פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



49
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
09/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 15
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום שלישי, י"ח באייר התשפ"ג (09 במאי 2023), שעה 12:00

מדיניות ותכנון הקצאת תקציבים לגיל הרך בהצ"ח תקציב המדינה לשנים 2023-2024

חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר
נאור שירי

אלה כהן - מנכ"לית, ארגון "כולנו משפחה"

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

אסף ליבוביץ - מנהל תחום מדיניות והערכה אגף לחינוך הגיל הרך, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד החינוך

דפנה מאור - מנהלת אגף בכיר עידוד תעסוקת הורים, משרד העבודה

דוד בדל - ראש אגף מחקר, המועצה הלאומית לכלכלה

ורד כרמון - מפקחת ארצית ילדים בסיכון הגיל הרך, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אלינה מילקין - מנהלת אגף גמלאות משפחה, המוסד לביטוח לאומי

נועה נוצני - ראש תחום קידום מדיניות, ארגון כוח לעובדים

מיטל בק - עו"ד, עו"ס, מנהלת חום חינוך וגיל הרך, המועצה הלאומית לשלום הילד

דנית ברביבאי - מנכ"לית, פורום מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל

שני מיטשל - מנהלת פעוטון בית יתיר, פורום מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל

חנן דגן - מנכ"ל, איחוד גני הילדים

ריקי רוזמרין - מפקחת מעונות, נעמ"ת

הילה ישראלי - אמא במעון, נעמ"ת

מיכל שקדי - מנהלת משאבי אנוש, אמונה

אביעד הומינר-רוזנבלום - סמנכ"ל תוכן ומדיניות, קרן ברל כצנלסון

שרית סילברמן - ד"ר, חוקרת בכירה ביוזמה לחקר גיל הרך, מרכז טאוב

רחל גרסר - רכזת שיווק וקשרי ממשל, מרכז טאוב

סינטיה כהן - מנהלת תחום הגיל הרך, התנועה הקיבוצית

לוסי חדידה - מנכ"לית, ארגון "גנים בצורה אחרת"

שירה צלניק - מנהלת מעון, ממובילות קמ"א

מוריה מאירמן - אמא לילדה במעון, מוזמנים שונים

מור דקל - העמותה הישראלית לגיל הרך

יקותיאל משי - מנהל קידום מדיניות, ארגון 121

נטע משה - כלכלנית, ממ"מ

תמי סלע

דפנה סידס-כהן

אפרת שלמה – חבר המתרגמים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידה שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מדיניות ותכנון הקצאת תקציבים לגיל הרך בהצ"ח תקציב המדינה לשנים 2023-2024

שלום חברים חברות, מי שצריכה לשבת תשבו בבקשה כדי שנוכל להתחיל, וגם כדי שנספיק שכמה שיותר ידברו ויהיה דיון ממצה ככל שאפשר.

אני שמחה מאוד לפתוח היום את הדיון באמת על תקציב הגיל הרך, כמו שגם הבטחתי בכנס למען הגיל הרך שקיימתי בתחילת הכהונה בכנסת הזו, אנחנו לא נעזוב את הנושא הזה, גם בשבוע הבא יהיה דיון ממש מיועד למטפלות שאנחנו יזמנו ונעשה אותו, אז ככה שתדעו למקרה שלא קיבלתם הזמנה אני חושבת שזה חשוב מאוד, אני חושבת שנכון מאוד שתהיו חלק גם מהדיון הזה, ובכלל אני חושבת שכל דיון שיהיה הוא חלק ממה שיבנה את המציאות שאנחנו פשוט חייבים לשנות פה ולא לקבל אותה כמו שהיא.

עכשיו זאת ועדת הצעירים של הכנסת ואני רוצה להגיד למה הדיון הזה חשוב גם פה בוועדה הזו, גם מתוקף הסמכויות שלנו וגם עקרונית, כחלק מהסמכויות של הוועדה יש גם את ההורים הצעירים, ואני חושבת שהמשבר הגיל הרך הוא משבר שלם שמתכתב עם כל הסיפור של איזון חיי בית עבודה וההורים הצעירים בישראל, ואני גם רוצה להגיד שבהכרח לעתודת העבודה בתחום הזה, אנחנו נשענים לא פעם על כוח עבודה אפשר להגיד לרוב, על כוח עבודה זול וזמין שהוא לאו דווקא מי שהיינו רוצים מבחינת ההכשרה והצמיחה והידע בתחום שצריך לפתח, משלב מאוד מוקדם ברמה האקדמית והמעשית, ואנחנו פשוט מזניחים את זה שהדור הצעיר יראה במקצוע שהוא כנראה המקצוע הכי חשוב שיש, טיפול בעיקר לנו מכל בילדים שלנו, שליחות שיש לחתור אליה ולהגיע אליה, ואם אנחנו לא נטפל בכל הנסיבות שבאמת מייצרות את המשבר הגדול הזה, של עתודת, אני אגיד עתודת הנהגת ענף הגיל הרך אוקיי? ככה אני אקרא לזה.

כי בסופו של דבר צריך להעלות את יוקרת המקצוע הזה, וזה לא עושים בכל מיני מעגלים ואיך לדבר איתכם על שליחות, אלא בשכר, תנאים, מענים סוציאליים, ותקינה נכונה, ובינוי וכל הרצף של הדברים שמייצרים גם יוקרה ומעמד למקצוע הזה שהוזנח והפך להיות באמת משהו ככה שמשחקים בו.

ואני כן אגיד גם שלהורים הצעירים בישראל שקורסים תחת נטל יוקר המחיה, שמתכתב עם אי האחריות לגיל הרך, ואני רוצה להגיד אי האחריות לגיל הרך זה לא רק המחיר של המעונות, בוודאי שזה המחיר של המעונות, אבל זה גם התקינה והבינוי והתנאים והשכר, והאחריות היא עניין קולקטיבי שלם, כמו שההזנחה הייתה הזנחה רצופה בכל התחומים האלה שמניתי, כך גם לקיחת האחריות היא בכל התחומים האלה שמניתי.

עכשיו אני אמא צעירה הבת שלי רונה אסתר בת חמש וחצי, הבן שלי הראל ציון בן שנתיים וחצי, ואני יודעת מה זה המשבר הקשה הזה על בשרי, אני וחברותי והשותפים שלי וכל מי שסביבי.

גם חברייך.

וחבריי, שלום חבר הכנסת נאור שירי שכמובן אתה חולק איתי את נטל המציאות הזו של ההורים הצעירים בישראל וטוב שאתה גם כאן, ואת המציאות הזו אנחנו צריכים לשנות עבור הילדים שלנו, שכל שקל של השקעה בגיל ההתפתחותי החשוב הזה בילדים, חוזר פי חמש לצמיחה בפריון במשק, זה על פי כל מחקר אנחנו יודעים את זה, ההסתכלות הזו של הטווח הקצר של המדיניות הכלכלית בישראל היא מתבטאת בצורה הכי ברורה בענף הגיל הרך, הכי ברורה, ואת זה אנחנו חייבים וחייבות לשנות.

אז אני ממש ממש שמחה שאנחנו עושים פה עוד דיון, ואנחנו נדון כמובן גם בתוכנית שהוצגה לגיל הרך ועל הפערים והדברים הבעייתיים בה, אני כבר אגיד היא לא מושלמת, אבל כל דבר טוב אנחנו נברך עליו, זה להיות עניינית בתוך הסיטואציה, עדיין אציף את מה שחסר בה, את מה שלקוי בה, וננסה לתקן ולשפר ככל שניתן, אבל בסוף ישראל צריכה אסטרטגיה ארוכת טווח, להשקעה שתוך עשור תדביק לחלוטין את הפער בממוצע ה – OECD.

אני רק אקריא נתון אחד כי אני רוצה כן להקריא את זה, אם ממוצע ה- OECD כשישראל באמת חריגה באופן קיצוני בהשקעה ביחס למדינות המפותחות בגיל לידה עד שלוש, ישראל משקיעה בשנה 600 דולר לילדים בגיל הזה, והממוצע הוא 10,200 דולר בשנה ממוצע ה- OECD.

זאת אומרת יש מדינות שהן גם כמובן יותר, אבל הפער הזה כל כך קיצוני, שזה אפילו לא עשירית, ריבונו של עולם בגיל הכי חשוב להשקיע בהתפתחות, בצמיחה, וההבנה שלא פעם אפילו העתיד נקבע בעד כמה אנחנו משקיעים בגילאים החשובים האלו.

אז תודה רבה ואנחנו נעשה כאן דיון ענייני, ואני מבקשת גם שכל מי שיוכל להיות כמה שיותר קצר כדי שגם הפינג פונג עם הרשויות, וגם באמת שנגיע לכמה שיותר תובנות, אני כן אתן כמובן לחברי חבר הכנסת כן? מעולה בסדר גמור, אז בגלל שדנה ברביבאי ניגשה אליי לפני כן, מנכ"לית הפורום מסגרות היום לגיל הרך שהיא תצטרך ללכת מוקדם, אני אתן לך כמובן לפתוח תודה דנה שהגעת.

דנית.

דנית? סליחה כתוב לי דנה לא יודעת למה.

אז צוהריים טובים לכולם, שוב לכל מי שככה נפגשנו למעלה בדיון הקודם, אז גבירתי יושבת ראש הוועדה חברת הכנסת נעמה לזימי, חבר הכנסת שירי ומכובדי, אנחנו פה נמצאים בדיון סופר סופר קריטי וחשוב, מדובר פה נכון, אני משנת 2016 נמצאת בוועדות החינוך השונות, בוועדה לזכויות הילד, יש נציגים קבועים שמלווים את הוועדות האלה לאורך השנים, וכאלה שמתחלפים, ועדיין מה שנשאר פה נושא הגיל הרך שלא השתנה הרבה, אמנם כן עלה לאחרונה על סדר היום הציבורי והתקשורתי והפוליטי ודברים מתחילים קצת לזוז, אבל בצר לנו הם זז בצעדים מאוד מאוד איטיים.

אני כן רגע רוצה לשים על השולחן את התוכנית שהוצעה התוכנית הכלכלית, נקודה אחת שן מדובר בנקודות זיכוי להורים לפעוטות בגילאי לידה עד שלוש, שזה מבורך כל תוספת בשכר אליהם, אבל על דבר אחד לא דובר, על העלאת שכר המטפלות מחנכות, שעדיין למרות כל התוספות ולמרות כל החתימות של ה- 12% הלכו הביתה עם 6,000 וכלום שקלים בסוף החודש, שזה נושא שחייבים לשים עליו את הדגש.

והן פשוט לא רוצות יותר, הן כבר לא יהיו בתחום הזה מה לעשות.

בדיוק, דובר עכשיו על תוספת של 2.3 מיליארד שקלים תתקן אותי אם אני טועה לבינוי, על פני חמש שנים.

עם 2 מיליארד שקלים הוא לא תיקן אותך.

אז הוא לא תיקן אותי, - - וכשזה הולך לבינוי זה יפה ונחמד, אבל מי יאייש את המבנים הללו שיישארו ריקים מכוח אדם שיטפל בפעוטות, ולכן אם 2 המיליארד שקלים האלה היו הולכים למטפלות מחנכות, לשכר, לתנאי ההעסקה ותנאי שכר ראויים וטובים, אנחנו כבר היינו עושים כמה קפיצות קדימה ולא מתקדמים בצעדים של צב.

מה שאת בעצם אומרת, שלא התחילו עם הקומה הראשונה, שהיא בעיית כוח האדם האקוטית, וההבנה שהשכר זו הקומה הראשונה שצריך לטפל בה, כדי שקודם כל יהיה מי שבכלל יהיו בבניינים האלה שבונים פה.

יש פה נטייה לחשוב שהפעוטות נולדו בגיל שלוש, אבל החדשות שלנו פה לצערנו הרב זה שהן נולדו בגיל לידה, וכדי שאנחנו ניתן וכפי שאתה אמרת את הדבר הכי נכון, כל השקעה של שקל תניב תשואה של חמישה שקלים, תתרום למשק הישראלי ,ובמקום שניתרום למשק הישראלי אנחנו מוצאים את עצמנו עם גלגלים במשק הישראלי עם מקל בגלגלים.

ועל כן אנחנו פה יוצאים בקריאה בכל מקום בכל במה אפשרית, יוצאים בקריאה להעלות לאלתר את שכר המטפלות, שיוכלו לבוא ולחנך את הפעוטות שלנו תודה.

ממש, תודה דנית ממש מעריכה. אתה רוצה?

ניקח שלוש ואז אני.

יאללה בסדר מעולה, אני אגיע לרשויות כמובן טיפה ניתן ככה שיהיה ואז נעשה את זה. אני רוצה לתת לריקי רוזמרין מפקחת מעונות נעמ"ת, ריקי שלום לך תודה שהגעת.

תודה רבה, אז אני רוצה קודם כל תודה רבה על הדיון החשוב הזה, אנחנו היינו גם בכנס הקודם שהיה לפני מספר חודשים, ואני אישית נמצאת פה בוועדות הרבה שנים, יש כאילו הרגשה שמשהו משתנה אבל בשטח הדברים לא קורים. הם הולכים ונהיים קשים יותר, עובדות ותיקות נוטשות, עובדות ותיקות שהן למדו והן מקצועיות, והן טובות, ואנחנו יכולות לסמוך עליהן, עובדות ותיקות עוזבות, עובדות חדשות לא מגיעות למערכת, אנחנו יושבות לפעמים המנהלות שלנו, צריכים לקחת בחשבון הן מותשות, הן נכנסות לתוך הכיתות, הן עובדות במקום המטפלות, הן נכנסות לתוך המטבחים והן מבשלות, וימים רבים בעצם אין בעמן מנהלת במעון, מי שתנהל את המעון, מכיוון שאנחנו נמצאים בקריסה טוטאלית מוחלטת.

ותתני רגע סיבות תגידי לנו רגע איפה את, חשוב לשמוע את זה גם בקולך.

אני אומר, קודם כל זה שכר המטפלת, דבר שני שכר המטפלת או צריכים לקחת בחשבון, שהתנאים של הסייעות של גני הילדים, קיבלו הטבות בחודשים האחרונים ואצלנו עוזבים פשוט בהמונים, איזה סיבה יש להישאר?

זאת אומרת באמת מה שאמרנו גם בכנס שהיה, שההסכם סייעות ברגע שהוא יחתם, ואנחנו מברכים שנחתם, ידענו שהוא ירחיב את הפער וייצר עוד יותר זליגה אל בעצם שגם הרי גם סייעות חסר, לא חסר סייעות שצריך לקלוט אותן.

גם סייעות חסר, ואנחנו יודעים שגם גני עירייה מהרגע לרגע מ- 00:00 ל- 06:00 נסגרים גני עירייה כי אין עובדות צריך לקחת בחשבון שהעובדות שלנו פשוט יעברו, אחרי שאנחנו מכשירות אותן, אחרי שהן עוברות אצלנו לימודים, הדרכה ליווי, מבוססות אצלנו, אין להם סיבה להישאר אצלנו, זה הדבר הראשון שצריך לומר.

הדבר השני זה יוקרת המקצוע, אי אפשר להתעלם מיוקרת המקצוע, זאת אומרת היום התנאים של המחנכות מטפלות בגיל הרך, הן גם מנקות בצהריים כשהילדים ישנים, הן מנקות לא רק את הכיתה שלהן, לא רק את השירותים, הן מנקות את כל המעון, הן נמצאות, עובדות לפעמים שישה ימים בשבוע לרוב שישה ימים בשבוע למה? כי ביום החופשי שלהן הם צריכות לבוא ולמלא את מקומן של עובדות אחרות שחסרות ולא מגיעות, והמנהלת והעובדות המסורות שלנו שעושות שמיניות באוויר כדי להציל עוד יום עבודה להורים, הן פשוט מגיעות כולן ועובדות, צריך להבין את הדבר הזה.

הדבר השלישי זאת תקינה, התקינה היא מחרידה היא לא רלוונטית, היא איומה ונוראה, וצריך להבין זה מגיע על חשבון הילדים של כל אחת ואחד מאיתנו, זה פשוט זעקה שאנחנו זועקים ואין כאילו אין מי ששומע זה גם מגיע על חשבון העובדות, כי עובדת שצריכה לטפל בשישה תינוקות בני חצי שנה, שלושה חודשים, ארבעה חודשים חצי שנה, איך היא תעשה את זה?

ממש בין בכי לבכי.

בין בכי לבכי, עכשיו תראו האבסורד הוא שבגילאי השלוש ארבע, נתנו בזמנו סייעת שנייה לגני עירייה, היום התקינה היא שילדים בגילאי שנתיים עד שנתיים ושמונה חודשים, פעוטות בוגרים, ילדים בוגרים בעצם בוגרים כן, שרובם עדיין עם טיטולים, חלקם גם צריכים עזרה עם אוכל, פה ושם צריכים עוד עזרה בשינה וכל מיני דברים כאלה, מטפלת ל- 11 ילדים.

יש עוד הרבה מאוד סיבות אבל אלה בוא נגיד הסלעים בתוך הקושי, והקושי הוא אדיר וחייבים לעשות שינוי, אי אפשר להשאיר את הדבר הזה עוד דקה אחת נוספת.

עכשיו אני כן רוצה לומר, אנחנו לא פותחים מעונות חדשים, אנחנו לא פותחים מעונות חדשים למרות שנבנים, אנחנו לא פותחים מעונות חדשים, אין תקציב, אין אפשרות, אין מטפלות, אין מטפלות, אנחנו סוגרים לפעמים גם באמצע השנה כי אנחנו צריכים לשמור על ביטחונם של הילדים, אשמח מאוד אם סוף סוף משהו פה ישתנה.

אפרופו הפגיעה בהורים הצעירים, שפתאום באמצע השנה תחת עומס עבודה והכול אין, טלפון אין מעון, נסגר מעון. חבר הכנסת שירי בבקשה הבמה שלך.

תודה, תודה על הכינוס שזה מתקשר לכינוס שהיה בוועדה לביקורת המדינה גם שדנה בנושא, אני קצת אחזור על הדברים למי שהיה נוכח, אני רץ עם איזה רעיון שאולי הוא יתפוס, אני ציינתי גם בוועדה לביקורת המדינה אני גם אציין פה, שאין היום במשכן הכנסת דיון יותר חשוב מהדיון הזה, זה היה נכון גם לוועדה לביקורת המדינה וגם נכון בטח ובטח לוועדה הזו, לצערי רוב האנשים לא, זאת אומרת בעלי התפקידים כחלק מהיותם אפשר להגיד חברי כנסת לא מסכימים איתנו, עכשיו גם הדיון הזה בהזדמנות נוספת להגיד תודה לנעמה לחברת הכנסת לזימי על הדיון הזה, זה הזמנה לישיבה בנושא מדיניות ותכנון הקצאת תקציבים לגיל הרך, בתקציב המדינה לשנת 2023.

עכשיו יש בעיה הדיון הוא חשוב מאוד הבעיה העיקרית שאין לממשלת ישראל מדיניות לגיל הרך, אנחנו עדים לזה בעשור האחרון

והתקציב סגור.

שנייה אני אגיע לתקציב מי ששמע אותי מי אמר? שמעת אותי קודם לא פייר.

עכשיו מה הבעיה? שאין מדיניות, זה עובר מהעבודה לרווחה למשרד החינוך, זה עובר למשרדים וזה פשוט לא מעניין אף אחד, זה נקודת המוצא שאנחנו צריכים כולנו להבין זה לא מעניין.

עכשיו אנחנו נעבור ונדון והארגונים יציפו את זה ואתן מכירות את זה ברור שיותר טוב ממני, למרות שאני אב צעיר וגם הייתי אחראי למעונות יום בעירייה בתפקידי הקודם, אז יש בעיה של פיקוח, ויש בעיה של ההכשרות, ויש בעיה של בינוי, ויש בעיה של מעמד, ובטח ובטח יש בעיה של משכורות, הבעיה העיקרית שלנו, ופה רק אני ואת בחדר איכשהו נבחרי ציבור, שאת אף אחד זה לא מעניין, את אף אחד אמיתי זה פשוט לא מעניין.

תקציב המדינה 12 מיליארד שקלים שצחקנו מקודם אין פיפס בזה לגיל הרך, שזה כספים קואליציוניים., מאות מיליארדים את אף אחד זה לא מעניין.

אני אגיד לך משהו זה לא בדיוק לא מעניין, אתה יודע מה הבעיה? שפה הזניחו כמה עשורים, וכדי לשקם צריך הרבה כסף, אז קל יותר לגעת באיזה משהו קטן שמתקנים, שכמובן הכל מבורך.

אז אני אגיד לך מה בחינם.

אבל להתמודד עם הדבר הגדול הזה אף אחד לא אומר זהו, את זה אנחנו הפעם משנים יהיה אשר יהיה, בתוכנית חומש לעשור, למה שצריך יושקעו המיליארדים, שהם בסוף אתה יודע משהו חוזרים אלינו.

לא זה אני בטוח אבל אני אגיד לך מה אפילו בחינם, קודם כל להכיר בבעיה, איך מכירים בבעיה? שמים אותה על השולחן, בואו נקים שר או שרה לגיל הרך.

עוד תפקיד שר אתה תופר להם עכשיו?

אני אסביר לך למה, הנה אני תופר להם תראי למה אני אומר לך, זה ככה יהיה טוב גם להם גם לנו, בן גביר אולי במקום לעשות בלאגן אולי יתעסק בדברים האמיתיים, איך שאומרים בחיים האמיתיים

לא בטוחה שאנחנו רוצים את זה.

האמת שאת צודקת אני חוזר בי, אם אנחנו נשים את הבעיה על השולחן ונבין שהבעיה מורכבת כמו המון המון דברים בחיים שלנו, מכמה וכמה רבדים, מכמה וכמה משרדים, זה משרד הפנים שקשור לתקצוב של המבנים, זה הרשויות המקומיות, זה חינוך, זה רווחה, זה אלף ואחד דברים, שימו הכל בפיילה אחת, תכירו בזה שהחינוך לגיל הרך הוא מורכב מהמון המון דברים, ואף אחד מהם לא מטופל, קודם תכירו בבעיה אחרי זה תגיד לי אוקיי אנחנו צריכים כסף.

עכשיו אני אומר לכם גם התוכנית לגיל הרך שמוצעת פה, אם את הבנת משהו מפה שאפו, אני לא מבין כלום אני רואה 3 מיליארד שקלים לפח, למה לפח? כי כסף זה נכון זו בעיה, אבל זה בכלל לא מתחיל לדגדג את הבסיס, הבסיס זה נשות הצוות, הבסיס זה ההתחלה של הכול שאנחנו באים ואני ואת שמים את הילדים שלנו בגן, אנחנו רוצים לראות מישהי שרוצה להיות שם, שמגיע לה, שמקבלת את ההכרה, שיש לה מעמד, שיש לה הכשרות, אנחנו רוצים לראות את זה כי בסוף זה הדבר הכי יקר בעולם.

להתחייב בכלל לתעודה, הדרישה להכשרה, זאת אומרת אנחנו רוצים לצפות שיעשו את זה, אבל בסוף אנחנו כמדינה מבינה שאין לנו מה לדרוש את זה כי אף אחד לא יבוא למקצוע, אז אנחנו נותנים - -

אנחנו מעלימים עין זה הבעיה הכי גדולה, אומרים בואו נפקח העבירו חוק פיקוח ב- 2018 החוק הזה זה על הקרח, אף אחד לא יודע כלום, אף אחד לא יודע לא מתייחס למסגרות הפרטיות, אף אחד לא מתמרץ את המסגרות הפרטיות, אלף ואחד דברים שפשוט לאף אחד אין בכלל יכולת לטפל, כי אין מישהו שזה מעניין אותו, משרד החינוך אמור להתעסק באלף ואחד דברים שונים, אנחנו בכלל לא נדבר על הגנים, צהרונים, חינוך בלתי פורמלי, על יסודי, קדם יסודי, בכלל מה זה לידה, לידה לא מתחילה מגיל אפס היא מתחילה קצת לפני, ליווי להורים, אלף ואחד דברים שאנחנו לא מסתכלים על זה היום, טוב תודה רבה, אנחנו נמשיך לצעוק כמו קאטו הצעירים לא הזקן כי בכל זאת אנחנו צעירים, ונקווה שאולי מתי שהוא תהיה לך אולי את היכולת לשנות את זה באמת.

ממש ממש, וגם כמו שאתה אומר איפה להשקיע את השקלים הראשונים בדבר הזה ואיך לעשות את זה, אני אפילו אוסיף למה שאמרת, יש מוסד נוסף שנוצר פה בכמה שנים האחרונות אבל במיוחד בכנסת הזו שר נוסף, כל כך הרבה רוצים תפקיד שר נוסף, אז הנה היה הזדמנות להגיד אם כבר עבר למשרד החינוך, לא כבר עבר למשרד החינוך, כל ענף הגיל הרך חוץ מהמשפחתונים אגב שנשארו מאחור צריך להגיד, יש כאן עדיין בעיות שנשארו, והיה נכון אולי להגיד שיש שר שיגיד אני לוקח את כל הטיפול הזה ממש עם הסמכויות ועושה עם זה משהו.

מפחדים יודעים שזה אתגר לא קטן.

לא מפחדים כמו שאמר חברי נאור, לא רוצים, תאמיני לי אנשים פה לקחו את המשרד לביטחון באמת לאומי לא יודעת מה, אם מזה לא מפחדים אפשר גם להתמודד עם ילדים, אבל כן. אני רוצה לעבור אני אעשה קצת רגע למור דקל העמותה הישראלית לגיל הרך.

שלום, תודה לחברת הכנסת נעמה לזימי על הוועדה החשובה הזאת שזה נכון מאוד שהיא תהיה גם הנושא הזה ידון בוועדת הצעירים כי בסוף אנחנו ההורים.

אני רוצה להתחיל בברכה, כי כן צריך לברך על זה שקודם כל הנושא של הגיל הרך נשאר עדיין בסדר היום הציבורי, וכן הייתה אמירה והחלטה, עוד מעט נדון עליה, אבל שכן מביאים סכום של כסף ושמים על הנושא הזה, שאני אומרת את זה גם הגיע מתוך הבטחה בחירות של ראש הממשלה, והיה צריך כן לעמוד מאחורי הדברים שהוא הבטיח, ועכשיו נחשוב על זה רגע איך.

אז אני שמחה להגיד שראינו את המחויבות וראינו שבאמת הוקצו מיליארדים לדבר הזה, ושוב פעם אני חוזרת לעניין של גם איך מחלקים את העוגה, כי 3.3 מיליארד לבינוי, סליחה 2.2 לבינוי זה המון וזה נחמד וזה בתוכנית חומש של חמש שנים, אבל כבר היום אנחנו עומדים עם פילים לבנים וריקים כי אין מי שיאכלס אותם, אז המטרה הייתה יותר לכוון את הכסף לכיוון המחסור האמיתי והמשבר הלאומי המיידי, שלצערי עדיין ברמת מדינה לא הוכרז כמשבר לאומי שזה משבר כוח האדם, וגם כשבאמת באה ויצא אמירה מאוד מאוד חזקה, כי כולנו פה כל מי שיושב פה בשולחן נלחם במשך שנה על הנושא של ועדת המחירים למען הארגונים, אז באמת קיבלנו הכרזה שהיא תחתם, אני נורא אשמח לדעת ולראות מתי תיחתם, כי גם את ההכרזה הזאת קיבלנו אגב לפני כמה חודשים, אתם לא זוכרים שעמד שר האוצר ושר החינוך ואמרו בוועדה שהם יחתמו ועדיין זה לא קרה.

ועדיין מתוך זה אני שואלת העלייה של 20% על שכר המטפלות מכמה? כי כשאנחנו מסתובבות בשטח היום אנחנו שומעות בתוך מעונות הסמל, יש מעונות שמשלמים 29.8 לשעה יש מעונות שמשלמים 35 לשעה, יש מעונות שכבר התחילו לשלם 45 ש"ח לשעה וגם עדיין לא מצליחים לגייס כוח אדם, אז כשמדברים על עלייה של 20% כאשר אין שום הסדרה בנושא של המקצוע, של התנאי ההעסקה ושל הבסיס של התנאים שהן אמורות לקבל, אז על איזה 20% אנחנו מדברים פה? אז ברור שזה לא יספיק, אגב כשמדברים על שכר זה אף פעם לא מספיק, אז אני אומרת בואו רגע נברך על זה שהם כן רוצים לחתום, אני עדיין לא פותחת שמפניה עד שאני לא רואה חתימה, ובואו נברר על הרצון להעלות ב-,20% אבל רגע תעצרו ותחשבו ממה? מכמה?

דבר שני,, כאשר 80% מהשוק היום הוא בעצם מאויש על ידי הסקטור הפרטי, ואנחנו מדברים על מטפלות, מחנכות לגיל הרך שהם לא פחות מהמחנכות במעונות הסמל, ושם לא ניתן עליהן שום דעה או אמירה, אז אני לוקחת אתכם לאיזה משפט שאמרתי לפני כמה חודשים, היו לי שני משפטים מאוד יפים, אחד זה דיבורים כמו חול אין מה לאכול, וגם אם יהיה מה לאכול לא יהיה מי שיאכיל.

אגב מי מחליף את החול?

כבר אין מי שיאכיל אין, אנחנו לא שם ,והמשבר הוא קשה, והתוכנית וההחלטות היו צריכות להיות אתמול, לא מחר, לא ב- 1 לספטמבר ובמיוחד לא ב- 1.1.2024 שעל שם מדברת התוכנית שהוצגה בפנינו, זה אחד לגבי הכוח האדם.

שתיים לגבי הנושא של המענק, יש שם 6,000 ש"ח מענק שזה גם עניין מאוד מאוד מבורך, שוב פעם מדבר רק על שוק מסוים על אחוז מאוד מסוים של מטפלות, בשנה השנייה אני מבינה שיהיה מענק יותר קטן, ומה קורה אחר כך?

אין מענק נוסף.

אז רגע יש פה איזה תוכנית שחולקה, יש הבטחות אז כנראה עוד לא אמרו אבל זה מה שהיה בדיונים, ובכל מקרה אני אומרת גם עם החד פעמי וגם עם לשנתיים לשלוש זה לא משנה, בסוף אנחנו לא באים, אנחנו לא רוצים אנשים שבאים בשביל כסף פעם אחת וללכת, אנחנו רוצים לגרום למקצוע הזה להיות משומר, ולראות איך נשים ואנשים חדשים באים ורוצים לעבוד במקצוע.

שלוש ואני מסיימת כבר, אנחנו חזרנו עכשיו העמותה מכנס בעולם, הרי העמותה שלנו היא חלק מהארגון העולמי לגיל הרך, היינו בקפריסין במשך שבוע, עם 17 מדינות מאזור אירופה, והדיון היה על הגיל הרך, אני שמחה להגיד לכם שאני חזרתי מאוד, מצד אחד היו באמת במדינות לדוגמה, בקפריסין חוק הפיקוח מאוד תואם את החוקים והרגולציה הקיימת, מצד שני הנושא של אפילו תפיסת המקצוע, לא הגיוני שבמעון פרטי עומדת מישהי ומטפלת בפעוטות שאין לה מינימום הסמכה, ההגדרה היא בתפיסה הבסיסית זה שנתיים ותואר, אז עצם העובדה של איך הם תופסים את המקצוע, והשכר שלהם אגב הם מקבלים שיפוי מהמדינה על השכר גם במעונות הפרטיים למי שעומד ברישיון, יש שם דברים שקורים כדי להביא אנשים טובים לאירוע הזה.

דבר שלישי ואחרון, הרביעי כבר סליחה אני חורגת ממנהגי, זה הנושא גם של המעונות היום השיקומיים והפעוטונים, דיברנו על המעבר למשרד החינוך ואמרנו שלא ייתכן שאנחנו עדיין ממשיכים לפצל את המערכת הזאת בכמה משרדים ועדיין זה קורה, עכשיו שתיחתם שיחתמו על ועדת מחירים ותהיה העלאת שכר ויהיה הטבה בתנאים, יש לנו עדיין מטפלות, מחנכות גיל הינקות שנמצאות בתוך המעונות יום השיקומיים וגם המשפחתונים אמרתי, ואז מה הדין שלהם, למה שאנחנו מדברים כל פעם על אי שוויון לא מסתכלים גם על הנושא של האי שוויון במקצוע הזה, חברים כסף זה מהמם, מברכים על ההחלטות, מברכים על זה שבאמת הוקצו מיליארדים, אבל תעצרו רגע וחייבים להכריז על מכת, באמת מכה, יש לנו פה מצב לאומי חמור ביותר, אנחנו לקראת ה- 1.9.2023 לא יהיה מסגרות.

ובמיוחד כוכבית אחרונה זה התינוקיות ואני אמרתי לך את זה גם מקודם, אין תינוקות ועל זה אף אחד לא מדבר היום גם מעונות הפרטיים וגם מעונות הסמל כאשר הם באים לפתוח כיתה בגלל יחס כמות הילדים למטפלת בגודל הקבוצה, הם מעדיפים לקחת את הכוח אדם לתוך המעון עצמו, אין תינוקיות, יש לנו אלפי הורים שאין להם מקומות, תודה רבה.

תודה, אני עוברת לאביעד הומינר רוזנבלום מקרן ברל כצנלסון, ואז אני אעבור לרשות ונעשה פינג פונג.

כן, אני אגיד בקצרה, קודם כל אני גם אני אבא לילדים קטנים ובקרוב הולך להיות לי עוד ילד קטן, והיום כבר בטח כולם כאן יודעים שאתה צריך לחפש מסגרת לילד בתקופת ההיריון וגם אז לא מוציאים.

לפני ההיריון.

כן זה כבר אי אפשר למצוא, אנחנו בתחילת ההיריון עוד לפני שסיפרנו להורים חיפשנו מסגרת, אגב לא במעונות המסובסדים כי זה ברור שאין אבל גם הפרטי פשוט אין מקומות, ואני לא גר במרכז תל אביב אני גר בירושלים וזה פשוט מציאות מטורפת.

אני כן אגיד שבאופן כללי שמחנו לראות את התוכנית של הממשלה בגיל הרך, זה טוב שמשקיעים בתחום הזה כסף ומתייחסים אליו, גם שמחנו שהלכו על הכיוון של כן חיזוק המעונות המסובסדים ולא על על כיוון של שיטת שוברים, אבל כן צריך להגיד שיש כמה בעיות בתוכנית הזאת, קודם כל הסכומים שם נמוכים מדי כמו שאמרו כאן, הסכומים שניתנים לסיפור של התקינה של השכר של המטפלות ושל ההכשרה שלהם מאוד מאוד נמוכים, באמת ראינו בהסכמים הקואליציוניים שהתפרסמו השבוע, זה אפילו לא 12 מיליארד זה כולל 13 מיליארד שקלים בהסכמים הקואליציוניים.

13.5.

נכון 13.3, סכומים באמת אדירים שהולכים שם, כמעט כולם למטרות מגזריות, אפס לסיפור של החינוך לגיל הרך, אם היה אפשר לתת לכל המטרות האלה, אגב הרבה שם כן לתחום חינוך רק לא לגיל הרך ורק למגזרים ספציפיים.

ולא ללימודי ליבה, ובוא לא נרחיב על זה.

נכון, היה אפשר להשקיע הרבה הרבה יותר בתחום הזה, שאגב גם המפלגות שבקואליציה המצביעים שלהם היו נהנים מזה כמו האחרים ואפילו יותר, אז היה צריך להשקיע בזה הרבה יותר, ועד שסוף סוף מתייחסים לזה לא טוב שמשקיעים כל כך קצת.

מעבר לזה התוכנית של ההקלות במס שניתנה היא פשוט מדלגת על מעמד הביניים, היא מאפשרת מביאה כסף במענקי העבודה רק לעשירונים התחתונים.

מענקי עבודה זה עם מיצוי נמוך, ועדיין אוטומציה לא נכנסה לזה למרות שאנחנו כבר על זה יותר משנה, כמעט שנתיים על סיפור האוטומציה עוד מהגיל הרך, יש לומר שמי שלא יקבלו את זה, זה כנראה האוכלוסיות שעוד יותר לא נגישות, כדי לקבל את המענק העבודה בגלל היעדר כישורי שפה או בעיות אחרות.

כן, זה 70% מיצוי, וגם ההקלות של הזיכוי במס, זה רק למרוויחי שכר גבוה בגלל שכבר היום יש נקודות שניתנות, זה בעצם מדלג מעל כל מעמד הביניים זה עוד בעיה של זה.

רצינו להגיד גם שחשוב לעקוב אחרי היישום של ההחלטה, זה טוב שבונים עוד מעונות יום, קודם כל כמו שאמרו כאן אם לא יהיה מטפלות זה לא יעזור, אבל גם אם כן יהיו בה ויעלו את השכר, צריך לבדוק איפה זה נבנה ולאיזה אוכלוסיות, כיום יש באוכלוסייה הערבית פחות מ- 5% מהילדים בגילאים הרלוונטיים נמצאים במעונות יום, כמעט אין מעונות יום בערים ערביות ובאזורים של שכונות של ערבים בשכונות מעורבות, אז צריך לבדוק שזה נבנה הרבה מאוד שם, זו אוכלוסייה שצריכה את זה, זו אוכלוסייה חלשה יחסית ויש אפליה בתחום הזה, היא לא מקבלת כמו שצריך.

זה יקרה רק אם ההורים לא ישלמו, כי במגזר שמה הם לא מוכנים לשלם.

יש מורכבויות שתמיד קשורות לעניינים תרבותיים, אבל כן צריך לראות איך עושים את זה גם שם, וכמובן שיש התעלמות לגמרי מהמשפחתונים שתמיד שוכחים אותם שם אותם בצד כאילו זה לא עניין, ואגב שם דווקא כן יש בחברה הערבית יש משפחתונים ומתעלמים מהם.

והדבר האחרון שרציתי להגיד, שבסוף בסוף הכל זה פלסטרים וקצת מכניסים את האצבע מפה וסותמים את החור משם וגם אם יצליחו לעבור את המשבר הזה בסוף זה לא ייפתר באמת אלא אם כן המדינה תיקח אחריות מלאה על התחום הזה, תכין תוכנית אסטרטגית, תיתן אפשרות ציבורית לכל ילד בגיל הזה כמו שקורה בהרבה מאוד מדינות במערב, ותחליט שהיא באמת לוקחת אחריות על הילדים שלנו, שכמו שנאמר כאן לא נולדים בגיל שלוש זהו.

תודה רבה אביעד אני עוברת לרום בר-אב רפרנט חינוך באגף תקציבים משרד האוצר, תודה רום שהגעת.

צוהריים טובים, אני אשמח להתייחס לנקודות שעלו, אני חושב שאחת הנקודות הכי משמעותיות שהועלו פה על ידי מספר דוברים, גם האירוע של שכר המטפלות וגם הסיפור של איכות הטיפול במעונות, אנחנו מאוד מאוד מסכימים עם התפיסה הזאת ואני אשמח להרחיב על זה.

ככלל ועדת המחירים, אני חושב שהנושא הזה גם עלה גם בדיון פה וגם בדיון הקודם בביקורת המדינה, וועדת המחירים שקובעת את תעריף המעונות המפוקח התכנסה בשנה שעברה.

לאחר המון זמן שחיכינו שתתכנס.

לאחר 10 שנים, נכון הכינוס האחרון היה בשנת 2012 יושב ראש הוועדה את צודקת, והתכנסה לבחון את הבסיס החדש, וכאמור 10 שנים לא בוצעה בחינה אז זה היה לבחון.

ועדת המחירים אני רק אשמח להגיד על זה מילה למי שלא מכיר, ועדת המחירים אחראית על הפיקוח על מגוון רחב של מוצרים, לחם, חלב, מוניות, וכן הלאה, והמתודולוגיה שבה היא פועלת, היא בוחנת את מחירי התשומות שנדרשים כדי לייצר את המוצר או השירות עליו מדובר, מזה גוזרת את עלויות הייצור וכך היא קובעת את המחיר המפוקח.

בשנה שעברה ועדת המחירים התחילה לבצע את המתודולוגיה הזאת בעבור מעונות היום, בחנה כל הארגוני המעונות גם הארגונים שיושבים פה העבירו את הנתונים שלהם לוועדת המחירים, ועדת המחירים בחנה את ההוצאות בגין חשמל, תפעול, מזון וכן הלאה, וגם את שכר המטפלות, והמסקנה שוועדת המחירים הגיעה אליה, היא ששכר המטפלות שמשולם בפועל הוא נמוך מדי, והוא לא יאפשר ססטינביליות של כל התחום הזה לאורך זמן, ולכן בהחלטה שהייתה שהיא מאוד מאוד חריגה במתודולוגיה של ועדת המחירים, והיא לא מבוצעת בעבור שום מוצר אחר, הוועדה החליטה להעלות באופן יזום את שכר המטפלות, זאת אומרת שהתעריף המעודכן משקף באופן אינהרנטי עלייה בשכר המטפלות ביחס למצב הנוכחי.

על פני כמה זמן?

ברגע שנחתם התעריף, מהיום שבו הוא נכנס.

אבל התקציב עובר למעון עצמו למפעיל, הוא לא עובר ישירות למטפלת.

אני אשמח רגע להמשיך, בהמשך לדבר הזה, אנחנו התעריף המפוקח הוא בנוי יש את התעריף והוא בנוי מרכיבים שונים, הארגון כפי שהוזכר פה, הארגון מקבל מאיתנו או מהמדינה ומההורים בעצם מקבל את התעריף, והוא מעביר, הוא אדון לעצמו בסכום שהוא בוחר להעביר למטפלת, זאת אומרת אנחנו יודעים אנחנו יודעים שיש ארגונים שמשלמים מעל תעריף השכר, מעל השכר הסייעת המגולם בתעריף, ויש ארגונים שגם משלמים פחות, עכשיו על הדבר הזה אין לנו שליטה.

בטח שיש לכם שליטה, אתם פשוט לא רוצים.

חברת הכנסת לזימי, אין להם שליטה על זה, אין להם שליטה.

רגע רגע, אין פה התפרצויות רגע, זה סוגיה של פיקוח ורגולציה, אתם מודעים אליה, אתם בוחרים להעלים את העין, זה אולי נוח, אולי גם בגלל עוד חברות שלא בא לכם לפקח, אולי בגלל כל מיני סיבות אחרות פוליטיות אני לא יודעת מה, אני רק אומרת שנגיד שאתם מעבירים תעריף מסוים, שאתם יודעים אתה אומר לי שאתה יודע שאפילו עובר נמוך מזה.

אני אומר שאנחנו מנחים, אנחנו מייעצים ומנחים את הארגונים להעביר את השכר, אנחנו נמצאים בקשר איתם אנחנו דורשים מהם לעשות את זה, בפועל היכולת שלנו - -

רום זה כסף מה נגיד לך שהוא לא של מישהו בטאבו, מה לעשות זה כסף ציבורי, להגיד אנחנו מנחים זאת לא תשובה. על פי התעריף שלכם מה השכר שאמור להיות למטפלת? אני רוצה רגע לדעת השכר המעודכן אני רוצה לדעת מה השכר המעודכן?

אנחנו השוונו את השכר לתקצוב של משרד החינוך.

מספר, אם אתה יכול להגיד לי מה המשכורת שצריכה להיות למטפלת.

אני יכול רגע לבדוק את המספר המדויק.

אני אשמח, תבדוק רגע.

ועדת המחירים דיברה על 9,600, על זה מדובר?

אני כבר אבדוק.

תן לנו תשובה על זה, חשוב שנבין מספרית. אדוני תציג את עצמך ככה לפרוטוקול שנדע.

דודי מזרחי מנהל אגף בכיר תקציבים במשרד החינוך.

שלום דודי תודה שבאת אלינו.

תודה לכם, אני בין היתר חבר ועדת המחירים שרום התייחס אליה - -

רגע תתנו לדודי לדבר זה חשוב, זה הסוגיות שצריך לבדוק פה כמו שצריך, כולם ידברו אם נהיה מספיק מהירים, תודה דודי כן.

תודה, אני רק אגיד רק אני אתייחס קודם כל לוקח ברשותך צעד אחד אחורה, יש כאן תוכנית שהיא כן תכנית כוללת, אני אשמח אם תהיה כאן את הבמה ואת האפשרות להציג אותה, שאני כן חושב שהיא בשורה גדולה על הגיל הרך במדינת ישראל, והייתי שמח שנקיים כאן ברשותך כאילו גם דיון מקצועי, יש כאן היבטים תקשורתיים פוליטיים הכל בסדר, אבל יש כאן סוגיות מקצועיות שדורשות ליבון וחידוד ואני אשמח שתתן גם הפלטפורמה.

אפרופו ועדת המחירים, אתה יודע יש משפט שאומר, אין דבר יותר פוליטי מחיר הלחם, אז מה לעשות שאתם קובעים מחיר מסוים והכל זה גם פוליטי, כי כל מה שאנחנו עושים בחיים הוא פוליטי, אנחנו לא בשיעור מתחילים במדעי המדינה, ולכן יהיה פה הרבה פוליטיקה גם, אבל מה לעשות שהמציאות היא מציאות פוליטית משמעותית לתת השקעה, יש עניין פוליטי להשקעה במקום מסוים כמו 13.5 מיליארד כספים קואליציוניים יש משמעות פוליטית, אז לכן הערות כאלה בוא נשאיר זה, או שאני פשוט אגיב עליהן כל הזמן זה גם בסדר, אבל אפשר פשוט להגיב.

את יכולה לעשות כמובן כפי שאת מוצאת לנכון, אני עובד מדינה אני רוצה לשקף מבחינה מקצועית את התוכנית שעל השולחן. משרד החינוך זה התחיל עוד בתקופתה של השרה הקודמת, זה מדיניות שהמשיך אותה גם השר הנוכחי, כאשר בחנו את הסוגייה של ועדת המחירים, ההנחיה וגם ההמלצה של הצוותים המקצועיים במשרד, וגם הנחיית המדיניות הייתה, באמת לתת מענה לנושא של המטפלות זה נושא שהוא קריטי, ורציתי פשוט להתייחס למה שאמר רום, עד היום עד היום אגב הנושא לא פוקח על ידי משרד החינוך זה עבר אלינו רק לפני כשנה, עד היום לא ניתנה הדעת, אנחנו אומרים את זה מבחינתנו כמשרד חד משמעית אני אומר את זה, אין שום סיטואציה שתהיה שעכשיו במסגרת תוספת המשאבים שהמשרד, המדינה משקיעה בגיל הרך בין היתר עבור העלאת השכר של המטפלות, אנחנו לא כמו שהיה עד היום מבחינת שגר ושכח, אנחנו כן ניכנס לזה, אנחנו נבנה מנגנון שיוודא שהתקציב, המשאבים האלה יגיעו למטפלות.

יש לי שאלה ככה אינפורמטיבית, אני זוכרת את התשובות שהיו בפעם הקודמת, אבל עכשיו שהגיל הרך נכנס למשרד החינוך, כמה עובדים ממשרד החינוך חדשים הוקצו לזה? מה המנגנון שהתפתח בשנה ומשהו שזה כבר אצלכם?

אוקי אז אפשר להציג את זה, אתה רוצה להתייחס?

כן, שלום אני אסף ליבוביץ.

שלום אסף תודה שאתה פה.

ממשרד החינוך אז אני אמשיך את דודי, אנחנו בעצם בנינו שדרה חינוכית לנושא הגיל הרך לידה עד שלוש, שכוללת כמובן עיבוי גדול של מערך הפיקוח, באמת כרגע יש לנו שלוש מפקחות אנחנו נגדל וכמעט נכפיל אותו.

שזה בעצם משהו שאתם הגדלתם אותו אם אני יודעת נכון?

כן, הגיעו 22 מזרוע עבודה 22 מפקחות.

בעצם הכפלתם שזה דבר יפה.

נכון, וזה עוד יגדל יותר, יש לנו שש מנהלות תחום אחת בכל מחוז, אנחנו הקצינו שני קולות קוראים לשלטון המקומי, שבעצם 150 רשויות נענו לבניית יחידת לידה עד שלוש, בכל רשות יש עכשיו יחידת לידה עד שלוש.

זאת אומרת אתם ממסדים במערך השלטון המקומי את ההתייחסות, מדהים אני העברתי הצעה לסדר כזאת כשהייתי חברת מועצת עיר.

נכן, וחשוב לדעת זה גם למעונות הפרטיים, לנציגים שיושבים פה, כי בעצם יש לנו לראשונה יחידה בכל רשות מקומית, לא כל הרשויות ניגשו לקול הקורא אבל אנחנו באמת באחוזים גדולים כולל בפריפריה כולל בחברה הערבית.

יש סבסוד? מצ'ינג? איך זה עובר?

זה מצ'ינג לפי אשכולות.

זה מצ'ינג, זה אומר שרשויות חלשות לא יקבלו את זה כמו שצריך.

לא, לא, רשויות חלשות יש לנו השתתפות של 100% מהממשלה.

יפה טוב לדעת.

כולל אני אומר בחברה הערבית שניגשו הרבה, וזה חשוב כי יש לנו לראשונה, תראו יחידות הקצה של מעונות היום מאוד קשות למעקב ופיקוח איכותי, נוסף לזה אנחנו מציעים מערך הדרכה שהרשויות תפעלנה.

כמו מד"א וכאלה?

לא, מערך הדרכה.

הדרכה פדגוגית?

כן של הדרכה פדגוגית, ארבע שעות חודשיות שייכנסו לכל מעון לראשונה גם למעונות הפרטיים, באופן שמגיע מטעם הרשות בשיתוף פעולה יש לנו עבודה גם עם הארגונים גם הבעלויות שבעצם התפקיד החינוך טיפול הוא תפקיד מאוד בודד.

רק שאלה למערך הפדגוגי, האם הוא גם ייתן ככה העלאה בשכר ככל שיעשו הכשרות? האם זה כמו המורות?

לא מה שאנחנו מציעים נוסף זה הכשרה, כרגע 12 אלף מחנכות מטפלות השנה עברו הכשרה של 220 שעות כולל מענק של 2,500 ₪, למי שבעצם מתמידה, כלומר שהיא עברה את ההכשרה וגם נשארת במקצוע.

חד פעמי? קודם כל אני רוצה להגיד לך כל הכבוד, זה מספרים יפים יחסית לזה שזה חדש, אני חושבת שזה - -

שנה הבאה אנחנו מקווים ל- 15 אלף, כלומר אנחנו מגיעים לשליש או יותר מהמחנכות מטפלות, לא מעט למי שלא עברה - -

אני חושב שזה יפה, כן אני רוצה להגיד, שכן אחד הדברים הטובים שיש בך בהסכמי השכר של מורות, זה שככל שהן מקבלות יותר הכשרות עם הזמן, גם השכר שלהם משתפר, וזה גם מוטיבציה להכשרה וגם מנגנון שיפור של שכר שהוא חשוב.

וגם לסייעות ולגני הילדים עשינו, לגמרי אנחנו מסכימים, אבל תראו אנחנו מתחילים באמת מתשתית של נשים שלא עברו שום הכשרה כלשהי.

לא, לא לא, במעונות מפוקחים, העובדות עברו ועוברות.

רגע, אבל בואי ניתן לו להשלים.

לא, אבל אני פשוט רוצה לדייק את הדברים, זה לא נכון העובדות עברו הכשרה גם בעבר, עוברות ואני פשוט רוצה לברך על מערך ההכשרה הזה, כי מערך ההכשרה הזה הוא מערך שכרגע מוכיח את עצמו, אני גם חלק ממערך ההכשרה הזה במסגרות האקדמאיות.

אבל רק להגיד לך שאני העברתי את ההצעה לסדר של יחידה לגיל הרך בחיפה, אגב לא מימשו אותה למרות שהיא עברה במועצת עיר אבל כבר נכנסתי לכנסת, אז באמת ישבתי עם מעונות מפוקחים ולמדנו מהם את מערך ההכשרות, ואמרנו שנדע להחיל את זה גם לפרטיים אגב, ההבנה שאנחנו אחראים על כולם, זה היה בחיפה, זו הכוונה זה מה שהיה זה העברתי כאיזושהי הצעה, שצריך להבין שיש לנו מה ללמוד מהם.

אז תראו, בקול הקורא אני רוצה להדגיש, לא בוודאי, בקול הקורא הצענו לרשויות מגוון פלטפורמות, דנו בזה גם, מגוון פלטפורמות כולל על הארגונים והבעלויות הקיימים כבר, אנחנו לא רוצים להמציא גלגל מחדש ולעשות כפילויות, להיפך רוצים להיעזר במשאבים הקיימים, אני רק רוצה להגיד שכל המעונות כיום שהם תחת חוק הפיקוח אנחנו קוראים לה מעונות מפוקחים, אנחנו מבחינת משרד החינוך לא מבחינים בין מה שנקרא נעמ"ת ויצ"ו אמונה, כל המסגרות יש להם את הצרכים, ואנחנו לכולם רוצים לתת שירות.

לכן אני אומר, מערך ההדרכה אנחנו גם מכירים את זה ממחקרים מבר אילן וכו', שמערך ההדרכה הוא מאוד אפקטיבי ביצירת מוטיבציה של צוותי חינוך טיפול להישאר במקצוע.

תשמע, אין יותר אפקטיבי מתלוש נורמלי.

לא אני אומר לצד כמובן לצד, אנחנו מאוד מאמינים בזה, וגם בלהעניק לשלטון המקומי את האחריות, פעם ראשונה שיכיר את הילדים, כי תזכרו לא כל הילדים - -

עכשיו מה הצפי של גידול המערך שלכם? מבחינת תקינה, תפקידים? אני רוצה לדעת.

אז אני אומר מערך ההכשרה, כרגע השנה עברו 12 אלף מחנכות מטפלות, בשנה הבאה הצפי הוא 15 אלף מחנכות מטפלות.

בתקווה שיישארו.

בתקווה שיישארו, וגם אני אומר 225 רשויות ניגשו למערך ההדרכה, כלומר שהן תפעלנה הרשויות עצמן לפי באופן שהוא מותאם לרשות, מותאם לתרבות, מותאם להיצע.

עכשיו 150 רשויות זכו בקולות קוראים.

לא אני אומר, 150 רשויות זה לבנות יחידת לידה עד שלוש, יותר רשויות ניגשו לבנות מערך הדרכה, כי הרי לפי חוק הפיקוח, כל מעון חייב בהדרכה של ארבע שעות חודשיות.

אבל אתה אומר שה- 150 רשויות שניגשו, האם הם מה?

150 רשויות, יש לנו שני קולות קוראים 150 רשויות כבר מינו מנהלת לידה על שלוש יחידה, בנוסף יש רשויות.

קול קורא שני הדרכה.

בדיוק הדרכה.

וזה אתה אומר יותר?

יותר.

אבל ה- 150 אני רק רוצה לדעת, יהיו 150 יחידות?

כרגע הם כבר מקבלות.

חשוב להגיד שכל התקציבים שאנחנו מדברים עליהם, הם תקציבים לבסיס התקציב, בתקציב הקודם היה כ- 180 מיליון שקלים לטובת הנושא הזה, בתוכנית הזו שהוצגה יש 200 מיליון שקלים שמיועדים כולם לנושא הזה של הכשרה, של טיוב הפדגוגיה ונושא הפיקוח.

שזה אני אומרת מבורך מאוד.

אחד הנושאים התייחסת אסף לנושא של ההקצאה של התקנים ברשויות המקומיות, אחד הדברים שאנחנו הפקת לקחים שלנו, נוכחנו לדעת שיש מקומות במיוחד במקומות החלשים יותר, שאין תחליף לפיקוח של משרד החינוך, של פיקוח, ואי אפשר להאציל את הסמכות הלאה, ולכן מתוכנית כוללת תוספת של 50 תקני פיקוח, שהצטרפו לבסיס התקציב של משרד החינוך רק לטובת הנושא הזה, נכון שזה באמת עוד נדבך שהוא חשוב, מעבר לנושא של השכר ומעבר לנושא של ההדרכות.

לא זה חשוב, אתם קולטים פה מערך שלם, אני באמת מקווה שגם המעונות השיקומיים וגם המשפחתונים ייכנסו, זה אומר שחוק הפיקוח צריך להיות מוקטן, אני הגשתי את החוק הזה, כי אני חושבת שאי אפשר להתעלם מעוד מענים שיש לגיל הרך, שהם גם בגלל היעדר מעונות משפחתונים, זאת אומרת משפחתונים זה גם התפתחות שנוצרה, בגלל שבהרבה בחברה החרדית והערבית אין פשוט מעונות, אז אנחנו יכולים להגדיר אותם מההבנה, שגם הילדים שלהם ראויים לכל המענים המדהימים האלה שאתם דיברתם עליהם, ועל זה אני מברכת.

אני רק מדגיש, שמעון מבחינתנו זה שבעה ומעלה.

לכן חמישה צריך, להוריד לחמישה את חוק הפיקוח, ולהכליל משפחתונים שבסוף אנחנו רוצים את הפיקוח שם, אנחנו לא רוצים מחסני ילדים ולא רוצים חדרי ילדים, אנחנו רוצים שיהיה לנו את המנגנון הזה. בכל מקרה אני רוצה רגע לפני, רום יש לך תשובה לגבי השכר?

כן, רכיב השכר בתעריף, הוא כולל עלות מעסיק 120 אלף שקל בשנה.

שזה מגולם בערך עד 9 ו? איך אתה אומר את זה?

זה כולל, כל הרכיב הוא כולל עלויות מעסיק לעניין כלל הרכיבים.

כמה התלוש בערך אמור להיות, בוא תעשה לנו את הגילום שלך, אני לא יודעת מה אתה מחשיב מה אתה לא מעסיק.

בערך 7,400 ₪ בחודש.

ועדת המחירים המליצה על 9 ומשהו וזה?

9,700 ₪ זה כולל עלות מעסיק.

רגע אני רוצה להבין את הדבר הזה, 7,400 ₪, רק להגיד אם היינו מעבירים את חוק 40 ₪ לשעה שכר מינימום כבר היינו על זה, אבל בסדר הייתי חייבת לציין את זה בכל זאת, אבל אני אומרת 7,400 ₪ שזאת העלות שאתה יודע שצריכה להיות לכל המטפלות היום אחרי גם עלויות - -

זה רכיב השכר המגולם.

ואתה אומר שאפילו זה אתם לא באמת בטוחים שישנו.

זה השכר.

זה מה שאני אומרת, הוא אומר שאני צריכה לדעת, כאמא צעירה שמטפלת של הבן שלי מקבלת לפחות 7,400 ₪, אבל אנחנו לא יודעים את זה וגם הוא אומר שהוא יודע שזה לא נכון בהרבה מקומות, הוא פה אומר בקולו.

אבל אני חושבת שאפשר היה להקביל את זה כמו התמריץ להורים שעובדים, וזה תוך נקודות זיכוי וכל זה, ולהקביל את זה גם לעובדות ולעובדים ולצוותי חינוך, זאת אומרת להקביל את אותה שיטה להורים גם לצוותי החינוך ויש לך מנגנון שזה מגיע ישירות לאותו עובד.

אני חושבת שלאוצר יש הרבה כלים גם יצירתיים מה לעשות.

מענקי הקורונה היו מענקי קורונה לכל משפחה שהביאו ישירות לחשבון.

יש לי שאלה אלייך, איך אתם יודעים כמה מקבל נהג תחבורה ציבורית שאתם מעבירים למפעילים את הסכמי שכר?

אני לא מכיר את התחום הזה אז אני לא יודע לענות.

אני אומרת, יש המון שירותים ציבוריים שבהם אנחנו יודעים את המשכורת, יש תמיד את ה משא ומתן, וכמה לשעה, וכמה מפעיל אמור להעביר לנהג, למה כשמגיע לגיל הרך אנחנו שמים את זה אמורפי כל כך? אביעד אתה רוצה להגיד משהו?

כן זה בגלל שזה במכרזים מול המדינה, יש שם גם הסכמים קיבוציים וגם מכרזים מול המדינה זה קצת אחרת.

זה בעצם אתה אומר שבמרכז מול המדינה אנחנו יודעים, אבל גם את זה אפשר לסדר נכון? אגב זה המנגנון הכי יעיל, המעונות המפוקחים, מעונות הסמל לפחות, נגיע גם לפרטיים יכולים במכרז לתמחר, למה זה לא נעשה? אז זה שאלה שאנחנו חייבים לפתור אותה וגם לבדוק עליה.

אני יודע רק מהתקופה שלי במשרד הרווחה, שיש עמדה שחלק מהמשרדים שהם לא מתערבים ביחסי עבודה של המפעילים, כדי לא ליצור יחסי עובד מעביד, אז חלק מהמשרדים זו העמדה שלהם.

מקסים. רק להגיד שאני מקווה מאוד שזה לא ניסיון ככה לשפות את המנגנון של גופים, ולא את העובדים, צריך לעשות גם וגם, גם נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה, אנשי חירות ועוד מקומות, צריכים להחזיק את המנגנון שלהם, אם המדינה לא רוצה להלאים אותם ולקחת על זה אחריות, אז היא צריכה להבין שיש מנגנון שצריך לתחזק, אבל לא יכול להיות על חשבון השכר הכי בסיסי של המטפלות, בטח לא שזה הסכום, זה סכום באמת סכום לא גדול, אז אנחנו אחת המסקנות שאנחנו נוציא פה באמת מכתב מטעם הוועדה, זה לוודא את מנגנון השכר של המטפלות, אי אפשר להגיד הבאנו על פי המלצת ועדת המחירים, אבל לא יודעים מה קורה עם זה, זה כסף ציבורי, זאת אחריות שלנו, אנחנו מבינים את הקריסה אולי העוד 1,400 ₪, אני מכירה את השכר של 6,000 בערך, אולי עוד 1,400, 1,500 ש"ח האלו יוכלו להיות מענה ממשי למי שתחליט האם אני אעבוד במקום זה או אחר בטווחי השכר המאוד נמוכים האלו, אבל בתוך הקריסה גם את זה צריך לוודא.

כמובן שכשאנחנו רוצים להעלות אפילו את השכר יותר, אז אם עדיין לא הגענו לרף של ה- 7,400 ₪ כי אנחנו לא יודעים אם זה עובר, איך נדבר על יותר מזה? צריך לוודא קודם כל את זה שזה אכן מגיע, כדי לדעת שנוכל להעלות את זה יותר עתידית.

שיחליפו את השם מההמלצה לפיקוח ועדת המחירים.

נכון, לא הרבה שיטות הוצעו פה כמה דרכים, אני חושבת שהמכרוז בסוף הוא הדבר הכי נכון דרכו, האוצר יודע שזה מה שנחתם וזה מה שיהיה, כשרוצים באמת שאפשר, אני חושבת שזה עצוב אם אתם מעבירים את הכסף הזה והוא לא עובר למי שמטפלות לנו בילדים. נחזור אליכם.

אני רוצה רגע לעבור לאלה כהן מנכ"לית כולנו משפחה, תודה אלה שהגעת אלינו היום.

אהלן תודה רבה, אז באמת אני רוצה להמשיך את הדיון, ואפרופו לחייב את המפעילים, את המעסיקים, גם להעלות את שכר המטפלות שזו קריטית, ולחייב את התקינה, זאת אומרת שלפי התוכנית הנוכחית, התקינה לא מחייבת אלא רק מי שיממש את התקינה המומלצת, אז הם ישופו בהתאם, זאת אומרת שאם יש מפעילים שיש להם התקשרות עם משרד החינוך.

מה זה אומר התקינה, על מה אנחנו מדברות למשל תני דוגמה.

תקינה 1 ל- 5 בתינוקייה, 1 ל- 11 בבוגרים, ו- 1 ל- 10 בפעוטות, הורידו לנו ילד אחד לכל מטפלת שזה אבסורד לכשעצמו, אבל בסדר אני אגיד תודה רבה, גם על זה נגיד תודה, אבל אלו שני הדברים שחייבים לחייב את המפעילים.

את אומרת לקשור את הדברים יחדיו, וככה אנחנו גם נוכל לוודא שזה מסייע גם לפיקוח בעצם.

חד משמעית, ואפשר שתקן אחד של הפיקוח יוקדש לא לפיקוח על החינוך או על התכנים, אלא פיקוח שידאג למטפלות ויוודא כשהן מקבלות את השכר, ובעצם תהיה רפרנטית שמטפלת תהיה לה יכולת להרים טלפון לאותם מפקחת ולהגיד אני לא מקבלת את השכר שמגיע לי, אפשר לעשות את זה במידה ומשרד החינוך יחליט שהוא עושה את זה ודואגת מטפלות שלו, זה מעמד עובדות לא מאוגדות, אין אבא ואמא שאף אחד לא דואג להן, הן מפוזרות, זו הפרטה בצורה הכי מכוערת שיכולה להיות, ומי שמשלם על זה זה הילדים שלנו כמובן, ואנחנו ההורים ברור, אבל אני כרגע פה בכובע שאני שמה את הילדים במרכז, אז זה נקודה אחת.

עכשיו אנחנו עשינו ניתוח של התקציב וככה לא הבנו בעצם איפה צבוע הכסף? צבוע לנו הכסף של 1.7 מיליון שקלים, שזה בכלל שייך לזרוע עבודה בסעיף תעסוקה, הוא לא אצל משרד החינוך, אני אשמח להבין אם זה למה עדיין זה לא עובר למשרד החינוך, אני בטוחה שזה לא שאלות.

רגע הממ"מ יתייחסו לזה רגע.

זה מיליארד ולא מיליון.

נכון סליחה התבלבלתי נכון, למה עדיין הכסף נשאר בתעסוקה אם אנחנו מדברות על רצף חינוכי? וגם זה בסך הכל יש רק עלייה של 400 מיליון שקלים שם, אותו דבר בעצם בגיל הרך יש רק 190 מיליון שקלים, וזו תוספת של 40 מיליון משנה שעברה, אז איפה בעצם כל הכסף הגדול של התוכנית הזו? אני יודעת שכתוב ברזרבות 5.7 מיליארד, שם הכוונה שם הכסף נמצא לטובת התוכנית הזאת? ואם התשובה היא כן, אז למה בסוף? הרי רזרבה אנחנו נצטרך את אישור של ועדת הכספים, אז זה עוד בירוקרטיה, ואז אין שום הבטחה שהדבר הזה יקרה, ואני תוהה איפה, אני אשמח לשמוע מכם איפה בעצם צבוע הכסף הזה?

דבר נוסף, בעצם תקצבתם 600 מיליון שקלים את השיפור התקינה ואת העלאת השכר המטפלות, לפי החישוב שלנו זה יוצא הרבה יותר, זה יוצא 1.4 מיליארד שקלים, איך זה מתוקצב כל כך נמוך? אני אשמח גם לקבל את התשובות לזה.

ואני אגיד למשפט סיום, חברת הכנסת נעמה לזימי את פתחת בדבריך ודיברת על הזנחה, היום הילדים שלנו כל יום שהם נכנסים בפתח המעון, הם נכנסים למציאות של הזנחה, ברגע שהילדים שלנו נכנסים למעונות וגנים, גני עירייה גם, גם שם ההזנחה ממשיכה ומתקיימת אבל בחסות החינם, אבל מהרגע שהם נכנסים בתנאי צפיפות שאין שני לה, אין, אין שום מדינה מערבית שמפעילה את תנאי צפיפות כאלה, ותקינה מחפירה - -

את יודעת אלה, אחד הדברים שהכי כאילו כאבו לי, זה על הבכי האינסופי בתקינה וכיתה קטנה מדי, יש תינוקות מגיל מאוד צעיר פשוט חווים סטרס מאוד מאוד בעייתי, בדיוק מהסיבה הזו שזה צפוף מדי והתקינה הנמוכה מדי, ואז גם כל הרעשים וכל הדבר הזה הוא פשוט מנגנון מבנה מציאות ומבנה גם תודעה מאוד בעייתי, זה אחד הדברים שתדעי לך, שהכי יושבים עליי עד היום מכל המחקרים שקראתי הרבה יותר מדברים אחרים.

נכון, אז אפשר לשים את הכסף על פיקוח ועל הדרכות ועל קוסמטיקה, אני אקרא לזה ככה, אבל כשבסוף המטפלת לא מצליחה לשרוד את היומיום, וגם חברה כאן מנעמ"ת דיברה על זה, יציעו להם גם 100 שקלים לשעה, למרות שהשכר הוא נקודה הכי קריטית, אבל הן לא עומדות בזה, הן לא עומדות, זו מציאות שהיא לא הילדים שלנו ולא הן יכולות לשרוד את זה, וזה משהו שחייב להיות בראש סדר העדיפויות, אפשר לקחת את הכסף מהבינוי, כי הרי בסופו של דבר יהיו פה באמת פילים לבנים כמו שחברתי מור דקל דיברה, לקחת כסף שם ולהוריד את כמות הילדים, ולהוריד את העומס מהמטפלות, כי זו הסיבה הראשית שהן נוטשות, וזו גם ההצעה שלנו, לקחת משם את הכסף ולהזיז קצת, לסדר את העוגה אחרת, תודה.

את צודקת מאוד, אני מיד גם רוצה רק להפנות שאלה לרום גם תוכל לבדוק את זה אפילו, בהקשר של הכשרה ממש ותואר, מה התוספת שתהיה או שאין לא גולמה תוספת גם בהקשר הזה? זאת אומרת אם מישהי מסיימת תואר ראשון בתחום, האם היא תדע שתקבל תוספת שהיא משמעותית ששווה לה ללכת ללמוד את התחום הזה?

מי שמסיימת תואר ראשון בתחום פשוט עוזבת.

רגע אבל שאלתי את רום בבקשה.

אני אבן אם ועדת המחירים התייחסה לזה בקביעת התעריף.

אני אשמח תודה רבה, אני חושבת שזה חשוב אם אנחנו רוצים את דיוני הדיסציפלינה ואת השליחות, אנחנו גם צריכים להעצים את ההכשרה האקדמית וגם לשפות אותה בתוספת משמעותית, כדי שנדע שיש סיבה באמת ללמוד את זה ולהגיע מוכנות.

אני רוצה כן לעבור לאמא, הילה ישראל, האם האמא כאן?

כן אני כאן.

הי הילה מה שלומך? תודה שהגעת.

מה רצית לשאול?

גם כאמא.

לספר על החוויה שלי כאמא.

ועדת הצעירים, את אמא צעירה וגם המקום שלך חשוב פה, כן.

אני חושבת שדיברת עליו בתחילת הפתיח ואני מסכימה עם כל מה שנאמר כאן, בפועל בסוף אני מגיעה למעון הילד שלי מגיע, ואני הרבה עם הרבה חששות, אני מאוד מודאגת איך יעבור עליו היום, שלא יחזור לי לא עם פגיעה פיזית לא עם נפשית, מאוד קשה, התחושה היא קשה, אין אופציה אחרת, אין מסגרות, אין מעונות יום, אין כוח אדם, אין תקנים, סוגרים את המעון אצלנו בצור הדסה פותחים מעון חדש, וגם שם מציעים תקציב של 40 ש"ח לשעה, ואין כח אדם, לא מגיע כוח אדם, הורים מחליטים לא לרשום את הילדים שלהם למסגרות האלה, אנחנו לא יודעים מחר אם נוכל לקום ללכת לעבודה או ללימודים, אנחנו פשוט נשארים בבית, זה מאוד מתסכל וקשה, הלוואי ותצליחו להציג כאן בשורה טובה, לקחת את זה למקום טוב יותר, שנוכל למען הילדים שלנו ללכת בראש שקט לעבודה, זה כל כך רחוק משם אבל אני רוצה לקוות שזה כן תתחילו את הצעד הראשון, כי כרגע זה הולך אחורה ואחורה ומידרדר, כוח אדם מאוד כל מי שרוצה לבוא פשוט יכנס.

שזה גם מטריד הורים.

מאוד מטריד, דיברה כאן ריקי על ההדרכה שהם מבצעים במטפלות, הם כן עושים להם הדרכות, אבל הם עושים להם את ההדרכות תוך כדי זה שהילד שלי שם נמצא, ההכשרה לשפה אפילו אנחנו מרגישים זה שפה, מגיעות מטפלות שלא מדברות את השפה אז הן צריכות, הן מאוד מתוסכלות שאין להם את היכולת לעבוד עם הילדים, והילדים שגם הם מתחילים ללמוד את השפה נתקעים עם השפה, יש פה בעיה של ילדים לא מדברים, זאת אומרת בקבוצה של הילד שלי, יש הרבה קושי של כוח אדם מקצועי, הוא תוך כדי טיפול בילדים שלנו עובר את ההכשרות, הוא לא בא מוכן עם ההכשרה והדבר פוגע בילדים מאוד.

כשהילד שלי נמצא, אני לא מכירה בשום כיתה, כשהילדה באה ללמוד מתמטיקה או אנגלית שהמורה לומדת את הנושא תוך כדי, וזה מה שקורה אצלנו במעונות, כי אין להם אופציה אחרת לגייס אותם, הם מגייסים אותם בלי הכשרה ותוך כדי מבצעים את ההכשרה.

אגב, זה באמת העניין של מכניס אותנו לסיפור, שבישראל כאילו יש איזה טאבו בתכלול רב משרדי, במקום שזה יהיה הדבר הכי ברור שצריך לעשות אותו, זאת אומרת נגיד משרד העבודה יהיה חלק ממנגנון ההכשרות המקדים, שייתן את הבסיס שברור שצריך להיכנס איתו למעון, לא תוך כדי אלא מה שברור שנכנסים איתו, והכשרות נוספות הן דבר מתפתח שצומח על הדרך, אבל את יודעת כאמא בראש שקט, שיש לך בסיס שבאמת משרד העבודה הוא חלק ממנגנון שעובד עם משרד החינוך, שככה גם אולי מכניסים עוד מטפלות, אולי גם האמת מאתרים אותן, אולי עובדים יחד, אפרופו תפיסה של צמיחה מכלילה על המשק שאין פה, שזה מקצועות מצמצמי שוויון, ומה לעשות המטפלות זה מקצוע ראשי, כמקצוע צריך להשקיע בו כמצמצם אי שוויון, שהמדינה רואה באסטרטגיה לאומית צריך להשקיע בו, ואז באמת משרד העבודה הוא חלק מאותה תפיסה.

וכשהדבר הזה כל כך מופרד, אנחנו בסוף מוצאות את זה שאין יד ימין לא מתקשרת עם יד שמאל ואין לך את הדבר הזה ביחד, ואת מגיעה למעון שבו מטפלת תוך כדי לומדת מה זה איזה וילון מותר או אסור לשים במעון והכל, אני אומרת וילון כי בעיר שלי חיפה לפני כשלוש שנים ילד נחנק מווילון לא נכון ומת, אז כן הדברים האלה קורים.

וזה כן האסונות זה בגלל העומס וכמות הילדים, הן לא מצליחות לראות, הן לא מצליחות לראות את מה שקורה להן במעון, הילדים משלמים בחיים שלהם על ההזנחה הזאת.

הילה סיימת? מנהלת מעון אין לי בעיה שתשבי פה ותדברי יותר מאוחר.

בבקשה תיקחו את זה ברצינות ותפעלו מהר לפני שהמערכת הזאת קורסת, קורסת.

תראי המערכת בקריסה, השאלה אם תתעורר כשהיא כבר תהיה בצורה שהיא כבר באמת אנחנו נהיה בתוך כדי המשבר נטפל בזה.

רגע, אני אתן גם לעוד, אני רק רוצה כן שאלה לדודי מזרחי כי אמרת ככה נתון ואני רוצה להבין, ה- 200 מיליון שקל תוספת, זה מה שכרגע מופיעה בבסיס התקציב או בנוסף שזה יהיה 400 מיליון בעצם?

סך הכל זה יעמוד על 400 כ- 400 מיליון שקלים.

400 מעולה, כי לא מופיע לנו כרגע. כל התקציב לא ברור, זה גם נכון.

אפשר לבאר אותו, כל התוכנית, כל הסעיפים של, יש כאן דברים שהם דרך מנגנון המיסוי, כל סוגיית הסבסוד עוברת דרך זרוע התעסוקה לא דרך משרד החינוך, וכל הנושאים הפדגוגיים, ההדרכה ההכשרות כל הדברים הללו דרך משרד החינוך, הם כרגע לא מופיעים כרגע לא מופיעים בספר התקציב שהונח על שולחן הכנסת, כרגע זה לא מופיע בפרק של משרד החינוך, אני מניח שלקראת הקריאה השנייה והשלישית תהיה הפצה מסעיפי הרזרבה, והכל יהיה בצורה מסודרת.

טוב, גם שבוע הבא יש דיון על המטפלות, אז אנחנו נשאל את זה שוב ונוודא את זה שוב, 400 בבסיס אתה אומר כן? בבסיס, דודי אומר שבבסיס.

אני רגע רוצה לראות שלא נפספס, אני רוצה דווקא את אלינה מילקי מנהלת אגף גמלאות המשפחה המוסד לביטוח לאומי, שלום אלינה מה שלומך?

אלינה את מתחילה לדבר? רוצה להציג את העמדה של ביטוח לאומי?

אני מנהלת אגף משפחה, אני אחראית למערך תשלומי קצבאות של קצבאות לידה, קצבאות ילדים, האמת שאני זומנתי לדיון, אבל אין לי דעה, זאת אומרת אנחנו משלמים קצבאות, זה לא תלוי בכן גנים לא גנים, אני לא כל כך מבינה מה צפוי ממני.

אני חושבת שגם לכם יכולה להיות עמדה גם על האוכלוסיות שאתם גם בממשק איתן, שצריכות גם את הסיוע, וגם בטח מקבלי מענק העבודה ואוכלוסיות נוספות, ובכלל אגף משפחה ,אני מופתעת שאת מופתעת.

אנחנו מבחינתנו, התשלום קצבאות הוא לא תלוי במעונות, לא תלוי זאת אומרת התשלום קצבה, הוא מגיל אפס עד גיל 18, אין שום תלות בעניין של כן מסגרות לא מסגרות, גם תשלומי מענק לידה הוא לא תלוי במעונות או לא מעונות, הוא תלוי בזה שאישה עבדה או לא עבדה טרם לידה, אנחנו תומכים בכל דבר שקשור לרווחה של הילדים, כאמא כאזרחית.

בסדר גמור, אז אם יהיו לנו שאלות נוספות אלינה אנחנו נפנה אלייך, משרד הרווחה הבאה בתור, אני רוצה הגברת כרמון, מפקחת ארצית לילדים בסיכון הגיל הרך, השירות לילד משרד הרווחה והביטחון החברתי.

כן תפקיד מפעם, ורד כרמון מנהלת תחום גיל הרך, אבל אני שמחה על הדיון הזה, ואני כבר יש לי פה כמו רבים ותק של הרבה שנים במעגל הזה, אז נכון שיש הרבה דברים שהתקדמו אבל נדבר היום על הסוגיות ועל המצוקות, ובהחלט יש לי דעה לאוכלוסייה מאוד גדולה, של לפחות כ- 20 אלף פעוטות בסיכון והוריהם, שזה גם משפחות צעירות, וגם משפחות ותיקות עם הרבה ילדים, שבעצם על פי חוק זכאים למעון יום.

הכנסת פה חוקקה בשנת 2000 חוק שמקנה זכות למעון יום, מתוך הבנה שזה בעצם איזשהו משאב מאוד מרכזי חינוכי טיפולי למנוע הוצאה מהבית לאפשר טיפול. עכשיו אם מצב המעונות כמו שתואר כאן על ידי גם הארגונים, של סגירת מסגרות ואנחנו חשים בזה, זה מצב של הזנחה של יש מטפלת אין מטפלת, כל הדברים האלה, אז אני בעצם שואלת את עצמי איך אנחנו עוזרים לפעוטות בסיכון, אנחנו מוציאים אותם מבית ששם יש קושי בתפקוד, ובעצם אנחנו מביאים אותם למסגרת שגם שם יש קושי בתפקוד, אז אנחנו בוודאי ובוודאי כל תיקון וכל שינוי גם בשכר, גם בהכשרות, וגם בתקנים מצדדים בזה.

ואני רוצה להוסיף עוד נקודה, זה שנושא המשפחתונים לא עבר יחד עם מעונות היום למשרד אחד מתכלל על כל הפדגוגיה והטיפול, זה לדעתי פוגע במיוחד גם באוכלוסייה כפי שהיה גם בדוחות, באוכלוסייה חרדית ואוכלוסייה ערבית במיוחד, כי שם יש גם פחות מעונות יום ואנחנו מתבססים - -

יש כאן מהמשפחתונים כוח לעובדים אולי?

יש כאן את משרד העבודה.

משרד העבודה נגיע גם אליכם.

אנחנו עובדים בתיאום ובשיתוף פעולה גם עם משרד העבודה וגם עם משרד החינוך על הדברים, אבל כתפיסה אסטרטגית של הממשלה, אנחנו מצדדים בזה שהכל צריך להיות תחת גוף אחד.

מה עוד, שדווקא המשפחתונים, הפיקוח הוא עוד יותר חשוב בגלל שאנחנו יודעים גם על הלנות השכר מהרשויות לא פעם בתוך המשפחתונים, המצב הרבה יותר מורכב לא פעם בגלל היעדר פיקוח מיטיב, והחשיבות היא לא לשים אותם ממש מחוץ לעין הציבורית והמפקחת עוד יותר כי בהפרדה הזאת, אלא להיפך להבין שגם זה חלק מהפתרון, היום אין מה לעשות אין רק מעונות מפוקחים, יש גם מעונות פרטיים, ויש גם משפחתונים.

גברתי אבל זה פשוט לא נכון זה פשוט לא נכון, המשפחתונים מפוקחים ומפוקחים באופן צמוד, אז לבוא ולומר שזה לא קיים.

רגע רגע אני רוצה להשיב על זה, קודם כל שאת מדברת אנא שמך מאיפה והכל ולא זה, את המשפחתונים במקרה אני מכירה מאוד מאוד טוב יותר מעשור, כי אני פעילה בארגון שבהם הן מאוגדות, אני מכירה את הרשויות שלא שילמו להם שכר חצי שנה, שמונה חודשים ואף שנה, אני מכירה את המקרים האלה שהם אשכרה מקרים שקורים, שאני לא רוצה לדמיין מה זה מישהי שבשכר המינימום שאמורה לקבל, בבית שלה יש משפחתון ולא מקבלת שכר מהרשות בגלל לא יודעת מה, או שביתה, או בעיה או אי העברת תקציב או כל דבר אחר, תקופות מאוד ארוכות, בדרך כלל מהחברה הערבית או החברה החרדית, שדווקא אנחנו רואים כמו שצריך מה קורה שם, גם אחריות המדינה פה להסתכל גם על המקומות האלו, כשאנחנו לא עושים את זה בוודאי שזה קורה.

עכשיו אני יודעת שיש פיקוח, אני רק אומרת יש שם הפרות קשות יותר.

אז ברשותך קודם כל שמי דפנה מאור ואני מנהלת אגף בכיר לתעסוקת הורים.

שלום דפנה תודה שאת פה גם.

מה שהיה בעבר מעונות יום ומשפחתונים, ואני דווקא חושבת שקרה פה משהו שלא לקחו אותו בחשבון, דווקא העובדה שהמשפחתונים לא עברו למשרד החינוך, נוצרה כרגע סיטואציה שבו יש גם פניות, גם כוח אדם.

אבל דודי אמר שמפקחים, לא דודי - -

לא כולם עברו, נשארו אצלנו מפקחים מפקחות במקרה הזה, ודווקא העובדה הזו ואני הרמת לי להנחתה במידה מסוימת, את צודקת המצב היה אחר, ברגע שהמעונות היו על המוקד או על המוקד לחיוב ולשלילה כן, וכל הזמן התמקדו בהם, להיפך ישבנו בישיבה הקודמת אני לא רואה אותן כאן, פנו אליי אחת הרשויות ואמרו לנו, תקשיבו המשפחתונים רוצים לסגור כי קשה להם עם הבקרה והאכיפה, אז אני דווקא בהיבט הזה אולי יכולה להיות קצת אשת בשורה, לא הרבה, שהעובדה שיש לנו את הפניות והמעונות נמצאים במשרד החינוך ושם הם עושים את העבודה לגבי המעונות, מאפשרת לנו לשים את הדגש בצורה מאוד מאוד ברורה על המשפחתונים.

ומה עמדתך לגבי ההעברה שלהם למשרד החינוך?

תראי אני מסכימה שיש ערך למי שהם אנשי מקצוע בהיבט הפדגוגי.

רגע, נועה נוצני בבקשה בואי תשבי פה, זה המשפחתונים עכשיו בואי זה חשוב, אני מצטערת זה דווקא שיח חשוב, כי בסוף אנחנו צריכות לדאוג לכולם.

זה מעולה וגם נועה אנחנו מכירות ואנחנו עובדים גם עם כוח לעובדים בשיתוף פעולה, אבל אני אומרת שוב, הנושא הפדגוגי אנחנו מנסים לתת לו מענה, ואני חושבת שהוא גם מענה, אני לא רוצה להגיד מצטיין, אבל אנחנו בהחלט בדרך למענה פדגוגי, המפקחות שלנו הן נשות חינוך אנחנו עושים את זה עם אנשי מקצוע, זה לא פיקוח טכנולוגי, זה לא לבוא ולראות, להפך עוד באו ואמרו לי - -

אגב אני חושבת שפיקוח משפחתונים בוודאי שהוא אמור להיות אחר מהפיקוח, וצריך חד משמעי וצריך לתת לזה את המשמעות, אבל בהחלט יכול להיות שמה זה יכול להיות, אני מאמינה בתפיסה שילד הוא ילד שאמור להיות מקום מתכלל, שברור שמשרד החינוך שמסתכל פדגוגית וגם התפתחות קוגניטיבית מגיל כל כך צעיר, צריך להסתכל על כל הרצף הזה יחדיו וזה טעות, גם אם אתן עושות עבודה מדהימה שאני מברכת אותך על זה, אני חושבת שעדיין זה לא נכון שככה אנחנו פועלים בהפרדה הזו, גם בגלל נסיבות שך העדר מעונות.

אנחנו מבצעים החלטות, וברשותך גברתי אין לי בעניין הזה לא נכנסת לנושא.

בוודאי זה עניין של הממשלה להחליט נכון.

אוקי אבל אנחנו במצב הנוכחי, עושים את הכל לעשות את המירב והמיטב, לרבות בנושא הבטיחות, ואני אומרת אני חושבת שבמידה מסוימת באו לברך ויצאו מקללים או להיפך, אבל כשפנו אליי ואמרו לי תורידו קצת את הסטנדרטים, תורידו קצת את הפיקוח, אז זה רק אומר שאנחנו נמצאים, אנחנו נוכחים, אנחנו עושים ונעשה עוד, אז רק נקודת המוצא שאין פיקוח מוטעית.

ומה אנחנו יודעות שהשכר של המשפחתונים של המטפלות?

אנחנו בשונה ממה שנעשה במעונות, אנחנו העלנו את התעריף בשתי פעימות, פעימה אחת הייתה בשנה שעברה או לקראת שנת הלימודים הנוכחית, הפעימה הגדולה יותר של שני שליש אמורה להתרחש לקראת שנת הלימודים הבאה.

שמה יהיה השכר אחריה?

צריך להבין שמבחינתנו זה לא שכר, המטפלות הן עצמאיות, אנחנו לא משלמים להן שכר, כל התשלום מגיע אליהן ואז כמובן יש להן את ההוצאות, הכל נבנה לפי וועדת המחירים, גם צריך להבין ששם זה תלוי במספר הילדים, אנחנו יודעים שברוב המשפחתונים התפוסה הקיימת הממוצעת היום במשפחתונים עומדת על 93%, זה אומר שהרבה מאוד מהם עומדים בתפוסה המלאה, ולכן בסופו של דבר כל אחד היה רוצה לקבל יותר, אני גם חושבת שאם היינו יכולים לתת יותר יש לנו פה את ההורים שצריך לקחת אותם בחשבון, כי כל עלייה בתעריף בסופו של יום מגולגלת אליהם.

תודה. אני אשמח נועה להתייחסותך רגע, לגבי המשפחתונים, לגבי גם האי מעבר למשרד החינוך וגם תנאים ושכר כן.

נועה נוצני ראש תחום קידום מדיניות בכוח לעובדים. אם זה לגבי השכר בעצם מה שדפנה כאן ציינה, זה שבאמת עתיד בתקווה להעלות את התעריף, כלומר שכר הלימוד במשפחתונים שאנחנו מברכים על זה, אנחנו כעת בקצת בצומת מאוד בעייתית ואגב מחר הצעה דחופה לסדר של כמה חברי כנסת יוזמים בראשם יעקב אשר, על הנושא של שכר הלימוד במשפחתונים, משום שראש הממשלה ושר האוצר הודיעו שהתעריף של מעונות היום, כל העלייה שלו תהיה על המדינה, ולעומת זאת במשפחתונים למרות שהם מפוקחים והכל אין לגבי זה תשובה.

והמשפחתונים יש בהם מיקוד של בעצם אוכלוסייה - -

רגע נועה, האם הפער הזה הוא בגלל הפער במשרדים או בפער פשוט שהם בגלל שהחוק הפיקוח הוא משבעה ואז זה גם בגלל זה?

בממשלה שעברה חתמו על צו מחירים חדש, שבאמת שכר הלימוד הולך לעלות, אנחנו לא רוצים שזה יעלה על ההורים, כי זה עוד 300 ₪ ביום, וזה במיוחד בשכבות באמת סוציו אקונומית יותר נמוכות אפילו ממעונות היום המפוקחים, אז זה דבר שאני מאוד מקווה שהממשלה תידרש אליה, ואם כן השכר יהיה קצת יותר טוב, חשוב להבין שגם אם השכר עולה הן עובדות בערך 11 שעות ביום.

נכון, רגע לאוצר יש אולי על זה איזשהו מענה לגבי התעריף שמגולגל?

הטענות על העניין הזה הגיע אלינו ממש בימים האחרונים, אז אנחנו עוד בוחנים את הנושא ומבינים את הטענות, ואנחנו נראה איזה מענה ניתן.

מתי נקבל תשובות, שזה לא נופל על ההורים שגם ככה קורסים.

אני לא יודע להתייחס כי אנחנו לא בחנו את הפרטים לעומק אבל אנחנו נבחן את הפרטים.

אתה חייב להיכנס כשאלה ברורה לתוך הדבר הזה, זה גם באמת גם מעלה סימני שאלה על לא העניין על ההפרדה בין המשרדים רק שזה דבר עקרוני, אלא על כשבונים תוכנית איך כאילו נופלים כל כך הרבה דברים בן הכיסאות שזה בהחלט מעלה שאלה.

רוצה שאני אענה לך?

כן אני אשמח.

כי לא בנו תוכנית, בנו מסיבת עיתונאים.

בדיוק, בנו פתרון פלסטר למשבר.

נכון, נכון.

בכל מקרה אשמח להתבדות, ושיהיה עם זה מענה כלשהו, באמת צריך להבין, זה 7,000 ילדים במשפחתונים אנחנו יודעים היום?

לא, במשפחתונים יש בסביבות 18 אלף ילדים.

18 אלף, טעיתי לגמרי.

זה במיוחד באמת בפריפריה הכלכלית גיאוגרפית בישראל.

אני רק רוצה להגיד ששבוע הבא אנחנו נעשה דיון על סוגיית המטפלות בכלל, ואני אשמח שגם תהיו בדיון הזה ונדבר על זה שוב, ואני גם אשמח שגם יהיו איזה נתונים על העניין של התמחור.

אוקיי אני רגע רוצה כן לעבור לד"ר שרית סילברמן, חוקרת בכירה ביוזמה לחקר גיל הרך מרכז טאוב, ואז אנחנו נעבור גם למטפלות.

שלום תודה רבה, אני רוצה להמשיך את השיחה שבאמת אני תומכת בדברים החיוביים שנאמרו היום, אבל בנוסף באמת חשוב עם הצעדים האלו לקחת בחשבון שכדי לוודא שאנחנו בכיוון הנכון שאנחנו חוקרים את מה שאנחנו עושים, שאם אומרים שהכשרות זה יהיה שגורם למטפלות להישאר במערכת, חשוב שיהיה מחקרים שאנחנו באמת בכיוון הנכון, וגם שדיברנו גם על התודעה הציבורית, על החשיבות של המקצוע של המטפלות שבאמת זה גם חשוב ההורים, לא רק השכר שלהם מטפלות והכשרה של המטפלות, אבל גם שהורים יבינו שאיכות מטפלות זה גם נושא חשוב ולא רק העלויות של המעונות, תודה רבה.

אני אעבור לדוד בדל, ראש אגף מחקר המועצה הלאומית לכלכלה.

שלום, שמחים להיות כאן תודה רבה על ההזמנה, אנחנו בתקופה שקדמה לתקציב היינו בקשר קודם כל במועצה הלאומית עם המון המון גופים, רום יושבים פה, זה כיף לראות אותם, ובאמת התייעצנו רבות גם עם מכוני מחקר מקצועיים, שמענו פרופסורים, שמענו מכוני מחקר כלכליים, תחום החינוך, שמענו את ההורים את הארגונים שלהם.

אתם את התוכנית אתם בניתם אותה?

לא. וניסינו באמת לנסות לגבש תוכנית שהיא תיטיב עם כמה שיותר אתגרים שיש לנו, אנחנו שומעים כאן היום בצורה מאוד מאוד חזקה את האתגרים ומסובכים, מדינת ישראל היא גם מדינה ייחודית, נגיד כאילו שנייה אולי נעשה איזה פייז אאוט, למה בכלל מתקצבים במדינות בכלל את נושא חינוך הגיל הרך, ולמה הממשלה מתערבת, וזה לא כל כך פשוט זה לא כל כך בנאלי כמו שאנחנו נוטים לחשוב.

אז יש כמובן את הסיבה החינוכית שאני שמח לשמוע שזה היה עיקר השיח גם היום, יש את הסיפור התקציבי, הדבר הזה עולה כמובן כסף למדינות, רוצים גם לתרץ ככה הורים לצאת לתעסוקה, ויש מדינות שגם רוצים לתמרץ הורים לעשות ילדים ככה, אנחנו לא שם, מדינת ישראל היא מדינה ייחודית, ויש כמובן גם את יוקר המחיה להורים את התשלומים שלהם.

מבין כל המטרות האלה קשה מאוד להוציא תוכנית שהיא נותנת מענה לכולם, אנחנו לא הצלחנו למצוא משהו שייתן מענה ולכן היה צריך לעשות סדר עדיפויות, ושוב סדר עדיפויות גם שהממשלה קבעה היא קודם כל לנסות לשפר את החינוך ואנחנו שמחים על כך, וזה עלה גם מתוך השיחות שלנו עם מכוני המחקר וגם מתוך ההורים, זה הרצון המרכזי ושמחנו על זה.

מה הנתונים למשל?

מבחינת מה?

מבחינת המחקר שלכם תוכנית.

אנחנו בדקנו וגם שוב שמענו הרבה מהאקדמיה סקירות של מה קורה בעולם, איזה מודלים יש כדי לתקצב, ומתוך כל הסל של האפשרויות האלה בנינו דברים, הדברים שנבנו כאן הם לא ייחודיים מהבחינה הזאת.

כן אבל אתה מדבר כאילו אתה לא אמרת שום דבר קונקרטי, מה בניתם מה זה אומר?

קודם כל יש הצעה של ראש הממשלה.

אז כן תכנית אוקיי דיברנו כן, שאלתי האם התוכנית לגיל הרך אתם קשורים אליה אמרתם לא.

אמרתי שלא בנינו אותה.

אז שאלתי מה בניתם, אמרתם יש משהו של ראש הממשלה, אני לא מבינה.

יש תוכנית שעכשיו אנחנו מדברים עליה.

לא בניתם אותה.

אנחנו סייענו.

אז סייעתם זה חשוב לדעת, יפה.

כשאני מסייע לבנות סוכה, אני אומר שבניתי סוכה, אז בנית תוכנית, זה חלק מהצוות.

כן, הם צנועים, צנועים.

בהובלת משרד החינוך אנחנו סייענו.

עכשיו מדינת ישראל היא מדינה ייחודית היא מאוד ייחודית, יש לנו ילודה גבוהה, סיפור התעסוקה הוא קצת שונה מאירופה,

לא, אני רוצה, אנחנו מכירים את ישראל גם נתנו פה מניפסטים אני לא צריכה רקע אקדמי, אני רוצה רגע אם אפשר ממך מה המסקנות שלכם? מה לאן אתם חותרים בהקשר של הגיל הרך אם יש לך ככה כמה נתונים לתת לנו או כמה שורות תחתונות רשמיות?

אז קודם כל אני מחזק פה את האתגר, האתגר הוא מסובך ובעיקר מה ששמענו כאן זה אתגר, קיבלנו גם כל מיני הצעות וחלקם גם - -

אני מרגישה שאני רודפת אחרי הזנב של עצמי, אפשר הצעה משהו קונקרטי שאתה מדבר עליהם, על משהו שאתה אומר זה נגיד אנחנו שואפים שיקרה, זה אנחנו עומדים מאחורי זה?

יש כאן תוכנית שהצעד הראשון שלה ברור ואנחנו רוצים להמשיך לקדם אותה, מה שאת רואה זה בעצם שאנחנו רוצים גם להפחית את יוקר המחיה להורים, וזה נעשה גם דרך נקודות זיכוי וגם נגד סבסוד.

שזה פסח על מעמד הביניים אוקיי נדבר על זה עוד מעט.

וזה הצעד הראשון ואנחנו ננסה להתקדם לעבר מצב שאנחנו משפרים את זה לכולם, זה נכון.

תודה רבה אוקיי, אני עוברת לשני כן שני ואחר כך שירה.

שני מיצ'ל מבית יתיר מנהלת פעוטון.

שלום שני תודה שאת פה.

תודה אני באה קודם כל בכובע של נציגה של ארגון קמא, מי שלא יודע מנהלות הפעוטונים ככה כבר רגע לפני הקריסה מרגישות שאין לנו למי לזעוק והתאגדנו, וקמא זה ארגון שנקרא קהילת מנהלות אקטיביסטיות, אנחנו מונות בוואטסאפ שלנו 600 מנהלות שמחפשות אוזן קשבת למצוקה שלנו.

אז קודם כל צריך לדעת שהמנהלות מתאחדות ואנחנו לא נהסס לקחת איתנו את ההורים ואת הילדים ובתחילת שנה להגיד לא עוד, אנחנו ממש מחזיקות את השנה הזאת בשיניים, בשיניים כדי לא להגיד להורים שאנחנו עוזבות, אני נכנסתי כי מנהלת הפעוטון הקודמת עזבה, הייתי אמורה לחזור מחופשת הלידה למערכת החינוך ואמרתי אני לא יכולה להשאיר את הילד שלי בלי מנהלת פעוטון, לקחתי על עצמי את התפקיד הזה, ואני אומרת שאני שורדת את השנה כדי לא לצאת גם אני.

המצב הוא שאני כמנהלת פעוטון אני אומרת להורים יש לכם מה לדאוג, יש לכם מה לדאוג, אני לא יכולה לתת ביקורת למטפלות שלי, הם מהממות באמת המטפלות שיש לי מהממות ואני מתפללת שהם לא יעזבו אותנו שנה הבאה לאור הסכם הסייעות וכל הדברים האלו, אבל אני אומרת אני חושבת 10 פעמים לפני שאני נותנת ביקורת למטפלת שלי, כי או שהיא תלך הביתה, או תוציא חופשת מחלה כי קשה לה לשמוע את מה שאמרתי, הרי לכולנו יש במה להשתפר, ואז ההורים המסכנים סגרתי כבר לפני שבועיים קבוצה של שש תינוקות שהיו אמורות להיכנס כי המטפלת לא הייתה ראויה, זה אומר שאימהות שחזרו מחופשת הלידה להיות מורות, חזרו חזרה הביתה או לוקחות איתן את התינוק לעבודה להיות מורות עם תינוק, ביד כי לא יכולתי לראות את זה שהמטפלת כל כך לא מתאימה ולא ראויה להיות במערכת שאני מנהלת אותה.

אז עכשיו המטפלות האחרות שכן אצלי והן באמת מהממות יש להן במה להשתפר, אבל אני אומרת לעצמי אם אני אעיר להם מחר היא תיקח חופש מחלה וזה קרה לי, שאז להגיד לה שהיא צריכה קצת יותר סבלנות כי יש לה קשיים בבית אמיתיים והיא באה עם פחות סבלנות, העזתי להגיד יום למחרת היא הייתה צריכה את המנוחה הזאת הנפשית לא להגיע לעבודה ואז סגרתי את הקבוצה, וההורים לא יכלו ללכת לעבוד.

אני מנהלת הפעוטון של היישוב שאני גרה בו, זה שאני סוגרת הקבוצה החברות שלי לא יכולות לשלם את המשכנתא שהם לקחו על עצמם, אז את מי לשים את ההורים שצריכים לשלם משכנתא ואני סוגרת להם קבוצות? או את הילדים שצריכים טיפול ראוי? ואנחנו באמת אני אומרת לכם תדאגו, אני 10 פעמים חושבת אם לתת ביקורת, לפעמים אני רואה דברים שלא קל לי לראות ואני אמא לשישה, ואני יודעת שגם הילדים שלי שם בתוך המערכות האלה, וחייב חייב חייב שהתפקיד הזה יהיה ראוי וגם שלא יידעו המטפלות, אם הם עוזבות אותי לא קרה כלום, יש להם עוד 20 מעונות שרודפים אחריהם אז לא יקרה כלום אם הם יעזבו אותי.

אז אנחנו צריכים שיהיה יוקרה לתפקיד הזה, אני צריכה כמנהלת כוח מול המטפלות, כמו שאני כשהייתי מורה ידעתי שאני רוצה להוכיח את עצמי, רציתי להתקדם רציתי להראות שאני עובדת טוב, הם אם אני אגיד להם משהו כזה טוב למה לעבוד קשה אני אלך לפעוטון אחר שדורשים ממני פחות, אנחנו רוצים לשמור אותם, אנחנו רוצים לשפר את העבודה, רוצים שיהיה לילדים טוב, אבל בלי שיהיה לי כוח שהם יבינו שהעבודה הזאת שווה להם שהן לא רוצות לעזוב אותה, אז אין לי בעצם את היכולת אפילו לדבר מולם.

תודה רבה לך.

אז כרגע הפתרון שלנו כהורים זה פשוט לא ללכת לעבוד.

שירה ונעבור גם אליך לוסי בסדר?

אז אני שירה, אני גם מקהילת קמא, קבוצה של מנהלות, שבעצם אנחנו אחדנו את עצמנו הזמנו עוד מנהלות של מסגרות להצטרף, אני מהקיבוץ העירוני בנוף הגליל, והיינו גם במסגרת של אורנים ושל 121 שיושבים כאן בקורס על שינוי מדיניות, ובעצם אנחנו המנהלות חשוב לנו חינוך, ואנחנו רואות בדיוק כמוכם שחינוך איכותי זה הדבר הכי חשוב וחשוב שזה יתחיל מגיל לידה, כי זה הגיל הכי קריטי.

אז אני יכולה להגיד בתור מי ששש שנים מנהלת של מסגרת, שאנחנו דואגים ונלחמים על זה שהילדים יקבלו חינוך איכותי, ואם צריך ואם אין צוות אנחנו סוגרים, ומבחינתנו ההורים והארגונים הם השותפים שלנו לעשות את השינוי.

עלו כאן כל מיני דברים למשל על העניין של השכר לצוותים, אני בונה את התקציב שלי מתשלומי הורים, לא משכר שמגיע מהמדינה, לא מתקציב שיש ממשרד העבודה, ואני גרה בפריפריה זה אומר שאני צריכה לגייס עוד כסף כדי לשלם שכר הוגן ושכר ראוי לצוותים החינוכיים, ואני ככה מצטרפת למה ששני אומרת, יש אתגרים אבל גם היבטים מקסימים ויש עם מי לעבוד אבל צריך להשקיע, ואנחנו נלחמות ונאבקות על זה שהצוותים יישארו, ולהכשיר אותם ולהיות איתן, ואנחנו צריכות אתכם איתנו ואת הכלים לגרום לזה שהם יוכלו לסיים את החודש, ולזה שההורים יוכלו לשלם באופן שהם יכולים לעמוד בו, ואני מרגישה שאנחנו ביחד בזה וחשוב לנו בגלל זה גם שההורים יידעו שאנחנו שותפות שלהם, שותפות למאבק על חינוך טוב, זה מטרה משותפת שלנו, וגם הארגונים מבחינתנו זה מטרה משותפת לתת חינוך איכותי לגיל הרך, לא פחות ממה שקורה בגיל שלוש, ארבע, שש, שמונה, ואנחנו נשמח להמשיך להיות פה פעילים.

תודה שירה ואני מזכירה שיש דיון שבוע הבא גם על הסוגייה של מטפלות במעונות, אנחנו נייחד לזה ממש דיון אחד, כי אני חושבת שבסוף כוח האדם אני מסכימה פה עם מה שכולם בעצם אמרו, המצוקה הכי גדולה קשה שחייב לעמוד עליה.

לוסי חדידה מגנים ברמה אחרת, תודה לך, אני שכל אחד ככה יקצר כדי שנגיע לכולם, אני רוצה שכולם ידברו, גם חנן, גם המועצה לשלום הילד, וגם שאלה נוספת לאוצר

כבר הלכה לי דקה, צוהריים טובים, אני חושבת מלכתחילה כל הוועדות האלה היו צריכות להתחיל בניתוב הכספים נטו לכוח האדם.

לפני שנה בערך אני דיברתי עם שרת החינוך לשעבר ואמרתי לה שיש מצוקה חריפה, היא ענתה לי אני מתמקדת כרגע רק בהכשרות, אני אמרתי לה עוד רגע לא יהיה לך את מי להכשיר, לא הרחיק היום והיום אנחנו במצב הזה, אז אני אומרת במקום להתמקד בעוד כותרת פופוליסטית ועוד כותרת, הינה חינוך חינם שעולה מאוד ביוקר על חשבון אלפי נפשות של הפעוטות ושל דור העתיד שלנו, צריך לרכז כוחות ואיך אומרים אמרו עוד כמה אנשים פאק דה בולשיט ולהתמקד בדבר הכי חשוב, הוא דור העתיד שלנו, הוא הדור שיחליף אותנו פה, והחינוך הוא הדבר הכי חשוב והמדינה לא רואה אותו.

יש אלפי דרכים איך להשקיע בחינוך, איך להרחיב מאגר כוח האדם שכרגע אנחנו תלויים כפי ששני אמרה כאלה שלא ראויות ויש להם דופק, ההכשרות לא מיועדות אליהן, הכספים והתקציבים לא מיועדים לכוח אדם לא ראוי, והיום הרבה תקציבים הולכים, פשוט מתפזרים לשווא, בנות באות נשארות בשביל 2,500 ש"ח מענק ועוזבות, מקבלות הכשרה כל כך טובה ואיכותית סתם, נמצאות בגן ומתעמרות בבעלות הגנים, שאותה אפילו סתם דוגמא גננת תואר ראשון, באה בשעה 10 בבוקר, שותה את הקפה שלה, ובעלת הגן מפרפרת את נשמתה והיא אומרת תפטרי אותי.

עם כזה כוח אדם אנחנו מתמודדים, לא כל אחד גם שיש לו הסמכה של תואר הוא ראוי להיות במקצוע.

זה נכון.

ולא רק בגן סמל, בגנים פרטיים, במעונות, בבתי ספר, כל המערכת של החינוך צרכיה לעבור ריסטרט, היא עובדת על פי כותרות פופוליסטיות, על פי כספים, על פי ניתוב משאבים בצורה לא נכונה, וזה מתחיל לא לעשות את זה מותאם עם השטח, אנחנו באים מהשטח, אני עצמי סגרתי לפני שלוש שנים גן ילדים של מפעל חיי, אהבת חיים, בגלל כוח אדם לא ראוי שלא הגעתי למקום שמצאתי את עצמי שאני יכולה להמשיך, חמישה ימים לפני תחילת שנה סגרתי גן בכאב, אבל היום אני מדברת בשם שטח מאוד גדול שקורס תחתיו ולא לא בשליטתו.

הכל מתנהל פה בוועדות ואנחנו חייבים באמת לשים דגש, אני לא רוצה לבזבז את הזמן אבל יש לנו באמת מאגרים של כוח אדם להרחיב אותו, שירות לאומי, מורות חיילות.

אני לא מאמינה בזה סליחה.

אוקיי סטודנטים, סטודנטים לחינוך, סטודנטים לחינוך, מורות חיילות, הרבה נשים שגם אני בחיל האוויר התחלתי קריירה שלא הייתי קשורה והיום פיתחתי קריירה של מעל 30 שנה, ואני גאה על הקריירה שפיתחתי גם כשלא האמינו, מהלא יאומן יכול לצאת קריירה, לא קריירה אפילו, אהבת חיים.

אז גם אמרתי לך, לפעמים התואר הוא לא הוא לא מעיד על שילוב במסגרות האלה.

לא תמיד זה מעיד אבל אנחנו רוצים שמי שילמד ידע במה הוא עוסק, ופה זה לא רק תעודה תואר זה הגשמה, תואר זה משמעות.

נכון, ובהמשך להכשרות צריך לעשות סינון, סינון, סינון ומיון שיש היום, אני יצרתי קשר עם חברה מהארץ שלנו שהיא נותנת שירותים בינלאומיים.

אבל לוסי אנחנו לא בסיפורים.

לא לא אני רק אומרת שיש סינון לפני הכשרה, כדי להביא את הראויות ולהשאיר אותן בתחום.

אבל זה בטח לא יהיה שירות לאומי, אנחנו רוצות שזה לא יהי כוח עבודה זול של שנה וילכו אחר כך, גם אם רוצות להישאר, אם נמשיך להסתכל על פתרונות קסם של באמת חיילים משוחררים מורות חיילות, הכל נכון לגבי זה, רגע לוסי, אם המדינה תיקח אחריות ותתחיל תהליך של הכשרה מקצועית, והסבה כמו שצריך.

עם סינון, אם את יכולה לתת להם אופק ללכת ללמוד אחר כך חינוך ולקבל נקודות זכות אז את יוצרת את המחנכים של העתיד דווקא.

אני לא אסתכל לעולם על מעון כעל כוח עבודה מנצל זול לסגור פינה, זה שירות לאומי.

לא, אבל מה אנחנו לא יכולים לתת להם בונוסים ולשלם אנחנו כפרטיים יותר?

אני לא רוצה שגם זה יקרה, לוסי את מציעה פה דברים שאני בכנסת לא יכולה להגיד לך כן עליהם, אני רוצה להיות חד משמעית, אנחנו צריכים להסתכל על זה כעל דבר ראוי שמפתחים אותו לטווח רחוק לא סגירת פינה, אי אפשר רגע אחד להגיד פה השקעה, השכר, דיסציפלינה ההכשרה והכל, ואז להגיד בוא נסגור את הפינה.

כל פעם שמציעים את הדרכים האלה לנוער בסיכון וכל זה, אני אומרת לא, זה אנחנו לא ניקח.

יש דרכים יצירתיות לאוצר איך לתמרץ ולתגמל כוח אדם ראוי.

הדרך הכי יצירתית היא לשלם ראוי.

בוא נעבור רגע רק למועצה לשלום הילד, עורכת דין ועו"ס מיטל בק מנהלת תחום חינוך בגיל הרך המועצה הלאומית לשלום הילד, תודה רבה לך שהגעת.

צוהריים טובים תודה רבה על הדיון הזה, אנחנו במועצה לשלום הילד מפעילים מרכז פניות וסיוע גדול שמלווה מעל 8,000 ילדים בשנה, פניות רבות מגיעות גם בתחום הגיל הרך, ואנחנו גם יש לנו מרכז ליווי לילדים נפגעי העבירה, אנחנו מלווים במסגרתו מעל 500 ילדים בשנה בתוך ההליך הפלילי כמובן לילדים ולהורים שלהם.

אז מתוך ההיכרות שלנו של השטח אנחנו נתקלים בהמון המון בעיות, ואני רוצה לשים פה את הדגש על הילדים, כי מרגיש לי שזה ככה לא מספיק נאמר פה בדיון הזה היום.

אנחנו רואים כשלים פדגוגיים, אנחנו רואים בעיות בטיחותיות, עד מקרי התעללות קשים, סגירה של מסגרות כמובן והיעדר כוח אדם, כל הדברים האלה מגיעים לפתחנו שבוע אחרי שבוע, אני מדברת עם ההורים והם בוכים לי בטלפון, אני פונה למשרד החינוך,, הוא עושה את כל מה שהוא יכול, ועדיין ברור לנו שהשקעה ממשלתית היא הפתרון לכל הבעיות שאנחנו שומעים כאן.

עכשיו התחום הזה הוזנח במשך שנים אולי עשרות שנים, ומתוך המעורבות שלנו גם במיקרו בליווי שלנו פה בוועדות ובחקיקה וגם במיקרו, אנחנו באמת מגישים שורה ארוכה של ניירות עמדה, הגשנו גם לדיון הזה עם המלצות מאוד מאוד ספציפיות, איך נכון להסדיר את התחום ולתקצב אותו.

המטרה שלנו זה קודם כל להבטיח את הזכות של הילדים בישראל, את הפעוטות, את הילדים מהגיל הרך מהרגע שהם נולדים, לחינוך לביטחון להגנה על התפתחות, זה לא נאמר כאן, זה הבסיס של הדיון שלנו אוקיי? האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, זה הבסיס לכל הדיון הזה.

שאנחנו חתומים עליה.

בוודאי כבר מעל 30 שנה.

לא על כל אמנה אנחנו חתומים במדינה הזאת, אבל על זאת אנחנו חתומים.

גם אנחנו מחויבים לאמנת זכויות של האו"ם, ב- 1948.

נכון, אבל האמנה בדבר זכויות הילד, זו האמנה שיש לה מספר גדול ביותר של מדינות שחתומות עליה ויש קונצנזוס לגביה, אני לא חושבת שיש פה דיון על העניין הזה בשולחן פה.

אז מתוך נקודת המוצא הזאת ברור לנו שחייבת להיות אחידות במשרד הממשלתי שמתכלל את כל התחום הזה, לא יכול להיות שיהיה מעבר לגיל הרך ורק חלק מהמסגרות יעברו למשרד החינוך, אז אני מצטרפת לקריאה הזאת, להמשיך ולחשוב איך שמשרד החינוך ייקח אליו כי חייבים שיהיה פה רצף חינוכי.

עכשיו לגבי התקציב לגבי התוכנית הכלכלית שפורסמה, אנחנו מברכים עליה וכמו שאמרתי כל תוספת תקציבית של מיליארדים בתחום הזה היא חיונית, היא ממש חמצן להחיות את הגופה שכמעט מתה כאן, אבל חייבים להבין שהתוכנית הזאת עדיין לוקה בהמון המון בעיות וחסרים, אני לא רוצה להתייחס לרגל האחת של התוכנית שעוסקת בעצם בהקלות הכלכליות להורים כי זה לא הפריזמה שלנו, הגם שכבר נאמר כאן שמרבית ההורים לא ייהנו ממנה ואני מצטרפת לקריאה הזאת.

אני רוצה לדבר על הרגל השנייה שעוסקת באיכות השיפור של האיכות חינוך טיפול במסגרות, בעצם חלק מאוד קטן מהתוכנית מתייחס לחינוך טיפול, אם אפשר היה אולי לבנות את העוגה הזאת באופן אחר שבו אולי לא בינוי יקבל את מירב הסכום, וכמובן לא סבסוד למרות שהם חשובים מאוד, אבל לא יהיה את מי בעצם לשים במעונות האלה אם אין שם מטפלות, והתוכנית בעצם לא מתייחסת מספיק לדעתנו, גם למסגרות הפרטיות, גם למעונות היום השיקומיים, וגם להעלאת שכר המטפלות, כל הדברים האלה לא קיבלו מענה מספק בתוך התוכנית, וספק בכלל איך היא נבנתה עם מי, כמה היא מחוברת לשטח, וגם אנחנו רוצים לשמוע פירוט לגביה, כי מה שפורסם הוא עמוד וחצי.

כי כשאנחנו רואים שמשפחתונים נשארו מאחור אין ספק שהיה כאן משהו מזורז מאוד וחסר העמקה לצערנו.

נכון, אז אני רק אסיים ואומר עם מה שהתחלתי איתו לגבי הפניות שאנחנו מקבלים, חלק מאוד משמעותי בתוכנית וגם אני פניתי לגבי זה למשרד החינוך, זה מענים לילדים ופעוטות שנפגעים בתוך המסגרות, לא מצאנו לזה בכלל זכר, השטח זועק, השטח ממש זועק למענים האלה, ואפשר וראוי לתקצב עוד ועוד את התחום, כי הוא באמת עוד שנייה כבר בקריסה.

תודה רבה אני אעבור למשי יקותיאל מארגון ,121 תודה שהגעת לכאן, ואז אנחנו נעבור לחנן בסדר? ישר אחר כך.

תודה חברת הכנסת לזימי על הדיון החשוב, אני חושב שהתפזרנו פה בכל מיני נושאים שאני רוצה להחזיר אותם, רוצה להחזיר לנושא המרכזי, שזה השכר של המטפלות, שאיתו התחלנו ואני רוצה גם לעסוק בנושא הזה.

כמובן שיש את התוכנית, אני חולק על ההערה שנשמעה פה שזו הייתה מסיבת עיתונאים יותר מאשר תוכנית, יכול להיות שזה גם הייתה מסיבת עיתונאים, אבל עבדו במשרד החינוך אנשי מקצוע, התוכנית טובה פחות טובה יותר, אפשר לחלוק ואפשר להעביר ביקורת, אבל עבדו מספיק זמן והציגו תוכנית עם תקציב משמעותי.

אנחנו ב- 121 עם השותפים שלנו הובלנו את הנושא, אמרנו קודם חינוך איכותי לפני חינוך חינם, אנחנו קידמנו את הנושא של ההכשרות וההדרכות, ובתוכנית המוצגת באמת ביקשנו להכפיל את התקציב, התקציב אכן הוכפל.

אגב לגבי השכר של המטפלות, לפי מה שהציגו בתוכנית ופה לכן רציתי לפתוח את זה לדיון, מדובר שבוועדת המחירים התחשיב יהיה שהתקציב שיועבר למעונות הסמל, בסופו של דבר יתורגם לבין 300 או 400 ש"ח למטפלת, בנוסף למענק שהיא תקבל מי שתחזיק מעמד ואני אומר בכוונה תחזיק מעמד, מיוני עד ינואר תתקבל 3,000 ₪, ומינואר עד יוני הבא עוד 3,000 ₪, שזה בערך מדובר על העלאה בשכר של 800 ש"ח לחודש, אבל בהנחה שאנחנו לא יודעים האם באמת הם יקבלו את 400 ש"ח האלו שדובר בוועדת המחירים, אז יכול להיות שבסופו בסופו של דבר זה יסתכם בהעלאה של 400 ₪, זה אחד הדברים.

את זה אני רוצה רק סליחה לדיון שבוע הבא שכמובן יעסוק במטפלות לגמרי, זה חשוב שתבואו אלינו עם נתונים על הדבר הזה שנבין.

אני אומר כמובן זה ההכשרה וההדרכה כי חינוך איכותי זה מתחיל שם, היום לצערי הרבה מטפלות הולכות עם העננה מעל הראש של מתעללת כל עוד לא הוכחה חפותה, וככה הדימוי ההתחלת לדבר בפתיח על הדימוי שלה, אז הדימוי מאוד מאוד חשוב, ולכן גם בתוכנית של משרד החינוך יש את הפרויקטורית המצוינת נועה צור ברוש, הנושא הזה שכל ההכשרה שצוברת נקודות בסופו של דבר לתואר זה נושא חשוב, כי הם לא סתם עוברות הכשרה של שנה או יותר, זה צובר נקודות אז יש איזשהו סוג של אופק.

שעל זה גם כמובן שבירכתי, ואמרתי שזה משהו, קודם כל ניכר שמשרד החינוך נכנס לאירוע מה שנקרא, נקווה שעוד יצטרפו לזה.

נכון, אבל הדבר המרכזי שלא נשאר, זה מעונות הפרטיים שנשארו מחוץ לתוכנית המשפחתית, ולא נשכח 75% מהילדים לומדים שם, כמעט 80% תודה.

נכון צודק, וגם זה חייב להיכנס ברגע שאין לנו מספיק מעונות סמל מפוקחים, אי אפשר להתעלם מהמניעים הנוספים שישנם.

ברור, אפשר לקרוא להם מפעילים לא רשמיים של המדינה.

לא שהם לא קיימים, הם קיימים לגמרי.

אני רוצה לעבור לחנן דגן מנכ"ל איחוד גני הילדים.

אני רוצה להודות לך על הזכות הדיבור, אני שומע פה דברים שאיפה שהוא אני מרגיש סוג של תקליט, אנחנו חוזרים על זה בוועדה אחרי ועדה על אותם הדברים, אם זה בוועדה קודמת שהייתה של ביקורת המדינה, ואם זה ועדת הכספים, ואם זה ועדת החינוך, ואם זה ועדה לזכויות הילד, ובמשך השנים חוזרים עוד הפעם על אותם דברים.

ואני שומע פה דברים ואני רואה סוג של הזנחה, סוג של פלסטר קבוע על הדברים, ואני אתן דוגמה, יש לנו פה בעיה של כוח אדם, בעיה של כוח אדם נותנים ואני חוזר על דברים שאמרתי מקודם, נותנים פתרון למעונות במעונות המפוקחים, מעונות הסמל, הולכים העובדים, עוברים מהמקומות האחרים לשם, נותנים פתרון לגילאי 3 עד 6 הולכים העובדים ועוברים צד לצד, עוזבים את הפרטים הפרטיים מעלים את המחיר ההורים כמובן ישלמו יותר כדי לשלם יותר לעובדים, הם עוברים אלינו, זאת אומרת יש אותו קדר של לקוחות שכל הזמן חוזר חלילה.

חנן, אם בכלל ייצאו לעבודה, כי לא פעם לאמא לא משתלם, אני אומרת בכוונה אמא כי בסוף נשים יותר נשארות בבית לצערנו אנחנו יודעים את הסטטיסטיקות, תישאר כי כבר השכר אל מול העלות של המעונות, בטח אם זה שני ילדים והכל זה כבר בלתי אפשרי.

יפה, כי אם לא ייתנו פתרון כולל לכל הגורמים, אנחנו פשוט ננייד את הבעיה הכל פעם למקום אחר וזה מה שקורה, אני בא ואני אומר אתם לא יכולים לבוא ולא לכלול את הפרטים פה, את הפרטים לא כוללים בכל הדברים, אבל פה רק בדרישות, אוקי אתם רוצים למצוא פתרון בואו נמצא פתרון כולל, בואו נראה איך מעלים את כמות העובדים בכלל בשלושת המקומות, לא רק במקום אחד, במעונות יום שיקומיים גם שמעתי שיש בעיה, אז הם עוברים מצד לצד, למה אף אחד לא בא ומתייחס אל הפתרון כפתרון כולל? לעשות תוכנית עבודה לא רק להיום גם עתידית, לבוא לראות איך יוצאים הכשרה של עובדות לענף הזה בתוך בתי הספר המקצועיים, זה היה דבר שהיה קיים פעם, למה לא לעודד את זה מחדש? למה לא לקדם אותם? למה לא לקחת חיילים משוחררים וליצור להם הכשרה.

אני חייבת להגיד לך, אני נגד לייצר ההכשרות בבתי ספר מקצועיים, כי אני נגד ההסללה למקצוע בשכר כל כך נמוך ולא מכבד, המדינה תרצה להשקיע במקצוע, להפוך אותו ליוקרתי ונחשב שתסליל אליו אנשים, המדינה לא עושה את זה, אז אני בטח לא רוצה שאנשים במקומות שבהם יש בתי ספר מקצועיים שזה מקומות מאוד ספציפיים, יוסללו למשהו שהוא גם לא - - זאת האמת, קודם כל המדינה תעלה את היוקרה, קודם כל המדינה תחליט שזה מקצוע ברמה הכי גבוהה והכי יוקרתית, ואז נחליט בבתי הספר המקצועיים לשים גם מקצועות - -

זה בהחלט כחלק, צריך לעודד במקומות התעסוקה בלשכות התעסוקה לעודד להיכנס למקצוע, המדינה צריכה לתת תמריצים ללכת לשם, אחרת כמובן לא יהיה לנו מי שיעבוד, צריכים לשפר את זה בשכר צריך הרבה דברים, אז צריך כדי לשפר בשכר אפשר לראות איך משפרים, מורידים את ההוצאות לאותו מגזר פרטי, שיבוא וינווט את הכסף הזה לעובדים, הפתרון חייב להיות כולל, קודם כל המדינה צריכה לבוא ולהכריז על הענף הזה כענף במצוקה.

אומרת אם אנחנו לא נצעק על זה כי לא יהיה לא יהיה מקומות, אני רק אתמול קיבלתי טלפון מבעלת גן, אמרה חנן אני סוגרת את הגן, אין לי עובדים אין לי יכולת.

הייתי רוצה לבקש מהממ"מ אם אפשר לשבוע הבא אם תצליחו או לפחות וואן פייג'ר הכי מינימלי על סגירת המעונות, לא על המצב של המצוקה, אלא על מגמת סגירת המעונות בגיל הרך, מה שתצליחו להביא בהקשר הזה וגם אתם הארגונים זה יהיה מאוד חשוב, כי לפעמים צריך לשקף לא רק בשיח אלא ממש במספרים, את התהליכים שאנחנו מבינים שהם קורים, עם נעמ"ת אני יודעת שכל יום נסגר מעון, זה לא צחוק הדבר הזה, אני רק אגיד שכסיימתי את המעון בנעמ"ת של הבת שלי בדיוק מה נסגר שנה אחרי, אמרתי אוקיי, בויצ"ו שנה אחר כך זה קרה אותו דבר עם הבן.

אנחנו מתריעים על ההליך הזה כבר הרבה זמן, רק משום מה יש נטייה לא להקשיב לנו, וגנים הולכים, מעונות הולכים ונסגרים, הכמות יורדת בצורה דרסטית כלפי מטה, ואז אין פתרון להורים, אין פתרון למערכת, זאת אומרת אם משלבים את המגזר הפרטי בפנים, אנחנו יכולים ליצור בעלויות הרבה יותר נמוכות כי אין את כל ההוצאות מסביב, עלויות הרבה יותר נמוכות לשפר את רמת החינוך קדימה.

ולסיום אני רוצה גם בנושא של החינוך חינם, כביכול חינוך חינם, אנחנו בעצם עצם העובדה שההורים מקבלים בנקודות זיכוי אז הם לא קיבלו חינוך חינם הם קיבלו כסף, אנחנו לא יודעים אם הכסף הזה עובר ומגיע בסופו של דבר לילדים, הרי המטרה היא ליצור, אלה שבאמת קשה להם ולא יכולים אני רוצה שוויון הזדמנויות לא להגדיל את הפער, כל מה שקרה עכשיו הגדלת הפער, הגדלת הפער לציבור שבאמת, לילדים שבאמת זקוקים ומגיע להם חינוך ומגיע להם שוויון הזדמנויות.

ממש תודה חנן, אני כן רוצה רגע לשמוע גם אמא איזה אמא תרצה ככה תרצי לדבר, אז אני רק אעבור למיכל מאמונה ונעבור מיד אליך בסדר? תציגי את עצמך ונשמע גם אותך.

אז תודה רבה, מיכל שקדי מאמונה.

שלום מיכל תהיי קצרה בבקשה כדי שגם שבוע אתם תהיו כאן.

אין בעיה, אני מתחברת למה שאמרת על סגירת מעונות, אנחנו נמצאים היום כבר היום ב-65% תפוסה של ילדים, זאת אומרת אנחנו מתוך 100% שאנחנו יכולים להחזיק במעונות יש לנו 65% תפוסה, והסיבה היא שבאמת אין מטפלות, דובר על זה כוח האדם, אני כמובן מדברת על זה שאם עכשיו אנחנו על 65% תפוסה, שנה הבאה אנחנו נצטרך לסגור מעונות.

אם אפשר שיחות אפשר בחוץ בכיף, פה ניתן לדבר.

אנחנו נאלץ לסגור מעונות כי המטפלות אצלנו עוזבות להיות סייעות בגנים, מרגע שנחתם ההסכם עם סייעות הגנים, מראש הם היו עוזבות תמיד להיות סייעות בגנים, היום הם בטח עוזבות, כי שם השעות העבודה יותר נוחות, החופשות יותר טובות, תנאי ההעסקה סליחה שאני אומרת את זה, אבל מטפלת בעיניי עובדת הרבה הרבה יותר קשה מסייעת בגן עירייה, ואנחנו יודעים כמה סייעות עובדות קשה, מטפלת מחליפה חיתולים, היא מנקה, היא עובדת ניקיון לכל דבר במעון, מלבד היום להיות מחנכת לכל דבר, היא באמת מחנכת, הכשרות עשינו תמיד זה לא יעזור, אין לנו את מי להכשיר היום.

העובדות שלנו שעוזבות לפנסיה שפורשות לפנסיה אין להן תחליף, הן עוזבות אין מישהי במקומן הקבוצה נסגרת, דיברתם על קבוצות שנסגרות, המנהלות פה דיברו נכון, אני כל יום עסוקה ביחד עם המפקחות שלנו, כל יום להודיע להורים על סגירת הכיתה למחרת כי אין לי מטפלת, כי המטפלת שפרשה לפנסיה לא באה מישהי במקומה, כי אין לי היום מה שהיה פעם ואני 20 שנה עובדת באמונה, אין לי מה שהיה פעם סבב כזה של מטפלות שאני יכולה לקרוא למישהי מהבית, זה לא קיים היום, זה לא קיים, אף אחת לא רוצה לעבוד, דיברנו על יוקרת המקצוע, אין זה לא יעזור, עד שלא ירימו ויצליחו לייקר את המקצוע הזה.

וכמובן זה תלוי שכר, דיברו פה על שכר שלפי מה שאתם אומרים היום זה השכר אוקיי, אני לא יודעת להגיד אם מתוך זה אנחנו באמת מדברים על 20% תוספת, הלוואי אני לא מאמינה, אנחנו לא יודעים על שום דבר שנחתם, אנחנו באמת מדברים על קריסה אמיתית של הענף הזה, אנחנו לא יודעים איך אנחנו הולכים לפתוח את שנה הבאה, כל הארגונים לא ברור לנו אם מעונות בוודאות ייסגרו, ואם מדברים פה הורים שהם חוששים לשלוח את הילדים שלהם למעון, פשוט לא יהיה מעון שנה הבאה, לא יהיה לאן לשלוח את הילדים.

אז אנחנו מדברים על בינוי של מעונות חדשים, חבל אין בשביל מה, באמת אין זה יהיה רק עם ריהוט, באמת שאנחנו במצב מאוד מאוד קשה, אני כן רוצה להוסיף רק מילה אחת, דיברנו על דיברו פה הרבה על עניין התדמית שלה המטפלות והוזכר פה העניין של מטפלת תמיד נחשבת חשודה, אנחנו מתעסקים בזה המון, יצא חוק המצלמות, המטפלות מראש מלכתחילה נחשבות היום חשודות, הן נחשבות מתעללות, לא משנה שרוב התלונות ורוב המקרים שהלכו ונפתחו ברוב התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו, מטפלת מבחינתה למה לא לבוא לעבוד כשהמשכורת שלה היא כל כך נמוכה, ונוסף לכל כולם מסתכלים עליה כעל חשודה בהתעללות.

תודה, תודה לך וגם שבוע הבא יש דיון על זה.

רום לפני שאני עוברת למוריה, אני רוצה להגיד שאני ארצה שתתייחס לקראת הסוף לסיפור של מעמד הביניים בתוך התוכנית הכלכלית.

אז כן אני עוברת אלייך מוריה אמא, תציגי את עצמך גם ככה.

כן קודם כל תודה על ההזמנה.

תודה לך שהגעת ממש חשוב שאת פה.

זה לא מובן מאליו שהבאתם גם הורים ולא רק ארגונים וכדומה, דיברו פה מלא על העניין המטפלות ואני מסכימה לחלוטין, אני רק רוצה להגיד מילה טובה על המטפלות של הבת שלי, אני כרגע עשיתי עצירה במעבר דירה, בגלל שאני יודעת שיש מטפלת ואני לא מוכנה לעזוב אותה, בעד שום הון שבעולם, כאילו בגלל כל הסיטואציה הזאת שזה הזוי, שאני בעצם כבולה ביישוב שאני גרה בו כרגע, בגלל שיש לי מטפלת מדהימה, כאילו זה קצת זה הזייה.

זה גם מבורך.

חד משמעית, אני כאילו אחרי כל האמירות פה אני אומרת תודה על המטפלת זה ברמה של כאילו לפעמים אני באה לקחת את הילדה שלי והיא מתפנקת על המטפלת, היא מתעצבנת שאני באה לקחת אותה אז זה מדהים בקטע הזה.

אני כן רוצה גם לדבר על עניין הסבסוד, אני ילדתי לפני כשבעה חודשים.

בשעה טובה.

תודה רבה, ובעלי הוא סטודנט אז אני הייתי המפרנסת העיקרית, וכשהגענו לסבסוד בקשה לסבסוד הודיעו לי שאני מרוויחה יותר מדי טוב, כאילו פר נפש, בעלי הוא סטודנט זה אומר שהוא עובד במשרה חלקית, אז הוא מרוויח באזור הגג 4,000, אני הייתי רכזת לשכה במשרד ממשלתי, ומי שלא יודע שכר הבסיס הוא 7,300 היה אז.

זה היה יותר מדי טוב?

וזה יותר מדי טוב, וזה הזייה, כי כמו שאמרו פה - -

שאת זה אני רוצה לבדוק, כי אני לא זוכרת את זה ככה זה משהו שנכון?

אני לא מכירה ואני אבקש את הפרטים כדי לבדוק את זה.

אני קיבלתי סבסוד, באמת בעלי היה סטודנט חצי מהזמן.

אז אני אגיד לך, לי יש חברים ממשרד העבודה עבדתי שם בעבר במשרד העבודה, ויש לי חברים וביררתי את זה ישירות איתם, אפילו לא פניתי דרך המוקד כי ידעתי שאין לי קצת כל כך מי לדבר אז השתמשתי בקשרים שלי, ואמרו לי שאנחנו מרווחים יותר מדי טוב, ואחרי שדיברו על תוכנית החינוך שבעצם מדלגת על מעמד הביניים, אני תוהה אם יש למה לצאת לעבוד, כי אם הסבסוד אם מבחינת הסבסוד אני מרוויחה יותר מדי טוב מבחינת התוכנית, זה מדלג על מעמד הביניים אז לא קיבלתי כלום.

אז האם באמת אני שואלת, האם יש לי למה לעבוד? וזה אני חושבת שזה עוד שאלה לוועדת המחירים, יש לנו למה לצאת לעבוד להורים צעירים? בסוף אנחנו אלה שנשאר פה, סליחה כן, אנחנו הצעירים, כאילו אני רוצה להתקדם ולהיות חלק משמעותי במדינת ישראל, יש למה לצאת לעבוד? יש לי איך להתקדם? כאילו על מה אני צריכה לוותר על הבת שלי או על מדינת ישראל?

זה ממש כואב לשמוע אותך ואת גם צודקת כל כך, כי הדילמות האלה ממש עומדות בפני הורים, אני לא מדברת על חברים ששואלים מתי לעשות ילד נוסף אם בכלל, לפי החישוב של הגיל, שזה דבר שקורה, אני לא נראה לי מכירה זוג אחד מהחברים שלא שוקל את השיקול הזה על בסיס התשלומים הגבוהים ועל היעדר היכולת, וכמו שאת אומרת גם, על בחירת מקום מגורים האם יש מעונות או אין, או טובים או לא טובים, כל הדבר הזה הוא קונסטלציה גם לא רק של ההיצע הטוב, אלא היעדר על החסך אלא על מה שלא נמצא.

אני אספר סתם באמת, אני גרה בשכונה בקריית אליעזר בחיפה, שידעתי שאני רוצה לעבור אליה מהדר חיפה כי לא היו שם גני ילדים, סיבת המעבר שלי משכונה לאחרת כי לא היו גני ילדים, עברתי לשכונה אחרת, ולפני חצי שנה לפני המעבר כבר בדקתי גן לילדה, והמליצו לי ממש על גן פרטי, כי לא היה משהו אחר, ואני הלכתי שם רשמתי אותה ככה התרשמתי, אמרתי אני אמשיך לבדוק אבל קיבלתי המלצה ממישהי שאני סומכת עליה ורשמתי את הילדה, ואז כשהגעתי אליו אז אמרו לי איך התקבלת? מה כי את חברת מועצה איך קיבלת הגן הזה? אמרתי לא רשמתי שמונה חודשים לפני כן כי ידעתי שאני עוברת דירה בקיץ, וזה הסיבה שמצאתי מקום בגן, כי שמונה חודשים לפני כן תפסתי את אחד משני המקומות האחרונים המקום הזה, וכמו שאת אומרת לא רציתי לעזוב, אמרתי אוקיי יש פה מקום ממש ממש טוב.

אז אני אוסיף עוד שני משפטים, שקודם כל אני באמת הייתי אחרונה שתפסתי את המקום במעון, אני התקשרתי שלושה שבועות אחרי הלידה שלי למנהלת המעון כי ידעתי שיש את הבעיה, ויש לי בראש לפחות שלוש ארבע שמות של חברות שהן כאילו מאריכות חופשת לידה באילוץ כי אין להן כי בעצם אין להם מקום לשים את הילד.

ואני אגיד עוד משפט אחד קטן, שאני חושבת שיש פה בעיה יותר עמוקה, הרפורמה המשפטית זה נורא יפה והמבצע בעזה זה נורא עצוב ונורא קשה ואני לא מזלזלת לרגע, אבל יש הרגשה ששכחו את חיי היומיום, מתעסקים בכל כך הרבה דברים שאף פעם לא מתעסק בבעיות הפשוטות שזה מעונות יום, כאילו זה פשוט כל כך מורכב, שזה מעונות יום, תחבורה נגישה ועוד יוקר המחיה בכללי ועוד כל כך הרבה דברים.

ועוד לא דיברנו על חופשת הלידה מאוד קטנה נכון? אבל השארתי את זה בחוץ כי אני חושבת שפה הסיפור לדבר על המעונות עצמן ולא לדבר רק על הזה כשזה גם חלק מהסיפור של הורים צעירים.

חד משמעית שעצם זה שהמדינה לא מכריחה אותי לשבת 50 יום בבית זה גם כן, אבל כן אני פשוט חושבת שכאילו אנחנו מתעסקים מדברים כל כך הרבה גדולים שחשובים, אני לרגע לא מורידה מהחשיבות שלהם, אבל זה נורא נוח כאילו ללכת לשם לדברים הגדולים האלה, אני כרגע שר האוצר אני מתעסק בכל כך הרבה דברים, ושכחו, שכחו אותנו, שכחו את הדברים הקטנים.

תשמעי, כשאנחנו רואים כותרות על הכספים הקואליציוניים, בוודאי שאנחנו כועסות על מה שנשאר בחוץ, כי התוספת שכר נגיד למטפלות, אנחנו יודעות שהיא כמה מאות מיליונים, נכון זה הרבה אבל אל מול 13.5 מיליארד בוודאי שזה מקומם אותנו שזה לא נכנס לתוך העניין הזה.

וגם אני מתחברת למה שאת אמרת שני, כי בעצם את מפחדת להעיר למטפלות ולמזלך שהן גם טובות כמו שאת מעידה, אבל מה קורה אם מטפלות לא טובות, והדילמה הזו האם נסגור את הגן ואת הכיתה או לא, האם אנחנו בעצם עוצמים את העיניים למשהו שאנחנו אולי חושדים בו או רואים, ואנחנו מייצרים את המצב הזה שהורים יודעים שמנהלות המעון מפחדות לפטר מטפלות כי אין אחרות, אנחנו מייצרים פה המון דילמות שאין סיבה שהן יהיו חלק ממערכת השיקולים, אלא שיהיו מספיק בתור כדי לדעת שאם מישהי לא מתאימה או שיש בעיה לא נחשוש להציף אותה, וזה נראה לי נקודה כל כך חשובה, אבל כדי שגם אנחנו נמשיך, סינטיה דקה אחת לחלוטין ואני אעצור אותך.

אני קצר, אז קודם כל תודה רבה באמת על זכות הדיבור, אני רוצה להתייחס רק לשני דברים, קודם כל בתוכנית הכלכלית ויש כאן מנהלות של מעונות, אין התייחסות בעיניי או מספיקה או בכלל בשיח על המנהלות של המעונות, על המנהלות.

אבל אמרתי ששבוע הבא יש דיון אז אין סיבה.

לא לא רגע זה עניין של תקציב, הייתי רוצה.

אבל שבוע הבא יש דיון על המטפלות.

לא על המטפלות, על מנהלות אז אני מבקשת.

כמובן שגם על המנהלות.

מעולה, ודבר שני אני כן רוצה להגיד, לפני שנה וחצי מעונות היום עברו למשרד החינוך והתחלנו לדבר על רצף חינוכי, אבל בפועל אין רצף חינוכי אפילו בשיח בתוך המשרד, יש מי שמטפל במעונות, יש מטפל במשרד חינוך, תנאי העבודה הם לא אותם תנאי עבודה, תחשבו רגע על מטפלת בבית התינוקות באחד המעונות, שהילד שלה בסוכות בפסח בקיץ אין לו מסגרת חינוכית, אבל היא צריכה לעבוד כי המסגרת שלה כן עובדת, כי לוח החופשות לא תואמת, אז כשמדברים על שכר מטפלות מדברים גם על כל תנאי העבודה.

מסכימה איתך, רק לזכור שזה רק שנה במשרד החינוך, פה גם אני אגיד לכם.

מעולה, ודבר אחרון נוסף ואחרון, הנושא של אזורי רישום ולמה זה חשוב שהרישום נמצא היום במשרד עבודה ולא במשרד החינוך, התפיסה של משרד העבודה של מעונות יום של הסמל בסדר? היא לא נמצאת במשרד החינוך הרישום, אז מה שקורה זה שבעצם משרד העבודה מה שחשוב וזה מבורך, זה שההורים ייצאו לעבודה, האמהות ייצאו לעבודה, התפיסה של משרד החינוך היא שהחינוך יהיה מיטבי לילדים, ואז אנחנו מדברים על שתי גישות שונות, שמצד אחד בואו תכניסו כמה שיותר ילדים למעון ולא מסתכלים על גודל הקבוצה, מסתכלים על השטח.

אז בואו יהיו 22 ילדים בני שנתיים בתוך כיתה, כשאי אפשר לתת חינוך מיטבי ל-22 ילדים עם שלוש נשות צוות, אי אפשר, אז או שהרישום עובר למשרד החינוך ומתייחסים לרישום כחלק מתפיסה חינוכית, או שהם מבינים במשרד העבודה שהרישום הוא לא צריך להיות לפי גודל כיתה, אלא לפי האיכות שהטיפול שהילד יקבל, וכשיש 22 ילדים ו- 10 ילדים בוכים, האיכות נפגעת, החוויה שהילד נמצא בה היא של בכי וסטרס כל היום, ואנחנו לא מדברים על זה מספיק, ואני חושבת שזה חייב להיות, וזה חלק גם בסוף של תנאי העבודה של המטפלת.

תודה רבה לך, תודה בבקשה רום.

התוכנית כפי שנאמר פה על ידי כמה דוברים מכילה בעצם שלושה מרכיבים, המרכיב הראשון זה שיפור איכות המערכת וחיזוקה, המרכיב השני הוא הבינוי, והמרכיב השלישי הוא סיוע כלכלי להורים, כן חשוב לי לדייק לפרוטוקול כמה דברים שנאמרו פה שהם עלולים להיות עלולים לייצר רושם מעט מוטעה.

דיברתי קודם על השכר המטפלות ועל השכר שמגולם בתעריף, חשוב להגיד שמעל השכר הזה הולך להיות וזה גם הוזכר פה.

המענק?

הולך להיות מענק התמדה של 6,000 ש"ח בשנה הוא מוגבל לשנה אבל.

כן זה הוראת שעה שנתית.

זה אומר שבשנה הקרובה אבל, השכר יעמוד על קרוב דיברנו על 7,400 ועוד 500 זה קרוב ל- 8,000 ₪.

אז רגע רום אני אגלוש טיפה אבל זה חשוב שנגלוש לזה, זאת אומרת פה שני ואמרו פה גם אחרות, עכשיו מי שתיקח את המענק תלך, תמתין בשביל מענק, אתם מייצרים פה תמריץ שאולי בסוף התמריץ לא נכון.

לא רגע אני אדייק, מי שתחזיק מעמד, ובכוונה עוד פעם אני חוזר תחזיק מעמד, כי במסגרות קשה להחזיק מעמד במסגרות האלו העבודה, מי שתחזיק מעמד מיוני עד ינואר תקבל 3,000 ₪, היא תוכל לעזוב אחר כך, הם משערים במהלך השנה בנאדם לא עוזב את מקום העבודה, במיוחד שאם היא תחזיק עוד חצי שנה היא תקבל עוד 3,000 ₪, אבל זה בכפוף לתוכנית של האוצר שוועדת המחירים תיפתח בשנה הבאה שוב פעם, ואז מדובר על העלאת השכר נוספת למחנכות, זה את יכולה לשאול את האוצר.

כי אני מה שאני רואה זה שאם כבר רוצים נגיד ותמריץ, אני לא מאמינה במענקים אני מאמינה בשכר שנכנס לפנסיה ולתנאים, ובסוף גם אנחנו רוצים שהם ייצאו ואתה יודע גם יחיו בכבוד גם בזקנתם אם אנחנו מסתכלים על זה, אז אני פחות אוהבת מענקים, אבל נגיד בהנחה ומענק ומה שהכלי שיותר נוח לכם הוא זול יותר לאוצר להשתמש בו, נכון הוא לעשות אותו להוראת שעה לכמה שנים, בשביל לייצר רגע מנגנון המשכי למטפלות, כשאתם עושים את זה לשנה זה שוב, זה מרגיש כמו אני חייבת לומר, כמו תוכנית שלא נבנתה מספיק במחשבה, זאת דעתי בעניין הזה.

אז אני אשמח להסביר את הרציונל, כמו שהוזכר פה יש מוטיבציות שונות או דברים שונים שגורמים לאדם לבוא או לא לבוא לעסוק במקצוע מסוים, השכר זה רכיב אחד הוא בהחלט חשוב, אני חושב שהשכר שהזכרתי פה אפשר לדבר על זה האם הוא גבוה מדי - -

רום, כמה זמן אתה נשאר בתפקיד שלך בשכר של מטפלת?

אני לא רוצה להתייחס רגע באופן אישי.

זה לא אישי, אבל אתם הרי מבינים את זה בסוף.

אני כן רוצה רגע להסביר, שא' יש פה עלייה משמעותית בשכר, הדבר השני הוא זה איכות תנאי העבודה שגם הוזכרו פה, והוזכר פה אירוע של יחס התקינה, יחס התקינה אירוע מאוד מאוד משמעותי, משרד החינוך עמד על הדבר הזה על הרגליים האחוריות כדי שהוא יתממש, הדבר שגם כל ארגוני המעונות ומומחי התוכן מהאקדמיה וכדומה התעקשו עליו, יחס התקינה אנחנו הולכים לכסות את כל השיפור שלו.

כן חשוב להגיד על זה, הוזכר פה כאמירה שיש בעיה בזה שייחס התקינה הוא וולונטרי והוא לא הוא לא כפוי, הוא לא מחייב ואני רוצה להסביר את הנקודה הזאת היא חשובה, גם בזה ועדת המחירים התעסקה, ושמה נעשה הדיון הזה ושמה משרד החינוך הביא עמדה שאני חושב שהיא עמדה מאוד מאוד הגיונית, שלאור המצב של המחסור שכבר קיים במטפלות, לא הגיוני לכפות על ארגוני המעונות להצליח לגייס מטפלות חדשות.

בשלב הזה.

ואז להגיד הם לא יצליחו לגייס ואז אנחנו מטילים עליהם איזושהי חובה שאנחנו מבינים שאין להם את היכולת לעמוד בה.

אני מקבלת את הרציונל של זה, אבל זה באמת מחזיר אותנו לסוגיית השכר, כי הרי בסוף אפשר להגיד זה נדבך אחד, הרי ברור ששכר יהיה משופר ויבואו יותר מטפלות יהיה אפשר להכיל את התפיסה של תקינה, אבל רק מעמד הביניים.

כפי שציינתי עליית שכר משמעותית, הדבר הבא זה שיפור יחס התקינה שגם אמור מעבר לזה שהוא אמור לשפר את איכות המענה החינוכי בצורה משמעותית, הוא גם אמור לשפר את תנאי העבודה של המטפלת, כי עומס העבודה שלה צפוי להשתנות וחוויית העבודה היומיומית ישתנה, זה רגע דבר שני.

דבר שלישי יש את כל הדברים שאסף דיבר עליהם, של הכשרה והדרכה וכן הלאה, גם הדברים האלה דיברתם פה על האירוע של לבנות פרופסיה, לבנות מעמד למטפלות, אלה בדיוק הדברים האלה, כשבאה מטפלת ומקבלת הכשרה במימון המדינה ומענק התמדה, ואחרי ההכשרה הזאת גם דובר פה קודם על ההכשרה שהיא בתוך המון אז גם את זה צריך לדייק, ההכשרה היא לא בתוך המעון, יש הכשרה שהיא קודמת למעון בתוך המעון יש רכיב שנקרא הכשרה תוך מעונית הדרכה תוך מעונית, שהוא רכיב שמחקרית מוכח כרכיב מאוד מאוד אפקטיבי להעלאת שיפור איכות המעון, זאת אומרת אלה שני רכיבים נפרדים והם באים אחד בנוסף לשני, ושני הדברים האלה ביחד וההכשרות והדרכות צפויים לייצר איזושהי חבילה שלמה.

רגע, וועדת המחירים הנוספת שתיפתח לפי מה שהוצג בתוכנית, במהלך השנה תפתח ועדת המחירים.

כן אבל רגע אין בעיה, אבל מעמד הביניים בבקשה רגע בוא נדבר על זה, אנחנו כן בוועדת הצעירים ואנחנו גם רוצים לדבר עליהם.

רגע אז אני רק אגיד יש את אירוע בינוי, שגם אני פשוט זה פשוט מתקשר באופן ישיר למה שאני אומר רגע, הזכרתם את זה שהיום מעונות הסמל לא נגישים לכולם כי אין מספיק מעונות, חלק מהמעונות לא מכילים תפוסה מלאה כי אין מספיק מטפלות, אבל ככלל רגע הנגישות למערכת הסמל היא לא כמו שהיינו רוצים, ולכן רכיב משמעותי בתוכנית היא להרחיב מאוד מאוד את מעונות הסמל.

עכשיו למה אני אומר את הדבר הזה? כי כבר היום מוקצים המון המון משאבים מעל 1.5 מיליארד בשנה בעבור סבסוד של עלות של מעונות הסמל, זאת אומרת אנשים משקי בית שנמצאים במעונות סמל שיש להם מקום, יש להם בעצם שני הטבות, הטבה הראשונה זה הטבת המחיר המפוקח, שהמחיר המפוקח נמוך משמעותית במחיר השוק לפעמים גם 50% ויותר, זה רגע ההטבה הראשונה, הטבה שנייה המשפחות שזוכות למבחן התמיכה של האגף של דפנה, מקבלות סבסוד שהיום הסבסוד הממוצע עומד על כ- 50%, זה אומר שיש פה רגע שני מדרגים של הטבה כלכלית מאוד משמעותית, פעם ראשונה גם אם היה לי מקום במעון אבל אני לא זכאי לסבסוד אז אני זכאי למחיר מפוקח שהוא משמעותית מיטיב עבורי.

בגלל הסבסוד?

בגלל המחיר המפוקח.

זאת אומרת בגלל גם ועדת המחירים שלא מגולם על ההורים?

לא זה לא בדיוק, המחיר המפוקח מלכתחילה הוא נמוך ממחיר השוק.

ממעון פרטי.

נכון ממעון פרטי, מעבר לדבר הזה.

זה טיעון מוזר.

לא זה לא טיעון מוזר.

כי לא בכל מקום המעונות הפרטיים יותר יקרים ממעונות מפוקחים.

לא אז אנחנו אומרים, בחלק מהמקומות, במקומות יותר מבוססים זה אכן ככה.

אז אם אני נכנס למעון יש שלי הטבה, אם אני זכאי לסבסוד יש לי הטבה בסבסוד ממוצע של כ- 50% כיום, גם את הסבסוד הזה אנחנו נרחיב במסגרת התכנית, זה רגע דבר ראשון.

עכשיו בעבור משקי בית שלא עומדים במבחן התמיכה הזה, שאלה באמת יכולים להיות משקי בית משני סוגים, יש משקי בית בעלי הכנסה גבוהה שלא עומדים במבחן התמיכה, כי מבחן התמיכה מאוד המשפחות בעלי הכנסה נקרא לזה בינונית ומטה, ויש משקי בית שהם לא ממצים את כושר ההשתכרות שלא מוצאים את כושר השתכרות זה אומר שלא שני ההורים עובדים, או שאני בכוונה משתמש במונח מיצוי כושר השתכרות ולא לעבוד, כי יש אנשים שלא עובדים אבל יש להם סיבה מסוימת לכך, אז אני בכוונה משתמש במונח הזה, אבל לא הם לא ממצים את כושר ההשתכרות שלהם אז הם לא זכאים.

למשקי הבית מהסוג הזה יהיה סיוע כלכלי בשני כלים שמיועדים לכל אחת מן הקבוצות האלה, בשני הכלים האלה כל הורה יזכה לסיוע של עד 470 ש"ח לפעוט, שאם לוקחים את שני ההורים יחדיו זה יוצא עד 940 ₪ בחודש, עכשיו הסיוע הזה שתיארתי פה עולה כמעט 2.5 מיליארד ש"ח כל הדבר הזה.

והאם אתם צופים את זה כמשהו אפקטיבי ביחס למה?

כן בוודאי.

אני רוצה עוד מילה אחת.

בטח בטח אני אתן לך, גלשנו קצת אבל בסדר.

אני רוצה עוד מילה אחת ואני חושב שכמשלים, לצד הרכיב של השכר שהוא מאוד חשוב והתקינה באמת שאנחנו כמו שנאמר פה אנחנו באמת עומדים עליה, אני רוצה לדבר גם על הדימוי שעלה פה הרבה, כי אני חושב שאנחנו באמת מתעסקים במקצוע שהוא אין כמוהו, אבל הוא מקבל דימוי נמוך ודיבורו על חוקים שונים, חוק המצלמות וכמובן שאנחנו כפופים לחוק ואנחנו עובדי מדינה שמצייתים ומיישמים את חוקי הכנסת.

אבל אנחנו רוצים באמת הנושא הזה גם של הכשרה גם של הדרכה וגם של יחידה שנמצאת ברשות המקומית, שנמצאת לשירות המעונות וזה חלק מהליווי וההכשרה שאנחנו מובילים את מנהלות ילד עד שלוש, שגם זה כמובן בתקצוב שעיקרו של המדינה, זה בא לשירות מנהלות המעון והמחנכות מטפלות, והעלאת כל נושא הגיל הרך כחלק מהיום יום של השלטון המקומי, וזה מאוד מאוד חשוב המעטפת הזו.

אני ממש מסכימה.

המעטפת ואני אומר המעטפת והליווי, גם במקרים של אירועים חריגים אבל גם ביום יום, ההדרכה, המדריכה שנכנסת ורואה מה עוברת המחנכת המטפלת, היא יכולה להציף את זה למפקחת, המפקחת באמת אנחנו מגדילים את עיבוי הפיקוח, ומפקחת לא כרגולטור מרושע, חלילה להיפך, כמישהי שבאה ללוות ולהעצים, אנחנו מאוד מאמינים בזה, ואפילו הטייטל משרד החינוך, אנחנו קודם כל עושים פה חינוך טיפול לפני שאנחנו עושים פה בייביסיטר שיהיה ברור, חשוב הוצאת נשים לעבודה זה חשוב שיהיה לנו פתרון, אבל הדבר הראשון אנחנו עושים פה, איכות חינוך טיפול, אנחנו באמת שותפים לכל המהלך הזה ורואים בזה שליחותו.

תודה, אני קודם כל מודה שגם למדתי על הרבה דברים טובים שקורים וזה ממש חשוב שגם נראה את הדברים הכן טובים שקורים בדרך.

רגע נעמה, פספסנו את ועדת המחירים הנוספת, שזה התחייבו ואנחנו לא יודעים מתי.

נכון, אבל מה שקרה שנה שעברה, אנחנו כל כך לחצנו שתתכנס, אני זוכרת מכתב אחרי מכתב עוד הייתי קואליציה, אז אני נוטה על ההבטחות העתידיות להשאיר אותן, בצד ואם הם יקרו לברך עליהם כשהם יהיו, אתה יודע בכל זאת לימודי ניסיון אנחנו, ולברך על מה שישנו, לבקר את מה שלא מספיק, אבל מה שעתיד להיות נשאיר כשיהיה.

אני אסכם את הוועדה כדי שהכל ייכנס לפרוטוקול וגם מה שאנחנו מוציאים מהוועדה הזו, ותודה גם כל מי שנשארו, זה טיפה התארך אבל זה חשוב, כמו שאמרתי שבוע הבא ועדה נוספת רק על המטפלות.

1. הוועדה מתריעה מפני קריסת המסגרות לגיל הרך ללא שינוי יסודי ונטילת אחריות ארוכת טווח.

2. הוועדה מבקרת את ההחלטה להשקיע מיליארדים לטובת בינוי לא כי זה לא נכון להשקיע לבינוי, אלה ללא שיפור משמעותי של שכר המטפלות, מדובר בהשקעה במבנים שיעמדו ריקים, בשעה שכבר עתה מבנים ריקים בהיעדר כוח אדם, ולכן סדרי עדיפויות פה צריכים להיות קודם כל למשבר הכי אקוטי שלנו.

3. הוועדה תבחן את סוגיית מנגנון השכר של המטפלות, כיצד המדינה מפקחת על יישום שכר הצוות כפי שקבעה ועדת המחירים ,בדיוק כמו שמפקחים על מחיר הלחם, יפה או נגיד מכרזים ציבוריים שמוגדר במכרז השכר, והרבה דרכים אחרות שבהם אפשר לפקח, שאכן השיפור הזה יגיע ישר למטפלת.

4. תינוקות וילדים חווים סטרס במסגרות בשל צפיפות שנובעת מבעיית תקינה, והמדינה צריכה לתת על זה את הדעת, שוב חוזרים לעניין התקינה שלו היבטים רבים, כמו ביטחון ובטיחות.

5. הוועדה קוראת למשרד האוצר לבאר את התקציב של כלל המשרדים המוקצים לגיל הרך בנתונים ברורים, כיום הוא מפוזר ולא ברור ומדברים על תוספות שכרגע לא מצוינות בהצעת התקציב, בפרט נבקש מהאוצר פירוט ברמת תקנות לגבי התוכנית הממשלתית.

6. הוועדה מודאגת מהחרפת מצבם של ילדים בסיכון, שבשל מצב המעונות וסגירתם, או קיומם באיכות ירודה, סובלים מהזנחה הן בביתם והן במעונות, התוכנית הממשלתית צריכה לתת את הדעת ראשית למצבם של ילדים אלו ושל אוכלוסיות מוחלשות.

7. הוועדה מוצאת לקונות רבות בתוכנית הממשלתית ומבקשת התייחסות למשל על העלאת שכר הלימוד במשפחתונים, על מי הוא יגולם? את זה אני אשמח באמת לשבוע הבא לראות אולי יש איזושהי בשורה בדבר הזה, או עדכון על התקדמות זה מאוד מאוד חשוב, וגם התייחסות למעונות הפרטיים והמשפחתונים.

8. על משרד החינוך למצוא פתרון בהשקעות בהדרכה ובמתן מענים של שלאחריהם כוח האדם נוטש, צריך לבחון את התניית קבלת הכשרות והמענק, והתחייבות באופק עבודה לזמן שייקבע, כמו חתימת קבע אולי אפילו מענק עתידי מובטח, או כל מיני תמריצים נוספים, בסוף להסתכל על זה קדימה, גם בדרך כלל השנה הראשונה בעבודה היא השנה הכי קשה תמיד בכל עבודה, אז צריך לצלוח אותה ולהמשיך קדימה, אז כדאי גם לתמרץ את השנה שכבר נושמים בה יותר טוב ולומדים.

9. הוועדה סבורה שהתוכנית הממשלתית צריכה למנוע תזוזה דחופה של כוח אדם ממסגרת פרטית למסגרת סמל למשפחתונים ולהפך, על ידי מתן פתרון הוליסטי כולל לכל המסגרות האלו יחד, אמר את זה גם חנן, אחרת נמשיך לראות סגירה של עוד ועוד מסגרות.

10. עוד לעניין תכנית הממשלתית, הוועדה מצפה ממשרד האוצר למצוא פתרון עבור מעמד הביניים והנמוך שזקוק לסבסוד, ו/או להטבות מס משמעותית שתפתור את עלות החינוך עבורו וילדיו ואת היציאה לעבודה.


אני כן רוצה להגיד שגם אם נעשה משהו, אנחנו בעצם גם צריכים לזכור שמעמד הביניים הוא זה שאמור גם, לפחות הוא כביכול אמור לחסוך בשלב הראשוני הזה בחייו, וכשהוא משלם את העלויות המלאות האלה על בסיס המבחנים התבחינים שישנם ומבחני הכנסה, אז בעצם אנחנו גם מונעים ממנו את השלב הזה של אותו חיסכון עתידי שאמור להשאיר אותו במעמד ביניים, אנחנו לא פעם הופכים את מעמד הביניים בכל מיני תבחינים למעמד מאוד רגיש, שהוא פסע מלהיות מעמד נמוך, ראינו את זה במשבר הקורונה, זו תקופת החיסכון הכי חשובה של הדור הזה שהיא מושקעת בחינוך חינם מגיל לידה, במקום להיות מושקעת באותו חיסכון שאמור לתת לו את האופק הזה, להישאר מעמד ביניים, אנחנו לא רוצים אותו רגיש כל כך ופגיע, וגם על זה כנראה נעשה פה דיונים, ונתראה שבוע הבא תודה רבה לכל מי שהגיע.


הישיבה ננעלה בשעה 14:18.