פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
51
הוועדה למיזמים ציבוריים
02/05/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 11
מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים
יום שלישי, י"א באייר התשפ"ג (02 במאי 2023), שעה 17:05
פרוטוקול
סדר היום
פרק ב' (הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
מוזמנים
¶
עמיהוד שמלצר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר
לירון מאוטנר - עו"ד, משרד המשפטים
זהר בוצר שלו - עו"ד, צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות התחרות
אביטל קרופניק - ראש תחום שירותי מידע ושירותי תשלום, רשות ניירות ערך
אורית שרייבר - עו"ד, מנהלת מערך חקיקה, רשות ניירות ערך
איילת שמעון - רשות שוק ההון
אילנית מדמוני - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל
חן פליישר - עו"ד, הלשכה המשפטית, בנק ישראל
יעל לילנטל - פיקוח על מת"ש, בנק ישראל
שירלי אבנר - עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל
טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים
אייל דותן - עו"ד, איגוד הבנקים
עירן פאר
אורית ארד כ"ץ
–
-
מנהל יחידת הרגולציה, בנק הפועלים
מנהלת רגולציה, ישראכרט
משה קאשי - מנהל תחום פיננסים, לובי 99
אמיר ונג - עו"ד, ייעוץ משפטי, גמא - שירותי ניכיון וסליקה
נטע דורפמן רביב - עו"ד, פייפל
רן בייליס - עו"ד, יועץ משפטי, BTB
ענת סביצקי ביינהורן - מנהלת אסטרטגיה, מקס איט פיננסים בע"מ
אהרון קאופמן - עו"ד, יועץ משפטי, שופרסל
לילך דחוח - קצינת ציוות ורגולציה, שופרסל
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר תרגומים
שימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי- דיוקים והשמטות.
פרק ב' (הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612
היו"ר אוהד טל
¶
שלום לכולם. תודה רבה שחזרתם. בזמן שאנחנו כאן בוועדה מכונסים ודנים בחוק ההסדרים, מנסים לדאוג לרווחתם הכלכלית של אזרחי מדינת ישראל, בינתיים בחוץ המציאות מכה בנו בגזרות אחרות. אני מניח שכולכם שמעתם על הפצועים שיש לנו עכשיו בדרום, רקטות שנפלו בשדרות ובאזור הדרום. זאת המציאות בחוץ. אני קודם כל רוצה לשלוח מכאן איחולי החלמה לפצועים וכמובן נחזק את חברי הממשלה להגיב על הדבר הזה באופן ראוי. כשם שלאזרחי ישראל מגיעה הזכות, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות, לדאוג לרווחתם הכלכלית, גם מגיעה להם רווחה ביטחונית. לא יתכן שתהיה מתקפת טילים כזו באמצע היום על אזרחים תמימים. לדבר הזה חייבים להגיב בעוצמה הראויה ולהבהיר שחיי אזרחי מדינת ישראל אינם הפקר.
שוב, איחולי החלמה לפצועים.
אנחנו נחזור להקראת החוק. אנחנו בפרק י', הוראות שונות, סעיף 56.
רוני בקמן
¶
פרק י': הוראות שונות
56. מניעת כפל אמצעי אכיפה מינהליים ותיאום הליכים להטלתם
(1) בסעיף זה -
"אמצעי אכיפה מינהלי" – כל אחד מאלה:
(1) עיצום כספי.
(2) התראה מינהלית או דרישת התחייבות להימנע מהפרה, חלף עיצום כספי
(3) אמצעי אכיפה מינהליים לפי סימן ג' בפרק ח'4 לחוק ניירות ערך.
"מאסדר אחר" – כל אחד מאלה:
(1) המפקח על נותני שירותים פיננסיים
(2) הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
(2) על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיפים 48 ו-50 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מאמצעי אכיפה מינהלי אחד.
(3) ביקשה הרשות לפתוח בהליך להטלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי חוק זה נגד בעל רישיון שמחזיק גם ברישיון לפי דין אחר ומפוקח לעניין זה על ידי מאסדר אחר, תיידע הרשות את המאסדר האחר בטרם תפתח בהליך כאמור.
(4) ביקש מאסדר אחר לפתוח בהליך להטלת אמצע אכיפה מינהלי לפי דין אחר נגד בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (ג), יידע המאסדר את הרשות בטרם יפתח בהליך כאמור.
(5) חובת היידוע כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לעניין סוגי הפרות שייקבעו בנוהל משותף של הרשות והמאסדר האחר במטרה למנוע כפל אכיפה.
אני אסביר את הסעיף. הוא דומה מאוד לסעיף שקיים בחוק שירות מידע פיננסי. המצב הקיים הוא שיש לנו גופים מסוימים שיחזיקו ביותר מרישיון פיננסי אחד פיננסי. אני יכולה לתת דוגמה, מישהו שיהיה יוזם תשלומים וסוכן ביטוח. הוא יחזיק בשני רישיונות, האחד מרשות שוק ההון והשני מרשות ניירות ערך. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו בגין מעשה אחד שמהווה הפרה, יוטלו עליו שני עיצומים כספיים. הסעיף הזה בא, דבר ראשון להגדיר את העיקרון. העיקרון אומר שלא יוטל עיצום כספי כפול ואנחנו אפילו לוקחים על עצמנו משהו נוסף שהוא איזשהו מנגנון תיאום בין המאסדרים לפני תחילה של הליך הטלת עיצום כספי כזה. המאסדרים בעצם יודיעו אחד לשני, זה הדדי, לפני תחילת ההליך של הטלת עיצום כספי. כמובן שיש הרבה עיצומים כספיים או הפרות מינהליות שאין צורך ליידע ובגלל זה נוצר הנוהל בין המאסדרים. למשל, עבירות שקשורות לרישיון עצמו, בכלל לא יכול להיות הפרה כפולה ולכן אין צורך ליידע אותו דבר. בנוהל אנחנו נקבע איזה הפרות לא רלוונטיות ליידוע ובנוגע אליהן לא יהיה נדרש יידוע.
איתי עצמון
¶
יש הערות לסעיף הזה? אני רציתי לשאול לעניין סעיף 56. אתם מתייחסים כאן רק למצב שבו הרשות ביקשה לפתוח בהליך. האם אין רלוונטיות לרגולטורים אחרים בהקשר הזה?
רוני בקמן
¶
אני אומר שסעיף קטן (ג) מדבר על ביקשה הרשות לפתוח בהליך, וסעיף קטן (ד) אומר ביקש מאסדר אחר לפתוח בהליך. אנחנו עשינו איזשהו בדיקה בנוגע לאיזה רישיונות כפולים עלולים להתעורר כאן.
איתי עצמון
¶
לא יכול להיות מצב שבו יש כפל בין המפקח על נותני שירותים פיננסיים לבין הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. כרגע זה אותו גורם.
רוני בקמן
¶
זה אותו גורם. נכון.
57. אגרות
השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות שישולמו לרשות, שיחולו על מבקש רישיון לפי סעיף 5, מבקש אישור מאת הרשות לפי סעיף 15, ועל בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות, וכן הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת פקודת המיסים (גבייה) על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור.
מוצע כאן להסמיך את שר האוצר, על פי הצעת הרשות, לקבוע אגרות. רשות ניירות ערך, תקציבה מבוסס על אגרות שנגבות מהמפוקחים שלה. זה סעיף סטנדרטי שקיים בכל חוקי הרשות.
רוני בקמן
¶
נכון. שוב, זה סעיף שקיים בכל חוקי רשות ניירות ערך בגלל המודל הייחודי של הפעילות, של תאגיד סטטוטורי עצמאי.
רוני בקמן
¶
אני לא יודעת מה בדיוק המודל. אולי הם יכולים לענות אבל אני לא מכירה. לפי אותו מודל שקיים להם, ימשיך לחול עליהם בהקשר הזה.
58. סמכויות הנתונות למאסדר
אמרנו שנדלג על הסעיף הזה כרגע.
רוני בקמן
¶
59. סייג לתחולת החוק
ההוראות לפי חוק זה לא יחולו על שירות תשלום, שירות ייזום בסיסי ופעולת תשלום, המנויים בתוספת השביעית.
רוני בקמן
¶
תוספת שביעית
(סעיף 59)
שירותי תשלום, שירות ייזום בסיסי ופעולות תשלום, המוחרגים מתחולת החוק
1. שירות תשלום שניתן בידי הממשלה.
2. שירות תשלום שניתן בידי בנק ישראל.
3. שירות תשלום הניתן למשתתף במערכת מבוקרת במסגרת פעילותו במערכת.
4. שירות תשלום הניתן על ידי מערכת סליקה פנסיונית מרכזית כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005, במסגרת פעילותה לפי סעיף 31ט(ה) לאותו חוק.
5. שירות תשלום הניתן על ידי מסלקה כהגדרתה בחוק ניירות ערך, במסגרת פעילותה לפי סימן ג' לפרק ח' לאותו חוק.
6. שירות תשלום הניתן על ידי חברה מנהלת במסגרת עיסוקה כאמור בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות הגמל, או על ידי מי שקיבל רישיון מבטח לפי סעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח במסגרת עיסוק זה.
7. שירות ייזום בסיסי שניתן בידי הממשלה.
8. שירות ייזום בסיסי שניתן בידי בנק ישראל.
9. שירות ייזום בסיסי שניתן בידי מערכת מבוקרת למשתתף במערכת מבוקרת, במסגרת פעילותה כמערכת התשלומים.
10. פעולת תשלום שלא נעשית בכספים.
רוני בקמן
¶
יש כאן רשימה ארוכה של סעיפים שיכולים לפעול לתוך ההגדרה של שירות תשלום והחוק הזה לא נועד להסדיר אותם, אם זה בגלל שיש להם הסדרה אחרת כמו למשל מסלקות - מסלקת הבורסה שמפוקחת על ידי רשות ניירות ערך במסגרת חוק ניירות ערך, ואם זו המסלקה הפנסיונית שמפוקחת על ידי רשות שוק ההון – וכמו כן יש כאן גופים שאנחנו לא התכוונו להסדיר את הפעילות שלהם גם אם היא עולה כדי שירות תשלום. לדוגמה, ייזום תשלום, ייזום בסיסי, זה משהו שכבר היום המדינה מאפשרת לאזרחים לעשות למשל בתשלום אגרות או מיסים. יש אפשרות לשלם דרך ייזום תשלום כבר היום. זה נעשה כמובן באופן הסכמי של מדינת ישראל עם הבנקים והכוונה של החוק הזה היא כמובן לא להסדיר את מדינת ישראל כשהיא נותנת את שירות ייזום תשלום לאזרחים שלה. אלה הדוגמאות שמצויות כאן.
כמו כן, כמו שהזכרנו כבר בהתחלה, פעולת תשלום שלא נעשית בכספים, היא לא חלק מהחוק הזה. החוק הזה לא בא להסדיר פעילות במטבעות וירטואליים ולכן כתבנו את זה במפורש. זו פעולת תשלום שלא נעשית בכספים כהגדרתם בחוק הזה. היא לא חלק מהחוק הזה.
מיכאל בן דהן
¶
נכון. פעולת תשלום שלא נעשית בכספים, אני מזכיר שהגדרנו כספים כ-... חוקי או מטבע חוץ והמטרה הייתה להחריג פעילות במטבעות וירטואליים. היום יש הסדרה כלשהי של רשות שוק ההון לגבי מטבעות וירטואליים. נעשית עבודה ממשלתית רבה בנושא וגם במסגרת חוק ההסדרים נתקבלה החלטת ממשלה על כל התזכירים ותיקוני החקיקה שהממשלה מתכוונת להוציא בנושא. זה נושא רציני בפני עצמו. גם בדירקטיבה האירופאית עשו את זה במסגרת הסדרה נפרדת ובמסגרת החוק הזה אנחנו לא מעוניינים לגעת בשירותים שניתנים באמצעות מטבעות וירטואליים כמו ביט קוין, דויטש קוין וכל מיני מטבעות כאלה.
רוני בקמן
¶
סעיף 60 בעצם מרכז את כל סעיפי ההסמכה לשינויי התוספות שקבועות בחוק וקובע גם מי הגורמים שצריך להתייעץ איתם או לקבל את הסכמתם לשינוי התוספות הקבועות. תוך כדי אני אזכיר באיזה תוספות מדובר כדי להקל על ההבנה של הדבר הזה.
60. שינוי התוספות
(1) השר, בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, בהסכמת השר, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.
התוספת הראשונה עוסקת בסוגי חשבונות תשלום שחובת הגישה לצורך ייזום תשלום לא תחול עליהם. דיברנו על כך שבמקרה הזה מדובר למשל בלקוח שלא רוצה לקבל שירותים מקוונים מהבנק שלו ולכן כמובן שייזום תשלומים לא רלוונטי עבורו.
(2) השר, בהסכמת שר המשפטים והנגיד, בהתייעצות עם המאסדר הנוגע בדבר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה, התוספת השלישית והתוספת הרביעית, ובלבד שהסכום הבסיסי לפי התוספת השנייה לא יעלה על 300,000 שקלים חדשים, ולעניין בעל היתר שליטה – לא יעלה על 20,000 שקלים חדשים.
התוספות האלה עוסקות בסכום הבסיסי עצמו. כאן קבוע בחקיקה עצמה סכום מקסימום של שינוי התוספות כדי לאפשר שאם ירצו לחרוג באופן חריג ממה שכתוב בסכום הבסיסי, יצטרכו לחזור לכנסת לחקיקה ראשית. התוספת השלישית עוסקת בהפרות של בעל רישיון או בעל אישור. התוספת הרביעית עוסקת בהפרות של מנהל חשבון תשלום למשלם.
(3) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת החמישית.
התוספת החמישית עוסקת בזהות המאסדר והוראות החוק שיחולו על הטלת עיצום כספי על מפר שהוא גוף פיננסי שנקבע בתקנות לפי סעיף 2(ו). סעיף 2(ו) הוא הסעיף שמאפשר לשר להעביר גוף מחובת רישיון לחובת אישור בנוגע לייזום תשלומים ובאותה תוספת ייקבע מנגנון העיצום הכספי, זהות המאסדר וכל התחום הזה שיאפשר את האכיפה על אותו גוף.
(4) השר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ובהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השישית.
התוספת השישית עוסקת בהפרות לעניין הטלת אמצעי אכיפה מינהליים על ידי ועדת האכיפה המינהלית שעליה דיברנו קודם, אותו גוף שפועל לפי חוק ניירות ערך.
רוני בקמן
¶
אנחנו מאוד נצמדנו למה שקבוע בחוק שירות מידע פיננסי. כלומר, לא חרגנו בהקשר הזה ממה שקבוע שם.
איתי עצמון
¶
כן, אבל בהקשר הזה אני חושב, אני לא זוכר מה בדיוק היו הפשרות והאיזונים שנעשו בדיונים אז, אבל ברמת המהות אני חושב שזה כן דבר שצריך להגיע לאישור ועדה.
רוני בקמן
¶
בסדר. נוסיף את זה. התוספת השישית.
(5) השר, בהתייעצות עם הנגיד, הרשות, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השביעית.
התוספת השביעית שקראנו אותה כרגע עוסקת בשירותי תשלום, שירותי ייזום בסיסי ופעולות תשלום המוחרגים מתחולת החוק. מכיוון שיש כאן רלוונטיות לכל המאסדרים, נקבעה גם חובת היוועצות עם כולם.
61. ביצוע ותקנות
(1) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
זה סעיף שקיים בחוקים. יש כמה דברים שכבר תיקנו ואולי אני אקריא אותם. דיברנו על כך שצריך להוריד דברים מהסמכה שקבועה בהגדרות ולהעביר אותם לסעיף הזה.
איתי עצמון
¶
כן, אבל אני חושב שזה יותר ברמת המבנה. לא צריך. זה יהיה בנוסח המעודכן שאתם תעבירו. כרגע הכנסתם את ההסמכה לעניין מטבע חוץ ועל זה דיברנו.
איתי עצמון
¶
סעיף 61(א) הוא סעיף מאוד מאוד סטנדרטי. יש כאן המון הסמכות אחרות. איך מתיישבת ההסמכה הזאת? אני יודע שבדרך כלל מתפרשת די בצמצום. כלומר, תקנות ביצוע זה באמת משהו מאוד מצומצם. איך ההסמכה הזאת משתלבת עם כל שאר ההסמכות? יש המון הסמכות למאסדרים, לקבוע הוראות וכללים. בחלק מהמקרים יש הסמכות לשר האוצר להתקין תקנות במקרים ספציפיים. איך אתם רואים את היישום של הסעיף?
איתי עצמון
¶
אני אומר שסעיף ביצוע ותקנות זה סעיף מאוד מאוד מקובל בחקיקה, קודם כל מבחינת השר שממונה על ביצוע החוק ושר שממונה על ביצוע החוק לפי חוק יסוד: הממשלה רשאי להתקין תקנות לביצועו. אני שואל עכשיו ברמת בחינת החוק הספציפי הזה בגלל שיש כאן כל כך הרבה הסמכות, איך בעצם מתיישבת ההסמכה הכללית של השר להתקין תקנות כאשר הרגולטורים השונים, בפרט רשות ניירות ערך, מוסמכים לקבוע הוראות שהן בגדר חקיקת משנה בהמון נושאים.
אורית שרייבר
¶
רשות ניירות ערך. גם בחוקים אחרים יש לנו סמכויות מקבילות בין הסמכות של שר האוצר לקבוע תקנות לבין הסמכות של הרשות לקבוע הוראות. מבחינת ההיררכיה החוקית, ההוראות תמיד צריכות להיות כפופות לתקנות. ברור שאם השר משתמש בסמכותו, ההוראות של המאסדר לא יסתרו את התקנות של שר האוצר. זאת סמכות שאם אין הוראות או אם יש רצון לקבוע תקנות, כמובן שיש את הסמכות הכללית לקביעת תקנות, הסעיפים הפרטניים בהם נקבנו כבר.
רוני בקמן
¶
אפשר גם להוסיף שסעיף 58 שעליו דילגנו מדבר גם על היחס הזה ומדבר על זה שהמאסדר יוכל לקבוע הוראות מפורטות בעניינים שבהם השר יקבע תקנות. גם זה משתלב בתוך הדבר הזה מבחינת המדרג הנורמטיבי.
פרק י"א
¶
תיקונים עקיפים
62. תיקון חוק ניירות ערך
בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 –
(1) בסעיף 1 -
(1) אחרי ההגדרה "חבר בורסה" יבוא:
""חברת תשלומים" – כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.
"בעל רישיון ייזום בסיסי" – מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרת ובחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום".
(2) בהגדרה "גורם מאשר", "חתימה אלקטרונית", "חתימה אלקטרונית מאובטחת", "חתימה אלקטרונית מאושרת" ו"מסר אלקטרוני"", המילים "חתימה אלקטרונית מאושרת" – יימחקו.
(3) בהגדרה "דיווח אלקטרוני", המילה "מאושרת" – תימחק.
(4) בהגדרה" אישור הגעה אלקטרוני", המילה "מאושר" - תימחק.
(5) ההגדרה "מסר אלקטרוני מאושר" - תימחק.
(6) אחרי ההגדרה "חוק המעצרים" יבוא:
""חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023".
(7) בהגדרה "גורם מפוקח", אחרי פסקה (11א) יבוא:
"(11ב) חברת תשלומים.
(11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי".
(2) בסעיף 44ח בכל מקום, המילה "מאושר" – תימחק.
(3) בסעף 44ט בכל מקום, במקום "מסר אלקטרוני מאושר" יבוא "מסר אלקטרוני".
(4) בסעיף 44יא(א)(2), המילה "מאושר" – תימחק.
(5) בסעיף 44יא5(א), המילה "מאושר" – תימחק.
(6) בסעיף 52לא, בהגדרה "הפרה", אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) הפרה כהגדרתה בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום".
(7) בסעיף 52נו(א), אחרי פסקה (8) יבוא:
"(9) חברת תשלומים.
(10) בעל רישיון ייזום בסיסי".
(8) בסעיף 52נז(1), אחרי "לפי חוק שירות מידע פיננסי", יבוא "רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום".
(9) בסעיף 52סה(ב), אחרי "עבירה כהגדרתה בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי" יבוא "עבירה כהגדרתה בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום".
(10) בסעיף 54יא1(א), בהגדרה "דיני ניירות ערך", בסופה יבוא "או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם".
(11) בסעיף 56ה(ב), אחרי "למפקחי על הבנקים" יבוא "לנגיד בנק ישראל" ובמקום "או לממונה כהגדרתו בסעיף 52סו(ד)" יבוא "לממונה כהגדרתו בסעיף 52סו(ד) או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016".
הסעיף עוסק במספר תיקונים עקיפים לחוק ניירות ערך. יש לנו קודם כל תיקוני הגדרות שמתבקשים בעקבות כניסתו לתוקף של החוק החדש. סוג שני של תיקונים זה תיקון לפרק ז'2 של חוק ניירות ערך, שזה פרק שעוסק במערכת היע"ל שזו המערכת להעברת מסרים מהרשות לגופים שמפוקחים על ידה ומערכת ההצבעה האלקטרונית שזו גם מערכת טכנולוגית שהיא נועדה לאפשר לבעלי מניות להצביע באמצעות האינטרנט. כדי להוציא מידע מהמערכות האלה, היום למעשה חברות צריכות להשתמש בטוקן פיזי שהן מוציאות בחברה חיצונית שמאשרת שהן הגורם שמחזיק בטוקן הזה. החובה הזאת נבעה מנוסח ישן קודם של חוק חתימה אלקטרונית. חוק חתימה אלקטרונית תוקן כבר לפני מספר שנים בתיקון מספר 3 ומאז אנחנו לא הצלחנו לעדכן את החוק שלנו. בעבר מה שהיה קבוע בחוק חתימה אלקטרונית היה שחתימה שנדרשת בחיקוק, צריכה להיעשות באמצעות חתימה מאושרת שהמשמעות שלה בזמנו הייתה שזה צריך להיעשות באמצעות גורם חיצוני שמאשר את הגורם החותם. מאז תוקן כבר חוק חתימה אלקטרונית כך שלא חייבים חתימה מאושרת אלא חתימה מאובטחת, גם כאשר החתימה הנדרשת בחיקוק. המשמעות היא שכבר לא חייבים את הגורם החיצוני הזה שיאשר את אותו גורם שחותם.
אנחנו מבקשים שבכל המקומות בפרק הזה שמשתמשים בו במונחים שבעצם הותאמו לחוק הישן, לעדכן את זה ולהסיר את כל... התיקון הזה מתאים לנוחיות הטכנולוגית החדשה שהתפתחה מאז אבל רלוונטית גם לתיקון הזה כי הוא יכול מאוד להקל על כל הגופים שמפוקחים על ידי רשות ניירות ערך אבל בעיקר גם על גופים זרים שאנחנו מצפים ורוצים שהם יבואו לכאן לתת שירותים והם לא היו חייבים לבוא בנוכחות פיזית ולהוציא את הטוקן במשרדים, בתנאים שקבועים לגבי זה.
תיקונים נוספים שנדרשים בחוק ניירות ערך הם תיקונים שנועדו לצורך אכיפה בין אם הפרות מינהליות או עבירות פליליות. למשל, בפסקה (7) אפשר לראות שאחת הסנקציות שיש למוטב האכיפה המינהלי היא מניעת כהונה של נושא משרה בכירה בגוף פיננסי שמפוקח על ידי הרשות, לדוגמה מנהל קרן או חברה ציבורית. אנחנו מבקשים להוסיף גם רישיונות, חברות לפי החוק הזה.
בפסקה (8), מוטה האכיפה המינהלי רשאי לבטל או להתלות רישיון. אנחנו מבקשים שמוטב האכיפה המינהלי יוסמך לבטל או להתלות רישיון גם לפי החוק הזה.
פסקה (9), זה סעיף שהוא חלק ממארג האכיפה של הרשות. הסעיף קובע שאם אדם הוזהר כבר בחשד לעבירה, לא ייפתח נגדו גם הליך מינהלי בשם אותם מעשים. כמובן שהכלל הזה צריך לחול גם על עבירות לפי החוק שלנו.
בפסקה (10), הסעיף שאנחנו מתקנים בתיקון עקיף הוא סעיף שמצוי היום בפרק ט'1 בחוק ניירות ערך וכל הפרק הזה עוסק בשיתופי פעולה עם גופים שמפקחים על דיני ניירות ערך בחוץ לארץ, שרשות ניירות ערך חתמה על מזכרי הבנות איתם לצורך שיתופי פעולה. עכשיו כשנוספים תחומים חדשים תחת אחריותה של רשות ניירות ערך, אנחנו רוצים לתקן את הסעיף כך שנוכל להמשיך בשיתופי הפעולה האלה ולחתום על מזכרי הבנות גם בנושאים האלה עם רשויות חוץ.
בפסקה (11), הסעיף מאפשר העברת מידע גם לנגיד בנק ישראל וגם למפקח על נותני שירותים פיננסיים בדומה להעברת מידע שאפשרית כבר היום למפקח על הבנקים ולממונה על שוק ההון, במטרה שהם יוכלו למלא את תפקידם. למשל במה שקשור לפיקוח על מערכות התשלומים בהן צפויות להשתתף גם חברות תשלומים שהמידע עליהן יהיה נתון בידי רשות ניירות ערך.
עמיהוד שמלצר
¶
אמירה כללית לגבי סעיף 33. חוק שירות מידע פיננסי נחקק בשנת 2021 והוא חוק שמרשה פעילות של קבלת מידע פיננסי על אודות לקוח ממקורות מידע שזה יכול להיות בנקים, חברות כרטיסי אשראי, אגודות פיקדון ואשראי, גופים נוספים שקבועים בחוק. הפעילות הזאת של איסוף המידע ומתן שירותים על בסיסו מחויבת ברישוי.
33. תיקון חוק שירות מידע פיננסי
בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 –
(1) בסעיף 1 -
(1) אחרי ההגדרה "בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" יבוא:
""בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)".
אחד ממקורות המידע אלו סולקים. כיום אנחנו משנים את השם שלהם לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ולכן הכנסנו את ההגדרה.
(2) בהגדרה "גוף פיננסי" -
(1) בפסקה (3), במקום "סולק" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
(2) אחרי פסקה (9) יבוא:
"(9א) חברת תשלומים".
גוף פיננסי הוא גוף שניתן להעביר אליו מידע לצורך קבלת ערך לטובת הלקוח. חברת תשלומים היא גם כן שחקנית בתחום ניהול חשבון העו"ש והנפקת אמצעי חיוב. אנחנו גם מאפשרים להעביר אליה מידע לצורך מתן הצעות ערך לשירותי התשלום שהיא מציעה.
(3) בהגדרה "הוראות מאסדר" בפסקה (4) -
(1) בפסקת משנה (ב), במקום "לפי סעיף 62(ב) יבוא "לפי סעיף 63(ב)".
תיקון טעות סופר לגבי הוראות מאסדר שחלות על נותן שירות מידע פיננסי.
(2) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:
"(ג) לגבי חברת תשלומים – הוראות הניתנות לפי סעיף 43(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום".
שוב, במסגרת החוק הזה לחברת תשלומים יש מספר כובעים. היא יכולה להיות מקורות מידע, היא יכולה להיות נותן שירותי מידע והיא יכולה להיות גוף פיננסי. המאסדר שלה רשאי לתת הוראות לפי חוק שירות מידע פיננסי ופה אנחנו מפנים לסמכות של המאסדר בחוק העיקרי, בחוק הסדרת העיסוק.
(4) בהגדרה "היקף פעילות קטן", "לעניין מקור מידע", אחרי פסקה (3) יבוא:
"(3א) לעניין מקור מידע שהוא חברת תשלומים – סכום הכספים שקיבלה או העבירה, לצורך מתן שירותי תשלום, בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הגשת בקשה כאמור בסעיף 41(ג)(1), נמוך מ-50 מיליארד שקלים חדשים או סכום אחר שקבע השר לפי סעיף 69(ב)(3)".
החוק פוטר מקורות מידע קטנים מחובת מתן הגישה. כאן אנחנו קובעים לגבי חברת תשלומים מה ההיקף ממנו ומטה היא תיחשב כמקור מידע בעל היקף פעילות קטן שיכול לבקש פטור ממתן גישה לנותן שירות מידע פיננסי.
(5) אחרי ההגדרה "חברה מנהלת" יבוא:
"חברת תשלומים" – כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום".
(6) אחרי ההגדרה "חוק החברות" יבוא:
""חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשס"ג-2023".
(7) בהגדרה "מאסדר הגוף הפיננסי" -
(1) בפסקה (1), במקום "סולק" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
זה תיקון טכני.
(2) בפסקה (4), אחרי "בעל רישיון מנהל תיקים" יבוא "וחברת תשלומים".
מכניסים את חברת התשלומים להגדרה שהמאסדר שלה תהיה רשות ניירות ערך.
(8) בהגדרה "מאסדר מקור המידע" -
(1) בפסקה (1), במקום "סולק" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
(2) אחרי פסקה (3) יבוא:
"(3א) לעניין חברת תשלומים – הרשות".
(9) בהגדרה "מאסדר נותן השירות". בפסקה (2) -
(1) בפסקת משנה (א), במקום "סולק" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
(2) בפסקת משנה (ג), בסופה יבוא ואולם לעניין בעל רישיון מתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהם חברת תשלומים – הרשות".
בדומה למה שאנחנו קובעים בחוק שלנו, יש גופים פיננסיים בעלי רישיונות שיכולים לעסוק בשירות מידע פיננסי בכפוף לקבלת אישור וללא צורך ברישיון. המאסדר שלהם לעניין השירות הזה של מתן שירות מידע פיננסי הוא המאסדר העיקרי שלהם. בדומה למה שעשינו בחוק הסדרת העיסוק, החוק העיקרי, כאשר יש גוף שהוא בעל שני רישיונות, במקרה שלנו בעל רישיון למתן אשראי שיכול להיות גם בעל חברת תשלומים. מכיוון שהמאסדר העיקרי של כל חוק שירותים פיננסיים היא הרשות, גם במקרה הזה מי שיהיה המאסדר של גוף כזה תהיה הרשות ולא המפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים.
(3) אחרי פסקת משנה (ד) יבוא:
"(ד1) לעניין חברת תשלומים – הרשות".
אם חברת תשלומים תהיה נותן שירותי מידע פיננסי, המאסדר שלה תהיה הרשות.
(10) בהגדרה "מקור מידע" -
(1) בפסקה (2), במקום "סולק" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
(2) אחרי פסקה (7) יבוא:
"(7א) חברת תשלומים".
על חברת תשלומים יוחלו חובות להנגשת מידע כמקור מידע לגבי ניהול חשבון התשלום שהיא מנהלת עבור לקוחותיה וכן עבור פעילות הסליקה או ההנפקה.
(11) ההגדרה "סולק" – תימחק.
(2) בסעיף 2(ב), במקום "עד (7)" יבוא "עד (7א)".
מוסיפים את חברת התשלומים לגורמי שיוכלו לעסוק בשירותי מידע פיננסי בכפוף למשטר של אישור במקום רישיון.
בתחילת סעיף 4(א)(6), יבוא "לא תלוי ועומד לגבי המבקש צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון".
זה אחד מהתנאים שמבקש רישיון צריך לעמוד בהם. אנחנו מעדכנים את התנאים בדומה לתנאים שקבענו כאן והם יותר מדויקים מבחינת חוקי חדלות הפירעון.
(3) בסעיף 51 -
(1) בפסקה (1), אחרי "בעל רישיון מנהל תיקים" יבוא "חברת תשלומים".
(2) בפסקה (2), במקום "סולק" יבוא בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
לגבי פסקה (1), זה החלת מנגנון עיצומים כספיים לגבי חברת תשלומים ולגבי (ב), זה בעקבות שינוי שם הסולק.
(4) בסעיף 54 -
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, להפסקת הליכים או להימנעות מהעמדה לדין, המותנית בתנאים".
עמיהוד שמלצר
¶
בדיוק.
(2) בסעיף קטן (א), אחרי "ליושב ראש הרשות" יבוא "או לפרקליט מחוז" במקום "בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים" יבוא "בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, להפסקת הליכים או להימנעות מהעמדה לדין", במקום "תהיה נתונה לו" יבוא "תהיה נתונה להם" ואחרי "לעניין הפרה" יבוא "או עבירה".
(3) בסעיף קטן (ב), אחרי "בסעיף 53" יבוא "או חקירה פלילית לפי סעיף 56ג לחוק ניירות ערך כמי שהוחל בסעיף 63(ג) לפי העניין".
זה בדיוק מה שרוני הסבירה לגבי חוק הסדרת העיסוק אצלנו, העיקרי.
(5) בסעיף 59, במקום "לקבוע אגרות למבקש רישיון לפי סעיף 5 ולבעל רישיון" יבוא "לקבוע אגרות שישולמו לרשות, שיחולו על מבקש רישיון לפי סעיף 5 ועל בעל רישיון".
עמיהוד שמלצר
¶
(6) בסעיף 65(ב) –
(1) בפסקה (4), במקום "כהגדרתו בסעיף 7ב לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)" יבוא "כהגדרתו בסעיף 28(א) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום".
חוק שירות מידע פיננסי הוא חוק רחב שמחיל חובת רישוי על העברת מידע כללית. במסגרת החוק קבענו כל מיני העברות מידע שנקבעו בחוקים אחרים ושהוחרגו מהגדרת העברת מידע על מנת שמי שעוסק בהם לא יהיה חייב בחובת רישוי לפי חוק שירות מידע פיננסי. אחד מהם זה העברת מידע ממאזנים וכאן עשינו תיקון בעקבות התיקון שעשינו בחוק העיקרי.
(2) אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) העברת מידע פיננסי לפי הוראות של מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, שנקבעו לפי סעיף 41(א)(4) לאותו חוק".
גם בחלוק שלנו יש חובת העברת מידע בין מנהל חשבון תשלום לבין יוזם מתקדם. גם הפעילות הזאת, אנחנו מחריגים אותה, אנחנו לא רוצים שהיא תיכלל בגדר העברת מידע שתהיה טעונה ברישיון חדש, ברישיון נותן מידע שירות פיננסי.
(7) בסעיף 69(ב), אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) לעניין סכום הכספים שקיבל מקור מידע שהוא חברת תשלומים, סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (3א) להגדרה " היקף פעילות קטן".
סמכות השר לשנות את הגדרת חברת תשלום בעלת היקף פעילות קטן.
(8) בסעיף 79(ב) –
(1) בפסקה (1), אחרי פסקת משנה (א) יבוא:
"(א1) לגבי סל המידע כאמור בפרט 3א בחלק א' לתוספת השלישית – כ"ד בכסלו התשפ"ו (14 בדצמבר 2025)".
במסגרת החוק הזה אנחנו אוספים סל מידע חדש שסולקים יהיו חייבים לתת גישה לנותני שירותי תשלום, סל מידע של חשבון סליקה, כספים שבית העסק מקבל מוגדרים כחשבון סליקה והסל הזה, כיום אין לגביו חובת הנגשה ואנחנו רוצים את חובת ההנגשה כאן. חובת ההנגשה תחול ב-14 בדצמבר 2025 כי כל הנגשה של דבר הזה טעונה פיתוח של סטנדרט. כתבנו מתי זה יתחיל לחול, ב-1ר4 בדצמבר 2025 בתיאום עם בנק ישראל שהוא קובע את הסטנדרט.
אילנית מדמוני
¶
חשבון הסליקה, למעשה חברה שהיא סולקת נותנת שירותים לבית עסק והיא צוברת את כל העסקאות ובית העסק יכול לראות כמה הוא עתיד לקבל, מתי הוא עתיד לקבל, בגין אילו תנועות, כמה עמלה הוא משלם. זה הסל.
עמיהוד שמלצר
¶
(2) בפסקה (2) -
(1) בכל מקום, במקום "סולק" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
(2) אחרי פסקת משנה (א) יבוא:
"(א1) לגבי סל המידע כאמור בפרט 3א בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט 1 בחלק ב' לתוספת האמורה – כ"ד בכסלו התשפ"ו (14 בדצמבר 2025)".
זה מועד התחילה להנגשת סל המידע של חשבון סליקה לגבי בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי. כלומר, לגבי סולק, מי שמוגדר היום כסולק.
(3) אחרי פסקה (3) יבוא:
"(3א) לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי יחולו הוראות חוק זה לגבי סל המידע כאמור בפרט 3א בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט 1 בחלק ג' לתוספת האמורה – כ"ו באדר התשפ"ו (15 במרס 2026)".
זה מתי אגודת פיקדון ואשראי, מתי היא תצטרך להנגיש את סל המידע כאמור בפרט (3א), זה סל מידע של חשבון סליקה.
(4) אחרי פסקה (5) יבוא:
"(5א) לעניין מקור מידע שהוא חברת תשלומים יחולו הוראות חוק זה לגבי סלי המידע והחשבונות המפורטים להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם:
חברת תשלומים שתעסוק בשירותי תשלום, היא גם תיחשב כמקור מידע וגם יוטלו עליה החובות לאחסן את המידע אצל נותן שירות מידע פיננסי. כאן אנחנו מפרטים איזה סלי מידע היא תצטרך להנגיש ובאילו מועדים.
(1) לגבי סל המידע כאמור בפרט 1 בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט 1 בחלק ה' לתוספת האמורה – ט"ז בסיוון התשפ"ו (1 ביוני 2026).
רוני בקמן
¶
בעיקרון הסטנדרט נקבע דבר ראשון על ידי בנק ישראל.. אין מה לעשות, הוא המוביל של פרויקט הבנקאות הפתוחה ובמיוחד בכל הנוגע לסטנדרט. לכן אנחנו המאסדרים אחרים תלויים קצת במועדים שלו. ברגע שבנק ישראל מפרסם את הסטנדרט שלו, לנו נדרש זמן היערכות לאמת את אותו סטנדרט גם לגבי הגופים שלנו כי מאוד מאוד חשוב שתהיה אחידות בכל המשק הישראלי בהקשר לסטנדרט. בסופו של דבר אותו גוף רוצה להתחבר אולי גם לאגודת פיקדון ואשראי וגם לבנק וגם לנותן שירותי תשלום, חברת תשלומים שהוכרה על ידי רשות ניירות ערך, אז כן לשמור על סטנדרט אחיד ואכן אנחנו צריכים לחכות שהם ישימו את התאריך שלהם ובהתאם לזה זמן היערכות גם לנו, למאסדרים, וגם אחר כך לגופים עצמם. אתה מפרסם להם את הסטנדרט והם צריכים להתחיל להקים את המערכת ולהקים את ממשק ה-API כדי ליישם אותה.
עמיהוד שמלצר
¶
הסל הראשון היה סל לעניין חשבון תשלום במטבע ישראלי.
(2) לגבי סל המידע כאמור בפרט 2 בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט 1 בחלק ה' לתוספת האמורה – ט"ז בסיוון התשפ"ו (1 ביוני 2026).
זה לגבי חשבון תשלום במטבע זר.
(3) לגבי סל המידע כאמור בפרט 3 בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט 1 בחלק ה' לתוספת האמורה – ט"ז בסיוון התשפ"ו (1 ביוני 2026).
זה מידע לגבי כרטיסי חיוב, מידע לגבי עסקאות זיכויים בכרטיסי חיוב.
(4) לגבי סל המידע כאמור בפרט 3א בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט 1 בחלק ה' לתוספת האמורה – ט"ז בסיוון התשפ"ו (1 ביוני 2026).
זה החשבון שהוספנו עכשיו, חשבון סליקה.
(5) לגבי סל המידע כאמור בפרט 4 בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט 1 בחלק ה' לתוספת האמורה – ט"ז בסיוון התשפ"ו (1 ביוני 2026).
זה מידע לגבי אשראי שלקח הלקוח.
(6) לגבי חשבונות של תאגידים, לעניין כל סלי המידע החלים לגבי אותו מקור מידע לפי חלק ה' שבתוספת השלישית – ט"ז בסיוון התשפ"ו (1 ביוני 2026).
החובה לגבי חשבונות של תאגידים. עד עכשיו אלה היו חשבונות של יחידים. כאן זה לגבי חשבונות של תאגידים.
(5) בפסקה (6), במקום "פרט 19" יבוא "פרט 21".
תיקון טעות סופר לגבי איסור גישה למידע באמצעות סיסמת לקוח.
(9) בתוספת השלישית -
(1) בחלק א', אחרי פרט 3, יבוא:
"3א. מידע על אודות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב, כהגדרתה בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי), ובכלל זה פירוט היתרות, החיובים והזיכויים של הלקוח והעמלו ת בעד שירות הסליקה".
זה מה שאילנית הסבירה. זו הוספת סל הסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב. קודם אמרנו מתי זה יחול וכאן זה המוקם להכניס את התוכן ולומר מה החובה במסגרת הסל הזה.
(2) בכותרת חלק ב', במקום "סולק" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
(3) אחרי חלק ד' יבוא:
"חלק ה'
סלי המידע לעניין מקור מידע שהוא חברת תשלומים
1. כל אחד מסלי המידע המנויים בפרטים 1 עד 4 לחלק א':
דיברנו עכשיו על אילו סלי מידע יחולו לגבי חברת תשלומים, ניהול חשבון עו"ש, אשראי, כרטיסי חיוב וחשבון סליקה.
(10) בתוספת השישית -
(1) בפרט 2, במקום "סולק" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
(2) אחרי פרט 7 יבוא:
"7א . לעניין חברת תשלומים – סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה החברה בעבור לקוחותיה במהלך התקופה של 12 החודשים שקדמו למועד ביצוע ההפרה, ולעניין חברת תשלומים שקיבלה רישיון שירותי תשלום במהלך התקופה האמורה, יחושב הסכום לפי היקף חודשי ממוצע בחודשים מאז קבלת הרישיון (בפרט זה – היקף חודשי ממוצע):
(1) היה ההיקף החודשי הממוצע עד 10 מיליון שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים.
(2) היה ההיקף החודשי הממוצע גבוה מ-10 מיליון שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים".
זאת ההגדרה של הסכום הבסיסי שיוטל על חברת תשלומים במקרה שהיא מבצעת הפרה. יש גם אפשרות לתת סכומים גדולים יותר במקרה של הפרות חמורות יותר.
אורית ארד
¶
כדי לוודא לעניין סל הסליקה. כתוב כאן "ובכלל זה פירוט היתרות, החיובים". אנחנו מדברים על טוטאל ולא על פירוט, נכון?
אורית ארד
¶
אבל להבין בהיבטי הגנת הפרטיות. אם יהיה כתוב אילנית מדמוני, 200 שקלים בקסטרו, את אילנית לא נתת את ההסכמה לבית העסק שיעביר את זה לצד ג'. שלא יהיה את המשלם.
אילנית מדמוני
¶
אנחנו נצטרך לבדוק את זה עת נגדיר את הסטנדרט. הערה חשובה.
נכון להוסיף כאן בכפוף לדיני הגנת הפרטיות.
מיכאל בן דהן
¶
אני כן אגיד שזה לא קליר קט. בסופו של דבר הרעיון בשירות מידע פיננסי הוא שתוכל לראות את אותו מידע שאתה רואה מהסולק שלך גם אצל מישהו אחר שיוכל להציג לך את הכול במקום אחד. אם אנחנו מחסירים פרטי מידע, אתה כן יכול לראות אצל הסולק, זה יכול לפגוע משמעותית בשירות שניתן. לדעתי הפתרון שהוצע כאן שבנק ישראל יפרסם את הסטנדרט ויטפל בדבר הזה, הוא באמת הפתרון הכי טוב.
חן פליישר
¶
אני רוצה להבהיר. אני מסכימה שזאת לא בעיה שהיא ייחודית רק לסל החדש הזה ואני גם מזכירה שהלקוח שהוא ממילא רואה את המידע אצל הסולק שלו, עכשיו הוא יראה אותו בעוד מקום אבל עדיין החפיפה היא אליו.
אורית ארד
¶
זה יקדם רק לסל הזה כי זאת פעם ראשונה שאנחנו מדברים על בית עסק שמציג מידע שלך שקנית באותו בית עסק. את לא נתת הסכמה.
מיכאל בן דהן
¶
לצורך העניין, גם בחשבון הבנק, כשמעבירים לי כסף כתוב מי העביר לי את הכסף. אני יכול לשתף את זה עם נותן שירות מידע פיננסי.
אילנית מדמוני
¶
אורית, אני רק אחדד שהסוגייה של מה שאת מעל עכשיו היא רלוונטית בכלל לתאגידים. אנחנו נטפל בזה בסטנדרט.
שירלי אבנר
¶
המחלקה המשפטית, בנק ישראל. אגב הדיונים האחרונים שהתקיימו כאן עלינו על תקלה מבחינתנו. אנחנו מבקשים לתקן את ההגדרה של בנק ולכלול גם בנק חוץ.
שירלי אבנר
¶
כן. רק שלא תהיה מניעה להמשיך ולדון בזה וככל שנדרש גם לקבל כאן התייחסות. נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית, בגלל השינוי של המבנה של הפיקוח שלנו בחוק הבנקאות (רישוי), אנחנו רוצים גם להוסיף הבהרה ולומר שזה כולל גם תאגיד שנמצא בשליטתו.
עוד הערה קטנה לגבי היקף פעילות קטן. כמו שנאמר כאן, אבל עוד פעם כדי שזה יהיה ברור ועל השולחן, אנחנו מדברים בינינו על החישוב ועל ההגדרה, או יותר נכון על הקריטריונים שנקבעו לגבי חברת תשלומים ובכלל על ההגדרה של היקף פעילות קטן.
שירלי אבנר
¶
הגדרת בנק – בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי) וכן בנק חוץ כהגדרתו בחוק האמור. במקום סולק - אנחנו מחליפים את זה בנותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית ואנחנו רוצים להוסיף שם גם תאגיד בשליטתו. שוב, נגיע לזה כשנדבר על התיקונים העקיפים לחוק הבנקאות (רישוי). בנושא של היקף פעילות קטן, הדיון שאמרנו שנעשה בין השאר בעקבות ההערות של הוועדה, אמרנו שנעשה בינינו עוד שיח בממשלה לגבי ההגדרה של היקף פעילות קטן, בין השאר לגבי חברת תשלומים אבל לא רק. תודה.
מיכאל בן דהן
¶
אני כן אגיד לגבי התיקונים האלה. בנק ישראל פנה אלינו היום לגבי הדברים האלה ואנחנו נבחן אותם. על פניו לא נראה לנו שיש בעיה למעט הסוגייה כמו ששירלי ציינה, שאנחנו עוד מדברים בינינו. אנחנו נראה את הנוסח ונעביר לוועדה.
אייל דותן
¶
מטעם איגוד הבנקים. גם לנו שאלת הבהרה. בתוספת השלישית הוספתם את סל המידע של הסליקה תחת התאגידים הבנקאיים. האם הכוונה היא רק שתאגיד בנקאי יעסוק בסליקה?
אילנית מדמוני
¶
רק תאגיד בנקאי שעוסק בסליקה. הכוונה לכל הסלים. במקום סולק, מחליפים את זה בחברה בעלת רישיון יציבותי. גם שם יכול להיות שחברות מסוימות ביציבותי בכלל לא יעסקו בסליקה.
אייל דותן
¶
אני אגיד לך למה זה התעורר. ראשית, באמת לא הבנו למה הוספתם את זה דווקא בסל של התאגיד הבנקאי ולא בסל של חברות כרטיסי אשראי.
אייל דותן
¶
כי הרי המידעים, הרי כל התאגידים האלה מנהלים גם חשבונות בבנק. זה לא שעכשיו הבנק צריך להעביר את המידע הזה בגין פעילות שהוא לא עושה אגב סלי המידע.
אייל דותן
¶
אנחנו כמובן מצטרפים גם להערה שאמרנו בהתחלה ועלתה שוב לגבי חברת תשלומים עם היקף פעילות קטן עם ה-50 מיליארד. לשאלתך איתי, ב-2026 לא תהיה אף חברת תשלומים כי אף אחת לא תעבור את ה-50 מיליארד, גם לא ב-2026.
מיכאל בן דהן
¶
זה הרף ממנו מבקשים ואני מזכיר שתאגידי בנקאיים, הרף הוא גבוה בהרבה. אם מסתכלים ביחס למערכת הבנקאית, אפשר לחשוב שהרף פה הוא נמוך יותר. אבל אנחנו עדיין בשיח לגבי הדבר הזה.
אייל דותן
¶
אני חושב שברגע שיש פריקות של השירותים, מצד אחד אנחנו רוצים כן לאפשר פריקות ותחרות. אני חושב שבצד השני צריך לאפשר – דיברו על זה הבוקר חברי הכנסת – תמונת מצב באגרגציה שבאמת תראה ללקוח את הכול. מצד אחד פריקות. תחשבו על זה.
אורית ארד
¶
דבר קטן לגבי התיקונים שבנק ישראל רוצה לתקן. אנחנו נשמח לשמור לעצמנו את הזכות להתייחס לזה כאשר נבין את המשמעויות.
עמיהוד שמלצר
¶
בסדר. אין בעיה.
64. תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 –
(1) בסעיף 1 -
(1) אחרי ההגדרה "חוק החברות" יבוא:
""חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023".
(2) ההגדרה "רישיון הנפקה" – תימחק.
זה גם פרק שיימחק במסגרת התיקונים. יש פרק ייעודי שמדבר על רישיון להנפקת כרטיס אשראי. מי שרצה לעסוק בזה היה חייב ברישיון. הפעילות הזאת תיכלל בתוך שירותי תשלום ולכן אנחנו מוחקים את הפרק הזה. יש לזה הרבה נגזרות במהלך התיקונים האלה.
(3) בהגדרה "רישיון למתן שירותים פיננסיים", פסקה (4) – תימחק.
שוב, פסקה שנובעת מביטול רישיון ההנפקה.
(4) בהגדרה "שירות פיננסי", פסקה (4) – תימחק.
אותו הדבר.
(2) בסעיף 5א(א), פסקה (4) – תימחק.
אותו הדבר. זה ביטול מרשם של בעלי רישיונות הנפקה שכבר לא יהיה רלוונטי אחרי ביטול הפרק.
(3) בסעיף 11א -
(1) בהגדרה "מתן אשראי", ברישה, במקום "הנפקה של כרטיסי אשראי כהגדרתה בסעיף 25י ופעולות" יבוא "פעולות".
היה כאן תיקון נוסח של היועץ המשפטי.
עמיהוד שמלצר
¶
בעקבות ביטול רישיון להנפקה של כרטיסי אשראי, נמחקת השורה הזאת בהגדרת מתן אשראי.
(2) בהגדרה "שירות בנכס פיננסי", ברישה, אחרי "שאין בה מתן אשראי" יבוא "ושאינה מתן שירות תשלום כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום".
מתן שירות בנכס פיננסי הוא הגדרה מאוד מאוד רחבה. מתוך ההגדרה הרחבה הזאת, מתוך הפעילות הגדולה הזאת אנחנו לוקחים את פעילות שירות תשלום ומוציאים אותה מהפיקוח של המפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים ומעבירים אותה לפיקוח של רשות ניירות ערך לפי חוק הסדרת העיסוק ולכן אנחנו למעשה בהגדרת שירות בנכס פיננסי אנחנו מורידים ושאינה מתן שירות תשלום, כפי שמוגדרת בחוק שלנו.
עמיהוד שמלצר
¶
בפועל אם מישהו מנהל חשבון תשלום או יעביר כסף באמצעות כרטיס אשראי, יכול להיות שזה נכנס להגדרת שירות בנכס פיננסי כי נכס פיננסי הוא הגדרה מאוד רחבה ושירות הוא העברה, שמירה, ממש הגדרות מאוד מאוד רחבות. מה שאנחנו עושים זה שאנחנו מוציאים את הפעילות הזאת של שירותי תשלום מהגדרת שירות בנכס פיננסי והפיקוח עליה יועבר לרשות ניירות ערך.
איתי עצמון
¶
כלומר, יש גורמים שהיום הם פעילים שמחזיקים ברישיון הזה של שירות בנכס פיננסי והם בעצם יעברו לפיקוח של רשות ניירות ערך.
עמיהוד שמלצר
¶
נכון. הקונסטלציה שנוצרה בהסדרה היא שחוקקו את שירותים פיננסיים מוסדרים והשירות בנכס פיננסי שזה שם מאוד מאוד כללי שכלל הרבה מאוד פעילויות פיננסיות לרבות הפעילות של שירותי תשלום. למרות שהחקיקה עצמה היא לא חקיקה ייעודית, אין בה הוראות כמו שיש כאן לגבי הפעילות הייעודית של שירותי תשלום, אלא היא חקיקה כללית לפעילות פיננסית. ההגדרה, בגלל שהיא כוללת כל כך הרבה פעילויות, גם הרבה מאוד בעלי רישיונות אחרים נתנו להם פטור מהדבר הזה כי זה כלל גם בנקים, כלל גם חשב, זה כלל הרבה מאוד דברים אחרים. כאן אנחנו מסדירים את העיסוק בשירותי תשלום. יש חברות שעוסקות בשירותי תשלום אמנם לא לפי ההוראות שנקבעות בחקיקה בהכרח. אין להן את כל החובות שאנחנו ניגע בחוק מערכות תשלומים (איסור), יותר נכון מערכות תשלומים. כל הדברים שלמעשה אנחנו עושים את החקיקה, הם יעברו מרשות שוק ההון לרשות ניירות ערך בהסדרה החדשה. קבענו הוראת מעבר בהקשר הזה.
(4) בסעיף 13(א) -
(1) במקום פסקה (10) יבוא:
"(10) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) ותאגיד שבשליטת בעל רישיון כאמור. לעניין זה "שליטה" – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי) וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור".
עמיהוד שמלצר
¶
למעשה זה מי שהיה מוגדר כסולק, אנחנו מחליפים סולק בבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, הוא יעשה יותר כי סולק היה רק כרטיסי חיוב ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי יכול לעשות את הסליקה של אמצעי תשלום אחרים, ניהול חשבונות תשלום אבל אלה גופים שיפוקחו על ידי בנק ישראל לפי חוק הבנקאות (רישוי).
עמיהוד שמלצר
¶
נכון. אם אני לא טועה, בנק ישראל מאפשר לסולקים לעשות גם דברים נוספים אבל ההגדרה של סולק היא לפי הפעילות שלו כסליקה של כרטיסי חיוב.
עמיהוד שמלצר
¶
להבנתי לא אמור להיות שינוי לגבי פעילות של הסולקים שמפוקחים היום על ידי בנק ישראל.
(2) אחרי פסקה (17) יבוא:
"(18) חברת תשלומים, לעניין מתן שירותי כספומט והמרת כספים אגב שירות תשלום וכן לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום, ובלבד שחברת התשלומים אינה עוסקת במתן אשראי שאינו מתן אשראי אגב פעולת תשלום. לעניין זה -
"חברת תשלומים", "כספים", "מתן אשראי אגב פעולת תשלום" ו"שירות תשלום" – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.
"שירותי כספומט" – כהגדרתם בחוק שירותי שלום, התשע"ט-2019".
חברת תשלומים תוכל לעסוק בשירותי מתן אשראי אגב תשלום, שירותי המרה שבעיקרון נדרש לצורך פעילות של נותן רישיון בנכס פיננסי וגם לגבי שירותי כספומט, וזאת מבלי צורך לקבל רישיון של נותן אשראי או של נותן שירות בנכס פיננסי. פסקה (18) היא חלק מסעיף 13 שמנויים בו הגופים שפטורים מרישיון מתן אשראי ומרישיון נותן שירות בנכס פיננסי.
עמיהוד שמלצר
¶
כן, ואפילו חידדנו שהפיקוח על האשראי יהיה של רשות שוק ההון כמפקח העיקרי.
(5) בסעיף 25א, בהגדרה "מתן אשראי", המילים "למעט הנפקדה של כרטיסי אשראי כהגדרתה בסעיף 25י" – יימחקו.
בהמשך למחיקת רישיון הנפקה.
(6) פרק ג'2 – בטל.
כל הפרק שעוסק ברישיון הנפקה כחובת רישוי על הפעילות הזאת – בטל. הוא ייכלל בתוך פעילות שירותי תשלום ויחויב ברישיון מרשות ניירות ערך.
(7) בסעיף 38א(א), בפסקה (14), הסיפה החל במילים "ובכלל זה" – תימחק.
אנחנו נקרא גם את הדברים לעניין סולק בעל היקף פעילות רחב ומנפיק בעל היקף פעילות רחב. זה נובע מזה שאגודות פיקדון ואשראי, הרישיון הזה הוא למעשה רישיון של מעין בנקאות זעירה. הם עושים פעילות בנקאית. פשוט יש עליהם כמה מגבלות לגבי אופן הפעילות והיקף הפעילות והם נמצאים תחת הרישיון של שירותים פיננסיים מוסדרים.
כשאנחנו מחשבים את כל הסכומים וגם ההוראות שחלות, אנחנו תמיד מסתכלים על השוק ובגלל זה מחילים את זה גם על אגודות פיקדון ואשראי בדומה לזה שאנחנו גם נחיל את זה על בנקים וחברות כרטיסי אשראי וכל הגורמים שרשאים לעסוק בפעילות של שירותי תשלום.
למעשה עכשיו אנחנו משכפלים את הסעיפים שדיברנו עליהם בחוק הסדרת העיסוק והם יחולו לגבי אגודות פיקדון ואשראי אם הם יעמדו בתנאים, אם הם יהיו סולק בעל היקף פעילות רחב ואם הם יהיו מנפיק בעל היקף פעילות רחב.
(8) אחרי סעיף 38ב יבוא:
38ב1. סולק בעל הקיף פעילות רחב ומנפיק בעל היקף פעילות רחב
(1) סבר שר האוצר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים, רשאי הוא, בהתייעצות עם המפקח, רשות ניירות ערך או הנגיד, לפי העניין, ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, להורות כי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא סולק בעל היקף פעילות רחב, הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג מסוים, יתקשר עם מנפיק של אותו סוג אמצעי תשלום לשם סליקת פעולות תשלום כאמור, אם מצא שסולק בעל היקף פעילות רחב כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים. לעניין זה -
(1) יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק בעל היקף פעילות רחב כאמור, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים.
(2) סירוב סולק בעל היקף פעילות רחב כאמור להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של רשות ניירות ערך או של המפקח על הבנקים, ייחשב כסירוב מטעמים סבירים.
(2) (1) בעל רישיון לתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב, המנפיק אמצעי תשלום מסוג מסוים, לא יסרב להתקשר עם סולק הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אותו סוג של אמצעי תשלום, לשם ביצוע סליקה של פעולות תשלום כאמור, מטעמים בלתי סבירים. לעניין זה יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי מנפיק בעל היקף פעילות רחב, להתקשרות עם סולק כסירוב מטעמים בלתי סבירים.
(2) שר האוצר, לפי הצעת המפקח או בהתייעצות עמו, ובהתייעצות עם רשות ניירות ערך ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות פסקה (1), אם סבר כי החלת הוראות הפסקה האמורה על אותו בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת המשלמים או המוטבים.
(3) בסעיף זה -
"אמצעי תשלום", "הוראת תשלום", "המפקח" של אמצעי תשלום, "מוטב", "משלם", "סליקה" של פעולת תשלום ו"פעולת תשלום" - כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019.
"מנפיק" – כהגדרתו בסעיף 30(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.
"מנפיק בעל היקף פעילות רחב" ו"סולק בעל היקף פעילות רחב" – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלם.
"סולק" – כהגדרתו בסעיף 29(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.
אני אומר שהגופים שעליהם יחול גם מנפיק, גם אגודת פיקדון ואשראי שתהיה מנפיק בעל היקף פעילות רחב או שתהיה סולקת בעל היקף פעילות רחב, היא רק אם היא מנויה ברשימה שיפרסם המאסדר שלה, המפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים ולאחר שהוא יבחן את היקף הפעילות שלה ביחס להיקף הפעילות של כלל הגורמים שיכולים לעסוק בשירותים. כבר יש את הסמכות בחוק הסדרת העיסוק להרחיב את ההגדרה של סולק בעל היקף פעילות רחב או מנפיק בעל היקף פעילות רחב, לא רק לכרטיס חיוב כפי שקיים היום אלא גם לאמצעי תשלום אחרים.
איתי עצמון
¶
כל תיקוני הנוסח שעשינו בסעיפים המקבילים יצטרכו להיות מוטמעים גם כאן. זה בעצם אותו מודל. כמו שאמרת, זה שעתוק של הסעיפים שכבר דנו בהם. אנחנו נבחן עת נביא את הנוסח לישיבת ההצבעות.
עמיהוד שמלצר
¶
כן. אנחנו נפגוש אותו גם בחוק הבנקאות (רישוי).
(9) בפרק ו', סימן ג' – בטל.
סימן שמחיל הגבלות מיוחדות על בעל רישיון הנפקה.
(10) סעיפים 44א ו-44ב – בטלים.
גם אלה סעיפים שרלוונטיים לבעל רישיון הנפקה.
(11) בסעיף 71, בהגדרה "הסכום הבסיסי", פסקה (1)(ד) – תימחק.
אותו הדבר.
(12) בסעיף 72 -
(1) בסעיף קטן (א), פסקה (1ב) – תימחק.
(2) בסעיף קטן (ב), פסקאות (17ג), (24א) ו-(24ב) – יימחקו.
(13) בסעיף 94(א), פסקה (1ב) – תימחק.
כל אלה זאת מחיקת עיצומים שרלוונטיים לבעל רישיון הנפקה ובעקבות מחיקתו אנחנו מוחקים את אלה.
(14) בסעיף 115 -
(1) בסעיף קטן (א), בהגדרה "עוסק ותיק," בפסקה (1), המילים "או בהנפקה של כרטיסי אשראי" - יימחקו.
שוב, התחום זה כבר איננו רלוונטי.
(2) בסעיף קטן (א1), במקום "בקשה לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, או בקשה לקבלת רישיון הנפקה לפי סעיפים 17 או 25יד, לפי העניין", יבוא "בקשה לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי לפי סעיף 17".
גם זה בעקבות מחיקת רישיון ההנפקה.
היו"ר אוהד טל
¶
הערות? אין הערות.
מנהל הוועדה היקר שלנו דאג לנו לסנדביצ'ים בחוץ. הציבור הקדוש מוזמן. בשעה 18:25 אנחנו נתכנס להמשך הישיבה.
(הישיבה נפסקה בשעה 18:00 ונתחדשה בשעה 18:25.)
עמיהוד שמלצר
¶
65. תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, בסעיף 4(א)(2), אחרי "כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני" יבוא "(בפסקה זו – מוצר פנסיוני)" ואחרי "או חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני" יבוא "וכן רשאית היא לעסוק בשירות ייזום בסיסי כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשתום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023, הנוגע למוצר פנסיוני".
לחברה מנהלת עקרונית יש ייחוד עיסוק ואנחנו כאן מאפשרים לה גם לעסוק בייזום בסיסי הנוגע למוצר פנסיוני.
איילת שמעון
¶
כלומר, רשות שוק ההון. היא תוכל לקבל אישור מהמאסדר שלה, הממונה על רשות שוק ההון לפעול בייזום תשלום בסיסי שקשור למוצר פנסיוני.
איילת שמעון
¶
התהליך הוא בדיוק כמו התהליך שקבוע בחוק הסדרת העיסוק. היא תקבל אישור לפי הכללים הקבועים שם. האישור האחר שמופיע, אולי באמת אני אסביר את הסעיף.
איילת שמעון
¶
הסעיף קובע שהעיסוק היחיד של חברה כזאת הוא העיסוק המנוי בחוק אבל כן החוק מאפשר לממונה להתיר עיסוקים נוספים אבל רק בדברים שקבועים בתוך חוק הפיקוח על קופות גמל. בגלל שייזום התשלום לא מוסדר בחוק הפיקוח על קופות גמל, היינו צריכים להוסיף אותו בצורה מפורשת וזה מה שעשינו בתיקון. כל ההוראות שכתובות בחוק הסדרת העיסוק יחולו גם על האישור הזה שיינתן מכוח הסעיף הזה.
איילת שמעון
¶
נכון. בגלל שהפעילות של חברה מנהלת היא מאוד מסוימת, אנחנו רצינו להגיד שהיא תוכל לקבל אישור כזה רק לפעילויות שקשורות לעיסוק המרכזי שהוא מוצר פנסיוני.
איילת שמעון
¶
אנחנו עדיין לא קיבלנו בקשות לאישור אבל המשמעות היא, איך שאנחנו רואים את המוצר הזה, בין המעסיק לקופה.
משה קאשי
¶
אני רוצה לראות תרחיש מסוים. נניח יש לי קרן השתלמות נזילה, אני אוכל למשוך משם כל הזמן כסף דרך השירות הזה?
איילת שמעון
¶
אני אגיד את זה אחרת. מי שיבקש את האישור זאת החברה המנהלת. היא תבוא אלינו ותבקש אישור לפעילות מסוימת, ככל שזה עומד בכללים, וככל שאנחנו נחשוב שזה נכון, אנחנו נאפשר את זה. הייזום כשלעצמו, הפעולה הטכנולוגית, פעולה טכנולוגית-פיננסית, היא תוכל לעשות את זה. אבל אתה שואל לגבי שירותים ספציפיים, ואז אנחנו נראה מה יציגו בפנינו.
איתי עצמון
¶
יש שינויים. יש הערות שהעברנו מהייעוץ המשפטי, מאתנו, לנציגי הממשלה וטרם לובנו. אנחנו מבקשים בינתיים לדלג על הסעיף.
עמיהוד שמלצר
¶
אנחנו מדלגים לסעיף 67 בעמוד 83.
67. תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח)
בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 –
(1) בסעיף 1 -
(1) אחרי ההגדרה "אמצעי תשלום" יבוא:
""בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן שירות תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981".
(2) בהגדרה "תאגיד בנקאי", במקום "וסולק כהגדרתו בסעיף 36ט לאותו חוק" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו".
זה בעקבות מחיקת רישיון סולק והחלפתו בבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי.
(3) בהגדרה "שירות", המילים "בתחום פעולתו כמוגדר בפרק ג' לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981" – יימחקו.
(2) בסעיף 7ב –
(1) בסעיף קטן (א), במקום ההגדרה "מאגד" יבוא:
""חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023.
"מאגד" – חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב.
"סולק כרטיסי חיוב גדול" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום".
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "סולק" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול".
(3) בסעיף קטן (ג) -
(1) בפסקה (1), במקום "סולק" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול".
(2) בפסקה (2), אחרי "הנגיד" יבוא "ועם רשות ניירות ערך".
(4) בסעיף קטן (ד), במקום "סולק" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול".
(5) בסעיף קטן (ה) -
(1) ברישה, במקום "לסולק" יבוא "לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול".
(2) בפסקה (1), במקום "לסולק" יבוא "לבעל רישיון נותן שירתי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול".
(3) בפסקה (2), במקום "הסולק" יבוא "בעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול".
סעיף 7ב עוסק בחובה של סולק להתקשר עם מאגד. דיברנו על זה בתחילת היום בנוגע לחובה שתחול גם על סולק שיהיה תחת חוק הסדרת העיסוק. כאן דבר ראשון אנחנו מתאימים את ההגדרות של במקום סולק לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי. שנית, שינינו את הגדרת מאגד לחברת תשלומים או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי בדיוק כפי שעשינו בחוק הסדרת העיסוק והטלנו את החובה הזאת על סולק כרטיסי חיוב גדול, כלומר, רק על סולקים שהם מעל 10 אחוזים, כמדומני. שינינו את החובה לגבי סולק בעל היקף פעילות גדול.
איתי עצמון
¶
בהמשך לדיון שקיימנו בסעיף המקביל, שאלתי לעניין הסמכות של שר האוצר לקבוע את התמורה והבהרתם שלא מדובר על חקיקת משנה.
איתי עצמון
¶
צריך לעשות גם כאן את אותו תיקון, בסעיף קטן (ה). שר האוצר רשאי לקבוע את התמורה שישלם מאגד לסולק, עכשיו זה יהיה לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי בתנאי התקשרות. צריך להחליף את זה ל-"להורות".
שירלי אבנר
¶
לגבי סעיף קטן (ג). אנחנו מעוניינים שתהיה לנו גמישות גדולה יותר באפשרות, בין השאר, לפקח על עמלות. ההגדרה שירות, המונח שירות משמש אותנו בין השאר גם לאפשרות שלנו לפקח על עמלות ושירותים יזומים על ידי בנקים ועל ידי סולקים. היום נותן שירות תשלום בעל חשיבות יציבותית זה מי שנמצא בשליטתו. כיום ההגדרה מאוד מוגבלת, רק לתחום הפעולה כמוגדר בפרק ג' לחוק הבנקאות (רישוי). זה יצר לנו בעיות פרשניות בנוגע לסמכות שלנו להתערב בעמלות שאינן קשורות לשירותים הספציפיים האלה, במיוחד כשאנחנו מדברים על סולקים.
אורית ארד
¶
אני אשמח להתייחס לגבי הסמכות של שר האוצר. אני יודעת שזה נדון לפני כן, אבל הסמכות של שר האוצר להתערב בתמורה ובתנאי ההתקשרות, אני חושבת שנכון טיפה אולי לעדן את זה ושזה יהיה בהסכמת או בהתייעצות עם המאסדר הרלוונטי או עם רשות התחרות. בוודאי שזה לא בוועדות הכנסת כי אלה פרטים - - -
מיכאל בן דהן
¶
כאן, כמו שם, לקחנו הסדר קיים והעתקנו אותו אחד לאחד. במקרה הזה אני חושב שזה עלה בוועדה. אני צריך לבדוק אבל זה עלה בוועדה והסמכות שרצו לתת היא לשר האוצר שמתעסק בעיקר בנושאים התחרותיים בעולמות הפיננסיים. לכן אנחנו לא חושבים שיש צורך לשנות את ההסדר הקיים.
אורית ארד
¶
כן, אבל דברים השתנו. זה ההסדר הקיים אבל אז לא היה את המודל מאגדים. הדברים השתנו. זה שהנוסח קיים, זה נכון. הדבר הזה קיים, נכון, אבל פה הוספנו את כל עולם ההסדר מאגדים לעניין המותגים הסגורים. כאן הסמכות של שר האוצר לבדו להתערב בתנאי ההתקשרות ובתמורה - - -
אורית ארד
¶
ששר האוצר לבדו יקבל החלטה. האמת היא שמשר האוצר הנוכחי אני לא חוששת אבל יש שרי אוצר עתידיים.
אורית ארד
¶
אדם אחד לבדו יכול לקבל החלטה ללא סמכות נוספת. אלה תנאי התקשרות של חוזים עסקיים סופר רגישים.
עמיהוד שמלצר
¶
שר האוצר הוא לא אדם אחד שמקבל החלטות כלאחר יד. כל חובת המשפט המינהלי תחול בוודאי על מקרה כזה, חובת הנמקה, חובת שימוע. כל מה שיצטרך, יחול לגבי הוראה כזאת כאשר שר האוצר יחליט להחיל אותה. לא הבנו מה השינוי לגבי המותגים הסגורים. המותגים הסגורים לא נכנסים כאן באופן מיוחד. את מתכוונת למכתב.
אורית ארד
¶
נכון, אבל כאן זה מעוגן בחקיקה ולא במכתב. יש הבדל. אם זה נעשה בכל כך מעמיק, למה שלא יהיה בהתייעצות עם רשות התחרות? זה לא אמור לפגוע בכם, לפגוע בסמכות שר האוצר.
מיכאל בן דהן
¶
אנחנו בכל מקרה - גם במקרה הספציפי עת בחנו את הנושא הזה – בוודאי התייעצנו עם רשות התחרות. לנו אין בעיה להוסיף כאן התייעצות עם רשות התחרות.
איתי עצמון
¶
עוד הערת נוסח לגבי הגדרת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי. נצטרך להוסיף בתאגיד בנקאי. נצטרך להוסיף הבהרה שמדובר על שליטה כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי) לעניין ההגדרה הזאת.
שירלי אבנר
¶
אני חושבת הבנקאות (שירות ללקוח), יש לנו סעיף כללי. צריך לבדוק אם אין לנו איזשהו סעיף שאומר כל מונח בחוק הזה יפורש לפי חוק זה וזה. צריך לבדוק האם אין איזשהו סעיף. אני מצטערת, אני לא זוכרת את זה עכשיו אבל יש לנו באחד מדיני הבנקאות שלנו סעיף שמפנה לחוק אחר ואומר שכל מונח בחוק זה יפורש לפי חוק זה וזה. אנחנו צריכים לבדוק אם נדרשת הגדרה. נחזור עם תשובה.
שירלי אבנר
¶
68. תיקון פקודת הבנקאות
בפקודת הבנקאות, 1941, בסעיף 15ג(ב), במקום "14ח(1)" יבוא "14ח(א)(1)" ובמקום "סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) ותאגיד שבשליטת בעל רישיון כאמור", ובסופו יבוא "ואולם לעניין תאגיד שבשליטתו של בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כאמור, לא יחול סעיף 11א".
התיקון הראשון של 14ח(1) נועד לתקן טעות סופר שנפלה ברשומות. אנחנו מבינים שיש מאגרי מידע שכבר תיקנו את הטעות הזאת אבל למען הסדר הטוב אנחנו חושבים שאם אנחנו כבר נוגעים בסעיף, כדאי לתקן אותו גם כאן.
ההחלפה של סולק בבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי בתאגיד שבשליטת בעל רישיון כאמור, אני חושבת שאנחנו לא צריכים להסדיר. אנחנו מחליפים את פרק ד'2 לחוק הבנקאות (רישוי), במקום סולקים אנחנו נפקח על נותני שירותי תשלום יציבותים בתאגיד שבשליטתם. אנחנו נגיע לתיקון הזה.
לגבי התיקון האחרון לעניין תאגיד שבשליטתו של בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, אנחנו לא חושבים שנכון להחיל את סעיף 11א. לפי דעתנו זה עודף רגולציה.
שירלי אבנר
¶
70. תיקון חוק בנק ישראל
בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, בסעיף 1 –
(1) בהגדרה "גוף פיננסי", אחרי פסקה (8א) יבוא:
"(8ב) חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.
(8ג) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)".
(2) אחרי ההגדרה "חוק החברות הממשלתיות" יבוא:
""חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023".
אלה תיקונים שנועדו להתאים את ההגדרות הרלוונטיות בחוק בנק ישראל, התיקונים שנעשים כאן. ההגדרה של גוף פיננסי – שאלה של הייעוץ המשפטי – משמשת בחוק בנק ישראל במספר מקומות, בין השאר הסמכות של בנק ישראל לדרוש מידע, היבטים שנוגעים למינוי בעלי תפקידים כאלה ואחרים בבנק ישראל.
בסעיף 36(5) לחוק בנק ישראל הגופים שניתן לתת להם אשראי, כמובן בהתקיים התנאים שנקבעו שם, ובסעיף 50 לחוק בנק ישראל. אלה הסעיפים שמזכירים את המונח הזה. אני יכולה להפנות את תשומת ליבכם לכך שתיקונים דומים נעשו גם כאשר חוקק חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים והכניס גופים פיננסיים חדשים לעולם הזה.
עמיהוד שמלצר
¶
71. תיקון חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות
בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 –
(1) בסעיף 26(א), בהגדרה "גוף פיננסי", במקום "וסולק" יבוא "ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
זה בעקבות שינוי ההגדרות והמונחים.
(2) בסעיף 28, בהגדרה "גוף פיננסי" -
(1) בפסקה (5), במקום "סולק" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
בסעיף 28 מדובר על הפרק שמחייב הפרדה בין גוף פיננסי משמעותי לתאגיד ריאלי משמעותי. גוף פיננסי משמעותי מוגדר שם כאחד מהגופים שמנויים באותה הגדרה. אנחנו מחליפים סולק בהגדרה בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי.
(2) אחרי פסקה (6) יבוא:
"(6א) חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023".
מכניסים גם חברת תשלומים שיכולה לתת אשראי אגב תשלום. גם היא נכללת בתוך גוף פיננסי כחלק מהתכלית שיכול להיות שהיא תהיה גוף פיננסי משמעותי ותידרש הפרדה בינה לבין תאגיד ריאלי משמעותי.
(3) בסעיף 29(א), פסקה (2) – תימחק.
אנחנו מבצעים תיקון אגב החוק הזה. ההגדרה של גוף פיננסי משמעותי קבועה בחוק והיא ששווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי עולה על 40 מיליארד שקלים וכאשר מדובר על סולק - אם הוא סולק בעל היקף פעילות רחב. בשנה שעברה הוקמה ועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר דאז רם בלינקוב. הוועדה בחנה את ההשלכות של הפרק ואת אופן היישום שלו. אחת ההערות שעלתה בעקבות הערות הציבור הייתה שלא נכון להגדיר סולק בעל היקף פעילות רחב שלא בהתאם להיקף הנכסים או שווי נכסיו אלא על פי השאלה האם הוא סולק בעל היקף פעילות רחב או לא או על פי שיעור הסליקה שלו באותו השוק. הוועדה קיבלה את ההמלצה הזאת והחליטה להשאיר לגבי סולקים רק את הפרמטר של שווי כלל הנכסים בדומה ליתר גופים פיננסיים. לכן אנחנו מוחקים כאן את פסקה (2).
מיכאל בן דהן
¶
כן. הסולק שהפך בחוק הזה לבעל רישיון למתן שירותי תשלום יציבותי, יהפוך להיות משמעותי לפי ההגדרות של היקף נכסים ולא לפי ההגדרה הייחודית לו של סולק בעל היקף פעילות רחב.
מיכאל בן דהן
¶
לפי ההיכרות, לפחות שלי, אני מסתייג כאן, יכול להיות שנבדוק אחר כך, חברות כרטיסי אשראי, לדוגמה ישראכרט, היקף הנכסים שלה לא עולה על 40 מיליארד וזה כן יהיה בעל היקף פעילות רחב ולכן זה יוציא אותה.
מה שהיה חשוב לעניין הפרדה בין ריאלי לפיננסי הוא לא היקף הסליקה אלא היקף הנכסים. כשאתה בא לתכלית של ההפרדה בין ריאלי לפיננסי, היקף המידע שיש לסולק, אחת הסיבות שבזמנו הכניסו זה בגלל היקף המידע שהיה לסולק. כשבחנו וכשחשבו שוב על התכלית שיש בהפרדה, היקף המידע היה פחות רלוונטי, בטח היום כשיש גופים שיכולים להיות נותני שירותי מידע פיננסי ויכול להיות להם מידע גדול בהרבה, רחב בהרבה, מאשר סולקים בעלי היקף פעילות רחב. לכן ההגדרה שהיא יותר נכונה, כדי לתפוס את הרציונל של ההפרדה בין מקצי ההון לבין מקבלי ההון, הייתה לפי שווי הנכסים של הגוף גם לעניין סולקים.
מיכאל בן דהן
¶
לא, שווי הנכסים זה לא הון עצמי. נכסים זה נכסים. במאזן יש נכסים, יש התחייבויות הון עצמי.
מיכאל בן דהן
¶
לא. זה לא מוציא את שלושתם. חברת כרטיסי אשראי אחת היא תאגיד עזר וזה לא כולל אותה בהגדרה הזאת. חברה אחרת למיטב הבנתי, נרכשה על ידי חברה גדולה שיש לה הרבה מאוד נכסים. שוב, לא בדקתי את הדברים ואני שולף מהמותן אבל לדעתי הן עדיין יהיו תחת הגוף הפיננסי המשמעותי.
איתי עצמון
¶
אנחנו מבקשים לדלג על סעיף 72, התיקון העקיף לחוק שירותי תשלום. נעבור לסעיף 73, תיקון חוק הגנת השכר.
רוני בקמן
¶
73. תיקון חוק הגנת השכר
בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 –
(1) בסעיף 6(א), במקום "מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954" יבוא "תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (בחוק זה – תאגיד בנקאי)" ואחרי "לשכת עבודה שהוקמה על פי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959" יבוא "חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 (בחוק זה – חברת תשלומים), בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), השתע"ו-2016 (בחוק זה - בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי) או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (בחוק זה – בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי)".
(2) בסעיף 8(ו), במקום "באמצעות מוסד בנקאי או חברת הדואר" יבוא "באמצעות תאגיד בנקאי, חברת הדואר, חברת תשלומים, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
(3) בתוספת, בפרט 8, בפסקה (3), במקום הסיפה החל במילים "ואם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק" יבוא "ואם התשלום נעשה באמצעות חשבון המנוהל על ידי אחד מהגופים המפורטים להלן – מספר החשבון ופרטי הגוף:
(1) תאגיד בנקאי.
(2) חברתה דואר.
(3) חברת תשלומים.
(4) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי.
(5) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
מיכאל בן דהן
¶
הרציונל של התיקון הזה. חוק הגנת השכר קובע להיכן אפשר להעביר שכר וזה כדי להגן על העובדים שלא יעבירו את השכר למקומות אחרים ובסוף תהיה איזושהי הלנת שכר. החוק הוא חוק מאוד ארכאי במונחים שלו. היום אפשר להעביר רק – מבחינת הגופים הפיננסיים – לתאגיד בנקאי, כלומר, לחשבון בנק. עכשיו אנחנו נמצאים בעולם שבו אפשר לנהל חשבון עובר ושב לא רק באמצעות תאגיד בנקאי אלא גם באמצעות גופים אחרים עליהם דיברנו כמו לדוגמה אגודות פיקדון ואשראי, חברות תשלומים שאנחנו מסדירים כאן, ונותן שירותי תשלום יציבותי.
התיקון הזה מבחינתנו הוא תיקון מהותי ליכולת של הגופים האלה להתחרות בבנקים. בסופו של דבר רוב הלקוחות מקבלים את מרב הכסף באמצעות משכורת והחשבון אליו הם מעבירים את המשכורת בסופו של דבר הוא החשבון שבו הם מתנהלים ביום יום. אפילו במערכת הבנקאית, מי שנחשב המקום אליו אתה מקבל את המשכורת, הוא נחשב חשבון הבנק העיקרי והבנקים באמת פועלים כדי להניע את הלקוחות כדי לקבל אצלם את המשכורת. אנחנו בשם התחרות, בשם זה שאנחנו רוצים להשוות בין התנאים של החברות האלה לבנקים ולהוות תחליף אמיתי לחשבון העובר ושב, אנחנו מציעים גם לתקן את החוק כך שיהיה אפשר להעביר משכורת גם לחברות התשלומים האלה.
אני אומר גם שהיינו בשיח עם משרד העבודה והתיקון הזה מקובל עליהם.
איתי עצמון
¶
אני מבקש לשאול לעניין הזה לגבי חברות התשלומים שראינו בסעיף 24 שנדון מוקדם יותר. ההוראות לעניין שמירת כספי הלקוחות. השאלה היא האם המנגנונים שמוצעים כאן מתאימים מבחינת שמירת כספי משכורת. בכל זאת יש קצת הבדל בין כספים שעוברים בחברות תשלומים שאני מניח שהכסף לא אמור לחנות אצלן לתקופה ארוכה לבין ממש קבלה של שכר של עובדים כאשר אני מזכיר שחלק מחברות התשלומים יכולות להיות נותני שירותים זרים ולקבל רישיונות אמנם מרשות ניירות ערך אבל רישיונות עם כל מיני פטורים והקלות. הגוף שמנהל הוא גוף שמתנהל בחוץ לארץ. השאלה היא האם נתתם את דעתכם לשאלה הזאת של הגנה על הכספים האלה.
מיכאל בן דהן
¶
חד משמעית הגופים האלה והחוק, האופן שבו הצבנו אותו והגשנו אותו, נועד כדי להבטיח ברמת ביטחון הכי גבוהה שאנחנו יכולים, שהכספים האלה באמת נשמרים עבור לקוחות ואם החברה נופלת או קורה לה משהו, יש למי לפנות ויש מהיכן להביא את הכספים האלה. אתה לא קשור באופן ישיר להתנהלות של חברת תשלומים. זה גם שיח אחר שהיה האם לפטור גופים ודברים כאלה. המטרה של החוק הזה היא להבטיח את כספי הלקוחות ולהגיד לציבור שאתם יכולים להשאיר את הכספים אצל החברות האלה בלי חשש, יש גוף – רשות ניירות ערך – שמפקח עליהן והן אמונות על הדבר הזה וזאת האחריות שלהן לדאוג שהכספים אכן נשמרים.
אני אגיד שאפילו מבחינה רעיונית פיננסית, הכספים – לא שאני מערער על איזושהי יציבות של הבנקים – בבנקים הם ברמת ביטחון נמוכה יותר מבחינה פיננסית כי הכספים בסופו של דבר אצל הבנקים והם ממנפים אותם. אמנם יש הרבה מאוד הוראות שנועדו להתמודד עם הדבר הזה, ואני לא מערער על היציבות של המערכת הבנקאית, שלא ישתמע כך, אבל בסופו של דבר החברות האלה הן שומרות את הכספים, יש להן הוראות מאוד ספציפיות שכבר עברנו עליהן לגבי מה הן יכולות לעשות עם הכספים ומה הן לא יכולות לעשות עם הכספים. היו גם הרבה הערות לגבי הדברים האלה. האיזון שאנחנו מוצאים בין מצד אחד לאפשר להן לקבל את השכר ומצד שני אנחנו קובעים הרבה הוראות כדי להגביל אותן כך שהכספים האלה יגיעו בסופו של דבר ללקוחות. המשכורת, אמנם אולי מנטלית זה איזשהו אירוע מרכזי. אני אגיד שאין הבדל מבחינת 100,000 שקלים שהעברתי לחברה כזאת והיא שומרת עבורי בחשבון עובר ושב ואני חשוף אליה ב-100,000 שקלים, לבין משכורת שאני מעביר ואני יכול להיות שם עם 10,000 שקלים בכל רגע נתון.
אביגיל כספי
¶
השאלה מה קורה אם חברת תשלומים כזאת קורסת. במקרה שאתה מעביר 100,000 שקלים לחברת תשלומים, זאת החלטה שלך שהכסף שלך יהיה אצל חברת התשלומים. כאשר זאת משכורת שאתה מקבל, על מי האחריות במקרה שיש קריסה של החברה? האם זה המעסיק שצריך לבדוק שהמשכורות עוברות לעובדים או שזה העובד שזה בעצם הכסף העיקרי שלו באותו חודש והוא אחר כך צריך לרדוף אחרי החברה שקרסה?
מיכאל בן דהן
¶
גם במשכורת, בסופו של דבר זאת תהיה החלטה שלי לקבל משכורת לחשבון הזה. כמו שאני אומר למעסיק לאיזה חשבון בנק להעביר את המשכורת, אני יכול לומר לו להעביר לחברת התשלומים הזאת. מבחינת הבחירה של הלקוח, יש כאן בחירה שלו. מבחינת מי מבטיח, יש כאן את רשות ניירות ערך שעליה הוטלה המשימה לתת רישיונות לגופים האלה. עברנו עכשיו על הרבה מאוד דרכים בהן היא מבטיחה ודואגת לדברים האלה. אני מבין שמשכורת זה עניין רגיש ולא סתם יש חוק ייעודי לשכר, אבל עם זאת אני אומר שמבחינת העולם הפיננסי, בוא נגיד כך, לכסף אין צבע. זה לא משנה למה העבירו לי אותו או למה שמתי אותו בחשבון, לי יש סיכון מסוים כשאני שם כסף בגוף פיננסי אחר ויש כאן את רשות ניירות ערך שנותנת להם רישיונות, מפקחת עליהם ויש לה סמכויות כדי לוודא שהדברים האלה באמת נשמרים עבור הלקוחות.
אביגיל כספי
¶
החשש הוא שביחסי עובד-מעביד, כשאני בוחרת חברת תשלומים, אני יכולה לבחור מה שאני רוצה וכשאני עובדת, יכול להיות שהמעסיק אומר לי – אמנם לא כופה עלי - להעביר לחברה.
מיכאל בן דהן
¶
אני אומר שמאחורי הטיעון הזה יש איזו הנחה מובלעת שהגופים האלה מסוכנים יותר מכסף שאני מעביר לחשבון עובר ושב במערכת הבנקאית. חשוב לי לחדד את הדבר הזה. אנחנו עושים כאן מנגנונים שמבטיחים את כספי הלקוחות. מבחינת המנגנונים, מבחינת הסיכונים, הם פחותים מאשר הסיכונים במערכת הבנקאית ובהתאם גם הרגולציה. לכן קל יותר לקבל רישיון כזה כי הסיכונים מבחינת הפעילות הם נמוכים יותר מאשר הסיכון שגלום בפעילות בנקאית.
היו"ר אוהד טל
¶
למה אתה יוצא מנקודת הנחה שיש סיכוי שהמעסיק יסליל את העובד לאפליקציה מסוימת או לחברת תשלומים מסוימת? היום שואלים אותך היכן מתנהל חשבון הבנק שלך ולשם מעבירים לך את הכסף. למעסיק אין עניין בדבר הזה. למה שזה ישתנה? זה לחלוטין בחירה של העובד.
אני אשמח לשמוע את התייחסות בנק ישראל.
אילנית מדמוני
¶
אני רוצה לומר - כי נאמר כאן לפרוטוקול שהפיקדונות בבנקים הם מסוכנים – שלא חלילה ישתמע שזה המצב.
מיכאל בן דהן
¶
אמרתי פיננסית. אני ממש הדגשתי פיננסית. זאת פעילות פחות מסוכנת מאשר פעילות בנקאית. אני לא חושב שעל זה יש מישהו שמערער.
רוני בקמן
¶
אם אפשר להוסיף כמה דברים חשובים. דבר ראשון, בנוגע לעניין של הפטורים לגופים זרים. אין פטור מסעיף 24, סעיף שמירת הכספים. אין פטור לגופים זרים מהסעיף הזה. מבחינתנו זה סעיף ליבה. הרגולציה המלאה תחול עליו בהקשר הזה. אנחנו לא נרצה לתת הגנות פחותות בהקשר הזה.
אני רוצה לומר שסעיף 24 מתייחס באופן ספציפי למצב של חדלות פירעון ומבטיח את הכספים במקרה של חדלות פירעון. יש כאן ממש אמירה שמשפיעה על הפרשנות של חוק חדלות פירעון שאומרת שהכספים האלה הם לא נכס של החברה שנמצאת בחדלות פירעון. במובן הזה יש כאן הגנה משמעותית מאוד על הכספים.
החוק הזה – זה נכון מה שמיכאל אמר, באמת יש כאן בשורה לכל אחד מהאזרחים – אני חושבת שבתחום הזה יש כאן בשורה מיוחדת לאנשים שיש לה קושי לפתוח חשבון בנק, אם אלה עובדים זרים, אוכלוסיות מודרות אחרות. יש כאן פתרון.
רוני בקמן
¶
נכון. לכן אני חושבת שמי שיפנה הרבה פעמים לפתרון הזה, אלה יהיו דווקא אותם גופים שהמעסיק אומר שאין להם חשבון בנק, בוא קח את הכסף במזומן ותמיד יש חסרון כשלוקחים כסף מזומן כי אז דברים יכולים להשתבש בדרך. דווקא לתת להם עוד אפשרויות. יש כאן בשורה אמיתית מבחינת הצורה שבה הם יכולים לקבל את השכר שלהם כי הרבה פעמים מי שלא יכול לפתוח חשבון בנק מקבל אותו במזומן ואז זה יותר עניין של מה קורה בין המעסיק לעובד, מה הוא אומר שהוא קיבל או לא קיבל.
איתי עצמון
¶
זאת חלופה שהיא פחות חזקה מ-... את זה אנחנו מבינים. השאלה אם זה מספיק משמעותי מבחינת הגנה על כספי החוסך. יש כאן הבדל בין סכום שאתה שם בפיקדון לבין שכר של עובד שמקבל אותו מדי חודש בחודשו.
רוני בקמן
¶
אני אדגיש שגם בנוגע לביטוח וגם בנוגע לערבות, אנחנו קבענו את זה במפורש בחוק. הביטוח והערבות אמורים להיות שקל לשקל. כלומר, הביטוח חייב להיות במצב הזה בדיוק אותו סכום, וגם הביטוח הוא לטובת הלקוח. כלומר, ברגע שחברה נכנסת להליך של חדלות פירעון, אין לה שליטה על כספי הביטוח שהתקבלו. הכספים האלה מועברים לחשבון ייעודי ויחולקו - וזה גם עונה לשאלה הנוספת – בהתאם להוראות שתיתן הרשות למצב של חדלות פירעון שקראנו את זה עת היינו בסעיף 8 ו-9, יחולקו חזרה ללקוחות. החברה הזאת לא מכניסה את היד שלה לתוך כספי הביטוח האלו או לכספי הערבות. הם מוגדרים כספים לטובת הלקוחות.
איתי עצמון
¶
אני שואל האם למשל לגבי חברת תשלומים לא נדרש כאן שהיא תהיה חברת תשלומים שבכל זאת יש לה היקף פעילות משמעותי יותר.
מיכאל בן דהן
¶
זה לעשות אותם נכים באופן משמעותי לעומת המתחרים שלהם. רשות ניירות ערך, גם גופים קטנים, יבטיחו את הכספים באופן שבו כתוב בחקיקה. שוב, זאת רגולציה שאימצנו מאירופה. זה קיים כבר משנת 2008.
אביטל קרופניק
¶
זה מה שרציתי לומר. בהחלט אנחנו יודעים שגם באירופה, גם באנגליה, זה קיים. זה בהחלט מחולל תחרות. זה אחד הפקטורים המשמעותיים לחולל תחרות, כמו שמיכאל אמר. עצם העובדה שניתנת ללקוחות אפשרות להעביר שכר באפליקציות כאלה, זה בהחלט מניע ומקדם את השימוש בהם ולכן זה מאוד מאוד חשוב לנו. מבחינת ההגנה שאנחנו נקבע בהוראות שלנו, אין מבחינתנו הבדל בין גופים קטנים לגופים גדולים. מכולם אנחנו נדרוש את שמירת כספי הלקוחות שקל לשקל, כמו שאמרה קודם לכן רוני. לכן אנחנו לא חושבים שיש סיבה להגביל את זה לגופים מסוימים.
איתי עצמון
¶
בהזדמנות חגיגית זאת הכנסתם גם עוד גופים חוץ מחברות תשלומים. זה בעצם תכנון שלא בהכרח מתקיים מהתיקון שכרגע מונח על השולחן.
איילת שמעון
¶
אני יכולה לדבר על בעל רישיון למתן שירותים באשראי. כמו שעמיהוד הסביר קודם, בנק אשראי היא בנקאות זהירה. זה ממש בנק וחלות עליו הוראות. הם ישמרו את הפיקדון וחלות עליהם הוראות שהן הוראות יציבות.
איילת שמעון
¶
הוראות יציבות. כלומר, יחס בין ההון העצמי לבין שמירה לבין מינוף. יש עליהן סט שלם של הוראות שקשורות ליציבות. לכן הם יכולים לשמור פיקדון.
אילנית מדמוני
¶
סעיף 5 מדבר על בעל רישיון נותן שירות תשלום יציבותי. יהיו שם גופים שהם יכולים להיות גם חברת תשלומים רק יותר גדולים.
איתי עצמון
¶
לגביהם לא שאלתי. מעצם השם אתה מבין שזה כרוך בהיקף פעילות יותר משמעותי. הערה נוסחית שחוזרת על עצמה. אני מעלה אותה כאן. מוזכר כאן גם בנק הדואר. החברה כהגדרתה בחוק הדואר בנותנה שירותים לפי סעיף 88(א), שאלה השירותים הכספיים שנותן בנק הדואר היום. אתם כתבתם את המונח הזה בצורות שונות לאורך הצעת החוק. יהיה טוב לערוך איזושהי האחדה. יש מקרים בהם בחרתם בהגדרה מאוד מאוד מורכבת ומסובכת וכאן לא שיניתם.
רוני בקמן
¶
כל אותם סעיפים הרלוונטיים לתאגיד בנקאי שהיו שם הגבלות בנוגע לעיקול או הפרטים, השכר ששולם לעובד צריכים להכיל בנוגע למספר החשבון, כל התיקונים האלה שחלו בעצם רק על תאגיד בנקאי, כמובן שהם רלוונטיים עכשיו לכל הגופים שיכולים לקבל שכר ולכן תיקנו בהתאם את הדברים אבל אלה תיקונים שהם בעיקר טכניים ומחילים באמת את אותו הסדר גם על הגופים החדשים.
רוני בקמן
¶
שוב, אלה הפרטים שאתה צריך לציין כשאתה נותן שכר שזה מספר החשבון, מספר מזהה, שם הגוף שאתה מעביר אליו את הכסף.
לירון מאוטנר
¶
משרד המשפטים.
אני אומר כמה מילים על חוק אשראי הוגן. חוק אשראי הוגן זה חוק שמסדיר היבטים חוזיים וצרכניים בעולם האשראי. כיוון שעכשיו עסקנו בעיסוקים המותרים שחברת תשלומים יכולה לעשות וחברת תשלומים בעצם יכולה לעסוק באשראי אגב תשלום בהתאם לתנאים שקבועים בסעיפים המוצעים בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום. היא בעצם נכנסת לעולם הזה של אשראי וגם הופכת להיות גוף מלווה מוסדי לפי חוק אשראי הוגן, ובמקביל גם רשות ניירות ערך הופכת להיות מאסדר נוסף יחד עם שאר המאסדרים, בנק ישראל ורשות שוק ההון, גם לעניין סגמנט האשראי ככל שהוא ניתן אגב תשלום כאמור. לכן יש כל מיני תיקונים עקיפים שצריך לעשות שבעיקרם אלה תיקונים די טכניים שמוסיפים אותם או כגוף מאסדר או כמלווה מוסדי.
אני אקרא ואני גם אומר לאיזה סעיפים זה רלוונטי.
74. תיקון חוק אשראי הוגן
בחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993 –
(1) בסעיף 1 –
(2)
(1) אחרי ההגדרה "בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי", "בעל רישיון למתן אשראי" ו"בעל רישיון למתן שירותי פיקדון אשראי"" יבוא:
""בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)".
(2) אחרי ההגדרה "חברה מנהלת" יבוא:
""חברת תשלומים" – כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.
(3) אחרי ההגדרה "חוק הבנקאות (רישוי)" יבוא:
""חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023".
(4) בהגדרה "מלווה מוסדי" -
(1) בפסקה (1), במקום "סולק" יבוא "על רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
(2) אחרי פסקה (6) יבוא:
"(7) חברת תשלומים".
(5) ההגדרה "סולק" – תימחק.
(6) אחרי ההגדרה "ריבית פיגורים" יבוא:
""רשות ניירות ערך" – כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968".
(7) בהגדרה "תוספת", בפסקה (3), במקום "או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון" יבוא "הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או רשות ניירות ערך".
עד עכשיו פשוט הכנסנו את ההגדרות היותר טכניות. הסעיף הזה בתוך ההגדרה של תוספת מסמיך את השר להחריג הוצאות שונות מהגדרת תוספת שזה חלק מהחישוב של העלות הממשית של האשראי שצריכה להיות מתחת לתקרת הריבית. במסגרת הסמכות הזאת השר יכול להפעיל אותה לפי הצעה של אחד המאסדרים. אנחנו בעצם מוסיפים את רשות ניירות ערך כמאסדר רלוונטי.
(2) בסעיף 3(ד), במקום "או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון" יבוא "הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או רשות ניירות ערך".
סעיף 3 הוא סעיף שעוסק בחובות גילוי שמלווה נותן אשראי. סעיף 3(ד) מסמיך את המאסדרים לקבוע טופס איך לגלות את אותם פרטים שבסעיף 3 ועכשיו אנחנו בעצם מוסיפים את רשות ניירות ערך כמאסדר נוסף שצריך לקבוע טפסים כאלה.
לירון מאוטנר
¶
ראיתי שבאמת לא כתבנו שזה בהוראות מאסדר אבל בפועל זה בהוראות מאסדר. בעצם חוק אשראי הוגן, עשינו את התיקון שלו לפני כמה שנים טובות, הוא היה חוק די חלוצי במובן הזה שהוא הסדיר את המוצר ביחס להרבה מאסדרים פיננסיים שונים.
לירון מאוטנר
¶
כן. עוד לא הגענו למנגנון שעכשיו אנחנו חוזרים עליו של מאסדר והוראות מאסדר וכולי ולכן לדעתי זה חסר כאן. הכנסנו את זה עכשיו אגב איזשהו סעיף אחר, את כל ההגדרות האלה של הוראות מאסדר. כרגע בחוק זה לא מופיע. אם נרצה לכתוב בהוראות מאסדר, צריך יהיה להגדיר מה זה הוראות מאסדר לא במסגרת אותו סעיף ספציפי שיש כאן בהמשך התיקון, בתוך סעיף 1. אני לא יודעת אם חייבים לעשות את זה. בפועל אני מבינה שגם בנק ישראל וגם רשות שוק ההון, כשהם עשו את זה, הם עשו את זה במסגרת הוראות מאסדר. להבנתי אין להם בעצם סמכות אחרת לעשות את זה. גם רשות ניירות ערך תעשה את זה בהוראות.
איתי עצמון
¶
אני חושב שאם נותיר את זה כך, התיבה שתהיה היא רשות ניירות ערך תקבע טפסים, ואז כן תעלה השאלה באיזו מסגרת. אם אלה הוראות, אם אלה כללים, ותהיה איזושהי שאלה פרשנית. לא?
איילת שמעון
¶
כשניסחנו את הסעיף הזה, ראינו שהסתבכנו קצת עם הגדרות מאסדר. אפשר לדון על זה אחר כך. אולי אנחנו יכולים לנסות ולבדוק את זה.
לירון מאוטנר
¶
הצענו נוסח להוראות מאסדר. פשוט הכנסנו את זה לתוך סעיף ספציפי. צריך להעלות את זה לסעיף ההגדרות.
(3) בסעיף 15ה -
(1) בסעיף קטן (א), בהגדה " הסכום הקובע" -
(1) בפסקה (1), בכל מקום, במקום "סולק" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
(2) אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) לעניין חברת תשלומים – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על חברה כאמור בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ב' בתוספת השלישית לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום".
אני אומר שסעיף 15ה הוא סעיף העיצום הכספי ובסעיף (א), מה שכרגע עשינו, הוספנו את הסכום הקובע לעניין חברת תשלומים והחלפנו את סולק בבעל רישיון יציבותי.
(2) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או המפקח על נותני שירותים פיננסיים" יבוא "המפקח על נותני שירותים פיננסיים, הממונה על שוק ההון, בטוח וחיסכון או רשות ניירות ערך".
זה הסעיף שמסמיך את הממונה להטיל עיצום. אנחנו מוסיפים כאן את הרשות.
(3) בסעיף קטן (ג), במקום "הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או המפקח על נותני שירותים פיננסיים" יבוא "המפקח על נותני שירותים פיננסיים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או רשות ניירות ערך".
זה אותו הדבר רק לעניין כפל הסכום הבסיסי.
(4) בסעיף קטן (ד), אחרי "תאגיד בנקאי" יבוא "תגיד עזר או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".
(5) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:
"(ח) על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי חברת תשלומים יחולו הוראות לפי סעיפים 52טז עד 52כט ו-56ח לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים".
זה החלת מנגנון העיצום, כל אחד לפי מנגנון העיצום.
לירון מאוטנר
¶
5) בתוספת הראשונה בפרט (3) -
(1) בפסקה (א), במקום "וסולק" יבוא "ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" ואחרי "המפקח על נותני שירותים פיננסיים" יבוא "ועם רשות נירות ערך".
(2) בפסקה (ב), אחרי "המפקח על הבנקים" יבוא "ועם רשות ניירות ערך".
(3) אחרי פסקה (ב) יבוא:
"(ג) לגבי חברת תשלומים – ריבית כאמור בפרט (1) או (2), לפי העניין, בתוספת 5 נקודות האחוז, אלא אם כן קבעה רשות ניירות ערך, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים ועם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ריבית אחרת והיא פורסמה בדרך האמורה בסעיף 43(ב)(2) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום. רשות ניירות ערך רשאית לקבוע לעניין זה ריביות שונות לסוגי הלוואות".
התוספת הראשונה זה הסעיף שקובע את המנגנון של תקרת הריבית. אנחנו קוראים לה תקרת הריבית האזרחית שיש לגביה עיצום כספי ולא הריבית העונשית. במסגרת הסעיף הזה, בפרט השלישי, מדובר על הלוואה לתקופה קצרה יותר של פחות משלושה חודשים ושם הייתה איזושהי הצדקה להסמיך את המאסדרים לקבוע תקרת ריבית שונה מתקרת הריבית שקבענו במפורש בתוספת. אנחנו גם מאפשרים לרשות ניירות ערך לקבוע את הדבר הזה לגבי המפוקחים שלה וגם במסגרת ההתייעצות בין המאסדרים אנחנו מוסיפים את רשות ניירות ערך כגורם שצריך להתייעץ איתו כדי למנוע ארביטרז'.
שירלי אבנר
¶
הערה קטנה. צריך לראות איפה אנחנו מכניסים את הגוף שנמצא בשליטתו של בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כדי שלא תהיה תקלה כי יכול להיות שפספסנו שם בהגדרה. על פניו הכי אלגנטי זה לעשות את זה בהגדרה של בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי.
שירלי אבנר
¶
סעיף 74(1)(א). אחרי ההגדרה בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי. בהגדרה החדשה - בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי. צריך לבחון אם לא נכון להוסיף כאן גם תאגיד שבשליטתו. זה הכי אלגנטי ושלא יפספסו לאור מטרות החוק. אנחנו נבחן אם זה המקום המתאים אבל גם לפרוטוקול, כדי שלא תהיה תקלה. תודה רבה.
רוני בקמן
¶
75. תיקון חוק איסור הלבנת הון
בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 –
(1) בסעיף 1 -
(1) אחרי ההגדרה "בנק הדואר" יבוא:
""בעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי" – בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021, שקיבל אישור מאת רשות ניירות ערך לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.
"בעל רישיון ייזום בסיסי" – מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום".
(2) אחרי ההגדרה "חברה בעלת רישיון זירה" יבוא:
""חברת תשלומים" – כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום".
(3) אחרי ההגדרה "לחוק המאבק בטרור" יבוא:
""חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023".
(4) בהגדרה "תאגיד בנקאי", במקום "וסולק כהגדרתו בסעיף 36ט לאותו חוק" יבוא "ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לאותו חוק".
(2) בסעיף 11יג(א)(2), אחרי "חברה בעלת רישיון זירה" יבוא "חברת תשלומים, בעל רישיון ייזום בסיסי ובעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי".
(3) בתוספת השלישית, אחר פרט 1א יבוא:
"1ב. חברת תשלומים.
1ג. בעל רישיון ייזום בסיסי.
1ד. בעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי".
על התיקון הזה לחוק איסור הלבנת הון יש תיקון טכני בנוגע להחלפה של המושג סולק. אני אדלג על זה. כמובן אנחנו מחילים צו איסור הלבנת הון על הגופים החדשים שייכנסו לפיקוח רשות ניירות ערך וממנים את יושב ראש הרשות לממונה על עניין איסור הלבנת הון לגבי הגופים החדשים. כמובן שהפעילות הזאת, יש לה סיכוני הלבנת הון ולכן נדרש הצו. הצו גם נדרש כדי שהיא תוכל באמת לעסוק בפעילות פיננסית. זה לא באמת אפשרי בלי צו.
רן בייליס
¶
דיברנו הרבה בוועדה על כפל רגולציה. הנושא הזה של סעיף 75, יש פה בדיוק את הנושא של כפל רגולציה לפחות בגופים שתהיה להם דואליות שהם יתעסקו גם במתן אשראי וגם נותן שירותי תשלום. כיום צו איסור הלבנת הון, יש צו ספציפי ביחס לכל אחד מהגופים וכרגע יש מגמה של רשות איסור הלבנת הון להוציא צו מיוחד, צו אחיד לכל הגופים הפיננסיים. אני חושב, כדי שלא יהיה לנו כפל – אני לא יודע אם אתם מכירים את זה אבל לגופים הפיננסיים יש צו שקובע חובות דיווח מאוד מאוד רחבות ביחס לפעולות פיננסיות שמבוצעות דרכם וזה דורש מערכת ממוכנת מאוד מאוד מסובכת שלוקח המון זמן לפתח אותה על מנת שהיא תוכל לדווח בהתאם לדרישות של הרשות. כרגע, היות ויש את הצו הזה, חייבים לעשות כאן החרגה ולקבוע שהסעיף הזה ייכנס לתוקף, רק כאשר הצו האחיד ייכנס לתוקף כי זה הולך ביחד. יש הוראות ספציפיות מאוד מאוד מסובכות ביחס לצו איסור הלבנת הון של נותני שירות בנכס פיננסי ומתן אשראי אל מול צו איסור הלבנת הון של מפעילי מערכת תיווך באשראי. זה נושא נורא מקצועי טכני. כדי שלא יהיה כפל רגולציה על אותה פעולה פיננסית, ממש על אותה פעולה פיננסית, מוצע שתהיה כאן הכפפה לפחות לנושא הדיווחים כשייכנס לתוקף הצו האחיד.
זאת הערה אחת. יש לי עוד הערה נוספת. בסעיף 75(3), יש שם שלוש מילים – בתוספת השלישית – הכנסתם את בעל רישיון ייזום בסיסי ובעל אישור למתן שירות יזום בסיסי. כאן אני מתקשה להבין את ההיגיון. חמש-שש המילים האלה הן עולם ומלואו והכנסתם את זה על בעל רישיון ייזום בסיסי שאין לו בכלל מגע והוא לא שולט בכסף ולא מחזיק אותו. אין בזה שום היגיון. הוא מידל מן, מתווך, ואין היגיון לשים עליו את כל החובות הארוכים שיש בחוק איסור הלבנת הון וכל הנושא של דיווחים. זה חסר פרופורציה ביחס לזה שהוא לא מנהל את הכסף. תודה.
נטע דורפמן רביב
¶
בהמשך להערה על כפל רגולציה. גם נותני שירותי תשלום זרים שיקבלו רישיון כפופים להוראות איסור הלבנת הון בדין הזר. אחת המכשלות בכניסה לישראל ובפעילות בישראל היא העובדה שהצווים – אנחנו לא יודעים איך יהיה הצו החדש – היום לא תואמים דווקא את הצווים במדינות אחרות. לכן אנחנו מציעים שתהיה אפשרות להסתמך על ההסדרה הזרה בהקשר של איסור הלבנת הון ולא יהיה צורך גם בצו איסור להלבנת הון הישראלי. אפשר לקבוע נניח אפשרות לתת פטור אם רואים שבאמת ההסדרה בחוץ לארץ היא מספקת וכולי אבל החשש שלנו הוא כפל רגולציה והתאמות מסובכות לישראל בגלל השוני הרב בצווים עצמם.
אייל דותן
¶
לגבי בעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי, ההנחה היא שמדובר בגופים מפוקחים שיש עליהם צו איסור הלבנת הון. באמת השאלה אם יהיה גם וגם. לגבי בכלל ייזום בסיסי, שירות ייזום בסיסי, אנחנו רגילים שבאמת באיסור הלבנת הון אתם מחילים הוראות רגולטוריות רק על גוף שנוגע בכסף. כאן אנחנו מבינים שיוזם בסיסי לא ייגע בכסף. אם תוכלו להסביר.
רוני בקמן
¶
כל השאלות האלה, אנחנו חשבנו עליהן. ה-PSD באירופה, בוא נגיד שזה מקור חשוב להסתמך עליו ובעיקר גם בתחום של הלבנת הון וגם הגופים הבין-לאומיים פועלים שם, על ייזום בסיסי חל צו איסור הלבנת הון. גם אנחנו היינו בשיח עם הרשות לאיסור הלבנת הון כדי להבין מה בדיוק הסיבות והם רואים סיבות חשובות של מידע שיוזם תשלומים קיים אצלו, שלא קיים בבנק, למשל אם מחלקים פעילות בין בנקים שונים. יש כל מיני סצנריו שיש מידע ואנחנו גם לא רוצים להיות במצב שמבחינת איסור הלבנת הון יהיו כאן גופים פיננסיים שכן חל עליהם צו איסור הלבנת הון. באירופה ובישראל זה לא יחול. יש סיבות. זה בהחלט משהו שנשקל לכל אורך הדרך.
בנוגע לבעל אישור לעשות ייזום תשלומים. שים לב שההחלה של הצו כאן היא אך ורק על בעל רישיון נותן שירות מידע פיננסי. שוב, כמו באירופה, לא חל עליו צו איסור הלבנת הון ובנוגע אליו, כשהוא עוסק בייזום בסיסי, אנחנו לא רוצים שדווקא הפעילות הזאת תהיה מחוץ לסקופ. כשהוא עושה ייזום בסיסי ומקבל אישור מרשות ניירות ערך, אנחנו נחיל עליו את הצו, בנוגע לשאר בעלי האישור, התיקון כאן לא נוגע בהם. כמובן שבנקים, חל עליהם צו איסור הלבנת הון ואם הם יעסקו בייזום בסיסי זה יהיה חלק מההוראות של בנק ישראל והצו של בנק ישראל בהקשר הזה.
אני חושבת שנתתי לך גם את התשובה בהקשר של למה החלנו את זה על ייזום בסיסי ואני אוסיף ואומר בנוגע לצו האחיד שאנחנו מאוד מחכים ליום שהוא יגיע וזאת באמת תהיה בשורה וזה דבר חיובי אבל אנחנו לא יודעים מתי זה יקרה. כדי להתחיל את הפעילות של חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, צריך צו שיחול על הגופים החדשים. כולנו יודעים שבלי צו יהיה להם קושי לפתוח חשבונות בנק בישראל. בלתי אפשרי להתחיל את החוק הזה בלי צו. לכן, אם נחכה לצו האחיד שאני מקווה שיהיה במהרה, הפעילות לא תתחיל.
רן בייליס
¶
לא הבנתי מה הבעיה להכניס צו שאומר שחובת הדיווח לפי חוק איסור הלבנת הון, התחולה שלו תהיה כשיפורסם הצו האחיד. לא הבנתי מה הבעיה.
מיכאל בן דהן
¶
צו איסור הלבנת הון – ואנחנו מכירים את זה בעולמות הפינטקים – הוא אירוע דרמטי ומשמעותי מאוד כדי שהם בכלל יוכלו לפתוח חשבון בנק. בנקים, מעצם כל העניינים של איסור הלבנת הון, יש להם הרבה מאוד בעיות מבחינת האחריות וכולי לגבי ניהול כספים לחברות שעושות פעילויות פיננסיות ולא חל עליהן צו איסור הלבנת הון. לכן אנחנו חושבים, ואני חושב שיש תמימות דעים, שזה דבר חיובי לחברות האלה שחל עליהן צו איסור הלבנת הון וזה מה שמאפשר להן בכלל לפעול. לא להחיל את הדבר הזה, זה בעצם מה שרוני הציגה, לעשות חוק שלם, להסדיר פעילות שלמה ובסוף להגיע ליום והם לא יוכלו.
רן בייליס
¶
תכריחו אותם. הצו פורסם ויש כבר דיונים. עוד שנה החוק נכנס לתוקף. מה הבעיה לקבוע היום הוראה?
מיכאל בן דהן
¶
אנחנו לא רוצים שייווצר מצב כלשהו שהגופים האלה מקבלים רישיונות ויכולים להתחיל לפעול לפי החוק הזה אבל אין עליהם צו איסור הלבנת הון.
רן בייליס
¶
אז תקבע. תרשום. הרשות לאיסור הלבנת הון תפרסם צו בתוך 30 ימים. 30 יום לפני כניסתו לתוקף, כמו שעשיתם בתקנות בסעיף אחר כאן.
אורית שרייבר
¶
גם אחרי שהצו האחיד יעבור, לכל רגולטור יש סמכות לקבוע הוראות ייעודיות לסקטור שהוא מפקח עליו. עדיין יכול להיות שיהיו הבדלים בדיווחים. אין את אותם תסמינים בהכרח בפעילות שלכם לעומת פעילויות אחרות ולכן גם כשיצא הצו האחיד, הוא לא ייתן מענה לכל הסקטורים באותו אופן. הוא קובע את המסגרת ולכן אין טעם וזה רק יפגע בגופים שרוצים להיכנס לפעילות אם לא יהיה את כל החובות שחלות מכוח צו איסור הלבנת הון. אנחנו נפגשנו עם הרבה גופים, גם ישראלים וגם זרים, ואנחנו יודעים שזה בעצם השער שלהם בשביל בכלל להיכנס לפעילות. אם אנחנו לא נוציא צו איסור הלבנת הון, אני יכולה להגיד שכבר היום אנחנו עובדים על זה אבל ברור שזה הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעבוד עליו ברגע שהחוק הזה יעבור. לכן ממש אין טעם לחכות עם החלת החובות. אני יכולה לומר שגם היום יש גופים שחלים עליהם יותר מצו אחד ואנחנו מוצאים את הדרכים ואת הפתרונות איך להחיל את זה בצורה שלא תוביל לכפל רגולציה שמהווה כפילות אלא שיחולו רק ההוראות שצריך לפי המאפיינים של הפעילות של כל גוף. גם כאן אנחנו כמובן נתאמץ לעשות את זה.
לגבי גופים זרים, אני אומר שבכל הסקטורים יש גם פעילות של גופים זרים ואין לזה אח ורע שהגופים הזרים פועלים לפי ההסדרה הזרה. אני כן יכולה להגיד, כמו שאמרתי, שכבר נפגשנו עם מספר גופים כדי להכיר את ההסדרה הזרה, כדי לנסות ולהתאים את הצו שיחול בישראל, דומה ככל שניתן להסדרה זרה. אני לא בטוחה שנוכל לעשות כאן מאה אחוזים התאמה אבל אנחנו כן נתאמץ. בכל זאת יש בארץ דברים שהם ייחודים לכאן והם יותר גדולים רק מהתחום הספציפי הזה שרוצים לפתור אותם בצורה רוחבית יותר כמו הצהרה על נהנה לדוגמה שזה משהו שהוא ייחודי לנו.
נטע דורפמן רביב
¶
בסוף ישראל היא חלק ממדינות העולם ורוצים שגופים זרים יגיעו ותהיה כאן תחרות. קצת קשה להבין מדוע יש דברים שהם ייחודיים רק לישראל. מכל מדינות העולם, רק בישראל צריך דברים מסוימים. לכן אם לא יימצאו פתרונות, אנחנו חשבנו שהנכון הוא להחיל את הדין הזר על הגופים הזרים אבל אם לא יימצאו פתרונות - ואולי זה לא לוועדה הזאת – לקבוע צו שהוא דומה למה שיש בעולם, תהיה כאן בעיה.
אורית שרייבר
¶
מה שמיוחד בדיני הראיות ולא דיני הלבנת הון או דינים של ניירות ערך או של גופים מפוקחים אחרים, וזאת סוגייה שאני בטוחה שגם את מכירה והרבה אנשים שעוסקים גם בתחום של הלבנת הון מכירים, שמנסים לתת לה פתרון, זה אתגר גדול למאסדרים. אני מקווה שנוכל לעמוד בו.
אורית ארד
¶
אני אשמח לשאלת הבהרה. אמרת שלשלושת הגופים האלה בתוספת השלישית חל צו איסור הלבנת הון מלא. אמרת שיש איזה שהם גופים שחל עליהם משהו חלקי? יש משהו או מישהו שלא חל עליו הצו המלא?
רוני בקמן
¶
אני לא יודעת למה בדיוק את מתייחסת. אולי כשאמרתי שנותן שירות מידע פיננסי בפעילותו כנותן שירות מידע פיננסי, לא חל על הפעילות הזאת.
איתי עצמון
¶
בכל זאת לא לגמרי הבנתי למה בעצם אתם מחילים את החובה הזאת לפי חוק איסור הלבנת הון על בעל רישיון ייזום ועל בעל אישור למתן שירות ייזום. כפי שאתם הסברתם לנו, היוזם הרי לא נוגע בכסף.
רוני בקמן
¶
קשור לתכליות של איסור הלבנת הון. התכלית היא לקבל מידעים על פעילות חשודה באיסור הלבנת הון. רשות לאיסור הלבנת הון בדקה את הסוגייה הזאת יחד איתנו בתיאום ויש מצבים שאפשר לתאר אותם כמו למשל שיוזם תשלומים מעביר את הכסף למספר חשבונות מקבילים של אותו לקוח. הבנק מכיר רק את החשבון שלו ואת הפעילות שלו אבל היוזם רואה שיש בסך הכול פעילות חשודה במספר החשבונות ויכול לדווח על זה לרשות לאיסור הלבנת הון. זאת סיטואציה אחת. יש גם את הסיטואציה ההפוכה שיש ליוזם איזשהו מידע עודף, תלוי איך הוא פועל, אבל כאן זה המקום שמאוד חשוב להם שלא יהיה משהו שיהיה מחוץ ל-סקופ. אני חושבת שתמיד צריך לזכור שאסור שיהיו חורים בתחום של איסור הלבנת הון כי כל חור יכול להיות מקור לבעיות אחר כך והשוק השחור תמיד ילך למקום הזה.
אורית שרייבר
¶
התיקון הזה כמובן נעשה בשיתוף פעולה עם הרשות לאיסור הלבנת הון. כמובן שגם בדקנו מה המצב באירופה בנוגע להחלת משטר של הלבנת הון ואיסור מימון טרור על יוזמי תשלומים ואכן זה חל. דבר אחרון שאני אומר זה שיש לנו כבר תקדים שמנהלי תיקים שהחשבונות מנוהלים בבנקים ולא מנוהלים אצלם ויש דיווחים מהתאגידים הבנקאיים, בכל זאת חל עליהם משטר של איסור הלבנת הון ומימון טרור וזה לא יהיה המקרה הראשון.
רוני בקמן
¶
חד משמעית זה מקל. את כל הדיון הזה נקיים כשנגיע לוועדת החוקה כדי לקבוע את הצו הזה. כרגע זאת רק ההסמכה לקבוע את הצו. רק הסמכה לקבוע שיושב ראש רשות ניירות ערך הוא הממונה. יהיה עוד תהליך והצו יפורסם להערות ציבור כפי שנעשה בכל תהליך חקיקה.
שירלי אבנר
¶
אני שמחה שביקשתי להתייחס בסוף כי כמו שנאמר כאן, אסור שיהיו פערים או גופים שיתחמקו מהמשטר הזה של איסור הלבנת הון. לכן אנחנו צריכים לבחון את הצורך להוסיף בתיקון להגדרה של תאגיד בנקאי בסעיף 75(1)(ד) כך שבסוף, אחרי "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לאותו חוק", יבוא "וכן תאגיד שבשליטתו שהואגד בישראל". זה בדומה לתאגיד עזר לגבי תאגיד בנקאי. אני מקווה שאני ברורה.
עמיהוד שמלצר
¶
77. תיקון חוק תובענות ייצוגיות
בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 –
(1) בסעיף 2, במקום ההגדרה "תאגיד בנקאי" יבוא:
"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981".
(2) בתוספת השנייה -
(1) אחרי פרט 3א יבוא:
"3ב. תביעה נגד חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023, או מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו בחוק האמור, בקשר לעניין שבינם לבין לקוח, בין שהתקשרו בעסקה ובין שלא.
3ג. תביעה נגד בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין שהתקשרו בעסקה ובין שלא.
3ד. תביעה נגד מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו בחוק להסדרת מתן שירותי פיקודן ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2018, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין שהתקשרו בעסקה ובין שלא".
(2) אחרי פרט 13 יבוא:
"13א. תביעה נגד בעל רישיון כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין שהתקשרו בעסקה ובין שלא".
חוק התובענות הייצוגיות מסדיר את המנגנון של הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, אדם אחד בשם קבוצה. בשל ההשלכות המשמעותיות ניתן לתבוע רק בגין עילות שנקובות בתוספת השנייה. בפרט 2 אנחנו מוסיפים נותני שירותים פיננסיים שניתן יהיה להגיש נגדם בקשות אישור, חברות בעלי רישיונות בחוק הזה, בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי, גמ"חים ובעל רישיון לפי חוק ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים. כך אנחנו מאפשרים את הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית וככל שתאושר תביעה ייצוגית כנגד אותם גופים.
בסעיף 2 אנחנו עושים תיקון. אנחנו מחליפים את הגדרת תאגיד בנקאי הקיימת בהגדרה מחוק הבנקאות (שירות ללקוח) שכוללת בתוכה גם תאגיד עזר וגם בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי. כשיהיה התיקון הזה, זה יכלול את שלושת הגופים האלה וכנגד שלושתם ניתן יהיה להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית.
78. תיקון חוק המידע הפלילי ותקנת השבים
בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע,ט-2019, בתוספת הראשונה, בפרט 5, אחרי פסקה (23) יבוא:
"(24) יושב ראש רשות ניירות ערך, חברי הרשות שמונו לפי סעיף 3 לחוק ניירות ערך ועובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי – לעניין רישוי חברת תשלומים ויוזם בסיסי ומתן היתר שליטה לפי סעיפים 4, 7, 10 ו-12 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023, ומידע על בעל השליטה ונושאי משרה בכירה בתאגיד המבקש, ועל נושאי משרה בכירה בבעל השליטה, והכול על פי נהלים שייקבעו".
בתוספת הראשונה של חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, מנויים הגופים שניתן להעביר אליהם מידע פלילי לצורך בחינת מבקשי רישיונות או מבקשי היתר. כאן אנחנו מכניסים את מי שמבקש, את הרשות, הגורמים הרלוונטיים ברשות, שניתן יהיה להעביר אליהם מידע לצורך בחינת בקשות רישיון של חברת תשלומים או ייזום. גם לגבי מבקשי היתר שליטה ונושאי משרה.
איתי עצמון
¶
אני חושב שיש איזשהו תיקון שנשמט בתוספת לעניין ההפניה לחוק הבנקאות (רישוי) וצריך לעשות התאמה לתיקון העקיף שעוד לא הגענו אליו בחוק הבנקאות (רישוי). צריך לבדוק את זה.
היו"ר אוהד טל
¶
חברים, כיוון שכולם כאן היו טובים הצלחנו להתקדם טוב, אנחנו נסיים להיום. את הדיון שהיה אמור להתקיים מחר נבטל על מנת שנוכל מחר לעשות את כל ההשלמות, התיקונים ושיעורי הבית. הדיון הבא יהיה ביום חמישי בשעה 10:00 באולם ועדת מעמד האישה.
תודה רבה לכולם. שיהיה לילה טוב. תישנו הרבה ותבואו רעננים.
הישיבה ננעלה בשעה 19:45.