פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
07/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 14
מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
יום רביעי, י"ח בסיון התשפ"ג (07 ביוני 2023), שעה 9:30

דיון מעקב - דיווח על טיפול בפניות ציבור והמלצות לטיפול באתגרי דיגיטציה

חברי הוועדה: מירב כהן – היו"ר

משה טור פז

נטע אבן צור - מנהלת תחום מוקד ופניות ציבור , משרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי.

נפתלי יעבץ - מנהל תחום בכיר-פניות ותלונות ציבור, אגף בכיר, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אפרת איריס בן עוז - ממונה על מוקד 118, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ערן טרטאקובסקי - מ"מ מנהל אגף שירות לציבור בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

אלי שטמפפר - משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה

עופר ישי - מנהל שותפויות אסטרטגיות, יחידת השותפויות, מערך הדיגיטל הלאומי

יובל וורגן - ראש צוות במרכז המחקר והמידע של הכנסת

רועי גולומשט - ראש תחום מדע וטכנולוגיה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ורה שלום - מנהלת אגף ייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו, המוסד לביטוח לאומי

אילן שפירא - עו"ד, מנהל תחום אסדרה, חברת דואר ישראל

דלית קן דרור פלדמן - ד"ר, מנהלת הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר

בנימין בר חד - סטודנט בקליניקה למשפטים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

שלומית ארליך

אריאלה אהרון

זיו אפללו - חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



דיון מעקב - דיווח על טיפול בפניות ציבור והמלצות לטיפול באתגרי דיגיטציה

שלום, זה דיון המשך, אז אני רוצה לסכם את הנושאים העיקריים שנגענו בהם בדיון הקודם ועל מה בעצם אנחנו מבקשים לעשות מעקב בדיון היום. אז אני סימנתי לי ארבעה נושאים ואם למישהו חסר משהו, תגידו לי. הנושא הראשון זה איך בעולם של סגירת סניפים, בעיקר בדואר ובבנקים, אנחנו נותנים מענים חלופיים לאותו שירות שניתן בסניפים פיזיים וגם הנגשה של אתרי ממשלה. פה נעשתה עבודה גדולה גם עם הקליניקות, זה הנושא הראשון. הנושא השני זה, מה נסגר עם המיזם הלאומי לאוריינות, איפה ההכשרות, אנחנו מקבלים אותם, כמה יש וכן הלאה. פה אנחנו מתחילים עם הממ"מ שגם היו בקשר עם משרד הכלכלה ועם משרד החדשנות. מעבר לזה, אני ארצה לקבל עדכון מפורום סמנכ"לי השירות שביקשנו מהם לעשות עבודה עם הקליניקות ולראות, איך מהדקים את הקשר כדי שהשירות לאזרח הוותיק יהיה טוב יותר ובסוף, אני ארצה לקבל עדכון, על מאגר, 'אל תתקשר אליי' שבדיון הקודם, הבנו שאין אותו בשפה הרוסית ונרצה לדעת, מה קורה עם זה. אז אלה הנושאים היום לדיון. אני אתחיל ברשותכם, עם נושא סגירת הסניפים בדואר ובבנקים, נמצאת פה נציגת הקליניקות, אז אתם עשיתם עבודה, גם עם הגופים הפרטיים המסחריים וגם עם גופי ממשלה, נכון?

את גופי הממשלה, טרם העברנו לגופי הממשלה עצמם, כי אנחנו רק סיימנו לעשות את זה ולא חשבנו ש- - -

אז בואי תעשי בריף על הכול ונראה איך מתקדמים מכאן, דלית, נכון?

דלית ויש כאן את קרן, גם מהקליניקות בבר אילן ובנימין שהוא סטודנט אצלי בקליניקה והוא יציג חלק מהדברים גם כן. נתחיל בקצרה, עשינו עבודה מול רשות הדואר, לא הספקנו מול הבנקים, אבל עשינו עבודה מול הדואר.

אולי תעברו לכאן.

לא רצינו לגזול מקום של אף אחד.

מה שנקרא, אין המון חברי כנסת שבאים להתעניין באיך הדיגיטציה משפיעה על הזקנים בישראל. קודם כל, תודה בכלל שלקחתם על עצמכם את המשימה הזו, כי בסוף הדיון הקודם, ממש ביקשנו ממכם להיות סוג של מתכלל לאירוע הזה, אז תודה על העבודה שעשיתם, באופן וולונטרי ומרצון טוב, זהו, הבמה שלך.

תודה רבה לוועדה. בנוגע לרשות הדואר, כתבנו מסמך מפורט של כל הבדיקות, הבדיקות נעשו על ידי כל הקליניקות, גם הקליניקות בתל אביב, גם בבר אילן וגם אצלי בחיפה. יש בעיה של נגישות שפתית בעיקר, גם באתר וגם במוקד ויש בעיה של סגירת סניפים מן הסתם ונגישות. אנחנו במסמך שהפצנו - - -

איזה שפות אין באתר?

באתר הייתה בעיה, דווקא באתר היה יותר שפות, נכון? כמו שאני זוכרת, הבעיה הייתה בעיקר במענה הטלפוני, שם היה, אתה צריך ליפול על המשמרת הנכונה, או על האדם הנכון, שיידע לענות לך בשפה הרוסית, או השפה הערבית, בדרך כלל יש בשפה העברית בלבד. לגבי האפליקציה ואתר האינטרנט, בשפה העברית קיים הכול, בשפה הערבית, הפנייה הראשונית היא כן בשפה הערבית ולאחר מכן, מופנים לפעמים לאתרים שממשיכים להיות בשפה העברית, או בשפה האנגלית. בשפה האנגלית היא לא נגישה לכלל המשתמשים, כי חסרים בה שירותים חיוניים מסויימים שניתנים רק בשפה העברית והשפה האמהרית והרוסית, לא מצאנו אפשרות לעשות זימון תור לדואר ישראל ברוסית וגם באמהרית לא מצאנו. זה לגבי זה, לגבי - - -

אז הבעיה היא במוקד, ברוסית ואמהרית?

אמהרית באתרים, כן, אבל גם בערבית יש חוסר גדול וגם באנגלית.

באנגלית אין את הגישה לפונקציות, כמו זימון תור, זאת אומרת זה אחד הפונקציות הכי בסיסיות שיש באתר של הדואר.

אין את זה בערבית.

אין את זה גם באנגלית.

רק בעברית.

רק בעברית. הערבית מפנה אותך בחזרה לעברית, או ל- מיי ויזיט.

כאשר רוצים לזמן תור, כלומר המסך נחיתה בערבית, אבל ההמשך כבר יהיה בשפה אחרת.

יש פה מישהו מהדואר? יופי, אז בואו נפרק את זה, אוקי? לגבי האתר והשפות, נראה לי באמת, הפונקציה הכי חשובה זה הזימון תור, אפשר לפתור את זה?

בוקר טוב, שמי אילן שפירא, אני מנהל תחום הסדרה בדואר ולשאלתך, א', זה רק לתקן את ה- רשות הדואר, כבר מזמן, חברת דואר ישראל, מ-2008, אבל בסדר. המענה באינטרנט כרגע הוא רק בעברית, אנחנו עובדים על תרגום האתר, גם לערבית, אבל הואיל וחברת הדואר בקשיים כלכליים ותוכנית הבראה וכו', אז אני לא יודע לתת לוח זמנים, מתי זה יושלם. חלק מהדפים כבר תורגמו, כמו שאומרים, חלק מהאתר כבר מופיע בערבית, אבל לא כולו, גם לא כל הפונקציות ויש לנו כוונה, כן להשלים את התרגום לערבית. לגבי שפות אחרות, כרגע, אין תוכנית לתרגם. כן ניתן להזמין תור לסניפי דואר ישראל, באמצעות אתר מיי ויזיט ובאתר מיי ויזיט אפשר בהרבה מאוד שפות, לא רק בעברית, או אנגלית ואפשר לעשות שם שינוי שפה.

בטלפון אפשר בכל השפות?

כן, אני יכול להראות את זה.

בכל השפות.

נדמה לי שאמהרית לא מופיע במיי ויזיט, אני לא בטוח, אבל לגבי שפות אחרות וודאי שכן, ערבית, אנגלית, רוסית, צרפתית, גרמנית, רשימה שלמה של שפות מופיע שם וניתן להזמין תור לסניפי הדואר באמצעי הזה.

ואם מישהו, לא מסתדר עם הטלפון עם האתר והוא מגיע פשוט לסניף, אז מה קורה?

אם הוא מגיע לסניף זה כבר תלוי, מי העובדים שנמצאים, אין לנו דוברי כל השפות בכל הסניפים, בחלק מהסניפים יש עובד, או שניים.

אבל הוא יכול לקבל, אפילו לבוא עם הפתק ולהראות, בלי תור?

לא, כל מי שמגיע היום לסניף, צריך להזמין תור לקבלת שירות. כרגע, אנשים עם מוגבלות, מקבלים שירות, גם יש מכשיר ניהול תורים והם יכולים לבחור שהם אנשים עם מוגבלות ולקבל שירות, גם בלי להזמין תור מראש, אבל כל שאר הלקוחות, חייבים להזמין תור מראש כדי לקבל. אנחנו חייבים לווסת את ההגעה של לקוחות ולכן, יש את הדרישה הזו, זו גם דרישה שניתנה ממשרד התקשורת בזמנו. מבחינת המוקד הטלפוני - - -

דלית, איזה סוג של שירותים אנשים באים לקבל בדואר? מה הנפוץ?

בעיקר למשוך את הקצבאות לפעמים מגיעים, לשלם חשבונות.

השאלה, איך נותנים מענה, כי בסוף חבילות, בסדר, זה אני לא מתארת את זה כצורך דחוף, אבל קצבה, או לשלם חשבון זה צורך דחוף. האם יש אפשרות, לעשות איזשהו מסלול לאנשים שנופלים בין הכיסאות? כי האתר שלכם, כנראה וגם המוקד הטלפוני, לא יהיו מושלמים כנראה, גם בתום הדיון הזה, השאלה, אם לפחות אפשר לייצר, מישהו שלא הסתדר, לא מצא את אתר מיי ויזיט ולא הצליח לקבוע תור ויש לו בכל זאת שירות חיוני שהוא חייב לצרוך דרכם, האם אפשר לייצר לו מסלול?

אני מוכן לבדוק את זה ולראות אם יש, כי מאוד קשה להגדיר, מה זה מישהו שנפל בין הכיסאות וברגע שפותחים פרצה כזו שאנשים יכולים להגיע בלי תור - - -

מה עם להגדיר תור, לאנשים שצריכים קצבה, או לשלם חשבון?

אני אבדוק.

בסדר? כי זה שירות חיוני, מי שהזמין מעלי אקספרס, בסדר, אני שמה את זה בצד, זה לא אלה, אוקי, אבל אם מישהו חייב את הקצבה שלו, או חייב לשלם חשבון, אחרת הוא יישלם מעל זה חובות, אז –

בסדר, אבל אז זה נכון באותה מידה, גם לאילן שפירא בן ה-62 שרוצה לשלם את החשבון חשמל שלו ובמה אני שונה מאדם שיש לו בעיה, איך אני מגדיר את זה כסל שיושב לי על זימון התורים שאנחנו הגוף היחיד במדינה - - -

כפונקציה של גיל, מתוך הנחת עבודה שגיל הוא כן פרמטר שיכול לנבא קושי להסתדר במוקד, או באתר אינטרנט, אז זאת אומרת זה פונקציה גם של גיל, גם של חיוניות השירות ואם אתם רוצים, אפשר גם להוסיף איזה פונקציה של שפה, אבל לדעתי זה כבר יותר מידי.

אני אעלה את זה לגורמים הרלוונטיים ונעשה דיון על זה.

תראה, בעבר היו לנו ניסיונות מולכם, היה רצון טוב והיה גם תקופה שעשיתם ניסיון לתת קדימות לאנשים מעל לגיל שבעים, זה לא צלח כיוון שאמרתם שזה יוצר עומסים על המערכת, באופן גורף, אז אולי, אם תעשו את זה, לפחות בשילוב של אנשים שממש צריכים לקבל שירות חיוני. עכשיו, מי אין לו חשבון בנק ומקבל ישירות לדואר? כאילו האנשים החלשים ביותר, זה לא נראה לי ההמונים.

זה נכון.

אז אולי אפשר שיהיה את המסלול, למי שרק צריך.

נבדוק מה אפשר לעשות.

זה עושה לכם שכל?

בהחלט.

אוקי, אז תמשיכי רגע עם ה-

יש עוד דבר אחד, במוקד הטלפוני, א', אז לא מכירים אותו, אז דיברנו לפני, לנסות להעלות את המודעות למוקד הטלפוני בדואר. לא היה מענה בשפה, בשעות שאנחנו התקשרנו לפחות, לא ברוסית ולא בערבית. הבעיה אבל היותר גדולה במענה הקולי זה שהוא בעברית, אם אני לא מבינה עברית טוב ואני לא מקישה מספיק מהר, השיחה מנותקת, אין לי אפשרות לשמוע עוד פעם את אותו תפריט, אין לי אפשרות - - -

זה אני חייבת להגיד לכם, שכל מה שיש בו נתב, אין לכם מושג כמה זה קשה למבוגרים, נראה לכם פשוט, זה לא פשוט להם , הם לא שומעים את זה והם לא מספיקים מהר ללחוץ על הספרה ו- - -

רק לשמוע ולפתוח את המקשים, תוך כדי.

בסוף, בסוף הם באים פיזית למקום והם מקווים שהם יתפסו איזה עיניים טובות של מישהו ויבקשו ממנו עזרה.

אני מבין ומודע ואנחנו בדיוק עכשיו בתהליכים, ברה-ארגון של כל נושא הנתב, לסידור שלו לחדש, לראות איך אנחנו הופכים אותו ליותר נוח ונגיש, זה תהליכים שאנחנו בעיצומם, בלי קשר לדיון היום, זה אנחנו עושים בכל מקרה.

אוקי, טוב, אז תמשיכי רגע בתובנות שלכם.

לגבי הדואר, נראה לי שזה פחות, או יותר הדברים המרכזיים שעלו. אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה, לפני שנסקור את האתרים הממשלתיים שעשינו, למסמך שגם נכתב על ידי ג'ויינט אשל, על נגישות של אתרים לאוכלוסייה המבוגרת, נעשתה עבודה יחד עם מטה ישראל דיגיטלית, היו שם גברת סליי בנסין, גברת אורנית גולדברג, גם ממשרד הבריאות וגברת רותם עינב, מנהלת טרנספורמציה דיגיטלית, מישראל דיגיטלית. זה נכתב לפני כמה שנים, אז יכול להיות שכבר החליפו אותם בתפקיד, אבל במסמך הזה, יש באמת, מאפיינים מאוד מאוד ייחודיים, איך להתאים אתרים לאנשים בגיל השלישי וזה, מילים פשוטות, תוכן קצר, יש פירוט שלם של הדברים, אני לא רוצה לפרט כאן, כדי לא לגזול מזמן הוועדה, אבל זה מסמך שהוא מקיף, מי שכתבה אותו זה דוקטור מיכל הלפרין בן צבי והיא עשתה גם דוקטורט בנושא, ככול שידוע לי וכדאי אולי, באמת להתחיל להטמיע את ההערות שלה, באתרים הממשלתיים וראיתי שזה כבר היה בשותפות עם המשרדים הממשלתיים. עכשיו אני אעביר לבן.

זה היה עם ישראל דיגיטלית? יש פה נציג מישראל דיגיטלית?

ישראל דיגיטלית זה-

זה היום אתה.

לא אני, אבל מערך הדיגיטל, אז כן.

אתה מכיר את המסמך של מיכל הלפרין?

אני לא יכול להגיד לך בדיוק, אני צריך לראות אותו, אבל סליי שהוזכרה כאן, היא בעצם עובדת איתנו, היא ממשיכה את התהליך וחלק גדול מהחומרים שסיפקנו לוועדה הם מבוססים על העבודה שלה בעיקר, כך שאנחנו בתמונה.

מכירים את זה.

ועשינו גם עוד כמה דברים, אני אדבר בתורי.

עכשיו, בן יסקור את הדברים שאנחנו ראינו במשרדים ממשלתיים, את המסמך הזה עוד לא העברנו, כי סיימנו אותו רק-

רגע, מה עם הבנקים?

בנקים אמרנו שלא הספקנו לעשות.

בנקים זה לפעם הבאה, בסדר.

אז ברמה העקרונית, רוב האתרים הממשלתיים מנוהלים היום במערכת של gov.il והמערכת של gov.il, אני מניח שמנוהלת על ידי מערך הדיגיטל והיא באמת, עומדת ברוב התקנים והיא גם מצהירה בזה שהיא עומדת לפי תקנים בינלאומיים, כותבת בדיוק איזה תקנים, זה פה, אם זה משנה, אבל יש א', סוגיות של שירותים שניתנים לקהילות ספציפיות, לקהילות דוברות ערבית, לקהילות של אנשים מבוגרים, שלא מתורגמים לשפות, זאת אומרת, אם יש שירות שלצורך העניין, מנהלת הגמלאות שלא ניתנת גם בשפה הרוסית, בשפה הערבית, גם בשפה האנגלית, דווקא בקרב האנשים המבוגרים, הקושי השפתי הוא הכי גדול, אז זה קצת בעייתי שבהרבה מאוד חלקים ב- gov.ilאין את התרגום השפתי הזה, זה לא רק במנהלת הגמלאות, יש גם רשות לזכויות ניצולי שואה, בתי דין דרוזיים, כל מיני מקומות שהכרחי מאוד לעשות את התרגום, כי זה באמת, שירות שהוא מיועד לאוכלוסייה שהיא פחות דוברת את השפה העברית ולא ניתן שם התרגום, יש לנו גם את המסמך שאנחנו נעביר אותו בהמשך, בנושא הזה, זה אחד.

שתיים, לגבי שירותים שהם אמנם לא מיועדים לאוכלוסיות ספציפיות, אבל הם שירותים חיוניים, ברמת דיור ציבורי, איך מגישים את הבקשה, ברמת הגשת בקשה לתו נכה, מסוג הדברים שכל בנאדם צריך להשתמש באינטרנט וגם שמה, עוד פעם, אין את התרגום השפתי לרוסית, לחלק מהשפות יש, לחלק אין, פירטנו את זה במסמך. ברוסית, כמעט בכל הנקודות, נקרא לזה, נפלו, עם הרשות לאכיפה והגבייה, המוסד לביטוח לאומי, אפילו דברים שהם אקסטרה, כמו רשות שוק ההון שמציע את הר הביטוח, הר הכסף, מקומות כאלה, אין שום שפה, חוץ מעברית. זאת אומרת, גם עם אוכלוסיות עם אוריינות פיננסית שהיא יותר נמוכה, גם שמה, לא מצליחים לתת את המענה בשפות נוספות.

אוקי, מערך הדיגיטל, אתם מכירים, ראיתם את הממצאים האלה?

הם עוד לא קיבלו, כי לא חשבתי שזה נכון להעביר יום לפני דיון.

אוקי, אז תעבירי בתום הדיון, אבל בעצם, יש הרבה מאוד אתרים שלא מתורגמים לשפה, פרט לעברית, זאת אומרת, לא מתורגמים לשפות אחרות.

אז ברשותך, רציתי באמת, להבהיר את האחריות שיש לכל אחת מהגופים, אז חשוב להבין, אני אחלק את זה בין דפי תוכן שיש בהם תוכן גרידה, לבין טפסים ושירותים שרציתי לדבר על זה אחר כך, אז קודם כל, צריך להבין שהאחריות לתרגום של דפי תוכן היא של המשרדים, זאת אומרת, אנחנו נותנים את הפלטפורמה, אם יש שירות שצריך לתרגם אותו, המשרד צריך לתרגם אותו ולא אנחנו.

איזה משרד, לדעתכם הוא הכי קריטי בתרגום מסמכים?

זה היה הביטוח לאומי וניצולי שואה.

נכון, באמת נקודות שנוגעים לניצולי שואה, באופן נקודתי וגם הביטוח לאומי, כי זה נוגע לכולם.

אז במקרה הזה של הרשות, כמובן שאנחנו תמיד מסייעים ויש לנו אנשים שיש להם ידע וכו', אבל הרשות - - -

יש פה מישהו מהביטוח לאומי? אוקי.

שמי ורה שלום ואני מנהל אגף הייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו ואני כבר הצגתי בוועדה הקודמת, יש לנו מרכז תמיכה ומידע טלפוני שהוא ספציפית, עונה באופן ישיר, בלי תלחץ וזה וזה, שום דבר, מתקשר, עונה לו מישהו והוא יכול לבקש, אני יכולה להראות לכם, את הווטסאפ האגפי, שאנשים אומרים, פונים למישהו, יש מישהו בסניפים דובר, נגיד אמהרית, רוסית תמיד יש לנו מישהו שמתרגם והסיוע ניתן במלואו שפונים למרכז התמיכה והמידע. ברמה הפורמלית, בבטוח הלאומי - - -

מהניסיון שלכם, אנשים מכירים את המספר?

9696*.

העניין שצריך לפנות באופן אקטיבי.

מה זאת אומרת באופן אקטיבי?

צריכים לפנות אליכם והמידע לא שקוף.

אז א', המידע, אני כבר ביררתי לפני שהגעתי לכאן, יש כותרות טפסים ברוסית, אבל לא התוכן, גם דרך אגב, בערבית כשהם ממלאים, הם לא ממלאים בערבית, צריך בעצם, יודעים מה הטופס בערבית, אבל התוכן הוא נעשה בשפה העברית. אני מבינה שיש איזושהי וועדה שיושבת בתוך הביטוח הלאומי, עובדת על העניין הזה, בתקווה, אבל הסיפור של הביטוח הלאומי שזה כמות עצומה של טפסים ומידע שמשתנה מיום ליום, כל חקיקה, כל שינוי ולכן, הדבר הזה הוא קצת מורכב. השירות שלנו שמיועד לאוכלוסייה המבוגרת, לאזרחים הוותיקים והסיוע הוא זמין. דרך אגב, יש לנו נתב שיחות שהוא כבר הרבה יותר וותיק מ-2008, שהוא נותן מענה בחמש שפות, בשפה עברית, הערבית, הרוסית, אמהרית ואנגלית, בלי לחיצה על שום דבר, זיהוי קולי, משאירים הודעה, חוזרים אליהם, אנשים דוברי השפה שלהם ואין שם צריך להבין מה אמר מי, יש שם את הטלפון, אליו מתקשרים ומקבלים את המענה.

מירב, ברשותך, אני חייבת הערה שיושבת לי ככה על הלב ולדעתי, קצת עושה הטעיה. מפרסמים כל פעם איזשהו מחקר, 72 אחוז מהקשישים במדינת ישראל, בעלי יכולת דיגיטלית הם משתמשים והם יכולים וכו', בפועל אנחנו לא רואים את זה וכשאני מגיעה, אפילו בוועדות בתוך הביטוח הלאומי אז אומרים לי, תראי, 72 אחוז ראינו, אני עשיתי את זה, כי הייתי בבדיקה בתוך הבנקים על סגירת הסניפים, או במקום אחר ואני אומרת, היו שם אינטרסים להוכיח שאנשים יכולים להשתמש בדיגיטל, אבל האמת לאמיתה, אנחנו פוגשים, לא אחוז ולא שניים, גם לא שלושים אחוז, הרבה יותר מזה, של אנשים שמאוד מתקשים, מה בודקים שאומרים האדם יש לו אוריינות דיגיטלית, מה? שהוא יכול להיכנס ולהגיש תביעה, או להיכנס לאזור האישי ולברר את הדברים, זה ממש לא שם.

אני מסכימה איתך.

וזאת הטעיה ורק ממך, אם הדבר הזה יעלה בצורה יותר ברורה, אולי קצת ירגיע את השטח שמדברים, כן, היום נשאר מעט, כולם כבר משתמשים, אני לא רואה את זה, אני לא רואה את זה בשנים הרבות הבאות ולמען ההגינות, צריך לומר את זה ולהרגיע את הניצול של האמירה הזאת שהיא בעצם, לא עושה טוב לאף אחד, כאילו אנחנו עובדים בשני מישורים.

תראו, בסוף, בגלל שיש המון משרדים והמון מוקדים וביטוח לאומי ושורדי שואה ומשרד התחבורה, בסוף, בסוף, בגלל הרעיון הזה, הוקם המשרד לשוויון חברתי והמוקד שלו, כוכבית 8840 שזה מוקד טוב והוא בעצם, אמור להיות וואן סטופ שופ, הוא זה שאמור בשיחת טלפונית פשוטה, להגיד לבנאדם, בוא, אנחנו נעזור לך, או נפנה אותך, או נפנה בעצמנו לגורם הרלוונטי והם אמורים להכיר את כל גורמי הממשלה שרלוונטיים לאזרח הוותיק. העניין הוא שלא הרבה מכירים את המוקד - - -

המוקד שלנו 9696 * שהוא נותן מענה למאה אלף אנשים שפונים, זה שירות בוטיק אישי.

גם לא מכירים.

לא, גם לא מכירים וכשמפרסמים אז יש - - -

ואני כן שותפה לאמירה של ורה שהשירותים באתרים הם מוגבלים, אתם יודעים מה, גם אם מישהו יודע להיכנס לאתר, הסיכוי שהוא ירגיש ביטחון עצמי, לבוא ולעשות משהו שקשור לכסף, פעולה שקשורה לכסף באתר אינטרנט, סיכוי קלוש, גם אם הוא כבר יודע להיכנס ולהיכנס לאתר הביטוח לאומי ואפילו, להקליד את תעודת הזהות שלו וזה, הסיכוי שהוא ירגיש ביטחון לבצע פעולות כאלה, בעיניי, גם מאוד נמוך ואני כן מאמינה בעניין הטלפוני. הבעיה היא שאת המוקדים האלה לא מכירים, אז אולי כאילו, מה שצריך לצאת מכאן, אגב, כשאני הייתי במשרד, מאוד רציתי לפרסם מאוד את המוקד, כי הוא נותן שירות מעולה, גם המוקד שלכם הוא נותן שירות מעולה ואנשים לא מכירים, אבל אז, הייתה תקנה שאסור להוציא על פרסום, יותר מאיקס אחוז מהתקציב ולמה זה קרה? כי היו פוליטיקאים שלקחו את תקציבי המשרד כדי לפרסם את עצמם, אז כתהליך הגנה, אמרו טוב, אז אסור להוציא יותר מאיקס כסף על פרסום, אבל בסוף יש לי שירות מצוין שאנשים לא יודעים עליו ולכן הם לא משתמשים ולכן הם גם לא מקבלים את מיצוי הזכויות שלהם, לכן אני חושבת שאולי צריך לשים את הפוקוס, על איך מפרסמים את המספר.

אני חושבת שהניסיון שלנו היה כשהצלחתי בעבר להפעיל לחץ בתוך הביטוח הלאומי ולבקש שיפרסמו ואז לקחו קמפיין של שבועיים, פרסמו - - -

זה לא עוזר שבועיים.

הגיעו 5,000, 7,000 שיחות ביום ואין סיכוי שמישהו יענה לכזה דבר ואז כשזה נגמר, זה ירד לאפס ויש איזה גאות וחוץ מזה, יש פסיכולוגיה ברורה בציבור, אם אין לי הורה, או אני בעצמי, או מישהו צריך את השירות לעצמו, כמה שלא יפרסמו זה לא חודר לראש, רק שאני צריכה, אני כן אזכור את זה ולכן, הפרסום צריך להיות מאוד מתון, מתמשך שהוא יחדור לתודעה, אבל בצורה מאוד מתונה.

אולי עם קופות החולים, אולי לעשות משהו עם קופות החולים? הרי לקופות החולים יש בסניפים שלהם מסכים וזה, זה די קהל היעד, אולי אפשר לעשות פרסום על המסכים של קופות החולים.

אני אבדוק.

יש לי הצעה ברשותך, אחת הסטודנטיות של הקליניקה, מתנדבת בכל מיני ארגונים של נגישות שפתית ברוסית, היא מתנדבת בתחום העבודה, אבל היא אומרת, בגלל שהם מפורסמים בצורה רחבה כבר, מגיעים אליהם גם בעיות אחרות ויוזמה מקומית של מתנ"ס מקומי, עבדנו על בעצם, ריכוז כל מיני טלפונים חשובים שבהם ניתן מענה לאנשים מבוגרים בשפה הרוסית וזה יוזמה מקומית ובמתנ"סים יש אפשרות להפעיל את זה.

זהו, אבל ברגע שאמרת שורה של מספרי טלפון הלכנו לאיבוד, אם הייתי יודעת שכל אזרח וותיק, אפילו יודע מספר אחד ואתם יודעים להפנות אחד לשני, בסדר? אפילו יודע מספר אחד כשהוא נתקע, אז - -

אבל זו הצעה, אולי דווקא, ליצור את אותו דף מספרי טלפון - -

לא, את לא תצליחי, את לא תצליחי, אמרת דף, הלכת לאיבוד, כמו שכולם יודעים מזה 100, אזרח וותיק, לדעתי, צריך לדעת מה זה *8840.

זה עשינו אגב, אחרי הדיון הקודם, הבנו שלא יודעים על 8840, בקליניקה תרגמנו את זה לאנגלית, עברית, ערבית ורוסית והתחלנו להפיץ בווטסאפים לאוכלוסיות, ניסינו לעשות מיני-קמפיין שקט כזה. אני אשמח לשמוע, אם בעקבות הקמפיין הזה, עלו הפניות למוקד.

נטע, את רוצה להתייחס?

שלום לכולם, אני נטע אבן צור, מנהלת תחום מוקד ופניות ציבור , במשרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי.

כי אזרחים וותיקים זה נורא קשור לנגב ולגליל, זה כואב לי בלב לשמוע את ההצגה שלך.

לגבי דוברי ערבית, לצערי, החדשות הן לא חיוביות, לא עלו מספר הפניות, אני חייבת להגיד שלגבי דוברי רוסית, אנחנו הולכים ומשתפרים. היינו מאוד שמחים לפצח את נושא הסיוע לדוברי ערבית ביחד.

אוקי, אז רגע, בואו נסכם את החלק הזה.

אם אפשר שנייה, ברשותך, לגבי מספר הטלפון, אני עוד פעם רוצה להדגיש שיש מה שנקרא, מענה ממשלתי מרכזי שהספרות שלו זה 1299, עכשיו - - -

הנה, עוד מספר.

וזה המספר, זאת אומרת, מי שצריך שירותי ממשלה ולצורך העניין הוא לא יודע מה הוא רוצה, הוא יודע שהוא רוצה משהו, אותם אנשים שמה, יודעים להפנות למשרד המתאים.

אבל האזרח וותיק, לא רוצה שתפנה אותו למשרד המתאים, הוא רוצה שהוא יגיד לך את הבעיה ותיקח את זה משם וזה בדיוק מה ש- *8840 עושים.

לגמרי, אני רק אומר - - -

אז אין לי עניין לפרסם להם, גם את המספר שלך, הם צריכים מספר אחד, הם לא יכולים ללכת עם *9696 ו-*8840 ו-29 משהו, הם לא יכולים. תבינו, המוקד של אזרחים וותיקים, קיים 15 שנה ועדיין, אף אחד לא יודע על קיומו.

13 אחוז יודעים.

זה כלום, זה כלום, 15 שנה, זה כלום, אני עושה באמת, הרבה שטח, אני תמיד מספרת על המוקד, באמת, רוב האנשים לא יודעים, נשמע לי הגיוני ש-15 אחוז יודעים, זה כלום והיו תקציבים פה ושמה, כמו שאתן אומרות, בפיקים, לא באופן מתמשך.

כשעשינו את הקמפיין באותה תקופה של שיא הקורונה, גם הגענו לאלפי פניות ביום ומיד זה ירד.

אגב, עוד כיוון שחשבתי שיכול לעבוד – שלום קינלי, תודה שאתה בא, אתה מציל את כבוד חברי הכנסת – עוד דבר שחשבתי זה לעשות מספר שהוא קליט, לי היה חלום לעשות 120, כאילו שיהיה עד 120 אז אנשים יזכרו, זה סיפור, אבל לא הצלחנו להשיג את זה. מערך הדיגיטל, אתם יודעים לעזור בלהשיג מספר?

120 זה בכלל של נורה, חברת קדישא או משהו.

מספר של שלוש ספרות, אמור להיות מספר חירום.

אוקי, אז תראו, אנחנו צריכים למצוא איזשהו פתרון לעניין הזה, כי אנשים לא יודעים ולא צורכים, פשוט לא מקבלים את מה שמגיע להם אז חבל.

אבל מירב, יכול להיות שהפתרון דווקא ברשויות המקומיות ואז המספר הוא 106, זאת אומרת, יכול להיות שאם את רוצה לשווק ולהגיע אליהם, הפתרון נמצא בכלל, לקשר את זה למחלקות הרלוונטיות בשלטון המקומי, שיש להם גם את היכולת להגיע גם באופן יזום ואז המספר בעצם, זאת אומרת, לשים אותם כגורם מתווך, בדיוק לקשר, בין אם זה מול הרשות לזכויות ניצול שואה, משרד לאזרחים וותיקים.

אתם מחוברים היום למוקד 106 ברשויות? זה רעיון ואז 106 הם מכירים את זה, זה כן מספר שהם מכירים.

אז אם אפשר, ברשותך להוסיף. באמת יש תוכנית כרגע ששר הכלכלה מקדם שנקראת, 100 200 300 שהרעיון הוא שכמו שכולם מכירים את 100 אז כל פניה של מישוה שהוא אזרח, יהיה לו איזשהו 200 כזה, אני לא בדיוק יכול להגיד את המספר, אבל שיהיה לו מקום אחד שלשם הוא פונה, אם זה עסק אז הוא ייפנה, לצורך העניין, ל-300, זאת אומרת שיהיה לו מקום אחד שזה מה שצריך לזכור.

נדבר על זה שיצא עם זה משהו.

וגם רציתי, את בטח מכירה את זה, אבל על תעודת האזרח וותיק, שמנו פה את המספר של המוקד, כמו כל תעודת אזרח וותיק, יש את המספר הזה.

של *8840.

כן, כן, שמנו את זה שם כדי שלא צריך פרסום, זה פה, אתה יכול להתקשר, אפילו יש פה את ה-QR קוד של האתר של המשרד.

רוב האנשים מסתובבים עם כרטיס אזרח וותיק, נטע?

מסתובבים, אבל זה רעיון מעולה, אבל לצערי, זה לא משהו שמביא את הפניות, אתה פונה כשיש לך מצוקה רגעית, אתה צריך משהו, אתה מרגיש שבן המשפחה שלך, צריך החמרה בדרגת סיעוד ואתה עכשיו צריך לדעת איך לעשות אותה, אז אתה מחפש למי לפנות ואתה פונה. בשגרה זה פרסום מעולה, אבל-

אוקי, הרעיון של לחבר למוקד 106 הוא רעיון יפה, כי גם אין מה להפסיד, לרגע לעשות פגישת סנכרון עם כל המוקדים.

אני שוב רוצה להציע את ההצעה, אני אקח את זה על עצמי, מאחר ואנחנו עובדים עם השלטון המקומי, אז אני אקח את הרעיון הזה של 106 ואנחנו דרך היחידה שלנו שעוסקת בשלטון המקומי, ננסה, איכשהו, יחד עם המשרד, להגדיל את המודעות וגם אפשר לעשות פרסום, אפילו ברשתות חברתיות, אני אקח את זה גם אנסה לקדם את זה.

אוקי, אז רגע דיברנו על הדואר, בנקים אמרנו בהמשך ודיברנו על האתרים הממשלתיים שתכלס, אנחנו מבינים שהיכולת לתרגם שם את כל הדפים זה ייקח זמן ולא באמת. אני לא אופטימית לגבי המסלול הזה, אז לפחות שהפרסום של המוקדים הטלפוניים שדרכם יהיה אפשר לקבל את השירותים האלה, בכל השפות יהיה טוב יותר, אז דרך 106. אני חושבת שגם כדאי לעשות, אולי פרסום עם קופות החולים, אני אוסיף גם את זה.

יש עוד נושא לגבי האתרים הממשלתיים. יש מגוון אתרים ממשלתיים, לא המון, אבל קיימים, שלא יושבים תחת המערכת של gov.il וזה יוצר איזשהו בלגן בשדה הזה של האתרים, משרד החינוך, אפילו רשות שוק ההון, כל מיני אתרים שהם חשובים, אבל אין להם, בהרבה מקרים אפילו, כפתור נגישות, ברמה הזאתי, אין להם תרגומים לשפות, אין על מה לדבר על זה, כאילו אם יש דרך לרכז אותם תחת gov.il , אני מניח שזה גם אינטרס שלכם, אבל לתת איזושהי מסגרת לכולם.

כמובן, אינטרס שלנו ושל כולם, את יודעת זה בסופו של דבר, נתון לאחריות המשרד, אבל בהחלט, הוועדה יכולה לבדוק עם אותם משרדים שלא נמצאים, אנחנו כמובן, מאוד נשמח לארח אותם ולתת את הסטנדרטיזציה ואת הנגישות, זה כמובן היעד שלנו.

אז איך תעשו את זה? תעבירו אליהם את רשימת האתרים ואתם תפנו אליהם?

אנחנו נוכל, אנחנו יודעים, כמובן, מי לא נמצא אצלנו, אנחנו מאוד יודעים וחושבים שצריך לגרום לזה, בסופו של דבר שהם ייכנסו, אבל אנחנו לא יכולים לכפות על משרד מסוים לעשות את זה.

אני אקח כדוגמא את משרד החינוך, כי הוא באמת, משרד שהוא מאוד מאוד משמעותי, אתה נכנס, לוחץ על ההצהרת נגישות, הצהרת נגישות שלו, אפילו לא קשורה לאתר, זאת אומרת זו הצהרת נגישות על משרד החינוך, על בתי ספר, אין שם שום דבר שקשור לאתר.

אנחנו ניקח את זה ונוכל לבדוק.

בסדר גמור.

קינלי, אני אכניס אותך רגע לדיון, זה דיון שני זה מעכב אחרי החלטות שעשינו. פה אנחנו מדברים על מה קורה במצבים של סגירת סניפים של בנקים ודואר, איך נותנים מענה חלופי לזקנים ושנית, מה קורה עם כל השירותים שצורכים באתרים, בגדול, באתרים, כמעט הכול בעברית ולא בשפות אחרות ויש מוקדים טלפוניים שבהם אפשר לקבל עזרה, אבל אף אחד לא יודע על קיומם.

אני חייב להודות שכן, אני לומד, אבל אני אהבתי את הרעיון של לקחת מספר שהוא גם קל וגם יש לו קשר לעניין, כמו 120, או משהו שכזה שיכול להיות.

תאמינו לי זה באמת.

משרד התקשורת אחראי על הקצעת המספרים, יש נוהל סדור של גם שלושה מספרים, גם ארבעה מספרים, עם פרמטרים וטופסיאדה ובסוף משרד התקשורת.

אז בואו נזמין את משרד התקשורת לדיון הבא ושיבואו עם רעיונות ואפשר אולי לבקש מחברת קדישא לזוז למספר אחר, זה לדעתי ממש .

או לשחק וללכת על 119, או 121, זה גם אפשרות, למשל, 121 שזה גם המאה ה-21 למשל יכול להיות.

לא, אז מה שהם התעקשו איתי בפעם הקודמת זה ששלוש ספרות זה חרומי, זה לא מוקד חרום, זה מוקד מימוש זכויות, מצד שני - - -

חרום, לא יודע.

אני כבר אחרי.

בדיוק, מאוחר מידי.

ורק אם אפשר להגיד מילה על זה, כל פעם שמדברים על מספרי טלפון, צריך לזכור שיש את 1299, המענה הממשלתי המרכזי.

כן, הוא אמר את זה.

זאת אומרת זה חייב להיות בשיח כל הזמן.

אף אחד לא יודע על זה.

אבל שלא יהיו מאמצים, הרי בסוף שאת רוצה לפרסם משהו לציבור, את משקיעה מאמץ, את לוקחת מהקשב שלו ואם אנחנו מחליטים כמערכת כממשלה, צריך למקד את המאמצים.

אז זה מה שאני אומרת לך, אני כבר שנתיים התעסקתי עם זה, יש מלא מוקדים, אפילו בתוך הממשלה הם לא יודעים על קיומם, אני אומרת לך שהמוקד של אזרחים וותיקים, עשו עליו, לא פעם ולא פעמיים, קמפיינים, כולל אני, זה עוזר לפיק ואחר כך זה לא עוזר. 15 שנה, 15 אחוז מקהל היעד יודע מה זה, זה רע ולכן אני חושבת שהדרך היחידה לפצח את זה, זה להביא מספר שהוא קליט כמו 100 ואז כולם ידעו, כאילו, 100, 120.

אני חושב שיש כמה דוגמאות לקמפיינים שכן הצליחו לקבע מספרים, דוגמא דווקא שבעיניי מוצלחת זה 106, פעם לא היה 106, שהיינו צעירים זה לא היה מספר והצליחו לקבע את זה כמוקד עירוני. עכשיו זה לא מספר קל, זה לא מספרים עם היגיון ולכן אני חושב שאם יהיה מספר קל עם הגיון פנימי, יש פה סיכוי להצליח הרבה יותר וזה צריך להיות באזור השלוש ספרות ועם סיפור מאחוריו.

אגב, ל- *8840 היה איזה סיפור, אני לא זוכרת מה זה היה.

זה מתחרז *8840 אזרחים וותיקים.

פצצה, פצצה, מה שנקרא בום, כמו שהילדים שלי אומרים. טוב, אז אני מציעה שנפנה למשרד התקשורת, נזמין אותם לדיון הבא ואולי תעשו חשיבה לקראת ואז המוקד הזה, מבחינתי, רק כאילו, מחבר למוקדים שלכם, אבל שמישהו יידע שממש במקום מעביר אליכם את השיחה, רק שמישהו יקלוט את השיחות האלה. ורה רצית להוסיף משהו.

רציתי להוסיף משהו, לפני שנים רבות רבות, היה רעיון שיהיה ערוץ בטלוויזיה שיהיה ערוץ זמין בשעות מסוימות. קודם כל, אני ממש מבקשת שאת אומרת, אזרחים וותיקים, תגידי גם של השירות.

מבחינתי זה אותו דבר.

לא זה לא אותו דבר, אנחנו באמת נעזרים אחד בשני וכדאי שזה יהיה מאוד בתודעה של הציבור, אבל אני חושבת שאחד הדברים - - -

אני פשוט חייתי שנתיים שמה, אני –

אני יודעת, אני מכירה.

אל תיקחי את זה.

נכון, לא, לא לוקחת את זה בכלל, אבל אני חושבת שיש עובדה ברורה שאזרחים וותיקים, צופים הרבה מאוד בטלוויזיה, שיש תוכניות עבורם, בשעות מסוימות, הם רואים, אפשר להראות שם את האתרים, אפשר להראות את האופציות השונות, אפילו שעות מסוימות שהם יגיעו לתודעה של הציבור וזה לא משנה, אם זה הם, או הילדים שלהם, זאת הדרך להחדיר את הדברים האלו לראש, אבל לא להפסיק את זה יום אחד, אלא שזה באמת, שיהיה שוטף, שכל הזמן יהיה שם, הם שם. תודה.

קינלי, אני קטעתי אותך באמצע, רצית להגיד עוד משהו?

לא, אני חושב שאת צודקת שלפעמים, מספר אחד שווה אלף מילים, כלומר אם נפצח את עניין המספר הזמין שכולם זוכרים אותו ואמרת נכון, אבא שלי בן 93, ברוך השם ובאמת, אצלו בדירה שלו, הטלוויזיה תמיד דולקת, זה נכון, זה גם סוג של הפגת בדידות ומשהו שלא היה בחיים שהוא יהה צעיר יותר, אז אני חושב שזו הבחנה נכונה, אבל בסוף, דרך אגב, ראיתי שיש שני מספרים, כי לביטוח הלאומי יש ספר אחר 9696 , לכן צריך אחד שהוא - - -

היה הכי טוב אם היה משהו קליט אחד, שיודע לפי ההתמחות, רק להעביר, הוא רק נתב, אבל שיהיה לנו משהו אחד שקולט את כל השיחות.

היה אמור להיות 60120, אבל לקחו-

המוקד הממשלתי, לא כולל נתב? זה לא מה שהם עושים?

גם לכם יש מוקד, 118, שהוא גם מוקד מצוין, אבל אתם מבינים איפה הפספוס פה?

אני אפרת הממונה על מוקד 118 ובדיוק רציתי להגיד שבגלל כל הבעיות האלה, אנחנו נשינו סוג של מנגנון, אבל שהוא רלוונטי, רק לרווחה, זאת אומרת, אם אזרחים וותיקים מתקשרים אלינו, אנחנו לוקחים את הפרטים - - -

אז את מבינה מה היה לי טוב? אם היה לי 120 ולפי אופי הפנייה, אומר, רגע, זה משרד הרווחה, אני עושה הפנייה ל-118.

אנחנו עושים את זה מול המחלקות ומול גורמים אחרים, אבל זה רק ענייני רווחה, זאת אומרת-

ברור, צריך לדעת, זה אני מעביר למוקד של ורה, זה אני מעביר ל-

וגם במוקד 118 זה על פי פיקים, כשיש פרסומים וכשיש קמפיין, יש לי מלא פניות וכשאין צריך להזכיר להם להתקשר אלינו.

טוב, אז בואו נביא את משרד התקשורת ונראה, תיזמו חשיבה לפני זה, איך עושים מספר. טוב, אז אני יכולה לסגור את החלק הזה של הדיון, אני עוברת לנושא הבא-

רק אם יורשה לי להעיר עוד משהו, גם נשמח לקבל, בתור קליניקות, את כל מספרי הטלפונים הרלוונטיים, כדי שגם אנחנו נדע להפנות אנשים.

נטע, יש לך את זה?

כן.

כן, אז נטע, תעבירי לדלית.

תודה רבה.

אוקי, אבל תביני, אם מישהי שמתעסקת בזה ביומיום שלה, איך אתם מצפים מאבא שלי שיהיה לו, באמת?

הקליניקות המשפטיות פונות אלינו בפניות.

לא, אבל זה חסר סיכוי ואגב, אני גם, כאילו, אני לא מתעקשת על התרגום של האתרים הוא גם חשוב מאוד, הוא יקרה בסוף, אבל הוא ייקרא בעצלתיים ואני מסכימה עם ורה שיש הרבה אנשים שבכל מקרה זה לא רלוונטי אליהם. ויש לכם תוכנית לתרגום, הדואר? יש לכם תוכנית סדורה לתרגום, לפחות כאילו כוונה?

לתרגום לשפה הערבית, אנחנו כבר בתהליכים, אבל זה נתקע מטעמים תקציביים, שפות אחרות, עוד לא נכנסו לעבודה, אני מניח שבטווח הקרוב כן, אבל לא יכול להתחייב על זה.

אוקי, בסוף אני אעשה סיכום עם כל המשימות שעברנו פה. אני עוברת לנקודה הבאה, המיזם הלאומי לאוריינות, שזה היה תעלומה בדיון הקודם, אף אחד לא ידע איפה המיזם הזה ומה הוא עושה, אז זה שאלה, האם קיבלנו תשובות על התעלומה הזו, הממ"מ יצא לחקור וחזר עם ממצאים, לא, זה מצחיק. הדיון הקודם היה ממש, אף אחד לא הבין מה זה, אז בואו נברר, קינלי, זה מאה מרכזים, או משהו שהיו אמורים להיפתח ולעשות הכשרות טכנולוגיות לאזרחים וותיקים ואף אחד לא יודע עכשיו באיזה משרד זה, איפה זה יושב, מה עלה בגורלם של אלה שעברו את האוריינות.

עבודת הבילוש עוד לא הושלמה, אבל אני אעדכן מה אנחנו יודעים כרגע. יובל וורגן, ראש צוות במרכז המחקר והמידע, נמצא איתי גם רועי גולומשט שהוא ראש תחום מדע וטכנולוגיה, אצלנו. אני אנסה לעשות את הדברים הכי מסודרים, למרות שזה די בלגן, אני אחלק את זה לשני נושאים. הראשון, המשרדים האחראיים והמרכזים הפועלים והשני זה נתונים. אז מבחינת המשרדים האחראיים והמרכזים הפועלים, אנחנו כן יודעים היום שיש לפחות, שני משרדים שמפעילים פרויקטים ומרכזים להכשרה לאוריינות דיגיטלית, שני המשרדים האלה זה לא המיזם, תיכף אני אגיע למיזם - - -

אז שני משרדים היום עושים אוריינות דיגיטלית למבוגרים?

שני משרדים היום עושים אוריינות דיגיטלית, הראשון הוא משרד הכלכלה, מערך הדיגיטל, היו לו פרויקטים בעבר, אני אזכיר אותם בהקשר של הנתונים, היום הדגל זה מיזם 100 באוריינות דיגיטלית, כך קוראים לו, הוא נעשה, באמצעות רשויות מקומיות, זה פחות, או יותר מה שאנחנו יודעים עליו, אני אתייחס לזה.

זה מערך הדיגיטל?

זה מערך הדיגיטל, במקביל, אותה תעלומה בדיון הקודם שאף אחד לא ידע, אם מרכזי להבה, לגלגוליהם, עדיין קיימים, הם קיימים, אנחנו יודעים מהמענה של משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, לוועדה יש 35 מרכזי אוריינות דיגיטלית של המשרד.

איזה משרד?

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד המדע נקרא לו.

שזה לא מערך הדיגיטל?

זה לא מערך הדיגיטל והם פועלים בעצם, במקביל לפרויקט של מערך הדיגיטל - - -

יש 35 מרכזים כאלה?

35 מרכזים פעילים, המשרד פירט יפה, איפה הם בדיוק.

אוקי.

שהרשויות מפעילות, זה עבר כל מיני גלגולים, קראו לזה להבה, אחר כך - - -

אז לא הבנתי, הרשויות גם עושים את הפרויקט של מערך הדיגיטל וגם את הפרויקט של משרד המדע?

כן, כן, שני המשרדים מפעילים את הפרויקטים שלהם, באמצעות הרשויות, מה שהיה להבה בהפעלה ממשלתית, אחר כך עבר לשם אחר, דיגיטלי, היום קוראים לזה פשוט, מרכזי אוריינות דיגיטלית, תמיכת משרד המדע, הפעלה באמצעות הרשויות המקומיות - - -

מה עם כיתות הוותיקים שהיו בזמנו?

לא, לא, זה אירוע אחר, חכה, אל תוסיף לבלגן, זה אירוע אחר.

בנוסף לשני הדברים האלה, היה מיזם לאומי, לקידום זקנה באמצעות אוריינות דיגיטלית, הוא לא היה של משרד המדע.

של מי?

אז זהו, זה לא ברור, הוא היה בישראל דיגיטלית שהייתה תחת המשרד לשוויון חברתי, בשיתוף עם האגף לאזרחים וותיקים, התשובה האחרונה שהוועדה קיבלה אתמול, מהמשרד לשוויון חברתי, זה כמו שאנחנו יודעים, הנושאים האלה עברו למשרד נגב גליל וחוסן לאומי. האם קיים אצלכם עדיין דבר כזה, מעבר לדברים?

אני אגיד לך מה יש אצלם, זה היה בתקופתי, אבל זה משהו אחר, זה משהו אחר לגמרי. אנחנו עשינו התקשרות עם עמותת תפוח שיודעת לבוא לבתים של אנשים שמבקשים, דרך *8840, בא סטודנט כזה ועושה להם כמה מפגשים של הכשרה, זהו.

לא, יש עוד דברים.

פרויקט ג'וינט האשל, יש פרסומים באינטרנט, כולל מתחילת 2023.

אז אני לא מכירה.

אז קודם כל, בשגרה אנחנו בהתקשרות עם עמותת תפוח שנותנים סיוע דיגיטלי מרחוק, לכל אזרח שמתקשר ואיזשהו צורך דיגיטלי, אז כעבור, עד 48 שעות, חוזר אליו בטלפון מתנדב של עמותת תפוח. בנוסף יש לנו את ניידת מיצוי זכויות שזה שאזרחים צריכים סיוע במילוי טפסים, אז מגיעים, זה ניידת - - -

זה לא אוריינות דיגיטלית, זה משהו אחר.

לא, אבל בנושא אוריינות דיגיטלית, יש לנו שיתוף פעולה עם התאחדות הסטודנטים, עם סטודנטים שמעבירים הכשרות במרכזי יום, בנושא של שימוש בפלאפון, אתרי אינטרנט, סיוע דיגיטלי, ב-25 מועדוני יום, כרגע.

לא קשור למה ששני המשרדים.

זה גם לא קשור, זה סקיילים אחרים, לבוא למרכז יום, ל-25 נקודות כאלה ולהראות לבנאדם, איך להשתמש בפלפון, זה לא מה שהוא מתכוון אליו. הם עושים הכשרות, מביאים אנשים לכיתת לימוד ומלמדים על ה- - -

מרכזי אפ שישים פלוס זה גם מה שהם עושים וגם היום בהכשרה של תחום התעסוקה, זה גם מה שעושים אצלנו, מביאים אנשים להכשרות, יש נושא דיגיטלי אפ שישים פלוס עושים קורסים באוריינות דיגיטלית, זה גם תחומים שאנחנו עושים.

נכון, אבל שמה באים למרכז של אפ שישים פלוס שהאוריינטציה שמה זה גם כאילו, למצוא מקום עבודה חדש.

ככול הנראה, מה שקראו לו המיזם הלאומי והיה פעיל בשנתיים-שלוש האחרונות, ככול הנראה הוא לא קיים היום, אחרת היינו מוצאים עדויות יותר נחרצות לזה ומה שקיים היום זה שני ערוצי הפעילות של שני המשרדים שדיברתי עליהם קודם, בנושא הזה, עולה השאלה - - -

אז רגע, יש לנו פה את האנשים, יש לנו פה את השוויון, יש לנו פה את המדע ויש לנו פה את מערך הדיגיטל, האם אפשר אולי פשוט, לאחד כוחות ולעשות משהו אחד שכולם יודעים עליו, כי אני לא חושבת שיש המון אנשים שמקבלים את השירות הזה, לא? תתקנו אותי.

יש לי גם התייחסות לענייני הנתונים, אם תרצי.

בבקשה, תסיים ואז אנחנו נעבור אליהם.

אבל באמת, כמו שאת אומרת, השאלה של התיאום היא גם עלתה, אגב, בדוח מבקר המדינה, לפני שנתיים, או שלוש, לאו דווקא בהקשר של אזרחים וותיקים, אבל בהקשר של בכלל, הכשרות לאוריינות דיגיטלית, כבר עלה נושא הכפילות, בין המשרדים. מבחינת נתונים, אז ממערך הדיגיטל, התקבלו נתונים מסוימים, על הכשרות שקרו בשנים הקודמות, אם את זוכרת כבר בדיון הקודם, עלה פה נתון מאוד מאוד גדול שהפתיע אותנו, של 200 אלף אנשים בסך הכול ומתוכם 50 אלף אזרחים וותיקים, זה נשמע לנו המון, גם היום, אנחנו לא יודעים בדיוק, איזה שנים מדובר, זה לא מפורט בתשובה של המשרד, על איזה סוג של הכשרות, האם זה הדרכה מקוונת של שעה, או תוכנית של חצי שנה שבאים פעם בשבוע, זה גם כן, לא מפורט, זה ביחס לנתוני העבר. ביחס לנתונים הנוכחיים, אז מבחינת המיזם החדש של מערך הדיגיטל, קראנו לו, מאה באוריינות דיגיטליות, התקבל מספר של רשויות מקומיות שבהם המיזם הזה מיועד לפעול, כמה כבר התחיל נכון להיום, איזה רשויות פועלות בדיוק ומה מספר המשתתפים שיש נכון להיום וכמה מתוכם אזרחים וותיקים, לא ידוע עדיין. משרד המדע, דיברנו על זה שיש לו 35 מרכזים, במקביל למערך הדיגיטל, הוא פירט במענה שלו לוועדה, את מספר המשתתפים במרכזים שלו, ללא פילוח של מי מהם אזרחים וותיקים ומי לא.

אני יכול להוסיף לך אותם.

אז אנא.

אוקי, כבר נעבור אליך, רק אינטואיטיבית, תראו, גם מרכזי האפ שישים פלוס, עובדים דרך השלטון המקומי, זה תמיד שותפות של המשרד לשוויון חברתי עם השלטון המקומי וגם שתי התוכניות שאתם מקדמים זה דרך השלטון המקומי, אולי אפשר, השלטון המקומי, בסוף, יושב וחושב, איך אני מקבל כסף מהמדינה והוא אוסף מכל מי שמוכן לתת לו, השאלה היא, אם מבחינת תפיסת הלקוח, כדי שהרבה אנשים ידעו ויבואו, אולי כדאי לרכז את הכול במקום אחד, אפ שישים פלוס זה פלטפורמה טובה, אולי להכניס לשמה את כל ההכשרות, אבל תתייחסו.

כן, אני אתייחס, אז קודם כל, אנחנו כמובן בקשר ישיר ואמרתי כבר שכל מידע שלא ניתן, אנחנו ניתן, אז באמת, היו כמה תוכניות, אני רוצה לעשות סדר ומאחר ואני הייתי בדיון הזה אז מאחר והנושא הזה טופל על ידי משרד האוצר בזמנו, לקראת סוף הדיון, נזכרתי שפרקו את זה וחילקו את המחשבים וכו', היו דוחות מבקר מדינה, אבל הם באמת, רצו לבזר את זה, ממשרד האוצר, זה היה בחשב הכללי, לרשויות המקומיות, זה עבר כל מיני גלגולים, אבל אני חושב שבנושא הזה, זה עבר וידיד פה יוכל לפרט, זה עבר בצורה מסודרת ואפילו מעבר למה שהיה בעבר וזה הנתונים שידידי פה יוכל להגיד. לגבי מה שאנחנו עשינו, אז בגלל ההיסטוריה של ישראל דיגיטלית שאת מכירה את זה גם היטב מהמשרד, באמת, הייתה אותה תוכנית ואותם נתונים שציינתי שזה בערך, 200 אלף אנשים, מתוכם כ-50, אם חסר מידע, מה שהיה, אם אתם רוצים היסטורית, אז אנחנו נלך ונביא את זה, אין בעיה.

אתה מכריח אותי להגיד לפרוטוקול שהתשובה של השר לסיכום הדיון הקודם, התעכבה, למיטב הבנתנו, הגיע רק אתמול.

איזה שר זה?

שר הכלכלה ומכיוון שאנחנו שיערנו, על סמך הניסיון שהתשובה תהיה, יחסית כללית ולא מספיק מפורטת, לעניין הנתונים שאנחנו מחפשים, אנחנו העברנו פנייה מטעמנו, מטעם הממ"מ במקביל, לפני יותר משבועיים, למערך הדיגיטל וביקשנו לקבל תשובה לפנייה שלנו שהיא יותר מפורטת ויותר ספציפית, לענייני האוריינות הדיגיטלית ובינתיים, נאמר לנו להמתין לתשובת השר, אבל תשובת השר, לא מספקת מענה על כל הדברים.

אני אגיד לכם מה אני חושבת, תראו, זה סמטוחה אחת גדולה, אבל זה קצת קשור לסעיף הקודם, תרחיש אופטימלי, אזרח וותיק מתקשר על קצבת ביטוח לאומי שלו, למוקד 120, מפנים אותו בנתב המהיר לביטוח הלאומי, כי על זה הוא שאל ובאותה שיחה טלפונית, אומרים לו, אגב, יש לנו גם במקום מגוריך, הכשרה על אוריינות דיגיטלית, תרצה לבוא לשיעור ניסיון? ככה זה צריך לעבוד, כאילו שיש איזה מוקד אחד שכולם מכירים, כנראה שלא יפנו ויבקשו מיוזמתם את ההכשרות האלה, הם יפנו בעניינים אחרים וכיוון שזה אינטרס שלנו שהם יעברו כאלה הכשרות, אנחנו צריכים בפוש לדחוף להם את זה באותה שיחה, כאילו זה ככה זה צריך להיות. אותם זה לא מעניין, אם זה משרד המדע, מערך הדיגיטל, משרד לשוויון חברתי, הרשות המקומית, אפ שישים פלוס, זה לא מעניין.

אז אני אנסה להסביר מה קורה, כי אנחנו כמערך הדיגיטל, הרי אין לנו סניפים, לכן, ההחלטה הנכונה אני חושב, אבל אפשר לדון בזה, היא שהרשות המקומית תתכלל את הדברים האלה, זאת אומרת, בכל רשות מקומית, יש אדם שהוא יודע מה קורה ברשות המקומית שלו ואיזה הדרכות יש והאדם הזה, יש לנו קשר איתו - - -

אז אני אגיד לך משיחות עם אנשים מהרשות המקומית שהם אומרים, מה זה הבלגן הזה שלכם בממשלה, למשרד הרווחה יש את התוכנית הזו, למשרד לשוויון חברתי יש דברים דומים, תוכנית אחרת, למשרד הכלכלה יש את התוכנית הזו, אני אומרת לך, אני עובדת עם אותם אנשים בשלטון המקומי, הם גם מבחינתם חווים בלגן.

אז רגע, אני אנסח את זה ככה, זה טוב שיש כמה דברים, מאשר שלא יהיה כלום, אני לא חושב שזה בהכרח, הייתי קורא לזה בלגן, אבל אני רוצה להגיד מה אני כן מציע, יש היגיון. אני חושב שקודם כל, העיקרון שהרשות המקומית היא זו שמתכללת זה הכי נכון, כי הם יודעים, זה אחד. עכשיו יש את הנושא של הסילובוסים והתוכנית ובאמת, לא הגיוני שנגיד יהיה קורס שלנו וקורס שלהם ועוד קורס שלישי שעושה את אותו דבר, אז מה שכבר התחיל פה ידידי לעשות, זה ליצור קשר עם האחראית אצלנו, על הנושא הזה, עם סליי וצריך לראות שמבחינת התכנים, כי לנו יש המון המון תכנים - - -

אז נטע, תחברי לתהליך, גם את ברכי שעושה את אפ שישים פלוס.

בסדר גמור.

ותעשו את זה ביחד.

אנחנו נעשה את זה בשמחה. מה שרק רציתי עוד להגיד שגם במכתב, קודם כל, היה עוד איזה נספח שהיה חסר והעברתי את זה הבוקר לאריאלה, איזה מסמך של איזה 160 עמודים, עם כל הסילבוסים והתכנים, בסדר, זה עוד לא הגיע זה באינטרנט של הכנסת, זה יגיע עוד מעט ונתנו קישור של כל הקורסים של קמפוס, זאת אומרת, יש את קמפוס האם שזה המון המון הדרכות שחלק מתאים, חלק לא מתאים ומעבר לזה, סליי אמרה, אם יש עוד צרכים, יש פה קישור שאנחנו נתנו במכתב, שמישהו שרוצה לפנות, אנחנו מוכנים שתפרסמו את זה גם באתר של הוועדה, מישהו שרוצה משהו, יכול לפנות אלינו ואנחנו כבר נדע לחבר את זה, ברמה של בנאדם, כל זה נמצא במכתב ששלחנו לכם בזמנו.

אוקי, תודה רבה. אני עוברת רגע, אני רוצה לשמוע את ההתייחסות של פורום מנכ"לי השירות, אתה ריכזת את זה?

שלום, אלי שטמפפר, ממשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, במשרד החדשנות אני לא ריכזתי, אני רשמתי שיש לנו פורום כזה. הייתי שמח גם להסביר על המצב של מרכזי להבה, אם תרצו.

כן, בשמחה.

מרכזי להבה הוקמו במשרד האוצר, עברו למשרד שלנו, למשרד המדע ב-2015 ובאמת, אחרי חמש שנים, לאור דוחות מבקר המדינה בסוף 2020, על הכפילות בנושא הדיגיטלי ולא רק זה שהשירות במרכזים, הלך וירד, מהמון המון סיבות. העברנו אותם בסוף 2020, לרשות המקומיות, בתיאום עם הדיגיטלית, לראות שאין כפילויות וגם אנחנו לא בקשר רציף, אבל אנחנו כן, מנסים מדי פעם לתאם שאין כפילויות. העברנו את כל הציוד ונתנו לרשויות תמיכה במשך חמש שנים 21-22-23. אנחנו רואים תוצאות מעולות, המספרים חזרו למספרים בשיא הפרויקט, לפני שבע שנים.

כמה?

70 אלף בשנה, בשנת 22 היו 70 אלף שמתוכם 30 אחוז אזרחים וותיקים, או מבוגרים. יש לי פה את כל הנתונים מסודר, אני אחרי זה אעביר בצורה מסודרת.

ומה אורך ההכשרה שהם עוברים?

זה תלוי בקורס.

תראו, קודם כל, אתם מדברים על מספרים זה נגיד 20 אלף אזרחים וותיקים, יש לי 1.200 מיליון, זה כלום.

נכון.

אז אנחנו במקום לא טוב, זאת אומרת, יכול להיות שזה היה יותר גרוע, יכול להיות, אבל - - -

יש פה הבחנה מגזרית? נגיד, יש מגזרים שלא צורכים את השירותים האלה? חרדים, ערבים.

יש לי חלוקה.

אבל לא משנה, זה כלום, עשרים אלף אנשים זה כלום.

אני מסכים, אבל זה הנתונים שיש כרגע, אנחנו כמובן, עובדים על פרויקטים נוספים.

אוקי, מאה אחוז, פורום סמנכ"לי השירות, ערן, בבקשה.

ערן טרטאקובסקי, ראש אגף השירות, המשרד לביטחון לאומי. אז בסופו של דבר יצרו קשר עם הוועדה, אין פה התייחסות רשמית של פורום סמנכ"לי שירות, בעצם, אנחנו מזומנים, זאת אומרת הפורום עלה כפורום שבעצם, מזומנים לדיונים האלה. אז יש כאן לאט לאט נציגים של משרדים, שבעצם, אנחנו סמנכ"לי השירות ששמחים להגיע למפגשים כאלה לפי הצורך, אבל אני כן רוצה לנצל את הבמה בשביל להציע רעיון קצת שובב.

יאללה, שובב זה טוב.

תראו, לארגונים גדולים שנותנים שירותים במסה, כמו דואר ישראל, רשות האוכלוסין וההגירה, ביטוח לאומי וגם בנקים, זה באמת מאתגר, אני אומר את זה מניסיון של תפקידים קודמים, לבוא ולהגיד שלמשל, לפלח אוכלוסין מאוד גדול, למשל, אוכלוסיית הגמלאים, אנחנו נותנים עדיפות קבועה במתן שירות מסוים, זה מאתגר, אני לא אומר שזה לא צריך להיות, אני אומר שזה מאתגר, אבל עד היום אף אחד לא חשב על קונספט קצת אחר, למשל, אני חושב ששלישי בשלייקס, היה בתקופתך?

לא, אורי אורבך, זכרונו לברכה, אני המשכתי.

מהמם, מה שלישי בשלייקס בא ואומר? יש לנו מועד מסוים בשבוע שאנחנו לוקחים אוכלוסייה מסוימת ומפנקים אותם, מה אם היה למשל, בוא נהייה שיווקיים, מיזם של פנסיונרים שמקבלים שירות ועכשיו ניקח שכל הארגונים, אפשר להתחיל במשרדי הממשלה כפיילוט, מגדירים חלון זמן בשבוע שהוא חלון זמן, לא עמוס, למשל, מוקדם בבוקר ביום שני שבדרך כלל זה אזור שלא פותחים לו הרבה תורים מראש, כי לא הרבה אנשים צורכים שירותים בזמן הזה ונגיד שבשעתיים-שלוש האלה, קבוע ביום שני, פנסיונרים יכולים, או גמלאים, או סקטור מסוים מהאוכלוסייה, יכול להגיע ולקבל שירות ללא קביעת תור, שיהיה כפיילוט, עכשיו - - -

היו רעיונות כאלה בעבר, יצחק בריק, יושב ראש האגודה לגנטולוגיה שהיה יושב ראש המועצה הציבורית שלי במשרד, התנגד לזה, מתוך תפיסה שזה יעודד גילנות וזה שאתה מפריד את הציבור המבוגר מהיתר וכאילו, יש שעות מסוימות רק להם, זה יפגע בהם, אני אומרת לך מה היה אז הטענה, אני לא יודעת אם אני מתחברת לזה, או לא - - -

אבל יש פה סתירה מובנת, כי תאמיני לי - - -

אגב, זה היה גם בתקופת הקורונה, הציעו את זה בסופרים.

אין בעיה, אבל לפעמים, הרי תמיד מה אומרים למשל אנשים עם מוגבלות, בעיקר מוגבלויות שקופות, שלפעמים שמגיע להם לקבל שירות ופתאום הם עוקפים, הם יוצרים איזשהו אנטגוניזם, כלפי האוכלוסייה שנמצאת שם ומחכה בתור. עכשיו גם היום גמלאים, אמא שלי היא עוד רגע בפנסיה, וואלה היא נראית בשיאה, זאת אומרת שהיא עכשיו נכנסת ונניח שהם אומרים שבדואר ישראל היא יכולה לקבל שירות ללא תור, היו מסתכלים עליה, מה קרה, זה 64 זה ה-48 החדש, אז יכול להיות שאפשר כן כפיילוט, לחשוב על הכיוון הזה, כי הרי בסוף, מספרית זה אוכלוסייה שהולכת וגדלה, קשה לארגונים נותני שירות במסה, לקבל אותם ללא תור ויכול להיות שדווקא הכיוון הזה. אגב, אפשר לעשות אותו דווקא בקטע חמוד, בקטע מגניב, גם הייתי שולח את סבתא שלי, אולי תמצא שידוך בחלון הזה. זאת אומרת אפשר לעשות עם זה המון דברים שגם טובים לארגונים - - -

היתרון כשזה שעות שאנשים מבוגרים מעדיפים אותם, כי אני כבר לא ישן טוב בבוקר, אז זה שעות שיש עדיפות לאנשים מבוגרים, גם מהבחינה הזאת, על פני נגיד שעות אחר הצוהריים.

תחשבו על זה.

תרשמי פנסיונרים שמקבלים שירות.

ערן, אני אהבתי, יש לך תומך אחד.

בוא נחשוב על זה. אוקי, אני עוברת, אני רציתי לקבל עדכון ממאגר, אל תתקשר אליי, יש פה מישהו ממשרד הכלכלה, מהרשות לסחר הוגן?

אני מייצג.

נו, אז יש מאגר, אל תתקשר אליי ברוסית?

כן, אז קודם כל, בעקבות הדיון, התחלתי לבדוק את הנושא לעומק, יצרנו קשר עם הרשות. הסטטוס הוא כזה, קודם כל, דף התוכן כבר מתורגם לרוסית, כרגע אנחנו עוסקים בתרגום של הטופס, יחד עם הרשות. לוח הזמנים שאני קיבלתי הוא משהו בין חודש לחודשיים, זאת אומרת, אני אסביר גם למה בין חודש לחודשיים, חודש זה לקחת את הטופס הקיים ולתרגם אותו, אנחנו כמו שאמרתי, נמצאים בקשר עם אנשי הרשות בשביל לעשות את זה, חודשיים, כי אנחנו קיבלנו פידבק על הטופס באופן כללי, לשפר אותו באופן כללי, אז מה שאני אמרתי, קודם כל, כמה שיותר מהר, לעלות אותו, אם אפשר ברוסית ושיפורים אפשר יהיה אחר כך.

אוקי, רק חשוב לי לפרוטוקול לומר, האוכלוסייה הרוסית היא יעד מספר אחד לעוקצים כלכליים, יעד מספר אחד, בניתוח התלונות שלי הם יותר ממחצית מהנפגעים, אז זה לא כזה בקטנה, זה ממש.

אנחנו גם נעדכן, זאת אומרת, זה הסדר גודל שקיבלתי ואנחנו נעדכן את הוועדה ברגע שזה יהיה.

אוקי, מצוין. טיבי רבינוביץ נציג איגוד הבנקים, אנחנו היינו בחלק שלך בדיון, אבל אני חוזרת אליך אחורה, למרות שאיחרת.

אני מתנצל, אני רץ בין וועדות.

בסדר, נסלח לך. הקליניקות טרם הספיקו לעשות איתכם עבודה לגבי הטיפול בתלונות, אבל אני כן הייתי רוצה רגע, את ההתייחסות הכללית שלך, התלונות שאני מקבלת הן די מוכרות, אגב, לדיון הבא עם טיבי, אני ממליצה להביא גם את הסתדרות הגמלאים שפנו אלינו מספר פעמים, בעניין הזה. מה היום אתם עושים כשסניף בנק נסגר ולבנאדם אין בקרבת מקום את השירות שהוא צריך?

אולי אני אתחיל מהמשפט הקודם שלך ואומר שבימים אלה, אנחנו מקיימים איזושהי פעילות, אפרופו העוקצים לציבור המבוגר, אנחנו מקיימים פעילות שמורכבת משלושה שלבים שמטרתם בעצם, לנסות להילחם בהונאות הפיננסיות, לא יודע אם נחשפתם אליו, אבל זה גם קמפיין הסברה ואנחנו מופיעים בכמאה רשויות מקומיות ופוגשים במסגרת הרצאות, ביחד עם בנק ישראל ומשטרת ישראל, אנחנו מופיעים בכשלושים מרכזים לקשישים בארץ, כדי להסביר לאנשים איך למנוע הונאות פיננסיות ואיך אפשר למגר את זה, או לנסות למגר. בשלב האחרון, יהיו שלושה וובינאר בשלוש שפות, ערבית, רוסית ועברית שהתקיימו, רוסית יתקיים מחר, ננצל את הבמה של הוועדה המכובדת הזאת שיש מחר וובינאר שבה יהיו שני מרצים, גם מהמשטרה ומבנקים, במטרה למגר את ההונאות הפיננסיות, מחר וב-13 וב-14 יהיו עוד שני וובינארים, אז בעניין הזה שאני יודע שהוא קרוב לליבך. מה המערכת הבנקאית עושה כאשר סוגרים סניף, קודם כל, אנחנו לפני שסוגרים סניף, מתקיים - - -

מקבלים אישור מעודדה פרץ מבנק ישראל.

בדיוק, קודם כל, מקבלים אישור מעודדה פרץ מבנק ישראל והאישור הזה, לא מתקבל, עד שבנק ישראל, מקיים תהליך מאוד מאוד מעמיק, מול אותו בנק כדי לבדוק שיש פתרונות חלופיים כדי שהתהליך הזה תוקשר, גם לאוכלוסייה המבוגרת ונמצאו פתרונות מתאימים. הפיקוח על הבנקים, מקיים תהליך מאוד מאוד מעמיק בנושא הזה, אגב, אין לו אח ורע בעולם, כלומר לפיקוח על הבנקים במדינת ישראל שיש לו סמכות שלא קיים לשום רגולטור פיננסי בעולם והפיקוח על הבנקים, מקיים תהליך מאוד מאוד מעמיק. מה עושים הבנקים, יש מגוון פתרונות, קודם כל, מנסים לסייע באמצעות דיילים בסניפים החדשים, כדי להנגיש את השירותים היותר דיגיטליים לציבור המבוגר. בנוסף יש סניפים ניידים, בנוסף, יש שלוחות שנפתחות, במקום הסניפים שנסגרים, כך שיש מגוון פתרונות.

אני מכירה את התשובה, כן, היה לי חשוב לשמוע אותה, אני עדיין מקבלת - - -

אגב, אין בבנקים, יש פטור מתור לאוכלוסייה של אזרחים וותיקים ויכולים להגיע בלי - - -

שבעים פלוס, נכון?

נכון והאזרחים הוותיקים בבנקים, יכולים להגיע, בלי לקבוע תור, אני לא יודע מה קורה במדינה, אבל ב- - -

לא, לא קורה במדינה.

אז זהו, אז המערכת הבנקאית, האזרחים המבוגרים יכולים להגיע, בלי לקבוע תור.

אוקי, חשוב לי, כיוון שקיבלנו על זה הרבה פניות מהסתדרות הגמלאים שאחרי שאתם תעשו עבודה, גם עם טיבי, הקליניקות יעשו עבודה עם טיבי, תזמינו גם את הסתדרות הגמלאים כי יש שם איזה טענות לכשלים בשטח, אז בואו, נצליב את זה, בסדר? טוב, יש עוד מישהו שעוד לא דיבר, לפני שאני מסכמת ורוצה להוסיף משהו?

כן, אני אשמח כמה מילים על שירותי הרווחה באופן כללי. שמי נפתלי יעבץ, מנהל תחום בכיר פניות הציבור, במשרד הרווחה. אני כן אומר שבהקשר הראשון, כמו שאפרת אמרה מקודם, השלב הראשון הוא מוקד 118 שכל פנייה של קשיש, תחובר באופן אוטומטי לכל המחלקות, חשוב לזכור ששירותי הרווחה, ניתנים בעצם, באמצעות כל הרשויות המקומיות וזה מחובר לכל המחלקות. אני קצת אתחבר למה שערן אמר, אני משער שאת מכירה, אבל במחלקות הרווחה, בעצם השירות לאזרח הוותיק הוא ניתן כמשהו ממוקד, על ידי עו"סים שהם מומחים באוכלוסייה הזאת ויכול להיות, הייתי יכול לחשוב על עוד הרבה מאוד מקומות וכיוונים שזה היה יכול ללכת אליהם, החל אולי, לא יודע, במשטרה, שוטרים שמומחים לטיפול בסוגיות כאלה, גם בביטוח לאומי, על אף שהוא מתעסק הרבה מאוד עם גמלאות וקשישים, יש הבדל, בין מישהו שהוא מומחה לתביעות נכות כללית, או דברים כאלה, למישהו שהוא מומחה לקשישים - - -

תראו איך המוקד של *8840 עובד, הוא עובד, יש צוותים שונים שכל צוות הוא עובד מול משרד ממשלתי, יש צוות דורון, מתעסק מול משרד הרווחה, יש צוות אחר למשרד הפנים עובדים זרים, יש צוות אחר לרישיון נהיגה, מול משרד התחבורה, זאת אומרת, המומחיות, הם לא באים להחליף את המשרד הממשלתי שהוא המומחה, הם בגדול, מחברים, אוקי?

כן.

אני חושבת שזה פלטפורמה נכונה, היא עובדת יפה, יש שם מומחיות טובה, השיווק של זה בעיניי לוקה בחסר, אבל אם היה כזה מטרייה שיודעת להפנות למוקד של ורה שהיא מספר אחת בקצבאות ויודעת להפנות אליכם כשמדובר במקרה רווחה ויודעת להפנות למשטרה, הם יודעים לעשות את זה היום, אפילו את המשטרה ואת העוקצים ואת הזה, גם צוות כזה פתחנו שם.

לגמרי, אני רק ברשותך - - -

אבל פשוט לא מספיק מכירים.

אני רק ברשותך רוצה רגע לצאת מהעניין של המוקדים הטלפוניים, תראי, בסופו של דבר, אוכלוסיית האזרחים הוותיקים שמקבלת שירותי רווחה, צורכת אותם, בין אם זה בחוץ בייתי ובין אם זה בקהילה, הרוב המוחלט זה בקהילה, במסגרת מועדוני יום. עכשיו אני לא הבאתי את הנתונים האלה, כי לא - - -

מי שצורך במועדוני יום, יש לו מסגרת מעולה ו-

נכון, אבל יש, זה לא בתוך הסילבוס, כביכול, הקבוע של כל מרכזי היום, אבל יש לא מעט מרכזי יום שמשלבים במסגרת הפעילות, אוריינות דיגיטלית ואת ההיבטים האלה, זה חלק שוטף מהעבודה. ככול והוועדה תרצה, עוד נתונים, אפשר להעביר את זה אחר כך.

מרכזי יום, אני חסידה מספר אחת שלהם, מי שבגדול, תחת המסגרת הזו והם לא רבים, בגדול, מקבל שירות מצוין, אבל הם פשוט לא רבים והאג'נדה שלי זה פשוט להפוך את זה למשהו שלא מקוזז מקצבת הסיעוד, אלא ניתן בחינם ואז אני בטוחה שיגיעו מאות אלפים ולא מה שיש לנו היום.

והלוואי ששירותי רווחה בישראל, יהיו אוניברסליים ולא - - -

800 מיליון שקל בשנה, ביחס לתרומה של זה, זה גרושים, ביחס לתרומה של זה. אני אעשה ככול יכולתי.

תודה.

כן, אחרון חביב ואנחנו מסכמים.

שלוש נקודות קצרות. קודם כל, לגבי מה שנאמר פה ממשרד הרווחה, זה לא משהו למחר בבוקר, אבל כן חשוב שתדעו שהתחלנו לעשות עבודה משותפת, של מה שנקרא, לשלב בינה מלכותית ובדברים האלה - - -

אה אתה איש בשורה.

כן, אז אנחנו עובדים עם משרד הרווחה ספציפית עם פניות הציבור שמגיעות והרעיון הוא בעצם, לנתח וגם לתעדף אותם אוטומטית, זאת אומרת, לא שמישהו יקרא אותם לתעדף, אולי גם להעביר למי שצריך. אנחנו מבחינת הפרויקט, בשלב שקיבלנו טקסטים והזנו אותם למערכת שיודעת לתייג אותם, יחד עם האקדמיה ללשון העברית ואנחנו כרגע נמצאים, יחד םע המשרד, בבעצם פיתוח אלגוריתם, אז רק שתדעו. אותו דבר, אנחנו עושים עם המענה הממשלתי המרכזי, כך שיש עוד הרבה מה לעשות בתחום הזה. דבר שני, נעשה על ידינו, ביוזמת המערך, מחקר ספציפי, בנושא של אוכלוסיות של אזרחים וותיקים ואזרחים ואזרחיות שאינם דוברי השפה, גם המגזר הערבי, חרדי ומבוגרים, אנחנו נעביר את הדוח הזה לוועדה, אני חושב שזה מאוד מעניין, אפשר גם יהיה לדון וכמובן, נעביר את זה, גם לממ"מ. הדבר השלישי, תוצר של אחד הדיונים הראשונים פה של הוועדה, שאתם הבאתם מספר עמותות אז אנחנו לקחנו את היוזמה ועם עמית דויד עם היוזמה שלו ואנחנו מנסים לחבר גם את מערך הדיגיטל למה שנקרא, הם נותנים שירותים של סיוע בהסעות לשורדי שואה, אז כבר נוצר הקשר ואני מקווה שגם יהיה בזה משהו מעשי. תודה.

יפה. אוקי, אז ברשותכם אני חותרת לסיכום, ליאור ואריאלה, רק תהיו איתי. ככה, לגבי דואר ישראל, סיכמנו שתבחן האפשרות, לפתרונות לאנשים מבוגרים שבאים וצריכים למשוך קצבאות, או לשלם חשבונות ולא הצליחו לקבוע תור, באמצעות הטלפון, או באמצעות אתר האינטרנט, בסדר? ספציפית לעניין הזה, אז אנא תחזרו אלינו עם תשובה. בדיון הבא, אני מבקשת שנדון עם הבנקים, לאחר שהקליניקות יקיימו שיח עם הבנקים ויזהו את המוקשים ואת הבעיות ואני חשוב לי מאוד שלדיון הזה, יגיעו גם הסתדרות הגמלאים, כי יש להם טענות אז בואו נצליב את הדברים, זה הנקודה השנייה. הנקודה השלישית, אני מבקשת שמשרד התקשורת יגיע ותבחן האפשרות של מציאת מספר קליט לאזרחים וותיקים, כך שהמספר הזה, יכול להפנות ולחבר לכל המוקדים הרלוונטיים לאזרחים וותיקים בממשלת ישראל ובכך, נצליח להגדיל את קהליי היעד שמקבלים שירותים מאותם מוקדים שמתמחים בבעיות שקשורות בזקנה. הייתי מזמינה לדיון הזה, אולי גם את קופות החולים ואת מי שאחראי על מוקד 106, יש מישהו שאחראי על מוקד 106, ברמה הארצית, או שזה כל רשות ורשות?

כל רשות מקומית.

זה גם אחת הבעיות.

השאלה, אם זה לא משרד הפנים.

אולי מרכז השלטון המקומי רלוונטי? אז אולי נזמין את מרכז השלטון המקומי, בעניין 106, איך מחברים למוקד 106, אולי מישהו מקופות החולים, אם אפשר גם לפרסם אצלם את המספרים האלה, אבל אתם יודעים מה, זה שלב ב', עזבו את קופות החולים כרגע, בואו נתחיל עם מוקד 106 ומשרד התקשורת על מספר קליט. אני עוברת הלאה, סכמנו שמשרד המדע, מערך הדיגיטל והמשרד לשוויון חברתי, ישבו יחד, אפשר גם עם מרכז השלטון המקומי ויחשבו, איך מאגמים משאבים ומשתפים פעולה, בעניין האוריינות הדיגיטלית, כשבעניי, אני הייתי רוצה שתחזרו לוועדה, עם יעד משותף, למספר הכשרות, בשנה הבאה, אנחנו רוצים לעלות מ-20 אלף ל-40 אלף, בחלוף שנתיים, אנחנו רוצים להגיע ל-50 אלף ובחלוף עשור, אנחנו רוצים שיהיו לנו מיליון אזרחים וותיקים שעברו הכשרה. לא יודעת, תעשו רגע, ישיבה משותפת.

אני אשמח להגיע.

גם, מעולה, אז גם ורה מהביטוח הלאומי ותבואו עם יעדים כדי שנראה, איך אנחנו מגיעים למספרים שהם אפקטיביים. זהו, בזאת אני חותמת את הדיון הזה, תודה לכל מי שטרח ועבד לקראת הדיון הזה ונעשה מעכב בישיבה הבאה. תודה רבה.




הישיבה ננעלה בשעה 10:46.