פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
15/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023), שעה 10:00

דיווח שר התפוצות עמיחי שיקלי, על פעילות משרדו ותקציבו - עפ"י סעיף 123 ז (1) לתקנון הכנסת

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
דן אילוז
זאב אלקין
אוהד טל
שלי טל מירון
טטיאנה מזרסקי

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי
אלה סבן - סמנכלית עידוד עליה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

אבי כהן סקלי - מנכל, משרד התפוצות

רון ברומר - ראש אגף בכיר, משרד התפוצות

מרינה רוזנברג קוריטני - ראשת המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית

חנה דורסמן - מנכל"ית יונייטאד, יונייטד

גידי מרק - מנכ״ל, תגלית

נחליאל דיסון - מנכ"ל, איל"ר - ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש

אלקס ריף - מנכ"לית, לובי המיליון

רקפת גינסברג - מנכ"לית, התנועה המסורתית

דוד ברנשטין - סמנכ "ל תנועה רפורמית תנועה רפורמית בישראל

יצחק נפתלי הילדסהימר - כתב עליה ותפוצות ופעיל עליה

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

הדס צנוירט

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


דיווח שר התפוצות עמיחי שיקלי, על פעילות משרדו ותקציבו - עפ"י סעיף 123 ז (1) לתקנון הכנסת

בוקר טוב לכולם, אני שמח ומתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום 15 במאי 2023, כ"ד אייר התשפ"ג. דיווח שר התפוצות עמיחי שיקלי, על פעילות משרדו ותקציבו - עפ"י סעיף 123 ז (1) לתקנון הכנסת. ראשית, אני מקדם בברכה את השר ואת המנכ"ל. מטבע הדברים, הוועדה הזאת עוסקת בהרבה מאוד עניינים של עלייה וקליטה, אך גם אנו עוסקים בנושא התפוצות ובנושאים שקשורים במלחמה באנטישמיות, נושאים שהם בליבת העשייה של משרד התפוצות. גם ודווקא בימים האלה למשרד הזה ולפעילות הזו יש חשיבות הרבה יותר משמעותית. אני שמח לראות גם את הנוכחות בדיון. מכאן ואילך, הבמה היא שלך, אדוני השר והמנכ"ל. אחר כך נפתח את זה לדיון.

תודה רבה על ההזמנה. חשוב מאוד, בכלל מעמד הכנסת לי הוא מאד חשוב והתייחסנו לזה בהתאם. נתחיל בשקף הראשון. המשרד הגם שהתקיים קודם לכן, פועל בעיקר מכוח חוק הלאום, סעיף 6, שמפרט את יעדי המדינה בקשר ליחסיה עם העם היהודי – המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי. אמנם אנו בסעיף הראשון שחקן משנה – יש משרדים אחרים שמופקדים על זה. אבל יש לנו מעורבות ושיתוף פעולה איתם. ב. המדינה תפעל בתפוצות בשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי – זה הרבה יותר בליבת העשייה, והמדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות – זה גם סעיף שמתקיימת בו פעילות ויש עוד הרבה מאוד מה לעשות בנושא הזה.

זה הרגע לרענן מכוח מה אנו פה, מכוח איזה חוק. המבנה הנוכחי של המשרד שונה מכפי שהיה בעבר ומורכב משתי אונות. אחת עוסקת במערכה באנטישמיות ובדה לגיטימציה. לפנים במשרד התפוצות היה אגף למאבק באנטישמיות אבל המאבק בדה לגיטימציה היה במשרד למודיעין אסטרטגיים ואחר כך חנה במשרד החוץ. זה ישות שנעה במרחב כאיזשהו אטום. אני מקווה שמצא את משכנו יחד עם המאבק באנטישמיות. אני חושב החיבור הוא חיבור טבעי ונכון, ועדיין, יש הבחנה בין מי שעוסק במאבק באנטישמיות ב-BDS שעובדים יחד והנושא של הפרויקטים שקשורים ביהדות התפוצות. בתמצית אומר איך זה ראה. המערכה באנטישמיות ובדה לגיטימציה, דה לגיטימציה מבחינה רטורית והמשגה, אנו מדברים הרבה היום על אנטישמיות חדשה. האנטישמיות החדשה שווה הדה לגיטימציה. תכף נרחיב בכך. מה שקורה במאבק באנטישמיות בתמצית, זה הרבה עניין של איצוץ הגדרות IHRA, כמה שיותר רחב. אנחנו אגב לא לבד במאמץ הזה – עושה את זה גם משרד החוץ. יש להבין שמולנו יש מערכת נגד, של אנשים יפסיקו להכיר בנושא הזה של IHRA. זה הארגון לזיכרון השואה, שכולל בתוכו גם את האנטישמיות החדשה, וזה אחד הכלים הכי אפקטיביים שיש למדינת ישראל במאבק באנטישמיות. אתן דוגמה אחת, שתבינו מה קורה בעולם. הצליחו להביא את ארגון עורכי הדין בארצות הברית שאימץ את הגדרת IHRA לסגת מאימוץ ההגדרה. כלומר זה מאבק שהצד השני מנסה לדחוף כמה שיותר ארגונים לא להיות בתוך הדבר הזה ולאמץ הגדרות אחרות כמו אמנת ירושלים ודברים אחרים ולעומתנו שדוחפים את זה כל הזמן קדימה. הסיפור של IHRA - חוסן קהילתי זה הממשק שיש לנו בהקשר של ביטחון הקהילות. על כל הדברים האלה תכף נרחיב. דה לגיטימציה – תכף נרחיב אבל בגדול יש עיסוק במחקר ויש קמפיינים שנעשים עם המחקר הזה. תכף ניתן דוגמאות. יש עבודה שנקראת רשת כחולה – כל אותם הארגונים והיחידים שפועלים במרחבי הרשת ומשפיעים על דעת הקהל, יש הנישה הכלכלית כומ בן אנד ג'ריס ודברים מסוג זה, ויש הנישה המשפטית. זה בתחום המערכה באנטישמיות ודה לגיטימציה במבט על.

בנושא תפוצות, יש כמה פלטפורמות וכמה פרויקטים קיימים ויש משהו חדש. מה שיש כבר קיים זה שלוש פלטפורמות גדולות. אחד זה יונייטד שעוסק בחינוך פורמלי מעבר לים, בארצות אמריקה הלטינית, בצרפת ובכל רחבי העולם. יש מוזאיק. זו פלטפורמה שנועדה לתת את הרצף הלא פורמלי, מתוכניות כמו רוט 1 שזה משלחות קדם תגלית לפעילות עם סטודנטים, אם זה דרך עולמי, דרך חב"ד או דרך הלל, והפלטפורמה הנוספת נקראת עמי, שעוסקת יותר בחיבור של ישראלים לתפוצות, אם זה במשלחות של גשר, אם זה במסגרת שבוע תפוצות ומיזמים אחרים. אלה הדברים המרכזיים. הפרויקט החדש שאנו נכנסים אליו הוא פרויקט א' ב' שממוקד לצפון אמריקה. בה יש לנו משבר עמוק בחינוך היהודי. למעשה מחוץ לזרמים האורתודוקסים והאולטרה אורתודוקסים. אחוזים בודדים הולכים לחינוך יהודי וזה גוזר מצב של לאבד חלקים מאוד גדולים של העם היהודי. תכף ניכנס לנתונים. זה ככה בקליפת אגוז.

מגמות עולמיות בהקשר של דמוגרפיה יהודית. אנחנו יכולים לראות את המספרים, גרוסו מודו. ישראל, המגמה היא שישראל הופכת למרכז העם היהודי, הקהילה הגדולה ביותר. בצפון אמריקה יש שיטות ספירה מאוד מעניינות ויש כל מיני ויכוחים איך סופרים את זה. אנחנו מדברים על כ-6 מיליון באירופה. הקהילות הולכות וקטנות. הייתי כן שם נתון אחד שנחשפתי אליו שהיה מאוד מעניין ולראות את הקשר בין אנטישמיות להצטמצמות ודעיכה של קהילות. מה שקרה בשבדיה, הייתה יהודית קטנה, הותקפה, היו הרבה התנכלויות, וכתוצאה מההתנכלויות היהודים הפסיקו ללכת למוסדות. כך הקהילה הלכה וגוועה. זה דבר שיש להכיר אותו.

עם הכניסה לתפקיד יצא דוח האנטישמיות שיוצא מדי שנה. עשינו מתודולוגיה מעט שונה השונה כאשר הבחנו בין העולם הערבי לבין הרשות הפלסטינית ולראשונה הכנסנו את מה שקורה גם בקרב האיחוד האירופאי במימון של ארגונים שמקדמים אנטישמיות חדשה, דבר שלא היה בעבר. מבחינת הנתונים, שמנו פה ממש את הדברים הכי מרכזיים. אחד, יש ככלל, עלייה באירועים אנטישמיים ברחבי העולם. מה שמעניין לראות, זה שעיקר האנטישמיות שפוגשים, היא מהסוג של אנטישמיות חדשה. כלומר האנטישמיות היום פחות סביב עניינים דתיים או עניינים שהם סביב גזע או דברים מהסגנון הזה, והרבה יותר סביב ישראל. זה לא אומר שאין יותר התקריות האלה. למשל בפולין שתולים לך בובה עם כיתוב יודהס ושורפים את זה. זה עדיין קיים האנטישמיות הישנה אבל רוב השיח הוא של אנטישמיות חדשה. עוד דבר מעניין – עיקר האנטישמיות החדשה שאנחנו רואים היא דווקא בארצות הברית היום, מקום שבעבר היה הרבה פחות בולט מבחינת תקריות אנטישמיות והיום להיות סטודנט יהודי בקמפוס בארצות הברית זו חוויה לא פשוטה. לפעמים זה גם מגיע להיבטים פיזיים כמו צלבי קרס שראינו לפני יומיים שלושה בתאי שירותים, תהלוכות אינתיפאדה, התנכלויות וגם קושי להביא עצמך לידי ביטוי, להזדהות כיהודי וכציוני. לא פשוט כולל הדרת אנשי סגל מתוך המרחב האקדמי.

חוסן קהילתי. מה שהוא מעניין, כמה דברים. אחד יש הפרויקט של מיגון מוסדות ציבור שזה נעשה בשת"פ ובהכוונה עם משרד רה"מ. יש פה סרטון ששווה להבין כמה לפעמים דברים פשוטים משנים את תמונת המציאות בצורה דרמטית. יש פה התיעוד של ניסיון פיגוע בגרמניה, שאדם מנסה לפרוץ עם שוט גאן לבית הכנסת ביום כיפור. בפנים יש עשרות מתפללים. הוא מחופש לשוטר - זה מחבל. אבל כתוצאה מכך שהדלת ממוגנת עם הפרויקט הזה, הוא לא מצליח לפרוץ את הדלת, ונמנע טבח המוני בבית כנסת בגרמניה ביום כיפור. זה רגע להבין עד כמה הפרויקט הזה הוא חשוב. נהרגו כאן שני עוברי אורח בחוץ.

המיגון נעשה יחד עם הסוכנות היהודית.

כן. זה פרויקט משותף. יש פה הרבה דברים שעושים במשותף. גם ההכוון הוא של משרד ראש הממשלה. אנחנו שחקן בתוך הדבר הזה.

הכשרת כוחות ביטחון מהעולם למאבק באנטישמיות. אתמול הגיעה לפה משלחת מלטביה, אסטוניה וליטא – ארצות שיש לנו איתן היסטוריה קשה מאוד. 200,000 יהודי ליטא שנרצחו, לטביה, יש שם יער אחר בשם רומבולה שבו העם היהודי איבד יותר מאשר בכל מלחמות ישראל יחד – 25,000 איש. אחד ממעשי הטבח הגדולים. ואחד הדברים שמתמודדים איתם למשל במדינות האלה – שמשחיתים את האנדרטאות האלה. כשאתה פוגש את כוחות הביטחון המקומיים, מביא את הזווית שלך, עד כמה האירועים האלה, הגם שכמעט אין שם יהודים – הקהילות היהודיות שם מאוד קטנות, כמה חשוב לנו לשמור על המקומות האלה. המשמעות של המקומות האלה וגם כמובן מקבלים הכשרה על אנטישמיות, על שואה גם ביטחונית, מבחינת הגנה על הקהילות היהודיות שם, זה משלחות שיש להן חשיבות גם ברמה הדיפלומטית, יש להן חשיבות גם ברמה של הוראת השואה לדרגים בכירים – משהו שאנו גם רוצים לפתח אותו בלי קשר להיבטים הביטחוניים עם אנשי חינוך יחד עם יד ושם. זה פרויקט שעוד לא התחיל. אבל ביקשתי מאפרתי, שעוסק בתחום הזה, לקדם את זה כי אחד הדברים בהקשר של אנטישמיות זה אומנם לא לב התופעה אמנם אבל יש תופעה של זילות שואה והכחשת שואה. הדרך להתמודד עם זה, זה לא כל פעם לתקוף את מי שעושה את זה אלא יותר לתת חינוך שיטתי במערכות החינוך ברחבי העולם. זה פרויקט שהוא בהתנעה.

שווה לומר גם פה מילה על מה שקורה בטוניס. היה לנו דיון שיזמה הסוכנות היהודית, שמתקיים באופן שגרתי על מצב הביטחון של קהילות יהודיות בעולם. זיהינו שיש בעיה בטוניס חודשיים אחורה וכבר התחלנו לגבש עם משרד הקליטה חבילות שיאפשרו למי שרוצה להגיע ארץ. לא הופתענו לצערנו מהפיגוע שהיה שם לפני שבוע, שבו נהרגו ארבעה – שני יהודים, שני שוטרים. יש פה גם הנושא הזה שיש לשים אליו לב.

בהקשר הזה, אוקראינה. עשינו עבודה, שיש לומר, שהיו שותפים לה מבחינת לעורר את זה בשיח הציבורי גם חברי כנסת מהאופוזיציה, אלקין ועוד כמה. אה, הוא פה. אני נותן לך קרדיט אפילו שלא ידעתי שאתה פה. אז גם בעידוד של אלקין ישבנו עם כמעט כל השחקנים שעוסקים בנושא של אוקראינה, אגב פוליטית זה מאוד מורכב. יש שם הרבה מאוד תחרות בין הארגונים ולקח הרבה מאוד זמן להבין מי עושה את העבודה הכי אפקטיבית ועם מי נכון לעבוד. עשינו אירע מאוד גדול בכנסת שבו כל השחקנים הגיעו, ובתוך המשרד גם גיבשנו תוכנית שאשמח שתציג – פותחים סוגריים אבי, ותיתן על אוקראינה את השורות התחתונות אופרטיבית מה רוצים לעשות. כי אמרנו - נחמד שהתכנסנו ודיברנו, אבל זה לא לשם לדבר נעשה אלא יש פה בסוף חבילה שאני רוצה שתוצג וזה סגירת מעגל מבחינתי עם היוזמה שהנעת אותה.

במסגרת הסוגריים, התוכנית תכלול ארבעה מרכיבים מרכזיים. קודם כל חייבנו את הארגונים המרכזיים, סוכנות יהודית, ג'וינט, חב"ד וקרן הידידות שמממנת את הארגונים האלה מאחורה, לשבת יחד ולהגיש תוכנית. אז יש פה ארבעה מרכיבים. אחד מהם זה מרכיב מוכר כמו שדובר עכשיו שזה המיגון הפיזי של הקהילות עם הסוכנות היהודית, כמובן. הקצינו לדבר הזה תקציב ועכשיו נבחן את המקומות שצריך לדבר הזה.

אתה יכול להיכנס למספרים. שווה שיכירו מספרים.

אנחנו מדברים על בערך 200, 250,000 דולר בסיפור של מיגון קהילות לפי הצרכים שעלו ממשרד רוה"מ תל אביב לתוך המהלך הזה. אנו מדברים על חוסן קהילתי ונפשי. גילינו במסגרת השחקנים המרכזיים שההתמודדות בטראומה - לא רק היהודיות – כולן בטראומה, אבל היהודית זה התפקיד שלנו במהלך הזה, אז אנו בונים יחד איתם תוכנית משמעותית בפתיחת שבעה מרכזי טראומה עם הג'וינט באוקראינה. זה גם מהלך שייצא לדרך עכשיו. בנוסף, אנו מדברים על מחנות קיץ שייצאו לפועל מהקיץ הקרוב עד ינואר-פברואר. ייצא קול קורא של מוזאיק לדבר הזה. אליו ייגשו מאפיינים שונים. בנוסף, הדבר הרביעי הוא בניית קהילות. הרי הקהילות שם היום מפורקות חלקן, ומי שיצטרך את העזרה בגיבוש הקהילה, בבניית מנהיגות, זה פעולות שאנחנו עושים יחד עם הג'וינט על המהלך הזה. זה מרכיבי התוכנית. אנו מדברים על הרכב תקציבי של כ-10, 12 מיליון שקל בשנה הקרובה.

זה השורה התחתונה בהקשר הזה.

הרחבה על הסיפור של IHRA. הברית לזיכרון השואה היא ארגון מאוד משמעותי, זה סוג של תו תקן למהי ההגדרה של אנטישמיות, והיא כוללת את הרכיב הקריטי מבחינתנו של האנטישמיות החדשה. יש סביבו דיון עולמי ער. יש שאומרים שזה פוגע בזכות הביטוי כי זה נועד להשתיק ביקורת על ישראל אז חשוב שאנשים שעוסקים בנושא הזה – מי שעוסק בזה מכיר את זה אבל לטובת האזרחים שצופים בנו ומי שפחות מעורב נסביר, שמה שעושה את ההבחנה בין ביקורת לבין אנטישמיות, זה הכלי שפיתח שרנסקי – חשוב מאוד - שלושת ה-D: דמוניזציה, דה לגיטימציה ודאבל סטנדרט. דמוניזציה – זה לומר שמדינת ישראל היא נאצית ודברים מהסוג זה, דה לגיטימציה – שלילת זכות קיומה של מדינת ישראל, וסטנדרטים כפולים – אני חושב שאחד הביטויים הכי בוטים לסטנדרטים כפולים זה היחס למותה של העיתונאית. עיתונאים נהרגים בסכסוכים ברחבי העולם במספרים מאוד גבוהים. יש לי פה גם הנתונים למי שזה מעניין אותו, אבל היחס שקיבל הסיפור הזה בעולם לעומת מקרים אחרים הוא בלי שום פרופורציות. זה כדוגמה.

אנחנו עובדים בכל פגישה, אם זה עם סגנית שרת החוץ במקסיקו, אם זה שגרירים בהתכתבויות, אם זה עם מועדוני ספורט. עכשיו היינו בקשר עם אייאקס בעקבות תקרית אנטישמיות שהייתה במשחק לפני שבועיים. מאתרים הזדמנויות כדי לדחוף את הדבר הזה קדימה ורואים בזה דבר מאוד חשוב. כאמור אנחנו לא לבד פה ויש פעילות מקבילה במשרד החוץ שאני יודע שנעשית בנושא הזה.

הלאה.

ננסה להתקדם טיפה יותר מהר – כי אני מניח שחברי הכנסת ירצו לדבר.

אין בעיה. ארוץ יותר. לגבי פעילות דיפלומטית, המדיניות שלנו בהקשר של מאבק באנטישמיות, כלל האצבע הוא שאין תקרית אנטישמית שלא מגיבים אליה. מקריקטורה בגרדיאן – יש תגובה, אירוע באצטדיון ספורט – יש תגובה. כל דבר כזה יש תגובה. אנו רואים שלמשל בהקשר של פיב"א, העונש שקיבלה אותה קבוצת כדורסל שבה הייתה התקרית האנטישמית היה חריג למה שראינו בעבר. זה שיש לחץ יותר אגרסיבי, מביא תוצאות.

בהקשר של הדה לגיטימציה המעבר הוא לגישה יותר התקפית.

נמשיך. מחקר, תודעה, יוזמות. אתעכב תכף על הדוגמאות. זו דוגמה גם להתקפיות וגם לתוצאות. כמובן, יש פה הרבה שחקנים וארגונים, וזה לא לבד, אבל בפברואר, בעקבות פיגוע מאוד-מאוד קשה בנווה יעקב – לא לפני הרבה זמן, כולנו זוכרים אותו – הוצאנו דוח, פרסמנו אותו בערבית, בצרפתית, באנגלית, לכל שגרירויות האיחוד האירופי כולל לשגריר האיחוד שפגשנו אותו וקיימנו איתו שיחה ספציפית על הנושא הזה של הסתה ממוסדת, שיטתית במערכת החינוך הפלסטינית. יש קשר בין הדוח הזה והפעילות הזו ופעילות נוספת שנעשתה, שהפרלמנט האירופי שם את זה על סדר-היום שלו כולל הבנה שכשיש מחבלים בגילאי 13 ו-14, מישהו הכווין אותם לזה. זה לא בא מהאוויר.

נמשיך. פסח-רמדאן. קמפיינים שעסקו בנושא של היחס של הפלסטינים להר הבית, לצורך העניין. קמפיין שעשינו רק באיטליה של החגיגות של הפלסטינים על מות התייר האיטלקי. במבצע מגן וחץ בפעילות גם מול כתבים זרים, גם החמ"ל בשדרות שמביא את האזרחים בשדרות לעיתונאות הבין-לאומית, ועוד פעילות נוספת.

נתקדם לדברים שיותר קשורים לחינוך יהודי. עוברים לאונה השנייה, החינוכית. א' ב'. הטבלה הזו מעניינת. אנו רואים פה את המצוקה, שיש בזרמים הליברליים, שהם בצלילה חופשית מבחינת ההשתתפות במוסדות חינוך ואת ההחזקות של הזרמים האורתודוקסיים. אנחנו לא חוגגים את זה. זה בעיה. זה לא מצב טוב. נמשיך. היעד הוא לשנות את המצב הנוכחי בצפון אמריקה, שבו רוב מוחלט של תלמידים לא זוכים לחינוך יהודי.

נתקדם. הרעיון הוא כזה בפרויקט א' ב' - יש שם בעיה מטורפת של כמה עולה ללמוד בבית ספר יהודי. זה חינוך פרטי ממאוד-אוד יקר. עשרות-אלפי דולרים בשנה. המחשבה הראשונה הייתה לסייע. אבל המדינה קצרה ידה מלהושיע – היא לא יכולה לתת מלגות לבתי ספר פרטיים בהיקפים האלה. צריך להיות סלקטיבי מאוד היכן אתה משקיע את הכסף. הכיוון הוא בראש ובראשונה מעמד המורה היהודי, ומי שמובילים את מערכת החינוך שם. הרעיון הוא להשקיע מאמץ אדיר בנושא של מנהלים, והכשרת מנהלים ומורים שעוסקים בחינוך עברית, ציונות, יהדות. שם אנו רוצים להשקיע את עיקר האנרגיה. זה פרויקט שמותנע בימים אלה ממש.

זה יונייטד. אנשי יונייטד יכולים אולי לדבר על זה.

רק בארצות הברית מקיימים?

יש כבר פעילות מחוץ לארצות הברית. ארצות הברית זה המשלים. יונייטד זה מחוץ לארצות הברית.

דיברתי קודם על מוזאיק – קמפוסים, סיורי התיכון, מומנטום שזה פרויקט חריג מבחינת האימפקט שלו והיקף המשתתפים שמביא לכאן אימהות למסע זהות כזה של שבוע.

זהו, תודה רבה.

המנכ"ל.

אני אענה על שאלות אם צריך, אחר כך.

אני פותח את זה לדיון. יש דברים שהיתי רוצה יותר להתמקד בהם. בחלקם נגעת, אדוני השר. הנושא של החינוך היהודי גם עלה פה בחלק מדיוני הוועדה בעבר. הוא אתגר עצום. אבל הייתי טיפה מחדד אותו ואומר: חינוך יהודי ציוני.

חד וחלק.

ציינת את זה בתוכנית של א' ב', אבל אם אני מסתכל, שאלה גם חברת הכנסת מזרסקי על קהילות יהודיות, בארצות הברית או מחוצה לה, בסופו של יום הקהילה היהודית הגדולה ביותר נמצאת בארצות הברית, והשנייה בגודלה נמצאת באירופה. אלה שני המקומות שבהם כשאנחנו מדברים על תפוצות. כשאני מסתכל על הקהילה היהודית בצפון אמריקה יש שיגידו 700,000, יש שיגידו מיליון, אבל אלה סדר גודל של הישראלים שחיים שם והישראלים שחיים שם רבים מהם לא שולחים את ילדיהם לחינוך יהודי פורמלי – כי או הוא מאוד-מאוד אורתודוקסי או לא תואם את אורח חייהם או הוא מאוד יקר. דווקא פה יש חשיבות מאוד-מאוד גדולה לפעילות הזו. יש הבתים הישראליים של משרד הקליטה – לא יודע כמה זה נשאר – עוד יש הבתים הישראליים? בסך הכול מדובר בעובד אמ"י אחד בקונסוליה, שלא משם תצמח הישועה. הסיפור האמיתי והגדול הוא החינוך. אני יודע שההסתדרות הציונית עושה את זה באמצעות אולפנים לעברית שחלקם עבור הישראלים אבל פה בעיניי זה אתגר שהמשרד צריך להתייחס אליו מאוד.

נושא נוסף, שלא ראיתי בהתייחסות, לגבי המאבק באנטישמיות זה האנטישמיות ברשת ומתן הדגש על הרשתות החברתיות, ששם לצערי, אפילו בישראל אנו רואים שרשתות חברתיות מובילות לפיגועים הרבה פעמים. ואירועי האלימות שראינו, שזה נתון מאוד-מאוד חריג – עלייה של 48% באירועי אלימות ברבעון הראשון של 22', זו דרמה. כן נושא שאשמח שנשתף פעולה עם המשרד זה ההגדרה של הציונות כערך מוגן באוניברסיטאות בארצות הברית. זה נושא שעלה בדיוני הוועדה.

נקיים כנראה דיון ב-20 ביוני.

התחלנו עבודה על זה מול הקהילות היהודיות. ישנם ערכים מוגנים באוניברסיטאות שמאפשרים לסטודנטים בארצות הברית להשתתף בפעילויות, ואסור לפגוע בהם ואז הם מקבלים מטריה והציונות לא נחשבת ערך מוגן כזה באוניברסיטאות. אתה ודאי מכיר את זה, שסה מילה נרדפת – אנחנו לא אנטישמיים, רק נגד הציונות, רק נגד הערכים הציוניים. פה יש פעילות שאפשר לעשות גם מול הנהלות האוניברסיטאות, ובוודאי עם משרד ממשלתי. זה דברים שנבקש מכם לקחת חלק. בבקשה, חברת הכנסת מזרסקי.

הייתה לכם תוכנית נהדרת שמשרד התפוצות מימן חלקית את התוכנית יחד עם משרד החינוך, תוכנית חפציבה, חינוך יהודי במדינות חבר העמים. מה קרה? למה אתם או הממשלה צמצמתם את פעילות התוכנית הזו?

לא מכיר את התוכנית של חפציבה.

זה לא פרויקט שלכם אבל הייתם שותפים, המנכ"לית לשעבר באחת הוועדות בכנסת ה-24 בגאווה הציגה שאתם שותפים.

אני יודע להתייחס למה שאני מכיר. לא מכיר את הפרויקט.

השר, תאסוף את השאלות, באופן כללי.

זה לא פרויקט שלנו.

חבר הכנסת אלקין.

תודה רבה. לפי הנחיית היועצת המשפטית של הכנסת אני מחויב בגילוי נאות – יש לי קשר משפחתי למשרד. נאמר פה לפרוטוקול. קודם כל, אני רוצה להתייחס למה שאמרת על הסיוע לאוקראינה. חושב שזה מאוד חשוב. המפתח יהיה לוחות זמנים כי המציאות שם היא כזו שאם נלך במסלול הישראלי הרגיל הבירוקרטי של קול קורא, הגשה, שפיטה וכו', אומנם אני לא צופה לצערי סיום המלחמה בזמן הקרוב אבל עדיין הצורך בסיוע הולך וגדל, כמה שיותר המלחמה מתארכת, ויש לראות איך אתם אולי יכולים לחשוב מה המנגנונים שיאפשרו לכם מימוש מהיר ולא רק פיתוח התוכנית. מאוד נכון שהצלחתם לחבר את כל הכוחות ביחד – זו משימה לא פשוטה למרות מציאות המלחמה. עכשיו השאלה איך מהר הכסף הישראלי יעשה שם את הסיוע, ובמקומות מסוימים גם את ההבדל, כי במקומות הגדולים הקהילות עוד מתפקדות. לא אתפלא אם יש מקומות שבהם הקהילות פשוט התפרקו מתוקף הנסיבות. הסיוע שלנו יכול להיות דרמטי. זו נקודה אחת. מי שהתחיל במלאכה אומרים לו גמור.

אין כוונה אחרת.

יש פה צורך. גם חשוב שירגישו אותנו כמה שיותר מהר כי יש סוג של אכזבה מסוימת ממדינת ישראל והסיוע שלה בכל מיני אפיקים. לפחות שהקהילות היהודיות – זה המנדט שלכם, זה בידיים שלכם. דברים יותר גדולים הם בחדרים אחרים. לפחות שבזה ירגישו אותנו כמה שיותר מהר. נקודה אחת.

שתיים, דיברת בצדק על בתי ספר וחשיבות הסיוע שם ועל רקע זה השאלה ששאלה חברת הכנסת מזרסקי עוד יותר מתחדדת. כי נכון שלכאורה בעבר חלק מהאחריות על החינוך היהודי בתפוצות במיוחד בכל הקשור לשיתוף פעולה עם החינוך היהודי הפורמלי הבית ספרי היה במשרד החינוך, באגף מיוחד שיש שם, אבל המגמה שיש עכשיו מתוקף כל מיני נסיבות – גם היחלשות בחפציבה, היחלשות תקציבית וגם התנאים שיש היום גם באוקראינה וגם ברוסיה מקשים על המימוש במסלול של משלוח מלאים ישראליים, ואז יוצא שמדינת ישראל ברגעים הקשים נעלמת מהחינוך היהודי הפורמלי.

נבדוק את הסיפור הזה.

כנ"ל פרויקט בכל העולם. היה פרויקט למשרד החינוך עם ההסתדרות הציונית העולמית גם במשלוח סוג של מורים שליחים למדינות אחרות בעולם שהן לא ארצות הברית. לא חזקות – דווקא חלשות.

יש פעילות יפה בעולם.

בתנועות נוער הציוניות אני יודע שיש תמיכה בהם בעידוד עלייה דרך גרעין צבר. כבר אין לכם? כבר לא תומכים גרעין צבר?

תומכים גרעין צבר אבל לא בתנועות נוער.

רק לקבל מושג – במקסיקו ל-90% מהילדים במוסדות יהודיים - המציאות המשברית של צפון אמריקה היא של צפון אמריקה. זה לא אחיד. יש קהילות מאוד חזקות. טורונטו זו עוד דוגמה מטורפת. הקהילה החליטה – אין דבר כזה ילד יהודי שלא יקבל מענה בגלל כסף. זה משהו פורץ דרך. מודל שאנו מנסים להרחיב אותו.

בקצרה אני רוצה לברך את השר. נכנס לא מזמן לתפקיד ואנחנו כבר רואים שאתה שוחה בחומר ושאתה עם חזון נכון. פעם, מזמן, משרד התפוצות היה המשרד לגיוס כספים מחו"ל לארץ כדי לעזור לחזק את מדינת ישראל. היום אנו רואים שהזמנים השתנו, וגם למדינת ישראל יש מה לתרום לתפוצות, איך לחזק את התפוצות. אני גם מאוד מסכים עם הגישה שלך שמתחילה עם הדברים הבסיסיים, עמידה בצרכים, קודם כל שיחיו בביטחון ואחר כך שיהיה גם ביטחון ברמה יותר עמוקה, בזהות היהודית שלהם וכו'.

כמי שגדל בתפוצות – יש כמה אנשים פה שגדלו בתפוצות - אני גדלתי בצפון אמריקה שמיקדת את זה שם, פרויקטים כאלה בסוף הם דברים שיוכלו ליצור זהות יהודית יותר חזקה. לאפשר לקהילה היהודית לשרוד לאורך זמן - לא רק פיזית אלא גם תודעתית. בסוף גם להעלות כמה אנשים לארץ שיהפכו להיות אפילו חברי כנסת. הכול מתחיל בפרויקטים קטנים כאלה. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון.

תודה רבה לך אדוני היושב-ראש ותודה לך השר על הסקירה. אני בעוונותיי אחרי השירות הצבאי הארוך שלי, יצא לי לחוות חוויה מיוחדת, גרתי בארצות הברית, בפילדלפיה תקופה והייתי מורה בבית ספר יהודי פרטי. חוויה מאירת עיניים. יש הרבה מה ללמוד ממערכת החינוך שם. כיוון שנחשפתי ללימודים ברשת הזו ולחשיבות שלהם, וגם ליוקר – אלה לימודים מאוד-מאוד יקרים ולא כולם יכולים להרשות לעצמם. אחד הדברים המשלימים שהיו זה סאנדיי סקול. אני מניחה שיש את זה בעוד מדינות, לא רק בארצות הברית אבל זה פתרון ביניים שיכול לתת מענה למשפחות שלא יכולות לעמוד בחינוך פרטי אבל כן לתת את החינוך היהודי, לעשות את ההשלמה של לימודי עברית וחיזוק הקשר עם ישראל. רציתי לשאול, האם יש בהיבט הזה עבודה ומה אפשר לעשות?

כמובן אנו מכירים את הסאנדיי סקול. הפופולריות שלו היא מאוד נמוכה. הוא נתפס בקרב הצעירים בארצות הברית כעונש, אז המודל שלו בגדול הוא כישלון. יש להכיר את זה. היום יש מודלים אחרים, שהם הרבה יותר בהלימה לצרכים של ההורים, וזה אחר הצהריים באמצע השבוע בשעות יותר מאוחרות – וזה המודל שתופס תאוצה - בארצות הברית. את זה אנו מבקשים לחזק. אנחנו לא עושים שום דבר אקטיבי נגד סאנדיי סקול אבל אחרי שלושה חודשים של מחקר על החינוך היהודי בצפון אמריקה, נכון שעל פניו זה נשמע אחלה, הסאנדיי סקול, אבל כשצוללים לפרטים רואים שהמודל הזה מאוד בעייתי מבחינת איך שנתפס בקרב יהדות ארצות הברית.

תודה. גידי מארק.

בוקר טוב. קודם כל אני רוצה לברך על הפעילות הענפה של המשרד. רציתי להסב תשומת הלב למצב הקמפוסים עכשיו. אנחנו אחרי שנתיים של קורונה שבמהלכן הגיעו לארץ מעט מאוד סטודנטים יהודים. למשל בתגלית ירדנו מסביבות 50,000 ל-5,000. אנו חזרנו לחצי מהמספר הזה. למשל בגילאים 21, 22 כמעט אין יהודים שהיו בישראל. זה חושף את הקמפוס להתקפות חד צדדיות מצד גורמים אנטישמיים ואין מענה היום. נצטרך לשנס מותניים ולהגדיל את המאמצים, לשלוח כמה שיותר צעירים לישראל כי בסופו של דבר אין מה שמשווק את ישראל היום בקמפוסים כמו צעירים שחוזרים עם מה שהם חוו בארץ, ואין דבר יותר טוב להציג את ישראל מאשר האמת שלה.

תודה.

אתה לא רוצה לשתף?

אשמח. אני שמח שאנחנו לאחר הרבה זמן, עומדים לקראת חתימה על הסכם עם המדינה. תודה רבה על המאמצים, כבוד השר. ועדיין, המספרים שנוכל להביא במסגרת התקציב שלנו, למרות שאנו מביאים 2 דולר על כל דולר, הם עדיין מצמצמים את המספרים לחצי ממה שנהגנו להביא לפני הקורונה. זה אינטרס לא של תגלית אלא אינטרס של מדינת ישראל.

יש קיצוץ בתקציב שהמדינה מקצה לטובת העניין?

יש עלייה של 35% בעלויות בארץ. בתי מלון למשל עלו בשלוש השנים האחרונות ב-47%. הממשלה בינתיים עוד לא קיצצה, אני מקווה שגם לא תקצץ, אבל אנחנו נתקלים- - -

התקציב שלכם גדל במסגרת טייס אוטומטי?

כן. אין לנו הסכם, אנחנו אמורים לחתום עליו- - -

גידי, כשפגשנו את משלחת המחנכים שנכחת הם ציינו על הנחה שהם יכולים לקבל ממשרד התיירות – זוכר את הסעיף הזה?

כן. אנו מאוד-מאוד מקפידים לא להיכנס למצב של מימון כפול מהמדינה. יש לנו טרק רקורד של 23 שנה בלי שום פסילה, אז אני מעדיף לא לקחת ממשרדים אחרים.

השר, באחד הדיונים שהיו פה כשגיבשנו את התקציב בתחילה היה אמור להיות הפטור ממע"מ על התיירות, מה שהיה פוגע קשות עוד יותר.

זה מאוד-מאוד עזר לנו הביטול כי זה היה מוריד את כל שיקולי הרווח של כל הספקים שלנו והשוק היה קורס. מבחינה זו הייתה פה החלטה נהדרת.

תודה. ג'וש, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה לברך את הששר על ההצגה המקיפה. מאז שנכנס לתפקיד אנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, וזה אחד הדברים שמאפיינים את הקדנציה שלך – הפתיחות והרצון לעבוד עם כל הקהילות בעולם ועם כל הארגונים היהודיים שעוסקים בנושא. אני גם מברך על החניה של הנושא של BDS ואנטישמיות במקום אחד בממשלה. אני חושב שזה סופר קריטי. ואני רוצה לברך על התהליך האסטרטגי שאתה עושה עכשיו יחד עם הצוות שלך שעובדים אתנו יד ביד, לחדד עניינים במצגת שיש כמה נושאים – האנטישמיות והמאבק ב-BDS, יש הקשר לתפוצות ויש תת נושאים. אני מכיר את משרד התפוצות בהרבה מאוד גלגולים לאורך השנים. רואים פה משהו מאוד מפוקס ומחודד. אני יודע שאתם עובדים על זה. שאפו.

אם גידי אמר כמה מילים על תגלית, אז בנוסף לתפקידיי אני יושב-ראש הדירקטוריון של מסע, תוכנית הדגל של הסוכנות במשרד ראש הממשלה. השנה נביא כמעט 13,000 צעירים לתוכניות ארוכות בארץ - בין סמסטר לשנה. שנה הבאה נביא מעל 13,000. שנה הבאה החניך או המשתתף, 200,000, נחגוג עשרים שנה למסע, ונחגוג 200,000 מהתפוצות שבילו כאן חצי שנה או שנה. זה ודאי משהו מאוד משמעותי גם בעידוד עלייה, גם בחיזוק הקשר לתפוצות. התרגשתי מאוד שבוע שעבר להשתתף יחד עם שר הבריאות ושר הקליטה בטקס סיום של מסע רופאים והסוכנות עם הפקולטה לרפואה הגדולה ביותר במדינת ישראל. אנחנו מביאים מסע וסוכנות יחד, קרוב ל-300 רופאים שעולים והיינו בטקס סיום של 170 רופאים שעלו ועשו תוכנית מסע, שלומדים עברית ולומדים למבחנים. זה גאווה גדולה. אז אחרי תגלית בא מסע.

שר הבריאות והפנים הודיעו להם שאחרי שיעשו עלייה, לפי הצעת החוק שעברו בוועדת שרים לחקיקה, לא יוכלו לקבל דרכון בשנה הראשונה או את זה לא הודיע להם? נדבר על זה בנפרד.

תודה על הדברים, ג'וש. רק אומר שהשת"פ עם הסוכנות הוא הדוק. יש לנו פורום משותף שמתכנס אחת לכמה חודשים במגוון נושאים. גם רוצה לומר מילה לדורון אלמוג שמוביל את הארגון הזה בצורה אדירה, לג'וש יש ותק אדיר וניסיון. תודה.

דוד ברנשטיין.

שלום, אדוני השר. אני סמנכ"ל התנועה הרפורמית הישראלית וגם חבר הנהלה של ההסתדרות הציונית העולמית ועוסק בנושא תפוצות הרבה שנים, גם בסוכנות. הכרתי אותך כשעבדתי עם מועצת המכינות וביקרתי הרבה פעמים במכינה ממש מצוינת, תבור. אני רוצה לומר קודם כל תודה. אנחנו עובדים עם משרד התפוצות 8, 9 שנים, גם החברים מהתנועה הקונסרבטיבית עובדים באותה תקופה בשיתוף פעולה כי אני חושב שהמשרד ממשיך להבין שכדי לעבוד עם התפוצות הציוניות הליברליות היהודיות, חייבים גם אנשים שלנו לעבוד כשותפים. ילנה הייתה כאן. היא עוגן שלנו ומקסימה ועובדת מעולה. אני חייב לומר זאת כאן.

איני רוצה להתווכח עם הנתונים. רק אומר, שבכל זאת, לפחות אצלנו בצפון אמריקה, יש כ-2 מיליון חברי קהילות. יש מאות-אלפי ילדים וצעירים במסגרות – אני לא קורא להם סאנדיי סקולס. אקרא לזה מסגרות משלימות. יש לנו גם 23 מחנות קיץ ואלפי אנשים שבאים לתוכניות בישראל. אני חושב שחשוב שנמשיך להגביר את הפעילות שלנו עם האוכלוסייה הזו, כי זה חשוב לנו כתנועה ישראלית שהם יישארו מחוברים לישראל וזה ציונות. תודה.

אומר על זה משפט. אנו עובדים בפס רחב, עם כל הקהילות היהודיות ללא יוצא דופן, בארצות הברית ובעולם.

רקפת.

בוקר טוב. אני מצטרפת לתודות – ראשית על הדיון הזה. מודה לך השר, יושב-ראש הוועדה. זו ישיבה חשובה מאוד. אני מצטרפת לתודות של דוד, חברים מהתנועה הרפורמית, התנועה המסורתית, הקונסרבטיבית בישראל קשורה מאוד ועובדת בצמידות עם הרבה מאוד פרויקטים או תוכניות לנסות להגיע לכמה שיותר קהל בעיקר בצפון אמריקה בעיקר אך בכל העולם. אני חושבת שהחשיבות הגדולה, ואנו מדברים בימים אלה, כשהסערות הפוליטיות קורות גם כאן ומשפיעות גם על הקשר של יהדות התפוצות עם מדינת ישראל, ואני חושבת שההנחה שלנו כאילו רק ידע, אם הם יידעו מה קורה כאן, זה מספיק – היא בעייתית. מורכבת. אנו צריכים להבין שבסוף הקשר והיכולת שלהם להרגיש שייכות חשובה לא פחות. כשאנו מדברים על שייכות זה גם היכולת להשפיע ולהיות שותפים. במדינת ישראל שבה עדיין יש קשיים ובעיות בהכרה ברבנים מסורתיים, קונסרבטיביים ורפורמיים, במדינת ישראל שבה יהודים קונסרבטיביים ורפורמיים ורבנים שלהם לא מתקבלים לנישואים, לא יכולים לחתן בארץ הזאת, שיש בעיות עם גיור, שיש קשיים בעזרת ישראל בכותל - כל הדברים האלה שמדירים את האפשרות של יהודים מהתפוצות להרגיש כאן בבית הם חלק חשוב ומרכזי בקשר שאני רוצה להאמין ומאמינה, שמשרד התפוצות מבין ומכיר בחשיבות שלו, ועוזר ויסייע לכולנו לחבר את זה כי בסוף לדעת מה קורה במדינת ישראל זה חלק אחד. להרגיש שזה הבית שלהם ואתה הראית כאן שקף מאוד מדאיג על אחוז המעורבות וההשתתפות של הזרמים במה שקורה פה. אני חושבת שהוא לא בכדי. הוא באמת בחוויה - אם פעם הזכרת כאן – משרד התפוצות בעיקר גייס כסף מהם, היום הוא צריך להיות שותף שלהם, והשותפות הזו צריכה לבוא משני הצדדים. אז אני מודה לכם על מה שכבר קורה ומקווה מאוד שנחזק את זה.

תודה. מרינה קוריטני.

שלום לכולם. תודה על הסקירה המאוד מעניינת. לגבי סאנדיי סקול בארצות הברית, אנחנו לא שמנו לנו וכדאי לשים לב - יכול להיות שהאוכלוסייה האמריקאית לא כל כך מצטרפת לתוכנית הזו, אבל מניסיון שלנו של ההסתדרות הציונית העולמית, הישראלים שגרים היום בארצות הברית כן מביאים ילדים לסאנדיי סקול. יש הצלחה רבה גם בלונדון. אני חושבת שכדאי גם לקחת את הנתונים האלה ולעבוד גם איתם.

הפרקט הזה הוצג.

זה מאוד מעניין. לגבי בתי ספר יהודים בעולם, לא מלמדים שם עברית כי הורים לא רוצים שילדיהם ילמדו עברית. הם מעדיפים אנגלית – זה מניסיון שלנו. אנחנו פותחים כיתות אולפן לאלה שכן רוצים. ירדנו עכשיו בגילאים, ואם התחלנו ללמד עברית מ-18 והלאה, עכשיו אנו מלמדים מ-14 את העברית בבתי ספר כי נכנסנו לבית ספר עם תוכנית חדשה, מגמת עלייה. מה פירוש – מגמת עלייה זאת אופציה ללמוד תואר אקדמי פה בישראל. אנו נותנים עכשיו את האפשרות לחבר'ה במקסיקו, בארגנטינה, באמריקה הלטינית. הם עושים פסיכומטרי עכשיו בשפה שלהם שם, וזה נותן להם את האפשרות להגיע לישראל, וללמוד באקדמיה פה בישראל. אנו מאמינים שאלה שהיו פה סטודנטים נשארים פה וממשיכים להיות ישראליים כמונו. גם הצלחנו בפרויקט זה והעברנו אותו עכשיו גם לצרפת. התחלנו את הפילוט בצרפת באותו נושא. אנחנו מנסים גם להיכנס לדבר הזה. אמרת שאתם מתכוונים לעשות הכשרות למנהלים שם בבתי ספר. לא יודעת עד כמה מנהלים של בתי ספר קשורים למדינת ישראל, אבל למורים זה מאוד-מאוד חשוב. תודה רבה.

תודה. אלכס, בבקשה.

תודה, חבר הכנסת, ראש הוועדה פורר. תודה השר שיקלי ולכל חברי הקואליציה שנמצאים פה. בעיניי זה מאוד חשוב. אנחנו יושבים פה בהרבה ועדות ולא בכל אחת יש חברי קואליציה אז תודה שאתם מגיעים. תודה שאתם משקיעים זמן בנושא הזה.

אני חייבת לומר שאני מאוד מודאגת. התחושה שיש לנו בחודשים האחרונים, שיש כל מיני גורמים בממשלה, שמבדילים בין עולים או יהודים טובים לעולים או יהודים לא טובים. אתן כמה דוגמאות. הגיע לכאן בשנה האחרונה מאז פרוץ המלחמה עלייה עצומה. 85,000 עולים מאוקראינה, רוסיה ובלרוס, הגדולה ביותר מאז שנות ה-90'. למרות זאת מאז הממשלה האחרונה מענקי ההסתגלות שנתנו להם כמה חודשים של להתאקלם בוטלו. למרות זאת אנו רואים 200 מיליון שקל תוספת תקציב בשנה שרובו המוחלט לא הולך לקלוט את העלייה הזו אלא הולך לעידוד עלייה מארצות הברית וצרפת, והירידה בארצות האלה היא קטנה, פחות אלף איש, פחות 1,500, 85,000 עולים הגיעו לכאן ו-110 מיליון הולך לעידוד עלייה שם. אנו רואים לפני שבועיים ששר העלייה והקליטה החליט לסגור את מסלול החירום לעליית יהודי רוסיה ובלרוס וימנע מעשרות אלפים שבורחים מהגיוס של פוטין להגיע לכאן, וכל זה קורה כשברקע השיח על ביטול סעיף הנכד. אחת המטרות של המשרד, ואני קוראת – חשיפת הציבור הישראלי למגוון הקהילות ופיזורן הגיאוגרפי בעולם וכן לאתגרים העומדים בפני הקהילות היהודיות בתפוצות. אני חושבת שזו מטרה חשובה גם מבחינת תפוצות לומר: אין יהודים טובים, עולים טובים. כולנו שווים. הייתי לפני שבועיים ב-GA בכנס החשוב ביותר של יהדות ארצות הברית וישראל, וחבר הכנסת השר רוטמן בכנס איתי ישב ואמר: הסיפור של ביטול סעיף הנכד הוא לא אירוע שמשפיע על יהדות ארצות הברית. אמר וצדק, כי מי שעולה היום למדינת ישראל באלפים, בעשרות אלפים זה יהדות רוסיה, בלרוס ואוקראינה. אבל ראיתם את המספרים. אולי לא ראיתם. מבחינת נישואים מעורבים המספרים לא שונים בארצות הברית וצרפת. יכול מאוד להיות שמחר יהיה אותו משבר בצרפת וארצות הברית, ונהיה שוב בפני מצב שאנשים באים לכאן בהמוניהם ואנו יכולים לסגור את הדלת. בבקשה כבוד השר, חברי הכנסת – אין עולים טובים ויהודים טובים וכאלה שהם פחות. כולנו שווים וצריך להשקיע בקליטת העלייה הזאת כדי שהיא תוכל להישאר ולא כדי שאחר כך יגידו: הם עוזבים וצריך לבטל את סעיף הנכד.

תודה. דברים חשובים. נחליאל דיסון, בבקשה.

אני מנכ"ל איל"ר, ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש. אנו עוסקים בנושא הזה – לא בדיוק משתלב עם מה שדיברו פה אבל רציתי להעיר על נקודה אחת. השר, העלית את הנושא של IHRA. רציתי להזכיר, ש- IHRA קיבלה עוד החלטה בעניין עיוות השואה.

הצבענו על זה לפני שבוע. החלטת ממשלה.

הייתה החלטת ממשלה לקבל את זה?

כן.

אז השאלה התייתרה.

מרינה, ביקשת משפט.

אני רוצה לחזק ממה שאלקס אמרה. ג'וש עזב, אבל אנו יודעים שגם העלייה מכל המדינות נעצרה פתאום ואף אחד לא יודע מה הסיבה. אחת הסיבה זו הסיבה הזו – הם רואים מה שקורה פה ועשו צעד אחורה ומחכים איך הממשלה תתמודד עם הבעיות.

אנחנו מערבבים פה דיונים של משרדים. זה נושא סופר חשוב. יש מנדטים מאוד ברורים לשחקנים שונים בממשלה.

אני מסכים עם השר.

אין לי בעיה להתייחס אבל זה לא בפוקוס.

ארצה לשמוע את ההתייחסות שלך, גם כי אמרת כמה דברים שהיו חשובים שנשמעו, דברים שהיו קול שונה בממשלה הזו. הדברים כאילו משרדים נפרדים, אבל הם קשורים אחד בשני. בסופו של יום פוטנציאל העלייה שלנו הוא מהתפוצות, ורבים מהעולים השאירו משפחה מאחור שהיא בתפוצות והקשר עם התפוצות הוא כזה שכפי שאתה אומר – הרי למה כמשרד אכפת לך מזה שבבתי כנסת לא חלילה יהיו אירועים אלימים ואנו משקיעים בשמירה על המקומות האלה? ואז אתה אומר: כי מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, ואני תמיד אומר - כל יהודי נושא אצלו בכיס תעודת ביטוח, בין אם חי במדינת ישראל או בחו"ל, תמיד יודע ששערי מדינת ישראל יהיו פתוחים. אנו רואים שדווקא היום קהילות שלמות שנמצאות במצוקה ובחששות ואפילו רדיפות בחלק מהמקרים, המסר שמקבלות זה – נכון, אנחנו לטובת העם היהודי אבל לא בשבילכם. אתם לא בדיוק בפרופיל שמתאים לנו. אי אפשר לנהל את הדיון הזה.

אני יכול להתייחס, רק אופרטיבית אנחנו קודם כל התייחסנו למה שאנו עוסקים בו. עוסקים בהרחבה בנושא של אוקראינה, לכן אני הודף את הביקורת. אנחנו מאוד מעורבים במה שקורה באוקראינה. לקחנו את זה לא ברצינות אלא ברצינות תהומית, כולל להביא אינפורמציה מאוד מדויקת על מי נגד מי בשטח, באוקראינה, כדי שכשנשקיע, נשקיע לפי מה שקורה בשטח ולא לפי היחצ"נים של כל אחד מהארגונים האחרים שזה באמת פוליטיקה – שלא תבייש – עם היבטים שליליים מאוד. הנושא הזה חשוב מאוד. אם רוצים להתייחס לסעיף הנכד, אפשר, אין בעיה.

חבר הכנסת אוהד טל.

אדוני השר, קודם כל אני מתנצל שלא הספקתי להגיע ולהשתתף בסקירה שלך אבל שמחתי לשמוע מכל צדדי השולחן כאן את התשבחות הרבות על העבודה המקצועית שלך, על הענייניות שלך ועל הפתיחות שלך לנהל שיח והקשה עם כל הספקטרום של יהודי התפוצות. אני רק פונה ומבקש מכם חברים, שתהדהדו את המסר הזה. אם זו המציאות שאתם חווים ופוגשים, כפי שידעתם למתוח ביקורת על הממשלה בתחילת הדרך על אטימות בתחומים האלה, אם יש פה שר כל כך מקצועי שאתם מעידים שעובד באופן הזה, גם את המסר הזה ראוי להדהד ליהודי התפוצות, שידעו שיש בממשלה עם מי לעבוד. הממשלה הזו היא לא נגד אף אחד חלילה אלא בעד. תודה אדוני השר שאתה מייצר את הדינמיקה הזו.

תודה.

תודה. מה שלא קיבלנו בסקירה – אחד, תקציבים. תקציב המשרד ולרדת לרזולוציות.

ניהלנו במו"מ הרבה מאוד מאבק בנושא הזה, שזה יקבל מענה. הגידול במשרד הוא למעלה מ-200% מתקציב קודם. זה משרד עם היקפי תקציב משמעותיים. אני מאוד שמח על כך. אבי ייתן את המסגרת.

תקציב המשרד הוא תקציב- - - אתם מכירים את ההבדל. יש כמה מרכיבים בתקציב. המסגרת הכוללת של שנתיים היא כ-450, 480 מיליון שקל. זה כולל כמה סעיפים. זה 23', 24' יחד. לשנתיים. בגדול, תקציב המשרד, מה שאנו מנסים לעשות כל הזמן זה לשמר תוכניות ארוכות טווח. לא יכולים לעשות תוכנית שנה, לכן אנו לוקחים תקציב וניתן לתוכניות זמן לנשום ולהתכונן שנתיים-שלוש קדימה. כל פרויקט שהוא משמעותי זה חלק מהתקציב הנוכחי. זו המסגרת.

אתה יודע לומר כמה מזה הולך למאבק באנטישמיות, כמה מזה הולך לחינוך יהודי, כמה מזה הולך לאבטחה?

בגדול, אנחנו יושבים על זה עם השר בימים אלה, כי התקציב מאוד גמיש במשרד. אנו יושבים ונקבל החלטות.

יש לך המספרים האלה בראש. זה לא סוד. זה תקציב.

לא יראו את זה בספר התקציב כי זה תקנה 1. בגדול השיח עם השר אומר- - -

כלומר יש לך תקנה 1 של תפוצות, ואתה גמיש בתזוזות בין האגפים.

כן. זה יתרון גדול.

תחלוק איתו את הכיוון.

הכיוון הוא לדה לגיטימציה בשנה – כ-50 מיליון שקלים כל שנה. זה קצת פחות מרבע מתקציב המשרד לשנתיים. אנחנו מדברים על פרויקט של 150 שקל בסדר גודל של פרויקט א' ב' שזה כל החינוך היהודי.

זה תקדימי. זה מבחינתנו – זה היפוך יוצרות. זה הבנה שיש לך משבר זהות חמור בארצות הברית ויש לך משבר בחינוך היהודי, ואם מדינת ישראל לא תתגייס לאירוע, תאבד דור צעיר של יהודים. זו המשמעות, ועל זה אנו מתאבדים.

כל השאר – יש לנו שותפים – מוזאיק, יונייטד.

אומר משהו על כל הפרויקטים האלה. הגישה שלי היא פחות פרויקטים, אבל הפרויקטים שמבחינת הסטנדרטים ומבחינת המחקר – אנו עובדים עם חברת מחקר שעושה עבודה יפה מאוד. כשרואים פרויקט שמביא תוצאות - דיברנו על מומנטום. כשאתה רואה שכתוצאה מהשתתפות בפרויקט מומנטום הנשים שמשתתפות אחר כך הופכות להיות מובילות בפעילות הקהילתית כלומר המעורבות שלהן בפעילות קהילתית עולה בעשרות אחוזים, אתה רואה שהן שולחות את הילדים למסגרות חינוך יהודי כאלה ואחרות, או פרויקטים שמשקיעים בו, רוצים לחזק אותו. גם פרויקט כמו רואט 1 מסתמן כפרויקט, שגם מבחינת ההיקפים – זה גם ממד חשוב, וגם האיכות. פחות להתפזר להרבה מאוד פרויקטים. להצטמצם, אבל כשהמדינה משקיעה בפרויקט, היא שמה אותו כשחקן מאוד חזק ומשפיע.

על אמריקה הלטינית פחות דיברתם.

יש חיבור חזק לאמריקה הלטינית. זה אחת התגליות - ברמה האישית - היותר מרעננות בתפקיד. זה קהילות סופר חזקות. מאוד ציוניות. חלקן קטנות מאוד, ואז מהבחינה הזו יש שאלה אסטרטגית איך יש להתקדם. כמה אלפים באורוגוואי או בקולומביה. זו שאלה מה הלאה. איך זה מחזיק. מצד שני יש לך שאלות סופר חזקות כמו מקסיקו, ארגנטינה - יש לך משבר כלכלי איום ונורא, וגם זהותית, הקהילה שם לא דומה למקסיקו – זה הרבה יותר חלש. אני חושב שאחד השחקנים הדרמטיים באמריקה הלטינית זה דווקא יונייטד. אולי שווה שאנשי יונייטד יגידו מילה כי הם שחקן משמעותי במשרד.

בבקשה.

אנחנו בתשתית של עבודה מאוד אינטנסיבית – בונים את התשתית של הקשר עם כלל הקהילות היהודיות בעולם במסגרת החינוך הפורמלי שעכשיו הגדרותיו בהובלת השר יורחבו גם בהתייחסות לגיל הרך, גם בהתייחסות לבתי הספר היסודיים. באמריקה הלטינית יש קשר עמוק גם עם הקהילות. כשאנו עובדים שם עם בתי ספר – אי אפשר לעבוד רק עם בתי הספר. עובדים עם המוסדות מסביב, עם ועדי החינוך החזקים. מייצרים גם תהליכי עומק בתוך בתי הספר וגם תהליכים רוחביים שרואים בהם תוצאות יוצאות דופן. אולי בהזדמנות.

יש גם ארגון שנקרא אילן שמוביל אותו יהודי בשם אייזק אסא שעושה דיפלומטיה ציבורית של חיבור של ישראל לאמריקה הלטינית. מביא לפה המון משלחות בהמון תחומים – מפודטק, הייטק, חדשנות, ומעניק פרס מדי שנה למשלחות האלה – זה משלחות של לא יהודים שמגיעים לכאן, עוזרים ומתחברים למדינת ישראל. יש הרבה מאוד דברים שנעשים. אנו לא באאוט בכל הקשור לאמריקה הלטינית. אנחנו מעורבים, עוקבים, ובחלק מהמדינות המצב שם אפילו מצב טוב, טוב מאוד יחסית.

אוסיף תודה גם לשר, גם לאבי ולכל צוות המשרד. באמת עם כניסתכם יש משב רוח מאוד חזק. אני חושבת ששותפים בכל הקהילות בעולם מרגישים אותו. תודה.

תודה. מילה אחת על אנטישמיות בדרום אמריקה – ככלל למשל במדינה כמו מקסיקו, הם לא מתמודדים כמעט עם הנושא של אנטישמיות כמו שאתה רואה בארצות הברית. גם החשיבות שהם משקיעים. מוזיאון השואה במקסיקו סיטי זה אחד המוזיאונים היותר עוצמתיים שדרכתי בהם בהקשר של זיכרון שואה, החריג השלילי זה צ'ילה בגלל קהילה פלסטינית מאוד-מאוד גדולה. העוינות שם כלפי הקהילה היהודית על הרקע של הסכסוך והפלסטינים וכו', זה אתגר. צ'ילה היא במצב בעייתי מהבחינה הזו.

מישהו רוצה להוסיף? הנתונים שהציגו לנו בוועדה היו שההתבוללות בדרום אמריקה היא גבוהה יותר ממקומות אחרים בעולם - למעלה מ-50%.

למעלה מ-50% זה גם באמריקה.

בבקשה.

שמי יצחק הילדסהימר, כתב תפוצות ופעיל עלייה. לא אחדש דבר אם אומר שהקהילות היהודיות החרדיות בעולם כולו או לפחות חלקים גדולים של ארצות הברית, אירופה הולכות וגדלות, גם בדרום אמריקה, הולכות ומתפשטות. מבחינה מספרית הם גדלים מאוד גם בגלל הילודה הגדולה. יחד עם זאת, רוב היהדות החרדית מוזנחת ומנותקת ממדינת ישראל ומההסתדרות הציונות באשמתם בעיקר, אבל מדינת ישראל, משרד התפוצות, משרד העלייה וההסתדרות הציונית לדעתי חייבות למצוא דרכים לחזק את הקשר עם מה שקוראים היום השבט החרדי הזה. יש לא מעט יהודים חרדים, שלא מכירים במדינת ישראל, לא מוכנים לומר את השם מדינת ישראל. אומרים ארץ ישראל. יש בתי כנסת אורתודוקסיים אפילו לא חרדים קיצוניים. למשל, הייתי צריך להשתדל שבתפילה לשלום המדינה- - -

תסכם בבקשה. יש גם בארץ.

לא יגידו תפילה לשלום מדינת ישראל - תפילה ליושבי ארץ ישראל. לדעתי אחת הדרכים לקרב את יהודי התפוצות – אפשר ללמוד אותה ממה שעשתה הסוכנות היהודית כבר לפני 40 שנה. למשל, הייתי שליח של תנועת עזרא בפועלי אגודת ישראל באנגליה וגם בארצות הברית, והסוכנות היהודית הסכימה, שלא בכל מקום נדבר על ההסתדרות הציונות או הסוכנות. הקימה למשל משרד של פועלי אגודת ישראל כדי שיהודים שלא רוצים להגיע למשרד של הסוכנות, יוכלו להגיע ולטפל גם בחינוך, הקשר איתם וגם בעלייה. שאלה: מה משרד התפוצות עושה לגבי יהודי צפון הודו, שבזמן האחרון מעורבים במלחמה מקומית וגם לגבי יהודי אתיופיה?

תודה רבה. קח לך גם את הזמן לסיכומים.

קודם כל, בהקשר הקהילות החרדיות, אל"ף, אנו נמצאים יחסית בקשר, גם הרבה בגלל המפלגות החרדיות שנמצאות בתוך הממשלה. זה מאוד מעניין הקהילה החרדית למשל בניו יורק והמאפיינים שלה. אופרה אחרת. כמעט כולם זה אקדמאיים.

שם לומדים ליבה.

אגודת ישראל. זה מאוד מעניין ההבדלים. ההנהגה מאוד חזקה. המשרד מתמודד בעיקר בנושא של משבר זהות, עם הנושא של אובדן הקשר הבסיסי בכלל לזהות היהודית. מטבע הדברים, הקהילות החרדיות זה לא בדיוק קהל היעד. שנית, כמובן, אם אין אג'נדה ציונית, אנחנו לא נמצאים שם. אנחנו עובדים רק עם מי שמגדיר את עצמו כציוני. אנחנו מדינת ישראל, אנחנו בביזנס הציוני. זה נכון אגב גם לקטבים בשמאל וגם לאלה של קהילות חרדיות כמו סאטמר. פעילת בהודו – אני לא ער לפעילות שאנחנו מקיימים בהודו. היינו בקשר עם משרד החוץ להבין מה קורה. למדנו שההתקפות שם הן יותר סכסוך על אדמות ודברים כאלה, פחות בעל מוטיבים אנטישמיים.

אין לי הרבה מה להוסיף כי דיברנו המון. אומר תודה לכל מי שלקח חלק בדיון, ובעיקר תודה לאנשי משרד התפוצות, שעושים באמת עבודה יוצאת דופן. אני מאוד גאה באנשי המשרד. פגשתי חבורה מעולה. גם אנשי משרד החוץ שהשת"פ שלנו הוא מצוין. עובדים ביחד, ובכל ביקור יש לנו גיבוי של קונסוליה בתכנון. סביבת העבודה היא מאוד בריאה, גם עם הסוכנות. הביחד הזה מייצר מכפיל כוח. גם עם חברי אופוזיציה, כפי שראינו, אוקראינה, אלקין, אנו מאוד שמחים לעבוד עם שחקנים נוספים ורואים בזה פלוס ולא מינוס.

תודה. ראשית אני רוצה להודות לשר ולמנכ"ל על הצגת המשרד והתקציב והנתונים. יש לזכור שהוועדה הזו היא הבית של המשרד.

תודה על הכנסת האורחים.

זה המקום לחשוף רפורמות או מהלכים שאתם עושים וגם אם כבר יצאו לדרך, זה המקום להציג אותם, ולקבל את המעורבות הציבורית בין אם זה ביקורת, שאלות, והתהליך הזה הואע קריטי וחשוב מאוד בכנסת.

השר, בהמשך לדברים שנאמרו קודם, תפקידך בממשלה חשוב מעבר לביצוע תקציב המשרד. אתה שר התפוצות, אתה מי שהקהילות היהודיות בעולם רואות בו כאחד הגשרים למדינת ישראל, ולכן הסוגיות האלה שנמצאות ברקע, שינוי סעיף הנכד, צמצום מדיניות הכניסה לישראל, יצירת חיץ בין קהילות יהודיות, אלה דברים שחשוב שקולך יישמע שם.

ביום ראשון עבר בוועדת שרים לחקיקה תיקון חוק הדרכונים שהגיש שר הפנים. ברור לחלוטין למי זה מכוון. המשמעות היא – והופתעתי כי אתמול שמעתי את שר הפנים מתראיין ומספר שהדרכון הוא זכות יסוד כזכות תנועה חופשית של אזרח ישראלי. מסתבר שאזרחים ישראליים שיעלו הם בשנה הראשונה לחייהם יהיו אזרחים סוג ב'. הם יחויבו להתגייס, אם הגיעו בגיל גיוס, יחויבו לשאת בכל החובות, אבל כשירצו לצאת לחו"ל, יצטרכו אישור מעבר. אם אתה מגיע עם אישור מעבר, בהרבה מאוד משדות התעופה בעולם מסתכלים עליך כאל עבריין. אנחנו לא באמת בעולם סגור. תחשוב על עולה שהגיע לכאן, ורוצה לצאת לחופשת קיץ ביוון, רוצה להוציא ויזה. הוא נכנס לשדה התעופה - נמצא בבעיה. נראה לי שלהגיד ל-3,000 עולים שעלו בשנה האחרונה לאשדוד או לאשקלון, עלו 2,200, לבאר שבע עלו 2,500, הם טובים בשביל לספור טילים ורקטות אבל כשהם רוצים לצאת לחו"ל, הפטנט של דרכון הוא לא בשבילם רק כי אולי יש מישהו שעלה לפה ועזב. אגב יש לא מעט כאלה. יש גם לא מעט ישראליים שנולדו פה ועזבו. לכן פה זה מסר לא נכון, והוא מתחבר לעוד שורה ארוכה של מסרים שהתפוצות מקבלים מהממשלה. זה עלה פה על ידי חלק מהדוברים. נכון שזה הרבה יותר נוגע בתחומים של עלייה וקליטה, אבל גם בתחומים של יחסים עם התפוצות. אני בטוח שבכל קהילה יהודית שביקרת דיברו איתך על זה ודיברו איתך על סעיף הנכד ודיברו איתך על התחושות שחשים, אנשים בחו"ל נרדפים חלק מהפעמים כיהודים או חווים אירועים אנטישמיים, אבל כשהם באים לישראל הם לא יכולים להתפלל אפילו כפי שהם רגילים. לכן למשרד פה יש משמעות גדולה.

גם בהקשר הקהילות החרדיות, ושמחתי לשמוע את הדברים שלך בהקשר הציוני ובהקשר של תפקיד המשרד והטיפול שלנו מול הקהילות בעולם שהן בסוף קהילות ציוניות. הקהילות החרדיות בחו"ל הרבה פעמים פורצות דרך. מי שקצת מעורה במוסדות הלאומיים יודע שבקונגרס הציוני העולמי העבירו תקנה ב-2016 שסיעה שמתמודדת ורוצה לשלוח נציגים לקונגרס הציוני העולמי צריכה לייצג 30% נשים ברשימה. ראה זה פלא סיעת ש"ס לא שולחת נשים לכנסת מצאה 30% נשים לשים ברשימה כדי לקחת חלק בדבר הזה שנקרא המוסדות הלאומיים, וגם סיעת ארץ קודש, שהסיעה שלהם בארץ היא יהדות התורה, לא שולחת נציגים לקונגרס הציוני אבל בחו"ל הם משתתפים בבחירות וגם שם מצאו 30% נשים. עצם ההצטרפות שלהם למוסדות הלאומיים אני חושב שזה תהליך חשוב ויפה ויש לברך עליו.

לגבי החינוך היהודי, גם אני אומר תמיד ובכל השנים דיברתי על זה שזה צריך להיות חינוך ציוני על כל המשמעויות – על הערכים היהודיים אבל גם הערכים הציוניים.

אל חשש.

אני יודע, אמרת את זה. אבל דווקא כי אתה – ואני מברך על זה – שאתה הולך להשקיע הרבה יותר בחינוך הזה – אני חושב שזה חלק מהמאבק באנטישמיות כי מי שחי בתפוצות וקיבל את הכלים של החינוך היהודי והציוני ובוודאי של לימודי עברית, גם יכול להיות חשוף להרבה מאוד חומר שיש בעברית ומי שלא קורא אותו לא מכיר אותו, יוכל להתמודד מול האנטישמיות הזאת. אני מברך על כך.

אתה סופר מדייק פה. סוגריים על מה שאתה אומר – ה-BDS, הדה לגיטימציה היא התקפה על הזהות. כשהזהות היא בחולשה כתוצאה מהיעדר חינוך, אנשים נסוגים מזהותם. זה הסכנה הגדולה. לכן אני מחזק את דבריך, שהחינוך היהודי הוא גם המענה ארוך הטווח למאבק בדה לגיטימציה.

מאוד חשוב שבתוך זה יהיו תכנים ציוניים ומאוד חשוב שבתוך זה יהיו לימודי עברית. אני רואה בלימודי העברית משהו, שגם כשמי שקיבל אותו אחר כך עושה עלייה – כבר הבאנו אותו צעד אחד קדימה כשהוא מגיע לכאן.

נאלצים להסכים.

ההשקעה הכי טובה שאפשר לעשות.

אחת, תנו דגש על הקהילות של הישראליים בחו"ל. אלה קהילות שהרבה פעמים לא מצליחות להיות חלק מהקהילות היהודיות. אין להן מה שמרכז אותן, ואם אני מסתכל על הדור השני והשלישי של הישראלים בחו"ל, אנו מפסידים אותן. כשעשה משרד העלייה והקליטה מבצע לתושבים חוזרים ואז הרבה מאוד ישראלים באו, גם גילינו יהודים חדשים כי עד אז לא רשמו את הילדים בקונסוליה. פתאום הם באים – חזרו זוג ישראליים אבל עם שלושה עולים חדשים שזה הילדים שנולדו שם. לכן יש לזה חשיבות עצומה.

יש עבודה עם הקהילות של הישראלים. בצפון אמריקה מתהווה ארגון מאוד עוצמתי, ISC, גם באירופה, בברלין. יושב פה ממוזאיק. יש פה פעילות ענפה.

זה מאוד מתחבר לחינוך.

בעיקר לקהילה. בעיקר עבודה סביב אירועים קהילתיים.

הדבר השני היא הציונות כערך מוגן.

צריך גם בכנסת שזה יהיה מוגן.

בזה אני איתך. נעשה פה דיון בוועדה. אשמח לשיתוף פעולה מהמשרד כי בסוף אתם הכתובת. זה מאבק. אם תוכל – לא יודע כמה זמן הקדנציה הזאת תהיה, אבל בסוף לומר: עשינו והכנסנו את הציונות כערך מוגן באוניברסיטאות – עשינו משהו.

נשמח לשתף פעולה בנושא הזה.

הנושא השלישי זה נושא תנועות הנוער הציוניות וההשתתפות שלהן במערך החינוך הציוני בחו"ל. בסוף אלה חבר'ה צעירים, שיודעים לדבר את השפה. קל להם הרבה יותר לתקשר עם הקהילות האלה. משרד החינוך תומך בתנועות הנוער הציוניות אבל לא עבור פעילות חינוכית בחו"ל. הוא תומך בהם עבור פה. יש פעילות אחת שאני מכיר אותה שהיא באמת גרעין צבר, אבל מושתתת לעלייה. יש השליחים. אז יש שליח בקהילה עם הסוכנות היהודית אבל לא ברמה של באמת חינוך ציוני, וכל תנועות הנוער הציוניות יש להן תפקיד חשוב. דווקא בגלל שאתה הולך להתמקד בנושא של החינוך הציוני, תסתייע בהן. אגב, אלה הן שבראשית הציונות עשו את התהליך של דחיפה והנעה לארץ ישראל, עוד לפני שקמה מדינת ישראל.

תודה רבה, תודה לך.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.