פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
33
ועדת הכספים
30/04/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 106
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ט' באייר התשפ"ג (30 באפריל 2023), שעה 13:47
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 30/04/2023
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית), 11(3), 12(ב), 12(ג) ו-13מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
פרוטוקול
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור) – סעיפים 5(2) ו-7, שבח ריאלי – מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
יונתן מישרקי
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
עאידה תומא סלימאן
מירי סביון - משנה למנהל רשות המיסים, משרד האוצר
שי אהרונוביץ - סמנכ"ל בכיר מסמ"ק, רשות המיסים, משרד האוצר
יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר
ישי פרלמן - עו"ד, עוזר משפטי ראשי, רשות המיסים, משרד האוצר
רודין נפסון - עו"ד, עוזר משפטי ראשי, רשות המסים, משרד האוצר
צחי דוד - מ"מ הממונה על התקציבים לענייני נדל"ן ושלטון מקומי, משרד האוצר
יפתח עשהאל - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
ליהי קושנר גינוסר - עו"ד, משרד המשפטים
שמרית גולדנברג - עו"ד, משרד המשפטים
ג'ק בלנגה - יו"ר משותף ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל
שי כהן - רו"ח, לשכת רואי החשבון בישראל
יוסי אלישע - עו"ד, לשכת עורכי הדין
איציק גורביץ - סמנכ"ל ומנהל אגף כ"א, כלכלה ומיסוי, התאחדות בוני הארץ
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור) – סעיפים 5(2) ו-7, שבח ריאלי – מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
סעיף 7. היועצת המשפטית אומרת שקודם תסביר ואחר כך תקריא. אני אומר שתתחיל להקריא ותסביר נושא-נושא אבל מי שצודקת, זאת תמיד היועצת המשפטית ולא אני.
תסביר, אבל בקצרה.
זאת ההטבה המדוברת. מי שמוכר את הקרקע שלו, יוכל למכור אותה וליהנות מהטבה מאוד משמעותית במס השבח. אמרנו 47 אחוזים מהתקופה שלפני 2001 ואחר כך זה יורד ל-25 אחוזים. לתת לו הטבה של 25 אחוזים על כל התקופה בתנאי שהוא מממש את הבנייה בארבע השנים הקרובות. מי שיממש את ההטבה הזאת ארבע עד שמונה - מי זה יממש? ישלים בנייה. מי שישלים בנייה עוד שבע שנים לדוגמה כי הוא אומר הוא לא מספיק תוך ארבע שנים – עשינו מודל מדורג בין ארבע לשמונה שנים. עד ארבע שנים זה מלוא ההטבה, מארבע לשמונה שנים זה יורד באופן מדורג. בהקראה נראה בדיוק את האחוזים. זה אומר שאנחנו בעצם מתמרצים, ברגע שהחוק יעבור, אם יש למישהו קרקע פרטית למכור מהר את הקרקע שלו לקבלן שיממש אותה. אם הוא מממש אותה תוך ארבע שנים, הוא נהנה מההטבה ואם הוא מממש אותה תוך חמש שנים, הוא נהנה מחלק של ההטבה. עד שמונה שנים. זאת המטרה.
לא בדיוק פוגעים. נותנים לו הטבה בתנאי שהקבלן שהוא מכר לו עומד בזה. אפשר לסגור את זה חוזית בין הקבלן לבין המוכר. אני מוכר עכשיו קרקע לקבלן ואפשר לסגור את זה חוזית.
כפי שנאמר קודם, יש לנו קרקעות פרטיות שמוחזקות על ידי יורשים, בעלים, לא משנה. יש להם מה שנקרא יום רכישה שקודם ל-7 בנובמבר 2001 אבל כן יום רכישה אחרי ה-1 באפריל 1961. זה אומר שיש להם אינטרס להמשיך ולהחזיק את הקרקע ולא למכור אותה כי ככל שהשנים עוברות, החלק שמחויב ב-25 אחוזי מס גדל והחלק בהתאמה של 47 אחוזים הולך וקטן. כדי למנוע את הנעילה הזאת, היות ואנחנו רוצים שיצאו קרקעות ותהיה בנייה – זה רק על קרקעות למגורים ולא למשרדים - - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
זה גם לבנייה פרטית?
זה הסיבוב השלישי של ההוראה הזאת. ההוראה הזאת הייתה פעם ראשונה ב-2011 ואחר כך ב-2015, משהו כזה.
אבל אז אני לא מתמרץ אף אחד. הפסדתי שמונה שנים. אני רוצה שמי שהוא בעל דירה, שלא יחכה שמונה שנים לתשואה. זאת המטרה. שימכור היום ולא יחכה לנכדים. ימכור היום כדי שמישהו יממש. זאת המטרה.
אגב, יש פסקי דין בנושא הזה. זה שמוכר את הקרקע לקבלן, עד מתי חל כל התהליך הזה? עד מתי הוא צריך להתחשבן?
המשמעות היא פשוטה. אנחנו בעולם שבו כאשר עושים עסקה כזאת עם בעלים של קרקע, אנחנו צריכים לשחרר את הבעלים. לא יכול להיות שגם אם תהיה הסכמה חוזית, כפי שאת ציינת, כזו או אחרת ביניהם, עדיין אותו בעל קרקע קשור בחבל הטבור ליזם, תלוי בתוצאות של הפעילות שלו וכדומה.
לכן מה שאנחנו אמרנו זה פשוט. אחד, בואו נהפוך את הקערה. מי שיישא בנטל המס הנוסף יהיה היזם ולא הבעלים. הבעלים מוכר את הקרקע, יצא מהאירוע. הוא קיבל את ההטבה. יש תמריץ מלא לכל הטענות של ראשי הרשויות. מי שישב על קרקע, יהיה לו תמריץ למכור היום ויצא מכאן. היזמים יתחייבו למסגרת זמנים. במסגרת הזמנים הזאת שהם יתחייבו, אם נניח מס הרכישה, המדרגה הראשונה היא חמישה אחוזים, היא לא תהיה חמישה אחוזים אם הם לא עומדים בזמנים אלא היא תהיה שבעה אחוזים, שמונה אחוזים, תשעה אחוזים וכדומה. אפשר לדבר על המספרים אבל בעצם הפכנו את הקערה. יש תמריץ לגבי ארבע שנים. ברור לחלוטין שפרק זמן של ארבע שנים להוציא היתר, במיוחד מדובר על קרקע של מה שנקרא ריבוי יחידות, בטח שאי אפשר להוציא היתר ולהשלים בנייה תוך ארבע שנים, זה פרק זמן שאי אפשר לעמוד בו גם אם מתחילים היום בבוקר.
לכן אני חושב שאנחנו כאן נעשה איזושהי התאמה, ככל שמקובל עליכם, ופרק הזמן, המדרגה הראשונה, נניח היא תהיה שש שנים ומכאן אנחנו עד עשר שנים שקבוע היום או שמונה שנים, אני כבר לא זוכר.
אני בטראומה מזה שכל פעם שרוצים להגדיל את היצע הדירות, מעלים את מס הרכישה. אני לא אוהב את זה. אני לא חושב שזה נכון. אני חושב שמן הראוי שאתם תשבו עוד פעם עם רשות המיסים למצוא פתרון אחר.
אדוני היושב ראש, היזם ממילא לוקח על עצמו את המס הזה, הבעיה שהייתה בחוק שהוא היה צריך באותו יום שהוא חותם ללכת להביא ערבות בנקאית על כל גובה המס, על בניין שהוא יבנה בעוד ארבע או חמש שנים. היום הוא היה צריך לעשות את זה. מה שאנחנו אומרים, אנחנו מקלים ובמקום שהוא יעשה את זה היום, הוא יצטרך לעשות את זה אם וכאשר במועד שהוא לא יעמוד בזה. זה משחרר תזרים אדיר לפרויקט, זה מקל על כולם, זה משחרר את המוכר.
אני רוצה להגיד שגם לשר היה מאוד חשוב שנשחרר את המוכרים. בדיונים שישבנו איתו, היה לו מאוד חשוב לשחרר את המוכרים. אנחנו הבאנו כמה פתרונות במישור הגבייה אבל אני מסכים שהרעיון שעלה כאן בשיחה שעשינו עם שלומית בחוץ, שיניב כהן זכר שעשינו את זה עם כבוד היושב ראש בנושא של מכירת דירות שמשמשות כמשרדים. שם הקונה היה צריך להתחייב שהוא ישתמש בדירה למגורים ואם הוא לא משתמש בדירה למגורים, הושת עליו עוד מס רכישה. זאת שיטה יותר טובה לשחרר את המוכר. אנחנו צריכים רק לדייק כמה מס הרכישה שיושת.
מה זה סיכום? מה שלא יהיה כאן לא יהיה מסוכם. אני שואל אם יש לך הצעה אחרת. הם מורידים את זה מהמוכר ומעבירים את זה ליזם.
מטרת היזם היא לבנות את הבית. הוא קנה את הקרקע כדי לבנות ואנחנו רוצים לתמרץ אותו שיבנה כמה שיותר מהר. זה התפקיד שלנו.
אני לא יודע. לדעתי לא צריך להיות מספר מוגבל ויכולים גם להיות שותפים. גם אם שלושה שותפים בקרקע, יכולים להיכנס להטבה. למה בן אדם אחד צריך להחזיק את כל הדירות?
לפעמים יש לכם טיעונים יותר משכנעים מאשר הטיעון הזה. אתם רוצים שתהיה בנייה מסיבית, זה מה שיש. מדובר על חמש. אנחנו גם רוצים שיהיו חמש דירות. למה לא חמש?
חמש דירות זה באמת מספר נמוך. הסתכלנו במקומות קודמים שם המספר היה שמונה – גם ראינו את זה כמספר נמוך והגדלנו כי בסוף זה הגיע לא לבנייה היזמית אליה כיוונו, שאותה אנחנו רוצים.
אבל יש מקומות שלא יכולים ליישם את זה. אני אתן לך דוגמה במגזר הערבי. אחוזי בנייה, לא יכולים לאפשר ל-15 יחידות דיור.
יכולים. חמש יחידות דיור לדונם אבל אנחנו לא מדברים כאן רק על דונם. יכול להיות ששטח המגרש הוא יותר מדונם ואז זה מאפשר. המגרש לא מתוחם בדונם.
אחוזי הבנייה במגזר הערבי הם פחות מאשר במגזר היהודי. אתה כאן בעצם חוסם את המגזר הערבי.
אני אסביר. החוק הזה הוא חוק שמשלים את הסעיף הקודם שדיברנו עליו. הסעיף הקודם בא לבטל את ההטבה הלינארית. הרבה אנשים לא יוכלו לבנות את הדירות של עצמם ויצטרכו למכור את הקרקע. אם יצטרכו למכור את הקרקע, אין סיבה שהם ישלמו 50 אחוזים על מרכיב הלינארי או 47 אחוזים. צריך לתת להם את ה-25 אחוזים, גם אם זאת דירה אחת. בן אדם לא צריך לבנות, הוא רוצה למכור את הקרקע ויש לו אפשרות.
ההצעה שעלתה כאן ביחס לאפשרות להשית על היזם מס רכישה גבוה יותר במידה שהוא לא יעמוד בזמנים, זה בעצם עשוי להפוך את המס לסוג של סנקציה. לכן אני צריכה לבחון אם משפטית אין בכך איזשהו קושי.
אני אגיד לך. אני מקבל את משרד המשפטים שהם היועצים המשפטיים. אני מקבל אותם כאנשים שאומרים מה לא אבל הם אומרים מה כן. להגיד מה לא, גם אני יודע. בשביל זה אני לא צריך את משרד המשפטים.
בחוק החריגו מכירה לקרוב. אני לא רואה כל סיבה אם עומדים בתנאים ובזמנים להחריג קרוב. אם אני מוכר את זה למישהו שהוא קרוב או חברה שאחד הבעלים קרוב, אני לא רואה שום סיבה להחריג כי אם בונים, מה זה משנה מי בונה?
תודה. אנחנו עשינו את הנושא של קרוב כשהייתה התוכנית הגדולה שלא רצינו שאנשים יעשו כאילו ובעצם זה לא. במקרה הזה, מה מפריע? הרי אנחנו רוצים שיבנו ואז מה זה משנה אם הוא קרוב? אתם כנראה העתקתם את זה.
לי יש מגרש ואני רוצה שיבנו שם, אז אני מוצא קרוב שיבנה יותר טוב. רק שיבוא לבנות. אין לי קרובים ואין לי מגרש, אבל זה בסדר.
במענה למה שאמרה נציגת משרד המשפטים. את יכולה לבדוק גם בחוק עידוד השקעות הון היום, בבניין להשכרה, וגם בחקיקות קודמות. הדרך הזאת להגדיל את מס הרכישה קיימת כבר היום בחקיקה.
זה נכון אבל מצד שני בדיונים הקודמים שהיו בתקציב הקודם גם אני העליתי את אותה הערה. יש פה משהו שצריך באמת לחשוב עליו עד הסוף כי המשמעות היא באמת עונש.
אבל העונש הזה קיים היום. אתם צריכים להבין. הרי הדייר שמוכר תלוי ביזם. היזם לוקח על עצמו את ההפרש. הוא נותן לו ערבות בנקאית. זאת אומרת, היזם הולך לשלם את זה בכל מקרה. כל העניין כאן הוא שאף דייר לא מוכן לקחת את זה על עצמו. הוא אומר שאני עכשיו צריך להתקשר איתך שמונה שנים קדימה? למה שאני אחתום? לכן בהוראות הקודמות כמעט לא היו פרויקטים כאלה.
הערה נוספת אחרונה אדוני. אני רוצה להצטרף למה שאמר ג'ק. אין ספק, צריך להיות מה שנקרא ריבוי בעלים. ראיתי שיש חברות משפחתיות, חברות בית, שותפויות. אם הרעיון הוא רק לתמרץ בנייה, מה זה משנה מי סוג הבעלים?
אנחנו מדברים כאן על משהו אחר מהתוכנית הכללית. אני מקבל את היעד הזה. היעד הוא בסדר. אתם רוצים שיבנו ושיהיו דירות. ההגבלה של ה-15 היא לא במקום ו-קרוב הוא לא במקום כי אלה לא המקרים שיש הטבות. אתם חששתם, ואנחנו קיבלנו את זה, ש-קרוב הוא המצאה, זה כאילו אבל זה לא נכון. כאן לא מפריע לי שזה יהיה קרוב אבל שיבנה כי אם הוא לא יבנה, בין אם הוא קרוב או לא, יש כאן את הסנקציות. לכן אני מציע שעד שנצביע על זה, גם לגבי ה-15, תרדו מהמספר הזה ותקבעו מספר יותר ריאלי.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
יותר מאפשר.
תחשבו על זה ותנו מספר. אנחנו נצטרך להצביע על זה. תורידו את העניין של קרוב. אני חושב שהטענה שהועלתה היא נכונה. מה אתם רוצים להרוויח בזה, שהוא לא יבנה בניין?
בנוסף למסלול של מס הרכישה, אפשר לתת אופציה ליזם לבחור בין שתי החלופות, בין חלופה של מס מדויק שהופטר המוכר ממנו לבין מס הרכישה הנוסף לפי בחירתו כי יכול להיות שהמס הנוסף הוא מאוד סמלי נמוך.
7. חוק מיסוי מקרקעין – הוראת שעה.
(1) על אף האמור בפסקה (1)(א) - זה בעצם שיעורי המס הרגילים - של סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין כנוסחו בסעיף 5(2)(א) לחוק זה - - -
למה צריך להחיל א זה כנוסחו בסעיף 5(2)(א) לחוק זה, שזאת בעצם המשמעות של החישוב הלינארי עליו דיברנו קודם, בדיון הקודם?
במקום שיעור המס הרגיל יש את שיעור המס המיוחד. אנחנו מפנים לסעיף שבשיעור המס הרגיל. הסעיף שבשיעור המס הרגיל משונה בסעיף 5. לכן מפנים לשם.
במכירת זכות במקרקעין שתוכנית הבנייה שחלה לגביה מתירה בנייה על הקרקע של 15 דירות לפחות - - -
לגבי מה שאתם אומרים על שותפים וכולי. נתנו את זה בזמנו. הייתה הוראת שעה ראשונה ומשם התגלגלנו עם כל ההוראות החדשות. קבענו בפרשנות שגם אם יש משותפים מספר בעלים וביחד יש להם את הקרקע למספר היחידות שיוחלט כאן בוועדה, אנחנו מחילים את ההוראה.
רגע, עוד לפני כן. בידי יחיד. יחיד, יש הגדרה בסעיף 64(א) לפקודת מס הכנסה שאומרת לרבות חברה משפחתית כמשמעותה ולרבות שותפות שחל לגביה סעיף 63 לפקודה.
יש לי הרגשה שישבתם והכנתם את חוק ההסדרים הזה ולקחתם את מה שדיברנו בפעמים קודמות והדברים לא רלוונטיים לעניין הזה. אתם מכניסים דברים שנראים לנו משונים והם צודקים בטענות שלהם. הרי כאן היעד הוא משהו אחר לגמרי. למה צריך להגביל? אנחנו רוצים שימכור ויבנה.
כן. לפי ההגדרה שכתובה ב-48(א), בראשית הסעיף.
עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ז (30 ביוני 2027) - - -
גם את זה תרצו לשנות -2030?
זו הטבה שונה. כאן אנחנו נותנים שמונה שנים קדימה. מראש אנחנו נותנים שמונה שנים. כאן זה הרבה יותר ארוך.
אפשר לעשות את זה בסוף שנה. אל תתעקשו. בסדר. זה נותן גם הרגשה יותר טובה גם לאלה שעוסקים בזה. אפשר לכתוב סוף שנה. הם מסכימים. תמשיך.
(בסעיף זה – התקופה הקובעת), יהיה היחיד חייב במס על החלק המוטב של השבח הריאלי עד יום התחילה, בשיעור הקבוע בסעיף 48א(ב)(1) לחוק האמור.
לא. נכון לקרוא את ההצעה.
לעניין זה, "החלק המוטב של השבח הריאלי עד יום התחילה" –
(1) אם הסתיימה בנייתן על הקרקע של כל הדירות המיועדות לשמש למגורים, המותרות לבנייה לפי תוכנית הבנייה שחלה לגבי הזכות במקרקעין במועד סיום הבנייה, עד תום 48 חודשים - מיום המכירה – 100 אחוזים מהשבח הריאלי עד יום התחילה.
(2) אם הסתיימה בנייתן על הקרקע של כל הדירות המיועדות לשמש למגורים, המותרות לבנייה לפי תוכנית הבנייה שחלה לגבי הזכות במקרקעין במועד סיום הבנייה, בתקופה שמתום התקופה האמורה בפסקה (1) ועד תום 60 חודשים מיום המכירה – 80 אחוזים מהשבח הריאלי עד יום התחילה.
כאשר אנחנו מדברים על פסקה (1), כשכתוב 100 אחוזים מהשבח הריאלי, הכוונה בעצם ל-25 אחוזים שיעורי מס?
במקום שיעור מס השולי, משלמים 25 אחוזים. כמו שזה כתוב כרגע, אם מסיימים תוך ארבע שנים, על כל השבח הריאלי הזה שהוא עד יום התחילה, יהיו 25 אחוזים. אם סיימו עד 60 חודשים, במקום על ה-100 אחוזים יהיה 80 אחוזים וכן הלאה וכן הלאה לפי התקופה.
80 אחוזים יקבלו את ההטבה. 80 מס שבח יקבל את ההטבה. כלומר, ישלם על החלק הזה 25 אחוזים במקום מס שולי. המנגנון אומר שעל חלק השבח הריאלי שעליו היית אמור לשלם מס שולי 47 אחוזים, אתה משלם 25 אחוזים. זאת ההטבה. אם סיימת תוך ארבע שנים, 25 במקום 47, נקודה. סיימת תוך חמש שנים – על 80 אחוזים מתוך זה תשלם 25 אחוזים. כלומר, זו הטבה שהולכת ונשחקת ככל שאתה מסיים את הבנייה בצורה איטית. עד שמונה שנים, אז ההטבה נשחקת לגמרי. זה המנגנון. לכן זה חוזר על עצמו כל פעם.
תראי בראשית סעיף 7. מזכירים את ה-25 אחוזים.
(3) אם הסתיימה בנייתן על הקרקע של כל הדירות המיועדות לשמש למגורים, המותרות לבנייה לפי תוכנית הבנייה שחלה לגבי הזכות במקרקעין במועד סיום הבנייה, בתקופה שמתום התקופה האמורה בפסקה (2) ועד תום 72 חודשים מיום המכירה - 70 אחוזים מהשבח הריאלי עד יום התחילה.
(4) אם הסתיימה בנייתן על הקרקע של כל הדירות המיועדות לשמש למגורים, המותרות לבנייה לפי תוכנית הבנייה שחלה לגבי הזכות במקרקעין במועד סיום הבנייה, בתקופה שמתום התקופה האמורה בפסקה (3) ועד תום 84 חודשים מיום המכירה – 60 אחוזים מהשבח הריאלי עד יום התחילה.
(5) אם הסתיימה בנייתן על הקרקע של כל הדירות המיועדות לשמש למגורים, המותרות לבנייה לפי תוכנית הבנייה שחלה לגבי הזכות במקרקעין במועד סיום הבנייה, בתקופה שמתום התקופה האמורה בפסקה (4) ועד תום 96 חודשים מיום המכירה – 50 אחוזים מהשבח הריאלי עד יום התחילה.
(6) אם לא התקיים האמור בפסקאות (1) עד (5) – 0 אחוז מהשבח הריאלי עד יום התחילה.
פסקה (ב) היא הסעיף שמדבר על קרובים.
אלא אם כן תגיעו לכאן ותספרו לנו משהו שיש בו טעם ועומק. גם אתם לא יודעים להסביר לנו מה עומד מאחורי זה.
אנחנו סבורים ש-קרוב הוא סתם נכנס לכאן ועושה בעיה. אם אתם תתייעצו ביניכם ויהיה לכם טיעון נכון למה צריך לשים קרוב, אז נקריא את הסעיף. היום לא מקריאים אותו וזה לא נמצא בחוק. תתייעצו. אני חושב שלא צריך. כולנו חושבים שלא צריך.
מאחר שהוראת השעה הזאת הייתה כבר פעמיים, מהניסיון בשוק – אין מצב שאפשר לעמוד בארבע שנים. היו מקרים, אחד מתוך ארבעה.
אתה נכנס למשהו שכרגע הוא נמצא בהקראה. עזוב. אנחנו מניחים שאתה רוצה להביא משהו שהוא מעבר למה שאנחנו מדברים עליו. אנחנו כרגע מדברים על השייכות של ה-קרוב ואנחנו אמרנו שאם אין להם משהו שהוא מבריק, שיורידו אותו לגמרי. אם יש להם משהו לספר, שיספרו לנו.
סיכמנו שמורידים את ה-קרוב אלא אם כן הם יקיימו איזושהי התייעצות והם יעלו על איזשהו טיעון שיניח את הדעת. כל עוד הם לא הגישו לנו אותו ככזה, הוא לא עולה להקראה.
על מכירה שחל לגביה פטור מהמס, כולו או חלקו, או שיעור מס מופחת, לפי חוק מיסוי מקרקעין או לפי פקודת מס הכנסה או על מכירה שחלות לגביה הוראות סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.
סעיף 5(ב) מדבר על שינוי יעוד. אותו בן אדם מחזיק בקרקע, לצורך העניין כרכוש קבוע, משנה אותה אחר כך למלאי. אין סיבה שאצל אותו בן אדם שלא עשה שום טרנזקציה עם הקרקע, כתוצאה מזה שעכשיו לצורך העניין תהיה לו קרקע שהוא יבנה עליה, פתאום תהיה לו עליה הטבת מס.
זה לא שינוי יעוד. סליחה, אני חושב שהטרמינולוגיה כאן שגויה ומבלבלת. אני יודע שכאשר מקריאים לי שינוי יעוד, הקרקע הייתה חקלאית והיום - - -
הטבת המס הזאת ניתנת על אירוע מכירה. יש מכירה מהיחיד והוא מוכר את זה בדרך כלל ליזם. יש את אירוע המכירה שאותו יחיד מוכר ליזם ואז אנחנו נותנים את הטבת המס. בחוק יש עוד אירועים שהם מכירה גם אם אין את המכירה מצד א' לצד ב'. מכירה, אדם עם עצמו. זה המקרה הייחודי. שינוי יעוד, כך זה נקרא, מרכוש קבוע למלאי עסקי ועל הפעולה הזאת אנחנו לא חושבים שצריך את הטבת המס הזאת כי זה לא האירוע שאנחנו רצינו לתמרץ.
הבנו ש-קרוב כן נכנס לחוק. זאת אומרת, אם האבא מוכר לבן שלו או לחברה שלו, החוק חל. מה הבעיה שהוא יבנה בעצמו וימכור דירות? למה שהוא יפסיד את כל הפטור וההיסטוריה שלו? לא מבין. אתה אומר לו: לא, אני אקנוס אותך במס רכישה אבל אם אתה תבנה בעצמך את הדירות, את חמש הדירות ותמכור אותן, אני אבטל - - -
לכן באנו עם שתי הצעות. הצעד הראשון מדבר על מי ששומר לעצמו את הקרקע ואנחנו אומרים לו לבנות, יש לך כבר את ההטבה מובנית בחוק, נסגור אותה עוד מעט, או שתמכור ונפתח לך הטבה.
לא. גם אם הוא בנה. פקיד השומה יבוא ויגיד לו שהוא מוכר דירות וזה מלאי, יבטל לו את ההטבה. זה מה שכתוב כאן.
מה הוא עושה עם המלאי הזה? אם הוא לוקח עשר דירות, שומר אותן לעסקי, משכיר אותן, יש לו רק עידוד השקעות הון.
שינוי יעוד זה תכנון שאדם עושה עם עצמו. אנחנו באדם עושה עם עצמו מאוד נזהרים ולא ניתן את ההטבה הזאת.
אין כאן שיקול דעת פקיד שומה. ברגע שיש שינוי יעוד, הסעיף חל רק אם זה עובר למלאי עסקי. לכן בהכרח הטבה השנייה שאנחנו מדברים עליה לא חלה. זו ההטבה שהוא יכול לנצל. מה שכן, יתכן שאנחנו כאן מכוונים לקבוצה שהיא באמת מתי מעט.
אני רוצה לדעת, תגידו לפרוטוקול, את המציאות הזאת. במקרה הזה שעליו אנחנו מדברים עכשיו, אם הוא בונה - אם הוא לא בונה, אז הוא לא בונה ואז יש בעיה - הוא מקבל את ההטבות שמקבלים כולם?
אנחנו מדברים על ההטבה הראשונה של מה שנקרא לינאריות. אם מדובר בכמות גדולה של דירות - - -
אם יש שם כמות גדולה של דירות שאותן הוא יתחיל למכור מיד, מאוד יכול להיות שיש כאן שינוי יעוד שהוא הפך את זה מרכוש קבוע למלאי. אז פקיד שומה יטפל בזה.
אני לא מבין. אם אותו בעל קרקע מחליט להיות היזם ולבנות, למה לא לקבל את ההטבה?
אני רוצה שהמס האמיתי ישולם. עם כל הכבוד, אין סיבה למישהו שיש לו מלאי לוותר לו גם על המע"מ וגם על מס הכנסה.
אתה לא מוכר את זה כבן אדם פרטי. למה אתה רוצה לקבל הטבה על דבר של בן אדם פרטי כשאתה כבר יזם מבצע?
אני מבקש מהוועדה להשאיר את 5(ב). נושא של שינוי יעוד זה גם נושא שהיו הרבה תכנוני מס איתו. זה מאוד בעייתי. לדעתי אנחנו נצטרך למשוך את כל החקיקה הזאת עם שינוי הייעוד. אלה תכנוני מס.
שכמות גדולה, מישהו שהוא יותר יזם ייקח עכשיו קרקע, יש לו קרקע כבר כמה שנים, יהפוך אותה, יעשה עליה תוכניות וכולי, ועכשיו הוא יכול לבנות שם ולמכור 30 דירות. כעיקרון מבחינתנו זה מלאי עסקי והוא צריך לשלם מס הכנסה. הוא צריך לשלם מע"מ. אין סיבה לתת לו את ההטבה הזאת.
על קרוב הם כבר הסכימו. זה כבר מאחורינו. קרוב - ירד, נגמר. ממשיכים עם זה כמו שהוא בלי ה-קרוב. תעצרו. כשבן אדם עושה השבחה של כמויות קרקע והוא הופך להיות יזם, הוא לא יכול ליהנות מזה כבן אדם פרטי. זה מלאי.
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מכירה שנעשתה בלא תמורה או בין קרובים, על מכירה שחל לגביה פטור מהמס, כולו או חלק, או שיעור מס מופחת - - -
אם יש מכירה שבלי קשר להוראת השעה הזאת היא מקבלת איזושהי הטבת מס, או פטור מלא או פטור חלקי או איזשהו שיעור מס מופחת – אין סיבה לתת, בנוסף, את הוראת השעה. לכן אנחנו מחריגים את המכירות שממילא יש להן הטבות מס כאלה או אחרות.
שוב, זו הוראת שעה שלדעתי היא מועברת כאן כבר פעם שלישית באיזשהו שינוי נוסף שבא לאפשר את ההוצאה לפועל שלה בזה שההטבה היא מדורגת ואז או שהצלחת – קיבלת, ואם לא הצלחת – לא קיבלת כלום. עשינו כאן הטבה מדורגת.
יכול להיות למשל אם יש כאן דירה בנויה ואז ניתן להרוס ולבנות כאן מספר יחידות דיור ובמסגרת העסקה מנצלים איזושהי הטבת מס על הדירה הבנויה. כלומר, חלק פטור וחלק חייב. זאת סיטואציה שלא צריך בנוסף על החלק החייב לתת עוד הטבת מס כי כבר קיבלת הטבת מס על הדירה. עסקת קומבינציה. יש דירה, הורסים אותה ועל דירת המגורים מקבלים איזושהי הטבת מס.
אני מקריא את המשך הפסקה
לפי חוק מיסוי מקרקעין או לפי פקודת מס הכנסה, או על מכירה שחלות לגביה הוראות סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.
על זה כבר דיברנו כאן בהרחבה עם שינוי הייעוד.
לגבי הסוגייה של הקרובים, סימנו אותה כאן ונחזור אליהם עם נוסח.
(3) לעניין פסקאות (1) עד (6) להגדרה "החלק המוטב של השבח הריאלי עד יום התחילה" שבסעיף קטן (א), יראו בקבלת אישור להספקת חשמל, מים או חיבור של טלפון לבניין, לפי סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, בסיום הבנייה.
זאת ההגדרה לסיום הבנייה.
(4) במכירת זכות במקרקעין שתוכנית הבנייה שחלה לגביה מתירה בנייה על הקרקע של 15 דירות לפחות - - -
נכון.
המיועדות לשמש למגורים, בידי יחיד, בתקופה הקובעת, שאינה מכירה כאמור סעיף קטן (ב), רשאי המוכר לבחור באחד מאלה:
(1) תשלום מס השבח לפי הוראות סעיף 48א(ב1) – לפי שיעורי המס בפקודה - לחוק מיסוי מקרקעין, ואם התקיים כאמור בפסקאות (1), (2), (3), (4) או (5) להגדרה "החלק המוטב של השבח הריאלי עד יום התחילה" שבסעיף קטן (א) – יהיה זכאי המוכר להחזר המס ששילם ביתר, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 103א לחוק מיסוי מקרקעין.
אני אסביר. כרגע, כמו שזה מנוסח, עומדות בפני המוכר שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא לשלם את המס המלא ללא ההטבה, זה סעיף קטן (1), ובעתיד, בסיום הבנייה, התנאי התקיים והוא יהיה זכאי להטבה באופן מלא או חלקי, הוא יקבל בחזרה את ההחזר. 103א מדבר על ההחזר, ריבית והצמדה וכולי.
חלופה שנייה היא לשלם רק את המס לפי ההטבה וכדי לקבל אישורי מיסים הוא נותן ערובה על ההפרש. כאשר הפרויקט מסתיים, עומד בכל ההוראות – אין כל בעיה והסיפור מסתיים. אם הוא לא עומד – הוא צריך לשלם את ההפרש.
אדוני, בדיוק על זה דיברנו. זה המצב שאני צריך לשלם את הכול וזה לא משנה אם נותנים ערבות בנקאית או שמים את הכסף. זה היינו הך. היום, ביום העסקה, במקום בעצם לחכות לשלב שבו יעמדו או לא יעמדו בתנאים. זה מה שהכשיל את כל העסקאות עד היום ולכן אנחנו בהוראת שעה שלישית על אותו נושא כאשר אף אחת מהקודמות לא צלחה. בדיוק מהסיבה הזאת. אין עסקה שלא ליוויתי שעל הנושא הזה נפלה העסקה כי אף יזם לא מוכן להעמיד ערבויות ואף מוכר לא מוכן להיות קשור שמונה שנים או שש שנים או ארבע שנים כאשר זה בכלל לא תלוי בו והוא אפילו לא שולט על האירוע הזה.
כמו שנאמר קודם, עלתה הצעה של מס רכישה. יכול להיות שהיא לא רלוונטית מבחינה חוקית וכולי. מה שאנחנו הצענו בזמנו לשר - ואני אומר שוב שגם השר רוצה שנשחרר את המוכרים - זה שכהוראה שלנו תהיה הסכמה, היזם ירשום הערה על הקרקע. תמיד אפשר לתת ערבות בנקאית אבל אם היזם לא רוצה לתת ערבות בנקאית, תירשם הערה על הקרקע בעצם לטובת רשות המיסים. אחרי שהקרקע תועבר על שם היזם - - -
אבל החוק רובץ על הבעלים. לפי החוק, החוק רובץ על בעל הקרקע שכבר לא יודע מה אתה עושה בעוד שמונה שנים.
תירשם הערה על הקרקע שהיזם קונה, תירשם הערה לטובת רשות המיסים ואנחנו ניפרע על ההפרש מהקרקע. אפשרות שנייה, שיוטל על היזם עיקול צד ג'.
(2) תשלום מס השבח לפי הוראות סעיף קטן (א) ומתן ערובה להנחת דעתו של המנהל בגובה יתרת מס השבח שהיה עליו לשלם לפי הוראות סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין.
בסעיף קטן (ה) אנחנו מבקשים לקבע את ה-25 אחוזים.
(5) במכירת זכות במקרקעין שחלות לגביה הוראות סעיף זה, יקראו את סעיף 48ב(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין כך שבסופו יבוא "ובלבד ששיעור המס על החלק המוטב של השבח הריאלי עד יום התחילה, כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, לא יעלה על שיעור המס הקבוע בסעיף 48א(ב)(1)".
(6) לכל מונח בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק מיסוי מקרקעין, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.
(7) בסעיף זה -
"היתר בנייה" – כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה.
"חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.
"יחיד" - לרבות חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה, ולרבות שותפות שחל לגביה סעיף 63 לפקודה האמורה.
אתם חוזרים עם תשובה חיובית כי אחרת אתם לא מתכוונים ברצינות בחוק הזה. למה זה מפריע? תחזרו עם תשובה.
אם תחזרו עם תשובה שלילית, אני אצביע נגד. אין סיבה, אלא אם כן באמת תגידו שיש סיבה רצינית.
קודם עלה הנושא של קרוב. כאן אנחנו מעודדים את הבנייה. מה אכפת לי שהוא רוצה בניין למשפחה? אני רוצה בנייה.
"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין, ואולם המונח "שליטה" בהגדרה האמורה יפורש כאמור בסעיף 19(4)(ב)(3) לחוק האמור.
"השבח הריאלי עד יום התחילה" – כהגדרתו בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין.
"תוכנית בנייה" – תוכנית מפורטת כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, או תוכנית כמשמעותה באותו חוק, שתנאי להוצאת היתר מכוחה הוא אישור תוכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה בסימן ז' לפרק ג' בחוק האמור.
תוכנית בנייה, תוכנית שדנה עליה הוועדה המחוזית או ועדה מקומית, היא או תוכנית איחוד וחלוקה או תוכנית של תב"ע, תוכנית בניין עיר או תוכנית בוועדה מקומית.
רבותיי, אני מבקש שתחזרו עם תשובות כמה שיותר מהר ואז נוכל להצביע לפי התשובות שתיתנו לנו. אם התשובות יהיו מספקות, נצביע בעד. אם הן יהיו לא טובות, נצביע נגד.
שואל חבר הכנסת טיבי - אתם יכולים לענות כן או לא, לפחות להגיד משהו – אם הבנייה נעשתה למשפחה, האם הוא מקבל את ההטבות, כן או לא?
לפי ההצעה שלכם, בסופו של דבר, כמה זמן אתם נותנים לבן אדם מאז שהוא קנה את הקרקע עד שמתחילים לבנות עליה?
סך הכול. לבן אדם יש עד 2027 למכור את הדירה. זאת אומרת, ארבע שנים קדימה ואז עוד שמונה שנים להשלים את הבנייה. זה המקסימום. בעיניי זה הרבה מאוד זמן. זה הוארך בחצי שנה נוספת בעת ההקראה.
מי שקונה היום קרקע, בכל מקרה הוא משלם 25 אחוזים, לא משנה מה. אנחנו מדברים על קרקעות היסטוריות. זאת הטבה למי שמחזיק קרקע הרבה שנים.
בסדר. אני אומר לך הרב גפני, בעניין הזה אני חושב שזה המון זמן. יש הרבה קרקעות שאפשר לשחרר אותן. אם זה ירושה ויש ויכוחים על ירושה, תבוא ונדבר, אבל אם זה בשביל לעשות עוד כסף על זה – בעניין הזה יש לי מה לומר.
זה נכנס עכשיו לתוך מערכת והמערכת הזאת בעצם קובעת שצריך לבנות ולא להשאיר את הקרקעות.
כן, אבל אם כבר יש להם תב"ע והכול מאושר, זה סתם זה לעשות עוד כסף ולהחזיק עוד קרקעות.
בסדר. תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא, אלה שני סעיפים שנדון עליהם במשותף.
הישיבה ננעלה בשעה 14:40.