים לפני, בתחילתה של הפסקה – "אישר הגורם המאשר את הבקשה בתנאים, לא יקבע בהחלטתו תנאים אלא בעניינים הנוגעים לאופן ביצוע העבודה וכו'. וכמו שדרור הסביר, מבחינתנו זה חידוד של הנוסח. המשמעות להבנתי, לא השתנתה. אנחנו בכל מקרה נוגעים לבקשה שאושרה בתנאים. מבחינתנו אין בעיה להוסיף את ההבהרה הזאת.
דרור לוינגר
¶
בהמשך לזה, עוד תיקון שגם לטעמנו הוא תיקון מבהיר שלא משנה שום דבר במהות. בפסקה (2), זאת אומרת 26ה(ב)(2). היה כתוב, בעצם מדבר על התנאים על זה שהייתה כאן מגבלה שבמסגרת התנאים, המהנדס, הגורם המאשר יקבע דרישה לתיאום או התייעצות עם בעל מתקן תשתית, שאינו הרשות המקומית, או אישורו. אז הנוסח אמר בנוסף לאמור בפסקה (1) לא יקבע גורם המאשר דרישה לתיאום או התייעצות. הנוסח שאנחנו מציעים יאמר קבע הגורם המאשר תנאים בהתאם להוראות בפסקה (1), לא יכללו התנאים כאמור דרישה לתיאום או היוועצות. זה לחלוטין תיקון טכני שבצעם בא להבהיר שהדרישה לתיאום או היוועצות היא מוגבלת רק לאותם תנאים שהוא גם ככה מוסמך לקבוע בבקשה, והוא לא יכול לקבוע את הדרישה לתיאום או היוועצות לגבי דברים אחרים. לטעמנו זה כך גם היה קודם, אבל זה תיקון שקצת עוזר בפרשנות.
אנחנו ממשיכים לעוד. בסעיף 26ו(2), שעוסק בפרוצדורה של אישור או תיאום עם הרשות המקומית, בנחה שקבעו, בעצם, הסעיף מדבר על זה שגורם מאשר קבע בהחלטת תנאי ולפיו נדרש אישור או תיאום עם הרשות המקומית או מי מטעמה או תאגיד עירוני, קבע הוראות לעניין הזמנים שיש לרשות להשיב לבקשה לתיאום כאמור.
דרור לוינגר
¶
26ו(2). עלה חשש שמגישים בקשה לאותו גוף, והגוף משיב תשובה בזמן, רק שהוא אומר בתשובה למשל, הבקשה בבדיקה. כן? ואז אי אפשר לומר שהוא לא השיב, אבל הוא לא השיב לגופו של עניין. אז אנחנו מציעים לחדד ולהוסיף, בכל אחת מפסקאות, מסעיפי המשנה, פנה המבקש לרשות המקומית, תשיב הרשות המקומית לפניית המבקש, לגופה של הפניה, בתוך 30 יום ממועד שהתקבלה פניית המבקש. זה אותו דבר בסעיף (ב) – השיבה הרשות המקומית כי נדרשות השלמות מצד המבקש, תשיב הרשות המקומית לבקש לגופה של הפניה בתוך 15 יום מיום שהוגשו ההשלמות. וגם בסעיף קטן (ג) – לא השיבה הרשות המקומית למבקש לגופה של הפניה בהתאם למועד האמור, במועד לפי סעיף קטן (א) או (ב), יראו כאילו קוים התנאי. זה נועד למנוע את החשש שישאירו תשובה שלא לגופו של עניין, ויתקעו את המבקש מלהתקדם.
טל פוקס
¶
זו בעצם הדוגמא שנתתם אתם שיכולים לתת איזושהי תשובה של "הבקשה בבחינה" ולהבהיר שלא זו הכוונה, אלא תשובה מהותית.
שגיב חנין
¶
אני הייתי רוצה לומר לפרוטוקול, שלהבנתנו, על החלטה כזאת של רשות מקומית, יש זכות להגיש עתירה מנהלית לבית משפט לעניינים מנהליים. זאת להבנתנו. ואנחנו חיים עם ההבנה הזאת. שאם אנחנו מקבלים תשובה שלילית מהרשות המקומית, שהיא לא מאשרת, אז זה בעצם האפשרות היחידה שלנו, לעתור על ההחלטה הזאת בבית המשפט לעניינים מנהליים.
דרור לוינגר
¶
אם נניח היה לאשר עם מחלקת ההנדסה שאין פגיעה בלא משנה, בגלל איזושהי תשתית חשמל עירונית או לא משנה מה, הוא מגיע למחלקת הנדסה והם אומרים אנחנו לא מאשרים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז כל התיקונים שעשינו, אנחנו רוצים לבטל, להשאיר אותם כמו שהם? תגידי להם שחבל להם על הזמן. שאם הם יתעקשו יותר מידי, אז אני אעשה להם הפוך על הפוך. את מבינה? זה לא השר, זה בכלל הזה. זה הפקידות. כן.
דרור לוינגר
¶
בסעיף 50א שמדבר על הודעה לבעל מתקן תשתית. בסעיף קטן (ג), למעשה יש שם תוספת של מילה אחת. הסעיף אומר ביצוע פעולות לפי סעיף 49, לא יותנה באישור או הרשאה של בעל מתקן תשתית כאמור בסעיף קטן (א). הנוסח שהיה קודם היה אלא אם נקבע כאמור בתוכנית. אנחנו רוצים לחדד ולומר – אלא אם נקבע תנאי כאמור בתוכנית. כדי שיהיה ברור שצירך להיקבע התנאי של האישור או ההרשאה בתוכנית. זה גם לטעמנו תיקון טכני, כי זו הייתה הכוונה.
מאיה קרבטרי
¶
אנחנו מתנצלים, פשוט היינו עד הרגע האחרון בסעיפים האלה, אז אנחנו לא הגענו לזה. אבל, אנחנו עדיין, אין שינוי בעמדתנו אבל נבדוק מחדש.
טל פוקס
¶
לא, אני אומר. כששאלתי אתכם קודם אם בעצם מבחינתכם אין מניעה חוקית לעשות את הפעילות הזאת במסגרת החברות הכלכליות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מנסה להבין, אם עכשיו יודיעו לנו מחר או ביום ראשון בבוקר שיש בעיה, אז אני צריך לשלוח עוד פעם את כל החוק, או רק את התיקון הזה?
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר, אם אין בעיה. אני, אין לי בעיה. אם אין בעיה, אז בשביל מה מבלבלים לי את המוח על זה? אם אין בעיה. טוב. עוד משהו? יותר אני לא שולח אתכם לשבת, אז תגידו לי.
טל פוקס
¶
אז בעצם הקראנו. הדבר היחיד שיהיה צריך להקריא בפעם הבאה זה הסעיפים, להבנתי, הסעיפים שאנחנו תיקנו אחרי ההקראה של היום. זאת אומרת, רק הסעיפים שנגענו בהם בחלק הזה של הישיבה. ואז נתקדם משם.
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב, תודה רבה לכולם. אנחנו נצביע על זה בתחילת שבוע הבא או בשבוע הבא. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:47.