פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
ועדת הכספים
01/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 108
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י' באייר התשפ"ג (01 במאי 2023), שעה 10:00

1. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023
2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
שרן מרים השכל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
יונתן מישרקי
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן

שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת
אמנון מרחב - מנכ״ל, משרד הכלכלה והתעשייה

רונית הרפז - מנכ"לית אנדורון מדיקל

דוד גולן - סמנכ״ל טכנולוגיות Viz.ai

אורלי אלידן הראל - מנכ"לית חברת סטארטאפ סרנוס

שלומית ארליך

טמיר כהן

הדס צנוירט


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023, מ/1610

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מקדמים בברכה את שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת.

תודה רבה.

שר נכון במקום הנכון, האיש הנכון. ועדת הכספים מאז ומתמיד, כאשר עולה – לא בטוח שזה הנושא שלנו באופן מדויק, אבל כשיש בעיה עם מפעל בכל מקום בארץ, אנו נדרשים לעניין הזה. אנו יכולים לרשום משך כל השנים זכויות רבות של הצלת מפעלים, והמשמעות של העניין, שגם החברים וגם אני אנו רואים את זה שעובד נשאר בלי עבודה, בלי פרנסה המשמעות היא לפעמים גובלת בפיקוח נפש. אנו עושים כל דבר אפשרי כדי להציל את המפעלים הללו, ואנו שמחים על כך שעושים זאת. גם היו לנו שיחות על כמה שנושאים שעמדו על סדר-היום ואני רואה בך ידיד של התעשייה, של הכלכלה באופן יוצא מן הכלל.

לפני שתציג את תקציב משרדך אני חייב לומר - אני לא אוהב, בלשון המעטה, את עליית מחירי החלב. זה אמנם לא במישרין המשרד שלך שעוסק בכך אך אתה שר בכיר בנושא הכלכלי. זו פגיעה בשכבות החלשות. רציתי להפסיק את דיוני התקציב ולעשות על זה דיון על זה כאן אבל אמר לי דוד ביטן שהם עושים היום דיון על כך אז זה יידון בוועדת הכלכלה אבל הבטחנו שנוזיל את המחירים. ניאבק ביוקר המחיה. אמנם עושים מאמצים גם עכשיו שר האוצר מנסה שהעלייה לא תהיה דרמטית כפי שמתכננים. אנו לא שבעי רצון מהעניין הזה.

גם 9% זה דרמטי.

בסדר. אתה לא צריך להגיד לי. אמרתי. אני לא שבע רצון מכך. גם הלכתי אתמול לוועדת הכלכלה ודיברתי בעניין הזה.

כולם ידעו שבמאי זה אמור להיות. היו צריכים להתחיל לטפל בזה ביונאר מאז שהממשלה הושבעה. אף אחד לא נגע בזה, השאירו את זה לדקה האחרונה.

מיכל שיר

היו עסוקים בהפיכה משפטית במקום לדאוג לכיס של אזרחי מדינת ישראל.

היה שר שהגיע איתם להסכמים שעכשיו תהיה עלייה.

אבל אם השר היה נשאר שם, היה מטפל בנושא ולא משאיר את זה לדקה האחרונה ואף אחד לא נוגע לזה וכשזה עולה אתם מתחילים להביא את זה ולהתחיל לדון.

הייתה פה ועדה שנה וחצי. לא זוכר שיושב-ראש הוועדה כאן דיבר נגד שר האוצר שלו. אני מעלה את הדברים. לא צריך לעזור לי בזה. אני לא מתכוון להפסיק, לא מתכוון לשתוק על העניין. אני מקווה שאנו אכן נוכל להתמודד עם הבעיה הקשה הזו. היא חמורה מאוד, וצריך לעשות כל מאמץ כדי שהמחירים יוזלו. אותו דבר היה לנו כאן דיון על כרית מחצבות שתם זמנן ומוציאים הכול למכרזים. המשמעות של העניין שהמחירים יעלו, מחירי הבטון והאבן וכל הדברים האלה. אני סבור שגם בזה צריך מעורבותך, אדוני השר.

אנו שמחים על השתתפותך כאן בדיון והבמה לרשותך, אדוני שר הכלכלה מר ברקת. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל תודה על ההזמנה. מכובדיי חבריי חברי הכנסת, מכל הסיעות, אני מציע כך - אעשה לכם מצגת על ארבעת האתגרים הגדולים של משרד הכלכלה. אני אמנה אותם. בחלקם אעמיק. בחלקם אם תרצו, אתן את הדגשים, ואשמח להשאיר חלק גדול מהזמן לשאלות ותשובות.

אדוני היושב-ראש, דיברנו גם אתמול. לא קיבלנו שום חומר בנושא. לא יכול להיות שיגיע השר לתת סקירה על המשרד שלו ואנו לא מקבלים שום חומר על הנושא לפני.

ספר התקציב מונח לפניך.

ספר התקציב. עם כל הכבוד – אם אתה מציג, אנחנו צריכים לקבל לפני.

שר בא, הוא מציג את הדברים.

אני אציג את המצגת בקצרה. מוכן להשאיר אותך. אין פה הכנה גדולה.

בואו לא נתקוף את השר שהגיע. אתמול היינו פה יום שלם ואף שר לא הגיע והתפללנו שיהיה פה שר האוצר ושרים אחרים ולצערי אף אחד מהם לא היה.

לא לקחת אותנו איתך להתפלל.

תודה רבה רבותיי.

הוא לא לקח אותך איתו להתפלל כי לא רצה לסבך אותך עם הבוחרים שלך.

עד שהמצגת תעלה אמנה את ארבעת היעדים המרכזיים ששמתי למשרד שלי – כמובן הדבר הזה בהלימה ומתואם עם ראש הממשלה וממשלת ישראל. התחום הראשון הוא הפחתת יוקר מוצרי הצריכה. זה לאט עניין תקציבי גדול באופן ישיר אבל יש לו אימפקט ענק על יוקר המחיה. אפרט מייד. הדבר השני הוא איך מייצרים צמיחה כלכלית. אני מפעיל מודל של פרופ' מייקל פורטר מבית ספר למינהל עסקים בהרווארד. ארחיב על זה כי זה אחד הנושאים הקריטיים לכלכלת ישראל. הנושא השלישי זה איך אנו באמצעות מערכת הדיגיטציה של המשרד מפשטים את השירותים הממשלתיים במדינה, והנושא הרביעי והמשמעותי הוא הסבת עובדים, הכשרת עובדים. איך אנו מכניסים את המגזר העסקי לקחת יותר אחריות על נושא ההכשרה.

נתחיל בנושא הפחתת יוקר המחיה. פה בגדול, דברים שכבר דיברתי עליהם – אנו מאמצים את התקינה האירופאית, את הדירקטיבה האירופאית לישראל. מה שטוב ומותר באירופה, טוב ומותר בישראל. עברנו תהליך מאוד–מאוד מורחב. יושב לשמאלי מנכ"ל המשרד אמנון מרחב והצוות. זה המון עבודה של הסרת חסמים וטיפול ברגולציה. זה לאפשר לשחקנים, להביא מוצרים שהם על פי התקן האירופאי לצד התקן הישראלי. אנו לא משנים את התקן הישראלי שהוא מאוד מורכב וקשה אלא מאפשרים תקן אירופאי לצד התקן הישראלי.

אבל בחוק ההסדרים השארתם וטו למשרד הבריאות שיוכל להטיל וטו גם על ייבוא מוצרים שאושרו על ידי האיחוד האירופאי.

קודם כל זה לא נכון ואנו פה בוועדת הכלכלה אישרנו ייבוא של כל הפרפורמריה. אנו עושים את זה בשלבים. אנחנו מתחילים עם מה שהמשרד שלנו יכול לעשות. תשמרו את השאלות. תרשמי – אענה.

השר יגיד את עמדותיו ולאחר מכן יהיו שאלות.

זה הכיוון הכללי. איך אנו עושים את זה – החלטנו לפעול יחד עם רשתות גדולות אירופאיות שמוכנות להיכנס לישראל. היתרון ברשתות הגדולות האירופאיות שהם יודעים לקנות בזול באירופה והמודל העסקי שלהם זה גם למכור במארג'נים נמוכים בישראל. לכן המפתח כאן להצלחה הוא לאפשר לאותן חברות אירופאיות גדולות, קמעונאים גדולים, שיודעים לקנות בזול באירופה ולהביא את התקינה לישראל. קוראים לזה פילוט כי דרכם אנו שוברים את העובדה שהמחירים פה גבוהים. שואלים אותי למה אנשים מוכרים ביוקר בישראל. כי הם יכולים. אבל ברגע שיש לנו כמה שחקנים שמסוגלים להיכנס – קרפור כמשל – יש עוד כמה חברות- - -

אפשר לומר תודה לממשלה הקודמת על זה.

אפשר להגיד תודה לממשלה הקודמת והקודמת קודמת.

אחרי זה כל אחד יוכל לומר עמדתו.

הוא עובר כמה ממשלות. יש לנו אפשרות להניע מהלך אסטרטגי, לפעול בשטח.

לקבל מהלך אסטרטגי. לא להניע אותו.

ומייד לאחר שאנו מסיימים את התהליך, השלמה של כל תהליך רגולציה – ולצד השלמת הרגולציה אנו פותחים את התהליך הזה לייבוא חופשי.

אני מתקנת עובדות. לא מפריעה.

אל תתקני עובדות. את תקבלי את כל הבמה. תוכלי לומר את כל מה שאת רוצה אבל צריך לתת לשר, לכבדו.

תודה. התהליך הזה קריטי ולשמחתי הרבה כבר בשבוע הבא קרפור פותחים כמה אאוטלטים משמעותיים בישראל. מהשיחות שאנחנו מקיימים איתם כמעט ברמה היומית הם מאוד מרוצים מהרפורמות והשינויים שחלו. מצד אחד אנו מאפשרים כניסת מוצרים שנרכשים בזול באירופה ונמכרים יותר בזול בישראל – ההערכה שלנו שזה יכול להגיע לפריטים האלה בהשוואה לפריטים דומים בין 20%, 25% יותר בזול לצרכן ויש להם לא מעט מוצרים שהם פרייווט לייבל שיכול להגיע למספר הרבה יותר נמוך, עד 50% ואפילו יותר, יותר בזול. זה לא מספיק מבחינתנו.

הפעולה השנייה זה מלחמה בחסמי ייבוא ומלחמה במונופולים ובקרטלים. האימנו לי – אנו לא פוחדים מאף אחד. ובדינמיקה שנוצרה אנו מוציאים חוק אחד שיושב עכשיו אצל דוד ביטן שאומר שיבואן בלעדי, שינסה לפגוע בייבוא מקביל, זה קנס עד 100 מיליון שקל, 8% במחזור. משהו שבאמת יוציא להם את החשק מלמנוע ייבוא מקביל. הדבר הנוסף נעשה לפני שבוע וחצי, רוב החברים לא מכירים אותו – דרך רשות התחרות, אמירה מאוד ברורה שיצרן בחו"ל שינסה למנוע מיבואן מישראל לרכוש מוצרים בשביל ייבוא מקביל או ייבוא חופשי גם הוא עובר על החוק הישראלי. זה הסדר כובל, וגם הוא בעצם מונע מניעת כניסת מוצרים בייבוא חופשי, ושתי הפעולות הללו ביחד, פעם ראשונה להוריד את הרגולציות, לאפשר לשחקנים להביא מוצרים הרבה יותר זולים מאירופה לישראל ומניעת המניעה, שתיהן יחד חד משמעית אנו מעריכים שבתהליך רב שנתי נראה ירידה משמעותית במחירים. נראה את זה בעיקר במוצרי CE מסומנים אירופה. אם נשווה אותם למוצרים האחרים והצרכן הישראלי הוא קהל חכם, אם יידע ויבין שיש לו אופציה, הוא ילך למקומות שמייצרים ייבוא חופשי ויראה שהמחירים תכל'ס משמעותית יותר זולים. זה תחום אחד. אין פה עניין תקציבי ישירות של המשרד אבל הוא מקרין באופן ניכר על יוקר המחיה.

התחום השני הוא תחום מרתק וחשוב ועליו אני רוצה להרחיב מעט. אני רוצה לשאול את החברים חידה קלה כדי להעביר את המסר. חבריי חברי הכנסת, אם יש לכם חברות - חלקם מגמגם, חלקם בסדר וחלקם מצליח במיוחד. איפה שמים את השקל השולי אם רוצים תשואה טובה על ההשקעה? באיזה מהחברות? שקט. התשובה היא חד משמעית- -

ביקשת לא להפריע לשר אז לא מפריעים.

התשובה היא - ההשקעה צריכה להיות בחברת המצליחות.

זה ברור לכל אחד.

זה לא מה שהממשלה עושה. עד היום הממשלות לדורותיהן הולכות לכשלי שוק, להשקיע במקומות בעייתיים. הגישה אינה נכונה, והמודל שאני מפעיל הוא מודל של בית ספר למינהל עסקים בהרווארד שמסתובב בכל המדינה ובוחן מה מצליח בכל אזור. יש לנו פה מפת המדינה. פילחנו אותה לשלושה אזורים מרוחקים מהמרכז – הצפון, ששם יש הצלחה בתחום האגרוטק והפוד טק ותעשייה מתקדמת בתחום המתכת, תיירות, בתחום הטבע בכלל ו-וול נס. ביהודה ושומרון אנו רואים תעשיות מוטות טכנולוגיה, המון אזורי תעשייה מאוד מצליחים ולחלופין תיירות סביב סיפורי תנ"ך. בירושלים אנו מדברים על הייטק ומדעי החיים סביב היתרון היחסי של האוניברסיטה העברית, ושילוב תחום התיירות והתרבות. בדרום דזרטק, חקלאות ימית באילת ותיירות, אילת כמקום שמשלב גם מדבר וגם ים. יש לנו כמה תחומים – קלסטרים – בתחום הסייבר, בינה מלאכותית, ביו טק, פין טק, מד טק ועוד. התחומים הללו הם תחומים שישראל באופן טבעי מצטיינת בהם ברמה הבין-לאומית. לכן מה שאנו צריכים לעשות – להעביר את מיקוד המשרד, את התמריצים לתחומים שישראל חזקה בהם. הניסיון שלי בירושלים, המודל אומר כך: ברמה עקרונית בתחום שישראל חזקה – חלק הקלסטרים הם ריג'ונליים ואזוריים וחלק לאומיים – אנחנו צריכים לייצר סט תמריצים ממוקדי קלסטר. לכל אחד מהם אנו באים במאצ'ינג של המדינה עם המגזר הפרטי. למשל מירושלים עשינו מאצ'ינג של כ-25% על דולר ופה אתן לכם את המשמעות של ההשקעות הללו. על כל מיליארד שקל שהמדינה תוציא בצורה הזו בעצם הופך ל-4 מיליארד שקל כי יש עוד 3 מיליארד שקל של המגזר הפרטי. 4 מיליארד שקל מקובל בתעשייה לומר שזה מכפילים של פי 5 לפי 8. מייצר פעילות כלכלית של בין 20 ל-32 מיליארד שקלים. הנוסחה הזו אינה שנויה במחלוקת. לכן תגלו שכשמשקיעים בקלסטרים שלנו יש בהם יתרון יחסי אתה מקבל תאוצה גדולה של הצמיחה, אתה מייצר מקומות עבודה הרבה יותר משמעותיים שהם מוכווני ייצוא בקצב הזה אתה יכול להאיץ את הצמיחה במשק למספרים - להערכתי בעבודה נכונה, למעלה מ-5% שנתי שנה אחר שנה, וזה דרמטי. סוגי התמיכה של הממשלה זה קודם כל אם אתה מקים מפעל חדש או מרחיב מפעיל – קח 25 סנט על הדולר. דבר שני, נפרוס לך את כל 55 הנספחים הכלכליים ברחבי העולם שהם מוכווני קלסטרים – אנו בקרוב עוברים סמינר גם למשרד שלנו וגם למשרדים הקולגות על איך עוברים למודל הפורטריאני, ואנו נסייע בתמריצים, לצאת לכנסים בחו"ל, להביא כנסים לישראל, לייצר לידים לעסקים בתחום. ברגע שזה נעשה באוריינטציה של קלסטרים, זה נעשה הרבה יותר יעיל.

אני רוצה להצביע על כשל רב ממשלתי - כל נושא תכנון, שיווק ופיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה במדינה. לצערי הרב הכשל הוא ברמ"י. אני טוען כל הזמן שיש להוציאו מהמשוואה. היום התכנון של שטחי תעשייה תעסוקה נותן מענה ל-20% מהביקוש. אני מדבר על אזורי פיתוח א'. על כל דונם שרמ"י משווקת יש 5 דונם ביקוש. הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת, הוא חסם צמיחה. אני הצעתי שהמשרד שלנו יתחיל לתכנן לפי הביקוש האמיתי. ברגע שאין היצע לפי הביקוש, המחיר כמובן עולה, ומפעלים לא פותחים בגלל שהקרקע במחיר מאוד גבוה. ברגע שהתכנון יהיה לפי הביקוש לכל ה-5 דונם במקום לדונם האחד, נראה צמיחה מאוד גדולה, והחסם היום של התכנון, השיווק ותחזוקת אזורי תעשייה שהוא נזק אסטרטגי למדינת ישראל- - -

דיברנו על זה אתמול.

הוא אחד הכשלים הגדולים ביותר שיש לנו היום במדינה ואני אמשיך לדבר על זה. אנו חייבים לפתור זאת כמה שיותר מהר.

דבר נוסף בעניין הזה שתומך במודל הפורטריאני זה נושא הכשרת עובדים ואפרט. עתיד המדינה תלוי בטכנולוגיה. נכון להיום 10% מתושבי המדינה עובדים ברמה כזו או אחרת בטכנולוגיה, בהייטק, אבל במובן הרחב של המילה, אבל הפוטנציאל שלנו, אם נחזור למפה הקודמת של הקלסטרים, תראו שכל הקלסטרים רובם ככולם, יש בהם טק כי זה היתרון היחסי שלנו. אם מרימים משקפת, לתפיסתי אנו צריכים לשים יעד לאומי לעוד 20 שנה של 25% מתושבי המדינה שיעבדו בטכנולוגיה. זה יהיה 2 מיליון נפש בעוד 20 שנה. כדי להגיע למספר הזה החסם העיקרי הוא מערכת החינוך והיכולת שלנו להסב עובדים, להכניס עובדים ממקצועות ותיקים, ישנים שנעלמים מהעולם, למקצועות חדשים שהם באוריינטציה טכנולוגית, באוריינטציית שיווק לשווקים הבין-לאומיים.

איך עושים את זה - נראה את השקף הידני. זה שרטוט ידני, אבל תבינו במה מדובר. אני רוצה לקחת את שירות התעסוקה היקר שלנו ולשדרג אותו לשירות תעסוקה וקשרי מעסיקים. המודל – שער הכניסה לצבא ההגנה לישראל. הוא מאוד מוצלח. מצד אחד הממיינים יודעים את הצרכים של כל יחידה ומהצד השני הם עושים אפיון ובדיקה לכל חייל וחיילת ומביאים אותם כבר ממוינים אחרי אבחון לפתח היחידה. אין כזה למדינת ישראל. לעולם התעסוקה אין שער כניסה. אנו רוצים לפתח קונספט של שער כניסה לעולם התעסוקה במדינת ישראל שמצד אחד אמו יושבים מצד שמאל, לשבת עם המעסיקים המרכזיים במדינה, ולאפיין צרכים קיימים ועתידיים למשק הישראלי. זה קריטי כי שם אנו צריכים לעשות עבודת מטה טובה ולהציג לעם ישראל איך אנו רואים את הביקושים העתידיים גם בטכנולוגיה, גם בשירותים, בכל תחומי העיסוקים של מדינת ישראל. מצד שני אנו צריכים לקחת את כל מי שמחפש עבודה או רוצה לשדרג עבודה. אני מוכן שמדינת ישראל תשקיע בו, לבחון את הכישורים, את היכולות, את האפיונים, במה הוא חזק, במה חלש, ולהציע לכל עובד שמחפש תעסוקה סדרת אפשרויות תעסוקה קיימות, ולחליפין גם עתידיות. אם זה מותאם ויש התאמה אני רוצה לשלוח אותם להכשרה מפעלית או קבלה ישירה במפעל. אנו רואים שעסקים במדינה ייקחו הרבה יותר אחריות על כל נושא הכשרת עובדים כי הם יודעים הכי טוב מה הם צריכים. לכן ברמה העקרונית השיפט הוא ליותר ויותר הכשרה של עובדים באמצעות המפעלים או הכשרה ענפית. פחות עיסוק ישירות של המדינה, יותר בקונספט של ואוצ'רים ולתת לענפים השונים להתארגן ולחליפין כל חברה – אני מסתובב לא מעט בתעשייה. למשל בתחום המתכת בצפון – יושב אדם, מפעיל מכונה ששווה 2 מיליון דולר. הוא צריך הכשרה של חצי שנה לעבור להפעלת המכונה. המקום היחיד שאפשר להכשירו להפעלת מכונה של 2 מיליון דולר זה במפעל. באנלוגיה אני רוצה שכל אדם שרוצה להכשיר את עובדיו יקבל מהמדינה את הסיוע, את המאצ'ינג, שיכשיר את זה ישירות.

אני רוצה לסכם את המודל הפורטריאני והוא קריטי. מיקוד ביתרון היחסי של מדינת ישראל, בתתי תחומים שהגדרנו ואנו בתהליך הגדרה - ביום שני הבא נוחתים לנו פה שלושה אמריקאים ואנו עוברים איתם השתלמות לא רק של המשרד שלנו. זה אנשים שמתמחים במאגרי המידע הבין לאומיים, במה מצליח בעולם בתחום הקלסטרים, ואיתם אנו יוצאים לדרך ללסמינר של עשרה ימים של להביא את כולם לאותו דף. אז אנו מפתחים את הכלים שמקובלים בעולם שהם מאוד יעילים כדי להאיץ את הצמיחה. אני במקביל מרים דגל אדום גדול על הנושא של תכנון ותחזוקת אזורי תעשייה במדינה שם יש לנו כשל שלא תלוי רק במשרד שלנו ואנו עושים רפורמה לתפיסה של הכשרה מפעלית לעובדים.

כמובן יש פה גם הרבה רגולציות וחסמים – לא אכנס לכולם אבל זה יעד אסטרטגי של מדינת ישראל. זה רפורמה רב שנתית שאני מאמין מאוד גדול שתעשה שינוי.

נעבור לתחום השלישי. מערך הדיגיטל הלאומי נמצא אצלנו ואני הנחיתי לתכנן את כל הפעילות בתוך המערך לפלח אותה בצורה אחרת ממה שפולחה עד היום. זה לא היה עד היום אבל זה יעד אסטרטגי לשנים הקרובות. דמיינו רגע שיהיו לנו כל שירותי החירום מרוכזים ב-100. היום אני תמיד מתבלבל, מה זה 100, מה זה 101, מה זה 102. נעשה מאמץ כזה בעבר גם אצלך, אדוני היושב-ראש, אני זוכר. אנו חייבים להגיע למערכת אחודה של שירותי חירום.

כפי שמקובל בכל העולם.

נכון. התחום השני זה ריכוז השירותים לתושב. אני קורא לזה 200. אתה יכול להגיע לאתר אחד שבו יש תעודת הזהות שלך ואתה רואה את כל החובות שלך כלפי המדינה, את הזכויות שלך כלפי המדינה ככל שהם משתנים. אתה יכול לקבל שם אפליקציות. יש לא מעט אפליקציות היום שאתה יכול לקבל באופן מקוון שאתה יכול לקבל בצורה מרוכזת. למשל היום אתה יכול להעביר בעלות של רכב מאדם לאדם באמצעות אפליקציה פשוטה.

זה אמור להיות פרויקט בין משרדי.

נכון מאוד.

זה באחריות משרד הכלכלה הדיגיטציה של המוסדות?

הדיגיטל במשרד הכלכלה, והיתרון שזה במקום אחד מרכזי – אפשר להגיע לאחידות ויותר שילוביות בין משרדית. זה בדיוק מה שאנו רוצים. כל משרד שתהיה לו אפליקציה נשים אותו ב-200. המרכז זה התושב ולא המשרד. הריכוז של כל השירותים לתושב באתר מרכזי אחד עם אפשרות לתת גם מענה טלפוני במקום אחד מרכזי – למשל אתמול, אחד הדברים שדיברנו עליהם אחד הדברים שדיברנו עליהם – במקום אחד מרכזי ב-200 לבקש תור. אתה רוצה תור במשרד ממשלתי כזה או אחר, דרך האתר שלנו נעזור לך להתחבר לכל משרד, לכל תור בצורה אחודה. יש לזה יתרון נוסף שנדע סוף-סוף אחת ולתמיד בצורה ריכוזית היכן יש תורים כי אני חושב שתור זה בעיה. אני מגדיר תור ככשל ניהולי אז נדע במהלך הזה גם להבין היכן יש תורים במדינה בצורה אחראית וזה כלי ניהולי קלאסי.

לחליפין אני רוצה שיהיה מקום אחד מרכזי שמרכז את השירותים לעסק ונקרא לו לטובת העניין 300. איזה הטבות מגיע לך. לפי סוג העסק לתת וואן סטופ שופ לעסקים. זה תהליך שאנו נכנסים לעבוד יחד עם רועי כהן ואנשיו החלטנו להתמקד קודם כל בעסקים הקטנים ונשב איתם בחודשים הקרובים לאפיין איזה אפליקציות ודברים הם ירצו בשלב ראשון כדי שנוכל לרכז הכול במקום אחד מרכזי.

הדיגיטל הלאומי גם מתעסק בכל נושא הענן ונותן שירותים נוספים למדינת ישראל – דברים שאתם לא רואים ונמצאים מאחור ברקע. זה הנושא השלישי.

גם דיברנו קודם על הנושא של העובדים. יש פה מסה קריטית מאוד גדולה של פעילויות של משרד הכלכלה. אין טעם להרחיבם כרגע.

אני רוצה לסכם את הנושא של היעדים והמטרות לפני שמגיעים לכסף. התחום הראשון כאמור יוקר מחיה. לאפשר להוריד את מוצרי הצריכה, להביא אותם מאירופה. אירופה יהיה כאן. התחום השני זה צמיחה כלכלית מואצת באמצעות המודל הפורטריאני. ריכוז השירותים הממשלתיים באמצעות מערך הדיגיטל, 100, 200, 300 וכל הנושא של הסבת עובדים, הכשרת עובדים בעיקר בעבודה מאוד צמודה למגזר העסקי. אלה ארבעת היעדים המרכזיים ששמתי למשרד.

הכשרת עובדים זה לא עבר למשרד העבודה?

לא. חלק זה משרד העבודה שהלקוח שם זה הפרט. אני מתעסק עם העסקים. הלקוח שלנו במשרד זה עסקים. חלק מזרוע העבודה עבר למשרד העבודה. חלק שמתעסק בהכשרת מבוגרים, שיותר רלוונטי למה שאנו מתארים, נמצא אצלנו במשרד.

נעבור לתקציב המקרו. חילקנו את ארבעת המודולים המרכזיים, המשרד הקלאסי. התקציב שלנו השנה הוא 1.54 ושנה הבאה – זה לא ירידה כי משרד האוצר עובד אתנו לפעמים על בסיס מזומן. אם נתן לנו הרשאה לשנתיים זה מופיע ב-2023 והיא מתחלקת גם ל-24'. זה פחות או יותר אחוד כ-1.4 ומשהו בין השנים. זה תקציב משמעותי. יש גידול ניכר. יש לנו בשירות התעסוקה - יש פה קצת עיוותים בצורה שקוראים את זה. יש פה הפירוט של מערך הדיגיטל. גם הוא - יש הרבה הרשאות ולכן יש פער בין השנים. היה לנו גידול משמעותי במשאבים שאנו יכולים לשים במודל הפורטריאני. המשרד שלנו הוא בעיקר משרד, הכסף שעולה המשרד הוא יחסית קטן. רוב הכסף הוא במאצ'ינג עם המגזר הפרטי. לכן המשרד שלנו הוא בעיקר מנוע צמיחה. השקלים המרכזיים שבו, הולכים במאצ'ינג עם המגזר הפרטי או לחליפין ותעסוקה. כשאנחנו מסבים אנשים מעבודה ישנה לעבודה חדשה זה עבודה אסטרטגית. לשמחתי הרבה - יתקנו אותי אנשי האוצר – אנו רואים עין בעין את ההשקעות האלה גם בנושא הצמיחה וגם בנושא העובדים. אני משוכנע שאם במדינת ישראל יהיו עודפי תקציב לקראת סוף השנה, אני משוכנע שמשרד האוצר, כפי ששמעתי אותם אומרים גם מראש הממשלה וגם משר האוצר, יש בהחלט תרחיש להאיץ את ההשקעה כי זה לא הוצאה – זה השקעה עם החזר למדינת ישראל בהיקפים מאוד-מאוד משמעותיים.

זו הזדמנות לומר תודה גם לראש הממשלה וגם לשר האוצר ולאנשי האוצר ואנשי האוצר על התמיכה. הגידול בתקציב הוא כמעט מיליארד שקל יותר משנה קודמת. אני חושב שהצלחנו לשכנע אותם במטרות והיעדים ששמנו. אני רוצה להודות לאנשי משרדי, למנכ"ל, לכל המנהלים של יחידות הסמך, למיכל פינק שעזרה לנו להכין את המהלך הזה. אעצור כאן ואשמח לענות על שאלות.

כבוד השר, מה המשפט הזה שכתוב השר לפני קיצוץ תקציבי של 11.2 ב-2023? הסכומים למעלה יעברו קיצוץ תקציבי?

עוד לא יודעים.

מה הערכת האוצר?

תשאלו אותם.

(היו"ר יצחק פינדרוס, 10:40)

כרגע זה מה שמופיע בספר.

שנייה. אני יודעת שזה בסוף יגיע לפה. השאלה, יגיע לפה לפני שאנחנו מאשרים את התקציב או אחרי שאנחנו מאשרים את התקציב כשינויים בתקציב?

צריך לשאול את האוצר. לא יודע.

ולדימיר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני המנכ"ל. תודה על המצגת. אני ראשית רוצה לברך אתכם על המשך רפורמת התקינה שהחלה בממשלה הקודמת והעברת קרפור ורשתות זרות נוספות. אני חושב שזו מגמה חשובה וחשוב שתמשיכו אותה.

יש לי ארבע שאלות. קודם כל בתחילת הקדנציה הממשלה הזו הבטיחה במסיבת עיתונאים מתוקשרת עם ראש הממשלה להקפיא את מחוללי האינפלציה – ארנונה, חשמל, מחוללים נוספים. כרגע מחיר החשמל עלה. ארנונה גם לא הוקפאה ומגלמת עלייה של 400 מיליון שקל. שאלתי, מה משרד הכלכלה מתכוון לעשות בנושא?

שאלה שנייה, מתחילת השנה הכנסות המדינה ירדו ב-11%. יש פה חברים מההיי טק, הם יכולים להסביר חלק מהירידה הזאת כאשר מקורה במידה רבה בניסיון של הממשלה לבצע הפיכה הזאת ואני תוהה, אחד כמי שבא מההייטק ובא מהתחום - מדוע אתה שותק ולא מביע דעתך בנושא?

שאלה שלישית לגבי העצמאיים. אשמח אם תפרטו אילו צעדים לטובת העצמאיים יש בחוק ההסדרים? אתמול ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה פעם נוספת את הצעת החוק שלי וסיעת יש עתיד דמי אבטלה לעצמאיים ויתרה מזאת, היום במתווה מוסכם בממשלה הקודמת, אני חושב שזו רשת ביטחון סוציאלי לעצמאיים, הממשלה הזאת החליטה להוציאו מחוק ההסדרים, אבל יכול להיות שאני לא מכיר ויש בחוק ההסדרים צעדים לטובת העצמאיים – אשמח לשמוע.

לסיום, אני מבין שהרפורמה המשמעותית במאבק במונופולים בתחום המזון הוצא מחוק ההסדרים. אשמח לשמוע מדוע. בהקשר הזה הגשתי לפני חודשיים וחצי הצעת חוק, שעברה בקריאה טרומית בקדנציה הקודמת, שמחייבת את המונופולים בתחום המזון שהן חברות פרטיות, להגיש את הדוחות הכספיים לציבור. הממשלה החליטה לדחות את ההצבעה הזאת. באופן כללי, מה אתם מתכוונים לעשות במסגרת חוק ההסדרים – לא כרעיון לעוד שנה, שנתיים, שלוש – היום במסגרת חוק ההסדרים, איך אתם מתכוונים להילחם במונופולים בתחום המזון? תודה.

תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי.

תודה. היום בוצע רצח משולש מזוויע בעיר שלי טייבה. אבא לקח סכין ודקר את אשתו ושני ילדיו. אי אפשר להסביר את הרצח הזה באופן רציונלי. זה בלתי נתפס. זה שונה מאשר גל הפשיעה וארגוני פשיעה. אמנם לפני עשר שנים נאמר שהוא היה באשפוז, יכול להיות שזה הרקע אבל זה נורא ואיום. גרם להלם גם בטייבה אבל בכל הארץ, יהודים וערבים. שלשום נהרגו עוד שני ילדים בתל שבע כתוצאה משריפה, ארבעה ילדים ביומיים-שלושה, אבל לצד זה יש גל פשיעה מתגבר, ששוטף את החברה הערבית בדם. העלייה בעיקרה נובעת ממלחמה שפרצה לאחרונה בין שתי כנופיות. תמיד היו חיכוכים בין הכנופיות, אבל לאחרונה יש מלחמת עולם. קרבות רחוב. בבוקר הורגים מישהו, אחרי כמה שעות יש מבצע נקמה ולכן המספרים עלו בצורה מסוכנת, מול עיניה המשתאה, השקטה, הפסיבית, אולי יותר מזה, של המשטרה. איני תולה תקוות בשר המשטרה, שהוא כישלון בטיפול בפשיעה גם בקרב יהודים וגם בקרב ערבים.

הצבעת נגד חוק המאבק בכלי הנשק.

החוק שלך. אני אוהב שמאתגרים אותי. החוק שלך עלה לפני שנה, והוא אומר שצריך, מותר לפרוץ לבתים ללא צו שופט. אתה יודע מי הצביע נגדו לפני שנה? השר השקרן שלך, אמר שהוא אנטי דמוקרטי. בנימין נתניהו הוציא סרטון באנגלית. באנגלית. בסרטון באנגלית נגד החוק הזה הוא גייס את הקהילה הבין-לאומית נגד הממשלה שפוגעת בזכויות אזרח ולכן יש רק סיעה אחת בכנסת שהיא עקבית, אין חוץ ממנה. חד"ש תע"ל. היא הצביעה נגד החוק הזה אז ומצביעה נגד החוק הזה היום.

החוק הזה צומצם למאבק בכלי הנשק.

תראה מה עשינו לפני חודש וחצי, הסיעה שלי – הצבענו בעד חוק של מלביצקי שהוא כמעט כמוך ובכל זאת הצבענו בעד החוק שלו על נשק לא חוקי כי אנו משוועים לפתרון. אנו רוצים לתת כלים. אחד.

בי"ת, יש מפכ"ל שנושא באחריות. לא רק השר. אולי מפכ"ל יותר מהשר. השר הוא תופעה עוברת, קולית, בומבום.

זו שאלה בשבילי מה שאתה אומר עכשיו?

אתה רשאי להתייחס לנושא הזה אם זה מעניין אתכם היהודים. יש יהודים שזה לא מעניין אותם כי זה ערבים, רוצחים ערבים, כפי שאמרו בכירים במשטרה, חצר אחורית. אין ספק, שכשמפכ"ל משטרה אומר לפי הדלפת מי שהקליט אותו שנושא בתפקיד שר, שזה מנטליות של ערבים שרוצחים אחד את השני, יש הסבר לכישלון ולמספרים הגבוהים. מי שחושב כך מול הכישלון הזה לא ראוי לכהן בתפקיד מפכ"ל המשטרה. מי שלא יכול למגר את הפשיעה שיפנה את הדרך. לכן שבתאי נושא באחריות לכישלון המתמשך/ שבתאי הוא השוטר מס' 1. יש לו כלים. איך אני יודע שיש כלים למשטרה והיא מקצועית – לפני מספר שנים היא הצליחה למגר את הפשיעה בגוש דן, בנהריה, בנתניה. היה מפכ"ל אחר אבל הצליחה. אני רוצה יחס שווה והחלטה שווה ודומה ויהיה הרבה יותר ממך, אני, עאידה, אימאן וכל ח"כ ערבי רוצה לאסוף את הנשק שאתם, המשטרה, תאסוף את הנשק בכל דרך אפשרית כי הוא הורג בנו וממלא את החברה הערבית בדם.

תודה רבה, אחמד. חברת הכנסת עאידה.

תודה רבה. אתמול העלה חבר הכנסת ינון בדיון את העובדה שמנענו סגירת מרפאה לבריאות הנפש בעכו ששירתה 1,500 איש. אני לא הבנתי את גודל העניין, למרות שאני יזמתי את הפנייה ויזמתי את האי סגירה, עד שקיבלנו היום התרעה בעניין הרצח הזה. מדובר בבן זוג או הבעל או האבא מה שתקראו לזה, שהוא כנראה סובל מבעיות נפשיות וזו לא פעם ראשונה. הכשל המערכתי הזה שהוא לא רק בעניין איסוף הנשק אלא גם בבריאות הנפש שאף פעם לא יודעים לעקוב אחרי אנשים שמזוהים עם בעיות, לאתר המסוכנות שהם נמצאים בה ואז או הם בעצמם הופכים לקורבנות כפי שראינו בשבוע שעבר של אלימות משטרתית וירי של משטרה, האנשים הסובלים מבעיות נפשיות, או הם מקרבנים אחרים ומבצעים מקרי רצח פכי שקרה בטייבה ובאבו סנאן לפני כמה חודשים, הבן שרצח את אימו.

אני אומרת את זה כי זה קשור לכלכלה וזה אמור לעניין. עניין הנשק וקבוצות הפשע שנמצאות באוכלוסייה הערבית צריכות להדאיג את שר הכלכלה כי כאשר עולם הפשיעה משתלט על הכלכלה של האוכלוסייה הערבית ונכנס לכל חור שנמצא שם זה אמור להדאיג, במיוחד כשהחורים הללו, כבוד השר, מיוצרים על ידי המשרד שלכם שלא מבצע את עבודתו.

שמעתי את המצגת וההצגה של יעדי המשרד וכל הכבוד. הרגשתי שאנו מדברים על עולם אחר לגמרי. לא ראיתי בחלוקה לקיחה בחשבון את הפערים הקיימים בין האוכלוסיות השונות בתוך האזרחים של מדינת ישראל ובתוך הכלכלה. הייתה תוכנית למשרד הכלכלה, לפתוח אזורי תעשייה ולפתח תשתיות לאזורי תעשייה באוכלוסייה הערבית כדי לתרום גם למינוף הכלכלה בתוך האוכלוסייה ולייצר מקומות תעסוקה לאוכלוסייה הערבית שכולנו יודעים שאחת מהבעיות הגדולות זה שיש דרישה לעבודה אבל אין מענה. לא מייצרים מקומות עבודה. האם אפשר לדעת מה מתכנן המשרד מבחינת אזורי התעשייה לאוכלוסייה הערבית? מה הולך להתבצע בשנתיים שאנו מדברים על התקציב? אפשר לדעת כמה מוקצה מ-3 מיליארד שקל שהם בתוך התקציב של המשרד לעניין פיתוח אזורי תעשייה, כמה מהם מוקצה לאוכלוסייה הערבית? כמה אזורי תעשייה הולכים כן לפתח?

הדבר השני, עניין לשכות תעסוקה, וזה כמו להגיד, כפי שאמרה מרי אנטואנט כשאמרו לה: אין לאנשים לחם – אמרה להם: אין בעיה, שיאכלו ביסקוויטים.

עוגות.

אני מכירה ביסקוויטים. הערבים אז לא הגיעו לעוגות. אבל זה צרפתים. לדבר על דיגיטציה של לשכות התעסוקה ולעשות את המיונים, אני מדברת על שיהיו לשכות תעסוקה. כבוד השר, פניתי אליך ממש בכניסתך לתפקיד בעניין לשכות התעסוקה בנגב ודיברתי על מדיניות, שהיא מדיניות מזעזעת בעניין יצירת לשכות התעסוקה. מדברים על שרוצים לקדם תעסוק בקרב האוכלוסייה הערבית וכל הזמן מאשימים אותנו שאנו פוגעים בכלכלה הישראלית בגלל אחוזי התעסוקה בין הגברים הערבים והנשים הערביות. תשמעו האבסורד – יש כיום בירוחם עם 11,000 תושבים ובמצפה רמון עם 6,000 תושבים או אזרחים, יש לשכות תעסוקה. בחורא 25,000 ובכספייא עם 20,000 אין לשכות תעסוקה. אני יחס - אפרופו שלא תגידו שאני מדברת עם הממשלה הזו בצורה כזו, כבר פניתי לכבוד השרה לשעבר אורנה ברביבאי בזמנו גם כן בעניין יצירת לשכות תעסוקה, כל אחד מהשרים אמר, ואני יודעת שהוקמה ועדה מיוחדת לדון בעניין עבודת לשכות התעסוקה ולשפר את העבודה של לשכות התעסוקה והגישה המלצותיה אז בממשלה הקודמת ודחו את ההמלצות ולא עבדו לפיהן ועכשיו השר אומר לי: חכי, וגם בעתירה שיש נגד המשרד בבג"ץ, השבתם שאתם רוצים לעשות משהו יותר מתקדם. תנו לנו את הלחם. אחר כך נחכה לעוגות. אנחנו רוצים את הלחם בינתיים. אנו רוצים את השירות הבסיסי שמאפשר תעסוקה לצעירים כדי שלא יזלגו לעולם הפשיעה, כדי שלא יזלגו מתחת לקו העוני שממילא הם נמצאים תחתיו. אני מבקשת לדעת כמה לשכות תעסוקה ואיפה אתם הולכים ומתי? אם אתם אומרים שיש לכם תוכניות לשפר את השירות הזה - מתי התוכניות הללו ייצאו לפועל? תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר.

אדוני היושב-ראש, כבוד השר.

היה שר פעם, במשרד האוצר. זה היה לפני החוק- - -

השר עכשיו שהציג את המצגת שלו הסתמכה על כל הרפורמות שאנחנו הובלנו.

שלא לדבר כמה שרים יש לכם בכל משרד.

אתה ממשיך באותן רפורמות שהובלנו אותן בממשלה הקודמת. אני רוצה לברך אותך.

קודם לא הגבתי. משפט אחד. אני ישבתי בממשלה לא הקודמת – לפניה בוועדת הכלכלה בראשות חבר הכנסת מרגי על כל הרפורמות הללו אז. כשמישהו מנסה להגיד תאריכים, זה נכון. התקן האירופאי אושר בוועדת הכלכלה.

אני מברך את השר שממשיך להוביל אותן רפורמות שהובלנו אותן גם בהכנסת חברות זרות במזון. אני מקווה שנכניס כמה שיותר חברות. זה יוביל לתחרות ולהוזלת המחירים כי לא יכול להיות מצב במדינת ישראל שיהיה יותר יקר מכמעט כל מדינות אירופה. זה באמת מקומם, ואני מקווה שתמשיך בנושא הזה.

שנית, הנושא של ההייטק. אנו רואים את ההשקעות הזרות בהייטק. אתמול פורסם שהחודש שעבר היה הכי פחות השקעות זרות בהייטק אפילו משנת 2018, רק היו השקעות כאלה. מה המשרד עושה כדי לשמור את ההשקעות בהייטק במדינת ישראל? בשנת 21', 22' הייתה השקעה זרה אדירה בהייטק במדינת ישראל. אנו רואים ירידה- - -

6.7 מיליארד.

סליחה. את לא אמורה להתפרץ.

תודה שאת נותנת את המספרים הנכונים. זה אומר שהירידה הדרסטית – הקטר שמוביל את הכלכלה הישראלית זה ההייטק ואם נמשיך לדרוך המקום בנושא ההייטק, זה יגרום לאבטלה אדירה במשק הישראלי ובעובדים הישראליים ויכול לפגוע קשה מאוד בכלכלה הישראלית. המשרד שלך ממונה על כל נושא התעסוקה ולכן הנושא הזה חשוב לכולם. גם חברי נגע בנושא. כל הסיבה זה כל הרפורמות. המהלכים המשפטיים שאתם מובילים.

זה לא עבר והמשיכה הירידה. אולי אם יעבור זה יעזור.

כשר שממונה על הנושא צריכה להיות לך אמירה ברורה בנושא ואני מאמין ומעריך שתגיד את האמירה שלך בסופו של דבר.

אזורי תעשייה. אני בא מהמגזר הדרוזי ואני רואה את אזורי התעשייה. נגעת בדבר. יש אזור תעשייה באזור כסרא סמיע יש דרישה אדירה שם לעסקים שרוצים להיכנס. אין עוד מגרשים שם והמחירים שם עולים בצורה בלתי רגילה. כשאנו רואים שיש דרישה, אני רוצה שהמשרד ייקח את הנושא – נגעת בזה. אני בעמדתך. מינהל מקרקעי ישראל צריך לפרק אותו ממדינת ישראל. הרבה שנים אני בעמדה הזו. המשרד הזה מביא את יוקר המחיה ויוקר הדיור במדינת ישראל. כל דבר שנוגע בו מינהל מקרקעי ישראל מביא לייקור. אני בעמדה לסגור אותו ולא צריך להיות מינהל מקרקעי ישראל. אני מקווה שנראה השקעה באזורי תעשייה.

נתת חידון ולא ענינו לך. כולם יודעים את זה – יש להשקיע במקום שמצליח, ובמקום שאתה מצליח אתה צריך להשקיע. אבל אנחנו מדינה וצריך להסתכל באופן כללי על כל המדינה, כל המגזרים, בכל האזורים. לכן צריך להשקיע גם במקומות שאתה יכול בסופו של דבר להניב תוצאות בנושא.

יש שני דברים שכל הדוחות הבין-לאומיים מפרסמים אותם – יש הנשים הערביות ולא ראיתי במצגת שלך נגיעה בנושא הנשים הערביות ושיתוף שלהן בתעסוקה, ויש המגזר החרדי, גברים במגזר החרדי שגם שם לא נגעת.

גם בנשים יש הרבה מה לעשות במגזר החרדי.

אבל הן יותר עובדות.

בשליש משרה.

אני גם רוצה שישקיעו בנשים החרדיות. אני רוצה שכולם יעבדו. גם בשתי הנקודות האלה החשובות שכל הדוחות הבין לאומיים מפרסמים ומדברים על זה. זה הדברים שפוגעים בכלכלת ישראל ויכול לגרום לאסון בסופו של דבר לכלכלת ישראל אם נמשיך באותה מדיניות ולא נשקיע בשני המגזרים הללו. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש.

תודה רבה. השר ברקת, תודה רבה שהגעת לכאן ואני מאוד מעריכה את המצפן הציבורי שלך, את העשייה שלך והיכולות שלך אבל בכל זאת יש לי שתי שאלות אליך. אחת שקשורה לנושא הריכוזיות במשק בקשר ליבואנים. מאוד התאכזבתי לראות שדווקא הנושא הזה פוצל מחוק ההסדרים ואני רוצה לשקף לך את המצב שהכנו בסוף הממשלה הקודמת, בהיותי שרה בממשלה לגבי העובדה שיש לנו כפי שאתה יודע היטב, שלושה יבואנים במדינת ישראל בלעדיים שמחזיקים בכוח שוק מונופולי על הרבה מאוד ממוצרי הצריכה והטואלטיקה מול האזרחים במדינת ישראל. יש לנו קבוצה אחת שמחזיקה 91% בהיקפים כספיים משוק סכיני הגילוח לגברים, 76% מסכיני הגילוח לנשים, 71% ממוצרי השמפו והמרכך לציבור בישראל, כמעט 70% מהמרגרינה לציבור בישראל, 55% מכל מוצרי ההיגיינה הנשית לציבור בישראל, 51% מנוזלי הכלים, קבוצה אחרת מחזיקה 67% משוק החיתולים במדינת ישראל, 53% משוק נייר הטואלט, וקבוצה שלישית מחזיקה במעל ל-50% משוק משחות השיניים. זה הדבר שאיתו לא מצליחים להתמודד, ודווקא הנושא הזה, שעסקו בו כל כך הרבה אצלנו – אלו אגב נתונים מרשות התחרות, נכונים לסוף שנה שעברה. השאלה שלי היא איך הדבר הזה יצא ומתמסמס לתוך ועדה? זה יוקר מחיה פר אקסלנס. לקחת קבוצות כאלה, שוק ריכוזי כזה, להטיל מגבלות על היקף המוצרים הנוספים שהם יכולים להמשיך לכרוך לכל המוצרים האלה. כשליבואן יש כזה סל של מוצרים – אני רוצה להסביר את הבעיה בבמה הזו. הוא מלך מול כל בעל סופר מרקט, מול כל רשתות השיווק. הוא יכול לכרוך את זה במוצרים נוספים וגם אותם להתנות את זה בכך שיהיו מפה ובמחירים האלה ולא פלא שבנושא הזה ובמוצרי הטואלטיקה שלנו הציבור בישראל משלם בעשרות אחוזים יותר מאשר במדינה אחרת. אני יודעת מהממשלה הקודמת, כשהביאו את קרפור למדינת ישראל לשיחות לשכנע אותה להגיע לארץ, הם ראו את המחירים ולא האמינו שזה מה שאזרחי ישראל משלמים. התחלנו את הרפורמה של התמרוקים. אתה יודע היטב שמשרד הבריאות מערים שם קשיים דווקא מצד הפקידות. אני רוצה להבין, למה הנושא הזה יצא לעוד ועדה? יש פה לעשות דברים וזה לא להגיד במילים גבוהות תחרות כי אני יודעת את זה מהחשמל. כשיש כאשר נתחי שוק הממשלה צריכה להיכנס ולהטיל מגבלות על היבואנים האלה. אין פה קיצורי דרך. עד שהמצב יתאזן. עד שלא יבואן שמחזיק בלעדית 90% משוק סכיני הגילוח. זה לא ייתכן.

גם בתחום התמרוקים. שבענו מהשליטה של התקנים של משרד הבריאות. כל אשה יודעת שכשהיא יוצאת לחו"ל דבר ראשון בדיוטי פרי היא קונה כל מיני מוצרי איפור בלי שום אישור של משרד הבריאות ולא קורה לה דבר.

שנית, פורסם הבוקר דוח מדאיג ביותר של רשות החדשנות שאני הייתי אמונה עליה כשרת החדשנות שאומרת בקול רם מה שכולנו ידענו. אומנם אנו במשבר כלכלי כללי, אומנם האינפלציה הרימה את הראש אבל בלי כל קשר לזה החקיקה המשפטית מטילה צל כבד ופוגעת בתעשיית ההייטק. 80% מהחברות החדשות נרשמות בחו"ל, יש לנו המשך ירידה של סטארט אפים ולמעשה ברמת ההשקעות הרבעון הראשון של 2023 רשות החדשנות שהיא גורם מקצועי לחלוטין ובלתי פוליטי לחלוטין אומרת שהחקיקה המשפטית האיצה תהליכים שליליים בתעשיית ההייטק ואנו בנתונים הכי נמוכים מאז שנת 2019 של השקעות. שמחתי לראות שדווקא בתחום הזה בחוק ההסדרים הממשלה ממשיכה את כל התהליכים שהתחלתי כשרת התחרות בתחום השילוב והבינה, בתחומי שילוב אוכלוסיות, אבל בסוף אתה יודע לפחות טוב כמוני שההייטק הוא הקטר של המשק. הם הראשונים שעמדו באומץ רב, התתריעו בפני הממשלה הזו על הסכנה הזו והשאלה אם לא מאוחר מדי לייצר את הוודאות העסקית שכה נדרשת למשקיעים במדינת ישראל. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת אלי דלל, בבקשה.

אדוני השר, אתה האיש הנכון במקום הנכון. אני רוצה לפרגן לך על התוכנית. היא תוכנית ברורה, ראויה, עם חשיבה. גם מעודדת צמיחה, חזון. נגעת לדעתי בכל הנקודות החשובות והמהותיות בנושא הכלכלי.

אני כן רוצה להתייחס לנקודה אחת, שאני חושב שהיא חשובה מאוד וציינת אותה, אבל יש גם לחזקה – הנקודה של אזורי התעסוקה. מניסיוני האישי, רוב האזרחים הולכים אחר מקום התעסוקה והפרנסה שלהם. כלומר אדם בוחר את מקום מגוריו לרוב היכן שהוא מתפרנס ועובד. בשנות עבודתי הרבות נדדתי מתל אביב לחיפה, לנתניה, בסוף בנתניה, אבל זה היה לפי מקום העבודה. לכן גם פה כשדיברנו אתמול בוועדת הכספים על נושא הדיור, התברר לנו שהאוצר בא עם תוכנית שלדעתי בסוף לא תתקבל ולהעביר כספים בקרן ארנונה כזו או אחרת- -

מקווה שאתה לא צודק.

יש בינינו ויכוח אבל בסוף לדעתי זה לא יעבור. בכל מקרה, הרעיון הוא בסופו של דבר - לא צריך לרכז את כל התעסוקה ואת כל המעסיקים ואת כל הפרנסה באזור המרכבז. אנו יודעים היום שדירה במרכז עולה פי ארבעה או חמישה מדירה בפריפריה ולכן חלק גדול מאותם מפעלים ואנו משתדלים לעזור לאותם מפעלים באזור הדרום והפריפריה ויש מפעלים מצליחים באזורים האלה וי שלעודד. אני מניח שמחיר הקרקע באזורים האלה אפילו אפסי והמדינה יכולה לתת קרקע חינם למפעלים ויביאו לשם תעסוקה, ויש מפעלים שרוצים לעבור לשם, וכמובן זה משלים את הנושא של הסבת עובדים ועובדים טכנולוגיים.

בנוסף, אם מדברים על ויסות ומינון מקצועות יש להתחיל בשלב האוניברסיטה. אנו יודעים היום שחסרים אלפי מהנדסים במדינה שלנו ועוד אלפי אנשים טכניים. זו נקודה יש להתחיל אותה אפילו בתיכון. לא כולם צריכים להיות רואי חשבון או עורכי דין. הנושא הטכנולוגי הוא בנפשנו וחשוב לפזר את התעשייה והתעסוקה בכל הארץ. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת שרן השכל.

תודה רבה. אני רוצה לפתוח ולברך את השר ברקת על הרפורמה לעידוד הייצוא, שהחלה בדהירה עצומה בחודש-חודשיים האחרונים, כאשר כל החברות והסטארט אפים במדינת ישראל נרשמו בחו"ל והקימו חברת בת במדינת ישראל. אם זה חלק מתוכנית הייצוא ורפורמת הייצוא שלכם לשנה החדשה, אתם עושים עבודה טובה.

נכון, יש מיתון בהשקעות ברמה כלל עולמית אבל ישראל היא אומת סטארט אפ, וגם בסבבים קודמים מדינת ישראל ידעה להתגבר עליהם בגלל אנשים מבריקים שיש כאן במדינת ישראל, ומי כמוך יודע זאת, השר ברקת. יושבים פה סביב השולחן הזה לא מעט מאותם מוחות מבריקים. נראה לי שגם לא ייתנו להם לדבר כי קשה לכם כששמים לכם מראה מול הפנים. העניין הוא שהרפורמה המשפטית האיצה אותם תהליכים של עצירת השקעה במדינת ישראל וזה ברור – נכון, יש מגמה עולמית אבל מדינת ישראל יכלה להתגבר על זה. מי כמוך יודע את זה. אותן חברות נרשמו בחו"ל כי הם לא הצליחו כאן לגייס את סבבי A שלהם. אותן חברות שכן נמצאות כאן הולכות להיקלע למשבר אדיר. חודשים קדימה הם ייסגרו, יפשטו את הרגל. המשמעות של זה היא שתחת ידך, השר ברקת, מדינת ישראל עלולה להסיר מעצמה אותו תואר של אומת הסטארט אפ. כאדם כה מנוסה בתחום הזה, עם המון ניסיון, שיכול לתרום משמעותית דווקא למשבר הזה, שכרגע מדינת ישראל נמצאת בו כפי שנאמר לפני כן על ידי חברתי אורית, ההייטק במדינת ישראל הוא הקטר הכלכלי שלנו. היה תמוה בעיניי שכאשר השר גלנט רצה לעצור את הרפורמה המשפטית, כי הוא מבין את המשמעויות הכלכליות, הביטחוניות, הבין-לאומית, אתה השר שכל כך מבין איך אפשר להציל את המדינה ואת הסטארט אפים ואת ההייטק במדינת ישראל ביקשת תפקיד שר הביטחון כאילו לברוח כי אתה כבר יודע לאן הרכבת הזו נוסעת, ולהמשיך אותו קטר של רפורמה משפטית שאמורה לרסק את זה – זה מה שפורסם.

הדבר השני הוא העניין של הרפורמה בייבוא והייבוא המקביל. דיברת על זה. הצלחנו להעביר את רפורמת התמרוקים – אגב, כאשר מרגי לא הצליח להעביר אותה. היא נתקעה. דנו בה המון, ואותה רפורמה נתקעה ונעצרה. אנחנו שנה שעברה הצלחנו להעבירה ואתה יודע איפה נתקענו, אדוני השר? למשל בנושא של מוצרי תינוקות. משרד הבריאות נעמד על הרגליים האחוריות ואמר: התקן האירופאי לא מספיק. חס וחלילה. יביאו לפה חיתולים ומוצרי תינוקות ומשהו יקרה לאחד התינוקות. אנחנו לא מוכנים לקחת את האחריות. אתם לא מבינים איזה סכומים אדירים הורים משלמים על חיתולים, על תחליפי חלב. הייתה עלייה מטורפת. אני אומרת זאת כאמא לתאומים. אני אעמוד בזה, אבל מה עם אימהות חד הוריות? מה עם משפחות מרובות ילדים? דוגמה – שקית חלב, אשה שואבת חלב. שקית חלב במדינת ישראל עולה שקל. במבצע הכי מטורף שתמצאו במדינת ישראל - שקל לשקית. בארצות הברית במדפים של טארגט – חצי שקל. מה ההבדל? יודעים מה ההבדל? שמשרד הבריאות חסם את העניין הזה והבטיחו לדון בזה ולהביא לנו את הרפורמה אחרי שישקלו את העניינים, להביא גם את הנושא של מוצרי תינוקות. למה לא הבאתם את זה כבשורה? למה לא להכניס את זה כבשורה לתקציב לחוק ההסדרים? הסכום של החיתולים עלה, של הסימילאק, של המטרנה. עלה. למה? כי לא מאפשרים ייבוא מקביל. אז משרד הבריאות נעמד על הרגליים האחוריות כי זה מסוכן. כי עלולים להרעיל תינוקות. אז מה אימהות שקשה להן עושות? מזמינות בעלי אקספרס. אני אומרת לכן. הן מזמינות בעלי אקספרס בלי פיקוח לא של האיחוד האירופאי, לא של ה-FDI האמריקאי ובטח לא של משרד הבריאות הישראלי.

ולא קורה כלום מסתבר.

יכול לקרות. מוצרים שמיוצרים בסין בלי שום פיקוח – אולי נדע עוד שנה חס וחלילה. על הראש שלכם יקרה אסון. למה לא עכשיו ביחד – אני אומרת כאן מוועדת כספים – בואו נביא את הבשורה הזאת. השר, תתעקש על פתיחת הייבוא המקביל למוצרי תינוקות. אנחנו נעזור. נגבה. בואו יחד נביא את הבשורה הזאת להורי ישראל. אתם לא מדמיינים את סכומי העתק שמשלמים. זה אלפי שקלים בכל חודש.

ולסיום, דיברת על מקצבי תעשייה של הייטק בכל מיני מקומות. נעזוב את ההשקעות, זו היתה שאלה ששאלתי, אבל לעניין הארנונה – אתם מביאים בחוק ההסדרים הלמה של ארנונה עסקית לטובת השקעה ברשויות שלא השכילו לעשות את זה. למה שרשויות מקומית עכשיו ישקיעו באזורי תעשייה להייטק כשאתם גונבים מהם אותה ארנונה שהם אמורים לשלם?

הדיון הזה יתנהל עם שר האוצר ביום חמישי. מה שאת אומרת לא נכון בלשון המעטה עובדתית.

מה זה לא נכון?

יש עודף של מטרים לעסקים במדינת ישראל ברמה של פי שמונה מהצורך. פי שמונה. לא זה הנושא. לא זו הבעיה. לא חסר המקום. יש מריבה על כל מפעל הייטק, יש עשר רשויות שרבות עליו שיגיע אליהן.

נהדר.

לא זה הבעיה. אבל אין מגורים. אולי לך יש אפשרות לרכוש לדירה. לי אין.

במקום רשויות שהצליחו לייצר עצמאות כלכלית ולא נשענות- -

אבל זה פיקציה. זה בלוף. זה לא נכון. תבואי לדיון ביום חמישי לדיון עם שר האוצר.

במקום לפגוע בהן, שהן דואגות לעצמאותן הכלכלית- - -

אני לא נבהל מקבוצות לחץ. תבואי לדיון ביום חמישי ותגידי את זה שם. לא פה.

מותר לי לדבר. אני מבינה שקשה לכם כששמים לכם מראה מול הפנים.

מראה? זה מאפיה.

אני מבינה שקשה לכם להתמודד ואני מבינה לאן אתה רוצה להעביר את התקציבים האלה. אני מבינה שאתה רוצה להעביר את הארנונה של ראשון לציון של אנשים שמשלמים.

לא, אני רוצה להעביר את הארנונה של ירושלים למבשרת.

ולבני ברק.

דווקא בני ברק הולכת להפסיד כסף. אני רוצה להעביר את של בני ברק לחולון.

אבל בסופו של דבר אתם לא יכולים להגיד: אנחנו מתמרצים רשויות ומעודדים אותם לעצמאות כלכלית ולבנות אזורי תעשייה ומסחר, ומהצד השני לקנוס אותם ולגנוב להם את הכסף הזה. זה נושא ששר הכלכלה חייב לטפל בו, אם הוא באמת רוצה לעודד השקעה של עיריות באזורי תעשייה ומקבצי תעשייה הוא חייב לעצור את החוק הדרקוני הזה. זה לא הגיוני. אתם רוצים לעודד דיור? נהדר. תמצאו את התקציבים לעשות זאת. יש לכם מס שבח אדיר שאתם גובים, מס קנייה. כמה סכומים מטורפים אזרחים משלמים, מס מטורף.

את מביאה דוגמה למה זה לא בסדר. מי גובה את מס השבח? הרשויות המקומיות. את מביאה דוגמה למה את לא צודקת. אגב בני ברק מתנגדת לזה. הבאת דוגמה רעה מאוד. בני ברק הולכת להפסיד כסף, היא מתנגדת לזה ואני בעד כי אני מייצג את תושבי בני ברק ולא את עיריית בני ברק.

אתה לא מבין את הנזק האדיר שאתם יוצרים פעם אחר פעם. אין בעיה. תצביעו כאן שוב שהרפורמה המשפטית לא פוגעת בכלכלה וכנראה זה יהיה נכון אבל מה לעשות – מדינת ישראל לא מתיישרת לפי ההחלטות של יושב-ראש הוועדה ולפי ההצבעות של הקואליציה. יש מציאות אחרת. כששמים מראה מול הפנים.

מראה? אפילו את לא יודעת על מה את מדברת. לא נעים להגיד.

קחו את המיסים הללו ותשקיעו אותם בדיור. יש להשקיע אותם בדיור אבל אל תגנבו את זה מרשויות עצמאיות שדאגו לעתיד של העיר שלהם.

בבקשה, הוא רוצה משפט אחד.

אדוני השר, האם אתם מתכוונים לעשות בדיקה לגבי כל התקנים הרשמיים? לגבי תקן רגיל כל אחד יכול להביא ולא חייבת בדיקה. הבעיה בעיקר בתקנים רשמיים שחלקם אולי לא רלוונטיים היום כי הם נוצרו בעיקר בזמנו מסיבות כאלה ואחרות, אני אפילו לא רוצה לפרט. תקנים פורמליים.

אימאן, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צהריים טובים לכולם. איני יכולה להתחיל בדבריי לפני שאני שוב גם מעלה את מה שקרה הלילה, הבוקר בעיר טייבה לגבי הטרגדיה של המשפחה שנרצחה בדם קר. אמא בת 26, שני ילדים, שנה וחצי ו-2.5, ואתמול עוד שני ילדים שנשרפו בביתם בתל שבע. אני שואלת ושמה את השאלה הזאת על כל שולחן ובפני כל מי ששומע ויש בו טיפת אנושיות – איפה הממשלה ואיפה המדיניות והמשרדים הרלוונטיים? אם זה שיכון ואם זה רווחה ואם זה חינוך ואם זה בריאות, מכל מה שקורה בחברה הערבית. וכבר נמאס לדבר ולספר על המספרים הנוראיים. באפריל 20 נרצחים, ואנחנו יושבים פה ומציגים תוכנית של כלכלה. וכן, יש חשיבות לכלכלה, ואני כן מאמינה שרווחה כלכלית מביאה גם לרווחה חברתית ורווחה נפשית.

אני רוצה לפנות לשר הכלכלה. כל הכבוד על המאמצים אבל אני רוצה להתייחס ספציפית לחברה הערבית. אני כחברת כנסת מטעם מפלגת רע"מ, ודובר פה על תקציבים שהיו בקדנציה הקודמת והוקצו לחברה הערבית ולא הוקצו באוויר כי הייתה מפלגה שדאגה לזה ושילמה מחירים ועדיין משלמת מחירים בגלל זה. השאלה שלי, מה קורה עם התוכנית הזו, שהוקצתה והפרויקטים שהיו מיועדים לחברה הערבית ואיפה הם נמצאים בסדר-יומה של הממשלה? ובמיוחד אני רוצה להתייחס לשני נושאים עקרוניים – כל הנושא של אזורי תעשייה ותעסוקה וכל הנושא של תעסוקת נשים וצעירים בחברה הערבית.

אני חושבת שמן הראוי להיות שקופים והוגנים, ולשים את האמת בפני כולם. כמה ואיך ומתי? ולא להישאר בסיסמאות. אני חושבת ש-20% מאזרחי המדינה שהם מודרים לאורך כל הדרך בצורה מבנית, זה לא רק ישפיע על אותה חברה באופן ספציפי; זה ישתקף גם בכלכלה הישראלית.

אם אנו מבדרים על אזורי תעשייה, אנו יודעים ומודעים שיש מחסור אדיר באזורי תעשייה בחברה הערבית, וגם הקיימים, בגלל חוסר הטיפול והתחזוק שלהם, הם הפכו לחצר האחורית של כל מה שנקרא ונדליזם וגם פשיעה בתוך החברה הערבית. השאלה, מה אתם עושים, כבוד השר, בתוכנית שאתה מביא לכאן, וכן אנו רואים שגם ששמים בתוך זה – קחו בחשבון שיהיה קיצוץ ובטוח שהוא גם ישתקף על כולם. אבל אנו לא מדברים על שוויון. אנו יודעים שזה לא קיים עלי אדמות. אנו מדברים על צדק חלוקתי שהגיע הזמן שהחברה הערבית תזכה למשאבים הראויים, במיוחד שאנחנו נמצאים בעידן, שיש הרבה התקדמות מבחינת יכולות של האנשים כמשאב אנושי בתוך החברה הערבית לתרום ולהיתרם. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת יוני משריקי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, אני מצטרף לדברים שאמר יושב-ראש הוועדה בתחילת הדברים. שר מצוין עם מנכ"ל מצוין. אנו מכירים הרבה מאוד שנים. באמת ראוי ונכון. כבוד השר, רציתי לבקש תשומת לבכם בנושא הכשרות של עובדות חרדיות בהיי טק. אנו מדי פעם נתקלים בכל מיני מחקרים השוואתיים בנושא שכר של עובדות חרדיות בהיי טק. מדברים לפעמים ניצול עובדות ואני מבקש מכם, כבוד השר, כשאתם מדברים על השמה, על הכשרות מול גורמים עסקיים כאלה ואחרים לתת דגש על הנושא הזה. אני חושב שהרגישות שלך ידועה לכול. פעלת מול הרבה מאוד מגזרים משך הרבה מאוד שנים, לשים לב לנקודה הזו. אודה לך מראש. תודה.

תודה רבה. הגב' רונית הרפז.

תודה. לי יש שאלה לשר ברקת, קצרה, בקשר לשקפים שלך, ואז חבריי ישמחו לשאול שאלה. שמי רונית הרפז, מנכ"לית חברת סטארט אפ בתחום מכשור רפואי מציל חיים. אם אפשר לחזור לשקף של השר ברקת על צמיחה כלכלית באמצעות קלסטרים תחרותיים, אני חושבת שהוא היה מאוד טוב מבחינת לשקף לנו מה התוכנית שלך קדימה. לפי השקף הזה אני רואה שמשהו כמו 80% אתה מסתמך על ההייטק, יש פה פוד טק בצפון והייטק, יש הייטק מדעי החיים בירושלים, יש דזרטק בדרום, יש סייבר, ביו טק, פין טק ו- - - ארצי כללי. זה 80% מהתוכנית, אבל מה שאנו רואים בתקציב זה שהורדתם את הסכומים או התקציב לרשות החדשנות מ-1.9 מיליארד שקלים ל-1.4 מיליארד שקלים. אשמח שתיתן לנו מענה, איך אתה הולך להסתמך על ההייטק בתוכנית המצוינת הזו, ומאיפה הכספים יבואו? כפי שציינתי קודם, וסליחה שהתפרצתי – לדייק, ההשקעות ברבעון הראשון של השנה היו 2 מיליארד דולר לעומת 6.7 מיליארד דולר בשנה שעברה וכמובן זה ישפיע גם על התוכנית הזו. תודה.

בבקשה, דוד גולן, סמנכ"ל טכנולוגיות.

תודה. כבוד השר, ראש הוועדה, חברות וחברי הכנסת, שמי דוד גולן. אני סמנכ"ל טכנולוגיות ואחד המייסדים של חברת Viz.ai. אנו חברה בתחום הבריאות הדיגיטלית, משתמשים בבינה מלאכותית לנתח סריקות סי טי וזיהוי של שבץ. אנו עוזרים לחולים בכל העולם, מותקנים בלמעלה מ-1,400 בתי חולים כולל בישראל, מנגישים רפואה טובה יותר לפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל, מעסיקים פה אנשים ומכניסים עשרות מיליוני דולרים כל שנה לישראל. כמובן למעלה מחצי מזה נכנס לקופת המדינה כמיסים. לפי התקציב – קראתי את התקציב אתמול – משרד הכלכלה והתעשייה פועל במטרה להביא לפיתוח מנועי צמיחה במדינת ישראל. עם כל הצניעות תרשו לי להגיד ש- Viz.ai היא אחד המנועים הללו, ואני מדבר עם יזמים בכל הארץ ומשקיעים בארץ ובעולם. מעבר למגמות המקרו כלכליות שאנו רואים בעולם יש עצירה מוחלטת. אפשר אפילו לומר שהקרקע בוערת מתחת לרגליים של היזמים והיזמיות. לשמחתי, אנחנו במצב טוב אבל לוקח 5 עד 10 שנים להנביט חברה מסטארט אפ של 2, 3 אנשים למשהו שהוא מנוע צמיחה והקטר המשק. אם לא נעשה את ההשקעות הללו עכשיו, עוד 5 או 10 לא יהיה הכסף. השאלה שלי היא כזו – דווקא עכשיו, כשההשקעות עוצרות זה הזמן לממשלה לעזור לסטארט אפים הקטנים. למה הגידול במענקי הנבטה הוא של 25 מיליון שקלים בלבד? זה 7 מיליון דולר. אדוני ברקת, סטאטר אפ אחד בתחומי הביו טק- - - . זה בקושי מספיק לו. מצד שני אנו רואים הזרמות של עשרות ומאות מיליוני שקלים לתחומים אחרים. אני מדבר פה לא מתוך פוזיציה של מישהו שמתנגד או תומך ברפורמה המשפטית אלא כאשדם שרוצה לראות תעשייה שמממנת ומסבסדת את החינוך, ביטחון ובריאות של כולנו. לפעמים צריך להיות צודק ולא חכם, אבל אפשר להיות גם חכם וגם צודק. גם להגדיל את המענקים להייטק לחברות הקטנות, גם לאפשר צמיחה וגם להפסיק את המענקים שפוגעים בקטר המשק ובחברות האלה שיצמחו להיות אלה שיממנו את כולנו בעוד 5 עד 10 שנים.

תודה רבה. אורלי אלידן.

תודה רבה. אני מודה על ההזדמנות לדבר. תודה כבוד השר, שאתה מקשיב, ותודה ליו"ר הוועדה. אני מנכ"לית ומייסדת חברת סטארט אפ שמתמחה בפיתוח בינה מלאכותית לתחום הבריאות. פיתחנו כלי תומך החלטות לשיפור טיפולים רפואיים, כלי שמציל חיים. לפני מספר חודשים חיי כולנו השתנו מהיסוד כשהממשלה החליטה לקדם שינויים- - -

זו לא ועדת חוקה כאן. את רוצה לדבר על התקציב של משרד הכלכלה – בסדר. הצהרה לתקשורת – תיבחרי לכנסת, תלכי לפריימריז, הכול יהיה בסדר. סליחה.

אני רוצה לדבר על הפגיעה בהייטק הישראלי ועל התקציב של משרד הממשלה.

הגיעו אנשים לדבר, זו חזית הסטארט אפ וההיי טק של מדינת ישראל. ראוי רק שנייה לשמוע אותם. הגיעו כל הדרך מכל הארץ, עזבו יום עבודה חשוב.

רוצים להביע דעה. תנו להם לדבר..

שיתמודדו לכנסת.

זה לא מכובד. לא מכבד תעשייה שלמה.

לא ביקשתי את הכבוד ממך.

אבל בסוף התקציבים שאתם מחלקים מגיעים מהם, מהכיס שלהם.

כיזמת היום אני רואה את הנזקים בשטח, ואני חייבת לומר, שהם מדירים שינה מעיניי. היקף ההשקעות בהייטק הרבעון הראשון של השנה ירדה במעל 70% ביחס לשנה שעברה. חמור מכך, מספר החברות החדשות שגייסו כסף ברבעון האחרון ירד ל-100 חברות בלבד וזה הנתון הנמוך ביותר מ-2014.

יש לך שאלה לשר הכלכלה?

זה אומר שהוא צריך לעצור את ההפיכה המשפטית ואז הכלכלה תחזור לסורה.

אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

אתה יכול לקרוא לי לסדר.

אם שר הכלכלה היה עוצר את ההפיכה המשפטית, לא הייתה הבעיה הזאת.

לא ביקשתי את עזרתך. עם כל הכבוד- - -

אתם הרי הצבעתם שההפיכה המשפטית לא תפגע בכלכלה והנה המראה, אז היא כן פגעה.

תודה רבה. עשינו טעות כשעצרנו את זה, זה נכון.

אסיים בשאלה לשר הכלכלה ואומר – השער האחרון של העיתון הכלכלי הנחשב אקונומיסט – הפכנו שם מסטארט אפ ניישן לסורבייבר ניישן והשאלה שלי – איך תקציב משרד הכלכלה מתכוון לטפל בנזק שכבר נגרם לסקטור הייטק ואיך אתם מתכוונים לטפל בכל הנזקים כתוצאה מכך? הפגיעה בכיס של כלל האזרחים, בפגיעה ביוקר המחיה, בעליית הריביות, עליית המשכנתאות וכו'. התקציב החדש לא מטפל בכל הדברים הללו ואשמח לשמוע את עמדתך.

תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת יפה שמגייסים פה אנשים להפוך את הדיון פה לדיון פוליטי.

איזה מגייסים? מגיעים בדם, יזע ודמעות- - -

שמעתי אותך, שמעתי אותך, שמעתי אותך. כן.

כנראה שאנשים לא מבינים שיש משבר עולמי.

כל העולם טועה, אתם צודקים.

תפסיקי להפריע לו. שמרתי על זכותה של שרן לדבר, כשהיא דיברה דברים שלא הסכמתי עם אף מילה שלה.

לא התפרצת בכלל לדבריי. שמרת על זכות הדיבור שלי.

כשדיברתי על ארנונה.

הם מדברים דברים פשוט- - -

אבל יש סיבה ויש תוצאה ואתם פשוט מתעלמים מהסיבה או דוחפים אותה או פשוט לא מעניין אתכם.

אבל זה בסדר. זה חלק מהדרישה והרמיסה שרומסים את הרוב וזה בסדר. תן להם. תן להם את זה. תפקידנו לעשות מה שאנו יודעים לעשות, להמשיך לעשות למען עם ישראל.

שומעת- - -

המינימום שמותר לו זה לסיים לדבר.

רק ליושב-ראש הוועדה מותר להעיר.

אם לא נצחק, נבכה.

אדוני השר, אני מסתכל על תקציב המשרד ורוצה לשאול כמה שאלות. אחת, בנושא התעסוקה. היה בעבר או קיים גם כעת שוברים לאותם אלה שבאים וחותמים. אנו יודעים שהם לא תמיד מותאמים ויש מה לעשות איתם ומממשים אותם. השאלה אם אתם עושים חישוב בעניין, ומה אתם הולכים לעשות עם אותם שוברים? לא כל שובר מתאים לכל מגזר, זה גם בחברה הערבית, גם במגזר החרדי.

אני מסתכל על אזורי תעשייה, מקומות שאתה רוצה לפתח. ראינו ביו"ש, בצפון. רציתי לדעת איפה בצפון. למשל, אם אנו רוצים לפתח בצפון, כל הפיתוח בשנים האחרונות בצפון היה הרבה באזור יקנעם אבל למשל נוף הגליל – יש שם אוכלוסיית עולים, חרדים, ערבים, מכל גוני הקשת. כשאני מסתכל שם, יש שם דירות ריקות מצד אחד, או יש בנייה שעדיין תקועה כי אין מספיק רוכשים. קח לשם ותפתח את אזורי התעשייה שם כדי להביא עוד ידיים עובדות מכל המגזרים שרוצים את זה. זה גם מתחבר ואומר שלפעמים אתה מגיע למקום וקשה לך למצוא קרקעות. יש מישהו שמספסר בקרקעות, רמ"י.

דיבר על זה השר.

לא הייתי. הגיע הזמן שתיקח את הקרקעות ממנו, ושמשרד הכלכלה ייתן לאותם אזורי תעשייה ומפעלים, ישווק להם את זה. לא ייתכן שייקח מאותם מפעלים ומאותם אלה שרוצים לשווק, לספסר בהם כמו שוק אפור הוא מתנהג.

לסיום היה עד 2014 תוכנית חומש שנקראת 417, 418, 419, אם איני טועה. זה עידוד תעסוקה לחברה הערבית, לחרדים ולפריפריה. בתקציב הקודם או שעדיין קיים, פריפריה וחברה ערבית, 417 אם איני טועה היה החרדים, ב-19 נגמר, היה כ-100 מיליון שקל עידוד תעסוקה. זה מתחבר למה שדיברת יוני, ומאז 100 מיליון הללו לא קיימים ולא נמצאים. גם כשעשו את זה, היה עידוד תעסוקה ואמרו ששנה צריך להיות עובד או עובדת באותו מקום, הייטק או משהו אחר, אחרי שנה או שנתיים היו מפטרים אותם ומקבלים חדשים. כלומר אין להם ביטחון תעסוקתי למי שעובדים שם. גם אם כן ואם אתם נותנים היום למקומות אחרים, היה חשוב לדעת מה אתם נותנים ומה התחליף לכך. תודה.

תודה רבה, כבוד השר, בבקשה. אני מחזק את ידיך – רואה מדי פעם סרטונים על התקפות שאתה עובר בעלייה למטוסים ובמסעדות. באו אליי וניסו לתקוף אותי אבל באו במקום לא מוצלח, בעיר העתיקה. אני מחזק את ידיך.

יש לך מנכ"ל מעולה כי הוא היה אצלך, יצא לפרסומות וחזר אליך.

את השר זכיתי לשרת תחתיו 10 שנים, ותחת המנכ"ל חלק נכבד מאותן עשר שנים, אם כי מה שהם קוראים רפורמה משפטית שהוא עשה רפורמה משפטית אצלנו, על זה היה גאוותנו ואחר כך כמנכ"ל. בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רק שאלה בקשר לסעיף התיירות, אשמח לקבל פירוט, מה התוכניות ואיפה זה מתקיים, ואיפה החברה הערבית.

הבמה לרשותך השר. הגעת לוועדה, הקדשת הרבה זמן, שמעת את כולם בסבלנות. בבקשה, אדוני השר.

קודם כל אני מודה לכם שבאתם ואנסה להתייחס לפי הנושאים, ואז להשלים פרטנית לכל אחד מהחברים כי יש קצת חזרה על הדברים. אני יזם. כשבאתי למשרד היה לי סדר-יום והסתכלתי כמו כל יזם - אתה מסתכל על מה יש במשרד. חלק מהדברים טובים. חלק מהדברים יש להאיץ, שהם בסדר. תודה לאל, המשרד בריא, טוב, וחלק מהדברים חסרים. אתה מוסיף לחלק מהדברים שאינם בסדר, יש לשנות. בדינמיקה הזו אנו כמעט 4 חודשים כמעט במשרד. אני מאוד מרוצה מהמתודה של הרפורמה שאנו מובילים בצורה חשיבתית. כמעט כל נושא זה שינוי חשיבתי. זה רפורמה של הצורה שבה עושים עסקים. בנושא של הפחתת יוקר מוצרי הצריכה, כמה דברים חשובים בהמשך לשאלתכם. ראשית, בהבאת המוצרים לישראל האצנו רפורמות והיום הקרפורים מאוד מרוצים מיכולתם להביא מוצרים שבעבר לא ניתן היה להכניס והיום ניתן וגם מה שבעבר היה מותר להכניס, ניתן להכניסם הרבה יותר בנקל. זה שינוי מהותי. אני מעריך שאחרי שקרפור וספאר וג'מבו ואחרים שהביעו עניין או התחילו בתכנון לפתוח אאוט לטים בישראל נאפשר לכל היצרנים האחרים, הקמעונאים, כל יבואן שירצה להביא באותו פורמט, דברים מחו"ל, חד משמעית זה ייפתח מהר מאוד לרווחת כולם ונראה שינוי מהותי של מתחרים – מי שירצה = זה שוק פתוח – יוכל להביא מוצרים שהוא רוכש בחו"ל בזול ולמכור אותם בזול בישראל. זה דבר שלא היה ניתן לעשות בעבר.

לגבי המלחמה במונופולים, אני רוצה לעשות סדר. יש כמה מאמצים שאנו מובילים. הראשון, היום יושב בוועדת הכלכלה של דוד ביטן שאומר שאם אתה יבואן בלעדי ולא מאפשר למישהו להכניס מוצר אתה חוטף קנס, זה עד 5 שנות מאסר ועד 100 מיליון שקל קנס. זה לא דבר של מה בכך. זה דבר רציני. כמעט העבירו את זה אתמול. ממש לפני שנייה ושלישית. אנו צריכים את עזרתכם להשלים את המהלך הזה.

הדבר הנוסף שיצא שבוע שעבר - זה רשות התחרות, מכריזה גילוי דעת על יצרן בחו"ל שאוסר להפיץ מוצרים למדינת ישראל כי יש לו יבואן בלעדי, עובר עבירה על חוק מדינת ישראל - זה אותו סוג עונש. באירופה זה קיים, למנוע גיאו בלוקים. זה מאוד יעיל כי היצרנים הגדולים בחו"ל לא רוצים להסתבך עם חוקי מדינת ישראל. זה עבר גילוי דעת. שני החוקים הללו יחד בעצם מחלישים את היבואן הבלעדי. היבואן הבלעדי לא יוכל עם שני החוקים הללו להביא מוצרים- - -

יחול על כל הענפים בלי החרגות?

כן. כל הענפי. זה רשות התחרות. היא מכריזה על כל הענפים כולל ענף הרכב שניכנס אליו בקרוב. זה דרמטי. מה שירד מחוק ההסדרים ואנו מתכוונים להחזירו לחקיקה ראשית – זה להתעסק עם משהו אחר - החבילה.

החבילה של היבואנים הבלעדיים. למה זה יצא?

לא על דעתנו. מחינו על כך במשרד הכלכלה.

גם לי קרו דברים כאלה.

קורה. אנחנו מחזירים את זה לחקיקה ראשית.

זה לא אותה עוצמה.

אם מביאים אותו, לא משנה.

לא משנה איפה הוא עובר.

מתחייב השר להביא אותו. גם שר האוצר התחייב שיביא אותו.

זה יהיה מאוד בקרוב. יש עוד כמה רעיונות שאנחנו מבשלים כרגע. ולדימיר, חד משמעית אנו גם מתכננים להביא הצעת חוק ממשלתית- -

אשמח שתתמכו בחוק שלי. תביאו מישהו מהקואליציה, אין בעיה, אבל בואו נקדם את זה.

אנו רוצים לקדם. גם שלחנו דרישה לקוקה קולה. ראינו שהמחירים שמוכרים קוקה קולה בחו"ל ובארץ- - -

העברתם להם מס עכשיו 8 מיליון שקל בשנה.

העברנו להם נייר ברור שמבקש לראות את המספרים שלהם. לא ניתן לעשוק את הציבור. נילחם בכל הכלים שיש לנו ואנו מפתחים כלים חדשים. האמינו לי – אם אתם תביאו לנו רעיונות נוספים- -

מה עם מוצרי תינוקות?

זה משהו אחר. נילחם בכל המונופולים ובכל הקרטלים בכל הכלים שיש לנו, ויש לנו. בניגוד למה שהיה לפני הקדנציה שלנו, כן הצלחנו להעביר את הרפורמה של מוצרי תמרוקים. זה עבר. היום את יכולה לרכוש תמרוקים בארץ שלא ניתן היה למכור בעבר לפי התקן האירופאי. בעניין הזה אני מודה למשרד הבריאות שהגמיש עמדותיו. יש עוד עבודה לעשות. יש עדיין כמה תחומים שזה עדיין לא מושלם אבל אני כיזם מאמין שצריך להתחיל בתהליך ואז להשלימו ולהוסיף לו תוך כדי תנועה. נגיע גם למוצרים היותר רגישים במשרד הבריאות. בתחום התמרוקים אנו סגורים. זה התחיל ב-1 באפריל.

אפשר לציין את יושב-ראש ועדת הבריאות שעשה דיון וליכד.

היה מאוד מכובד. אדוני היושב-ראש, זה נושא שכמעט אין בו קואליציה ואופיזציה. אני חושב שהנושאים שאנו מדברים עליהם הם נושאים מאחדים שרלוונטיים לכולם ואני מודה לכם על הסיוע.

עד שיבואו הלוביסטים של היבואנים ויתחילו לטרטר אותנו פה ואז תראה כמו בשלטון המקומי. אבל זה בסדר.

כמדומני זה לנושא של יוקר מחיה.

לנושא הצמיחה כשנפגשתי לפני כחודשיים עם המקבילה שלי בספרד היא פרסה לי פרושור מהם הקלסטרים שספרד מתמקדת. הייתי לפני שבוע וחצי בהודו. המקביל שלי בהודו מדבר על הקלסטרים של הודו. זה שפה שיש לחדדה. אנו עושים קפיצת מדרגה בחשיבה וחד משמעית אנו מתעסקים בטכנולוגיה. זה היתרון היחסי, תודה לאל, של מדינת ישראל, ולשם אנו צריכים לכוונן את הכלכלה שלנו.

היה שם קיצוץ בתקציב?

למיטב הבנתנו אין קיצוץ בתקציב רשות החדשנות. זה לא אצלנו אבל עכשיו אמנון בדק. ואצלנו יש גידול.

יש לפעמים הרשאה להתחייב וזה מופיע בתקציב וזה נראה כפי שהודיע קודם על ה-4.5 מיליארד ו-1.5.

בתכל'ס אנו לא מכירים. מדינת ישראל בראשות ראש הממשלה נתניהו מאוד רגישה ומבינה, ותודה לאל זכינו לצמיחה מואצת גם כי שר האוצר ואני באים באותו בית יוצר, דמוקרטי, ליברלי, שוק פתוח ולשם אנו הולכים, ועם כל הפחדים והחששות שיש לאנשים אני מחויב לדברים הללו ולאחדות עם ישראל. כולנו מאחלים שתצא פשרה בבית הנשיא ונוכל להתקדם. לשם יש ללכת.

לגבי הדברים בתוך הצמיחה, בכנות אני אומר, ואני מבקש מכל חברי הקואליציה והאופוזיציה כאחד, סליחה שאני אומר זאת בבוטות – חייבים לפרק את רמ"י. זה גורם שלא מבין בתכנון. הפערים הם אדירים בין הצרכים של המגזר העסקי לבין המציאות. הם היו מתנהלים כמו סוחרי נדל"ן.

שוק אפור.

ואנו לא יכולים להרשות לעצמנו במדינת ישראל להמשיך ככה. זה מכה של כל ממשלות ישראל אחורה.

אז למה לא שמים את זה בחוק ההסדרים?

אגב זה מונופול. לא ניתן להכניס עוד דברים לחוק ההסדרים.

מה שלא יעבור בחוק ההסדרים לא יעבור אחרי זה.

התחייב שר האוצר כאן שאת החוק הזה על המונופול הוא יביא. הוא אמר את זה. ועדת כספים, הודיעה מהיום הראשון שהיא תעקוב על זה.

המודל האופטימלי, לחברינו במגזר הערבי זה עידן הנגב – לייצר אזורי תעשייה, תעסוקה, משמעותיים, גדולים שיושבים או צמוד דופן לעיר גדולה או איפשהו שקל להגיע אליו כי אי אפשר לעשות המון אזורי תעשייה קטנים. צריך ללכת למרכזים גדולים ולעשות שר אבניו. בעידן הנגב הם מחלקים את המשאבים שלהם בין כל העיריות כולל רהט ואחרים, הם גאים בזה. יצרו יחסי שכנות טובה בין כולם כי ממילא כל העובדים מגיעים לעבוד באותו אזור תעסוקה, אבל כאלה חסרים לנו הרבה. ישבתי שבוע שעבר עם מנכ"ל משרד הפנים החדש שאנו מכירים היכרות עמוקה ורואים עין בעין את הצורך לתכנן להיקפים, לצרכים של הציבורים השונים.

מניסיוני כראש העיר ירושלים בנינו 6 מרכזי הכוון תעסוקתיים, כיוון לחרדים, מאוד מצליח בקדנציה הראשונה, מקבל למעלה מ-3,000 גברים חרדים מדי שנה, עושה להם אבחונים ושולח אותם או ללימודים או למקומות אחרים. עשינו אחד למגזר הערבי במזרח העיר, אחד לעולים, לגמלאים, לרווחה והיה לנו עוד אחד לצעירים כמדומני. אבל לכולם מזינים עולם תעסוקתי אחד. הדיסציפלינה המובילה בפיתוח תעסוקתי הוא קודם כל איזה עסקים ואילו סוגי תעסוקה צריכים להיות, ומשם לגזור אחורה. 417, 418 – אנו מוכנים לשים עוד משאבים באופן ניכר, יחד עם האוצר, להסב עובדים, לסייע להם להגיע למקומות תעסוקה. בעיקר המחויבות שלי במשרד זה 40% יגיע למגזר החרדי ולמגזר הערבי ואני חושב שנגיע ליותר כי שם יש צורך אמיתי. אנו זורמים לפי צרכים. המשרד שלנו מחויב קודם כל להביא עסקים מתאימים לכל אזור ולשלב בו את האנשים שגרים באותו אזור. אתם יכולים לבדוק אותנו, גם בירושלים היתה לנו תודה לאל, הצלחה מאוד גדולה ביכולת לשלב את כל המגזרים לכל העסקים. זה מחויבות של ממשלת ישראל וכמובן גם שלי.

אני רוצה להזכיר את החשיבות העליונה של לתכנן נכונה – לא לתכנן במחסור את אזורי התעשייה והתעסוקה אלא לתכנן לפי הצרכים האמיתיים. עוד דבר אחד שמאוד בעייתי כי אזור תעשייה ותעסוקה – יש אזורי תעשייה – זה דיכוטומי – אם אתה לא תעשייה, אתה לא עסק? לא יכול להיכנס? יש רצף. על עירוב שימושים שמעתם פה? אנחנו בירושלים, אזור התעשייה בתלפיות, פעם היה רק תעשייה, והיום הוא אזור עם עירוב שימושים והמקומות המובילים בעולם יש בהם עירוב שימושים. לרמ"י אין הגמישות הזו. הם עובדים עדיין לפי דיסציפלינות של שנות ה-50'. יש לשדרג את צורת החשיבה, של אזורי תעשייה-תעסוקה, השילוביות שבהם. אנו חייבים לעשות בעניין הזה קפיצת מדרגה ואשב על המשמר בנושא הזה. אנו עוד לא שם.


(היו"ר משה גפני, 11:51)

כבוד השר, אני מתנצלת אבל אנחנו בוועדת כספים. התיאוריות מאוד יפות. אמרת – הקמנו בירושלים. חיכיתי לשמוע משהו מעבר לאיך אתה מתכנן אלא מה מתוכנן לשנה הבאה בעניין תעסוקה בנגב. נתתי דוגמאות. איך אתם הולכים לעבוד איתם? אתה אומר שצריך להביא עסקים לאיפה שיש כוח אדם ולמיין כוח אדם. איך אתם הולכים למיין אותו? האם דרך לשכות התעסוקה הקיימות בירוחם ובאני לא יודעת מה או יש לכם תוכניות ספציפיות? כנ"ל בעניין אזורי תעשייה ותעסוקה. האם מתוכנן משהו ספציפי לאוכלוסייה הערבית?

אני עובד מסודר. באתי עם סדר-היום. קודם כל בניתי צוות. כך עובדים. דבר שני, אנו מסונכרנים על תקציב מדינה. שלישית, אני עושה סמינר של עשרה ימים שמתחיל ביום שני הקרוב עם מיטב המומחים בעולם לכל המשרד שלי כדי שנדבר שפה אחודה. יש היסטוריה. היסטורית, היה למעלה מ-100 מיליון שקל ששמו במסלולי הון אנושי במגזר הערבי כמדומני. רק במגזר הערבי. אנחנו לא מתחילים מאפס. המשרד עובד. אני רק אומר מה עוד אנו רוצים לעשות מעבר לתקציב השוטף הקיים כיום. יש לנו תוספת של כמעט מיליארד שקל, בעיקר הולך לדברים הללו- לעידוד יותר תעסוקה והסבת עובדים. רק להסבת עובדים בהכשרה מפעלית יש לנו תקציב של 100 מיליון שקל תוספתי השנה. אני מתכוון להיכנס בדיוק בתחומים איפה שיש פער ושם תראי אותנו. אבל במשרד כמו משרד הכלכלה זה לא זבנג וגמרנו. עובדים, מניחים תשתית. מביאים את כולם לשפה אחודה. נעשה בשנה הבאה שולחנות עגולים – יורדים לשטח. כל המשרד שלי ומשרדים נוספים - תיירות, נגב גליל, פנים ואחרים אנו יורדים יחד לשבת ולהסתנכרן גם עם אנשי העסקים לפי הענפים וגם עם השלטון המקומי. בסוף אזורי תעשייה תעסוקה זה עבודה עם השלטון המקומי כתשתית אבל על זה יבואו אנשי עסקים. אנו צריכים לעבוד עם כולם. את המתודה הזו עשיתי בעבר שלוש פעמים – פעמיים בירושלים ולפני ארבע שנים גייסנו מיליון דולר בתפר בין היותי ראש עיר לבין היותי חבר כנסת, עבדנו עם אנשי פורטר והרווארד והצגנו מתווה שאותו אנו מתחילים שבוע הבא.

אני רוצה לשתף אותך בעבודה שאנו עושים בנושא של לשכות התעסוקה. שאלתי את שירות התעסוקה: למה לא לתת שירות דיגיטלי? למה אנשים צריכים לבוא ללשכה ולחתום כל שבוע? למה לטרטר אותם? אני מחויב לשרת את התושבים בנגב, יהודים וערבים כאחד. בכלל לא השאלה. תקשיבי לחשיבה, קצת מחוץ לקופסה. שאלתי האם אנו יכולים לבנות מערכת דיגיטלית, שקודם כל עושים אפיון לאדם, רואים מה העוצמות שלו והחוזקות שלו ומה יכול להיות מועסק. אם אין לי מה לתת לו כרגע לא אטרטר אותו, לא צריך לבוא לשום משרד. אם יש שניים, שלושה, עשרה עסקים שיכולים להתאים לו אשלח אותו לעשרה עסקים שיכולים להתאים לו אבל לא צריך לטרטר אותו פיזית. אני רוצה להעביר את כל השירותים של המדינה – את רואה את השירותים הממשלתיים בדיגיטל? נכנסתי למשרד, הנחיתי להתחיל לחשוב על זה. עוד לא אישרתי תוכניות לשנה. נאשר תוכניות בשבועות הקרובים ואז נפיץ אותם. תדעי בדיוק מה אנו עושים. אם צריך לפתוח משרדים בכסייפא או בכל מקום אחר, בשמחה נעשה זאת אבל לפני שאני פותח עוד משרדים אני רוצה לדעת מה אני עושה עם הקיימים והאם אנו יכולים להסב את העובדים שהתעסקו יותר בלהכשיר אותם שיעשו לנו יותר אבחונים ויותר עבודה מול מעסיקים, לייצר יותר ביקושים ואת השאר להעביר לדיגיטל. ברגע שאעשה את זה אני מבטיח לך שתתמכי בתוכנית.

אתה מבקש ממני לתמוך בתקציב שלא ברור מה התוכניות לביצועו, עם כל הכבוד.

אדוני השר, עצמאיים ומחוללי אינפלציה.

לגבי עצמאיים, קודם כל, הגדלנו באופן ניכר את התקציב השנה להשתלמויות גם במעוף וגם בכלל, תקציב שוטף. אנו רואים ביכולת לעזור לעסקים משהו דרמטי. החלטנו עם העסקים הקטנים והבינוניים כי הגדולים לרוב מסתדרים לעזור להם להגיע ל-300, וואן סטופ שופ יחד עם משרד הפנים, שהוא אחראי על רישוי עסקים ויחד לפעול ולרכז את כל הדברים הרלוונטיים לכל עסק בנקודה מרכזית אחת. הדיגיטל שלנו אני מאמין בעבודה נכונה עם משרד הפנים ויחד עם חלק מהרשויות המקומיות – למשל עיריית תל אביב ועיריית ירושלים שאנו קצת מכירים, יש להם אתרים ומתן שירותים מאוד טוב לעסקים. אנו לא מתחילים מאפס. נרצה להרחיב את השיטה הזו לשאר המקומות בארץ ולהגדיל באופן ניכר – להוריד חסמים- - -

אין שום דבר בחוק ההסדרים לטובת העסקים. ריק. למעט עוסק זעיר שגם על זה אפשר להתווכח.

אני אראה לך. התקציב של עסקים קטנים ובינוניים במשרד גדל ב-25% השנה ואני יכול להראות לך שורה-שורה לאן הוא יוצא – מחשוב, מאצ'ינג- - -

אשמח לשבת.

אדוני המנכ"ל, וביקשתי את זה גם באחד הדיונים שהיו לנו בחוק ההסדרים, אם אתם יכולים לומר מה יש בתקציב הזה ומה יש בחוק ההסדרים לטובת העצמאיים. זה היה מאוד חשוב שהייתי יכולת לתת את זה לחברי הוועדה לפני ההצבעות.

זה לא רק בחוק ההסדרים.

גם בנושאים האחרים. זה דיון על התקציב. לפני כמה רגעים פינדרוס התקוממת כי הם דיברו פוליטיקה. כעת אנו מדברים על תקציב בלי לדבר על תקציב. בלי סוף סעיף תקציבי ותוכנית עבודה. תיאוריות. נו באמת.

יותר חשוב היה לענות לשאלותיכם. התקציב של המדינה לא השתנה. הוא מונח על השולחן. קיבלתם אותו כמונו. התייחסתי לשאלות ולתשובות. אם לא עניתי למישהו עד כה, אשמח לענות.

מה בעניין עצירת השקעות בהייטק, חברות הייטק שמוצאות עצמן בחו"ל ומקימות חברות בת פה במדינת ישראל במקום להקים את החברה פה?

אם אפשר בקצרה. אנו חייבים לסיים.

הייתי בהודו עם משלחת אנשי עסקים בהודו. הם התקבלו בחום רב ובתמיכה גדולה. הייתי בספרד, ואני נוסע מחר למרוקו להתעסק עם המקבילים שלנו. הביקוש להייטק במדינת ישראל רק במגמת עלייה.

זה לא נכון.

רק אתמול פורסם שאנו בירידה דרסטית.

ההשקעות ירדו, אדוני. אי אפשר להתכחש למציאות.

אני מכיר לא רע – לתעדף את ישראל על פני כל דבר אחר, ובידיכם הדבר. תודה רבה.

אדוני השר, אני רוצה להודות לך.

אתם מעבירים רפורמה שמבריחה משקיעים. אחר כך אתה מדבר על תעדוף.

מודה לך. מתנצל שהייתי צריך לצאת.

זה בסדר. גפני יביא להצבעה את זה שההשקעות לא נעצרו.

עקבתי אחר מה שהיה פה גם בזמן שהייתי. מאוד שמחתי ונהניתי לשמוע. אני יודע שאתה עושה עבודה נהדרת עם הצוות, המנכ"ל וכולם. תודה רבה לך על זה.

תודה רבה ומי שיש לו עוד שאלה יכול לבוא אליי בצד.


הישיבה ננעלה בשעה 12:05.