פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
12
ועדת הכספים
30/04/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 105
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ט' באייר התשפ"ג (30 באפריל 2023), שעה 13:27
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 30/04/2023
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית), 11(3), 12(ב), 12(ג) ו-13מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
פרוטוקול
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור) – סעיפים 5(2) ו-7, חישוב לינארי – מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
יונתן מישרקי
משה סולומון
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אליהו רביבו
עאידה תומא סלימאן
יפתח עשהאל - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
שי אהרונוביץ - סמנכ"ל בכיר מסמ"ק, רשות המיסים, משרד האוצר
שאול כהן - ממונה אכיפה וגביה הוצל"פ וכינוסים, רשות המיסים, משרד האוצר
יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, רשות המיסים, משרד האוצר
רודין נפסון - עו"ד, עוזר ראשי משפטי, רשות המיסים, משרד האוצר
ליהי קושנר גינוסר - עו"ד, משרד המשפטים
אריאלה מסבנד - ראש תחום ניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון
יוסי אלישע - עו"ד, יו"ר פורום מיסים, לשכת עורכי הדין
ג'ק בלנגה - רו"ח, יו"ר משותף, ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל
שי כהן - רו"ח, לשכת רואי החשבון בישראל
איציק גורביץ - סמנכ"ל ומנהל כוח אדם, כלכלה ומיסוי, התאחדות בוני הארץ
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור) – סעיפים 5(2) ו-7, חישוב לינארי – מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
אנחנו עוברים לדיון בפרק ד' (מיסוי בשוק הדיור) – סעיפים 5(2) ו-7, חישוב לינארי – מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023.
יש לי שאלה בנושא הארנונה, סעיף 80. באותו פרק מתחבא סעיף שאומר שכל רשות מקומית רשאית לשנות את שיטת המדידה של הנכסים.
אני כאן על דרך קבע. בדיון הקודם הראינו מצגת עם כל המהלכים הרוחביים של מיסוי נדל"ן והיום אנחנו מדברים על שני צעדים שממוקדים להגדלת היצע. בגדול מדובר כאן על צעדים שאומרים שמי שיממש בנייה בקרקע פרטית מוכנה לבנייה, תממש את הבנייה - תקבל הטבת מס מאוד משמעותית. אם לא תממש את הבנייה – לא תממש את הבנייה, יוחמר עליך המעשה. זה סיכום שני הצעדים ואני אפרט כל אחד מהם.
אני אתחיל מההטבה. ההטבה אומרת שהיום מי שיש לו קרקע פרטית היסטורית והוא מוכר אותה, הוא משלם עליה עד 2001 שיעור שבח של 47 אחוזים ומ-2001 ואילך משלם 25 אחוזים. זאת אומרת, שנה שחולפת, המס פוחת. מצד אחד גם יש לו אינטרס להחזיק את הקרקע ולא לממש אותה ולא למכור אותה ומצד שני יש לו את המיסוי הגבוה של העבר. אנחנו באים ואומרים שאנחנו רוצים לתמרץ. מי שמוכר את הקרקע והמימוש יהיה תוך ארבע או בין ארבע לשמונה שנים – עוד רגע אני אפרט בדיוק את ההטבה - יקבל הטבת מס מאוד משמעותית.
אם אני עכשיו מוכר לקבלן את הקרקע והקבלן מממש את הבנייה תוך ארבע שנים, אני משלם 25 אחוזים שבח מאז שרכשתי את הקרקע ועד היום. במקום 47 אחוזים, אני משלם 25 אחוזים. מארבע עד שמונה שנים, כל שנה המס יעלה בחזרה ל-47 אחוזים על התקופה הקודמת. לא מימשתי תוך שמונה שנים – אני אחזור למה שיש לי היום. בעצם יש לי כאן הטבה.
ההחמרה. אני אתן רקע קצר. בענייני מיסוי תמיד צריך רקע. ב-2014 החילו מס שבח על משקיעים בשוק הדיור. אני מכור דירה, אני משלם 25 אחוזים על השבח של הדירה שלי. אבל אומרים שעד 2014 החזקתי בדירה וידעתי שאני פטור. הייתה לי דירה כל השנים האלה, עשיתי תשואה, אתם לא יכולים למסות אותי בדיעבד. באמת קבעו מיסוי לינארי. זה אומר שהיום משקיע שמוכר דירה משלם 25 אחוזים רק על התקופה מ-2014 עד שהוא מוכר. יש לו פטור לינארי מוטב על התקופה שלפני 2014 כאשר עליה הוא לא משלם אלא משלם רק מ-2014 ואילך.
כאשר תיקנו את החוק עשו טעות. מה קורה עם בן אדם שהייתה לו קרקע – לא דירת מגורים – בתקופה שלפני 2014. הרי הוא עשה תשואה על הקרקע שלו. יש לו קרקע, הוא ירש, הוא קנה, עשה תשואה, הוא ידע שהוא ממוסה. הרי היה מיסוי על קרקעות בגובה של 25 אחוזים. בשנת 2020 הוא החליט לקנות דירה. הוא מוכר אותה, מתייחסים אליו כאילו הייתה לו דירה כבר מלפני 2014. הוא מקבל חישוב לינארי אפס אחוז מס עד 2014 למרות שהוא החזיק קרקע במשך כל התקופה הזאת והוא צריך להיות ממוסה. אנחנו באים ואומרים שאנחנו קודם כל רוצים לבטל את זה. להגיד שזה לא הוגן כי מי החזיק קרקע ידע שהוא ממוסה והוא צריך להיות ממוסה. הוא נהנה כאן מאיזושהי לקונה כשעשו טעות בתיקון החקיקה.
אנחנו אומרים שניקח ארבע שנים קדימה, עד 2027, עד יוני 2027, ונאפשר לאנשים שיש להם פוטנציאל לממש את הבנייה, לממש את הבנייה ולעודד אותם לבנות מהר. אנחנו אומרים שאנחנו שומרים על הלקונה הזאת, על הטעות בחוק עד 2027, עד יוני 2027, תשלים את הבנייה עד 2027 – תקבל אותה. לא תשלים את הבנייה עד יוני 2027 – תשלם 25 אחוזים.
אני מבין את הטענה אבל בסוף מי שיכול, אני רוצה לתמרץ אותו. אני לא מדבר על בן אדם שאין לו עכשיו תוכנית מאושרת אלא אני רוצה שמי שהוא שעכשיו בתהליך, שיזדרז, שיסיים בנייה, שלא ידגור על הקרקע. מי שיכול. זו המטרה.
נכון. האמירה היא שמי שגם לא קידם תב"ע על הקרקע שלו, לא צריך לקבל אתך ההטבה הזאת. אבל אם יש לך פוטנציאל לממש, תממש מהר - תקבל את ההטבה.
קודם כל, עיקר הקרקעות הבנויות, הרבה מהן באזורי הביקוש. פוטנציאל של בערך 25 אלף יחידות דיור בלב גוש דן.
התאחדות הקבלנים. כבוד היושב ראש, אני חושב שהצעד הזה לא רלוונטי לקצוב אותו לאמצע 2027, בעיקר כאשר אנחנו מדברים על כך שלפעמים לוקח לפחות שנה להוציא היתר בנייה ושלוש שנים לבנות, מה גם שמגדירים לפחות 15 דירות.
של דירות המגורים ובכל מקרה לאפשר שהדבר הזה יהיה מכאן לעוד לפחות חמש שנים כי צריך לשים לב ששנה אורך להוציא היתר בנייה. אנחנו כבר לא מדברים על טופס 4. אם רוצים לעודד את הדבר הזה באופן אמיתי, צריך לתת לזה זמן ריאלי.
התכוונתם ל-2030. אנחנו לא נסכים ל-2027. אני מקבל את הגישה שלכם. אני חושב שצריך באמת לעשות וגם אמרו את זה בדיון הקודם ראשי הרשויות. צריך לעודד את האנשים שיש להם קרקעות לבנייה לבנות. זה גם יעלה את היצע הדירות.
אני מקבל את זה ואני מבקש שזה יהיה עד 2030 ולא עד אמצע 2027.
יש לי שאלה. אם מישהו מקבל את ההטבה הזאת, היא הרי במכירת הקרקע. הוא מחכה ומוכר את הקרקע, לא משתמשים בה והוא פטור מהמס.
דיברנו על עוד כמה נקודות. דיברנו גם על מי שלא יעמוד ב-2030, שהוא לא יחזור למס מלא אלא ירד ל-25 אחוזים כי כרגע הם דורשים 50 אחוזים.
לא 50 אחוזים. ברגע שהוא לא מממש את הבנייה עד אותו מועד, הוא בברירת המחדל הרגילה של חישוב מס שבח, כמו משרד וכולי.
כשאנחנו מדברים על ברירת מחדל, תגיד לנו מה שיעורי המקסימום, אלה 50 אחוזים, ומה שיעורי המינימום.
אין 50 אחוזים. 47 אחוזים זה רק עד 2001 ואנחנו מדברים על 30 ומשהו אחוזים. זה עדיין לא 50 אחוזים.
צריך לזכור שמי שיום הרכישה שלו הוא עד ה-1 באפריל 1961, יש לו 25 אחוזים והוא לא צריך טובות. החקיקה נותנת לו את זה. מי שיום הרכישה שלו הוא אחרי ה-1 באפריל 1961 ועד ה-7 בנובמבר 2001, מקבל 47 אחוזים עד אותו מועד, משם 20 אחוזים, ומה-1 בינואר 2012 - 25 אחוזים. זה כשלא מדובר בדירת מגורים. בדירת מגורים יש את אותו הסדר של עד ה-1 בינואר 2014 – אפס, ומשם 25 אחוזים. זה העולם שאנחנו חיים בו.
כאן אנחנו אומרים לו שאם לא תבנה עד מתי שהוא ביוני 2030, אתה בעצם נכנס לברירת המחדל הרגילה של חישוב המס. אם מגיע לך היסטורי, יום ההגשה שלך הוא עד ה-1 באפריל 1961, אתה תשלם את ההיסטורי אם אתה רוצה, 25 אחוזים על הכול. אבל אם יום הרכישה שלך הוא אחרי ה-1 באפריל 1961 – 47 אחוזים או שיעור המס השולי הגבוה שיהיה בשנת לא יודע איזו, כשאתה תמכור, ב-2030. 47, 20 ו-25 אחוזים.
אז אנחנו מדברים על 47 אחוזים או 50 כולל מס יסף. זה מה שאמרתי קודם בוא נדבר על זה ש-47 יוגבל ל-25 אחוזים.
בשביל למנוע מצב שחלילה אם מישהו איחר, לא עמד בפרק הזמן, הקנס לא יהיה כל כך משמעותי מ-25 אחוזים ל-47 אחוזים. אנחנו מציעים לקבוע את זה - דרך אגב, דיברנו והייתה הסכמה על זה – לשיעור של במקום השיעור הלינארי המוטב שהייתה לו הטבה מאוד משמעותית ל-25 אחוזים שזה שיעור המס הקיים בדין. זה המקסימום.
עוד תיקון. החוק כרגע קובע שאם מישהו בנה את הבית בעבר – נניח בשנת 1980 – ועכשיו הוא הורס אותו, הוא ימוסה ב-25 אחוזים או לינארי. אנחנו מבקשים תיקון שאם בנוי היום בית וייהרס בעתיד, שגם החוק יחול.
שלחתי תשובה לעוזר שלך.
בסעיף 48א
(1) בסעיף קטן (ב1) – שמסדיר את המיסוי הרגיל – אחרי "דירת מגורים מזכה שחלות לגבי מכירתה הוראות סעיפים קטנים (ב2) ו-(ב3)" – זה חידוד של הסעיף שקיים.
הרישא של (ב1) היא שעל אף האמור בסעיף קטן (ב1), שמתייחס לשיעורי המס של 25 אחוזים, ממכירת זכות במקרקעין למעט ממכירת דירת מגורים מזכה, אתם מוסיפים כאן ש"חלות לגבי מכירתה הוראות סעיפים קטנים (ב2) ו-(ב3) או בפעולה באיגוד מקרקעין שעשה יחיד כשיום הרכישה של הזכות במקרקעין או באיגוד המקרקעין לפי העניין היה לפני מועד שינוי אלה, יחולו הוראות אלה".
כן. זה בעצם סעיף הבהרה. לחדד. זאת הבהרה ולא מעבר לכך.
(ב) אחרי סעיף קטן (ב3) יבוא, שזאת בעצם ההקבלה של החישוב המוטב.
"(ב4) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב2) ו-(ב3) – שזה החישוב המוטב – במכירת דירת מגורים מזכה בידי יחיד - - -
כאן אנחנו מבקשים לשנות כך שזה לא תושב ישראל אלא בעצם בידי יחיד.
הייתה כוונה לעשות איזשהו שינוי על התחולה של לינארי מוטב על דירות מגורים מזכות רק לתושבי ישראל. הכוונה הזאת בסופו של דבר לא באה לידי חקיקה ולכן זה נשאר כשריד. זאת טעות שצריך להוריד אותה.
שיום רכישתה היה לפני יום המעבר - יום המעבר הוא ה-1 בינואר 2014 כפי שמוגדר גם בסעיף 48(א) לחוק – ומתקיימים לגביה שני אלה – המקרים שאנחנו רוצים לכסות כלקונה ולתת עד 2030 - יחולו הוראות סעיף קטן (ב1) – שזה בעצם המיסוי הרגיל, 47 אחוזים - ולא יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב2) ו-(ב3) 0 שזה בעצם החישוב המוטב – במקרים אלה:
זה לפני הכנסת התיקון של ההגבלה ל-25 אחוזים.
(1) במועד רכישת הזכות במקרקעין שעליה בנויה דירת המגורים המזכה, לא הייתה בנויה על המקרקעין דירת מגורים.
כאן אנחנו נותנים תקופת חסד.
(2) בניית דירת המגורים המזכה הושלמה לאחר יום כ"ה בסיון התשפ"ז (30 ביוני 2027).
תכף נכתוב. צריך לנסח את זה. תכף ננסח את זה. צריך גם להוסיף כאן את התנאי שביום מעבר החוק יש דירה, מה שהם ביקשו. מה שהלשכות ביקשו. תכף נעשה את זה בניחותא כי חבל שתהיה כאן טעות. אחרי כן נחזור להקריא.
שלומית, את רוצה שנתקדם להקראה של השבח הריאלי? את חישוב המוטב סיימנו, בלי התיקון שמוצע, על ה-25, על ה-2030 והתחילה.
תיקון אחרון כי עשיתם את זה בהתחדשות עירונית. הנושא של הושלמה. מה הכוונה? שם כתוב למעשה חיבור חשמל, מים. תבחינו.
זה הבדל של כמה שבועות. חודש-חודשיים מקסימום. גם הארכנו את זה עד דצמבר. נראה לי שזה בסדר. הארכנו מיוני לדצמבר.