פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
03/05/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 88
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ב באייר התשפ"ג (03 במאי 2023), שעה 9:40

פרק ט"ז (הגברת התחרותיות בענף המזון והטואלטיקה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
סימון מושיאשוילי

אחמד טיבי
שלי טל מירון
מאיר כהן

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, תיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

גליה ימין - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

יעל שיינין - יועצת משפטית, רשות התחרות

איל שפירא - מנהל תחום בכיר תכנון ומדיניות, רשות התחרות

ירדן חפר
הראל זיו
–
–
מתמחה, משרד המשפטים
הרשות להגנת הצרכן

לילך דחוח - קצינת ציות ורגולציה, רשת שופרסל, רשתות שיווק

אביב חצבני - מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

אלדד כורש - התאחדות התעשיינים

אוהד חיל - מנהל לקוח איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

ז'ק בר - מנכ"ל טמפו, התאחדות התעשיינים

נמרוד הגלילי - מנהל תחום רשתות המזון, איגוד לשכות המסחר

רן מלמד - מנכ"ל, נקודת מפנה

תמר באום - עו"ד באגף הכלכלי, התנועה למען איכות השלטון בישראל

נדים עבוד - שותף, יבואני מזון גדולים

ינון בן ענת - מנכ"ל, דיפלומט מפיצים, יבואני מזון גדולים

אלעד ברשאן - "מורן קרגו עמילות מכס בע"מ"

איתי עצמון

עידית חנוכה

הילה לוי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

פרק ט"ז (הגברת התחרותיות בענף המזון והטואלטיקה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

אני פותח את הדיון בנושא: פרק ט"ז (הגברת התחרותיות בענף המזון והטואלטיקה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. אנחנו לא פותחים שוב את הדיון. מאיר, מה אתה עושה פה?

שמעתי טואלטיקה, אז באתי.

ראית שהכול עלה כמו שאמרנו?

כן. בגלל זה באתי.

הדיון הזה מחר.

נשארו לנו רק העניינים הפתוחים, ולא נתחיל עכשיו את הכול מאפס. ראשית, לגבי הסכומים.

לגבי איסור המיזוג.

איסור המיזוג עם הסכומים. הקטן היה 25 מיליון, הגבוה היה 50 מיליון. כל חברי הכנסת, כולל אני, אמרו שהסכומים האלה בעייתיים. ישבתי עם האוצר, ולגבי הסכום הגבוה, הם מוכנים להעלות אותו ל-300 מיליון שקל. זאת אומרת, חברה שמחזור המכירות שלה 300 מיליון, תוכל לרכוש גם בתקופת ההקפאה. חברה אחרת – אנחנו צריכים לדבר עכשיו על הגודל. הם טוענים שזה לא 25 מיליון אלא כמעט 50, והם יסבירו את העניין הזה. נשאר לנו העניין של הסופרים – אנחנו לא יכולים להשאיר את הסופרים כל הזמן כאילו הם לא אשמים בכלום והכול בסדר, כשבסופו של דבר הם קובעים את המחירים. רציתי להטיל עליהם קנסות אם הם לא עומדים בנושא. זה לא קשור ליוקר המחייה כמו שזה קשור להגנה על היצרנים הקטנים והבינוניים. בסופו של דבר, זה יהיה חלק מיוקר המחייה, וזה עניין של תהליך. יש להם טענות שזה דווקא יעלה את המחיר ולא יוריד.

לנציג האוצר.

כן, האוצר. אני מוכן ללכת לקראת, אבל כמו שאמרתי, רק בתנאי שתהיה פה הצהרה, שהאוצר יביא רפורמה עם הצעת חוק שקשורה לסופרים תוך חצי שנה. בלי זה, אני איאלץ בכל חוק לטפל.

אתה מוכן להרחיב לאיזו הצעה אתם מצפים, אדוני?

לא, אני לא נכנס לפרטים. אני רוצה שהם יעשו עבודה ויביאו לכנסת משהו כדי שנוכל לטפל בזה פעם אחת ולתמיד. כל הזמן עושים דיונים, ולא יוצא מהם שום דבר. הם טוענים שהסופרים לא כל כך אשמים, אבל אני לא רואה את זה כך, כי הם שולטים על המחיר הסופי אז איך הם לא קשורים לעניין? רק בגלל שהרווח הסופי שלהם הוא X, הוא נמוך. בסדר, אבל זה לא נראה לי. נראה לי שאנחנו צריכים לנהל את העסק הזה, כי אי-אפשר לטפל ביוקר המחייה אם לא נטפל בכל הפרמטרים של יוקר המחייה.

אם יש הצהרה כזאת, אני מוכן גם בחוק הזה לשים בצד את מה שאני רוצה, אבל אני רוצה לדעת שאנחנו מתחילים לטפל בבעיה. אם אין הצהרה כזאת, אני איאלץ בכל חוק שקשור, להתייחס לעניינים האלה. ואני לא רוצה להגיע למצב הזה. אני לא נגד הסופרים ולא בעד הסופרים. אני בעד יוקר המחייה, וזה מה שהמעניין אותי כרגע.

מישהו מחברי הכנסת רוצה לקבל הסבר כללי על מה שעשינו עד עכשיו? או שאתם מודעים להצעת החוק הזאת על פרטיה? קודם כול, תסבירו לי למה אתם אומרים ש-25 זה בעצם 50 מיליון.

אני רכז כלכלה וחקלאות באגף התקציבים באוצר. אני אחדד. המספר יותר גדול מ-25, ואני לא יודע להגיד בדיוק 50 או 40 או 60. זה תלוי ברווחים. התחלנו את כל התהליך הזה כשדיברנו על מחזור קמעונאי לצרכן. המחזור הקמעונאי לצרכן כולל גם רווח גולמי של הסופר, וכולל גם מע"מ. המספרים שהתחלנו איתם היו 20 מיליון מחזור קמעונאי, ואם אני זוכר נכון, המחזור לגדול היה 400. עברנו ממחזור קמעונאי למחזור של הספק, שלא כולל בתוכו את הרווח הגולמי ואת המע"מ. זאת אומרת, מלכתחילה אם היינו במספר של 20 מיליון, שדיבר על מחזור קמעונאי, על 25 המיליון האלה צריך להוסיף את הרווח הגולמי ואת המע"מ, ואז נגיע למספר שהוא בערך פי 1.5 בסדרי גודל. כך הגענו לכ-40 מיליון, תלוי ברווח הגולמי.

למה לא נכון לדעתנו להעלות את המספר הזה? כי מה שהוצג בוועדה ומה שחשוב בעיקר בהסתכלות שלנו, זה עצירת המיזוגים של אותן חברות גדולות. או שאנחנו מעלים את הרף הנמוך, ומאפשרים לאותן חברות גדולות שהוצגו פה בוועדה להמשיך להתמזג עם לא מעט חברות. השינוי הזה דרמטי בהיקף החברות שהוא משפיע עליו, ואנחנו כבר מדברים על חברות מאוד משמעותיות בשווקים ספציפיים, שיש להן נתח משמעותי בתחום הספציפי בתוך הסופר. לצורך העניין, הצרכן רוצה את המוצר הזה מהקטגוריה הזאת, ואנחנו מחזקים את כוח השוק של אותו ספק. לכן, המספר הנמוך הוא מספר שלא נכון להגביל אותו.

הייתה טענה על כך שיש קושי לגדול ולהתחיל להתחרות בספקים הקיימים. הקושי לגדול לא מגיע דרך המספר הנמוך, הוא מגיע דרך המספר הגבוה, והמספר הגבוה שהצגנו פה הוא 150 מיליון. אני אומר שוב, זה במרווח של הספקים. כשמדברים על חברות במיליארדים, צריך להוריד מזה תמיד את המע"מ ואת המרווח הגולמי, ואז מגיעים למספרים יותר נמוכים.

ההצעה שלנו היא להיצמד להגדרה של ספק גדול בחוק. ספק גדול גם מוגדר היום, ואלה אותם ספקים שחלות עליהם כל המגבלות. אנחנו מדברים על רשימה של פחות מ-30 חברות, שהן חברות משמעותיות במשק, שתחול עליהן המגבלה הזאת ככל שהן ירצו להתמזג עם חברה שהיא מעל 25 מיליון.

מאיר, הסיבה לכך שעצרנו את המיזוגים האלה, היא בעיקר כי הוועדה שצריכה לדון בזה עכשיו, יכולה להחליט גם על פירוק של חברות. אין שום היגיון לתת להן עכשיו לקנות חברה, ואחר כך להגיד להן: תתפרקו.

הוועדה הבין-משרדית?

הוועדה שהקימה הממשלה. לכן, אמרו: בואו נעצור את הכול. הם רצו הוראת שעה לארבע שנים ,ואני אמרתי שהוועדה צריכה להחליט תוך חצי שנה, אז למה ארבע שנים? עשינו את זה לשנתיים. יכול להיות שיש מקום להוריד את זה גם מתחת לשנתיים, עם אפשרות להארכה.

יש אפשרות להארכה.

אני רוצה שהוועדה תעבוד מהר, ולא שתביא לי החלטות בעוד שנתיים וחצי.

כבר כתוב בחוק שהוועדה תעבוד מהר.

הכנסנו את התיקונים האלה, אבל לא משנה.

שמע, איזה מזל שכתבתם שהיא תעבוד מהר.

זה לבקשת הוועדה.

אתה יודע שיש ועדות שצריכות להגיש המלצות ותקנות מ-2012?

הכנסנו את זה בחוק, שהיא צריכה לעבוד צ'יק-צ'ק. אולי חברי הוועדה מקבלים שכר לפי שעות או לפי ימים. מה הם מקבלים שכר?

הם עובדי מדינה. אם הם באים לוועדה או לא באים לוועדה, הם מקבלים כסף.

אז מה הבעיה? תדונו מהר.

לגבי הסכום הגבוה, זה מקובל עליי כי זה תואם גם חוק אחר, ואני לא יודע למה הגיעו ל-150 מיליון. לגבי הסכום הנמוך, קיבלתי כל מיני השגות על העניין הזה. יש פה יזם של גוף גדול, והייתי רוצה לשמוע את ההצעה שלו באופן כללי. נציג טמפו נמצא פה? כיזם גדול, וכאחד שיכול לרכוש אחרים, תסביר לי את התהליך ואיך הוא משפיע על העניין הזה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שאנחנו מדברים פה בעצם על הקפאה לשנתיים של כל תהליך הפעילות העסקית, בלי שום אפשרות ליוצאי דופן, בלי שום אפשרות לבקר, לנהל את האירוע. בעצם, מוציאים את הדבר הזה משיקול הדעת של הרשות, ואומרים: הקפאה מוחלטת.

יש מצבים שכן.

רק חדלות פירעון.

לא, יש עוד חריג.

החריג הנוסף הוא שאין השפעה על התחרות בישראל.

נכון. שהמיזוג אינו צפוי להשפיע כלל על התחרות בישראל.

אפשר לעשות שני חריגים. אם ניתן בסעיף הזה עוד קווץ' אחד, זה יכול להיות, מר בר?

אם יהיה כתוב שלמיזוג יש או השפעה מיטבית או שום השפעה על התחרות, זה בהחלט נותן מענה, כי אז זה נותן שיקול דעת לממונה להחליט.

רשות התחרות, מה יש לכם להגיד?

אמרנו גם בדיון הקודם, שהמטרה שלנו כרגע היא לעשות הקפאה של המיזוגים לתקופה של שנתיים, כדי שהוועדה תוכל לעבוד, ולא לבדוק את המיזוגים האלה כמו שאנחנו בודקים עכשיו.

למה לא לבחון כל מקרה לגופו?

תיקון כזה בפועל, מייתר את החקיקה.

בעיקרון, אנחנו נצמצם את הוראת השעה לשנה וחצי, לא לשנתיים, ועם אפשרות להאריך את זה לעוד – לכמה זמן? נראה מה הוועדה תחליט, ולפי זה נמשיך.

כרגע כתוב: תקופה נוספת שלא תעלה על שנה.

תשאיר את זה, אין בעיה. שנה וחצי ועוד שנה. אם הוועדה לא תחליט משהו שמצריך הליך חקיקה, אז לא נצטרך גם שנה וחצי בפועל. הרי זה הדבר הראשון שעשינו.

לעניין הסכומים, נכון להיום הרשות לבד קבעה שעד 21 מיליון שקל לא צריך בכלל להגיע לרשות. עד כדי כך זה טריוויאלי שזה לא מעניין אף אחד אם מישהו קונה משהו של 21 מיליון שקל. לכן, לא יכול להיות שהרף לאיסור מוחלט יהיה 25.

אבל הם אומרים שזה לא 25, זה מתקרב לממוצע של 40.

אנחנו לא מסכימים לטענה הזאת.

25 זה מחיר קמעונאי כפי שהוא ללא מע"מ, כמובן, אבל כולל הכול. כלומר, זה המחיר שבו המחזור נמדד. אותם 21 נמדדים כמו 25.

אז מה לדעתך צריך להיות?

יושב-ראש הוועדה, זה לא מדויק. הסברנו שמדובר על המחזור הקודם של החברה, ופה אנחנו מדברים על המחזור של הספק. למשל, חברת טמפו מוכרת בשוק הקמעונאי ובשוק המוסדי, ואנחנו לא מחשיבים את המחזור בשוק המוסדי אלא רק את המחזור בשוק הקמעונאי. זה כמו לכל חברה אחרת במשק.

לכן זה יותר מ-25. שים לב, זה לא 25.

זאת חברה מאוד קטנה, וזה אומר שכל חברה שיש לה איזשהו גודל, לא תוכל - - -

שים לב, זה רק לשנה וחצי. עד שאתה מנהל משא ומתן עם חברה זה שנה.

אנחנו אומרים לכל משקיעי חוץ ולכל משקיע בארץ שנה וחצי אל תיגע, כי אתה יודע מתי אתה נכנס ואתה לא יודע מתי אתה יוצא. אתה לא יכול לקנות ואתה לא יכול למכור. אתה מקפיא משק לשנה וחצי.

לא מקפיא. מקפיא רק את הרכישות האלה.

לדעתי זאת הקפאה בתקופה שהכלכלה זקוקה דווקא לפעילות. אנחנו הולכים לתקופה לא קלה.

מה עם הריכוזיות? תראו לו רגע את הגרף שמצא חן בעיניי. תסתכל מה קורה עם הדבר הזה – שבע חברות מחזיקות את כל המזון כמעט.

אלה ספקים של מיליארדים, אדוני. מיליארדים.

לקחתי את תנובה וחילקתי לעשר, כך שבמקום חברה אחת יש עכשיו עשר חברות במיליארד שקל כל אחת. אתה מוריד את הטבלה ב-10%, וצריך להבין איפה הבעייתיות של הריכוזיות שלנו. היא מתמקדת בשתיים-שלוש חברות למעלה, שהן מאוד גדולות. תחליטו מה שתחליטו בוועדת יוקר המחייה, אבל מה שאתם מקפיאים עכשיו זה את למטה, אלה שעשויות מחר להתחרות בהן. היום אתה לא יכול לגעת במחלבה של 40 מיליון שקל. זה מה שאתה אומר לי לשנה וחצי, אז מה היא תעשה? היא תחכה עד שהיא תגיע לחדלות פירעון ואז מישהו ייקח אותה? אף אחד לא ירים אותה. אתה בעצם אומר לכל משקיע זר: אל תבוא למדינה הזאת. אתה נכנס – אתה לא יוצא; אתה לא יכול לקנות ואתה לא יכול למכור שנה וחצי.

משקיע זר כן.

אין אח ורע לדבר הזה בעולם.

אם תבוא חברה מחו"ל ותרצה לקנות חברה בארץ בתחום המזון, אין איתה בעיה.

אין בעיה עם חברה ישראלית שאין לה מחזור מכירות לקמעונאי מעל הסכום של ספק גדול. גם חברת חוץ אותו הדבר.

היא גם צריכה לעמוד במסגרת המגבלה של הסכום? תבוא חברה מחו"ל ותרצה להשקיע בארץ.

אם יש לה מכירות בישראל, אז כן. היא צריכה לעמוד במגבלה של הסכום.

ואם אין לה מכירות?

אם אין לה מכירות היא לא צריכה, ואין שום מגבלה עליה.

היא לא תרצה לקנות כשהיא לא יכולה מחר להוסיף לעסק שלה, להתפתח, לקנות חברה או למכור.

אתה מדבר על שנה וחצי. אם יש חברה בחו"ל שרוצה לרכוש חברה בארץ ולהיכנס לתחום, היא יכולה. זה בתנאי שאין לה מכירות בארץ, היא חדשה. אין עם זה בעיה. תהיה בעיה עם החברות הישראליות.

אבל אומרים לה שהחוק נכון להיום במשך שנה וחצי אוסר עלייך לקנות ולמכור, וגם אין לך אקזיט. אולי אחרי שנה וחצי, או שיאריכו או שלא יאריכו. אנחנו לא יודעים. כבר כתוב שאולי יאריכו בשנה. המנהל השקול יושב בחו"ל ואומר: מדינה כזאת, שאני לא יכול לקנות ולא יכול למכור, אני לא הולך אליה.

זה לא נכון. חשוב לי להגיד, הסכומים הם לפי שנת 2021. אנחנו לא נחיל את זה על חברות שיגדלו. אנחנו לא רוצים תמריץ שלילי לחברות לגדול במשק. הסכומים הם קבועים, החברות הן קבועות. אין תמריץ שלילי.

מה זאת אומרת? תסביר.

הסכומים שאנחנו קובעים הם סכומים לפי המחזור שהיה לחברות בשנת 2021. כלומר, אם ספק מבחוץ רוצה להיכנס ולגדול בישראל, הוא יכול לגדול כמה שהוא רוצה, והמגבלה לא תחול עליו, אז הטענה לא נכונה.

סליחה, עם כל הכבוד. יש קרן שיושבת בחו"ל והיא קרן מזון, והיא שוקלת אם לבוא לישראל או לא. אומרים לה: תקני. היא אומרת: יש לי מדיניות, אני גדלה ומתפתחת.

אין בעיה, היא תוכל להתפתח.

אחרי כמה שנים אני יוצאת ואני רוצה למכור. אין לי למי למכור. אסור לי למכור.

זה לא נכון שאין לה למי למכור.

למי היא יכולה למכור? או למי שהוא פחות מ-150 ו-25. אם היא תגדל ל-200, חלילה, והיא תרצה למכור למישהו שיש לו 50 או לקנות מישהו של 50, אומרים לה לא.

קיבלנו את הטענה הזאת בפעם הקודמת ביחס לחברות. הבנו, ולכן העלינו את הסכום הגבוה. אמרנו שלחברות הגדולות יהיה להן אקזיט. הן יוכלו להימכר לחברות בינוניות. הן לא יוכלו להימכר לחברות הגדולות ביותר, כי שם אנחנו רוצים לעשות את הסטופ. קיבלנו את הטענה הזאת.

חברה של 40 מיליון שקל לא תוכל להימכר.

היא תוכל להימכר לכל החברות שהמחזור שלהן הוא עד 320 מיליון שקל בשנת 2021, ומדובר בהמון חברות.

ולהימכר לחברה של 400? לא.

לא.

אתה צריך להבין שיש בעיה. אנחנו נוקטים בצעד חריג בכוונה כדי לראות מה עושים, ומקפיאים את הכול. מה שקורה היום במשק הוא שחברות מסוימות יחזיקו עוד מעט את כל המשק.

325 זה מחזור צרוף. 325 זה אומר ש-350 כבר לא.

אם תגיד 400, זה יהיה 425.

האם אנחנו חושבים שיכול להיות מישהו שיתחרה במס' 1 בעולם החלב, בתנובה, עם 400 מיליון שקל מחזור. הרי אם הוא יבוא עם 200, הוא לא יהיה מתחרה, הוא לא יצור תחרות. ב-400, 500, 600 - - -

בינתיים אני לא רואה תחרות בשוק החלב. אין תחרות. כולם מעלים את המחיר.

ואנחנו סוגרים את הדלת לזה שתקום תחרות.

אנחנו חייבים לנקוט בצעד חריג. שמענו את הטענות, הלכנו לקראת, ובגלל הטענות האלה, גם לנו זה הפריע ואמרנו שעל הסכומים נחליט אחר כך.

25 קמעונאות זה נמוך.

זה לא 25. זה נכון ל-2021.

זה כלום.

אנחנו נחשוב על הסכום הנמוך, אבל בגדול, הצעד מחויב המציאות כרגע, גם בגלל שהממשלה רוצה לראות מה עושים. אנחנו אומרים: תעצור, ונראה מה עושים. הקטנתי – הם רצו ארבע שנים והורדתי את זה לשנה וחצי. לא נתתי להם את מה שהם רצו, כדי לאפשר להם להחליט מהר, ולא שיהיו פעמיים בחירות עד שהם יחליטו, ואז יישבו פה אנשים אחרים.

מפיך לאלוהים, דוד ביטן. סתם, סתם.

אני אומר את זה בצחוק.

אתה בא לדיונים כאלה, כשהציבור זועק. הכותרת היא הגבלת התחרותיות בענף המזון, כי אנחנו רוצים להוריד מחירים. מהר מאוד זה הופך להיות לאיזה מבוא בכלכלה. אדוני מטמפו, אני מאוד מכבד אותך. אני זוכר שבנו את המפעל בירוחם, הייתי ילד. אני מאוד מכבד את החברה שלך. אבל אתם באמת צריכים לנשוך שפתיים ולנשום עמוק ולהבין, שהממשלה לא יכולה להרשות לעצמה – אני אומר את זה מעמדה של איש אופוזיציה – לא לטפל ביוקר המחייה.

חייבת. זה לא יוריד את יוקר המחייה מחר בבוקר, אבל זה תהליך מסוים ובסוף הכול מתחבר.

אני מבקש להגיד רק מילה אחת. האינטרסנטים הראשונים להוריד את יוקר המחייה זה אנחנו.

אל תדבר בשמם של כולם. אולי אתה, כי אתה נמצא כאן. אבל לא, זה לא האינטרס המוביל של חברות המזון במדינת ישראל. ממש לא. אולי תספר את הדוגמה של קוקה קולה, שהזכרת אתמול. לא, זה לא. זה נחמד שאתם באים לכאן ויש איזה סיסמאות. אתם חלק מהמשוואה, אבל לכם אין את האחריות שיש למדינה ולממשלה להוריד את יוקר המחייה.

אישתי שנמצאת בפריז – לקחה את נכדתי לטיול בת מצווה – דבר ראשון היא אומרת לי: נכנסנו לקנות מברשות שיניים – למה זה עולה 50% פחות? אנחנו חייבים לשאול את עצמנו. אני מבין שאתם באים לכאן, ואתה יודע, חלק מהמשפחה שלי עבדו בטמפו ירוחם בשנות השישים. יש לי הערכה גדולה למקומות העבודה, לכם ולציונות שיש מאחורי הדברים, אבל מציאות החיים שלנו – זהו, אנחנו צריכים כבר להפסיק לחשוב במושגים של – אנחנו מחבקים את כל התעשיינים ולא שואלים אותם שאלות לגבי מחיר המוצרים שלהם. זה לא הולך. זה לא הולך. אנשים הולכים לסופר, ואין להם כסף לקנות מוצרים בסיסיים. לכן הדיונים האלה, ולכן אנחנו צריכים לקבל החלטה. אתה עשית צעד גדול מאוד, מארבע שנים לשנה וחצי. על זה צריך להתכנס, ואת זה צריך להעביר.

הלכתי לקראת החברות בצמצום הזמן. לדעתי, שנה וחצי זה לא נורא, באמת לא נורא, כדי לתת לממשלה אפשרות. הקימו ועדה מיוחדת לגבי הריכוזיות הזאת וצריך לתת להם צ'אנס. זה לא יוריד את המחיר בבוקר, אבל אנחנו צריכים לטפל באופן כללי בכל הרבדים על מנת להצליח בסוף. בלי זה לא תהיה הצלחה. בשיטה הישראלית, כשאין הקפאת מחירים וכל חברה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, רק הציבור צריך לשנות קצת את הגישה שלו. הם צריכים להיות כמו בארצות הברית, כמו שהיה אז עם מחאת הקוטג', וזה כן הצליח. להיות הציבור קונה הכול, לצערי הרב. עלה המחיר או לא עלה המחיר? זה לא מעניין אותו. זה משהו לא נורמלי. איפה הציבור? גם הציבור צריך לעשות את הפעולות שלו, על מנת שלא יעלו המחירים. אני מבין שבחלב אין בררה וחייבים לקנות חלב, אבל לא כל מיני סוגים, עם ויטמינים וכל מיני קשקושים כאלה. על זה הציבור יכול להגיד: עצור, עד פה. צריך איזו מחאה, ומספיק כבר עם העניין הזה. מה שחייבים – חייבים; מה שלא חייבים – לא חייבים. אם יעשו את זה, תאמין לי שהחברות יתיישרו עם המחירים.

לנו יש מעל 1,300 בודדים, ואני אומר לך שעם כל אחוז אינפלציה אנחנו נצטרך להבטיח שלא תיפגע ההכנסה שלהם, ויהיה להם ממה לקנות בסופר. לכן, במובן הזה, אנחנו באותו צד של השולחן. אינפלציה מייקרת לנו. אנחנו תעשיינים, ואנחנו לא רק מביאים מן המוגמר.

מי שהקים מפעל בירוחם, ה-DNA שלו מצוין.

יפה. קודם כול, אנחנו באותו צד של השולחן. דבר שני, לעניין המינימום. אנחנו מדברים על 25, ויכול להיות שזה 100 או 75, אבל דבר אחד, זה לא פיילוט אוטומטי.

זה לא 25, זה קרוב ל-40 מיליון.

זה יכול להיות 30.

בוא נעצור, ולגבי המחיר הנמוך, אנחנו נדבר.

המספר הוא לא פיילוט אוטומטי. זה מספר שאומרים: בואו תבדקו, ואם הוא לא טוב, אל תאשרו.

לא, אז לא עשינו כלום.

לא, לא. צמצמנו ב-80% את כל המיזוגים, אז את הקטנים האלה של 50 מיליון שקל או של 75 מיליון שקל, שיבדקו. אם הם לא טובים, יעצרו אותם. תודה.

מה רצית להגיד? אתה אומר שהשיטה הזאת תעלה את המחיר?

אני אסביר למה. כשאדם נכנס לחדר מיון עם שבר ביד ושמים לו גבס על הרגל, לא רק שלא פתרו לו את הבעיה ביד, אלא גם יצרו מצב שהוא הולך צולע. המקום המשמעותי שיכולה להיווצר בו תחרות לאותן חברות שאדוני אוהב את השקף שמדובר בהן - - -

לא אוהב. אני מצטער על השקף הזה. מה פתאום אוהב?

כל הספקים האלה, אדוני, הם מה שמוגדר היום בחוק ספק גדול מאוד. יש ספק גדול ויש ספק גדול מאוד. יש הגדרה כזאת, ויאמרו לך חבריי גם מהאוצר וגם מהרשות. יש ספק גדול מאוד, שהמחזור שלו מעל מיליארד שקל. אם אדוני רוצה להילחם בריכוזיות, אז לא שמים גבס על הרגל. דווקא החברות הבינוניות, אלה שהן מתחת למיליארד שקל, הן אלה שיכולות לחולל תחרות. בגישה של רשות התחרות גם בישראל וגם בעולם, הם נחשבים גורמים מחוללי תחרות.

אני לא מסכים איתך.

זה לגבי הרף העליון. לגבי הרף התחתון, הנקודה היא ש-25 מיליון זה חנות מכולת. אני הייתי שמח לשמוע מחברי מהאוצר, מגל, מהן החברות מעל 25 מיליון שקל, שיש באקסלים שלהם, שהרכישה שלהן על ידי מישהו שיש לו 350 מיליון שקל, עלולה לפגוע בתחרות. אלה גופים שכמעט לא קיימים. זה מחזור של חנות מכולת, אדוני.

25 מיליון מכולת? זה בגלל שאתה מייצג חברות של מיליארדים.

גם זה נכון, אבל זה המצב. בתעשיית מזון – הייתי שמח לשמוע מהאוצר – ה-25 לא יכול להישאר, אדוני.

קודם כול, לפי ההיגיון אנחנו צריכים לעצור את הריכוזיות. עם כל הכבוד לחברות הגדולות, שרוצות עוד ועוד, אנחנו מדינה קטנה. אנחנו לא צרפת ולא גרמניה. במדינה קטנה, ברגע שיש השתלטות של חברות כמעט על כל השוק, אין תחרות. עם כל הכבוד, אין תחרות. עזוב.

אז תאסור על ספק גדול מאוד, על אלה שבשקף. הם אלה שמטרידים אותך.

אנחנו לא רוצים להיות במקום הוועדה. אנחנו אמרנו שיש ועדה ואתם תופיעו בפני הוועדה, נכון? גם מר בר יופיע, גם אתם תופיעו. זאת ועדה שצריכה לקבל החלטות בעניין. זה לא אומר שהכנסת תקבל את מה שהוועדה אומרת, אבל בגדול, אנחנו צריכים לתת צ'אנס לעניין. כדי לתת צ'אנס, הממשלה קיבלה החלטה שהיא תסכם תוך חצי שנה, ואם צריך לתקן חוק, נצטרך עוד תקופת זמן. אם הם יחליטו לא לעשות שום דבר, ואני לא מאמין שזה מה שיקרה, במקרה כזה, גם לא צריכים מעבר לחצי שנה. הגבלנו את הוועדה ואמרנו, שמכיוון שאנחנו עושים צעד חריג נגד החברות, ולא מאפשרים להן להתפתח – תהיה פגיעה מסוימת במשק בעניין הזה, אין ספק בכלל – אנחנו נצמצם את הזמן. נלחץ את הוועדה.

בהצעת החוק הוספנו מועדים כדי שהיא תעשה את העבודה שלה מהר ותדווח. אנחנו ערים לטענות האלה ולא עמדנו בצד, אבל אין ספק שאנחנו צריכים לעצור את הריכוזיות הזאת. ברור שטמפו, שהיא לא בשוק החלב בכלל והיא רוצה להיכנס, זה פחות משפיע. זה דווקא עוזר לתחרות שחברה גדולה נכנסת לעניין הזה. אין ספק בכלל. אבל אנחנו לא נגיד לרשות התחרות: תמשיכו רגיל, אבל אל תיתנו לזה ואל תיתנו לזה. זה עוד יותר גרוע. חברות צריכות יציבות, והן יודעות שבשנה וחצי האלו הן לא יכולות לרכוש, אז הן עוצרות את התהליך.

אני לא אומר שזה לא פוגע. זה יפגע במשק במידה מסוימת, אבל אנחנו צריכים להחליט מה האינטרסים שאנחנו צריכים לטפל בהם היום. האינטרס המובהק היום לטיפול הוא בנושא הריכוזיות, התחרות ויוקר המחייה בנושא המזון. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. הלכנו לצעד חריג, קיבלנו את המדיניות של צעד חריג, צמצמנו את התקופות, ואישרנו חריגים כדי שאפשר יהיה לפתור בעיות אקוטיות. החריגים האלה לא היו בהצעה המקורית, ואתה יודע את זה. עשינו פעולות בכנסת, אבל הסיבה המרכזית נכונה כרגע. למשל, אני לא יודע אם היו צריכים לאחד בין שטראוס לעלית. לקחו שתי חברות ענק ואיחדו אותן. בשביל מה? עכשיו, כדי לבכות על הריכוזיות. מפה התקדמו לריכוזיות עוד יותר גדולה.

למה אישרו אותן בכלל לפני עשר שנים? אני לא יודע מי אישר. לדעתי לא היו צריכים. תראה מה קרה באיחוד הזה. מה זה תרם לתחרות, זה תרם משהו לתחרות? לקחו שתי חברות ענק באותו תחום ואיחדו אותן. מילא בתחום אחר – אני מבין, אבל באותו תחום אתה מאחד? אבל טעויות נעשו.

גם אם מתקבלת החלטה כזאת, המספר 25 הוא בעיניי כמעט מגוחך.

אדוני, יש עוד נקודה אחת, הערה קטנה על דבר שהוא כמעט לקונה. המיזוג מונע היום למעשה גם מספק גדול מאוד, שרוצה לצאת מתחום פעילות ורוצה למכור חברה קטנה שיש אצלו, כמו העסקה שהייתה, למשל, כשאסם מכרה את בית השיטה. אסם יוצאת מזה, מוכרת את זה לחברה קטנה יחסית של 300-200 מיליון שקל, ונכון להיום אנחנו אפילו אוסרים על הגדולים להשיר מעליהם פעילות שהן פרו-תחרותיות.

אדוני, כשדיברנו בפעם הקודמת וכשאני לא הבנתי איך רשות תחרות – אין שוק בעולם, בוודאי בישראל - - -

יש לך מישהו על המדף שאתה יודע עליו בשנה וחצי האלו, שיכול להיות? אל תיתן לנו לעשות תיקון לחוק סתם.

זה קרה עכשיו וזה לא תיקון לחוק סתם. אדוני, זה קרה עכשיו כשחברה גדולה רוצה להשיל מעצמה פעילות ורוצה למכור אותה. בוודאי שבתפיסה ובראייה של רשות התחרות זה פרו-תחרותי. אדוני, הבעיה היא באיסור לפרו-תחרותיים. זאת הבעיה.

רשות התחרות, יש פה היגיון. זה לא פוגע אלא ההפך, זה תורם לתחרות.

אנין בעיה, נתייחס לזה. הרי בסופו של דבר, המנגנון דומה גם למיזוגים בהקשרים האלה. בהקשרים האלה יש לנו מנגנון שנקרא ריכוז בדיקות, כלומר אם בית השיטה נמכר החוצה מהספק, והוא מנתק זיקות – זה מונח שמוסבר אצלנו בהנחיות המיזוגים, כך שבעצם לא תהיה שום זיקה - - -

הכנסנו חריג שזה לא פוגע. איפה החריג השני?

יש שני חריגים. חריג אחד אומר שמיזוג החברות אינו צפוי להשפיע כלל על התחרות בישראל. חריג נוסף נוגע לחברה כושלת.

זה לא משפיע כלל. אבל מה קורה אם חברה גדולה רוצה למכור לחברה קטנה? זה דווקא בהתאם למדיניות. כי הרי אתה אומר – אוקיי, תוריד לי עוד חברה מהרשימה.

אני רוצה להסביר את העניין הזה. העניין הזה מתייחס לאופן שבו מחשבים את מחזור המכירות. במידה וחברה מוכרת פעילות ומתנתקת באופן מלא ממנה, ולא קיים אחר כך שום קשר כלכלי בין העסק הנמכר לקונה, במקרה כזה מסתכלים בנפרד מהמחזור. לצורך העניין, אם אסם מכרה את בית השיטה והתנתקה ממנה לחלוטין, לא מסתכלים על המחזור של אסם אלא מסתכלים על המחזור של בית השיטה. אם בית השיטה הייתה פחות מ-25 מיליון, אין שום בעיה עם המיזוג הזה, ואין שום מגבלה, ואם היא הייתה מעל 25 מיליון, יכול לקנות אותה ספק גדול.

אתה אומר שהחוק הזה מאפשר את זה.

צחי צודק בהחלט מבחינת איך בודקים את הגוף המוכר. אבל את הגוף הרוכש, זה אומר שאסם לא יכולה למכור לגוף של 500. היא יכולה למכור לגוף של 200.

יש לך פתרון בחוק.

כאשר את אומרת שאסם היא גוף של מיליארדים, גוף חזק, והוא משיל מעצמו תחום פעילות, ומוכר אותו לספק אחר שיש לו 400, אותו ספק של 400 יכול לחולל תחרות יותר משמעותית במקום הזה.

אני חושב שקיבלת תשובה. אומרים שהתיקון הזה מאפשר את מה שאמרת, בתנאי שהחברה שקונה תהיה חברה עד גבול מסוים. נשאר לנו לקבוע את המחיר הנמוך. לגבי הסופרים, מה קורה עם זה?

לגבי הקמעונאים, בכוונתנו במסגרת הוועדה לבחון את כל שרשרת הערך, החל מתחילת שרשרת הערך, שזה היצרן והיבואן, מקטע ההפצה, וכמובן המקטע הקמעונאי. אנחנו כמובן נתעמק, וכל הטענות שעולות מי מרוויח ומי לא מרוויח, איפה מרוויח – את כל הדברים האלה אנחנו ניכנס ונבחן. אנחנו לא יודעים להתחייב לתת הצעת חוק, אנחנו יודעים להתחייב להגיד, שכמובן זה משהו שאנחנו לא חושבים שאין בו בעיה. אנחנו ניכנס אליו לעומק, אנחנו נבחן אותו, ואם נחשוב שחייבים פתרון, נביא הצעת חוק.

קודם כול, הנושא של 55% מוצרים של חברות קטנות או בינוניות בסופר, זה רשום בחוק? איך זה רשום?

זה רשום בחוק כפי שהנוסח היה. בעצם, לא יידרש לקבל את אישור הממונה לפתיחת חנות - - - אין הוראה נוספת.

אז איפה ההוראה הזאת?

אתה לא יכול לחייב רשתות שיווק מראש עכשיו להקצות 55% מהיקף המכירות.

אבל אמרת שזה מה שיהיה – 55%.

לא, אלה שני דברים שונים. יש את השיקול לפתיחת חנות, ויש חיוב. בעיניי, זאת פגיעה שיכולה להיות לא מידתית בכלל בקניין של הקמעונאים. אני לא בטוח שזאת הצעה - - -

אז על מה כל החוק הזה, כשאתם יודעים שתלכו לקראתם? איפה המחויבות שלהם?

המטרה היא לתת תמריץ חיובי של אותם קמעונאים, להקצות יותר ויותר מדפים לטובת ספקים קטנים ובינוניים. אתה לא יכול להכריח אותם.

זה תמריץ קטן. זה לא מה שיפתור לנו את הבעיה.

זה חלק משרשרת של צעדים.

הכול טוב ויפה, שרשות התחרות רוצה הקלה בזה שלא צריכים לפנות אליה. הכול בסדר, אבל זה לא מה שיעשה את העניין. זה לא יוקר המחייה, זה יותר הגנה על יצרנים קטנים.

הוא ישפיע.

אולי הוא ישפיע בעוד כמה שנים. מה נותן לי הסעיף הזה?

המטרה של הסעיף הזה היא שככל שקמעונאי יגדיל את הכמות של יצרנים קטנים ובינוניים אצלו במשך חצי שנה בכל הסניפים שלו, הוא יוכל לקבל הקלה של אישור פתיחת חנות ללא פנייה לממונה על התחרות.

הבנו את זה. הבנו שהוא יקבל הקלה. איפה כתוב הנושא של המוצרים? תקרא את זה שוב, תזכיר לנו.

"קמעונאי גדול לא יידרש לקבל את אישור הממונה לפתיחת חנות גדולה נוספת באזור ביקוש, כשהשיעור המחושב לו כאמור בהודעה בדבר אזורי ביקוש עולה על 30%, אך נמוך מ-50%, אם בכל אחד מששת החודשים שקדמו למועד פתיחת החנות הגדולה, 55% או יותר מהיקף המכירות של המצרכים שמכר הקמעונאי הגדול בישראל, לא היו של מצרכים שסופקו לקמעונאי הגדול בידי ספקים גדולים".

זה כתוב. למה אתה אומר שזה לא כתוב?

הסעיף הזה נוגע לאישור לפתיחת חנות. הוא לא מחייב אותם להקצות את השיעור הזה.

הם יקבלו, אם זה יקרה, אבל בלי החובה.

האחוז הזה אמור לגדול ב-1 בינואר בכל שנה. בעצם, ככל שעובר הזמן, התמריץ גדל.

זאת הוראה קבועה?

זאת גם הוראת שעה לאותה תקופה, לדעתי, לשנה וחצי.

אני מהתנועה לאיכות השלטון. אנחנו צריכים לזכור שלחלק מהקמעונאיות הגדולות – לשופרסל ולרמי לוי – יש גם את המותג הפרטי. המותג הפרטי זה בדיוק היצרנים הקטנים והבינוניים שמייצרים להם.

רק תדעי שהמותג הפרטי גם משפיע על המחירים, כי יש להם עניין להעלות את המחיר שלו.

נכון. אני חושבת שהיושב-ראש אמר בדיונים קודמים, שבכל פעם שהספקים הגדולים מעלים מחירים, גם המותג הפרטי מעלה. לגבי העניין עם התמריץ, ש-55% מתייחסים על פניהם גם לקניות שלו בשביל המותג הפרטי שלו.

רק אם זה מותג פרטי מיצרנים קטנים ובינוניים.

אם זה המותג הפרטי, זה לא שיש עוד יצרנים קטנים ובינוניים על המדפים שלו בסופר. אם אנחנו רוצים ליצור תמריץ טוב, צריך להוציא את התכולה של המותג הפרטי.

היא אומרת שצריך להוציא את המכירות של המותג הפרטי.

אם נוציא את המותג הפרטי, הסעיף הזה לא רלוונטי לחלוטין.

לא צריך לתת הקלות לקמעוניות הגדולות בפתיחה של חנויות גדולות. אולי זה כל הרציונל עצמו.

כל הסעיף הזה מתייחס להקלות, מתי אתה נותן הקלה. אין מחויבות למכור כך או למכור כך. היא אומרת שצריך להוריד מה-55% את המותג הפרטי.

למה צריך לתת הקלה? למה?

לפי הניתוח שלנו, הבעיה במקטע הספקים יותר גדולה מהבעיה במקטע הקמעונאים. ככל שנגדיל במקטע הספקים את כמות הספקים הקטנים והבינויים, המצב של הצרכן יוטב, לדעתנו, גם אם ההתפשרות שבאזור ריכוזי יחסית, אבל לא מאוד ריכוזי, אפשר יהיה לפתוח עוד חנות.

המחשבה היא שהלקוחות יראו עוד אופציות, שהם לא הגדולים.

לא רק יראו, שיהיו להם אופציות יותר זולות.

ויתחילו להתרגל לקנות לא רק ממותגים גדולים. מה שהיא אומרת זאת שאלה, ואני לא יודע מה התשובה. אין לי עמדה עדיין. היא אומרת שהמותג הוא לא מותג קטן, הוא מותג גדול. נכון שמאחור יש יצרן קטן, אבל האפקט של המותגים הקטנים שמתחילים להיכנס לראש של הלקוחות, לא יתקיים. זאת באמת שאלה ואין לי עמדה עדיין.

המטרה היא שיהיו יותר מוצרים זולים על המדף. זאת המטרה.

הרי רוצים להביא עכשיו את קרפור. המומחיות של קרפור זה מותגים פרטיים שלהם, ולפי מה שאת אומרת, קרפור לעולם לא יכולה להיכנס לשום הטבה, כי רוב המוצרים שלה כאלה. יש עם זה בעיה ואת צריכה לתת צ'אנס. הסעיף הזה הוא לא לכל החיים.

אפשר לכתוב חריג ספציפי כדי לעודד כניסה של קמעונאיות זרות, אבל מן הסתם זה יחול גם על הקמעונאיות הגדולות בארץ.

לכן אני אומר שצריך לבדוק את כל נושא הסופרים ברוויזיה רצינית. בכל פעם מביאים טלאי על טלאי ובסופו של דבר, כמו שאת רואה, זה לא נותן שום דבר. הם תמיד טוענים – אנחנו עובדים רק על 2%. 2% מ-30 מיליארד זה גם הרבה.

שנה וחצי לא מספיקות לבחינת העניין, ולכן נשנה את הסעיף הזה לשלוש שנים. שנית, אני לא מתעקש להכניס דווקא עכשיו סעיף שקשור לקנסות וכל הדברים האלה, אם אני יודע שהולכת להיות בחינה ורוויזיה. אם אתם מוכנים לזה, אני ארד מהטענה שאני טוען כרגע, כי אני לא מתכוון לעשות גם טלאי על טלאי. אותה טענה תופסת פה. אני אתן לכם עשר דקות לחשוב מה ההצעה שאתם מציעים לפרוטוקול. לגבי הסכום הנמוך, אני לא מומחה לעניין הזה ואף פעם לא התמחיתי בזה. אני לא זה שצריך לקבוע את הסכומים האלה. על הגבוה לחצתי אתכם והעליתם, ויש היגיון. יש משהו בזה, ואני רוצה לסיים את העניין.
אני עושה הפסקה לעשר דקות. תחשבו על זה ואני מבקש שתדברו על זה עם טמפו, כי היא מייצגת את החברות הגדולות. שב איתם בעשר הדקות האלה.

תודה רבה, הפסקה לעשר דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:29 ונתחדשה בשעה 10:47.)

אני חוזר לישיבה. לאחר התייעצויות אנחנו נעלה את הסכום ההתחלתי, המינימום, ל-30 מיליון.

הסכום הקטן.

כן, הקטן. זה לא 30 אלא הרבה יותר. כמו שאמרתם, זה מתייחס ל-2021 וזה מתייחס לשיטת מדידה, ובעצם הסכום הרבה יותר גדול מבחינת מחזור. על מנת להפיס את דעותיהם של אלה שמפחדים שזה יצור איזושהי בעיה, נקיים בעוד חצי שנה ישיבה. אני מבקש מרשות התחרות ומהאוצר לדווח לנו על ההשלכות של החוק הזה על המשק, בסדר?

רק רגע, אדוני. אנחנו קבענו חובת דיווח של השרים תוך שבעה חודשים מיום התחילה. עדיף שהישיבה תהיה בהסתמך על הדיווח.

זה אם תהיה החלטה. ואם לא תהיה החלטה?

בכל מקרה, תוך שבעה חודשים.

בעוד שבעה חודשים נקיים ישיבה גם על הנושא הזה. נראה מה ההשפעות על המשק, ולפי זה נראה מה עושים.

רק שאני אבין מה ההחלטות. לגבי הסכומים, במקום 150 - - -

אני רוצה הבטחה מהאוצר שאם נראה שיש לזה השלכות שליליות ברמה שלא צפינו, תביאו תיקון חוק רק על העניין הספציפי הזה. בסדר? אם נגיע למסקנה יחד איתכם, שההשפעות שליליות באופן כזה שהן פוגעות במשק, תביאו באופן ספציפי תיקון חוק של הסכומים, כדי שנוכל להתקדם. או של החריגים. אתה מבין, מר בר?

מאה אחוז.

זה פותר לנו את הבעיה מבחינת הפחדים.

לגבי הסכומים, אני רוצה לוודא. במקום 150 מיליון שקלים יהיה 300 מיליון.

סכום שמקביל לסכום של ספק גדול.

אותו סכום שהיה בשנת 2021. זה יהיה בערך 320. נסתכל על הסכום המדויק שהיה, ונעדכן.

הסכום שהיה נקוב בהגדרה?

הסכום של ספק גדול בשנת 2021.

תעבירו לנו את הסכום?

כן.

לגבי הסכום הקטן, במקום 25, יהיה 30.

אני מבקש מהאוצר, אם נראה שיש השלכות שלא צפינו, תגיד שאתה מסכים לזה.

אני מסכים.

לפרוטוקול. יפה.

הגענו לנושא השני של הסופרים.

אדוני מבקש להכניס בדיווח חובה להביא המלצות לא רק על הצורך לקבוע הוראות נוספות לצמצום הכוח של ספקים גדולים, אלא גם של קמעונאים גדולים. בעצם, ההמלצות יתייחסו גם לקמעונאים הגדולים.

בסדר גמור. מצוין. ברגע שיהיו המלצות על הקמעונאים הגדולים, נוכל לדון בהן. ממילא, אם יהיו המלצות, אתם תביאו אותן במסגרת הצעות חוק, נכון?

אני מניח שיהיו המלצות ולאחר מכן יהיה הליך של גיבוש הליך חקיקה. זה לא יהיה ביחד – קודם יש המלצות.

הוועדה, חוץ מזה שהיא מקצועית, תשמע גם אנשים וגופים?

כמובן. אנחנו מקימים ועדה שאמורה לשמוע את כולם, לשבת עם כולם ולעשות הליך מאוד משמעותי בהיבט הזה. אנחנו בטח לא מתכוונים לעשות רק עם עצמנו.

אני מבקש באופן חריג שהוועדה תשמע גם חברי כנסת. חבר כנסת שרוצה לדבר, יבוא בפני הוועדה וידבר איתם על הדברים האלה. בסדר?

בשמחה רבה.

מי בוועדה?

בראשה יעמוד נציג שימנה שר האוצר, והחברים הנוספים בה הם הממונה על התקציבים, הכלכלנית הראשית, רשות התחרות, מנכ"ל משרד הכלכלה, בנק ישראל.

תגיד, בבקשה, לוועדה, שהבקשה של חברי הכנסת, היא שחברי כנסת שרוצים להופיע בפני הוועדה יוכלו להופיע. הם לא פחות חשובים מכל מיני אנשים שמוכנים להופיע. הוועדה הזאת בעצם משפיעה. היא תבוא עם המלצות והיא תשפיע.

מישהו מחברי הכנסת או מאנשי המקצוע רוצה להוסיף משהו? הכול בסדר? אני חושב שעיגלנו את המעגל. לא מאה אחוז, אבל עיגלנו אותו. מתי אנחנו צריכים להצביע?

ביום ראשון. אנחנו מקווים להפיץ את הנוסח היום.

ואז אפשר להגיש הסתייגויות. ביום ראשון ההצבעה. אמרתם שיש לכם הילולה ביום חמישי, אז לא עשיתי שום הצבעה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:52.