פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



5
ועדת הכספים
02/05/2023


מושב ראשון
פרוטוקול מס' 110
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"א באייר התשפ"ג (02 במאי 2023), שעה 10:09

1. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023
2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג-2023
תקציב משרד הרווחה והביטחון החברתי לשנות הכספים 2024-2023 – בהשתתפות שר הרווחה והביטחון החברתי מר יעקב מרגי

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
שלי טל מירון
נעמה לזימי
יונתן מישרקי
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן

מירב כהן

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי
ינון אהרוני - מ"מ מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי

חנן פריצקי - סמנכ"ל וראש מינהל תקצוב וכלכלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

גלית רייכמן מימון - סגנית מנהל אגף בכיר, תקצוב וכלכלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

עופר זילברטל - מנהל תחום פרויקטים, מינהל אסטרטגי, תכנון כלכלי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שירה עמיאל בן אבא - רכזת רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

שירלי פינטו - חברת כנסת לשעבר

ערן וינטרוב - מנכ"ל ארגון לתת

יהודה מרמורשטיין - מנכ"ל העמותה עלה עזר לילד המיוחד

גיא סלומון - מנכ"ל צעד קדימה, עמותה לחינוך ושיקום באמצעות גישת החינוך

מיטל נמני - אימא

תמר בן תורה

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוס על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג-2023

תקציב משרד הרווחה והביטחון החברתי לשנות הכספים 2024-2023
בהשתפות שר הרווחה והביטחון החברתי מר יעקב מרגי

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מקדמים בברכה את שר הרווחה ידידי חבר הכנסת יעקב מרגי. נשמע את עמדתו לגבי התקציב של משרד הרווחה, נקיים את הדיון בנושא וכמובן תישאלנה שאלות וייאמרו דברים על ידי חברי הוועדה והשר ישיב עליהם.

לפני שהשר מתחיל, אני מבקש לומר שאנחנו עסוקים עכשיו בנושא של התקציב ובינתיים סביבנו יהום הסער. לפני חג השבועות הולכים להעלות את מחירי מוצרי החלב שאינם בפיקוח וכולנו יודעים שאנשים קונים לחג מוצרי חלב, בוודאי קונות המשפחות שנמצאות במצב כלכלי בינוני וחלש. דיברנו על החלב ועל כך שמחירי עולה. התקיים דיון בוועדת הכלכלה. אנחנו לא נסכים לדבר הזה. זה דבר שהוא בלתי אפשרי. אדוני השר, אתה שר בכיר בממשלה, אי אפשר להסכים לדבר הזה שמאפשרים את עליית המחירים. אנחנו עסוקים פה עם התקציב כי אחרת זה היה כאן על סדר היום. אני מוצא לנכון לומר את הדברים האלה מאחר ואתה כאן כדי לדבר על הנושאים החברתיים שקרובים לליבך, וגם מאחר שאתה שר בכיר בממשלה, ומבקש לא לאפשר את הדבר הזה. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו התחייבנו שנילחם ביוקר המחיה וצריך לעשות את זה בכל הכוח ובכל דרך אפשרית.

אדוני השר, אני שמח שאתה שר הרווחה, אני שמח שאתה נמצא בעניין הזה, היכולות שלך הן יכולות גבוהות. משרד הרווחה והביטחון החברתי הוא משרד מאוד חשוב מבחינה חברתית וכלכלית.

אני מעביר את הבמה לרשותך כדי להציג את הדברים. בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. מכובדיי כולם, חברי הכנסת, אורחים נכבדים. ברשותך, אני אתייחס תחילה לגל ההתייקרויות. אני חושב שהממשלה מחויבת לנקוט בצעדים מרסנים בנושא גל ההתייקרויות לצערנו הרב אנחנו לא הופתענו מעליית מחיר החלב. מי שהיה שותף לדיונים בממשלה הקודמת הבין את הלך הרוחות. אנחנו ניהלנו – בכל אופן, אני – בוועדת הכלכלה קרבות מאספים על התנהלות משרד החקלאות בסוגייה הזאת. אני מדבר ספציפית על עליית מחיר החלב. אני חושב שכל סוגיית החקלאות, אם כל חברי הכנסת לא יתגייסו להציל את ענף החקלאות עם סבסוד מסיבי של המדינה, עם ניהול נכון של המדינה, להתחיל להסתכל על המדינה כמדינה ולא כעסק כלכלי, אנחנו נגיע לתופעות חמורות וקשות יותר. החלב הוא לא מותרות אלא הוא מוצר בסיסי. גילוי נאות, זה המזון העיקרי שלי. אם יש משהו שאני אוהב, אל תגלו את זה לשאר בני המשפחה, אלה מוצרי חלב. אם כן, זה מוצר בסיסי והוא לא מהווה מותרות. אני יודע שהממשלה נדרכה לקראת גלי ההתייקרויות והריסון הוא ריסון מינורי. אני חושב שיהיו לזה צעדי המשך ואני אביא את הדברים שלך לשולחן הממשלה.

נחזור להצגת תקציב משרד הרווחה. בפתיח אני רוצה לומר שגם אני עם הוותק שלי בבית הזה הופתעתי מעוצמתו ומגודלו של משרד הרווחה. הופתעתי למרות שהייתי מקורב לסוגיות החברתיות. אני אומר את זה גם לטובת הציבור.

את כל אחד מעניינת חלקת האלוקים הקטנה שלו, מי במזון, מי במוגבלות, מי בהתמכרויות, מי בשורדי זנות, מי באלימות במשפחה. רבותיי, כדאי שנדע זאת, כדאי שידעו זאת בממשלה, ואני מנסה לשנות את השיח, אנחנו בית החולים מתחת לגשר. אנחנו מטפלים בבעיות האובייקטיביות שאין חברה בלעדיהן וטוב שכך, ואנחנו מחויבים לכך בסולם הערכים שלנו, אבל אנחנו גם מטפלים בתופעות שהן לא גזרת גורל, שהן תוצרים של התנהלות רבת שנים של כל ממשלות ישראל. אם היינו יודעים להתנהג ולהסתכל לטווח רחוק, יכולנו היום לדבר עם נתונים אחרים ועם גזרת פעולה מצומצמת יותר. מוטת הכנפיים של המשרד היא רחבה מאוד. כפי שאמרתי לכם, הייתי מופתע. לצערי הרב לא כל הסוגיות של משרד הרווחה זוכות ליחס, לתקשורת ולדחיפה ביחס הישר לזה ולא ביחס הפוך. יש דברים חשובים לא פחות.

אני אומר לכם מה שאמרתי לראש הממשלה בדיון הקודם שהתקיים על ה-פלט שהיה אמור להיות.

אמור להיות עוד אחד.

40 מיליון שהיו צריכים להיגזר על משרד הרווחה. אמרתי לראש הממשלה שלו יש את הפריבילגיה להחליט על פלט אבל אני צריך להשית אותו במשרד. לי אין את הפריבילגיה. אני לא יודע לומר לו באיזה ענף אני הולך לקצץ. אין לי. כולם היו בניי. אין לי העדפה. יש כאלה שיש להם את הפריבילגיה להעדיף סוג מסוים של צרכים של משרד הרווחה.

אני אעבור על נקודות קצרות ואומר לכם מה אתגרי המשרד. נמצאת איתנו שדרת הניהול של המשרד מהמנכ"ל, תקציבן, סמנכ"לים וראשי המינהלים. כל שאלה שתישאל, אנחנו ערוכים לתת תשובות. אני אומר לכם בהצהרה ראשונית שאין סעיף אחד שיקוצץ, לא בשנה הזו ולא בשנה הבאה. כולם עתידים לגדול. במקרה הכי גרוע, יהיו שינויים בסעיפים כאלה ואחרים שלא יגדלו השנה אבל בשנה הבאה יקבלו תשומת לב. גם בשנה הבאה צפוי גידול בסעיפי התקציב עם תשומת לב גדולה יותר מאשר השנה.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות כאן על שיתופי הפעולה עם משרד האוצר ועם הרפרנטית שלנו שירה וכל הצוות שלה. אני יודע שזה גורם לה לנזקים כשאני משבח אותה אבל עדיין, הנה, אני אומר לה, באנו עם הישג לא מבוטל בדיוני התקציב האלה בסדר גודל פחות או יותר משוקלל של כשני מיליארד שקלים מחולקים על פני השנים 2023 ו-2024. אם היו מקבלים את הדרישות שלנו לעוד שלושה וארבעה מיליארד שקלים, היינו אומרים לשירה שעדיין יש לנו רשימות המתנה ועדיין יש אתגרים.

בפתחו של המשרד נמצא האתגר הגדול ביותר, חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות שחוקק בכנסת הקודמת. הייתי שותף לחקיקת החוק. זה חוק שדורש שידוד מערכות, דורש שינוי שפה, דורש הכנה של החברה הישראלית.

רבותיי, אני הולך לומר לכם משהו בצורה מזעזעת. מדינת ישראל לא מספקת טיפול סביר – אני אומר סביר – לאנשים שתלויים בנו. יש לנו מעונות למטופלים ברמות קושי גבוהות ואני לא יודע אם חלק גדול מהחברה הישראלית מכיר את המציאות הזו וטוב שהוא לא מכיר אבל חשוב שידעו. לצערי הרב שיטות הטיפול שהונהגו במדינת ישראל במשך שנים רבות אולי היו נכונות עם קיומה של המדינה אבל היום בסולם הערכים שלנו – אני אומר את זה וזה אתגר לפתחי – אני חושב שאנחנו לא נותנים מענה אנושי - אני יודע שאני אומר דברים קשים - לחוסים, למטופלים שלנו. חוק שירותי רווחה מנסה להתמודד עם האתגר הזה. אני אומר לכם את זה כבר עכשיו ושלא יחשבו שבחוק הזה יש את האופטימום. החוק דיבר באופן כללי ואנחנו צריכים לתרגם את זה לשפת המעשה. צריך להכין את החברה הישראלית כי בגדול מדברים על הוצאת כל האוכלוסיות האלה לחיים בקהילה, אם זה בדירות ואם זה בהוסטלים קטנים, עם טיפול אישי. גם אם נכין את הקהילה – הנה, אני אומר לכם – אתם לא מודעים. חלק קטן מכם מודע למשבר הקשה שיש בתחום כוח האדם. לצערי הרב המדינה לא עושה כלום בנושא הזה וזה קשור החל במועצה להשכלה גבוהה עד לאחרון משרדי הממשלה. אנחנו בכאוס בתחום התעסוקה במקצועות אותם אנחנו צריכים.

שלא בטובתנו נקלענו למשבר נוסף. האוצר חתם הסכם שכר עם המטפלות בחינוך המיוחד, הסכם שלא לקח בחשבון את שאר המקצועות שסמוכים על אותו הסכם. אני שואל אתכם, אני בתת איוש, אתם תשמעו כאן במצגות המשרדים על תת תקינה אבל אני לא מתלונן על תת תקינה. אני בתת איוש בכל מקצועות הרווחה, מהעובדות הסוציאליות ועד המטפל האחרון. אם אני מעדיף מטפלת – וטוב ששיפרו להן את שכרן – במערכת החינוך, אני שואל אתכם שאלה, מטפלת או מטפל שמועסק היום באחד המעונות שלי בשכר נמוך יותר, עם קשיים מאתגרים יותר, לאן הוא ילך? הוא מחפש. המעונות פונים אלינו בחשש גדול שמא יאלצו בזמן הקרוב לומר לנו שהם לא מסוגלים לעמוד בתנאי המכרז. גם סוגיה זו לפתחנו ואנחנו בדיונים ובמשאים ומתנים בנושא הזה.

אני לוקח את הניסיון שלו בוועדת החינוך וחוסר המעש של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ואני מקווה שאני אקבל את הסעד ואת המענה להקים ועדה בין-משרדית לטיפול במשבר כוח אדם. לא צריך כסף. כסף יש. יש תוכניות. צריך לכוון את התוכניות לאתגרים של החברה הישראלית, לאתגרים של המדינה. לצערי הרב ההשכלה הגבוהה מתנהלת כאילו היא אוטונומיה על פלנטה אחרת, לא מתמודד עם הצרכים של המשק, של החברה הישראלית. כולנו יודעים על קיום המשבר במקצועות הטיפוליים. מה נעשה? שנים אנחנו זועקים על כך. כנ"ל במקצועות הרווחה. אין פרופסיות במקצועות הרווחה. יש פרופסיה אחת, עבודה סוציאלית. זהו. גם זה אתגר שמונח לפתחי ואני אתמודד איתו.

רבותיי, נגעתי בסוגיה הזו לעומק כי אני חושב שזה האתגר המרכזי של המשרד.

יש את דוח השופטת שולי דותן שעמדה בראש ועדה ציבורית, בעקבות התעללות במוסד בני ציון. יש בו אמירה קשה מאוד ואני אימצתי את כל מסקנות הוועדה כאשר זה מתכתב עם חוק שירותי רווחה לפיו להוציא את כל החוסים, המטופלים והאוכלוסיות שלנו לקהילה. זה אתגר נוסף.

רבותיי, כל האוכלוסיות בסיכון, מנער ועד זקן, חוסות אצלנו. חוסים במשרד הרווחה כולם ברשימות המתנה. כאן את חטאיי אני מזכיר. אני אמנם לא הייתי מחוקק אובססיבי אבל בחקיקות כולם באים לכאן בלשון מצוקצקת, באים לשולחנות הוועדה ומחוקקים חוקים ומייצרים טיפולים וחושבים שהטיפול הזה יהיה מחר הגאולה הבאה והכול טוב אבל לפעמים זה ללא שיפוי תקציבי. אל תוציאו חוק מהוועדות או תיקון תקנה שיש לה עלות תקציבית אבל שאין לה שיפוי. הנה, אני אומר לכם. אני מה-1 במאי עבריין. לא יכול ליישם שתי מטלות שהכנסת הטילה עלינו בגלל שהעיקר הוא לא לחוקק ולהוציא את החוק מכאן. יש את הטיפול באלימות במשפחה, טיפול בגברים אלימים, אבל אין את היכולת ואין את הכלים.

מי שזוכר, היה דיון בוועדה לקידום מעמד האישה, דיון קולני עם מרב מיכאלי. דווקא הארגונים אומרים אל תמהר אבל שזה לא יהיה במיקור חוץ. אני אומר לכם שיהיה קשה לגייס 40 תקנים. יש את התקנים, אני אקבל אותם, אבל תנו לי עכשיו לגייס את 40 העובדים הסוציאליים. אנחנו בדילמה.

יש מחסור בעובדים סוציאליים?

יש מחסור.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שמונה שנים מחפשים עובד סוציאלית לחוק הנוער דובר ערבית.

אל תשכחו שהייתי יושב ראש ועדה ואני קנאי לסדר בוועדות. אני לא רוצה לפתוח שאלות. יגיע שלב השאלות. אני לא אתחמק. אני וצוות שלי כאן ולא נתחמק מהשאלות.

רבותיי, הארגונים אומרים לי אל תמהר, העיקר שזה לא יהיה במיקור חוץ. אני אומר לכם שזה לא יהיה אם זה לא יהיה במיקור חוץ. אני נגד הפרטה של כל דבר שזז. אני באתי לעידן שאחרי ההפרטה של שירותי הרווחה. יש קושי כי השוק מציע תנאים יותר טובים של המגזר הציבורי. יש מחסור בלי שום קשר. אף אחד לא עושה למען זה כלום.

אזרחים ותיקים. ברוך השם אנחנו מצליחים להגדיל את תוחלת החיים אבל זאת לא חכמה רק להגדיל את תוחלת החיים אלא צריך לתת להם להזדקן בכבוד ולמנוע את הניוון שלהם. יש לנו אגף שלם שמטפל באזרחים הוותיקים. אנחנו בדיונים גם עם השלטון המקומי וגם עם האוצר. יש רפורמה שרוצים לעשות בקטע הזה. גם זה אתגר לא פשוט. כולנו יודעים שהוצאת האזרחים הוותיקים מבתיהם למועדונים, למרכזי היום, זה דבר חשוב, דבר שמאריך תוחלת חיים ומשפר את החיים אבל יש קשיים. מצד אחד אנחנו כאן, בשולחנות הוועדות, רצינו שגם הקצבה תתחלק עם בני המשפחה וזה מציב אתגרים למרכזי היום. אנחנו רוצים לצקת תכנים טובים יותר למרכזי היום וגם במרכזי היום רוצים לצקת תכנים. הסוגייה הזו היא לפתחנו.

רבותיי, לאחרונה היה פייק. יום השואה עבר ואני התאפקתי לא לעלות לשידור. לומר שלא תוקצב שום דבר בתקציב לניצולי שואה או שאין תוספת לניצולי שואה - זה השקר הגדול ביותר. אך אפשר ללעוג לאינטליגנציה?

אדוני השר, יש תוספת לניצולי שואה?

סליחה, לא להפריע לי.

יש תוספת לשורדי השואה? למה הוא אומר שקרים? אין תוספת לשורדי השואה.

עם כל הכבוד, אני מבקש לא באמצע דבריו של השר. את רוצה לדבר, תירשמי

רשמתי, אבל אין תוספת לשורדי השואה. עובדתית.

זה לא בסדר מה שאת עושה.

אולי תשמעי עד הסוף את התקציבן של המשרד.

אמרת שזה שקר שאין תוספת לשורדי השואה.

זה שקר.

עברתי על ספרי התקציב ואין שקל תוספת לשורדי השואה. זו עובדה.

זה לא בסדר מה שאת עושה עכשיו.

לא בסדר כשמשקרים. זאת במה מכובדת.

אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

לא לחינם נעצרתי לפני שאמרתי פייק הגדול ביותר.

אתה יכול להגיד את מה שאתה רוצה.

אני אומר. רבותיי, מי שמכיר את האוכלוסיות של האזרחים הוותיקים בכלל וניצולי השואה בפרט, יודע שהם לא משלמים על תרופות. כל יום השואה הדהדו שניצולי שואה נאלצים לוותר על תרופות כי אין להם כסף לקנות אותם. כנסו לאתרים ותראו כמה פעמים זה הודהד. יש אתגר, והנה, אני אומר לכם שצריך לטפל בשורדי השואה יותר מכפי שאנחנו עושים. בעשור האחרון אף אחד לא יכול לומר – והיינו שותפים כאן – שלא נעשו צעדים גדולים וגם ליד השולחן זה.

על ידי הוועדה כאן.

ליד השולחן הזה נעשו צעדים גדולים מאוד ועדיין יש מה לעשות. האתגר שלנו בשנים הקרובות הוא לשפר את מצבם של שורדי השואה כמה שיותר.

מי שמבין פרקטיקה פרלמנטרית, בתחומים שאני לא מבין אני משתדל להיות צנוע. לצערי הרב יש לנו חברים בבית הזה שלא מבינים שמרגע שיש אישור תקציב, בממשלה יש דינמיקה עד שאפשר להגיד שיש או אין. קצת צניעות. יש תהליכים, יש ועדות כנסת שעובדות, יש תקציבנים שעובדים. הנה, אני אומר לכם שבקטע הזה אני לא יכול לומר מילה רעה על האוצר. יש לנו חופש פעולה מלא - בגלל שהמשרד הוא קשוח והנושאים שם קשוחים - לשחק, בגלל האמון שיש לאוצר במשרד ובגורמי המקצוע במשרד. כפי שאמרתי, שום סעיף לא יקוצץ. כל הסעיפים, ברובם הגדול, יוגדלו. חלקם כבר השנה וחלקם בשנה הבאה. כל סעיפי התקציב גדלים. עם כל הכבוד, יש תהליך איך תקציב מאושר. עם כל הכבוד, ממשלה היא לא המילה האחרונה אלא יש עבודה משרדית, יש עבודה מול האוצר ויש עבודה מול ועדת הכספים. הסעיפים יובאו מעודכנים ומתוקנים כפי שצריך. אפשר לעשות פוליטיקה, צריך לעשות פוליטיקה, אבל תשאלו. אם תשאלו, לא תקבלו תשובות? יש כלי שנקרא שאילתות, יש חברות וחברי כנסת רציניים ששואלים ומקבלים תשובות. אני לא אירתע מכל שאלה. היכן שאני חלש, אני אומר לכם שאני חלש, יש לי קשיים ואני צריך את העזרה שלכם. היכן שאני חזק, אני אעמוד ואומר את התודה והברכה למי שצריך.

סוגיית ביטחון תזונתי. יצאו תדרוכים. רבותיי, משרד הרווחה מחויב לביטחון תזונתי של אזרחי מדינת ישראל באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים בשלטון המקומי. אני רוצה לומר בצורה חד משמעית שבמשרד הרווחה, כל עוד אני במשרד הרווחה, יהיה שיתוף פעולה מלא עם השלטון המקומי. אנחנו נעצים אותם, נפזר סמכויות להם וניתן להם גמישות כפי שהתחילו קודם ואני אמשיך בכך. שיתופי הפעולה, הכול יהיה בתיאום ובשיתוף פעולה עם מרכז השלטון המקומי. אני לא מאמין במצב אחר, במיוחד שאחת הזרועות הביצועיים של המשרד אלה מחלקות שירותי רווחה. הביטחון התזונתי הוא כלי שימושי יום יומי למצוקות של האנשים הכי קשים בחברה הישראלית, מבחינה כלכלית וחברתית. אם מישהו רוצה צפירת הרגעה שהסוגייה הזאת לא תיפגע, אני אומר לכם שאני מתחייב שהמיזם של הביטחון התזונתי במשרד הרווחה יימשך. יכול להיות שיהיו בו שינויים. הנה, אני אומר את זה כבר עכשיו. יכול להיות שיהיו בו שינויים. יהיו בו שינויים. תקציבית הוא לא ייפגע.

זה שמשרד אחר רוצה ומצליח להשיג, זה שיושב ראש המפלגה שלי רוצה להשיג עוד מאות מיליוני שקלים לטובתך המיזם הזה ולהכניס אוכלוסיות נוספות מכלל החברה הישראלית, אם יש פה אדם שהוא עם תפיסת עולם חברתית שיכול להתנגד לכך – שיקום עכשיו ויאמר לי. לי כשר הרווחה זה לא מזיק. נכון, זה מציב אתגר מול האוצר ומול משרדים אחרים אבל זה לא מזיק. ככל שאוכלוסיות נוספות במצוקה יקבלו מענה עד שבעזרת השם נדע לטפל בחכות. במקביל תהיה חקיקה בוועדה מקבילה בכנסת להקמת הרשות למאבק בעוני. אז אם רציתם צפירת הרגעה, הנה צפירת הרגעה. תבדקו עכשיו בתקציב ותראו שיש כביכול אי תקצוב או ירידה - אין ירידה. לא יהיה קיצוץ בשקל אלא תהיה רק הגדלה, גם בסוגייה הזאת. מי שמכיר את העשייה יודע שעוד לפני אישור התקציב, התאפשר לי להגדיל גם את הסעיפים. בתקציב המשכי הצלחתי להגדיל לקראת החגים לכל האוכלוסיות שחגגו והגדלנו את המענים.

אם כן, רבותיי, זה בקטע של הביטחון התזונתי. הייתי חייב לומר את הדברים.

אתה אומר שלא יהיה קיצוץ.

לא יהיה קיצוץ. הנה, תרשמו. אני אומר לכם בצורה חד משמעית שלא יהיה קיצוץ בשום סעיף. יש דברים שנעשו בבסיס התקציב, שינויים שנעשו בבסיס התקציב בשנה שעברה בהנחיות אוצריות ויש לנו דיונים עם האוצר. מוסדות ציבור וכדומה. יש סוגיות שנצטרך להתמודד איתן.

סלי מזון.

כשאמרתי ביטחון תזונתי, זה כולל עמותת, כולל סלי מזון.

אפילו שזה לא מופיע בתקציב?

אפילו שכרגע אין שם סכומים. מה שהיה בשנה שעברה, יהיה ויגדל בצורה חד משמעית, בפרקטיקה של הביצוע מול המשרד.

פיצול המשרדים זאת הבעיה.

רבותיי, זה בגדול. אני חושב שפחות או יותר נגעתי ואם פספסתי משהו, נענה על כך בהמשך. הייתי רוצה שהמנכ"ל ידבר וכן תקציבן המשרד.

בבקשה. המנכ"ל, אם אפשר בקצרה כי אני רוצה שהחברים יתייחסו ואתם תשיבו לדבריהם.

שלום רב. אני ממלא מקום מנכ"ל המשרד. אתם יכולים לראות את עיקרי המדיניות של המשרד לשנים 2024-2023. אני לא אקריא את זה אלא אומר כמה מילים על כך. המשרד פועל לפיתוח ושיפור של שירותים למניעה וקידום של אוכלוסיות רבות שאת חלקן אפשר לראות כאן, החל מנוער בסיכון על כל הרצף כאשר המענים יכולים להיות החל ממספר שעות במועדונית עד בקצה הכי מרוחק נוער שנמצא אצלנו במסגרות חסות הנוער בצו בית משפט. נשים וילדים ממעגל האלימות, אנחנו מפתחים שירותים הן לנשים ולילדים והן לגברים אלימים מתוך הבנה שאם אנחנו לא מוציאים את הגבר מהמעגל הזה, הסיפור לא נגמר. אנחנו נותנים מענים על כל הרצף גם חוץ ביתי וגם בקהילה. מלחמה בעוני, אני חושב שאני לא צריך לפרט מה גם שהשר נגע בזה אבל אני רק אציין תוכניות כמו נושמים לרווחה, מרכזי עוצמה שמוודאים מיצוי זכויות של האוכלוסיות והמיזם לביטחון תזונתי. כל הפעולות שנוגעות באנשים עם מוגבלות, אנחנו פועלים להרחבה של שירותים לאוכלוסיות, למגוון האוכלוסיות כמו מש"ה, אוטיזם, אנשים עם מוגבלות פיזית מסוגים שונים.

המשרד נערך במרץ לממש את חוק המוגבלויות שעבר בכנסת הקודמת. בבסיס החוק הזה, העיקרון המרכזי שלו הוא חופש הבחירה של אותו אדם עם מוגבלות ושאיפה לעבור לדיור בקהילה, בשונה ממה שקורה היום.

הנושא הזה מתוקצב בתוך התקציב?

כמובן. כן.

הסוגייה הנוספת היא הטיפול באזרחים ותיקים. כמובן שהמשרד פועל רבות גם בפיתוח מענים חוץ-ביתיים וכל מה שקשור בדיור, פיקוח על דיור מוגן ופיתוח של הטיפול בבתי אבות ובעיקר שירותים בקהילה במגוון רחב של שירותים. השר נגע בזה. אנחנו פועלים גם מול השלטון המקומי וגם מול האוצר כחלק מרפורמה או תהליך לשינוי בתחום הזה.

הסוגייה האחרונה שאני אגע בה היא כל מה שקשור בביזור סמכויות וגמישות תקציבית בשלטון המקומי. גם בזה השר נגע. המשרד פועל כבר כמה שנים ברוב המינהלים שלנו כאשר המינהל המוביל הוא אזרחים ותיקים אבל גם בשח"ר וגם במינהל שלם פועלים בתחום הזה. השנה אנחנו נגביר את הקצב.

ברשויות המקומיות צריך מצ'ינג?

לא בעניין המצ'ינג. אני מדבר על ביזור.

ברשותך, הייתי צריך לומר את זה בסקירה. אנחנו מודעים לקושי של רשויות מקומיות בסוציו אקונומי 1 עד 3. אפשר לומר שגם ב-5 יש קושי אבל בואו נאמר 1 עד 3, להן יש קושי להשתתף במיזמים חשובים ובתוכניות חשובות. לצערי הרב אנחנו מחזקים את החזקים. אנחנו רואים תופעה שהרשויות החזקות מנצלות באופן מלא והחלשות לא מצליחות. אנחנו קשובים לכך. יש שיח ער ומתקדם עם האוצר. אני חושב שאנחנו נמצא את הנוסחה הנכונה. אנחנו צריכים לוודא שבמיזמים חדשים המצ'ינג לא יהיה תנאי כדי שיוכלו להשתתף אבל צריך לוודא שזה לא יהיה טריגר לראשי רשויות לקצץ את ההשקעה ברווחה. אנחנו רוצים מצד אחד לתת את השיפור במצ'ינג ומצד שני לוודא, לייצר איזה כלי, שאותן רשויות לא יקטינו את ההשקעה שלהן ברווחה כי אם זה יהיה כך, אז לא עשינו כלום. עובדים על זה.

אני אעבור מהר על עוד כמה שקפים. בשקף הזה אפשר לראות שאחד מכל עשרה אנשים בישראל מוכר במחלקה לשירותים חברתיים. מעל מיליון תושבים מוכרים למחלקות.

במאמר מוסגר אני רוצה להגיד משהו שאולי כולם יודעים אבל צריך להזכיר אותו. משרד הרווחה לא מטפל רק באוכלוסיות מוחלשות. האוכלוסיות שנזקקות לשירותי המשרד הן מכלל האוכלוסיות בישראל ללא הבדל אם הן מהפריפריה או ממרכז הארץ, אם הן במצב סוציו אקונומי 10-9 או 1, 2. לדוגמה, אזרחים ותיקים, תראו בהמשך ששליש מהאזרחים הוותיקים נזקקים לשירותינו, השליש הזה הוא לא מגיע רק מאוכלוסיות מסוימות אלא זה חוצה את כל שכבות האוכלוסייה בישראל. נשים במעגל האלימות או משפחות במעגל האלימות, זה לא מאפיין רק אוכלוסיות מסוימות אלא זה חוצה את כל האוכלוסיות. אנשים עם מוגבלות מכל הסוגים שכמובן הם מגיעים מכל חתכי האוכלוסייה.

אני רוצה לומר שמשרד הרווחה מטפל ועוסק בכל האוכלוסיות, בכל שדרות האוכלוסייה של מדינת ישראל ולא רק בעוני ולא רק באנשים הקרויים מסכנים או אנשים מהפריפריה אלא זה חוצה את כל האוכלוסיות ואת זה חשוב להזכיר למרות שאני בטוח כולם יודעים זאת.

לא ארחיב כאן הרבה אבל כפי שתוכלו לראות – אם אני מפלח את האנשים שמקבלים שירות מהמשרד - שכמעט 250,000, שזה מעל 50 אחוזים, מקבלים שירות בתחום המוגבלות והזקנה, שזה בעצם – אני מתחבר למה שאמרתי קודם לכן - סוגיות טבעיות לחלוטין. כולנו נגיע לגיל זקנה ואנשים עם מוגבלות בדרך כלל נולדים כך, לא רק אבל בעיקר נולדים כך ובעצם אין שליטה על זה. כך מפולחת האוכלוסייה בישראל.

עוני והדרה. אנחנו מדברים על כ-130,000 אנשים שמהווים כמעט 30 אחוזים מהאנשים שמקבלים שירות מאיתנו וכל מה שקשור בתפקוד משפחתי שזה נוער בסיכון, אנשים ממעגל האלימות וכך הלאה, סדר גודל של 100,000 אנשים שמהווים כ-20 אחוזים מהאוכלוסייה.

אני רוצה לומר כאן מילה על השקף הזה שמראה לכם מה קרה פחות או יותר בעשור האחרון, במעבר מטיפול חוץ ביתי לטיפול בקהילה. אני קצת ארחיב על הנושא הזה. אם נסתכל על המערכות המדינתיות השונות, מערכת החינוך, מערכת הבריאות, מערכת הרווחה, המערכות האלה נותנות שירות ללקוח, לאזרח, או בקהילה או בחוץ ביתי. אם אני אקח את מערכת הבריאות, אדם מגיע לרופא עם איזושהי בעיה והרופא מחליט האם הוא יקבל שירות בחוץ ביתי, קרי, בית חולים, או יקבל שירות בקהילה, קרי, מרפאות חוץ, רופאים יועצים וכך הלאה. אותו דבר במערכת החינוך. יש את החינוך הביתי ויש את הקהילה וגם במערכת הרווחה. מערכת הרווחה יודעת לתת פתרונות.

אם אפשר לסכם כי אני רוצה לתת לחברים.

כן. אני מסכם. יש כאן נתון מאוד חשוב. השאיפה של המשרד היא להעביר את השירותים או לתת מקסימום שירותים שאפשר בקהילה מתוך הבנה שטוב לתת לאזרח את השירות כשהוא בביתו עם משפחתו, עם הקהילה שלו התומכת וכך הלאה. כמובן שגם יש לזה אלמנט תקציבי משמעותי שאני יכול להפנות אותו לשירותים נוספים. המשרד עלה כמעט מ-65 אחוזים ל-80 אחוזים העברה מחוץ ביתי לטיפול בקהילה.

אם אפשר לסכם את הדברים. אתה תחזור לדבר אחרי שהחברים ישאלו את השאלות.

בסדר. אולי נעבור לדבר על התקציב. אני אפנה את הבמה לחנן פריצקי, סמנכ"ל תקציבים.

בוקר טוב. תקציב משרד הרווחה, כמו שאתם רואים, עולה באופן תדיר. אנחנו רואים עלייה גם בשנת 2023 וגם בשנת 2024. העליות בבסיס הן מאוד משמעותיות. אם אנחנו לוקחים בחשבון גם את תקציב ההכנסות שלנו, אנחנו מגיעים בשנת 2024 ל-14 מיליארד שקלים כולל הרשויות המקומיות, כולל ההכנסות, כולל מביטוח לאומי. זה מה שנמצא לפנינו.

אם הכול עולה, למה יש סעיפים ריקים?

אין סעיפים ריקים.

יש.

גם על זה נדבר.

מה עם שנת 2023?

אנחנו מגיעים ל-13 מיליארד שקלים, קרוב ל-13 מיליארד שקלים כולל ברוטו, קרוב ל-10 מיליארד נטו.

היושב ראש, אני יכול להציע הצעת ייעול? כשאני הייתי, היה מסך אחד למצגת. אני מציע לפנות למנכ"ל הכנסת ולשים מסך אחד נוסף פה ומסך אחד נוסף פה. נתחיל עם ועדת כספים.

חלוקה ממש סכמתית של תקציב המשרד. כמו שאתם רואים, הענף הכי גדול במשרד הוא אנשים עם מוגבלות – 3,6 מיליארד שקלים כאשר בשנת 2024 הוא עולה ל-4 מיליארד שקלים. משפחות וילדים בסיכון – 2.4 מיליארד שקלים בשנת 2023 ושנה לאחר מכן הסכום הוא 2.56 מיליארד. אזרחים ותיקים – 483 מיליון שקלים בשנת 2023 ובשנת 2024 הסכום עולה ל-544 מיליון שקלים. שלם עולה ממיליארד שקלים למיליארד ו-41 מיליון שקלים.

אפשר לדלג שני שקפים ולדבר על השקף הזה. השקף הזה מייצג תמונת מקרו של תקציב המשרד. כמו שאתם רואים, הרוב המוחלט של תקציב משרד הרווחה מופנה לאספקת שירותי רווחה. זה הדבר המרכזי שאנחנו עושים, מאוכלוסיות 24/7 שאנחנו מוציאים אותם לצערנו מחוץ לביתם עד מסגרות בקהילה. יש לנו שירותים לאורך כל הרצף. כל השאר זה בעצם מערך תומך, קטן, מאוד יעיל על מנת לספק שירותים לכל החוסים שנמצאים במסגרות.

מה זה שכר עובדי משרד?

שכר עובדי משרד, זה אני, ינון, המפקחים. 4,000 עובדי משרד. מפקחים, עובדים, מינהלים וכולי.

כוח אדם ברשויות המקומיות, אלה כל המחלקות לשירותים חברתיים. אנחנו מממנים את העובדים שם ב-75 אחוזים. התפעול הוא חלק קטן.

זה השקף האחרון שלי ואני אומר מילה על התוספות המרכזיות ב-2024-2023. החלוקה הסכמתית שלנו היא לתוספות העיקריות בשנת 2024-2023. הנושא הראשון הוא פיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלויות. בשנת 2023 אנחנו בתוספת של 125 מיליון שקלים ובשנת 2024 נהיה עם תוספת של 476 מיליון שקלים כולל החוק. אני חושב שזאת תוספת משמעותית וכבדה שמציבה לנו הרבה מאוד אתגרים, התמודדות עם החוק והתמודדות עם השינויים שחלים בעקבות החוק.

התמודדות עם אוכלוסיות במצבי סיכון – משפחות, ילדים בסיכון – תוספת של 110 מיליון שקלים בשנת 2023 ו-170 מיליון שקלים בשנת 2024.

אזרחים ותיקים – תוספת של 55 מיליון שקלים בשנת 2023 ו-65 מיליון שקלים ב-2024.

הרחבת המענים לצעירים - צעירים וצעירים בסיכון, עברייני מין, מכורים, דרי רחוב – תוספת של 31 מיליון שקלים בשנת 2023 ובשנת 34 מיליון שקלים בשנת 2024.

חיזוק השירותים החברתיים בדגש על תוספת של עובדים סוציאלים ברשויות המקומיות וחיזוק מענים אזוריים – 9 מיליון שקלים בשנת 2023 ו-46 מיליון שקלים בשנת 2024.

שיפוץ ובינוי מסגרות רווחה – תוספת של 150 מיליון שקלים ב-2023 ו-186 מיליון שקלים בשנת 2024.

רגולציה – 26 מיליון שקלים בשנת 2023 ו-64 מיליון שקלים בשנת 2024.

תמריצים לשירותי רווחה בשירותים האזוריים – 25 מיליון שקלים בשנת 2023 ו-60 מיליון שקלים בשנת 2024.

כמו שאני אומר תמיד לעולם הצרכים שלנו רבים יותר מאשר אנחנו מקבלים תקציב. יחד עם זאת אנחנו קיבלנו תוספות משמעותיות שאנחנו מתכוונים ליישם אותן, מתכוונים לעשות הכי טוב שאנחנו יכולים בכל שקל ושקל ולשפר את שירותי הרווחה באופן מתמיד. תודה.

תודה רבה. אני מודה לכם. אני אומר שיש כמה סעיפים שהם מחוקים. אני גם מבין שהאוצר רוצה להחזיק כל מיני חברי כנסת, להגיד להם שנוסיף לכם, העיקר אל תתנגדו. זאת המגמה במשרד האוצר? למה יש סעיפים מחוקים? הרי התקציב עולה.

היושב ראש, איזה סעיפים מחוקים?

לא חשוב. יש למשל את הנושא הזה של סלי מזון. היה תקציב של 50 מיליון שקלים.

התקציב לנושא התמיכה במזון זהה למה שהיה בתקציב 2022. בבסיס התקציב יש 46 מיליון שקלים. למרות הקיצוצים הרבים שעליהם הממשלה החליטה, המשרד החליט לתת תוספות.

תודה רבה. בסדר.

הקיצוצים עליהם החליטה הממשלה לא חלים על משרד הרווחה? הקיצוץ הרוחבי לא חל?

הקיצוץ הרוחבי, לעת הבנייה של התקציב כמו שראיתם אותו וכמו שמוגש כאן לפנינו, בסיס התקציב, אחרי ליל הממשלה, קיצוצים בוודאי חלים על משרד הרווחה. התוספת שמשרד הרווחה קיבל גדולה יותר מסך הקיצוצים וכך למעשה הרבה מהתוספת הוא בחר לשים במקומות - - -

תכף ניכנס לזה.

רגע. לא הבנתי. מה זאת אומרת?

יהיו הרבה שאלות בנושא הזה. אני מבקש שאתם תשיבו עליהן אבל קודם נאפשר למי שנרשם להתבטא.

אולי היא תיתן לנו את התשובה ונחסוך לנו.

לא. אי אפשר.

אחר כך לא יהיה מעניין.

לא, בכל מקרה יהיה מעניין. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. אחרינו חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

תודה רבה. אני רוצה להודות לשר הרווחה השר מרגי.

זה המקום הקבוע שלך כאן בוועדת הכספים, היכן שאתה יושב?

הוא יושב בכותל המזרח של ועדת הכספים.

בדרך כלל המקום הקבוע שלו זה היכן שאתה יושב.

אתה יושב במקומי, אדוני השר.

הכבוד כולו שלי.

תודה רבה. משרד הרווחה הוא אחד המשרדים החשובים ביותר לכלל האוכלוסיות בישראל אבל בעיקר לאוכלוסיות מוחלשות. לאחרונה אנחנו מרבים לדבר על משהו שאנחנו בחברה הערבית סובלים ממנו יום יום וזאת הפשיעה. בדרך כלל אנחנו רואים פשיעה, משרד לביטחון פנים ומשטרה. אבל אחד המשרדים החשובים במניעת פשיעה, בטיפול בגורמי פשיעה, זה משרד הרווחה.

אתם הצגתם כאן במצגת חמש מטרות והצטערתי לא לראות מטרה עצמאית - טיפול בפשיעה בחברה הערבית. מטרה עצמאית. לא למשל אלימות במשפחה או מצוקה כמו שהיה. אני חושב שזה נושא מספיק חשוב, במיוחד לאור המספרים הגואים לאחרונה של מעשי רצח, 65 מעשי רצח עד כה מתחילת השנה, ומשרד הרווחה הוא אחד הכתובות והמשרדים החשובים לטיפול ומניעת הנגע הזה, במיוחד טיפול בצעירים, הכוונה, מניעה, טיפול, שיקום של אסירים.

מונח לפניי נייר של מרכז מוסאווה. משרד הרווחה והביטחון החברתי דיווח כי 79 אחוזים מיישובי התוכנית נמצאים במדד סוציו אקונומי 2 ו-3. לשם השוואה, 24 אחוזים מהרשויות היהודיות נמצאות באותו מדד. אגב, לגבי התוכנית הכלכלית של הממשלה הקודמת, 550, שם היה כתוב שפערים סוציו-אקונומיים אלה באים לידי ביטוי בתופעות העוני ובצריכה מוגברת של שירותי רווחה, גם במבט לאומי. מספר הנפשות במשק בית בחברה הערבית גבוה פי 1.5 מהחברה היהודית אך ההכנסה נטו למשק בית נמוכה ב-33 אחוזים. תחולת העוני של משפחות ערביות בעלי שני מפרנסים הינה 16 אחוזים לעומת 4 אחוזים בחברה היהודית. שיעור המוכרים למערכת הרווחה בשנת 2019 הוא 17.7 אצל ערבים לעומת 10.6 בחברה היהודית. 58 אחוזים, כמעט 60 אחוזים, מהילדים הערבים מתחת לקו העוני. 45 אחוזים מהמשפחות הערביות מתחת לקו העוני.

כמה נקודות. טיפול בתשתיות, מכובדי השר. יש צורך בשיפור תשתיות של מוסדות הרווחה והמחלקות לשירותים חברתיים ביישובי התוכנית בדגש על פיתוח, הקמה והסבה לשימוש במבנים רב תכליתיים. למען הסר ספק, תקציב זה הוא למטרת פיתוח תשתיות בלבד.

יש לציין ש-90 אחוזים מהרשויות הערביות נמצאות באשכול 1 עד 4. כלומר, המצב הסוציו אקונומי בהן נמוך מאוד ומחייב טיפול על ידי הגדלת תקנים בשירותי רווחה. זה המקום לשוב ולדבר על כך שיש עובדים סוציאליים שנוטשים, גם בגלל התנאים וגם בגלל היעדר תקנים. יש להגדיל תנאים של עובדים סוציאליים ובנושא בו אנחנו מטפלים - הכרה במי שלמדו עבודה סוציאלית מחוץ לישראל, בעיקר אוניברסיטאות גם בחוץ לארץ אבל גם באוניברסיטאות הפלסטיניות וגם הירדניות וזאת בגלל המחסור בתוכניות שאתם הכרתם בהן כתוכניות מתאימות.

לגבי התקציב של מחלקות הרווחה. אם התקציב היה מספיק גבוה והיה כולל את כל הרשויות הערביות, יכול להיות שאפשר היה לאבחן מראש ולמנוע מקרי רצח קשים מאוד. כולנו עדיין בטראומה של מקרה הרצח המשולש והמזעזע בטייבה. לא הייתה נורה אדומה במחלקת הרווחה. זה נושא ששווה התייחסות.

באלימות ופשיעה ומעשי רצח, מכובדי השר ואדוני יושב ראש הוועדה, יש נרצחים, יש פצועים ויש פצועי נפש. אנשים עם מצוקות נפשיות בגלל הדבר הזה. יש ילדים שלא מצליחים לישון בלילה בגלל מקרה הירי. מדברים על הרצח אבל יש עשרות אלפי מקרי ירי בשנה בחברה הערבית. עשרות אלפי מקרים. למה אתה עושה כך? כי אתה מתפלא. גם אני מתפלא. עשרות אלפי מקרי ירי בשנה והם לא מדווחים. ברעננה אין מקרי ירי.

יש ישובים שזאת כמעט שגרה יומית.

למשל ברהט לפני חודש היה מקרה ירי, חילופי ירי שנמשכו ארבע-חמש שעות ובסופו של דבר נהרג ילד. עד אז המשטרה לא הגיעה. גם אחרי שהיה ירי במשך ארבע שעות. אתה מתאר לעצמך שביישוב שלך או שלך יהיה ירי של חצי שעה ולא תגיע המשטרה? אין מצב כזה.

אין מצב כזה. נכון.

גם השוטרים נכנסו לשגרה או שזה עניין תרבותי.

מכובדי היושב ראש, לפחות השר הזה לא אמר שזאת מנטליות של ערבים. הוא יושב כאן חצי שעה ולא אמר את זה כי הוא חצי ערבי. הוא בא מהתרבות הזאת. יש אנשים אלימים בכל חברה. אגב, החברה הזאת, החברה הערבית שהמפכ"ל אמר עליה שזאת מנטליות של ערבים ועכשיו היה עוד שר בזוי אחד שאמר אותו משפט ברדיו 103FM, לפני שנת 2000 שיעור הפשיעה בה היה אחד מהנמוכים באזור, במזרח התיכון. עכשיו הוא הגבוה ביותר. יש תהליכים ובתהליכים צריך לטפל. אחרי אירועי 2000 והפגנות 2000 דוח אור אמר שהמשטרה מתייחסת אל הציבור הערבי כאל אויבים ולא כאל אזרחים. התרשלו בטיפול בפשיעה בחברה הערבית, נתנו לנשק לזלוג. אתה יודע מה מקור הנשק מספר אחד בחברה הערבית? בסיסי הצבא.

זאת לא רשלנות. זאת מדיניות.

70 אחוזים מהנשק מגיעים מבסיסי הצבא. יכול לזלוג חודש, חודשיים, שנה, שנתיים, עשר שנים אבל איך זה שמאז הנשק הזה זולג מבסיסי הצבא אפשר לאתר משאית נשק בסודן ולהפציץ אותה מבחוץ אבל מכונית סקודה שנכנסת לאום אל פאחם, נכנסת ויוצאת חופשי, סקודה עם חלונות שחורים. איך זה קורה? משרד הרווחה אחד הכתובות העיקריות לטיפול בנושא הזה.

השר דיבר על ביטחון תזונתי. יש דרישה של כל העמותות שעוסקות בביטחון תזונתי לתוספת של 260 מיליון שקלים לפרויקט החשוב הזה. אגב, אני רוצה דווקא לומר מילה טובה על דרעי שעסק בנושא הזה בשנים האחרונות. הנושא הזה לא היה בטיפול והוא לקח אותו כפרויקט. כולם נהנו מזה, יהודים וערבים. צריך להגדיל את זה, להמשיך את זה ולהרחיב את זה. תודה רבה.

תודה. עאידה, בבקשה.

תודה רבה. אני קודם כל רוצה להודות לך כבוד השר. אני יודעת שאתה נכנסת בכל הכוח לתפקיד ואתה רוצה להביא שינוי. כבר הייתה לנו ישיבה והישיבה התקיימה גם עם פורום מנהלי לשכות הרווחה הערבים והיית קשוב. העלינו שם כמה נושאים שהם ממש חשובים.

אמנם יש לי גם נושאים שהם לכלל האוכלוסייה. מישהו אתמול שאל אותי למה אני מעלה בדיוני ועדת הכספים רק את הצרכים של האוכלוסייה הערבית ואמר לי שאני מאוד מגזרית. אמרתי שאם אני לא אעלה, אני לא בטוחה שיהיו רבים שיעלו. שנית, גפני תמיד מקצץ לי בזמן הדיבור כשאני מגיעה לנושאים הכלליים.

אני רוצה להדגיש שוב את העניין של המצ'ינג. אנחנו יודעים שהרבה מהתקציבים שהיה אפשר לנצל אותם במקומות שהכי חשוב לנצל, תוכניות שהכי חשוב לנצל אותם במצבים של מדרג סוציו אקונומי נמוך, מוחזרים והולכים בחזרה לאלה החזקים כי אלה שהיו צריכים לנצל את התוכניות האלה, אין להם את ה-25 אחוזים. אני הצעתי לכמה שרים – ואני מציעה שוב - להגדיר כמה תוכניות לפי הצרכים של אוכלוסיות כתוכניות בעלות אופי של צורך לאומי, לדרג אותן ולהוריד את המצ'ינג בתוכניות הספציפיות האלה עד למצב סוציו אקונומי 4. כלומר, אם באוכלוסייה הערבית הנושא של טיפול ושיקום וטיפול בנפגעי פשיעה הוא צורך מאוד גבוה, בואו תפטרו את התוכניות האלה מהמצ'ינג של הרשויות המקומיות כך שיוכל להצטרף. אם תרצו להבטיח שהרשויות המקומיות לא יעזבו את החלק שהיו צריכות להשקיע, תתנו את זה בכל שמה שהשקעת בשנה שעברה במצ'ינג, אתה חייב להשקיע בתוכניות נוספות שאתה מכניס. הרי ממילא יש בעיה רצינית.

היה שיח בינינו על העניין של ניצול תקציב מסגרות חוץ ביתיות. אתם אומרים, וזה בסדר, שמכוונים לפעילות יותר קהילתית וקליטה בתוך הקהילה ושירותים בקהילה. מצד אחד חלק מהרשויות המקומיות הערביות או הלשכות כן הולכות בכיוון הזה ואז התקציב שניתן להן מתחילת השנה למסגרות חוץ ביתיות, יש בו עודפים. נלחמנו כדי להגיע למצב שתאפשרו להן שינצלו את המסגרת הזו ב-50 אחוזים. אני מבקשת שהשר ייתן הוראה שאפשר לנצל את כל העודף של התקציב של המסגרות החוץ ביתיות או לפחות 70 אחוזים ממנו ולהעביר אותו לתוכניות אחרות, ללשכה עצמה.

הדבר הנוסף הוא הבינוי וגם הוא קשור לאיוש. אתם מכוונים לעבודה סוציאלית יותר קהילתית ותוכניות קהילתיות. יש לכם תת-איוש. אתם יודעים שכ-1,000 תקנים לא מאוישים. איך תעשו את זה? כלומר, איך אפשר? קודם כל, יש לשכות רווחה שאין להן מקום לעובד סוציאלי נוסף ואין אפשרות לשים לו שם שולחן כדי שישב. אתם יודעים שאלה דווקא הרשויות המקומיות שצריכות הכי הרבה את הבינוי. אתם קושרים את הבינוי - היה לנו מקרה עליו דיברנו - בחובות, ביעילות ועוד. תוציאו את התקציבים של הבינוי מהקשר הזה. תעשו כמו שעשו במשרד החינוך, לא שהם מצטיינים, תעשו להם קופה נפרדת שלא קשורה בשום דבר אחר ותנו להם לבנות חלקים.

בעניין של האיוש. איך אפשר להגביר את העבודה הקהילתית אם אתם בתת איוש ואין לכם מי שיאייש את התקנים? זה אומר שיהיו עוד תקנים שלא יהיו מאוישים ואז העבודה הקהילתית הזאת תקרוס.

הדבר הנוסף שהייתי רוצה לדבר עליו זה הביטחון התזונתי. כשאתם אומרים שלא תהיה הורדה מהתקציב, זה אומר 90 מיליון? לא הצלחתי למצוא את הסכום הזה. התקציב יהיה 90 מיליון שקלים?

או 125.

אני רוצה להבין. הביטחון התזונתי, הסכום הוא 90? הוא 125 מיליון? מה בדיוק הסכום? אנחנו רוצים לדעת מספר.

כל הכבוד ל-ש"ס ולרב דרעי שהכניס את הנושא להסכמים הקואליציוניים אבל הגיע הזמן לבדוק את המנגנון. המנגנון הזה צריך להיות קשור לרווחה ולא למשרד הפנים. אני רק נותנת דוגמה אחת. בכסף שחולק במשרד הפנים נעשתה בדיקה. נמצא שאדם במודיעין קיבל בסביבות 640 שקלים ואדם בקסום בנגב קיבל 14 שקלים בממוצע. המנגנון לא עובד נכון במשרד הפנים כי זה קשור להנחות בארנונה וכולנו יודעים שזה לא עובד בצורה כזאת.

אני חושב שזה צריך לעבור באופן ברור למשרד הרווחה.

בעניין של המעונות השיקומיים. אתם עלולים להגיע למצב בו יקרסו המעונות השיקומיים. מה מתוכנן בעניין הזה של המעונות השיקומיים ותוכניות לטיפול ושיקום?

זה יהיה מאוד מוזר אם עאידה לא תתייחס לתקציבי אלימות נגד נשים. זאת תהיה פדיחה. אני חיפשתי בנרות כמה תקציב יש למרכזי סיוע, כמה תקציב יש למקלטים, ואני הלכתי לפי ההמלצה שלך כבוד השר לא להכניס שום חוק שאין לו כיסוי תקציבי. אני הצלחתי לחוקק את החוק של טיפול בגברים אלימים ונעשתה הקצאה תקציבית משנה שעברה בסכום של שבעה מיליון שקלים. האם ההקצאה התקציבית שנעשתה אז מועברת לשנה הזאת כדי לאפשר את הקיום? הוויכוח על מיקור חוץ, נדבר עליו אחר כך אבל כמה אתם מקצים לחוק הזה והאם מביאים בשנה הזאת את התקציב שאושר בשנה שעברה.

חנן, אתה תצטרך להשיב על השאלות האלה.

אדוני היושב ראש, כבוד השר. שמעתי אותך בתחילת הדיון ובאמת דיברת מעומק ליבך. אני מכיר אותך הרבה שנים ואני יודע שאתה השר המתאים במשרד המתאים. אני יודע שהנושא הזה קרוב מאוד לליבך אבל אני רוצה לדבר בנושא התקציב ואתה אמרת שהתקציב לא ייפגע אלא אפילו יעלה בקרוב לשני מיליארד שקלים בשנתיים הקרובות. כולנו יודעים שיהיה קיצוץ רוחבי. חבל שאנחנו לא מביאים את זה ואני פונה לאוצר ואומר שאנחנו לא נאשר כאן תקציב שבאמת אחרי שהוא יעבור, תבואו לכאן עם קיצוץ תקציבי רוחבי למשרדים. אם היינו יודעים עכשיו כמה קיצוץ מתוכנן במשרד הרווחה, כמה תוספת תהיה למשרד הרווחה, היינו מאשרים יותר תקציב ומבינים אותו יותר מאשר להגיע לכאן עם תקציב חסר. אני חושב שהתקציב שמובא בפנינו הוא לא התקציב שיהיה בסופו של דבר למשרד הרווחה.

דיברת על הנושא של מחסור בכוח אדם. לא שמענו מה התוכנית של משרד הרווחה על מנת לתגבר את כוח האדם כי אתה וכולנו רוצים שהאנשים עם מוגבלות יהיו בקהילה, יהיו מחוץ לבית, לא יישארו בבית, ישתלבו. אין אחד שלא רוצה את זה אבל אתה מביא את זה בלי להביא תוכנית מוסדרת לוועדת הכספים כדי שנראה אותה ואת התקציבים מוקצים על מנת להגדיל את כוח האדם. שמעתי שהמספר של האנשים המקצועיים החסרים בנושא הזה יכול להגיע ל-1,000. לכן צריך תוכנית מסודרת ואפילו תוכנית רב שנתית ולא תוכנית של שנה. זה לא יכול לבוא בשנה אחת. זה לא יכול לבוא בתקציב אחד אלא צריך לבוא בכמה תקציבים. הנושא של כוח אדם הוא נושא מאוד חשוב, נושא שיעזור. אתם בעצמכם אמרתם ששליש מהאוכלוסייה צריכים מענה במשרד הרווחה.

נושא המצ'ינג. אני העליתי את הנושא בהתחלה. אני מכיר את הנושא מרשויות מקומיות. הרבה רשויות מקומיות, לא רק במגזר הערבי אלא גם במגזר היהודי וגם במגזר הדרוזי, אין להן את היכולת לתת מצ'ינג ולכן הרבה תוכניות מפספסות בגלל הנושא של המצ'ינג. אני רוצה לקבל תשובה לשאלה מה עושים עם אותן רשויות שבאמת מחמיצות תוכניות חשובות מאוד בגלל מחסור תקציבי שיש להן.

נושא נוסף עליו אני רוצה לדבר. הוכנה תוכנית למגזר הערבי וגם למגזר הדרוזי. עברתי על התקציב ולא ראיתי בו תקציב ייעודי. מה שציינו בתוכנית, לא ראיתי בתקציב לרשויות המקומיות הערביות והדרוזיות. גם בבינוי, גם בטיפול, בכל מה שקשור לרווחה, מה שהוקצה בתוכניות החומש ובתוכניות תלת שנתיות למגזר הדרוזי – לא ראיתי בתקציב. אולי תאירו את עיניי כדי שאראה זאת בתקציב כי אולי פספסתי למרות שאני חושב שלא פספסתי כי עברתי יותר מפעם אחת כדי למצוא את התקציב גם למגזר הערבי וגם למגזר הדרוזי ולא מצאתי אותו.

במגזר הדרוזי יש פיתוח.

ראיתי את זה אבל יש עוד תקציבים שם ולא מצאתי אותם. כל שנה אני רואה את אותו סעיף. שנים רבות אני עובר על התקציב ורואה את אותו סעיף פיתוח.

גם כשהיית באוצר?

שנה אחת הכנת את התקציב.

נכון, לכן שמנו שם תקציבים.

ניצולי שואה. אדוני השר, אני זוכר שבממשלה הקודמת הגדלנו את המענק לניצולי שואה בקרוב ל-60 אחוזים. האם יש תוכנית גם בתקציב הזה להגדיל את מענק לניצולי השואה? כולנו יודעים שהאוכלוסייה הזאת היא אוכלוסייה נזקקת והיא אוכלוסייה שצריך לעזור לה. אמרת כאילו תוקפים על כך שאין תקציבים ולא יכולים לקנות תרופות, אבל תראה, כל אחד מהיושבים כאן רוצה שהאנשים האלה יחיו בכבוד ושיהיה להם טוב במדינת ישראל. אין אחד שלא רוצה את זה.

עוד נושא אחד בעניינו פנו אלי הרבה מהמגזר הדרוזי. אדוני השר, זה דבר מאוד חשוב. פנו אלי הרבה משפחות יש להן בנות שעברו את גיל 21 והן עם מוגבלות מאוד קשה, גם פיזית וגם שכלית, ואלה ילדות שזקוקות לטיפול אבל אחרי גיל 21 אין להן מסגרת. הילדות האלה נשארות בבית והמשפחה מטפלת בהן. או האבא או האימא מוותרת על עבודה ונשארת בבית עבור אותן ילדות. מה המשרד יכול לעשות עבור אותם ילדים מסכנים שזקוקים הכי הרבה לטיפול?

תודה רבה. ולדימיר ואחריו אימאן.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אדוני השר, קודם כל אני מאחל לך הצלחה. זה משרד מאוד חשוב.

תדע לך שלא לכל אחד ולדימיר מאחל כאן הצלחה.

בדיוק. זה אירוע נדיר.

יש לנו שר מיוחד וכולנו אוהבים אותו. מרגי חבר של כולם.

ברשותכם, אני רוצה להתייחס לחמש סוגיות. קודם כל, יש לי שאלה שהיא יותר מתמטית. אדוני השר, אתה אמרת שאף סעיף בתקציב לא ייפגע. אין לי סיבה לא לסמוך עליך. אבל אני יודע שהיה כבר קיצוץ רוחבי של אחוז וחצי ועוד שלושה אחוזים בדרך ואני יכול להעריך, לא בזהירות, שלאור מצב הכנסות המדינה בהמשך השנה יידרש עוד קיצוץ. כיצד זה מסתדר מול האמירה שלך?

חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. העברנו את החוק הזה בלילה ההיסטורי ההוא בכנסת הקודמת. זה אתגר מאוד מאוד גדול של המשרד. אתה צודק אבל זו מטרה ערכית, ציונית מהמעלה הראשונה וחשוב מאוד שהמשרד יתרכז בה.

לכן פתחתי בה.

קצבאות אזרח ותיק. קצבת אזרח ותיק נשחקה מאוד ב-20 השנים האחרונות ובטח עכשיו בתקופה של אינפלציה גבוהה. לפני שנה היו מגעים לגיבוש מתווה הדיפרנציאלי להעלאת קצבת אזרח ותיק. יושבת כאן השרה לשעבר מירב כהן שהייתה חלק מהמגעים. אני ציפיתי שהרפורמה הזאת תיכנס למסגרת חוק ההסדרים ולצערי לא מצאתי אותה. גובה הקצבה היום הוא פשוט עלוב, הסכום הוא 1,560 שקלים ואנחנו חייבים להעלות את הסכום. אני אשמח לשמוע את ההתייחסות שלך.

הסוגייה של הביטחון התזונתי. יש בישראל כחצי מיליון משפחות שנמצאות של אי ביטחון תזונתי. ושוב, בסוף אנחנו כאן בדיונים על התקציב ולא בוחנים כאן את היושרה של השרים. אתה אמרת שזה יהיה וכרגע אין מענה אמיתי בתקציב. אני אשמח מאוד אם כן יהיה מענה אמיתי בתקציב ולא ברמה של הבטחות של השרים אלא ברמה של המספרים כי בסוף אנחנו מאשרים כאן מספרים ולא הבטחות.

הסוגייה האחרונה, אני חושב שעאידה כבר דיברה עליה, היא מעונות יום שיקומיים. הבנתי שיש מעונות שנמצאים היום בסכנת סגירה והילדים עלולים להישאר בבית. אני מאוד אשמח להתייחסות של המשרד. תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צוהריים טובים לכולם. כמובן שאני מצטרפת לברכות ואיחולי הצלחה מכל הלב. אין ספק שאני סומכת גם על האיש שחשוב לו הנושא הזה ובטוחה שכבודו ידאג ליישם את מה שהצגת כאן.

אני רוצה להתייחס גם כעובדת סוציאלית.

אתם מבינים למה חסרים לנו עובדים סוציאליים? הם באים לכנסת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מנסה לאורך כל הדרך להראות שיש אפשרות להשפיע גם משם. אני רואה קשר ישיר בין המעמד של העובדים הסוציאליים לבין המצב של האוכלוסייה והסטטוס של משרד הרווחה והתקציב של משרד הרווחה. אני חושבת שאם אנחנו באמת רוצים לתת את השירות הנאות והראוי לאנשים ולהוציא אותם ממעגלי המצוקה ולא רק ממעגלי העוני, צריכים קודם כל להוציא גם את העובדים הסוציאליים ממעגלי העוני. לא יכול להיות שעם השכר שהם מקבלים עבור עבודתם, השעות הם משקיעים והמספר הנוראי שהם אמורים לתת לו מענה ובטוח שהם לא מצליחים, שאנחנו נראה שינוי בטווח הארוך.

אני חושבת והייתי רוצה לראות איך בתוך התקציב הזה מתחיילים לראות ניצנים של שינוי המעמד של העובדים הסוציאליים מבחינת תנאי העסקה ואני עוד לא מדברת על המבנים ועל הביטחון האישי של העובדים הסוציאליים במקומות בהם הם עובדים ובמיוחד אם אנחנו מדברים על מחסור באיוש של התקנים וטוב שאנחנו אומרים שיש מחסור באיוש ולא תמיד זה נובע ממחסור בעובדים סוציאליים. אני יודעת וגם אתה והצוות במשרד יודע שיש עובדים סוציאליים שלא עובדים במקצוע כי לא משתלם להם לעבוד במקצוע וגם לא בטוח לעבוד בו. לכן אם אנחנו נשים דגש על הנקודה הזאת, אנחנו נפיק הרבה תועלות בהמשך.

בנושא של ההדרה ושל העוני. כל שנה אנחנו מסתכלים על דוח העוני, גם הדוח של הביטוח הלאומי וגם הדוח האלטרנטיבי, ולצערי הרב אנחנו תמיד נמצאים באותה סיטואציה ולא רואים שם בשורות אלא להיפך. אני רוצה להסתכל על העוני לא רק במובן החומרי למרות שזה מאוד חשוב. אם אנחנו נדבר על עוני רק ברמה החומרית, אנחנו גם צריכים לדאוג לא רק לדבר על הלחם אלא אנחנו צריכים לדבר על האפשרות של תזונה בטוחה שמאפשרת גם גדילה של ילדים ושל תינוקות שהם בריאים קודם כל בגופם ואז גם יהיו בריאים בנפשם. לכן אני מייחלת ליום הזה ואני מקווה שבקדנציה שלך אתה תתחיל לעבוד על הסוגייה של יציאה גם מהעוני החברתי ולתת לאנשים שנמצאים במעגלים האלה לא רק את הדבר החומרי אלא להתחיל לתת להם את החכות ולאפשר להם לקבל כלים. אם לא לדור של האבות, אז לפחות לדור של הילדים. לאפשר להם מסגרות שמייצרות גם אפשרות לימודית וגם אישיותית, שתיתן להם חוסן אישי וחברתי כדי שיוכלו לצאת מהמקום הזה.

אני יודעת שזה דבר ארוך טווח אבל צריך להתחיל בנקודה ברורה עם תוכניות ברורות ולדאוג גם למשאבים הדרושים בסוגייה הזאת.

לא אחזור על הסוגייה של הביטחון התזונתי. שמענו כאן לגבי הסכומים שהייתה התיימרות לתת אותם. אנחנו מודעים ומודעות למגבלות של התקציב אבל המגבלות של התקציב הן גם סדר עדיפות ולכן חשוב גם להגיד כאן מה באמת יישאר אחרי הקיצוץ ומה המנגנון דרכו הוא יחולק. אני יודעת שאם אנחנו נשים את זה בתוך משרד הרווחה, זה כאילו עדיין יחזיר אחורה את משרד הרווחה למקום של הסעד ולא למקום של הרווחה אבל בכל זאת אם אנחנו עדים, ואנחנו כן עדים וראינו, לכך שהכרטיסים והתקציבים חולקו בשנתיים האחרונות במיוחד בתקופת הקורונה, אני חושבת שהיה פספוס אחד גדול ואני חושבת שיש לי הרבה שותפים למחשבה הזאת.

נקודה אחרונה. עבודה קהילתית. אני חסידה גדולה של עבודה קהילתית ואני מאמינה שמשם תבוא הישועה כי בעבודה קהילתית אפשר באמת שתהיה סולידריות חברתית של כולם שיכולים לעבוד ביחד ולהיות מנוף ליישוב ולחברה עצמה. אני מצפה לראות בתקצב הבא דגש מאוד מיוחד על עבודה קהילתית.

על הנקודה של המצ'ינג חבריי דיברו. אני רוצה לתת דגש על הרשויות שכבר נמצאות בחובות. בקרוב יש לנו ישיבה בקשר לאחד היישובים. דווקא היישובים האלה שהם במצוקה קשה, צריך לשים עליהם את הדגש.

ברכות לכבוד השר, האדם הנכון במקום הנכון. יש לי מספר שאלות. כידוע בקדנציה הקודמת הייתי יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד ויש הרבה מאוד שאלות והרבה מאוד דיוני המשך שמקיים ידידי חבר הכנסת אלי דלל היושב ראש הנוכחי שעושה בוועדה עבודה נפלאה. בשנה שעברה קמה התוכנית הלאומית להצלת מערך בריאות הנפש לילדים ונוער שאנשי משרד הרווחה עם משרד החינוך והבריאות הקימו. התוכנית הזאת קמה כדי לתת מענים רגשיים ונפשיים לילדים ונוער, מאחר ואנחנו יודעים שיש עלייה דרסטית, במיוחד אחרי הקורונה, בשיעורי דיכאון וחרדה ומצוקות נפשיות של ילדים ונוער.

השאלה הראשונה היא כיצד צפוי משרדך לתקצב את רכיבי התוכנית שבאחריותו. שאלה שנייה היא מה הם הרכיבים שתוקצבו והאם מדובר בתקציב תוספתי על הקיים היום.

מספר הילדים ובני הנוער שזקוקים למענה אשפוזי גדל בצורה מאוד מאוד משמעותית. אני זוכרת את הדיונים שקיימנו בנושא עוד בקדנציה הקודמת. נוצר עוול כלפי ילדים שנמצאים היום באשפוז והם נשארים באשפוז למרות שזה פוגע בהם. הם כבר צריכים להשתחרר אבל אין להם לאן להשתחרר. האם התקציב השנה נותן לכך מענה? אין צורך להחזיק ילד באשפוז שפוגע בו.

שאלה שלישית ואחרונה. היום ילדים שיש שנפגעו מינית זכאים לקבל טיפול במרכזי טיפול ייעודיים לפגיעות מיניות ללא עלות. לעומתם ילדים נפגעי אלימות שהשלכות הפגיעה בהם קשות לא פחות לא זכאים לשירות דומה. השאלה היא איך צפוי משרד הרווחה לפעול כדי לממן שירותים טיפוליים גם עבור ילדים שהם נפגעי אלימות. תודה רבה.

חשוב לי לומר שזה חס וחלילה לא ביקורת שהיא אישית ואני מאוד מאוד מעריכה את כל העוסקים במלאכה, את גפני, יושב ראש הוועדה, שעשה רבות למען שורדי השואה.

נכון. ועדת הכספים עבדה על זה.

לכן לא קיבלת תגובה כמו שקיבלה מרב מיכאלי.

וגם אותך מרגי, השר מרגי, אני אוהבת מאוד. אני רק אגיד לך שהביקורת של שורדי השואה לעניין התרופות נוגעת לתרופות שלא בסל. על כך הם מלינים.

אני רוצה להגיד לך שאני עוסק בנושא של ניצולי השואה במשך כל השנים שאני כאן. את יודעת את זה.

נכון.

השר דיבר על האווירה שנוצרה שכאילו לא מטפלים בנושא של ניצולי השואה ולא היא. לא מטפלים מספיק - אני מסכים, צריך לטפל יותר – אני מסכים, אבל לא מטפלים? את יודעת שתמיד הרנטה הגרמנית הייתה הדוגמה הטובה ביותר. היום מדינת ישראל נותנת לניצולי השואה יותר מהרנטה.

יושב ראש הוועדה, עשית רבות וגם חשוב לי לומר בפורום המכובד הזה שתודות לרצון הטוב שלך גם הקמנו את הוועדה למען שורדי השואה בכנסת הנוכחית כי אתה נתת לזה את ברכת הדרך ואני מוקירה את זה. באמת יש כאן אנשים נהדרים אבל אחרי שנתנו את כל האמירות האלה, התקציב הנוכחי שהגיע מבחינה חברתית, מה שהממשלה הזו אישרה תחת ידה, אין בו בשורות חברתיות ובפרט אין בו שום בשורה לשורדי השואה. זה לא מבטל את מה שנעשה שנים קודמות, שגם לי הייתה הזכות לקחת חלק בזה, גם ליושב ראש מפלגתי יאיר לפיד יש מניות רבות והוא הביא מיליארדים לנושא הזה, אבל אנחנו עדיין במצב שיש סדר גודל של 40 אלף שורדי שואה עניים. זה המצב הנתון. כל ממשלה בעשור האחרון הביאה משהו, תרמה משהו בתקציב, משהו תוספתי כדי לצמצם את התופעה הזו והממשלה הזו לראשונה לא הביאה משהו תוספתי וזאת עובדה. זאת לא פוליטיקה אלא זאת עובדה.

הלוואי שמכאן, מהשולחן הזה, נגיד אוקיי, נעשה כאן עוול בממשלה, בואו נתקן את העוול הזה בדיוני התקציב בכנסת. אני אשמח מאוד להעביר לכם רשימה של אפשרויות שאפשר להשקיע בהן מהגדלת המענק השנתי לאלו שמקבלים רק פעם בשנה סיוע ושם תופעת העוני, דרך סיוע בתחום הסיעוד לשורדי שואה. גיל ממוצע 86, כמעט כולם סיעודיים. יש המון מה לעשות וראוי שלפחות ניתן לזה משהו. אגב, ראש הממשלה ביקש לקחת אליו את הרשות לשורדי שואה כיוון שזה היה חשוב לו ולצערי למרות שהוא לקח את התחום הזה תחת חסותו, הוא לא הביא בתקציב שקל תוספתי לשורדי השואה וזה לא ראוי. זה באשר לשורדי השואה.

סוגייה שנייה, אזרחים ותיקים. אנחנו בקדנציה הקודמת עשינו תוכנית חירום לאזרחים ותיקים הבאנו תוכנית של שלושה מיליארד שקלים שהושקעו בהעלאת קצבת השלמת הכנסה ל-250,000 אנשים. העלינו את הסכום ל-3,800 שקלים, הגדלנו את הסיוע בשכר דירה, שינינו את מנגנון הדיסריגרד. עשינו שורה של דברים. המהלך הבא שגיבשנו היה לעזור לא למעמד הנמוך ביותר אלא למעמד הביניים-נמוך. בנינו תוכנית לקצבת זקנה דיפרנציאלית. היום קצבת הזקנה היא אוניברסלית. אם רוצים להעלות את הכול, נגיד שלכולם תהיה קצבה בגובה של שכר מינימום, שזאת סיסמה ששומעים הרבה, העלות של זה היא 80 מיליארד שקלים בשנה. זה לא ריאלי. אפילו כשאני באופוזיציה, אני לא אגיד דברים פופוליסטיים. זה לא ריאלי לעשות דבר כזה. כן בנינו מתווה שהוא אפשרי בסכום של 3.7 מיליארד שקלים, משהו דיפרנציאלי שנותן קצבה של 4,000 שקלים במקום 2,200 שקלים. 4,000 שקלים למי שהכנסתו מפנסיה ועבודה נמוכה מ-6,000 שקלים וזה הולך ופוחת. זה גם מתקן עיוותים. מי שיש לו רכב היום לא זכאי לקצבה מוגדלת למרות שמה זה רכב היום עם התחבורה הציבורית הגרועה שיש לנו? זה מצמיד את הקצבה לשינויים בשכר הממוצע ולא למדד כי המצב היום גורם לכך שהקצבה לא רק שהיא לא עולה אלא היא נשחקת. העברתי את זה לכל הגורמים הרלוונטיים. זה נבנה עם מומחים מביטוח לאומי, ממשרד האוצר, זה משהו פיזיבילי ואני אשמח להעביר את זה ואולי תצליחו לעשות עם זה משהו. לרוב השינויים הגדולים קורים בדיון בממשלה אבל אם נצליח לעשות שינוי גם בדיונים בכנסת, אני כחברת אופוזיציה אמחא כפיים, אברך אתכם וננהג בצורה הכי עניינית, אם זה עושה טוב לאזרחים הוותיקים.

נושא אחרון. בשנת 2017 הייתה הוועדה הבין-משרדית שהוציאה מסקנות איך אנחנו ממגרים את האלימות בתוך המשפחה. הוועדה הזו קבעה שכל שנה התקציב למימוש התוכנית יגדל ב-50 מיליון שקלים. דה פקטו זה לא קרה. אנחנו הבאנו את זה ל-150 מיליון שקלים והשנה זה היה אמור לגדול בעדו 50 מיליון שקלים. האם זה קרה? האם התקציב של מימוש הוועדה למיגור האלימות במשפחה גדל ב-50 מיליון שקלים, קרי, מ-155 שקלים בבסיס ל-205 מיליון שקלים? זה היה הסיכום. לא הצלחתי לקבל תשובה כשקראתי את התקציב כי זה מבוסס על פני הרבה מאוד סעיפים. הייתי שמחה לקבל על זה תשובה ברורה. תודה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה רבה לך אדוני השר. קודם כל, אני מברכת על הדיון הזה ואני רוצה להודות מראש על הקשב ועל תשומת הלב לכל הנושאים החשובים שעולים כאן. אני רוצה למקד את הנושא שעליו אני רוצה לדבר בנושא אלימות מינית. כבוד השר התייחס בתחילת הדיון לנושא של אלימות במשפחה אבל גם הנושא של אלימות מינית הוא נושא מאוד מאוד חשוב. אני עוסקת בכל מה שקשור באלימות כנגד נשים ובכלל נושאים שקשורים בנשים וחשוב לי מאוד למקד את הנושא בהחלטה שנעשתה על ידי הממשלה הקודמת.

קודם כל, אני רוצה לציין שהמשטרה מעריכה על בסיס נתונים שיש לה מדוח איגוד מרכזי הסיוע שיש יותר מ-200 תקיפות מיניות ביום. זה נתון שהמשטרה נוהגת להשתמש בו על בסיס יומי. הממשלה הקודמת הכריזה על תוכנית מאבק באלימות מינית במסגרת החלטת ממשלה 1889 של קידום זכויות נפגעי עבירה בהליכים משפטיים ושיפור המענה הממשלתי. ההחלטה הזאת באמת התחילה לפעול ביותר מ-100 רשויות במדינת ישראל ובמסגרתה צריך להעביר את העוסקים בדבר, את הצוותים של העובדים והעובדות הסוציאליים הכשרה. מדובר על בסביבות 550-500 אנשים שצריכים לעבור הכשרה ייעודית בנושא הזה של משרד הרווחה שכוללת קורסים וליווי של אנשי המקצוע כדי ללמוד את החקיקה החדשה הזאת וללוות את הנפגעים גם המשפטי. הבעיה היא שבתקציב הזה זה לא תוקצב. ההכשרה כבר נבנתה על ידי משרד הרווחה, הכול מוכן, רק צריך לתקצב את הדבר הזה.

אני מפצירה ומבקשת מאוד שתוציאו לפועל את ההכשרה לצוותים הקיימים ותעסקו בנושא הזה שהוא באמת נושא שחייבים לשים אותו על סדר היום הציבורי. אנחנו רואים גם אלימות במשפחה וגם אלימות מינית גואה. אסור לנו להתעלם מהדבר הזה וזה ביכולתכם לקדם את זה. אני ממש מבקשת התייחסות לנושא הזה.

הנושא השני, קצר מאוד, נושא של מחסור בכוח אדם במסגרות לאנשים עם מוגבלויות. אני אשמח שתתנו על זה את הדעת ותתייחסו לזה.

אדוני השר, תודה על פועלך ותודה לצוות שלך. אין ספק שהעבודה שלכם היא עבודה כפוית טובה והיא לא פשוטה.

שאלה ראשונה. דוח העוני מגדיר כמעט כ-28 אחוזים מדי שנה של ילדים שחיים מתחת לקו העוני. אנחנו בוועדה לזכויות הילד ראינו ושמענו לא מעט עדויות על כך שילדים הולכים לישון רעבים. חלק גדול מהילדים באים מהמגזר החרדי והערבי. האחוז הזה כמעט ולא משתנה מדי שנה. מה אתם עושים כדי להקטין את אותו אחוז בדוח העוני.

שאלה שנייה. יש רשויות שהן יחסית רשויות חזקות. אתם נותנים מצ'ינג. נניח שיש איזשהו תקציב ל-100 עובדים במחלקת הרווחה או מינהל הרווחה בעירייה מסוימת עם מצ'ינג מסוים. אותה רשות רוצה ומגייסת יותר עובדים כדי לשפר לתושבים שלה את היכולת של העשייה שם. אתם משתתפים באותם עובדים נוספים או שאתם מגבילים את המספר?

קודם כל, כבוד השר, תרשה לי לפרגן לך. אתה יודע שלא הרבה אני עושה את זה אבל הלב הנכון הוא באיש הנכון. אתה פשוט כך. אני מכיר אותך עוד מהיותי ילד ואני חושב שבאמת אתה ראוי לתפקיד הזה.

נקודות קצרות. דיברו על עובדים סוציאליים שלרוב אלה עובדות הסוציאליות. כל פעם מדברים על העלאת שכרם אבל אדוני השר, צריך לעשות מעשה עם העובדות הסוציאליות. יש להן לב רחב, הן עובדות קשה, עושות עבודת קודש אבל תמיד נשארות מאחור בשכר המשולם להן. צא לשוק הפרטי ותראה כמה משתכרות שם העובדות הסוציאליות וכמה משתכרות במגזר הציבורי ואז תבין על מה הן מדברות ועל מה הן מתלוננות. הן לא מסוגלות להשבית. תאמין לי שכל פעם שהן רק חושבות על זה, הן לא ישנות לילות.

נגעת במעונות היום השיקומיים. בטח עוד ידברו בהם כאן אבל אני אגע בדבר אחד שהוא מאוד חשוב. היה הסכם שכר עם הסייעות ובסופו של דבר הסייעות בורחות מהמעונות השיקומיים. הן רוצות להישאר אבל הן בורחות, וזה למה? כי קשה. בסופו של דבר יש לנו גם את יוקר המחיה וצריך להביא לחם הביתה. כשהן לא מצליחות, הן בורחות עם דמעות אבל הן בורחות.

הנושא של הביטחון התזונתי. אני יודע שאתה לא תיתן שיפגעו בנושא הזה אבל חשוב גם לומר את זה. ביטחון תזונתי מחולק במשרד למספר סעיפים כאשר יש ביטחון תזונתי של המשרד שתקציבו הוא 45 מיליון שקלים, יש את סלי המזון, קמחא דפסחא שמגיע פעמיים בשנה עם תקציב בסך 46 פלוס 10 מיליון. אתה יודע שהסכום של 45 מיליון גדל ל-100 מיליון. אני יודע שגם הגדלת את הקמחא דפסחא בעוד 5 מיליון כך שבעצם אנחנו עומדים על 51 מיליון.

זה לא מופיע בתקציב.

לכן אמרתי שחשוב שזה יהיה.

דבר אחרון, נושא שמאוד נוגע לליבי. בעבר טיפלתי בנוער בסיכון במגזר החרדי ואני רוצה להגיד לך שהנוער בסיכון בכלל ובמגזר החרדי בפרט נמצא בסכנה. נסגרות מסגרות. יכולים לומר לנו שהיה כך או כך, אבל לא מעניין. צריך לפתוח מסגרות חדשות. אם מסגרות קיימות לא יודעות לקיים את עצמן בכל מיני דברים, קח צוות שידריך אותם וייכנס לקרביים שלהם על מנת לעזור. אתה יודע שהיום חלופת מעצר במגזר החרדי לא קיימת? לצערנו גם אצלנו צריך את זה. בוא נשים את הדברים. במשמרת שלך צריך שייפתחו ושלא ייסגרו מסגרות כאלה. צריך להוסיף עליהן בכלל אבל בפרט במגזר החרדי. תודה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. קודם כל, בהצלחה רבה אדוני השר. בהצלחה לצוות. אני מברכת את הצוות הנהדר שלך.

יש סוגייה אחת שאני מבקשת שתתייחס אליה. מה התקציב שהוקצה למרכזי היום לקשיש? אתה יודע כמה זה חשוב. זה מונע את ההידרדרות של הקשישים.

השתתפתי בדיון בוועדת הפנים בנושא המצ'ינג. שמענו שם שיש תוכניות כמו נושמים לרווחה, מרכזי עוצמה שהמצ'ינג כן חל עליהם ולעומת זאת יש תוכניות שהמצ'ינג לא חל עליהן ואין תקצוב דיפרנציאלי. לא ידעו להשיב לי למה התוכנית הזאת היא כן דיפרנציאלית ואילו על התוכנית השנייה לא חל מצ'ינג.

השאלה הנוספת היא מדוע עד היום ממשלת ישראל לא מחליטה על סל בסיס של שירותי רווחה שלו זכאים כל תושבי המדינה. האם אתה יכול להתייחס ולומר מה עלות סל כזה, מה הפער בין סל השירותים הבסיסיים לבין צורכי התושבים ואיך ניתן לחשב את גודל התקציב החסר, בין תקציב הרווחה הרצוי לבין המצוי. תודה.

כבוד יושב ראש הוועדה, ביקשת לקצר אבל אני כן חייבת לפתוח ולומר לשר יעקב מרגי בהצלחה גדולה. עוד בטרם המינוי כתבתי שהאיש הנכון במקום הנכון. הזדמנות גם לומר תודה לצוות שלך שלא מעט פניות ציבור עוברות אליו והטיפול הוא מדהים. היה מקרים כמו מקרה של אישה שביתה נשרף, שורדת אלימות וגם בית תמחוי ועוד דברים נוספים שאני יכולה לומר שלא קל לטפל בהם אד הוק אבל הם טופלו ותמיד היו תשובות. זה לא מובן מאליו כי לא כל השרים עונים וצריך לומר את זה.

בהמשך למה שאמרה חברתי עאידה. זה מאוד בעייתי כשאנחנו לא יודעים את התקציב לתוכנית למיגור אלימות ורצח נשים כשהוא מסתתר ואי אפשר להבין מה נוסף אליו, מה נשאר בו, מה לא. דווקא בסוגיות הבוערות הלאומיות האלה צריך שזה יהיה כמה שיותר שקוף וברור כדי שנוכל גם לשפר ולתקן.

לגבי התוכנית לאי ביטחון תזונתי. קראתי גם את גילוי הדעת של פרופסור סטריאר, יושב ראש המועצה לביטחון תזונתי. אני אפילו אומר בגילוי נאות שאני עוקבת אחריו שנים. הוא הקים את מיזם שרשרת לניתוק העוני בחיפה ועשה המון דברים מאוד ברורים. זאת אומרת, זה אדם שאני יודעת שההבנה שלו על עוני ועל נסיבות העוני ומורכבות החיים היא חלק ממה שגם הביא אותו לכתוב. לכן כשהוא אומר שצריך להיות גם מתכלל אחד מוכשר לזה והרווחה היא הגוף הזה, בגלל הידע המקצועי והניסיון שנצבר לאורך השנים וחשוב לשמור עליו, אני חושבת שזאת עמדה שחייבים לדון בה ולהבין אותה. אני מסכימה עם מה שאמרת שאם משרד אחר משיג עוד כספים, זה מבורך ונכון אבל שאלת התכלול חייבת להילקח כאן בחשבון מי הגוף האמון המקצועי שאנחנו סומכים עליו שלא יעשה מסחרה בתלושי מזון, שלא יעשה כל מיני דברים שאחר כך מעלים סימני שאלה אלא גוף שאנחנו באמת יודעים שהוא נועד לצמצם את זה.

מפאת קוצר הזמן אני מדלגת על חלק מהשאלות. עם שליחות ועבודת קודש לא משלמים חשבונות. אני אמשיך כאן את נושא חסות הנוער מאחר ואני מבקרת במוסדות הללו. אני עושה ביקורי פתע בכללי אבל חסות הנוער זה מקום שקרוב לליבי גם בגלל ההיכרות ארוכת השנים. הנוער הזה שבצו מדינה נשלח אל מסגרת מחוץ לקהילתו, להווייתו, למשפחתו, הוא הנוער הכי חשוב כי מוסדות חסות הנוער - שבעיניי צריכים להיות תחת המדינה אבל הם לא תחת המדינה - הם ההזדמנות האחרונה של אותו נוער. הם גם מגלמים את אחריות המדינה על אזרחיה. כשאנחנו הופכים את המקומות האלה לחצר האחורית, אנחנו אומרים כאן אמירה. לא יכול להיות שדופק ושכר מינימום זה הקריטריון לקבל אנשים. אתה מדבר על פרופסורה ואני איתך, זה חייב לייצר פרופסורה, אבל במכרוז שהיה בזמנו שהוציאו לחברות בורסאיות את החברות האלה ואת כל הנזק שעשו לפני כמה שנים, נוצר נזק רב. לא רק שאנשים טובים, ככל שהם יבואו עם שליחות, לא מבינים איך לטפל בנוער הפצוע הזה – אני אומרת את זה כי הוא עבר הרבה בחייו – הם לא פעם עושים נזקים כפולים. אני לא מדברת רק על תת כוח האדם אלא על היעדר ההכשרה.

דיברנו כאן על ביטחון תזונתי. לא פעם הנוער הזה נשאר בלי ארוחת ערב כי אין מספיק מנות. אני יודעת את זה כי אני מדברת עם המדריכים. זה אומר שסופרים מנה לבן אדם וזה כל כך קמצני שהם לפעמים נשארים רעבים. האם זה מה שאנחנו עושים? אנחנו כמדינה שולחים בצו בית משפט, מחייבים אותם להגיע למקום הזה ואז משאירים אותם רעבים?

אלה סוגיות גדולות. בושה לאגף תקציבים ולאוצר שבכוונה מתקצב בחסר, שבונה על פילנתרופיה שתשלים את האחוזים החסרים. פילנתרופיה אמורה להיות הערך המוסף, האקסטרה, ימי הכיף, ההכשרות ומה שאפשר לעשות עם פילנתרופיה אבל היא לעולם לא אמורה להחליף את התקצוב המחייב והברור של המקומות האלה. את זה צריך להעביר מן העולם.

אני אומרת לך כבוד השר, אם יש מלחמה לעשות אותה, זאת המלחמה בתקצוב החסר של המוסדות האלה. הדבר הזה פשוט גוזר עליכם קיצוצים, להתחנן לתורמים ולקרנות במקום להבין שתפקידה של הפילנתרופיה היא הערך המוסף ולא להחליף את המדינה.

אני מקצרת אבל רוצה להתייחס לנושא אחרון שהוא מרכזים לטיפול בנפגעי עבירה ועבירות מין. בשנה שעברה אני העברתי בכספים קואליציוניים 2.5 מיליון שקלים שלא עברו עד עכשיו. אנחנו דנו בזה כמה פעמים. כל הזמן קושניר ביקש חוות דעת. אני חייבת לומר שיושב ראש הוועדה הקודם קושניר ניסה ללחוץ יחד איתי בנושא הזה. 2.5 מיליון שקלים, ילדים שנפגעו בעבירות מין, ילדים שנאנסו, אי אפשר לדאוג להעביר את הכסף הזה? למה זה לא קרה? אני רוצה שהכסף הזה - גם אם זה עכשיו – יגיע ושבכלל יהיה המשכי. אלה גרושים. תודה.

תודה. שירלי פינטו, בבקשה.

תודה על זכות הדיבור. אני מברכת את שר הרווחה יעקב מרגי על התפקיד החדש. אני יודעת כמה הנושא בדמך ובנפשך, הנושאים החברתיים.

אני כאן היום גם כאימא, לפני שאני כאן כחברת כנסת לשעבר. אני כאן כאימא ואני יחד עם כל מעונות היום שיקומיים שהגיעו לדיון. השבוע אימא שלי והבת שלי נפגעו בצורה הכי קשה. אימא שלי היא אישה חירשת ועיוורת וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל היא נשארה בבית בגלל שהמועדון שהיא הייתה צריכה להגיע אליו לחירשים-עיוורים פשוט התקציב לאותם מתווכי תקשורת שאמורים להנגיש לה הופסק. הדבר היחיד שנשאר לה, פשוט נלקח ממנה. אם היא רוצה ללכת לסידורים ביום יום, לסופר, לבנק, היא לא יכולה כי אין את האדם שמשלמים לו לתווך את התקשורת. אני יודעת שהשר מכיר את הנושא וגם מכיר את המכרז ואת עבודת הממשלה אבל הבעיה היא בעיה בירוקרטית ולא תקציבית. יש תקציב אבל צריך לפתור כאן את הבירוקרטיה בצורה פשוטה ולסגור את הנושא הזה. זה חבל טבורי יחידי של אותם חירשים-עיוורים לעולם החיצון.

הבת שלי בת שנה וארבעה חודשים, כמעט כל חברי הכנסת כאן מכירים אותה מהמליאה, היום מתחנכת במעון יום שיקומי מיח"א בתל אביב יחד עם עוד 180 מעונות יום שיקומיים לילדים עם מוגבלויות שהם בסכנת סגירה. הסיבה היא שמשרד האוצר וההסתדרות בהסכם שכר של הסייעות פשוט הותיר את הסייעות שלהם מאחור. כולם יודעים שגיל אפס עד שלוש זה הגיל הכי קריטי לצמצם את הפערים של ילדים עם מוגבלויות כדי למנוע פגיעה בהתפתחות שלהם, פגיעה קשה ואפילו בלתי הפיכה.

לכן אני מבקשת משר הרווחה ומכל גורמי המשרד למצוא פתרונות לשתי האוכלוסיות הללו, לעשות עבורן הכול כי אני יודעת זה אפשרי. פתרון מהיר זה עניין של סדר עדיפויות. אם שמים את זה בראש סדר העדיפויות, זה ייפתר. אין דרך אחרת.

תודה רבה. הרב יהודה מרמורשטיין, מנכ"ל עלה.

כבוד השר וכבוד היושב ראש. אחרי דברי האימא, הגברת פינטו, קשה לי לדבר. אני זה שנתתי לצערי הרב את ההוראה לא להפעיל את הפעילות ביום הזיכרון כי חשבתי שהמדינה תיעצר אבל שום דבר לא נעצר אלא הכול המשיך.

אני רוצה להגיד לכם שאחרי שבת יש מוצאי שבת. היום כאן שבת. יש לנו בשורות טובות. כבוד השר, אני יודע שאתה על זה, אתה עונה לי בטלפון ביום ובלילה, אבל עם זה אני לא יכול לשלם לעובדים. רעייתי עובדת בלילות כי אין מטפלים. אני פונה אליך, למה מחכים? אני זוכר בקורונה איך השתוללנו ובסוף קיבלו החלטה שנותנים תשלום כפול עד שייסגרו הדברים והצלנו את המערכות. רבותיי, אני אהיה בוטה, פריצקי, אני אומר לך את זה, בכסף נמצא אנשים לעבודה. לא עם אקסלים. אני אוהב אותך כי אתה היחידי שאומר את האמת, אבל אנשים לא מתרגמים. כאן יש הצלת נפשות. אנחנו כבר באירוע. אני לא פתחתי שני מעונות יום, אין לי בשביל מי, אין לי אנשים, אנשים בורחים. הפער הוא בשנה. אני רוצה להגיד לכם שבעקבות ההסכמים, הפער בשנה בחינוך, בכל הכבוד למי שעשה את זה בחינוך ואני מקווה שגם במוכשר יהיה – מדובר ב-54 אלף שקלים פער בין סייעת, מטפלת, במעונות יום לעומת החינוך. זאת אותה מטפלת ואלה אותם הילדים.

תודה רבה. ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת.

תודה. אנחנו ארגון גג שמייצג 110 עמותות שמסייעות ל-95,000 משפחות ב-125 יישובים בכל המגזרים בחברה האזרחית.

אדוני השר, אני רוצה להצטרף לברכות גם בשם הארגונים הללו על תפקידך כשר הרווחה.

אני רוצה לדבר על נושא אחד בלבד והוא הביטחון התזונתי. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, 265,000 משפחות בלי ביטחון תזונתי חמור. לפי הנתונים שלנו 312,000 משפחות. בכל תחשיב שהוא, הצורך לטיפול בבעיה בין ארבעה לחמישה מיליארד שקלים בשנה. התקציב הממשלתי כרגע של המשרד כולל הכול הוא כ-150 מיליון שקלים. רק הסיוע שאנחנו נתנו ב-2022 מתקרב ל-200 מיליון שקלים. זאת אומרת, יש כאן עדיין פער מאוד מאוד גדול.

אם אנחנו מתייחסים לנושא של יוקר המחיה ולכל המצב שאנחנו מכירים במשק, עליית מחירי מוצרי המזון והצריכה, האינפלציה והריבית שפוגעת באוכלוסיות רבות, בוודאי קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ושוחקת את כוח הקנייה שלהן, יחד עם זה שאדוני השר, אתה דיברת על כך שלא תהיה פגיעה – וזאת הצהרה חשובה – אבל לאור המצב וגם לאור הבטחות שניתנו והסכמים קואליציוניים שנחתמו, הובטח להעלות את תקציב התמיכות בעמותות ל-100 מיליון שקלים.

כרגע דיברת על העברת הכוח לשלטון המקומי ואני מצהיר כאן, כפי שהצהרנו בעבר, שאנחנו רוצים לסגור את הפעילות שלנו ושמבחינתנו כל האחריות תעבור לממשלה ולשלטון המקומי. נשמח לעשות את זה. עד שזה יקרה, מי ששולח את הנזקקים, את אותן 100,000 משפחות, מי ששולח אותן לעמותות, זאת המדינה דרך האגפים לשירותים חברתיים. הם שולחים את הנזקקים שאנחנו צריכים לטפל בהם עם כספים פילנתרופיים בלבד. לכן אנחנו צריכים את המחויבות שלכם בנושא הזה.

לגבי שאר התקציבים. דובר על מיליארד שקלים לכרטיסי מזון וגם זה נמצא בהסכמים הקואליציוניים, ויש את המיזם. בהקשר הזה חשוב לומר – זה גם הוזכר כאן – שאם רוצים לטפל באי ביטחון תזונתי, צריך לחשוב על אוכלוסיית היעד. אנחנו רוצים שהדברים יהיו אפקטיביים ביותר ואת זה צריך לעשות עם קריטריונים נכונים ומותאמים לאוכלוסיות בעוני ובאי ביטחון תזונתי.

אני חושב שאתם בהידברות שם.

כן. נכון, אבל הנושא צריך להיות גם באחריות משרד הרווחה כדי שבאמת תהיה סינרגיה. זה מתחבר גם להצעת חוק של המפלגה שלך להקים רשות למאבק בעוני. אנחנו יודעים שמשרדי ממשלה עושים כל מיני פעילות, חלקן טובות מאוד, רק פשוט בגלל חוסר סינרגיה משיגים הרבה פחות יעילות. מבחינתנו כל התקציבים צריכים להיות במשרד.

תודה רבה. מיטל נמני.

תודה. שלום לכולם. אני בת 46, אם חד הורית לחייל יתום, נערה בת 13 עם שיתוק מוחין, אפילפסיה מסכנת חיים, קריסת מערכות מוחלטת, טיפול נמרץ, מונשמת ומורדמת. כל שנה במאבק מול משרד השיכון. קיבלנו דירת נר ואני מאוד שמחה ואני מודה לכל מי שעוסק בעבודה הזאת, אבל אין דירות ב-1.9 מיליון. משרד השיכון אומר לי שאין לו דירה לתת לי. זהו, תתמודדי. הילדה שעוברת כל שנה מדירה לדירה כי ברגע שבעל נכס רואה שיש ילד נכה, הוא מעלה את שכר הדירה ב-2,000 שקלים כי הוא יודע שמשרד השיכון מסייע לי.

גפני, אני פניתי גם אליך אישית. אני יכולה להגיד לך כסייעת פדגוגית בחינוך הקשה שהמצב גרוע. אין אנשים ולא יהיו אנשים בתנאי עבדות. השכר זעום. אני עובדת שישה ימים, צריכה לדאוג לחייל ולילדה הזאת, המשכורת היא 7,000 שקלים. אני עובדת מ-7:30 בבוקר עד 15:30. זה לא יעלה על הדעת. מאיפה אני אמורה לפרנס? הילדה הזאת, 7,000 שקלים הוצאות לטיפולים. כל יום. 800 שקלים תרופות, 800 שקלים טיטולים, איפה ספוגים? איפה כפפות? אני פונה לרווחה, תשע שנים הילדה הזאת מוכרת בשיקום. איפה הכספים? גפני, אני רוצה רק שתדע מי מעורב בחדרה. כל הגורמים הרלוונטיים. עיריית חדרה, רווחה. אני מדברת עם ישראל קופרברג, שולחת לו תמונות מטיפול נמרץ, ניתק לי את הטלפון בפנים. הוא אמר לי תמתיני. הוא עבר לשיחה עם משפחה אחרת. לא נעים לי להגיד לך, משפחה חרדית שקיבלה דיור ציבורי בעוטף עזה. הוא העביר אותה לדירת גן כשאין שם ילד על כיסא גלגלים. לירושלים. עם כל הכבוד רבותיי, זה פער עצום. אני מדברת איתך על 800,000 שקלים להציל את הילדה. אני במלחמה איתם, במלחמה עם ביטוח לאומי, עם הרווחה.

מיטל, אפשרתי לך לדבר. השר אומר שהוא הטיל על העוזר שלו ללוות אותך ולראות שהבעיה נפתרת. גם אני אהיה בעניין. אנחנו נעשה כל מאמץ שהבעיה שלך תיפתר. מה שאת מעלה, זאת מצוקה אמיתית קשה וצריך לטפל בה. לכן אפשרתי לך להעלות את זה.

גפני, אני שלוש שנים מבקשת לעבור לרעננה כי שם יש עזרה.

לא לטפל בזה?

סליחה.

תודה רבה. גיא סלומון. משפט. אני רוצה שהשר ישיב.

דיברו כאן חברי וחברות הכנסת בנושא הזה. 4,000 ילדים ועוד אלפי הורים כל יום בתקופה האחרונה נמצאים במצוקה כי אין להם מושג אם הילד שלהם עם מוגבלות קשה יגיע בבוקר למסגרת ואם המסגרת תהיה פתוחה. הזכירו כאן את נושא הסייעות. הסכם השכר החדש שנחתם, והוא מעולה, בין השלטון המקומי להסתדרות על שכר הסייעות יצר פער בלתי אפשרי בין הסייעות שעובדות בחינוך לבין הסייעות שעובדות ברווחה. אני חוזר עכשיו מפגישה במסגרות שלנו עם עשרות סייעות שהודיעו לי שהן מתות על הארגון אבל לא יישארו בו כי אין להן יכולת להכיל פער של 20 אחוזים. נמצאים איתי כאן חבריי המנכ"לים שתכף תשמעו את חלקם.

אנחנו לא נשמע אותם.

זה לא איום אלא זאת מציאות שהיא בלתי אפשרית.

תודה רבה. אדוני השר, בבקשה.

אני אתייחס לדברי מיטל. אני לא מבטיח לך פתרון כל הבעיות אבל אני מבטיח לך תשומת לב מלאה. העוזר שלי יתמקד בכך. מיצוי זכויות מרבי. אם צריך גם לזעזע משרדי ממשלה אחרים, נעשה זאת.

תודה.

שאלה שחזרה ונשאלה על ידי כמה דוברים, סוגיית הפלט. בדיון שהיה בממשלה, בדיון האחרון, אין משרד שלא מלין על הפלט. בעקבות האמירה שלי, ראש הממשלה עצר את הדיון, ירדו להפסקה של כמה דקות עם שר האוצר, חזר עם הבטחה אחת והיא שעד לאישור התקציב בכנסת יימצאו חלופות. לא יהיה קיצוץ ברווחה. זה מופיע בפרוטוקול. לא יהיה קיצוץ פלט בתקציבי הרווחה. אני מבטיח לכם.

גם בהמשך.

מה יהיה בעתיד, אני לא נביא. חכו. כרגע יש בעיה וטיפלנו בה נקודתית. אני אומר לכם שאין לנו את הפריבילגיה הזאת לאפשר פלטים ברווחה. אני שמח שעם כניסתי במשאים ובמתנים על התקציב באדיבותה של שירה ממשרד האוצר ושל משרד האוצר, הפלטים שהיינו מחויבים אליהם בעבר, נבלעו ולא נעשו. אנחנו עם יד על הדופק. גם אין לי מאיפה. רבותיי, עלו כאן הרבה הצעות לשירותים כאלה ואחרים. הלוואי והייתה לנו יכולת.

עכשיו אני אקפוץ לנושא אחר כי זה נוגע לסוגיית המצ'ינג. הוויכוח על המצ'ינג הוא ידוע, בין מרכז שלטון מקומי לבין משרדי הממשלה. הם מוכנים למצ'ינג - שהאוצר יביא את הכסף. האוצר רוצה סכום אפס - שהחזק יממן יותר. אנחנו מנסים למצוא דרך אמצעית. תבינו, אתם אומרים לי תעשו תוכניות ללא מצ'ינג. אנחנו עושים. עכשיו באה השאלה השנייה, כתוצאה מכך, למה זה עם מצ'ינג והשני בלי מצ'ינג. רבותיי, אנחנו שואפים שכל הרשויות בתחום 3-1 לא יפספסו במיצוי של תוכנית אחת כי בסוף זה מיועד לאוכלוסיות החלשות והמוחלשות ביותר. לכן אנחנו עובדים על כך. יש תוכניות גרנדיוזיות של ממש, של הסטת משאבים בסכומי עתק מהגדולות לקטנות, אבל זה תהליך והוא בעובדה. כרגע אני לא איש בשורה אבל אני יכול לומר לכם שזה נמצא בדיונים, זה עלה, זה יהיה בקדנציה הזאת, אני מקווה שהיא תהיה ארוכה ואז תהיה לנו אפשרות גם לממש אותה. זה לגבי סוגיית המצ'ינג.

אני אומר לכם שאני מחויב שבעזרת השם כל מיזם חדש, כל תוכנית חדשה שמטפלת בכל המנעד שלנו, מה שאנחנו נוכל לייצר, אם נראה שהרשויות החלשות מתקשות ביישום והצורך שם הוא גדול יותר, אנחנו נעשה זאת בלי מצ'ינג, עד כמה שאפשר, או דמי רצינות, מצ'ינג מזערי. כפי שאמרתי, זה כמובן בתנאי שזה לא יעודד הפחתה בהשקעה בתקציבי רווחה על ידי אותן רשויות.

הפשיעה בחברה הערבית. רבותיי, כפי שאמרתי בתחילת הדרך וחבל שאחמד טיבי לא כאן - - -

יש הבטחה מאוד גדולה שהיא לא מתורגמת בענייני תקציב.

אם הייתי בא עכשיו ויורד לרזולוציות, גם יום עיון שלם לא היה מספיק. בואו נעשה את זה טלגרפית.

הפשיעה בחברה הערבית. לא הייתי רוצה בשביל החברה הערבית שאני אקח על עצמי את כל האתגר הזה. אני לא רוצה להאמין שהחברה התייאשה מהשר בן גביר ופונה אלי. נכון, יש תחומים שהם רווחה פר-אקסלנס ואנחנו עליהם. יש הרבה תוכניות בסוגיות האלה מול החברה הערבית כמו לגבי נוער בסיכון. אין תוכנית שמיועדת לחברה הכללית ולא מיועדת לחברה הערבית. כולם בתוך כל התוכניות ואפילו יש תוכניות ייעודיות. הלוואי ואני אצליח ובאתגרי המשרד יהיה טיפול מקסימלי במחוללי הפשיעה, במחוללי העוני ולא במתן המענים היום יומיים. אנחנו על זה. שוב, אני אשמח לשמוע האם יש תוכניות כאלה ואחרות או שימת דגש. אני לא חושב שזה המקום ושזה הפורום לדבר על הפשיעה בחברה הערבית.

לא על הפשיעה. על התוכניות של המשרד לטפל בזה.

הרב גפני, אם אתה יכול להזמין לכאן את השר בן גביר.

עאידה, עוד ארבעה דיונים ואני אשמח לבוא ולהרחיב. אם יהיה דיון ממוקד בסעיף הזה. הוא אמר למה אני לא התייחסתי ואמרתי למה לא התייחסתי.

אבל החבאתם את הסעיפים.

רבותיי, תשתיות רווחה בשלטון המקומי, זה לא רק בחברה הערבית. בחברה הערבית יש קושי גדול יותר כי ראשי הרשויות, כלל ראשי הרשויות, אם הוא צריך לבנות עכשיו משרדים לטובת השירותים החברתיים או איזה כיכר יפה בכניסה לעיר או איזה פרויקט – אני רואה רשויות מקומיות ששולחות לי כל יום עוד פרויקט ועוד פרויקט ועוד פרויקט – הכול יח"צ. לא קשור לשירותי רווחה. אותה רשות מקומית - אני לא רוצה לפרט איזו - גילתה חוסר אחריות בטיפול בתקציב הרווחה, גילינו שם שימוש לא נכון בתקציב הרווחה, ולכן היתנו את התנאי הזה של הבינוי בהתנהלות בתחומי רווחה. בלי שום קשר, אנחנו לא מענישים טוטלית והרמטית. אם הרשות המקומית הזו רוצה להראות הצהרת כוונות אחרת, שתבוא למשרד, מנכ"ל המשרד יקבל אותה ואנחנו נטפל בכך.

כלל תשתיות הרווחה בשלטון המקומי, מה לעשות אבל זה לא בסדר עדיפות ראשון של ראשי הרשויות. הנה אני אומר לכם שאנחנו נשנה - אמרתי את זה בדיון ההנהלה אצלי ואני אומר את זה כאן בנוכחות כולם - ואנחנו ניתן תמריצים ונעדיף רשויות שנותנות תשומת לב לשירותי הרווחה. הן יקבלו גם את התמיכות למיזמים האחרים. יהיה להם ניקוד גבוה יותר.

ברשותך, אני אתקדם. להורדת המצ'ינג התייחסתי. לגבי תקציבי המרה – זה גם בחברה הערבית – בגלל שהתפיסה התרבותית, ואנחנו קשובים לכך, יש קושי. אנחנו מיישמים בחלק. אי אפשר לעשות את זה בצורה גורפת. כל רשות מקומית שרוצה להמיר תקציבים מהשמה חוץ ביתית לקהילה, שתבוא עם תוכנית מסודרת אופרטיבית מול המשרד ואנחנו נבחן אותה. אנחנו לא רוצים לייצר מצב של תמריץ שלילי לשימוש בתקציבי רווחה.

המיזם התזונתי. רבותיי, אמרתי ואני אומר שוב. המשרד מחויב לביטחון התזונתי. אמרתי זאת בפתיחת דבריי ואני אומר זאת שוב עכשיו. המשרד מחויב. אנחנו רואים בזה אחת מהמשימות החשובות שלנו. רק להזכיר, ואני אחדד ואומר, שאני לא אלין על אף משרד אחר שירצה לסייע בתחומי הרווחה. אני יכול רק לברך. אני מקווה שלא יהיה ניצול לרעה גם על ידי האוצר או גורמים אחרים. אם אני הייתי מתכלל הכול, לא היה לי מיליארד שקלים. עכשיו תחליטו אתם. קריטריונים צריך להתאים. לשפר, אני יודע שרוצים לשפר את הקריטריונים. רבותיי, אנחנו בדיונים לא ירדנו מזה וכפי שהבטחתי, המיזם התזונתי, הביטחון התזונתי, לא ייפגע על כל סעיפיו, אם אלה עמותות הגג, סלי מזון, עמותות, כל מה שצריך כולל כרטיסי המזון שמשרד הרווחה מוביל. כרטיסי הרווחה של הביטחון התזונתי וכרטיסי סיוע של המשרד שלנו הם לא רק באספקה אלא זה מחייב במיצוי זכויות, בליווי אישי של המשפחות האלה. תפיסת העולם של הרווחה היא שברגע ששירותי הרווחה, המחלקות לשירותי הרווחה, מגיעה משפחה עם שבר, לא נותנים לה כרטיס ולכי אלא נותנים גם תשומת לב למה הם הגיעו למצב הזה.

לסיכום אני אומר לך שיש לי תשובות לכל. אולי נעשה עוד דיון. אני רק יכול לומר לכם, כפי שאמרתי בפתיח, שהייתי יכול להזכיר פה כמעט כל התייחסות. רשמתי את כל מה שנאמר ויש לי התייחסות, גם של המשרד ולא רק שלי.

בהמשך למה שנאמר לגבי הביטחון התזונתי אני אומר שאנחנו לא מקלים ראש בעשייה של החברה האזרחית ואנחנו צריכים אותה ורוצים אותה. אני יכול לומר לכם לכו הביתה, תעזבו את זה, אנחנו נתמודד לבד. אפשר. לא. זו אמירה ערכית חברתית. צריכים אתכם ואתם כתף חשובה למחלקות לשירותים חברתיים.

מילה אחרונה על העובדים הסוציאליים. רבותיי, העובדות והעובדים הסוציאליים הם חוד החנית, הם היד הארוכה, הם הזרוע המקצועית והביצועית שלנו היחידה. אני שמח שהיה הסכם השכר בפעימה הראשונה והשנייה ויכול להיות שאפילו צריך עוד שיפור ועוד שיפור. הזכירו כאן את הביטחון שלהם. המשרד השקיע בשתי פעימות בסוגיית הביטחון. אין מה להשוות את מצב הביטחון האישי של העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים היום לעומת זה שהיה קודם לכן. בנושא הזה מושקעים כמעט כ-60 מיליון שקלים. היו 50 מיליון פלוס תוספת של המשרד. היד נטויה ואנחנו על זה. העצמה וחיזוק מעמדם של העובדים הסוציאליים במשרד הוא על סדר היום שלנו. לא פחות חשוב מזה, גם צמצום מספר התיקים שנופלים לפתחם.

כבוד היושב ראש, לא קיבלתי תשובה על תקציב הוועדה למניעת רצח נשים.

אני רק רוצה לומר מילה על שורדי השואה. רבותיי, הנה אני אומר לכם שהלוואי שכל התוכניות היו אצלי במשרד הרווחה.

הן לא אצלך.

אני מוכן לקבל אותן מכל השרים.

אדוני, מעונות יום שיקומיים.

אני מודה ליושב ראש הוועדה.

לא קיבלתי תשובה.

יושב ראש הוועדה מנהל את הוועדה. אני ב-DNA שלי אני לא שר אלא יושב ראש ועדה.

לא קיבלתי תשובה לשאלה.

מירב, אני לא מסכים לזה.

אני רוצה להודות גם לצוות המשרד אבל בראש ובראשונה ליושב ראש הוועדה שנתן תשומת לב לתקציב הרווחה. הלוואי ויהיו איתי שותפים רבים. אני לא נרתע מכל שאילתה והצעה לסדר. צריך לשנות את השיח ואת השפה ולתת מודעות לשירותי הרווחה.

האם נוכל לקבל תשובה לשאלה לגבי הוועדה. האם יש בתקציב או לא?

תודה רבה. אני מודה לך אדוני השר.

שאלתי שאלה בנימוס. למה אני לא מקבלת תשובה?

את שואלת שאלה בנימוס אבל את צועקת לא בנימוס. את לא שומעת לי. הנה, אני גונב לו את הזכות. כל מי שלא קיבל תשובה, אני אשמח לקבל פנייה אישית.

כבר שלחתי.

אם שלחת אלי, תקבלי תשובה.

שלחתי ולא קיבלתי.

גם אני שלחתי פנייה ולא קיבלתי תשובה.

אין דבר כזה. מי ששלח, שיפנה אלי אישית ואני אבדוק למה המשרד לא השיב לו.

אדוני השר, אני מבקש לסכם. כל מי שלא קיבל תשובות, אני מבקש בסיכום עם השר להעביר את השאלות האלה והשר ישיב עליהן, ישיב לנו וישיב לשואלים. אני חושב שהדיון הזה היה דיון חשוב. היה לי מאוד קשה לקבוע את הדיון הזה. אנחנו נמצאים בחוק הסדרים ובחוק תקציב ומאוד קשה מבחינת הזמנים לעשות את הדיון הזה. אנחנו קבענו שהדיון יהיה עד 11:30 אבל גלשנו. הנושא הוא קריטי.

אני רוצה להגיד לחברי הוועדה שאנחנו מכאן ואילך עושים דיונים גם אחר הצוהריים ובערב. אני מבקש בזמן דיוני מליאה לקיים את הדיונים כי אחרת לא נספיק. אפשר להצביע בעד, אפשר להצביע נגד, אבל יהיו דיונים גם בהמשך היום. אין ברירה. הזמן שעומד לרשותנו הוא קצר.

אדוני השר, אני רוצה להודות לך על ההופעה שלך יחד עם הצוות שלך. אתם עושים עבודת קודש, עבודה רצינית. אנחנו כמובן נעשה את הכול.

אני רוצה לומר לגבי הנושא של ניצולי השואה. אני אפנה לראש הממשלה כי הרי זה עבר אליו. אני אפנה אליו לגבי העניין הזה של תקציב שורדי השואה, ניצולי השואה. אנחנו גם נקיים כאן דיונים כפי שעשינו בעבר. הוספנו הרבה כסף לאו דווקא בזמן תקציב. כמובן תקציב הוא תחנה ועיתוי שצריך לעשות זאת ואני אשתדל לעשות מה שאפשר. בכל מקרה אני מזמין אותך, מירב, לכאן לדיונים שנקיים בעניין הזה.

אני אבוא.

לא נשכח את שורדי השואה.

אדוני יושב ראש הוועדה ושר הרווחה, אני אשמח להתייחסות למעונות יום שיקומיים וחירשים-עיוורים.

אני אבקש לפנות לשר.

אני אדאג להעביר תשובה ישירה לשירלי פינטו.

תודה רבה אני מודה לכולם ומתנצל בפני מי שלא הספקנו לשמוע אותו.

אנחנו עוברים לדיון הבא.



הישיבה ננעלה בשעה 12:11.