פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



62
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
02/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 8
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, י"א באייר התשפ"ג (02 במאי 2023), שעה 13:45

התאמה בין עובד זר בסיעוד למטופל ומענה במקרים שהמטפל התפטר או עזב

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר
חוה אתי עטייה

מירב כהן

ענבל משש - עו"ד, ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

שריי גבאי נוריאל - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

יריב שוריאן - יו''ר ארגון כ''א לתיווך עובדים זרים בענף הסיעוד, לשכות פרטיות לענף הסיעוד

עינת קולמן - מאבק נגד נטישות וקומבינות העובדים הזרים

אברהם יוסף סלומה - יו"ר אנש"ים-ארגון נכי שיתוק מוחין

עדי יעקובי - עו"ס, מאבק נגד נטישות וקומבינות העובדים הזרים

משה רוטמן - יו"ר מהל"ב-המטה הארגוני לחיים ברווחה וכבוד

שירן לחיאני - מטופלת סיעודית

ליאת שטיינברג - עו"ד, מייצגת את שירן לחיאני

תומר ורשה - עו"ד, משרד עורך דין תומר ורשה

רון אובוז - משרד עו"ד בורלא ושות'

משה יועד כהן - שופט בדימוס, יו"ר העמותה לקידום זכויות הסיעודיים

איתן בנימין - מייסד ומנהל השדולה הישראלית למען קשישים

מאיה בנדס - עו"ד, יועצת משפטית, מטה המאבק הסיעודיים בישראל

רמי סלהוב - המאבק בנטישה וקומבינת העובדים הזרים

מיטל רוסו - עו"ד, עמותת קו לעובד

נעה בן שבת

דיקלה טקו

זיו אפללו – חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


התאמה בין עובד זר בסיעוד למטופל ומענה במקרים שהמטפל התפטר או עזב

צוהריים טובים, אנחנו מתחילים, ברוכים הבאים. אני מקדם בברכה את כל הנוכחים, מאחל לכולנו, עם פתיחת הדיון הראשון במושב כנס הקיץ, מאחל לנו שנהיה הישגיים שנצליח לקדם את המטרות שהצבנו לעצמנו, אנחנו מתכנסים היום כחלק מציר ההתקדמות הראשית של הוועדה שהוא לסייע למטופלים הסיעודיים ובני משפחותיהם ולצד זאת, לדאוג שהתנאים של העובדים יהיו נאותים, שתהיה שקיפות מלאה, כפי שהבהרתי, עם קינונה של הוועדה, שהגישה שלי שקודם כל, אנחנו רואים אל מול עיינינו את הזכאים לסיעוד ובני משפחותיהם. היום אנחנו נדון בהתאמת המטפל, המטופל ומניעת נטישות. אני מודה בכך לחברתי, חברת הכנסת אתי עטייה שזיהתה את הצורך לתעדף את הנושא ולהקדים, כי הנושא היה אמור לעלות לדיון בעוד מספר חודשים ואני סמוך ובטוח שנמשיך לשנס מותניים ולהרבות במפגשים שהם גם מחוץ לאולם הוועדה, אנחנו נטיב עם המטופלים ונקיים צדק, גם עם המטפלים, במידה ומעסיקים שלהם נוהגים בהם שלא בצדק. אני מקדם בברכה ומודה לחברתנו, מירב כהן על שהגיע, אני יודע באופן אישי שהנושא מאוד מאוד קרוב לליבה וחשוב לה ומגלה עניין.

אנחנו נדבר היום על תהליך התאמת מטפל מטופל, כפי שאמרתי ועל עזיבת עובדים זרים את המטופלים. התאמת מטפל ומטופל היא סוג של זוגיות, יש צורך שהמטופל יבין, מי מגיע, איפה היה קודם, מהי ההכשרה שלו ושיש צורך שהמטפל יבין את סביבת ותנאי העבודה, את השכר, את המורכבות של הטיפול, היקף שעות העבודה וכל הדרישות ממנו, לצורך כך לאורך הדרך אני מבקש ליצור איזשהו מנגנון שהשקיפות תתחיל עוד כשהעובד שמגיע, יהיה בארץ מוצאו, לפני שהוא נתן את הסכמתו להגיע, בכך אנחנו נצמצם את הנעלמים וכשיצומצמו הנעלמים, אנחנו נשאף לצמצום פרק הזמן החופשי שהיום מוקנה לעובד, שעומד על 90 ימים, כדי למצוא עבודה אחרת. אני שמח לתת את רשות הדיבור לחברתנו אתי עטייה, לאחר מכן למירב.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, על קיום הדיון החשוב. העליתי שתי סוגיות, סוגיה אחת, ראיון אישי של העובד הזר, המועמד לעבודה, המצב כיום מקבלים תיעוד באמצעות קלטת, לחברת ההשמה וזה מגיע למשפחת המטופל, אנחנו רוצים לבחון לקבל תיעוד תיק, עם כל ההיסטוריה של העובד, כגון, האם הוא עבר הכשרה מקצועית, מה עוד? יש כל מיני דברים נסתרים, האם הוא שוהה בחופשת מחלה, מה העבר שלו מבחינה פלילית, הוא עבר שימוע, אם הוא עבד אצל מעסיקים קודמים, מה הסיבה שלא ממשיכים איתו, סירבו להמשיך להעסיק אותו וסוגייה נוספת, מחסור בעובדים זרים חוקיים, אולי ברי השמה בענף הסיעוד, אולי בהמשך להסכמים הבילטרליים, לבחון מנגנון נוסף, להגדיל את מכסות הסיעוד לענף הסיעוד הביתי, אני אשמח מאוד לקבל התייחסות, תודה רבה.

בחפץ לב, אני בטוח שיותר מאוחר, גם תוכלי לבוא יותר לידי ביטוי, למען ההגינות אני אומר, שבמהלך חלק מאוד גדול מהדיונים הקודמים, רוב הנושאים שאת כרגע העלית, הועלו ודנו בהם וגם נמסרה סקירה מאוד מאוד רחבה, כמובן וכמובן שלגבי החלק הארי של השאלות שלך, שמדובר במדינות שאנחנו חתומים איתם על הסכם בילטרלי, זה כבר כל השאלות האלה מתייתרות, אבל אנחנו נצלול לזה יותר לעומק ולפני שניתן את רשות הדיבור לראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, הגברת עורכת הדין, ענבל משש, אנחנו ניתן את רשות הדיבור לחברתנו, חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.

תודה רבה וקודם כל, תודה רבה על קיום הדיון החשוב הזה, באמת נושא הסיעוד זה הנושא בעניי הכי כאוב והכי מורכב, אין דבר אחד שאתה פותר ופתרת את הבעיה, זה טלאי על טלאי על טלאי, שבסוף כל העיוות נובע מזה שזה לא בידי המדינה, אוקי, זה משהו שהופרט, אבל זה בריאות של אנשים, אז יש פה דיסוננס וכל העיוות נובע מזה, זה שורש הבעיה, אבל זה המצב הנתון ובהינתן המצב הנתון הזה, אני אתייחס להיבט שבו היום אתם ממקדים את הדיון. אז יש באמת, איך מתאימים בין היכולות והמיומנות של העובד, לבין הצרכים של החולה, זה היבט אחד, זה רמה גבוהה, אנחנו שואפים לבאמת, התאמה בין השניים, זה רמה גבוהה, הבסיס והבעיה שאנחנו נתקעים בה כבר עכשיו זה שאין בכלל אנשים ואז לוקחים כל בנאדם עם דופק, זו המציאות שבה אנחנו חיים ואני מסכימה שצריך לשאוף להתאמה.

אני רגע הולכת בכלל לאיך מייצרים, בכלל שיהיה היצע, בעצם היום, אתי, בתחום הבייתי, אין בעיה של מכסה, זאת אומרת, כל בנאדם שרוצה להזמין לביתו עובד סיעודי והוא באמת, עומד באי.די.אל, הוא מוגדר כחולה סיעודי, אין בעיה הוא יקבל אישור, הבעיה היא שזה לוקח זמן, זה לוקח לפחות שלושה חודשים סדר גודל, עכשיו הצורך הוא דחוף, הבנאדם סיעודי, אין מי שיקלח אותו, אין מי שיאכיל אותו, אין מי שיחליף לו והעובד הזר, יבוא עוד שלושה חודשים, מה עושים בגפ הזה? אז במקרה הטוב, עובד זר שנמצא פה בארץ, סוחט אותך, כי הוא יודע שאתה חייב אותו דחוף, אתה צריך אותו עכשיו, אז הוא מעלה מחירים, זה המקרה הטוב, שאתה מצאת מישהו והוא מעלה לך מחירים, המקרה הרע זה שאתה גם לא מוצא מישהו שמעלה לך מחיר ואז בני המשפחה נמצאים בקריסה ואני מכירה הרבה מאוד מקרים של אנשים שפשוט עוזבים את העובדה שלהם והולכים לטפל בהורים שלהם, כי ההורים זה הכי חשוב ואז זה גם לא טוב, כי אז לא רק החולה הסיעודי במצוקה, כל בני משפחתו נכנסים למצוקה ועל הגפ הזה, צריך לגשר, זאת אומרת, אני מחדדת, מבחינת מכסות, בתאוריה, יגידו לך במשרדי הממשלה, אין בעיה בענף הביתי של מכסות, תגידו, אין בעיית היצע, יגידו לך את זה ואז אתה אומר, אבל איך יכול להיות שאין בעיית היצע, אם אני מקבל כל כך הרבה פניות ציבור של אנשים שאומרים שאין להם עובד זר. חלק מההסבר טמון בפער, בטווח זמנים, שלוקח מהרגע שאתה מבין שאתה חייב סיעודי, לרגע שאתה יכול לקבל עובד זר מחוץ לארץ. עכשיו, לפעמים זה, כי רק עכשיו הפכת להיות סיעודי, לפעמים העובד הזר עזב, בלי התראה, עזב אותך, אתה לבד.

נטש.

לפעמים זה, נטש, מסכימה, טרמינולוגיה חשובה, מקבלת את ההערה שלך, נטש.

עזב, זה בהסכמת הצדדים.

לפעמים זה סתם חופשה, כי גם הוא בנאדם והוא צריך חופשה, בסדר, החיים מזמנים סיטואציות. עכשיו אני אסביר, מה בעיניי צריך להיות הפתרון, אני כשהייתי בממשלה, קידמנו הצעה כזו, תיכף נשמע איפה היא עומדת וכחברת כנסת, אני קידמת הצעת חוק, כי זה הכלי שעומד לרשותי. אני חושבת שהפתרון הוא הדבר הבא, הבעיה היום שמי שיכול להיות המעסיק של העובד הזר, זה רק החולה הסיעודי, כל עוד אין הזמנה על שמו של בנאדם, התהליך לא מתחיל, אני חושבת שצריך לייצר גוף, חברה, עמותה, שהוא מעסיק של עובדים - - -

תאגיד ממשלתי, רשות.

כן, כן, עכשיו, שנייה אני רק אסביר את הרציונל ואני אגיד גם מה עשינו, כי אנחנו עשינו וועדה בין-משרדית על הנושא הזה במאי שנה שעברה שהגישה את המסקנות כבר במאי. אני חושבת שצריך להיות גוף שהוא יש לו את האפשרות, להיות מעסיק של עובדים זרים, שהם עובדים זרים זמינים להחלפות, אם מישהו עכשיו תקוע אז הוא יכול להזמין את השירות הזה שהוא מקבל 'הד הוק', עובד זר שיבוא, עד אשר יבוא עובד זר קבוע מחו"ל, אולי העובד הזמני יהפוך לקבוע, יחליטו מה שיחליטו הצדדים, ברגע שיש לנו תאגיד כזה שהוא יכול לבוא לייצר לנו פתרונות מהירים, אז אנחנו מרגיעים את כל המערכת, זה דבר מאוד מאוד הגיוני, אנחנו בזמנו, השרה שקד הייתה שרת הפנים, אני הייתי השרה לשוויון חברתי, פניתי אליה ובאמת הקמנו צוות בין-משרדי, ברשותה של ענבל משש שעשתה עבודה מאוד יסודית ומקצועית והגיעה וזה באמת הוגש במאי, תתקני אותי, אם אני טועה ובעיניי זה פתרון, לא לכל הבעיות, אבל בהחלט יהווה הקלה משמעות בבעיית הזמינות של העובדים הזרים ואני הייתי רוצה, באמת, לצאת מהדיון היום, א', עם תשובה איפה זה עומד, כי כשממשלה נפלה זה כבר היה יחסית בשלבים מתקדמים ושנית, האם יש לנו איזה מושג על היקף התופעה? כמה אנשים זקוקים למטפל סיעודי ולא מקבלים, כי אין זמינות, כמה אנשים נטשו אותם, כמה אנשים נמצאים בהמתנה, כי לדעתי, היקפי התופעה הם מאוד מאוד גדולים. אז יש הרבה מאוד בעיות, אגב, כתבתי דוח שלם על הסוגיות השונות, זה חלק מזה, אני אשמח גם להעביר לך ואני חושבת שאם נתמקד בזה, זו בשורה, זו בשורה חשובה.

לחלוטין, אני רק מעדכן אותך, לפני שהגברת משש תקבל את רשות הדיבור, אני אשמח שהיא תגיב לכן, לפני שאני אשאל את השאלות, שבאג'נדה שלי, נכון יהיה שהמדינה תקים תאגיד שהעובד מהיום הראשון יהיה מועסק על ידי התאגיד ולא רק במצב של תחלופה מהמלאי הקיים, כי הם נפלטו לשוק, אבל זה נושא שהוא רחב מאוד והוא עדיין נמצא בהתהוות.

זאת אומרת בשוטף.

נכון.

זאת אומרת, במקום חברות הסיעוד.

נכון.

זו תפיסה אחרת, אני אומרת, לכל הפחות, לפחות שיהיה לי למקרה חירום.

היום עובד שנקלט אצל משפחה ומגלה בדרך כלל ברצותו למשפחה אחרת, הוא כבר מתחיל מסשן אחר, כי הוא כבר קיים, אבל אם הוויזה שלו, מתחילתה ועד סופה, מצויה אצל המעסיק שהוא אחד, שהוא אותו תאגיד - - -

אתה אומר ככה הם לא ייעלמו.

א', אין להם לאן להיעלם, ב', כשהם מפסיקים את עבודתם, שלא בצדק, זאת אומרת, הם לא סיפרו להם משהו והם ראו משהו אחר, בסופו של יום, או שהם התעללו בהם, או שהתנהגו שלא על פי כבודם והם החליטו שהם לא עובדים, זאת אומרת, באותו רגע, שהם החליטו שהם לא עובדים, הם מבקשים את התיק והם מבקשים הסעה לשדה תעופה, כי הם חוזרים לבית שלהם על חשבונם, כשהם יבינו את זה, הסחטנות תיגמר, זו הגישה שלי. חלק מגופי התקשורת, לא אוהבים את זה ונהנים לחבוט בי, אבל אני לא משנה את ה- - -

למה? מה הטענה מנגד? מה הביקורת?

אין סוף של טענות, דרך דה מרקר, דרך הארץ ופשוט - - -

לא, אבל לגופו של עניין, מה הקושי?

לגישתם הם אומרים שהמדינה תהיה המעסיק הגדול ביותר במשק ותצטרך להתמודד עם עשרות אלפי עובדים כשהם לא באמת עובדים שלהם, יש עוד שיקול מיסוי, כי אם הם יהיו עובדי מדינה, העלות תהיה תלוית מע"מ ואני משוכנע שהמדינה תוכל להרשות לעצמה כדי לאפשר לסיעודיים ולבני משפחותיהם, להתמודד באופן מכובד עם האתגרים שבין כה וכה, החיים מזמנים להם, גם אם המדינה לא תכניס תוספת מע"מ בגין העסקה הזאת, זה משהו שהוא, אני חושב שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה, אחרי 75 שנים, להיות שירותית כלפי הזקוקים כשאין פה עסק, זה שירות נטו כדי לחיות ולהתמודד עם האתגרים בכבוד. אז הגברת משש, אנחנו נהנים להקשיב לסקירותיך והעדכונים שלך, מעת לעת, אני אשמח.

אני רוצה להגיד בהזדמנות הזאת, כל מי שמתעסק בתחום הסיעוד, בפרטי ובציבורי, עושה עבודת קודש באמת, זה חיים של אנשים, זה לטפל מבוקר עד ערב באנשים שהחיים שלהם תלויים בזה וזה מאוד קשה, אבל חשוב, אז יישר כוח, באמת, גם לחברות הסיעוד, גם לעובדים שלה, לעמותות וזה שוחק מאוד.

תודה רבה, קודם כל, אמת, אני רוצה לברך על החזרה לכנס הקיץ, שמחים לחזור. כך, כמה מילים לגבי ענף הסיעוד, היינו בלא מעט דיונים, אני יודעת שזה באמת, במוקד העשייה, גם בוועדה וזה מאוד מאוד חשוב, גם לאדוני היושב ראש וגם לחברות הכנסת שנוכחות כאן ואני מכירה כבר מספר שנים את העיסוק בתחום, באמת, הכה רגיש וכה מורכב וכה חשוב שהוא בסך הכול, ביומיום באמת, עניינם של הרבה משפחות במדינת ישראל שנמצאות במצוקה מאוד מאוד קשה. הם נדרשים באמת למענה טיפולי ולסיוע של עובד זר בפעולות הכי בסיסיות והכי פשוטות בחיי היומיום שלהם ואנחנו באמת, ברשות האוכלוסין וההגירה במנהל עובדים זרים, משתדלים כרגולטור של כל הנושא של הסדרת העסקת עובדים זרים, לעשות, לא מעט צעדים כדי לקדם ולשפר, אז חלק מהדברים שבאמת נאמרו פה, היה לנו את הצוות הבין-משרדי, אדוני שמע סקירה מלאה על עבודת הצוות, על המסקנות של הצוות, בעצם, העמדנו שם כמה חלופות והחלופה המיידית הייתה, כל אותה מעטפת תמיכה, היא מקודמת, נתנו לוחות זמנים במועד דיון הקודם. אנחנו מחויבים ללוחות הזמנים, עובדים על זה בלחץ.

על התאגיד הזה, את מתכוונת?

לא, היו שם שתי חלופות, החלופה הראשונה הייתה על המעטפת. אני רוצה להגיד שיש פה, באמת, תוכנית מאוד מאוד, אני אגיד, טובה לדעתי שתיתן מענה, עוד פעם, זה לא כלי אחד לבדו, זה שורה של צעדים שיתמכו אל כל התהליך הזה בצורה טובה. דבר אחד שיעלה זה כבר ביוני, ממש פרויקט שלם, אני יכולה להציג דמו לאדוני, אבל פרויקט שלם שיעלה באיי קמפוס שהוא תוכנית מודולרית של כל נושא העסקה, מתיאום הציפיות, מכל מה שנדרש ממעסיק כדי לעשות, באמת, את התהליך העסקה, כמה שיותר ברור, כמה שיותר מונגש, כמה שיותר קל, פשוט הוא לא, בואו, להעסיק עובד זר על ידי מטופל סיעודי, העסקה ישירה, זה לא דבר קל, זה משהו שבנינו אותו מודולרי, יש שם באמת, משהו מאוד מאוד מקיף, מימון של רשות האוכלוסין וההגירה, יחד עם ישראל דיגיטלית שעבדנו על זה, עם חברה שלקחנו. אני יכולה להראות לאדוני, משהו באמת, לדעתי, מאוד מאוד מרשים, במקביל זה כלים למעסיקים, הנושא הזה של האפליקציה, זאת אומרת, תוכנית שלמה שאנחנו - - -

אתם ערוכים עם איזושהי פרזנטציה להיום, גברתי?

בנושא הזה, לא, זה צריך לעלות באיי קמפוס, לא התבקשתי ולכן לא הכנתי.

בסדר גמור.

וזה יעלה ביוני וזה נעשה בשיתוף פעולה וזה משהו מאוד מאוד באמת, רציני, יפה, משמעותי שייתן כלים טובים למי שמתקשה, למי שנדרש עוד מידע וכו'. הדבר השני, אמרנו, זה הנושא הזה של האפליקציה, גם הוא מקודם, בימים אלו ממש עובדים על הנושא של האפיון בצורה מעמיקה, בזמנים מאוד מאוד קצרים, זה גם יעלה חינם, אין כסף, יהיה פתוח לכולם וייתן מענה לכל הנושא הזה של ההתנהלות. הרצון שלנו היה לשפר את תהליך העסקה, לתת כלים, להפחית נטל בירוקרטי וזה באמצעות הכלים האלו. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שזה לא יפתור את כל הבעיות, יחד עם זאת ועם כל המצוקות שאנחנו שומעים יומיום, שעה-שעה, אנחנו מנסים לתת מענה, יחד עם התאגיד שרצינו להקים, גם בנושא מחליפים וגם בכלל, אנחנו בוחנים את הנושא הזה, אנחנו נקדם את השיח הבין-משרדי, מכיוון שזה לא תלוי רק בנו, זה תלוי ביתר משרדי הממשלה, אבל אנחנו בתוך האירוע הזה ומנסים לקדם גם מענה כזה. במקביל, הנושא הזה של העובדים הזרים שמגיעים באמצעות ההסכמים הבילטרליים, אתם יודעים ואני לא מסתירה את זה, יש פה כרגע קושי אל מול הפיליפינים שלא הצלחנו כרגע - - -

יש אתגר שחונה אצלם ולא אצלנו, אני מציע לדייק את זה.

תראה, יש שיח, זה קשור ליחסי החוץ עם הפיליפינים, אנחנו מחכים לתשובות, אנחנו יום יום על האירוע הזה, באמצעות כמובן, שגריר ישראל בפיליפינים, אני עם הצוות שלי נפגשתי עם שגריר הפיליפינים בישראל, הייתה פגישה מאוד חיובית, האמת שזה נתן לי הרבה אופטימיות, אני מקווה שאנחנו נצליח לראות את זה מתקדם וקורה. עלו פה כמה דברים, א', לגבי התאמה של המטפל-מטופל, גם בעולם הבילטרלי וגם בכלל, אז כפי שכולנו יודעים, יש פה איזשהו משולש העסקה, גם העובד, גם הלשכה הפרטית וגם המטופל הסיעודי ובעצם, משנת 2006 כשהממשלה החליטה לאמץ את הדוח של הצוות הבין-משרדי, היא דיברה על המענים שצריכים להינתן על ידי הלשכות הפרטיות ולשכות פרטיות הן בעצם, תחת הרגולציה של רשות האוכלוסין וההגירה והתפקיד שלהם זה הבאה, תיווך וטיפול בכל מה שקשור בנושא העובדים הזרים, אצל מטופלים סיעודיים, הם כמובן מקבלים כסף מהמטופל הסיעודי, אנחנו מכירים את ה-2000 ואת הסכום החודשי, בעד ההשמה והטיפול השוטף וגם מאז שעברו התקנות באוקטובר, נכנסו לתוקף, יותר נכון באוקטובר, הם רשאים לגבות, גם כסף מהעובדים לפי הסכום שנקבע בתקנות.

אז חלק מהתפקידים של הלשכה הפרטית זה כל הנושא הזה של תיווך בעובדים, כמובן איתור המעסיקים, ביצוע ביקורי בית טרום-השמה אצל המטופל הסיעודי כדי לעמוד, בעצם, על המצב שלו, כדי לעשות את ההתאמות הנדרשות, בהתאמה של המטפל הסיעודי שיהיה מצ'ינג הכי טוב, הכי אפשרי, עוד פעם, זה בני אדם, לעיתים זה יכול להתאים בצורה מסוימת ואז יש פערים שמתגלעים, תוך כדי תהליך העסקה, אבל בגדול התפקיד של הלשכה היא לעשות את המצ'ינג הזה, בצורה הכי נכונה שתתאים לצרכים של המטופל הסיעודי, חלק יש להם שימוש במנוף, חלק כבדי משקל וחלק עם בעיות כאלו ואחרות וזה עולם תוכן מקצועי שלם ומלא וזה לא דומה לענף החקלאות למשל שאנחנו יכולים להגיד שאנחנו רוצים לקבל אותם, בין היתר, כן, כי יש עוד כללים, אבל בין היתר מאזורים חקלאיים למשל, פה יש מצ'ינג ממש של התאמה אחד על אחד של העובד הזר, לצרכים של המטופל הסיעודי, כי אין לעובדים הזרים זכות קנויה להגיע לכאן, אלא באמת לטפל במטופלים האלה שכל כך צריכים את העובדים האלו. לעיתים מתגלות מחלוקות, תוך כדי תהליך העסקה, אני מניחה שהלשכות יגידו את העבודה המקצועית שהם עושים, באמצעות העובדים הסוציאליים, גם בתהליך טרום השמה שמגיעים לבתים, אחר כך בהזמנה של העובד עבור צרכי המטופל, בהתאמה, אחר כך יש את הביקור הנוסף שהוא חודש אחרי ההשמה, שהם צריכים להגיע לבית, לראות שזה עובד בסך הכול, לראות אם יש פערים - - -

ברשותך, אני מבקש שתתארי לי בשני אופנים את תהליך התאמת העובד הזר למטופל ואם יש איזשהו אפיון שונה, בין עובד שמגיע מארץ המוצא שלו, לבין זה שכבר נמצא בארץ, אני אשמח שאת כבר נמצאת פה, אז תרחיבי, כי זו הייתה הבקשה הבאה שלי שהתכוונתי לבקש ממך.

בסדר גמור, קודם כל, כמובן שיש מאגר הוא לא גדול, אבל יש מאגר קיים בארץ וככול שיש מאגר קיים בארץ ומטופל סיעודי שמוציא היתר, הוא יכול לעשות את זה באופן עצמאי ויכול לעשות את זה באמצעות הלשכה, צריך לפנות ללשכה הפרטית, הלשכה הפרטית צריכה לראות, אם יש מהמאגר הקיים בארץ, יש יתרונות, יש חסרונות, להזמין מחו"ל, או להזמין מהארץ ולכן הלשכה הפרטית אמורה, קודם כל, לראות אם יש מענה מתוך הארץ ולהציע לו את אותו עובד, כמובן בהתאמה לצרכים שלו והלשכה אמורה למלא דוח, העובד הסוציאלי של הלשכה, אמור למלא דוח טרום-השמה, בדוח טרום-השמה, הוא רושם את כל המאפיינים, את כל הדרישות, הוא רושם, למה דווקא עובד, את כל המאפיינים של הצרכים של המטופל, הכול כמובן מוסדר בנוהל עבודה - - -

אבל לא של המטפל, במאגר הזה - - -

לא, הצורך הוא צורך של המטופל, כי הוא צריך לרשום איזה נכויות יש למטופל ומה הגובה שלו ומה המשקל שלו והאם הוא חי בבית, יש דוח טרום-השמה, אני יכולה להציג אותו - - -

אבל אני שואל, למה אין את אותו דוח, באותו מאגר שמפרט באמת, את הניסיון התעסוקתי של העובד, את פרק הזמן שהוא נמצא בארץ, כמה עובדים הוא כבר עבר, מה הסיבה שהוא עזב, אם הוא עזב, עוד כמה זמן יש לו ויזה, לדעת שיהיה עליו תיק עבודה נרחב יותר, לפחות, לפחות, לפחות, כמו זה שמגיע אליו מהמטופל הפוטנציאלי?

הבנתי, אז ככה, אז אני אגיד, כל עובד זר חדש, לפני שהוא מגיע למדינת ישראל אז כמובן יש את התהליך ההזמנה שלו, בין אם זה באמצעות הבילטרלי ובין אם לא ותהליך ההזמנה שלו כשהוא לא בבילטרלי, הלשכה הפרטית צריכה לצרף, כמובן, את תעודת ההכשרה שלו, את כל המסמכים שנדרשים - - -

והריאיון המוקלט?

לא, הריאיון המוקלט זה בתהליך הבילטרלי, שלא בתהליך הבילטרלי, הלשכה הפרטית צריכה לעשות את הביו-דטה של העובד שהיא מזמינה, עם כל הפרטים הנדרשים, להעביר את זה אלינו כשהיא מזמינה את העובד, כולל צילומים של תעודות ההכשרה שלו, צריך להגיד שהעובדים האלה שלא בבילטרלי, מגיעים לקונסוליה, בסדר? יש מרכז בקונסוליה, הלשכה הפרטית אמורה, כשהיא הזרוע שלהם בחו"ל, אמורה לפנות לקונסוליה, הקונסוליה אמורה להזמין את העובד, אחרי שהיא מציגה את כל המסמכים, ממש האותנטיים, לא הצילומים שהם שלחו לנו, הקונסול אמור לעבור על כל המסמכים, לראות, כמובן, שיש בדיקות רפואיות, לראות שיש היעדר רישום פלילי, לראות שיש תעודת הכשרה, מעת לעת, הם גם מראיינים את העובדים ובודקים, יש הצהרות שהעובדים צריכים לחתום, יש זכותון שעובד צריך לקבל, סך הכול התפקיד של הקונסוליה זה לוודא את הדברים האלו ולשמש בעצם, הזרוע הארוכה שלנו בחו"ל, בבדיקות שהם צריכים לעשות לעובדים הזרים, טרם שהם מגיעים למדינת ישראל.

אבל התהליך הזה, לא כולל איזושהי מערכת בקרה, סביב אותם מרכזים שמסמכים אותם ושדרכם הם לומדים.

הקונסוליה במדינות המוצא אז היא עומדת בקשר ישיר איתנו, היא בודקת, אני לא, פעמים מסוימת, בסדר? הייתי שמחה שמשרד החוץ יהיה פה ויתייחס, אבל פעמים מסוימות, בוא נגיד ששמעתי מלא מעט קונסולים שהם הגיעו לאותם מקומות שיש בהם במרכזי ההכשרה מהם הם מקבלים תעודות, התרשמו מהמקומות, מהמצאות העובדים, או לא מהימצאות העובדים - - -

אני עורכת דין שריי גבאי נוריאל, אני יועצת משפטית של אגף הסיעוד, אז אנחנו כן, הדרישה שלנו, גם לפי נוהל היא שיהיה מדובר על הכשרות על ידי מוסד מוכר, על ידי הממשלה, זאת אומרת, זה לא יכול להיות סתם מוסד פרטי שאנחנו לא מכירים אותו, או משהו כזה, זה חייב להיות מוסד מאושר על ידי אותה ממשלה שממנה מגיע העובד הזר, אז בקונסוליה בין היתר, נבדק גם העניין הזה שהתעודה מאומתת ומאושרת על ידי הממשלה.

כן, תעודה מאומתת זה בסדר, אבל - - -

על ידי מוסד מוכר על ידי הממשלה.

אנחנו מבינים שהרבה פעמים מדובר בארץ מוצא שמושגי היסוד שלהם, מותאמים יותר לעולם השלישי, אנחנו מבינים שאם זה לא על פי הפרמטרים שאנחנו מורגלים אליהם ומצפים אליהם, אין באמת בקרה של אמת, כי הם יגיעו עם תעודה באמת רשמית, באמת אותו מוסד הוא מוכר על ידי אותה ממשלה, רק שהם לא בתנאים הבסיסיים שאנחנו דורשים ומצפים שאיתם יגיעו המטפלים לזכאינו.

אז אני אגיד ככה, שני דברים, א', לפי נוהל לשכות שלנו, אנחנו באמת מביאים ממדינות שאנחנו יודעים שיש לנו איתם ניסיון, שההכשרה שם היא תקינה, זה דברים שנבדקו כבר, לצורך העניין, שמגיעים ממדינה שלא מוכרת, שההכשרה שם לא מוכרת לנו ואנחנו לא יודעים לומר שתעודות ההכשרה מאותם מוסדות שאושרו על ידי הממשלה הם מספיק איכותיות, אנחנו לא נאשר, אנחנו מסרבים. על זה אני אומר, שבהחלט, זה השינוי שמביאים איתם ההסכמים הבילטרליים, שההכשרות כבר הרבה יותר מפוקחות, הן מונחות על ידינו, בהחלט יש פער מסוים. אנחנו גם דיי סומכים על הלשכות הפרטיות שהן מה שנקרא, כרגע בהבאות הפרטיות, מבצעות עבודתם נאמנה ובודקים גם את העובד, יש להם היום יכולת בהבאה פרטית, לתשאל את העובד, לבדוק את ההכשרה שלו, אז אנחנו דיי סומכים על זה.

למי יש?

לאותן לשכות פרטיות.

להם יש יותר מסרטון, הם מקבלים מעבר לסרטון, כי הם כמו הלקוחות, מקבלים סרטון, איך הם בוחנים? הם לא מדברים עם המטפל עצמו.

היו לשכות שטענו ואני נוטה להאמין להם שהם טסים לשם לראות את העובדים, ככה תיארו לי חלק מהלשכות, אבל בהחלט, באופן הבאה הפרטי, יש להם אפשרות הרבה יותר טובה לשוחח עם העובד, לשאול את השאלות שזה מחליף למעשה, את התהליך המבוקר עם ההכשרות שקורה היום במסגרת ההסכמים הבילטרליים.

רק שנייה, באמת, בפועל היום, לעובדים הזרים, יש - - -

אמנם את לא ברשות דיבור, אבל לכל הפחות, תציגי את עצמך.

אז נעים מאוד, אני עינת קולמן, עובדת סוציאלית, אני מובילה את האבק של המשפחות, נכים וקשישים, בנטישות והסחיטות של העובדים הזרים בסיעוד, אני עם רמי ועדי חלק מהקבוצה. עשינו הפגנה ב-18 בנובמבר, בנושא הזה ואנחנו הרבה פעמים בנושא. תראה, בפועל היום, באמת מה שהעלית זה, לעובדים הזרים יש המון מידע, כי הם מעבירים על כל מטופל, בקבוצות הווטסאפ, אם זה הודים אז בקבוצה של ההודים ואם זה פיליפינים, בקבוצה של פיליפינים, יש תמונות, יש מידע, לנו באמת, אין שום מידע, אנחנו צריכים איזשהו אתר, גם אם כשהם מגיעים לארץ, שבו ייכתב, מה הסיבה שהוא סיים את העבודה, כי באמת, אנחנו מקבלים אנשים שבסוף נוטשים, כלומר ההשמה, לא התבצעה טוב, כי אם היינו יודעים מראש שהוא שותה אלכוהול, אם היינו יודעים מראש שהוא נטש, כי הוא ביקש יותר כסף, אם היינו מבינים - - -

אני רוצה רגע, אני שואל אותך, חלק ממה שאת מדברת, אני מציג פה לאורך כל הדרך ואני באמת מבקש למצוא איזשהו מנגנון שאנחנו נבקר גם את תהליכי ההכשרה ונתעד אותם, באותם מרכזים שבהם הם מוכשרים, אבל אני שואל אותך, מי יכול לבדוק אם אותו עובד שמגיע הוא נוהג לשתות אלכוהול באופן לא מידתי.

אז אוקי, שהם באים בחו"ל זה באמת בעיה, אבל שהם נמצאים בארץ, יש מידע שהפקידים יודעים ואפשר לעשות אתר - - -

זה כבר נוגע לאותו תיק שאני מבקש לבנות לאותו עובד שנמצא במאגר, זה בסדר, זה חלק מאותו פסיפס שאני מבקש שאנחנו נדע באמת, להכיר את אותו עובד - - -

כולם נותנים, בסוף אלה שבאמת עושים את העבודה, כאילו, אנחנו לא מתפרצים, מנסים להתמודד, אני חושב שיש המון שכל במה שאנחנו עושים - - -

תציג את עצמך בבקשה.

לי קוראים יריב ואני יושב ראש עמותת אחי עוז, עמותת אחי עוז זו עמותה שמאגדת, סדר גודל של חמישים וכמה לשכות פרטיות בסיעוד, מתוך 91, אני עצמי בעלים של לשכה פרטית שנקראת, לא משנה, נמצא, או עובד בתחום, קרוב ל-23 שנים. חשוב לי להביא לשולחן ופה לידיעת, גם המטופלים, שיטת ההתאמה של עובד זר היא לא שיטה מתמטית, לא אחד ועוד אחד זה שתיים - - -

אין דבר כזה, אין אפיון כזה בכלל היום - - -

יש גם אינטרסים של התאגידים.

שנייה, שניונת, תקשיבו, בואו תקשיבו, הסדר אצלי הוא כזה, כל מי שנמצא ברשות דיבור, יבטא את כל אשר על ליבו, לכל מי שיש השגות, יועיל לרשום אותם על דף, כמו שחבריי עושים את זה, אחרי כן, יקבל רשות דיבור ויחלוק ויבקש להציג ולאמת, מול עובדות ונתונים ידועים, אבל אף אחד לא קוטע את השני ברשות דיבור.

תודה, שיטת ההתאמה של עובד זר בלשכות הפרטיות, בנויה על כמה פרמטרים, קודם כל זה תשאול ראשוני, פנייה ראשונית של מעסיק שפונה אלינו ואני יכול להגיד שלכל לשכה ולא משנה מה האזור הגאוגרפי ומה גודלה של הלשכה, יש עשרות פניות ביום, פניות חדשות, אני לא מדבר על פניות שחוזרות על עצמן, התשאול נעשה טלפוני, נעשה על סמך מסמכים רפואיים, ביקור של נציג לשכה בבית המטופל, עובד סוציאלי שמגיע, כאשר מחליטים, כן לגבש את העניין, לכלל השמה וכל זה אנחנו עושים מול המטופלים ובני המשפחות שלהם, זאת אומרת, בחלק מהמקרים, אנחנו מקבלים גיבוי מהמטופלים - - -

זה החלק הראשון של אפיון המטופל, המעסיק, בואו, אנחנו אחרי זה.

רגע, רגע, שנייה, אני מיד מגיע לשלב השני. לאחר שהחלטנו שאנחנו הולכים על השמה, כי לא לכל אחד מתאימה השמה של עובד זר, יש כאלה שרוצים ללא מגורים, יש כאלה שאין להם את התקציב, אנחנו כלשכה אמורים לבוא ולשקף למטופל, או לבני המשפחה, מה כרוך בהעסקת עובד זר, הרבה אנשים כאבכת חרב, נופל להם ביום מן הימים, דגל שחור, או דגל אדום מול עיניהם ואחד מבני המשפחה רואה את עצמו מברר על סיעודי, לא יודעים מה לפני ומה אחרי, אנחנו אמורים להדריך ולהכווין ואם אנחנו רואים שאין סיכוי להעסקה בגלל קושי כלכלי, אנחנו באים ומציפים את זה, לא רוצים להכניס אדם שגם כך בצרה, לצרה גדולה יותר. ברגע שהוחלט על השמה של עובד זר, מול הלשכה והמטופל, יש שתי אפשריות, אחת, אופציה של השמה מקומית, מה שרוב הלשכות עושות, אני יכול להעיד על עצמי, 75 אחוז מהעשייה שלי זה השמות מקומיות ו-או הבאה של עובד מחו"ל. לכל השמה יש - - -

עצור פה בבקשה, ברשותך, אבל תזכור איפה שעצרת, כי מאוד חשוב לי להמשיך.

כתוב לי, זה בסדר.

יופי, נפלא, 75 אחוז מאלה שאתה משלח ומקשר בינם לבין המטופלים הם המלאי הקיים.

בהחלט.

כמה מהם מהמאגר שכבר עבד אצלך?

אני יכול להעיד, רק על עצמי לספר ידעתי, הלשכה שלי היא סדר גודל של 2,000 מטופלים, באופן קבוע, אני עומד על סדר גודל של אחוז וחצי מובטלים, סדר גודל של 30 מובטלים, כאשר 50 אחוז מתוכם, הם כבר בתהליך שאני מוצא להם עבודה אחרת, חלקם מנותקי קשר, משהו שאין לי מה לעשות אתו, סגרו את הטלפון, הלכו לעבוד בעבודות ניקיון, סיימו עבודה ועכשיו מישהו סדר להם - - -

סיימו, או נטשו?

נטשו, נעלמו, לא, אי אפשר להשיג אותם, לא אני וכמובן גם לא האכיפה של רשות ההגירה וכל השאר - - -

אין אכיפה יש רק חוקים ש-

זאת אומרת מתוך 30 עובדים שיש לי כרגע במאגר שצפים והם בין עבודות, בין 15-20 הם ברי השמה.

לא, לא, זאת לא השאלה שלי, אני שואל, מבין ה-30 הפוטנציאלים שלך, לציוות, כמה מהם הם מהמאגר הקיים שלך? זאת אומרת שהם נפלטו, או סיימו עבודה מקרב מטופליך, לקוחותיך וכמה מהם הם מהמאגר הכולל שיכול להיות - - -

לא, 30 הם רק שלי.

רק שלך.

רק שלי, המאגר הכללי שמפרסמת יומיום רשות ההגירה והאוכלוסין, יש סדר גודל של 1,100-1,200 ומתוך זה, חלקם פריפריה, חלקם צפון, חלקם דרום, חלקם נשים, חלקם אוזבקיים, חלקם הודים, חלקם פיליפינים, זאת אומרת, נעשה את הפילוח ונראה - - -

תאפיין לי בבקשה באחוזים, את ה-30 שנמצאים, מה שנקרא, על המדף, אצלך בלשכה, תאפיין לי כמה מהם פנויים לעבור למטופל חדש, כי הם סיימו העסקה?

עקב פטירה, או מעבר לבית אבות?

כן וכמה מהם פוטרו? אז שנייה, בוא ניקח קודם את החלק הזה, כמה אחוז?

חמישים אחוז.

יופי, נשארנו עם 15.

בחג הפסח, היה לנו מכה לצערי, של פטירות, עצומה.

אנחנו עכשיו עם 15.

כן.

כמה מה-15 פוטרו וכמה עזבו ואם יש לך איזשהו רישום ודיווח שאתה מעביר הלאה, לגבי האפיון שלהם?

אוקי, אז אני יכול להגיד - - -

זאת שאלה ראשונה לעניין.

אוקי, אני כאחד שמעורב מאוד בחיי היומיום בלשכה שלי, אני חי בלשכה, בלשכה אני נמצא יותר מאשר בבית, מתוך ה-30 בממוצע, אמרנו 15 זה כאלה שאני כרגע דן, או עסוק בהשמה שלהם, ה-15 הנותרים, חמישה מהם מנותקי קשר, אני אומר זה מספר אמיתי ועוד חמישה וחמישה שאני יכול לחלק שהתפטרו וחמישה שפוטרו.

יופי, אני אומר שמי שהתפטר, אנחנו לא יכולים לחשוד בו בפעם הראשונה, אבל אנחנו רוצים לדעת לנסות לאפיין מה דפוס ההתנהגות שלו, לדעת אם זה חוזר על עצמו, האם הטענה פה חוזרת גם שם ותחזור גם שם, אם הוא פוטר, למה הוא פוטר, האם אתה מנהל איזשהו מעקב ודיווח לרשות? האם אתה יוזם בעצמך הזמנה של קיצור השהות שלו פה והחזרתו באופן יזום לארץ מוצאו? אני מבקש לדעת את הנתונים האלה.

בהחלט, אצלי עוד פעם, רק על עצמי לספר ידעתי, אצלי יש בתוכנה שאני עובד איתה, דבר שנקרא, קשרי לקוחות, כל אירוע שקורה מול המטופל, או מהמטפל, מתועד אצלי במחשב, זאת אומרת תיכנס אצלי ללקוח איקס, ווי, זד, עובד עזב, כתוב לי גם למה הוא עזב, אם לדוגמא העובד שם מכתב התפטרות, המכתב הזה סרוק אצלי במערכת, אם העובד הזה בוטל, אז המכתב הזה, מצד המשפחה, סרוק אצלי במערכת, אז כן, יש אצלי מעקב, מה הסיבות, או להתפטרות, או לפיטורין. יש לי לדוגמא מעסיקים שאני לא חושב שהם ראויים להעסיק עובד זר, למה? הם מלינים את השכר של העובד, מתעללים בו, לא נותנים לו מספיק מזון, יש גם כאלה, אז אנחנו מעבירים דיווחים, זה נקרא דיווח - - -

אני שואל, האם את אותו דיווח, אתה מעביר גם לגבי עובד שאתה חושד בו ששילוח שלו לבית חדש, מסכן, או מאמלל את המטופלים ואת בני משפחותיהם?

חד משמעית כן ואני אתן דוגמא - - -

לכן אני שואל אותך, בחמש שנים האחרונות, בכמה מקרים מצאת את עצמך שקיצרת שיהות של מטפל והוא הוחזר לארצו באופן יזום מצדך?

לי אין את הזכות לעשות את זה, רק לשריי וחברה מ- - -

אבל כדי שזה ייקרה הוא צריך לדווח לכם ואז העובד הזה נגרע מה- - -

קודם כל, הלשכה הפרטית חייבת לדווח על כל השמה, על כל פיטורין, על כל התפטרות, גם על פטירת מעסיק, היא חייבת לדווח על כל תנועה של עובד, זה רשום במערכות, אנחנו מקבלים את הדיווחים מהם, הם דיגיטליים זה לא שהוא מתקשר ומודיע לנו על כל עובד. יש לנו נתונים גם על התפטרות, גם על פיטורין וכמובן גם נטישות. צריך לשים לב שיש גם תקנות הכניסה לישראל על ההגבלה שיש שם לגבי המעברים בין מטופלים סיעודיים בענף הסיעוד, יש את הנושא הזה שהוא לדעתי זה חלק אולי מהבעיות, כי כשעובד מפסיק עבודתו אז הם צריכים לדווח וכמובן, זה נרשם, אבל באמצעי בקרה יש שם בדיקת נסיבות סיום העסקתו של העובד הזר וכתוב שם, אם הוא הפסיק העובד הזר את עבודתו אצל שלושה מטופלים לפחות בתוך שנתיים ועלה חשש לניצול לרעה של הרישיון אז אנחנו צריכים לפעול לבירור הנושא, אלא שכשמתסכלים על הפסיק את עבודתו אז מצד אחד זה לא כולל פטירה וזה לגיטימי וזה בסדר, זה לא כולל מעבר לבית אבות וזה גם לגיטימי וזה בסדר.

לכן ביקשתי לפצל את זה.

וזה לא כולל מחמת פיטורין, זאת אומרת אם העובד התפטר אז הוא לא בתקנות האלה של המעברים של השלושה –

הוא עושה הכול כדי שיפטרו אותו.

הערה, בסדר, קודם כל ההערות שלך, אני חושבת שהם ממש חשובות, אבל בסוף, המצב הזה שבו אנשים לא ראויים ממשיכים להיות מועסקים הוא תולדה ישירה של חוסר היצע.

אני לא מקבל את זה.

אני לא אומרת שגם בעולם מושלם שיש היצע גדול, לא יכולות לקרות - - -

אבל כרגע הוא אמר שרוב ההשמות הן ממאגר הקיים בארץ, אז זה לא עולה בקנה אחד, לא עם מחסור ולא עם - - -

בסדר, אבל המאגר הקיים בארץ, אבל כשאת צריכה באופן דחוף - - -

זה עדיין לא אומר שאין מחסור.

את תיקחי מישהו גרוע, כי בארץ והוא זמין לך עכשיו וזה מה שקורה, אם היה לך באמת - - -

מה זה מישהו גרוע? מישהו גרוע ש- באיזה אופן הוא גרוע?

יש לי אינסוף שיחות עם תאגידים וחברות, אני אומרת לך שביודעין מכניסים אנשים לא ראויים לבתים, כי אין חלופה.

רגע, אני רוצה להגיד משהו, שנייה, שאל פה כבוד היו"ר - - -

זה המצב.

איך אנחנו בונים תיק עובד זר, איך המטופל נחשף לאותו תיק, אז אני רוצה לומר משהו, קודם כל החלק הארי מהתיק של העובד הזר, כלומר שאנחנו יודעים, אם היה אירועים חריגים, זה באמת תולדה של דיווחים, כי באמת, רשות האוכלוסין וזה הובהר פה מעל לכל במה שרשות האוכלוסין ולא בכדי, האצילה במירכאות את האחריות הזו של הדיווחים ובדיקת אירועים חריגים, כי באמת אין לנו אפשרות, אנחנו לא הגורמים המקצועיים, לאותם לשכות, אז באמת, אנחנו ניזונים ממה שהלשכות מעבירים לנו, זה רלוונטי לסיומי העסקה שגרתיים, אני יודעת שעובד זר נטש, או התפטר, או המעסיק שלו נפטר, אני יודעת את זה מהלשכות הפרטיות, במיידי אני מזינה את זה אצלי וזה משפיע, זה גלגל שלם ותיכף אני - - -

רגע, חשוב לי להגיד משהו, סליחה, סליחה, אין סרט שמישהו עשה עבודה גרועה וגורש מהארץ, נדיר, בסדר? נדיר.

אבל לשם אני מגיע, מירב, אבל לשם אני מגיע.

לא יודעת מה מספרים - - -

אבל בדיוק לשם אני מגיע, לכן אני מנסה לאפיין, אני ביקשתי לחלק מה-100 אחוז מהמאגר הפנוי, כמה בלתי תלוי? כלומר, מטופל נפטר, מטופל עבר לבית אבות, מטופל החלים, בסדר? החלים, נשארנו עם 50 אחוז, אני מבקש לדעת, מאותם אלה שהם לא מנותקי קשר, שתיכף אנחנו נצרך להתמודד עם זה, לדעת מדובר ב-75 אחוז מה-50 אחוז שהם לא מהסרייה הראשונה, זאת אומרת, לא נפטר המעסיק ולא עבר לבית אבות ולא החלים, הם מדווחים לרשות, אני מבין שלא מדובר באחד-שניים, כולנו יודעים את זה, לפיך אני מבקש לדעת, מצרפית, כמה עובדים ביוזמה שלכם, בעקבות הדיווחים של אותם לשכות, פשוט, גורשו מהארץ, כמה?

רגע, רגע, יש לי את הנתון, שנייה אחת, קודם כל אנחנו פרסמנו בפברואר 23 וגם מפרסמים באתר פייסבוק של הרשות, אגב, אני אגיד שקיבלתי ביקורת שחושבים שהמדיניות שלנו מחמירה מידי, אבל בסדר, נשים את זה בצד, אנחנו - - -

אנחנו נגן עליכם.

כל מקרה לגופו ואנחנו בהחלט, אני אומרת ואמרתי את זה, גם בפגישה אחרת שאנחנו מאמינים באפס סובלנות כלפי עובדים זרים שנהגו, בטח באלימות, שיש להם אי כשירות לטפל במטופלים הסיעודיים והתמודדנו לא מעט, כולל עתירה שהייתה עכשיו על מישהו שאנחנו לא אישרנו, ביטלנו את הרישיון שלו ולא אישרנו את העסקתו והמשפחה עתרה, למרות תיק שקיים במשטרה על אלימות ועתרה כדי שאנחנו נשבץ אותו אצל המטופל הסיעודי, אז גם זה יש, אבל אנחנו פרסמנו בפברואר 23 ודיברנו על שימועים שעשינו בשנה האחרונה, נערכו מעל 150 שימועים לעובדים זרים, לגביהם עלה החשד, לפיו הפרו את נהלי הרשות וניצלו לרעה את רישיון השהייה והעבודה שניתן להם, בין היתר, בעניינם נתנו הודעה מוקדמת כנדרש - - -

בסיעוד?

אך ורק בסיעוד, אי רישום להעסקה חוקית, עובדים שהפסיקו את עבודתם, עובדים שעברו בין שלושה מעסיקים, בתוך פחות משנתיים, בחוסר ניסיון כנה ואמיתי, להתמיד בעבודתם אצל מטופלים סיעודיים, כתבנו את זה, 13 עובדים זרים, שללנו את הרישיונות שלהם, שלחנו 130 אזהרות חמורות, אנחנו כתבנו - - -

לא, אני מבקש, בלי קריאות ביניים, פעם בורח, ניחא, חברי כנסת מותר להם.

נתנו גם שם דוגמאות, יש לי את המסמך, הפצנו אותו.

זה מופיע באתר?

אם היא אומרת לך את זה וכנראה שזה גם מופיע באתר, היא אף פעם לא תמסור לנו נתון שגוי.

האנשים האלה גורשו? 150 איש גורשו?

לא, 13.

זה רק שימוע, כלום, רק דיבורים, לא מעשים.

מה זה דיבורים, לא מעשים? לא הבנתי.

העובדת הזרה שלי שהביא לי תאגיד, אחרי חודש עזבה אז הגשתי תלונה, גם על התאגיד שלא תרם ולא עזר ורק יום למחרת שהיא עזבה את אמא שלי, חולת אלצהיימר, מנהלת בית ספר, היא עזבה יום למחרת, הייתה אצל גברת ויקטוריה, כבר יום למחרת, הגשתי תלונה לרשות ההגירה והאוכלוסין והלחצתי אותם שייקראו לה לשימוע ומה בסוף? אני שואלת, אוקי, אז מה היה תוצאת השימוע? אז אומרים - -

זאת הגנת הפרטיות.

בדיוק, אנחנו לא מספרים לך, ביום למחרת היא הייתה אצל מישהי אחרת, אחרי שהיא עזבה.

הם לא עונים לפניות, אתם לא עונים, אני פניתי פעמיים אליכם - - -

חוק צנעת הפרט והגנת הפרטיות נעצר בחשיפה של נתונים חסויים, אבל אם התלונה נמצאה צודקת והחלטתם שנכון יהיה לקצר את השהות שלו כאן ולשלוח אותו, זכותם הלגיטימית לדעת.

קודם כל, זה לא מדויק - - -

לא רק לדעת, לקבל דיווח גם.

אין מענים, אני הגשתי פעמיים.

זה לא מדויק, משום שברמה, צריך להבין, אנחנו לא עוסקים כאן בדין פלילי, אנחנו עוסקים בדין מנהלי ולכן, בכל הקשור לחוק הגנת הפרטיות, אנחנו מחויבים להוראות שהן הרבה יותר, מה שנקרא, דרקוניות, אבל זה לא אומר, רגע - - -

ההוראות אומרות שאם התלונה נמצאה לא צודקת והחלטתם לשבץ אותו ברעננה, אתם לא צריכים לספר לאותה משפחה שהגישה תלונה ושטענה לנטישה שהוא נמצא ברעננה ברחוב כהן.

אני גיליתי את זה שהיא אצל גברת ויקטוריה לבד.

שנייה, זה באמת גובל בעניין של צנעת הפרט ושמירה על פרטיות, אבל אם התלונה נמצאה צודקת, זכותו הלגיטימית לקבל על כך דיווח באופן יזום מצידכם, אבל אני חוזר עדיין למספרים, אתם אומרים גברתי שמתוך 150בירורים ושימועים שקיימתם, ביוזמה שלכם, בעקבות אותם עדכונים שאתם מקבלים מהלשכות, בקצה 13 הועזבו, ביטלתם את הרישיון והעליתם אותם על מטוס.

רגע, קודם כל זה על 22 ואני רוצה להגיד שהשנה, שנייה, חשוב לי לדייק את הנתונים, השנה היו הרבה יותר, זה לא נתונים מעודכנים, אבל אני רוצה לומר עוד משהו. יש הרבה עובדים זרים כיום, בזמן הזה שנמצאים בחסימה, מדוע הם נמצאים בחסימה? זאת אומרת אנחנו לא מאשרים לשים אותם אצל אף מטופל, למשל, נפתחה נגדם תלונה במשטרה על משהו פלילי, המשטרה אומרת לי, את לא מרחיקה, עד אשר אני אברר את התלונה, אז כרגע הם חסומים - - -

המשטרה לא אומרת שאת לא מרחיקה, בואו נדייק.

קודם כל, אני מבינה, בביצוע שאתה צריך לגרש מישהו זה כמובן כרוך בבירוקרטיה ומשפטיזציה וזה, זה תמיד ככה, אם היה לך היצע, השוק היה עושה את שלו, כי אני הייתי מביאה לאמא שלי את ההכי טוב, הייתי מראיינת אותם והולכת למעסיקים קודמים ומבקשת המלצות, כשאין לך חלופה אז אתה לוקח את מה שיש אז אני לא אומרת שמה שאתה אומר לא חשוב, זה חשוב, וכל מה שאתם עושים זה חשוב, אבל אי אפשר - - -

זה לא מדויק, כי ברגע שאנחנו מקבלים פנייה, עד שאנחנו לא מבררים, אנחנו לא מאשרים שיבוץ, לשכות פרטיות, נכון, או לא נכון? אנחנו מאשרים לכם שיבוץ, עד אשר אנחנו בודקים, ברגע שיש פנייה, אנחנו בודקים אותה, אי אפשר שבנאדם - - -

כשאין חלופות, אנשים מכניסים לביתם גם אנשים לא ראויים, כי אין להם ברירה, זו המציאות שבה הם חיים ואנחנו צריכים לעשות הכול ולכן - - -

יש פה איזה דיסוננס, לא, לא, יש פה אי הבנה, את מדברת על מי שלא דווח לגביו, היא מדברת על מי שדווח לגביו, עצרו.

אי אפשר להכניס הביתה את מי שרוצים, בלי שנבדק, בלי שהלשכה הפרטית הייתה שם, בלי שהלשכה הפרטית בדקה מולנו, אם אפשר לצוות את העובד, אז לוקחים כל אחד.

חבר'ה, זה קצת דו שיח של חירשים. אדוני, אני ממש מתנצל אדוני, אני מבין שאתה רוצה, בבקשה.

יש פער בין הדיווח והדיווחים לבין הלשכות הפרטיות, באמיתי, במציאות של עובדים זרים שמסתובבים חופשי, עוברים מיד ליד ואין דיווח בכלל.

אוקי, אומר אדוני - - -

אבל אפשר בבקשה שרק ענבל תשיב על מה קורה עם הקמת אותו תאגיד שאמור לספק עובדים זמינים, באופן זמני? כי מה קורה עם אותו רעיון של הקמת תאגיד שככה אם מישהו נתקע, לפחות יש לו פתרון.

ההגדרה לא נכונה של הקמת תאגיד.

איך שתרצו, הקמת עמותה, הקמת חברה, הקמת גוף ממשלתי, לא אכפת לי מי הבעלים של זה ובלבד שיהיו עובדים זרים זמינים, למקרה חירום, מה קורה עם זה, מה הסטטוס של זה?

התייחסתי, אמרתי שאנחנו בוחנים את הנושא, יחד עם משרדי הממשלה, יהיה רלוונטי, אם את מכירה שהיה ניסיון שלנו לקדם הצעת מחליטים –

וזה נתקע.

וזה נתקע ולא אצלנו, אבל בסדר, אנחנו נמשיך.

יש לזה משמעויות תקציביות.

תקציבית?

גם וגם משפטיות, מבחינת דיני עבודה - - -

תעדכני אותי בבקשה, היכן זה נתקע? ומי יכול לעזור לנו להניע את התהליך?

בסדר, נתייחס בכתב, אם אתם רוצים.

א', אני לא כל כך מבינה, למה זה חייב להיות תקציבי, זה גם יכולה להיות חברה פרטית, פשוט לאשר את זה חוקי.

היה שיח בין משרדי הממשלה הרלוונטיים, גם אתם בכובע הקודם שלך כשרה היית שותפה.

המשפחה שמזמינה עובד, משלמת לו כך וכך - - -

כן, אבל מירב, אבל אז זה יעלה הון למשפחה, בסוף זה יעלה הון למשפחה, יש לזה משמעויות כלכליות, צריך להבין, אדירות, אם המדינה, לא תתקצב את זה, בדרך כזו, או אחרת, זה ייפול על המשפחה.

למה? למה?

כמה כסף זה?

אולי פשוט שתעשו שכר אחיד, יהיה שכר אחיד ולא יעלה ואז לא יהיה לחץ.

בדיוק, בדיוק, למה? למה זה אמור לעלות עוד כסף? פה אנחנו מתחילים את תהליך הסחטנות - -

לא, לא.

ממש כן, למה את אומר לי לא? פה אנחנו מתחילים את תהליך הסחטנות.

סליחה, ברשותכם, אני עדי, אני פעילה בארגון של המאבק נגד נטישת עובדים זרים וקומבינות ואני אמא לילד סיעודי. קודם כל, משתמשים פה הרבה במילה סיעודי, לא כל מי שיושב פה בחדר ומעסיק עובדים זרים הוא מוגדר כסיעודי, הוא סיעודי, אנחנו לא מוגדרים כסיעודיים וזה חלק מבעיה נוספת שזה בטיפול אחר. יש פה כל כך הרבה פער, בין הרצוי לבין המצוי, אתם מדברים פה וסטטיסטיקות ומספרים וזה נהדר והחברות השמה עושות בדיקות ועושות התאמות והיא יודעת, עד הרגע שהם עוברים בדלת וחותמים על חוזה ואז הם רואים מה קורה בחוץ,”now very very hard, I wont another 500 shekel every month, don’t won’t? I go, I go והם הולכים, זה מבחינתנו נטישה, מבחינת כולם זה התפטרות, אוקי? כי לא מקובל עליה השכר שנסגר איתה בהתחלה, פה מתחילה הסחטנות.

לחלוטין.

ואז ברגע, דקה, ובאותם אנשים, סליחה, מחילה, אותם אנשים שלא מוגדרים כסיעודיים ומשתמשים בעובדים שהם 188, מה שנקרא, בהגדרה, אנחנו בעצם, לא יכולים להרשות לעצמנו, לעבוד מול חברות השמה, אפילו כמו שיש בביטוח לאומי שעובדים עם דנאל, מתב, להביא אפילו על בסיס יומי, כי אנחנו לא זכאים, אנחנו לא סיעודיים, אנחנו נעזרים בזולת, אנחנו לא סיעודיים, זה חלק מהבעיה.

לא, אני מתנצל, זה לא הדיון כרגע.

נכון, אבל, אתם כל הדיון אומרים נטישה של אדם סיעודי ואם אתם מדברים על נטישה של אדם סיעודי, תתנו זכות שווה לכל הסיעודיים - - -

בואי, גברתי, תקשיבי - - -

כן, אדוני.

אני מבהיר לאורך כל הממשקים שלנו בשיח הזה, כל עזיבה של עובד שהיא עזיבה שלא בצדק, או התפטרות שלא בצדק ולא מוסכמת עם הלשכה שהיא המתווכת באמצע, זה בהגדרה, חייב להיות כנטישה, אוקי? אם לא שונו התנאים, אם לא הייתה הרעה, אם אין פגיעה בכבוד העובד, עובדת והכול נהיר וברור, בדיוק כפי שהוא ידע כשהוא יצא לארץ, כל עזיבה אחרת היא נטישה.

אבל זה בניגוד לחוק, אדוני, כי עובד, בוא, הרי אנחנו עובדים לפי חוקי מדינת ישראל, לעובד יש חוק חופש העיסוק, מה לעשות ורשות ההגירה היא לא מעל החוק וגם חוק הפרטיות.

כן, כן - - -

עובד ויש פה אבסורד, אני לא אומר שלא, עובד שהחליט שהעבודה לא מתאימה לו ועכשיו עלולות להיות לזה סיבות מוצדקות וסיבות לא מוצדקות - - -

לא, בוא נדבר על הלא מוצדקות.

על הלא מוצדקות?

כן.

זה בעיניי המתבונן.

מה זאת אומרת? בוא תסביר לי.

רגע, שנייה, שנייה, אני אסביר, עדיין, בלי קשר אם זה מוצדק, או לא מוצדק, כי את זה אפשר לבדוק גם אחרי, או תוך כדי, מותר לעובד לפי הפז"ם שלו בארץ, להודיע שהוא רוצה לעזוב באופן רשמי, כמו שלמעסיק מותר לפטר את העובד, יום אחרי הגעתו.

תוך מתן הודעה מוקדמת יריב.

ברור.

מה שלא נעשה הרבה פעמים וגם זה נטישה.

והיא מוגברת, היא מוגברת.

אני שואל שאלה, אני שאלתי שאלה, מה הפרמטר של מוצדקת, או לא? אני נותן לך דוגמא - - -

זה לא נכון.

את מסכימה איתי שחוק גובר על תקנות? וחוק הודעה מוקדמת הוא זה שקובע בסופו של דבר.

לא מסכימה איתך וזה נבחן בבית משפט, את מטעה כשאת אומרת את זה.

לא נכון, לא הבנתי את הטענה.

לא משנה, כשיהיה לי זכות דיבור, אני אשמח.

לעצור את זה כאן, בבקשה, מה שמך?

שמי משה רוטמן, אני אבא שקול, אני אב לילד משותק, מונשם, אני מנכ"ל עמותת בית חם לילדי מונשמים ויו"ר ארגון מהל"ב. אני אספר את הצד השני, אחרי שכל הגופים הללו ושיבחו, אני אספר את המציאות העגומה שאנחנו נמצאים בה מ-2002. בוא נתחיל שאז היה משהו כמו 300 דולר דמי העסקה, שהיינו יכולים כולנו לעמוד בזה, היום לא מוכנים לעבוד לפי השכר שנקבע, לפי השכר של המשק, כמו שכל עובד ישראלי, למרות שפה לא עושים מילואים ולא משלמים מיסים, בית המשפט העליון קבע, המדינה לא נתנה לזה שיפוי, גם כעס גדול, אבל בוא נתעסק בעניינים הפשוטים. קודם כל אני הייתי בבית משפט עליון, היה עורך דין דוידוביץ'', ז"ל, חוק הנטישה, דין עובד שנטש, עד שלוש שנים, אני שואל היום את האנשים פה, מה קרה? איפה זה? זה לא תפס כלום אדוני. יתרה מזאת, אנחנו נספר לך על מקרים, שיושב במולדובה בנאדם, אנחנו מדברים איתו, מראיינים אותו, אנגלית שקספרית, כל כך נפעמנו, אנחנו מחפשים דובר אנגלית, אינטליגנט, מגיע מישהו שלא יודע מילה באנגלית, חצי בגובה וכאשתי תפסה אותו שהוא הלך לחפש עבודות אחרות, הוא רק עלה, הוא כבר היה מיודע, הביאה אותו למשטרת ההגירה לשיחה, הביאה אותו למשרדים של ההגירה בחיפה, 'מה נעשה אתו?' היא אמרה, 'תעשו מה שתעשו, תשימו אותו על מטוס, רימו אותנו', לא הוא כבר בארץ, שהוא יישאר, אז זאת הייתה הגישה.

האם מנהל עובדים זרים מכיר את ה-?

לא מכירה, לא את הטענה הזאת, לא מכירה את הסיפור והסמכויות הרחקה הם של מנהל אכיפה וזרים, אנחנו יש לנו סמכות לבטל רישיון .

אין בעיה, אני רק שואל.

מקרה יותר חמור, עובד ש-

מתי זה קרה, אדוני?

קרה לפני כמה שנים.

כמה שנים?

אני לא זוכר, אני עברתי קורונה, אבל הכול אצלה מעודכן, הם יודעים מי נכנס ומי יצא. עובד שהתעלל בבן שני, הבן שלי קוגניטיבית הוא גם מעל הממוצע, הוא באותו יום קיבל את מה שמגיע לו ויצא, דיווחנו עליו, אחרי שנתיים, או שלוש, מסוכנות אחרת, יש לי שלוש היתרים, אומרים לי, אתה יודע, היה לך עובד שעכשיו עזב את הארץ, קוראים לו טוסיטה, אמרנו, מה פתאום, אנחנו הודענו לסוכנות, גם בכתב וגם בעל פה והוא המשיך לעבוד אצל מישהו אחר על ההיתר שלנו - - -

יש הרבה מקרים כאלה, הרבה.

אדוני, לא עשו שום דבר לאותה סוכנות מפוארת, לא עשו שום דבר. עכשיו אני אגיד לך, הנושא של האזורים נכשל לחלוטין, אני גר במקום יוקרתי, אבל זה פריפריה, אני לא גר בתל אביב, אני גר ביוקנעם המושבה, לא רוצים לבוא לעבוד. עכשיו, הם באים, הם רואים את הווילה, הם לא יודעים שכסף לא יהיה שם, מעבר למה שמגיע להם, אז קודם כל, הם מתחילים בזה שהם רוצים יותר מ-2,000 שקל מעל, אוקי? עכשיו - - -

מה זאת אומרת יותר מ-2000 שקל?

מעל המינימום, הם דורשים 6,000-7000.

איזה 6,000? אני משלם היום הרבה יותר, אני משלם יותר, כי אני מנסה לקיים חיים נורמטיביים ואנחנו במצוקה ואתם מדברים על הכשרה - - -

כמה אתה משלם היום?

אני משלם היום עובד זר?

כן.

עולה לי עם כל מה שמגיע לו, 12,000 שקל לחודש.

כמה זמן הוא עובד אצלך?

בקורונה, היה לי עובד של תשע שנים ואחד שהוא היה יחסית שלוש שנים, עכשיו הם חמש שנים, הם רבו, כי לא היה להם מה לעשות, נתנו 86 אלף שקל לזה שהיה תשע שנים, שילחנו אותו לדרכו באהבה וזה שנשאר, עכשיו הוא עומד לעזוב, הוא לפני שבוע עשה מבחן אחרון בשגרירות הבריטית והוא הולך לעבוד בקנדה, כי שמה יש באמת קורסים והכשרות אמיתיות, לא כמו שמה, התעודות שלהם זה כמו שהם באים עם רישיון נהיגה, הם לא יודעים שום דבר, אני משלם למורה לנהיגה שיעלה וילמד אותם על הסבנה של הבן, אני לא יכול לסכן את הבן ויותר מזה, שהם באים, נותנים להם את האפשרות אחרי שהם עוזבים מישהו, או שהמעסיק נפטר, שלושה חודשים ואז 'הביג טיים, לעשות כסף', בין 300 הכי זול ל-450 מינימום ליום, מאיפה? מהקצבת נכון שלי, אדוני?

אני מבקש, אדוני, הקשר של אותו עובד הוא באמצעות לשכה?

כן.

אני מבקש אחרי כן את הפרטים.

אני אדאג להעביר לאדוני את כל מה שצריך, אין שום בעיה. תשמע, אנחנו הפכנו שוק בשר, יושב אדון נחמד מרוסיה, בתחנה מרכזית, עשה חברה של הקרן, אני אגב, דיווחתי לאיש יקר שהוא באמת עושה עבודתו נאמנה, משה נקש, אני יכול להראות לאדוני עשרים קבוצות, או יותר של רליוורים מכל אזורי הארץ, מכל התפוצות. אנחנו נעשינו שוק, שוק, פשוט אנחנו הנכים נהפכנו טרגט, הפכו אותנו למעסיקים.

איפה בתחנה ה?

יש דבר שנקרא הקרן, יושב בתחנה מרכזית, יש להם טלגרם, יש להם - - -

מי זה הקרן?

מישהו שמספסר ומספסר.

יש גם איש הייטק מרמת ישי, שיש לו חברה שקוראים לה 'היי סבתא', אני אומר לכם, אני הגעתי לכל המקום כבר, נואש, עכשיו גורמים לנו להיות עבריינים. אדוני, לפני שבועיים, התחילו להקים קבוצות של הורים וסיעודיים, קבוצות של החלפת מטפלים ביניהם, כי כבר נמאס להם, הם כבר לא יכולים לעמוד, הם גם לא מוצאים. עכשיו, אני מתנצל, אי אפשר להחליף עובד בעובד, שיש לך נכה שהוא גם מונשם וגם יש לו סטומה וגם וגם וגם וגם, ההכשרה יכולה לקחת, בין שבועיים גם לחודשיים והרי לא ניתן את הדבר הכי יקר לנו, את ילדנו, בידי מי שאיננו מסוגל.

והם גם לא מוכנים תמיד ללמוד.

הם לא מוכנים תמיד ללמוד, 'טו הרד פור מי', אני מפחד לעשות את העבודה, מקבלים והולכים, אנחנו נעשים גם סוג של מלון בין ההחלפות, שאין להם מקום, יותר זול לבוא לבדוק את העבודה כמה ימים - - -

ענבל, את מכירה את התופעה הזאת, של ההחלפות בין העובדים ומה שהוא ציין כאן, את ההחלפות?

אמרתי, כשמדובר מטבע הדברים שמדובר על עבודה של אחד על אחד, גם כשבודקים את הכשירות ואת התעודות ועושים ראיון לפני, לעיתים שהם מגיעים, מתגלעות פערים ומחלוקות בגלל הטיפול המאוד מאוד אינטימי, פיזי, בגלל מהות העבודה, לא תמיד זה מצליח, צריך לעשות מאמצים כדי שההתאמה הזאת תהייה הכי טובה שאפשר וכשבודקים נכון את המאפיינים, את הצרכים, או מעבירים את המידע באופן שקוף למטפלת שצפויה להגיע לטפל במטופל, זה כן, זה צריך להיות הכי טוב שאפשר. אנחנו רוצים לתמרץ את הלשכות, לעשות עבודה טובה במצ'ינג הזה, בסוף יושב מטופל סיעודי שצריך את העובד הזר, המתין לו, חיכה לעובד הזר נכנס לצורך טיפול במטופל, כן, יש דיווחים על התפטרות, יש דיווחים על פיטורין ויש דיווחים על נטישות. הנטישות הן במספרים מאוד מאוד מאוד נמוכים יחסית, זה דיווחים של הלשכות. חבר'ה, תראו, אתם לא מקבלים את הנתונים, אז אני לא יודעת למה אתם מגחכים.

לא, כי אנחנו חיים בעמנו.

אתם מגחכים, עובד בזמנו כשהיה קבילה של עובד זר למעסיק, אז הייתה קבילה של עובד זר למעסיק, בג"צ פסל את זה, אין קבילה של עובד זר למעסיק, יחד עם זאת, בהחלט, אנחנו לא חושבים שמטפל סיעודי, צריך לעשות ניסיון כנה ואמיתי לעבוד אצל המטופל שעל שמו הוא הגיע, כי אין לו זכות קנויה להיות פה, הוא צריך לעשות מאמץ לטפל במטופל, על פי הצרכים שהוא ידע אותם מראש, הוא לא צריך להגיע מופתע, הוא לא צריך להיות מופתע שגר עוד מישהו בבית המטופל, הוא לא צריך להיות מופתע שהוא כבד משקל וכו' וכו' וכו'.

אתם מדברים ומדברים על נטישה ועד שמצאתי מישהי שמוכנה לשאת בכל העול הזה ולעזור לי במה שצריך, אתם לא מאשרים, בגלל שהיא 17 שנה.

את יכולה בבקשה להרחיב גברתי? שירן.

ועדה הומניטרית, זה החוק.

אבל יש יוצא מן הכלל, אני 12 פעמים ניסיתי וברחו אחרי מספר חודשים, עד שמצאתי מישהי שמתאימה לי ומישהי שעושה לי טוב, אתם לא רוצים להשאיר אותה ולמה? ולמה? מגיע לי.

אז מקרה הומניטרי הוא באמת מוחרג ואנחנו נקיים על זה דיון בנפרד ואנחנו נקדם בעזרת השם גם עיגון כדי שדברים כאלה - - -

רגע, רגע, אני רוצה להגיד עוד משהו אחד ממש חשוב. אני לא משחק של אף אחד ואם זה טוב לי, אני יודעת מה הכי טוב בשבילי, ברגע שאתם תשבו על הכיסא, אתם תדעו מה זה.

שירן, אני לחלוטין מבין את מה שאת אומרת ואני מקבל את מה שאת אומרת ואני כואב את כאבך ואני מתחייב בפנייך שהמצב לא יישאר כפי שהוא וכל הזכאים החמלתיים שנפגשים עם מקרים של באמת, צורך של הארכה שמסיבות הומניטריות, יקבל תעדוף עם מלא הרגש הנדרש, אני מתחייב בפנייך באופן אישי.

שמי עורכת דין ליאת שטיינברג, אני מייצגת את שירן ומלווה אותה במאבק הכי מוצדק שלה, כי אני חושבת שהקול שלה כאן שנשמע, ברגע שמסתכלים כאן ורואים את ההתאמה, בין עובד זר, בטיפול המטופל, זה בדיוק המקרה, כי כאן, כשמדברים על התאמה בלהביא עובדים חדשים, איזה קריטריונים יש ומה צריך כדי להתאים, כשיש מישהי שהיא כן מתאימה, שהיא כן עונה לצרכים, שהיא כן רוצה לעבוד, שהיא לא סוחטת כמו אותם מקרים שאמרו כאן וזה כואב הלב. אני אתן קצת רקע עליי, אני עשרים שנה בתחום הזה ואני אישית באתי מהמקום האישי הזה - - -

אני ממש מתנצל ואני מרגיש קצת, שמצד אחד אני נקרע בלב, זה באמת בוער בעורקיי, מצד שני, אנחנו מנהלים דיון שהוא חלק מהדיון המוזמן, זה גם קצת לא הוגן כלפי השאר, לחלוטין, לחלוטין, לחלוטין את צודקת שהנושא הזה מצדיק ניהול דיון שיישא את הכותרת, אבל אנחנו לא שם, אני מבין שאתם מגיעים כבר עם כאב ואתם רוצים לבטא את הכאב שלכם - - -

אף אחד לא מקשיב לנו, זה חשוב שתבינו, אף אחד לא מקשיב לנו אף פעם, הוועדות האלה שקורות כאן פעם באף פעם, שזה חשוב וברור - - -

מה שמך?

שמי עדי.

עדי, תקשיבי, את לא ברשות דיבור, תקשיבי –

כן, אני - - -

שניונת, תעצרי, תעצרי, כי פעם הבאה את מוצאת, בסדר?

בסדר.

יש גבול לחוצפה, לא יודע מה זה פעם באף פעם, ברגע הראשון שוועדת הכנסת ויושב ראש הכנסת החליטו על כינון הוועדה מיום ההשבעה, פרט לפגרה שאז רציתי להתחשב גם בשאר העובדים, כי אני עבדתי פה בפגרה, אין שבוע שלא מתקיים, בין דיון לשניים, לרבות סיורי חוץ, אז לי אל תספרי על פעם באף פעם, בסדר? אז אף פעם אל תספרי לי, פעם באף פעם ותדייקי ואת לא יכולה להגיד שלא שומעים אותכם, כי אתם לטוב ולמטיב ובמצטייני ההגעה, לפחות רמי והעובדת סוציאלית ואין דיון, אני חושב שאין דיון שהם לא לקחו בו חלק ואין דיון שלא קיבלו פה רשות דיבור, אז פה תעצרי את עיוות דברייך ואת לא ברשות דיבור. בבקשה.

כן, עורך דין תומר ורשה, בעל משרד שפועל רבות בעולם הסיעוד ואני שמח שאדוני מבין שסוגייה הומניטרית היא מהותית ומחייבת דיון נפרד. אני רק רוצה להניח כמה נתונים בעניין הזה, כי מדברים כאן על עשרות, או אפילו על אלף אנשים שנמצאים פה וזמינים, אז בוא אני אתן נתונים מיידיים. הסיבה לסחטנות, הסיבה לחוסר ההתאמה, הסיבה לחוסר הזמינות זה כי טוענים שלכאורה אין הצע, יש היום בישראל, זה נתונים של משרד הפנים, פער של 19 אלף בין בעלי היתרים - - -

בסדר, זה לא הנתון שהמנהל מדווח עליו.

אדוני, זה מנתונים של משרד הפנים, אני מוכן להציג את זה, רק שנייה, ירשה לי להשלים. יש כרגע היום בישראל 19 אלף בעלי היתרים שאין להם מטופל, מול 13 אלף - - -

כן, אבל יכול להיות שזה מהיתרים לא ממומשים, אתה מטעה, אתה מטעה, תומר אתה עושה את זה גם בדיונים משפטיים, אתה מטעה.

אני יודע מה אני מדבר, יש 13 אלף מטפלים שעכשיו סיימו את ההעסקה שלהם, הם זמינים, הם מכירים מנטליות, הם מכירים שפה, הם יכולים לעבוד והם היו חוקיים עד הרגע, יש 6,000 עובדי סיעוד שהיום עובדים בפועל, אצל מטופלים, בלי שמשרד הפנים מאשר. עכשיו ב-2016 ו-2018, בא שר הפנים דרעי ואישר בבת-אחת אלפי בקשות, כי הוא אמר, יש מצוקה, אבל אז יצא תיקון שחסם את הדבר הזה ומה קרה מאז? משרד הפנים אמר, אני רוצה לחסום את האפשרות לשר לאשר, כי אני חושש מההשתקעות, הלכתי לראות את הנתונים, מאז 2018 מהתיקון הזה, משרד הפנים מדווח, זה מדוח נתוני זרים על עלייה של 23 אחוז במספר העובדים הלא חוקיים, גם בסיעוד וגם בכלל המשק. זה אומר שהחסימה הזאת שנעשתה, רק גרמה נזק. עכשיו, אתם מדברים על זה שאי אפשר להביא מהפיליפינים ואי אפשר להביא מפה ואי אפשר להביא משם, חבר'ה, הפתרון הוא כאן, יש פה אנשים שהרגע סיימו העסקה חוקית, מצאו אותם, לא רק יחידים, הרבה מאוד אלפים, יש 6,000 שכבר מצאו - - -

אבל לתאגידים יש מכסות והם רוצים לעשות ביזניס.

חבר'ה, לא זה נכון ולא זה נכון, אתם חייבים להבין שאנחנו כמחוקקים, מסתכלים על התמונה בספקטרום רחב יותר, בסדר? לא, שנייה, שניונת, זה קצת לזרות חול, אני ממש מתנצל אדוני, בבקשה, רק תדייק.

כן, אתה לא מדייק בכלל.

אני מדייק מילה במילה, מנתונים שהוצאתי.

לא, כי לבוא ולהגיד שזה עשה נזק, בזמן שמטופלים קשים אחרים, באים ואומרים שתיקון 32, הציל להם את החיים.

למה להפריע אבל?

זה לא נכון, כי אתה לא מכיר.

תאפשרי לו רגע לסיים.

אדוני, אני רוצה לומר דבר פשוט, כבר היום, משרד הפנים יודע שהוא צריך לעשות עוד הוראת שעה שלישית במספר, כי עדיין היום, הוא נותן לכל העובדים, להמשיך לעבוד פה - - -

בגלל הקורונה.

גם לא לכל העובדים.

בגלל הקורונה, תדייק.

גם לא לכל העובדים.

רק אלה שבאו בתקופת הקורונה.

מצד שני, כרגע, בשתי הוראות שעה שהיו לאחרונה, הם פתרו רק חלק מהדברים, אז כמו ששר הפנים הקודם, נתן אישור גורף ואמר, אני מיישר קו, כל מי שכבר מצא, מצא מטפל קיים, לא צריך להביא מחו"ל, לא צריך לסחוט אותו הוא כבר מצא, תאשרו.

אני אמרתי לך, אחרי סבלנות רבה, אדוני, שמדובר בזריית חול, אז אתה רק מחדד את ההבנה שלי, כי יש הבדל בין הנסיבות והתקופה היא שונה ואנחנו כמדינה חייבים להסתכל, כפי שאמרתי קודם, על התמונה בספקטרום רחב יותר, יש שיקולים ואילוצים רחבים יותר, אני משוכנע שאדוני המלומד מודע להם, לפחות לרובן - - -

לכולן.

לכולן, יופי, וכשרוצים לתת סקירה, צריכים לתת אותה באופן מאוזן, גם אם הנתונים שאנחנו מוסרים, לא משרתים את האג'נדה שלנו ואת השאיפה שלנו, לכן - - -

אדוני, אני פה נותן את תמונת הנגד, למה שמשרד הפנים מדווח, כפי שגם המטופלים מדווחים פה, אלה נתונים מתוך דוח נתוני זרים של משרד הפנים, אני יכול לתת לאדוני אחד ואחד.

שמה ?

גם על העלייה בכמות השב"חים, למרות התיקון חקיקה, גם על העובדה - - -

זה צריך תיקון, זה לא שייך, אבל אני לא אאפשר יצירת אנרכיה.

לא אנרכיה, להיפך - - -

זאת יצירת אנרכיה שמתגלגלת לפתחי - -

על חשבון המטופלים - - -

אז אני אומר לך, האנרכיה מתנקמת במשפחות המטופלים וזה שודד להם את הכיס וזה יוצר סחטנות, אמנם - - -

ההיפך.

אל תגיד לי להיפך, אמנם זה נותן מענה עד הוק, אבל ללונג טיים זה יוצר מערכת סחטנית - - -

ממש לא.

בסדר.

אדוני, אני ברשותך יכולה רק לסיים, כי הגברת כאן נכנסה לדבריי ואחר כך זה עבר אליו, רק ברשותך אם אפשר - - -

מ-2018.

הכול מעכשיו.

אבל תומר, כשאומרים נתון צריך להגיד אותו כפי - - -

שריי, הכול בסדר, הנתונים מדויקים מאוד.

אתה מדבר על פער שנוצר בין היתר משום שיש מטופלים שלא ממשים את ההיתר.

לא, ממש לא.

ולא קשור אם הם - - -

טוב, חברים, אנחנו נצטרך ליצור למינציה שתציב באמת את נתוני האמת המדויקים ותנפה את מי שהוא זכאי, אבל לא מממש, כמה עובדים אדוני מעסיק?

אני מעסיק עכשיו, אחד שעומד לעזוב, אני צריך שניים תמיד.

לא, כרגע כמה אתה מעסיק?

אחד.

יופי, כמה היתרים יש לך ?

שלוש.

קיבלנו את התשובה, לא, אין בעיה, אתה זכאי לשניים ואם אתה זכאי לשלושה וגם תרצה להשיג זה גם בסדר, אני לא נכנס לך לשיקולים, אני רק אומר, אדוני, אני מבין אותך ומבין לליבך, אני רק אומר, כדי שידידי המלומד והבקיא, לא יוכל לומר ולפזר נתון כשאתה יושב לימינו ואומר שאתה מעסיק 33 אחוז מהמכסה הקיימת לך, שלא יספר לי שיש 13 אלף, שיספר כמה עובדים - - -

אלה נתונים שהוצגו, גם על ידי ענבל משש בדיון הראשון.

אבל תבדוק כמה מעסיקים יש להם שניים, או שלושה היתרים, אין הרבה.

אין הרבה כאלה.

לא, אבל יש גם מעסיקים שיש להם היתר אחד ולא מממשים.

נכון. טוב, חברים, תסיימי במשפט, מכיוון שזה לא נושא הדיון, אבל תסיימי במשפט, לאחר מכן אנחנו נעבור למר יועד הכהן.

החשיבות כאן להערכתי ולשמה אני הגעתי, זה הקשר בין המטופל לעובד וכאשר יש מטופלת כמו שירן שיש את העובדים שלה, אני מסכימה עם אדוני שלא צריך לתת לכולם להישאר פה, אבל אני לא יכולה לקבל את דבריה של הגברת משש והנציגות של רשות האוכלוסין שאומרים שלשר הפנים אין סמכות לאשר את זה, יש סמכות לאשר, צריך נכונות והוועדה שחברת הכנסת מירב ציינה כאן, הוועדה, או הגוף שיוקם הוא גוף מבורך ומתבקש, כי יש כאן עובדים שיש להם הכשרה ספציפית, כאלה שטיפלו באי.אל.אס, או בניוון שרירים ולא צריך לשלוח וידאו מבחוץ כדי לראות אם העובד הפיליפיני יתאים לאותה מטופלת, כי יש את זה כאן ולשר כן יש סמכות, כמובן שצריך ליצור מדיניות הגירה היא מבורכת, אבל צריך להפעיל שיקול דעת ובגלל זה אני פונה לוועדה הנכבדה הזו, תאפשרו לשר הפנים להפעיל את השיקול דעת ולצאת מהקיבוע שאין לו סמכות, יש לו סמכות, צריך נכונות.

הקשבתי בקשב רב, אני מחלק את התייחסותי גברתי - - -

ואיך זה הגיוני שתוך עשר דקות, קיבלתי תשובה שלא מאשרים בגלל שהיא 17 שנה, אף אחד באמת לא בדק את זה ולא בירר באמת, עד כמה אני באמת, היא עושה לי טוב, למה לא לאשר אותה?

אני אענה לגופו של מקרה ואני שב ומדגיש שאנחנו ננהל על זה דיון, לצד זה, אני מבקש שתבינו שלצד הרגישות הנדרשת ובאמת, פתיחת הראש והלב, תבינו שלמדינה יש ראייה קצת יותר רחבה, מאותו שיקול מאוד מאוד מצומצם ויכול להיות צודק שלכם, אבל המדינה צריכה להתייחס, מצד אחד בשכל בריא והיגיון בראייה מרחבית ולקחת בחשבון את כלל הנתונים הרחבים שאתם לא מכירים את כולם ורובם גם לא מעניינים אתכם ומצד שני עם רגש ובאופן חמלתי ואני אומר לך שככה בגדול, שעובד שנמצא פה 17 שנה וימשיך עוד כמה שנים שתבקשי אותו ותארכי ימים ושנים בעזרת השם, אנחנו עלולים לראות אותו פה משתקע ומקים חיים נוספים ומסתנן למדינה ואני עם המציאות הזאת, לא חי - - -

ולא עובד יותר בסיעוד, זו התוצאה הכי בעייתית.

אבל אם היא תחתום על חוזה שהיא לא משתקעת פה?

אין בעיה, אז אני אומר שהכול לגופו של עניין ולכן אני צריך ליצור מערכת של איזונים ובלמים ובגלל זה אנחנו כאן. אנחנו כרגע עוברים ליועד הכהן ולאחר מכן למר, מה שמך אדוני מהקרן?

לא מהקרן, עורך דין אובוז אני לא מנכ"ל של הקרן.

אתה מייצג את הקרן?

לא.

אז למה כולם הצביעו עליך ואמרת שכן?

אני בעל מניות בקרן, אני לא מייצג אותה, אני עורך דין.

אתה מציג את עצמך כמנכ"ל הקרן הישראלית.

איפה? איפה מציג?

בהתכתבות ביננו, גם .

לא, אני לא.

כן, בבקשה.

אתה הצגת את עצמך כמנכ"ל?

לא, לא, אני לא מנכ"ל.

אתה יכולה בבקשה להראות לי את ההתכתבות?

בוודאי.

אני יכול להראות תמונה של המנכ"ל.

שניונת, תעצרו, תעצרו, נראה לי איש אמין, בינתיים מר הכהן.

כן, תודה על רשות הדיבור, אני רוצה להודות ליושב ראש, אני אציג את עצמי, שמי משה יועד הכהן, אני שופט בדימוס, אני בעצמי מטופל סיעודי וגם בן של מטופלת סיעודית ואני יושב ראש העמותה לקידום זכויות הסיעודיים בישראל. רציתי להודות קודם ליושב ראש על באמת הכניסה שלו לפרטי הפרטים והצלילה לנושא ואני חושב שעמדת העמותה היא בהחלט שההקמה של אותו תאגיד שיחליף את הסיעודיים כמעסיקים, זה באמת הפתרון הרצוי והמבורך, אבל עד שנגיע לשם, לדעתי, יש כמה צעדי ביניים שמתייחסים לתופעת הנטישה. האחד, הוא הנושא וצריכים לבחון את הסיבה לנטישה, זאת אומרת, שמענו אותו כאן מסביב לשולחן, גם היום, הרבה פעמים אנשים מגיעים לטפל במטופל סיעודי, ברמת קושי מסוימת שהם יודעים עליה וברגע שהם רואים את רמת הקושי, הם בורחים ובחסות האפשרות להתפטר ולעזוב, למרות שאני שופט, אני מצר על ההחלטה שניתנה בבג"ץ הקבילה, משום שאני חושב שהיא לא הביאה בחשבון את כל השיקולים, אלא התייחסה רק לזווית אחת של חופש העיסוק של המטפל, אבל חופש העיסוק נובע מזה שהוא הגיע לכאן לישראל, לא מדובר באזרח ישראלי שמדובר על חופש העיסוק שלו, אלא באדם שהגיע בכדי לטפל במטופל מסוים, בדרגת קושי מסוימת, אומרים לו אתה לא רוצה יותר, אפשר להתפטר ולחפש במקום אחר.

אני חושב שהקושי הראשוני הוא בכך שאין הצמדה בין רמת התלות של המטופל ובין האשרה, דיברנו על זה גם בכנסת הקודמת. העניין הוא שצריכה להיות, ברגע שאדם מקבל אשרה, צריכים להגדיר סוגי תלות של מטופל ומטפל שנגיד הגיע לכאן למטופל בדרגת תלות גבוהה, לא יוכל לעבור למטופל בדרגת תלות נמוכה יותר.

יש לנו הצעת תקנות כאלה על הפרק.

יפה, אז אני רוצה ש- שנייה, אני - -

אני אתייחס לתקנות האלה.

בבקשה, אם יש תקנות מוכנות והן שוב תקועות, הן תקועות במשרד המשפטים ועצרנו באישור משרד המשפטים - - -

לא, הן לא תקועות במשרד המשפטים.

אלא?

אני אתייחס.

ברשותכם, תקשיבו, אני רוצה להקשיב לאדוני, אדוני יסיים את הסקירה המאוד מרתקת וגברתי תרשום לה את כל הדרוש התייחסות אני אקשיב בקשב רב אחרי זה, בבקשה.

הנקודה השנייה זה קביעת סולם שכר וזה לא עומד בניגוד לשום עיקרון משפטי, ברגע שייקבע שכר מקסימום שאפשר יהיה לשלם לעובד זר אז גם חלק מהתופעה הזאת של המלחמה על כיסאו של העובד הזר, תסתיים משום שיהיה סולם שכר, הוא יידע שהוא לא יכול לקבל פחות ולדעתי אפשר להגיע לזה בהסכם שנעשה אתו עוד לפני שהוא מגיע לארץ. דבר שלישי זה נושא הפריפריה, יש היום את תקנות הפריפריה, שבעצם נועדו להבטיח שמטפלים שהגיעו לפריפריה, לא יוכלו לעבור למקומות אחרים - - -

התקנות הגאוגרפיות.

התקנות הגאוגרפיות, אבל מה שקורה בפועל, שאם המטופל נפטר, או אם המטפל מפוטר, הוא יכול לעבור ל- - -

לא, נפטר, או עבר לבית אבות, אין הגבלה גאוגרפית.

נכון, אין הגבלה גאוגרפית.

התקנות החדשות מתקנות גם את זה.

אז יפה, אז אני אשמח לשמוע.

אני אתייחס.

זה נקודה מאוד מהותית, נקודה נוספת שאנחנו לקחנו לנו לעצמנו, אני מצטער שענבל לא נמצאת כרגע, לקחנו לעצמנו וזה נושא הייצוג המשפטי של המטופלים הסיעודיים, שהוא שהיום ישנה בעיה קשה מאוד, משום שיש לנו את משרד העבודה ששומר על הזכויות, היחידה שמטפל בזכויות העובדים הזרים במשרד העבודה, כל הכבוד שהיא קיימת, אבל - - -

שאנחנו משלמים.

זאת אומרת שהמדינה לקחה על עצמה, לטפל בזכויות המטפלים, בין שאר ה-

מה עם המטופלים?

ואין מקבילה שמטפלת במטופלים ויש כמובן, כל מיני עמותות וארגונים שלקחו על עצמם, במימון כזה, או אחר לייצג את המטפלים הזרים הסיעודיים ולעומת זאת, למטופלים, אין כתובת, אין מענה, ישנה כתובת אחת שאנחנו הגענו אליה שזה האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים והאגף הזה, יכול ורוצה ומעוניין, לטפל וכבר יש לו זרוע שמטפלת בזכויות הגיל השלישי והכשרות המשפטית, יש שם גרעין של עורכי דין שמוכנים ורוצים, גם עם גישה סוציאלית לטפל במטופלים הסיעודיים - - -

זה הזום שהיה יום חמישי?

כן.

היינו ביחד.

נכון. עכשיו המכשול כאן, אדוני היושב ראש, אנחנו הגשנו הצעת חוק שגם הועברה לשר המשפטים, שבעצם תבטל את המבחן הכלכלי למטופלים סיעודיים בדרגת תלות גבוהה, מקבלי קצבת סיעוד, זה נושא אחד. נושא שני, זה ליווי נפגעי העבירה, מקרב המטופלים הסיעודיים - - -

טוב, אני מודה שהסקירה שלך מרתקת, הנושאים שבחרת בקפידה חשובים, כל אחד שלעצמו ויחד עם זאת, נכון יהיה שאולי אפילו, אנשי הצוות הלשכה שייצרו איתך קשר ונקדם, באמת, למידה של הכלל הנושאים הדרושים התייחסות ואת הדחיפה שלנו. עדיין התפרסנו קצת לנושאים שלא קשורים לעניין הקשר שבין המטופל למטפל, בגיוס, איתור וההשמה, בסדר?

אז אני רוצה להגיד, שתי ההתייחסויות שלי לתקנות, הן בהחלט רלוונטיות לגמרי.

נכון, אבל עברת עוד נושאים.

לא, אז אני אומר, דיברתי על נושא השכר שזה גם רלוונטי ודיברתי על נושא הסיוע המשפטי שזה מאוד רלוונטי, כי ברגע שיש גב משפטי למטופל ולא רק לעובד הסיעודי, זה ישפיע מאוד על מערכת העסקה הקיימת, זה מאוד רלוונטי ואני אשמח לעוד, רציתי לפנות לוועדה לאדוני היושב ראש ולחברי הוועדה, שאני מאוד מבקש שהוועדה כוועדה, תתמוך בהצעת החוק הזה, שתקנה את הסיוע המשפטי לסיעודיים.

עלויות של שני מיליון ₪ בשנה סך הכול.

שזה באמת סכום מזערי לעומת ה-

אני בגישה חיובית לנושא. עורך דין רון אובוז, כן, שלום, נעים מאוד, תציג את עצמך בבקשה.

עורך דין רון אובוז, שותף במשרד אובוז בורלא ושות', אני נמצא בוועדה כבר כמה שנים ואני מתעסק באופן אישי, בעיקר בנושא ההומניטרי, כעורך דין, אני כן בעל מניות בחברה שנקראת הקרן, החברה קיימת עשר שנים, לפני עשר שנים, אני הקמתי אותה, היום לא מנכ"ל שלה, יש מנכ"ל כבר מספר שנים לחברה הזאתי.

אתה היית מנכ"ל שלה?

בעבר, כן.

אז למה כשאני שואל אותך אם אתה מנכ"ל, לא אמרת, כגילוי נאות, היום לא, בעבר כן.

זה היה מזמן, מאד מזמן.

מה זה משנה? כולה עשר שנים, כמה זמן זה יכול להיות?

לפני שלוש שנים.

באמת, גילוי נאות זה דבר שהוא מאוד מאוד נדרש.

ביולי 21 עדיין היית מנכ"ל, ממה שאני יודעת.

את רוצה לשאול שאלות?

לא, אני פשוט אומרת.

האם ביולי 21 - - -

את גם נותנת שירותי ייעוץ בתשלום, גם לך יש אינטרס כלכלי.

אדוני, מרבית עבודתי, אני ממש לא מתחרה ואדוני, את מרבית עבודתי, אני עושה בהתנדבות מלאה על חשבון ילדיי ומשפחתי וכאשר אני מייצגת בבית הדין לעבודה, יש גם תיקי ואני מבקשת ממך לא להגיד - - -

עצרו פה בבקשה, לי אין שום בעיה שמתחרה אחד, יגלה על מתחרה שמולו ויגלה את מה הוא אמר, לא מעניין אותי, אני רוצה למצוא את ה-

אין שום בעיה .

אין שום בעיה, אז בוא אני אשאל אותך שאלה, תספר לי בבקשה על הקרן?

הקרן הוקמה לפני עשר שנים, במטרה לגשר על הפער שהיה בנושא של הפנסיות של העובדים הזרים - - -

מה הסטטוס של הקרן, זו חברה?

זו חברה בע"מ.

יופי, שם מטעה קצת.

לא, כתוב בכל מקום שהיא בע"מ, בכל מקום אדוני כתוב שהיא בע"מ, מפורסם מע"מ, אומרים שזה מע"מ, כתוב שזה חברה, לא מטעים אף אחד, זה קיים כבר הרבה מאד שנים. בעיקר השירותים שהחברה נותנת היום זה שירותים של חישוב זכויות בסיום יחסיי העסקה, מכיוון שיש פער מאוד מאוד גדול היום בנושא הזה, כשעובד זר מסיים את ההעסקה שלו והוא מבקש לדעת, מה הזכויות שמגיעות לו, אז הוא יכול לקבל חמש תשובות מעורך דין, מתאגיד, ממשרד העבודה וכל אחד נותן תשובה אחרת, כי יש באמת פערים בנושא הזה, אין, זה לא שחור ולבן, יש פסיקות של בתי משפט, יש פרשנויות וכל מקום נותן את התשובה ולכן המקום הזה בא כדי לתת פתרונות אובייקטיבים ואמינים בנושא הזה, זה בעיקר מה שהחברה הזאתי מתעסקת. אני באופן אישי לא מתעסק, אני לא עובד שמה, אני עורך דין, מתעסק בנושא ההומניטרי, אני מייצג כעורך דין בנושא ההומניטרי בעיקר בוועדות ההומניטריות בשביל ערערים - - - -

אני למדתי שנכון יהיה לשאול אותך, ככה, באופן מאוד מאוד מכוון, אתה אמרת שרוב הפעילות של הקרן היא סיוע בסיום ההעסקה, ביצירת תחשיב, שיהיה באופן הוגן, מה החלק שהוא לא הרוב? תספר לי על כלל הפעילות של הקרן?

יש שמה שירותים של מתן ביטוח רפואי לעובדים זרים, יש שמה סיוע בבעיות של עובדים שיש להם בעיה עם הפיקדון שלהם, שחרור של הפיקדון, למשל עובד שצריך לעזוב באופן בהול, למדינתו, לפי החוק, הוא צריך תוך עשרה ימים, להגיש, אחרת לא משוחרר לו הפיקדון, התאגידים לא מסייעים לו, בזמן של יומיים שלושה שהוא צריך לעזוב פתאום, אז אנחנו נותנים לו את הסיוע הזה - - -

איך?

פונים למחלקת פיקדונות.

מה אתה כחברה יודע לזרז תהליך יותר מהר, מתאגיד שהוא מסונכרן עם הגופים?

התאגיד לא עושה את זה, אני תמיד אומר לו אני צריך עשרה ימים קודם לפנות אליהם, תאגידים לא, לא היו תאגידים שמצליחים בזמן קצר - - -

זאת אומרת שאתה אומר שמה שאתה יודע לעדות ביומיים, גם הם יהיו יכולים לדעת מה לעשות ביומיים, רק הם - - -

רק הם לא יכולים לגבות על זה כסף, זה הכול, אנחנו לא יכולים לגבות כסף על דברים שלא קשורים בשכר, זה הכול, יש מספיק מטלות בלשכה הפרטית ואני מצטער שנותנים פה באמת, רשות דיבור על הנושא, שמי שמתעסק בליבה שלו זה הלשכות הפרטיות וקיבלנו רק חמש דקות מכל כיוון.

אני אשמח לתת לך להשלים, אין שום בעיה, אני מנסה רגע ללמוד.

בסדר, אם הייתי מדבר, היית מקבל פרספקטיבה.

לא, אני לא רוצה שתספר לי על אחרים, אני רוצה שהוא יספר לי ובסקירה שהוא סוקר בפנינו, אתה גם שומע אותה, היא נוגעת אליך ולתחום ההתמחות שלכם ואני אשמח אחרי כן התייחסות שלך למה שהוא אומר.

לא, אבל הוועדה עצמה התכנסה, לצורך עניין התאמת העובדים הזרים למטופלים, מה כרוך בעניין, מה העולם הזה והנטישות, אני חושב ופה אנחנו צריכים, אבל בסדר, אתה מנהל את הוועדה, לא אני.

אז ככה, תקשיב, כל מה שהוא זולג, ננסה בגבולות הטעם הטוב, כן לאפשר לו להתבטא, כי אנשים בכל זאת התאמצו, חלקם גם במאמץ מאוד מאוד רב, להגיע לכאן, אני רוצה לתת להם לבטא, תוך כדי זה, אני מקשיב פה לאדון שמדבר מדם ליבו והוא חושף אותי לחברה שנקראת הקרן ואני מנסה ללמוד עליה ואני מבין שיש קצת חוסר בהירות ואם אני אגיד לו, לא בגלל זה הגענו, נראה לי שקצת מחטיא את המטרה, כי בינתיים הסקירה שאני מקבל, היא על קשר שברובו, רוב רוב רובו, נוצר בין המטפל לחברה ושלב האחרון של השהות שלו פה ומצד שני, אם אבא של מטופל, מכיר את החברה הזאת והיה איתם בקשר, יכול להיות שיש משהו שהוא קצת מעבר לזה, אני מנסה ללמוד אותו, כי זה בין הייתר קשר של העסקה והקשר של בין מטפל למטופל, אוקי? בבקשה.

אני רק רוצה לסיים, מה שהאדון הזה אמר הוא קצת היה נסער, אבל הוא בלבל בין שלוש חברות שונות, הוא דיבר על היי סבתא ועל עוד מישהו ועל - - -

לא התבלבלתי, אמרתי היי סבתא והקרן, אמרתי שמסרסרים אותנו, אנחנו בשר - -

מה שיש לקרן הישראלית זה קבוצת טלגרם שיש בה מחפשי עבודה בסיעוד, זה הכול.

שזה אסור.

לא, לא.

שזה אסור.

הופה, הופה, הופה, הינה הייתה לי סבלנות והיא משלמת.

שכשאלנו אותך - - -

הייתה לי סבלנות והיא משתלמת.

שבפנינו אתה לא הודאת שזה ככה, שיש לך קבוצת טלגרם, אתה מנהל קבוצת תיווך.

ממש לא, אדוני, זה לוח מודעות.

לא, לא, בוא, תעצור.

אבל זה אסור, לפי נהלי רשות האוכלוסין.

עצור, אתה בחור חריף, אתה בחור נבון, אתה יודע להסתכל במעבר, רמזתי לך כמה רמיזות, היית אמור להבין את עצמך, אמירת חצי אמת, גרועה יותר משקר. שאלתי אותך, אם אתה מנכ"ל, אמרת שלא ואז אמרתי לך, למען הגילוי הנאות, נכון היה שתגיד שהיית מנכ"ל ואז אמרת, זה היה מזמן ואמרתי, מקסימום זה יכול להיות עשר שנים, כי אתם קיימים עשר שנים בשוק ואז אמרת, זה היה שלוש שנים ואז מסתבר שלא מזמן ואז מסתבר שיולי 21, אתה עדיין מדווח מנכ"ל - - -

לא, זה לא נכון.

דיווחת, ראית התכתבות, למה אתה אומר לי לא? ראיתי התכתבות שאתה כתבת, תעצור, תעצור, אתה לא ברשות דיבור ואז אני אמרתי לך, תקשיב, דבר איתי בגילוי נאות, אני מבין בין השורות שאתה אומר לי, הרוב, זה אומר שיש עוד משהו, מה זה המשהו? מה זה המשהו הקטן? ואז אמרת, זה מתן סיוע לביטוח רפואי, זאת אומרת אני יודע למכור, גם ביטוח רפואי לאותו מטפל, אתה לא אומר לי, תעצור, יש לי עוד כובע שלמעשה הוא הכובע הראשי שלי בכלל - - -

ממש לא, אדוני, זה לא נכון.

שואל אותך שאלה, אתה חברה שמתווכת - -

לא.

בין דורשים לדרושים?

לא, לא.

להשלמת התמונה, ככה מגיעים העובדים של ה-17 שנה, למטופלים שהיום הם לא יכולים להעסיק אותם ואז הוא, בכובע שלו כעורך דין, לוקח אותם לבית הדין לערערים.

זה לא נכון.

זה התמונה.

זה ממש לא נכון, אדוני, יש פה מישהו מטעה.

תקשיב, עורך דין רון אובוז-

אדוני זה לא נכון.

תקשיב, אם זה נכון, או לא, אנחנו נבדוק, אני מתכוון להרים עליך מסך.

בשמחה.

ואני לא הולך לעזוב, שמעת אותי?

אני אשמח להיפגש עם אדוני ולהראות לו.

אתה לא צריך להיפגש איתי, עוד לא הגעת לזה, הייתה לך אפשרות, הייתי מזמין אותך בחפץ לב, כל מי שיושב פה ורצה להיפגש איתי, נעתרתי והצוות שלי, בוודאי עוד קודם, זרקתי לך חכה ועוד גלגל ועוד גלגל ורמזתי לך, אל תערבב אותי, אל תערבב אותי, אני לא נולדתי בכיסא השן.

אני אסביר לך איפה הבעיה.

אתה יודע בדיוק איפה הבעיה, אל תגזול לי זמן יקר ואת זמן הנוכחים פה, אתה יודע בדיוק איפה הבעיה.

אני אשמח לשמוע.

אני שאלתי אותך, לא, אתה יודע מה, אני אפילו לא אומר לך, אני מתכוון לבדוק אותך, להכי עמוק שאתה רק יכול לתאר לעצמך ואז אני אדבר איתך, סיימת את רשות הדיבור עכשיו. הלאה, הבא בתור, בבקשה.

שמי בנימין איתן, אני מהשדולה הישראלית למען קשישים ועמותה לקידום זכויות הסיעודיים. אני רוצה להתכנס יותר לנושא שלשמו התכנסנו. אני רוצה לומר משהו לגבי הבחורה המדהימה הזאת, שירן, אני חושב שהנושא של המטפלים בהיבט הזה שהיא אמרה, 17 שנה בארץ, אותו מטפל, אם היה פה ארבע שנים, או שנתיים בארץ, הוא יכול להיות גהינום של משפחות, עכשיו אותם מטפלים שכבר 17 שנים בארץ והיכולת שלהם היחידה, להישאר פה בארץ זה על ידי שירות טוב שהם צריכים לתת, כי אחרת הם לא יהיו פה ואז כאשר יש מונחת החרב למעלה, אז הם כבר הופכים להיות עובדים טובים ואני הצעתי בעבר, ללכת ולמדרג את הנושא הזה של האשרות בארץ, כלומר לבוא ולעשות את זה, כמו שפעם היה שם קביעות ואז היה זמניות ואחר כך, קביעות, אז לקחת את הוויזה הזו שהם מקבלים, הם שנתיים בארץ בוויזה כמו שהיא ואחרי שנתיים, או שנתיים וחצי, או כל תקופה שאנחנו נקבע, הם עוברים ישר לוויזה הומניטרית, כלומר אחרי התקופה הזו, ברגע שהוא עוזב, הוא עוזב את הארץ, עכשיו אני מבטיח לך, 99 אחוז, כל אותם עובדים שעברו לוויזה הומניטרית, הם יהיו פרפקט וזאת זכות שלנו כמדינה, להגן על האזרחים שלנו, על הסבים וסבתות שלנו, זה דבר שהוא מתבקש.

עכשיו הדבר הנוסף, הנושא הזה של התאגידים הוקם בהחלטת ממשלה בעבר, מאז שהוקם הגוף הזה, לא הוקמה איזושהי אמנת שירות של מה התאגיד הזה צריך לספק, אין שום אמנת שירות, אין שום אס, אל, איי, צריך לבוא ולהגיד לתאגידים, לנותני השירותים הללו, אתם צריכים, א', ב', ג', ד', לתת את השירות, ברמה הזאת והזאת, בצורה מדידה, ברגע שיהיה לי את האמנת שירות הזאת, אני אוכל גם לבוא ולהגיד להם, אתה לא עמדת ב-אס.אל.איי שלי, אתה תשלם פיצויים, אני אחלק לך את הערבות, צריך לדאוג שרמת השירות הזאת, תהיה מעוגנת בתוך אמנת שירות, אין שום אמנת שירות, הם עושים מה שהם רוצים. אני ממליץ לך אדוני, אני יודע שאתה בנאדם מאוד פדנט ומעמיק ואני רואה את זה בדיונים שלנו, מידי פעם, תרים טלפון באקראי לתאגיד, או חברת סיעוד, תגיד, אני רוצה לקבל מטפל, ככה תעשה, חמש, שש, שבע פעמים, בזמן שלך הפנוי שאין לך ואני מבטיח לך שאתה תגלה את כל האמת, אין שירות, אין אפיון, אצלי אני כבר מעסיק שבע שנים לאמא שלי, שתהיה בריאה, שתבדל לחיים ארוכים, מטפלת, כבר שבע שנים, אף פעם לא הגיעה אליי עובדת סוציאלית, לפני שהמטפלת הייתה בבית, אף פעם לא אפיינו את הצורך של אמא שלי למטפלת, אין דבר כזה, מה שמירב אמרה, יש מחסור כל כך עצום בעובדים, שאי אפשר לאפיין את התהליך הזה ולכן אמנת שירות זה הדבר המתבקש הראשוני, שהם ידעו מה הם צריכים לתת, באיזה רמה ובאיזה קריטריונים ובאיזה מטרות שאנחנו נמדוד אותם כל פעם מחדש.

למען ההגינות אדוני, אני מבקש, אנחנו לא רוצים לחשוד בכשרים, אתה לא מתכוון בכוונה רעה לאדון שיושב לימינך ואתה מצביע ואנשים יכולים לטעות חלילה שאתה מתכוון - - -

לא, לא, לא, אם זה הובן ככה, אז אני מבקש להבהיר שזו לא הייתה הכוונה.

יופי.

דבר נוסף, אני פניתי לפני כשלוש שנים בערך למשרד הבריאות ואני הצעתי להם הצעה מאוד פשוטה, בוא נעביר את ההכשרות לפה לארץ, אתם הגוף שאמון על בריאות הציבור, בוא נביא את המטפלים האלו שהחלטנו להביא אותם לארץ, אתם תארגנו איזושהי הכשרה בתוך מוסדות בתי החולים הציבוריים, במחלקות הגריאטריות, במחלקות השיקום, תקבעו תקופת הכשרה ואת הנושאים של ההכשרה, לאחר שבועיים, או שלוש שייקבע, אותו עובד יכנס לבית המטופל, היום הם מגיעים כמעט בלי שום יידע.

ואני אומר לך שלא רק שאני חושב שיש הרבה טעם בדבריך, זו אחת החלופות שאני מתכוון לבדוק לעומק, זה ינתק את הצורך ממערכת הסינון הראשונה, שהם עדיין בארץ מוצאם, שלא נתבלבל, אבל זו אחת החלופות שיושבות על הפרק, באופן מאוד מאוד רציני, כשנבנה בעזרת השם, את כל אותו מארג הנדרש לצורך הקמת תאגיד שייתן מענה, לרשותכם, סליחה - - -

הייתי רוצה להציע גם עוד דבר, לחייב עובדים זרים מטפלים , בביטוח אחריות מקצועית, כלומר שכל עובד זר שמגיע לארץ, יהיה לו ביטוח של אחריות מקצועית, זה גם ישפר את השירות, הם יהיו יותר אחראים, כי כל נזק שייגרם למטופל, או לבני המשפחה בבית, יהיה למטופל איזושהי זכות מוקנית, לגשת ולפנות - - -

בסופו של דבר, זה יתגלגל כחבות ישירה למשפחת המטופל - -

לא, אז אנחנו נדאג שזה יהיה - - -

לא, לא, לא, אי אפשר להתנתק מזה, אנחנו צריכים להסתכל, שוב פעם, קחו בחשבון שאווי אם חלילה, אני אהיה פחות מפוקס ואני אקבל איזושהי הצעה שתהיה קוסמת לי ואני לא אצא בזום אווט ואני אסתכל רגע על כל השיקולים המאוד מאוד רחבים, צריך להבין שזה טיפה צפוף וכשמבקשים להזיז משהו, ככול הנראה זה יפגע באיזשהו כיוון אחר וזה תמיד, לצערי, בדרך כלל, לפחות, לא תמיד, מתגלגל אל פתחם של המשפחות ואנחנו רוצים רק לחפש איך להקל עליהם. אנחנו עוברים לגברת מאיה בנדס, עורכת דין.

עורכת דין, מאיה בנדס ממטה מאבק הסיעודיים, אדוני.

אוקי, עכשיו למען הגילוי הנאות, כדי שנוכל להמשיך את התקשורת באופן נעים יותר.

כמובן.

אני מבקש שתקיימי איזשהו גילוי נאות, את מחזיקה בשני כובעים, לא משנה מה החלק היחסי, תספרי לי על הפעילות לפרוטוקול בדיוק, על שני הכובעים.

בשמחה רבה אדוני, קודם כל אני עורכת דין, אני עורכת דין כבר קרוב לעשר שנים במגזר הפרטי, יצאתי לעצמאות לפני כשנה, עד אז הייתי שכירה וכשלוש וחצי שנים, אני מתנהלת בהתנדבות מלאה, מול מטה המאבק הסיעודיים, בכל מה שקשור בליווי המטה, במענה בשאלות מקצועיות, מקצועיות, הן במטה, הן בשיחות טלפון פרטיות, מאות שעות בשבוע. מלווה גם תיקי פרו-בונו בבתי הדין לעבודה, כאשר אין למטופל יכולת להתמודד כלכלית עם התיקים ואני לא רוצה לעשות פה שיווק, כי פשוט אני פה בכובע המטה, לא בכובעי השני, אני פה - - -

מה זה הכובע השני?

הסיוע המשפטי הוא רעיון נהדר, אני מקווה שהם רק יקבלו הכשרה מתאימה, לא רק בדיני עבודה, אלא גם בדיני עבודה בענף הסיעוד, אבל ברשותך אדוני, אני קודם כל - - -

אני שואל, רק רגע, הכובע השני הוא זה שאת מספקת שירותים משפטיים.

שירותים משפטיים, נכון.

בתחום ה-?

בתחום דיני עבודה, מייצגת מהפן של הסיעודיים, אך ורק מעסיקים, לא עובדים, אני עורכת גם ייפוי כוח - -

מה אחוז הלקוחות שלך שהתחילו את הקשר אצלך, כמי שבאו לקבל את העזרה הוולונטרית שלך?

והמשיכו אחר כך לעזרה כלכלית?

כן.

אולי עשרה אחוז, היתר זה משיווק עצמי שלא קשור בכלל, מעסיקים במגזר הפרטי, בתי עסק.

הבנתי, כשמגיע אליך זקוק לסעד משפטי, חמלתי, וולונטרי, כמה זמן מאז ההיכרות, את מספרת לו שאת גם יודעת למכור שירותים –

קודם כל הוא פונה אליי בכובעי כעורכת דין, הוא בא אליי בראש ובראשונה, כי הוא צריך ייעוץ משפטי, או במיידי, או במתמשך ולרוב, זה לא מסתייע לתשלום שכר טרחה עבור אותו שירות שאני נותנת לאותו אדם שהגיע דרך מטה מאבק הסיעודיים.

את מבקשת ממנו להיכנס לפרטי? פנו אליי פשוט אנשים - - -

להיכנס לפרטי, לא - -

אליי פנו, יש לי תכתובות עם אנשים שאתם מכניסים אותם לפרטי - - -

לא - -

של הגנה בתשלום - -

ממש שקר וכזב.

יש מקרים גם ממש להעביר את זה בביט.

שקר וכזב.

אז תתבעי אותי - -

יתכן.

תתבעי .

יתכן.

אני התקשרתי אליכם שיש תלוש משכורת ואמרת לי שזה עולה כסף.

סליחה?

כן, 58 שקל.

אני? דיברת איתי? רמי, דיברת איתי?

דיברתי עם השותפה שלך.

סליחה? עם מי דפנה?

לא.

אופירה? אופירה היא לא שותפה שלי, סליחה, אני מבקשת, אופירה הקימה יחד עם עוד, סליחה, לא, אני לא אקבל את זה, זה לשון הרע, אדוני, אני לא אקבל את זה, זה לשון הרע, אני מעולם, רמי, לא ביקשתי ממך שקל - - -

שניונת.

אופירה היא אופירה היא לא אני.

מר סלהוב, סליחה, אופירה היא לא עורכת דין.

דיברת איתי עשרות פעמים רמי ומעולם לא ביקשתי ממך שום תשלום של שכר טרחה, עבור שום שיחה שניהלנו וסייעתי לך, לא מעט פעמים.

רמי, רמי, אני לא רוצה להוציא אותך ואני קצר איתכם היום כבר. תקשיב טוב, אתה לא יכול להוציא דיבה של אנשים רעה, אתה לא יכול להחזיר רעה תחת טובה, אם הגברת הזאת סייעה לך ובתמורה - -

אני לא - -

תעצור, תעצור, אם הגברת הזאת הייתה ממך בתקשורת כלשהי ולא ביקשה ממך אף פעם כסף, אל תגיד שהיא ביקשה כסף, אם השותפה שלה, אתה אומר שהיא ביקשה ממך כסף, קצת תמוה, כי היא לא עורכת דין אז היא לא יכולה לספק לך שירותים, כי היא עובדת בהתנדבות מהרגע הראשון עד סיום התהליך, אז בוא תהיה קוהרנטי, אל תספק לנו נתונים שאין להם אחיזה במציאות, אם יש לך נתונים אחרים שהם מוכחים, תדאג להגיש לי את זה, אני אגיש את זה לבדיקה, עכשיו אתה סיימת את רשות הדיבור, בבקשה גברתי.

אני יכול רק להיות מליץ יושר של הגברת, כי אנחנו גם בחלק מהמקרים מתממשקים כשאנשים על הקרשים, אז היא יודעת להפנות אותם אליי ואני יכול להגיד לכם, הלוואי וירבו כמו הגברת הזו שפה לימיני, עורכת דין, הלוואי וירבו - - -

עכשיו אני מודאג.

הלוואי וירבו - - -

עכשיו אני מודאג.

יש פה הרבה אינטריגות, אתה יכול להיות מודאג אדון בנימיני, אתה פוליטיקאי מהמעלה הראשונה, ידידי.

יריב, אני רוצה להתייחס לדברים שלשמם באתי היום ובאמת באמת חבל.

גברת קולמן - -

שאני אספר מה עשית לי?

אני שומר על כבודך בוועדה הזאת, גברת קולמן.

גברת קולמן, את לא ברשות דיבור.

אבל הוא תוקף אותי.

את לא ברשות דיבור, הוא לא בא לתקוף אתכם, הוא בסך הכול רצה להיות מליץ יושר, כלפי גברת שהיא חלק ממטה מאבק, עושה רושם שהם באמת עושים עבודת קודש, שלמול עיניהם המשפחות של המטופלים והמטופלים עצמם, כל זמן שהיא מבהירה ושמה את זה על השולחן מראש, שהיא גם עורכת דין והיא אומרת שהממשק מתחיל אדרבא כשבונים אליה כעורכת דין והיא מהוונת את זה לסיוע וולונטרי ללא שכר ורק מה שלא מצליח כלא שכר, חוזר לסיבת ההיכרות הראשונה ואף אחד לא יודע לסתור את זה באופן מוכח, עדיף שידום, עדיף שידום. אנחנו לא עובדים פה עם תחושות, אלה דיני נפשות, זה לא רק דיני ממון, כשמישהו נתפס בקלקלתו, אנחנו נבדוק בכל עובי הקורה הנדרש, אבל מי שלא, אל תתירו את דמם. בבקשה, תתכנסי לסיום, גברתי.

תודה אדוני, אני אגיד את הדברים שבאתי להגיד פה ואני אנסה להתעלם קצת מהעלהום שנעשה כאן ותודה לך גם על מה שאמרת.

הכול בסדר.

ברשותך, אני רוצה לקחת אותך אל שבעת מדורי הגהנום שעובר אדם שהוא הופך להיות סיעודי במדינת ישראל ואני אקח סיפור אישי, מקרה שהגיע אלינו גם למטה, סבא משה ובני משפחתו, נקלעו לבעיה רצינית, סבא משה נפל בביתו, הגיע לאשפוז ונאמר לבני משפחתו ולו גם, שהוא אינו יכול לשוב לביתו, ללא סיוע של 24 שעות ובאותו רגע, חרב עליהם עולמם ומבלי להסתכל על שאר הבירוקרטיה שאופפת אותם באותם רגעים, הם צריכים לדאוג להביא עובד זר עכשיו לסבא משה, כי לשהות בבית החולים, לא בריא לו וזה צריך לקרות כמה שיותר מהר.

לא בריא לו, לא בריא לנפש שלו, צריך להכשיר את הבית באופן מותאם.

לא בריא לאף אחד, ואז הם מגיעים למדור הגהנום הראשון, איתור עובד זר, הם מסתייעים בכל אחת מ-91 הלשכות, הם פונים לכל גורם אפשרי, לא לאחת, לא לשתיים, לעשר, לשתיים עשרה, הם פונים לשלל הגופים האחרים שקיימים בשוק, שיכולים לתווך את אותו עובד, הם פונים לעובדים סוציאליים, הם פונים לכל אחד אפשרי ואפילו, באופן אישי, הולכים לתחנה מרכזית ומחפשים, רק בכדי שסבא משה, יכול לחזור הבייתה. ואז הם מוצאים עובד ולא בוצעה התאמה ראשונית ולא בוצע אפיון ראשוני, אבל הם מצאו עובד, כי לשכה שהם יצרו איתה קשר, התקשרה ואמרה, יש לנו עובד בשבילכם, מצאנו, בלי שבוצע אפיון ראשוני ואותו עובד מגיע הביתה ואז, אולי אז, תגיעה עובדת סוציאלית ותבצע את אותו אפיון ראשוני, אבל זה מאוחר מידי, העובד בבית ואז נוצר תקל והעובד בא ואומר, לא לכך התכוונתי, לא לזה פיללתי, לא לזה ציפיתי, אני רוצה עבודה קלה יותר, סבא משה קשה לי וקם והולך ואז הם מגיעים למדור הגהנום השני שלהם, שהם לא יודעים מה לעשות באותו רגע ואז הלשכה הפרטית תנסה לאתר עובד זר חדש, אבל המשפחה אומרת, שמעתי שיש אפשרות להביא עובד מחו"ל, אז אומרים לה, אבל רגע, עשינו השמה של העובד הקודם, נכון שהוא עזב, נכון שהוא נטש, נכון שהוא לא נתן הודעה מוקדמת, אבל ההיתר שלכם תפוס עכשיו לשנה - - -

לא, זה לא נכון.

זה כן נכון.

שלושה חודשים.

לא נכון.

לא, זה רק - -

אני אקריא לך מהנוהל, שנייה, שנייה - -

אני יודעת מה הנוהל, אנחנו כתבנו את הנוהל.

שנייה, אבל אני לא סיימתי, שנייה, שנייה, אתם כבולים לשנה, או שהוא מצא עבודה חדשה, אבל יש לו עכשיו שלושה חודשים להסתובב כמחליף, עד שהוא מצא עבודה חדשה, או שהוא עזב את הארץ לצמיתות, אבל עדיין, מבחינת הנוהל, שריי תקני אותי, הם כבולים לשנה, אלא אם יש נסיבות מיוחדות שבהם הם פונים דרך הלשכה, או באופן אישי אליכם ואתם מתירים את ההיתר.

אבל לא, לא, לא, שמספרים משהו, צריכים לספר את כל התמונה, מעבר לזה שגם הדברים שציינת עכשיו, לא מדויקים, להגיד שיש וועדה שפועלת על בסיס יומיומי, שמשחררת את ההיתרים בו במקום.

נכון.

צריך לומר את זה.

נכון, אבל מה הנוהל הקובע?

לא, לא, תעצרי רגע בבקשה, מטפל נטש מטופל, קשה לו כבר ככה מספיק, הוא חסר אונים, הוא צריך לחכות עד שאותו מטפל יסיים את השלושה חודשים נופש שלו, בעבודה כלשהי ויסכים להשתבץ כדי שייפתח לו התקן מחדש, אלא אם כן הוא יפנה אליכם? למה מראש זאת לא ברירת מחדל?

להביא עובד חדש מחו"ל.

תעצרו, למה מראש, ברירת המחדל היא לא כזאת, שאם לא הייתה סיבה מוצדקת לעזיבתו של העובד, באותו רגע נפתח לאותו מטופל, נפתחת לו האפשרות להזמין עובד במקומו?

אז אני אומר, קודם כל, ההוראה הזאתי, תכליתה היא למנוע מה שנקרא 'פליינג וויזה', למנוע את זה שמטופלים עושים הזמנות מחו"ל - - -

תופעה ששייכת לעבר, שריי ואתם חיים אחורה בזמן.

יריב, אל תיכנס לי לדברים, היא לא שייכת לעבר - - -

בשביל זה אנשים מחפשים עובדים בנרות, בגלל שיש הרבה עובדים שיש להם וויזה.

אני יכולה להשלים?

תאפשרו לה להשלים.

אז קודם כל, תופעת ה'פליינג וויזה' לא שייכת לעבר ובין היתר, לוקחים בה חלק נכבד הלשכות הפרטיות, לא כולן, לא אתה, אבל היא קיימת והוראת נוהל הזאתי היא נועדה, מטרתה זה לגרום לכך שלא יהיו פה, בדיוק הטענה של עובדים מסתובבים, מטופלים משחררים עובד, בלי בקרה ומזמינים עובד אחר, לא הכול זה נטישות, לא הכול זה נטישות ולכן אנחנו יצרנו את ההוראה הזאתי שיש לה כמה איזונים, האיזון הראשון שאתה יכול לקחת באופן מידי עובד מהארץ ואומר פה חברי שיש לו עובדים - - -

זה עיקר העיסוק, בהחלט, זה לא אומר שיש אבל.

רק רגע, באופן מידי עד לטיפול בשחרור, האיזון הנוסף של הדבר הזה זה שיש עוד איזון אחד, זה שאם העובד כבר סיים את מכסת השהייה המותרת, אז כמובן, הם משוחררים באופן מידי והאיזון האחרון והכי חשוב זה שיש וועדה, כמו שאמרתי פועלת על בסיס יומיומי, באופן מידי, הלשכה אם היא עושה את עבודתה נאמנה, אומרת לנו, חבר'ה, תשחררו לו היתר, אנחנו משחררים, אז מצד אחד, יש בקרה, שלא יהיה פה 'פליינג וויזה', מצד שני, אנחנו כן משחררים היתרים למטפלים סיעודיים והם יכולים ואני מקבלת אותם, באמת, לא מכירה הרבה מקרים שמטופל נתקע שההיתר שלו לא שוחרר - - -

שואל אותך שאלה, אבל למה לסרבל את זה?

נכון.

למה לסרבל את זה?

אז אמרתי, הסרבול נובע - - -

אני מנסה להבין, לא, לא, שנייה, תסבירו לי בבקשה, למה לסרבל את זה? אם לא הייתה סיבה שבאמת הצדיקה את עזיבת העובד, סיבה זה אומר שהוא עשה את שלו, אבל המשפחה התנהגה באופן מחפיר, נתנה לו לגור בחדר ללא חלונות, אני לא יודע מה, אם לא הייתה סיבה שהצדיקה - - -

אבל איך אנחנו יודעים את זה? הם באים בוועדה, אומרים, תשמעו, וועדה אני אומרת, זה באמת, זה אפילו לא נראה כמו וועדה, זה משהו נורא מהיר, הוא צריך לבוא ולהגיד לי, תשמעי, זה לא ש- צריך להבין גם, גם בהקשר לדיון שניהלנו קודם, על שימועים, עובדים זרים נוטשים, לכל דבר יש שני גרסאות, כמובן שהנטייה הטבעית שלנו היא להאמין לקורבן ולהקשיב לו ולעזור לו, אבל אל תשכחו שכשאנחנו מביאים את אותו עובד אלינו, יש גרסה נוספת, לפעמים היא נכונה, לפעמים המטופל, לא נתן לו אוכל, המטופל התעלל בו, לפעמים לא, אבל הדבר הזה, צריך בקרה וגם שיש מטופלים סיעודיים - - -

ואתם מאמתים את זה? אתם שומעים את הגרסה של העובד?

בוודאי, בוודאי, היום העובדים הזרים מגיעים אלינו, שוב פעם, בכל פעם שיש תלונה, גם על נטישה, מגיעים אלינו, לרוב פרונטלית, אנחנו משתדלים, אבל צריך להבין שזה כמויות, הרבה פעמים - - -

אני יכול להתחייב בפנייך שאחוז שמגיע אליך באופן יזום הוא מזערי.

לא באופן יזום.

כי חלק גדול מהעזיבות/נטישות, הן מתוכננות, מתוזמרות, הם יודעים לפני שהם עולים למטוס, הם יודעים באיזה שלב הם יעזבו ובדרך כלל גם לאן.

אכן כך.

אז אין להם אינטרס להגיע ולקבל מכם סעד, הם לא זקוקים, הם לא עזבו באמת בניקיון כפיים בדרך כלל, לכן אני שואל, מה הסיבה שכברירת מחדל, או שלכל הפחות, ברגע שמשפחה מודיעה ללשכה, העובד הזה לא ממשיך אצלי ולא ברצותי, לא ברצותי, באותו רגע, הלשכה אמורה לדווח לכם, אתם אמורים להפעיל איזשהו מנגנון, סימון כמה לשוניות, סיבת העזיבה לא הייתה מוצדקת, באותו רגע, אני פותחת לינק לאותה לשכה, אפשרות לצוות לו ולהזמין לו מישהו אחר ובינתיים למצוא גם מהמאגר, שלושה חודשים, תראו, אני לא יודע, אם יצא לכם לטפל - - -

מי אמר שלושה חודשים? שמה?

זה מה שאני אומרת - - -

תשעים יום.

ממתינים לתשובה מאיתנו?

והעובד יכול להסתובב תשעים יום.

לא, תשעים יום, מרגע שהעובד עזב, עד הרגע שזכאי המטופל לקבל הקצאה לעובד חדש, צריכים לחלוף, או תשעים יום, או שיבוץ שלו אצל מטופל אחר, או עזיבה שלו את הארץ.

לא, אבל אני אמרתי שלא, יכולים לפנות - - -

או לפנות אליכם.

ואז הוא מספר לי שאותו עובד נטש אותו, כי פעמים רבות גם הלשכה מדווחת על זה כפיטורין, או התפטרות בכלל.

קודם כל הוא יכול להעסיק באופן מידי עובד זר מהמאגר הקיים, זה הוא לא צריך אישור מאף אחד, הוא יכול להעסיק, יש עובדים זרים במאגר הקיים.

אין מספיק.

הוא יכול להעסיק, זה אחד, שתיים, תראה, חשוב לבצע בקרה על התהליך הזה, בסדר? הרי אין מספר פעמים בלתי מוגבל להזמין עובד זר לאותו מטופל, יכול להיות שיש בעיה, יכול להיות שצריך, לא יודעת, להסתכל קצת יותר בבית ולראות, ככלל מגישים בקשה, מסבירים ואנחנו מאפשרים, בוחנים את זה ומאפשרים, התהליך הזה מאוד מאוד מאוד קצר. מצד אחד, אתם רוצים בקרה על העובדים, מצד שני אתם לא רוצים בקרה על העובדים, כי אם העובד לא טוב, אז מה אז אני עוד עובד ועוד עובד ועוד עובד.

אני אסביר לך מה השאיפה שלי, מה החלום שלי, שעובד שהוא לא טוב, או שהוא פועל באופן מזימתי כדי לספסר באישור שלו, או בוויזה שלו והדברים צפים בשלוש דקות בדיקה, באותה שנייה הוא עולה על המטוס, בשנייה הראשונה שיש כרטיס לארץ מוצאו, מסיימים לו את וויזת העסקה, הוא עולה לארץ מוצאו, תביאו עובד אחר במקומו, כשהם יידעו את זה, אחוז הנטישות ירד בעשרות רבות של אחוזים.

אני אשמח לבוא לצלם את זה.

חבר'ה זה פשוט, זה פשוט, עובדים יודעים לספר מה קורה, תראו - - -

אני רק רוצה לסיים אדוני, כי לא סיימתי, אני רוצה רק לגעת בנקודה האחרונה. מדור הגהנום הראשון, הרביעי, החמישי, השישי והשביעי הוא מאחר וכמו שיש ממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, אין לאדם הסיעודי גורם תכליתי אחד - - -

אמר את זה האדון הקודם.

נכון ואני מסכימה ומחזקת את דבריו, כי אני חושבת שזה הדבר הראשון שצריך לעשות, כי כשאדם סיעודי נופל למהמורה הראשונה, הוא צריך גורם אחד שיתכלל לו את כל המהלכים שאותם הוא צריך לעשות, החל מאותו רגע שהוא יושב עליו כובע המעסיק שהוא כובע כבד מאוד, חתיכת משקולת על ראשו, שלא אני כעורכת דין אקח ממנו כסף על מנת ללמד אותו איך לעשות את זה וגם לא בהתנדבות על חשבון ילדיי ובני משפחתי, אלא שיהיה גורם ממשלתי שיידע לתת לו את המענים האלה וזה כל כך חשוב וזה הדבר האחרון שרציתי להגיד.

באותה מידה שצריכה להיות אמנה, אמורה להיות אמנה, חוזה, חוזה העסקה של העובד, לפני שהוא עלה לארץ, אמור להיות אמנה, הסכם, כתובה, בסדר?

לחלוטין.

זו זוגיות, יודע העובד שבמידה - - -

אבל הוא חתום על חוזה, אף עובד לא יכול להיכנס בלי שהוא חותם על חוזה.

אותו חוזה שהוא חתום עליו, הרי ברור לנו שאם 13 הורחקו בשנת 2022, משהו עובד פה לא נכון.

לא, קודם כל נעשו 150 שימועים.

כן, כמה הורחקו?

נעשו 150 שימועים.

13 הורחקו גברתי.

הם לא הורחקו.

הם הורחקו.

הם צריכים להיות מורחקים, אני לא בטוח שהם עלו על מטוס.

13 עלו על מטוס?

אין מדיניות כזאת, לא קיימת.

חבר'ה, זה נראה כאילו עכשיו אתה תכתוב מכתב ואנחנו ניקח את העובד ונשים אותו מיד על מטוס.

לא, לא, אני לא מדבר על זה, גברת משש - - -

צריך לבדוק.

גברת משש, אני מדבר רק על ה-13, עזבו, אל תפריעו לי, היו 150, מה-150 מצאתם הצדקה לסיום העסקה של 13, זאת אומרת, השהות שלהם פה הפכה להיות לא חוקית, באותו רגע שקיבלתם את ההחלטה, מאותו רגע, כמה זמן עבר, עד שהם עלו על מטוס? והם יש חלק מהם שנשארו? שאלה פשוטה.

כל הנושא הוא מורכב ובוא - - -

בואו, תקשיבו, ברור שזה מורכב - - -

כל הנושא הוא מאוד מורכב, ה-13 שנמצאו לא מתאימים, או לא כשירים להמשיך לעבוד בענף הסיעוד, מטעמים שונים, בסדר? אז - - -

הורחקו, או לא הורחקו?

אמרתי, מניתי אותם, שהקראתי, מניתי אותם.

לא, לא, צמצמנו מעשרות אלפים, ל-150 שימועים, 1.1.2022-31.12.2022, 150, אתם הבנתם שנכון לבדוק את זה לעומק, באמצעותכם, באמצעות המנגנונים שלכם - - -

אני אומרת שקיבלנו, כמובן.

אין בעיה, מתוך ה-150 - -

כמה עלו על המטוס?

סליחה, הכושר הוורבלי שלי לא כל כך מוצלח, אבל הוא יכול לשרוד שאלה אחת. צמצמנו את זה ל-150, גברתי, ה-150 יצא שעשרה אחוז מהם, הסתבר שהתלונות צודקות, עשרה אחוז - - -

לא, יכול להיות, אמרנו, קיבלו אזהרות, קיבלו זה, זה לא, יכול להיות שגם אחרים נמצאו, אבל יש מדרג, אתה מבין ש- - -

הגענו למסקנה שכמעט עשרה אחוז מהם, לא יכולים להמשיך לעבוד בסיעוד במדינת ישראל, בסדר? בוא נפרק את זה למשהו פשוט.

נכון.

נכון, משמע שאין להם מה לעשות פה.

זה לא כולל את אותם אלו שהועברו מהמשטרה אלינו, יש גם כאלו, זה לא-

לא משנה, אני מבקש רגע לזקק, אנחנו יורדים מהאלפים ל-150, ה-150 ל-13, 13 באותו רגע, ככה, הם לא יכולים לעבוד פה בסיעוד –

נכון.

מי שלא יכול לעבוד פה בסיעוד, אין לו מה לעשות פה.

חד משמעית.

יופי, אני מבקש לדעת, תוך כמה זמן, כל אחד מה-13 הועלה אחר כבוד, לארץ מוצאו, זה מה שאני מבקש לדעת - -

לא עלו.

כל השאר אני מקבל, את יודעת שלא עלו? את יודעת שלא עלו? לא, לא, יש פה צוות מקצועי.

אני חוזרת בי למען הזהירות, בסדר, אני חוזרת לגבי אם לא עלו, אבל אדוני - - -

תהיי זהירה בלשונך.

אבל אדוני, אני רוצה להמשיך את דבריך, מצד אחד, להערכתי ה-13 האלה, עלו, או לא עלו, אבל זו טיפה בים.

חברים - - -

רק שנייה - - -

כשאת עונה לי, את מפספסת התייחסות של ראש מנהל.

אני אומרת, להערכתי ואני נזהרת בדבריי - - -

אני לא שאלתי את הערכתך, אם אין לך מספר - - -

אדוני, אני רק - -

אני אומר לך מספר נעוץ, אל תספרי לי על זה בכלל, אני לא רוצה הערכות, אני לא רוצה שמועות, אני רוצה מספרים.

אני אשמח לקבל את המספר מראש המנהל.

גברתי תספר לי תוך כמה זמן, כל אחד מה-13, עלה על מטוס לארץ מוצאו?

אז אני אגיד שא', בנוסף ל-13 הללו, יש עובדים זרים שהם נעצרים, כמובן, על ידי המשטרה - - -

זה לא נוגע ל-13.

רגע, אני אתן לך תמונה רחבה יותר, שנעצרים על ידי המשטרה, מועברים מדלת אל דלת, ממשטרת ישראל לרשות האוכלוסין וההגירה ואלו ממש, מועברים, זה במקרה של אלימות, שיש מעצר של המשטרה ויש מעבר מדלת אל דלת, אלינו, הם עוברים למתקן גבעון שאתה מכיר ומורחקים מישראל, באופן מידי.

זה בין 130?

לא, לא, זה בנוסף, זה בנוסף.

יופי, אני רוצה לדעת על ה-13.

לא דיברתי על אכיפה מנהלית שנעשתה באופן יזום, בעקבות פניות שקיבלנו ותלונות. אז לגבי ה-13 האלו, ברירת המחדל, עוד פעם, תלוי בחומרה, אם זה מעשה אלימות, כמו שאמרתי, מעבר מהמשטרה, אז הם מועברים מדלת אל דלת ומורחקים, מוצה להם צוו.

למה הערות?

תקשיבו, אתם עושים את זה לא מכובד, אתם עושים את זה לא מכובד, אתם מיתרים את הסקירה שלה ואין לכם מושג, אני יודע ואני יודע שאני לא יודע את כל המסירות של הגברת משש ואנשי צוותה, מסביב לשעון, במלא מובן המילה, במלא מובן המילה, זה בסדר שיהיו לנו שאלות, זה בסדר שלא נראה עין בעין, בסופו של יום, אני הרגולטור, הוועדה הזאת, באה לפקח, לגיטימי, לגיטימי שיהיה מה לתקן ולגיטימי הגברת משש שאין לכם את כל התשובות כרגע וזה בסדר, אני לא מצפה, את יודעת כל כך הרבה שאני לא יודע כמה שנים אני אצטרך ללמוד את זה בשביל לדעת את מה שאת יודעת, אני לא מצפה שתדעי את הכול בעל פה ובראש.

צמצמת מהר.

אז אני אומר פשוט, אני מבקש, הנה אני מארגן את הבקשה שלי, אני לא רוצה תשובה עכשיו, אבקש לקבל טבלה שמית של כל אחד מה-13, תאריך הדיווח, תאריך ביצוע השימוע, תאריך עזיבתו את הארץ ואם חלילה, מישהו מהם לא עזב את הארץ, אני רוצה לדעת, בסדר?

אין שום בעיה.

והנה אני אומר מראש, אני אומר מראש, חלילה, חלילה, אני אומר חלילה, אבל גם את החלילה, אני רוצה לדעת אם הוא קיים, בסדר? אוקי, אתי עטייה.

אני רוצה ברשותך שתתייחסי לעניין התקנות, מתי הן יובאו לוועדה ולמליאת הכנסת לאישור? זה שאלה שהועלתה.

כן, כן, אז אני אומר - - -

מתאימים את האשרה לתלות, נכון?

אז אני אסביר מה מהות התקנות ואיפה הן נולדו ואיפה זה עומד. ככה, תיקון 32 לחוק הכניסה, אותו תיקון של הוועדה ההומניטרית, בין היתר, אחד הדברים שהוא קבע זה שלצד ההגבלות הגאוגרפיות שגם קבועות באותו תיקון, ייקבעו גם הגבלות לגבי סוגי מטופלים. זה היה גם לזמן שלנו, גם לזמן של הוועדה בשעתו והמטרה באמת, הייתה, אם וועדה הומניטרית מטפלת - - -

איזו וועדה? וועדה מיוחדת?

שנייה, רגע, אז אני אסביר, אם וועדה הומניטרית מטפלת, שעד עכשיו דיברו בה, סעיף 3אב11 לחוק, מתייחס לעובדים שסיימו את תקופת העסקה המותרת, הייתה הבנה שצריך גם, מה שנקרא, לטפל, או לסדר את העובדים החוקיים, עד 63 חודשים, באופן לתמרץ אותם להתמיד, כי אני רוצה רגע לומר משהו, גם בהקשר לדיון הקודם, בלי להיכנס לוועדה ההומניטרית, שכל המהות של תיקון 32 ומי שחושב שבאנו לעשות עוול, זה בדיוק ההיפך, הוא לתמרץ, לעודד עובדים זרים, להצטוות כמה שיותר מהר למטופלים קשים ביותר, זה המהות של התיקון הזה ולכן צריך לחשוב טוב, מי שצועק פה, צריך לתקן, צריך לפרוץ את הגבולות, במי אנחנו פוגעים? אז באמת, עשינו משהו מאוד יפה בעיניי ואני חושב שגם הרבה מטופלים סיעודיים קשים, יסכימו עם תיקון 32, אבל אותו דבר היה נדרש, או התבקש לעשות, גם עם עובדים חוקיים עד 63, באמת, ליצור איזושהי הבחנה, בין מטופלים קשים, לבין מטופלים שהם קלים יותר, באופן שעובד מגיע לארץ, הוא יקבל באשרתו סימון, שיבוץ, לאן הוא הולך, למטופל מורכב, או מטופל פחות ויצטרך להתמיד רק אצלו, אז אנחנו עמלנו ובאמת, מהר מאוד, מאז תיקון 32, יצרנו נוסח, גיבשנו נוסח שבאמת נותן מענה לדבר הזה, חילקנו לקבוצות, הקבוצות הן קצת שונות אחד מ- - -

הרחבנו ואנחנו נרחיב גם בעתיד, זה בתהליך.

אז אני ממש אסיים בקצרה, במתי זה יובא. אז אנחנו באמת הנחנו את התיקון מזמן, הנחנו את התיקון, מה שקרה, הממשלות התפרקו, היה חילופי ממשלות, כל פעם זה עלה וירד ועלה וירד ובממשלה האחרונה, ממש לפני התפרקותה, אנחנו העברנו אפילו מכתבים לשרים שיאשרו לנו, שנסיים את חובת - - -

איזה שרים, זה שר המשפטים ושר הפנים?

אנחנו בישורת האחרונה, זה מה שחשוב שורה תחתונה.

אנחנו נמצאים בישורת האחרונה, אנחנו בעוד שתי דקות נאלצים לסיים, בתפר של בין פתיחת המליאה לסיום הוועדה, אני חייב לרוץ לוועדת כספים, כי בסוף אנחנו גם צריכים תקציב, גברת רוסו מקבלת רשות דיבור ואני מסכם.

תודה, אוקי, אז אני מקו לעובד, עם עמותה שמסייעת לעובדי עבודה בסיעוד וגם עובדים אחרים. אני רוצה להגיד כמה דברים, דבר ראשון, בואו, נדבר רגע על ההגבלות שקיימות קיום על מעברים של עובדים, יש בערך חמש-שש הגבלות, ביניהן, הגבלות גאוגרפיות, הגבלות בשל שלוש פעמים בשנתיים מעבר בין מעסיקים, שלוש פעמים בשנתיים אי אפשר לעבור, לאחרונה הוכנס סעיף בנוהל העסקת עובד זר, הודעה מוקדמת, נוהל העסקת עובד זר שמתייחס לעובדה ש- ברגע שעובד מסרב שלוש פעמים לעבודה אז מזמנים אותו לשימוע, אנחנו רואים שכל - - -

אנחנו בעזרת השם נצמצם את זה, אל תדירי שינה מעינייך.

אנחנו רואים שכל המאמצים האלה, אבל לא באמת עוזרים, בואו נדבר על זה רגע, בואו נדבר על זה ששיטת המקל וכפיית עבודה על עובדים זה לא מה שעובד בסופו של דבר. יש לנו פה, אין כבילה, אוקי? אין כבילה חד-משמעית, אבל יש עוד ועוד מנגנונים שמנסים לעצור את המעברים של העובדים ועדיין, עובדים עוברים וזה נובע מכמה דברים ודבר ראשון, אני לא חושבת שהעמקנו פה מספיק, בתהליך הגיוס של העובד, אנחנו לא העמקנו פה מספיק בתהליך ההטמעה ודבר שני, בואו, מדובר פה בעובדים זרים שעובדים עם קשישים, עם אנשים בעלי מוגבלויות שצריכים להסתדר במקום חדש, המצב שקורה בפועל זה שדווקא המעסיקים הקשים שנמצאים במצבים באמת קשים, מקבלים עובדים לא מנוסים מחו"ל שאנחנו רואים שההסכם הבילטרלי הם עדיין תקועים ואנחנו לא קיבלנו פה יותר מידי הסבר לגבי איך עובד תהליך הגיוס, איך מעבר לדופק ולעובדה שיש לך תעודה שאתה מקבל שעשית הכשרה, מישהו בכלל מתייחס למה העובד הזה ומי העובד הזה, יכול להיות שפה ידידי יכול להגיד ובכל זאת, חשוב להגיד את זה, אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא, על מה שהוא לא כפיית מגבלות על העובדים האלה, כשהם בסופו של דבר, עם כמה שהם כולם קוראים להם, שמעתי פה, סחטנים וגנבים, הם אלה שהמדינה מפקידה את הקשישים שלנו ואת בעלי המוגבלויות שלנו בידיהם, זאת אומרת שאנחנו גם צריכים להתייחס לעובדה שמדובר פה בבני אדם, בנשים שמגיעות לפה בגילאי הפוריות שלא יכולות לקיים משפחה ובוחרות לעשות את זה בשביל המשפחה שלהם, אף אחד לא אומר שלא ובכל זאת, אנחנו צריכים להתייחס לעובדה שיש להם הגבלות מאוד מאוד גדולות כבר כיום ומעבר למשפט העבודה ויושב פה, כבוד השופט בדימוס ובקביעת שכר מקסימום בסיטואציה שאין שכר מקסימום בשום מקום אחר בישראל.

יש בשירות הציבורי.

בשירות הציבורי, בוא נדבר על הפריבילגיות בשירות הציבורי לעומת מהגרי עבודה בסיעוד.

מדובר פה על אנשים נכים, קשישים, אלה לא אנשים עשירים שיכולים לתת כסף אינסופי.

על אחת כמה וכמה .

יש פה אנשים חסרי ישע.

לא חייבים להגיע לפה, מי שלא רוצה לא חייב להגיע, זה בחירה שלו ומי שמגיע לפה צריך לתת את התפוקות שלו.

סליחה אדוני, אני לא הפרעתי לך כשאתה דיברת.

לא, את מנסה להכפיש פה 80 אלף מעסיקים - - -

לא, תעצור, אתה תעצור.

בוא נעצור פה.

את מכפישה פה 80 אלף –

אני לא מכפישה אף אחד, אתה מכפיש פה אנשים, בלי לשים לב מה אתה אומר, עם כל הכבוד, אני מדברת על זה ואף אחד פה לא מדבר על זה שאנחנו משתפים פעולה עם ארגונים של מטופלים סיעודיים ומעסיקים אחרים, אנחנו רואים את המעסיקים הסיעודיים, כל המתנדבות שלנו רואות את המעסיקים הסיעודיים, הרבה יותר מהרבה אנשים שיושבים פה, אנחנו מדברים איתם ונמצאים איתם בקשר רציף וגם בסיטואציות חיוביות, ההתערבות פה היא לא של, אני לא חושבת שהמעסיקים הסיעודיים צריכים לשאת את העוול של התשלומים האלה, אבל צריך קצת לפתוח את הראש ולחשוב, מה אנחנו עושים במדינה הזאת שאנחנו נסמכים, רק על עובדים עניים שמגיעים ממדינות עולם שלישי, שמשלמים 20 אלף דולר דמי תיווך כדי להיכנס לישראל - - -

יפה מאוד.

קשישים עניים ונכים עניים.

וזה הדבר היחיד שהמדינה נותנת למטופלים האלה אז על זה אנחנו צריכים לחשוב, לפני שעוד חושבים על עוד הגבלות ועוד הגבלות ועוד להעיף אותם מפה.

לפני שאני מסכם, אני מבקש להודות על הקשב וההמתנה הממושכת ועל ההתחשבות של ידידי היקר אלכס, של נדב, של הגברת שושנה, שנרשמו לרשות דיבור, אבל מפאת קוצר הזמן והתלהטות הרוחות, לא הספקנו לאפשר לכולם לשמוע - - -

אז אולי שווה לכנס - - -

אז אנחנו לא נפסול את זה, אכן, לא ליטשנו מספיק את שיטות הקליטה וההשמה ואנחנו תקווה שככול שאנחנו נקדם את ההסכמים הבילטרליים, אגב, הדיון הבא, בעזרת השם, יעסוק בהסכמים הבילטרליים, חלק מאוד מאוד גדול מהתהליכים, באופן טבעי, ישתנה ויותאם. קיבלנו סקירה על העדכונים של התקנות והתוכניות לעתיד, אלה שבפתח ושלב הרחוק יותר. שמענו את המצוקות של המשפחות, גברת רוסו סיכמה פה היטב, את אחת המחלות הכואבות של הספסור, של עשרות אלפי שקלים, זה סכום מטורף שבקצה, מגולגל למשפחות עצמן, שוב פעם וחוץ מהמספסרים, אין אף צד שנהנה מזה, לא המטפל, לא המטופל, לא משפחתו ונודע לנו היום על חברה שנקראת הקרן שהיא חברה מסחרית, למרות שהיא עם איזושהי קונוטציה של קרן, לאט לאט, אנחנו למדים להכיר את פועלה, אנחנו נרים מסך לגבי העיסוק והגילוי הנאות שהם מבצעים, או לא מבצעים, לאורך השנים, מול קהל הלקוחות שלהם. אנחנו נבקר אתכם גם כן, בעזרת השם.

נשמח.

בטוח, הקפה עליי, מה שנקרא ובדיונים הבאים, אנחנו נמשיך לבחון את החלופות הנדרשות כדי שמצד אחד, הנעלמים, לא יהיו בידיעת העובדים שאמורים להגיע, אנחנו נצמצם את סימני השאלה ואת הוואקום שהרבה פעמים הם רוצים ליצור, בחוסר הבהירות, לעניין מקום עבודתם, התכונות הנדרשות, המאמץ הנדרש, המיומנות המצופה ואזורי המחייה שלהם. אני הצעתי כבר בתחילת הדרך שיחתום אותו עובד, לפני שהוא מגיע לארץ, לא רק על אותו הסכם, אלא שהוא יודע שאלה הם התנאים והנה התמונה והנה הוידאו וכך נראה המטופל ומצהיר אותו עובד שבמידה וחרף כל מה שהוא יודע ובהנחה ולא הורעו תנאיו ולא קיבל עובד 200 קילו, כשסיפרו לו שהוא 60 קילו, יידע העובד שבמידה והוא מבקש, לעזוב את מקום העבודה זה ישירות לטרמינל, לא שלוש עבודות ולא תשעים ימים ולא עוד סיבוב ולא עוד מסחור, אני משוכנע שכשיידעו העובדים שאנחנו מצרים את צעדיהם ואנחנו לא מתכוונים חלילה, להרע להם ולא מתכוונים להסתיר מהם ולא מתכוונים לנצל אותם ולא מתכוונים לפגוע במעמדם ולא בזכותם ולא בבריאותם ולא בכבודם, אלא אנחנו בסך הכול רוצים ושואפים, ל- win-win situation

לא בכפייה.

בוודאי לא בכפייה, חד משמעית, מצד שני, גם אי אפשר להפוך כל דבר לכפייה, אני רוצה שהעובד ידע מראש, למי הוא מגיע ומה העבודה הנדרשת ומה השכר שהוא יקבל ומה צבע המצעים שהוא יישן עליהם ואיך נראה המטבח שהוא יבשל בו ויאכל בו והוא ידע את הכול, מרגע שאני עמדתי כמעסיק, בכל התנאים ובכל הגילוי שגיליתי לו ולא שיניתי כלום ולא הרעתי כלום והיחס שלי אליו היה הוגן וחרף כל זאת, הוא החליט למסחר את הוויזה, זה יכול להיות, אך ורק לכיוון טרמינל שלוש, אל תתבלבלי לרגע, לרגע.

מה זה למסחר? לעבור לעבודה אחרת, כי אתה לא מסתדר, כי הבנת שפיזית אתה לא מסוגל לעשות את זה, זה למסחר את הוויזה?

חד משמעית, חד משמעית.

אם היית נותן לי, לשטוח לפניך את מהלך הגיוס, שאני בכל אופן, בחלקת האלוהים שלי, עושה וממליץ שגם אחרים יעשו, היית מקבל תסקיר.

אנחנו נקיים את זה, גם אם נצטרך לקיים דיון נוסף, כשבנאדם יודע שהוא מגיע להיות עובד במטופל סיעוד ששוקל 80 קילו, הוא צריך לבדוק לפני כן, שאין לו פריצת דיסק.

אף אחד לא רוצה, גם המטופלים הסיעודיים לא צריכים את זה.

תודה רבה לכל הנוכחים והמשתתפים.


הישיבה ננעלה בשעה 16:07.