פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



56
ועדת הכלכלה
02/05/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 85
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"א באייר התשפ"ג (02 במאי 2023), שעה 13:30

פרק כ"א (חקלאות), רק סעיף 86 (חוק הגנת הצומח) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
שלום דנינו
סימון מושיאשוילי
אלון שוסטר

שלי טלי מירון
עודד פורר
מטי צרפתי הרכבי

סגן שר החקלאות משה אבוטבול
כפיר בטט - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אוהד מרדכי - רפרנט תמ"ס באג"ת, משרד האוצר

דניאלה מילר בקלור - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אורי כץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, תיירות, אגף תקציבים, משרד האוצר

שלומית ציוני - מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מירית עמרני - מנהלת תחום בכיר סטנדרטים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דפנה טיש פיגנבוים - עו"ד, ממונה בכירה (רגולציה ויחסי חוץ), משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אבינועם ביר - עו"ד, משרד המשפטים

טאהר חסנין - מתמחה, משרד המשפטים

צחי ברקוביץ - ראש תחום מזון וקמעונאות, רשות התחרות

ירון סולומון - מנהל, תנועת האיחוד החקלאי, תנועות ההתיישבות

חיים חבלין - מנהל מחלקת חקלאות, התנועה הקיבוצית, תנועות ההתיישבות

אורן ברנע - מזכיר, ארגון מגדלי הירקות, ארגוני מגדלים

אילנה דרור - התאחדות חקלאי ישראל

יובל אבידור - אגרונום, רשתות שיווק

דובי אמיתי - יו"ר, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

ציון אבונה - דוברת, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

לירון בנדק - יועמ"ש, נשיאות המגזר העסקי

יואב פרוסק



רחלי לאביאן



דוד ברון

ורד קירו-זילברמן
גל חריט – מתמחה

ד"ר עידית חנוכה

אושרה עצידה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



פרק כ"א (חקלאות), רק סעיף 86 (חוק הגנת הצומח) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: פרק כ"א (חקלאות), רק סעיף 86 (חוק הגנת הצומח), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023.

לתשומת ליבכם הישיבה תימשך עד השעה 16:00, וייתכן שהיא תתחדש לאחר סיום ישיבת מליאת הכנסת. אם נחשוב שהיא צריכה להתחדש, נודיע לכם מראש. לא נשאיר אתכם פה עד אין סוף.

חברי הכנסת, אני רוצה שתדעו שזהו הנוסח. היו המון ויכוחים, וגם היה דיון בוועדה על כך לפני שהיה חוק ההסדרים. בעיקרון, זהו נוסח מוסכם בין משרד האוצר ומשרד החקלאות, נכון?

נכון מאוד.

וגם הערות שלנו, שגם יוסכמו.

ברור, אנחנו תמיד נותנים לכם הערות. היו מהנדסות תכנון מומחיות להיתרים בעיריית ראשון לציון. האדריכלים היו מגישים תוכנית לא כול כך טובה ומקבלים תיקונים, ואז הם היו מתקנים. הם היו עובדים פחות קשה. זה מה שקורה. כולם מגישים, אחר כך אתם באים ועושים להם כמה תיקונים. זה בדיוק כך. לא מתעסקים יותר מדי, ואחר כך אתם משלימים להם כי אתם מומחים בחקיקה.

מי מציג? משרד החקלאות או משרד האוצר?

גל ברנס, אגף תקציבים. אני אציג בקצרה ומשרד החקלאות ירחיבו את עיקרי ההסדר. ההסדר שאנחנו מביאים היום הוא אחד ממספר הסדרים שעוסקים בהורדת יוקר המחיה. מדובר פה על שוק של 21 מיליארד שקלים. 3% מההוצאה של משק בית בישראל היא על פירות וירקות. בתחום הפירות, המחירים פה בעשרים השנים האחרונות עלו בכ-100%. מטרת ההסדר הזה היא לשפר את הרגולציה בתחום הייבוא על מנת שנוכל לייבא יותר פירות וירקות לישראל. היום, בשל חסמים רגולטורים, מספר משמעותי של ייבוא של פירות וירקות נמנע. ברמה הכי ראשונית, עוד לפני המחירים, אין לנו בכלל מוצרים על המדף. למשל, אני אוהב מאוד אפרסקים, ואם אלך לסופר היום לא אמצא אותם שם.

יש היום אפרסקים.

היום רואים אולי את תחילת העונה.

גל, אתה צודק. הם גרועים בשלב הזה.

המטרה היא שיהיה פה ירקות ופירות כל השנה, גם בעונה וגם שלא בעונה. יש לנו בישראל מושג כזה של "עונה", אבל בעולם בדרך כלל הם ישנם כל השנה.

האם יהיו אפרסקים יהיו כל השנה?

אני מקווה.

דובי, אתה רואה?

אני רואה ושומע. יש לי מה להגיד, אבל אתן לו לסיים.

למה? הסכמת לחוק הזה, לא?

ראשית, אני מסכים לחוק כפי שמביאים אותו. אבל, אתה יודע. האוצר יודעים תמיד לקחת, לא לתת. הם רק שכחו דבר אחד, שאדוני היושב-ראש זוכר היטב, שאת התמיכה הישירה לא קיבלנו כבר שנתיים והמכסים יורדים. אני מבקש שאדוני תמיד יזכור זאת.

אבל הם יורדים בשלבים. אתה תקבל את התמיכה. ברור, לא יהיה ויכוח על זה. זה יהיה בסוף. אנחנו נביא הצעת חוק שמבטלת את החוק.

מאה אחוז, מצוין.

גל, בוא נהנה קצת מזה שמסכימים.

הם לא הסכימו סתם. זה אחרי כיפופי ידיים.

נעשה פה שיח מאוד משמעותי עם משרד החקלאות עד שעות הבוקר הקטנות בליל הממשלה. באמת הבאנו חוק מוסכם. נמצאים פה גם גורמי המקצוע והם יוכלו להציג אותו יחד איתנו. אנחנו חושבים שיש פה איזונים נכונים בין הרצון להוריד את יוקר המחיה ולשמור על החקלאות ולהימנע מכניסת מזיקים שיפגעו בפירות ובירקות ובצומח בכלל.

אתם הלכתם למקומות שבהם אין בעיה מבחינת מזיקים וכל הדברים האלה.

אני אציג את העיקרים. החוק הזה מתווה את שיקול הדעת במתן אישורים לייבוא פירות וירקות. הוא קובע תהליך חדש שבעיקרו משרד החקלאות באופן יזום יבחן פירות וירקות בעולם ומה התנאים שנדרשים לשם הייבוא שלהם. התהליך היום הוא שאם אני רוצה לייבא, למשל, ענבים מדרום אפריקה, אני צריך לפנות למשרד החקלאות ולעשות איזשהו הסדר שלוקח המון זמן. ועד שההסדר הזה מסתיים, אני כבר שכחתי שביקשתי לייבוא. המטרה בהסדר הזה היא שהפעולה תקרה הפוך: יבואו גורמי המקצוע ממשרד החקלאות ויגידו לכל פרי וירק במדינות השונות מה התנאים שצריכים להתקיים כדי שנוכל לייבא בצורה בטוחה, ויבואן שחושב שהוא יודע לעמוד בתנאים האלה שהם, למשל, להביא תעודת בריאות מאותה מדינה שמוכיחה שהתנאים האלה מתקיימים, אחרי שתיעשה בדיקה משמעותית ושיח עם הגנת הצומח באותה מדינה כדי לוודא שהתנאים האלה מתקיימים, אז אותו יבואן יוכל לפנות בבקשה מהירה לקבלת רישיון ספציפי לאותו עניין. הוא יוכל לייבא את אותם ענבים מדרום אפריקה ולהתחיל לייבא באופן תדיר, בכפוף לזה שהוא כמובן ימשיך לעמוד בכללים בכל משלוח ומשלוח. עיקרי ההסדר הם שייעשה מיפוי במשרד החקלאות. החלטת הממשלה כבר הגדירה במה אנחנו נתעסק בהתחלה. זאת אומרת, נתעסק בפירות וירקות היותר משמעותיים מבחינת ההשפעה המשקית שלהם, ובמדינות המרכזיות שמהן ניתן לייבא. גם דובר על כך שנחריג פירות וירקות שהם מסוכנים במיוחד. זאת אומרת, יש מספר פירות וירקות שמשרד החקלאות הציג שיש לגביהם סיכון יותר משמעותי לפגיעה בצומח, ואת הפירות והירקות האלה נשאיר בהסדר הישן ולא נעביר אותם להסדר החדש. זה איזון עיקרי שנועד להגן על הצומח בישראל. אני חושב שהצגתי את עיקרי הדברים.

משה, במשרד החקלאות לא יכול להיות תנאי שהייבוא מהארצות האלה יהיה בין נהר התיכון לירדן.

הנקודה אצלנו היא מאוד-מאוד ברורה. אדוני היושב-ראש, המדיניות שלנו באופן קטגורי היא כן להביא דברים מחו"ל, אבל את החן יש לאבחן. לא כל דבר, לא בכל מחיר, לא כל מיסוי. יש דברים מסוימים שיכולים להרוס ענפים שלמים. אנחנו רואים מה שקרה בענף השום, ואנחנו מאוד-מאוד חרדים ולא רוצים להגיע לזה.

אין שום.

נכון, אין שום. ואל תגידו לי שזה שום דבר כי היה פה דבר. אדוני היקר, אני באמת מאוד מעריך אותך. ולא רק בזה כי אני יודע עד כמה אתה חדור מטרה. אנחנו בהחלט כן רוצים לפתח עוד ועוד דברים. אם אני מקבל פנייה מחברת דלתא בסרביה שרוצה גם לעשות עסקים עם מדינת ישראל ושאני אזרז לה את הנושא הזה, אז בשבילי זו בשורה טובה. נמצאת פה הגברת ציוני והיא יודעת שהעברתי לה את המכתב. בוחנים כל דבר ודבר, אבל צריך לדעת שיש מחיר לכל דבר. אנחנו לא מוכנים להפקיר על גבי אותו עיקרון של הבאה מבחוץ את גבם של אותם חקלאים שפופים עבדו קשה מאוד-מאוד לפרנסתם בגידולים.

משרד החקלאות, בבקשה.

שלום לכולם. שלומית ציוני, מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת. למעשה, גל הציג את הדברים בצורה די תמציתית וברורה. למעשה, הצעת תיקון חוק הגנת הצומח מתמקדת בפירות וירקות. חשוב לי להדגיש שהרגולציה על שאר הצומח נשארת אותו הדבר. הכוונה היא רק לייבוא מסחרי. כמובן שכבודת יד וייבוא לצרכים אישים נשארו באותה הסדרה של התקנות הכלליות.

המהות של התיקון באמת מתייחסת לשינוי שעשינו בתהליכי העבודה שבו הגדרנו את תהליך חדש בתוך כל התהליך הכולל שנקרא הערכת סיכונים מנגעים בייבוא תוצרת לישראל. בנינו תהליך שנקרא מיפוי עולמי. זה תהליך פרו אקטיבי. בניגוד לתהליך הקלאסי שבו אנחנו עונים בצורה לא אקטיבית בדרך כלל לבקשת יבואנים שהם ספציפית מוצר ומקור ייבוא, בתהליך הזה אנחנו עושים בחינה פרו אקטיבית שלנו על בסיס מאגרי מידע עולמיים. למעשה, בונים תיק מוצר עם מכלול נגעים שרלוונטי מכל מקורות הייבוא בעולם, ואחר כך על פי בחינת היתכנות שאנחנו מבצעים אצלנו, על פי כל מיני פרמטרים, אנחנו פונים בצורה אקטיבית למדינות שונות בעולם להתחיל דו שיח כדי לקדם את התהליכים. למעשה, בשיטה הזו התחלנו לפני כשנה כפיילוט. בחנו את עצמנו באמת בשיטה החדשה וראינו שלשיטה הזו יש באמת יתרונות ושאנחנו משיגים תוצאות בצורה יותר משמעותית, מהירה, בניגוד למה שהיה קודם כשלפעמים תהליכים לקחו מספר שנים.

האם זה כבר עובד?

כן, זה עובד. זה עובד כפיילוט שעשינו למספר מוצרים. שוב, כי מדובר פה על תהליכי עבודה. כדי לעבוד בצורה הזו, לא היינו צריכים לעשות איזשהו שינוי רגולטורי. אלו תהליכי עבודה פנימיים שלנו. התחלנו יחד עם ההנהלה הקודמת. וכן, יש לנו מספר תוצאות. בגדול, זו המהות של התיקון הזה.

יפה.

בגדול, אני מבין שיש מוצרים שיהיו כל השנה בזכות זה, נכון?

אם יהיה כדאי.

תמיד "אם יהיה כדאי".

כן. השיקול שלנו הוא כמובן מקצועי בהתאם לצרכים שמתגבשים. אבל אם אנחנו נפתח ייבוא של אפרסקים מצ'ילה, יהיו אפרסקים כל השנה.

קודם כול, זה טוב לאזרח שתהיה לו אספקה של פירות וירקות כל השנה. יחד עם זאת, מה לגבי המחירים? משרד האוצר, האם, לדעתכם, זה ישפיע גם על המחירים?

כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים באוצר. התשובה היא כן. להערכתנו, בסופו של דבר, זה שנאפשר במדינות ששלומית והרשות תאפשר את היבוא שלהם יהיה אז יותר מבחר ויותר היצע, וזה יכול להשפיע גם על המחיר כמו בהרבה מאוד מוצרים, כמו: בשמן זית, בשר, עוף, דגים, דבש. בהרבה מאוד מוצרים.

בוא נקווה שזה יעבוד. לא לצפות שכל דבר ייכשל.

חברי הכנסת, בבקשה.

סגן השר אבוטבול, בהגדה אומרים: מתחיל בגנות ומסיים בשבח. אני רוצה להתחיל בשבח.

גם לו היה חלק כשהוא היה שר, לא?

כן. כמו שציינה מנהלת השירותים להגנת הצומח, אנחנו הכנו אז תקנות לוועדת הכלכלה. הגשנו אותן בספטמבר. הן היו אמורות גם לפרט איזה פירות וירקות נפתחים ובאיזה בדרך. מה שנקרא, עם אותו ביטול דרישת רישיון. אבל במקביל התחלנו בתהליך אדמיניסטרטיבי של פישוט ההליכים האדמיניסטרטיביים בתוך המשרד. אני חייב להגיד שנעשתה פה עבודה מאוד-מאוד חשובה על ידי האגף. אגב, חלק מהפירות גם נפתחו כתוצאה מזה. אם אינני טועה, קוסטריקה לאננס, אוכמניות ממספר מקומות. נשאלה קודם שאלה על המחיר. ראינו השפעה על המחירים באוכמניות. ראינו במקומות שנפתחו והיתה אפשרות לייצר תחרות.

לגבי התחרות – חשוב לזכור, ואדוני היושב-ראש ציינת את זה, גם בגלל שינויי העונות, אתה יכול למצוא עצמך במצב הרבה יותר יציב לגבי פירות וירקות לאורך כל השנה. כי יכול להיות שבמקומות מסוימים מגדלים משהו שפה לא, ואז דווקא המצב הזה מונע את הפיקים של תחילת העונה. הרי בתחילת העונה מרימים לך את המחיר לשמיים, ואחר כך הוא לאט-לאט הוא יורד והוא נהיה יציב. יש כאלה שפחות אוהבים את זה, ובעיקר אלו שמרוויחים מזה. אבל גם למי שמתפרנס מזה עדיפה יציבות ושוק יציב. אתה יודע כמה אתה מרוויח על כל דבר ובכמה אתה מוכר אותו, וזה המחיר שלו לאורך כל השנה. גם עבור האזרחים לא יהיה מצב שמחיר ענבים יהיה 40 - 50 שקל לקילו, ככל שהדבר הזה ייפתח

מה כן חסר פה בחקיקה שאני חושב שאפשר להוסיף פה בוועדה? אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריך להכניס פה לוחות זמנים. חייבים לקבוע מהם לוחות זמנים.

אין בעיה, יהיו הערות כשנגיע לסעיפים.

שיהיה SLA של השירותים להגנת הצומח, תוך כמה זמן הם מפרסמים כי חסרה פה שקיפות. שלומית, אני לא יודע איך מפרסמים את ספר הטיפולים, מתי הוא מעודכן, איך הוא מעודכן. כלומר, עד כמה הדבר הזה יהיה זמין למי שרוצה לייבא. בנוסף, לא ראיתי כאן בחקיקה, ותקנו אותי אם אני טועה, ניהול סיכונים. יש מצב שבו נדרשים לבדוק היום כל מכולה בנמל, ובחלק מהמקרים אמרנו גם בזה: בואו נייצר מצב של יבואן נאות. נניח ויש לי יבואן שהוא קבוע מייבא ואני יודע שהוא עומד בתנאים. בדקו ממש כל מכולה בחלק מהדברים.

האם זו באמת התקנה? אתם בודקים כל מכולה?

דפנה טיש פיגנבוים, הלשכה המשפטית במשרד החקלאות. המודל של בדיקה בשטח בנמלי הייבוא לא מוסדר בתקנות מעבר לסמכות. המודל הוא מקצועי, הוא מבוסס על מודלים בין-לאומיים ועל אמנות בין-לאומיות, והוא נעשה בהתאם לסיכונים מצורת הייבוא, ממשך הייבוא, ממדינת המקור. יש לפעמים מין מפתח כזה שמתוך ייבוא שלם ממקור מסוים של עשר מכולות, בודקים בצורה מדגמית שלוש מתוכן. כלומר, המודל המקצועי של ניהול הסיכונים בשטח, אחרי שסיימו כבר את המיפוי ואת ההחלטה מאיפה אפשר לייבא ואיזה מוצרים, נעשה בשטח. יש הנחיות מקצועיות בתוך היחידה איך עושים אותו. הוא דינמי. כלומר, אם יש עכשיו סיכון שהתפרץ במקור מסוים, אז הבדיקה נעשית באותה נקודת זמן.

האם אתם מחויבים לתת את האישור שלכם בפרק זמן מסוים כי אז אין Get-Pass להוציא את המכולה?

לשאלתך קודם, אנחנו לא בודקים כל מכולה. אנחנו בודקים כל משלוח, ולפעמים גם לא כל משלוח. בהתאם לרמות הסיכון וניהול הסיכונים.

שלומית, האם הגדרתם יבואן נאות?

לא, אין אצלנו אפשרות להגדיר יבואן נאות. זה היה איזה רעיון. גם בגרסה הקודמת לא היה יבואן נאות.

למה? אדוני היושב-ראש, בחוק המזון יש יבואן נאות. למשל, אם אני יכול לעשות את זה במזון תינוק, אז למה אני לא יכול לעשות את זה עם פירות וירקות? הרי אם יש לי יבואן שמביא סחורה, ובדקתי אותו בהתחלה והוא עומד בתנאים ואנחנו יודעים ומכירים אותו, אז למה לא להקל? הרי כל העיכוב הזה של פתיחת כל מכולה - - -

עודד, זה חוק שלקח זמן עד שגיבשו אותו, ועכשיו זה בהסכמה. אם אנחנו נתחיל להוסיף המון דברים, אז זה לא - - -

זה לא המון, זה שני דברים.

אבל אם ייקח 26 יום לטפל במכולה - - -

בניגוד לחוקים שבהם הכנסתי הרבה תיקונים, פה אני מעדיף לתת צ'אנס לעניין.

חבר הכנסת ביטן, אם בחוק הזה לא יהיו לוחות זמנים לבדיקה ומתן מענה, זה לא יעבוד.

אני מוכן לקבל לוחות זמנים. אבל במהות לא לשנות. לוחות זמנים - יכול להיות שכן.

אני לא משנה במהות. אתה גם יכול להכניס הגדרה מיהו יבואן נאות, למה? כי אחרת אנחנו יכולים להפוך את החוק הזה לאות מתה. אם יבוא מישהו שיחליט שהוא רוצה לחסום את הייבוא, הוא יגיד: אין בעיה, תפתחו כל מכולה. באותו רגע הרגתי לו את היכולת.

אנחנו לא נשנה פה את המהות כי במהות זה טוב לאזרח וזה גם בהסכמה. אבל אם יש דברים כמו מועדים וזה, אין לי בעיה.

מועדים, כולל מועד לפרסום ספר הטיפולים.

כשנקרא את החוק, נכניס את הדברים. כולל מועד ספר הטיפולים? יכול להיות שאני אהיה הבודק העיקרי של משרד החקלאות ואני אבוא לכל מכולה ואטעם קצת ואחר כך - - -

ספר הטיפולים מפורסם כבר, ספר הטיפולים כבר קיים. הוא היה קיים כבר קודם והוא מפורסם כבר באתר האינטרנט שלנו. לגבי יבואן נאות – לא הכנסנו את זה גם בגרסה הקודמת, שעבדנו עליה ביחד, כיוון שאנחנו מדברים על תוצרת טרייה ולא על מוצרים מעובדים שהם תוצר של מפעל, וליבואן יש השפעה הרבה פעמים קטנה מאוד על הרמה הפיטוסניטרית של המוצר. המחויבות הבין-לאומית וגם המחויבות בתהליך היא של מדינת המקור, של הגנת הצומח במדינת המקור, ולכן הרבה פעמים היבואן יכול לעשות את המקסימום ועדיין יימצאו נגעים במשלוח. ולכן, אנחנו עובדים מול הגנות הצומח במדינות. כך מקובל, אלה הסטנדרטים הבין-לאומים.

תגדירי מדינה נאותה. תמיד יהיו סיכונים. זה כל הסיפור של ניהול סיכונים.

אבל זה לא קיים בסטנדרטים הבין-לאומים בכל העולם.

דובי, למה אתה דואג? אני אתן לך.

האמת, כי אני שומע פה דברים מכבוד חבר הכנסת פורר.

עוד מעט. תתאפק קצת.

אני מנסה להתאפק. קשה לי.

כמה ימים?

המשלחים משתחררים בדרך כלל אחרי יום, מקסימום יומיים, אלא אם כן יש איזושהי בעיה כמובן.

זה מצוין.

מעניין אותי כל הזמן איך הטפיל הזה בדקלים נכנס למדינה. הוא הרס לנו את כל הדקלים.

אתה מדבר בטח על חדקונית הדקל האדומה. היא חדרה לארץ בתעופה טבעית מכיוון מזרח, וזאת אני אומרת בפוליטיקלי קורקט. היא הגיעה מהגבול המזרחי שלנו. היא עפה, היא חדרה לבד.

היא הצליחה לעוף כל הדרך?

כן, כן. יש לה כושר תעופה לא מבוטל.

לא ידעתי באמת שהיא יכולה לעוף. האם החקלאים קיבלו פיצוי על העניין הזה?

אנחנו קיבלנו פיצוי? לא. שכחו, שוכחים. אנחנו נמצאים עכשיו עם וירוס ענק בעגבניות וירדנו בתקופה ובכמות החממות בעגבניות. אני מזכיר לאדוני היושב-ראש שאנחנו נמצאים במשבר אקלים, ואנחנו יודעים שיש פה שינויים משמעותיים בכל העולם. כל מדינה מארגנת את ביטחון המזון שלה ודואגת שיהיה ייצור עצמי. היינו בקורונה וראינו מה המשמעויות. אני רוצה לומר לך, יש לך אחריות.

אתם ממשיכים לייצר. מה אתה רוצה?

ניקח את הדוגמה של השום. היו לנו 10,000 דונם או טיפה מעל.

השום זה דוגמה רעה.

כל דבר שמחר בבוקר נפתח בצורה לא אחראית. אדוני היושב-ראש, ישבנו עם הגנת הצומח במשרד החקלאות בחודשים האחרונים על החוק הזה, גם נציגי החקלאים, המשרד, האוצר, ואמרנו לטובת לכאורה יוקר המחיה, שלא נמצא בגזרה שלנו, של החקלאים. יוקר המחיה נמצא במקום אחר. ראה השום. השום לצרכן הסופי לא ירד, וכך גם הדברים האחרים לא ירדו כי לא מטפלים איפה שצריך לטפל. מה לעשות? זו עובדה, ולא יעזור לאף אחד כלום. כדאי לבדוק את זה. אפשר להיכנס לכל האתרים ולראות מה המשמעות.

האם החוק הזה הוא בהסכם הפיצוי?

ההסכם כמו שהוא הוגש אליך לוועדה, בינינו לבין האוצר לבין משרד החקלאות, הוסכם.

לא, אני מדבר על הפיצוי שאתם צריכים לקבל.

לא, הוא לא בחוק. זה באוויר.

עזוב את החוק. הכוונה היא לייבוא הזה, שעליו מדובר בחוק הזה. האם הוא בתוך הסכם הפיצוי?

כן.

חלק מהפיצוי. אז מה אתה רוצה? ברגע שנחתם, נגמר.

לא, לא. מה אני מצפה? הסכמנו על החוק, אבל הסכמנו על עוד כמה דברים והם לא קורים. להשאיר את החקלאים ללא תמיכה ישירה, כשאף אחד כרגע לא מדבר על זה ולא רוצה לדבר על זה, ומושכים את זה עד סוף העברת התקציב, ואחרי זה נגרור רגליים. לכן, אני חושב ומאמין - - -

לא, לא תהיה גרירת רגליים. יש הסכמה. שר האוצר אמר לי שהפיצוי הזה יהיה. גם האוצר אמר לי. עכשיו צריכים להסתדר עם העניין. אם לא יסתדרו ויעשו פה עבודה בעיניים, אז אנחנו נביא את ההסכם הזה כהצעת חוק. לא יהיה מצב שלא יהיה פיצוי לחקלאים.

אני מאוד שמח.

משה, אבל הבנו שהסתדרתם, לא?

היתה התקדמות טובה בנושא הזה. אבל אני תמיד אומר: עד שלא סוגרים, לא סוגרים. זה צריך להיות ברור בכל מקום.

שר האוצר רוצה לדחות את זה לאחרי התקציב. אבל שיהיה ברור שהסכום של הפיצוי מופיע כבר בתקציב, נכון?

בוודאי שהוא מופיע. אבל יש עוד כמה דברים שהאוצר יצטרכו ל - - -. אני לא מתכונן לעגל פינות.

אני לא רואה מצב. הוא רצה לדחות את זה לאחרי התקציב, הוא אמר לי את זה במפורש. אמרתי שקודם יעשו דיונים ויסגרו את העניין, ואפשר לחתום אחרי התקציב. אבל אם יעבדו עליכם בעיניים, ואתה אומר שגם עבדו עלינו, נכון? כי היו פה ישיבות, אנחנו יודעים מה לעשות. הממשלה לא עובדת לבד בחלל ריק. מבטיחים בוועדת הכספים, אז זה כן יהיה. אני לא נכנס להסכם ומי מקבל מה.

דוד, לא סוגרים עסקאות בחדר מדרגות, ודי למבין.

לא, למה? לפעמים נכנסים לחדר בממשלה. אתה רואה? יש פה חדר קטן. כשהייתי יושב-ראש קואליציה, הייתי נכנס עם החבר'ה וסוגר את הבעיות ונכנס לפה.

אדוני היושב-ראש, אני מציע שנשמע את סגן ראש אגף התקציבים שמדבר על התמיכה הישירה. אולי תהיה פה איזו הצהרה לפרוטוקול כך שנוכל לנסוע הביתה בשקט.

לא נפתח את זה, לא כדאי.

אבל הוא שמע מה שאמרתי. הממשלה והכנסת לא עובדות על אנשים. אצלי מה שמבטיחים צריכים לקיים. על סמך זה אנחנו מעבירים להם את החוקים של החקלאות עכשיו, וזה מה שיהיה.

לסיכום, ישבנו על כל אות ועל כל פסיק ועל נקודה. זה מוסכם גם ברמת - - -

בסדר. אבל לא נפתח את זה. מעניין למה הגיע אלינו סגן ראש אגף תקציבים.

אדוני היושב-ראש, למה שהוא לא יגיד איזה מילה? לא ביקשנו שיפתחו, אבל שיגיד איזה מילה.

רציתי להגיע גם לדיון הקודם, אבל נולד לי בן.

מזל טוב.

מזל טוב לבן שלו רותם. שיחיה עד מאה ועשרים. נחת, ברכה והצלחה. זה גם מרמז שכפיר נרתם לכל מיני מטרות טובות. רותם ונרתם.

חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. סליחה מראש, אני צריכה לצאת בשעה שתיים וחצי. אני לא הייתי פה בדיונים הקודמים, ואני כמובן לא ארחיב. קראתי ואני רוצה להציע משהו קטן. תחליטו מה שתחליטו. מהדברים שקראתי, ראיתי שאין איזשהו סעיף בחוק שקובע שאולי בהתייעצות של שר החקלאות עם שר האוצר יינתנו יעדים לייבוא הפירות והירקות לאותם גורמים שנרצה לתת להם רישיון ייבוא מחול, בהם הם יצטרכו לעמוד. אנחנו נמדוד אותם ולפי זה גם נקבע מי יקבל את הרישיונות האלה.

מה זאת אומרת "יעדים"?

אולי יעדים כמותיים. צריך לחשוב איזה יעדים בדיוק, אבל כן להסדיר את זה כך שיהיה גם תמריץ.

את מבינה שזה מגבלה על הייבוא. אם את אומרת יעדים כמותיים, את מגבילה את הייבוא.

צריך לבחון אם זה כן כדאי לנו או לא, ומה המשמעויות של זה. אולי הגורמים המקצועיים יתייחסו לזה ויגידו.

מברכים על המוגמר.

סוף-סוף יש משהו מוסכם.

מטי, בבקשה.

אני קצת מודאגת מזה שאנחנו נהפוך את החקלאות רק לנושא כלכלי מעבר לערכה הלאומי והציוני, ושיהיו לזה השלכות בסוף על חיסול ענפי חקלאות כתוצאה מפתיחת הייבוא.

אני אסביר. הרי את היית ראש מועצה אזורית. קודם כול, השטח החקלאי המעובד של מדינת ישראל מוגבל. שנית, האוכלוסייה שלנו גדלה. אין לנו ברירה. חוץ משמירה על התוצרת החקלאית המקומית, אנחנו חייבים להגדיל את ההיצע על ידי ייבוא, וזאת בלי קשר כרגע למלחמה על המחירים, כשזה גם שיקול. כדי לא לפגוע בחקלאות בשלב הזה בגלל הייבוא, אנחנו מדברים על פיצוי לחקלאים שנפגעים. יש כבר תקציב של 760 מיליון, אם אינני טועה, שכבר מונח. היו מחלוקות. בממשלה הקודמת נתנו את התקציב, אבל למעשה לא חילקו אותו לאף אחד כי אמרו שיש כול כך הרבה תנאים שעד שמגיעים אליו, בסוף החקלאי ייתן הלוואה למדינה, כי כסף הוא לא היה רואה. עכשיו אנחנו מדברים ומנסים לסכם את העניין הזה על מנת שהם יקבלו את התקציב הזה, בכפוף להפחתת המכסים. אנחנו עובדים עכשיו יד ביד מבלי לפגוע.

אני מבינה את הרציונל. אנחנו צריכים להתבסס בסוף על נתונים, ואני שואלת מה מיצוי פוטנציאל של השטחים החקלאים הקיימים עכשיו.

יש את המספר. היום מעובדים קרוב למיליון וחצי דונם. אמיתי, נכון?

פוטנציאלי - 4.2 מנוצל.

מיליון וחצי מעובד בפועל. איזה מנוצל?

כשאנחנו מדברים על צמיחה דמוגרפית, אז אולי צריך דווקא לחזק את החקלאות ולהרחיב את הגידולים.

אבל אין שטחים.

כמה שטחים חקלאים לא מעובדים יש?

הצלחנו לאורך שנים להגדיל גם את נושא התפוקה, אבל גם זה כבר - - -. כמה את יכולה?

שאלה נוספת שצריכה להטריד אותנו זה נושא המים, ולאן בסוף הולכים המים המושבים. בסוף החקלאות היא מעגל הרבה יותר מורכב.

מים זה בעיה אחרת. הבעיה של המים קיימת, אבל יש את ההתפלה.

אין בעיה של מים. הבעיה היא מה לעשות עם המים המושבים. הם צריכים ללכת לחקלאות.

אני מתנצל. יש לי כנס של צער בעלי חיים.

כל מי שנמצא פה חייב להתאחד, ובוודאי חברי הכנסת. אני פונה לאנשי האוצר שנמצאים ושלא נמצאים להזדרז ולהפסיק את ההתעללות האיטית והעקבית בענפים. כבר שנה ושלושה או ארבעה חודשים המכסים ירדו. אני מאוד מצטער שאנחנו לא אחרי המהלך של הגעה להסכמה. אני מבין שיש רצון טוב, אבל אני לא רואה את זה קורה. בינתיים אנחנו באיזה מין הסדרי ביניים כאלו. ואם כבר הסדרי ביניים, אז - - -

אם האוצר הקצה כבר את ה-700 מיליון, אז שזה יהיה בכנות שזה - - -

מכיוון שיש הבטחה מפורשת, ולא יהיה דבר כזה, ואני אומר את זה ליד סגן ראש אגף התקציבים, אנחנו ניקח את ה-760 האלו שבתקציב ונעשה הוראת שעה ונעביר את זה בחוק. אתם לא יכולים לא לתת פה את מה שהובטח. אני מבין, אנחנו לא נכנסים להסכם עצמו. אתם צריכים לגמור את זה. זה יהיה. אל תגיד כלום כדי שלא תגיד מילה לא במקום בטעות ואנחנו נקום ונלך. עזוב את זה.

דובי, לא התאפקת. כבר דיברת. עוד מישהו רוצה להגיד משהו לפני שאני מתחיל לקרוא את החוק?

מי מנפיק את הרישיון של הטונות של איזה פרי?

אין טעם, נגיע לסעיפים.

שלומית מחלקת רישיונות?

אין מכסות. מכסות זה במכסים. מכסות זה אם אתה נותן מכסה פטורה ממכס. היא נותנת את האישור האם אפשר להכניס את אותו פרי, צמח, ואם כן, איזה טיפול צריך לעשות.

אבל איזה כמויות? מי נותן את ההקצאות?

אין הגבלה על הכמויות במשטר רישיונות הייבוא.

צריך להדגיש שאסור למדינת ישראל על פי הסכמי סחר למנוע ייבוא. היא יכולה למנוע מטעמים בריאותיים, והיא יכולה למנוע מטעמים רגולטורים אחרים. היא יכולה להטיל מכס אם היא רוצה. היא לא יכולה להשתמש בטיעונים של מזיקים כדי להגן על התוצרת המקומית. הם קובעים את ההגדרות שלהם על מנת שלא ייכנסו מזיקים. שלומית יכולה להרחיב. לגבי המהות והמטרה של הגנת הצומח - זה לא כדי להגן על התוצרת המקומית. זה כדי למנוע מצב שבו נכנסים מזיקים שפוגעים בתוצרת המקומית, ולכן אין לזה בכלל קשר לעניין הכמויות.

אבל יש פה אלמנט של הורדת המחירים בזה שהם מכניסים עוד כמויות של פירות וירקות, ועל זה פיציתם אותם.

נכון.

אדוני, אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות עם הפיצוי. תגיד לנו מה לעשות עם זה, איפה לשים את זה. וקיבלנו הנחה על המים כמו שהבטחנו.

מים עוד לא נסגר.

הבטחנו שנוריד את המים. כשהקמנו את הקואליציה החדשה: נוריד את המים, תקבלו את הפיצוי, נקבל הכול. אנחנו עכשיו רק נתנו. שנתיים אנחנו נותנים.

כבוד היושב-ראש, חיים חבלין מהתנועה הקיבוצית. אני רוצה לברך אותך על כך שהבטחת שאתה תטפל ביוקר המחיה, ואתה עושה את זה. אתה בד בבד גם דואג ושומר על החקלאות ועל החקלאים. קודם כול, חשוב לי להגיד לך תודה על זה. אני רוצה לברך על ההסכמות אליהן הגיעו. בסך הכול, כשכל הצדדים לא מאוד מרוצים, סימן שיש פה הסכמה טובה. יש משהו שנשכח. לא בחוק הזה, אבל בחוק שניסו להעביר בכנסות קודמות. אני חושב שיש פה הזדמנות פז בשבילך להוריד יוקר המחיה, וזה הקמת שוק סיטונאי בישראל. אין היום שוק סיטונאי בישראל. היו פרויקטים גדולים מאוד להקים את השוק הזה, ורשתות קמעונאיות הפילו את זה. אני לא רוצה לנקוב בשמן כדי שלא יהיה פה איזושהי הוצאת דיבה. זה פרויקט מאוד-מאוד חשוב שיכול מאוד לשמור גם על החקלאים.

יש שוק סיטונאי. הוא לא הגדול שהיה. יש קטנים.

השוק הסיטונאי שהיה, ויש היום, זה שוק שלא שווה שום דבר. אני מדבר איתך על שוק סיטונאי שהוא שוק טכנולוגי, שבו הכול קורה לבד, והחקלאים מביאים לשם תוצרת. אין מגע ואין סחיטה של הרשתות את החקלאים. הרשתות הגדולות ביותר יבואו לשם וירכשו שם את הסחורה במחיר שהוא הכי טוב לחקלאי, והתחרות תחזור. לדעתי, בזכות זה שהקמת את ועדת המשנה לצמיחה, אני חושב שזה פרויקט שאפשר להכין אותו די מהר. בהשקעה לא גדולה הממשלה תוכל להקים את זה ולהתגאות שהינה, היא גם שומרת על החקלאות וגם מורידה את יוקר המחיה. תודה.

ביקשנו מאבו וילן להציג את הפרויקט ואת המודל הזה, להביא דוגמאות, להגיד איך משיגים מחירים יותר טובים. אתם מעלים את זה פעם אחר פעם, נפרדים מאיתנו לשלום ולא באים עם הצעות.

סוף-סוף בוועדה הזו יושב ידיד אמיתי, גם של הצרכן, שמבין את הצרכים, וגם את החקלאים. יש פה הזדמנות חד-פעמית לעשות את זה.

תביאו את זה. תעשו, חברים.

רק לידיעתך, היתה חברה ממשלתית שנקראה שוק הסיטונאי. יש מסקנות, יש תוכנית. אביא לך כל מה שאתה רוצה. חברה ממשלתית עבדה שלוש שנים. אני אעביר לכם.

יש ועדת משנה. תביאו את זה לוועדת המשנה.

משרד החקלאות, סימן א' בחוק מדבר על מועצת הצמחים. מועצת הצמחים, וזה לא מופיע פה, - - -

אנחנו דנים רק בסעיף 86.

האם פיצלתם מהחוק את סעיף 85?

לא אני פיצלתי. זה פוצל.

למה זה פוצל? מדברים על יוקר המחיה ועל עלויות שמשיתים על חקלאים. מועצת הצמחים גובה בסוף כסף מחקלאים.

כן, אבל זה לא בא אליי. זה פוצל מהחוק. זה יהיה פה בסוף אבל לא עכשיו. זה לא אומר שזה לא יידון, אבל לא פה.

שלומית, הייעוץ המשפטי במשרד החקלאות, הרי היה שימוע ציבורי על הוצאת פירות וירקות מהרשימה שמועצת הצמחים גובה עליהם היטלים מהחקלאים. לדעתי, קיבלתם שם כמה מאות עמדות, כ-300 עמדות. מה נעשה עם זה? האם זה התקדם או שברגע שהסתיימה הממשלה הקודמת: שימשיכו לגבות כסף חופשי מהחקלאים? זה לא היה בחוק פה. רציתי לשאול למה זה לא בחוק.

לא, אם יביאו בחוק את כל מועצת הצמחים הזו.

במסגרת החלטת הממשלה שהתקבלה לפני שנה, אחרי שכבר לפני מספר שנים נעשה תהליך לשימוע ציבורי בהובלת המשרד והשרים הקודמים והוצאו מוצרים מסוימים מתחולת המועצה, בעקבות החלטת ממשלה בשנה שעברה, קודמה פנייה. היא הובלה בראשות לשכת המנכ"לית דאז. התקבלו הערות ציבור. אני, כלשכה משפטית, לא קיבלתי אותן. אני חושבת שהפנייה לציבור היתה בסביבות אפריל-מאי, ולא קודם מהלך מעבר החלטה על ידי ההנהלה. זה משהו שבהחלט אפשר לבחון אותו.

אדוני היושב-ראש, רק שתכיר את הסיפור של יוקר המחיה. מועצת הצמחים גובה מכל חקלאי כסף על כל דונם שהוא מגדל. חקלאי שלא משלם - - -

עודד, אבל היא לא נוסעת לחוץ לארץ עם זה.

אני לא אומר מה היא עושה עם זה. אני אומר שיש חקלאים שלא רוצים לשלם ולא רוצים לקבל את שירותי המועצה. הם אומרים שהשירותים שהם יודעים לתת, הם יודעים לעשות זאת יותר טוב. יש לא מעט כאלה. המועצה תובעת אותם וגם מנהלת נגדם משפטים. אני חושב שבזמנו, זה היה השר אורי אריאל, והוא היה האחרון, שהוציא חלק מהפירות והירקות ואמר שעליהם הם לא יכולים לגבות היטלים. אנחנו פרסמנו שימוע לפירות וירקות נוספים שאפשר יהיה להוציא אותם מהתהליך כמו מנגו ואחרים שצוין פה, וזה לא התקדם. אני חושב שהוועדה, בעיקר אם אתה נוגע ביוקר המחיה, צריכה לדון בסיפור הזה. אגב, יש הרבה מאוד חקלאים שמאוד רוצים את זה. אני קצת מופתע שזה פוצל מחוק ההסדרים, אבל בסדר.

אורן ברנע, ארגון מגדלי ירקות. באשר לשאלה מה היתה תשובת החקלאים לאותו שאלון, אני יודע, לפחות במגזר הקיבוצי, ש-260 קיבוצים מתוך 272 אמרו שהם רוצים בהמשך הפעילות של מועצת הצמחים כמו שהיא. חוץ מזה, ענו לזה עוד אלפי מושבים. אין לי פשוט את המספרים ביד. כך שהשאלון הזה היה חד-משמעי. החקלאים הצביעו שהם רוצים את המשך הפעילות של מועצת הצמחים למרות שהם משלמים היטלים. זאת אומרת, הם ביקשו להמשיך לשלם את ההיטלים כדי שמועצת הצמחים תעשה את מה שהיא יודעת - זו עמדת החקלאים לאותו שאלון.

אבל למה להתעסק עם זה עכשיו? הנושא פוצל, זה לא מעניין.

האם עוד מישהו רוצה לומר משהו? האם כולם דיברו? תתחילי לקרוא, בבקשה. אם יש למישהו הערות, אנחנו נעצור את ההקראה ונשמע הערות.

" סימן ב': הגנת הצומח

תיקון חוק הגנת הצומח
86.
בחוק הגנת הצומח, התשט"ז–1956‏ –



(1) בסעיף 2(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ואולם תקנות לעניין ייבוא פירות וירקות טריים יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר;";



(2) אחרי סעיף 2טז יבוא:



"הוראות לעניין ייבוא של פירות וירקות טריים
2יז.
על ייבוא פירות וירקות טריים, שלפי החוק נדרש רישיון לכך, יחולו ההוראות המפורטות להלן; לעניין סעיף זה, "רישיון", "רישוי" – לרבות כל הוראת מינהל שניתנה ליבואן לפי חוק זה שהיא תנאי לייבוא פירות וירקות טריים:"

לגבי סעיף 2יז (1) – דיברנו על לוחות זמנים. פה יש פעולות שאני חושב שצריך לקבוע פה SLA.

תן לה לקרוא את כל הסעיף הזה ואחר כך תעיר. האם זה סעיף אחד?

זה סעיף אחד שיש לו תתי סעיפים שמסדירים את הפעולות שיעשה בעל סמכות רישוי.


" (1) בעל הסמכות למתן רישיון לייבוא פירות וירקות טריים לפי חוק זה (בסעיף זה – בעל סמכות הרישוי) יבצע, לצורך מתן רישיונות לייבוא פירות וירקות טריים, פעולות אלה:



(א) מיפוי יזום ותדיר של נגעים בעלי פוטנציאל לחדירה לישראל והתפשטות בה, ביחס לפירות וירקות טריים מכל מדינות העולם (בסעיף זה – מיפוי עולמי);



(ב) איתור פירות וירקות טריים שייבואם עלול לגרום לחדירה לישראל של מגוון רחב של נגעים על פי ממצאי המיפוי העולמי והתפשטותם בה (להלן – מוצרים בסיכון פיטוסניטרי גבוה במיוחד);



(ג) החלטה של בעל סמכות הרישוי על שינוי סיווגו של פרי או ירק טרי כמוצר בסיכון פיטוסניטרי גבוה במיוחד תתקבל משיקולים מקצועיים בלבד ובהתאם להוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין-לאומיים, וטעונה התייעצות עם צוות מומחים בתחומי הגנת הצומח ועם הרשות כהגדרתה בחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב–2021‏ (בסעיף זה – רשות האסדרה וחוק האסדרה, בהתאמה);



(ד) קביעת חלופות לצמצום הסיכונים מייבוא פירות וירקות טריים, שאינם מוצרים בסיכון פיטוסניטרי גבוה במיוחד, ביחס לכל נגע לפי ממצאי המיפוי העולמי;"

מה הכוונה בסעיף (ד)?

אחרי ההליך החדש והפרו אקטיבי של מיפוי עולמי, ובעצם החלטה על מוצרים שאפשר לייבא אותם באופן הכללי, אנשי המקצוע קובעים חלופות לצמצום הסיכונים.

למעשה, איזה טיפולים?

כן, טיפולים, אזורי גידול נקיים, טיפולים לאחר הייבוא, במהלך הייבוא, לפני הייבוא, ופעולות נוספות שאפשר לבצע על המוצר. לשאלת חבר הכנסת, החלופות, מעצם שמן, מאפשרות ליבואן או למדינת המקור לבחור איזה אמצעי היא יכולה לעמוד בו. לפעמים זה טיפול, קירוי, תהליך מערכתי של בדיקה.


"(ה) פנייה לקבלת מידע מהשירות להגנת הצומח של ארץ המקור, כהגדרתה לפי חוק זה, בין באופן יזום ובין לפי בקשה, וניהול דיון מקצועי עימו, לשם קביעת תנאים פרטניים לייבוא של כל פרי או ירק טרי על יסוד החלופות שנקבעו בפסקת משנה (ד);


(ו) קביעת תנאים פרטניים לייבוא של כל פרי או ירק טרי מארץ מקור מסוימת, בהתאם למידע שהתקבל בדיון כאמור בפסקת משנה (ה);


(ז) פרסום יזום ליידוע הציבור על התנאים שנקבעו כאמור בפסקת משנה (ו); תנאים כאמור בפסקת משנה (ו) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;


(ח) לאחר הפרסום כאמור בפסקת משנה (ז), יאפשר בעל סמכות הרישוי באופן מיידי רישוי של ייבוא פירות וירקות טריים, על יסוד התנאים שנקבעו;"

מה רצית לשנות?

אני חושב שהם צריכים להגיד את לוחות הזמנים כפי שהם נראים להם ריאליים. לגבי "מיפוי יזום ותדיר של נגעים בעלי פוטנציאל לחדירה לישראל" - את המיפוי הזה, אחת לכמה זמן עושה האגף?

את המיפוי הזה אנחנו עושים כל הזמן.

אחת לכמה זמן תפרסמו את התוצאות שלו?

המיפוי הוא שלב בתהליך. התוצאות מתפרסמות ברגע שאנחנו מאשרים ייבוא ממדינה מסוימת, כמו שעשינו עד עכשיו. כשעשינו מיפוי עולמי לאוכמניות ופנינו למספר מדינות, ברגע שספרד או פולין אישרה מולנו את התהליך, פרסמנו לציבור.

אבל איך אנחנו יודעים שיהיה באמת מיפוי כזה? אחת לכמה זמן יוצא מיפוי? או שיהיה איזשהו דיווח לוועדה אחת לתקופה איזה מדינות?

לא. אולי במקום להכניס לחוק יפרסמו נוהלים כאלה - לא נתחיל עכשיו כל דבר.

האם לא סומכים על גוף מקצועי של המדינה? אני לא מבין. מה מנסה חבר הכנסת פורר להכניס לנו בדלת?

ממה אתה פוחד? למה אתה קופץ? תירגע.

אתה מנעת - - -

אל תגיד לי "אתה". תירגע, שתה כוס מים. הסדרנים יביאו לך כוס מים ותירגע. אל תתעצבן. שב בשקט.

אני אגיד לך ממה אני פוחד. אני פוחד מזה - - -. אל תגיד לי: "שב בשקט".

דובי, מספיק כבר.

עצם זה שאתה צועק כול כך חזק, מאוד-מאוד מטריד אותי לגבי הכוונות.

להזכיר לך שלא נתת לי לשבת איתם. זה מטריד אותי.

דובי, מספיק כבר עם זה. מספיק. זה לא נותן שום דבר. נו, באמת.

הוא הביא שיטות שלא היו פה מעולם. מנעו ממני לשבת איתה. שנה שלמה לא נתנו לי לשבת איתה.

סיימת? אני לא מוכן לשמוע את הדברים האלה. זה לא מתאים, מספיק.

בסדר, אבל זו המציאות.

בסדר. מציאות – לא מציאות.

אני רק רוצה לחדד. שר החקלאות הנוכחי, חבר הכנסת דיכטר, עמד על זה שבתיקון לחוק תהיה התייחסות גם לאמנת שירות, ודפנה תיכף תגיע לזה, ואז יש לזה התייחסות. וכמובן שאנחנו נבנה אמנת שירות שאמורה לתת מענה לכל הנושא הזה.

תסביר לי מה העניין של המועדים.

פה זה עוד לא מועדים. אני רוצה שאחת לשישה חודשים ידווח האגף לוועדה דיווח במה הם עשו מיפוי ובמה הם לא עשו מיפוי. מרגע שאתה אומר: הם יעשו מיפוי, ונניח מקבלים הנחיה לא לעשות מיפוי או לעשות מיפוי. אני מכיר את התהליך. הרי מה החשש הגדול? ממה אתם חוששים אם הם יבואו ויגידו: בחצי השנה האחרונה מיפינו את האזורים האלה והאלה, נדווח לוועדה. מה הבעיה?

אבל משרד החקלאות חייבים לדווח פעם בשנה לוועדה, נכון?

אבל הדיווח לוועדה הוא דיווח כללי. פה הם יכולים, רוצים, לדווח. אני רוצה שזה יהיה אחת לתקופה.

אז אנחנו נבקש מהם.

גם אם הם לא מיפוי, אז שיבואו ויגידו: לא מיפינו כי אנחנו חושבים שלא צריך למפות. בסדר, מותר להם. דווחו לוועדה.

בואו נפתור את הבעיה בצורה כזו ששר החקלאות ידווח לוועדה מדי שנה על יישום החוק - זה הכול. זה בסדר?

לא, לא - - -

דובי, אתה שר החקלאות? לא הבנתי. אולי אם תהיה שר החקלאות, אבל כרגע אתה לא.

עוד לא. אגב, תלוי בך.

מה הבעיה? יש לך בעיה עם זה?

כן, יש לנו בעיה.

למה? במקום להיכנס לכל הדברים של המועדים.

אבינועם ביר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. אם נמשיך את שני הסעיפים הבאים נראה שיש התייחסות לתהליך וללוחות הזמנים. הצעה לייעול: אולי נקרא אותם ואז נדון.

אני בסך הכול רוצה שקיפות.

אז בואו נמשיך ל-(2) ו-(3), ואז יכול להיות שזה יענה.

אנחנו נכתוב שידווחו פעם בשנה על יישום החוק, אלא אם כן שר החקלאות הבא יהיה פורר.

מה הפחד לדווח לוועדה? אני לא מבין.

אין בעיה לדווח. אני לא יודע מה הבעיה. למה יש לכם באמת בעיה לדווח לוועדה על יישום החוק?

היישום של החוק מופיע בסעיף (2)(א). כשיקראו אותו אתה תראה על מה מדובר פה. זה פותר את כל הבעיה. אם מלכתחילה משרד החקלאות והגנת הצומח חשודים, אז יכול להיות - - -

בואו נמשיך לקרוא רק את 2(א), ואז נראה.

בחוק הפרשנות יש הוראה כללית לכל משרדי הממשלה שמקום שלא נקבע זמן ליישומו. אני אקריא: "הסמכה או חיוב לעשות דבר בלי קביעת זמן לעשייתו, משמעם שיש סמכותו או חובה לעשותו במהירות הראויה ולחזור לעשותו מזמן לזמן.".

את יודעת כמה דברים לא מיישמים? שכנעת אותנו.

אתן לך דוגמה ממשרד אחר. משרד הבריאות בהחלטת ממשלה היה אמור לקבוע תקנות לרישוי פודיאטורים. כמה זמן לקח פה בוועדה?

יש החלטות ממשלה שעשרים שנה לא קיימו אותן. תקראי את סעיף (2).

"(2) בעל סמכות הרישוי יגבש את אלה:



(א) אמנת שירות לתהליך התרת הייבוא של פירות וירקות טריים במטרה לאפשר שקיפות ונגישות של מידע ושל תהליכי התרת הייבוא לציבור; אמנת השירות תכלול יעדי שירות, מדדים ברורים להשגתם ומועדים לטיפול בפניות;"

תוך כמה זמן הוא יגבש את האמנה? זה עוד לא פותר.

במה זה פותר? דובי, אמרת שסעיף (2)(א) פותר.

נכון, ל-(2)(א) אנחנו מסכימים.

לא, עזוב מה אתה מסכים. אמרת שזה פותר. למה זה פותר?

נכון. מה יותר ברור מזה? יש פה גוף ממשלתי מקצועי, בקי, שאומר את הדברים באופן הכי ברור, עושה את הכול. אם תוסיפו גם עוד עשרים תקנים בתוך הגנת הצומח, זה רק יעזור לנו, כי חסרים תקנים - הכול סבבה, אין בעיה. כמה תקנים חסרים לך, שלומית? עשרים תקנים. לא טעיתי.

הם אומרים שהם יפרסמו אמנת שירות ובאמנה הזו הם יכניסו את כל ה - - -

זה לא עונה על מה שביקשתי.

דובי, רגע. יש לך איזה משהו אישי פה? למה זה לא עונה?

כי זה שהם אומרים שהם יגבשו אמנת שירות אז, ראשית, אני לא יודע מתי.

נכתוב תאריך. אמנת השירות לתהליך התרת הייבוא וכו' תפורסם - כמה זמן אתם צריכים?

אמנת השירות – העבודה נמצאת בתוכנית העבודה שלנו לשנה זו.

קודם כול, זה יפה שיש אמנת שירות. אבל אני חושב שהעניין העקרוני הוא שעל סמך אותו פרסום שאתם מפרסמים, אנשים מייבאים. חלילה וקרה שיבואן מייבא ואתם לא עדכנתם ולא זה והיתה תקלה.

זה לא עובד ככה. הוא לא יכול לייבא, הוא לא יכול להחליט מחר בבוקר מה להביא. הוא צריך לקבל אישור. יש פה תהליך של סיכון ואחריות.

זה יפה שזה בתוכנית העבודה. אמנת שירות תפורסם. כמה חודשים את צריכה?

סוף שנת 23'.

אתם צריכים שישה חודשים? למה? אתה אומר שזה בעבודה.

ואנחנו עוד לא יודעים מה היא מכילה.

תפורסם תוך חצי שנה ממועד פרסום החוק, בסדר? חצי שנה זה נותן לך בערך את נובמבר.

פרסום החוק? פרסום החוק יהיה ביוני. חצי שנה זה כבר דצמבר.

ומה הנושאים שיהיו שם? האם שתהיו נחמדים או לוחות זמנים?

רגע, שלום. אני רוצה שיהיה כתוב בחוק שהיא תעודכן מדי שנה, אם יש צורך לעדכן. להוסיף בצורה כזו.

לגבי המועדים עליהם אתה מדבר - איזה מועדים? על איזה סעיף אתה מדבר?

קודם כול, אני רוצה שלגבי "המיפוי היזום והתדיר" שבסעיף (א) - יבוא האגף לוועדה אחת לשנה ויגיד: השנה מיפינו.

למה אני צריך כל פעם? אני לא מנהל את המשרד. זה חוק ספציפי.

אחת לשנה. מה קרה? אני רוצה לדעת. יש קובץ תקנות מאוד-מאוד משמעותי, שהיה אמור להיות מאושר, שגם הוא נכתב על ידי השירותים להגנת הצומח. החליטו לרדת מהתקנות. בסדר, מכניסים את זה באמצעות החקיקה. בסך הכול אני אומר שהציבור יידע איזה מיפוי עשו ומה עשו. אגב, אם לא ממפים, אז זה גם בסדר. אם יש החלטה שהם מחליטים לא למפות – בסדר. יבואו ידווחו לוועדה.

קודם כול, סעיף (א) מכניס את המיפוי, נכון?

כן. כתוב: "מיפוי יזום ותדיר". אני רוצה לדעת איזה - - -. מה הפחד שלהם?

לא רק מיפוי, יש גם מדדים. יופיעו בסוף השנה מדדים מאוד ברורים לכולם. יהיו מדדים על סמך הגורמים המקצועיים. אנחנו רוצים לסמוך רק על גורם מקצועי. מה שיגידו לנו בהגנת הצומח - צריכים חצי שנה, שמונה חודשים, למיפוי.

עם כל הכבוד, אנחנו לא הגורם המקצועי להחליט מה. זה ברור, על זה אין ויכוח.

יתרה מזאת, המיפוי הזה יחייב אותם לבוא לוועדה ולדווח איפה הם היו ואיפה הם לא היו.

עודד, אבל למה הם צריכים לוועדה? הגענו להסכמות.

יכול להיות שיבוא יבואן ויגיד: סליחה, אני רוצה לייבא מטימבוקטו כבר במשך שנים. לא עונים לי, לא ממפים את זה. בסוף אתה תשאל: למה טימבוקטו נכנסה לתוכנית או לא נכנסה. הרי תפקיד הוועדה לפקח על עבודת המשרד.

מה אתם אומרים? להכניס דיווח לוועדה?

דיווח אחת לשנה.

בסדר, בואו נכניס. מה זה משנה?

אני דווקא מתעניין מה יהיה באמנה.

אבל מה יהיה עם הדיווח? הרי אנחנו לא יכולים להתערב בדיווח.

ידווחו לוועדה: מיפינו. זה מה שעשינו השנה.

השר לא יסכים לזה. שר החקלאות לא מסכים לזה. קיבלתי הודעה ממנו.

אין לי שום בעיה שבדיווח השנתי לוועדה יהיה כתוב. הדיווח השנתי יכלול - - -

בסדר, בדיווח השנתי. הערה נכונה, תכניסי את זה. בסדר, פתרנו את הבעיה. בדיווח לוועדה מדי שנה תכניסו גם את זה.

לא בחוק.

עם כל הכבוד, למה לא? יש דיווח. מה זה "לא בחוק"? מה הבעיה שלך עם זה? לא הבנתי. אתה לא מצליח לשכנע אותי. למה אתה מתחמק מזה?

אסביר. יש עוד עשרות ומאות דברים במשרדים מקבילים ואתה לא דורש מהשר לבוא ולהכניס.

צריך לדווח לוועדה בתוכנית עבודה מסוימת פעם בשנה. צריך לבוא לוועדה.

דובי, אכן, יש הרבה נושאים. האמת, זה לא מבוצע בפועל, אבל חייבים לדווח לוועדת הכלכלה בהמון תחומים שנתקלנו בהם, והם לא מדווחים. הם לא היחידים. זו לא דרישה מוזרה.

אני לא רואה בזה בעיה, זה דבר פשוט

אני רואה בזה חדירה לתוך הסמכות של השר בניהול שלו את המשרד. אתה כיושב-ראש, או כל מי שיישב פה, יכולים להגיד לשר: במסגרת הדיווח השנתי, תעדכנו אותנו מה קורה עם זה. אני חושב שבעניין הזה - - -

תבחין. אנחנו לא כותבים פה שאנחנו צריכים לאשר משהו. לא פוגעים בסמכות השר ולא בסמכות הפקידות הבכירה ולא בבעלי התפקידים. אם היה כתוב שאנחנו צריכים לאשר משהו, אז אתה צודק. חבר הכנסת פורר מבקש, ואני באמת לא רואה עם זה בעיה, שיהיה כתוב שבדיווח השנתי אתם תכניסו את העניינים האלה - זה הכול. מה הבעיה?

אוהבים שקיפות, רק שקיפות.

ומהם העקרונות שאתם הולכים להכניס באמנה?

אדוני היושב-ראש, אני מציע שתבדוק גם את עמדת שר החקלאות לפני שעושים את התיקון הזה. עבדנו על זה חצי שנה. רק שתדע, אני אומר לך שהוא מתנגד לזה.

אין פה כלום. אתה משגע אותי. בסדר, שיתנגד. יש לו זמן להתנגד עד המועד שנאשר. אתה היית שר החקלאות. האם היית מתנגד לדבר כזה?

אם הייתי מאוד רוצה לסגור משהו קשה, והיה חבר כנסת עקשן, אז יכול להיות שהייתי מתפשר.

מה הפחד לדווח?

זה לא עניין של "מה הפחד". אני חושב שיש פה סוג של, ואני אומר בעדינות, התעמרות קלה במשרד או באנשים שחשבת אחרת מהם.

מה "ההתעמרות" בדיווח?

לא, ממש לא. לכן, אמרתי בעדינות "התעמרות". אני חושב שצריך להסתפק בפרוטוקול. להגיד את הדברים, להסכים על זה שיש היגיון, לפחות בשנים הראשונות, עד שזה נכנס למסלול.

שוסטר, בפועל הם לא ידווחו. אל תדאג.

הכנסתי את זה שהם יפרסמו את אמנת השירות עד סוף דצמבר. תוך חצי שנה. הכנסנו את העניין שהם יעדכנו אותה מעת לעת לפי הצורך.

אני בסך הכול רוצה דבר מאוד פשוט. אנחנו מחוקקים פה חוק על משהו שנוגע בליבת יוקר המחיה.

אתה יכול לעשות את זה בשאילתה. למה אתה מתעורר לחיים על זה?

אני יודע בדיוק איך משרדי ממשלה עובדים, ואני מכיר את התהליכים.

אבל למה זה חשוב לך לדעת מה קורה?

חשוב לי לדעת שאכן הדבר הזה קורה. אתה רוצה שאני אגיד לך כמה זמן לקח אישור או בקשה לייבוא שהוגשו בעבר לנושא הזה? אני מדבר איתך שהליך פתיחה של זה לקח סדר גודל של 13 שנה. אני, בסך הכול, רוצה שאנחנו נדע מה קורה - זה הכול. אגב, זה התפקיד שלנו, זה התפקיד של הבניין הזה.

דוד, מכיוון שהשר והמנכ"ל לא פה, שווה להתייעץ איתם.

דבר על זה עם דיכטר, ובישיבה הבאה אנחנו נסגור את זה.

זה לא מטריד אותך שהם מפחדים לדווח?

לא. אני חושב שהם אולי לא רוצים לעבוד קשה.

פעם בשנה: עשינו 1, 2, 3, 4.

באותה מידה, למה צריך להתעקש על זה? דבר עם דיכטר. מה שתסכם איתו, מקובל עליי.

הוא יתייעץ עם השר וידבר איתו, ומה ש - - -

אני מבקש שתעדכן אותי.

לא, אתה תדבר איתו. לא אני. אתה תסביר לו. למה אני? תדווח לנו על זה. תגיד לו ששר החקלאות לשעבר לא אמר שהוא מתנגד, אלא אמר שצריך לכבד את השר.

"לכבד את השר" - זה בסדר.

אני גם מציע שתשימי סימן שאלה על הסעיף הזה ותחכי לתשובה של פורר.

נכון לעכשיו, תכניסי את זה כהסתייגות.

עוד לא גמרנו, אין הסתייגויות בכלל. מה אתה רוצה?

לא, ככל שזה לא יהיה.

בואו נראה מה יהיה בישיבה הבאה. יכול להיות שזה ייכנס.

מאחר ואני לא חבר בוועדה, אני לא אגיע לכל הדיונים, לצערי, למרות שמאוד כיף לי פה. יש לי עוד ועדה לנהל.

אבל הפעם קראתי לך ואמרתי לך לבוא.

עכשיו אתה מצטער על זה.

לא, אני לא מצטער על זה. בכלל לא. למה מצטער? מה עוד רצית להגיד?

זו הערה שלי לגבי סעיף (א). אין לי הערה על סעיף (ב). היא קראה את סעיף (ב).

קראת את סעיף (ב)?

לא. קראתי את 2(א). כלומר, סיימנו את סעיף קטן (1).

אתה רואה? היא לא קראה את (ב).

את יכולה להגיד קודם את עקרונות האמנה.

תגמרי לקרוא את סעיף (2)(ב).

בסעיף (2) קראנו את סעיף (א) שמדבר על אמנת השירות שבה אנחנו מפרטים גם תכלול האמנה, לשאלתו של חבר הכנסת.



"(2)(ב) נוהל פנימי להסדרת הייבוא של פירות וירקות טריים; נוסח הנוהל שיגובש וכן תיקוניו, אם יהיו, יועברו להתייעצות עם רשות האסדרה וזאת בלי לגרוע מהוראות חוק האסדרה או כל דין אחר;


(3) אמנת השירות והנוהל הפנימי כאמור בפסקה (2) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר."

נו, ומה רע בזה? הכול שקוף.

סיימנו. עכשיו תעיר מה שאתה רוצה.

בסעיף (ג) כתוב שהחלטה של בעל סמכות על שינוי סיווגו של פרי תתקבל משיקולים מקצועיים בלבד, בהתאם להוראות האמנות הבין-לאומיות, וטעונה התייעצות עם צוות מומחים בתחומי הגנת הצומח. אני רוצה שיהיה זמן לתהליך הזה. כמה זמן ההתייעצות?

מה זה "צוות מומחים"? זה באוויר, זה באמת כללי מדי. אני לא מבין את זה.

בדיוק. אני גם חושבת שזה לא מה שהם התכוונו. לנו הם אמרו שהם הולכים להוריד את המילה "צוות", אלא התייעצות עם מומחים. זה מה שנעשה כרגע. כי באמת צוות מומחים זה גוף. שיסבירו בדיוק.

אבל גם מה זה התייעצות עם מומחים? איזה מומחים? כמה מומחים? זה משהו כללי מדי.

כמה זמן ההתייעצות?

ותוך כמה זמן ההתייעצות?

מדובר פה על מקרה חריג.

אין לנו בעיה עם זה. הניסוח הוא רק כללי מדי, וזה מה שאנחנו, בסך הכול, אומרים.

זה תהליכים מאוד נקודתיים. זה תהליך מקצועי, כמו שכתוב. ההתייעצות עם קולגות מקצועיות.

אני מציע שאתם תשבו עם היועצת המשפטית עד לישיבה הבאה על הניסוח הזה. זה כללי מדי. זה צריך להיות מועדים מסוימים.

חייב להיות איזשהו דד-ליין להתייעצות.

מקובל. אתם תשבו על הניסוח של זה. זה עניין מקצועי, לא ניכנס לזה. זה כללי מדי.

גם הכלליות וגם לוחות זמנים.

לוחות הזמנים ייכנסו בנוהל הפנימי.

לא, בעניין הזה לא. הכנסת התייעצות, אז זה צריך להיות עם זמן. זה לא באוויר. זה כללי מדי ואת רוצה שזה יהיה עוד יותר כללי - לא. שבו איתה על הניסוח. אנחנו באמת לא מתערבים בזה, אבל שלא יהיה כללי מדי. שיהיה לזה קצת בשר. אין לזה כך משמעות, זה כאילו באוויר.

סעיף (ד): "קביעת חלופות לצמצום הסיכונים מייבוא של פירות וירקות טריים שאינם מוצרים בסיכון פיטוסניטרי גבוה במיוחד ביחס לכל נגע לפי ממצאי המיפוי העולמי" כנ"ל. חסר לי פה מועד. תוך כמה זמן?

עם כל הכבוד, זה לא תלוי בנו. זה לא תלוי במשרד החקלאות.

זה בטוח לא תלוי בך. אתה לא רלוונטי לעניין, עם כל הכבוד. אתה לא קובע, לא את הנהלים, לא את התקנים, לא תוך כמה זמן. מה לעשות? יכול להיות שאתה חושב שאתה קובע, אבל עדיין לא.

כנראה שאדוני לא מכיר את התהליך. מה לעשות? מיפוי עולמי זה מיפוי עולמי.

דובי, אתה עושה את המיפוי העולמי?

לא.

אז איפה הצד שלך בתהליך הזה? תסביר לי איפה המקום שלך בסעיף (ד): קביעת חלופות לצמצום הסיכונים מייבוא.

אסביר לך. מכיוון שמי שעלול או עשוי לשלם את הנזק, אם חלילה יחדור, וכבר שילמתי ברמה האישית שלי כמגדל אגסים בגלל החדירה של חיידק שנקרא Fireblight, ועקרתי קרוב למאה דונם, אז אני חושש, ולכן אני מגיע לפה. ולכן, כשבאים ומציגים לך מה זה מיפוי עולמי, אני רוצה לתת את הזמן להגנת הצומח לבדוק ולקבל את הנתונים. פורר, המשמעות היא להגיע לאותה מדינה ולדרוך ברגליים ולראות שמדינות עולם שלישי לא עובדות עלינו ומכניסות לנו בדלת האחורית נגעים. אני לא אתן לזה שיהיה כאן חשש הכי קטן שייכנסו.

זה לא רלוונטי. הם קובעים באופן כללי את הסיכונים. אם יש סיכון, אז מה שאתה אומר לא יקרה.

מיפוי עולמי זה לעבוד גם על בסיס אמנות בין-לאומיות, זה להגיע לגורמי המקצוע במקומות מסוימים.

זה לא סעיף של מיפוי עולמי. אני מציע שתקרא את הסעיף ואחרי זה תתייחס. הסעיף אומר דבר מאוד פשוט: השירותים להגנת הצומח עשו מיפוי וקבעו פירות, ירקות ומדינות. עכשיו הם קובעים חלופות. למשל, הם מחליטים שאם אתה מביא אננס מקוסטריקה, אתה כן צריך או לא צריך לעשות לו טיפול כזה או אחר, ואז אתה יכול לייבא אותו. נניח ואני ארצה לייבא אננס בלי טיפול ממדינה מסוימת, אני לא יכול. אבל אם הם יקבעו לי לעשות טיפול זה וזה - - -

אבל הם אנשי המקצוע. לזה היא מומחית. למה אני צריך להכניס את זה?

היא תקבע. אבל אני רוצה לדעת תוך כמה זמן היא תקבע את זה - זה הכול.

עזוב, פה לוחות זמנים זה מוגזם.

למה? זה בדיוק המקום שבו עוצרים ייבוא.

לא, לא. למה שיעצרו ייבוא? האם היא היתה אז מביאה את החוק?

אני רוצה להבהיר משהו בסיסי. אין לנו שום אינטרס למשוך זמן. ואם מצטייר פה על ידי חבר הכנסת שיש לנו, ביחידה המקצועית, שאני אחראית עליה - - -

לא אמרתי את זה.

מבחינתי, לפחות, כך זה מצטייר. אם מצטיירת פה איזושהי תמונה שלנו, שליחידה המקצועית, יש איזשהו אינטרס לא לשקף, להסתיר, לטשטש או למשוך זמן, אני עומדת על זה שיהיה ברור שאין לנו שום אינטרס כזה. כל היחידה שלי מונה אנשי מקצוע שכל העבודה שלהם היא לתת שירות לציבור ולעשות עבודה מקצועית.

אנחנו סומכים עלייך במאת האחוזים. הוא אומר שבאמצעות החלופות והסיכונים, אפשר לא לייבא.

לוחות הזמנים ייכתבו בתוך נוהלים פנימיים, ואנחנו עובדים על זה.

למה אני לא מסכים איתו? גם אם ייקבעו לוחות זמנים, אם את לא רוצה לייבא משהו ויש סיכון, זה לא יקרה. את המומחית ואת בעל המקצוע ואת מחליטה, אז מה זה משנה פה? אם היא לא רוצה, תאמין לי, שאין לה בעיה בכל הסעיף הזה שהיא לא תייבא כלום. אבל אנחנו סומכים עליהם שהם רוצים לייבא. הוא סתם דואג מכל דבר. בסוף הוא מתרצה אם נותנים לו פיצוי.

עוד לא הגעת לזה, חכה.

בסוף נגיע לזה.

לעניין קביעת מועדים - אני רוצה להוסיף על מה שאמר כבוד היושב-ראש, בצדק. ההנחיות לרגולטור מקובעות פה בהצעת החוק, והן כבר איזשהו מודל יחסית חדשני שאומר לרגולטור מה לעשות לפי שלבים. קביעת מועדים לרגולטור, מתי הוא עושה, וממש לקצוב זמנים זה מודל, ויתקנו אותי פה משרד המשפטים אם אני טועה, - - -

זה לא מודל רע, אבל אנחנו לא חושבים שפה - - -

בסוף עומד מישהו שרוצה לייבא מול הרגולטור ולא מקבל תשובות. תזמין לפה יבואנים ותשאל אותם כמה זמן לקח להם לקבל תשובות לאורך השנים. תבקש לעשות דיון. תזמין לפה שש חברות שמייבאות פירות וירקות. אין הרבה כאלה.

אבל אנחנו לא שם. בשביל זה יצרנו תהליך.

שלומית, מחר יהיה שם מישהו אחר ולא את. יכול להיות שיהיו שם.

אבל מי שהביא באמת יותר ירקות זה הסופרים, וזה לא עזר כול כך בהורדת המחיר ובתחרות.

יכול להיות שהסופרים יעשו ייבוא גם לפי החוק הזה. אתה לא יכול למנוע מהם לא לעשות ייבוא. זה כבר ויכוח אחר שלנו עם האוצר לגבי העניינים האלה. אבל אין לזה שום קשר. תמיד הם יכולים לייבא. כל אחד יכול להגיש בקשה לייבא. לא כתוב פה שמישהו מסוים לא יכול. החשש של חבר הכנסת פורר הוא שפתאום יבוא שר והוא ישנה את המדיניות, ויכול להיות מצב כזה. ואז אתם תעמדו במצב שלא תוכלו או שתצטרכו ללכת לפי זה.

הוא לא צריך לעשות הרבה. מספיק שהוא יצמצם להם את כוח האדם, ואגב, לא באשמתם, ואז הם לא יוכלו לעמוד. אם יש הוראת חוק - - -

אבל אני לא רואה איך אפשר להכניס את החשש הזה לחוק. זה עניין למדיניות של שר ושל ממשלה. איך אתה רוצה שאכניס את זה? אני לא יכול להכניס דבר כזה.

קביעת תנאים כאלה תתבצע לפחות תוך Xזמן אחרי ש - - -

זה יהיה במסגרת הנהלים. יש שר, יש מנכ"ל, והם מנהלים את המשרד.

אבל מה החשש שלך? הרי את יודעת כמה זמן לוקח לך. תגידי שאת צריכה חודש, חודשיים, שלושה.

על איזה פרי, ירק או מדינה?

מדובר בתהליכים מקצועיים - - -

יש לי רעיון יותר טוב. תציעו לפרוטוקול כמה זמן לוקח לכם, פלוס מינוס, בלי להתחייב.

אבל אין צורך להצהיר לפרוטוקול כי יש למשרד חובה בחוק לקבוע נוהל ואמנת שירות. בכל מקרה זה יופיע. לא בפרוטוקול הוועדה, זה יופיע - - -

אמנת השירות תקבע, בין השאר, לוחות זמנים?

כן, כן. נקריא שוב את הסעיף: אמנת השירות תכלול יעדי שירות, מדדים ברורים ומועדים לטיפול.

מעולם לא ראיתי שאמנות השירות של המשרד הן כאלה מחייבות ושכולם עומדים באמנות השירות. חברים, בואו. יש פה אירוע.

אני חושב שאת לא יכולה לכתוב מועדים בסעיף. פה לא יהיה. כי בסעיף הזה היא צריכה לבדוק חלופות ומיפוי עולמי משתנה כל הזמן. מיפוי העולמי הוא לא קבוע והוא לא לכל החיים. לכן, פה היא לא יכולה לתת מועדים, בשום פנים ואופן. מה שכן, תגידי אולי לפרוטוקול שאת תפעלי בהקדם בעניינים האלה, וזה הכול. אי-אפשר שיהיה פה תאריך. האם אני יודע מה יהיה עם המיפוי העולמי הזה?

אנחנו פועלים כך גם היום.

בסדר. תצהירי לפרוטוקול.

אני לא מסכים איתך פה, היושב-ראש. אבל זו זכותך, וזו זכותי.

אני חושב שעניינית במקרה הזה יהיו המון שינויים כי המיפוי העולמי יכול להשתנות כל הזמן. אני לא יודע מה הולך במיפוי העולמי הזה. פעם יהיו גשמים כאלה ופעם יהיה משהו אחר.

אסביר לך איך זה עובד. יבואן רוצה לייבא לארץ ירק מסוים, ולפעמים אומרים לו שהוא לא יכול לייבא ממדינה מסוימת כי יש שם חרק כזה או אחר. היבואן אומר שיש טיפול כזה וכזה לחרק. היא אמורה לבדוק את הטיפול הזה בסטנדרטים בין-לאומיים. היא אומרת שאם הוא יעשה את הטיפול זה וזה, הוא יכולה לייבא. אני רוצה לדעת תוך כמה זמן הוא יכול - - -

זה לא נכון.

תקרא את הנוסח. הנוסח הוא: קביעת חלופות לצמצום הסיכונים מייבוא של פירות וירקות טריים. לגבי קביעת חלופות – היא יכולה לתת בנוהל רק חלופות כלליות. אבל אם יש בעיה ספציפית לגבי ייבוא מסוים ממדינה מסוימת, היא צריכה - - -

זה החלופות, אלה החלופות.

אבל זה נוהל, היא לא יכולה לכתוב על בעיה מסוימת. כשיש ליבואן בעיה ספציפית, הם בודקים אותה.

וזו קביעת החלופות. זה לא קביעת החלופות או לא קביעת החלופות.

יש דברים קצת יותר מקצועיים. יש מזיקים שנקראים מזיקי הסגר, ואין מה לעשות, והמדינות האלה - - -

אז את זה הם יכניסו כדבר ברור. הוא אומר: יש בעיה ויש טיפול. האם הם יודעים איזה טיפול יש?

יש גם דברים שאין להם טיפול.

אנחנו מדברים על מקרים שבהם יש טיפול.

טיפול הסגר הוא רק אחת החלופות.

אחת החלופות – תוך כמה זמן תקבעי את אותה, זה הכול.

אני קובעת את מכלול החלופות, אני לא קובעת חלופה בודדת. זה משתנה. זה יכול להיות מהיר וזה יכול להיות ארוך.

תוך כמה זמן? זה הכול. מה זה הכי איטי לקביעת החלופות?

אין לי תשובה מהשרוול, לא אחטא למקצוע. אני לא יכולה לתת לך מה זה הכי איטי. יש מזיקים שהם מאוד בעייתיים. זה דיון מקצועי ומעמיק לקבוע להם חלופות.

אגב, יכול להיות שאת גם יכולה להגיד: אין חלופה. זו גם קביעה. כמה זמן את צריכה?

אנחנו לא מצפים מהרגולטור שהוא עכשיו יידע את כל החלופות של כל הנגעים בכל הפירות בכל העולם.

אני מצפה שהוא יידע לוח זמן סביר. מהו לוח זמנים סביר?

פורר, יש לך עוד הערות?

בטח.

אה, הרבה. קודם כול, שר החקלאות עכשיו - - -, מי כתב לך את זה?

הלשכה. הם נגד. הם מסתכלים.

אה, הלשכה כבר יודעת. הם אולי רואים באינטרנט.

אני אומר לך, ושתדע לך, ושיהיה לך באופן הכי ברור, יש לי תחושה שרוצים לעשות פה קומופלאז'. רוצים לעשות משהו כדי להראות לנו אחר כך איך לא עושים את זה ואיך לא פותרים אותו - זו התחושה.

אני מצטער מאוד. יש לי תחושה שהשר דיכטר - - -

אף אחד לא שאל אותך. אני באמצע דיבור והוא מפריע לי. אני מבקש. זה בלתי אפשרי ככה. האיש הזה כל הזמן מתפרץ. אני לא יודע למה הוא כל הזמן מתפרץ. אני יכול לדבר מבלי שיפריעו לי בקהל?

דובי, אומנם אתה יושב-ראש החקלאים, אבל אתה לא שר החקלאות.

אני יושב-ראש של עוד כמה דברים. אבל זו לא אמת.

די, מספיק כבר, דובי. אתה מגזים עכשיו.

השר דיכטר הגיע. שינה את כללי המשחק. מתנהגים פה באופן שקוף.

קודם כול, השר לא מוכן. נסכם את זה בישיבה.

אני רוצה שתדע. שוב, עצם זה שהם לא מוכנים לדווח לוועדה, והניסיון להסתיר מעיני הציבור מה כן או לא עושים, פעם בשנה לדווח לוועדה על מה עשיתם מיפוי, מה תכננתם או לא תכננתם לפתוח, זה מראה שיש פה מישהו שרוצה להסתיר ולהסוות, ודרך זה להגיד: הינה, אנחנו עושים משהו כאילו להילחם ביוקר המחיה. ואני אומר לך, מדברים על הורדת מכסים? ירדו מכסים, אבל אף אחד לא יוכל להביא לכאן פירות וירקות. לא תהיה לזה שום משמעות כי הכול יהיה חסום. ואם לא נקבע פה לוחות זמנים ו-SLA, ושיהיה ברור תוך כמה זמן עונים לכל פנייה, ותוך כמה זמן מטפלים בה ואיך מקצרים את ההליכים הבירוקרטים. אני לא נוגע כהוא זה באמירות המקצועיות שיגיד השירותים להגנת הצומח. אבל אם היא צריכה לקבוע חלופות, שתקבע פרק זמן סביר. האם עשר שנים זה פרק זמן סביר?

אני רוצה להתייחס.

רגע, רגע. אתה לא צריך להתייחס לכל דבר. תירגע לרגע.

קודם כול, אני רוצה לשנות את הטון, חבר הכנסת פורר. אני מבין את המעורבות ואת האכפתיות שלך גם כשר החקלאות וגם כרגע. זה לגיטימי לחלוטין. אני רק מוצא חוסר מידתיות בהתלהטות של הצורך לאלץ משרד מכובד ואנשים רציניים. וזו הזדמנות לברך את שלומית על הכניסה לתפקיד לפני כמה חודשים. אני רואה משרד שלא אולץ. הוא נכנס בהסכמה שהוא מאזן בין הצרכים האגרו טכניים המדעיים, שיש להם אלמנט כלכלי חזק, לבין ההיבטים האחרים של הכלכלה, קרי, חופש תנועה של סחורות בעולם, תוך כדי שמירת הייצור המקומי. אני מניח שאנחנו צריכים לברך על כך שאנחנו פותחים פתח חדש. אגב, בשנה שבה הייתי שר החקלאות, יחד עם המנכ"ל, הצענו הצעה דומה לזו. היה שם אלמנט של ערר מובנה למי שמרגיש שלא מתאים לו. אני לא מציע עכשיו להכניס את זה. יש כמובן אפשרות לערור מינהלי. אני רואה משרד שמבין שהוא צריך לעשות שינוי. בואו ניתן צ'אנס. יש עשרות אלפי נהלים שלא באים לפה לדיון כל פעם.

אלון, אני לא מבין. אתה חבר כנסת. התפקיד שלנו לפקח על הממשלה. הדבר הבסיסי הוא דיווח. פעם בשנה משרד החקלאות מדווח לכנסת. ביקש יושב-ראש הוועדה שכששר החקלאות מדווח לכנסת פעם בשנה על פעילות המשרד ועל התוכניות שלו, הוא גם ידווח איזה מיפוי יזום ותדיר של נגעים עשה המשרד, והמשרד מסרב. למה הוא מסרב? ממה אתם מפחדים?

אני בעד שידווח, רק לא בחוק.

הוויכוח הוא לא על הדיווח אלא על עצם הכנסתו.

בטח שהוא על הדיווח. מחר לא אתה ולא אני ולא הוא נשב פה. יישב פה מישהו אחר. אבל אף אחד לא ישאל את השאלה הזו ולא תהיה חובה לעשות את זה. ולכן אני אומר, עושים את השינוי הזה, אז לפחות - - -

נעזוב את הטיעונים של חבר הכנת פורר שאומר שיש לו הרגשה שלא רוצים או כן רוצים.

הם טובים.

בגדול, אנחנו כן רוצים לדעת מה קרה עם החוק אחרי שנה, והאם הוא שינה או שיפור משהו. אני לא מכניס את זה לחוק.

יש ציפייה בעוד שנה לבוא. אנחנו נהיה פה, אנחנו נבקש.

הינה, אני אומר למנהלת הוועדה: בעוד שנה אנחנו מבקשים דיון מיוחד בעניין הזה.

תעשה דיון בוועדת המשנה.

אוקיי, אין בעיה. ועדת הכלכלה.

כמה שיותר, אם אפשר, בדיון חסוי ובוועדת החוץ והביטחון.

ועדת משנה, זה בסדר גמור. אני רוצה שאתם תבואו לפה בעוד שנה ותדווחו על יישום החוק, ומה השינויים והשיפורים שהוא עשה בתחומים שהוא מתייחס אליהם, בסדר?

מקובל.

נגמר. אנחנו כבר לא נהיה שנה לאחר מכן, אז מה זה משנה?

סעיף (ה): פנייה לקבלת מידע מהשירותים להגנת הצומח כהגדרתה לפי חוק זה, בין באופן יזום, בין לפי בקשה, וניהול דיון מקצועי עימו. הרי יבואן פונה לשירותים להגנת הצומח, ותקני אותי אם אני טועה בנוהל, ואז על פי הסעיף הזה אתם אמורים לפנות לארץ המקור, ככל שצריך.

לא, זה תהליך אחר. בתהליך החדש של המיפוי העולמי, וזה חלק ממנו, אנחנו עובדים בצורה פרו אקטיבית ללא פנייה של יבואן. אנחנו פונים באופן יזום, אחרי שאנחנו בוחנים היתכנות ואחרי שעשינו מיפוי.

מה זה בסעיף (ה) כשכתוב בין לפי בקשה?

אם גם יבואן פנה, אז בוודאי שמתחשבים בבקשה של יבואן.

אז אני רוצה שהיה ויבואן פנה, יקבעו תוך כמה זמן תהיה התייחסות לפנייה שלו ופנייה לארץ המקור - זה הכול. אם פנה מישהו מבחוץ.

פה אני מסכים איתו.

זה בנוהל, זה יהיה בנוהל.

עוד פעם בנוהל?

כן. מה זה "עוד פעם בנוהל"?

אבל אתם יכולים לשנות את הנוהל כל דקה.

אז תכתבו בחוק את מה שבנוהל.

לא, לא. פה יש פנייה? שיהיה זמן לתשובה.

אבל מי אמר שאינטרס של יבואן בודד הוא יותר גבוה מאינטרס של כלל הציבור? ואולי יש אינטרס שהוא יותר גבוה, והוא לאו דווקא של היבואן, ובו אני אשקיע את כל האנרגיות שלי?

אז כמה זמן את צריכה? אז לא תוך שבוע, תוך כמה זמן?

אני לא יכולה להגדיר לך כמה זמן.

חמש שנים, ארבע, שלוש?

אתה יודע שזה לא חמש שנים.

אני לא יודע.

זה ויכוח פרובוקטיבי בינינו עכשיו.

לא, זה לא ויכוח פרובוקטיבי. אני בסך הכול אומר: כשמגיעה בקשה מבחוץ - - -

הרבה פעמים היבואנים עושים את זה כנגד החקלאים, כבוד השר לשעבר. כל פעם שהם רוצים להעניש את החקלאים, להוריד להם מחירים או לסחוט אותם, אז זה מה שהם עושים. לא צריך לתת את זה בחוק. בשביל זה יש את שיקול הדעת של השירותים להגנת הצומח.

זאת אומרת שלא צריך לענות לבקשה הזו כדי לחסום ייבוא, כי זה נגד החקלאים. בכלל לא קשור להגנת הצומח.

לא, זה לא חוסם ייבוא.

או שאנחנו עוסקים בהגנת הצומח או שאנחנו עוסקים במערכת היחסים.

בזה אני מסכים איתו. או לכתוב: תוך זמן סביר - אין לי בעיה. אבל שיהיה כתוב משהו לגבי החובה שלכם לתת תשובה על בקשה. אין דבר כזה שהכול באוויר.

יש לך את זה באמנת שירות, במדדים והכול. תכניס שם.

דובי, הם הרי יכולים כל הזמן לשנות את אמנת השירות. הם לא שואלים אותי. הם לא באים אליי לקבל אישור. מחר הם ישנו את המועד מעשרים יום למאה יום, אז זה לא. אני לא כותב ימים, אני כותב תוך זמן סביר - זה הכול.

בסדר. זמן סביר - מקובל. אבל אני רוצה לתת דוגמה למה הבקשה של היבואן היא לפעמים פחות רלוונטית לעניין מאשר הבחינה שלנו.

לא, הכול. בסעיף (ה) כתוב: כל פנייה לקבל מידע.

אגב, כל מה שזה מצריך ממך זה לפנות לארץ המקור. זה מה שהסעיף אומר. אם יש בקשה של היבואן, את צריכה תוך פרק זמן מסוים לפנות לארץ המקור.

וארץ המקור עונה, ואני צריכה להתייחס ולהשקיע בזה עבודה.

אני לא יכול לחייב את ארץ המקור לענות ואת לוחות זמנים, אני יכול לחייב אותך לפנות לארץ המקור.

פרק זמן סביר, נקודה. אמר היושב-ראש? יאללה, אפשר להתקדם.

בואו נתקדם. אנחנו סתם. המהות מקובלת.

אז התווסף פה זמן סביר?

כן. אני רואה שאתה רוצה לנהל את משרד החקלאות.

לא. בסך הכול אני רוצה לדעת שכשבאים לענות משהו, אז שיעשו אותו כמו שצריך. אין לי כבר עניין.

סעיף (ו): קביעת תנאים פרטניים לייבוא של כל פרי או ירק טרי מארץ מקור מסוימת, בהתאם למידע. תוך כמה זמן ייקבעו התנאים?

רגע, רגע, זה בנוהל. בנוהל הם קבעו. שם יקבעו את התנאים.

מה הנוהל אומר היום? תוך כמה זמן?

אנחנו מבקשים מידע מהארץ המקור. כשנקבל את המידע על פי שירותי הגנת הצומח.

לא, הוא לא מתכוון לזה.

הוא מתכוון לזה בדיוק, תאמין לי. אני לא תלוי בהם.

כן, כן. הוא מתכוון לזה.

כתוב: בהתאם למידע שהתקבל.

הסעיף הזה מדבר על קביעת התנאים. את זה הם יכתבו ב - - -

קיבלת את כל התשובות מארץ המקור. סעיף (ו) אומר: בהתאם למידע שהתקבל כאמור בפסקה (ה), כמו שאמרנו קודם, פנית לארץ המקור, קיבלת את התשובות. תוך כמה זמן?

אז הם יכתבו בנוהל.

זה יהיה כתוב בנוהל.

הנוהל כבר כתוב?

עוד לא.

יהיה כתוב.

מתי יהיה נוהל?

אמרנו - חצי שנה.

זה יהיה כשזה, זה יהיה כשזה.

לא, לא. עזוב.

כל חוק כזה לוקח זמן. עודד, אתה יודע מניסיונך.

אבל נתנו להם תוך חצי שנה. יש תקנות שלא מביאים שלוש שנים.

זה תהליך חדש שאנחנו בונים אותו עכשיו.

חצי שנה אתם כבר בפיילוט על התהליך הזה. אתם כבר עשיתם אותו, אתם כבר עובדים.

נכון, אנחנו עובדים בתהליך.

את כבר אמורה לדעת כמה זמן לוקח לך בערך גם לקבוע את התנאים.

אבל גם קרה שעשו ייבוא ושזה הסתדר.

חבר הכנסת פורר, יש לך עוד הערה?

כן. גם בסעיף (ז) - אותו דבר: פרסום ויידוע. פרסום יזום לציבור על התנאים שנקבעו כאמור יפורסמו באתר האינטרנט, ואני רוצה לדעת אחת לכמה זמן. זה חייב להיות קבוע בחוק.

לא. זה הם יקבעו בנוהל.

לא, זה חייב להיות קבוע בחוק: אחת ל -

כל הזמן הם יעדכנו אותו.

זה לא אחת לכמה זמן. להיפך, תשמח לשמוע שבכל מקרה כזה אנחנו נפרסם. זה לא אחת ל-.

הם יכתבו בנוהל כמה זמן ועדכונים. כל הזמן הם צריכים לעדכן.

אתה נתתם להם חצי שנה לאמנת שירות, זה לא לנוהל.

זה לאמנת שירות, אבל בתוך אמנת השירות קובעים את ההוראות האלה.

מתי יהיה הנוהל? אמרת חצי שנה לאמנת שירות.

אז גם הנוהל חצי שנה - כן.

למה חצי שנה לכתיבת נוהל?

כי זה בהתאם לאמנת השירות, לא?

אבל בינתיים לא האמנה ולא הנוהל עוצרים את הייבוא בפיילוט.

הנוהל הוא חלק מאמנת השירות. כמה זמן את צריכה לנוהל?

לא. ברשותך, אני מבקש להתייחס.

רגע, דובי. אני אתן לך. כמה זמן את צריכה לנוהל?

לפני שהיא תענה. שלומית, שנייה. תעשה לי טובה.

לא, לא. מה, אתה אומר לה מה לענות?

כן.

אני - - -

לא, לא. שלומית, כמה זמן?

אנחנו עובדים על הנוהל ביחד עם תהליך דיגיטלי להסדרת כל התהליך בצורה ממוחשבת. אנחנו עובדים על זה כל הזמן עכשיו. אני מעריכה שעד סוף השנה אנחנו נסיים את התהליך.

אז אותו הדבר. מה שהיא אומרת יחד. האמנה והנוהל ביחד – בסדר.

זאת אומרת שפתיחת שוק לייבוא תהיה רק בשנת 2024.

למה? - - -

יש לך עוד הערות?

עוד הערה אחת.

תסיים, כי אני רוצה לדעת מה הוראות המעבר פה, ומה קורה עד לפרסום הנוהל ואמנת השירות.

אתה ענית על זה. בסעיף (2)(ב) הנוהל הפנימי יגובש תוך חצי שנה.

לא, אני רוצה לדעת מה קורה כרגע. פונה אליכם אדם בבקשה עכשיו. האם רק כשיהיה נוהל בחוק הזה ופרסום הוא יוכל?

קיים צוות מקצועי שעובד ועושה את העבודה, ואנחנו ממשיכים במיפוי עולמי ובפנייה למדינות. עושים את זה לפי תוכנית עבודה.

נניח ויש לכם עכשיו בקשה שהוגשה. מה קורה עם הבקשה הזו? האם הוא מחכה שתגמרו את המיפוי העולמי? אנחנו לא רוצים שזה יתחיל רק בינואר אלפיים ו - - -

זה לא מתחיל רק בינואר, אנחנו כל הזמן עובדים.

בטח, כן. אני רוצה לדעת מה עם זה. תנו לנו תשובה לעניין הזה לישיבה הבאה, וזאת לאחר שבדקתם את עצמכם טוב. זה לא יהיה חלק מהחוק.

הוא שואל אם תוך כדי בניית הנוהל יש פנייה קונקרטית של מישהו.

יש פניות. מה אתם עושים עם הפניות האלה?

בוודאי שכן. כבר היום, גם כשהחוק - - -

תנו לנו תשובה מסודרת. אנחנו רוצים הצהרה לפרוטוקול בעניין. אני לא הולך להכניס לכם את זה לחוק.

אני אתן לך תשובה מאוד ברורה. בשנה האחרונה ישנם - - -

נראה לנו שדווקא פה יש תשובה טובה כי זה נכנס להחלטת ממשלה שכבר עברה. לפי החלטת הממשלה כתוב שצריך לבצע פנייה יזומה ומפורטת לכל הפחות לשלוש מדינות ביחס לכל מוצר מרשימת מוצרים: אפרסק, אבטיח, ענבים, - - -. לכל זה תוך 120 יום מהחלטת הממשלה. זאת אומרת, יש כבר התקדמות והתחייבות להתקדם עם הדבר הזה במוצרים מאוד משמעותיים.

בסדר, שיצהירו לנו על זה בישיבה הבאה.

מתי היתה החלטה הממשלה?

ב-24 בפברואר 2023.

24 בפברואר. זאת אומרת, אנחנו מדברים בערך על עוד חודש. האם נוכל לקבל בוועדה דיווח וולונטרי על ביצוע החלטת הממשלה כשיחלפו ארבע חודשים מיום קבלת החלטת הממשלה הזו?

אבל אתה מעביר את החוק.

הממשלה הזו שלכם החליטה שתוך ארבעה חודשים תהיה פנייה יזומה לפחות לשלוש מדינות על הפירות האלה והאלה. זו החלטת ממשלה מ-24 בפברואר. כך הוא הקריא. אפשר לכנס דיון ב-24 ביוני, כשאתה תחזור ממרוקו.

אין בעיה, אבל לא צריך שיבואו אליי. שידווחו לנו בכתב ומנהלת הוועדה תיתן את זה לחברי הכנסת. אנחנו רוצים שבישיבה הבאה תיתנו לנו הצהרה לפרוטוקול לגבי מה קורה בינתיים עד שתפרסמו את הנוהל ואת האמנה. זה בסדר? האם אתם יכולים לעמוד בזה? זה בתוך כמה ימים.

כן.

בסדר. יש עוד שאלות? דובי, אני אתן לך. אל תדאג.

בדיוק לעניין הזה כי אחר כך זה נשכח. אני מבקש מאדוני היושב-ראש לשמוע, לאור הדרישות של לוחות זמנים, שעון חול, את מחלקת החקיקה של הכנסת, באיזה חוקים זה ישנו.

יש הרבה.

לא, אין. בוא נשמע אותם. ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים נמצאים פה. לא של הוועדה. כל הניסיונות שקורים עכשיו - זה חריג, זה לא קיים, זה חוסר אמון במערכת הבין ממשלתית. אני יוצא מפה מאוכזב מהרמה של הניסיון. אני אומר זאת בזהירות, והיא אומרת לי פה: תיזהר, אני לא יודע מה קורה פה. לא מבין מה הלחץ להפעיל על הגנת הצומח.

אנחנו מכבדים אותם ומקשיבים, דובי

אתה מגזים כאן, דובי. רוב ההערות לגבי לוחות זמנים היו בסדר גמור, והן ייכנסו לנוהל לפי ההתחייבות של נציגי משרד החקלאות. יש רק שני מקומות או רק מקום אחד בתוך החוק בהם הכנסנו את זה, וזאת כשחשבנו שחבר הכנסת פורר צודק, כך שאין פה שום חריג לשום דבר. בקשות תמיד יש. זכותו לבקש, והלכנו לפי מה שנכון. לא רק לפי הבקשות. כל חבר כנסת יכול להעיר הערות. ההערות שלו היו טובות מאוד והם התחייבו לזה. הטענה העיקרית שלו היא שאולי מהתמסמסות הזו בסוף לא יהיה שום דבר ושאולי לא יהיה ייבוא כמו שחשבנו שיהיה. הוא התכוון בכל ההערות האלה לכך שתכלית החוק לא תמומש. בזה נסיים את המאבק האישי פה.

שום מאבק אישי. אדוני, בנוסף, אני מבקש שבדיון הבא שאתה מקיים בנושא הזה, תזמין באופן יזום קבוצה שלא נמצאת פה. הוועדה לא שמעה יבואן. שמעת יבואן?

מה היבואן יגיד?

כמה זמן לוקח לו לקבל תשובות.

אבל בשביל זה עשו את החוק.

שמעתם אותם? תשמע אותם.

אני בעד. שיביא לנו את הדוחות הכספיים של היבואן ויגיד לנו מה הרווח הגולמי שלו.

מייד אחרי שתביא לנו את הדוחות הכספיים של החברה, שאתה היושב-ראש שלה, ותציג אותם פה, כולל המשכורות שלך.

אני אביא את כל הדוחות. וגם אתה, את אותם יבואנים שאתה מייצג, תביא.

מסתובבים לי המסכנים האומללים. כמה חקלאים אתה מייצג בכלל? אני רוצה שתציג לנו כמה חקלאים חברים בהתאחדות האיכרים.

שכחת שהסבא שלך היה בין המקימים. שכחת, אה? עודד, אני מייצג את כל המגזר העסקי בשבילך.

ממש, ממש.

תפנים את זה ותבלע את זה עד הסוף. זה התפקיד הרשמי שלי: יושב ראש נשיאות המגזר העסקי, את כל העסקים בישראל. אתה יודע לספור כמה הם? אם לא, אעזור לך. הגעתי לזה בעשר אצבעות, לא יעזור, לא יעזור.

אתה מדהים, אתה ענק. כל הכבוד. אני מבקש שהוועדה תמחא כפיים לדובי אמיתי. כל הכבוד, ישר כוח.

חברים, זה לא המקום.

תגידו גם לו: "זה לא המקום"

דובי, מספיק כבר. אתה מגזים. אתה לא יכול לדבר לחבר כנסת בצורה הזו.

אדוני היושב-ראש, מה שקורה פה כרגע, וההתנהגות של האדון הזה לא עומדת בשום סטנדרט של ניהול ועדה בכנסת. ניהלתי ועדות בכנסת. מעולם לא נתתי שמישהו, ולא משנה כמה הוא ענק, גדול, מדהים, תותח, אדיר, יתבטא בצורה כזו כלפי חברי כנסת, לא משנה מהקואליציה או מהאופוזיציה.

כן, אמרתי. זה לא מקובל.

ההיסטריה שהוא נמצא בה מעידה על הכוונה פה ועל הרצון לייצר פה הסתרה. ולא סתם אני נמצא פה , כי אני מכיר את התהליך.

אני? - - -

תן לי לדבר כבר – חאלס.

מספיק כבר. שב, אני אוציא אותך. דובי, אני לא רוצה.

אני יכול לצאת.

אתה יכול לצאת. הדלת שם.

לא שאלתי אותך. אדוני היושב-ראש, - - -

אני לא אוציא אותך, אבל שב. מספיק כבר. יש גבול איך אתה יכול לדבר לחבר כנסת.

אגב, לא לחבר כנסת, לבני אדם. זה עניין של תרבות. הסיפור הוא מאוד פשוט: יש פה חשש אמיתי. שים לב מה עברנו פה: דיווח - המשרד מסרב לדווח. לוחות זמנים - לא קבענו פה שום לוח זמנים שהוא לוח זמנים אמיתי. בסך הכול אמרנו: סביר. וכשדובי נתן אישור לשלומית ואמר לה: סביר, זה בסדר, אז סביר זה בסדר. אתה יודע מה? הסכמתי על סביר, העיקר שקבעת איזשהו תהליך. זה המינימום: לוח זמנים סביר. ריבונו של עולם, ממה אתם מפחדים? מה הפחד שלכם?

אני רוצה להבהיר רק דבר פשוט אחד: תכלית החוק הזה היא מסוימת. לגבי הנוהלים של משרד החקלאות וכמה זמן לוקח להם תשובה ליבואנים ומה הביות של היבואנים - זה לא נושא הדיון כרגע. ברור שאתם צריכים לטפל בבעיות בצורה נכונה ובזמנים סבירים ולתת את זה ולא לפגוע ביבואנים. אני לא אביא לפה יבואן שהוא עכשיו יסביר לנו כמה זמן לוקח לו לקבל תשובה ממנה וכמה לא, כי זה לא מהות. יש בעיות. אני יודע שבכל משרדי הממשלה יש בעיות של לוחות זמנים ושל טיפול, זה לא רק במשרד החקלאות. זו הבעיה המרכזית שיש היום. תראה כמה זמן לוקח לקבל תשובה ממינהל האוכלוסין. הם כלום לעומת התשובה שלהם. הכול לוקח זמן. לא תמיד הם אשמים, לפעמים זה בגלל שאין מספיק כוח אדם.

אני חושב שראוי שישמעו אותם. אם הם יבואו בשבוע הבא, אני אשמח שתיתן להם להשמיע.

כן, אבל זה לא יעזור לי בחוק הזה. אמרנו שבתוך שנה. קיבלנו את העמדה שלך ואת החששות שלך במובן הזה שתוך שנה נקיים ישיבה ונראה איך החוק מתקדם ואיך הוא מומש. הלכנו איתך. אם בעוד שנה תשאל את השאלה מאיזה מדינות וכמה הייבוא ויגידו כלום או מעט, אז אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה בעניין הזה.

בכל מקרה אני יכול להגיד מה שאתה רוצה.

תמיד אתה יכול. אני יודע, אני מכיר אותך עוד לפני שהיינו חברי כנסת.

מה הוראות המעבר שאמרת? לא סיכמת מהן הוראות המעבר.

אמרנו. לגבי הוראות המעבר – בישיבה הבאה הם יבואו לנו עם הצעה לפרוטוקול מה קורה עם זה. אם זה יספק, אין בעיה. אנחנו נשמע את זה. אבל לא צריכים להכניס את זה לחוק.

בסדר.

האם יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? ליועצת שלנו יש הערות.

ההערות שלי הן משפטיות לחלוטין. יש פה באמת הסדר, ואני חייבת להגיד שהוא לא שיגרתי בחקיקה ראשית. וצריך לקחת בחשבון כשמחוקקים את ההסדר הזה אז כל שינוי שמדבר על שיקול הדעת של הרגולטור, יצטרך להגיע לכנסת לתיקון. יש פה איזשהו תהליך מאוד-מאוד מובנה של שיקול דעת לגבי מה בסיכון גבוה מאוד ומה לא. כל שינוי של פרמטר, נניח וייכנס עכשיו של התחממות גלובלית, נצטרך לתקן את זה בחקיקה כי זה מה שמבנה את שיקול הדעת לגבי הדברים הספציפיים האלה. צריך לדעת את זה.

זה בעייתי, זו בעיה רצינית. כל שינוי של פרמטרים של שיקול הדעת, נצטרך להביא לתיקון. את זה היית צריכה להגיד לנו מהתחלה.

יש פה איזשהו תהליך של שיקול דעת של ירק או פרי בסיכון פיטוסני גבוה מאוד.

הפרמטרים לא פה.

כן, כאן זה נקבע. כלומר, זה שיקול הדעת של הרגולטור: אמנות בין-לאומית, צוות מומחים, רשות ההסדרה. נניח ויהיה איזשהו פרמטר שנכנס, שיכול להשפיע על שיקול הדעת או שצריך להילקח בחשבון - - -

מה למשל?

אני נתתי דוגמה, אני לא איש מקצוע. אני אומרת מה ההשלכות של הדבר הזה בחקיקה ראשית.

האם הדבר הזה של האמנות הבין-לאומיות כתוב בחוק?

לא, היא בסך הכול אומרת שאם הם ירצו להוסיף דברים הם יצטרכו לבוא לשנות את החוק – ברור.

נכון. אם יש איזושהי תוספת או שינוי בשיקול הדעת של רגולטור בקביעה של הדברים האלה, הוא יצטרך להגיע לכנסת. את זה אני חייבת להגיד.

תהיה בעיה עם זה. יש לכם הערה על זה?

כן. אפילו בחוק ההסדרים הזה הבאנו עוד חוק נוסף בהגנת הסביבה שגם בו כתוב מה מתווה את שיקול הדעת של הרגולטור. זה כתוב בחקיקה ראשית. הנושאים הפרטניים באמת ייקבעו באמנת השירות ובנוהל - זה הדברים הפרטניים. הדברים פה נקבעו מלמעלה. בנוהל ייקבע מה בסיכון פיטוסנטירי גבוה ומה בסיכון נמוך, וכל הדברים האלה. וזה נקבע גם - - -

בסדר. אתם מודעים לבעיה, ואין לכם בעיה עם זה - אוקיי. הינה, שאלתי אותם.

בסדר. אין לי דעה, אני רק אומרת מה עמדתנו המשפטית. אני מפנה לסעיף 2יז(1)(ג): "תתקבל משיקולים מקצועיים בלבד". בעינינו זו תיבה מיותרת. אני מניחה שרגולטורים עובדים משיקולים מקצועיים בלבד. ברגע שאומרים את הדבר הזה, תצטרך להיות הוכחה שהיה רק שיקול מקצועי בלבד ולא כל שיקול אחר. אנחנו לא יודעים איך הדבר הזה יבוא בחשבון.

אז תמחקי את השיקולים המקצועיים. ברור שזה שיקולים מקצועיים.

אדוני היושב-ראש, המטרה פה היא להדגיש שהשיקולים הם שיקולי הגנת הצומח ולא שיקולים נוספים.

אבל הכנסתם פה התייעצות עם האוצר, ואז נכנסו פה עוד שיקולים. אני לא מצליחה להבין למה זה - - -

אם זה הגנה על הצומח, תכניסו הגנה על הצומח. למה שיקולים מקצועיים? אבל אז ילכו לבית משפט ויתחילו לשאול במשך שנתיים מה זה שיקולים מקצועיים.

נכון.

היא צודקת.

אני לא מבינה מה המשמעות של הדבר הזה. יש להם הבניה פה של שיקול הדעת.

לכתוב שיקולים של הגנת הצומח? תכניסו: הגנת הצומח, ועל זה יש שיקול מקצועי. יש בעיה. יהיה קשה ליישם את החוק בגלל הדבר הזה.

נכנס לפה גם שר האוצר. כלומר, נכנס פה איזשהו ערבוב שלא הצלחנו להבין אותו מבחינת השיקולים.

אגף התקציבים, מה עמדתכם?

התחלתי בזה בפתיחת דבריי שבאמת הדברים הובאו לפה אחרי הרבה איזונים משני הצדדים. חלק מהאיזונים הם כדי להבטיח את זה שהעיסוק יהיה רק מכיוון מקצועי ולא משיקולים אחרים שהם יותר רחבים מהשיקולים הרלוונטיים, וזו המטרה בהקשר הזה.

נגיד לפרוטוקול שזה כבר המצב. היחידה המקצועית פועלת גם היום. תמשיך לפעול לפי שיקולים מקצועיים בלבד. כמובן שבהתאם להסכמות עם האוצר במסגרת ניסוח החוק, הסכמנו על הנוסח הזה. חשוב להגיד שהיחידה היום פועלת.

בסדר, נשאיר את זה.

אולי אפשר לדייק: משיקולי הגנת הצומח.

לא צריך, גמרנו: משיקולים מקצועיים.

היתה לנו הערה לגבי צוות המומחים. לגבי צוות המומחים – נאמר, היתה החלטה. אנחנו דיברנו. כלומר, היה סיכום איתם להוריד את זה.

אמרנו, תנסחו את זה ביחד.

בסדר. בנוסף, הסיפור של פסקה (ז): "פרסום יזום ליידוע הציבור של התנאים שנקבעו". לטעמנו, יש פה כפילות, כי הפרסום היזום, תנאים כאמור יפורסמו. התיבה המקובלת בחקיקה היא: תנאים, כאמור, בפסקת משנה (ו) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אפשר לכתוב: ללא דיחוי. הפרסום היזום – יש פה אנומליה ניסוחית.

תשנו את זה לפי זה. שבי איתם על זה.

בסדר. בפסקה (ח) אנחנו רוצים להבהיר, ופה זה מסוכם, המהות מסוכמת, אני רק מבהירה את זה לפרוטוקול. אנחנו עוד לא סיכמנו ניסוח. שיהיה ברור שלוחות הזמנים הם כאלה שברגע שיש פרסום, האפשרות לייבא את אותו ירק ופרי שעבר את התהליך, תהיה מיידית. אבל זה לא אומר שכל אחד יכול להתחיל לייבא. כלומר, הרגולטור עדיין יצטרך לתת אישור.

מיידית - בכפוף לקבלת אישור.

נכון. מיידית – בכפוף לקבלת אישור.

אישור של מה?

קבלת רישוי. ברגע שהם יקבעו תנאים לקבלת הרישוי, לא יוכל יבואן לייבא, גם אם נקבעו הכללים, כל עוד הוא לא קיבל את הרישוי הפרטני שלו.

ואז כמה זמן אפשר לעכב את מתן הרישוי הזה?

נחדד את זה לפרוטוקול. אני לא יודע אם זה נאמר קודם. במהלך הדברים נחתם גם סיכום בין - - - לעניין הזה מבחינת התחייבויות המשרדים. פה ההתחייבות היא שרישיונות לייבוא פירות וירקות טריים שנקבעו לגביהם תנאים, כלומר, כל אלה, יינתנו בתוך שלושה ימי עבודה מיום הגשת הבקשה במערכת דיגיטלית ייעודית. זה בהסבר לחוק.

יפה. ומי מפיק את האישור המקדמי הזה?

גורמי המקצוע בשירותים להגנת הצומח מפיקים את הרישיון לאחר שכל התהליך מושלם. אני מבקשת לחזור, וזה בהסכמת האוצר, לסעיף (ג) שמדבר על החלטה שתתקבל משיקולים מקצועיים בלבד. זה כמובן היה בהסכמות. אבל אחרי מחשבה פה, יכול להיות שנכון לדייק את זה לשיקולי הגנת הצומח. זה בכל מקרה המצב, זה מובן מאליו, זה נאמר, כדי שיהיה מוסדר בחוק, וזה מקובל. אבל החשש, כפי שהעיד כבוד היושב-ראש, שיקולים מקצועיים עלולים - - -

אוקיי, בסדר. הצעתם לכם את זה. לא עניתם, אז השארתם את זה.

משיקולי הגנת הצומח בלבד.

לא "בלבד". משיקולי הגנת הצומח.

כן. שיקולים מקצועיים עלולים להיות באמת פתח לפרשנות.

אין בעיה. אני הצעתי לכם את זה בישיבה.

חשבנו ואנחנו מקבלים את ההצעה להגנת הצומח.

בסדר גמור. תודה רבה, סיימנו. תנסחו את מה שנשאר לכם לנסח. בישיבה הבאה נצביע כבר על החוק. תפרסמי.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:35.