ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 02/05/2023

נהיגה תחת השפעת שימוש בסמים ובאלכוהול

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
02/05/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 8
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
יום שלישי, י"א באייר התשפ"ג (02 במאי 2023), שעה 11:05
סדר היום
נהיגה תחת השפעת שימוש בסמים ובאלכוהול
נכחו
חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר
חברי הכנסת
בועז טופורובסקי
מוזמנים
אלכסנדר בורוכוב - מפקח אזורי, מחלקת התמכרויות, משרד הבריאות

ענבל בן ישעיה - מנהלת תחום רכב ונהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי נאור - יו"ר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי - ראש אגף תכנון ומדיניות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נועם קליין - דובר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

רפ"ק דנית גלעד - עו"ד, חטיבת התביעות, ק' הנחיה וחקיקה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק מיכל בן-דוד כהן - עו"ד, חטיבת התביעות, ק' הנחיה וחקיקה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

סימונה זילבר - רמ"ד ייעוץ משפטי וחקיקה של אגף התנועה, המשרד לביטחון לאומי

אתי כהנא - מנהלת תחום בכירה (חומרים פסיכו-אקטיביים), הרשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי

רותי תוינה - מ"מ ממונה מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך

פנחסי נסים - רו"ח, רפרנט בחטיבת הביטוח, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

אסתר שלמק - מנהלת המעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה, בי"ח שיבא תל השומר

אופיר לבון - יו"ר החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה, ההסתדרות הרפואית בישראל

יעל לוריא - מנהלת המרכז הארצי למידע בהרעלות, בי"ח רמב"ם

ליעד קייקוב - רכזת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, עמותת "אור ירוק"
ייעוץ משפטי
אלעזר שטרן
מנהלת הוועדה
בת שבע פנחסוב
רישום פרלמנטרי
מירב מקלר - חבר המתרגמים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.
נהיגה תחת השפעת שימוש בסמים ובאלכוהול
היו"ר בועז ביסמוט
בוקר טוב לכל מי שהגיע ולכל המשתתפים, אנחנו התכנסנו כאן היום לישיבה בראשותי בנושא נהיגה תחת השפעת שימוש בסמים ואלכוהול. כמובן שהדיון הזה הוא נוכח שיעור ההרוגים בתאונות דרכים שנגרמו כתוצאה בשימוש בסמים ובאלכוהול ולצערנו הרב, ממש לאחרונה, ביום העצמאות, ארעה תאונת דרכים קשה, קטלנית, עצובה, שבה נהרג באופן טרגי התינוק בן השנה, מעיין דונוביץ ז"ל, אנחנו כמובן מחזקים כולנו, אני מניח שכולכם מצטרפים אלי, את ידי המשפחה, מאחלים החלמה מלאה ובריאות איתנה לפצועים באותה תאונה, כמובן לאבא, לאם, לאח בן ה-7 ואנחנו שוב, שולחים להם את תנחומנו הכנים.

כמובן שבשל האיסור, יש איסור לדון בנושאים שנמצאים בהליך חקירה של משטרת ישראל ומשרד הבריאות, אז יש נושאים כמובן שאנחנו לא נעלה על סדר יומה של הוועדה, באופן ברור. אני רואה כאן את ההנהון וככה צריך להיות.

בדיקה לאיתור סמים ואלכוהול בקרב נהגים, גם אם יש שלא אוהבים את זה, אבל מה לעשות, אלה כלים חיוניים ויעילים באכיפה, בהרתעה, במאבק בתופעת הנהיגה תחת השפעת שימוש בסמים ואלכוהול. אנחנו היום, בישיבה הזו, נבקש לברר מהם סוגי הבדיקות שמצבעים שוטרי משטרת ישראל, כולל מבדקים פיזיולוגיים, מוטוריים, כמובן שאם יש דברים שצריך יהיה להוסיף, אז אני אשמח לשמוע, או גם לתקן. מה מידת המהימנות של אותן בדיקות, המורכבות של ביצוע בדיקה, כמה הפולשנות שלה. אנחנו הרי ב-2023, לציבור יש מה להגיד ובצדק, תוך שמירה על איזון בין המאבק בין הקטל בדרכים ובין החובה לשמור על הזכות לפרטיות וזכותו של אדם על גופו.

לבקש כמובן לשמוע משאר גורמי האכיפה, הבריאות והחינוך, נעשה למניעת נהיגה תחת השפעת שימוש בסמים ובאלכוהול, החל מחינוך, הסברה, הגברת האכיפה כמובן ועוד אם יש דברים אחרים שעל הפרק, או שאפשר באמת לחשוב עליהם.

ננצל את המפגש הזה היום כדי לקבל נתונים נוספים אודות שיעור השימוש בבדיקות אקראיות לבחינת מידת השכרות של נהגים ובחינת מידת כשירותם לנהוג, כולל הבדיקות המתקיימות גם בחירת המקום עצמו בו מתבצעת הבדיקה, כמו למשל ליד אזורי בילוי. כולנו הרי לא תמימים ויודעים, כאשר אני הייתי בגיל הטיפש עשרה והיום, ההתייחסות לאלכוהול היתה שונה, וגם את זה צריך לבוא ולקחת בחשבון. וכן, בדיקות במקרים של תאונה או חלילה במקרי מוות, כגון אותן בדיקות שעושים, בדיקות רוק לזיהוי שרידי סם, נשיפון בחד פעמי לזיהוי רמת האלכוהול באוויר הנשוף והאם יש שימוש בנשיפון, מה לעשות המידע האלקטרוני חוזר, לאחד הדיונים הקודמים אבל פה בצורה שונה, האם יש שימוש בנשיפון לאלקטרוני. מה היקף הבדיקות במכשירי ינשוף שמהימנותו גדולה יותר מנשיפון לניטור אלכוהול בבדיקות, כמה מכשירי ינשוף קיימים ברשות אגף התחבורה במשטרה, מה סדר העדיפות שקובע את הפריסה הארצית, מה כוח האדם המוקצה לאכיפה והאם יש מספיק כמובן, ועד עמה היא משמעותית. כמה בדיקות מבצעים לאיתור שרידי סמים ורמות אלכוהול בקרב נהגים, מה מידת האכיפה וסוגי הענישה בהתאם לחומרת העבירות. עבירות מסכנות חיים ושלום הציבור.

אתם רואים, יש הרבה מאוד דברים על הפרק, הנושא הוא חשוב. ראינו רק ביום העצמאות ששוב מדובר בדבר הקדוש מכל, שזה חיי אדם. ראשונת הדוברים תהיה נציגת המשטרה, סנ"צ סימונה זילבר רמ"ד ייעוץ משפטי וחקיקה של אגף התנועה.
סימונה זילבר
בוקר טוב, אנחנו כמובן מצטרפים לדברים ושולחים איחולי החלמה לפצועים ותנחומים למשפחה. כדי לסבר את האוזן, היקף התאונות שיש בהן מעורבות של אלכוהול וסמים עומד על סביבות 2-3% מכלל התאונות שמתרחשות מדי שנה ובעצם אני יכולה להגיד שמבחינת תאונות קטלניות, השנה היו עד כה 2 תאונות קטלניות, שאנחנו יודעים שהן במעורבות או רקע של שכרות של אלכוהול או סמים. זו ירידה משנה שעברה שבה היו 3 תאונות קטלניות כאלה, וגם כשמסתכלים על כלל התאונות בהשוואה בין 2021 ל-2022, אנחנו בירידה של 24% בתאונות שהן על אותו רקע, וגם בהשוואה בין התקופות היחסיות של 2022 לשנה הנוכחית, אנחנו בירידה של 16% בתאונות. אנחנו מקווים שכך ימשיך.

שמעתי את הדברים, קיבלנו מראש ממנהלת הוועדה, אז אני אסביר ואיפה שצריך, תשאלו, תדלגו וכו'. בעצם יש עבירה שהוגדרה בפקודת התעבורה שקובעת איסור לנהוג ברכב בשכרות. השכרות היא עבירה שדינה מאסר שנתיים או קנס. ביחד איתה יש פסילת מינימום שקבועה בפקודת התעבורה, של שנתיים. זאת אומרת, שמי שמורשע בנהיגה בשכרות, עונשו, בין היתר, שנתיים פסילה. אם תרצו פירוט על ענייני הענישה, אז נמצאות כאן נציגות התביעות, אז אפשר יהיה לשאול אחר כך.

מבחינת סוגי הבדיקות שהמשטרה עורכת, המשטרה בעצם מוסמכת בצורה מאוד מסודרת בחוק, בפקודת התעבורה, וסוגי הבדיקות הן בהתאמה להגדרה של מי הוא שיכור. סוגי השכרות העיקריים שקבועים בפקודה, העיקריים שנאכפים, השכרות של אלכוהול המוכרת, שהיא שמי שבגוף שלו נמצא אלכוהול בריכוז שהוא גבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה. הריכוז נקבע על 240 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף. מיקרוגרם בליטר אויר נשוף או 52 מ"ג אלכוהול ב-100 מ"ל דם. אוכלוסייה נוספת שנקבע לגביה רף שכרות נמוך יותר, זאת אומרת סובלנות מעטה יותר לנוכחות של אלכוהול בנהיגה, הוא אוכלוסיות מיוחדות, נהג חדש, נהג שהוא מתחת לגיל 24, נהגים ברכבים המסחריים או נהגים ברכבים הציבוריים, והסף הנדרש מהם נמוך יותר, והוא עומד על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, זאת אומרת, במקום 240, 50. ו-10 מ"ג אלכוהול ב-100 מ"ל דם, במקום 50 מ"ג אלכוהול. אז אלה האוכלוסיות הנמוכות.

אפשרות נוספת לבדיקה של שכרות היא מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן ע"פ איזה שהיא בדיקה של מאפיינים פיזיים שגם לגבי זה שאלתם. בהתאמה בעצם להגדרות השכרות האלה, הפקודה מסמיכה שוטר לדרוש מנהגים דגימות שונות. הדגימה הראשונה ששוטר מוסמך לדרוש זה דגימה של אויר נשוף, כדי לבדוק אלכוהול. הדגימה הזאת היא דגימה שאפשר לדרוש מאדם ללא חשד והסירוב למסור דגימה כזאת, נחשב כאילו נהג בשכרות.

הבדיקות הן בדיקות לאוויר נשוף של אלכוהול ומתבצעות באמצעות מכשיר הינשוף, שמוכר לכם. הינשוף הוא בעצם מכשיר לבדיקת ריכוז האלכוהול במכשיר נשוף, יש לו שני חיישנים, שהם בלתי תלויים, ובעצם בבדיקה מבוצעות 2 נשיפות, כל נשיפה נותנת 2 תוצאות. תוצאה סופית – 4 תוצאות, מה שעומד לחובת הנהג זה הנמוכה מבין כלל הבדיקות. זהו מכשיר שהוא מכיר ראייתי. שאלתם מבחינת מהימנות, מכשיר שהוא בעל תו תקן ישראלי, נפוץ בשימוש באכיפה גם בעולם. לא שנוי במחלוקת מבחינת פסיקתית אצלנו, נכון לעכשיו, ואנחנו עובדים איתו בשוטף. ברשות המשטרה היום 78 מכשירים, המכשירים נמצאים בפריסה ארצית רחבה מאוד, בחלוקה בין אגף התנועה, שאוכף בצירים הבין עירוניים, לבין יחידות התנועה במחוזות, שאוכפים בתוך הערים, ובעצם מבחינת התרשמות על היקפי הבדיקות, אנחנו יכולים לדעת כמה דו"חות אנחנו רושמים, או כמה תיקים אנחנו פותחים, כי חלק מהאירועים האלה נפתחים כתיק ולא רק כדו"ח. אבל כמה בדיקות מבצעים, לא סופרים כל בדיקה, כי הרבה בדיקות הן בדיקות שבסופו של דבר הנהג יוצא לדרכו, נמצא כלא נתון תחת השפעת אלכוהול, אבל כהערכה אפשר להגיד שאנחנו משתמשים ב- 55,000 פיות בשנה. המכשיר הוא מכשיר של נשיפה, שיש לו פיה חד פעמית, אז הפיה החד פעמית על 78 מכשירים, משתמשים בערך ב-55,000 פיות בשנה. זה מבחינת התבחין.

אפשר להגיד, לעניין אכיפה, שבשנת 2022 נרשמו מעל 5700 דו"חות שכרות, נפתחו מעל 3300 תיקים בעבירות של שכרות. השכרות זה גם אלכוהול וגם סמים, זה ביחד, מהווים בערך 1/2% מכלל האכיפה במשטרה בדו"חות ו-38% מכלל התיקים שהמשטרה פותחת בתחום התנועה. מתחילת השנה הנוכחית נרשמו מעל 1800 דו"חות, נפתחו מעל 1200 תיקים. יש מגמה של עלייה גם באכיפת דו"חות שכרות בין 2021 ל-2022, אז זה לעניין הינשוף.

אמצעי נוסף שעומד לרשותנו, הם הנשיפונים. הנשיפונים הם מכשירים אינדקטיביים לבדיקה של ריכוז אלכוהול באוויר נשוף, הכוונה היא, שהם לא משמשים כראייה בבית משפט, אלא הם מהווים סנן ראשוני. מכשיר שנותן תוצאה תוך מס' דקות, כך שניתן לשחרר נבדק בהירות, אם נמצא שאין אלכוהול באוויר שהוא נשף. זה מכשיר שעובד על חיישן אלקטרוכימי, ויש לנו כ- 800 מכשירים כאלה ברשותנו. ושוב, אותו הסיפור כמו הינשופים. אפשר לדעת מבחינת פיות על היקף השימוש. בכל שנה אנחנו עושים שימוש בערך ב-450,000 פיות לנשיפון, אז אלה היקפי השימוש באמצעי הזה. זה לגבי אויר נשוף.
היו"ר בועז ביסמוט
סליחה שאני קוטע אותך, דיברת על המספר 78 שיש ברשותכם של המכשיר עצמו. סתם אני סקרן, העלות של כזה מכשיר. למה אני שואל? כי מן הסתם זה יותר זול מכיפת ברזל, אני מניח, כי 78, עוד פעם, אני לא מומחה ולא מתיימר, אבל עושה רושם שאם המספרים הם במגמת עליה, וגם האוכלוסייה היא במגמת עלייה, יש להניח ש-78 זה לא המספר הגבוה שהיית מצפה לו. אני טועה או מטעה?
סימונה זילבר
תראה, אופטימלית היינו רוצים שכמה שיותר שוטרים יוסמכו לאכוף באמצעות המכשיר הזה, זו הסמכה מיוחדת. מספר המוסמכים נגזר ממספר המכשירים שיש. הפריסה שלנו היא כזאת שההשתדלות היא שאף יחידה, או אף גורם אוכף, יהיה במרחק של יותר מחצי שעה מינשוף. זה המקסימום. כמובן שאפשר לטייב את זה. זה דבר שהוא ברור, הוא תלוי אמצעים. זה לגבי זה.

סוג בדיקות אחר ששוטר מוסמך לדרוש, שוב לפי הקביעה בפקודת התעבורה, היא לדרוש דגימת רוק. גם דגימת רוק, כמו דגימת האלכוהול, רוק זה לסמים. דגימת הרוק, כמו הדרישה לאוויר נשוף, לא דורשת איזה שהוא חשד כדי לבקש את הדגימה, זה תיקון חקיקה שהסדיר את נושא דגימות הרוק בשנת 2018, ממש בשלהי הכנסת ה-20 ולפני כל מה שקרה פה אחרי, למרות שהוסדר ב- 2018, יש פערי חקיקה שהם משמעותיים לנו לאכיפה כלפי אוכלוסייה שהיא משתמשת בסמים בין אם ברישיון, המטופלים, ובין אם לאו. פערי החקיקה האלה שטרם הוסדרו, בעצם מעכבים את השימוש השוטף, הטוב והנכון שלנו בערכות הרוק. אז דבר שהיינו מאוד מאוד שמחים לקדם.

יש תיקון תקנות של שכרות. תקנות התעבורה, פרק שמסדיר איך בודקים את התוצרים של הדגימות, איך לוקחים, איך בודקים. שנים רבות מתעכב בין משרד הבריאות למשרד התחבורה תיקון של משרד התחבורה.
היו"ר בועז ביסמוט
מה זה שנים רבות?
סימונה זילבר
יותר מעשור להערכתי. אני מאגף התנועה יותר מעשור, ואני מכירה את זה יותר מעשור שאנחנו מחכים לתיקון החקיקה הזה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
תיקון איזה חקיקה, סליחה?
סימונה זילבר
תיקון של תקנות השכרות. תיקון תקנות התעבורה מ-169 א' והלאה. מה שמסדיר את בדיקות השכרות. זה לא רק רוק, זה גם דם, זה גם שתן, זה גם הינשוף שמחכה לאיזה שהוא תיקון חקיקה שהוסדר בפסיקה. אז זה תיקון שאנחנו מבינים את העיכוב, אבל היינו מאוד מאוד שמחים להסדיר אותו.

התיקון האחר, הוא תיקון שבסמכות שר הבריאות. פקודת התעבורה קובעת שהסם הוא סם למעט סם שקבע שר הבריאות, הייתה עתירה לבית משפט עליון בנושא המטופלים בקנביס רפואי, שביקשו להחריג אותם מהגדרת הסם לצורך נהיגה בשכרות. התקנות האלה היו בשיח בין משרדי הממשלה, והיו אמורות, כבר בכנסת ה-20, היו אמורות לעבור. לא עברו.

אחר כך עלתה השאלה של היקף האוכלוסייה שתוחרג, כשהגיע שר בריאות אחר ונכון להיום, אף אחד משרי הבריאות לא קידם את תיקון החקיקה הזה, על מנת לאפשר לנו אכיפה שהיא אכיפה אפקטיבית. בואו נדבר רק על המטופלים, יש אנשים שבמרשם או שברישיון משתמשים בקנביס רפואי כתרופה, והמצב החוקי הוא שעדיין נהיגתם אסורה. אנחנו באפס סובלנות כשבגוף יש סם, או תוצרי חילוף חומרים של סם, אז זה עוד פער חקיקתי שצריך להסדיר.

סוג נוסף של בדיקות שאנחנו מבצעים, וגם הוא מוסדר בפקודת התעבורה, זה הסמכות של שוטר לדרוג דגימת שתן או דם. בשונה מהבדיקות האחרות שדיברנו עליהם פה, הסמכות קמה רק כלפי מי שהיה מעורב בתאונה, או מי שיש חשד סביר שהוא שיכור. זה בעצם מבוצע ע"י גורם מקצועי, ולא ע"י שוטר. ע"י גורם רפואי וגם כל הנושא של איך עושים, מוסדר בחוק. אז זה לגבי סוגי הבדיקות. אני חושבת שעניתי על כל מה ששאלתם.
היו"ר בועז ביסמוט
מן הסתם גם במהלך הדיון, נקבל עוד תשובות ונשמע עוד דעות. תודה רבה לך. אני מודה לח"כ בועז טופורובסקי שהגיע עכשיו לישיבה. אני אחמיא לידידי מהאופוזיציה, קודם כל אני מודה לו שהוא מאזן, או שאני מאזן, כי אני באתי אחריו. יש בועז גם פה וגם שם. השם הקסום הזה נמצא גם באופוזיציה וגם בקואליציה.

אנחנו פה מברכים אותו, כי תמיד לפני, יש לנו את הדיוני דקה האלה במליאה, ותמיד אם יש אדם שבא להאיר את דעת הקהל, ולהתריע בפני תאונות, ונותן גם עבודת הסברה וגם יותר מזה, זה בועז עצמו וברוך השם הוא חזר אלינו אחרי תאונת דרכים שהוא עצמו חווה, אז אנחנו מאוד מאוד שמחים שהוא אתנו. זה באווירה, אגב, של החזרה למושב הקיץ הזה, שבו חזרנו באווירה הרבה יותר רגועה, ואני מברך על כך. אני אומר את זה גם פה לחברי הוועדה, לכן איזה כיף באווירה הזו לתת הרבה הרבה מחמאות לחבר מהאופוזיציה, ובאמת מגיע לו, ונשמח לשמוע אותך.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
אני באמת מודה לך, אני מצטער על האיחור, כמו שראית מקודם, היינו ביחד בדיון על נושא תאונות הדרכים.
היו"ר בועז ביסמוט
אני חשבתי שאיחרת כי נהגת לאט.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
לא, הייתי ביהודה ושומרון, איתך בדיון, והמשכתי. עד היום עוד לא חזרתי לנהוג, עד אתמול היה לי סד, אז לא יכולתי לנהוג. אבל תראו, הנושא של נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול לא סתם 5% מהתאונות הן תאונות של אנשים, לפי הערכות, תחת השפעת סמים ואלכוהול, והסיכון בשימוש באלכוהול עולה פי 23, אם אני הבנתי נכון, לפי המחקרים, אבל לא צריך להיות חוקר גדול. כל מי ששתה אלכוהול, יודע עד כמה השיקול נפגע, ועד כמה אסור לעלות על הגה.

מדינת ישראל הולכת ומטפלת יותר ויותר בנושא הזה, אבל חסר לנו הרבה מאוד, יש לנו עוד הרבה מאוד מה לעשות. אמרה המשטרה על תקנות שממתינות הרבה מאוד זמן. איכשהו כל הנושא של בטיחות בדרכים, תמיד הוא נשאר אחרון בסדר עדיפויות, תמיד יש דברים יותר דחופים. תמיד יש נושאים חשובים, אבל זה לא ייפתר אם אנחנו לא נטפל בזה בגישה הוליסטית, והגישה ההוליסטית אומרת למשל, תיקון חקיקה, תיקוני החקיקה שצריך, סנקציות גם בהתאם לתיקוני החקיקה, כי גם היום למשל כבר יש מינימום של שנתיים שלילה למי שנתפס תחת השפעת האלכוהול, אבל כמעט ואף אחד לא מקבל שנתיים שלילה. הכל הא בהא תליא, כי אז מגיעים לבתי הדיון לתעבורה, יש תור ענקי וגם התובע, אין לו ברירה, הוא לא יכול לטפל בכל כך הרבה דברים, וגם השופט מעודד להגיע לאיזה שהם פשרות, ואז עושים בעצם סוג של תרגיל, כי הרי יש עונש מינימום לפי החוק, איך אפשר לתת פחות מעונש מינימום? אז כחלק מהפשרות מגיעים לכל מיני הסדרים שמרשיעים בעבירות אחרות. זה ישראבלוף.

אבל כל מי מכם שמכיר, ואני מכיר, יש לי חברים שנתפסו נוהגים תחת השפעת אלכוהול, ושללו להם את הרישיון, הם הפסיקו לשתות אלכוהול ולנהוג, כי הם הבינו שיש משטרה שתתפוס אותם, שתיקח להם את האוטו, ושזה יפגע בהם הן בחיים והן בפרנסה, וככה צריך להיות, אז צריך חקיקה, צריך תוספת בבתי הדין לתעבורה, וגם אני שמח שהעברנו גם איזה שהוא שינוי בבתי הדין לתעבורה שבא ומאפשר, בעבירות קלות, להגיע מהר מאוד לברירת מס, ולפנות קצת יותר מקום לעבירות החמורות, וזה לא מספיק, צריך אכיפה, אנחנו כולנו יודעים עד כמה חסרות ניידות במשטרת התנועה, יש 250, הבטיחו לנו 550 ב-2017, מאז עבור 6 שנים, היה צריך לעשות יותר, ועדיין לא מגיעים לכל זה.

על זה תוסיפו חינוך והסברה, כי בסופו של דבר חלק גדול מאלה שעולים על הכביש עושים את זה כי כל החברים עושים, כי הם לא מבינים את הסכנות, כי הם לא היו אף פעם באיזה שהוא מקום, הרלב"ד למשל מסבסד מקומות כאלה שממש רואים. יש סימולטורים ויש מקומות שממש רואים עד כמה זה מסכן חיים וזה יכול להציל, או אפילו להפגיש נערים עם אנשים שעברו תאונות ועבר עליהם את מה שעבר, אז כל עוד לא יהיה טיפול הוליסטי, כל עוד אנחנו נמשיך עם הישראבלוף, שבו אפילו המחוקק קובע עונשי מינימום, אז אנחנו עוקפים אותו מסביב.

זה לא קורה רק בתנועה, אבל בטח זה קורה גם בתנועה, אז אנחנו לא נפתור את זה, היתה לנו גם יוזמה שלפני שנה וחצי, אין כאן מישהו מרשות שוק ההון אני מניח, ראש רשות שוק ההון, שכבר עזב את תפקידו, הסכים שנקדם שמי שעשה תאונה תחת השפעה קשה של אלכוהול, זאת אומרת שתה הרבה מאוד, לא שתה 2-3 כוסיות, אלא שתה הרבה מאוד, אנחנו נפגע לו בכיסוי הביטוחי. זה משהו שבטח נותן לחברות הביטוח, אבל הן פחות מעניינות אותי, מעניין אותי ההרתעה.

מעניין אותי שבן אדם שנמצא בחתונה ושותה, לפני שהוא חושב אם הוא אם הוא יעלה על האוטו או ייקח מונית, חתונה, מסיבה, מפגש אצל חברים או אני לא יודע מה, קם בבוקר ובא לו וודקה, לפני שהוא או היא חושבים אם לעלות על האוטו, הם יבינו שיש סיכוי סביר שהם ייתפסו, ואם הם ייתפסו אז יש סיכוי סביר שהם לא יוכלו להתחמק מעונש. כל הדברים האלה לא קורים מספיק היום, המשטרה לא מקבלת מספיק כלים, וגם בכלים שהיא מקבלת יש עידוד, בגלל הלחץ ועומס העבודה, לעגל פינות בכל מיני מקומות. מה זה עידוד, מכריחים אותם, אין להם ברירה, אחרת הם לא מספיקים לעשות את העבודה. הרלב"ד לא מקבל מספיק תקציב, זה לא רק תקציב, זה לא רק סמכות, לא רק אחריות, אלא גם סמכות ולכן הדברים האלה ימשיכו ויקרו.

אני חושב שכשהייתה תקופה שבה היו מבצעי אכיפה רציניים, לפחות אני זוכר את זה, זה היה בשנות ה-20 שלי, לא בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אז זה היה שנות ה-20 של בועז ביסמוט, אבל שנות ה-20 שלי, שלא הייתי בכנסת, אני זוכר שניו מבצעי אכיפה, היתה ירידה דרסטית בין כל האנשים שאני הכרתי שהעזו לעלות על רכב תוך כדי שהם תחת השפעת אלכוהול, ואני חושב שהדברים האלה חייבים להיות מטופלים וההתחלה צריכה להבין שזה ממש לא גזירת גורל. יש אנשים שעולים על הכביש, עושים תאונות, ואפשר היה למנוע את זה. תודה רבה.
היו"ר בועז ביסמוט
תודה, תודה רבה. מאחר והזכרת את המאות ואת השנים, אז לעיתים אני מסתכל פה על הגיל הממוצע בכנסת ואני תוהה אם אני ביסמוט או ביסמרק, אבל זה עניין אחר. אני נהייתי פה הסבא. נשמח את אתי כהנא שנמצאת פה אתנו מהרשות הלאומית לביטחון קהילתי. אתי בבקשה.
אתי כהנא
הנושא הזה הוא נושא באמת מאוד מאוד מאוד חשוב ותודה שהוא עולה שוב ושוב על הפרק. אין שום מחלוקת, פה אנחנו לא נמצאים בשום מחלוקות שהנושא של נהיגה תחת השפעת אלכוהול ושל סמים, זה נושא שהוא גורם סיכון מאוד מאוד משמעותי למשתמשי הדרך, סיכון לחיי אדם. ידוע גם שהחיבור שבין אלכוהול וסמים מעלה עוד באחוזים הרבה יותר גבוהים את הסיכון מהתאונות.

אין ספק שאחד הכלים המרכזיים הוא באמת כלי אכיפה, וזה באמת מה שהמשטרה עוסקת בנושאים האלה, ואין ספק שחייבים לקדם את מה שצריך להשלים, ואם אנחנו מדברים על בדיקות הרוק, זה נושא ממש עצוב בעיני, כי היתה תקופה, עוד לפני שהיה תיקון חקיקה, בהוראת שעה, שאיפשר את קיומן של בדיקות אלכוהול, ולא היתה הערכות מתאימה והוראת השעה פגה, ואנחנו שמנו לב לזה במהלך התקופה הזו, שפתאום יש איזה שהוא חור כזה שכבר לא בתוקף יותר הדבר הזה, ואז היתה שוב יוזמת חקיקה חדשה, מההתחלה ממש, לתקן את זה, וזה כבר היה לפני 5 שנים, כמו שאנחנו שומעים, 2018, אנחנו כמובן גם מעורבים בתהליכי החקיקה האלה, והאמצעי הזה עדיין לא נמצא בשימוש בפועל. יש איזה שהם פערים פרקטיים שצריך לסגור אותם בין המשרדים, ומשהו מהדברים האלה לא קורה, ואם אנחנו מסתכלים על העולם, ואני ממש לפני שבוע שבועיים הייתי בבלגיה, בבריסל, במעבדת טוקסיקולוגית, זה כלי אכיפה מרכזי, זה כלי פורנזי. זאת אומרת הם עושים במעבדות בדיקות רוק.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
איפה זה תקוע הבדיקות רוק האלה, אני לא הבנתי. אצלנו בכנסת, איפה זה תקוע. זה מחכה עוד לתקנות ולהגיע לאישור שלנו?
אתי כהנא
זה תקוע בין המשרדים.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
אז אנחנו נעזור עם זה.
אתי כהנא
אז אני רק אומרת שבעולם בדיקת הרוק נעשית כבדיקה פורנזית מעבדתית להרשעה. אני אחזור על זה שוב כי אולי פספסתם, היום בעולם, בוודאי בעולם המערבי, בדיקות רוק נעשות כבדיקות פורנזיות במעבדות, ולא רק כבדיקות דרך אינדוקטיביות שזה השלב שאנחנו רק נמצאים בו, וגם אותו אנחנו עדיין לא מיישמים, זאת אומרת שזה באמת כאילו נראה פשוט, ומשום מה זה לא פשוט. אני באמת גם קוראת לעניין זה לקרות, כי זה כלי אכיפה משמעותי בדרכים לנושא של שימוש בסמים, כי באלכוהול באמת יש לנו מגוון הרבה יותר רחב של כלי אכיפה, הינשופים והנשיפונים, שהם באמת נותנים מענה הרבה יותר מהיר, אבל בנושא של סמים, זה כמעט ולא קורה, זה הרבה הרבה יותר מצומצם, בגלל העדר הכלים.

ואני רוצה להגיד, שאפילו מדיונים שהיו למשל בוועדה בנושא הלגליזציה של קנביס, אז היה גם כן מפגשים ושיחות עם גורמים בקולורדו, שעשו לגליזציה, וגם שם, בארה"ב, על הנושא הזה, שבגלל שיותר קל להתמודד עם הנושא של האלכוהול, אז יש הרבה תיקים שמעורבים בהם גם סמים, אבל הם ממש מתחת לרדאר כי הם בכלל לא מגיעים לכדי חשיפה, אלא נשארים באלכוהול, כי מתעסקים באלכוהול, אבל הנושא הזה של נהיגה בהשפעת סמים, הוא גם נושא שצריך לתת עליו את הדעת ובוודאי חיבור של סמים ואלכוהול, שכמו שאמרתי, שאין שום מחלוקת בנושא הזה, שהוא מעלה את הסיכון בצורה דרמטית בתאונות ובתאונות קטלניות. אז זה בנושא של אכיפה. אנחנו לא גוף אכיפה, אז כמובן אנחנו משתתפים בהליכי חקיקה ויוזמות.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
אני יכול רק בהמשך לחקיקה, שאלה קטנה. השאלה אם גם יש אכיפה מיועדת באזורים מועדים לפורענות. לא רק נמל תל אביב כדוגמא, אלא גם כביש 40, שאנחנו יודעים שאין גדר הפרדה וזה סופשבוע, חג.
סימונה זילבר
אמרתי קודם, לפני שנכנסת, שיש לנו מבחינת מכשירי ינשוף, 78 מכשירי ינשוף. המכשירים מחולקים פחות או יותר חצי חצי, בין הכוח של אגף התנועה, שאוכף בדרכים הבינעירוניות, לבין הכוח של המחוזות, שאוכף בתוך הערים.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
זה פעם ראשונה שאני שומע את זה, זה לא פק"ל בניידת? אין בכל ניידת שגם עושה אכיפה.
היו"ר בועז ביסמוט
זה מספר מוגבל. אם הבנתי נכון, זה דורש גם הכשרה מיוחדת.
סימונה זילבר
זה דורש כמובן הכשרה, הכשרה שהיא שלנו.
היו"ר בועז ביסמוט
אפשר לתקן את זה.
סימונה זילבר
מבחינת הכשרה, אין פער, זה לא הפער העומד.
היו"ר בועז ביסמוט
ובאשר להערה של ידידי ועמיתי, בועז טופורובסקי, שאומר לך פק"ל בניידת, לך זה עושה שכל הדבר הזה שהוא אומר כעת?
סימונה זילבר
מבחינתי, ברור שזה עושה שכל.
היו"ר בועז ביסמוט
אז הנה, דבר שהבוקר יכול לצאת מכאן כמובן, הרצון הזה והשאיפה שזה יהיה פק"ל בניידת משטרה. בהחלט. אני חושב שזה צריך לצאת מפה קריאה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
אני זוכר שהיה כזה שניפחנו בשקית.
סימונה זילבר
זה לא ראייתי.
היו"ר בועז ביסמוט
בואו נמשיך ונאפשר לאתי להמשיך.
אתי כהנא
עוד אולי דבר אחד בנושא אכיפה, אין ספק בנושא הזה שנוכחות משטרתית בדרכים, עצם הנוכחות המשטרתית, זה גם כשלעצמו דבר שהוא מאוד מאוד משמעותי, בנושא של אכיפה. אני עוד זוכרת מימי בפרקליטות מחקרים בנושא הזה, שבפירוש אמרו שבמקומות שבהם יש נוכחות משטרתית מוגברת, רואים באופן מיידי הפחתה בביצוע של עבירות תעבורה בכלל, ואני מעריכה שגם בנושא הזה של נהיגה בשכרות.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
אני רק רוצה להוסיף, סליחה ברשותך, גם אנחנו הוספנו 10 מיליון שקל לתקציב המשטרה, לאגף התנועה ספציפית והוא היה מיועד דווקא לזה, לפתרונות טכנולוגיים. כי אמרנו, גם אם אין כוח אדם, אם מרימים למשל רחפן בגובה, עם צ'קלקה, זה לא משנה אם הוא מצלם או לא, רוב הנהגים ייסעו לפי החוק. ברגע שהם רואים צ'קלקה איפה שהוא, הם ייסעו לפי החוק.
אתי כהנא
זה בדיוק מה שאמרתי, כשרואים צ'קלקה, מורידים את הרגל מעל הגז והדברים האלה זה מה שנקרא א'-ב'.

עכשיו, ח"כ טופורובסקי, העיר על הנושא של הגישה ההוליסטית, ואין ספק שבכלל לתופעות חברתיות הנושא של אכיפה לא עומד בפני עצמו, והוא לא יכול לפתור בעיות כאלה ואחרות, והנושא הזה של העלאת מודעות ופעולות של מניעה, הוא כמובן נושא מאוד מאוד משמעותי, ואנחנו, ברשות לביטחון קהילתי, עוסקים בתחומים האלה בעבודה בישובים, בקהילה, ואנחנו פועלים בפעילות מניעה בנושא של סמים ואלכוהול, באופן כללי, ובהתאם לשכבות הגיל, וכשאנחנו מדברים על שכבות הגיל הגבוהות של כיתות יא', יב', ששם כבר מתחיל להיות רלבנטי הנושא של נהיגה, אז יש גם מיקוד לעניין הזה של העלאת המודעות והמניעה בתחום של נהיגה בשכרות.

אנחנו עובדים בנושאים האלה בשיתוף פעולה עם החינוך הפורמלי, עם משרד החינוך, פועלים גם בחינוך הבלתי פורמלי, במסגרת הפעילות הקהילתית יש גם הרצאות להורים. ושוב, בהתאם לשכבות הגיל להורים לתלמידים, אז גם נכנסים הנושאים האלה של נהיגה בהשפעת סמים ואלכוהול, ובימי שיא בפעילויות קהילתיות, אז יש גם הפעלה של סימולטורים ברלב"ד, יש עוד את משקפי האלכוהול.

אני מניחה שהיום זה קצת מיושן, יש דברים יותר חדשניים, אבל פה ושם עדיין גם רואים קצת שימוש, אבל זה כן יכול לתת איזה שהיא סימולציה לאיך זה נראה.

אני רוצה להזכיר שיש בעיקר פעילויות שהם ממוקדות לפי מה שנקרא "ימים בלוח השנה". נקרא לזה ימים מועדים יותר לשתייה מוגברת של אלכוהול, כמו הסילבסטר, כמו ל"ג בעומר, שזה נושאים שבהם יש מיקוד נוסף בנושא הזה של הפעילות.
היו"ר בועז ביסמוט
בהחלט. יופי, תודה רבה לך אתי כהנא. עכשיו, משרד התחבורה, הגב' ענבל בן ישעיה, מנהלת תחום רכב ונהיגה.
ענבל בן ישעיה
שלום, נעים מאוד. אז באמת כמו שאנחנו שומעים, אנחנו נחשפים לזה יום יום, ובהמשך למה שאמרת על בתי המשפט, מינימום שנתיים, כבר הרבה מאוד זמן לא ראיתי, זה מגיע בין חודש ל-3 חודשים, תלוי איזה עו"ד לקחת, תלוי לאיזה יום קמת עם השופט.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
זה מה שהמחוקק קבע.
ענבל בן ישעיה
קבע מינימום, לא רואים את זה.
היו"ר בועז ביסמוט
חמור מאוד מה שאתם אומרים כאן.
ענבל בן ישעיה
יש לנו הגברה לגבי נהגים צעירים ונהגים מקצועיים, אז באמת אנחנו מפנים, אם יש להם עבירת אלכוהול, אנחנו מפנים אותם להמשך בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שהם הגוף שבסופו של דבר אחרי זה מאשר אותם להמשך נהיגה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
ששם אין תורים.
ענבל בן ישעיה
אין תורים, זה סיפור בפני עצמו. לזה נעשה, כמו שאומרים, וועדה לחוד. יש עניין אחר שבאמת צרפו את הסמים והאלכוהול כמקשה אחת, זה קצת בעייתי. כי מי שמשתמש בסמים ומי ששותה אלכוהול, זה לא בדיוק אותו הדבר, אנחנו היינו בעליון בנושא הזה. לגבי מישהו שהשתמש באלכוהול ולא בסמים, נפגעה לו הפרנסה, הוא צריך להיענש הכל בסדר, אבל על עבירת סמים, הוא היה צריך לבטל את המקצוע שלו, כשהוא היה שמאי רכב, והוא לא יכול היה לנהוג. אחרי זה אושר ע"י המכון וזה היה משהו מינורי, זה לא משנה כמה אתה שותה, אבל בסופו של דבר, אתה מסכן את הציבור מבחינתנו, זה אסון.

אבל כשאתה אומר למישהו "אתה השתמשת בסמים" ובסופו של דבר הוא שתה אלכוהול, זה במקשה אחת בעבירה, זה העניין שאנחנו דיברנו עליו כבר הרבה שנים. צריך להפריד את זה, סמים ואלכוהול ביחד, אם הוא נתפס עם שני השימושים האלה במקביל, אין בעיה. אבל אם מישהו שתה אלכוהול, אז אין בעיה, הוא צריך להיענש, והוא צריך ללכת למכון, והוא צריך להיבדק, אני לא חושבת שצריך לשנות את זה, אבל זה קצת שונה, כי אנחנו לא יכולים להתייחס למישהו באותה המידה. כי אם מישהו שתה כוס בירה, ומישהו השתמש בנהיגה בסמים, זה קצת שונה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
כן, אבל יש טענה שאלכוהול זה הסם הכי מסוכן לנהיגה כשמשתמשים בו.
ענבל בן ישעיה
אני לא אומרת שלא. אני גם חושבת, ואני חושבת שצריכה להיות חניכה בבתי הספר, והיום יש לנו את העניין של החינוך התעבורתי, אז מלמדים לתיאוריה. יותר חשוב מבחינתי, חוץ מלתיאוריה, להכניס את כל נושא האלכוהול והסמים.
מרב רפאלי
הרלב"ד עובדת עם משרד החינוך, זה נמצא שם גם בחינוך הפורמלי.
ענבל בן ישעיה
בבתי הספר?
מרב רפאלי
לגמרי. הרשות פועלת להכניס את זה. יותר מזה, הרשות עובדת עם בתי הספר, לוקחת כיתות של תלמידים לבתי החולים, למרכזי הטראומה בפרויקט מיוחד, כדי להראות את ההשלכות. זה לא רק של אלכוהול, אבל זה נמצא שם בצורה משמעותית. יש הדרכות גם ברשויות המקומיות, התייחסה לזה קודם אתי, אנחנו בעצם עושים הדרכות לנהגים צעירים בתוך בתי הספר בימי שיא, מחוץ לבתי הספר, בפעולות הסברה שהן ממוקדות למקומות הבילוי, ממוקדות מועדים מאוד ברורים בשנה, סופי שבוע עם מסרים של נהיגה ללא אלכוהול, וכל הנושא של נהג תורן, שכמובן עבר שינוי מאוד גדול בעשור האחרון, עם תיקוני החקיקה.
היו"ר בועז ביסמוט
עם תשדירים מלווים, עם הסברה.
מרב רפאלי
כמובן. החשיבות בכל הנושא של שילוב אכיפה.
היו"ר בועז ביסמוט
ענבל, יש עוד דברים?
ענבל בן ישעיה
כן. כפי ששמעתי, שלצערי 10 שנים אנחנו בהמתנה לשינוי חקיקה, זה באמת פרק זמן לא סביר, ויש צורך לקדם את זה, כי יש לנו מטרה אחת, הבטיחות של עוברי הדרך ושל הנהגים, ושלא יקרו לנו, לצערנו, אסונות כמו שחווינו בשבוע שעבר.
היו"ר בועז ביסמוט
תודה, תודה רבה. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אבי נאור, היו"ר.
אבי נאור
תודה. דבר ראשון, אני רוצה לדבר קצת על נתונים, זה הבסיס. שמעתי כאן, אתם ציטטתם שכ-2.5% מהתאונות הן נגרמות ע"י נהגים תחת השפעת סמים ואלכוהול. עכשיו, תשבו טוב על הכיסא, אני אומר 15% לפחות. עכשיו, אנחנו לפני שנים עשינו בדיקה, מכיוון שהמספרים הרשמיים היו בין 2.5-5% ולא קניתי את זה, עשינו בדיקה יחד עם מכון גרטנר ומי שעמד אז בראשו, פרופ' קובי פלג, התברר שלהרוגים שמגיעים לאבו כביר, נלקח נוזל מהעין כדי לעשות בדיקות, והנתונים נשמרים. אחד הנתונים שנשמרים זה כמות האלכוהול בדם. לקחתי איזה 30 סטודנטים, הושבנו אותם באבו כביר, והגענו למסקנה, רק מהחתך הזה, רק מנהגים - 17%.

לקחנו את המספרים האלה והלכנו למשטרה, לאגף תנועה, שחר איילון עמד אז בראש האגף, עשינו יום עיון, הבאנו מהמדינות שנחשבו אז, וגם עדיין, המתקדמות בנושא של מאבק בתאונות דרכים, בנושא של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ניו זילנד, אוסטרליה, אנגליה, הולנד, והמשטרה הגיעה לתובנה מאוד ברורה תחת גם הנתונים וגם הנתונים של מה שקורה בעולם, שמספר הבדיקות שצריך לעשות בשנה, בדיקות אלכוהול, זה מיליון. היו אז בערך 15,000. מיליון.

עכשיו, הבדיקות צריכות להיעשות בצורה אקראית קרי, לא רק בריכוזים, איפה שהם ריכוזי אלכוהול, אלא אם ניקח את התאונה האחרונה, את כביש 40 כדוגמא, אני כמובן אשאל כמה בדיקות אקראיות, מי מאתנו נסע בכביש 40 ועצרו רק כדי לעשות בדיקה? לא בגלל שום דבר אחר. הפרקטיקה בעולם זה בדיקות אקראיות ברמה אחת, ואלה שהאינדיקציה היא שיש חשד לאלכוהול, מכניסים אותם, אין לנו את האמצעים האלה, במקום מכניסים אותם למסלול נפרד ששם בודקים בדיקה קפדנית יותר.

מה שאני רוצה לומר, זה שכמות הבדיקות שנעשות, וכתוצאה מזה, ההרתעה התודעתית, מי שנכנס לאוטו תחת השפעת אלכוהול, הוא לא פוחד מהתאונה, משום שהוא חושב שהוא מספיק פיכח. אלכוהול פועל בנושא הזה לרעתנו, כי זה רק מקנה לו ביטחון עצמו נוסף. ולכן, הנקודה היא, מה החשש שלו, שהוא עלול להיתפס. זה א',ב', ואני חס וחלילה, שלא ייתפס, שאני נגד חינוך ונגד הסברה, ונגד אמצעים אחרים, אבל ההרתעה תודעתית וענישה. זאת אומרת, דיברנו כרגע, סתם כמסקנות אחרי שהמשטרה שינתה את התפיסה שלה ועבדנו בצורה הוליסטית, עם וועדת כלכלה ועם חקיקה, אז נקבע שנתיים מינימום, שיעור התאונות שנבדקו תחת השפעת אלכוהול, ירד דרמטית, הפוך דרך אגב, שיעור הבדיקות, מכיוון שהוא עלה, אז גם מצאו יותר משתמשים. לכן, א' זה פיקטיבי, ב' התרעה וענישה והשנתיים מינימום הם הכרחיים. צריך לצעוק על זה, משום שהעובדה שכולם יודעים שגם אם ייתפסו, אז לא יקרה שום דבר, זה מעקר את כל נושא ההרתעה.

ולכן, אכיפה והרתעה. כמה אמצעים שצריכים להשקיע בזה, לעומת החיסכון למשק לעומת החיסכון כתוצאה מזה, זה זניח. כי גם העלות, אני לא יודע כמה עולה הנשיפון, אבל להערכתי, כמה שחסר, זה אקוויוולנטי למספר קטן של ניידות, זה לא צי ניידות, ולכן צריך על הנושא הזה ללחוץ.
היו"ר בועז ביסמוט
100%, תודה רבה. אני מסכים איתך אבי. משרד הבריאות, דר' אלכסנדר בורוכוב, מפקח אזורי, המחלקה לטיפול בהתמכרויות. שלום אדוני.
אלכסנדר בורוכוב
תודה רבה. רציתי להגיד כמה נתונים רפואיים ויש נקודת מבט קצת אחרת. קודם כל, אני רציתי להגיד שכמות האלכוהול לעומת כמות הסמים חייבת להיות הרבה יותר גדולה לשינוי הכרה ולשינוי תודעה, לעומת הסם. כי בעצם, מי שראה את הכדור אקסטזי, שכדור קטן הוא כמה מיליגרמים ויכול לשנות משמעותית את מצב ההכרה, הריכוז וכל מיני דברים.

עוד דבר שאנחנו דיברנו, כל מיני דגימות, נכון להיום בפרקטיקה, 30 שנה הייתי תורן בבתי חולים פסיכיאטריים, במיונים, אז יש שם דגימות שתן ל-10 סוגי סמים שאין במשטרה, מה שאנחנו יכולים לבדוק. שימוש חד פעמי בגראס, לא משנה אם גראס רפואי או גראס רגיל, למרות שגראס רפואי הרבה יותר מרוכז לעומת הגראס הקנביס שאני אקנה בשוק החופשי, אז 30 יום בשתן אפשר למצוא את הגראס, 30 יום.

עוד דבר שאני רציתי להגיד זה איזה השלכות יש לאחר השימוש בגראס במיוחד, שלא יהיו לאף אחד אשליות שמותר להשתמש בגראס ושיש יוצאי דופן. החומר שיש בגראס גורם לשינוי במרחק, מה שקרוב נראה רחוק ומה שקרוב נראה רחוק, זה דבר ראשון. זאת אומרת, בן אדם לא יכול להעריך מרחק מאוטו אחר, או סכנה או משהו.

דבר שני, יש חומר שגורם לסיניסתזיה, גורם בן אדם לשמוע צלילים כמו צבעים. זה במיוחד אופייני לגראס. אמנים נורא אוהבים להשתמש בגראס כי צלילים הופכים לצבעים, והפוך. עוד דבר שאתם לא נגעתם בו ועכשיו התחיל לעלות, אודיו סמים, סמים דרך שמיעה. זה משהו חדש. אתם יכולים להיכנס לראות, אתם יכולים להיכנס ולראות, יש שפע של סמים.
היו"ר בועז ביסמוט
עכשיו אני מבין דוקטור למה צ'ייקובסקי ממכר.
אלכסנדר בורוכוב
אוקיי, אבל להגיד שברוק אין סמים, זה להגיד שהדבורים לא אוהבות את הדבש. אז עוד דברים שרציתי להגיד, כשמדברים על הגראס, זה תמיד שומעים המשתמשים שיש צחוקים, זאת אומרת, בן אדם לא מקבל מציאות כמו שהמציאות, זה הכל בצחוק, הכל טוב ויפה וכל מיני דברים, מצב אופוריה. זאת אומרת, בן אדם מאוד שמח, לפעמים יש מצבים פרנואידים. מה זה מצב פרנואידי? בן אדם חושד שמישהו רודף אחריו. היה מקרה שבן אדם כמעט הרג כמה אנשים כשחשב שרודפים אחריו, קפץ מקומה 2, שבר רגליים וכל מיני דברים, תחת השפעת קנביס, לא משהו אחר.

עוד דבר מאוד מעניין, נמתח הזמן כמו גומי, הזמן נוטף כמו משחת שיניים מטיוב, יותר איטי. אחד מהבעיות הגדולות שנכון להיום בשוק קיימים יותר מ-400 קנביס לא טבעי. 400 סוגים של קנביס לא טבעי, ורק לאחד יש בדיקה, זה מה שכולם שומעים, נייס גאי. נקרא 2K. זו הבדיקה היחידה. דברים אחרים בכלל אי אפשר לבדוק, זאת אומרת שיש גרמין, חומרים בתוך הפטריות, שפע של זה, עכשיו פינקקאין נכנס לשוק, 4MC. אני לא כמו דילר שממליץ משהו, אבל יש שפע, ומה שמעניין, אנשים לא מפחדים להשתמש בסמים. גם בשתן, כמו אקסטזי, כמו קוקאין, כמו אמפטמינים, בין 2-7 מקסימום גג 8 שעות. זאת אומרת, אני השתמשתי, בעוד כמה שעות קשה למצוא בשתן. לעומת אופיאטיים אפשר למצוא אותו בעוד 72 שעות, כי יש לו חלק קטן של אנשים, שאני לא רוצה לפגוע בזכויות אנשים שמשתמשים במתדון, זה עדיין סם, עדיין מסוג אופיאטי, ויהיה בשתן.

מה שכן, אני ראיתי את המשטרה מספר פעמים, במשך 30 שנה אולי 10 פעמים, מביאים מישהו לבדיקה בחשד שבן אדם מסומם. אני יכול להגיד, ברגע שהם הביאו, בכל המקרים, אפשר בלי בדיקות להגיד שבן אדם מסומם, כי לפי הדיבור שלו, לפי התנהגות, לפי קורדינציה, לפי שווי משקל, כל מיני דברים שבן אדם לא אתנו. אבל בדיקה בחדר המיון ע"י פסיכיאטר, או בדיקה, מה שאין בארץ, במיון כללי ע"י נרקולוג, שאני פעם אמרתי שחייב להיות נרקולוג תורן, לפחות בעיר אחת. זאת אומרת, איש שנותן יעוצים מה לעשות, וכל מיני דברים, זה פותר להערכתי הרבה בעיות.

עוד דבר, מטופלים שמקבלים טיפול פסיכיאטרי, בכל השנים, חוץ מאשר כשיש לגראס רפואי, שדרך אגב אני רוצה להגיד בוודאות, ואני חותם על זה, אין לגראס רפואי השפעה על כאב. כל הסמים, כולל אלכוהול, יכול להוריד סף כאב. קולטנים יש רק באופיאטיים. אני גדלתי במקום שגראס עולה כמו צמח רגיל, נולדתי במדינה מוסלמית, קזחסטן, ואני יודע על מה אני מדבר, וראיתי כל מיני שיטות איך משתמשים שבארץ עדיין לא, נגיד סוכריות, דייסה עם קנביס, ריבה עם קנביס, לא חסר. אז אנשים שמשתמשים בתרופות פסיכיאטריות, במיוחד איזופינים וברביטורטיים פלוס אלכוהול וסמים זו ממש תערובת קטלנית. למה? כי אחד מחזיק את השני. זה אפקט קומולטיבי, זה כמו פגז.

עוד דבר שצריך לשים לב, אנחנו דיברנו על השימוש בסמים בבליעה ובכל מיני דברים, יש כל מיני שיטות, יש הזרקת אלכוהול דרך הווריד, הכנסת אלכוהול דרך הרקטום, רקטלי, שגם אין ריח, אין כלום ובין אדם מסומם. זה מהפרקטיקה מה שאני מספר וגם הפירוק של האלכוהול, אצל כל אחד זה שונה, אפילו שאנחנו יושבים פה, זה תלוי במשקל, בגובה, בגזע, כל מיני דברים שנגיד יש אנשים, סתם זה לא אפליה, בדואים שמאוד רגישים לאלכוהול בכמות קטנה. בגלל זה אני חושב שעדיף להתייחס, זה עניין מאוד מורכב. תודה על תשומת הלב.
היו"ר בועז ביסמוט
תודה רבה.
דנית גלעד
דנית מחטיבת התביעות. נאמרו פה כמה דברים, ולכן חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם. קודם כל, חטיבת התביעות ומערך התביעות של התעבורה, אנחנו עותרים למיצוי הענישה בכל תיק ותיק, שמתחמי הענישה מתפרסמים באינטרנט, והם גלויים. מתחמי הענישה מתייחסים לא רק לנושא של פסילות. יש גם עונשים אחרים, ממאסר על תנאי ועד מאסר בפועל, כאשר, כמובן, זה תלוי בכמות האלכוהול שנמצאה, חומרת הנסיבות, שימוש למשל מעורב בסמים ואלכוהול, הרשעות קודמות, עבירות חוזרות, כמעט וודאי שהעונש יהיה מאסר בפועל.

יש כמובן גם מקרים שבהם לוקחים שיקולים של שיקום, ומעורבות של שירות במבחן לגמילה מסמים או מאלכוהוליזם. לגבי המתחמים עצמם, אני רוצה להזכיר שקודם כל אנחנו כמובן צריכים להוכיח מעל לספק סביר, ושיקולי ראיות באים לידי ביטוי ברמת הענישה שנקבעת בהסדרי טיעון.

מעבר לזה יש גם שיקולים משפטיים, כמו שהגב' סימונה ציינה, יש תקנות שאנחנו ממתינים לקידומן, וגם הן מהוות שיקולים משפטיים שנלקחים בהסדרים. מעבר לזה, אני רוצה לציין שעונש המינימום שקבוע בחוק הוא מייצג עונש אחד שחל בהתאמה, גם למי שנתפס גם עם 50 מיקרוגרם אלכוהול, ברמה הנמוכה ביותר שקיימת, וגם מי שנתפס עם כמות אלכוהול מעל 1000 מיקרוגרם. כלומר, פי 5 ולפעמים אפילו פי 6, אז ברור שצריך ליצוק איזה שהוא תוכן לעונש הזה.

בעבר היתה הצעת חוק ממשלתית, תיקון 112 לפקודת התעבורה, שקבע מתחמי ענישה, בהתאם לכמות האלכוהול שקיימת, ולצערנו התיקון הזה עדיין לא הושלמה החקיקה שלו, זה תיקון שעשוי לתת פתרון, והוא גם קובע עונשים מחמירים, מעבר לשנתיים, במקרים שיש מקום אפילו להחמיר מעבר לכך.
היו"ר בועז ביסמוט
מעניין, חשוב. גם העיכוב הזה, אני מתקשה להבין למה זה מתעכב כל כך. שוב, עוסקים פה בחיי אדם. תודה רבה דנית.
סימונה זילבר
אני יכולה להשלים רק שמשרד התחבורה הניח מחדש את תיקון 112, קראו לו אז 130 או 131 בכנסת הקודמת ה-24. הונח אבל לא נדון, זאת אומרת שהם כן ניסוי לקדם את זה, ולשאלות שהייתי חייבת לכם, אז בפעם האחרונה שקנינו מכשירי ינשוף, מכשיר עלה 35,000 ₪ למכשיר, מה שכן, לא קנינו בשנים האחרונות, וזה היה במכרז, אז יכול להיות שעכשיו יהיה קצת יותר יקר. מבחינת הכשרות, אין פער, מעל 1000 שוטרים הוכשרו.
היו"ר בועז ביסמוט
אז זה גם פה אפשר לקדם את זה ושווה לקדם, וחשוב לקדם את זה ותודה על ההערה שלך בועז, כי הקרדיט הוא כולו שלך בנושא הזה, ההערה שלך בהחלט היתה במקום, והיא חשובה, ונפעל בעניין. כעת, בזום מבית החולים שיבא, דר' אסתר שלמק, מנהלת המעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית, שלום דוקטור.
אסתר שלמק
שלום, בוקר טוב. תודה על ההזמנה. אנחנו המעבדה היחידה בארץ המוסמכת לבצע בדיקות משטרתיות, מקבלים דגימות דם ושתן עבור משטרת ישראל, גם לנושאים אחרים משפטיים, אבל בעיקר אתמקד בזה. יש עליה במספר הבדיקות שמגיעות למעבדה בשנים האחרונות, נניח השנתיים האחרונות לעומת מה שהיה בעבר, זאת אומרת שכנראה יש יותר אכיפה. אפילו השנה אנחנו רואים שכבר ב-4 חודשים הראשונים יש עליה משמעותית, לעומת מה שהיה ב-2022, בעיקר לבדיקות סמים. הממצא העיקרי הוא קנביס, אבל יש גם לא מעט סמים אחרים.

אנחנו מבצעים גם בדיקות שהוסדרו מראש משטרת ישראל, אבל שמעתי את הרופא שאומר, דר' אלכסנדר, שדיבר גם על סמים אחרים שאנחנו לא מבצעים את הבדיקות האלה, ויתכן שתיק שיוצא שלילי, בעצם זה בגלל שאנחנו לא חיפשנו דברים אחרים. זה משהו שמאוד חשוב לציין.

גם בדיקות האלכוהול, יש ירידה במספר הבדיקות שאנחנו מבצעים, לעומת העשור הקודם. אני מאמינה שזה בגלל שיש עליה במספר הבדיקות בינשוף, ואז אין צורך בבדיקת הדם הפולשנית יותר, אז עדיף לעשות ינשוף כמובן, מאשר לבצע בדיקת דם.

מבחינת קביעת ההשפעה, זה מאוד חשוב לציין שהיא נקבעת רק ע"י בדיקת דם. בדיקת השתן רק מעידה על שימוש ולא ניתן, כמו באלכוהול, לעשות חשבון לאחור, כדי לקבוע מה היה הריכוז של הסם בעת התאונה, אז אנחנו עושים הדרכות לשוטרים, לתביעות, לבוחנים ותמיד מדגישים את הנושא הזה, שבעת תאונות דרכים חייבים לדגום דם ולא שתן, כי זה לא יעזור מבחינת התביעה של השכרות.

נושא שאני רוצה מאוד שבאמת יקודם, זה העניין של השינוי החקיקה, כי כרגע אנחנו כמעבדה בתביעות צריכים להתמודד עם כל הנושא שהסניגורים בכל פעם מוצאים איזה פרצה בחוק, שבסופו של דבר, אחר כך הדגימות של המעבדה לא קבילות, בגלל שהחוק, או התקנות, זה לא כתוב כמו שצריך. עכשיו יש לנו את הנושא שלא קיימת הפרדה בין התיאור של בדיקת האלכוהול בדם והסמים, וזה גורם להסדרים שהם לא ראויים, כי הבדיקה שלנו היא תקינה, היא מוסמכת. אנחנו לא משחררים תשובות שאין להן בסיס אנליטי, על פי הנהלים, ועל פי הקבילות הבינ"א, אבל הסניגורים מוצאים את כל נקודות האלה, וזה מאוד מאוד חשוב, גם מבחינתנו כמעבדה, שאתם תקדמו את השינוי בחקיקה.
היו"ר בועז ביסמוט
תודה רבה. בזום דר' יעל לוריא, מנהלת המרכז הארצי למידע בהרעלות, בבקשה.
יעל לוריא
שלום, בוקר טוב. תודה על ההזמנה. מבחינת הנושא של נהיגה תחת השפעה, אני רוצה להדגיש את הדברים שעלו כאן מקודם. הנושאים שאני אדבר עליהם זה הנושא האנליטי שעלה פה ואני רוצה לחדד אותם מכיוון שכנראה קיים פער גדול בנושא הזה של הזיהוי האנליטי, בין הציפיות לבין המציאות.

דבר ראשון, זה נושא שהייתי שמחה לקבל עליו תשובה, זה נושא שלא עלה כאן, באיזה אחוז בתאונות הדרכים, גם כאלה שאין בהן נפגעים, באמת נעשית בדיקה לסמים ואלכוהול. כשאנחנו מדברים על 3% שבהם נמצא שיש ממצא חיובי לאלכוהול וסמים, מכלל תאונות הדרכים, זה נראה לי נתון נמוך. ולכן אני שואלת את עצמי, אנחנו לא נדע עד שאנחנו לא נבדוק אחוז משמעותי. כמובן שאי אפשר לבדוק את כולם, אני מסתייגת, כן אפשר לבדוק את כולם, אבל כרגע אני בטוחה שלא נבדקות כל תאונות הדרכים ולכן, הייתי רוצה לקבל תשובה לנתון הזה, אחרת אי אפשר לפרש כאן את נושא האחוזים.

לשם דוגמא, היה לי דיון בשבועות האחרונות עם בית חולים בצפון, לא בית חולים רמב"ם, ששם הרופאים בחדר המיון ביקשו להכניס בדיקה של אלכוהול לתוך מבחר בדיקות המעבדה שבית החולים מספר, וביקשו את התמיכה שלי כדי לשכנע את ההנהלה, שבאמת הבדיקה הזאת חשובה כשניתן יהיה לבצע אותה בחדרי המיון.

ככה הסתבר לי, להפתעתי, אז עשיתי בירור נוסף בעניין, שיש מספר לא קטן של בתי חולים שבכלל לא בצעים אצלם בדיקות של אלכוהול. אם מגיעה תאונה ללא נפגעים, לא מוגשת תלונה, אז אין בכלל סיכוי שתשלח דגימה של אלכוהול למעבדה טוקסיקולוגית בתל השומר, כפי שצריך להיות. זה כבר, איך להגיד, מצביע על פער מאוד מאוד גדול.

שוב, אני לא יכולה כרגע לתת נתון, אבל אולי למשרד הבריאות יש את הנתונים האלה, איזה אחוז מבתי החולים בכלל מבצעים בדיקות של אלכוהול. רק באמת להדגיש, שגם אם כל בתי החולים היו מבצעים את הבדיקה, זה היה נותן לנו מושג קליני הרבה יותר טוב, אבל עדיין היה כאן פער משטרתי, כיוון שהבדיקה שנעשית בבית חולים, ולא במעבדה טוקסיקולוגית בתל השומר, אצל דר' שלמך, לא תהיה קבילה משפטית, כך שבעיקרון לא מספיק שבית החולים יבצע את הבדיקה, אלא בכל מקרה שהיא חיובית, זה צריך להישלח לתל השומר, ואז יהיה בתוך המאגר המידע שלהם, זה יספר שהבדיקה חיובית שקשורה לתאונת דרכים, וזה עוד בנושא האלכוהול, שיחסית היכולות האנליטיות שלנו הרבה יותר טובות.

נושא של בדיקת הסמים, באמת גם במקרים שבהם נבדקים סמים, ואני מבינה שזה חלק קטן מכלל התאונות, באמת ביחס למבחר הסמים שהיום נמצאים בשוק, המבחר שאנחנו בודקים הוא מבחר קטן ביותר, יש כאן פער אנליטי מאוד גדול. הרופאים שדיברו לפני, גם דר' אלכסנדר וגם דר' שלמך, הצביעו על זה. אנחנו מתמודדים היום עם כמות אדירה של סמי רחוב שלא נבדקים בבדיקות המעבדה הסטנדרטיות. עד שאנחנו לא נשלים את הפער האנליטי הזה, אנחנו לא נדע. אם לא נדע, לא נוכל לטפל. במילים אחרות, אנחנו במידה מסויימת, כשאנחנו מסתכלים על הנתונים היום של נהיגה תחת השפעה של סמים וגם של אלכוהול, אנחנו סוג של מרמים את עצמנו, כי אנחנו לא מסתכלים על הנתונים הנכונים, ולפעמים זה קצת מייגע למה בדיוק נוצר הפער האנליטי הזה, ולכן יותר נוח להתעלם ממנו. אני רק רוצה להציף את הנושא הזה. אלו הדברים העיקריים. אני רק רוצה לתת דוגמא, אנחנו היום כאן, במרכז ההרעלות ברמב"ם, הצוות שלנו דן בהיערכות לקראת סם רחוב חדש, שהיום ארה"ב, הממשל הפדרלי והבית הלבן בארה"ב הציגו אותו כאיום לאומי לסם רחוב חדש מסוג סילזין. אין לנו בכלל מושג אם הוא נמצא בארץ, או לא, מכיוון שהוא לא נבדק בבדיקות המעבדה הסטנדרטיות. זה סם שמשמש לרוב כתוספת לאופיאטים ונחשב בפני עצמו, עם אלפי מקרי מוות השנה בארה"ב, עם בעיה, שוב, שהבית הלבן הודיעו אותה כבעיה לאומית ומציג כל מיני דרכים להתמודד איתה, לנו אין מושג אם הוא פה או לא.
היו"ר בועז ביסמוט
אוקיי, תודה רבה. כמובן שדיברנו כעת עם דר' יעל לוריא מבית החולים רמב"ם, ועכשיו דר' אופיר לבון שנמצא אתנו בזום, יו"ר החברה לטוקסיקולוגיה, בבקשה.
אופיר לבון
שלום, תודה רבה. אני בעצם רוצה להציג דברים רק בסיכום, כי בעצם הדוברים הקודמים, יעל, שכרופאים טוקסיקולוגים גם שותפים בחברה לטוקסיקולוגיה ודר' אלכס ידידי, הציגו את הדברים. אז אני ברשותך אתן את הסיכומים החשובים ואולי את ההמלצות של הוועדה שבאמת עוסקת בדבר חשוב. אז קודם כל, דבר ראשון, להאמין כולם, כל השפעה של איזה שהוא חומר טוקסיקולוגי פרמקולוגי על כל סמים, קנביס רפואי, זה לא משנה, ובעיקר הרבה מאוד תרופות כמו שהוצג בפני, שפוגעות בעצם בתפקוד הקוגניטיבי, ביכולת של האדם לנהוג, בעצם יש פה סיכון שעולה. לא נכנס לחקיקתי, קודם כל רפואית צריך להבין את זה ובהגדרה הזאת אנחנו מתחילים להבין שלא מדובר ב-5%, 10%, מדובר בעשרות אחוזים, כי הרבה אנשים נוסעים כשהם נוטלים תרופות רגילות. זה לא אומר שהם צריכים להיות פושעים, אבל צריך להבין שמדובר באירוע בעייתי וצריך להתייחס אליי כחלק מההערכות בכלל של בטיחות בדרכים.

כשמדברים ספיציפית על אלכוהול וסמים, אני רוצה עוד פעם לחזק את הנקודה הקריטית, אנחנו באמת לא מוצאים את רוב הדברים. כדי להתקדם, ההמלצות היעילות, מעבר למה שגם יעל אמרה והחברים הן כדלקמן: היתה לנו הצלחה יחסית, שצריך עוד לתגבר אותה, בנושא זיהוי סמים שקשורים בתקיפה מינית ואירועים כאלה, זה בעצם הפך להיות נוהל, זה נכנס כמשהו הרבה יותר סדור לחדרי המיון, נאספות הבדיקות בצורה הרבה יותר שיטתית ויותר ויותר זה נשלח למעבדה בשיבא.

דבר דומה בעצם צריך ליישם גם בהקשר לתאונות, או לפחות תאונות בדרגת חומרה ומעלה בארה"ב למשל, בתאונות בדרגת חומרה בינונית ומעלה, הם דוגמים כת כל המעורבים. את כל המעורבים. הדבר הזה לא קיים, לא מפני שבתי חולים מסוימים מתקמצנים לממן את הבדיקות, אלא יש גם עניין של מודעות של רופאים ודברים נוספים, לכן ההמלצה שלנו היא בעצם לחזק את הדבר הזה.

צעד אחורה לאמץ ולהרחיב מאוד אות היכולת של הניטור של האיתור בשטח, הוזכרו כאן הינשופים, ויש אמצעים נוספים והם לא כאלה יקרים שצריך להימנע מזה. אז יש לנו את שלב השטח, יש לנו את המיון, שהוא רק מאתר, והשלב השלישי שהוזכר הוא הזיהוי הפורנזי.

זיהוי פורנזי הוא קריטי, כי בלעדיו אי אפשר באמת להשיג הרשאה אמתית, ושמענו מאסתר שגם ככה נורא קשה יום עם כל מיני מניפולציות משפטיות. צריך גם את הנושא הזה להגדיל, כי באמת המעבדה בשיבא עושה עבודה גדולה ומדהימה, וצריך לראות איך מחזקים אותה ומוצאים פתרונות, כדי שבאמת היכולת הפורנזית בישראל תגדל, גם מבחינת כמות, אבל בעיקר מבחינת איכות, והוזכרו המון שמות של מדינות, אנחנו יש לנו הרבה ממה ללמוד, זה רק ענין של החלטה ויישום שלה.

זה בעצם המסרים העיקריים שאני רוצה לומר. הערה נוספת שקשורה לא רק לנהיגה, אלא בכלל, דרך נוספת שבהם בעצם עוזרים, בריכוזים שבהם בעיקר צעירים משתמשים בסמים, לצערנו הדוגמא האחרונה והטרגית שהיתה בדרום היא בהמשך לאותה נהגת שבילתה במסיבת טבע, מה שעושים במדינות אחרות, זה במקומות האלה עושים אכיפות ספציפיות בצורה שהיא יותר, נקרא לזה, חיובית. כלומר, לא באים בצורה אנטגוניסטית לאנשים, אלא מאפשרים להם את הבדיקות, כדי להראות להם, חברים, אתם לא כשירים עכשיו לנהוג. נקרא לזה במקום בין חינוכי לארגוני. עושים את זה בצורה מאוד שיטתית, והעובדה היא שיש לזה ערך, ובמקרה הזה, זה יכול היה לחסוך אולי את התאונה. תודה רבה.
היו"ר בועז ביסמוט
תודה, תודה לך. בהחלט דברים חשובים. סתם הערה, בעקבות הדברים שאמרת, קודם כל אני לא יודע לגבי אותם מסיבות שמדברים עליהם בדרך כלל יודעים על המסיבות האלה? אני באמת שואל. מסיבות טבע, עד כמה באמת יודעים, מודעים.
אתי כהנא
אני רוצה להתייחס לנושא של מסיבות טבע. אז קודם כל, אנחנו עשינו על זה באמת איזה שהיא וועדה בנושא הזה, ודנו בעניין של מסיבות טבע, ואחד מהדברים הבאמת מאוד מאוד חשובים, גם בהקשר של אכיפה משטרתית במסיבות טבע, היתה לתת את הדעת לעניין הזה שלפעמים כשמפוצצים מסיבת טבע, סליחה על הביטוי, שכאילו משטרה מגיעה ועושים אכיפה, לקחת בחשבון את העניין הזה שצריך לא להגיד לכולם עכשיו, כולם הולכים הביתה, אלא שבדיוק המשמעות שלה זה, זה שאח"כ הם עולים על ההגה, ובגלל שהם תחת השפעה של חומרים כאלה ואחרים, סמים וגם אלכוהול, שזה יכול להיות מאוד מאוד מסוכן.
היו"ר בועז ביסמוט
תודה, ובעקבות הדברים שאמר דר' אופיר לבון, גם באמת האופציה של ניידת ידידותית שנמצאת שם, אתה בא מיוזמתך, ואתה בודק, ואם הבדיקה אומרת שאתה לא צריך לנהוג, אתה פשוט לא נוהג, והחבר שלך ינהג במקומך. הזמן קצר, ואני רוצה לשמוע את כולם. משרד החינוך, מ"מ ממונה על שימוש סמים ואלכוהול הגב' רותי תוינה, אנחנו כבר מכירים ותיקים.
רותי תוינה
צהריים טובים, שלום לכולם, האמת היא שכבר ייצגו אותי קצת בדברים שנאמרו קודם, ואני שמחה לשמוע שגם לא רק מהמקום שאני רואה ויודעת, מורגש שיתוף הפעולה אתנו, ואנחנו באמת יודעים על הרבה מאוד יוזמות. גם ברשויות מקומיות וגם בתוך בתי הספר, לשיתופי פעולה עם עוד גורמים בקהילה וגורמים אזרחיים כאלה ואחרים, שנרתמים לכל מה שאנחנו מקדמים, שזה בעיקר חינוך לאורח חיים בריא והימנעות מסיכונים, בקשת רחבה, ובתוכה גם נושא האלכוהול.

בתוך המשרד יש גוף שנקרא אגף זה"ב, שאני חושבת שלא הסתייע לנציג להגיע לכאן, אבל אנחנו איתם גם בשפ"י ואיתם ביחד מאוד עובדים על הנושא של שילוב הנושאים של אלכוהול ונהיגה, בתוך החינוך התעבורתי, היסח דעת בנהיגה. אחד הדגשים שאנחנו שמים מאוד בשנים האחרונות, זה לא להסתכל על אם אני שתיתי, אני לא נוהג, אלא כל החברים שנכנסים לרכב, כי אנחנו יודעים בגיל ההתבגרות יש השפעה מאוד חזקה לקבוצת לשווים, לחבר'ה שנוסעים בתוך האוטו, וגם אם הוא לא שתה, והם מאוד שמחים, מאוד עליזים, ואולי גם שתו או לקחו משהו אחר, הוא מאוד מאוד מושפע מהם, והיכולת שלו לנהוג בצלילות, בריכוז ועם כל הערנות, מוטלת בספק.

אז אנחנו במסרים שלנו, גם יחד עם אגף זה"ב, מאוד מחזקים את העבודה, גם על כל מי שנמצא שם ונכנס לאוטו, לא רק על הנהג. כמובן שאנחנו מדברים מגילאים מאוד צעירים על השפעת האלכוהול, ועל הסיכונים שבשתיית אלכוהול, ואני רק רוצה לחזק את כל מה שנאמר כאן, בהקשר לחינוך, שאנחנו כולם יודעים את זה, גם בבית, אנחנו לא יכולים לומר המלצה, או להביא איזה שהוא מסר חינוכי, נניח לילד שאנחנו רוצים שהוא ימנע ממשהו, ולצאת להרבה שעות, ולקוות שזה יקרה. זה אמור לקרות, כי לילד אכפת מהמסרים שהוא מקבל מהדמויות המשמעותיות שלו, אבל חינוך חייב להיות מלווה במעטפת ובתשתית של הסברה, של הרתעה, כמו שנאמר פה. של אכיפה, ואז לחינוך יש הרבה יותר סיכוי להצליח, כי גם ככה זה מעשה למרחקים ארוכים.
היו"ר בועז ביסמוט
100%, תודה רבה רותי. הדובר האחרון, זה לא הופך אותו לפחות חשוב, זה עמותת אור ירוק, ליעד קייקוב נמצאת פה אתנו, היא רכזת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, הבמה שלך.
ליעד קייקוב
תודה אדוני היו"ר. אז ככה, בכל שנה בממוצע נפגשים 350 אנשים במדינת ישראל בתאונות שקשורות לאלכוהול וסמים. כמעט בכל יום נפגע אדם מהתאונות האלה, ואחת הסיבות המרכזיות, אם לא העיקרית ביותר, היא שאנשים לא מפחדים לעלות על ההגה אחרי שהם שתו. סקר של עמותת אור ירוק מצא ש-40% מהציבור העיד על עצמו בסקר שהוא נהג ושתה, 40% שהעידו.

מעבר לזה, בהמשך למה שנאמר פה, למרות חוק 0% אלכוהול, נהגים צעירים מעורבים ב- 46% יותר בתאונות אלכוהול. 46% יותר בתאונות אלכוהול וסמים, מאשר חלקם במצבת הנהגים. אלו נתונים מטורפים, והדרכים להימנע מהתופעה הזאת ולמנוע אותה, היא אכיפה חזקה, ועקבית ובולטת, שהמטרה היא הרתעה ולא דו"חות ולא דברים אחרים. זאת אומרת, גם, אבל המטרה העיקרית היא נראות, היא הרתעה.

הראשונה, היא אקראית. נהג שמרגיש שבכל מקום שהוא נוהג יכולים לתפוס אותו, יכולים לבדוק אותו, גם אם לא יתפסו אותו, גם אם הוא לא שתה, אבל יודעים שכנראה יהיה שוטר, פה או שם. האכיפה האקראית הזאת צריכה לבוא יחד עם יעדי מינימום של המשטרה, להביא כמה שיותר בדיקות, כדי ליצור כמה שיותר אפקט.

הפן השני, מוקדי אכיפה ממוקדים. זאת אומרת, כמו שדיברתם פה, מסיבות טבע, מקומות שיודעים. להשתמש בנתונים. נהגים בהשפעת אלכוהול הם נהגים שאפשר לאפיין אותם. ללכת דווקא למקומות האלה, ולעקוב אחרי הנתונים, כרגע למשטרה אין תיעוד על כמות בדיקות הסמים והאלכוהול שעושים, חבל. זה יכול מאוד מאוד מאוד לעזור במיקוד האכיפה.

האספקט המשלים של האכיפה הוא הענישה. הענישה צריכה גם כן להיות מרתיעה וחמורה.

אספקט נוסף של מניעה שאפשר להשתמש בו הוא דווקא לנהגים חוזרים, נהגים שיכורים שחוזרים וטועים, זה אומר שההרתעה לא עובדת עליהם, ואפשר לעזור להם בעזרת מנעולי אלכוהול. זה דבר שמאוד מקובל בעולם ובאירופה. מנעולי אלכוהול, שצריך לעשות בדיקת אלכוהול כדי להתניע את הרכב. היום גם יש טכנולוגיות חדשות יותר, שהרכב מסביבת האוויר ברכב, או ממגע, יכול לבדוק את רמת האלכוהול בדם, דבר שמאוד מאוד חשוב לקדם, בטח ובטח אם זה נהגים מקצועיים, אם זה נהגים שחזרו ונהגו בשכרות. תודה רבה.
היו"ר בועז ביסמוט
תודה לך, תודה ליעד. עמדנו בזמנים. קודם כל, אני מאוד שמח ממה שאמרת, כי הדברים שסיפרת לנו, והנתונים שאמרת הם גם היו סיכום הולם לדיון הזה, כי הנתון הזה של 40%, מה זה בעצם אומר? הסבירות שכאן, סביב השולחן, מבין כל המשתתפים כאן, או אנחנו עצמנו חלילה, או אנשים שאנחנו מכירים בסביבה הקרובה שלנו, אדם שנוהג ושותה, זה בעצם מה שאת אומרת, זה הרי 40% זה סבירות אדירה. זה דבר שהוא מאוד חמור, ופה אנחנו עוסקים בנושא שאל"ף, כמו שאמרתי, חיי אדם. סובלנות אפס. אפס. ואני מאוד שמח שהבוקר גם בנושאים של אכיפה, ענישה, הסברה, גם הבנת הנושא, נגענו למעשה בכל הנושא. גם דברים שאנחנו כאם בכנסת ישראל, וראיתם את תמימות הדעים, ואת הרצון באמת לשתף פעולה בין אופוזיציה לקואליציה, דבר שהוא חיובי, כי פה זה קשור לכולנו, וגם מתן קרדיט אחד לשני, כי פה, עוד פעם, המטרה היא חשובה מאוד.

מן הסתם, אנחנו גם נעדכן ונתעדכן, וזה לא יהיה הדיון היחידי בנושא הזה. תודה רבה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:29.

קוד המקור של הנתונים