פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



5
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
04/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 16
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום חמישי, י"ג באייר התשפ"ג (04 במאי 2023), שעה 10:00

ביקור הוועדה בקו העימות צפון

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
ניסים ואטורי
טטיאנה מזרסקי
ארז מלול
משה שמעון רוט

איציק בר - אגף לוט"ר ומרחב אזרחי, מל"ל

אלי רגב - ראש מינהל חירום, משרד הפנים

יעל רון בן משה - חברת כנסת לשעבר

משה דוידוביץ - ראש מועצת מטה אשר

שמעון גואטה - ראש המועצה האזורית מעלה יוסף

גיורא זלץ - ראש המועצה האזורית הגליל העליון

גבי נעמן - ראש המועצה המקומית שלומי

אייל שמואלי - ראש המועצה המקומית כפר ורדים

ראדי נג'ם - ראש המועצה המקומית בית ג'אן

אלון ביטון - מנהל אגף חירום וביטחון, המועצות האזוריות

אורי פרידלנד - מנהל מחלקה לפיתוח חברתי, אשכול רשות גליל מערבי

אמנון אסולין - מנכ"ל עיריית מעלות

יוסי ברנס - רבש"ץ זרעית

שלומי - רבש"ץ שתולה

אמל ביבאר

סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




ביקור הוועדה בקו העימות צפון

בוקר טוב, לפני שנעביר את רשות הדיבור קודם כל לראש המועצה המארח, אנחנו שמחים לארח את הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הגליל והנגב פה אצלנו בפורום קו העימות. זו לא פעם ראשונה וכנראה גם לא האחרונה שמיכאל ביטון יהיה פה אצלנו בקו העימות, הוא מבחינתנו בן בית.

היה לנו דיון בתחילת השבוע בנושא הכי אקוטי, הכי רלוונטי, לכל תושבי הצפון, זה נושא מיגון הצפון. אני חייב להגיד לך, אדוני היושב ראש, שאני לא יודע, לפעמים האם אני נולדתי במדינת חלם או שנולדתי במדינה מתוקנת. מתקשר אליי אתמול כתב בכיר בידיעות אחרונות ואומר לי: אדון דוידוביץ, תקשיב, אתה מוכר לי לוקשים? אני אומר לו: מה זאת אומרת? הוא אומר לי: מאיפה אתה מביא את זה שיש תכנית מיגון לצפון עם חמישה מיליארד שקל או 500 מיליון? אני דיברתי עכשיו עם האוצר, הם אומרים להד"ם. בלעתי רוק, אמרתי לו: תקשיב טוב, תן לי את השם של הפקיד הזה, אני עולה אליו עכשיו לירושלים, תן לי. לא, אני לא יכול, זו שיחה לא פורמלית. הכול אצלי פה מתועד. אנחנו פשוט הפכנו להיות כרית אימונים של המדינה, של האוצר. מה, הם מזלזלים באינטליגנציה של תושבי הצפון ושל אנשי הצפון?

אז אני עוצר כעת, כי אנחנו רוצים קודם כל לברך אותך. ושמעון, בבקשה.

ברוכים הבאים. יושב ראש הוועדה, חברי כנסת, ראשי רשויות. קודם כל אנחנו מקבלים בברכה את חבר הכנסת מיכאל ביטון, יושב ראש הוועדה. אני אומר לכם, אצל כל מגדלי הביצים ובצפון פה בכלל יש לך הרבה זכויות והמלחמה בממשלה הקודמת, התושבים פה, הצלת חלק, חלק עוד סובלים וחלק אפילו הפסיקו לגדל, אנשים שגידלו 70 שנה, 60 שנה, והפסיקו לגדל, אבל כל זה, מיכאל, עם חירוף נפש. זה לא קל להיות בקואליציה שלקחה על עצמה לבטל את הענף ולעשות את כל מה שצריך לעשות נגד הלול. מיכאל, קודם כל תודה, בשמי, בשם תושבי מעלה יוסף. זה אחת.

שתיים, כמו שמשה אומר, אני אומר שתושבי הצפון, אתה בא מהדרום, אלה הנציגים, משה, יש לנו מזל שיש לנו את משה, שהוא יושב ראש קו העימות, שלקח על עצמו, אם אין נציגים, כמו משה בדש וכמו החבורה בדרום, שלקחו על עצמם ואני רואה כמה הטבות וכמה לקחו בדרום ואנחנו סך הכול מבקשים, אנשים גרים פה שנים, האזורים שלנו יפים, לא מתלוננים, אנחנו מנפחים את החזה, יש ביקושים, אנשים רוצים לבוא לגור פה, אבל אתה רואה פה שכשאתה בא לבנות, רוצה להרחיב יישובים, כל אחד אומר לך: לך תעשה אזורי תעשייה, יותר טוב מאשר להביא יישובים.

אני קיבלתי את המועצה בשבעה וחצי, היום אנחנו מתקרבים ל-13 ואנחנו מתכוננים ל-20,000 תושבים בחמש השנים הקרובות. לכל זה אתה צריך גנים, אתה צריך בתי ספר. לבנות בית ספר היום אתה צריך כמעט 45%. אני אקח אתכם עכשיו לבית ספר שבניתי עכשיו פה ויש לי לבנות עוד שני בתי ספר. בית ספר כזה שאתה שם אתה שם כמעט – אתה לא הולך לבנות סתם בית ספר רגיל, יש היום בתי ספר חדשניים ואם אתה מביא אוכלוסייה –

מה זה 70%?

70%, אתה צריך להכניס יד לכיס, להביא כסף מבחוץ, מה שנותנים לך במשרד החינוך. כל הדברים האלה צריך לקחת – אני יודע שהיום, אני מקווה שתיתן יד עם משה, שבאמת עשה עבודת קודש עם הצעת מחליטים, שזה נותן באמת פוש לצפון. צריך לקחת את יישובי הגדר, במיוחד יישובי הגדר, כמו זרעית וכמו שתולה, לתת להם. אפילו במועצה אצלי, אם היו נותנים לרשויות לעשות את הסדר, לא יכול להיות שביישוב שהוא צמוד, ואני לפני בחירות ולא מפחד להגיד את מה שיש לי להגיד, אם את לוקחת יישוב שאפשר לשווק את המגרש גם ב-600 וגם ב-700,000 שקל ואתם מסבסדים אותו בדיוק אותו דבר כמו שמסבסדים בזרעית ובשתולה, ותמיד שם השיפועים יותר גדולים, האומדן יותר גדול, מי יבוא לגור במקומות האלה? צריך לתת עדיפות ליישובי גדר. גם בנושא הזה של ההרחבות. אז תודה לכולם שהגעתם.

חברים, ברוכים הבאים, גם לאנשי המקצוע, ראשי רשויות, חברי הכנסת, טטיאנה מזרסקי, חבר הכנסת ארז מלול שהצטרף לכנסת בקדנציה הזאת, מחויב לגליל, מחויב לחקלאות, טטיאנה תמיד איתי גם בנגב וגם בגליל.

בשדולה.

כן, עצוב שרק מי שגר בנגב ובגליל אכפת לו מהנגב והגליל. אין מחיר על האזוריוּת. אין בישראל בחירות אזוריות, אין אדם שאם הוא לא מטפל בנגב ובגליל בפעם הבאה הוא ישלם מחיר. חברת הכנסת לשעבר יעל רון בן משה, תודה שאת איתנו. שמעון שמארח אותנו ומשה שמוביל את הפורום הזה ביד רמה. אנחנו פה לא פעם ראשונה ואנחנו פה במצב חירום. קיימנו דיון בוועדה, אבל התעקשנו לבוא לראות דברים בעיניים, אין כמראה עיניים כדי להבין את חומרת הבעיה. אני אשתדל לאפשר לכולם לומר את דברם, לכן כל אחד מכם שרוצה להגיד משהו שיהיה קצר ולעניין.

לפני יותר משנתיים הגעתי לפה עם בני גנץ כשר ביטחון חודש-חודשיים אחרי שהוא נכנס לתפקידו. שלושה נושאים הונחו על שולחננו על ידי פורום קו העימות, האנשים שנמצאים פה. האחד, תכנית 'מגן לצפון', הבטחה שלא מתממשת ולא מתוקצבת. שתיים, מרכזי חוסן שאין בצפון, שלוש, עניינים של התאמות מס וארבע, היעדר תשתית וציוד לצוותי התערבות ביישובים.

תוך חצי שנה מיום כניסתנו לתפקיד אני וגנץ במשרד הביטחון, בשנה ללא תקציב מדינה, גירדנו 100 מיליון, איתנו רמ"ט פיקוד העורף לשעבר, היום במל"ל, איציק, והנענו את הספינה הזאת של מיגון הצפון, פתרונות זמניים במיסוי, ציידנו את כל צוותי ההתערבות פה בצורה מושלמת, תקצבנו את הקמת מרכזי החוסן וחנכנו אותם. אני הזמנתי היום שיגיעו לפה אנשי מרכזי החוסן כי אני מבין שהכסף לא הגיע אליהם.

הם יגיעו.

ואנחנו ניאבק שהכסף יגיע ושגם התקצוב לשנים הבאות יהיה. אנחנו פה כי אנחנו רואים מחדל לאומי של מדינה שמצהירה בקבינט, חלטת מיגון הצפון ומיגון לעורף התקבלה בקבינט, משום מה קראו לה החלטה סודית, זה הפסיק להיות סודי וכולם יודעים מה ההחלטה, למגן את הצפון ב-500 מיליון שקל כל שנה על פני עשר שנים, מבני ציבור וחברה אזרחית ובתים פרטיים לפי סדרי עדיפויות, לפי תכנית עבודה.

בשנה ללא תקציב מצאנו 100 מיליון והתחלנו לבצע. אני מאוד גאה בשותפות שעשינו עם משרד השיכון והפנים, הפנים גם בהיבטים של היתרי בנייה, והשיכון בהיבטים של השתתפות במימון לרעידות אדמה, זה הפיילוט שעשינו בקרית שמונה וצריך לעשות את הפיילוט הזה גם בשלומי. עם הקמת הממשלה הקודמת תקצבנו את זה בעוד כ-300-200 מיליון שקל לביצוע. רוב הכסף הזה מהתחייבויות, קיבלנו דוחות מהאוצר, אבל לא הכול שולם ואז אני רואה את שר האוצר סוקר במליאה את תקציב 2022-23 ואני רואה 70 מיליון לביצוע למיגון הצפון, אבל 100 הרשאה להתחייב.

מה שאומרים לנו באוצר בדיונים, שאפילו חשבונות מהעבר של 22' יכול להיות שישולמו מהתקציב העתידי של 23'. זאת אומרת גם ה-100-70 הם לא חדשים אם לא יושבו החשבונות הקודמים ויאפשרו להם מימוש היתרות.

אנחנו פה במשבר טוטאלי. אנחנו זעקנו את הזעקה הזאת לפני שטילים התחילו לעוף, אף אחד לא שמע אותנו. עדיף לטפל בבעיה לפני שטילים עפים, כשהם עפים פתאום כולם מגיעים, אז שר האוצר היה פה.

הרמטכ"ל היה פה.

כולם, ועכשיו עזה בוערת ואנחנו פה בכל זאת. שדרות ממוגנת, עוטף עזה ממוגן, אשקלון לא כל כך ממוגנת, היא צריכה לקבל מיגון. רמת המיגון של עוטף עזה היא פי עשרה טובה מרמת המיגון של הצפון ורמת האיום בצפון היא פי עשרה גבוהה מרמת האיום של עזה. הפער הזה הוא בלתי נסבל, הוא לא מתקבל על הדעת. אנחנו בכנסת נשמיע את הזעקה הזאת וניאבק, אבל זה מאבק ציבורי, זה מאבק שמישהו רוצה לשים אותו בצד בגלל סוגיות אחרות. זה חייב להיות בקדמת הבמה, אם לא, אנחנו לא נביא מאות מיליונים.

אני לא חושב שנביא 500 מיליון הפעם, אבל 300-200 מיליון זה היעד. צריך לתת פה האצה של המיגון. את הקילומטר הראשון אנחנו לא גומרים ורוצים לעבור למרחקים הגדולים יותר ומבחינת איום הקילומטר זה מדד לא רלוונטי, כל קטיושה, כל כלי הכי פרימיטיבי עובר את הקילומטר הראשון. קבענו קילומטר ראשון כי רצינו למרגמות, להתקפה, להגנת בשעת התקפה, רצינו את זה לעוד סיבות, אבל המיגון הזה צריך להגיע עשרות קילומטר דרומה, לא קילומטר ראשון.

אנחנו פה כדי להקשיב ומפה ממשיכים להיאבק על זה בכנסת. אני שמח שחברי הכנסת איתי, קואליציה, אופוזיציה, הדבר הזה הוא בכלל לא פוליטי, הוא מהותי. חוסן של מדינה הוא הדרך שלנו להגיד לאנשי הצפון שהם חשובים לנו, נאבקנו למען הצפון והגליל בהיבטים החקלאיים. שר החקלאות החדש והסגן שלו מדברים בשפה טובה יותר כלפי החקלאות, המבחן שלהם יהיה בתקציב, איך הוא ייראה ואם הם פותרים בעיות, אבל לפחות הגישה שלהם טובה ואנחנו מכבדים את זה, אבל היינו בלם מפני זוועות יותר גדולות בחקלאות ביחס של ישראל ביתנו לחקלאות בקדנציה הקודמת ובלמנו, בלמנו מעשים, בלמנו חקיקה, הבאנו בסוף שמירה על ענף שרצו לפרק אותו וזה דבר שאנחנו נמשיך לעשות אותו גם בכנסת. יש לנו הרבה הצעות חוק בהיבטים של חקלאות שהן כבר עומדות להיות נידונות ומוצבעות בכנסת.

אנחנו ננהל את הדיון הזה תמציתי, כל אחד יגיד כשהוא רוצה לדבר, לא חייבים. מי שכן, ידבר קצר. אני רוצה לתת למי שלא היה איתנו בדיון סקירה, מל"ל, מה קורה, איפה הדברים עומדים. יש לנו נציג משרד הביטחון פה? אין לנו. אנחנו דרשנו מהם לבוא, הם אמרו שהם יהיו, הם לא באו. אמרתי לגלנט שהוא לא עוזר לי לעזור לו, כי אני לא מנהל מלחמה במשרד הביטחון כרגע, המאבק הוא באוצר שצריך להביא את הכסף. אבל אני מקווה שזה מספיק חשוב למשרד הביטחון למגן את הצפון וזה לא עיסוק שולי של אנשי משרד הביטחון, כי בסוף מי שמאוים ראשון במלחמות הבאות זה האזרחים, מי שנפגע ראשון זה האזרחים, מי שחוטף את הטילים הראשונים זה האזרחים.

זה שמשרד הביטחון לא שלח לפה נציג הבוקר זה דבר חמור מאוד ואנחנו לא נעבור על זה לסדר היום. אבל כרגע אנחנו מנהלים מאבק באוצר שצריך לתקצב. אם נראה שמשרד הביטחון לא מטיל את כובד משקלו בתחום הזה יכול להיות שאנחנו צריכים גם להפנות חלק מהמאבק מול משרד הביטחון.

אז המל"ל, תן לנו סקירה, אחר כך חברי הכנסת ואחר כך האחרים.

אני אגיד ממש בקצרה. אני נותן לך פה את הדוח הזה, אנחנו ישבנו עם פיקוד העורף לראות כל מה שקרה ב-22', יש פה שקף שמראה כל מה שבוצע וכל מה שבביצוע, אפרופו מה שאמרת אל מול התחייבויות. מונחת פה תכנית למדרגת 500 מיליון שקל ל-23'. פיקוד העורף ערוך גם בהקשר של המִנהלת, גם היבט הפרויקטים, גם היבט של מדרגות לממש.

האירוע הוא תקציב. אני אתן רקע. הסיפור של 302ב', החלטת ממשלה, היא נולדה מטענה שלא בוצעה תכנית רב שנתית בפערי המיגון בצפון. הונחה תכנית, המסגרת היא חמישה מיליארד שקלים, כמו שנאמר כאן, הוקמה מִנהלת שעלתה על הקרקע, התחילו לעבוד באותם יישובים צמודי גדר, כפי שצוין, ויש פה תכנית שהיא תכנית המשך. הסכנה בדבר הזה זה שאם לא יהיה פה תקציב המשכי אז גם המנהלת וגם ההתחייבויות, הדבר הזה יילך אחורה ותהיה פה עצירה.

יש פה תכנית שמשלבת משרדים, לדוגמה התחדשות עירונית, גם לשלומי וגם לקרית שמונה, עם מסגרת תקציב מתוך תקציב 'מגן הצפון' במסגרת 302ב'. אני חושב שצריך להיות פה יעד של הממשלה הנוכחית ולהביא את מסגרת התקציב ולעשות את הכול כדי להביא את ה-500 מיליון שקלים. אין פה בעיה של מימוש, של ביצוע, יש פה עניין של תקציב. אני נפגשתי עם שר האוצר, הצגתי לו את מה שאתה רואה כאן.

מתי?

לפני דיוני התקציב, לפני כמעט חודשיים.

למה אני שואל? כי שר האוצר היה פה לפני שבועיים ימים אצלנו, עם מנכ"ל המשרד, עם הממונה על התקציבים, עם ראש רשות המסים, עם כל הפורום הנכבד הזה, והסוגיה היחידה שהוא העלה, בר, מי כמוך יודע, עד אתמול היית אחראי פה בגזרה, מימוש. משרד הביטחון לא מסוגל לבצע באמצעות החברות הקבלניות אז למה להקצות תקציבים שהוא לא יודע לממש? זו הייתה האמירה בישיבה.

קשקוש.

מה שמומש זה 67 מיליון בלבד.

נכון. אבל הוא לא מבין שזה תהליכים.

יש התחייבויות, זה שוריין.

אבל אם אחרי פגישה איתכם ככה הוא מציג את זה, אז –

אפשר לראות פה, חבר הכנסת, שקף של ניתוח 22' בצבעים, מה בוצע, מה בתהליך ביצוע. אני מזכיר שזה פרויקטים, להתחבר ליישובים, לאשר את הדגמים של הממ"דים, להקים את המנהלת, לעשות סיורים, לעשות מיפויים, לייצר פה ועדת ערר אל מול סוגיות, לעלות על הקרקע. יש פה הליכים שאני חושב שאנחנו במצב טוב בהתארגנות המדינתית.

אני הצגתי לשר האוצר מספר היבטים בעולמות הביטחון. האחד, לא פוגש פה את הצפון, אבל זה מרכיבי הביטחון באיו"ש, שזה ללא תקציב. אני שמח שהשנה יש לזה תקציב, בטח עם כל מה שקורה באיו"ש, ורק היום בבוקר בשכם המבצע של פגיעה - - -

אנחנו גם שמחים שיש לאיו"ש כסף, אבל אני מקווה שזה שר לאיו"ש.

לא, ברור, אני אומר פה מה הוצג.

זה שר שביקש סמכויות לאיו"ש, אולי הוא לא ביקש את הסמכויות לגליל.

הוצגו שלושה נושאים, הראשון זה 302ב', הסיפור של מיגון הניוד והדבר השלישי זה מרכיבי ביטחון. זה צריך להיות פרויקט ראשון, זה פרויקט הדגל.

כמה תוספתי היה לאיו"ש למרכיבי ביטחון?

מרכיבי ביטחון לא היה תוספתי, הייתה התחייבות שישמרו את התקציב של שנה קודמת. התוספתי היה מיגון הניוד שלא טופל שהוא משפיע על משרד החינוך, על משרד התחבורה, על הרכבים של הרבש"צים, 40 מיליון שקל.

40 לשנתיים.

כן, 40 לשנתיים שבשנתיים האחרונות לא ניתן לזה תקציב, זה היה בהסכמים קואליציוניים. המערך של הרכבים שמצריך מיגון נשחק באופן משמעותי. אין ספק שזה פרויקט הדגל.

משה, הכי קל לשר האוצר להגיד שמישהו אחר לא יודע לבצע כדי לא לתקצב. יש פה רמת ביצוע גבוהה וצוות ביצוע והאגף לבינוי במשרד השיכון עובד יפה. זו משימה מורכבת, אבל ברגע שהם קיבלו אוקיי הם רצו קדימה וככל שיהיה יותר כסף להתחייב הם ירוצו יותר קדימה. כשאין כסף לא מתכננים ולא מבצעים.

יש לי שאלה אליך, אתם מנהלים את עבודת הקבינט, ההחלטה הזאת התקבלה בקבינט. הקבינט צריך לבוא ולהגיד שהוא מחליט אחרת, שהוא רוצה למגן את הצפון ב-100 מיליון בשנה. הרי הוא לא מקיים את ההחלטות שלו, זה דבר שהוא חסר תקדים. הקבינט החליט שזה יהיה עשור, 500 לשנה, לפחות שיכנסו את הקבינט וידונו במיגון. מה, מיגון הצפון לא מצדיק דיון קבינט? האיום הכי גדול שיש זה על האזרחים. אז על טילים ועל מנהרות ועל הכול יש דיוני קבינט, הייתי בקבינט, תעשו דיון קבינט על מיגון. תגיד לצחי הנגבי שיעשה דיון קבינט. דחוף, לפני התקציב. יש לך אירוע, נורו פה טילים, נורו שם טילים, יש פה הצדקה לדיון הזה.

קודם כל אין ספק. צריך להבין שזה לא עניין של לקבל החלטה על החלטת ממשלה, יש החלטת ממשלה, היא גם מגדירה את מסגרת התקציב. יש החלטות ממשלה שאין להן תקציב ואז זה בעיה לממש, פה סגרו את מסגרת התקציב, עכשיו צריך רק לממש. המימוש הוא לא באמת דיון קבינט, הוא עניין של החלטה של הממשלה.

אבל קבינט שמחליט משהו וזה לא מתבצע והאיום גדל צריך להתכנס, לשאול את השאלות. לשאול את האוצר, לשאול את הביטחון, לתת תשובות שיודיעו לאזרחים. הרי אם זה ב-500 מיליון לשנה זה נגמר בעשר שנים, אם זה 100 מיליון בשנה זה נגמר ב-50 שנה. הילדים שייהנו מהמיגון הזה עוד לא נולדו. אז אם יש החלטה אמיצה של מדינה שמפסיקים למגן, שתחליט, אבל לא להיגרר לזה, לא להתגלגל לזה שהיא מתעלמת, שתקבל החלטה אמיצה מאשר להתגלגל.

אני חושב שיש פה שילוב ידיים גם של האזרחים פה, בסופו של יום כשתפרוץ מלחמה, לא אם תפרוץ, כולנו יודעים את זה, גם האלוף כשהוא כינס אותנו, זה לא משהו שהוא מסווג, הסביר לנו שזה בפתח, כשתפרוץ מלחמה אם העורף יהיה ממוגן דיו אז צה"ל יוכל לעבור ביתר שאת בשקט גמור. אם צה"ל יצטרך להתעסק עם פצועים והרוגים בקו העימות, והוא יצטרך לדאבוננו בקצב הזה, אז אני לא אומר שהוא לא ינצח, הוא ינצח, כי יש לנו צבא חזק, יעיל והכי טוב במזרח התיכון לפחות, אבל זה ייקח לו לא מעט זמן, זה יגרור אותו למקומות שהוא לא צריך לעסוק בהם.

מי כמונו יודעים, ב-2006 היינו שם ברשויות המקומיות, מה קרה לרשויות חלשות שקרסו. כל פיקוד העורף היה שם, אני הייתי חשב מלווה בחצור הגלילית, הצבא ניהל את היישוב הזה. זה מה שאתם רוצים, להתעסק עם הרוגים ופצועים? זה מה שהצבא צריך להתעסק, או שהוא צריך להתעסק במאמץ המרכזי לתקוף ולגמור את האויב ולחסל את העסק הזה? מישהו שם מתבלבל, מישהו שם חושב שזה יעבור ליד. זה לא יעבור ליד.

זה לא פחות מבניין הכוח.

אותי לא צריך לשכנע.

אני יודע, איציק, בגלל זה אני אומר, אתה צריך לתת לנו עוד פוש מטעמך.

טטיאנה ואחר כך ראשי הרשויות.

אני תושבת הגליל, אני גרה בכרמיאל. קודם כל כשאנחנו מדברים על קו העימות זה לא סתם מושג, בקו העימות אנחנו מדברים על חיי אדם, על חיי אזרחים. גם על איכות החיים של האזרחים, לא רק בעת מלחמה. לא סתם חבר הכנסת מיכאל ביטון התעקש להקים את הוועדה המיוחדת לפיתוח וחיזוק גם הנגב וגם הגליל.

השדולה הראשונה שביקשתי להקים זה שדולה לחיזוק ופיתוח הגליל וביחד עם צביקה פוגל אנחנו נבנה תכנית עבודה, נעשה השקה מסודרת. אנחנו מאוד קשובים לכם, ראשי המועצות. חשוב לנו להיות קשובים לכם ואנחנו באמת קשובים, בכל מפגש, בכל ישיבה בוועדה או פורום בשטח שאנחנו באים בביקור שלנו. יש לנו כלים פרלמנטריים שונים שאנחנו יכולים להקים ולהשתמש בהם, גם ליזום דיונים בוועדה ומשרדי ממשלה יהיו מחויבים לתת דין וחשבון בוועדה, גם בשדולה, אנחנו יכולים לערב תקשורת ולהגיש שאילתות לשרים, להגיש הצעות לסדר ודיונים דחופים.

תשתמשו בנו, אנחנו קשובים לכם ואנחנו פה בשבילכם, לא בשביל להצטלם, יש לנו מספיק תמונות, אנחנו כאן כדי להיות כלי שלכם לשינוי.

בעל הבית, ראש המועצה, ידידי שמעון, מטה אשר, משה ויושב ראש הוועדה, עמיתי חבר הכנסת מיכאל ביטון וטטיאנה וניסים. כשבאתי לכנסת, הוא אמר קדנציה ראשונה, כשאמרו לי ועדות, אמרו לי נגב וגליל, מיכאל ביטון, זו הוועדה, ואמרתי גם לבן של שמעון, ששי, איזה ועדות יבחר והוא נהיה חבר בוועדת נגב גליל, אתמול אישרנו את זה בוועדת הכנסת. אז באמת זו זכות ואני רואה את העבודה שלו והוא אחד מחברי הכנסת שעובדים ועושים, לא רק מדברים.

אני גם מש"ס, מפלגה שדואגת לפריפריה. עזבתי את הדיוני התקציב, חוק ההסדרים בוועדת הפנים, אתמול ישבנו עד אחת בלילה והיום יש מרתונים, אבל הגליל חשוב לי. אני מכיר פה את האנשים. גיסי גר פה, את בטח מכירה אותו, הרב גרציאני, המוהל, גר פה. כשרוצים להירגע באים לפה.

כמו שאמר מיכאל, אני חבר כנסת חדש, אני לא באתי לתת פתרונות, באתי ללמוד, ללמוד ולעשות. אנחנו אוהבים את הפריפריה, כל עם ישראל נהנה מהאזור פה וצריך לטפח את המקום. יש לנו שר חקלאות וסגן שעושים עבודת קודש, מיכאל אמר את זה בוועדה והוא חוזר על זה, מבחינת המיגון, שמעתי את הנתונים מהמל"ל ואנחנו נבדוק את העזרה בביצוע. אנחנו עומדים לרשותכם.

כשהייתי במשרד לשירותי דת, שמעון יעיד כמה פעלנו למען האזור. הסיבה, הרי כל אחד סוחב לאינטרסים שלו, כמו שאמר מיכאל, אבל אמרנו כדי לאשר תקציב בקריטריונים הכנסנו את גבול הצפון. היה פה מקווה, ניסים רובין, כמה הוא נלחם, כמעט התאשפז, אתה זוכר את הישיבות ואת הכול, בתי כנסת, מקוואות, זה עשינו במשרד הדתות. שמעון היה בן בית אצלנו, שמעון נלחם וצעק והרים שולחנות, אמר שאנשים פה סובלים, לפחות תדאגו להם שלא יצטרכו לנסוע רחוק. גם אתה היית עם עודד פלוס.

אנחנו לרשותכם, כל מה שאתם צריכים, גם בוועדה, גם כחבר כנסת, גם בקואליציה ואני מקווה שלא יהיו טילים, אני מתפלל. אני מקווה שלא יהיה, אבל אסור לסמוך על הנס ועל המזל וצריך לפעול למיגון, זה שזה לא מתקדם זה יכול להיות בעוכרינו. תודה רבה.

בוקר טוב, תודה רבה על הביקור. אני לא אדבר על המיגון כי דיברו מספיק ואולי גם ידברו, אני כן אגיד משפט אחד שחשוב שנבין אותו כולנו, הוא משפט קשה, אבל בעיניי הוא נכון, אני חושב שהנזקים הגדולים שיהיו, ויהיו, גם בגוף, גם בנפש, גם ברכוש, באירוע הבא עם לבנון עיקר הסיבות שלו לא יהיו בגלל מה שהחיזבאללה יעשו, אלא בגלל מה שממשלות ישראל לא עשו מ-2006. זאת המציאות.

המיגון, יש לי המון מה לדבר, אני גם על הרעיון, גם על הביצוע וגם על הניהול, אני לא מסכים איתכם שהכול טוב ואני אחד מאלה שזה קורה אצלו כרגע, אבל אם תרצה, אני לא רוצה בפורום הגדול, אני אשמח להרחיב, אז אני עוזב את המיגון לרגע, אני אתן את זה גם לאחרים.

אני חושב שבמדינת ישראל קורה כרגע ניסוי חברתי מעניין ברמה עולמית, איך מדינה מתנהלת בלי שלטון מרכזי. זאת המציאות היום, אין שלטון מרכזי במדינת ישראל. מכיוון שזה המצב כרגע, ואני לא רואה שזה ישתנה בחודשים הקרובים, הלוואי שאני טועה, אני חושב שלעשות דברים גדולים חדשים זה מאוד בעייתי והעיסוק שלכם, אני מבקש, מקווה, שיהיה בדברים שכבר הוחלטו ואושרו אבל לא קורים.

אני אתן לך כמה דוגמאות, בקיצור נמרץ. דיבר גואטה על החינוך ועל בתי הספר ועל גני הילדים. מזל שהוא מצא את נייטי, הוא נתן לו הרבה כסף לבית הספר. לא מזל, עבודה קשה, כל הכבוד. אבל מה הבעיה פה? עד לפני חצי שנה בערך משרד החינוך תקצב מבני חינוך, לא חשוב אם זה בתי ספר, כיתות או גני ילדים, משהו כמו 4,600 שקל למטר. עשו עבודה קשה והעלו את זה ל-5,600, זה המצב היום. יראה לי פה מישהו אחד איך בונים גן ילדים או בית ספר ב-5,600. מדברים על 9,000-8,500 במקרה הטוב.

זאת אומרת יוצאים לדרך מראש עם חצי מהכסף, שלא לדבר אם צריך לפנות, להרוס, תשתיות בשטח וכו' וכו'. לכן, מדברים פה הרבה על חוסר בכיתות וגני ילדים, זה לא פלא, אם באים לראש רשות ואומרים לו שיבנה גן ילדים, שעולה לו שני מיליון והוא יקבל 900,000 והוא יבנה.

הוא לא יקלוט תושבים.

הוא יקלוט והוא ישים קרוונים ויהיה בלגן, כמו שיש בחלק מהרשויות. אז אם רוצים לעשות משהו צריך לעבוד עם משרד החינוך ועם אנשי מקצוע ולעדכן את המספרים האלה, כי זה לא נורמלי.

דוגמה שנייה, היסעים. מדברים על זה כבר ארבע ממשלות, כולל בממשלה שאתם הייתם. לא צריך להעלות את תקציב ההסעות בתחבורה הציבורית, אבל צריך לתת לגליל המערבי לנהל את התחבורה הציבורית בגליל המערבי ולגליל העליון לנהל את התחבורה הציבורית בגליל העליון, כמו שעושים בגולן ועושים את זה מצוין. באותו תקציב. התחבורה הציבורית בפריפריה היא גירעונית, אל תוסיפו תקציב, אבל אלה החלטות שכבר דיברו עליהן, תעבירו את האחריות לתחבורה הציבורית לראשי הרשויות כי הם יודעים מה צריך, איך צריך, איפה צריך.

לא מתייעצים איתכם?

שום דבר לא.

אני לא מבין, הם מחליטים לבד?

כן, גם על קווי האוטובוסים, גם מאיפה לאן, גם באיזה שעות, ולכן עושים שטויות.

אוטובוסים ריקים נוסעים סתם.

שוב, אני נותן כותרות, כדוגמה אני אומר. זה דבר שכבר קיים, לא צריך לעשות שום דבר אחר, תנו אחריות למי שיודע לנהל את זה.

מה ההבדל ביניכם לבין הגולן?

לפני תשע או עשר שנים החברה הכלכלית של הגולן קיבלה אחריות על ההסעות בגולן. היא הכניסה את האוטובוסים של המועצה ואת התקציב של המדינה והגולן מנהל את ההסעות של הגולן, שדרך אגב גם אנחנו נעזרים בו כי זה עובר על ידינו. מה שאני מנסה להגיד, תלמד את זה - - -

אני הייתי חבר מועצה.

גיורא, הפיילוט היה בגלל שהיו הסעות לחיילים.

סליחה, יש לנו פה הרבה אנשים שרוצים לדבר, אתה חייב להיות קצר ולעניין.

עוד שלוש דוגמאות. הקמנו מוקד בגליל העליון בעזרה מדהימה של משה ושל אחרים. עדיין חסרים שם סכומי כסף למוקד רואה, למצלמות ולכל מיני דברים. היום למוקד הזה, שהוא מדהים, הבאנו מעל מיליון שקל מהתקציב השוטף של המועצה. למה? למה אני צריך לשלם את הדבר הזה? ועדיין חסר כסף שם.

שתי דוגמאות אחרונות, משרד הכלכלה ומשרד התיירות, ופה אני אצטרך את העזרה שלכם כי אין עם מי לדבר כרגע. לא כי הם אנשים רעים, כי לא יודע במה הם עסוקים. יש לנו תקציב של משרד התיירות של שלושה מיליון שקל מ-21', תמיכה לפרויקט מסוים. לא מצליחים להוציא את התקציב הזה.

לאיזה מטרה?

לחניון שכולם רוצים אותו וכולם יודעים שצריך אותו. שהוא מוקם, דרך אגב, 12 מיליון שקל כבר הושקעו שם.

דוגמה אחרת שקשורה למשרד הכלכלה. יש אזורי תעשייה, שכולם יודעים שהם ישנים, הם קמו לפני שהיה מוכר אזור תעשייה. לא מכירים את זה כאזור תעשייה, אבל זה אזור תעשייה, הוא פועל כאזור תעשייה, אז מה שאני אומר, זה כדוגמאות, מה שאני מבקש, שוב, אני לא תולה בכם כרגע, אתם על הכיפק, שתצליחו להביא דברים גדולים וחדשים כי זה מאוד מסובך היום, אבל אותם דברים – כי הביטחון, אתה דיברת על זה קודם, הביטחון זה לא רק המיגון והצבא, הביטחון זה גם החוסן הכלכלי ובתחום הזה אין לנו שותף, אין לנו עם מי לדבר כבר הרבה מאוד זמן.

אנחנו ניקח חלק מהמשימות שתיארת ואני מבקש - - -

על החוסן תדבר, נכון?

כן, נעסוק בזה, זה שלנו, אנחנו לא מוותרים על מרכזי החוסן.

אני שמח להיות כאן, הייתי כבר במספר סיורים. אני לא אציין את כל ראשי המועצה, בעקבות קורונה אני קצת שוכח שמות, אבל אני עשיתי פה הרבה סיורים, הנושא הזה מאוד חשוב וקרוב לליבי ולחברים פה, אני חושב שמיכאל גם עושה עבודה מצוינת, אין פה קואליציה אופוזיציה, אנחנו משתמשים בכל הכוחות שלנו, כל אחד במה שיכול לעזור ואנחנו כצוות באים לעזור כמה שאפשר גם בנגב, גם בגליל ובגולן.

ישבתי עם ראש הממשלה אתמול בנושא הזה ואני גם רוצה לעשות פגישת המשך לאחר שאנחנו נסיים את הסיור הזה. הסברתי לו, אני יודע שיש כאן בעיות, גם הסיבות למה לא מגיבים בצורה יותר מקיפה. בעקבות ישיבות, גם בוועדת חוץ וביטחון - - -

אתה גם אמור להקים ועדת משנה לנושא הזה.

אני מקווה, כן, אני דיברתי איתו על זה, שעדיין לא הוקמה ועדת משנה לפיקוד העורף, דיברתי עם יולי וזה לא הסתייע אז דיברתי גם עם ראש הממשלה על זה, שחייבים להקים את הוועדה הזו, אנחנו כבר חצי שנה בתוך ממשלה ואין את ועדת המשנה, מעניינים פוליטיים וכל מיני. והסברתי על נושא המיגון, ברור שהוא מבין את זה, אמרנו שאם מתכננים משהו גדול, כאילו בואו נמתין בסבלנות לגבי התגובה שהייתה, כי היא לא הייתה מספיקה ולא זה, ברור לי מה עומד מאחורי הדברים אז אמרתי לו שחייבים למגן את הצפון, מה תעשה אחרי זה? ייפול פה גשם של טילים, אנשים ייפגעו ואנחנו ידענו שהולך להיות והנה אנחנו מדברים על זה עכשיו, אנחנו צריכים למצוא את הפתרון הזה איך עושים. גם מבחינת מגן לצפון, אולי להחזיר חלק ממנו.

לא שאני מבטיח פה הבטחות, אנחנו נלחמים על זה. זאת אומרת גם אני נלחם על זה, אם זה מול ראש הממשלה וגם בוועדת חוץ וביטחון, מה שאפשר. אנחנו נצטרך להחזיר חלק מהתכנית, למצוא פתרונות. אמרתי לו שלפחות בחודש הקרוב צריך להביא איזה משהו, זו דעתי, צריך להביא משהו לציבור, לא נוכל להסביר איך נופלים טילים ואנחנו לא מוגנים. וזה לא רק נתניהו, זה ממשלות אחורה ככה 20 שנה, למרות שבהרבה מהשנים האלה הוא היה ראש ממשלה ובכלל גם הליכוד, אבל אין פה פוליטיקה, אנחנו לא מדברים פה פוליטיקה, זה לא מעניין. אם צריך לבקר אנחנו נבקר גם את הממשלה בנושא הזה כי מה שחשוב זה חיי אדם, גם מבחינת המיגון של הצפון. אני אומר צפון, כי בעיקר החור הכי גדול אצלנו זה הצפון.

וגם בנושאים נוספים, גם תחבורה, אנחנו צריכים לרכז מאמץ. היתרון של הוועדה הזאת שמיכאל בראשה ואנחנו חברי כנסת מכל הסיעות וזה נותן פה הבדל, זאת אומרת זו לא סיעה שהיא צבועה באיזה שהוא צבע של מפלגה ואז גם אין התנגדויות לדברים שאנחנו נביא, זאת אומרת לא שבאנו כליכוד, כמחנה לאומי, כיש עתיד, זה לא העניין.

אני מאחל לנו ולכם בהצלחה והדרך לפנינו, אין פה הוקוס פוקוס, אנחנו יודעים את זה, זו עבודה, גם להעביר חוק לוקח הרבה זמן עד שזה עובר בסוף, עד נקודת הסיום, ואני מקווה שיהיה לנו בהצלחה. אני פה כדי להקשיב לכם וגם כדי מפה לראות איך עושים תכנית עבודה.

תודה, ואטורי. גבי נעמן.

בוקר טוב לכולם. היושב ראש, אני דיברתי ביום שני בוועדה בירושלים ושם נגעתי בסוגיה הזאת של איך מסיימים קודם כל בשנה הזאת את תקצוב של 0 עד 1, שזה שווה 370 מיליון שקלים ולא פחות, מתוך זה גם הולך למִנהלת, גם הולך להיתרי בנייה, כך שהשנה הזאת, שנת 23', חייבת להיות מתוקצבת ב-500 מיליון ושקל אחד פחות לא. אחת, לסיים את כל הממ"דים מ-0 עד 1, שתיים, לקחת את יתרת הכספים האלה ולקדם תכניות ל-02 או 04.

אני חושב, משה, יחד עם כל החברים כאן, יש לדרוש מהממשלה לתקצב את כל קו העימות, 0 עד 9, לא פחות ולא כל שנה עוד מטר ועוד מטר, כי בדרך הזו אנחנו נמצא את עצמנו באמת עם הנכדים שלנו שאולי יקרה משהו.

אני חושב שמהיום צריכה לצאת הצהרה מהוועדה הזו שכולנו תמימי דעים ששנת 23' חייבת להיות מתוקצבת ב-500 מיליון על מנת לסיים פרק אחד, שזה 0 עד 1 ומיד לקדם היתרי בנייה ל-02. ככה אני חושב שאפשר להמשיך, כמובן עם החלטת ממשלה גורפת שממגנים את כל קו העימות וגם את קו העימות גולן. אני חושב שהכותרת הזאת, תכנית 'מגן הצפון' היא תכנית מצוינת שיש לכתוב, לא פורום קו העימות, אלא קו עימות צפון והגולן. אני חושב שזו הכותרת שצריכה להיות, הגולן הוא חלק מקו העימות, כמובן תשעה קילומטר, מה שצה"ל קבע.

הצפון כולל את הגולן תמיד, מבחינתנו. אנחנו גם נעשה דיונים ספציפיים על הגולן.

בוקר טוב לכולם. ברשותך, היושב ראש, אני רוצה להיות על תקן תושב הצפון ולאו דווקא ראש רשות מכיוון שאני גם ברשות שהיא ממוגנת. קצת לספר לכם, חברי הכנסת החדשים, ארבע וחצי שנים אני בתפקיד, ארבע וחצי שנים אני שומע את הדיונים האלה, נמצא בדיונים האלה, חי את הדיונים האלה וסתם דיבורים בעלמא.

יש לי גם הצעות ייעול. לדעתי הסיפור של מיגון אזרחי הצפון זו בעיה של משרד הביטחון, דבר ראשון. הוא ממונה על האחריות לשמור במתקפה על אזרחי המדינה, בשביל זה יש פיקוד העורף. או שסוגרים את פיקוד העורף אז יהיה תקציב, אבל הוא נכשל, מה לעשות. במיגון הצפון ארבע וחצי שנים הוא לא עובד, לא הולך, לא מצליח לגייס את הכסף, כי הבעיה היא תקציבית.

אני חושב שיש לנו משרד שנקרא משרד לפיתוח גליל ונגב, צריך היום לתקצב דרך המשרד הזה ולהעביר את הכסף לראשי הרשויות והם ימגנו כי אחרת לא יקרה כלום. אנחנו לפני שמונה חודשים ישבנו בעכו עם מבקר המדינה בעצמו שכתב ספר עב כרס, לצערי הוא לא הפך להיות רב מכר, על 500 מיליון שקל בעשר שנים למיגון הצפון שממנו עד לקדנציה הקודמת של הממשלה לא מומש כלום. כלום, מחמישה מיליארד שקל. מבקר המדינה כתב את הספר.

יש שתי אפשרויות. אפשרות ראשונה זה באמת להביא מאיזה משרד אחר כי משרד הביטחון לא מצליח לתקצב את זה. אפשרות שנייה זה כבר עכשיו, כבוד היושב ראש, למנות ועדת חקירה עתידית כי אני לתומי בתור תושב בארבע השנים האחרונות באמת חשבתי שמשרד הביטחון, הוא אינסטנציה מקצועית, הצבא הכי חזק בעולם, הוא יודע בדיוק מה קורה, כנראה הוא לא יכול לספר לנו את האמת, כנראה, ולכן די רגועים שם ואנחנו נדבר. אממה? פסח, בשנייה אחת, באחת בצהריים, טה טה טה, 30 חתיכות.

בשנייה, בלי הכנה, בלי הודעה, בלי נפעיל אזעקה, בלי קחו בחשבון, ראשי הרשויות, הולך לקרואת משהו, תהיו מוכנים להרגיע את הציבור. כלום, נאדה, צבא ההגנה לישראל לא יודע מה קורה. מבולבלים, נתקשר לפה, נביא לפה, אנדרלמוסיה שלמה, וזה בלי שארגון לקח אחריות, בלי שאף ארגון לקח אחריות. פעם אמרו חיזבאללה זה לא הצבא, זה גרילה.

אייל, אנחנו באיחור, קצר, תגיד את הפואנטה.

ולכן הפואנטה זה או מתקצבים את זה, או, כמו שהיושב ראש אמר – ואני מחזק אותו, עם כל הכבוד ויש לנו המון כבוד, חבר הכנסת מיכאל ביטון שמגיע לפה מירוחם, אני כבר לא יודע לספור את הפעמים שהיינו פה, בן אדם אחד לא יכול להוביל את זה. אנחנו נבחרי ציבור בדיוק כמו חברי הכנסת, אני אומר לכם, אין פה ראש רשות אחת בצפון שאם היה מוכר את הסיפורים האלה לתושבים שלו היה נבחר. הוא לא היה מתמודד. זה לא יכול להמשיך ככה.

אייל, אולי נעשה גדר בקו העימות ונכריז על עצמנו מדינה נפרדת, נגיד להם שיבואו עם ויזה אלינו.

אז אני רוצה להגיד לך, משה, שהשלב הבא, ואמרתי את זה כמה פעמים ודיברנו על זה כמה פעמים, שהשלב הבא של תושבי הגליל כולם, שזה מיליון וחצי איש, זה לצאת לרחובות, להגן על עצמנו. זה הכול, אין לנו ברירה אחרת.

תודה לך, אייל. ראדי, בבקשה.

בוקר טוב, אני מברך על הביקור ולגעת בשטח, אני מקווה שזה יביא תוצאות. אני מסכים עם כל מילה שדיברו כאן חבריי, אבל אני רוצה לגעת בבית ג'אן בגלל הייחודיות שלה, ומשה, תכליל אותי בגדר שאתה מדבר עליה.

בוודאי. אתם חלק בלתי נפרד מאיתנו, מה זאת אומרת?

היישוב ממוקם, קודם כל היישוב לא מונגש מבחינת תחבורה, מבחינת הסדרי תנועה, והוא סמוך מדרום להייבה ולכן הוא פגיע, על כן אין שום מיגון מרחבי לתושבים. המיגון הוא בבתים, בממ"דים וכמעט ל-45% אין מיגון ביישוב הישן. לכן צריך לראות בבית ג'אן כיישוב שהוא חלק בלתי נפרד מתכנית המיגון שאנחנו מדברים עליה. אני עשיתי כמה תרגילים עם פיקוד העורף וקיימים פערים וצריך לתפור חליפה ליישוב הזה.

יש גם רעיונות שלא שמים בטון, נכנסים לחדר קיים. יש כל מיני דברים, צריך לקדם גם את הרעיונות האלה.

בסדר, אני מדבר, אדוני, על מיגון המרחב הציבורי. צריך להביא את זה בחשבון גם.

ראדי, תודה רבה לך. יעל רון, חברת הכנסת לשעבר. אנחנו שמחים שמצטרף אלינו חבר כנסת חדש בכנסת, שמעון רוט, ברוך הבא לכנסת וברוך הבא לדיון.

קודם כל, רבותיי הנכבדים, אני רוצה להגיד, אני לא מדבר בשם עצמי כתחושה אישית, אבל גם כתחושה אישית וגם תחושה של הרבה מאוד אנשים במרכז הארץ שמרגישים שאתם עומדים בחזית ושאתם מגנים על כל המדינה בהרבה מובנים, גם במובן הביטחוני, אבל גם במובן הערכי. אתם הפכתם להיות הסטנדרט של מה שנקרא יישוב, מה שנקרא ציונות, מה שנקרא נאמנות וכו'.

יש לי חדשות טובות בשבילכם. החדשות הטובות זה שהיושב ראש, חבר הכנסת הנכבד, חבר הכנסת ביטון, זה אכפת לו בלב ובנפש, הוא חושב על זה. אני לא יודע מחשבות, גילוי נאות, אבל אני שומע ממנו ואני שומע איך הוא אומר את הדברים, אכפת לו, הוא חושב על זה, 24 שעות, שבעה ימים בשבוע הוא חושב על הדבר הזה. הוא חושב עליכם, הוא חושב על מה שאתם צריכים, והכי חשוב, הוא לא רק חושב, הוא גם מבין את זה. הוא מבין את זה מהשטח, הוא בעצמו איש שטח, אחת המעלות שלו, ולכן הוא מבין את זה. אלה החדשות הטובות. החדשות הלא טובות בעניין הזה, שאין הרבה כמוהו.

שהוא באופוזיציה.

אז לכן המפגש הזה זה להרחיב, שלא רק חבר הכנסת ביטון ירגיש ככה, שכולם ירגישו ככה, ואני בוודאי ואני בטוח שגם גברתי וגם כל חברי הכנסת, עצם העובדה שהם באו לפה מראה שיש לנו נכונות ואני רוצה להיות השליח שלכם, להעביר את המסר לכל הוועדות, לא רק לוועדה הזאת, גם לוועדת הכספים וגם בכל הוועדות שצריך וגם במליאה בכנסת, להיות השליח שלכם והלוואי שאצליח בכך, תודה רבה.

אשריך. אנחנו ממש צריכים לסכם. נציגי הממשלה רוצים להגיד משהו? הנציגים של מרכזי החוסן יפגשו אותנו בהמשך, שם ניתן להם לדבר.

בקצרה אני אגיד, קודם כל לגבי העניין של מיגון הצפון, אנחנו מכירים ואנחנו עם שר הפנים שותפים לגמרי להבנת הצורך. כמובן שיש גם את העניין של תשע רשויות בסיכון מיוחד שנמצאות פה בצפון בעניין רעד שגם בהן יש צורך לטפל, גם בנושא חיזוק מבנים וגם בנושאים אחרים. חלק מהדברים מצטלבים גם יחד, כלומר אפשר לפתור בעיה כשאתה ממגן את המבנה ואתה ככה גם מחזק אותו מפני רעד.

פה מה שאני רוצה להציע לוועדה, בריכוז המאמץ באגפים המקצועיים כפי שאני רואה אותם, זה שני דברים. אחת, קודם כל לבוא היום ולבנות את העניין כתכנית מודולרית רב שנתית בסופו של דבר, כי אחרת לעשות את זה מדי שנה, בסופו של דבר זה לא יפתור את הבעיה ואנחנו ניקלע למצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו, ומחויבות של תכנית רב שנתית היא שונה ואחרת. דבר שני, בתוך סדרי העדיפויות של תמונת המצב שבין כך שהממשלה תצליח בסוף להביא איזה שהוא פול של כנסת יש סדרי עדיפויות, הם חייבים להיות מוגדרים מראש, ויש לנו תכנית עם פיקוד העורף לעניין הזה. אני חושב שזה בעיקר קודם כל ללכת לערים הגדולות, שהן יהיו גם בתוך בנק המטרות של הצד השני כמו שלומי וכמו קרית שמונה בעדיפות ראשונה, לפחות בהתחלה.

ודבר נוסף שהייתי רוצה לומר זה שאנחנו כמשרד הפנים בתכנית משותפת יחד עם פיקוד העורף ומשרד הביטחון בנינו תכנית שהשקענו בה למעלה מ-100 מיליון שקל כרגע לחזק את הרשויות עצמן, מעבר לעניין של המיגון כדי לתת מראש הנקרה לאורך כל גבול הצפון, כולל רמת הגולן, וגם בעוטף עזה, לתת פתרונות למוקדים הרואים, למרכזי ההפעלה, וכרגע אנחנו כאן כדי לתת סקירה לוועדה. אנחנו נמצאים בשני פערים משמעותיים, כרגע אחד דווקא זה אצל דוידוביץ, אנחנו רוצים שיהיה לו מרכז הפעלה מסודר ובקרית שמונה שאנחנו בתהליך סיום, כל היתר לצורך העניין כמעט כולו פתור.

רגב, אתה משהו מיוחד, כי אתה גם היית יושב ראש ועדה קרואה אז אתה מבין את הצד השני. איש מעשה.

אני רוצה להגיד לאדוני ולפורום הנכבד הזה שיש כבר הרבה זמן סיסמה שהרשות המקומית היא לבנת היסוד. אז לצערי כל משרדי הממשלה משתמשים בזה הרבה מאוד, כשהם מעבירים לנו את האחריות, בלי התקציבים, וגם לפעמים בלי הסמכויות, ולצערי אני חווה את זה, ואתם רואים את זה כאן עכשיו, עם משרד הביטחון בכבודו ובעצמו, שזה אף פעם לא היה, מה שאי אפשר להגיד על המשרד לביטחון לאומי. אנחנו רואים את זה וליאור אמר את זה לגבי המוקדים הרואים וצוותי החירום ביישובים ומרכיבי הביטחון ב - - -

אתה אחראי על הביטחון בכל המועצות האזוריות?

כן.

היית קב"ט מועצה אזורית?

עשר שנים, הייתי גם מג"ד בצבא, עשיתי הרבה תפקידים בחירום וביטחון, ואני אומר לכם שאם השימוש בסיסמה הזו - - -

אבל המאבק הזה הוא לא רק של קו העימות, אנחנו צריכים את ביבס והשלטון המקומי. קולו לא נשמע בדבר הזה, אנחנו צריכים אותו דחוף. אני חושב שהוא יפעיל אותו, זה חייב לצאת ברמה ארצית, זה לא קרב מקומי, זה קרב לאומי.

אני מסכים לגמרי, אבל בקו העימות זה ממש צורך קיומי. מכיתות כוננות דרך מרכיבי הביטחון, דרך כל המוקדים, כל הסינרגיה הזאת, הממלכה יוצאת ממנה - - -

וזה כסף קטן, כיתות כוננות. אנחנו סגרנו פה את כל היישובים ממש ב-300,000-200,000 שקל.

וזה יעשה הבדל מהותי.

הם הראשונים שמגיעים לאירוע ביטחוני והם סוגרים אירועים לפני כוחות התערבות.

בוקר טוב. אני אגיד מילה על מרכזי החוסן. בתפקידך כשר במשרד הביטחון קיבלת החלטה חשובה של להקים את מרכזי החוסן לפני האשכולות. ההצלחה היא באמת שהם נכנסו, קיבלנו תקציב ממשרד הביטחון, 450,000 שקל להקמה, מיליון לשנה ראשונה וחצי מיליון בשנה השנייה. בשורה טובה שזה הרגל בדלת. הביאו החלטת ממשלה באוגוסט 2022 לפתיחת מרכזי החוסן, כששמו את שני האשכולות שמייצגים - - -

אתה יודע שמשרד הביטחון לא מייסד ומממן מרכזי חוסן, אבל במקום שאין איש הייה איש, אז לקחתי מהתקציב שלנו, אמרתי בוא נתחיל, נכניס את המשרדים להיריון. הבריאות צריכים להביא, הרווחה, זה כסף שהיה מגיע לדרום ממשרדים אחרים. הביטחון לא רצו לשלם על זה, ההנהלה, אבל אמרתי שחייבים להקים.

נכון, זה הישג אדיר. אז יש פה שני מרכזי חוסן שמייצגים 37 רשויות, בערך 15% מהרשויות בארץ. שני האתגרים הם שהתקצוב של שני מרכזי החוסן ב-37 רשויות זה כמו מרכז חוסן של רשות אחת מקומית בדרום, עם סעיף עם כוכבית בהחלטת הממשלה שאומר שאפשר עוד 20% מהתקציב של כל מרכז חוסן להעביר למרכז חוסן אחר, אני כבר דואג. והאתגר השני, שאמרו שהתקציב יעבור ב-23'. אנחנו כבר בחודש מאי ויש שמועות שיהיה בסדר.

לא, אבל יש התחייבויות שלא שולמו לכם, על העבר, זה משהו ששמעתי.

אנחנו נגיש ויהיה בסדר, אני רגוע עם משרד הביטחון. האתגר הוא שמשרד הבריאות, שאמור להעביר את הכספים ושותפים מספר משרדי ממשלה אז אין לנו שום הבטחה רשמית, עוד שום אמירה, הרשאה עתידית.

לשנים הבאות.

לעוד חודש, עוד חודש נגמר התקציב.

מלול, אני ויאיר נדבר עם ארבל, כי אתה לא תוכל לצעוק עליו, או שכן? גם אתה יכול.

דיברתם על תקציב, על התקציב מתחילים להצביע ב-22, זאת אומרת זה לא כבר נסגר, עכשיו עוד דנים בוועדות. בוועדת חוץ וביטחון אני אנסה להתנות דברים, אני אלחם על זה, יש דברים - - -

קדימה, קח לך את הדברים, את המיגון, את מרכזי החוסן, תעשה בקשה לדיון דחוף.

חברים, אנחנו ממשיכים את הסיור היום, הולכים לשטח, באנו לראות דברים בעיניים, אנחנו לא רוצים ישיבות, רוצים לראות בעיניים.

דבר שני, הוועדה קוראת לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הביטחון להגדיל במאות מיליונים את התקציב למיגון הצפון. הדבר הזה הוכיח את עצמו, הוא התחיל בביצוע, זה יהיה מחדל לאומי אם לא נמגן את הצפון במהירות.

הוועדה קוראת למשרד הביטחון, הבריאות והרווחה להעמיד את כל ההתחייבויות הקודמות של מרכזי החוסן ולתקצב באופן ראוי את מרכזי החוסן שהם הערובה למוכנות אזרחית ולחוסן אזרחי וקהילתי, דבר שנותן עוצמה לצה"ל, מקטין אשפוזים, מקטין הליכה לבתי חולים. כשיש מטפלים בקהילה אנשים לא מפונים לבתי חולים, נפגעי חרדה מטופלים בקהילה וגם הצוותים שעוסקים בטראומה מקבלים טיפול בזמן אמת. נחסכים לנו הרבה דברים בדבר הזה.

אנחנו הולכים להוציא מכתב חירום של הוועדה עליו יחתמו ככל שנוכל רוב חברי הכנסת, ימין ושמאל, שיקראו בדיוק את הקריאה הזאת לראש הממשלה ולאוצר לתת את הדעת על 'מגן לצפון' לפני סגירת התקציב. אני מבקש את עזרתכם, כל אחד בסיעה שלנו, להחתים לנו כמה שיותר, נשלח לכם דפים עם המכתב להביא לנו אותם חתומים.

כולל ראשי רשויות.

רשויות זה משהו אחר, הם יגידו. אני מבקש ממך, איציק, לדרוש דיון דחוף בקבינט על המיגון, שאולי ישפיע על התקציב. ממש להקצות שעה-שעתיים רק על 'מגן לצפון', מה המדיניות, מה הכיוון, לנסות משם להגדיל 200-100 מיליון לשנה, הדבר הזה ייתן פה אוויר.

תודה לכל מי שהגיע. משה, תגיד דברי סיכום.

קודם כל, אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר לך שגם בשולחן הזה יש רוב לקואליציה, אם לא שמת לב.

אין לי בעיה.

שלושה חברי כנסת מהקואליציה. זה רק מראה עד כמה ניתן להסדיר ולטפל באותן סוגיות בוערות וכואבות כל כך.

זה בקונצנזוס.

כולנו קואליציה עם הצפון.

חבר'ה, במשלי כ"ט באין חזון יפרע עם. אנחנו ראשי הרשויות פה קצנו בסיפורים, קצנו באמירות וקצנו בהבטחות. היה פה שר האוצר, דיבר איתי שלוש פעמים מנכ"ל משרד ראש הממשלה, תכינו הצעת מחליטים. ישבנו אני ועמיתיי ראשי הרשויות, כתבנו - - -

קח את זה, תעביר לו.

תן לי את זה גם. כתבנו הצעת מחליטים מסודרת ללשכת רוה"מ. הבטיח יוסי שלי לי אישית בשיחה שראש הממשלה יגיע לפה מיד אחרי עצמאות, לפני התקציב, כדי להסדיר את הדברים האלה. אז אני לא אוהב לאיים, כי קצנו באיומים, התושבים שלנו יותר חשובים מכל משחק כזה או אחר פוליטי. אני אחרי הישיבה הזאת ארים טלפון ואנחנו נקיים ישיבת ראשי הרשויות של פורום קו עימות ואם וכאשר אנחנו נראה שבתחילת השבוע הקרוב – הרי שעון החול אוזל, 28 במאי תקציב המדינה ייסגר ואם לא יהיה בתוך תקציב המדינה התקציב הזה לחיזוק הצפון אז הלכה השנה הזאת וכנראה גם השנה הבאה.

אז אנחנו נקבל החלטות אם וכאשר אנחנו לא נשמע בשורות בימים הקרובים. ובימים הקרובים מבחינתי זה עד יום שני, אם צריך אנחנו נסגור כבישים, נסגור פה את הצפון, נסגור פה את הרשויות ולא רוצים שתבואו אלינו, אל תבואו אלינו. גם אתה, חבר שלי, אל תבואו, לא רוצים לשמוע מכם. אנחנו נכין את עצמנו לבד ואנחנו נפעל כפי שאנחנו רואים לנכון. די, קצנו, תודה רבה.

תודה לך, משה.

(בסיור)

צהריים טובים לכולם. זרעית זה יישוב שהוקם במסגרת מבצע 'סוס', בשנת 1967, היישוב בן 56, עוד מעט 57, מונה 84 משפחות, כאשר המשפחות מחולקות ל-48 מייסדים ועוד 36-35 משפחות של בנים ממשיכים שנקלטו פה ביישוב.

מתוכננת כרגע הרחבה של עוד 41 בתי אב פה ביישוב, 41 משפחות, לקלוט משפחות מבחוץ כאשר המאפיין העיקרי של היישוב אצלנו זה יישוב מתבגר, זה אומר שהמייסדים הם בני 70 ו-80 כאשר אין לנו אוכלוסייה צעירה, מעט מאוד הבנים הממשיכים שהמשיכו פה. ואנחנו מתעסקים, עוד פעם אני אומר, במסגרת ההרחבה בלהביא 41 משפחות שהמשפחות יהיו צעירות עם ילדים שבסוף התהליך יהיו לנו קולות ורעשים של ילדים ביישוב ולא יישוב בשלבי גסיסה ושלבים שהוא נעלם מהמפה.

מבחינה ביטחונית, מה שיש לנו מולנו זה הכפר מרווחין, מוצב כרכום, ג'בל בלאט. מה שאנחנו זוכרים, עד שנת 2000 מוצב כרכום זה ג'בל בלאט.

אני הייתי בג'בל בלאט ב-87'. הוא לא נראה ככה.

הוא לא נראה ככה. הנה הגנרטורים שם למעלה. בימים אלה מתבצע פרויקט שנקרא 'מגן הצפון', זה החומה הזאת, חומת הגבול שמחליפה את גדר הרשת האלקטרונית, מחליפה חומת אבן בגובה שישה מטרים, מעל החומה הזאת תהיה סבכה של רשת עם אלקטרוניקה למעלה שתמנע את החדירה ואמצעים תת קרקעיים שימנעו חדירה מתחת לפני הקרקע.

היישוב זרעית לאורך כל השנים סבל מאירועים ביטחוניים. אם אנחנו הולכים להיסטוריה של היישוב אז בשנת 72' זוג הורים פה מהיישוב שחזר מבר מצווה בנהריה בעליות לכיוון היישוב חטף, בזמנו לא היה אר.פי.ג'י, חטף בזוקה ברכב וההורים נהרגו, השאירו שלושה יתומים. זה אחורה בהיסטוריה ועד החטיפה ב-2006 לאורך כל השנים סבלנו פה מהטרדות ביטחוניות מגזרת לבנון כאשר בשנים האחרונות אנחנו מודעים לזה, שכמו שאתם רואים את הבתים פה בכפרים, הבתים האלה מופללים, ידועים, מוכרים, אלה בתים שאנשים לא גרים בהם, אתם תראו כל הזמן אנשים מתצפתים משטח לבנון לשטח ישראל. לא תראו כביסה בבתים, לא תראו ילדים בבתים האלה, וילות ברמה מטורפת ואין אף אחד, אין נפש חיה. החלונות פונים לשטח ישראל ומתצפתים.

הסמיכות לגדר. היישוב שלנו קרוב מאוד לגדר וכל אירוע מביא אותנו לזה שמנסים לחדור, מנסים להתקרב ליישוב. במסגרת מגן צפוני, המבצע לגילוי המנהרות, במרחב של זרעית, נמצאו שלוש מנהרות, שתי מנהרות קצרות ומנהרת הדגל של חיזבאללה, שכן תספיקו או לא תספיקו לבקר, לא יודע מה התכנית, אבל יש את מנהרת הדגל של חיזבאללה, מנהרה באורך קילומטר ובעומק של 70 מטר מתחת לפני הקרקע שבתכניות של חיזבאללה לכיבוש הגליל זרעית מהווה את אחת הנקודות החשובות מבחינתם.

מבחינת מיגון, כל בתי האב הוותיקים, כל 54 בתי האב שיש לנו ביישוב, הם ללא מיגון. יש פה בסיס צבאי, אתם תיכף תעברו לידו, כל מה שיזלוג מהכיוון של חיזבאללה לכיוון השטח של הבסיס יזלוג פנימה לתוך היישוב והקרבה והסמיכות, כל אמצעי שהוא יורה נופל אצלי פה בתוך היישוב ויגרום לנו לנפגעים רבים. אין לנו זמן ומרחב מבחינת להתמגן, אנחנו בהגדרה אפס, אנחנו נשמע קודם את הפיצוץ אחרי זה נשמע את האזעקה, לא נשמע אזעקות ביישוב בגלל המגבלה של הטווחים הקצרים פה.

מה שחשוב פה מבחינתי זה למגן כמה שיותר מהר את המשפחות הוותיקות. אני לא רואה בן אדם בן 80 יורד למקלט והולך לשהות במקלט תקופה ארוכה. בכל התחממות אנשים מנסים להגיע למקלט ולא מצליחים, לא מספיקים להגיע למקלטים האלה.

הזכרת את האוכלוסייה הצעירה.

אוכלוסייה צעירה. ביישוב הזה אפילו חילקו מכסות, אנשים לא כל כך מיהרו לבוא לגור פה, הרבה אנשים עזבו לכיוון המרכז. יש היום מגמה לבוא. פה מגרש במקום טוב שבית יכול לעלות שלושה-ארבעה מיליון שקל נמכר ב-200, 250, 300,000 שקל, פה מגרש באומדנים חצי מיליון שקל. בכל המקומות האלה המדינה צריכה לתת מגרשים באפס בשביל לעודד אנשים או לתת לרשות שתבחר איפה כן לעשות.

סוף סוף ברוך ה' יש לנו 41 מגרשים שהצלחנו עם פרסום טוב ואוכלוסייה מבחוץ, בשבוע שעבר עשינו ועדת קבלה ראשונה עם 11 משפחות ויש לנו משפחות בקנה, אבל אתם צריכים לחשוב איך לעודד.

אין פה לא מכולת, לא גן, לא כלום, בשביל לקנות שקית חלב הוא צריך לנסוע לשלומי. שקית החלב אמנם עלתה בשקל, אבל הדלק עלה בשני שקלים והוא צריך לשלם 17 שקל.

(בהמשך הסיור)

ברוכים הבאים, אני שלומי, הרבש"ץ של שתולה, בתפקיד פה 20 שנה, ההורים שלי הם מהמייסדים פה של היישוב. עלו 13 משפחות בשנת 69'. היישוב כרגע מונה 90 משפחות שזה כולל הורים מייסדים שבאו מהיישוב אלגוש, בנים ממשיכים שאני חלק מהם, קיבלתי נחלה פה ביישוב, והרחבה קהילתית גדולה של 30 משפחות בעיקר מהציונות הדתית שהגיעו אלינו לפה לשתולה להרחבה.

תושבים שמתפרנסים פה מתחום הביצים, מיכאל מכיר ויודע, המטעים שלנו ממש פה לאורך הגדר עם לבנון, אתם יכולים לראות את הלולים החדשים, לולי הרפורמה החדשים שקמו.

ביצי החופש.

כן. הגעתם לפרויקט הזה שנקרא 'קירות מדברים', זה חלק ממיגון הצפון. זה התחיל עם חומה של 300 מטר שהמח"ט הקודם בחר להציב פה מול שתולה במטרה לעצור ירי של טילים בכינון ישיר לכיוון שתולה. החומה מאוד הפריעה פה בעין לתושבים, החליטו ליפות את זה בכל מחיר, הבאנו אמנים בין-לאומיים שציירו פה על החומה, היה הפנינג מאוד יפה. התנאי היחיד שלנו לאמנים היה שאנחנו לא רוצים דברים מיליטנטיים, רוצים רק דברים אופטימיים של צמיחה ופריחה וזה המוטו של כל הפרויקט הזה. אתם יכולים לראות את הציור הזה של הנערה שמשקה את עץ הזית והעץ האמיתי ממשיך ופורח ממנו, זה המרכוז שלו וזה המוטו של כל הפרויקט הזה.

אנחנו פה חלק משרשרת היישובים יחד עם זרעית ונטועה, הרבה מאוד מטיילים שבאים לפה בעיקר בסופי שבוע, הווילות והצימרים מלאים פה. לצערי באירוע האחרון, במטח הראשון חצי ברחו מערבה, למרות ששתולה זה יהיה המקום הכי בטוח בפעם הבאה כי הכול יעבור מעלינו.

אנחנו נלך לראות את אחד הממ"דים, משרד הביטחון בנה לנו 42 ממ"דים בשנה האחרונה, אנחנו בין היישובים הראשונים שבנו להם. נרד פה 100 מטר לכיוון היישוב ותראו מבחוץ את הממ"דים איך שהם נראים. כל ההורים המייסדים קיבלו ממ"ד שהוא צמוד לבית.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.