פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



16
ועדת הבריאות
02/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 34
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, י"א באייר התשפ"ג (02 במאי 2023), שעה 14:00

פרק י"ד (חסמי ייבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר
טטיאנה מזרסקי
צבי ידידיה סוכות
אושר שקלים

רינת בכר - מנהלת מחלקת תמרוקים, משרד הבריאות

אור אלדר - לשכה משפטית, משרד הבריאות

אנואר חילף - הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

עמית גולדמן - רפרנט כלכלה ותעשייה באג"ת, משרד האוצר

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, תיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

שי סומך - ממונה (ייעוץ וחקיקה), המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

שירה פאיראיזן - עו"ד, רשות התחרות

צביקה גושן - מנהל חטיבה ענפית, איגוד לשכות המסחר

דנה ריבנפלד - ראש תחום תמרוקים, התאחדות התעשיינים

ליאור לוי - יו"ר פורום יצרני התמרוקים, התאחדות התעשיינים

רחל גור - מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

ענת מימון

מיכל דיבנר כרמל

שרון רפאלי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

פרק י"ד (חסמי ייבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

צהריים טובים לכולם. אנחנו ממשיכים בסדר היום של הוועדה. אני מתכבד לחדש את דיוני הוועדה. פרק י"ד (חסמי ייבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. וכמובן, עכשיו במסגרת החוק לתכנית הכלכלית, התשפ"ב-2021 תוקנה פקודת הרוקחים ובמסגרת תיקון זה, הוקמה ועדת חריגים, אשר תפקידיה לתת לשר הבריאות את המלצתה בנוגע לסמכותו לקבוע סוגי תמרוקים שיידרש רישיון לשווקם, ולא יהיה אפשר לשווקם לפי הצהרה בדבר עמידה בכללי הרגולציה האירופית, וכמו כן בנוגע לסמכותו להסיר סוגי תמרוקים מרשימת המוצרים שניתן לייבאם בייבוא מקביל.

בנוסח הצעת החוק שלפנינו מוצע לתקן את פקודת הרוקחים ולהרחיב את תפקידיה של ועדת החריגים, כך שזו תייעץ לשר הבריאות אף לעניין קביעת הוראות בתקנות אשר מחמירות יותר ביחס לדרישות חוקיות הייבוא של האיחוד האירופי.

בנוסח שלפנינו מוצע להרחיב את סמכויותיה של ועדת החריגים, מאחר שכללי ייבוא מחמירים ביחס לדרישות חוקיות הייבוא של האיחוד האירופי גורמים בפועל לחסם סחר שפוגע ביכולת לייבא תמרוקים לישראל, וכתוצאה מכך לעליית יוקר המחיה.

אשר על כן בהמשך למדיניות הממשלה והקואליציה להורדת יוקר המחייה בישראל - מוצע כי ועדת החריגים בהיותה ועדה מקצועית בין־משרדית עם ראייה רחבה לעניין זה, תייעץ לשר קודם שיפעיל סמכותו בעניינים האמורים.

המטרה של הדיון והתוספת כאן היא לא להכביר רגולציה, אלא ההפך הוא הנכון – לא לתת את האפשרות לשר להוסיף בהינף יד חסמים על ההגבלות של האיחוד האירופי, אלא במידה שהוא מחליף צריך לשנות, להחמיר ולסייג מהתקנות של האיחוד האירופי. זה יצטרך לעבור דרך ועדה ולא יהיה בסמכות השר. זה לפי מה שקראתי ולמדתי קצת.

מטרת התקנה של החקיקה הזאת בחוק ההסדרים – יש לנו כאן עמדות של גורמים מקצועיים כמו התאחדות התעשיינים, לובי 99 ועוד גורמים נוספים שמוזמנים. תחילה נשמע את משרד האוצר, בבקשה.

אני מאגף תקציבים. היקף שוק התמרוקים בישראל הוא כ-6 מיליארד שקלים. השוק מתאפיין כריכוזי במיוחד ופערי המחירים ביחס לאירופה עומדים על עשרות אחוזים, ולעיתים אף מגיעים למאות אחוזים. במסגרת חוק ההסדרים שהיה ב-21' בוצעה רפורמה בתחום התמרוקים במטרה לשפר את התחרות בשוק ולהוזיל את יוקר המחיה, והעיקרון המנחה היה שהייבוא יהיה מבוסס על עקרונות הייבוא האירופי כך שניתן יהיה לייבא לישראל באופן פשוט כל מוצר שנמכר באירופה.

במסגרת הצעת החוק שהובאה לוועדה הוצע לעשות תיקון נוסף לפקודה שיוודא שהחריגה מאירופה תהיה רק במקרים חריגים שבהם יש הצדקה מיוחדת. זאת מכיוון שחריגה מהרגולציה האירופית מהווה חסם - - - יוקר המחיה, כמו שציינת. על-פי ההצעה, תקנות, צווים והוראות שיקבע שר הבריאות במקרים המפורטים בפקודה ידרשו את אישור ועדת החריגים הבין-משרדית שתבחן את ההנמקות לכך שיש צורך בסטייה מהרגולציה באירופה. הצורך בתיקון התחדד לאור הדיונים שהיו בנושא תקנות התמרוקים בוועדה, שבהם התברר כי לא תמיד יש הצדקות לכך שישראל תחרוג מהרגולציה המקובלת באירופה. וכן לא נעשו בדיקות ואיסוף נתונים להשפעות החריגות האמורות.

אני אציין גם שהחוק המוצע יבטיח שבעתיד תקנות וצווים שיתקין השר, לרבות תיקונים בנושאים שלגביהם תפוג הוראת השעה עוד שנה יהיו על בסיס הרגולציה המקובלת באירופה. זאת למעט במקרים שבהם ועדת החריגים השתכנעה שיש צורך בכך או ששר הבריאות באישור הממשלה החליט שלא לקבל את המלצתה.

תודה רבה. משרד הבריאות, בבקשה.

שלום, אני אור אלדר מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות. כפי שהציג חברי מדובר בהצעת חוק שמבקשת להסמיך את ועדת החריגים להמליץ לכנסת, לממשלה, לאשר כל תקנה או צו שמחמירים עם דרישות חוקיות הייבוא באיחוד האירופי. כך אנחנו מתכוונים לעשות לאחר שהצעת החוק תאושר.

אוקיי. משרד הכלכלה, בבקשה.

אני ממונה על חוקיות הייבוא במשרד הכלכלה. אנחנו בהחלט רואים שהצעת החוק תתרום להורדת חסמי ייבוא. אנחנו, כמובן, תומכים בה. אם יעלו הערות ספציפיות לתיקונים אנחנו נתייחס יחד עם המשרדים.

תודה רבה. משרד המשפטים – אין התייחסות. מעניין שמשרד החוץ לא באו.

לא מביאים תמרוקים מארגנטינה.

רשות התחרות נמצאים כאן?

אין לי מה להוסיף.

אין לך מה להוסיף. זה נשמע טוב מידי, חבר'ה.

כנראה, הכיוון הוא נכון.

מאיגוד לשכות המסחר עורך הדין צביקה גושן, בבקשה.

שלום, נעים מאוד. אנחנו בלשכת המסחר כמובן תומכים בהקמת ועדת החריגים. אנחנו חושבים שזה מהלך נכון ומבורך.

הוועדה קיימת, לא מקימים את הוועדה הקבועה, אלא רק רוצים שאם השר ירצה כאלה דברים זה יצטרך לעבור בוועדה. זאת המטרה.

אני מתכוון למהלך החקיקתי עצמו. הוא נכון וטוב. ככל שדנים בהגבלות או בחומרים שהוכרז עליהם באירופה כחומרים אסורים או מוגבלים נבקש שפרק הזמן להיערכות ולהתארגנות בארץ יהיה זהה. גם אם לא קלנדרי, יכול להיות שיהיה פער מסוים במועד שבו יוכרז חומר מסוים באירופה ועד שיוכרז בארץ, נאמר פרק זמן של חצי שנה – נבקש שפרק זמן דומה יינתן גם בארץ. לבד מזה אין לנו הערות.

משרד הבריאות, אתם רוצים להתייחס למה שהוא אמר?

כן, הדובר הוא נציג של איגוד לשכות המסחר, של היבואנים שמייבאים מאירופה. זאת אומרת מכיוון שהיצרנים באירופה נמצאים שם ומייצרים שם הם יודעים שחומר מסוים נאסר לשימוש באירופה. אז הם צריכים שאנחנו נגיד להם שהחומר נאסר לשימוש באירופה? לא ברור.

אבל זאת גם העמדה של התאחדות התעשיינים – אותה העמדה של לשכת המסחר.

ש?

שאנחנו מבקשים שכאשר חומר מסוים יהיה חומר לא מוכר יינתן לתעשייה המקומית פרק זמן זהה לפרק הזמן שניתן באירופה לתעשייה האירופית.

זה שנתיים? כמה זה?

כמה שזה. כל חומר והדין שלו.

זה כל פעם משהו אחר. יש חומרים שנציבות האיחוד האירופי מחליטה לגביהם שהיא נותנת מועד יעד לשינוי רגולציה על חומר גלם מסוים שהוא תקופה של חצי שנה, ויש חומרים שהיא נותנת להם תקופה של ארבע שנים, והיא אומרת, בעוד ארבע שנים אנחנו אוסרים על חומר הגלם הזה שיהיה במוצרים של השווקים באירופה.

עקרונית אין לכם התנגדות לאמץ את פרק הזמן באירופה. הקושי מתעורר כשמגלים פה בארץ במועד מאוחר יותר, ואז יוצא שבאירופה החומר כבר אסור, ופה הם אומרים, תנו לנו. אם נתנו שם חצי שנה, תנו לנו חצי שנה בין היא מתחילה מאוחר יותר. זאת גם העמדה לגבי החריגים האלה.

גם היום אנחנו נוהגים לאמץ את ההחלטות של האיחוד האירופי בנושאים של חומרי גלם, ואנחנו תמיד נותנים פרק זמן ומשתדלים להיצמד לאירופה. כל החקיקה הזאת, המטרה שלה היא שמה שטוב לאירופה טוב גם לנו. עכשיו אנחנו אומרים – מה שטוב לאירופה לא טוב לנו, אנחנו צריכים עוד שנה כי לא גילינו בזמן, כי אנחנו רוצים עכשיו אותו זמן כמו שנותנים לאירופה. זה יופי אבל זאת לא חקיקה תואמת אירופה. זה אומר שהיצרנים באירופה שיודעים שהם לא יכולים יותר לשווק מוצר מסוים באירופה יפנו את כל הסחורה שנשארה להם למדינת ישראל כי פה אנחנו ניתן עוד זמן.

דבר שני, זה בפירוש על חשבון בריאות הציבור. אם באירופה אסור אז פה מותר? אמרנו שכל מה שטוב באירופה טוב גם פה, ועכשיו כל מה שלא טוב באירופה טוב גם פה?

ברשותך, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להשלים את הדברים שלי. היבואנים יודעים על השינויים באירופה מהיצרנים שלהם שיושבים באירופה. הם לא צריכים שמשרד הבריאות בישראל יודיע להם מספיק זמן מראש כי הם יודעים מספיק זמן מראש.

לגבי התאחדות התעשיינים – לא מזמן, בברכות ובתשואות מכל הכיוונים, הם חתמו על הסכם עם התאחדות התעשיינים האירופית והם ישבו כמשקיפים בוועדות שם, והם ידעו גם לפני כולנו על חומרים שייאסרו באירופה או יוגבלו באירופה ויוכלו לספר לכולנו. אנחנו נסכים לתת פרק זמן דומה בתנאי שנדע בזמן אמת על השינויים שמתוכננים באירופה. ואם משרד הכלכלה יסכים לעשות לנו הסכם של שיתוף מידע עם אירופה כמו שאנחנו מבקשים ממנו כבר הרבה שנים. גם בוועדה שלך בדיון האחרון ולפני האחרון שהתקיים על התקנות, ביקשנו שמשרד הכלכלה יעשה לנו הסכם כזה. ברגע שמשרד הכלכלה יעשה הסכם כזה אנחנו יכולים להתחייב לתת בדיוק אותו זמן כמו באירופה.

קודם לא אמרתי את שמי. אני ליאור לוי, הבעלים של ביסקול ויושב-ראש פורום תעשייני התמרוקים בהתאחדות התעשיינים. כמו שאמרתי קודם, אנחנו תעשייה ישראלית, לא תעשייה אירופית. אנחנו מאמינים בחוק האירופי, זה בסדר גמור, והסכמנו לאמץ אותו. אנחנו כבר עובדים על הרפורמה הזאת, לפחות בזווית ההתאחדות קרוב ל-12 או 14 שנה, לדעתי. ברכות – זאת רפורמה טובה, זאת לא רפורמה רעה.

מצד שני לא ייתכן להפלות את התעשייה לרעה גם אם אנחנו כרגע חברים זמניים באיגוד היצרנים האירופי. יכול להיות שלא נהיה בעתיד, זה בכלל לא ברור. לכן הציפייה שלנו והבקשה שלנו שהתעשייה הישראלית, היות שהיא כפופה לחוק הישראלי בסופו של דבר ולא לחוק אחר – אנחנו לא חברים באירופה, אין לנו ההגנות וההטבות האירופיות אלא את החוק הישראלי ואת המחוקק הישראלי – אנחנו מצפים שלתעשייה המקומית יינתן פרק זמן זהה כפי שניתן לתעשייה בחו"ל. זאת בקשה לגיטימית, זאת לא בקשה לא לגיטימית. החובה של המדינה, לאו דווקא משרד הבריאות – אולי משרד הכלכלה, אולי משרד האוצר או מישהו אחר – החובה של המדינה זה לדעת את החוקים הרלוונטיים שאותם הם רוצים להשית עלינו גם אם הם חוקים אירופיים. נראה לי שזאת בקשה הגיונית למפעלים קטנים בדרך כלל שהמחזור המקסימלי שלהם הוא בסביבות 10 או 15 מיליון שקל. אז זאת לא בקשה בשמים.

אני גם אשמח להתייחס, בבקשה. הצעת החוק בנוסח הנוכחי שהובא לאישור הוועדה אומרת שכל הוראה ששר הבריאות רוצה להתקין שמחמירה על ההוראות באיחוד האירופי חייבת באישור ועדת חריגים. אנחנו נעשה מאמצים לאמץ את הוראות האיחוד האירופי. כאשר לא נעשה את זה זה יגיע לדיון בוועדת חריגים, ואגב, גם לאישור ולדיון בוועדת הבריאות. אנחנו לא רואים צורך לקבוע באופן גורף הוראה כלשהי בנושא הזה בהצעת החוק כרגע. לדעתנו, זה משהו שצריך להיבחן בין מקרה למקרה. כשנחרוג וכשנחמיר יהיה דיון על זה גם בכנסת וגם בוועדת החריגים.

אבל אם אני מבין נכון את האירוע הנוכחי – ותקני אותי אם אני טועה – למעשה אתם יכולים להודיע בהתראה של חודשים בודדים על חומר מסוים שהוא כרגע לא רלוונטי או לא מותר לשימוש. זה דבר שאנחנו, כמובן, לא יכולים להכיל אותו. אני מסייג – אלא, כמובן, אם מדובר בחומר שהעולם גילה לפתע שהוא, חלילה, קרצינוגני או יש בו בעיה, אז כמובן כולנו ניישר קו ולא נייצר את זה.

אנחנו מדברים פה כרגע על חומרים מסוכנים. אם הם לא היו מסוכנים הם לא היו נכנסים לרשימת החומרים המסוכנים - -

כל החומרים בתמרוקים הם מסוכנים. כדי לייצר תמרוקים צריך יותר רעלים.

בבקשה, אני מבקשת להמשיך את הדברים שלי. בכל הליך חקיקה שאנחנו מנהלים אנחנו מפרסמים טיוטה להערות ציבור. מעולם לא קרה שלא העירו לנו – "לא קראנו", "לא שמענו" – ופשוט בחקיקת בזק אסרנו חומרים. עובדה, רק לפני כחודשיים ניהלנו פה דיון מאוד פורה על רשימת החומרים. אין שום סיבה שזה לא יתנהל גם בפעם הבאה.

אבל זה בתקנות, זה לא עניין של חקיקה. אתם יכולים להודיע על החומר, זה לא קשור.

נכון. תקנות גם של חקיקה וחקיקת משנה שחייבת אישור של ועדת הבריאות. בנסיבות מסוימות היא חייבת גם באישור של ועדת החריגים. אין שום סיבה לעשות פה שינוי ולא בעניינים אחרים, למה חומרים זה שונה וסימון תמרוק זה שונה. אני באמת לא מצליחה להבין את ההבדל. לכן אנחנו נפרסם טיוטות, אתם תעירו, נביא את הדברים שצריך להביא לאישור ועדת חריגים. אם לא צריך להביא אותם אנחנו ממילא מביאים אותם לאישור ועדת הבריאות, ואתם תהיו יותר ממוזמנים לבוא ולהביע את עמדתכם ולהישמע.

הנה, זה מה שאנחנו עושים – מביעים את עמדתנו ונשמעים.

בסדר גמור.

אני מצטרף למה שאמרת קודם. אנחנו תעשיינים של ישראל, חברים באיחוד האירופי. זאת אומרת זה נשמע - -

אנחנו לא חברים.

לא חברים, אבל שמחים מאוד על התקינה האירופית ועל הייבוא משם וכולי.

נכון.

בסוף כאן נטענת טענה בריאותית להיצמד לתקינה האירופית ולייבוא משם.

זה גם מה שאנחנו אומרים.

ואז ברגע שיש cut לחומר מסוים או לסחורה מסוימת שם, איך אנחנו נותנים פה את דעתנו? גם בזה נגיד שאנחנו צריכים עוד זמן או שאנחנו יודעים להצטרף לאותו לוח זמנים של אירופה?

אנחנו מבקשים בדיוק אותו לוח הזמנים של אירופה. כששואלים מה הסיבה לזה – יש סיבה אחת: התעשייה צריכה ודאות. חומר נאסר ואין סיבה שהוא ייאסר מהיום למחר.

אנחנו לא מבקשים טובות. אנחנו רק מבקשים, וגם מצופה, שהרגולטור הישראלי יידע להכריז בד בבד עם האיחוד האירופי על חומרים מהסוג הזה.

חלק מהרפורמה הוא נטל ואחריות עליכם. לא משרד הבריאות יצטרך לעקוב אחר הסחורה כשאתם עומדים מול היצרנים שם, ואתם יודעים על משהו מסוים שנעצר, ואתה תגיד, תעצור כי שם זה נעצר.

אדוני היושב-ראש, אתה מדבר על ייבוא. אתה מדבר על יצרן בחו"ל ועל יבואן מקומי שמייבא. אבל מה קורה עם התעשייה? האם הציפייה שלך, אדוני היושב-ראש, או של מישהו מהנוכחים פה, שהיצרן המקומי שבקושי יש לו כימאית אחת שעושה הרבה אבטחת איכות יצטרך עכשיו לעקוב אחרי אירופה? כמות הרגולציה באירופה, כמות הדירקטיבות באירופה וכמות המידע באירופה הוא כמעט בלתי סופי – יתקנו אותי החברים משמאלי. האם באמת מצופה עכשיו שיצרן שיש לו 20 עובדים או 15 עובדים או 10 עובדים יישב כל היום ויקרא את הרגולציה האירופית כדי לראות האם יש חומר שנמצא או לא נמצא?

לא, אין בעיה. אבל בינתיים ישבת עם אותה כימאית אחת על סמך החומרים שקיבלת מ-list מסוים באירופה.

נכון להיום קיבלתי אותו מ-list שמוגדר על-ידי משרד הבריאות. זה המצב היום.

כי משרד הבריאות נצמד למה שיש באירופה.

אנחנו מדברים על זה שאם בעתיד ייאסר חומר אנחנו נצטרך לעקוב.

אבל בעתיד כשייאסר חומר הוא ייאסר בחקיקה. זה יגיע לדיון. זה לא שפתאום out of the blue תקבל ביטול נוטיפיקציות.

אור, החשש שזה יגיע לדיון חודש לפני שזה נכנס לתוקף.

נכון, אבל אז יהיה דיון, יש ביקורת פרלמנטרית. הוועדה תפעיל שיקול דעת.

אולי אני אנסה לתאר את התהליך כדי שנבין אותו. למעשה, התהליך באירופה הוא תהליך ארוך, הוא לא קצר. יש דיונים מסוימים רבים על מהות החומרים – האם הם קרצינוגנים או לא קרצינוגנים, האם הם מתאימים. ואז מתכנסת ועדה, ואז מתקבלת החלטה שאומרת, לדוגמה, שתוך שנתיים אסור לייצר ותוך ארבע שנים אסור למכור את המוצרים על המדף. זה תהליך ארוך בדרך כלל. הפחד שלנו הוא שהמידע הזה לא יגיע בזמן אמת ליצרנים המקומיים או למשרד הבריאות, למשל, ואז חצי שנה או ארבעה חודשים לפני התוקף יגלה משרד הבריאות בכליו שזה המצב. חלק מהיצרנים המקומיים לא יידעו או כן יידעו, אנחנו בהתאחדות נדע או לנדע – לא בטוח שנדע וגם לא בטוח שנמשיך להיות חברים באותו איגוד שאנחנו חברים בו. ואז היכולת שלנו לייצר לא תהיה מפני שמשרד הבריאות יודיע שבאירופה בעוד חצי שנה זה כבר לא רלוונטי למרות שהייתה להם התראה ארוכה מאוד, ואנחנו ניאלץ ליישר קו לאותו אירוע, וכמובן, לא נוכל לייצר. כי המעבר בין מוצר למוצר כאשר מחליפים רכיב לוקח באמת הרבה זמן.

גם באירופה המעבר בין רכיב לרכיב לוקח זמן. אבל אנחנו לא יכולים להיות שלושה חודשים אחרי שבאירופה כבר נמצאים בתהליך הזה, ואז אנחנו מתעוררים.

אז תנפקו כלים. התפקיד שלכם לנפק לתעשייה המקומית כלים. מה אנחנו אמורים לעשות? לעקוב אחרי כל חוק וחוק? האם עכשיו הפכנו להיות יצרנים אירופיים? המשמעות של מה שאדוני אומר שעכשיו אנחנו הופכים להיות יצרנים אירופיים.

- - - משרד הכלכלה - - - לקבל את התקינה האירופית. אגב, בחלק מהדברים as is, זה לא שהעתקנו והלבשנו אותה כאן ואישרנו, אלא פשוט הפניה לתקינה האירופית. בסדר? במקרה של הפניה מי ממשיך את ההפניה ואת המעקב אחרי ההפניה? בסוף גם חובת הנטל והמעקב הוא עליכם.

אז המשמעות בפועל של מה שיקרה, אם כך יקרה, זה שלא רק שהחוק הזה לא יעזור לתעשייה המקומית, אלא די יקשה עליה מצד אחד, והוא בטח לא יטפל בכל מה שאמר האדון ממשרד האוצר שקשור לנושא של יוקר המחיה.

משרד הכלכלה מסכים איתם?

אני מבין את הקושי. הם בעצם אומרים שייתכן שיהיו מקרים שלא יגיעו לוועדת חריגים. למשל, אסרו חומר באירופה ולקח לנו שמונה חודשים לתקן את התקנות ולאסור אותו בארץ. הזמן הזה מבחינתם איננו. אז הם רואים את עצמם בעמדת נחיתות ביחס ליצרן האירופי. זה מצב אמיתי, לפי הפרשנות. לדעתי, יכול להיות מצב שמשרד הבריאות יכול לבדוק אם יש לו סוג של גמישות להתחשב במקרים האלה; או שיקבע מנגנון זריז מאוד לאמץ את האיסור יום אחרי כן, ואז זאת תהיה בעיה.

אין לנו בעיה באימוץ של ההחלטה הזאת מאירופה, יש לנו בעיה בקבלת המידע. ושוב, בוועדה המכובדת הזאת אני מפצירה - -

אבל אי אפשר להעביר אותה לפתחה של - - -

אני מדברת, סליחה. אני שוב מפצירה במשרד הכלכלה לייצר לנו איזשהו הסכם בסך הכול לקבל מידע מאירופה. זה לא כל כך מסובך. אני מבקשת ממשרד הכלכלה שיעשה לנו הסכם. אנחנו נעשה הכול בשביל לאמץ - -

זה לא רלוונטי.

למה זה לא רלוונטי?

כל עוד זה לא נפתר, ודיברנו על התקינה האירופית – מה עושים?

גם היו ברגע שאנחנו יודעים אנחנו מנסים לאמץ מאירופה כמה שיותר מהר. אבל לא תמיד אנחנו יודעים ברגע האמת. אז יש לנו גם היבואנים שהם בקשר רציף עם היצרנים באירופה ויכולים להעביר לנו מידע. אז לפעמים מעבירים את המידע ולפעמים לא.

זה דבר שקורה גם היום.

נכון.

אנחנו גם עורכים שימועים לכל בעלי הרישיונות. כאשר יש עדכון באירופה ואנחנו מתכוונים לאמץ אותו אנחנו מפרסמים הודעה. כל בעלי הרישיונות והתעשייה נדרשים להגיב ולהגיד לנו האם התקופה הזאת מתאימה או לא. היו גם לא מעט מקרים שנתנו תקופה ארוכה יותר ממה שניתן באירופה.

אבל מחר המצב יהיה שונה. היום המצב הוא מצב של רישיון פרטני. מחר המצב יהיה שונה.

המצב הוא לא שונה.

איך לא?

אני אסביר בדיוק איך לא. כשאני רוצה לאמץ הוראה בין היא מאירופה או לא מאירופה אני מפרסמת טיוטה של תקנות כפי שאני עושה היום עם טיוטה של נוהל של משרד הבריאות, ואני שולחת אותו אליכם ואומרת, הנה, תראו, זה מה שאני שוקלת לעשות, אנא תוך 21 יום תגיבו לי, בבקשה, ותגידו לי מה אתם חושבים על זה. אתם תוכלו להגיב לי ולהגיד לי, לי יש מלאי שמספיק לי עכשיו לשש שנים, וחמש השנים שנתת לא יספיקו לי – תשקלי, בבקשה, לתת לי שש שנים במקום חמש שנים. ואז אולי אני אעשה דיונים ביני לבין עצמי, איתכם, עם ועדת הבריאות - -

אבל זאת הבעיה שלנו. הבעיה שלנו היא ה"אולי" – זה בדיוק הבעיה.

אתה מבקש מאתנו לשים אולי גם על מקרים שיכולים להיות מאוד חמורים ומאוד מסוכנים.

זה בדיוק מה שלא ביקשתי.

זה בדיוק מה שאתה מבקש.

זה בדיוק מה שלא ביקשתי.

זה כן.

לא. אמרתי בדבריי קודם בצורה ברורה שבמידה שיהיה חומר שברור לכולי עלמא שהוא חומר מסוכן או התגלה שהוא חומר מסוכן, ובאירופה נתנו לו שנה או דקה, אנחנו כמובן צריכים ליישר קו. זה goes without saying. אבל אם באירופה הגדירו ארבע שנים ומשרד הבריאות מגדיר - -

זה פחות קשור לסעיף שאנחנו מדברים עליו כרגע.

חומרים מסוכנים בתמרוקים. לכן אם אני רוצה להכניס משהו לחוברת הזאת אני אומרת שהחומר הזה מסוכן.

אבל אם באירופה ניתנה תקופה של שנתיים?

מה שנאמר הוא שזה משהו שדורש בדיקה.

מה מקובל באירופה?

בין שנתיים לארבע.ירדנו מהדרישה של 36 חודשים. זה פשוט, זה לא מסובך. אני לא מבין איך על דבר כזה יכול להיות דיון. ואני עוד יותר לא מבין שטוענים שדורשים את המידע מאירופה אבל היות שהם לא יכולים הם מטילים את העול על התעשייה שתעשה את זה.

יש בעיה לעשות את הדבר הזה. משרד הבריאות. הוועדה תאשר את השינוי. לכן במצב הקיים היום למשרד הבריאות יש שני גורמים מפקחים. אם ועדת הבריאות תראה שההצעה היא לא ראויה היא יכולה - -- את התיקון. יש היום

- - -

אני לא יודעת על מינימום. אם היא תהיה סבורה היא תוכל להתנות בוועדת חריגים. אבל זה משהו שנצטרך לבחון אותו.

עורכת הדין רחל

מדובר בהמשך של הליך מאוד ארוך ומייגע של שחרור.

אין סמכות לתת - - -

אני אסביר ואני אשמח להתייחסות ואני מתנצלת. כאשר העבירו את החומר הבסיסי לעניין פתיחת שוק התמרוקים אז הרפורמה מורכבת משני - -- ושנית השאלה של ייבוא מקביל. אנחנו רוצים לוודא שלא יהיה לחצים וזה נובע - - אי אפשר להוריד מוצרים מהרשימה ללא אישור.

זה כבר - -

זה שלא יהיה מנגנון להרחיב את הקיים. שיהיה לוועדה אפשרות לא רק אלא גם הוספת מוצרים. דווקא פה אנחנו צריכים -- -

בחוק ההסדרים הקודם נקבעה הוראת מעבר מיום התחילה.

נדמה לי שזה לפי שיקול דעתו.

השיקול הוא לגבי משהו אחר.

את מתכוונת לייבוא מקביל.

כן. אני מדברת על הפסקה שמייצרת את הסטנדרט. נכנסה רשימה סגורה.

הוועדה פועלת בעוד תחומים ואני לא מכירה.

דיברתי עם ראשי הרגולציה. הם לא ראו את זה כחלק מהתפקיד שלהם.

- - -

עמדת הממשלה - -

יש מנגנון. קבעו מינימום זמן – שוטף פלוס שנתיים. אפשר לקבוע מנגנון דומה.

אם יהיה לנו הסכם כזה אנחנו בשמחה נאמץ את ה- - - האירופי.

זה בלתי אפשרי. אני גם מסכים עם מה שאמרת. אם היא טובה למזון היא טובה גם לתמרוקים.

- - -

- - -

בסופו של דבר התפקיד שלי הוא לדאוג - --

צריך גמישות לרגולטור. יש חומרים מאוד מסוכנים שאין הצדקה לתת מועד מאוחר יותר כי אז ישראל תהיה פח הזבל של אירופה. יביאו לכאן חומרים מסוכנים שנאסרו באירופה וישראל תהיה מקום שמביאים אליה חומרים מאוד מסוכנים וסעיף התחילה - - -

אני לא מבין את מה שאתה אומר. פח הזבל מתייחס למוצרים שמיוצרים בחו"ל.

יש גם חומרי הגלם. משרד הבריאות אומר שיש מצבים - -

בוא ניתן מנגנון.

- --

לא משהו שעכשיו - - אנחנו בפרק ביניים. האם אפשר שאחר כך ייקבע מנגנון ואולי בזמן הזה יצליח לשכנע את האיחוד האירופי? האם בהמשך נוכל לעשות?

יש פה חשש להחמרה והוא מתחיל גם מהמועד שהחריגה או העיכוב לאמץ את האיסור של מוצר באירופה.

הוא חייב אישור של ועדת הכנסת.

יש פה ועדה. בוועדה יושבים גורמים.

ייתכן מצב לפי החוק עכשיו שתוך חודש בלי ועדת חריגים =- -

- - -

לפני התיקון שנעשה בחוק השר יכול להפתיע.

הוא לא יכול להפתיע. מותנית באישור ועדת הבריאות.

תצטרך לסמוך עליי.

אני סומך על הנייר הכתוב. אני לא זז ממנה כזרת. התעשייה האירופית זוכה ליתרונות מסוימים. זה מאוד פשוט, זה לא מסובך וזאת זכותנו. כל זכות שתרצה. רוצים אירופה – שיהיה אירופה.

לאף אחד אין פה אינטרס להזיק לציבור.

גם לנו לא.

תיהפך להיות פח זבל.

תשקיעו ותלמדו.

אנחנו מבקשים - - -

זה דבר שמאומץ. גם הוועדה ועדת הבריאות וגם האוצר ומשרד המשפטים.

האם אדוני מבין שהתעשייה המקומית נכנסת לאפליה לרעה?

זה לא משהו שנחקק פה. זה חוק משנה שעברה.

למה לא לעשות - - -

אנחנו ביקשנו את אותו זמן כמו באירופה.

אז יהיה זמן לדון בשאלת ההתארגנות.

באירופה כל חומר ודינו – פעם שנתיים, פעם שלוש ופעם מהרגע להרגע. אבל אנחנו לא יכולים לייצר חומרים חדשים. לכן ביקשנו - - - אני הגעתי כשהבנתי שיש סיכום בנושא הזה.

- - -

מדברים על שינוי. מדובר על מנגנון נוסף שצריך לקבע. אני לא רואה אופציה שפוגעת בתעשייה. אם צריך נגיש חקיקה פרטית. אני בהחלט

בפרק זה גישה מחמירה. אנחנו מוחקים את המילים. אנחנו אומרים שכל הוראה מחמירה תצטרך להגיע לוועדת חריגים. מדובר בהוראות פרוצדורליות. השמטה של מדינת מקור. לכן הם לא צריכים להגיע.

סעיף 55(ד) - -

הקראה.

כל התיקונים מותאמים לתוספת החדשה שהוספנו.

- - -

להחמיר - -

מי בעד? מי נגד?

סעיף 2. יראו כאילו אין בכוונתה ולא יחול כל שינוי.

מי בעד? מי נגד?

הם מבקשים שהשר לא יוכל לקבוע סד זמנים.

מי בעד? מי נגד?

סעיף 9.

- - -

הסתייגות אחרונה.

למרות שזה לא תמרוק.

מי בעד? מי נגד?

כל ההסתייגויות נפלו.

מצביעים על הסעיף כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? אני קובע שהסעיף עבר במתכונתו.

היו לי הסתייגויות, הן לא עברו אבל אני אתמוך בחוק.


הישיבה ננעלה בשעה 15:05.