פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



3
ועדת הכספים
01/05/2023

הכנסת העשרים-וחמש
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 109
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י' באייר התשפ"ג (01 במאי 2023), שעה 12:00

1. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023
2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
שרן מרים השכל
יונתן מישרקי
חנוך דב מלביצקי
חמד עמאר
מיכל שיר סגמן
יוסף עטאונה
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
עאידה תומא סלימאן

סימון דוידסון
ווליד טאהא
משה טור פז
גלעד קריב

שר החינוך יואב קיש



השר חיים ביטון



אסף צלאל - ראש מטה השר קיש, משרד החינוך

משה שגיא - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

אודליה מעודה - נציגה, ההסתדרות החדשה

עמי מגן - מנהל כפר הנוער הדסה נעורים

אבי אלבז - מנכ"ל הפורום הציבורי, כפרי הנוער

שלומית ארליך
תמר בנתורה

טמיר כהן

הדס צנוירט



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023, מ/1610

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את שר החינוך מר יואב קיש ואת השר במשרד החינוך מר חיים ביטון. אתם מקודמים ברכה, דיון מאוד חשוב, הדיון על תקציב משרד החינוך.

אני חושב שזה המשרד הכי גדול תקציבית בממשלה. המטרות שלו חיוניות מאוד, הנושא של חינוך הילדים, כל הנושא הזה זה עיצוב הדור הבא, ואתה, אדוני שר החינוך, האיש הנכון במקום הנכון ויחד עם השר ידידי חיים ביטון - עד כה התחלתם לעשות עבודה רצינית. אני מברך גם את המנכ"ל בברכת ברוך הבא. הייתי יכול להיות שר ולא רציתי להיות פה – פה יותר מעניין מאשר בממשלה.

פה אתה מחזיק יותר משרדים ביד או בגרון.

גם להזכיר שגם ינון ויתר כדי להיות פה, חבר.

חבר עם גפני. זה לא סתם.

אדוני השר, הבמה לרשותך, בבקשה. תציג את החזון, מה אתם מתכוונים לעשות וכמובן את התקציב לשנת 2023, 2024. בבקשה.

תודה רבה. אכן אני מאוד שמח להיות פה. גם אני ברמה האישית מאוד אוהב את הוועדה הזו, לפעמים כחבר קואליציה, לפעמים הייתי פה כחבר אופוזיציה, אבל אין ספק שלבוא כשר חינוך זה סוג של מעמד מאוד מרגש ומיוחד ואני מאוד שמח להיות פה. איתי במשרד חיים ביטון שאנו עובדים צמוד יחד ואני חייב לומר אולי מפה במידה מסוימת גם קצת לכל עם ישראל שהלוואי מערכת היחסים בתוכנו פנימה תהיה כמו מערכת היחסים שלנו. אנו עוזרים ותומכים אחד בשני ומשלימים אחד את השני וזו הזדמנות לומר לך תודה על כל העבודה שאתה עושה במשרד. מנכ"ל המשרד אסף צלאל שאני מכיר אותו אישית הרבה מאוד שנים. הוא יציג את המצגת המלאה והמפורטת והחזון והפירוט של התקציבים, ואיש חינוך בנפש בדמו ובנפשו. ידעתי שבחירתי נכונה וכל יום שעובר מוכיח לי את זה, אז גם לך אסף הזדמנות לומר תודה על כל העשייה. התפקיד הממשלתי הקודם שלי היה סגן שר הבריאות שהיה קורונה, אז לא שאני משווה אבל מערכת החינוך, רן ארז יש כל הזמן אתגרים שוטפים. אין רגע דל.

לפני כל זה אני רוצה לומר ליו"ר הוועדה שאני מכיר אותו שנים רבות ואוהב אותו שנכנסתי לוויקיפדיה והסתכלתי על הערך של משה גפני וראיתי שהיום זה יום הולדת 71. עברי.

מזל טוב.

תודה רבה. עשיתי יום הולדת שנה שעברה, ראית מה קרה עם זה.

הרב גפני, ביום הולדת של אדם מזלו גובר – מעל המזל.

הוא כבר גבר על כולם...

ברשותך, היושב-ראש, אתחיל לגעת בדברים. המנכ"ל ייגע בהרבה מאוד תחומים. חשוב לי לזקק מתוכם כמה דברים שאני רואה אותם כיעד מרכזי של מערכת החינוך בהובלתי. ראשית שמנו דגש מרכזי על תוכנית של צמצום פערים בחינוך בין פריפריה למרכז. אמרתי את זה גם בנאומי בפרס ישראל, חשוב לי לומר גם פה – לכל ילד וילדה מגיעה הזדמנות שווה, וזה אחריות שלי, שלנו לדאוג לכך שזה יהיה. תראו את המספרים. זה מצד אחד. צד שני שלא פחות חשוב שהולך יחד זה התוכניות למצוינות ולהקפיץ את מערכת החינוך כולה קדימה כדי לא להיות במצב שאתה רק מרים את הרף מלמטה לאלה שצריכים אלא מרים את כל המערכת קדימה, זה שני מהלכים משולבים שנעשים - בדיוק בימים אלה אנו בונים את התוכניות. תוקצבו מעל חצי מיליארד שקלים – תראו את זה בתקציב. הפירוט יגיע ביום אחר – בהחלט לא נסכם את התוכניות אבל תבינו שזה רגע מאד משמועתי למערכת החינוך, דגש מרכזי שלי בתוכנית התקציב ובחלוקת המשאבים וזה אירוע שלתפיסתי צריך ויכול לשנות את פניה של החברה הישראלית.

נושא נוסף – שילוב האקדמיה בלימודי התיכון. אנו רוצים שתלמידים בכיתות י"א, י"ב יתחילו הליכי למידה משמעותיים שיאפשרו להם נקודת פתיחה טובה יותר בכניסה לאקדמיה. קרדיטציה, קורסים. לא רק – יש לנו אותו אחוז שעושה תוך כדי הבגרויות גם תואר ראשון מלא. יש היום בממשק נכון, אפשר לחבר את הדברים ה. זה גם ייתן גישה לאקדמיה לכלל החברה הישראלית וגם יאפשר להם הליך של ייעול הזמנים שלהם. יכול להיות שתואר יתקצר – בסוף כשירצה לעשות את התואר במתמטיקה, יצטרך לעשות רק את ההתמחות במתמטיקה המקצועית שיכולה להיות בין שנה לשנתיים. אתה יכול להביא פה גם שינוי דרמטי. זה גם מהלך שאנו עובדים עליו. עדיין לא תראו אותו בתקציב ברמה משמעותית אבל הוא נמצא שם.

בימים אלה אנו מתחילים את ההקמה והתכנון של רפורמה בחינוך המיוחד, ועדת עמוס שפירא שיוצאת עוד מעט לדרך. זה נושא שמלווה את מדינת ישראל שנים רבות. ב-2018 נדמה לי היה תיקון חקיקה ששינה את פני החינוך המיוחד במדינת ישראל. חלק מהדברים טובים, חלק פחות טובים. בעיקר הבעיה המרכזית שזה לא התכתב עם המציאות. כלומר רצינו ויז'ן מסוים וכשזה הגיע לשטח הייתה התנפצות ולא הצלחנו לייצר את כל הדברים שרצינו וזה מייצר המון בעיות עם המון תסכול. בחרנו בעמוס שפירא – הוא מנהל בכל רמ"ח איבריו, מכיר ומבין את המשמעות של האתגרים של ניהול מערכת גדולה והמשאבים. מצד שני הוא גם יו"ר איל"ן בתפקידו - עושה זאת בהתנדבות אבל מכיר היטב את הקושי והצרכים שיש בחינוך המיוחד. זו רפורמה משמעותית מאוד שאני מודה בכנות – אנו עוד לא יודעים לאן אנו הולכים. בדיוק לכן נעשתה ונעשית עבודה מאוד גדולה וזה יוצג בהליך שייקח מספר חודשים.

מבחינת המגזר הערבי אנו שמים דגש מאוד משמעותי על לימודי השפה העברית. יש גם אתגר בשפה הערבית כפי שיש לנו גם במגזר היהודי בשפה העברית אבל לתפיסתי, ככלי מרכזי בשילוב ופתיחת אופק והזדמנויות למגזר הערבית זה לימודי השפה העברית ואנו ממוקדים לזה מאוד גם בעיקר במורים עצמם. כלומר ניתן דחיפה חזקה גם להכשרת מורים וגם לתמרוץ ותגמול מורים שילמדו עברית ויידעו להיות בבתי הספר - לאו דווקא מורי השפה העברית אלא בכלל, אני מאוד רוצה לראות שהמורים במגזר הערבי יודעים עברית. לדעתי זה ינחיל מהלך מאוד משמעותי לתוך כל הנושא של החינוך במגזר הערבי.

יש נושא נוסף שדיברנו עליו בעבר – ואני אומר את זה בצורה מאוד ברורה - אנו עושים פה תיקון עיוותים למגזר החרדי, עיוותים של שנים רבות. כל תוכניות האופק וכל הדברים שנעשו בחינוך הממלכתי לא באו לידי ביטוי במגזר החרדי, ויש מהלך שבא לפחות להתחיל לתקן את זה. אני רוצה לומר בצורה מאוד ברורה כדי שלא ישתמע אחרת – אנו עושים זאת בלי פגיעה בכלל בחינוך הממלכתי. חשוב מאוד להבין. אין ירידה בשום דבר בחינוך הממלכתי. נקפיד על זה. זה נהנה וזה לא חסר. שנים רבות של שחיקה במסגרות החרדיות ואנו עושים פה תיקון. זה בגדול הקוביות המרכזיות שתראו אותן גם במצגת.

בקצרה אדבר על עוד כמה נושאים שמעניינים את הפורום ולא נאריך בהם כי ניתן את הזמן למנכ"ל ולשר אחריי. ראשית אנו מול משבר מאוד קשה של חוסר במורים לפתיחת שנת הלימודים הבאה. אנו מטפלים בזה. זה בפוקוס מרכזי. אנו מתקדמים עם זה ונציג את זה כשהמהלכים יושלמו. אני מקווה שזה ייתן מענה כמה שיותר מלא לאתגר. האתגר הוא גדול ומשמעותי. אני אומר זאת בצורה מאוד ברורה.

אלימות בבתי הספר, על כל גוניה, כולל חרם, גם אלימות פיזית, גם נפשית. הדברים הללו בפוקוס מרכזי וגם שם אנו יוצאים בשינויים וחוזר מנכ"ל מאוד בקרוב.

הנושא האחרון הוא לידה עד 3. ראיתם את זה אתמול. יש פה שילוב מהלכים חינוכיים ומהלך משמעותי כלכלי להקלת והורדת יוקר המחיה לזוגות צעירים שמתמודדים – אנו מכירים את זה – בגיל 3 הילדים נכנסים למסגרות העירוניות ושכר הגן יורד משמעותית. בשלוש השנים הראשונות זה אירוע קשה מאוד. בחנו מספר אלטרנטיבות. היו שמועות של 2 עד 3. היום אמרו בצורה ברורה: 3 רגליים – רגל כלכלית, נקודות זכות ומס הכנסה שלילי שיכולים להביא עד 940 שקלים למשק בית לפעוט לחודש – מ-1 בינואר 24'. זה שנת מס.

לא הבנתי את החישוב. איך הגעתם ל-940?

זה ועדת הכספים, לכן אנו פה.

ומה המקור התקציבי של זה? כי זה לא מופיע בחוק ההסדרים. אבל כל הכבוד על המהלך. נושא חשוב מאוד. מחזקת אותך.

חשוב מאוד. בשורה אמיתית וחשובה. נכון, זה לא בא להחזיר את ה-3,000 ואולי יותר עלות של גן במקומות שונים.

אבל זו צריכה להיות המטרה הסופית, שיהיו מספיק מעונות.

כפי שהבאנו את החינוך של מגיל 3 עד 6, זה לא יכול לבוא בזבנג וגמרנו. זה הליך הדרגתי. גם הנושא הזה הוא הדרגתי. 1 בינואר נכנס הנושא של נקודות הזכות ומס הכנסה שלילי. החל מתשפ"ד, מספטמבר, הנושא של מעונות היום, השקעה בחינוך הולכת לגבור בצורה משמעותית. אנו הולכים לתת עזרים פדגוגיים חינוכיים למעונות היום. מדובר בהדרכה חינוכית במעונות עצמם, 10 שעות חודשיות, כמעט יומיים בשבוע, של צוות שמגיע ומלמד ומשביח את ההתנהלות במעונות. אנו מקטינים את יחס הפעוטות לבוגר, למטפל, מטפלת.

אבל אין לך מטפלות.יש מחסור אדיר בנושא.

אנו מעלים את שכר המטפלות בסדר גודל של 20% - גם על זה דיברנו ונפרט על זה. אנו מכינים על זה הסבר ברור. לומר שלא נגענו זה לא נכון. לומר שהייתי רוצה לתת יותר - תמיד נכון אבל 20% עלייה בשכר המטפלות, חבר הכנסת עמאר. אנו הולכים פה למהלך משמעותי – אחד, יוקר המחיה – דיברתי, השבחת הפדגוגיה והמהלך השלישי שלא קורה מיידי – היום אנו מדברים על 25% מסך הפעוטים שנמצאים במעונות היום. אנחנו עם קפסיטי שיכול להגיע ל-30% מאוד מהר אבל 70% נוספים אנו בונים להם, עושים הסבת מקומות. ניקח גם גנים ונקל על הרגולציה שייכנסו לנושא המעונות. אנו מעריכים שבתוכנית חומש נוכל להגיע מ-30% היום ל-80% וזה המשמעות של לאפשר בסופו של דבר חינוך חינם גם לפעוטות.

לסיכום, אזכיר מה שהתחלתי – צמצום פערים, קידום מצוינויות, יעד מרכזי שזה יזניק את כל החינוך קדימה. אקדמיזציה – שילוב בין האקדמיה – אני בתפקידי כיו"ר המל"ג והחיבור הזה הוא טבעי שלא נעשה עד היום בצורה מספקת לדעתי ונוביל את זה. רפורמה ותכנון ארוך טווח לחינוך המיוחד, שפה עברית במגזר הערבי ותיקוני עיוותים למגזר החרדי. תודה רבה.

תודה רבה. השר חיים ביטון בבקשה ואז המנכ"ל.

צהריים טובים חברים יקרים. ראשית אברך את יושב-ראש הוועדה על היום הולדת. אני מחקה את ינון בתהליכים הללו. אני חושב שעם ישראל התברך בוועדת כספים ראויה שבראשה האיש הראוי ביותר שצריך אותו במדינה. אני חייב לומר בהזדמנות זו שכמה שאנו משתייכים שנינו לאוכלוסייה ספציפית בציבור, אני חייב לומר את הפתיחות שלך, והייתי פה חבר ועדה ושמעתי את זה מכל קשת האוכלוסייה לגבי יכולתך לנהל את הדברים בזווית ראייה רחבה ועל כך תבורך.

אני חייב להודות כמובן שמיום ליום אני מופתע יותר ויותר ליכולת המדהימה של השר קיש קודם כל בלמידת עומק מהירה של המשרד העצום הזה. מי שמכיר ואני רואה פה פרצופים שמכירים את מערכת החינוך כמה היא גדולה ועצומה, ויש נטייה בהיסטוריה של שרים שכשנכנסים לספינה כזו עצומה לפחוד מירידה לעומקים והירידה שלו לעומקים, בכל התחומים, ואני חייב להזכיר את המנכ"ל – ברוך השם, אנו מוקפים באנשים טובים, וכפי שהוא אמר, שיתוף הפעולה בינינו הלוואי שיהיה ראי באוכלוסייה בינינו. אני נהנה מכל רגע בעבודה המשותפת ויחד אפשר ומגיעים לפתרונות אמיתיים. אני לא בדקתי ואין ויקיפדיה שמספרת על ישיבה שקרתה ארבעה חודשים אחרי כינון ממשלה והצגת תקציב שיושב שר ומפרט דברים עם הרבה תוכניות עומק שכאלה. אני יודע שזה לצנימים במקומות מסוימים אבל אתם אנשי מקצוע, יושבים פה סביב השולחן - תנפו את כל הכותרות שאתם שומעים ביום-יום. כמעט אין יום שעיתונאים או אתרים כאלה ואחרים מנסים לחפש מה נעשה לא טוב מהדברים העצומים שקורים וזה בסדר. זה סימן שאתה עושה, יואב, ואתה עושה המון ואני רואה וכאחד שנמצא במערכת החינוך 27 שנים אני יודע לומר שזו עבודה מדהימה הרבה מעבר למצופה משר כלשהו, ודאי בספינה הענקית הזו ששמה משרד החינוך.

כיוון שהשר הציג את כל הדברים, כמובן בשיתוף פעולה מלא בכל התהליכים, רק אגע בנקודה אחת. יש אתגרים גדולים מאוד במערכת. מי שמכיר את המערכת יודע כמה האתגרים גדולים ונגיעה וירידות לעומק בכל תחום הייתה שייכת גם לנושא חוסר השוויון שנגזר המון שנים מתהליכים כאלה ואחרים שקרו לאורך השנים – אגב בהרבה תחומים, לאו דווקא בנושא המגזר החרדי. כפי ששמעתם, הנגיעות של המשרד היום לעומק הם בכל אותם אזורים. כמובן יש עוד הרבה מה לעשות – אף אחד לא מתיימר לפתור הכול אבל אנו אומרים זאת בקול ולא מתביישים. השוויון במגזר החרדי הוא לא בושה. הפוך. הוא חוזקה של המדינה. אני שוב מתנער מכל הפופוליזם שאתם שומעים בתקשורת ולא נכנס לפרטים אבל אני מברך את כל הנוגעים בדבר וגם את החבר'ה באוצר. הם קשובים ויודעים. יש להם המון ברירות, והם עומדים על שלהם ומתקנים ומיישרים. ואני מברך על כך.

הרגע יצאתי מישיבה שהולכים לסגור כפרי נוער כי אין 60 מיליון שקל לתת לכפרי נוער ואתם מדברים פה- - -

אבל לא מפריעים כשהשר מדבר. כל אחד יקבל רשות דיבור ויאמר מה שהוא רוצה לומר.

דוידסון, אני מברך ומאחל לעם ישראל כולו שהתוכניות שנמצאות כרגע על השולחן יגיעו לכדי והדבר הזה יהיה טוב לעם ישראל כולו. בהצלחה רבה.

תודה רבה. אסף, מנכ"ל משרד החינוך. אני מברך אותך. פעם ראשונה שאתה כאן בוועדה. בהצלחה. הצלחתך היא הצלחנו. בבקשה.

תודה ומזל טוב. אני רוצה לפתוח ולומר מילה כללית. אני גם אוהב את מערכת החינוך וגם גאה בה. אני מזכיר לכולנו שכולכנו בוגריה, ולכן על אף האתגרים העצומים שאני הולך לגעת בהם, חשוב את זה לזכור – אם אני מסתכל בראייה רחבה – לא של שנה-שנתיים אלא מסתכלים ומותחים את הקו אחורה, אנו נמצאים במערכת החינוך בתחומים מסוימים במקום של משבר. זה קורה במקומות שהם תשתית של מערכת החינוך. לפני שאנו מדברים על החלומות אנו צריכים לשאול עצמנו אם התשתית שלנו מספיק חזקה. כשאני מדבר על משבר – למשל, בנושא הבינוי והכיתות זו דוגמה אחת. אנו מדברים על כל נושא ההחלה ומה שקרה לנו בתיקון החוק והרפורמה בחינוך המיוחד והיעדר המוכנות והישימות בשטח ועל כן הרחיב השר על הוועדה הייעודית שהקמנו בנושא. אנו מדברים על נושא האלימות, על חוסרי מורים ועוד תחומים שהגענו בהם על קצה גבול התפקוד של מערכת. לכן היעד הראשון שלנו לעבור בתחומים האלה ובתחומים נוספים - ליציבות. לזה מצטרפים גם שינויים תכופים בניהול המשרד והממשלות ולכן זה לא עוזר ליציבות וזה היעד הראשון שלנו, שזה אולי לא יעד שמצטייר עם יותר מדי הישגים אבל זה ההישג המשמעותי ביותר מבחינתנו להביא את המערכת ליציבות לפני כל החלומות, ואחרי זה להסתכל לכיוון הצמיחה. וזאת המתודה של ההצגה.

השקף הבא הוא השקף המרכזי. אני מזמין אתכם להסתכל עליו מלמטה למעלה. הדבר הראשון והחשוב ביותר - כשנדבר על התהליכים עלינו לזכור שהקושי שלנו במערכת מורכבת כמו מערכת החינוך שרובכם אני מניח מכירים אותה היטב ממני, הדבר החשוב ביותר הוא לעשות תהליכים אפקטיביים עם יכולת מדידה והערכה שבאים לידי ביטוי בתהליך שלם, מרגע ההגדרה של לאן רוצים להגיע, התקציב שיעמוד כדי להגיע למטרה ולאורך זמן ולא תקציב זמני, התהליך עצמו והיישום בשטח, מדידה והערכה ואז חזרה להתחלה. לצערי, איננו מצטיינים בביצוע תהליכים כאלה, ובכך עלינו לעשות שינוי. זה שינוי תפיסתי מהותי וזה רלוונטי לכל קובייה שאעבור עליה.

השורה פה מבטאת את הצורך ביציבות. אם הייתי צריך לבחור משהו מכל הריבועים הללו – זו השורה התחתונה כי בלי זה אי אפשר לבנות משהו מעל. נציג אחר כך את נושא הפיתוח והתשתיות אבל יש לנו חוסר כיתות. הממשלה העמידה תקציב לכך והתחלנו כבר בחודשים האחרונים לתקצב את הרשויות. יש מקומות שאנחנו בונים מין יבילים שנים אחורה שזה השקיעות שקועות, ומההרגל המיותר הזה צריך להיפטר ולכן גם העמדנו תקציב וגם אנו עושים תוכנית לבנות וגם אנו עושים תוכנית התייעלות – בהמשך נעבור על זה, וגם אנחנו עושים התייעלות - זה בתוך המשרד, שכשאנחנו מעמידים תקציב, לראות שזה בשטח פוגש מבנה שקם בזמן מיידי ולא תקציב שחונה. נעבור על התקציבים בהמשך מפורטות.

הנושא הבא זה הרפורמה בחינוך המיוחד. דיבר על זה השר. לא ארחיב מעבר אבל זה לא רק רפורמה בחינוך המיוחד; זה רפורמה שצריכה לעשות סדר גם בבלגאן שנוצר לנו בחינוך הרגיל, כי כשעשינו החלה לתוך מערכת החינוך של החינוך המיוחד שזה מהלך מבורך תפיסתית אבל לא נתנו לזה כלים יישומיים מספיק חזקים ותהליך לא מספיק מסודר, נוצר מצב שהכיתה עצמה לא מצליחה לתפקד. לכן זה טיפול בכל מערכת החינוך וחלק ממה שאנו רואים, אי יכולת התמודדות של מורים ועזיבה שלהם, אלימות נובע מהדבר הזה. לכן כשאני מדבר על חוסר תפקוד מערכתי, לפעמים אנו צריכים להבין מאיפה זה נכנס בתחומים מסוימים.

טיפול בחוסרי מורים. בכל מקרה נהיה באתגר בפתיחת שנה. כל צעד שנעשה, היות שזה בעיה בסיסית, מהותית ובסדרי גודל גדולים מאוד נהיה במורכבויות בפתיחת שנה. לכן אנו עושים תוכנית מיידית. זה הדבר העיקרי שהתעסקנו בו בחודשים הקרובים. נציג אותה בקרוב. היא תביא לידי ביטוי מנגנונים של השמה ועוד פתיחת חסמים שהם נחלת המערכת לצערי כמו הכרות בוותק וכו' כדי לפתוח צווארי בקבוק ולגייס מורים. כאמור נציג את זה בשבועיים-שלושה הקרובים.

הדבר האחרון הוא צמצום אלימות ויצירת מרחב בטוח. זה קיים בכל מקום וחלקכם עוסקים בזה בעצמכם. גם את זה נפרסם בקרוב. התוכנית מוכנה ואנו מכוונים למרכז המסה של התוכנית לתשפ"ד, לתחילת ספטמבר.

מכאן אני עובר לקומה הבאה, שמביאה לידי ביטוי צמיחה. אחד זה היערכות לאופק חדש בחינוך המוכשר. יחד עם השר ביטון אנו מביאים פה בשורה משמעותית. אני שמח להיות חלק ממנה וחושב שהיא גם בשורה חברתית משמעותית וגם בשורה פדגוגית מקצועית. לכן זו בשורה אדירה שעלינו להיות גאים בה. זו מורכבות גדולה ליישמה. אני לומד גם מהשר בהקשר זה לא מעט אבל אני ודאי רואה בכך אחריות שלי ושל כל מערכת החינוך.

ילדים בסיכון בדגש על פנימיות הנוער וכפרי הנוער, אנו באזור הזה מתכוונים לשים תקציב והוא יהיה מהותי שגם משפר את המכסות, גם סוף-סוף ייגע בסל- - -

כמה היום יש בבסיס?

אבל חד משמעית ייגע בזה. במספרים ניגע בהמשך, ונטפל במודרכות. לראשונה מזה הרבה שנים, מי שמכיר את הנתונים אני מציע לו להסתכל אחורה איך נראה הגרף הזה שמבטא מבוכה מערכתית ולראשונה נעצור את הירידה ונתחיל את עליית הגרף שאני מקווה שתגיע גבוה עם השנים כי אנו לא יכולים להרשות לעצמנו באוכלוסייה הזו לא לטפל יותר ולהתעלם ממנה. לכן זה יבוא לידי ביטוי בתקציב.

לגבי גמישות פדגוגית וניהולית, זה מהלך מבורך שהחל אחורה. את זה לקחנו, הסתכלנו מה עובד טוב, איזה חסמים אפשר להסיר יותר והמדיניות היא לשחרר לשטח לעבוד. גם אנו מעלים משמעותית את התקציב לגפן וגם מעלים משמעותית את הגמישות למנהלים בכל ההיבטים בניהול הזה של הגפן וזו העשרת מערכת החינוך, שאנו מסתכלים בתקשורת ובעולם איך לוקחים את מערכת החינוך קדימה עם כל מיני תכנים מתקדמים והפעלה שהיא עצמאית של המנהל, זה הגפן וזה ותופס נפח משמעותי במערכת החינוך. כאמור העלינו את הנפח והרחבנו את הגמישות.

הדבר האחרון בשורה הזו זה מיקוד וחיזוק מקצועות ההומניסטיקה. דיבר על זה שר החינוך ביציאה לדרך. זה מביא לידי ביטוי באופן העמוק והשורשי שלו את הזהות שלנו ולמה אנו פה במדינה הזו. זה דבר חשוב לילדים שלנו ובזה שונה מדינת ישראל מכל מדינה שכל אחד מגיע אליי ומציג לי את מערכת החינוך בה. אין דומה למדינת ישראל בהקשרים האלה, לא של הזהות ולא של הערכים. אני גאה בזה ונחזק את זה ושמנו את זה על מסילה חזקה ורצינית. זה לא סותר התחדשות ולימוד מיומנויות. לא אחזור על המתווה. בוועדת החינוך הקודמת עסקנו בזה.

הקומה האחרונה שאציג, היא מבטאת צמיחה. היא מאפשרת כבר לחלום ואנו מתכוונים לגעת בה. אחד זה חיזוק השפה כבסיס ללמידה. לא הצלחנו להגיע למצב שהיינו רוצים ברמת הידע בשפה בכל המגזרים בחברה הישראלית ובכל השפות. פה נדרש משהו אחר ולכן אנו עושים חשיבה מחדש. נעזרים בזה בעוד משרדים מהממשלה. משתמשים בתקציבים שיעמדו לרשותנו בתוכניות השונות בדגש על עברית בחברה הערבית. זה לא בשורה שאני אומר אותה כאן ואנשים שומעים אותה פה בראשונה אבל היישום – לא הצלחנו להביא אותו למקום שהיינו רוצים. זה מה שמוטל עלינו. את זה אנו מתכוונים לפרק לעומק ולהביא תוכנית שתביא בזה שיפור. זה בסיס לחברה ישראלית בריאה.

מה המטרה?

לא היית פה כשאמרתי?

לצערי הרב הייתי בראיון.

אני רואה בידע בשפה העברית במגזר הערבי כלי מרכזי לשילוב המגזר הערבי ולמצות את היכולות של הנוער במגזר במדינת ישראל. אני רואה מקומות שבהם ילדים במגזר הערבי יודעים רק ערבית מול מצב שיש להם ידע בעברית – הפוטנציאל שלהם זה המצב הנתון במדינת ישראל.

כולם לומדים עברית, כבוד השר, אבל אולי אם היינו סוגרים את הפערים בתקציבים שניתנים לתלמיד הערבי ומקבל אותו דבר שמקבל התלמיד היהודי- -

אם ניכנס לניתוח, ואת יכולה לראות דווקא במגזר הערבי יש לפי מה שאני מכיר, תקן אותי המנכ"ל אם אני טועה – אין פערים לתלמידים הערבים.

אתן לך סטטיסטיקה ותראה את זה. מתווכחים שאין פערים? חזרנו להתווכח?

הסטטיסטיקות הרשמיות מדברות על פער- - -

הבעיה שלנו שאנחנו לא יודעים לדבר עברית.

נתוני המשרד מדברים על פערים של אלפי שקלים- -

לא מתפרצים.

אחד, יש להסתכל על המכלול השלם. זה תפקיד שלנו. כל ילד בישראל צריך לקבל בהקשר הזה אותם משאבים ואותו שוויון הזדמנויות. לא חוכמה לשלוף נתון זה או אחר – אתם מכירים את זה היטב ממני.

גם לא חוכמה לומר דברים לא נכונים. אני לא חושבת שלמנכ"ל יש הזכות לזלזל באמירות של חברי הכנסת, עם כל הכבוד. יש עובדות ידועות. לא להגיד: לשלוף נתונים.

הדבר השני, השפה זה בסיס הידע ההתפתחותי והפדגוגי. אי אפשר לבנות שום קומה פדגוגית לילד לפני שיודע את השפה.

אדוני המנכ"ל, מה הפער באחוזי זכאות לבגרות במגזר הערבי ליהודי?

אם תיתנו לי להמשיך לדבר – אסביר.

לא לענות על שאלות. לסיים את ההרצאה שלך ואז חברי הכנסת ישאלו.

ואחרי זה לא לענות על שאלות.

עם כל הכבוד, מה אתה מתערב? היית פה?

באתי לאחל לך יום הולדת שמח, אדוני היושב-ראש.

אני מודה לך.

הבסיס לשפה זה שפת האם. אין סתירה בין ללמוד את השפה העברית או ללמוד את השפה האנגלית לבין הלימודים של שפת האם. לא אמרתי שאנחנו גרועים בזה. זה בסיס חשוב וזה חלק מהטיפול.

הדבר הבא, לידה עד 3. לא ארחיב בהמשך למה שאמר השר ומה ששמענו השבוע. הכיוון ברור. הערך החינוכי והפדגוגי של זה גם הוא ברור ואנו מתכוונים לשים תקציב משמעותי לתוך הגילאים הללו. מי שמכיר את המחקרים על המשמעות של ההתפתחות הפדגוגית בגילאים לידה עד 3 יש בזה בשורה משמעותית פדגוגית.

לגבי ממשקי אקדמיה וקרדיטציה - כל ילד במדינת ישראל שמגיע לתעודת בגרות עושה הרחבה במקצוע. אנו רוצים לקחת את ההרחבה במקצוע ולראות איך אנו עושים הרחבה שמתמשקת עם האקדמיה כדי שנסתכל על המערכת מזווית של ילד כמערכת אחת וניקח אותו קדימה ונייצר לו את החיבור הפדגוגי והחיבור של ההקשר בהמשך התעסוקתי בין מערכת החינוך לאקדמיה.

הדבר האחרון, תוכנית ההתערבות של מצוינות אישית וצמצום פערים. מערכת חינוך מתקדמת, אם אנו רוצים להגיע להישגים ולפרוץ תקרת זכוכית שאנו נמצאים בה בהרבה מהמקומות, עלינו להבין שהחינוך צריך לעלות במשקל מחינוך קולקטיב לחינוך של הפרט, שמסתכל על הילד ועל מסוגלותו ועל המקום שהוא נמצא פדגוגית, חברתית, נפשית בכל ההיבטים ומשם לקדמו. מי שנמצא בגורר פער, לצמצם את הפער, ומי שנמצא במקום אחר באמצע, לקחת אותו קדימה. את זה עושים על ידי שני דברים - אחד זה שיעורים פרטניים או בקבוצות קטנות או באחד על אחד באופן פרונטלי ושתיים זה פתיחת המערכת והמערכים למערכים וירטואליים שיש לנו אותם היום מתקדמים ואנו בונים תוכנית גדולה לזה ונציג גם אותה בהמשך והיא תאפשר גם לצמצם את הפערים וגם לקחת את המערכת קדימה על בסיס זה שאנו מסתכלים על הפרט.

השקפים הבאים, אפשר לרוץ עליהם במהירות. אני מניח שהאנשים המכובדים מכירים את הנתונים וגם הם מפורסמים. הם מציגים איפה אנו עומדים במערכת החינוך מבחינת התקציב הכולל בהשוואה לאורך השנים. אתם רואים את כמות התלמידים במערכת החינוך – עלייה. אנו מתקרבים ל-2.5 מיליון ילדים.

זה לא כולל את המעונות, נכון?

הדבר הבא זה הגידול בעובדי הוראה של איפה אנו נמצאים היום ולאן הגרף הזה הולך. זה האתגר כשדיברנו על חוסרי מורים. שקף הבא, של התקציב, שמפורסם. בסך הכול עולה במדינת ישראל בצורה קוהרנטית לגידול באוכלוסייה וכמובן גם גידול המורים. המרכיב המרכזי שלו הוא שכר – גם את זה אתם מכירים. נתונים על בתי הספר אפשר לקרוא מימין לשמאל גם למוסדות וגם לכיתות בפועל. המצב בכיתות זה 81,000 ולא 89,000. היינו כמובן רוצים להיות במספר הזה.

לגבי שיעור ביצוע התקציב, חשוב לי לשים את המספרים כי כשמנהלים תקציב גדול, ויש על זה לא מעט ביקורת, שאנו לא ממצים את התקציב עד תומו. אפשר לראות שבשנים האחרונות במשרד החינוך את התקציב ממצים באופן מלא. זה מספרים גבוהים מאוד. אנו מגיעים לכל סוף שנה כשאנו ממצאים את התקציב בצורה מלאה.

מכאן אני עובר לשורות התקציב. משה, בבקשה, פירוט המספרים.

משה שגיא, סמנכ"ל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך. תקציב משרד החינוך עמד על 67.8 מיליארד שקל, התוספות שהיתוספו מ-22' ל-23' הם כ-4.5 מיליארד תוספת להסכם השכר עם הסתדרות המורים.

מתי קבעו את העלייה לשנת 2023? מתי החליטו על זה?

בישיבת הממשלה.

באיזו ישיבת ממשלה? הרי זה אמצע שנת תקציב. מתי החליטו על הגידול?

בישיבת הממשלה בדיון על התקציב.

זה גדל מאוד. הממשלה הזאת החליטה על זה.

גידול טבעי בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד ב-1.9 מיליארד. תוספת תקציב לטובת צמצום פערים במערכת, שזה כולל את היעדים שהשר ציין וגם תוספת וכל מיני תוספות אחרות שיבואו בהמשך לידי ביטוי בהיקף של 680 ב-23'. יש השלמה של 250 מיליון ב-24' של הסכום הזה, החלק היחסי לתשפ"ד. השתתפות בהסעות תלמידים כדי להתאים את התקציב למסגרת, הרי ההוצאה בפועל, 61 מיליון ורזרבה להתייקרויות ורזרבה להסכמי שכר בהיקף של 2.7 מיליארד. סך הכול מגיעים ל-77.8 מיליארד בתקציב 23'.

התוספות לתקציב 24' הם הסכם השכר – השלמה, הפעימה של 24' –120 מיליון, 2 מיליארד תוספת לגידול הטבעי חינוך מיוחד לחינוך הרגיל שמתרכז לפ"ד, פ"ה, תוספת לקידום ההישגים, כפי שציינצתי - השלמה לפ"ד בהיקף של 250 מיליון, השלמת ההשתתפות בהסעות תלמידים בהיקף של 58 מיליון ורזרבות לשכר ולקידום מדיניות ממשלה בהיקף של 2.7 מיליארד. סך הכול תקציב כ-83 מיליארד ב-24'.

משריינים תקציב להסכם שכר עם תיכוניים?

למיטב ידיעתי זה לא מגולם.

לגבי תקציב הבינוי, תקציב החומש עומד על 18,000 כיתות. ב-23', 24' יש תגבור של 2,750 כיתות, אלף כיתות תוספת בשנת 23', 750 תוספת ב-24'. בנוסף יש כאלף כיתות בהרשאות שניתנו ולא נוצלו. הכוונה שלנו למחזר את ההרשאות שלא נוצלו ולהקצותן מחדש במהלל 23', 24'. כלומר זה יהיה עד אלף בהתאם להרשאות שנצליח למחזר. זו תוספת מעל ה-18,000 עוד 750.

תודה רבה. עוד משהו, משה? תודה. אנו עוברים לדיון. אליהו רביבו רכז הקואליציה בוועדת הכספים.

אדוני השר, אני מקדם בברכה את הגעתך. מצטרף לברכות ליושב-ראש. לכבוד השר והרב ביטון, ברוך הבא. בראשית דבריי אבקש לברכך, אדוני השר, על פרסום התוכנית למתן נקודות זיכוי להורים לילדים בני 0 עד 3, החלטת שמבטאת את אחת ההתחייבויות שלנו כלפי הבוחרים ערב הבחירות. יישר כוח עצום.

אני מבקש לדבר אתך אדוני השר על שני נושאים שבבסיסים ההגדרה שאתה כה מקדש אותה לאורך השנים ובוודאי מאז שנכנסת לתפקיד, שילד הוא ילד הוא ילד, וכולם זכאים לשוויון הזדמנויות ודאי בחינוך, ובלבד שהם ילמדו במוסדות שעומדים בתקנים ובדרישות ובפיקוח של משרד החינוך. בתוך כך יש שני נושאים – אחד, תלמידי המוכשר, המוסדות הציוניים הדתיים לאומיים שמשום מה מודרים ומקבלים את הזנבות של הזנבות באופן מסורתי ומתוקצבים בכ-305 בסך הכול. מדובר במוסדות חינוך שמלמדים לימודי ליבה, עומדים בפיקוח. לאורך השנים, כששאר המוכשרים ושאר הרשתות מקבלים הכרה צודקת ומתבקשת, מדובר בפלח אוכלוסייה מטובי בניה של האוכלוסייה בישראל, שבוגריה מגיעים לדרגות קצונה בכירות בצה"ל ובאקדמיה וקולם לא נשמע לאורך השנים. אני מבקש לדעת מה הסיבה דווקא כשיש שר אוצר שמגיע מהמגזר שלהם, הנושא לא מקבל ביטוי בתקציב.

הנושא השני כאוב ומסתכל עוד יותר, בעניין מוסדות שלבי הפיקח והמימון של החינוך המיוחד במוכשר, שפרוס על כלל מגזרים רחב מאוד. מדובר בנושא שההיקף התקציבי שלו שולי מאוד, מתוקצב על ידי משרד האוצר ומשום מה חלק מאוד נרחב ממנו בסופו של דבר לא מגיע והחלק שכן מגיע, מגיע באיחור רב ובגרירת רגליים והתשה, כאילו לא מדובר בהורים לילדים שסובלים בין כה וכה בוקר צהריים וערב ומרכז חייהם הופך להיות סביב הילדים שככה נולדו, והם מוגבלים, וצריכים להיאבק כדי שהמינימום של המינימום יגיע אליהם. אלה שני נושאים שבעוכרינו. מדבר אדוני המנכ"ל ורואים שהוא מתכוון לכל מילה שאומר, שכל הילדים זכאים לשוויון הזדמנויות, ודאי בחינוך. בטח ובטח מטובי בניה של ילדינו ובטח ובטח אוכלוסיות שגם אם אינן מוחלשות, את האנרגיות שלהן מקדישים לטובת התמודדות עם אותם ילדים. כל טוב.

תודה . עאידה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, תודה לשר שכיבד אותנו והגיע כדי לפרוס את התוכניות. עברתי על כל התקציבים, ויש דברים שאפשר לומר שטוב. קודם כל, טוב שעמדתם לפחות והצגתם משהו של החינוך מגיל לידה. אמנם יש גם ביקורת שאפשר לדבר עליה, שאני מבינה שחיפשתם מנגנון כלשהו לשפר משפחות שיש להם ילדים אבל הקביעה שהסכום הזה יבוא דרך הקלות במס להורים העובדים, אנו שוב משאירים- -

זה לא רק.

כך זה הוסבר אתמול. כך נאמר. שבעצם הורים עובדים יקבלו הטבת מס שתעלה משהו בסביבות 940 שקל לכל תינוק שנמצא במשפחה, שתעזור למשפחה בתשלומי החינוך.

חלק גדול מהתקציב הולך לסבסוד המעונות.

אתייחס לזה, אבל- - -

זה ה-500 שקלים של סל מחירים, אמרנו מראש שהמדינה צריכה לסבסד.

בסדר. זה יבוא לוועדה.

אבל זה חלק מהתקציב הזה ומוקצה לזה תקציב, ואני רוצה להתייחס לזה כשאני מגיעה מחברה שיש בה קשיים בענייני התעסוקה, כשיש משפחות שהנשים לא מוצאות מקום עבודה, ואפרופו, חלק מהן, 12,000 מתוך הנשים הללו הן מורות מוסמכות שעברו הכשרות ויש להן תעודות הוראה ומערכת החינוך לא קולטת אותן ומזדעקת שיש לה חסר במורים ומורות. אני רוצה גם כן שיטפלו בדבר הזה. הדבר הזה לא מוצאת עבודה, לא מוצאת הכנסה ועכשיו לא מקבלת עבור התינוק שלה כי היא לא עובדת, וההטבה מגיעה דרך מס הכנסה. אז כן יש להתייחס לדברים האלה. כן צריך להתייחס לילדים הבדואים.

אנו רואים שיש קיצוץ חד, כמיליארד, בחינוך בלתי פורמלי.

אני לא יודע איך הגעת לזה. לא יהיה קיצוץ של מיליארד בחינוך הבלתי פורמלי. הלאה.

אחת הבעיות בלעבור על התקציב – אני הבנתי שהיה קיצוץ רוחבי מתקציב משרד הרווחה, חינוך, והמשרד השלישי אם איני טועה – בריאות כדי להקים מה שנקרא משמר אזרחי.

אני ביקשתי מהשר שישיב על זה.

אני מאוד שמחה שהדברים שלי משמחים את סגן השר. אבל ארצה לקבל תשובות. השאלה שלי, הקיצוץ הזה שדובר עליו ונאמר שקורה בשלושה משרדים והוא רוחבי, האם חל על משרד החינוך? האם כלול בתקציב שנמצא פה או שיקרה אחר כך?

הדבר השלישי, שהייתי רוצה לשמוע עליו - נאמר שיש כאלפיים כיתות שייבנו בשנה הבאה – אלף שכבר ניתן להם ומועברים לשנה 2023 ואלף שמתוכננים. כמה מהם לאוכלוסייה הערבית כאשר אנו יודעים שיש מחסור, כ-3,000 כיתות לימוד בבתי הספר הערביים? הדבר מעיק מאוד על האווירה.

משה, ארצה שתשיב, אנא רשום את זה.

כבוד השר, אני מבינה את הרצון להשקיע בשפה העברית ובזהות.

זה לא רצון. זה הכרחי לחלוטין.

אתה החלטת שזה הכרחי.

זהות.

אני יודעת שזה שני דברים שונים. אני למדתי במערכת חינוך שהיא גם פרטית – לא ממלכתית, ויצאתי דוברת עברית מצוינת, אנגלית מצוינת, ערבית מצוינת. הערבית שלי יותר טובה מהעברית שלי ומהאנגלית. זה צורך פדגוגי לטפח את שפת האם של הילדים. העניין של שפה בעברית - הייתי רוצה לשמוע על תוכניות אחרות שמחזקות את החינוך באוכלוסייה הערבית שבנק ישראל אפילו הצביע עליהם ולא רצונות כאלה או אחרים שבעיניי יותר פוליטיים מאשר שייכים לעניין של הפדגוגיה ולתקן את המעוות.

תודה רבה. מיכל שיר.

דבר אחרון – הייתי מקווה לראות גם התייחסות לנושא של תוכניות לעניין שילוב יותר פסיכולוגים וכל הנושא של תקצוב התוכנית הלאומית לבריאות הנפש לילדים.

תודה. מיכל שיר, בבקשה.

תודה. יש לי כמה שאלות. אחת, שר החינוך, עשית מסיבת עיתונאים ב-13.2 והבטחת להאריך את בית הספר של החופש הגדול מהשעה 13:00 ל-16:00. מה המקור התקציבי של אותה הארכה והאם הגידול בסעיף הוא מענה להארכה עד 16:00 או מענה לגידול דמוגרפי?

שאלה שנייה, צפיפות גבוהה בכיתות בגיל הרך. אנו מודעים כולם לנזקים. כיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד דיברנו על זה המון, על הנזקים הנפשיים שלא לדבר על קושי בגיוס כוח אדם. ישראל נמצאת במקום רע מאוד ביחס למדינות ה-OECD בהיבט הזה ובסעיף פיתוח 60 יש הקטנת סעיף פיתוח הכיתות לתוכנית הצטיידות למבנים ולחידוש מבנים. למה יש הקטנה של 14% והאם סיימתם לחדש או לאבזר את כל המבנים שמרשים לסגור סעיף ולהקטינו? רק אתמול היו פה ראשי רשויות בדיון אחר ודיברו על המחסור שקיים אצלם בערים.

שאלה שלישית, שוב, זה גם עלה בזמנו בדיון שהיה בוועדה לזכויות הילד בראשותי בשנה שעברה על מחדלי ההסעות – כמה כסף מושקע במערך ההיסעים של בתי הספר? כמה בתגבור אגף ההיסעים משרד החינוך? אותו אדם שהיה אצלנו בדיון בוועדה, שמעון אבני, אמר: אנו עובדים עם שישה עובדים. זה פשוט לא מספיק. כמה תגבור לאגף ההיסעים במשרד החינוך – גם להיסעים וגם למלווים? כי הם צריכים לתפעל 250 רשויות. זה בלתי אפשרי והמחדלים שם קשים מאוד. היה דיון קשה מאוד באותה ועדה. בחינוך המיוחד אגב אין בכלל מלווים. אני רוצה להתייחסות לזה.

זה לא נכון.

אז הם ישיבו.

היא לא שאלה. אולי הזינו אותך בנתון שגוי. אמרת שאין מלווים בחינוך המיוחד.

נכון, אתקן – נכון לדיון שהיה בשנה שעברה לא היה. אנו יודעים שיש מחסור במלווים, לרבות ובמיוחד בחינוך המיוחד שצריך יותר. יש בעיה במערך ההיסעים. האם הבעיה הזו נפתרה והאם יש את הדעת על זה בתקציב הנוכחי?

תודה.

עוד שתי שאלות קצרות: מה יעלה בגורלם של מעונות היום השיקומיים לילדים עם מוגבלויות? מדובר על 180 מעונות יום שיקומיים ברחבי הארץ שבסכנת סגירה. ושאלה אחרונה, ידידי סימון דוידסון – אתה רוצה לשאול את זה על כפרי הנוער? כמה יקבלו כפרי הנוער בתקציב הקרוב? אנחנו יודעים שיש להם גירעון של 60 מיליון שקלים. מדובר על הרבה מאוד תלמידים שנשארים מחוץ לתקציב. תודה רבה.

תודה. בבקשה, ולדימיר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני השר במשרד, אדוני המנכ"ל. יש לי ארבע סוגיות שאני רוצה לגעת בהן. קודם כל, היום כ-800 עולים מחכים לאולפן. אני כעולה לשעבר יודע כמה חשוב להתחיל את לימודי השפה העברית בחודשים הראשונים. אני יודע שחסרים מורים וחסר תקציב. השאלה שלי, אם יש במשרד מענה.

שאלה נוספת, האם יש דגש בתקציב על פנימיות במינהל לחינוך ההתיישבותי? בהקשר הזה שאלה ספציפית לגבי הפנימייה של בית הספר הבין-לאומי בגבעת חביבה. אני יודע שהובטח מספר פעמים שתיכנס למסגרת של המינהל לחינוך ההתיישבותי. למיטב הבנתי עומדת בכל הקריטריונים ועד כה זה לא קורה. אשמח לתשובה.

סוגיה שלישית, לגבי החינוך לאזרחות או לדמוקרטיה. אני יודע שבשנים האחרונות התקצוב לנושא הזה הולך ופוחת. אשמח לשמוע את ההתייחסות הערכית של משרד החינוך היום לחינוך לאזרחות או לדמוקרטיה. למה אתה מחייך?

אני אדם אופטימי מטבעי.

גם אני, אני מקווה שהתשובה תהיה אופטימית.

הסוגיה האחרונה, לפי ההסכמים הקואליציוניים שלמדתי, יש כוונה לממשלה להגדיל באופן משמעותי את התקציב לחינוך החרדי הפרטי. לפי הבנתי – שוב, קראתי את ההסכמים – מדובר בסכום שעלול או עשוי להגיע ל-3 מיליארד שקלים. באופן מהותי, כיוון שמדובר בעיקר במוסדות שלא מלמדים ליבה או מלמדים ליבה באופן חלקי בלבד, אני חושב שמדובר בפגיעה בעיקרון השוויון, כי אם אנו מגדילים את התקציבים לחינוך שלא מלמד ליבה, אנו גוזרים על הילדים הללו חיי עוני. זה פגיעה בעיקרון השוויון.

זה לדעתך. השוויון זה גם שכל אחד יוכל ללמוד מה שהוא רוצה ללמוד. הגישה העקרונית הזאת צריכה לעבור מהעולם.

חנוך, אתה די חדש בכנסת ואתה איש חכם. פה הגבורה הכי גדולה היא לנשוך שפתיים.

איפה הכסף הזה בתקציב? הסתכלתי על הסעיפים הרלוונטיים. התקציב בסביבות 380 מיליון שקך. איפה הכסף הזה?

החרדית מקבלת רבע משכורת מהחברה שלה – שבחרפת רעב.

שתצטרף לארגון עובדים. אני בטוח שזה יעזור.

אתם מהאולימפוס. תרדו משם.

אדוני היושב-ראש, מזל טוב אגב ליום הולדת.

תודה רבה.

ואז ראיתי סעיף רזרבות כולל, אדוני השר, ב-22' הגיע ל-3 מיליארד שקל, ואז ראיתי שב-2023 הוא קופץ ל-5.7 וב-2024 הוא קופץ ל-6.5 מיליארד שקל. האם כאן אתם מחביאים את התוספות לחינוך החרדי? תודה רבה.

תודה רבה. טוב שיש חינוך חרדי. אחרת על מה היית מדבר? היה פעם שהביאו לפה, משרד החינוך, תשלום המשכורות שמופיע בחוק, היה כתוב שם: חינוך עצמאי והצבעת נגד. כולם הצביעו בעד ואתה הצבעת נגד.

והסברתי מדוע. אני מקווה שאפשר עדיין להצביע פה נגד.

בטח. מה הייתי עושה בלי זה? בבקשה, חבר הכנסת פינדרוס.

חבר הכנסת גפני, ראשית מזל טוב על היום הולדת. שלא יגידו שרק ממפלגת העבודה השתתפו.

תודה רבה.

אני סומך עליך ובטוח ויודע שאתה עושה הכול כי זה לא מופיע, כמו שאמרנו בתקציב, ואני שמח על מה שהשר אמר על נושא ההשוואה של החינוך החרדי. בטח אלה שלומדים ליבה שזה 90% מהתקציב, להם זה מיועד, לומדים לימודי ליבה מלאים ובמשך השנים יעברו קיצוץ. על זה אני סומך עליך אדוני היושב-ראש, שתעשה את העבודה.

אדוני השר, שני דברים – אחד, האם נכון, כי שמעתי שקיבלו הודעה כזו, ודיברת על הנושא של ההכנה לעולם התעסוקה כבר בעל יסודי. האם זה נכון שנושא תגבור המתמטיקה והאנגלית בתיכונים החרדים הופסק? היה פרויקט של לימודי תגבור מתמטיקה עד 2022. האם זה הופסק בתקציב החדש? כי שמעתי שקיבלו הודעה כזו.

שאלה שנייה, הנושא של המוכשר, האם זה יבוא גם לידי ביטוי? אני יודע שאתם מטפלים ברשתות ובמוסדות הפטור. האם הנושא של המוכשר שמשום מה פה בוועדה כבר בעבר הטעות הזו הייתה – זה מוסדות רק של הציבור הדתי- - - ציוני אבל זה לא נכון. כל מוסדות המוכשר נמצאים באותו מעמד. האם הסעיף שלהם גם טופל בנושא התקציב? תודה.

תודה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.

תודה רבה, אדוני יושב הראש. ראשית אני רוצה לפתוח בברכות דווקא בנושא החינוך המיוחד לפני שאני נכנסת לתוכנית על עצם הנכונות גם להכיר בחשיבות התחום הזה וגם להמשיך ולקדמו. בהחלט מרענן בימינו. גם אומר שכל שקל שניתן להורים הוא מבורך. אנו צריכים לדייק את הדברים בשביל ועדת כספים, אבל כל שקל שניתן להורים מבורך בימים אלה.

כאן אני רוצה לצלול לתוכנית. יש לי כמה שאלות. ראשית, יש לומר שה-200 מילון שקלים שדובר בהם, האם זה אותם 200 מיליון שקלים שהם חלק מהתוכנית? כשהעברנו בהחלטת ממשלה, שמנו 200 מיליון שקלים לטובת הכשרת מטפלות, פיקוח, תקנים ברשויות המקומיות? אגלה לך סוד, אדוני השר, חוץ מה-200 מיליון שקלים האלה מגיע לכם מהאוצר 40 מיליון נוספים מתוקף חוק הפיקוח שעבר ב-2018. זה 40 מיליון שקלים לשבע שנים כך שבסוף צריך להיות לך 240 מיליון. השאלה אם ה-200 מיליון שהצגתם אתמול, זה בנוסף? האם בסוף יהיו 440 מיליון שקלים לטובת הפדגוגיה, התקנים והכול? נוכל לראות את זה?

אני לא יודע מה קרה בתקופה שאת היית שרה בכל פרט וכל סעיף. נשמע את משה – אם הוא אומר שכן, כן. אז כן. זה בנוסף. חלק מהדברים הם רעיונות טובים שאתם הייתם בעדם אבל לא תקצבתם אותם. אנחנו שמים את הכסף.

תקצבנו הכול. מפרגנת לך. קבל את זה באהבה.

אולי לא בכוונה רעה. לא הספקתם לתקצב. אנחנו את הדברים הטובים עושים ועושים דברים טובים שלנו.

קודם כל אני שמחה. צריך לראות שבתוך התקנה של הפדגוגיה יש 440 מיליון ולא 240 כדי לוודא שאכן זה כך, ואם זה כך, אני מברכת.

אני לא יודע מה אעשה בסוף מרוב ברכות.

סבסוד סל המחירים, יש לומר – אין פה העמקה באמת של הסבסוד עבור ההורים כי מה עשינו כאן – ועדת המחירים שהייתה סמוך לבחירות סירבנו לחתום כי התעקשנו, כפי שאתם התעקשתם ובצדק, שהמדינה תספוג את זה ולא ההורים. המשמעות היא שהמחיר במעון עולה, ולו היינו משאירים את זה בעולם הישן, לצורך העניין הורה שמשלם 600 או אלף שקלים ימשיך לשלם אלף שקלים גם אחרי שאתם מתקנים את התקינה וגם אחרי שאתם מאשרים את ועדת המחירים. כלומר בפועל אין פה באמת הוזלה עבור ההורים.

צודקת.

מי יקבל הוזלה – רק מי שב-2024 - אלוקים גדול עד אז – יעבור את סף המס או יש לו מס הכנסה שלילי אבל יש לזכור שיש פה קבוצה שלמה באוכלוסייה שדווקא היא צריכה את הכסף הזה שלא תקבל כלום, שתמשיך לשלם כפי ששילמו בעבר.

למה אני אומרת את זה – כי בסוף יש לראות איך אתם חושבים על פתרון שנותן מענה לכל ילד בלי קשר להורים שלו – למי הם, איפה הם עובדים, כמה הם עובדים, כמה מס הם משלמים אלא שהמוצר עצמו יהיה מוזל יותר ולא רק במעונות הסמל. אני פותחת סוגריים – במחילה, לא ממקום שת התנשאות – רק כי אנו צריכים לשנות תפיסה כאן – כל המעונות במדינת ישראל היום משבעה פעוטות ומעלה הם מפוקחים. אמרתם המעונות המפוקחים והמעונות האחרים. פרגנו לעצמם. כל המעונות נמצאים תחת משרד החינוך. יש מעונות סמל מסובסדים ויש שלא.

לגבי המעונות שלא מסובסדים - מה קורה איתם עם ועידת המחירים? כי זה אומר שהם יכולים להעלות את המחיר ואז מי שסופג את זה, זה ההורים עצמם אז עבורם יש לנו באג עד 2024 שאולי יקבלו שוב הנחה ואנו מסתכלים על משחק סכום 0. זה כל הזמן להישאר באותו מגרש.

חיזוק ההומניסטיקה. לא אכנס לוויכוח של הרפורמה – אנו חלוקים וכנראה נישאר. אני חושבת שדווקא המחזרת המבחנים מחזיר אחורה, אבל מילא. אנו תקצבנו ואפילו יש לנו אישור – אם תרצה, אשלח לך אותו, של מכרז מחשבים ניידים לכל מורי ההומניסטיקה כחלק מתהליך החדשנות וכחלק מתהליך חיזוק המקצועות הללו. האם המחשבים הללו חולקו? יחולקו? איפה הם? היכן הכסף שלהם? אשמח שוועדת הכספים תשמע.

בהסכם השכר שעשינו עם המורים ביסודיים ובחטיבות ובגנים, אני מקווה שתסגרו גם עם התיכוניים – היה בהקשר הזה גם הארכת החופש הגדול עד סוף יולי. האם ההארכה עד סוף יולי נכנסת לתקציב? זה אחד.

הפרטני, דיבר המנכ"ל על חיזוק הפרט. אמר: אנו צריכים לעלות במשקל, לחזק את הפרט ולא את הקולקטיב. דיבר על שיעורים פרטניים. האם זה בנוסף לאופק חדש או מה שנעשה בשעות שהייה, שעות פרטניות וכו'?

זה בנוסף.

ואשמח שתדווחו לוועדה על הסכם השכר עם המורים התיכוניים ואיך שומרים להם כסף. בלי שמץ ציניות – המלחמה על המורים זה לא עניין של ארגון. זה מלחמה על הילדים כי אתם מכירים היום את המצוקה של מורים בתוך המערכת. אם לא תילחמו על המורים התיכוניים לא יהיו מורים שנה הבאה.

תודה רבה. חמד עמאר.

אני רוצה לברך את שני השרים, ולאחל לך יום הולדת שמח. אחת הבעיות ששמתם כאן, טיפול בחוסר מורים. גם הצעתי את זה כשהייתי שר. למשל, במגזר הדרוזי יש לנו קרוב לאלף מורים שהוכשרו ואין להם עבודה. אני לא מבין. וחברת הכנסת עאידה תומא אמרה שיש 12,000 מורים במגזר הערבי שאין להם עבודה. אני מציע לקחת אותם מורים, והצעתי לקחת אותם מורים שיש לנו במגזר הדרוזי, להכשירם, להכינם ולהביא אותם לבתי ספר במגזר היהודי. התחלנו בתהליך הזה. אני מכיר הרבה מורים דרוזים שמלמדים היום בבתי ספר במגזר היהודי. זה יכול לפתור לך את הבעיה. במקום להתחיל לחפש מורים, ואיך להכשיר מורים מחדש, יש לך מורים מוכשרים שלמדו, שזה המקצוע שלהם. לקחת אותם. אנחנו מדינה אחת. לשים אותם באותם בתי ספר ואתה יכול לפתור את הבעיה הזו ולא תצטרך להתאמץ יותר מדי בנושא הזה.

שנית, תוכנית חומש שהכנו למגזר הערבי – הכנו שתיים. הוקצה שם יותר -9 מיליארד שקל לחינוך, מתוך התוכנית יותר מ-9 מיליארד שקל. האם אותה תוכנית שהכנו, אותו תקציב שהוקצה בתוכנית החומש יבוא לידי יישום בתקציב של 23', 24'? והכסף הזה שיועד לנושא הזה, ייקחו אותו? אותו דבר במגזר הדרוזי. ייעדנו הרבה תקציב לחינוך ובמיוחד לבינוי. יש בתוכנית יותר מ-100 מיליון שקל לבינוי. האם אותו כסף שהוקצה לנושא יבוא לידי מימוש ותממשו את התקציב שהקצינו אותו בתוכנית החומש, ואם לא, לומר מאיפה תביאו את התקציבים הנוספים כי בנושא של לימודי שפה עברית אני זוכר – גם שרת החינוך יושבת פה – הקצינו הרבה תקציבים, גם בתוכנית של הדרוזים, גם בתוכנית של הערבים בנושא של לימודי שפה עברית. מה שאתם מציעים ראינו לנכון לחזק את זה. ראינו שזה חסם מרכזי להתקבל לאוניברסיטה.

אעידה לא הסכימה איתך.

אני מדבר בשמי.

לימדו אותי תנ"ך ותלמוד וספרות ומעולם לא הרגשתי שחסר לי.

הוא התכוון לומר שאתם לא מדברים באותה שפה.

אנחנו צריכים לדבר באותה שפה?

בסוף זה מה שיתבקש שכולנו נדבר באותה שפה.

במיוחד במגזר הדרוזי. ראינו שזה חסם מרכזי. לקחת את הכסף שהוקצה לנושא ולהביאו ליישום. אני יודע שיש קשיים עכשיו להעביר חלק מהתוכנית שאישרנו גם בבינוי, גם בנושא של שפה עברית, גם בנושא של תקציבים אחרים.

אמרת כאן שלא יקוצץ מיליארד שקל בחינוך בלתי פורמלי. האם בחינוך בלתי פורמלי יקצצו תקציבים? כי חינוך בלתי פורמלי הוא חינוך מאוד חשוב וחייבים להשקיע שם.

הנושא אחרון, מוכר בלתי רשמי. יש במגזר הערבי – אני מכיר את זה כי פנו אליי הרבה מנהלים במגזר הערבי בנושא הזה. אני גם בשפרעם. יש שני בתי ספר של המוכר הבלתי רשמי שמלמדים ליבה ואת כל הדברים. בנושא של בינוי הם לא מקבלים שקל אחד. הם צריכים לאסוף תרומות בשביל הבינוי. למה כמדינה כשאנחנו מפקחים על בתי הספר, יש פיקוח על אותם בתי ספר ותקצוב להם - למה בנושא הבינוי משרד החינוך נוגע ולא מתקצב אותם ולא עוזר להם לא בבינוי ולא בנושא של שיפוצים?

תודה רבה. השר, היות שאתה צריך לצאת – השר ביטון נשאר והמנכ"ל נשאר.

קודם כל אני מודה לכל חברות וחברי הכנסת. באמת נושאים חשובים ואני שמח לשמוע דברים שלא את כולם הכרתי ונבדוק. לא יכול לומר לכם שעל כל דבר יש לי תשובה מיידית לתת לכם. רשמנו ונטפל וניתן תשובות. גם בחלוקה בינינו חשוב שלא תשאלו לגבי המוכשר וכל הדברים האלה. השר ביטון שמתעסק בזה יענה עליהם. לגבי החוסר במורים שהעלית והמגזר הערבי והמעונות – קודם כל במגזר הערבי יש עודף מורים.

זה מה שאמרתי. יש עודף מורים במגזר הערבי. במגזר הדרוזי יש אלף מורות מוכשרות שלא לקחתם אותן.

אלף זה לא מספיק ואנחנו במסגרת התוכנית עושים את המהלך הזה שאתה מדבר עליו. אנחנו לוקחים וממקסמים את הפוטנציאל שנוכל להוציא מהמורים הקיימים היום במגזרים הלא יהודיים כדי לנסות לתמוך איפה שאפשר גם במגזר היהודי. זה חלק מהתוכנית. צודק מאה אחוז.

לגבי השאלות התקציביות שהוכלו ברובן - התחלנו מתקציב 22' והראינו את התוספות. עקרונית אין הורדה של סעיפים או משהו כמו שאמרת, מיליארד שקל בלא פורמלי. אנו לא שם. לגבי הפלאט, היה פלאט. הוא הגיע סדר גודל 50 מיליון שקלים, זה המשמעות של הפלאט. אנו נותנים לו מענה ממקורות אחרים במקומות שוודאי אנו מחויבים לו. הדבר היחיד שאמרתי שלא נכון – כי הפלאט לא הלך למשמר הלאומי ולא משם הגיע אלא למקומות אחרים. לא ניכנס שוב לשיח הלא רלוונטי הזה.

אבקש מהמנכ"ל אחר כך להתייחס לגבעת חביבה. אני חושב שהנושא מוכר לך.

נושא מורים עולים – יש אירוע לא טוב שמתנהל בחוסר הסכם עם המורים של האולפנים. אנו תומכים לחלוטין בעמדת יפה בן דוד שמייצגת את המורים. אנו גם עושים מאמצים גדולים מול האוצר. אם זה אתה, תתייחס. בעיניי זה אירוע רע ויש לסיימו. אני חושב שהפתרון נמצא ואני אומר את הדברים הללו בצורה חריפה כי זה היה צריך להיגמר.

לגבי ארגון המורים, ראשית אני תומך בדרישה הבסיסית של ארגון המורים להעלאת שכר המורים, חד משמעית צודקים. איפה אומר דברים אחרים – בהתנהלות יו"ר ארגון המורים רן ארז. לא ייתכן שאחרי שהלכנו לבית משפט וקיבלו את החלטת בית המשפט שקודם כל הפסיקה את העיצומים בנושא אי העברת ציוני המגן, מה שהוא עדיין לא עשה ולא מכבד את החלטת בית הדין והאיומים האלה של שביתה הולכת וחוזרת כל ראשון ושלישי – זה באמת ראשון ושלישי – בראשון איים ועכשיו בשלישי וזה חייב להסתיים בהנחיה ברורה של לתת שבוע למשא ומתן מתקדם. יש הצעה משמעותית טובה מאוצר. אנו מחכים לתשובת רן ארז. הדיאלוג הזה חייב להתקיים. משרד החינוך הוא מגשר, עובד בין הצדדים. אני עובד קשה כדי לסגור פגישה, התנעה משמעותית בין שר האוצר לרן ארז, גם עם ביבס. רן ארז מתנער, לא רוצה לדבר. השיטה הזו של הברוגז ולא מעניין אותי מה קורה לתלמידים, להורים, למערכת החינוך היא שיטה רעה. במקום הזה אני מתנגד לפעולות הללו של רן ארז. כן אני קורא לו לבוא למשא ומתן. יש משא ומתן אמיתי. אני יכול להבינו שהייתה תקופה ארוכה בעבר שהיה קצת קשה. אנחנו היום במקום אחר עם הצעה רלוונטית וצריך לגשר על הפערים, ואפשר. לכן אני מקווה שנמליח להוביל לשינוי פה.

לגבי נושא החינוך המיוחד, ההיסעים וכו', יש שם הרבה מאוד פגמים. קיבלנו משבר קשה. חלק מהמשבר זה שם. אנו עובדים על זה כדי לתת מענה. זה לא בהוקוס פוקוס. זה דברים שהם ארוכי טווח, תהליכים שאנו מתכנסים אליהם למענים. יכול להיות ששכחתי כמה דברים. לצערי אני חייב ללכת.

כפרי הנוער לא ייפגעו. אנחנו גם משנים את התהליך. נראה עלייה בתקציב, תהיו רגועים. תודה רבה.

תודה רבה. שרן השכל.

יש חוסר קשה. אענה כמה תשובות, ואשאר ככל שאוכל. אני קודם כל רוצה לענות כמה תשובות. אשתדל להישאר עד הסוף בעזרת השם – יש לי שתי ישיבות לא מתוכננות. אנסה לסדר את זה. אגיד מאוד בקצר. לגבי הנושא של המוכר שאינו רשמי, זה חוסר הכרת המציאות. בתוך תוכנית העבודה, המוכר שאינו רשמי נמצא בתקנון מחודש עם כל הנספחים של 75%. לכן זה נתון שעוד לא ידוע.

כולל בתי ספר ערביים?

כן. אגב יש לי פגישה עם- - - בתחיש עוד יומיים בנושא בתי הספר הנוצריים וכל המוכר שאינו רשמי.

בן כיתתי.

אז אמסור לו ד"ש. יש לזה טיפול ואף אחד לא הזניח את זה.

לגבי הנושא של החינוך המיוחד, יש פה הרבה אנשים שבאו לנושא הזה. הדיון הזה היה בוועדת הכספים הרבה מאוד פעמים. גם אני ישבתי פה כחבר ועדה.

אני רוצה לאפשר להם לדבר.

אולי אגיד מה שיש ואז לא יהיה להם צורך לדבר – זו גם אפשרות.

אפשר גם לסתום לנו את הפה.

אמרתי שאולי תשובה נותנת לכם מענה ולא תהיה לכם בעיה.

כולם ידברו. אל תגידו את זה. אל תגידו את זה אפילו בצחוק.

הבעיה היא ידועה ומוכרת. זה נאמר פה מכמה חברי כנסת, גם פינדרוס שהלך ורביבו וכו'. היה דיון ארוך ורחב. היושב-ראש מכיר את זה מצוין. יש שני דברים מהותיים שהיו שם – אחד זה הנושא של מעונות והדבר השני היה העניין של משרות האם. שני המשמעותיים האלה, סוכם במשרד – משה שגיא נמצא פה – שיתוקנו. אחד כופל את עצמו. לא אנסה למספרים אבל פי שניים ממה שהיה כדי להתאים את זה למגזר. גם במשרות האם זה גדל בכמה אחוזים.

מי מוודא שהם מקבלים?

מספיק. בלי שאלות. יש עוד דוברים.

אתה מפקח?

אני מפקח ואפקח ומפקחים.

כדאי להעביר את זה למוסדות ולא לרשתות.

בלי פופוליזם, גברת. את היית שרה ואת יודעת שעכשיו אמרת דברים שהם פופוליזם טהור. מזמן אותך לדיון בנושא.

אני מוכנה שתבדוק אותי במה שאמרתי. תענה – מי יפקח על זה?

גם אני מוכן שתבדקי אותי.

פינדרוס העלה את הנושא של בגרות חלקית – הוא אמר את זה בשיח אחר. הנושא הזה נמצא בדיון במשרד ויסודר ויתוקן.

לגבי הבינוי במגזר הערבי – הוא הלך, אני חושב, אבל יש לקחת בחשבון שהמשרד בנקודה הזו נותן לכולם אותם קריטריונים לבינוי. פשוט הם לא זמינים לתקצוב - אלא אם כן זה מוסדות של מבנים פרטיים שהמשרד לא יכול- - -

תודה. ארצה אחרי זה שתענה על השאלות שנשאלות פה. חברת הכנסת שרן השכל, אם אפשר בקצרה.

תמיד בקצרה. זה בסדר. או קוטעים אותנו באמצע או אומרים לנו לקצר.

אין לי שום דבר נגדך.

הכול בסדר. אני מבינה שלפעמים אתה שואל על לשים ראי מול הפנים, וזה בסדר, אבל נגיד מה שיש לנו לומר, מה לעשות? וכשתרצו לסתום לנו את הפה תסתמו לנו את הפה.

מה אני יכול לענות על זה? אני זה שרוצה לסתום את הפה?

באמת הנושא של לתת כלים לאוכלוסיות שונות להשתלבות עתידית ולהצלחה עתידית לילדים הללו הוא קריטי ומשמעותי. קיימתי לא מעט דיונים בוועדת החינוך בדיוק בנושא הזה. לכן גם העניין של עברית בבתי הספר הערביים, חבר הכנסת סימון דוידסון דיבר על זה רבות והייתה לך הצעת חוק בעניין – זה קריטי וחשוב והכרחי לאותו מגזר. אגב גם התוכנית של תקצוב המוכשר. אני מברכת על כך. מוכר וידוע שלפעמים מתקצבים בפחות מ-75%, נכון, ואפשר וצריך לעשות יותר אבל השאלה האמיתית היא איפה אנו נותנים גם כלים לעוד מגזר להשתלבות עתידית, להצלחה עתידית. פה השאלה היא איך אתם מעודדים עם התקציב החשוב הזה שאתם מעבירים למוכשר בתנאים כדי לוודא שהתקציב הזה מגיע לילדים שמקבלים את הכלים להצלחה בעתיד? להשתלבות בחברה הישראלית, להצלחה בכוח העבודה, להוציאם ממעגל עוני, כי מערכת החינוך זה חלק מהתפקיד העיקרי שלה, ואם אתם מעבירים את התקציבים הללו עכשיו למוכשר בלי סינון, בלי שמלמדים שם מתמטיקה או עברית או אנגלית, בלי שתכינו שם את התוכנית הנהדרת הזו של שילוב אוניברסיטאות בתיכונים כדי לאפשר להם אחר כך גשר ומעבר איטי לתוך האקדמיה ולמשרות בכירות. אולי אפילו שילוב התוכניות של הייטק. איך אתם מייעדים תקציב כה גדול – ואגב אחת השאלות היא מה עלות המהלך הזה, ואיך אתם מעודדים להוציא את הילדים האלה מתוך מעגל שמסתיים הרבה פעמים במעגל עוני, ומביאים להם את הכלים לשילוב עתידי בחברה הישראלית כבכירים במשרות מדהימות, בשוק העבודה במקומות שהם יכולים לתמוך במשפחה גדולה ויש להם דיור, והם לא נשענים על איזה סל קצבאות?

הדבר השני, איך שר החינוך לא נגע בחוק הבאמת קיצוני הזה שאתם מביאים לעניין הארנונה? כי הדבר הזה, הגניבה וההלאמה של הארנונה העסקית של רשויות שדאגו להיות עצמאיות, ראשית, זה הולך לפגוע בחינוך. משום שאותן רשויות שדאגו לעצמאות כלכלית- - -

יש דיון על זה.

זה לא משנה. איך שר החינוך לא נגע בעניין הזה? כי הוא יודע שהמקום הראשון שייפגע זה החינוך של הילדים שלנו. הרי משרד החינוך לא מסוגל לתמוך באופן מלא בחינוך ולא בתוכניות העשרה ותוכניות רובוטיקה וכל מיני פעילויות שהם צריכים לתת מאצ'ינג ובינוי. לפעמים הרשויות החזקות האלה בונות לבד כי לא מגיעים התקציבים לבינוי אז מה הם יעשו? יחכו לימות המשיח? אז הם לוקחים מתוך התקציבים אותן רשויות חזקות כדי לבנות בתי ספר.

הנושא נדון אתמול, וממשיך להיות נדון ביום חמישי. זה לא בסדר. עוד מעט תגידי שאני סותם לך את הפה. יש פה עוד חברים שרוצים להתבטא.

יושב-ראש הוועדה גפני, לא יכול להיות ששר החינוך לא ייגע בזה משום שהוא יודע עד כמה זה יפגע בחינוך הילדים שלנו. זה קו אדום.

מה זה קשור אליו?

בטח זה קשור אליו. זה יפגע קריטית בחינוך הילדים שלנו. אתה חייב להתנגד לזה.

תודה רבה. חבר הכנסת עטאונה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חבל ששר החינוך לא חיכה לסוף כי זה פעם שנייה קורה שאני מעלה גם בהצגת התוכניות של המשרד, ואני בא ממקום שהוא צריך לשמוע את המצוקה שקיימת למערכת החינוך הערבית הבדואית בנגב.

לגבי לימודי עברית, השאלה צריכה להישאל, לא מה החשיבות של ללמוד עברית או לדבר את השפה, זה מאוד חשוב, ולכן יש לשאול את השאלה הנכונה, למה הילד הערבי מתקשה בשפה העברית? כי מי שמתקשה בשפה העברית כי מלמדים אותו במערכת החינוך עברית. הוא מתקשה גם בערבית, במתמטיקה ובפיזיקה. לכן יש לשאול, למה הוא מתקשה ואין ויכוח על חשיבות הלימוד. בקטע הזה התלמיד הערבי והסטודנט הערבי, וכבוד השר, כדאי להקשיב ולא לדבר אחד עם השני כשאני מדבר – דברים מאוד חשובים. תקשיבו להם. לכן לגבי לימוד עברית והקושי בלימוד עברית והקושי בהישגיות בכל מערכת החינוך התלמיד והסטודנט הערבי משלם על זה כפול כי מי שאחראי להביא את התלמיד הערבי להשתלבות האקדמיה, באוניברסיטה זה מערכת החינוך, ואם מערכת החינוך נכשלת, היא צריכה לבדוק את עצמה, והסטודנט הערבי שרוצה להיכנס לאוניברסיטה מוצא עוד מחסום שהם עושים לו גם בדיקה בעברית וזה עולה גם כסף במבחני יעל והקורסים שצריכים להכין אותם. פה צריך משרד החינוך להתערב כי האחריות שלו להכין את התלמידים לכניסה ולעמוד בתנאי הכניסה לאוניברסיטה.

אני רוצה לדבר על החינוך הערבי הבדואי בנגב. שם צריך תוכנית חירום. לא תוכנית חומש אלא תוכנית חירום והתערבות מיידית. מדברים על גיל 0 עד 3 ולפי נתוני משרד החינוך – וזה לא סתם מספרים שאנו זורקים אותם – זה ארבע, חמש שנים, ושבוע הבא בוועדת החינוך נקיים על זה דיון, כ-5,000 תלמידים מגילאי 3 עד 5 בנגב אין להם מסגרת ולא לומדים. זה לפי הנתונים של משרד החינוך. השאלה שלי, האם בתקציב יש התייחסות לגילאי 3 עד 5 בנגב, ומה הפתרון?

הדבר השני שרציתי לשאול, הובא לידיעתנו כי משרד החינוך מתכנן להקים רשות חינוך לבדואים בנגב ורצינו לדעת האם זה נכון? לא נכון? מה הסמכויות שלה? מאיזו סמכות ועם מי התייעצו ואיפה שיתוף האנשים? בתקציב חסר לי התייחסות וכבוד המנכ"ל, כל הנושא של החינוך הטכנולוגי זה אחד הכשלים של מערכת החינוך שלא מקבל תשומת לב מיוחדת. הדבר השני הוא לגבי רמת מערכת החינוך וההישגיות שלה וההתקדמות שלה. כל הנושא של איכות כוח אדם בהוראה גם לא בא לידי ביטוי בתקציב. אני חושב שההערות שלי זה במהרה אמרתי אותן אבל יש לקיים על זה דיון מעמיק לגבי החינוך הערבי והבדואי בנגב. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת דוידסון.

תודה רבה, אדוני. אני רוצה לדבר על נושא שאני בטוח שאף אחד לא ידבר עליו. ישבתי איתך מהבוקר עד הערב – זוכר? ודיברתי איתך על הנושא של אולם. שום דבר לא נעשה וגם לא ייעשה. יותר מ-50% מבתי הספר במדינת ישראל אין אולם ספורט. לא קיים. מפילים את הנושא הזה על הרשות המקומית, בונים את בית הספר וכל מה שצריך, מעבדות, חדרי מורים וכו'. הנושא של אולם הספורט וכל הנושא של הספורט לא נדונה. מפילים את זה על הרשות העירונית וכך נוצר מחסור של מעל 50% מבתי הספר ללא אולם. אנו מדברים על בריאות הילדים. מדינת ישראל היא מס' 2 בעולם בנושא של השמנה לילדים. מס' 1 בעולם בנושא של קטועי איברים בגלל סוכרת. כל שנה פתאום מתעוררים בנושא השמנה אבל כשמגיעים למשרד החינוך זה לא קיים.

והנושא השני שמקביל לזה – החינוך הבלתי פורמלי. אני לא רואה פה פסיק בנושא הזה. אדוני המנכ"ל, ישבתי איתך בוועדה לפני חודש וחצי בוועדת החינוך והעליתי את הנושא הזה. הנושא של הספורט והפעילות אחר הצהריים לילדים הוא נושא שמעבר לבריאותי הוא נושא חינוכי ונושא שגורם לזה שהילדים לא יגיעו לפשע, אלימות, סמים ואלכוהול. דיברנו על זה שהחינוך צריך להיות 24/7 וזה לא קיים.

הנושא של המתנ"סים אצלך בידיים, אדוני השר. איך אין פה נקודה בנושא זה? למה לא חושבים על אותו ילד, נער או נערה דקה אחרי שיוצא מבית ספר? ילד שיוצא מבית ספר בעולם החרדי זה לא קיים, אבל בעולם החילוני זה קיים ועוד איך, במיוחד בחברה הערבית. ילד שיוצא מבית ספר והוא חסר מעש, מגיע למקומות המסוכנים. מעבר לזה שלא יהיה בריא, גם יהיה ילד שיהיה לא טוב לעצמו ולחברה הישראלית. לכן הנושא של החינוך הבלתי פורמלי חייב להיות מתוקצב הרבה יותר ממה שאני לא רואה שבכל מתוקצב, יש לדאוג לכך שתהיה פעילות לילדים אחר הצהריים במיוחד באזורים המוחלשים כי אם אנו לא נדאג להם, להורים אין איך לדאוג להם ולרשות המקומית שהיא חלשה אין איך לדאוג להם. זה שני נושאים שחייבים להיות בתקציב. חייבים לדון בהם. תודה רבה.

תודה רבה. אודליה מעודה.

גם לא קיבלנו תשובה על נושא בית ספר של החופש הגדול.

אני גם אימא לילד חינוך מיוחד – ברוך השם זכיתי, ואני גם רכזת סקטור החרדי באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. קודם כל אני מודה לך, יושב-ראש הוועדה, על הרצון הכן וההוגן להקשיב לליבם, לכאב, לחולשה של מי שמטפל בקדושים האלה ולחסרי הישע וכמובן לחברי הכנסת שמלווים את התהליך הזה באמת מכל הלב, ברגש, במסירות, לשר הרב חיים ביטון ולחבר הכנסת הרב אליהו רביבו. אני מודה על כל רצון של כל אחד מכם.

בחוכמת הנסתר כתוב שההשפעה של חג הפסח היא עד חג השבועות וכן הלאה. אני מרשה לעצמי לשאול הפעם רק ארבע קושיות. אחת, האם יש חולק על כך שיש פה חוק שנחקק מ-1983, ועד עצם היום הזה לא מיושם ככתבו וכלשונו?

ועכשיו לשאלת מי שאינו יודע לשאול. עד 2019 הילדים האלה היו ברמת אלה שלא יודע לשאול את שמגיע לו לפי החוק, ועד אז לא היה מי שנגע בזה או שהתייחס לעובדה שמגיע לילדים הללו שוויון מלא, לילדי החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי. 1978 – השוואת תנאים מלאה לילדי החינוך המיוחד. הם לא יודעים לקחת מה שמגיע להם על פי החוק.

כעת אני חוזרת לתשובות והרב חיים יבין אותי. אני שואלת את שאלת התם, האם באמת מדובר ב-54% בכלל התקציב שמגיע? הרי עברו 90 יום. בשנה שעברה עברו בסך הכול מתוך ה-90 מיליון, 62 מיליון. בשנה הקודמת עברו עוד כמה מיליונים, שלא הדביקו- - -

החלק שכן הגיע, מתי הגיע?

מ-2019 התחיל להגיע, אבל באופן יחסי ולא באופן מלא.

האם התקציב שמגיע – למשל ב-2022, הגיע במועדו כמו לשאר המסלולים? כמו לשאר הזכאים?

לא. הוא הגיע טיפין-טיפין. כל פעם היו באגים כאלה ואחרים, מה שגרמו באופן ישיר לחסימה ממוקדת.

שאלת החכם – בצורה מאוד פשוטה ובוטה – תגידו לי אתם השרים, חברי הכנסת, גדולים וטובים, מי הם שייתנו את הדעת על כך שמשך שנים מורות אלה שבחרו במודע לטפל בחסרי הישע, ביקרים מכול, אני כאימא יודעת שזה לא קל. זה לא קל. הילדים הקטנים הללו חסרי הישע הללו, שנמנע מהם לקבל מה שמגיע להם, השנים האלה עברו והם היו לטובתם- - -

תודה רבה. ינון, בבקשה. אם אפשר בקצרה.

תודה רבה, אדוני. בקצרה, לגבי המעונות שאתמול פרסמו את התוכנית, המתווה לסבסוד המעונות לחינוך חינם גם לילדי המעונות.

זיכוי בנקודות מס לעובדים.

נדבר איך זה מגיע. אמר חברת הכנסת שאשא ביטון שיש מצב ביניים שאומר שלא מקבלים מס הכנסה שלילי ואלה שלא מגיעים את נקודות הזיכוי ואלה שלא מגיעים לרף המס. אתמול ביקשתי ממישהו באוצר, אולי יש פה מישהו באוצר או ממשרד החינוך שיודע לענות – כמה יש כרגע בפול שנמצאים במעונות הסמל שנמצאים במקום הזה שלא יזכו בכלל בסבסוד הזה? מאוד חשוב, עד כמה זה עוזר לנו.

זה עד 470. זה לא כולם.

זה מה שאני אומר. הדבר הנוסף הוא לגבי שכר המטפלות – הוא לא באמת עולה שם. אתה סומך על העמותה שתעביר לו את הכסף הזה. בפער שאתה משלם בין הסבסוד של ה-1,100 – שזה לא 1,100; זה מתחיל מ-1,100 אבל מגיע ל-1,580. השאלה אם את ה-1,580 גם תוסיף לו את ה-500 או 600 שקל האלה, או אתה אומר: בטווח של ה-1,100 בסבסוד עד 1,700 אנ מוסיף את זה. זה נתון שאתה צריך לדעת.

זה לא הטווח. זה לא נכון. זה ממוצע של 1,500. זה פייק.

אי אפשר. עוד מעט השר יוצא. קבענו עד 14:00.

אנחנו רוצים שתהיה בשורה לאותן מטפלות שבאמת יביאו את זה.

והדבר האחרון, שאני רוצה לדבר - דיבר השר על כפרי הנוער שלא ייפגעו. כפרי הנוער, יש 44 כפרי נוער, יש להם חוסר כל שנה בתקציב, כ-56 מיליון ₪. כל שנה הם עומדים בפתח כדי לקבל את זה. היה להם גם דיון בוועדת החינוך היום. ביקרתי. אגב אין כפר נוער היום חרדי. יש כאלה שפתחו מגמה אבל אין כפר נוער חרדי. צריך להוסיף גם כפר נוער חרדי כי יש- - -

יש אצל כולם.

אני מבקש ממך המנכ"ל, לדעת, האם ה-56 מיליון האלה ייכנסו בבסיס שלא יצטרכו והאם יש תוספת לכך?

תודה רבה. גלעד קריב, אם אפשר בקצרה – השר תכף יוצא.

שורת שאלות. מקווה לקבל תשובות. מצטרף לשאלת חבר הכנסת בליאק – מה פירוט תוספות התקציב לחינוך החרדי, והאם הוועדה תקבל פירוט וחלוקה של הסכומים לסעיפים?

בנוסף, האם תוספת התקציב הזו כוללת גם הרחבת מערך הפיקוח הפדגוגי על הרשתות ועל המוכשר ומוסדות הפטור? יש עדויות רבות שאין מספיק מפקחים על נושא לימודי הליבה בדגש על החינוך החרדי.

האם יש תוכנית של משרד החינוך בנושא הממ"ח - הממלכתי החרדי? מה התקציב לטובת הקמת בתי ספר ממלכתיים חרדיים והאם התקציב הזה הורחב בהשוואה לשנים שעברו? מה העלייה בקצבאות של תלמידי הישיבות אחרי גיל 18 גם נומינלית פר אברך וגם באופן כללי?

תנועות הנוער וארגוני הנוער – יש התחייבות של האוצר מהתקציב האחרון שבסיס התקציב של תנועות הנוער וארגוני הנוער יועלה. הדבר ניתן רק כתוספות תקציביות, והיה סיכום ברור שב-23' העלייה הזו תוכנס לבסיס התקציב. ארגוני הנוער, אני מזכיר – ארגונים חרדים, חילונים, ערבים, כל הציבור הצעיר והוריו נהנה מזה. האם ההבטחה הזו מומשה על ידי האוצר? מה בסיס התקציב של תנועות הנוער וארגוני הנוער?

יש קריסה של מערך בריאות הנפש בבתי הספר. זה התחיל בתקופת הקורונה. לא מצליחים למלא את התקנים של הפסיכולוגים החינוכיים, של היועצים החינוכיים. האם יש מענה במסגרת התקציב? האם יש המשך לתוכנית שהוצגה על ידי שר החינוך ומה ההיקף של התקצוב?

ושאלה אחרונה אדוני, האם יש תקציב לנושא השלמת בגרויות לבוגרי החינוך החרדי הישיבתי במסגרת המכינות באוניברסיטאות, במסגרות אחרות, בדגש על הציבור של היוצאים בשאלה?

לרגע חשבתי שחזרת בתשובה – אתה דואג לחרדים? לא יכול להיות. פחדתי.

אנחנו דואגים לכל אזרחי ישראל. תנועות הנוער, בריאות הנפש. זה לא רק החרדים.

תודה. בבקשה.

אהיה קצר כי לא נשאר זמן. מתי יענה השר? לא יודע.

תשאל.

לגבי חינוך בלתי פורמלי – אני קורא לחינוך הזה חינוך ממשיך ולא חינוך בלתי פורמלי, כי בלתי פורמלי, משהו כזה שלא מחייב. אבל זה צריך להיות חינוך ממשיך שכל תלמיד במדינה יזכה בו ולא חלק מהתלמידים בבית הספר יזכו בו וחלק אחר לא. גם שיטת התקצוב של התוכנית הזו היא על הפנים. אני הייתי מנהל אגף חינוך. הרבה מאוד כסף חוזר. זה קטסטרופה מוחלטת. יש לשנות את התפיסה בכל הקשור לחינוך הממשיך הזה הבלתי פורמלי.

שנית, מוסדות המוכשר, במדינת ישראל יש חוק שמאפשר לעמותות או רשתות או כל גורם אחר, לקבל רשיון ולפתוח כיתה או לפתוח בית ספר, ואילו משרד החינוך מתנהל מול המוכשר בעוינות בולטת. אני מבין את העניין של עידוד החינוך הציבורי. העידוד לכאורה של משרד החינוך את החינוך הציבורי ומבחינתי כל חינוך הוא ציבורי ולא רק החינוך הרשמי. אומרים את זה כדי להוציא מהכלל את המוכשר.

אני כבר התנצלתי פעם בפני הציבור הערבי שיש פה החרדים. אתם סובלים בגללנו.

או ההפך. אתם סובלים בגללנו.

ךא.

לא נתחרה עכשיו.

אני יודע מה אני אומר.

אדוני השר, כדאי שתלמד את הסוגיה. השרה לשעבר יודעת על מה אני מדבר. רודפים את האנשים שמנהלים את הכיתות האלה, את בתי הספר הללו כדי להביאם לסגירת רשיונם.

לגבי התקציבים, שנה שעברה אנחנו מימשנו תוכנית - - - 550 ומשרד החינוך קיבל בוכטה גדולה מאוד מהכסף הזה, כ-10 מיליארד שקל. השאלה שלי, האם בתקציב של- - -

- - -

אתה תגיד כמה. האם החלק היחסי של שנת התקציב נמצא גם השנה בתוך התקציב? שנית, האם החלק היחסי של הכסף שצריך להיות בבינוי כי החברה הערבית סבלה קשות מחוסר חדרי לימוד, ואנו דאגנו להקצות הרבה כסף כדי להדביק פער, מה הסכום שהוקצה גם להשלמת סוגית הבינוי?

תודה רבה. אלי דלל. בקצרה. אני רוצה שהשר ישיב והמנכ"ל.

שר החינוך הצהיר בפברואר שתהיה פעילות לתלמידים בבתי הספר בין השעה 13:00 ל-16:00. אם כן מתי זה אמור לקרות ומה בתוכנית?

תודה. אדוני השר.

למי שהגיע במיוחד – דקה למנכ"ל, אני פונה אליך. אני עמי מגן, מנהל כפר הנוער הדסה נעורים. אני לא רוצה שאנשי המשרד הטובים יבלבלו אותך עם המספרים לגבי כפרי הנוער. התוספת למינהל לחינוך התיישבותי אני מבקש שתוודא באופן אישי שהכסף מגיע למודחות. כמדריך צעיר היו לי שני חניכים שבחרו בי כדמות המשפיעה ביותר בחייהם. אחד אתה מכיר. אני רוצה שהוא יוודא שהכסף לכפרי הנוער מגיע למודרכות. לא לסעיפים לאומיים כאלה ואחרים. זה הלחם שלנו בכפרי הנוער.

אשלים אותו – אני מנכ"ל הפורום הציבורי, כפרי הנוער. עלינו מוועדת החינוך כרגע. לא הייתה אמירה ברורה שם וחשוב לנו שזה יובא לידי ביטוי.

יתייחסו פה. אדוני השר.

קודם כל, לאחרונים בנושא כפרי הנוער, אתם עדיין לא מעודכנים אבל המנכ"ל יכול לעדכן אתכם ביותר פרטים – כבר נאמר לפני כן והייתם בדיון אחר אבל יש שינוי. ישבנו וישבתי עם השר ועם המנכ"ל. בתחילת דבריכם הייתם צריכים לברך – סליחה שאני אומר זאת - שיש תוספת אחרי הרבה מאוד שנים.

אנו רק רוצים לבדוק בדיוק לאן הולך.

לא מתפרצים.

אני רק אמרתי שקודם כך יש לברך על העלייה גם בוועדת לאור וגם במודרכות וגם בסעיפים אחרים. היו רגועים - המשרד כולו על העניין שהתוספת הזו תגיע למקומה ואתם אמורים להיות שמחים כמו הרבה מאוד בעם ישראל על תוספות שהיו.

אני יודע שהנושא טעון ויכול להיות ארוך מאוד. מה שאני הולך לשלוח אתכם ללמוד ואני מדבר לכל אלה – גם אלה שלא מצאו זמן להישאר פה – רק לשאול שאלה וללכת – ואנחנו חייבים להישאר לתת תשובה אבל הם לא נשארים לתשובה. כל הדיון הפופוליסטי בנושא הליבה, שיהיה ברור - רשתות החינוך התורנית והחינוך העצמאי לומדות 100% ליבה, מוכר שאינו רשמי לומד על פי חוק 75% ליבה. הפטור לומד 55% ליבה ועל פי זה מתוקצב בחוק. הלוואי שהייתם כולכם דואגים ליישום חוקים כפי שאתם מנסים לבדוק שהחוק הזה לא ייושם. כל הליך השוויון שנעשה כרגע מתייחס רק לפי חוק ומה שמגיע לתקן.

לגבי כל נושא הפיקוח ואגדת המפקחים נאמר פה בכותרת על ידי חבר הכנסת קריב שחסר מפקחים. נא ללמוד גם את הנושא הזה. יש אחוז גדול מאוד של מפקחים. האמן לי, אני יודע על מה אני מדבר. ההתייחסות במשרד החינוך לפיקוח זה שוב נושא פופוליסטי. יש פיקוח מדויק ורב על כל מה שקורה במוכר שאינו רשמי, הפטור, הממ"ח, אותה בדיקה שנעשית על לימודי הליבה. האמן לי, בודקים את האשכולות.

לגבי החינוך הערבי.

גם לא ענית על הפיקוח על העברת הכספים.

תקציב הממ"ח.

תקציב הממ"ח מאז ומעולם היה ברף הגבוה ביותר. אין לי מושג מה יש להם לעשות בכסף נוסף אם ניתן להם. בכל אופן, כל מוסד בממ"ח ואיני רוצה לדבר כי אני אמון גם על נושא הממ"ח – חד-משמעית – הכותרת הזאת שנקראת כאילו ואתה קורא - תגדילו את הממ"ח – תלוי בתלמידים שרוצים ללמוד בממ"ח. המספר הוא קטן מאוד לצערנו בעשר השנים האחרונות מאז שהממ"ח נפתח.

מה אתה מצטער?

מה עם התוכנית שמעלה- - -

שוב פופוליזם טהור. כל ילד רוצה ללמוד ממ"ח- - -

חבר הכנסת גפני, לא שמעת אותי.

לגבי ווליד טאהא, איני מכיר עובדה כזו. אנו בסיפור הזה באותה חבילה הרבה שנים. יש כללים לפתיחת בית ספר גם במוכר שאינו רשמי, גם ברשמי. אם יש בית ספר וזה תחת אחריותי במוכר שאינו רשמי, אם יש מוסד שיש לו מספר תלמידים ראוי ויש לו מבנה עם בטיחות ובריאות וכל מה שצריך ולא רוצים לפתוח לו – אני לוקח על עצמי את האחריות לבדוק את זה ולומר לך האם אגף הרישוי התעמר או עשה משהו כזה. לא אומר שלא היו התעמרויות בהיסטוריה. אני לוקח את זה תחת אחריותי.

ועוד איך מתעמרים.

דיברתי על קדימה.

תנועות הנוער אם אפשר?

אני מוכן לענות על זה. גם מה ששאל בליאק לגבי איפה התקציב נמצא והמספרים – כיון שתקציב המדינה היה ביום שישי ובלחץ גדול, סיכמו על החלטת ממשלה שאמורה להגיע בשבועות הקרובים. שם תקבלו פירוט מלא ומדויק על כל תוספות התקציב לשוויון. גם שם נמצא תקציב לארגוני הנוער ותנועות הנוער – אנו אמונים בנושא של ארגוני הנוער. תנועות הנוער זה גוף גדול שיש לו - תהיה תוספת תקציבית. אני לא יכול להגיד לך משפט מדויק. בארגוני הנוער אני יודע את המספרים, ותראו אותם, כיוון שהכול לא חלוט וסגור בהחלטת ממשלה להגיד את זה בפורום הזה זה מיותר, אבל יש גידול משמעותי לבסיס התקציב בארגוני הנוער וזה יפתור את הבעיה של כל ארגוני הנוער על כל גופיהם מכל הסוגים לשאלתך. אני יודע שמטופל התנועות – זה לא באזור שלי אלא השר השני.

בית ספר של החופש הגדול מוארך עד סוף יולי? יש תקציב לזה?

זה נושא בדיון. אני לא יודע איפה נסגרו הדברים.

סגרנו את זה.

יש תוספות תקציביות שייושבו בהחלטת ממשלה הקרובה. אתם תראו שם וזה ודאי יגיע לפה. אף אחד לא מחביא מספרים.

אדוני השר, לא שמעתי התייחסות לחינוך המיוחד.

עניתי.

אדוני היושב-ראש, אולי תיקבע עוד ישיבה לתקציב החינוך? בכל זאת.

משה, לגבי מה שהעלה חבר הכנסת רביבו, החינוך המיוחד במוכשר, היכן זה עומד?

הנושא הזה נכנס לשגרה מבחינת התקצוב וההתנהלות במשרד. יש דיווחים שמגיעים – יש אישור פרופילים כל שנה על ידי אגף כוח אדם והוראה במשרד. הוא מתבצע כסדרו בהתאם לקצב הדיווחים של הבעלויות.

זה שונה מסעיפים אחרים במשרד?

לא שונה. מרכיבי העלות והעלות כבר מוסדרים. עדכנתי את הוועדה בנוגע למה שהשר במשרד החינוך עדכן. לגבי שני הנושאים של המעונות, שעדכנו בצורה משמעותית, ובעקבות הדיון שהיה בוועדה בחודש דצמבר, שני הנושאים הללו, המרכיבים האלה עודכנו בתוך מרכיבי העלות.

אדוני היושב-ראש, מתנצל - אני מבקש לדעת ברשותך שתי שאלות – האם נכונה הטענה, שהסכום המסוכם מגיע באופן חסר, והאם נכונה הטענה שהוא מגיע רק בעקבות וטיפין טיפין להבדיל מדרך העברת התקציבים לעניין סעיפים מתוקצבים אחרים? אני מבקש תשובה ברורה, קלה.

בבקשה.

קודם כל תהליך העברת תקציבים מתנהל כפי שעובד כל הוועדות במערכת החינוך – יש תהליך של דיווח, קביעת פרופיל, והעברת תקציב בהתאם לפרופיל שנקבע לכל מוסד לפי מרכיבי העלות שנקבעו. הסכום שנקבע בזמנו הה אומדן אצבע שנעשה, מאחר שלא היו לנו נתוני הגננות והחינוך המיוחד בגני הילדים, הערכנו שהעלות תהיה השוואה לחינוך הרשמי. בפועל הכישורים והמצב של הגננות היה הרבה יותר נמוך מהרשמי ולכן העלות כרגע לא רלוונטית. מה שמעניין כרגע שכל גננת תקבל בהתאם לכישוריה ובהתאם לוותק ולדרגה והשתלמויות שהיא עברה.

אני שואל מה נעשה עד היום. חברים, תעצרו בבקשה. אני לא מתכוון להרפות. לא מקבל תשובה מתחמקת. הוא עונה מה יהיה.

לא, מקבלים כבר עכשיו.

אני יודע בדיוק מה אני שואל והוא מבין בדיוק מה אני שואל.

מקבלים בדיוק לפי הדיווח של הבעלויות על הגננות בהתאם לוותק, לדרגה ולהיקפים של ההשתלמויות שלהם.

הורדתם את אחוזי הפרופיל.

מה הסיבה שהורדתם את אחוזי הפרופיל?

לא מכיר את המושג אחוזי פרופיל. יש פרופיל שנקבע על ידי המוסד בהתאם לדיווח של הבעלויות, לפי הדיווח אנו עושים את זה – אני אענה לך. יש יחידה במשרד שמטפלת בכל הנושא של קביעת פרופיל במערכת החינוך. הוא לא שונה בגני בילדים - משום מה בחינוך המיוחד יש בעיות דיווח. לכן- -

משה, אני מכיר את העניין. דנו בזה בוועדה. אומר חבר הכנסת רביבו שיש שוני. זה לא נעשה באותה תכיפות כפי שנעשה בסעיפים אחרים וזה לא נעשה באותו גובה המשכורות שהמורות או המורים מקבלים. אני מאוד מבקש שתהיה ישיבה בינך לחבר הכנסת רביבו – אם יהיה צורך, גם אני אהיה שם – כדי לוודא את הדברים הללו. אם אכן הדברים האלה מסודרים, נברך אותך. אם לא מסודרים, נתקן את זה. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:15.