פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
02/05/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 44
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"א באייר התשפ"ג (02 במאי 2023), שעה 12:30

ביטול נוהל החירום לעליה לישראל מאוקראינה, רוסיה  ובלארוס החל מתאריך 1 במאי 2023

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
זאב אלקין
ולדימיר בליאק
טטיאנה מזרסקי
שלי טל מירון
גלעד קריב

אביגדור ליברמן
גלעד קריב

דלי אלי - מנהלת מחוז ת"א והמרכז, משרד העלייה והקליטה

אלה סבן - סמנכלית עידוד עליה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

נתי קנטרוביץ
-
ראש תחום מידע ומחקר, נתיב משרד ראש הממשלה

אלכס קושניר - חבר כנסת לשעבר

שי פלבר - מנהל היחידה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית

רונית אליאן - מנהל אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

גנאדי פולישצ'וק - ראש אגף קונסולארי, נתיב - משרד ראש הממשלה

נעמי קסל - עורכת דין במרכז לסיוע משפטי לעולים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

בלה לבוביץ - מנכלית, ביתנו העולמי

אלקס ריף - מנכ"לית, לובי המיליון

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל איגום

פוקרס דימה



קטיה סמירנוף

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

הדס צנוירט

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


ביטול נוהל החירום לעליה לישראל מאוקראינה, רוסיה  ובלארוס החל מתאריך 1 במאי 2023

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום י"א באייר התשפ"ג, 2 במאי 2023. הדיון הזה נקבע כדיון חירום לאור הנוהל החדש שפורסם. נמצאים אתנו הרבה מאוד מוזמנים אבל נמצאים פה גם עולים חדשים, שהצטרפו לדיון, ובטח אולי אפילו נשמע את חלקם ואת הבעיות שהם מתמודדים איתן.

שמענו ב-20 באפריל בהפתעה, בתדהמה על החלטת המשרד לצמצם את המרכזים לשינוי מעמד של טועני זכאות, ושחוזרים לטיפול שגרתי. מעבר לצמצום המרכזי והמעבר לטיפול שגרתי היה גם צמצום בנהלים מבחינת ההכרה ומבחינת הטיפול בעולים חדשים שהגיעו לכאן וצריכים לעשות כאן את שינוי המעמד. מי שלא השלים את שינוי המעמד יידרש החל מ-15 בינוני לבצע באמצעות נתיב ורשות האוכלוסין וההגירה ובעצם תהליך הנפקת אשרות העלייה לישראל בארצות המוצא ישוב למתכונת הרגילה שלו.

אזכיר, שנוהל החירום פטר מחובת הצגה של תעודת יושר ואישור מסמכים על ידי חותמת אפוסטיל שזה אולי אחד הדברים המשמעותיים ביותר באירוע הזה. חותמת כזו דורשת מהעולה לגשת למשרד המשפטים, ההגירה בארץ המוצא ולהביא את החותמת. המדינות שעליהן אנו מדברים – אנשים פשוט לא ייגשו. המשמעות של ההחלטה הזו דה פקטו היא חסימת העלייה מאותן מדיניות וניסיון לצמצם אותה באמצעות שינוי מדיניות. יש לזכור שעם פרוץ המלחמה בממשלה הובלנו את המנגנון של גו נו גו מתוך הבנה שהמדינות שנמצאות במלחמה ומעורבות – לא רק אוקראינה אלא גם מדינות המעטפת – יש יהודים זכאי חוק שבות שירצו לעשות עלייה אבל מבחינת היכולת שלהם גם לממש את הרכוש וגם לצאת מהמדינה הם רוצים לעשות את זה לפעמים בטווח הזמן המיידי. לכן ייסדנו את מנגנון הגו נו גו. אגב דנו עליו בוועדה באחד מהדיונים הראשונים שלנו, פה הסוכנים הציגה את מנגנון הנו גו גו, משרד הקליטה הציג אותו, רשות האוכלוסין בגאווה גדולה, כמנגנון מוצלח, שעובד. לדעתי למעלה מ-98% מהאנשים שהיו בגו נו גו בסופו של דבר גם השלימו את המהלך.

אחוזי הסירוב עומדים על 3.15%.

מדברים על 96.85% שבסופו של דבר גם מקבלים את האשרה ועוברים את כל התהליך, מה שאומר שהתהליך הזה הוא מוצלח. איני מבין וזה נתמקד – והדיון שלנו אינו ארוך - אנו מוגבלים בזמן עד 13:00. אני לא מבין, לא את עצם ההחלטה להפסיק את המהלך הזה בעיקר שאנו יודעים שהמצב שם לא השתנה לטובה, ושנית, איך שמפסיקים את זה. שמענו את זה בהתחלה כשמועה. לא הייתה שום הודעה מסודרת. התחלנו לעשות פניות. בסוף איכשהו התגלגל לידיי מסמך בלי תאריך עם כותרת: אפריל 2023, ששם יש ההודעה, אפילו לא כתוב למי ממוען, וכשהתקשורת החלה לשאול שאלות אז בהודעה לתקשורת פתאום קיבלנו את זה כמשהו רשמי. היו פה כמה פאולים לאורך הדרך בתהליך הזה.

המטרה שלנו היא אל"ף להבין איך התקבלו ההחלטות על זה, מדוע שונה הנוהל, ולמה לא לחזור למתכונת הקודמת.

לפני שנשמע את אורחינו אשמח לשמוע את משרדי הממשלה שיציגו את האירוע. משרד העלייה והקליטה, אלה סבן, בבקשה.

ההחלטות כמובן לא התקבלו בהינף יד ולכן גם לקח קצת זמן לפרסם את ההודעה הזו. אנו מסתמכים על נתונים שאנו עוקבים אחריהם יום-יום. התחלנו להרגיש במהלך השבועות האחרונים שאין כבר דרישה לנקודות השירות הללו. המספרים הולכים וקטנים. כמובן, עקבנו אחרי המספרים וראינו שאנו מבזבזים לעובדים שלנו, לעובדי נתיב ולעובדים של רשות האוכלוסין את הזמן ומגיעה פה משפחה, שם משפחה והמספרים הולכים ויורדים.

בלי קשר, מלכתחילה נקודת ה-one stop shop קמה ביוזמת משרד העלייה והקליטה. ראינו את מצב החירום באוקראינה, ראינו שיש מצב שמגיעים לפה המון פליטים מאוקראינה, ונשארים פה ללא מעמד. ככל שהימים הלכו וגברו והמצב – נמצאים פה משפחת, ילדים בלי ביטוח רפואי וכו', התגייסנו בשיא המהירות, יצאנו למכרזים. גייסנו אצת השותפים שלנו וכולם התגייסו, גם רשות האוכלוסין ונתיב תוך ימים. הקמנו את נקודות השירות האלה גם במלונות שאכסנו אותם וכו'. זה הה נכון לאותו זמן כשהיה מצב חירום באוקראינה. עם הזמן החלו להגיע אנשים מרוסיה שנתנו גם להם שירות אבל עם הזמן ראינו שגם הדרישה מאוקראינה חדלה כמעט לגמרי - ממש בודדים וגם מרוסיה הולכת ובטלה. בזמן הזה שהיו נקודת השירות האלה, גם ברשות האוכלוסין, גם אצלנו וגם בנתיב כל העובדים היו מגויסים לעניין הזה ונוצר מצב, שלא נתנו שירות לעולים גם ממדינות אחרות, גם לעולים שקיבלו מעמד ב- one stop shop, לא זכינו לתת להם שירות מיטבי כי כולם היו מגויסים ל- one stop shop. לכן אחרי כל הבדיקות האלה ומאחר שמצב החירום באוקראינה עדיין נמצא, החלטנו שאנו לא סוגרים את ה- one stop shop לאוקראינה. החלטנו שאנו גם אחרי 15 ביוני שלוש נקודות בארץ, שיהיה בהן שירות לכל מי שיברח מאוקראינה וגם לבלרוס ולרוסיה למקרים הומניטריים, לאנשים שיהיו להם בעיות כאלה ואחרות. נדון בזה וכן ניתן להם שירות בנקודות שירות.

כמה עולים הגיעו מרוסיה וכמה מאוקראינה בשנה האחרונה?

מ-2022 עד היום מרוסיה הגיעו 61,800, מאוקראינה 16,158. שנה וארבעה חודשים.

כלומר רוב העולים שטיפלתם בהם הם מרוסיה. אז מבחינתכם אין שם בעיה, המצוקה שבגללה אנשים עוזבים את רוסיה – כמה היו מגיעים בדרך כלל בשנה מרוסיה?

האוקראינים היו במצוקה. הרוסים לא במצוקה. לא בורחים ממלחמה.

ממה הם בורחים? יכול להיות שזה עידוד עלייה כי ראיתי שאתם הולכים לצמצם את תקציב עידוד עלייה ממדינות חבר העמים ב-50% סדר גודל. אולי עשיתם עבודה מצוינת – הצלחתם לעודד אותם. כמה עולים מרוסיה היו ב-2020?

כ-7,000 ומשהו.

כלומר קפצתם מ-7,000 מרוסיה ל-62,000. מה קרה? אתם אומרים: ברוסיה אין שום בעיה. יש רק בעיה באוקראינה.

הבעיה הראשונית והעיקרית הייתה הפליטים מאוקראינה, ולכן הוקמו נקודות שירות.

במקרה עקבנו על הנתונים כמעט מדי שבוע בקבינט עלייה וקליטה בזמנו בממשלה. מיום תחילת המלחמה המספרים טסו למעלה. רוסיה, אוקראינה, בלרוס. בלרוס היה בשלב טיפה יותר מאוחר אבל רוסיה ואוקראינה המספרים טסו למעלה. מטבע הדברים הקהילה היותר גדולה נמצאת ברוסיה מאשר באוקראינה. אנו רואים את זה במספרים. לכן אני לא מקבל את הנתון. גם לא התייחסת לביטול של דרישת אפוסטיל.

זה לא קשור אלינו אלא לרשות האוכלוסין.

תכף נשמע אותם. חברת הכנסת מזרסקי אמרה לי שהיא צריכה לצאת.

אשמח להביא דוגמה – יכול להיות שהיא תעזור להמשיך את הדיון. אנו יודעים שהשינוי חל לגבי העולים שמגיעים אחרי 15 באפריל, ויודעים את זה מהארץ. אנשים שנמצאים ברוסיה ורוצים להגיע לכאן הם לא ידעו שחל שינוי במדיניות של משרד העלייה והקליטה ושל נתיב של משרד הפנים. יש אנשים שקיבלו אישור מקונסול נתיב למסלול גו נו גו בתחילת אפריל והוצע להם להגיע לכאן. הם ידעו שאם הם מייד רוכשים את כרטיס הטיסה, יגיעו לתקופת פסח ומצאו לנכון לקנות כרטיסים ל-17 באפריל, מייד אחרי פסח. כך עשו. כשהגיעו ב-17 באפריל לכאן בשדה תעופה אומרים: נגמר לכם המסלול גו נו גו ואתם אמורים לפנות ישר לרשות האוכלוסין במשרד הפנים של ישראל. הם פנו ללשכה בחיפה. שם לא קיבלו אותם, אמרו: אתם צריכים לעבור את הבדיקה הקונסולרית של נתיב ורק אז תוכלו לבוא אלינו. הם פנו לנתיב. שם נציגה שפגשה אותם – זה היה ב-20.4 – לא אמרה להם דבר, אמרה: אנחנו לא מטפלים בעולים מרוסיה כאן כי נגמר מסלול הבדיקה של one stop shop לעולים מרוסיה, תחזרו למשרד הפנים. הם חוזרים למשרד הפנים ושוב אומרים: לא נטפל בכם. הם מצאו עצמם באוויר. הם מתקשרים למוקד של משרד העלייה והקליטה כוכבית 2994, ומנסים לקבוע תור להגיע במסודר ולברר מה קורה. 4 פעמים התקשרו, הבטיחו שיחזרו אליהם ולא חזרו. בינתיים קבעו להם תור לנתיב להגשת מסמכים למרות שכבר עברו בדיקה מקדימה של הקונסול ל-10 במאי. בינתיים יותר משלושה שבועות משפחה נמצאת בארץ, שכרו דיור זמני בלי אמצעים, והם נמצאים באוויר. בפנייתנו הראשונה לנתיב לא נתנו את המידע אז אמרו: הייתה פקידה חדשה שלא הייתה מעודכנת בשינוי. אז מי מטפל בזה? מתי הגיע עדכון לנציגים? מבקשת תשובה.

משרד הקליטה, אל"ף, מה עמדתכם על זה שנמצאת פה משפחה של מי שאמורים להיות עולים הם והם לא בשום מעמד – ממה אמורים להתקיים ומי אמור לטפל בהם? זה אחת. שתיים, לא פירטת - איך הודעתם? איך עברה ההודעה על שינוי המדיניות החד הזה כלפי האוכלוסייה המרכזית של העובדים שבהם משרד העלייה והקליטה מטפל? בשנה האחרונה הגיעו כמדומני 74,000 עולים בשנה. מתוכם – מעל 90% משם. זו האוכלוסייה. 90% מהאוכלוסייה שאתם אמורים לטפל היא משם. אתם אומרים: לא.

לא אמרתי שאנחנו לא מטפלים בעולים. אנו כן רוצים לטפל בעולים. זו המטרה והייעוד של משרד העלייה והקליטה – לטפל בעולים.

ולעודד עלייה?

כן.

אז כל אלה שבאו לפה הם טועני זכאות. לכאורה תוך שבועיים היו אמורים להפוך להיות עולים.

אבל זה על חשבון – אם היינו מטפלים בהם בכמויות שטיפלנו קודם, זה על חשבון עולים שאנחנו לא מטפלים בהם. והייעוד של משרד העליה והקליטה הוא לטפל בעולים. אני לא אומרת שלא צריך לקבל אותם או לטפל בהם.

מה קורה איתם? איך הודעתם על שינוי המדיניות הזה?

במסמך שהעברנו לנתיב ולסוכנות היהודית ב-20.4.

איך אתם מעבירים מסמך ב-20.4 לגופים שפוגשים את העולים חודש קודם לפני שהם באים לכאן בגו נו גו ואומרים: מי שהגיע מ-15?

זו הייתה החלטה שהיה קשה לקבל אותה.

אבל התמודדתם עם הקושי. קיבלתם את ההחלטה. עברתם בחינת ייעוץ משפטי, מה המשמעויות המשפטיות כלפי אותם אנשים?

הקושי לא אצלכם אלא אצל העולה.

מדינת ישראל אמרה לעולה, והוא יהיה עולה שנכנס בסוף חודש מרס למשרדי נתיב במדינת המוצא שלו, אמרו לו: תבוא. קנה כרטיס, תטופל בגו נו גו. בדיוק המקרה שתיארה חברת הכנסת מזרסקי. הגיע לכאן ב-17 באפריל, מייד אחרי פסח. עד אז לא עברה הודעה בכלל. הוא כבר הגיע לכאן, קנה כרטיס. מי נושא עכשיו בעלויות האלה? גם כשיגיש תביעה – מישהו אמר לו לבוא. את מי אמור לתבוע? את נתיב? את רשות האוכלוסין? את משרד העלייה והקליטה? מי נושא באחריות המשפטית? אין פה יועצת משפטית של משרד העלייה. יש פה יועצת משפטית של רשות האוכלוסין? מי אחראי משפטית פה? איפה האחריות של המדינה פה? האם הדבר הזה עבר ייעוץ משפטי דרך משרד המשפטים?

משרד המשפטים זה לא עבר.

בשיא הרצינות – אני מציע שתקבלו חוות דעת נוספת על התהליך. לא מדבר בכלל על המדיניות. כי התהליך הזה לא עומד בשום סטנדרט של שירות ציבורי של מדינה מסודרת. בשום סטנדרט. מדינה שמודיעה ב-20.4 רטרואקטיבית על ביטול זכאויות – לא עומד בשום סטנדרט.

המקרים המיוחדים האלה אשמח שיעברו אלינו ונדון בהם.

רשות האוכלוסין – האפוסטיל – למי הועברה, באילו אמצעים.

כידוע לכולנו, עם פרוץ המלחמה בפברואר 22' רשות האוכלוסין יחד עם משרד הקליטה ונתיב והסוכנות היהודית פעלה רבות כדי לבחון הקלות לנתינים שמגיעים מאוקראינה, רוסיה ובלרוסיה. בלרוסיה באו בתקופה מאוחרת יותר. הגענו לשורת הקלות להגעתם. שנה וחודש אחרי, קרי בסוף מרס, תחילת אפריל 2023 עם כניסת השר החדש, נדרשנו לבחינה מחודשת והערכת מצב לגבי הצגת המסמכים והשגתם במדינות המוצא שפירטנו.

מי השר החדש?

משה ארבל. הוא נכנס לתפקיד בתחילת אפריל, אם אני זוכרת נכון.

לפני שבוע לדעתי.

היה מלכיאלי. אני מתנצלת על כל המעברים שהיו לנו באמצע.

השר מלכיאלי קיבל את ההחלטה?

לא. כשבחנו את הנושא גם מול מנכ"ל הרשות מר אייל זיסו, לאחר שקיבלנו חוות דעת של נתיב ומשרד החוץ לגבי הנפקת תעודות ואימותם בחותמת אפוסטיל. לגבי אוקראינה, לא ביטלנו את ההקלות, הן נשארנו כשהיו מתחילת המלחמה עד היום. לגבי רוסיה ובלרוסיה, אנחנו בחנו ומצאנו- -

איך בחנתם?

מול משרד החוץ ונתיב את היכולת להנפיק אפוסטיל על התעודות הנדרשות על פי הנהלים. קיבלנו תשובה, שלגבי רוסיה אין שום קושי להמציא תעודות מקוריות, חתומות בחותמת האפוסטיל, הליך שלוקח כ-30 יום. לגבי בלרוס, ההליך לוקח יותר זמן. זה שוב אינדיקציה של זמן ועלות כספית. יחד עם זאת הוחלט לא לוותר על הפטור מאפוסטיל כי בלרוסיה כפי שצוין פה, אינה שרויה במצב חירום מלחמה. הליך עלייה אינו הליך שאנו בוחנים אותו מהיום לעוד שבוע או חודש אלא זה הליך שנלקח בחשבון ומן החשיבה שברגע שחושבים על עלייה מתחילים את ההליכים בהנפקת תעודות וחתימתם בחותמת אפוסטיל.

מתי התקבלה החלטה ועל ידי מי?

על ידי המנכ"ל באישור השר.

איזה שר שינה את המדיניות?

מלכיאלי.

יש מסמך של קבלת ההחלטה?

הפצנו את המסמך לכל הגורמים הרלוונטיים, קרי נתיב, הסוכנות היהודית, משרד הקליטה, בתחילת אפריל.

אפשר לקבל את המסמך שהופץ? זה הופץ במייל?

במייל, ואעביר.

וגם את פרוטוקול הדיון שנערך בהשתתפות השר ואז התקבלה ההחלטה.

בסדר גמור.

זה נוגע למי שעלה לפני. אם מישהו הגיע לפני 20 באפריל?

גם לגבי זה נתנו את הדעת בעקבות פנייה של הסוכנות היהודית שהעלתה את הסוגיה הזו, ובגלל שיש עולים שתכננו כניסתם למדינת ישראל לפני הפטור, הארכנו את ההקלות עד 31 במאי 2023.

אז מי יעזור לאותה משפחה שהגיעה ב-17.4?

כלומר עד 31.5 לא צריך אפוסטיל?

נכון, משלוש המדינות.

כשבחנתם את הנושא, הסוכנות היהודית השתתפה בהליך הבחינה?

לא.

למה?

אין לי תשובה. לא היו שותפים, נתיב ומשרד החוץ.

מי שיוצא משם, לא יודע שחל שינוי.

יש להבהיר – את אומרת בבירור שמי שכרגע מגיע ללשכת משרד הפנים עד 31.5 לא צריך אפוסטיל.

נכון מאוד.

שלא ייווצר מצב שמחר או מחרתיים מישהו מגיע ללשכה, הפקיד אומר לו: אתה צריך אפוסטיל ושולח אותו לעוד חודשיים.

נכון מאוד.

ואם מישהו התחיל תהליך והוא יהיה אחרי 31.5, והוא הגיע לישראל לפני 20 באפריל- -

כל מי שיגיע לישראל לפני 31.5.23 ללא הצגת התעודות אנו נפטור אותו. למי שנכנס למדינת ישראל. מי שייכנס לישראל מ-1.6.23 יידרש לתעודות.

זו בשורה חשובה, שדחו את נושא יישום אפוסטיל ל-1.6. ההודעה של משרד הקליטה פה בוועדה הייתה שונה. אני מקווה שהתעדכנתם, משרד הקליטה, בהנחיה הזו. טוב שאנו עושים דיון.

נתיב. ספר על הליך הבחינה שעשיתם לגבי רוסיה ואוקראינה ועל סמך מה חוות הדעת שאפשר לחזור למדיניות שלפני המלחמה – כלומר רוסיה ובלרוס.

ראשית, בחוות הדעת שהעברנו לרשות האוכלוסין ההמלצה שלנו הייתה להמשיך במסגרת ההקלות.

אני לא מבין.

אמרתי שצתיב ציין לנו, לגבי בלרוסיה ורוסיה, שיש קושי ממשי להציג את המסמכים. לגבי רוסיה, שאפשר להמציא את המסמכים הללו. הם ממליצים, להאריך את הפטור אבל בעקבות ההמלצה של משרד החוץ והאינדיקציה שאנחנו יודעים גם מהסוכנות היהודית- -

הייתה המלצה של משרד החוץ?

מי שם?

מי שאחראי על החטיבה הקונסולרית שלהם.

אפשר להעלות אותו בזום או בטלפון? אני פעם ראשונה שומע שמשרד החוץ באירוע של אישור הליכי- -

אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מבין שנתיב נתנו המלצה – תקן אותי אם אני טועה – להמשיך במדינויות הקודמת, כלומר החלטה במשרד הפנים התקבלה בניגוד להמלצת נתיב.

כן, ומבלי להתייעץ עם הסוכנות היהודית שהיא הגורם כמעט המרכזי בשטח.

אבל תכף תשמעו מהסוכנות היהודית שהם יודעים שאפשר להמציא את התעודות האלה. 30 יום.

הכול אפשר. רק לוקח מחיר וזמן. בבקשה, נתיב.

זה לגבי אפוסטיל ותעודות יושר. בעניין הפסקת הליך של one stop shop בארץ, כפי שצוין על ידי משרד הקליטה, אכן יש ירידה בכמות הנכנסים. יחד עם זאת בהשוואה לשנות שגרה, נגדיר זאת כך, שבהן קיבלנו קרוב ל-3,000 משני מעמד בארץ בשנה, אנו מדברים על עשרות אלפים שנקבל, 34,000, כלומר פי עשרה משנת שגרה. העמדה שלנו הועברה לכבוד יו"ר הוועדה בעניין שההמלצה שלנו אכן להמשיך במדיניות one stop shop. כמובן, במסגרת מצומצמת לפחות לשלוש נקודות, אך בשלוש הנקודות הללו אנו ממליצים לתת שירות ליוצאי שלוש המדינות רוסיה, בלרוס ואוקראינה. אני מדבר בסדר הזה, לפי הסדר של כמות העולים שמגיעים מאותן מדינות וטועני זכאות.

בנוסף, ההמלצה שלנו היא כן להמשיך בבדיקת זכאות במסגרת גו נו גו בנתב"ג עם הגעת אותם אנשים, לבחון את זכאותם כשלב ראשון ובכך לסנן את הסינון הראשוני ולאפשר לאותם אנשים להבין את הפוטנציאל שלהם לעלייה עם כניסתם לארץ ולהמשיך באותו מסלול כפי שהיה. כפי שאמרתי, מצומצם לשלוש נקודות.

כשמדברים על אפוסטיל, מה המשמעות לאזרח, רוסיה למשל, להוציא אפוסטיל? לאן עליו לפנות?

משמעות לאזרח רוסיה בחותמת אפוסטיל זה פנייה למשרד החוץ הרוסי, למשרדי הממשלה.

כלומר עדיין יש מצב מלחמה. כי ההתייחסות פה הייתה כאילו המצב נרגע.

לא ידוע לי על רגיעת המצב.

תודה רבה. חבר הכנסת ליברמן.

מה שכרגע עלה פה בדיון, לבקש ממועמדים לעלייה אפוסטיל ברוסיה כשעשרות אלפים, אלה שהיו מועמדים לגיוס ירצו ונמצאים באופן זמני בכל המדינות הגובלות, קזחסטן, אוזבקיסטן, גרוזיה, אזרבייג'ן, אין להם אופציה בכלל לקבל אפוסטיל. שנית, נניח יש קהילה יהודית גדולה בוולדיבסטוק. אין שם נציגות משרד החוץ. הטיסה מוולדיבסטוק למוסקבה זה כפול ממוסקבה לתל אביב. לצפות שיטוס משם רק לקבל את האפוסטיל במוסקבה ואז להמתין זה לא סביר. אני חושב שוב, זה לא קשור לדרג המקצועי שיושב פה אבל יש פה פיל בחדר ויש לקרוא לדברים בשמם. יש פה קואליציה, ממשלה שלא רוצה עולים מחבר העמים. הצהירו על זה באופן גלוי. גם שר, גם שמעתי בקונגרס הציוני שהיה יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, גם כשדיבר על סעיף נכד פנה לנציגות ארצות הברית: אל תדאגו, הסעיף הזה לא חל על אלה שעולים מארצות הברית, רק אלה שעולים מחבר העמים. גם כל הצעדים שננקטו גם בהתייחסות – התחייבויות של הממשלה הקודמת. לא קשור כרגע לדיון. בנושא דיור מה שבזמנו סוכם בין משרד האוצר למשרד הקליטה, כל ההתחייבויות האלה בוטלו. אני לא מדבר שמבחינת סדר העדיפויות ברור, ואין לנו עין צרה. נתנו לאלה ולאלה, הכפילו תקציב ישיבות, העלו את הקצבאות לאברכים ב-50%, לניצולי שואה, למקבלי הבטחת הכנסה לא הוסיפו שקל אחד. יש פה מדיניות ברורה שמכוונת לדחות, לעכב עלייה ממדינות חבר העמים וזה לא קשור. אני מבין את אי הנוחות של הדרג המקצועי אבל זו מדניות של הממשלה הנוכחית להפסיק את העלייה ממדינות חבר העמים. הם גם לא מתביישים - אני שומע דוברים של הקואליציה, שמעתי את שר התקשורת שמדברים על זה לא במרומז אלא בתקשורת, בכנסת, באופן מפורש. זה אחד הדברים שצריך להביא למוקד הדיון הציבורי.

באופן כללי, מה שקרה פה לגבי שינוי מדיניות, לגבי רוסיה ובלרוס, השינוי היה ב-1 באפריל.

ההנחיות יצאו ב-20 באפריל אחורה ל-15 באפריל.

אני יודע שאחרי 1 באפריל הודיעו לאנשים שיש שינוי מדיניות ועוד לא פורסמו. כלומר בפועל אותם שינויים הוכנסו לפחות לפני שבועיים לפני שהודיעו. מ-1 באפריל אני נתקלתי אישית במקרה ועד שהתחלנו לבדוק גם פניתי אליך, מישהו מהחברים, כלומר התחלתם בשינוי מדיניות מ-1 באפריל והודעתם על זה רק ב-20 או ב-15. בפועל שינוי המדיניות התחיל ב-1 באפריל. הודעתם שבועיים אחרי שזה נכנס בפועל. זה גם דבר שהוא בלתי סביר. לקבל החלטה על סמך קביעה, על סמך חוות דעת של משרד החוץ, כשיש חוות דעת נגדית של נתיב, ובלי לשתף את הסוכנות בדיון ובהחלטה, זה הליך הכי לא תקין שרק יכול להיות. בכלל יכולתם להעביר את ההחלטה הזו, למה לקבל את זה בהתייעצות עם משרד החוץ? יכולתם ישר להעביר את זה למועצת חכמי התורה שהם יקבלו החלטה. למה צריך להעביר לחוות דעת של נתיב?

כי היה ויכוח אם זה יהיה במועצת חכמי התורה של אגודת ישראל או של ש"ס.

אדוני היושב-ראש, יש פה מדיניות ממשלתית. היא לא קשורה לדרג מקצועי, שהיא ממש מכוונת נגד עלייה מחבר העמים וזה מה שמסתמך מהדיון הזה יותר מכל דיון אחר. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת בליאק.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה על הדיון. בכנות, אני לא מבין את ההחלטה הזו. יש עדיין מלחמה באוקראינה, סקופ.

בין אוקראינה לרוסיה.

המצב ברוסיה לא השתנה, לפחות לא לטובה בהקשר הזה. ועדיין יש פוטנציאל מאוד גדול של עלייה ושמענו את המספרים מהנציג של נתיב. עשרות אלפי בקשות. פוטנציאל עוד יותר גדול. אני לא מבין איך מדינת ישראל, ממדינה שקולטת עלייה, הופכת למדינה שחוסמת עלייה. אני בכלל לא מבין את התעדוף הזה של עלייה אחת על עלייה אחרת. הממשלה הזו הרבה מדברת על אזרחים סוג ב' אבל הלכה למעשה הממשלה הזו הופכת היום את העולים מחבר העמים לעולים סוג ב'. יש לומר זאת. אנו הופכים לעולים סוג ב'. זה מצב בלתי נסבל. אנחנו לא נשתוק על כך. אני חושבת שחייבת לצאת היום מהוועדה דרישה, קריאה למשרדי הממשלה להחזיר את ההליך הזה כי אין שום בסיס עובדתי מקצועי לביטול. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת קריב.

מצטער על האיחור, הייתי בוועדות אחרות. אדוני היושב-ראש, הדברים נאמרו. אני מבקש להוסיף לדברים, מדברים על כלל ציבור העולים, התייחסות ספציפית לאוכלוסייה של עולים שהם גם גרי צדק. הזכיר חברי ולדימיר בליאק שיש עולים סוג א' ויש עולים סוג ב' אז יש עולים סוג ג' במקרה הטוב ואלה אנשים שבחרו לקשור את גורלם עם העם היהודי ואני רוצה לעדכן את חברי הוועדה שבעבור אותם עולים מעולם לא היה פתוח מסלול מהיר, והעולים הללו, ואנו מדברים על לא מעט עולים – בסופו של דבר גם באוקראינה, גם ברוסיה, גם במדינות אחרות באירופה יש תנועה גם משמעותית של גרים בכל הזרמים – אורתודוקסים, רפורמים, קונסרבטיבים, והאנשים הללו שהגיעו הנה תחת אימת המלחמה נתקלים בבירוקרטיה הישראלית בצורתה המכוערת ביותר, כדרך אגב תוך רמיסת העיקרון ההלכתי החשוב ביותר, שאין כל מקום להבחנה לבין אדם שנולד לאם יהודייה לבין אדם שבחר לקשור גורלו בגורל העם היהודי. ממש, המערכת שלנו הולכת חזיתית נגד המסר הברור ביותר של המסורת היהודית בנושא הגרים. לכן יש לומר שמי שרוצה לראות מה יהיה מנת חלקם של כל העולים מאוקראינה ורוסיה, שיסתכל על המצב של עשרות עולים שהם צדק, נמצאים פה חודשים על גבי חודשים במעמד של תייר, לא מצליחים לקבוע תור בלשכות משרד הפנים, לא יכולים לעבוד לפרנסתם, לא מקבלים ביטוח בריאות, ואלה אנשים שהם זכאי חוק השבות. וזה יהיה מנת חלקם שלכל העולים משתי המדינות.

בהמשך לדבריך היושב-ראש ולדברי יתר החברים, לא רק צריך החלטה. אנו צריכים – אני מפנה תשומת ליבנו למציאות העגומה שאם איני טועה, כל חברי הכנסת שטרחו להגיע לדיון הנוכחי הם חברי כנסת מהאופוזיציה – נכון? אני לא פוגע בכבודו של איש מעמיתנו? כל חברי הכנסת שנמצאים בדיון הקריטי הזה שעוסק בעלייה, הממשלה הציונית שלנו והקואליציה הציונית שלנו הם מסיעות. אנחנו, אני מקווה, נעביר החלטה. אני מבקש שתהיה בה גם התייחסות לנושא של החלת המסלול המהיר על עולים שהם גרי צדק, אבל יש לומר דבר נוסף – אם לא תהיה החזרה של המסלול המהיר באופן מלא, אציע לחבריי בסיעות האופוזיציה, ואני שמח, שאדוני חבר הכנסת ליברמן פה, נציע לראשי סיעות האופוזיציה לצאת בקמפיין ציבורי נגד הממשלה בנושא הזה. אנחנו נעביר את המסר לציבור הישראלי ולציבור היהודי בכל רחבי העולם שהממשלה הנוכחית היא ממשלה עוינת עלייה, שמבחינה בין עולים ובין גרי צדק ליהודים מלידה.

כנראה לא לומדים במוסדות ש"ס ויהדות התורה: ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים.

כן. אבל אנו אומרים לאנשי משרד העלייה ולאנשי משרד החוץ ולאנשי נתיב והדרג המקצועי, אין לנו תלונות, להפך – תודות. אבל אנחנו נצא לקמפיין ציבורי דרמטי בעולם היהודי, בארגונים היהודיים אם הנוהל הזה לא יחזור לאלתר עד סיום מצב החירום באוקראינה, גם על רוסיה וגם על אוקראינה.

תודה רבה. היו ממשלות עד עכשיו שעודדו עלייה. יש עכשיו ממשלה שמעודדת ירידה.

בהרבה דרכים הם מעודדים ירידה.

פועלים באופן מאוד נחרץ. חבר הכנסת לשעבר אלכס קושניר.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך את ממשלת ישראל ואת משרד הקליטה על כך שהביאו לסיומה של מלחמה בין רוסיה לאוקראינה. באמת כל הכבוד לכם. אתם אולי הגוף היחיד בעולם, שהכריז על סיום המלחמה אבל אני גם מתבייש כי מדינת ישראל וממשלת ישראל לא מממשת את הסיבה שבגינה קמה המדינה הזו. המדינה הזו קמה כדי להיות מקלט ובית לאומי ליהודים, ובמיוחד ליהודים וזכאי חוק השבות כמובן שנמצאים במצוקה. אתם אמרתם שאתם משאירים שלוש נקודות פתוחות. נכון? אז למה אתם לא מאפשרים לאותן נקודות פתוחות שגם ככה קיימות וגם ככה יש לכם שם עובדים להיכנס גם למועמדי עלייה מרוסיה ובלרוס? הסיבה היא אחת – שינוי מדיניות של הממשלה הזו, של שר הקליטה הזה, של שר הפנים הזה של לחסום את העלייה ממדינות דוברות רוסית. החלטתם שאתם הופכים להיות משרד קליטה עבור כל העולם, ומשרד פליטה עבור עולים מחבר העולים לשעבר.

מילא אף אחד לא היה נמצא פה בהמתנה לשינוי מעמד. מילא הייתם כבר מטפלים בכולם. אתם יודעים כמה אנשים מחכים לשינוי מעמד? אלפיים ומשהו משפחות.

יכלו לפנות ולא פנו.

כמה זמן הם מחכים?

כמה חודשים. לא פונים אלינו.

כיף להם לשבת בלי שום תנאים פה, בלי יכולת לעבוד, בלי זכאות, בלי יכולת לקבל שירותי בריאות. ואם הם לא פונים אליהם זה אומר שהם לא יודעים מה הזכויות שלהם וזה כשל שלכם כי זה תפקידכם לעודד עלייה ולאפשר להם לממש זכויות.

לגבי אפוסטיל, מה קרה? מה הדרמה? ראיתם שיש שימוש לרעה בזה שאנשים לא מקבלים אישורי אפוסטיל? ראיתם את זה? אתם יודעים מה זה להיות עם חבל על הצוואר באיום להתגייס לצבא שהולך למלחמה? אתם מבינים את המשמעות של זה? אתם יושבים תחת פלורוסנט בניגוד בהמלצת נתיב. אתם פשוט מקבלים החלטה. על סמך מה? גם מה הלחץ לקבל את ההחלטה הזו רטרואקטיבית – אני לא מדבר על אפוסטיל אלא על נקודות one stop shop.

סליחה. אמרתי 20.4. זה 4.4.

11 יום להיערך. לא היה לכם מה לעשות, רק להתכנס לדיונים דחופים ומרתוניים לפני החג כדי לקבל את ההחלטה האומללה הזאת.

את אומרת שאין לכם משאבים. לא ראיתי בדרישת התקציב של משרד הקליטה בקשה להגדלת משאבים לנושא הזה. כמה אנשים מחכים עכשיו לעלייה באזור של ברית המועצות לשעבר? מאות אלפים. והתפקיד שלכם זה להביא אותם. אני לא בא אליכם בטענות. מי שאשם זה הדרג הפוליטי שמקבל את ההחלטה הזו.

ומילה אחת לאלה שיושבים פה ולא מבינים עברית.

אומר דברים בשפה הרוסית.

למרות שאיני מבין, אני אומר אמן.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע שני עולים שנמצאים כאן. דימה. אתה מדבר עברית?

קצת, אבל אני לומד. אני אדבר בשפת האם שלי, כי איך נראה לי, תכלית שלי למסור את הרעיון. לא להראות התקדמות בעברית אבל תוך שנה התקדמתי בטח, ואני אוהב אותה.

תודה רבה.

אחת השפות הראשונות על כדור הארץ בעולם בשלום. ברוסית המילים האלה משמעות אותו דבר. זה מוזר אבל ככה.

(אומר דברים בשפה הרוסית, להלן תרגומם: ב-24.2 התחלתי למלא טפסים שהורדתי מהאתר. במשך שבועיים שלושה אספתי את כל המסמכים. שלחתי אותם. יש לו ניסיון בהפצה 24 שנה. במשך שלושה שבועיות אספתי את כל המסמכים. לא ידעתי כלום על עליית חירום. הייתי מוכן לחכות חצי שנה, שנה. כמה שצריך. הגעתי מרוסיה. אני מפיק. הייתי לי חברת הפקה מאוד גדולה. מכרתי את החברה בגלל הקורונה בסוף 21'. אבקש לא לבטל את נוהל החירום. אני נהנה מאוד מהשירות שניתן בנוהל החירום. זה היה מנגנון מאוד טוב ששימש אותי. אני מודה על כך, על כל האנשים שנטלו חלק בזה. יש עכשיו בעיה נוספת שאני לא מודע אליה. אם זה יוכל לעזור, להוסיף מסמך מיוחד לתושבי בלרוס ולתושבי רוסיה. החשיבות של נוהל החירום מאוד חשובה ואפילו גדלה).

תודה רבה. קטיה סמירנוף. ממש בקצרה. לומר מה הבעיה ומאיפה את ומתי עלית.

יום טוב. שמי קטיה, מרוסיה.

(אומרת דברים בשפה הרוסית, להלן תרגומם: זה דיון מאוד חשוב. תודה רבה על העלאתו. אני קטיה, אני עולה חדשה מרחובות. שנינו הגענו במסלול חירום מרוסיה).

מה המשמעות לבקש אפוסטיל עבור אזרח רוסי? מה הייתה המשמעות עבורך כששולחים אותך להוציא אפוסטיל ברוסיה?

(אומרת דברים בשפה הרוסית, להלן תרגומם: לא יכולתי לקבל. חזרתי ממסע. לא היה לי הזמן הזה. לוקח 30 יום, לא הייתי יכולה לעשות זאת. לגברים מאוד קשה לקבל אפוסטיל. גברים שניגשים – הסיכוי הוא לא קיים.

מה לגבי פנייה לשגרירות פה בישראל?

(אומר דברים בשפה הרוסית, להלן תרגומם: 1,200 קילומטר ממוסקבה – לא ידעתי שאני פטור מאפוסטיל אז ניסיתי לקבל את האפוסטיל. הייתי צריך לנסוע 1,200 ק"מ לעיר ההולדת שלי כדי לקבל את האפוסטיל. הייתי צריך לחכות שם 30 יום ואז לחזור שוב לקחת את האפוסטיל).

אולי כוונת משרד החוץ זה להקים מחנות במוסקבה שמחכים 30 יום. תודה רבה. חבר הכנסת סובה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לא אחזור על כל הדברים שנאמרו. אשתדל להוציא דברים פרקטיים מהדיון הזה. כפי שרונית, נציגת רשות האוכלוסין וההגירה מסרה, ואחזור על המשפט הזה גם ברוסית – עד 31 במאי כל מי שפונה למשרד הפנים מהעולים שטרם שינו מעמדם אף אחד לא יכול לומר להם שאנו לא מקבלים אתכם כי אין לכם אפוסטיל.

אני הבנתי אחרת - כל מי שהגיע למדינת ישראל עד 31 במאי יוכל לפנות. גם אם יפנה ביוני לא יידרש לאפוסטיל.

אומר זאת ברוסית.

אומר דברים בשפה הרוסית.

זה מאוד חשוב.

הנושא השני, דיברנו גם בשיחות סגורות, פחות סגורות, יש אנשים שמגיעים ועוברים את הבדיקה בנתיב, אין להם בעיה, אבל יש פה ושם דברים שאושרו ממשרד הפנים. למשל, המסמך על היעדר עבר פלילי לא בדיוק תואם. מי שעבר בדיקת נתיב, אבל יש בעיה במשרד הפנים והוא מחכה. זה יכול להיות מסמך עם עבר פלילי שאתם בודקים למשל האם העבר הפלילי שלו תואם את ספר החוקים של המדינה כדי להעניק לו. הצעה שלי – תשקלו להעניק לו ויזה B2 עם היתר עבודה כמו שמקבלים אנשים אחרים כל עוד הוא לא קיבל שינוי מעמד. זה יאפשר לו לפחות להתחיל לעבוד כמו שעובדים פליטים מאוקראינה היום, מועסקים לפי הנחיה של משרד הפנים. שמעתי שהשר החדש לא רק שהאריך ב-90 יום את שהיית הפליטים אלא גם אמר שלא תיאכף העסקתם של הפליטים האוקראינים בתקופה שנמצאים במדינת ישראל. תשקלו את זה גם כחלופה לתקופה שכל עוד לא קיבל את המעמד, תנו ויזה B2 עם אישור עבודה.

לגבי משרד העלייה והקליטה, חברים, זה אנשים שמחר יהיו לקוחות שלכם. זה לא על חשבון אחרים. אם אתם צריכים תגבורת, תבואו ותגידו - לוועדת העלייה, לח"כים, תבואו לממשלה. אין דבר כזה שאתם עושים על חשבון מישהו אחר. זה הלקוח שלכם, אז מה שהוא עוד שבוע, עוד חודש יקבל מעמד? זה עולה. 95% אם לא יותר מקבלים מעמד עולה, אז זו אמירה שלא צריכה להיאמר, בטח לא בוועדת העלייה והקליטה.

תודה. בלה, בבקשה.

שלום רב, אני מייצגת פה ארגון ביתנו העולמי ואני לא רוצה לחזור על דברים, רק להדגיש שאכן מאוד מזדהה עם מי שנאמר פה על ידי חבר הכנסת אביגדור ליברמן על זה שיש פה פיל בחדר ולא מדברים אותו. אני עכשיו משמיעה קול של אחינו היהודים בכל העולם שגם בזמן שנוהל החירום עבד, לא תמיד היה קל ומהיר. ובטח ובטח עכשיו. אני רוצה ברשותכם להוסיף עוד אוכלוסייה לשולחן הדיון שעוד לא הועלתה, אוכלוסיית עולים שרוצים לעלות מארצות הברית, והם דוברי רוסית. יש פה סוגיה מאוד קשה. אני מאוד שמחה שיש פה סביב השולחן נתיב ומשרד הפנים, שמי שיוצא מברית המועצות לשעבר וגר בארצות הברית ויכול להיות גם דור שני שנולד בארצות הברית ורוצה היום לעשות עלייה, מה שהוא צריך לעשות זה סיוט.

דור שני זה בוטל. זה היה. אני לחצתי בזמנו כשהייתי אחראי על נתיב לבטל את זה כי חשבתי שמיותר לחלוטין. אני חושב שכל ההסדר הוא מיותר.

ודור אחד וחצי. אז מי שאמר פה היום סביב השולחן שאנו לא מעודדים עלייה אלא דוחים עלייה, וזה מה שהקהילה דוברת רוסית בארצות הברית מרגישה ואני מבקשת גם להתייחס לזה. תודה.

תודה רבה. נעמי קסל.

שלום, אני עו"ד נעמי קסל מהמרכז לסיוע משפטי לעולים של התנועה הרפורמית. כפי שחבר הכנסת קריב אמר, אנו רואים ביום-יום שלנו מה יקרה כשלא יהיה מסלול מהיר כי על הגרים שמגיעים ממדינות ברית המועצות לשעבר אין מסלול מהיר. הם נדרשים לקבוע תור, עד שמצליחים לקבוע תור.

ברור. זה נאמר.

בנוסף, רשות האוכלוסין כדי לפתור את משבר הדרכונים הולכת לסגור לאשרות את ארבע הלשכות הגדולות מ-14.5 לחודש שלם, ככל הנראה הולכת לסגור את מחלקת אשרות בארבע הלשכות הגדולות – תל אביב, באר שבע, ירושלים, חיפה, לפי הודעת רשות האוכלוסין.

מה יעשו העולים בערים האלה?

יחדשו את הדרכון כדי לחזור למדינה שבאו ממנה.

זה עוד נושא שאנו לא יודעים, גם מי שהצליח לקבוע תור בחודש הקרוב, לא יהיה לו התור הזה וזה גם יפיל עוד עומס על מחלקת האשרות.

שערורייה. נקודה חשובה. תודה. אלקס, בבקשה.

חבר הכנסת פורר, תודה על הדיון הזה. אני רוצה להסתכל על התמונה המלאה. אנחנו רואים כאן לצערי רק את הצעד האחרון אבל אנחנו רואים קשת של הזנחת העלייה הזו. באולפנים המשבר בעינו.

את לא רואה פה הזנחה. סימנו את העלייה ממדינות חבר העמים כאויבת המדינה. כך הממשלה מתייחסת לזה.

אתה צודק. באולפנים יש 5,000 ממתינים, לא זז. לא לומדים באולפן. תקציב משרד העלייה והקליטה. השר התהדר שהוסיף 200 מיליון שקלים. כשמסתכלים במספרים 110 מיליון זה לעידוד עלייה מארצות הברית וצרפת, 90 מיליון אפילו לא נותן מענה לגידול הטבעי וחלקו נמחק בפלאט ואגב הוא מגיע בתקציב התוספתי אחר כך, ממש לא עכשיו, כלומר רובו לא יספיק להיות מנוצל. דיברנו עם השר והמנכ"ל. שאלנו אותם למה זה קרה. אומרים לנו: זה הצוות המקצועי. הצוות המקצועי אומר: אנחנו במשבר, לא מצליחים לטפל, כפי שאמרתם נכון, אבל גם בממשלה הקודמת הצוות המקצועי היה במשבר. הממשלה הקודמת אמרה: זה יעד לאומי. אנחנו מתגייסים. למה לא הצפתם שיש משבר? למה לא אמרתם: יש כוח אדם חסר? היינו מרימים את העולם כדי שיביאו עוד אנשים לעזור לכם. אז הפתרון הוא לסגור את השערים לאנשים?

המלחמה קורית בשיא-שיאה. אנשים מגויסים ואנו סגרנו את השערים. והכי עצוב, אחר כך יגידו: הם עוזבים העולים, לא נתנו להם סיכוי להיקלט והם עוזבים את המדינה אז נבטל את סעיף הנכד, הם לא נאמנים, לא צריכים להיות במדינת ישראל. פשוט בושה.

פשוט הארת את האסטרטגיה. זאת האסטרטגיה. חד משמעית. חבר הכנסת אלקין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שמדובר פה באחת מההחלטות המחפירות והמבישות ביותר של הממשלה מאז שקמה. המסלול הירוק אני בזמנו המצאתי את זה והצעתי בתוך קבינט העלייה והקליטה – אתה זוכר ודאי את הדיון והוא היה הכרחי. שום דבר בנסיבות לא השתנה. בסופו של דבר דיברו פה אנשי נתיב על כמות האנשים שנרשמו ועומדים בתור ברוסיה. כמה זמן ממוצע לוקח לאדם לקבל את התור? גנדי, אתם יכולים לומר? כמה זמן ממוצע אדם צריך לחכות עד זימון פגישה ראשונה? זה המדד בסוף.

זמני המתנה לבדיקה לבדיקה קונסולרית ברוסיה בין 8 ל-10 חודשים, 8 חודשים בעיקר.

זה המספר האמיתי.

סנט פטרבורג בין 4 ל-5 חודשים, בלרוס חודש וחצי. מדינות אסיה קווקז ואוקראינה- - -

לא רלוונטי.

אותם יוצאי רוסיה שממתינים למדינה שלישית וממתינים שלושה, ארבעה חודשים.

אבל המספר הדרמטי, אדוני היושב-ראש, ובו יש להתרכז – בין שמונה לעשרה חודשים היום לוקח. זה היום. זה כשהמסלול הירוק בפועל, עובד. תארו לעצמכם מה יהיה המספר בשנייה שירד המסך על המסלול הירוק, ולמעשה כל מי שבא במסגרת המסלול הירוק, האנשים האלה יתוספו לתור שלך ברוסיה. אין להם לאן ללכת. כלומר נגיע להמתנה של שנה פלוס, וזה המפגש הראשון. אחר כך צריך להשלים מסמכים.

הם בונים על זה שיצטמצמו התורים כי פשוט לא תהיה עלייה.

אני מבין שזה יעד אסטרטגי. אבל זה מעשה שלא חושב שהיה כדוגמתו בהיסטוריה של מדינת ישראל, שהיה פוטנציאל משמעותי מאוד לעלייה, ובכל דרך אפשרית מנסים לחסלו – דרך ביטולי תקציבים – ראינו את זה בדיון הקודם אתמול, מנסים לחסלו בהחלטות נוספות, אבל ההחלטה הכי דרמטית זה פשוט סגירת שערים. כי כשמדברים איתי על המסלול הרגיל, כולם יהיו כמו כולם – זה לא כמו כולם. יושב פה שי. כמה היום לוקח למישהו בארצות הברית שרוצה לעלות ומודיע לכם: אני רוצה להביא מסמכים, כמה זמן ייקח עד שיקעו לו פגישה?

עד חודש מקסימום.

זו התשובה. ברוסיה זה היום שנה. זה לא המסלול הרגיל. זה מסלול בלתי אפשרי. לכן על הדבר הזה יש להפוך שולחן כי זה מעשה אנטי ציוני.

אדוני היושב-ראש, היה דיון אתמול על הפגיעה הכלכלית. יש דיון היום על הניסיון לחסל את העלייה מרוסיה. יודע את מי איני רואה בחדר? עזוב שרים. אף חבר כנסת מהקואליציה הזאת לא היה בדיון אתמול וגם לא בדיון היום. לא מעניין אותם.

לא. מעניין אותם לעצור את העלייה. תמצא אותם בהצעת החוק על ביטול סעיף הנכד, תמצא אותם בדיונים על צמצום האפשרויות לעלייה.

אדוני היושב-ראש, האם על ידי משרד החוץ הייתה התייחסות לשאלה, האם הייתה פנייה של השלטונות הרוסים לממשלת ישראל בנושא?

משרד החוץ פעם אני ראשונה שומע – שהוא זה שמכריע לגבי יכולות העלייה. הוא אפילו לא הוזמן. אני אומר את האמת לגבינו. מסתבר שהם המליצו, לכן נזמן אותם לדיון כאן.

האם מישהו פנה לממשלת ישראל נגד המסלול המהיר מהשלטונות הרוסים? אתם לא יודעים מזה. בקיצור החלטה שלנו.

בבקשה, שי.

מטבע הדברים מעדיף לא לדבר, ברשותך.

למה?

בגלל המצב שבו אנו נמצאים. יש פה דברים שנאמרו בדיון והם מורכבים עבורנו. כן אומר, שיש שינויים כרגע. לא אתייחס לאילו שינויים. בשיחה יותר מצומצמת אשמח להרחיב על השינויים שאנו כן רואים שיפורים. כלומר שינויים בשטח.

מבחינת הרצון לעלות?

לא. מבחינת התהליכים שקורים במדינה. בארבע עיניים, אחר כך. היו דברים שחששנו מהם בעבר, אנו חוששים מהם פחות כיום.

הוא לא רוצה לומר משהו שיגרום לו לחשוש יותר.

נכון מאוד.

יש מקומות בעולם שגורמים לך לחשוב, האם כדאי לך לדבר או לא.

שי, האם הייתה היוועצות מוקדמת עם הסוכנות היהודית?

לא הייתה. דנו בזה.

זה בניגוד לחוק. האמנה בין ממשלת ישראל לסוכנות היהודית מחייבת היוועצות מוקדמת עם הסוכנות.

אז כן אתייחס. קודם כל, גם לגבי הערות אחרות לגבי העלייה מאותן מדינות מאזור ברית המועצות לשעבר אין ספק שאנו בעד, תומכים. גם הצהרנו שאנו מתנגדים לביטול חוק השבות וכו'. חשוב לומר.

גם הקונגרס הציוני קיבל החלטה בקונגרס שהתקיים בשבוע שעבר שקורא לממשלה לא לפגוע בחוק השבות.

אנו כן בשיח עם משרד העלייה והקליטה, עם רשות ההגירה והאוכלוסין, גם עם נתיב כמובן על התהליכים שקורים. מטבע הדברים לא אפרט כאן. בשיחה אחר כך – בשמחה רבה. אנו מבינים שבמצב הזה וככל שיהיו בו שינויים יש גם להגיב אליו.

הבנתי על מה אתה לא רוצה לדבר אבל לא הבנתי למה הסוכנות היהודית כמי שמייצגת את העם היהודי מול ממשלת ישראל בנושא העלייה, זה הדגל הראשי שלה, לא הופכת שולחן על ההחלטה הזו? המשמעות של סגירת המסלול הירוק זה פחות או יותר כמעט ירידת המסך על העלייה מרוסיה, שזה היום המקור הראשי של העלייה למדינת ישראל, ובמצב כזה אתם לא יכולים להסתפק בשיחות שקטות במסדרונות שבינתיים לא מביאים לתוצאות. אתם צריכים לדבר.

קודם כל, אי אפשר לפנות בתלונות לסוכנות היהודית על המחויבות שלה להבאת העולים מחבר העמים.

זו לא השאלה. היא זו שמייצגת את עם ישראל מול ממשלת ישראל ולפעמים צריך להפוך שולחן.

ולכן השיחות הן לא רק שיחות מסדרון; הן שיחות גם בדרגים יותר בכירים, מול הגורמים הרלוונטיים. אשמח לפרט אחר כך. אנו ודאי פועלים בתחום הזה.

אולי עדיף שלא יבואו אם לא קולטים אותם בארץ.

בבקשה.

אני מבקש להזכיר שיש ילדים ויש עולים. מצד אחד, ילדים, כאשר המשפחה מתכננת את העלייה, הם עולים במאי וביוני כדי להיקלט בספטמבר ובשנת הלימודים ואם כל התהליך הזה יתעכב, זה גם פגיעה בתהליך קליטת ילדים. מאידך, יש משבר רציני ביותר היום, המשבר במערכות חינוך לגיל הרך. אנו קולטים המון מורים – אני כבר לא מדבר על הילדים שהשתלבו במערכת שלנו חינם בלי אפוסטיל, אבל יש מורים או גננות שעולות ואנו מחכים להם. אנו מזמן במגעים איתן והיום כל התהליך הזה כשאנחנו יכולים לקלוט עובדים חדשים ולתת תעסוקה מקצועית מיום ראשון אנו לא יכולים כי התהליך הזה יהיה לא מהיר אלא ארוך, ואנו נישאר בלי ילדים והם ייפגעו וגם לא תהיה קליטה מקצועית של עולים.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה קודם כל באמירה מזועזעת מהתנהלות הממשלה קודם כל ברמה האדמיניסטרטיבית. גם אם מתקבלת החלטה, הדרך שבה התקלה ההחלטה הזו לא עומדת בשום מבחן חוקי, חוקתי ומינהלי של רשות מינהלית שאמורה להתנהל כלפי אזרחית. יש לזכור שמדובר בעולים שהמדינה קראה להם לבוא לכאן, אמרה להם: אנחנו רוצים אתכם, רוצים שתעלו למדינת ישראל. מדינת ישראל מעודדת עלייה, משקיעה בזה לא מעט כסף גם במדינות האלה ודה פקטו עשה שינוי בהודעה ערב חג הפסח. אני לא רוצה לחשוד שזה היה מכוון, אבל להוציא הודעה כזו ערב חג הפסח, המשמעות שלה שברור לחלוטין לאן היא מגיעה ולאן לא מגיעה, גם כשהתחילו לרוץ השמועות סביב זה לקח לנו זמן עד שביררנו. במובן הזה חד משמעית הייתה פה התנהלות שלא עומדת בשום סטנדרט משפטי. אבקש לקבל חוות דעת של משרד המשפטים על התהליך עצמו. אני רוצה לקבל מכל משרד – משרד העלייה והקליטה ומשרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה את סדר תהליך קבלת ההחלטות – אני עוד לא מדבר על ההחלטה אלא על סדר תהליך קבלת ההחלטות - מתי התקיימו ישיבות בנושא, אילו ישיבות התקיימו, עם מי. אני רוצה את הפרוטוקולים, לקבל את כל המכתבים שהתקבלו כולל המכתב שנתיב הוציאו עם ההמלצה שלהם והמכתב של משרד החוץ ככל שיש כזה. אני מרשה לעצמי לנחש שזה היה באמירה בעל פה אבל אולי אני טועה. אשמח לראות את ההמלצה של משרד החוץ ואיך היא מגובה ומי חתם עליה.

אני אומר בצורה הברורה ביותר, מה שעושה היום ממשלת ישראל, היא מורידה את המסך מעל העלייה לארץ ודה פקטו סוגרת את השערים. ממשלות שבעבר הפגינו יחד עם הקהילות היהודיות בעולם: שלח את עמי, כשהמסכים היו מורדים והשערים היו סגורים, היום כשהכול לכאורה פתוח דווקא באה מדינת ישראל וסוגרת, וקובעת כפי שנאמר פה: יש עלייה סוג ב', יש אזרחים סוג ב'. הם לא נספרים כאן. לא כדאי לכם לבוא מהמדינות האלה – לא מבחינת קביעת התורים, לא כדאי לכם מבחינת השירות, לא כדאי לכם מבחינת קבלת הפנים שתקבלו במדינת ישראל דווקא כשאתם נמצאים אולי במצב הקשה ביותר בעשרים השנה האחרונות שהאזור הזה נמצא וכשאנחנו מדברים על מצב קשה זה לא רק שיורים עליך כל היום יריות. המצב הקשה נמצא משני צדי המתרס. בסוף תמיד הקהילה היהודית איכשהו הופכת להיות האשמה בכל האזורים האלה, וזה לא משנה באיזה צד אתה נמצא. הקהילה היהודית סבלה לאורך כל הדורות בכל המלחמות ולפעמים נאלצו להילחם אלה באלה,, כשהם נגררים לצבאות של מלחמות של מדינות אחרות. זה היה כשלא הייתה לנו מדינה אבל חגגנו 75 שנות עצמאות עכשיו. בשנות ה-90' כשהיו מקהילת יהודי ברית המועצות שרצו לעבור ולקבל מעמד של פליט ולקבל אזרחות בארצות הברית באופן ישיר ראש הממשלה דאז אמר לנשיא בוש: מה פתאום אתה מקבל את בני העם היהודי כפליטים בארצות הברית? מאז 48' לעולם בן העם היהודי לא יהיה פליט. יש לו מדינה. היום זה כבר לא המצב. מודיעה מדינת ישראל לבני העם היהודי: חברים, תלוי מאיפה אתם באים, היה לנו דיון כזה אתמול, יש לנו דיון כזה היום. אם אתם לא מגיעים ממדינות מסוימות – אפשר לראות את זה גם בהקצאת התקציבים – אל תבואו. אי אפשר לדבר איתי על השמיכה הקצרה כשמעלה מ-90% מהעולים מגיעים מרוסיה, אוקראינה, בלרוס ומשקיעים פי שלושה, ארבעה בעידוד עלייה – אילת, היית מנהלת המחלקה לעידוד עלייה, סמנכ"לית היום. בעידוד עלייה מהמדינות האלה - יש לכם אנשים שנמצאים פה. הם פה בארץ. הם רק צריכים לשנות מעמד. הם עומדים בחוק השבות. הם עומדים בכל הקריטריונים. באה ממשלת ישראל במעטה של חושך וחשאיות ומקבלת החלטה על סמך המלצה עלומה של משרד החוץ בניגוד להמלצה של הגורם המקצועי הממשלתי שאחראי על זה שזה נתיב, איך נקשה על העלייה מהמדינות האלה?

לכן הקריאה שלנו היא באופן הגורף ביותר – שום דבר לא השתנה שמצדיק את שינוי המדיניות. אנחנו קוראים לכם לחזור מיידית למדיניות שהייתה נהוגה לגבי המסלול הירוק.

אדוני היושב-ראש, מבקש שתוסיף להחלטה את החלת המסלול הירוק על- - -

עוד לא הגעתי לזה. אני כן רוצה לברך את רשות האוכלוסין על האמירה לגבי 31 במאי. אמירה חשובה. טוב שנאמרה. אני מבקש שזה יופץ בכל האמצעים – משרד העלייה והקליטה – לכל הלשכות ובכל האמצעים לכל הלשכות של רשות האוכלוסין וההגירה. מבקש שעל המייל שיוצא ללשכות האוכלוסין וההגירה תכותב ועדת העלייה והקליטה כדי שנדע שיצא מייל כזה.

הוצאנו.

אני רוצה שייצא עוד אחד. אנו נתקלים בבעיות של אנשים שבאים. הם קבעו תור, עכשיו אומרים להם: תקבעו שוב תור. במובן הזה אני מבקש לקבל התייחסות על סגירת הלשכות. אם הולכות להיסגר לשכות במשך חודש מ-15 במאי עד 15 ביוני, ואני יכול לומר מהיכרות עם ממשלות ישראל לדורותיהן, אומרים שיסגרו לחודש – לפעמים החודש הופך לחודשיים. זה חייב לקבל התייחסות, ודאי בהקשר הזה של קביעת התורים.

הוועדה מבקשת משר הפנים לקבל בהתאם להמלצות של חבר הכנסת סובה מתן אישור עבודה זמני לכל מי שנמצא כאן ונמצא בתוך התהליך כדי שיוכלו לעבוד. אנו מבקשים להחיל מסלול ירוק גם על גרי צדק. האפליה הזו בעלייה לא מקובלת. ולהמשיך במנגנון הגו נו גו. הוועדה לא מצליחה להבין איך מתבצע תהליך כזה ללא התייעצות עם הסוכנות היהודית וגם זה משהו שאבקש את ההתייחסות ברמת ההתייחסות המשפטית.

אני כן אומר למשרד העלייה והקליטה, סדרי העדיפויות שלכם – לא שלכם כעובדים - האמירה היא כלפי מדיניות המשרד – סדרי העדיפויות לקויים. לא ייתכן שאנו – אנו בשעת רצון. אם אתם חושבים שעוד שנתיים בהכרח יהיה גורמי הדחיפה הקהילה היהודית לעלות לישראל, איני בטוח. לכן יש להבין את השעה שאנו נמצאים בה ולנצלה. בדיוק כפי שידענו כמשרד להביא החלטת ממשלה של צרפת תחילה כשהיה מצב שבו הבנו שקורה משהו בצרפת שמחייב התייחסות ממשלתית עם משאבים ותקציבים, היה גידול בעלייה בלי המשאבים האלה. למה שמנו עוד משאבים? גם כאן דווקא בעת הזו יש לשים יותר משאבים. אז אתם מצמצמים את תקציב עידוד העלייה, את התקציב של אופק בתחום הזה ומצמצמים את התקציבים בלקיטת עלייה. זה מעיד על סדרי עדיפויות לקויים. אנו נקיים דיון מעקב ב-15 במאי. אני מבקש לזמן את משרד החוץ לדיון הזה. ציפיית הוועדה - יש פה פה אחד מבחינת חברי הוועדה – שהממשלה תודיע על חזרה בה מכל שינוי המדיניות שהיה עד כה.

אדוני היושב-ראש, אני מציע שאת עניין ארבע הלשכות תדרשו לקבל תשובה בראשית השבוע הבא, כי ב-15 במאי ההסדר החדש.

צודק. רשות האוכלוסין, תעבירו את זה בכתב לוועדה בבקשה, איך ההיערכות עם סגירת ארבע הלשכות בהקשר העולים.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25.