פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
13/06/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 21
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ג (13 ביוני 2023), שעה 13:11

ישיבת מעקב - דיווח מערך הדיגיטל הלאומי לעניין מיזם "הגל הירוק" לייעול תהליכים ביורוקרטיים עבור חולי סרטן

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר
אושר שקלים

חילי טרופר

אלנה סלוצקר - מנהלת תחום בכיר מטופל במרכז, משרד הבריאות

ד"ר זהר סהר - השרות הארצי לעו"ס, משרד הבריאות

מנוחה ברגמן - ראש צוות תוכן, אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, משרד הרווחה והביטחון החברתי

הדר שפיר - מנהלת תחום שירותים מאוחדים, מערך הדיגיטל הלאומי

מעין אלכסנדר - מנהלת מוצר טרנספורמציה דיגיטלית, מערך הדיגיטל הלאומי

לודמילה אליאסיאן - סגן ראש מינהל ומנהלת אגף בכירה גמלאות נכות, המוסד לביטוח לאומי

טליה דמארי - עובדת סוציאלית, מרכז רפואי שערי צדק

עידן מגידיש - יוזם הגל הירוק, מיזם "הגל הירוק"

קרן רוזנברג - מנהלת פרויקטים אגף שירות, קופת חולים מאוחדת

מאיה גולדשטיין - מנהלת מחלקת פניות הציבור, לאומית שירותי בריאות

יונת סלע למד - מנהלת תחום טיפול פליאטיבי בקהילה, שירותי בריאות כללית

משה בן פורת - יו"ר מחוז השרון, לשכת סוכני ביטוח בישראל

איילת שייט הצופה - מנהלת תחום סיוע פרטני, עמותת גדולים מהחיים

נעמה אלבז - ראש תחום פילנתרופיה וקשרי ממשל, עמותת גדולים מהחיים

אהרן וינגרטן - מנהל עמותת דרכי מרים

חיים יוסף פרג - מנהל פרוייקטים

מושיק בן פורת - יושב ראש מחוז השרון של לשכת סוכני הביטוח

ורד קירו זילברמן

אתי שבתאי

רינת בן מוחה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות

ישיבת מעקב - דיווח מערך הדיגיטל הלאומי לעניין מיזם "הגל הירוק" לייעול תהליכים ביורוקרטיים עבור חולי סרטן

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בכ"ד סיוון תשפ"ג, הוועדה המיוחדת לפניות הציבור. ישיבת מעקב על דיווח המערך הדיגיטלי הלאומי לעניין מיזם הגל הירוק לייעול תהליכים ביורוקרטיים עבור חולי סרטן. רק בשביל לכנס את הדוברים פנימה לנושא הדיון היום, כי הנושא הזה יכול להתפרס להמון נושאים ואני רוצה שנשתדל להיות ממוקדים היום בדיון.

הדיון הזה הוא דיון מעקב אחרי שהיו לנו כבר כמה דיונים. מדיניות הוועדה, לפחות בחצי השנה האחרונה היא לנסות מינימום חיכוך בין אזרחים לרשויות המדינה השונות ולנסות לעשות one stop center ולא רק לעסקים כמו שכולם אוהבים לעשות היום, אלא גם לאזרחים, על אף שזה לא רווחי כלכלית לפעמים. אבל כן למנוע מהם את מקסימום הביורוקרטיה ולמצוא תמיד את נקודת המפגש הראשון ושזה יהיה גם כמעט האחרון, במידת האפשר כמה שאפשר.

הייתה לנו שיחה מהדיון הקודם עד היום, היה דיון אצל מנכל משרד הכלכלה שהוא אחד מחסידי ה-one stop center היה בעיריית ירושלים, הכרתי אותו משם, לנסות לראות איך הוא מוביל את זה גם לתוך המערך הדיגיטלי, והוא אמון גם על פי החלטת הממשלה בדיוק על אותו נושא שהוועדה מנסה לקדם היום. אז נשמח לשמוע דיווח, ולשמוע מהנוכחים איפה עדיין יש נקודות מעצור? נקודות שלא זורמות בשרשרת מקבלי ההחלטות או נותני השירותים, ואיפה עוד בסוף האזרח צריך להגיע עוד פעם לנקודת חיכוך ולראות כיצד אפשר למנוע את זה? אז אנחנו נתחיל בעצם ממערך הדיגיטל הלאומי שיעדכן אותנו איפה אנחנו נמצאים מבחינת העניין הזה.

אוקיי תודה. שלום תודה רבה. אני אציג את עצמי, הדר שפיר, אני ממערך הדיגיטל הלאומי, בחטיבה של השירותים הדיגיטליים. אני אחראית על תחום של שירותים מאוחדים. המשמעות של שירותים מאוחדים זה בעצם בניה של שירותים דיגיטליים גם לאזרחים, גם לבעלי עסקים שמאחדים בתוכם בעצם אוסף של פעילויות שאותו אזרח או בעל עסק צריך לבצע בסיטואציה מסוימת בחיים, ותכף נראה איך זה בא לידי ביטוי בנושא הזה. ובעצם לייצר כמו שאמרת, נקודה אחת שבה מבצעים את כל הפעולות שקשורות לאותו נושא, עם כמה שפחות ביורוקרטיה, כמה שפחות פעולות, בעצם, במקום אחד.

אני אציג את העבודה שעשינו בתקופה האחרונה, פחות או יותר מאז הוועדה הקודמת, מאז המפגש הקודם. אני אראה לכם לאן הגענו ולאיפה אנחנו מתקדמים בהמשך.

(הצגת מצגת)

המהלך שאנחנו עושים נקרא טרנספורמציה דיגיטלית. טרנספורמציה דיגיטלית זה בעצם מחקר עומק, אנחנו בוחנים לעומק איזשהו תהליך, כנראה בדרך כלל תהליך שלא עובד מספיק טוב אנחנו בוחנים אותו לעומק ומנסים לחשוב עליו מחדש, איך אפשר לבנות אותו אחרת בצורה טובה חכמה ויעילה יותר? אז בחנו בכלים האלה, בצורה הזו את התהליך של מיצוי זכויות ספציפית בתוך העולם הזה של מחלות קשות, מחלת הסרטן, ואני רק רוצה להראות כאן שלושה עקרונות שאנחנו נשענים עליהם בעבודה שלנו. אלו בעצם העוגנים של התהליך במבט החדש.

סליחה שאני עוצר אותך, אני רוצה לשמוע אותך. אמרת משהו וחזרת בך, שהוא מאוד משמעותי. אמרת מיצוי של חולים קשים, וחזרת לחולי סרטן. זאת אומרת האם אנחנו מדברים על כל סוגי הדברים של מיצוי זכויות? או אנחנו מדברים רק על חולי סרטן? זה משמעותי מאוד.

אוקיי אז אני אחדד. התהלך שעשינו הוא בחינה רחבה יחסית, בעצם של זכויות שקשורות באופן כללי למוגבלויות, מחלות קשות, בתוכן נכללים גם חולי סרטן. התמקדנו, לאור הנושאים שעלו כאן בוועדה, בתקופה האחרונה בתהליך הזה מנקודת מבט של חולי סרטן. כלומר, הכוונה שלנו הייתה לבחון את התהליך מנקודת מבט של חולי סרטן כדי לייצר תהליך שיכול להתאים כמה שיותר לאנשים שנמצאים בסיטואציה הזאת. זה לא אומר שזה לא מתאים לסוגי בעיות אחרות, למגבלות רפואיות אחרות, הוא יכול להתאים, אנחנו ככל הנראה נפתח אותו ונראה שהוא גם מתאים לסוגים אחרים של מגבלות, ובעצם נרחיב אותו. אבל הבחינה שלנו הייתה גם על המכלול, וגם מתוך הסתכלות על מה עובר על חולי סרטן. עשינו כאן שילוב. אבל בסופו של דבר יהיה לנו תהליך שמתאים לכל סוגי המגבלות הרפואיות, לא רק לחולי סרטן.

העוגנים שלנו בתהליך. הכל במקום אחד. מתחבר למה שאמרת בפתיחה, הכל במקום אחד. אנחנו מעוניינים לתת שירות שבו כל הדברים שבן אדם צריך לבצע מול המדינה נמצאים במקום אחד. אנחנו לא רוצים לשלוח אותו להרבה מקומות שונים, אנחנו לא רוצים שהוא יצטרך ללכת ולחפש, אנחנו רוצים להנגיש לו את הכל במקום אחד כדי להקל ולפשט.

אז זה מביא אותי לעיקרון השני פשוט ונוח. אנחנו עובדים ככל שניתן ורוצים לעבוד במודל שנקרא ask once. כל מידע שאותו אדם או אישה מסרו לנו, אנחנו רוצים להחזיק בו כדי להשתמש בו בפעולה הבאה שהבן אדם עושה. כלומר, לא לבקש מאותו משתמש להעלות פעמיים את אותו מסמך, אלא להשתמש במסמך שהוא כבר העלה כדי להשתמש בו בפעולות הבאות לפי הצורך.

במקומות שבהם יש לנו את המידע במערכת, והמערכת היא בעצם כל מאגרי המידע שמשרדי הממשלה מחזיקים. במקומות שיש לנו את הנתונים אנחנו רוצים לשלוף אותם ממקורות המידע הרשמיים שמחזיקים בהם. אם רשות האוכלוסין יודעת מה תאריך הלידה שלי, אני לא רוצה לבקש מהמשתמש להקליד את תאריך הלידה, זה אולי דבר קטן אבל יש עשרות שדות כאלה שחוזרים על עצמם עשרות פעמים וכולם מכירים את זה.

בכל מקום שבו אנחנו יודעים לקחת נתון ממקור מידע רשמי של המדינה אנחנו נעדיף את זה. תכף אני אדבר על האתגרים כי זה לא פשוט, ויש כאן גם נושאים שקשורים בפרטיות ואבטחת מידע כמובן, אבל הרעיון הוא לחסוך, כמה שפחות שאלות, כמה שיותר הישענות על מידע קיים.

פשוט ונוח מתחבר גם לצד השני. בכל מקום שבו אני יודעת משהו, הבקשה שלך עברה לטיפול, הבקשה שלך התקבלה, הבקשה שלך נמצאת עכשיו בהמתנה לוועדה. בכל מקום שבו אני יודעת משהו אני רוצה להגיד לאזרח. אני לא רוצה שהוא יצטרך לחשוב ולתהות איפה הבקשה שלי עכשיו ומה קורה איתה? אני לא רוצה שהוא יצטרך להתקשר כל היום למוקד שירות ולנסות לחלץ תשובות. אני רוצה תמיד להראות לו את כל מה שאני יודעת. זה ממש עיקרון מאוד משמעותי. וכמובן, כפועל יוצא חיסכון בזמן, כמה שפחות פעולות עם כמה שיותר ערך, וגם מנגנון שהוא פרואקטיבי ותכף נדבר גם על זה.

בכל המקומות שבהם המערכת יכולה להניע לבד את התהליכים במקום שהאזרח יניע את התהליך, אנחנו נעדיף שהמערכת תניע אותו, אוקיי? יש לנו איזשהו כדור שצריך לעבור בין כל מיני תחנות, בכל המקומות שבהם אנחנו יודעים להניע לבד את הכדור אחנו נעדיף להניע לבד את הכדור. אז אלו העקרונות.

איך נראה התהליך במבט על? התהליך המתוכנן? בעיקרון נקודת התחלה יכולה להיות בכל מיני מקומות, נתנו כאן שתי אפשרויות אבל יכולות להיות נקודות נוספות. זה או שהחולה או החולה מחפשים את הזכויות שלהם באופן אקטיבי, תכף אני אראה לכם את הדוגמה הזו גם. או שהם מקבלים הפניה, יכול להיות שהם מקבלים הפניה בבית חולים או בקופת חולים או מרופא באיזשהו אופן. אומרים לכם כדאי לכם או תלכו לחפש או תלכו לראות, או שהם נעזרים באיזשהו גורם ממשלתי. ובאידיאל זה לא מופיע כאן כרגע, אבל באידיאל זה גם יכול להיות איזשהו משהו אוטומטי שקורה ברגע שנכנס מידע עליהם למערכת. לא נגענו בזה בדוגמה הזו.

אני חושב שהוא יותר קריטי מהפניה. אם דיברו על חולים, הרי הפניה ראשונה דיברנו על זה מגיע מהמחלקה הראשונה בעצם.

נכון.

הפעם הראשונה שהם פוגשים גוף ממשלתי זה המחלקה הראשונה.

זה יכול להיות גם דרך קופת חולים.

וגם דרך אגב הייתי עם חברי הוועדה ואמנת הוועדה והיינו בסיור בשערי צדק וראינו שיחסית, אני אומר יחסית, זה די עובד.

נכון יש כאן כל מיני נקודות כניסה.

אני אומר זה קריטי בתהליך כי בעצם התחנה הראשונה זו ביטוח לאומי של רוב האזרחים. רוב האזרחים במצבים של מחלות, נכויות וכו' המקום הראשון שהם פוגשים זה לא שירותי בריאות או רווחה אלא ביטוח לאומי. אני אומר הערה, היה חסר לי בהתחלה בשקף וכשאמרת זה עוד לא, אז זה די - - -

אני מסכימה בעיקרון והשאיפה היא שזה יהיה גם כמה שיותר אוטומטי, שהם לא יצטרכו לפנות אלא שהמערכת תפנה אליהם.

אבל אני אומר, תצאו מנקודת הנחה שרוב אזרחי ישראל שמגיעים למקום כזה, אם זה חולי סרטן או חולים קשים או נכויות, זו המחלקה הראשונה או המקום הראשון שהם פוגשים.

בסדר גמור.

אלא אם כן תגידו הרופא משפחה זה בכלל, אב זה לא נראה לי שהרופא משפחה.

לודמילה אליאסיאן ביטוח לאומי. בעצם הם מגיעים לביטוח לאומי אחרי שהם כבר - - -

כן אבל הם פגשו רופא משפחה. רופא משפחה הוא בסוף לא פקיד ממשלתי. או בית חולים שהוא גם לא תמיד ממשלתי. אנחנו חיים בעולם של מציאות. בסוף, או רופא הפנה אותם או חדר מיון. חדר מיון לא מחובר למערכת הממשלתית, והיא מה? - - - להגנת הפרטיות אף יועץ משפטי לא ייתן לזה להתחבר, והמערכת של רופא המשפחה גם לא מחוברת לאתר האישי, נכון?

יש לנו אפשרות, פוטנציאל.

הביקור שלי אצל הרופא היום בבוקר, עוד לא ביקרתי אצלנו, אבל אני צריך באיזשהו שלב, אבל אני שואל, הביקור שלי הרי לא ייכנס לאזור האישי?

לא, נכון. אבל יש לנו כן פוטנציאל טוב לייצר חיבורים כאלה עם קופות החולים כדי שגם הם יהיו בעצם חלק מהסיבוב.

את יודעת, אני אומר כרגע הסיטואציה הפשוטה היא אזרח שפונה לעזרה, לסיוע ממשלתי, הראשון שהוא פוגש זו המחלקה הראשונה נכון?

בואו נעבור על התהליך ואז נראה איפה יש נושאים שאפשר לפתוח.

בסדר גמור.

אז בעצם יש כאן שתי נקודות כניסה אפשריות אבל יכולות להיות נקודות כניסה נוספות, זה כמובן תמיד אפשרי. החולה או החולה נכנסים לאזור האישי של my gov, באזור האישי שולפים את המידע שקיים עבורם, תכף נראה איך זה נראה ומתנהג, במידה שקיים ונגיש, מבקשים מהם לענות על מספר שאלות המשך בכל המקומות שבהם אין לנו מידע, ומכאן בעצם אנחנו מציפים להם את כל הזכאויות שמגיעות להם, הם צריכים להתחיל בעצם את התהליך על ידי הגשת התביעה הראשונה, שהיא מה שקראנו לה כאן, זכות מפתח.

זכות מפתח בעצם היא זכות כמו קצבת נכות בביטוח לאומי שפותחת בעצם את הפתח לכל שאר הזכאויות הבאות, כי הכל נשען בעצם על אותה זכאות ראשונה. מבצעים את תהליכי ההמשך ובעצם כל הזמן, בתוך אותו מקום ב-my gov רואים את הסטטוס של התהליך, מקבלים עדכונים, התראות ופניות אקטיביות במקומות שבהם האזרח צריך לבצע פעולות המשך.

אני אראה לכם דוגמה איך זה נראה, אני רק רוצה להגיד בכוכבית גדולה זו הדמיה. אז המסכים שאנחנו רואים חלקם קיימים במציאות כבר, דברים שעובדים וחלקם לא קיימים עדיין, וזה בעצם לב הפרויקט, להשלים את המקומות החסרים ולייצר את התהליך השלם. אז רק תזכרו שאנחנו מדברים כאן על הדמיה של מסכים ולא הכל עדיין קיים.

אז אני בדוגמה הזאת, החולה, במקרה שלנו מישהו בשם כנרת. היא מחפשת בגוגל כי היא לא יודעת משהו אחר, והיא רוצה להבין מה מגיע לה, היא מחפשת בגוגל, היא מגיעה לאיזשהו דף הסבר ב-gov שמסביר לה באופן כללי על הזכאות שמגיעה לה, אבל המידע כאן הוא כללי, זה עדיין לא מידע ספציפי עבור כנרת, אלא הסבר כללי.

עכשיו כנרת רוצה לבדוק מה מגיע לה אישית עם המאפיינים שלה, עם המקרה הפרטי שלה? היא נכנסת לאזור האישי הממשלתי, כאן היא עוברת תהליך הזדהות. אני אגיד רק במשפט לגבי תהליך ההזדהות, זה תהליך שמאוד מאוד חשוב ומשמעותי לנו בתוך הרצף של הפעולות, מכיוון שההזדהות הזו היא הזדהות ברמה גבוהה וחזקה, כלומר מבחינת רמת אבטחת המידע. ההזדהות החזקה הזו היא מה שתאפשר לנו בעצם בהמשך לשלוף נתונים שהם נתונים אישיים ופרטים מאוד של כנרת, אבל הם מאובטחים. וזו בעצם ההזדהות, מה שמאפשר לנו לייצר את החיבור הזה בצורה מאובטחת.

אז כנרת הזדהתה, עכשיו אנחנו רואים, צופה בנתונים האישיים של כנרת, זה האזור האישי של כנרת. היא מגיעה אל תוך הרכיב המרכזי מאוד בפרויקט הזה שנקרא מנוע הזכויות. זה רכיב שהוא מוטמע בתוך האזור האישי, כלומר כל מידע שאנחנו כבר יודעים על כנרת אנחנו נשתמש בו, ומה שאנחנו לא יודעים אנחנו נשאל. זה רכיב שכבר קיים, אני רק אגיד.

אז בעצם כנרת נכנסת לתוך השאלון האישי שלה, במקרה הזה, בדוגמה אני מראה שאלה אחת מתוך סדרה של שאלות, לא הראנו כאן את כל השאלות כמובן, אבל השאלה הזו היא שאלה מאוד חשובה כי היא שואלת את כנרת שאלות לגבי המצב הבריאותי שלה.

אם היה לי את המידע על המצב הבריאותי שלה, נגיד בעתיד אם הייתי מצליחה להתחבר לקופת החולים ולקבל מהם את המידע הבריאותי שלה, לא הייתי צריכה לשאול אותה. אבל כרגע אנחנו בסיטואציה שבו אין לנו את החיבור הזה והוא קצת רחוק מבחינתנו החיבור הזה, ולכן אנחנו שואלים אותה. תתארי לנו את המצב הבריאותי שלך? תתארי לנו את ההשפעה של המצב הבריאותי שלך על רמת התפקוד?

כמה עמודים כאלה יש?

זו שאלה מעניינת כי בשאלון בגדול יש סדר גודל של 50 שאלות, לא רק בריאותיות, על הכל, על הכנסה, על מצב משפחתי וכו'. כל אזרח רואה את השאלות שמתאימות לו.

אז בוא נגיד שאנשים מבוגרים 65-70 יאבדו אותך אחרי העמוד השלישי.

הם לא יאהבו את ההזדהות אפילו.

בדיוק. אני אומר, בהנחה שהם קצת דיגיטליים.

נגיע לשם, אני בטוח שנגיע, ניתן לה לסיים להציג ועוד נגיע.

זו שאלה שהיא קודמת עוד הרבה לפני.

כן כן, גם לפני כן, אבל בואי אני רוצה - - -

בואו נשלים רגע את התהליך הדיגיטלי ואז אפשר להתייחס באמת לדברים האלה. אז בעצם שאלתי את כנרת כמה שאלות במקומות שבהם אין לי ידע. אם היה לי ידע לא הייתי שואלת, אבל כרגע אין לי ידע ולכן אני שואלת על מצבה הבריאותי. אחרי שהיא סיימה לענות לי על השאלות של מצבה הבריאותי, אני מקבלת רשימת תוצאות. רשימת התוצאות הזו היא בעצם רשימת כל הזכויות, וכאן לא רואים כל כך טוב בצבעים, אבל הזכויות האלו מסומנות עם אינדיקציה שאומרת הסבירות לזכאות גבוהה.

אני לא יכולה להתחייב כן? בסופו של דבר ביטוח לאומי יקבע אם היא זכאית או לא, משרד הבריאות יקבע אם היא זכאית וכן הלאה. אבל, על פי הנתונים שהיא נתנה לנו אנחנו יודעים ברמה די טובה להגיד לה שאלו הדברים שמגיעים לה מכל משרדי הממשלה. זה לא נותן לה תשובות רק על משרד אחד, זה נותן לה תשובות על כולם, ויש כאן מיפוי מלא של כל הזכויות שקשורים במצבים בריאותיים, אנחנו השלמנו את המיפוי הזה והכל יושב כאן.

אז היא תקבל רשימה, לא רשימה כללית של זכויות אלא רשימה של זכויות שמתאימות לכנרת, לפי המקרה הספציפי של כנרת. הזכויות הראשונות ואלו שיופיעו לה ראשונות ברשימה, הן בעצם הזכויות שהתייחסנו אליהם קודם במונח מפתח. זו זכות שהמיצוי שלה, הקבלה שלה, פותחת פתח למיצוי של הרבה זכויות אחרות.

אז כנרת תיכנס כאן לזכות, בדוגמה הזאת קצבת נכות כללית, זו זכות המפתח שמתאימה לכנרת. יש כאן איזשהו הסבר קצר יחסית, על מה הזכות מעניקה ואיך היא עובדת, וכפתור להתחלת תהליך מימוש. התחלת תהליך מימוש מביא אותה בעצם לשלב הראשון השלב הראשון מימוש של קצבת נכות והכרה בעצם באחוזרי נכות מול ביטוח לאומי. גם זה כבר קיים, כל מה שאינו פה כבר קיים אבל לא מחובר עדיין באוצה צורה.

בתוך טופס הבקשה, וזה משהו שחשוב להזכיר, מתמלאים כל הנתונים על בסיס הידע שיש לנו. כלומר, כל מה שאנחנו יודעים, ושוב אני חוזרת על זה בכל שלב כי זה באמת מתממש בכל אחד מהשלבים. בכל מקום שבו אנחנו יודעים דברים על כנרת אנחנו נשים את זה במערכת, אנחנו לא רוצים לבקשה ממנה שוב. אנחנו כן נבקש ממנה פה למלא נתונים נוספים, כל מה שביטוח לאומי בעצם צריך, כדי לבחון את הבקשה והיא מגישה אותה.

בשלב הזה, הבקשה הזו יצאה לדרך, היא נשלחה לביטוח הלאומי והמערכת רוצה להמשיך עם כנרת לצעד הבא. המערכת מציעה לכנרת להגיש בקשה גם לתג חניה לנכה. אנחנו יודעים שתג חניה לנכה זו זכות שמגיעה לכנרת, כי בדקנו את זה בשלב הקודם, אנחנו יודעים שזה מגיע לה, ואנחנו גם יודעים שזו זכות שלא צריך להמתין עבורה לתוצאות מביטו לאומי. אין הרבה מקרים כאלה, זה מקרה יחסית יוצא דופן אבל הזכות הספציפית הזו, אפשר לבקש אותה במקביל לטיפול בביטוח לאומי ולכן אנחנו רוצים להמשיך איתה לשלב הזה. גם כאן היא נכנסת לתוך הגשת בקשה, אבל כל הבקשה מתמלאת בכל הנתונים שאנחנו יודעים עליה וכל הנתונים שהיא מילאה לנו בטופס הקודם, זה הכל חלק מהמערכת ולכן אין חזרה על שאלות.

היא מגישה את הבקשה ועכשיו בעצם היא נכנסת לשלב המתנה. בשלב המתנה בתוך האזור האישי של כנרת היא מקבלת עדכונים מה קורה עם הבקשות שלה? יש לה כרגע שתי בקשות במקביל פתוחות, אחת בביטוח לאומי ואחת במשרד התחבורה. היא תקבל עדכונים שוטפים גם בדחיפה, כלומר גם למייל, או כהודעות סמס, וגם כשהיא תיכנס לתוך האזור האישי היא תראה את העדכונים השוטפים שלה, ותמיד היא תקבל את העדכון ברגע שמשהו קרה. האם הבקשה זזה שלב? היא תקבל עדכון.

היא נכנסת פנימה לראות את סטטוס הזכויות שלה. בדוגמה כאן אנחנו כבר עברנו שלב, היא כבר קיבלה הכרה בביטוח לאומי, אז המערכת תראה לה את אחוז הנכות שנקבעה לה בביטוח הלאומי, המערכת תראה לה איזו קצבת נכות היא קיבלה? מה גובה הקצבה? ותכף נראה גם מידע נוסף. את תג החניה היא כבר קיבלה, אז המערכת תראה לה שהיא קיבלה אותו. היא יכולה לפתוח את זה ולראות נתונים ספציפיים על התג שלה, מתי התחילה הזכאות ומתי היא מסתיימת? איזה רכבים משויכים? המסמך המאשר, היא יכולה להוסיף ולשנות רכבים משויכים.

כלומר, כל הפעולות שקשורות לאותו תג חניה היא יכולה לבצע מכאן, ובעצם כל מידע שיש לנו על כל אחת מהזכאויות שלה היא תראה באותו מקום ביחד, ועכשיו היא יכולה להמשיך לשלבים הבאים. אז השלבים הבאים אלו זכויות נוספות שמגיעות לה שהיא יכולה לממש אותם, על בסיס הנתון הקודם שהיא קיבלה, המערכת בעצם מכוונת אותה, היא אומרת לה אוקיי עכשיו אחרי שקיבלת את קצבת הנכות אלו הדברים הבאים שאת יכולה לעשות, היא לא חייבת לעשות את כולם, היא יכולה לבחור במה היא מעוניינת ובמה לא.

אבל מה שחשוב להגיד ששוב אני חוזרת על עצמי, אבל בכל אחד מהתהליכים האלה, כל הנתונים שהיא כבר מסרה במערכת, הם כבר שמורים וקיימים ולכן הגשת הבקשה הופכת להיות הרבה יותר קצרה ופשוטה. היא לא צריכה לצרף מסמכים חדשים, היא לא צריכה לענות על יותר מידי שאלות. לפעמים יש שאלת פטור במס הכנסה, יכול להיות שיהיה נתון נוסף או כל מיני נתונים נוספים שצריך למלא אבל משמעותית פחות.

עכשיו, זה בעצם המקרה שבו אין לנו עדיין העברות מידע מאחורי הקלעים. למה הכוונה? אנחנו נמצאים במקביל לעבודה על המערכת הזו, בתהליכים להעברת מידע בין משרדים. מה המשמעות של זה? זה אומר למשל שאם בביטוח לאומי - - -

יש לך עוד הרבה? אני פשוט רוצה לכוון אותך.

לא.

אז בשלב הזה אני אנסה לכוון אותך לאיפה שאנחנו הוועדה נמצאים, אני בטוח שגם לחברי הכנסת שנמצאים כאן יש מה לשאול. כרגע ברמה התיאורטית שכולם יעבדו דרך האתר האישי זה מדהים וכולנו רוצים את זה, ובסוף אם זה יקרה או לא יקרה, כמו שהיא אמרה, יש קשישים יש חרדים יש ערבים, אתם יודעים יש הרבה אוכלוסיות שהן פחות נגישות, אמר את זה חבר הכנסת אושר שקלים גם.

אנחנו בעצם שאלנו את זה גם בוועדה הקודמת וזה גם מה שניסינו להבין בדיון שהיה אצל המנכ"ל ביחד איתכם. בסוף האדם ה"נורמטיבי" שמגיע לטיפול כמו שאמרנו, מגיע בסוף, ברוב המקרים, לביטוח לאומי ראשון. השאלה היום, כשהוא נכנס למערכת של ביטוח לאומי האם זה מסתנכרן פה?

בהחלט.

אבל לא רק זה אם זה מסתנכרן פה, וזה היה היוזמה. איזה משרדים היום שהוא אמור להיכנס זה עובר אוטומטית? ואיזה לא? אנחנו כוועדה רוצים לדעת.

זאת אומרת האם - - - במשרד התחבורה? הארנונה ברשות המקומית? משרד החינוך הלימודים שלו? מי עוד היה לנו ברשימה? חברת חשמל, משרד השיכון, האם כל הדברים האלה איפה כן? איפה לא? ואיפה אולי? את זה אחנו נרצה לנסות לעקוב במקביל, אנחנו לא מזלזלים בתהליך שאתם עושים באופן כללי.

אז בעצם אנחנו מתקדמים בעבודה על התהליך, אבל באמת האידיאל זה שהמידע יעבור מאחורי הקלעים ככה שלא צריך להגיש בקשות נוספות, אלא מגישים בקשה ראשונה, והנתונים זורמים מאחורה. כרגע יש בטבלה הזו תהליכי עבודה בעצם בין ביטוח לאומי לבין שלושה משרדים, ולודה אולי תרצה לפרט או להתייחס לזה. הם נמצאים בשלבי עבודה שונים, תג חניה לנכה הוא במצב המתקדם ביותר מול משרד התחבורה.

הוא מקבל אוטומטית תו נכה?

כאן כבר יש תהליך העברת נתונים.

העברת נתונים, אבל האם אני כאזרח מקבל את התו אוטומטית? או שאני צריך? יש למשרד התחבורה את הנתון אבל אני צריך להתקשר אליו?

זה כמעט אוטומטי.

אני רושם לעצמי את השאלה הזאת. אחר כך נתייחס.

לודה מסבירה הכי טוב. אז בעצם לודה יכולה לפרט על העבודה שקורית כרגע בהעברות מידע.

מול ביטוח לאומי. ורשות המיסים?

ביטוח לאומי עובד היום על שלושה תהליכי העברת מידע, אחד מול משרד התחבורה, אחד מול רשות המיסים, אחד מול משרד הבינוי והשיכון. בהשלמה של שלושת המהלכים האלה, בעצם המטרה היא שבכל אחד מהמשרדים האלו לא יהיה צורך להגיש בקשות נפרדות, אלא תהליך אוטומטי.

אז תעדכני אותנו מה קורה היום? האם צריך להגיש בקשה נפרדת לכל משרד, או שזה עובד אוטומטית?

תראו, אז יש לנו בעצם היום שורה של העברת מידע בסיטואציות מסוימות. שורה של תהליכים שאנחנו נמצאים בתהליך, ושורה של דברים שאנחנו לצערי עוד לא לגמרי שם. עכשיו, כשאני מדברת על הנושאים שכן נמצאים כבר קיימים, אז הנחות של מים וחשמל לקבוצת הזכאים עוברים בצורה אוטומטית.

כן, זה אוטומטי היום?

כן.

מה זה מים? את מדברת על עשרות תאגידים. כל התאגידים משתפים פעולה? כולם?

כן.

כולם? יש איזו תאגיד קצת מיושן שבקושי יש לו מכשירים, אז הוא גם משתף פעולה?

אנחנו מעבירים את המידע בצורה מרוכזת, ואני יודעת שאנשים מקבלים, זו לא הנחה יותר מידי גדולה, אבל זה כמה עשרות שקלים.

לא, אני שואל, תאגיד מים לצורך העניין אי שם לא רוצה להגיד שם שלא יקליטו אותי. אבל אני שואל, תאגידי המים היום זה עובד אוטומטי? זאת אומרת אם הוא קיבל מביטוח לאומי?

אנחנו מעבירים את המידע לאזור מרכזי שממנו שואבים מידע.

מי זה אזור מרכזי בתאגידי המים? רשות המים?

אני חושבת שאנחנו מעבירים את זה לרשות המים. אוקיי? ובעצם אני פשוט גם לומדת מתוך הפניות שאנחנו מקבלים. מתוך הפניות שאנחנו מקבלים זה בדרך כלל כל מיני סיטואציות - - -

את אומרת שרשות המים וחברת החשמל זה אמור לעבוד. בן אדם פגש את האיש שלכם במחלקה ראשונה, הכניס את הנתונים פנימה, ממה שאת יודעת זה אמור לעבוד ברשות המים והחשמל זה אמור לעבוד?

הוא בעצם פגש את הבן אדם במחלקה ראשונה, ביטוח לאומי קיבל תביעה, אישר זכאות ואז ברגע שיש זכאות זה עובר לתאגיד המים, ולחברת חשמל. עכשיו, למשרד התחבורה אנחנו גם מעבירים מידע, וזה תהליך באמת שהוא קיים, הוא יחסית צעיר אצלנו.

מה משרד התחבורה עושה עם המידע שלכם אתם יודעים?

כן בוודאי. מה שקורה, אנחנו מעבירים את האנשים שבעלי פוטנציאל לזכאות לפי ההגדרות שקיבלנו כבר. מקבלי שר"ם ניידות וכדומה. הם עושים את הבדיקה במשרד התחבורה. האם הבן אדם זכאי כבר זכאי או לא זכאי, ומי שלא זכאי הם מחזירים לנו את הקובץ ואנחנו שולחים לבן אדם הודעת סמס עם הפניה לאתר שירות ממשלתי, שבו הוא פשוט צריך להכניס את המספר רכב.

והיה ומצאו שהוא זכאי מה משרד התחבורה עושה היום את יודעת?

אם הוא כבר זכאי ומקבל, אז יש לו תו חניה.

לא, אם הוא עומד בפרמטרים. משרד התחבורה קיבל את זה, את אומרת שהוא יוזם בדיקה אחרי שהוא קיבל?

לא לא, הוא בעצם עושה בדיקת מערכת - - -

הוא עושה בדיקה גם בלי שפנה אליו?

בלי שפנה. זו בדיקה אוטומטית.

זו בדיקה אוטומטית

כלומר מי שמקבל זכאות מביטוח לאומי, ופה אני גם מסכימה, והסכים בטופס התביעה שנעביר מידע - - -

על זה דיברנו מראש.

זה א' ב' שלנו, אנחנו לא נעשה דברים מאחורי הגב. עכשיו, זה עובר אוטומטית, כל קבוצה, אחד לשבוע רץ בעצם קובץ, אני מדברת פה במונחים של IT של מערכות, רץ קובץ, הקובץ הזה עובר למשרד התחבורה עם השמות, עם הפרטים שהם צריכים. הם עושים את הבדיקה במשרד התחבורה, האם בן אדם זכאי, כבר יש לו תג חניה, או אין תג חניה? אם יש לו תג חניה אז אין טעם לשלוח לו עוד פעם את ההודעה, אם אין לו תג חניה, אז זה חוזר אלינו לביטוח לאומי, הודעת הסמס לבן אדם יוצאת מביטוח לאומי עם הפניה לאתר שירות ממשלתי ולמוקד הטלפוני של משרד התחבורה לשאלות.

ברגע שבן אדם מזין, בן אדם יכול להזין עד שני מספרי רכב, ולקבל את תג החניה בהיתר. שוב, יש תהליך, מי שלא עונה להגדרות האלה, הוא יכול תמיד לפנות למשרד התחבורה ולעשות את הבדיקה במשרד התחבורה.

את אומרת שבכל מקרה מי ששלחתם יקבל סמס, או שהוא קיבל או שהוא לא קיבל? בכל מקרה הוא מקבל סמס, או סמס שאושר או סמס שלא אושר?

לא, הוא מקבל רק את הסמס שאושר.

שאושר, הבנתי. אבל את הסמס הוא מקבל ממכם לא ממשרד התחבורה אפילו?

מאיתנו, חד משמעית. והוא יכול, בתוך הודעת הסמס יש לו הפניה לאתר שירות ממשלתי.

הבנתי ששם הוא מכניס את שני מספרי הרכב.

שם הוא מכניס את שני מספרי הרכב, ויש לו שם הפניה למוקד הטלפונים של משרד התחבורה. זה מה שיש לנו בצורה - - -

מה עושה אדם שאין לו סמס?

אגב, אנחנו כן שולחים הודעות קוליות, האופציה של ההודעות הקוליות היא קיימת.

אבל יש איזושהי בעיה, אני חוזר למה שאת אמרת. זה נראה כאילו כנרת בת 18.

היא לא בת 18 היא בגיל עבודה.

אפילו 16 הייתי אומר. אני שואל האם יש איזושהי אפשרות, או קצת לפשט. כי אני אומר זה זבנג וגמרנו, כאילו פעם אחת ממלאים את זה ונגמר הסיפור נכון?

יש כמה שלבי המשך.

אני אתן לך לשאול אושר, אני רוצה רק לא לבלבל. יש פה שני דברים שאנחנו מדברים עליהם, עשיתי מעבר חד מאחד לשני. יש את התהליך שדיברנו עם רשות מערך הדיגיטל שהציגה, על זה אמרתי יש ארבע שאלות כמו שאתה אומר. מה שאנחנו מדברים על ביטוח לאומי זה משהו אחר לגמרי. מה שאני מדבר על ביטוח לאומי זה משהו אחר לגמרי.

בסדר אבל אני שואל האם יש אפשרות לסייע לאנשים למלא את זה?

כן, שניה. ככל שאנחנו נחזק את התהליך הזה, הוא יענה על השאלה שלך. ולכן אני לוחץ. ככל שאנחנו נחזק את התהליך, בעצם הבן אדם הוא לא קיים, הוא מאחורי הפרגוד, הוא לא רלוונטי בעניין, זה עובד אוטומטי.

זאת אומרת אם הוא פגש בבית חולים או בקהילה ברווחה בעירייה, או פגש נציג ביטוח לאומי בדרך כזו או אחרת, הוא בעצם באותו רגע יש לו מינימום חיכוך עם המחשב. כי במשרד התחבורה כתוב מאושר, ואז הוא מרים טלפון למוקד של משרד התחבורה בעצם לפי מה שזה אמור לעבוד, ומרים טלפון למוקד ואומר למוקד, מספר הרכב שלי, אני מספר זהות כך וכך, יש לכם גם אצלכם במערכת אני מאושר, אין בעיה אלו מספרי הרכב שלי. זה בעצם התהליך שדיברנו עליו אם אתה זוכר בדיון הקודם, שאת זה, אומרת עכשיו נציגת הביטוח הלאומי שזה עובד. נשמע איפה לא עובד כמובן אבל גם איפה עובד. כן תמשיכי. אלא אם כן יש לך עוד משהו לשאול, סליחה עצרתי אותך?

לא לא. אני פשוט לצערי צריך - - -

אני פשוט רציתי להבדיל בין שני חלקים.

אני רק רוצה להגיד גם עוד דבר אחד בהתייחס לשאלה שלך שהשירות הדיגיטלי לא מחליף את השירות הפרונטלי. כלומר אין לנו שאיפה לבטל או להחליף דרכי פניה אחרות לא במוקדים ולא בשירות פרונטלי. זה ערוץ עבודה נוסף, זה ערוץ עבודה שמאפשר להרבה מאוד אנשים להגיש בקשות בצורה פשוטה ולעקוב אחרי המידע בצורה פשוטה. מי שלא יכול, יש ערוצי שירות נוספים, זה לא מבטל אותם.

גם דרך העובדים הסוציאליים למשל?

כמובן.

אני רוצה לומר לך משהו אחד ממה אני בתוך תוכי חושש. את צודקת בתיאוריה. הבעיה היא שבבנקים למשל, ניצלו את זה עד תום וסגרו את כל השירותים הפרונטליים. זאת אומרת קרה תהליך ולא רק זה, אלא הקורונה שאמרה להם לא לקבל אנשים לסניפים, פשוט גרמה, ואני בדיון בהצעת חוק שלי ואתמול הייתי בדיון בבנק ישראל ועם הבנקים ודיברנו על זה גם באחד הדיונים כאן.

קחו בחשבון שיש חשש כזה, וצריך לשמור על אזרחי מדינת ישראל מהחשש הזה כי זה קרה. הבנקים פשוט ניצלו את הדבר הזה, את ה-80-20, את ה-80% שמסתדרים עם השירות הדיגיטלי ואת ה-20% שלא מסתדרים פשוט מחקו אותם, והם מחוץ היום לשירותים הבנקאים, וחלק גדול לא נעים לי להגיד לך ברמה שאי אפשר לתאר, ולכן הגשתי גם הצעת חוק שגם עוררה הרבה מאוד התנגדות אבל היא בעזרת ה' גם תעבור השבוע הקרוב בנושא הזה. הצעת חוק דרך אגב חוצה מפלגות, מהמחנה הממלכתי ועד הרשימה המשותפת. בדיוק בגלל הדבר הזה כי הם ניצלו את הדבר הזה.

אנחנו לא רוצים להגיע למצב, את מכוונות טובות, אבל שיבוא האוצר ויגיד וואלה, אפשר להוריד את העובדים הפרונטליים לאפס כי הכל עובד דיגיטלי, צריך לקחת את זה בחשבון, מזה אנחנו חוששים, זה לא שזו כוונת המערך הדיגיטלי אבל יש מישהו מאחור שם שיכול לנצל את זה.

אני חושב שהמצב היום די חמור.

בסדר אני לא רוצה להגיע לזה.

אפשר שאלה והצעה לגבי אוכלוסיות שלא נגיש להם? אני טליה דמארי אני עובדת סוציאלית בשערי צדק בהמטולוגיה ואונקולוגיה. אנחנו למעשה, הרבה מאוד פעולות אינטרנטיות עושים בעבור חולים שלא נגיש להם כל הדיגיטל. אני מבינה שכל המערך הזה שהוא מדהים בעיני, גם עבורנו גם עבור נותני השירותים, הוא תלוי הזדהות. אם תהיה הרשאה, לבעלי תפקידים מסוימים לבצע פעולות כאלה, אני חושבת שזה פותר את הבעיה גם של שפות וגם של קשישים.

רק שניה, אני רוצה לחזור אליה, זה שאת מעבירה את כל המידע הזה למחלקה ראשונה עם ה-one stop center כי בסוף - - -

אבל זה לא באמת one stop center.

לא, אם זה יעבוד. בואי נגיד ניקח את הטבלה הזאת, והסטטוס של כולם יהיה בסוף הסטטוס של משרד התחבורה פלוס פלוס. בסדר? לצורך העניין הסטטוס יהיה פלוס.

ממה שאני מבינה, הזכאות לנכות למשל כדוגמה, היא פותחת חלוניות של זכאויות נוספות.

לא לא שניה. אני אומר, אם מה שיקרה זה שביטוח לאומי יקבל את המידע מבית החולים כמו שהוא מקבל היום. הרי היום ביטוח לאומי מקבל את זה מבית החולים, והוא מעביר את זה למשרד התחבורה, לרשות המיסים, למשרד הבינוי והשיכון ואמרו כבר לרשות המים וחברת החשמל, זה מייתר בסוף את המפגש של האזרח עם האזור האישי שלו. אם הוא ממש ירצה את ההעתק של תו הנכה שאין לו עליו.

זה מפחית.

זה מייתר את הצורך שלו להגיע לשם. אם אני מבין נכון את התהליך, תגידו לי איפה אני טועה?

זה מפחית.

איפה אני כן צריך להיכנס לאזור האישי?

למה זה מפחית? כי בעצם בסיטואציות מסוימות, אני לוקחת לדוגמה את משרד התחבורה. בעצם הגדרנו בתחבורה קבוצת אנשים שהם עוברים אוטומטית. כלומר, אנשים עם שר"ם קשה, אנשים עם ילדים נכים, אנשים שיש להם מוגבלות בניידות וכדומה. עכשיו, בן אדם שלא עונה להגדרה הזאת, כלומר הוא כן קיבל קצבת נכות לדוגמה שלנו עם דרגה חלקית, והוא לא עונה לקריטריונים להעברת מידע, יש לו עדיין אפשרות לפנות למשרד התחבורה, לבקשה להיבדק על ידי בעצם בתוך המנגנון של משרד התחבורה, כדי לקבל - - -

זה בכל מקרה, גם אם נגיד שהשירות הדיגיטלי יהיה הכי טוב בעולם, בסדר? אפשר לעשות את זה בנגיעת אצבע. לא צריך ללחוץ ולא צריך קוד, זה הזדהות. בסוף אם הוא ירצה לערער, אם הוא צריך לפגוש מישהו, הוא צריך לפגוש ועדה, זה יקרה בכל מצב, זאת אומרת אנחנו לא נצליח ליצור איזשהו מערכת DNA למי מגיע. הרי המטרה שלנו בעצם מי שלא צריך עוד ועדה ומי שלא צריך להגיע לעוד הזדהות ומגיע לו, שלא יצטרך לעבור את ה- Via Dolorosa הזאת. מי שרוצה לערער ויש לו יועץ מס טוב שאומר לו תשמע אני בכל מקרה יכול להוכיח לרשות המיסים שמגיע לכם גם הנחה במס הכנסה על אף שאתה לא מופיע בקריטריון אוטומטי.

מכל סוגי - - -

אני מאחל לו הצלחה מכל הלב.

כן חשוב לי להגיד שבעצם בסוף, כשדיברו פה על 80-20, כל תמהיל שנגיד, בעצם בסוף אנחנו כן הולכים לגבי הקבוצה שהיא קיימת, בסדר?

כן.

כנראה שבכל קבוצה, גם בכל תהליך יש אנשים שלצערי או שהם לא עונים לקריטריון שהוגדר ובן האדם הזה, יש מצב שהוא יכול להיות זכאי בסיטואציה זו או אחרת והוא צריך לעשות את זה בצורה עצמאית.

אני רוצה רגע להוסיף לזה שבעצם הרעיון הוא כמה שפחות נקודות מגע, זו המטרה. אבל אנחנו יודעים שיש גם הרבה מאוד זכויות נוספות שלא קשורות לשלושת המשרדים שדיברנו עליהם, והתהליכים של העברות מידע הם תהליכים מורכבים, הם לוקחים זמן. אז בעצם אנחנו מגדירים פה איזשהו מודל שאנחנו אומרים כל התהליכים האלה אנחנו לוקחים ומפשטים אותם גם אזור האישי. בכל מקום שאנחנו נצליח לייצר העברות מידע שייתרו פעולות משתמשים אנחנו עושים את זה.

בכל המקומות שלא הצלחנו עדיין לייצר העברות מידע, אנחנו מחזירים את המשתמש פנימה לתוך האזור האישי כדי שהוא יוכל לבצע פעולות המשך בצורה פשוטה. יש עוד שירותים באזור האישי מן הסתם שלא קשורים לזה, גם עבורם צריך להזדהות. יש שם מכלול של נושאים זה לא רק התחום הזה, יש שם הרבה מאוד תחומים.

אני אנסה לחלק את האוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה לשלושה חלקים. שלושה אתגרים, זה לא רק האוכלוסייה, יש לנו שלושה אתגרים. אתגר מספר אחד שאמרנו כוועדה בפעם הראשונה זה לא אתגר שלכם כמערך הדיגיטלי, אבל אמרנו שלא יכול להיות שבמדינת ישראל, משרד אחד לא מכיר את המשרד השני. זאת אומרת לא יכול להיות, שאם יש לי וועדה רפואית, שמדינת ישראל כמדינה הכירה בה, אז אם היא הכירה בה לצורך משרד הרווחה, אז זה גם לצורך משרד הכלכלה, וגם לצורך משרד העבודה, וגם לצורך משרד הפנים וגם לצורך משרד התחבורה וגם לצורך משרד האנרגיה. אל תגיד לי שכל משרד וכל שר צריך להחזיר ועדה רפואית על ידו, עם כל הכבוד למינויים הפוליטיים, לא נראה הגיוני, האזרח לא צריך לסבול מזה. ולכן אם ועדה רפואית מוסמכת קובעת סטנדרט מסוים לא צריך לעבור ארבע ועדות, זה האתגר הראשון שדיברנו עליו.

האתגר השני שאנחנו כוועדה דיברנו עליו, זה הנושא של כמו שאמרת, החיכוך. החיכוך של האדם, כמה הוא צריך לפנות ולהגיע וזה, אז אם זה יכול לעבור אוטומטית, שיעבור אוטומטית, זאת אומרת לא שאני צריך לבוא פיזית למשרד התחבורה עם האישור של ביטוח לאומי. זאת אומרת once שהגדרתי שהוועדה הרפואית מספיק טובה למשרד התחבורה או שמשרד התחבורה לביטוח לאומי, לא משנה, מי שיש לו רופאים טובים או משרד הבריאות, אני צריך לבוא פיזית, כי המערכת יכולה לעשות את זה, וזו מערכת של back office שאפשר לעשות את זה לבד זה האתגר.

האתגר השלישי זה לאנשים שיש להם בעיה של אוריינות דיגיטלית. אני מתאר לעצמי שאנשים שיש להם יותר אוריינות דיגיטלית הם גם יותר יודעים להסתדר בתוך המערכת וגם למצוא את מיצוי הזכויות שלהם. בדיוק ההפוך, אותה אוכלוסייה שאין לה את האוריינות הדיגיטלית, היא גם לא יודעת לעשות את מיצוי הזכויות שלה. אני מסכים שבסוף לא נמצא פתרון קסם לכל שלושת הבעיות אבל אנחנו רוצים להגיע למקסימום בשלושת הרבדים ולא לערבב ביניהם.

אז האזור האישי יכול לפתור שזו העברת מידע בין האחד לשני, וצריך למצוא גם דרכים אחרות לאנשים שלא נמצאים באזור האישי, איך העברת המידע הזאת מתבצעת, כמו שאמרתי לאתגר הראשון שלא יכל להיות שמדינת ישראל מחזיקה חמישה גופים. את יודעת, אני חוזר עכשיו מארצות הברית, אתה מגיע לאוניברסיטה, יש בעיה של אנטישמיות באוניברסיטאות, אז יש ככה, יש גוף של משרד התפוצות עם פילנתרופיה, יש גוף של הסוכנת היהודית והפדרציה הפילנתרופיה, ויש את משרד החוץ והפילנתרופיה, מדינת ישראל בוועדת כספים מצביעים כל אחד לתקציב בנפרד, ובסוף הם אפילו לא יודעים לדבר אחד עם השני ומסתובבים לך מלא אנשים שמטפלים באנטישמיות בתוך האוניברסיטה, ובסוף עומד שם סטודנט יהודי ואין לו עם מי לדבר כי ההוא קיבל רק רבע משרה והוא קיבל שליש משרה וההוא מקבל רק סנדוויצ'ים. אז ייקחו את הרבע משרה עם השליש משרה עם הסנדוויץ' אז יהיה בן אדם שמקבל משרה מלאה פלוס סנדוויצ'ים.

חשוב להגיד שהנושא של העברות מידע הוא באמת כמו שאמרת, ערוץ מקביל לשירותים הדיגיטליים, כי בעצם לא משנה איך פנית, גם אם פנית דרך נציגה בבית חולים, או שהגעת פיזית לסניף, המידע שלך יעבור מאחורי הקלעים בדיוק באותו אופן, הפרדה מוחלטת, אין קשר בין הדברים. ערוץ הפניה הוא לא מה שחשוב, מה שחשוב הוא שהמידע יזרום ברקע, וזה תמיד שני ערוצי עבודה.

אז תגידו לנו ביטוח לאומי איפה אנחנו נמצאים, רשות המיסים.

אז אני ברשותכם ככה. אז משהו כמו שאמרתי, אמרנו חברת חשמל, מים, משרד התחבורה, עוד משרד הפנים בנושא של אשרות לעובדים זרים, זה גם עובד בצורה אוטומטית.

סוגיה ענקית.

זה גם עובר מבחינתנו, לפי ההגדרות זה עובר בצורה אוטומטית.

מה זה אומר אוטומטית? רשות האוכלוסין מאשרת מיידית לבן אדם עובד זר?

באם העברנו בעצם את המידע, זה מידע שרשות האוכלוסין לוקחת בחשבון לאישור עובד זר. כלומר הוא לא צריך - - -

כשאת אומרת לוקחת בחשבון זה אומר שאם אני אתקשר יתייחסו אליי יתנו לי תור יותר מוקדם לדבר איתם? אני מנסה להבין מה זה אומר, או לקבל אישור להביא עובד זר?

הקריטריון לקבלת היתר לעובד זר, זה בעצם אנשים שהם זכאים לקצבת שירותים מיוחדים ברמה של 188 ומעלה.

אני שואל, ברגע שאת נתת לו את זה, האם רשות האוכלוסין, לפני שאני מתקשר אליהם.

רשות האוכלוסין לא פונה לבן אדם ואומרת שלום יש לך היתר לעובד זר.

אלא אני צריך לפנות אליהם, לחכות יום יומיים שיחזרו אליי בטלפון כי עסוקים או נמצאים בחופש או בגיבוש, ואחרי זה לחכות חודש חודשיים עד שהוועדה תחליטה? אני שואל אותך.

ברגע שיש לבן אדם שר"ם ושירות ברמה גבוהה. אין ועדה ברשות ההגירה והאוכלוסין.

אלא יש פקיד. פקיד לפעמים זה לוקח יותר זמן מוועדה לפעמים.

בסוף מה שחשוב שבן אדם כזה הוא לא צריך אחר כך לפנות. כבר המידע לגביו נמצא.

אבל לי לא חשוב המידע. לי חשוב למה הוא צריך לחכות לפקיד שיעשה אנטר, למה? עוד פעם, אני אפנה אליך לביטוח הלאומי, את הקורבן כי את הראשונה שפגשת את האיש, אבל אני מנסה להבין, אבל נצטרך לשאול את רשות האוכלוסין את השאלה הזאת.

ואני גם לוקחת אחריות על הכל. בסוף אני מסתכלת על הבן אדם ואני חושבת שאנחנו היום בביטוח לאומי מנסים ללכת - - -

אבל אני שואלת למה אין לו אפשרות לקבל את זה אוטומטית? למה הוא צריך לחכות לאישור.

האישור, לפי מה שידוע לי, מבחינת רשות ההגירה והאוכלוסין, האנשים שבעצם האוכלוסייה שלנו, היא מקבלת את זה בתהליך כמעט אוטומטי. אוקיי? אבל עדיין הבן אדם - - -

אני אשמח לשמוע מהארגונים מה הניסיון שלהם?

אבל עדיין הבן אדם צריך לבקש את ההיתר ואז בעצם בודקים אם יש לו שר"ם או סיעוד ועל פי זה הוא מקבל - - -

מי פוסק לו? רשות האוכלוסין?

רשות האוכלוסין.

למה? אבל את כבר פסקת. זאת השאלה שאני אשאל, היא תחזור על עצמה כל הזמן. אני שרוט. הוא קיבל אישור שהוא ABCD הוא ABCD אז תביאי לו מה שמגיע ל- ABCD, למה הוא צריך לעבור אישור של מישהו? למה יושב שם פקיד והוא צריך לתת אישור? אני מנסה להבין.

זה הכל תלוי בכמות הקריטריונים שהגוף בו - - -

אני שאלתי אם הוא עומד בקריטריונים לא אם הוא לא עומד. אז היא אמרה שאם הוא בשר"ם מה שהיא יודעת מגיע לו, אז אם מגיע לו שיקבל.

מבחנת ביטוח לאומי הוא עומד בקריטריון. ואז מגיעה רשות האוכלוסין.

רשות האוכלוסין, זה אומר שיש לו כללים אחרים.

והוא בודק אולי.

בשביל זה הוועדה הזאת קיימת, והיא קוראת לחיגר והסומא ושואלת אותו אתם יכולים להתחיל לדבר ביניכם? להסביר איפה הבעיה?

וגם נתון נוסף אז זה עשוי להשפיע על ההחלטה וזו באמת שאלה טובה. זו כבר לא שאלה דיגיטלית, שאלה האם ניתן לעבוד מול כל אחד מהגופים האלו כדי להפחית את כמות הבדיקות שכל אחד צריך?

על זה אני מדבר.

זה עניין רגולטורי לחלוטין.

אני בכוונה אמרתי בואו לא נתבלבל. זה מבלבל אנחנו מדברים על שלושה נושאים.

חשוב רק להזכיר בהקשר של ההיתרים וההסתמכות של רשות האוכלוסין וההגירה, בעצם רשות האוכלוסין וההגירה אין לה דרך להעריך את מצבו הפיזי והנזקקות הסיעודית, אז היא נסמכת על - - -

כמו שלמרב"ד אין, למשרד התחבורה יש? באמת, היינו פה בדיונים.

אז בדיוק כל הגופים האלה נסמכים על הביטוח הלאומי, העניין הוא שבעניין של גמלת סיעוד צריך לזכור, שגמלת סיעוד מסתמכת גם על מבחן הכנסות. ואנשים שלא עומדים במבחן הכנסות, שהכנסתם גבוהה, למעשה לא מוערכים, לא מקבלים בכלל גמלת סיעוד והם צריכים לעבור את הפרוצדורה הזאת בנפרד.

לעובד זר.

לצורך קבל היתר לעובד זר. זה גם מה שצריך לעמוד לנגד עינינו. לא כל מי שזקוק להיתר הוערך דרך הביטוח הלאומי.

את זה אין לנו איך לפתור.

זו הרגולציה אבל, אלו ההגדרות במערכת.

אז אין לנו איך לפתור. אני אומר אם הוא עבר אותם, אם הוא לא עבר אותם מה את רוצה שאני אעשה?

אבל אתה מבין שזה לא מדבר על הנזקקות הסיעודית, זה מדבר על קריטריון אחר לגמרי.

אני דיברתי והיה ועברתי.

אגב גם בשירותים מיוחדים יש מבחן הכנסות, בסדר?

בין 40,000 ל-50,000 שקלים, רוב האנשים שאני פוגשת לא נתקלים בבעיה הזאת.

את בירושלים, את לא בשיבא, בואי.

בעשר שנים במחלקה האונקולוגית פגשתי אולי שני אנשים שנתקלו בבעיה מהסוג הזה, הפערים הם בסיעוד, בינואר האחרון העלו את זה ל-26,700 ומשהו, שזו באמת הייתה בשורה ענקית מול טווח של כמה? סביב ה-50,000? אנשים זקנים יותר צריכים - - -

את אומרת שהיום את מעבירה להם וזה אמור להקל עליהם?

אגב אני גם חייבת להגיד שבעצם אם יש פניה לביטוח לאומי שצריך לעשות הערכה תפקודית לבן אדם שהוא מעל גיל פרישה לצורך עובד זר, ביטוח לאומי כמובן עושה את זה. בסדר? אבל זו בהחלט צריכה להיות פניה. עכשיו תראו, אני לא רוצה לייצג פה, אני מתנצלת, זה לא נכון לא רוצה, זה לא נכון שאני אייצג את רשות ההגירה והאוכלוסין בסדר? אבל אני חושבת שבסוף יש פה את הנושא הזה שבעצם האישור הזה לעובד זר הוא מגיע לפי הצורך, כלומר בשביל לקבל אישור אנחנו בטח בדיונים אחרים כולנו מכירים את הנושא הזה, את הנושא הרגיש בנושא של העסקת עובדים זרים ועד כמה זה - - -

אני אומר שוב, לי אין בעיה, יש רק דבר אחד. האם יש תהליך בירוקרטי שההוא צריך לעבור ולחכות לאישור של פקיד? או שאם אני זכאי ואני אומר אני צריך, צריך להיות אוטומטי. אני לא ביקשתי שישלחו לי עובד זר הביתה ברגע שפניתי לביטוח לאומי. אמרתי אם אני מתקשר לחברה של עובדים זרים, בואי אני ארד לרמה הכי פשוטה הרי ככה כולם עושים, אני מתקשר לחברה של עובדים זרים, אומר חבר'ה, יש לי אישור ביטוח לאומי, זה אומר שברשות האוכלוסין קיימת ההסכמה, תפנו אתם תגמרו את התהליך.

אני מקווה שזה קורה, לצערי לא בטוח שזה מה שקורה היום, ולשם אנחנו שואפים להגיע. זאת אומרת זה מצב שפניתי לחברה, והחברה עושה את מה שצריך את מילוי המסמכים הכל בסדר, לא אמרתי שיביאו לי עובד זר הביתה ברגע. ברור לי.

אז זה חד משמעי, ברגע שאנחנו מעבירים את המידע אנחנו מעבירים את המידע בצורה שוטפת ואני יכולה להגיד שמסתמכים על המידע שלנו בקבלת ההחלטות. שוב, יש שני סוגים של מיצוי זכויות. יש בעצם ייזום פרואקטיבי, אם אני מסתכלת על משרד התחבורה לצורך הדוגמה, זה בעצם ייזום פרואקטיבי, אנחנו פונים, שולחים - - -

רשות המיסים הוא הבא בתור לאותו דבר, תגידי לנו מה קורה עם רשות המיסים?

ודבר נוסף מה שיש לנו גם אוטומטי זה בעצם הנחות לרופא מקצועי, אנחנו מעבירים מידע לקופות החולים ובעצם הבן אדם מקבל הנחות אוטומטי לרופא מקצועי. שוב, אני לא מדברת פה הרבה כסף, קצת, זו העובדה. אנחנו נמצאים בתהליך שאנחנו היום מעבירים מידע לשלטון המקומי. עכשיו, לנושא של השלטון המקומי המידע קיים. עכשיו עם המידע הזה יש רשויות שכבר עושות את זה בצורה פרואקטיבית.

תיארתי לעצמי.

כלומר אני יכולה להגיד בעיריית תל אביב בן אדם הוכר, בעצם נשלח לו מכתב שיש לו הפחתה או שבעצם יש לו עדכון של תשלום ארנונה בסדר? ברשויות אחרות זה לא קורה והבן אדם - - -

כשהייתי בעיריית ירושלים זה עבד תמיד.

נכון, בעיריית ירושלים זה גם עובד. ובעיריית נתניה לפי מה שאני יודעת, אבל זה לא קורה.

זה בעייתי, אני מסכים.

הבעיה זה הרשויות - - -

אבל זו החלטה בסוף של ראש רשות אני פונה פה לארגונים. תפנו בכל רשות מקומית, וכמי שבא מהשלטון המקומי אני יודע את זה. כל ראש עיר מנהל מדינה לבד, כל ראש עיר מרגיש ראש ממשלה, כמו שאני הרגשתי כשהייתי ראש עיר זה בסדר, אין לי תלונות. מנהל מדינה לבד ומנהל מדיניות לבד ומדיניותו גביה לבד ומדיניותו הטבות לבד וכו'. וחברי הכנסת יכולים לפנות אבל זה לא עוזר, ארגונים מקומיים ואנשים מקומיים פונים לראש הרשות חבר'ה יש לכם את המידע מביטוח לאומי, זה עובד ברשויות אחרות, אין שום סיבה שזה לא יעבוד ברשות המקומית שלכם.

יש 260 רשויות במדינת ישראל, אני לא רואה איך הממ"מ של הכנסת עוזר לאסוף את הנתונים האלה מכל הרשויות המקומיות, הרבה יותר קל דרך הארגונים. תפנו לכל האנשים שלכם בתוך הארגונים והאנשים שלכם שנעזרים על ידיכם, חבר'ה מה קורה אצלכם ברשות? ואם אתם באים דגל מסוים, ראש עיר מסוים שאנחנו נעזור לכם זה בסדר גמור, אבל אני אומר לכם בסוף זה רק יבוא מהשטח. הדרך היחידה להשפיע על ראשי רשויות זה אם באה פניה מקומית.

וכמו שהיא אמרה ברשויות הגדולות זה עובד כבר, ברשויות הקטנות פחות ואין לזה הצדקה, כי הם יכולים לקבל את זה ממש"מ כולם קשורים למש"מ בדרך כזו או אחרת, כל ראש רשות יש לו את המערכת יחסים שלו את המערכת יחסים שלו, אם הוא עובר דרך אוטומטציה, עובר דרך מלם תים, אבל זה לא משנה הוא יודע לעשות את זה ואין סיבה בעולם שהוא לא יעשה את זה. אם עיריית ירושלים המורכבת והמסורבלת יודעת לעשות את זה, אין סיבה שראש רשות מקומית קטנה לא יעשה את זה. זה לפעמים קובץ של שתי שורות.

אי אפשר לעשות פניה מרוכזת מהוועדה לשלטון המקומי?

לא, כי השלטון המקומי גם אין לו שום משמעות. כל ראש רשות, ובשביל זה הקדמתי. אם היה המרכז השלטון המקומי שהוא בעל הבית על הרשויות המקומיות הייתי עושה את זה. זה מן אגודת חברים, זה מקום לשתיית קפה של ראשי הרשויות. נו הייתי ראש רשות מה לעשות. הייתי 17 שנים בשלטון המקומי, יותר, 27 שנים בשלטון המקומי, מכיר את זה, עזוב. בסוף כל ראש רשות מנהל ממלכה בפני עצמה, ולכן כשבא אליו תושב ואומר לו תקשיב לא יכול להיות שאצלי ביישוב זו התנהלות אחרת מאשר זה, אז זה פותח זוג עיניים. כן?

אנחנו נמצאים בתהליך עבודה בדיוק הבירוקרטיה של שני משרדים עם רשות המיסים ומשרד השיכון, שבעצם גם פה הכוונה בסוף שהתהליך - - -

איפה זה נמצא מול מס הכנסה כרגע?

זה נמצא כרגע בטפסי א' של העברות מידע. בטפסי א' ותיאום של תהליך עבודה. כי בסוף אנחנו גם ביטוח לאומי, כשהוא רוצה להעביר את המידע, הוא רוצה איזושהי התחייבות מהמשרד השני שעם המידע הזה ייעשה משהו. אז זה נמצא בעצם בתיאום מול תהליך העבודה - - -

אני מבקש לעשות פגישה עם רשות המיסים ואיתם לפני הוועדה הבאה, פשוט לעשות פגישה ולשמוע פשוט איך זה עובד, בסדר? ליזום פגישה. בואו נעשה תהליך, נחתוך את זה. אני פוגש אותם בוועדת כספים פעמיים ביום אז אפשר להיפגש איתם פה גם, בסדר גמור. משרד השיכון.

אנחנו בהחלט משתדלים לקדם ולתת מענה ולצערי התהליכים האלה הם קצת - - -

מה קורה במשרד השיכון?

כנ"ל, משרד השיכון ורשות האוכלוסין - - -

אז אני מבקש, גם עם מנכ"ל משרד השיכון אני רוצה פגישת עבודה, עם ביטוח לאומי ומנכ"ל משרד השיכון ופשוט נקדם את זה, ואם צריך למלא טפסים בשביל הפגישה הזאת אז תדאגו למלא טפסים.

אני מקווה שלכולם יש חשבון באזור האישי.

עדיף לא לומר לך כמה זמן לוקח לי, אני לא נכנס ואני מאבד את הקוד כל הזמן, ויש לי שלושה עוזרים שכל הזמן מנסים לעזור לי להיכנס.

אני לא יודעת את הנתונים אבל יש כמה מיליונים שכבר רשומים.

אני רשום אבל לא מצליח להיכנס.

כמה משתמשים?

אין לי את הנתונים כרגע, אבל אני יכולה להביא את הנתונים.

בסדר גמור. אני אומר את זה כל הזמן. חבר'ה אני לא מתייחס, זה 80-20, אם זה 80-20 או 70-30 או 82-18, בסוף צריך לדעת, יש חלק מהאוכלוסייה שזורם לו ויש חלק מהאוכלוסייה שלא יעזור שום דבר, גם אם אף אחד לא היה, קשה לו. איך אמרתי? הייתי בשלטון המקומי 27 שנים, אז לא. אם אתה מקבל בגיל 25 או 30 אתה כבר ראש עיר וכבר יש לך שלושה מזכירות אז אתה לא יודע לעשות כלום, זו נכות, אתה גם לא יודע לנהוג גם, זו בעיה. עוד משהו רצית להוסיף?

ובעצם שני משרדים מאוד משמעותיים נוספים, כרגע יש בעצם כרגע בהחלטת ממשלה אותם צוות בינמשרדי של ילד במרכז. של אדם במרכז, אבל זה בסוף ילד. שבעצם הצוות הזה, אנחנו כמובן גם חלק מהצוות, והצוות הזה אמור לתת מענה לכל הנושא של ילדים, זכאויות של ילדים, בעצם שם אחד הדברים - - - מאוד חשובים זה כמובן משרד החינוך ,שבעצם כל הרעיון שכל המידע יעבור בין ארבעת המשרדים - - -

דיברו על זה בפעם הקודמת שמשרד החינוך הוא הכי בעייתי בסיפור הזה. הבעיה היא גם כשמשרד החינוך, אני מזכיר לך מה דיברנו קודם על השלטון המקומי, גם כשמשרד החינוך יודע איך זה מגיע בסוף לילד, הוא מאוד מאוד בעייתי, כי יש לך פה עוד שותף שהוא השלטון המקומי שהוא עוד פעם תלוי בכל מנהל מחלקת חינוך וכל ראש רשות דיברנו על זה בפעם הקודמת, בשביל זה אני אשמח לשמוע אם יש לנו נציג של משרד החינוך שיגיד לנו איפה אנחנו נמצאים, ואם לא אנחנו נצטרך לפנות אליהם בעניין הזה. איפה עוד יש לנו בעיות?

יש לנו בעצם את נושא של משרד הרווחה, משרד הרווחה יש לנו דוגמה אחת לממשק מאוד מאד טוב זה בנושא של אנשים עם עיוורון שיש לנו הכרה הדדית. בעצם זה לא משנה לאיזה משרד הבן אדם פונה, once הוא קיבל תעודת עיוור הוא מגיע אלינו ומקבל את הזכויות, ולהיפך אלינו מקבל לשם. יש בעצם את חוק הרווחה החדש, את חוק המגבלות החדש ששם בעצם התהליכים מבחינת הרווחה אמורים להיבנות על סמך הסתמכות על ביטוח לאומי כתנאי לקבלת - - -

סל אישי כזה, כן.

אז אנחנו כן נמצאים איתם בקשר יחסית . אמרתי שיש נציגה של משרד הרווחה. ודבר אחרון זה בעצם משרד הבריאות, שזה פחות רלוונטי לאנשים שהם חולים אונקולוגים וזה רלוונטי לסל שיקום לאנשים שהם מתמודדי נפש. אנחנו מחכים בעצם כרגע למשרד הבריאות שהם יבחנו את עצמם ויתנו לנו מענה.

הם עסוקים במרב"ד כנראה.

אני חושבת שגם בוועדה הזאת עלה דיון לפני כמה חודשים בנושא שלמיצוי זכויות לסל שיקום, שהיו שם גם נציגות של קופות חולים ונציגת משרד הבריאות אנחנו כן פנינו לכל אחת מהקופות לסייע להם לתת את המידע הרלוונטי בשביל לסייע לאנשים להגיש את הבקשות לצורך סל שיקום.

טוב, משרד הרווחה רצית להוסיף משהו על הנושא הזה?

לא, פשוט תעודת עיוור באמת עובד כמו שצריך.

ובמקומות אחרים?

בחוק שירותי הרווחה זה עניין של עדיין החוק לא מגובש.

הבנתי, זה בתהליכי הגיבוש שלו.

כן, אבל ההבנה היא שבסופו של דבר אמור להיות ממשק שיעבוד טוב מול הביטוח הלאומי באמת כדי לחסוך את הטרטורים מסביב.

בסדר גמור . אתה רוצה להוסיף?

כן אני אשמח. תודה רבה על הדיון, זה כבר דיון שלישי שיש. עידן מגידיש נשוי לגל, בן 39 מגבעתיים, יוזם הגל הירוק. בעצם לפני ארבע שנים שגל אשתי חלתה בסרטן השד טריפל נגטיב, אז אנחנו נתקלנו בקיר, עבדתי גם פעם במשרדי ממשלה, בכל מיני מקומות ציבוריים, ולנו לקח חודשיים וחצי לקבל את התו נכה. חמישה וחצי חודשים לקבל את הפטור ממס הכנס. אכלנו קש, למדנו את זה על בשרנו, ואז אמרנו שאין מצב, זה לא יכול לקרות הדבר הזה, וגל ואני הקמנו ושיתפנו פעולה ביחד עם חלאס סרטן, עמותה שאנחנו מאוד מעריכים וחולנו בעצם את השינוי הזה,

פנינו לכל משרד ממשלתי גם לביטוח לאומי, למס הכנסה, למשרד התחבורה, למשרד הבריאות לישראל דיגיטלית, לתקשוב, לכל המשרדים ואמרנו להם תקשיבו זה לא עובד א' ב' ג', והפתרון זה דמוי מה שאנחנו רואים עכשיו, הגל הירוק, הטופס האחוד הזה שיש.

אז מהצד שלי קודם כל נשים את הדברים על השולחן זה חלום שמתגשם הדבר הזה. אם לפני ארבע שנים אני בגלל הקשרים שלי, הייתי צריך להפעיל קשרים כדי לקבל זכויות שעכשיו אישתי חולה אונקולוגית כימותרפיה, עכשיו יהיה את הטופס הזה, אני מקווה שזה יהיה כמה שיותר מהר, לא דיברנו על לוחות זמנים והכל, אבל ברגע שיש את זה במקום אחד מאוחד, וגם זה אקטיבי, אתה לא צריך עכשיו לשבת על הטלפון על מס הכנסה, מתי אני מקבל את הפטור ממס הכנסה? יהיו לך הודעות באזור האישי שיגיע לך גם בסמס, גם במייל, עידן הפטור של זה, כנראה שתקבל אותו לעוד שבועיים או שקיבלת את הפטור. זה game changer הדבר הזה, זה פשוט דבר מדהים הדבר הזה

ממש.

היום אישתי חולה עוד פעם בסרטן, היא כרגע נמצאת בטיפולים זו הסיבה גם שלא היינו בדיון הקודם, היינו בכימותרפיה בשיבא.

היית בזום.

כן הייתי בזום אבל היה לנו בלאגן בטיפול. אז יש לנו המון ניסיון בדבר הזה, לעניין הגם אם אפשר להגיש את זה בצורה דיגיטלית או על ידי עובדת סוציאלית שתעזור? אז אבא שלי גם לפני שנתיים וחצי חלה בסרטן, אבא שלי מושבניק, בחור מבוגר, שאין לו אינטרנט, אין לו כרטיס אשראי, אז חוויתי את זה גם גל ואני שאנחנו מאוד דיגיטליים ויצרנו באמת טופס דיגיטלי ביחד עם רשות המיסים, שעכשיו אפשר לקבל דרך הטופס שאנחנו יצרנו את הפטור ממס הכנסה עד עשרה ימי עסקים, שזה מטורף. עד אתמול בלילה מילאו את זה 2,967 חולים ומחלימים שקיבלו את הזכויות שלהם.

עוד פעם, הם קודם כל הלכו למס הכנסה למלא ישירות?

אתה יכול דרך האתר, אתה עושה בגוגל, זה לא מוטמע ברשות הממשלתית, זה יהיה מוטמע בתוך מה שעכשיו מוצע, אבל כאילו עשינו פלסטר.

אנחנו רוצים להטמיע את זה בתוך הפרויקט.

ובינתיים רצינו שאנשים יקבלו פתרון, כל יום שאנחנו יושבים ומדברים בוועדה הזאת ,יש עוד קליינטים חדשים לסרטן שנכנסים וצריכים את הזכויות שלהם. אז אמרנו במקום לחכות עד שיהיה את הדבר הזה שידענו שזה ייקח זמן, אז מצאנו את הטופס הזה שמילאו אותו קרוב ל-3,000 איש.

אז היום מקבלים דרך העוברת הסוציאלית? או איך מגיעים אל הטופס?

יש, אנחנו עושים שיחות, או בגוגל בשבוע שעבר עשינו שיחת מחלקה אונקולוגית בעין כרם אנחנו עושים בשיחות, דרך עמותת חלאס סרטן, מפיצים את זה. מקווה מאוד שלא יצטרכו לדעת מי זה עידן מגידיש כדי למלא את זה, אלא שזה יהיה באתר הממשלתי שזה יהיה שם.

העניין הוא שסליחה שאני מתפרצת, אני איילת שייט מעמותת גדולים מהחיים, ויש לנו גם הורים לילדים שזכאים לקבל, והשאלה היא איך הם מקבלים?

אני אתן לך את זכות הדיבור, אני אתן לו לסיים.

שני דברים אחרונים רק. אמרנו שאנחנו מתחילים את דאז כפיילוט. קודם כל ניגע בחולי סרטן. אלו הדברים שאנחנו מכירים ואחנו יודעים, וכמובן אם זה עובד ואין סיבה שזה לא יעבוד, נגדיל את הדבר הזה לכלל החולים. כלומר אין שום סיבה שאזרחי ישראל לא יהנו מהדבר הזה. כלומר נתחיל את זה מחולי סרטן לראות איך זה עובד, לראות פידבקים, לראות את התגובות.

והדבר השני שמאוד מאוד חשוב, יש כאן שותפים מאוד טובים וחזקים מסביב לשולחן, אני באמת עוד פעם שם את הדברים בפרופורציות, יש כאן נציגים ממשרדי ממשלה שעובדים ועושים דברים מאוד יפים, דברים שבאמת לפני 3.5-4 שנים הייתי חולם רק שיהיה את הדבר הזה, וזה עכשיו קורם עור וגידים, אז זה מעולה, צריך להגיד גם תודה רבה על כל המאמץ וההשקעה שאתם עושים. זה מאוד מוערך.

תודה. עמותת גדולים מהחיים את רוצה להתייחס?

איילת שייט עמותת גדולים מהחיים. כן, אני קודם כל רוצה להגיד שלודה ואנחנו בקשר טוב, אנחנו עובדים מצוין ביחד, ובאמת מקבלים את כל המענים שאנחנו צריכים מביטוח לאומי. השאלה שלי היא עד כמה אתם באמת עובדים עם המשרדים שאליהם אתם מעבירים את האינפורמציה מטפלים הלאה? כי אנחנו יודעים מהמשפחות שממשרד התחבורה הם לא מקבלים תוי נכה. אני יודעת שאנחנו בעמותה יש מישהי שזה התפקיד שלה, היא מקבלת מכל העובדות הסוציאליות במחלקות את הטפסים ואת הפניות והיא פונה למשרד התחבורה לקבלת תוי הנכה. אז זו השאלה.

השאלה השנייה, הגל הירוק שאנחנו מדברים עליו, כל התהליך הזה הוא תהליך מדהים. - - - היו מעורבים בזה? וכל זה גם חל על ילדים חולים ועל המשפחות של ילדים חולים כי זה קצת שונה ממבוגרים שחולים, ויש הרבה מאוד חסמים היום, דיברנו לפני זה עם חבר הכנסת אצלו, יש הרבה מאוד חסמים בירוקרטים גם להורים של ילדים שבאים לקבל את הזכויות שלהם. והשאלה אם הגל הירוק פה שאנחנו מדברים הוא חל גם על הורים לילדים. או שאנחנו ממשיכים מחלקה ראשונה?

כמו שאמרתי בהתחלה, התהליך שהצגנו כאן, המיקוד כשבנינו אותו, בנינו אותו מתוך מחשבה על איזושהי פרסונה, דמות שמייצגת אנשים חולי סרטן בהתאמה להרבה דיונים שעשינו כאן בוועדה. אבל, וגם עידן התייחס לזה עכשיו, התוכנית היא להרחיב את זה. אז כמובן שברגע שיהיה לנו דבר אחד עובד מקצה לקצה, קל מאוד להרחיב אותו ולשרשר רכיבים אחרים, להכניס זכויות אחרות או תהליכים אחרים פנימה. צריך לעשות במקרה של ילדים, תהליך חשיבה קצת אחרת.

השאלה היא יותר ללודמילה. זאת אומרת אם הילד מוגדר כחולה ולהורה מגיע, האם זה גם עובד או שזה עוד לא עובד? זה יותר ללודמילה השאלה. וזה משפיע על הטופס שלך. ברגע שלודמילה אומרת שמספר זהות 385 שהוא אבא של 485, מגיע לו, אז זה נמצא ב485 גם?

ברור, אני מסתמכת על כל מה שביטוח לאומי. מה שלודה אומרת אנחנו עושים.

אז אני אתייחס, א' לגבי תחבורה, מה שחשוב אני יכולה לעבור איתכם גם על הקריטריונים. לא כל הילדים הם בעצם זכאים בתהליך - - - בסדר? אז א' אפשר לבדוק את ההגדרות של הילדים שאתם כן מגישים ומצפים לקבל תו חניה, וא' קודם כל לבדוק, אם יש לנו בעצם ילד שעונה לקריטריון ולא קיבל, אז אפשר להיות בקשר עם משרד התחבורה.

אני מציע אם כך, אתם תעשו בדיקה אצלכם, באיזה קריטריון הילדים האלה נופלם? זאת אומרת האם הם נופלים בקריטריון שהם עומדים בתוך ארבעת הפרמטרים שמגיע והם שם נופלים? שזה קריטי. או במשהו אחר? ואז נצטרך לחשוב על פתרון אחר. כי מה שהיא מעלה זה נכון, כי בסוף לכל משרד יש את הכללים שלו. לא אמרתי את הוועדה שלו, את הוועדה שלו אני לא מוכן לשמוע אבל את הכללים שלו אני מוכן לשמוע, לא מה שמתאים למשרד התחבורה מתאים גם למשרד הבריאות לצורך העניין או למשרד אחר, זה בסדר.

אז אני מציע שתבדקי אלה שלא מקבלים, שעברו את המחלקה הראשונה ולא קיבלו תו נכה איפה זה נעצר? אנחנו נשמח לשמוע דיווח על זה, זאת אומרת איפה זה נעצר היא גם תשמח לשמוע, האם זה נפל שהם לא עומדים בקריטריונים של משרד התחבורה? או שזה נפל בהעברת המידע? היא שלחה, לכן אני אומר אני מציע שתבדקי.

עו"סיות בשניידר, אני אומרת דוגמה, כל עו"סית שמגיע אליה ילד חולה, היא מעבירה אלינו את הטפסים כדי שאנחנו נעביר למשרד התחבורה.

אז תבדקי עם המחלקה הראשונה שלך בשניידר, יש לכם מחלקה ראשונה בשניידר? כן. אז תעשו בדיקה בדבר הזה.

אני רוצה לשאול אם אנחנו זוכרים שמדברים על מחלקה ראשונה שהיא לא כוללת את סיעוד? אז אלינו לא הגיעה הבשורה.

היא כוללת את סיעוד, גם בשערי צדק היא כוללת את סיעוד.

לא יודעת, אז אצלנו זה כנראה עוד לא הוטמע. אני עדיין חווה את ההעברה של גמלאות סיעוד כפרוצדורה ארוכה, וגם סביב החמרות מצב.

המחלקה שלכם בשערי צדק לא הייתה מספיק טובה.

אני מעדיף לא, זה היה ברמה שהנהלת בית החולים לא הייתה מודעת לזה עד שפגשנו אותה והיא אמרה כן הם פה. שלושת רבעי מהסיור היה עם הנהלת בית חולים שהוא אמר שהוא לא מכיר את זה, אבל מצאנו אותם, הכל בסדר, הגענו אליה והיא אמרה הכל בסדר.

אני לא יודעת שהמחלקה הראשונה עובדת בסיעוד בשערי צדק, אז ככה שהיא לא עובדת.

אנחנו כן מתכננות לעשות.

זה דובר שזה יתחיל.

זה לא דובר, זה התחיל, בסדר?

יש טפסים ייעודיים?

יש טפסים ייעודים, יש הכל.

לא הגיעו לידינו.

ואנחנו, אגב, ניסינו לעשות את זה עוד בתקופת קורונה, ואנחנו נעשה יום עיון גדול לכל בתי חולים.

לא הושק אצלנו, וזו בשורה ענקית. אני חושבת שכל הסיפור של מחלקה ראשונה פישט את כל עולם הזכויות לאין ערוך. אנחנו נמצאים בשלוש השנים האחרונות במציאות אחרת מבחינת העברת המידע והיכולת לשרשר את כל תהליך הזכויות של החולים, וגמלת סיעוד זה תחום הזכויות של קשישים צריך לפחות להשתוות לתחום הזכויות של צעירים.

אז א' זה כבר קיים. סיעוד קיים ברמה הארצית בכל בתי החולים. אנחנו צריכים לבדוק נקודתית שערי צדק ולראות איפה זה נפל? בגדול זה קיים בכל בתי החולים, בכל בתי חולים שקיים בנכות לאנשים בגיל העבודה וילדים, קיים גם בסיעוד.

יפה. בשורה ענקית.

אני מצטער מאוד, השעון עושה את שלו לצערי הרב. הדיון הזה לא רק שהוא לא מוצא. אני רוצה לומר מה הנקודות, א' אני רוצה להודות גם למערך הדיגיטלי, באמת התקדמות מאיפה שהיינו לפני ארבעה חודשים לאיפה שאנחנו נמצאים היום.

ממש בקצרה, שמי מושיק בן פורת, אני יושב ראש מחוז השרון של לשכת סוכני הביטוח, אנחנו בעצם מסייעים לחולות וחולי סרטן בצד של הכסף הטיפה יותר גדול, כי אנחנו דיברנו עד עכשיו על ביטוח לאומי וכן הלאה, שזה בסדר ותו נכה, אבל רוב הכסף נמצא מול חברות הביטוח בביטוחים האישיים של אותם של אותם אנשים שמתמודדים, אנחנו כרגע עובדים עם שש עמותות בצורה כזאת שאנחנו - - -

אבל אני חייב לסיים אני מצטער. אנחנו באמצע דיון, אנחנו חייבים לסיים אז אני רוצה לתמצת.

מה שאנחנו עושים זה מציל חיים, וזה גם נוגע לחלק מהאנשים שיושבים פה - - -

אני מבקשת לשאול שאלה בהמשך למה שאמרה הדר. נעמה אלבז מגדולים מהחיים. בהמשך למה שאמרת, התהליך בנינו אותו במחשבה על פרסונה, אנחנו נראה שזה עובד ואז נרחיב ואז זה. יש לנו איזושהי הערכה של לוח זמנים לדבר הזה?

לא, זה תלוי במשרדי הממשלה, אני אסכם את זה, שניה. נעצר פה וסוכני הביטוח הכל בסדר. דבר ראשון אני חושב שהתקדמו המון אבל צריכים לומר את האמת, זה לא תלוי במערך הדיגיטלי, זה תלוי בשיתוף הפעולה של משרדי הממשלה. כשאתם מפנים אל הגברת את השאלה, צר לי לומר לכם היא לא הכתובת. וכשאתם מפנים את זה ללודה מביטוח הלאומי היא גם לא הכתובת. הכתובת בסופו של דבר זה 5-6 משרדי ממשלה כפי שפירטנו, ולכן אמרתי אנחנו צריכים 5-6 משרדי ממשלה תלוי בשיתוף הפעולה שלהם, תלוי במערכת העבודה שלהם.

אז אני חושב שאנחנו צריכים כן לגבות אותם, אבל את הגיבוי הזה נעשה כמו שאמרתי, אנחנו ניזום פגישה לפני דיון בוועדה, פגישה שלי עם רשות המיסים וביטוח לאומי, עם משרד השיכון וביטוח לאומי, ודיון בוועדה. זה כבר דיון בוועדה כי זה לא מפגש, אני אנסה גם לפנות למשרד החינוך, אבל אני חושב שנצטרך כי זה דיון הרבה יותר מורכב. זה לא דיון של העברת מידע במחשב, כי יש פה דיון מהותי איך מתמודדים עם זה? כי משרד החינוך הוא משרד רחב, זה כמו ממשלת ארצות הברית, וואו, מה זה משרד החינוך? מי זה? איזה סוג מוסדות? מערכת מורכבת. ולכן אנחנו נעשה דיון בוועדה ממוקד על משרד החינוך.

כמו שאמרתי עם רשות המיסים אנחנו נעשה פגישה, עם משרד הבינוי והשיכון אנחנו נעשה פגישה, ואני מבקש מהעמותות שני דברים. כל העמותות שנמצאות פה, כולן, שני דברים, תעשו בדיקה מול משרד התחבורה איך זה עובד? איפה המעצורים? האם זה עובד ולבדוק את הדבר הזה ולחזור אלינו. והנושא השני מול השלטון המקומי ורשויות מקומיות. זה לא מרכז השלטון המקומי, זה רשויות מקומיות, תגידו באיזה רשויות יש בעיה? נתמקד בהם, נתמודד איתן.

אתם יכולים, תושבים לפנות ישירות לפעמים זה עובד לא פחות טוב מאשר הוועדה, אם צריך עזרה של הוועדה הוועדה תעשה את זה, אבל מול השלטון המקומי, להגיד להם חבר'ה המידע נמצא במש"מ המידע נמצא במערכת שלכם, תגידו איך אתם רוצים להתמודד עם זה? ואנחנו נקיים על זה דיון נוסף כמו שאמרנו, עם משרד החינוך. תמשיכו לעשות עבודה טובה. המחלקה הראשונה אתם צריכים קצת יותר לשווק את זה. אני אומר לך אחרי הסיור אתמול בשערי צדק, שלקח לנו אחרי שעה רק עד שפגשנו אותה

שבאקראי הכניסו אותי לחדר

שהכניסו אותה לחדר, ואנחנו הסתובבנו כאילו מה? ואז הבנו שזה עובד, וזה עובד טוב.

זה עובד מצוין.

יותר שיווק כמו שהיא אומרת היא אפילו לא יודעת שסיעוד עובד אצלה בבית חולים. היא מקור המידע שזה עובד.

זה לא עובד, אם אני אומרת זה לא עובד.

אתם צריכים קצת יותר. תודה רבה.

תו נכה זמני, בן אדם יש לו ילד נכה, תחליפו צריך להיות יותר פתוח.

אבל זה משרד התחבורה. טוב תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.