פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



6
ועדת הכספים
16/04/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 90
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, כ"ה בניסן התשפ"ג (16 באפריל 2023), שעה 10:00

1. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023
2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
אלי דלל
שרן מרים השכל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
אופיר כץ
נעמה לזימי
יונתן מישרקי
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
עודד פורר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
עאידה תומא סלימאן

אוהד טל
אביגדור ליברמן
שמחה רוטמן
נאור שירי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'
יוגב גרדוס - הממונה על התקציבים, משרד האוצר

איתי טמקין - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

ליאור דוד פור - סגן החשב הכללי, משרד האוצר

אסי מסינג - היועץ המשפטי, משרד האוצר

תמר לוי בונה - רכזת תקציב באג"ת, משרד האוצר

גולן בדיחי - כלכלן תקציבים, משרד האוצר

אלישיב ממן - משרד האוצר

שלומי הייזלר - מנכ"ל משרד האוצר

רועי גולדברג - יועץ למנכ"ל, משרד האוצר

ישראל מלאכי - משנה למנכ"ל, משרד האוצר

נתן נהוראי - יועץ כלכלי לשר האוצר

מרב קפלן - יועצת לכלכלנית הראשית, משרד האוצר

איתן ישראלי - יועץ המנכ"ל, משרד האוצר

ליהי קושנר גינוסר - עו"ד, משרד המשפטים

מירי סביון - המשנה למנהל, רשות המסים

הילה זהבי - כלכלנית, מרכז השלטון המקומי

משה אשכנזי - נציג הסתדרות הגמלאים

אבי נוימן - יו"ר משותף ועדת מסים, לשכת רואי חשבון

דוד שרפר - פורום מוכש"ר

שלומית ארליך
תמר בנתורה

טמיר כהן

יפעת קדם



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023, מ/1610

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אני מברך את כולם בקיץ טוב, בריא, בשנה טובה. שלכולם תהיה בריאות, יהיה אושר ונחת, לכל אחד באופן אישי וגם בחלק הציבורי.

אנחנו פותחים את דיוני התקציב לשנים הקרובות, ל-2023-2024. בקדנציות הקודמות שלי בוועדה השתדלנו לא להכניס את הנושא הפוליטי לתוך הנושאים שעליהם אנחנו דנים - מדובר בנושאים שנוגעים לכל אחד מאיתנו, לכל אחד מהאזרחים, לחברות, לעמותות, לכל מי שעוסק בצורכי ציבור. אני מקווה שנוכל בעידן המאוד מתוח הזה, המאוד קשה מבחינה ציבורית, לעשות דברים בוועדה שיהיו לטובת העניין, שנוכל להתגבר כל אחד מאיתנו על הכעסים שיש ולדון לגופו של עניין.

עברנו את התחזית של חברת מודי'ס. כפי שכולנו יודעים, כלכלה מורכבת משני חלקים עיקריים. החלק האחד הוא החלק המקצועי - האם מדובר במשק חזק, האם מדובר בכלכלה חזקה, והדבר השני, הנושא הפסיכולוגי - איך זה מצטייר בחוץ, איך אנשים מסתכלים על אותה כלכלה שעליה מדובר. כפי שקרה כאן בתקופה האחרונה, טובתה של הכלכלה בישראל לא יצאה בעולם, היה חשש שמא הצמיחה תרד או העדכון של החברה, שהיא חברה מאוד גדולה, ירד. לא שזה משנה סדרי בראשית, אבל ברור לחלוטין שזה מעמיד את הכלכלה במצב יותר קשה. אני שמח שהדירוג לא ירד. אמנם במקום תחזית חיובית נתנו תחזית יציבה, אבל זה מעיד שהכלכלה כאן בישראל חזקה, המשק הוא משק חזק. המטרה של כולנו היא להוריד את יוקר המחייה, להוריד את מחירי הדירות, לסייע לאנשים ולמשפחות בכל מה שנעשה. אנחנו לא נשב על זרי דפנה בגלל מציאות של משק חזק. תפקידה של הממשלה ושל הכנסת לעשות הכל על מנת שלאנשים יהיה קל ונוח יותר מבחינה כלכלית לחיות כאן.

אני מודה לך, אדוני שר האוצר, על זה שבאת, ואני מעמיד את הבמה לרשותך, אתה פותח את דיוני התקציב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני יושב הראש. קודם כל נאחל לכולם קיץ טוב, בריא. מי שמכיר אותי יודע שאני מייחס חשיבות מאוד מאוד גדולה לכנסת, בוודאי ובוודאי לוועדת הכספים - ועדה חשובה שזכיתי להיות חבר בה ברוב שנותיי כאן בכנסת. הבקשה, התקווה והציפייה שלי היא שאכן נראה בשבועות הקרובים דיוני עומק משמעותיים, ענייניים, מקצועיים. אני באופן אישי, וכך גם כל אנשי משרד האוצר, קשובים, זאת מתוך הערכה גדולה לחברי הכנסת, לכנסת, על מנת לטייב את המוצר - אנחנו חושבים שהוא מוצר טוב – שאנחנו מניחים פה על השולחן. כשהצגתי את התקציב במליאה אמרתי שאני חושב שבעניין הזה לא צריכה להיות קואליציה ואופוזיציה. יכולות להיות מחלוקות, יכולים להיות ויכוחים גם על סעיפים בתקציב, גם על סדרי עדיפויות, אבל דיון מקצועי וענייני יוכל להביא לתוצאות טובות יותר - זה נכון לוועדה הזאת ולכל יתר הוועדות. אני אשתדל, בעזרת השם, להיות בוועדה הזאת ובוועדות אחרות כמה שצריך כדי לתת מענה ולהיות חלק מהדיון.

אני רוצה להגיד כמה תודות גדולות, כי בסוף מה שיוצג כאן בפניכם הוא תוצר של עבודה מאוד מאוד קשה של אנשי מקצוע טובים במשרד האוצר, ויושבים פה המנכ"ל, אנשי אגף התקציבים, היועץ המשפטי. הלשכה המשפטית הובילה כאן עבודה קשה ביעילות גדולה מאוד ובלוחות זמנים בלתי אפשריים. תודה גדולה גם ללשכה המשפטית כאן בכנסת, ליושב ראש הכנסת, ליושב ראש הקואליציה. אני מקווה שבאווירה ובשיתוף פעולה נעבוד נכון בשבועות הקרובים, כי בסופו של דבר רפורמות טובות חיוניות לכלכלה הישראלית, למדינת ישראל, לאזרחי מדינת ישראל. אז שוב, תודה גדולה לכל השותפים, ואני אומר תודה מראש לחברי הכנסת כאן בוועדה מתוך הנחה שהדיונים יהיו טובים ונכונים.

תכף אגף התקציבים ייכנסו פנימה אל תוך הפרטים, יציגו את הנחות העבודה, את התחזיות ואת הלבנים המרכזיות שהיה חשוב לנו לקדם בתקציב ובחוק ההסדרים. שתי כותרות הובילו אותנו בתוך התהליך הזה: אחת, להמשיך את הצמיחה ואת נתוני המקרו הכלכליים הטובים מאוד של מדינת ישראל בשנים האחרונות, ובעניין הזה אני לא קושר כתרים לעצמי, אני זבוב על פיל - אלה תהליכים ארוכים של לפחות 20 שנה שאפשר לראות בהיקף ההוצאה הציבורית שהולך ויורד אל מול התוצר, בטיוב הרכב ההוצאה הציבורית. אנחנו לא מסתכלים רק על כמה הוצאה ציבורית מתוך התוצר וממילא גם על רמת החוב והגירעון, אנחנו מסתכלים גם על הרכב ההוצאה הציבורית - אנחנו רוצים לראות אותו יותר נכון, יותר מוטה צמיחה ותשתיות. אני חושב שלאורך השנים הנתונים האלה הולכים ונעשים טובים יותר ויותר, ובעניין הזה אני משתדל לתרום את החלק שלי. המשק הישראלי הוא משק חזק הרבה שנים - הוא גם נכנס טוב למשברים כלכליים עולמיים קודמים ויצא מהם ראשון וטוב, הוא גם נכנס טוב לקורונה ויצא ממנה ראשון וטוב, והוא גם נכנס טוב למשבר העולמי הנוכחי שאף אחד עוד לא יודע לומר בדיוק לאן הוא הולך. אנחנו יודעים שאנחנו בצומת דרכים - האינפלציה העולמית, הריבית העולמית, מצוקת האשראי שזה מייצר, עלות הכסף, חוסר היציבות בבנקים בינלאומיים. אנחנו באיזה שהוא צומת שקשה להאריך לאן הוא הולך, אבל יש כל מיני תחזיות. כמשק ישראלי אנחנו נכנסים טוב למשבר הזה. אני מאוד מקווה שכממשלה וכקואליציה נצליח לנהל נכון את הספינה הזאת במים העולמיים הסוערים ולצאת מהמשבר הזה ראשונים, טובים ומחוזקים.

היעד השני שלנו הוא להוריד את יוקר המחייה. אם מסתכלים על שני העשורים האחרונים רואים שהצמיחה מאוד גבוהה, שעליית התל"ג מאוד מאוד גבוהה, שהחוב הלאומי יורד, שיחס חוב תוצר בירידה. זה לא מספיק מחלחל למה שאנחנו קוראים PPP - מונחי כוח קנייה, אבל גם בזה אנחנו רואים שיפור. עדיין אנחנו יותר יקרים ממדינות הייחוס בעולם שאליהן אנחנו רוצים להידמות, ולכן צריך לטפל בכמה וכמה עיוותים שיש במשק הישראלי. אני מגדיר את עצמי כאיש ימין כלכלי, אני רוצה מינימום התערבות של הממשלה בשווקים, מינימום רגולציה, מינימום בירוקרטיה, וההצדקות היחידות להתערבות של הממשלה זה במקומות שבהם יש לנו כשלי שוק מסוימים, עיוותים מסוימים שלא מאפשרים סביבה תחרותית טובה, שוויונית ואמיתית שתאפשר לכוחות השוק לעשות את שלהם, להצמיח את המשק, להוזיל את המחירים. אנחנו רוצים לוודא שנתוני המקרו הכלכליים הטובים מחלחלים לכל שכבות האוכלוסייה על ידי כך שלא רק הכלכלנים יזהו את זה, לא רק סוכנויות הדירוג יזהו את זה. אנחנו רוצים שלא רק העשירונים הגבוהים ייהנו מהביצועים הטובים של הכלכלה, אלא שכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל יוכלו להרגיש את זה ברמת החיים שלהם, באיכות החיים שלהם ובכוח הקנייה של הכסף שלהם.

בגלל סביבה של חוסר ודאות, בגלל סביבה אינפלציונית, בגלל סביבת ריבית גבוהה הדבר המרכזי הוא להביא תקציב שמרני ומרוסן, כזה שיתמוך את המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, כזה שיעזור לנו להיאבק באינפלציה. האינפלציה היא כרגע המס הקשה ביותר שמוטל בכל העולם על האזרחים. הצורך לטפל בה, להרגיע אותה, לנסות להחזיר אותה לטווח היעד כמה שיותר מהר כדי לשמור על ערך הכסף של הציבור, זה השירות הטוב ביותר שאנחנו כממשלה יכולים לעשות. העלאת הריבית קשה מאוד, מכאיבה מאוד לרבים מאזרחי מדינת ישראל. מצד אחד אנחנו מנסים באיזו שהיא הליכה בין טיפות, באיזון מאוד מאוד עדין להגדיל את ההכנסה הפנויה, לעזור לאזרחים להתמודד עם עליית המחירים שהיא פונקציה של האינפלציה, להתמודד עם החזרת המשכנתאות, עם התשלומים החודשיים, ומצד שני לא לתדלק עוד יותר את האינפלציה - בהרבה מאוד מובנים היא תוצר של כסף זול שקיים. הצד השני של האינפלציה זה צד ההיצע שהוא בחלקו גלובאלי, עולמי - המלחמה באוקראינה, ספיחים מסוימים של משבר הקורונה והתייקרויות מסוימות שהוא עשה. גם בזה אנחנו רוצים לטפל דרך שורה של רפורמות שנועדו לפתוח את השוק לתחרות, אם באלמנטים של ייבוא, בהתייעלות של המשק הישראלי, של הייצור הישראלי. אני חושב שצריך להסתכל על כל מה שתראו כאן בשבועות הקרובים דרך שתי הפריזמות האלו. אנחנו שומרים על מדיניות מרוסנת, משתדלים להיות מתואמים עם בנק ישראל כדי לאפשר לו להוריד את הריבית כמה שיותר מהר ולהקל על אזרחי ישראל, ואנחנו רוצים להביא שורה של האצות במשק שחלקן נמצאות בהרכב התקציב - עידוד השקעות, עידוד תעשיה, עידוד תעסוקה, הגדלת הפריון, וחלקן נמצאות ברפורמות גדולות מאוד. נדמה לי שזה חוק הסדרים שהוא הכי גדול, לפחות במספר העמודים שלו, מאז קום המדינה.

זה בגלל הפונט, לא בגלל התוכן.

אני חושב שבתוכן הוא כולל דברים מאוד מאוד חשובים. אני לא בא להתהדר בזה שהוא הכי גדול, אבל אני חושב שיש בו שורה שלמה של תהליכים. על חוק התשתית הלאומיות, שהוא אחד מהלבנים הכי מרכזיות בחוק ההסדרים הזה, זכיתי לעבוד כשהייתי שר תחבורה לפני ארבע קדנציות. חלק גדול מהרפורמות פה התחילו להתגבש בממשלות קודמות, חלק מהן הן המשך של מרכיבים מסוימים - שוק הבנקאות, שוק ההון, חוק ה-PSD. אני חושב שהתפקיד של כל אחד מאיתנו הוא להסתכל על מי שהיה לפניו ועשה דברים טובים. אני מנסה להשתדל במשמרת שלי להוסיף את הקומה שלי, לעשות עוד דברים טובים כדי להשאיר אחריי כלכלה יותר חזקה ויותר יציבה לשר האוצר הבא שיוסיף את הקומה שלו ויבנה טוב יותר לאלה שיבואו אחריו.

מסגרת התקציב ל-2023 היא 484, מסגרת התקציב ל-2024 היא 513 נקודה משהו. יסבירו כאן עוד מעט מה עשינו עם הנוסחה של כלל ההוצאה כדי לפצות על האינפלציה המאוד גדולה של השנה האחרונה - זה משהו שעשינו אותו בהתייעצות עם הגורמים הכלכליים והמקצועיים בתוך משרד האוצר, עם בנק ישראל, עם גורמים בינלאומיים שאנחנו בקשר איתם, כמו קרן המטבע ואחרים. אני חושב שעשינו את הדבר הנכון מקצועית. לא היה קל, ואני אומר שוב תודה לשותפים שלי בקואליציה ובממשלה, להתכנס אל המספרים האלה. מחויבויות הממשלה גדלו באופן אוטומטי כתוצאה מהאינפלציה, לכן כולנו ויתרנו על דברים שחשובים לנו - אנחנו כנראה נדחה אותם לשנים הבאות. שמרנו על כלל ההוצאה כך שאנחנו כרגע עם יעד גירעון נמוך. אני חושב שנכון ללכת למדיניות א-מחזורית – זה אומר שכשאתה מתנהל נכון בתקופות של גאות אתה יודע לתת מענה גם לתקופות של שפל כי יש לך מספיק כריות ביטחון. אנחנו בהחלט משאירים כרית ביטחון משמעותית מאוד בהנחת יעד הגירעון שאנחנו מניחים מראש. אנחנו מאוד מקווים להמשיך את המגמה של הירידה ביחס חוב תוצר - זה דבר נכון שחשוב מאוד לאיתנות של המשק ישראלי. יש לא מעט תוספות טובות בתוך התקציב הזה לבריאות, לרווחה, לחברה ולמנועי צמיחה, אם זה תשתיות בתחום התחבורה ובתחומים אחרים של אנרגיה, של חשמל, של הון אנושי בהייטק ובתחומים אחרים שמניעים את המשק הישראלי.

חוק ההסדרים בנוי מחמש או משש לבנים מרכזיות - אחת מהן היא חוק התשתיות הלאומיות. תראו, מדינת ישראל בפיגור מאוד מאוד גדול בכל מה שנוגע לתשתיות - הדבר הזה מאוד משפיע גם על הצמיחה, גם על הפריון וגם על יוקר המחייה. החסם המרכזי לאורך הרבה מאוד שנים זה עודף רגולציה ובירוקרטיה במה שנוגע לתשתיות. לוקח המון שנים במדינת ישראל לקדם מיזמי תשתית לאומיים. החוק הזה ייתן לממשלה את היכולת להגדיר תשתיות לאומיות. אני לא אכנס עכשיו לפרטים, אבל החוק מגדיר שלוש רמות, שלוש קומות של תשתיות לאומיות בהתאם לחשיבותן, נותן הקלות מסוימות. לכל דבר יש מחירים, אבל אני חושב שהשתדלנו למצוא את האיזונים. אנחנו חייבים לקדם מאוד מהר את התשתיות הלאומיות שלנו, כי זה קריטי לכלכלה וקריטי לאיכות החיים של כולנו – הרבה פחות פקקים, הרבה יותר אנרגיות חלופיות בצורה יותר מהירה ויותר זריזה.

יש פרק שלם שנוגע לדיור. אני לא רוצה להיכנס לפרטים של הפרק, אבל אני אומר שהאתגר הגדול שלנו בתחום הדיור בעיתוי הנוכחי הוא הורדת מחירי הדיור. תראו, הורדת מחירי הדיור, כמו כל מישור אחר בכלכלה, זה עניין של היצע וביקוש. כל התכניות של מחיר מטרה ומחיר למשתכן זה סוג של פלסטרים, עזרה ראשונה לתקופות מסוימות, לחלקים מסוימים בחברה שמזהים ורוצים לעזור להם – זוגות צעירים, זכאים וכו'. להוריד את מחירי הדיור לאורך זמן זה עניין של היצע וביקוש - הביקושים במדינת ישראל גדולים. קצב גידול האוכלוסייה כאן, ברוך השם, גדול מאוד, אם בשיעור ילודה מבורך מאוד, אם בעלייה גדולה שאנחנו קולטים, והדבר הזה עובר דרך הסרת חסמי תכנון, שיווק, מכרזים, תשתיות, כיתות לימוד וכו'. גם בזה עשו דברים טובים בממשלות הקודמות. אם מסתכלים על הנתונים רואים שבמינהל התכנון - מנכ"ל משרד האוצר היה בעברו ראש מטה התכנון - עשו עבודה יוצאת מן הכלל. אני חושב שאנחנו סך הכל במקום טוב היום מבחינת המלאי התכנוני שלנו - הדבר הזה חייב להימשך. גם רשות מקרקעי ישראל עובדת יותר טוב, כי יש יותר שיווקים, יש יותר חתימה על עסקאות, יש פינוי בינוי והתחדשות עירונית. בחוק ההסדרים אנחנו שמים את האצבע על דברים שהם לא מספיק טובים. אנחנו רוצים לשפר עוד בעולמות של הסרת החסמים ובעולמות התמרוץ של ראשי הרשויות - בסוף הרבה מאוד מהמפתח של קידום מהיר של בנייה למגורים נמצא בידיים שלהם. את העניין של ההיצע אנחנו מודדים בסוף בקצב התחלות הבנייה. אם מסתכלים על התכנון, על השיווקים וכו', אפשר לשמור על קצב התחלות בנייה של כ-70,000 יחידות דיור בשנה - זה פחות או יותר מה שצריך. אנחנו לא רחוקים מזה בשנים האחרונות. האתגר הגדול עכשיו הוא אתגר האשראי בסביבת ריבית גבוהה, מה שמפחית את הכדאיות הכלכלית ועלול להביא להאטה בקצב התחלות הבנייה. בחלק מהאתגר הזה אנחנו כבר מטפלים עכשיו, כמו בשינוי חדשני שאנחנו עושים שבו לא צריך לשלם 100% ממחיר הקרקע 90 יום מהזכייה במכרז. אנחנו מנסים לטפל במצוקת האשראי בסקטור מסוים בלי לתדלק אינפלציה. בעבודת מטה שמוביל המנכ"ל בודקים עכשיו עוד פתרונות לאתגר הזה - זה יהיה האתגר הגדול שלנו בתחום הדיור.

לגבי הפחתת הריכוזיות והגדלת התחרות בכל הסקטורים במשק הישראלי, וזה נכון בבנקאות, נכון בשוק ההון, נכון במזון, נכון בחקלאות, נכון בביטוח, נכון בשוק הרכב, נעשו דברים טובים בממשלות קודמות - אנחנו עושים עוד דברים טובים בחוק ההסדרים הזה. הבשורה המרכזית בהקשר הזה תהיה אחרי התקציב וחוק ההסדרים. אנחנו מקימים עכשיו צוות יישום ציבורי, משמעותי, כמו שהיו כבר בעבר ועדות טובות, שיכנס ממש לעומק, מתחת לעור. זה לא סוד שהיה איזה שהוא מהלך שהבאנו וחזרנו בנו כי חשבנו שהוא לא מספיק מדויק ולא מספיק נכון, אבל אנחנו ניכנס חזק לריכוזיות בשוק המזון, בשוק הבנקאות ובתחומים אחרים. אתם תראו שיש בחוק ההסדרים הזה לא מעט סעיפים שמטפלים בזה, אבל צריך לעשות יותר. אין ספק שזה יהיה אחד האתגרים הגדולים שלי כשר אוצר ושלנו כממשלה וכקואליציה.

המשך צעדים לצמצום בירוקרטיה ורגולציה במגזר העסקי והציבורי, שזה העניין של המיסוי ירוק, החשבוניות הדיגיטליות. ל-400,000 עסקים זעירים וקטנים כל שיטת הדיווח של מס תשתנה לחלוטין, מה שיקל מאוד ויחסוך להם המון זמן והמון כסף. חלק מהצעדים לייעול המגזר הציבורי הוא בחוק ההסדרים, אבל חלק לא מבוטל ממנו, אדוני יושב הראש, הוא בהסכם הטוב והכמעט היסטורי שחתמנו עם ההסתדרות בצורה מאוד מהירה, בשקט, בלי סכסוכי עבודה, בלי שביתות.

חוץ מהשביתה שתואמה.

חוץ מהשביתה הפוליטית, הפראית והבלתי חוקית שמי שאחראי לה עוד יישא בתוצאותיה הכלכליות.

ראש הממשלה.

האם מי שאחראי לקריסת הכלכלה גם יישא בתוצאות?

ההסכם הזה מאוד אחראי, טוב גם למשק וגם לעובדים, וכבר שיבחתי את יושב ההסתדרות והצוות המקצועי שלו עליו ועל כך שהם גילו הבנה לאחריות המתבקשת. צריך לזכור שמ-2018 לא היה הסכם מסגרת במשק. ההסכם הזה לוקח אותנו כמעט חמש שנים אחורה וחמש ורבע שנים קדימה. הוא נותן שקט, הוא נותן ודאות ויציבות. הוא הסכם זול, עם הבשלה איטית ואחראית שתואמת את יעדי האינפלציה שהגדרנו לעצמנו, והוא הסכם שכולל גם לא מעט צעדים שיאפשרו לייעל את המגזר הציבורי. מגזר ציבורי יעיל תומך את המשק, את הכלכלה, את המגזר הפרטי, נותן שירות טוב לאוכלוסייה ותנאי הכרחי לכלכלה טובה וחזקה.

אתם תראו לא מעט צעדים במסגרת המאבק בהון השחור. למאבק בהון השחור יש שתי תכליות. אחת, וזו קלישאה שחוקה, זה שכשכולם משלמים אז כולם משלמים פחות. אנחנו רוצים להוריד את נטל המסים על אזרחי ישראל. ככל שרמת המיסוי בישראל תהיה נמוכה יותר, כך הכלכלה תהיה אטרקטיבית יותר ואנחנו נראה כאן יותר השקעות, תהיה מוטיבציה לאנשים ללכת לעבוד. יש הרבה מאוד כסף שחור. יש כל מיני אומדנים שרצים, אבל מדובר בעשרות מיליארדים של כסף לא ממוסה. הוא אמור להיות ממוסה, הוא אמור להשתתף בנטל המיסוי, מה שיאפשר לנו להפחית את נטל המס הפרטי ומס החברות. צריך לדעת שהכלכלה השחורה היא היום המנוע המרכזי בפשיעה המאורגנת. מטריד את אזרחי ישראל ואת הכלכלה כל מה שנוגע לפרוטקשן. יש כאן תעשייה שלמה של חשבוניות פיקטיביות. אמנם מאבק בהון השחור מחייב אלמנטים שקצת יכולים להקשות על הורדת הרגולציה והבירוקרטיה, אבל אנחנו עושים את זה תוך איזון נכון, בהתייעצות עם המשק, עם התעשיינים, עם העסקים הקטנים. האינטרס של מרבית אזרחי ישראל ובעלי העסקים שמדווחים על ההכנסות שלהם ומשלמים מס כדין שהשוק הזה יהיה מוסדר, שהם לא יהיו הפראיירים היחידים שישלמו, שיהיה פחות הון שחור ופחות כלכלה שחורה.

ראש אגף התקציבים, בקשה.

המטרה של התקציב, כמו שאמר שר האוצר, ואני חושב שכולנו יכולים להסכים עליה, היא להעלות את רמת החיים של כלל אזרחי ישראל. אנחנו, משרד האוצר, מודדים את הרמה הזאת בצמיחה לנפש, והתכנית שלנו כוללת שתי רגליים מרכזיות. רגל אחת היא הרגל של התכנית הכלכלית, חוק ההסדרים, שורה ארוכה של רפורמות שאמורה להביא לכך שהצמיחה במשק תואץ, והרגל השנייה היא התקציב עצמו. התקציב אמור לשקף את מצב המשק. אנחנו במצב ביניים כזה שבו נתוני הכלכלה מאוד מאוד טובים, אם מסתכלים על נתונים שפורסמו. אם מסתכלים קדימה אנחנו רואים אתגרים מאוד גדולים בכלכלה העולמית שמגיעים לישראל. אנחנו צריכים לנהוג במדיניות אחראית שמאפשרת וגם מסתכלת על האפשרויות שיהיה פה משבר כלכלי כמו בכל העולם.

נתחיל במגמות ארוכות הטווח. אנחנו רואים עלייה מאוד משמעותית ברמת החיים של אזרחי מדינת ישראל ב-20 השנים האחרונות. אנחנו רואים שהייתה עלייה של 40% בתוצר לנפש. בתחילת שנות ה-2000 היה משבר מאוד משמעותי שפקד את המשק הישראלי, אם זה הדוט-קום, האינתיפאדה, המשבר המקומי והגלובאלי, והמשק נכנס למיתון עמוק. הממשלה גיבשה בזמנו תכנית שהקונספט שלה היה לעבור מרווחה לתעסוקה ולכן היא קודם כל הורידה משמעותית את נטל המס על אזרחי מדינת ישראל ועל העסקים - במקביל היא תמרצה את האוכלוסייה לצאת לעבוד. אנחנו רואים בגרף ששיעורי התעסוקה עלו ושיעור האבטלה ירד. אם מתעלמים מהקורונה וחוזרים לנקודת הזמן הנוכחית, אפשר לראות ששיעור האבטלה נמוך ושיעור התעסוקה מאוד גבוה. התכנית לוותה בביקורת מאוד ערה לגבי ההשפעות החברתיות של עצם היציאה לעבודה, ואכן ראו השפעות של עלייה באי שוויון ועוני. אנחנו רואים שהחל מתחילת העשור הקודם יש ירידה הדרגתית במדדי העוני ואי השוויון. זה נכון שעדיין יש הרבה עוני במדינת ישראל ואי השוויון הוא לא נמוך, אבל המגמה היא חיובית, היא הרבה יותר בת קיימא כשהיא מטופלת על ידי שוק העבודה ולא על ידי מערכת רווחה שבעצם פוגעת בתמריצים של יציאה לעבודה. רמת החיים שלנו אמנם השתפרה ב-20 השנים האחרונות, כל העולם צמח, אבל אנחנו רואים שלעומת מדינות אחרות שהיינו רוצים להידמות להן מבחינה כלכלית, כמו שבע המדינות המפותחות ביותר בעולם, הפער הוא עדיין משמעותי - מעל 20% פער בתוצר לנפש. המגמה הזאת אמנם קצת נסגרה בשנים האחרונות, אבל עדיין יש עוד הרבה לאן להגיע. בזמנו ראש הממשלה קבע שאנחנו צריכים להיות בתוך x שנים בין ה-10 או ה-15 מדינות המובילות בעולם מבחינת התוצר לנפש. במדינת ישראל, אם אני מסתכל על שנת 2021, אז התוצר לנפש עמד על 44,000 דולר במונחים שנתיים והתוצר של 10 המדינות המפותחות ביותר ב-OECD עמד על 65,000 דולר – זה אומר שאנחנו עדיין בפער משמעותי. בארצות הברית התוצר לנפש הוא 70,000 דולר, בשוויץ - 77,000 דולר, וב-G7 - 58,000 דולר. צמחנו, אבל יש לנו עוד הרבה מה לעשות. המשוואה הכי בסיסית של תוצר לנפש מורכבת מעובדים, מהון ומפריון. ההשקעות שלנו בשנים האחרונות מכוונות לשיפור שוק העבודה, להעלאת כמות העובדים והאיכות שלהם, לשיפור התשתיות.

גם בפריון.

והפריון, שהוא מחבר את האפשרות של העובדים להשתמש בתשתיות, הוא פונקציה של תחרותיות, של תחרות מול העולם. גם המגזר הציבורי וגם המגזר הפרטי - ככל שהם יהיו יותר יעילים, כך הפריון במשק יגבר, התוצר יגדל ורווחת האזרח תגדל.

יש מספר מגמות שהמשק הישראלי צריך להתמודד איתן. המגמה המרכזית שמאפיינת אותנו, וזה בשונה מרוב העולם - השינוי הדמוגרפי. השינוי הדמוגרפי בא לידי ביטוי בקצב גידול האוכלוסייה ובהרכב שלה, והדבר הזה צריך לעמוד לנגד עינינו בהיבטי התשתיות ובהיבטי יוקר המחייה. קצב הילודה במדינת ישראל הוא גבוה בכ-50% מממוצע ה-OECD - כמעט שלושה ילדים לאישה, לעומת 1.6 או 1.9 ב-OECD. הדבר הזה הופך את מדינת ישראל לאחת המדינות הצפופות בעולם. היא נהיית יותר ויותר צפופה ככל שהשנים עוברות, מה שמייצר לנו עומס על התשתיות. גם בהיבטי הדיור וגם בכבישים אנחנו רואים את זה, אבל גם בשווקים שהם לא כל כך אינטואיטיביים לנו, כמו משק החשמל. יש ביקוש גובר מאוד לחשמל בגלל גידול האוכלוסייה ובגלל המעבר לתחבורה חשמלית. אם לא נספק את התשתיות האלו בצורה מהירה ואפקטיבית המשק יפגע. האתגר השני מבחינת קצב גידול האוכלוסייה הוא גם הרכבה. הרכב האוכלוסייה גם כן משתנה. האוכלוסייה שגדלה בקצב יותר גבוה היא בעיקר החברה החרדית, והדבר הזה הוא אתגר. למה הוא אתגר? מצד אחד הנשים החרדיות ב-20 השנים האחרונות הן חלק מאוד גדול מהמגמה שראינו בכניסה לשוק העבודה, מה שגרם להגדלת הרווחה בחברה החרדית ולצמיחת התוצר, אבל מצד שני יש שתי אוכלוסיות שעדיין הן בשיעור השתתפות יותר נמוך בשוק העבודה ואתגר להכניס ולשלב אותן כמה שאפשר בתעסוקה - הגברים החרדים והנשים הערביות. שני האתגרים האלה הם שונים לחלוטין, החסמים הם חסמים שונים לחלוטין. אנחנו מכניסים בתוך התקציב, ויש שיח ער לגבי חוק הגיוס שאני חושב יש לו השפעה על הדבר הזה מבחינת הגברים החרדים, הכשרות מקצועיות, הקמת מרכזי על לפיזיקה ולכיתות מדעיות, שילוב כמה שיותר בסמינרים.

לגבי החשמל – אם לא נגדיל את היצע החשמל בקרוב, נפגוש ביקוש שעולה על ההיצע ובנקודות הקצה נצטרך לספוג הפסקות חשמל. בדבר הזה אנחנו מנסים לטפל במסגרת חוק התשתיות הלאומיות.

על הדיור דובר הרבה, אבל כמובן שקצב גידול האוכלוסייה דורש כרגע 50,000,60,000 דירות חדשות כל שנה רק כדי לשמור על המצב הקיים. כדי להדביק פערי עבר צריך לבנות יותר מ-70,000.

אתם יודעים להגיד כמה התחלות בנייה היו ברבעון הראשון של השנה, מינואר עד סוף מרץ?

יש איזו שהיא ירידה קלה, אבל עדיין קצב גבוה, מעל 60,000 בקצב שנתי. אנחנו רואים מבחינת המלאי התכנוני וקצב היתרי הבנייה, כמו שאמר השר, את המגמה הזאת ממשיכה, אבל אם לא נלחץ על הגז הדבר הזה ייעצר בגלל עליות הריבית.

הירידה התחילה והתחזקה בחציון השני של שנה שעברה. כנראה שהירידה היא פונקציה של סביבת הריבית הגבוהה. עליית מחירים של 20% בשנה שעברה לא הייתה ריאלית, לא הייתה קשורה לשום דבר, לכן הירידה טובה. האתגר הוא להוריד מחירים, ובהקשר הזה הריבית הגבוהה וירידת הביקושים יכולה לעשות טוב למחירים. אנחנו רוצים שכשסביבת הריבית תתייצב ויחזרו להיות ביקושים, הביקושים האלה יפגשו היצע גדול, לא היצע נמוך.

מה עשיתם בתקופה הזאת מבחינת השיווקים ומבחינת ההיתרים? האם בתקופה הזאת לא ירד הקצב? ההיתרים והשיווקים לא תלויים בסביבה של הריבית.

אתה יודע שאת קצב התכנון ואת קצב השיווקים לא מודדים בשלושה חודשים. אנחנו לא רואים הבדל בהיצע השיווקים. השאלה היא כמה מהשיווקים בסוף מצליחים, כמה מהעסקאות נחתמות, כמה מכרזים נופלים בגלל חוסר כדאיות, שזה האתגר הגדול שאנחנו לומדים עכשיו.

בסוף אתם אלה שקובעים את המחיר.

זה שהציבור לא יכול להרשות לעצמו לקחת משכנתאות זו לא בשורה לציבור. אין כאן בשורה, יש כאן אירוע שהוא קשה לציבור.

נסגור את הישיבה בגלל שאין בשורה?

לא, אבל אין פה בשורה.

האירוע הכי קשה לציבור הייתה העלייה של ה-20% שהייתה בשנה שעברה.

שמענו שהמדיניות האחראית של הממשלה עוזרת לציבור כי הם לא יכולים לקנות דירות עכשיו בגלל המשכנתא.

אנשים לא קנו דירות כשהייתה עלייה של 20% - -

אורית, הזמן שלכם אופיין בעליית מחירים של דירות שלא הייתה כדוגמתה.

החשמל עכשיו יותר יקר מאשר מה שהוא היה. כל הנתונים יותר גרועים כרגע. אין לכם במה להתהדר. בכלכלה לא התעסקתם בכלל. גם חינוך חינם לא ראיתי פה בתקציב.

בתוך חוק ההסדרים יש הרבה צעדים מבניים מאוד מאוד משמעותיים בתחום הדיור, בין אם זה בתמריצים של הרשויות המקומיות בוועדות המחוזיות, רישוי עצמי. הפרק של הדיור הוא בין הפרקים היותר גדולים שיש לנו. ייקח זמן, זו עבודה סיזיפית, אבל אנחנו רואים מגמה מאוד חיובית בשוק.

רציתי להמשיך לדבר על קצב גידול האוכלוסייה שמייצר אתגרים. יש את אתגר המזון, שהוא אתגר פחות אינטואיטיבי. אנחנו רואים את השטחים המעובדים במדינת ישראל, אנחנו רואים כמה תוצרת חקלאית המדינה יכולה לייצר לעומת הגידול באוכלוסייה שיהיה. אנחנו לא נוכל להאכיל את כל האוכלוסייה רק עם מזון שמיוצר במדינת ישראל, ולכן אחת הרפורמות שאנחנו ממשיכים היא הרפורמה בחקלאות שתאפשר גם לייבא בצורה קלה יותר פירות וירקות למדינת ישראל וגם תתמודד עם יוקר המחייה.

ומה יעשו החקלאים? אתה לא יכול לדבר על הרפורמה בחקלאות בלי שאתה מדבר על החקלאים.

מגמה ארוכת טווח שאנחנו רואים היא שינוי הרכב האוכלוסייה. אנחנו רואים שהחברה החרדית תהווה כשליש מהאוכלוסייה תוך מספר עשורים, לכן הגברים החרדים מהווים את הפוטנציאל הגבוה ביותר של המשק מבחינת שוק התעסוקה. קטפנו את הפירות ב-20 השנים האחרונות עם הכניסה לשוק התעסוקה של הנשים החרדיות. עכשיו אנחנו מעוניינים לשלב כמה שניתן גם את הגברים החרדים בשוק התעסוקה. אמנם אנחנו רואים בשנים האחרונות מגמה מטרידה של סטגנציה שאנחנו מנתחים אותה, אבל אני חושב שיש לנו פתרונות רבים בתקציב הזה, בחוק ההסדרים ובצעדים הנלווים.

בדקתם את המשכורות של הנשים החרדיות שנמצאות בשוק לעומת נשים אחרות? בדקתם את המשכורות של הגברים החרדים שיוצאים לשוק העבודה? בדקתם במגזר הציבורי כמה חרדים נמצאים? בדקתם במשרד מבקר המדינה? בדקתם את הדברים האלה לפני שאתם מדברים על כל זה?

ינון, אתה מדבר שטויות.

מה עשית? חוץ משנאה לא עשית שום דבר.

המשכורת היא פונקציה של השכלה.

אל תגיד לי שאתה מבין באוכלוסייה החרדית.

אתה פוגע באוכלוסייה החרדית, אתה הראשון שפוגע.

אתה עם השנאה שלך. מה עשית חוץ מלהרוס את המדינה במשך שנה וחצי שהיית שר אוצר?

הנתונים מוצגים כאן לא כביקורת, הם מוצגים מתוך רצון להגדיל את שיעור ההשתתפות ולהעלות את הפריון. אני חושב שהממשלה הזאת כממשלה של המחנה הלאומי, כממשלה של החרדים, יכולה לעשות דברים שממשלות קודמות לא עשו. אנחנו חייבים לטפל בכל החתך, כדי להביא לתוצאה שהיא טובה יותר לכולנו. אתם מכירים את עמדתי - מי שלומד, לומד, בלי שום מגבלות, ויש לנו הערכה גדולה ללימוד תורה, זה תורם הרבה מאוד למדינת ישראל, אבל מי שלא לומד צריך להשתלב בשוק התעסוקה, צריך להשתלב בפריון גבוה. אנחנו לומדים את הנתונים ומעמיקים בהם. אנחנו עושים כמה דברים חשובים וטובים כבר עכשיו כדי לאפשר ולעזור לזה, אבל נצטרך לעשות עוד יותר.

צריך לעודד השקעה בהכשרות. תאפשרו להן ללמוד באוניברסיטה, תנו להן ללמוד רפואה כי הן נשים מוכשרות, הן נשים חכמות. תנו להן ללכת ללמוד ואז תראו שהן יביאו משכורות עתק.

היית יכולה לעשות ועדת משנה לחינוך החרדי כשהיית יושבת ראש ועדת החינוך, אבל לא עשית את זה.

הקמתי, עם כל הכבוד, וגם הוגשה הצעת חוק בעניין הזה, חבר הכנסת גפני. הייתה ועדת משנה לעניין הזה.

ממש לא.

אל תזלזל בחשיבות של הדבר הזה.

היה על הממלכתי-דתי.

פריון עבודה נמוך הוא עוד מחלה של המשק הישראלי, בעיקר בענפים לא תחרותיים. יש ריכוזיות במזון ובבנקאות שלגביהם אנחנו מביאים כמה צעדים מאוד משמעותיים. בנושא המזון יש רפורמה בתחום ההגבלים.

אבל היא הופרדה.

לא. רפורמה אחת בתחום ההגבלים תהיה בחוק ההסדרים. יש ועדה ציבורית שהקים השר שתטפל יותר לעומק בנושאים יותר סבוכים. יש לנו את תחום התמרוקים בחוק ההסדרים, יש את החקלאות. יש מספר רב של צעדים גם בתחום המבני וגם בתחום של נקודות זיכוי, מס הכנסה שלילי.

האתגר המרכזי והמשמעותי ביותר בכלכלה העולמית ובישראל הוא האינפלציה ועליית הריבית. אתם רואים אינפלציה מאוד משמעותית שלא ראינו כמותה בעשורים האחרונים, מה שגרם לעליות ריבית מאוד דרמטיות וחדות בכל העולם וגם בישראל. הדבר הזה משפיע בהרבה שווקים על שערי החליפין. אם קוראים את הניתוח של בנק ישראל לגבי השינוי בשער החליפין רואים שהרבה ממנו מגיע מפערי ריביות בינינו לבין ארצות הברית. שער החליפין משפיע על האינפלציה, והדבר הזה הוא איזה שהוא מעגל שוטה. אנחנו רואים שבכל העולם יש האטה. מדינת ישראל היא משק פתוח שיחווה האטה בגלל היבטים מקומיים ובגלל היבטים גלובאליים. אתם רואים שהיקף המשכנתאות צנח החל מרגע שעליית הריבית התחילה. כשהשוק התחיל להבין שהדבר הזה הוא לא זמני והולך להיות משמעותי, מיד היקף המשכנתאות צנח ושוק הנדל"ן עצמו התחיל להתקרר. הדבר הזה הוא חיובי במובן זה שראינו במדד האחרון ירידה במחירי הדיור. הוא גם שלילי, כי אם לא נמשיך את קצב התחלות הבנייה בתקופה שהמחירים יורדים, אז כשהריבית תרד והביקושים יחזרו אנחנו נראה עליית מחירים. האתגר של הממשלה הוא לשמר ולהאיץ את קצב התחלות הבנייה.

אני רוצה לדבר על ההייטק, כי המגמה הזאת התחילה לפני מספר רבעונים. אנחנו רואים ירידה טבעית בהשקעות בהייטק מאיזה שהוא שיא מאוד חריג שהיינו בו במשבר הקורונה. עם עליית הריבית ראינו צניחה בהשקעות, שזה דבר שיביא לירידה בתעסוקה בתחום ולירידה בשכר הממוצע. חלק מזה היה צפוי, חלק מזה אמור להטריד אותנו ולכן נביא צעדים כדי להתמודד איתו.

אני רוצה לדבר על מסגרת התקציב. התקציב הוא בעל רקע צמיחה מאוד חזק בשנתיים האחרונות, אבל יש איזו שהיא האטה גלובאלית. ראינו איזו שהיא גאות בהכנסות - חלקה הגדול הוא חד פעמי, כולנו מבינים את זה, לכן צריך מאוד להיזהר מלהסתמך על הכנסות חד פעמיות בקביעת ההוצאה. אנחנו כבר רואים בחודשים האחרונים, עוד מהשיא של אמצע שנת 2022, איזו שהיא היחלשות בקצב עליית גביית המס. בחודשיים האחרונים אנחנו רואים אפילו קיטון נומינאלי בהכנסות ממסים. אנחנו עדיין מעל תחזית ההכנסות שקבענו בתקציב כי בשלושת החודשים האחרונים נגבו יותר מסים ממה שחזינו, אבל הקצב הוא קצב של האטה. אנחנו רוצים לראות שהקצב ממשיך להיות כמו שחזינו, קצב של צמיחה של 3% עם איזו שהיא עלייה בהכנסות. התקציב צריך להיות, כמו שאמר השר, גם מאפשר אבל גם מתכתב עם המדיניות המוניטרית ואיזה שהוא ריסון של המשק. זה אתגר שחווה כל העולם, זה איזה שהוא אתגר בין הצורך להתמודד עם האינפלציה ולא להאיץ אותה. מגבלת ההוצאה שנקבעה לתקציב בחוק הייתה אמורה להביא אותנו למצב שבו ההוצאה בשנת 2024 הייתה 488 מיליארד שקלים. כמו שאמר השר, אנחנו נהיה לפי ההצעה, ככל שהכנסת תאשר את החוק, ב-513 מיליארד שקלים ב-2024, שזה משמעותית יותר גבוה מב-2023. התיקון שאנחנו מבצעים לכלל הוא בעיקר ההתאמה לאינפלציה, כי הכלל הנוכחי, לפני שהצעת החוק תאושר על ידי הוועדה והכנסת, קובע ממוצע היסטורי של אינפלציה שהוא לא רלוונטי לרמות האינפלציה הנוכחיות. התקציב אמנם מרוסן ביחס לגירעון, אבל הגידול בהוצאה מאוד משמעותי.

אתם מבקשים לתקן את החוק כך שההוצאה בתקציב תגדל.

נכון. בתוך התקציב עצמו יש מספר רב של תכניות שאנחנו מאוד גאים בהן, בין אם זו התכנית הרב שנתית שהגענו להסכמה עם צה"ל שפותרת הרבה בעיות שהיו בינינו לבין צה"ל במשך הרבה שנים, בין אם זו תוספת מאוד משמעותית של שוטרים וחיזוק הביטחון האישי בתוך מדינת ישראל, בין אם זה שדרוג במערכת הרפואה הציבורית של מעל לשני מיליארד שמתפרס גם על בריאות הנפש, גם על תשתיות וגם על חיזוק בתי החולים הציבורים, בין אם זה הסכמי השכר שנותנים מענה לצורך אמיתי שקיים. מבחינת התשתיות – יש תכנית רב שנתית עם הרכבת של מעל 46 מיליארד שקלים, יש תכנית השקעה בכבישים של מעל 25 מיליארד שקלים. אנחנו פעם ראשונה מרחיבים את פרויקטי הרק"ל גם לבאר שבע, מבצעים תכנון של רכבת מהירה מקרית שמונה עד אילת. זאת הפעם הראשונה שנקודות הזיכוי יינתנו גם לגילאי 13 עד 18, כאשר אנחנו נקבע את הוראת השעה בנוגע לנקודות הזיכוי לגילאי 6 עד 12. יהיה גם מס הכנסה שלילי, כמו שדיברתי קודם, כמענה ליוקר המחייה ולשוק התעסוקה, יהיו השקעות נוספות בבינה מלאכותית.

יש מגמה שאני מזהה אותה - לנהל ויכוחים על החרדים. במקום לדבר על הכלכלה, על יוקר המחייה, על האינפלציה, על מסגרת התקציב, על כל מה שנלווה, ידברו על החרדים. אני מבקש - אל תשחקו לידיים שלהם. אני מזהה את המגמה הזאת, וזה לא רק פה. לדבר על החרדים זה הדבר הכי מעניין.

דיברו על פריון עבודה במשק. למה אתם ישר נזעקים?

אסור לנו לשחק לידיים שלהם. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בקשה.

תראה, אדוני היושב ראש, אמרת בהקדמה שנימנע פה מוויכוח פוליטי ונדבר עניינית על התקציב, ואני מאוד אשתדל לכבד את בקשתך, אבל ההערה האחרונה שלך לא הייתה במקומה. אני לא רוצה לדבר על החרדים כי אני חושב שזאת סוגיה בפני עצמה, אני רוצה לדבר על תקציב המקרו. אני שומע שהתקציב שמרני, שהתקציב מרוסן. התקציב הזה בנוי על 484.7 מיליארד שקלים, 32 מיליארד שקל יותר מתקציב 2022. כשאני מסתכל על הכנסות המדינה ממסים ישירים, על מה שיהלי פרסם בחודשים ינואר ופברואר, אני רואה שיש ירידה ממסים ישירים של כ-12% - אני מניח שהיום בצוהריים נשמע גם על חודש מרץ שגם שם תהיה ירידה, תהיה אותה מגמה. הקטר של הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות זה הייטק ישראלי. כשאנחנו מדברים על תקציב 2021-2022, ההשקעות הזרות בהייטק הישראלי היו כ-42 מיליארד דולר. בשנים 2023-2024, אם אני רוצה להיות אופטימי מאוד, מדובר על 10 מיליארד דולר, כרבע ממה שהיו לנו בשנתיים הקודמות כשאישרנו תקציב דו שנתי. הכלכלה הישראלית זה הייטק, זה שירותים פיננסים ובנייה. יש ירידה דרמטית של לפחות 50% במשכנתאות, לכן אני לא מבין איך הגעתם ל-0.8% גירעון. אם אני מחבר את כל המספרים אני רואה שלא מגיעים לפחות מ-4% גירעון. לא במקרה נעלם מפה מנוע הצמיחה שהוא מן החשובים - המטרו, מטרו גוש דן.

לא, מה פתאום. הוא פה חי ובועט.

כרגע דפדפתי במצגת ולא ראיתי שזה מופיע.

המטרו אמנם מחוץ לחוק ההסדרים, אבל הוא בתוך הוועדה, הוא מקודם.

אני מאוד מקווה שהוא מקודם.

הוא מתקדם בכל הכוח.

ועדת הפנים עוסקת בזה כל הזמן, מקדמת את זה.

אני רואה שמשרד התחבורה לא מתכוון לקדם את זה, לפחות לפי הודעת משרד התחבורה.

עובדים על זה עכשיו.

אותו דבר לגבי מנועי צמיחה אחרים. אני לא יודע מה המלאי התכנוני הזמין לרגע זה של שיווק הקרקעות, אבל מבחינת העסקאות בשוק הקרקעות והתחלות הבנייה המגמה מאוד מאוד מסוכנת - אתם חייבים לתת שם תמריצים נוספים. אם המגמה הזאת של החודשים האחרונים תימשך אנחנו עוד פעם נהיה בברוך. מחירי הדירות אמנם יורדים אבל מחירי השכירות קופצים. אנשים צריכים לגור איפה שהוא. אם הם לא קונים דירה, הם הולכים לשכור דירה. צריך לתת גם מענה לשוק השכירות.

גם לגבי כל מה שהורדתם, כמו המס על הסיגריות האלקטרוניות, רק אתמול, לצערי, ראינו את התוצאה. גם כשהורידו את המס על המשקאות הממותקים המחירים עלו. תסתכלו על מחיר העופות, על מחיר שמן הזית, על מחיר הדבש - זה קפץ בעשרות אחוזים רק בגלל ניהול לא נכון. זה קפץ בעשרות אחוזים לא בגלל משבר עולמי - בגלל ניהול לא נכון.

תודה רבה. אורית פרקש, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. תודה לשר האוצר ולאנשי אגף התקציבים. אני רוצה לחזור ולהצטרף לדבריו של שר האוצר לשעבר איווט ליברמן. הכנתי מכתב שבו הוא מבקש מאנשי האוצר להציג לנו את הנחות היסוד שעומדות בבסיס ההכנסות הצפויות מהתקציב. מצד אחד בהוראת שעה אתם רוצים לנפח את ההוצאות כך שהחוק ירשה לתקציב הזה להתחייב לשנתיים הבאות, מה שאומר שאתם לוקחים אשראי מהציבור לעוד שנתיים ואומרים שבעוד שנתיים הציבור יחזיר את ההוצאות האלו, ומצד שני לא עדכנתם את הנחת ההכנסות הצפויות. דוח של מכון המחקר והמדיניות של סטרט-אפ ניישן מראה על צמיחה של 75% בהשקעות בהייטק הישראלי ברבעון הראשון של 2023, והמקור לצמיחה הזאת מדבר גם על המצב הכלכלי העולמי וגם על ההפיכה המשטרית. הבורסה בתל אביב מציגה ביצועי חסר של בין 10% ל-15% השנה. חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה תרחיש וחשש מסיכון בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה ופגיעה בייצור, בהשקעות ובביקוש לצריכה הפרטית ב-2.8% מהתוצר. אתם בעצמכם, אגף התקציבים וגם הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, הגשתם לשר האוצר מסמך שמראה צפי לאובדן הכנסות אדיר כתוצאה מההפיכה המשטרית. אני הרגשתי פה כמו במן איזו הצגה שבה יושב שר האוצר ולא מזכיר במילה אחת את הדירוג שפרסמה חברת מודי'ס בסוף השבוע. בתקופה של שר האוצר ליברמן והממשלה הקודמת תחזית הדירוג של ישראל עלתה לחיובית. הפעם היא ירדה ליציבה, כשהסיבה של ההורדה הזאת היא חוסר היכולת לצפות את הממשלה הפזיזה הזאת וההתדרדרות, ככה אומרים, במשילות, באיכות הממשל והדמוקרטיה של המדינה הזאת. אני הייתי מבקשת מכם להציג לנו מה הנחות היסוד של צפי ההכנסות בתקציב הזה. הבנתי שגם ערן יעקב, מנהל רשות המסים, הזהיר את שר האוצר מהיפוך שרוולים, ממעבר של חברות הייטק לבסיס בארצות הברית.

ועכשיו מילה קטנה על התקציב. לא ראיתי בו בשורות גדולות, ראיתי הרבה זנבות מהתקציבים הקודמים. שר האוצר, כיבדת אותנו בנוכחותך, ואני מאוד מעריכה את זה, אבל מאוד התאכזבתי לראות שאין בתקציב את הבשורה העיקרית שלכם – חינוך חינם לגיל הרך. אני בעצמי ניסיתי לקדם את הדבר הזה בממשלות נתניהו, ואני דוגלת בזה לזוגות צעירים עובדים במדינת ישראל. אין בתקציב כלום, אפילו לא התחלה של תשתיות, תכנית חמש שנתית ושש שנתית. זוגות צעירים היום לא יכולים לקחת משכנתאות, לא יכולים לקנות דירה, השקל קרס, חו"ל יותר יקר להם, המכוניות יותר יקרות להם, המוצרים זינקו, מחיר החשמל הכי יקר שהיה אי פעם, אין חינוך חינם כדי להקל עליהם.

נקודה אחרונה היא הבנקים. אדוני שר האוצר, לפי הדוחות האחרונים של הבנקים הם הרוויחו עוד שלושה וחצי מיליארד שקלים כתוצאה מהריביות שעלו על פיקדונות העו"ש של הצרכנים במדינת ישראל. איפה הטיפול בסוגיה הזאת בתקציב?

באיזו שנה הם הרוויחו?

ברבעון האחרון.

ב-2022. איזו ממשלה הייתה ב-2022?

זה היה כתוצאה מעליית הריבית. צריך לטפל בזה בחוק ההסדרים.

אני בתור שרת החדשנות לשעבר קראתי את הפרק על ההייטק והטכנולוגיה. אדוני השר, אני מאוד מודה לך על כך שכל התכניות המאוד חשובות לשילוב נשים, חרדים וערבים בהייטק ימשיכו.

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בקשה.

בסוף השבוע האחרון נרצחו ארבעה אזרחים ערבים. למכת הפשיעה יש סיבות רבות. כמובן שהאחריות הגדולה ביותר של המדינה היא בכל מה שקשור לפשיעה של ארגוני הפשיעה, אבל יש גם תופעה של אלימות חברתית שהיא אחריות חברתית. האם יש פוקוס מסוים, האם יש מאמץ ממוקד כדי לתקצב את המאבק בפשיעה בחברה הערבית? איך זה מתבטא בתקציב? מה התכניות? לפי המספרים שאנחנו רואים לאחרונה אין תכנית וארגוני הפשיעה משתוללים. לפני שנה היה לפחות כיוון נכון שסגלוביץ' התווה. בתקופה הזאת זה לא נראה בכלל.

תעסוקת צעירים ערבים. ככל ששיעור אי התעסוקה עולה, כך שיעור הפשיעה עולה. כ-26% מהצעירים הערביים לא מועסקים וכ-40% מהצעירות. לא ראיתי בהצעה כאן מענה למספרים האלה, כשהתוצאה שלהם היא עלייה בפשיעה. ראיתי בשקף עלייה מסוימת בשיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות, אבל זה לא מספיק, זה איטי מידי. האם יש בתקציב תקציב מיוחד לתעסוקת נשים כדי להעלות את זה ולצמצם את הפער הגדול שקיים בין נשים ערביות לבין נשים בחברה היהודית? אגב, יש יותר סטודנטיות ערביות מאשר סטודנטים ערבים. הרצון לעבוד ולהשתלב בקרב נשים הוא רצון גדול, צריך רק למצוא את התשתית ואת האפשרויות כדי שהדבר הזה יקבל ביטוי.

שימוש במזומנים. הפורום הכלכלי הערבי בראשות ד"ר סאמי מיעארי הגיש נייר על מה שמופיע בחוק ההסדרים. בהצעת החוק כתוב שיהיה איסור על מתן הלוואת במזומן בסכום העולה על 6,000 שקל. זה איסור שיחול על כל הלוואה, לרבות זאת שניתנת על ידי גוף פיננסי.

אחמד, אני לא מכיר בנק או גוף נורמאלי שנותן הלוואה במזומן. תחשוב איפה נותנים הלוואות במזומן ואם אתה רוצה לעודד את זה או לא. אני חושב שלחברה הערבית זה מאוד לא טוב.

יש להבדיל בין המאבק בפשיעה באמצעות טיפול במזומן לבין מאפייני החברה הערבית, מאפיינים תרבותיים. יש אנשים שלא עובדים עם בנקים מסיבות איסלאמיות, מסיבות דתיות, שרעיות - זה בגלל הריבית. כשהם הולכים כבר לבנק הדואר, פתאום יש סגירה של סניפי בנק הדואר. בחברה הערבית הבנקאות היא ברגרסיה, יש פחות ערבים שיש להם כרטיסי אשראי מאשר יהודים. אתה שם את הסעיף הזה בלי להבדיל בין המאבק בפשיעה לבין הציבור הערבי. אגב, גם תקופת מעבר צריך בנושא הזה. האם מי שיש לו מזומן בבית ורוצה להפקיד בבנק יוענש, לא יוענש?

חבר הכנסת טיבי, זה עולה כאן לדיון בעוד שבועיים. חבר הכנסת חמד עמאר, בקשה.

אני חושב שחבר הכנסת טיבי לא התכוון להלוואה כשהוא דיבר על כך שהכניסו את הנושא של ה-6,000. בדרך כלל אצל המבוגרים, גם אצל הדרוזים וגם אצל הערבים, הולכים לבנק או לדואר.

זה עולה לדיון.

ההערה של חמד נכונה.

העניין הוא לא הלוואות, כי רק השוק השחור נותן הלוואות במזומן.

את זה צריך לגדוע.

אני רוצה להודות על הצגת התקציב, אבל אני אומר לכם באופן ברור - התקציב הזה הוא יותר על הנייר מאשר מציאותי. התקציב בשנה שעברה היה כמעט 62 מיליארד שקל פחות וההכנסה הייתה גדולה מהמצופה. בחודשים ינואר ופברואר השנה, ואני חושב שזה יהיה גם במרץ, ראינו ירידה בהכנסות. אף על פי שהמגמה היא ירידה בהכנסות המדינה, התקציב גדל ל-484.8 מיליארד שקל. זה אומר שכמעט בלתי אפשרי לעמוד בתקציב הזה. אם אנחנו הולכים ל-2024 אנחנו רואים 513.7 מיליארד שקל, גידול מאוד רציני לעומת ההכנסות. יושב ראש הוועדה התייחס לתחזית חברת דירוג האשראי בפתח דבריו. ציפיתי מראש אגף התקציבים ומשר האוצר להתייחס לתחזית של ירידה מחיובי ליציב. כתוב באופן ברור בדוח שאם נמשיך בכל הנושא של הרפורמה המשפטית, בכל המהלכים המשפטיים שממשלת ישראל מובילה, זה יביא באופן ברור לירידה של דירוג האשראי. ירידה בדירוג האשראי תוביל לעלייה בריבית. אני שומע שמתגאים שיש פחות לקיחת משכנתאות. אנשים לא ייקחו משכנתא במצב הזה.

זה קשור לדירוג?

אני מדבר על העלייה באינפלציה. נכון שזה קשור לבנק ישראל, וזה נכון שנגיד בנק ישראל קובע את הריבית, אבל צריך לעשות מהלכים במשרד האוצר על מנת לעצור את האינפלציה. עדיין לא ראיתי את המהלכים האלה.

אני זוכר שבמערכת הבחירות דובר רק על יוקר המחייה, על איך נלחמים ביוקר המחייה. לא ראיתי מהלכים אמיתיים שיובילו לירידה ביוקר המחייה. ההיפך הוא הנכון - אתה רואה רק עלייה במחירי המזון, בשכירות, אתה לא רואה בכלל ירידת מחירים במדינת ישראל.

שמעתי את ראש אגף התקציבים מתייחס לתעסוקה, לזה שהאוכלוסייה החרדית תהווה שליש מאוכלוסיית ישראל בעוד תקופה. לא ראיתי מה מתכוון משרד האוצר לעשות על מנת להביא תעסוקה בקרב גברים חרדים, בקרב נשים ערביות. זה הדבר שאנחנו צריכים לדאוג לו, כי זה מה שיביא את הצמיחה למדינת ישראל, זה מה שיביא תעסוקה לאנשים, זה מה שיעלה את רמת החיים של אותן אוכלוסיות.

תודה רבה. אופיר כץ, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. יש דברים טובים בתקציב, בחוק ההסדרים, אם זה נקודות הזיכוי שנעלה ביום רביעי ואתה, אדוני היושב ראש, גם הולך להרחיב את זה לגיל 18.

זה עולה היום בוועדה.

וביום רביעי במליאה.

ביום רביעי במליאה אנחנו מביאים את זה לקריאה שנייה ושלישית. האופוזיציה ביקשה להעלות את זה לגיל 18. זה מגיע היום לוועדה ואני מצפה שהאופוזיציה תתמוך בזה.

זה רק לשנה, נכון?

זאת הוראת קבע.

אורית, רק להזכיר לכם שביקשתם את זה לשנה והיושב ראש התחייב כאן שנפעל להאריך את זה כהוראת קבע.

לא ביקשנו את זה לשנה.

אני משוכנע שתצטרפו ליוזמה המבורכת הזאת. הייתם מאוד מאוד ספקנים, האמנתם שיצוצו כל מיני קונסים, אבל הנה אתם רואים שאנחנו פועלים באופן אחראי. אנחנו משוכנעים שגם אתם תפעלו כמונו.

אנחנו עושים מהלך חקיקה שיוסיף מאות שקלים לכל משפחה עובדת.

סוף סוף אחרי 1,083 הצבעות, אופיר. כל הכבוד.

יש בשורות בתקציב בתחום הנכים, בתחום הרווחה, יש הרבה הסרת חסמים בתחום הדיור, בשכירות, בשוק החקלאות, בפירות וירקות.

הסיפור של נקודות הזיכוי שאנחנו מאשרים במליאת הכנסת מתחיל ב-2023.

מ-15 בפברואר 2023 ועד סוף השנה.

אנחנו מביאים כאן בוועדה שמשנת 2024 זה יהיה הוראת קבע - זאת הייתה בקשה של הוועדה, של השר ושל האופוזיציה. דיברתי עם השר שזה יהיה, ואכן זה נמצא.

זו בשורה גדולה לאזרחי ישראל. חסר לי בתקציב, אדוני השר, את הבעיה של בתי החולים בפריפריה. כולנו מכירים את ההמתנה הבאמת בלתי אפשרית של תושבים בפריפריה לבדיקות MRI, לבדיקות של רופא מומחה. אין לזה, לצערי, שום התייחסות בתקציב. הדבר היחיד שהבאנו זה איזה שהוא סעיף הזוי - לחייב אנשים שלא מגיעים לתור.

זה חייב לצאת.

זה יצא.

תודה רבה. אימאן ח'טיב יאסין, בקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני אתחיל בנושא של האלימות בתוך החברה הערבית. היום בבוקר נרצחה אישה. יש כפול רציחות ממה שהיה בשנה שעברה. כשהסתכלתי על העקרונות המנחים של התקציב ראיתי על ההתחלה את הנושא של 3,000 שוטרים. אם היה רצון לפתור את הבעיה שלנו, לגמור עם התופעה הזאת, היא הייתה מזמן נגמרת. אי אפשר להמשיך בצורה הזאת. בתוך יומיים יש ארבע רציחות. בסוגיה הזאת יש ציפייה מאוד גדולה ברחוב, למרות חוסר האמונה כאילו שהדברים יקרו. אי אפשר כל הזמן לטייח את הדברים ולהגיד שזה תלוי במנטליות של הערבים, תלוי בזה שאין תקציבים, תלוי בחוסר שיתוף פעולה של האזרחים בחברה הערבית. הסוגיה הזאת צריכה להיות בראש מעייניה של הממשלה, בראש מעייניו של התקציב הזה.

אני רוצה להתייחס לסוגיה של התעסוקה בחברה הערבית בנוגע לשתי קבוצות אוכלוסייה - הנשים והצעירים. יוגב דיבר על זה שהאנשים לא השתלבו כאילו זה קשור באנשים עצמם. זה לא קשור באנשים, זה קשור במדיניות, בתשתיות, בתחבורה ציבורית, בתכניות, בתקציבים שמקצים לדבר הזה. לא יכול להיות שרק נשים סיסמאות ומשפטים שנים על גבי שנים. אנחנו רואים איך הנשים הערביות רוצות להשתלב, גם כאלו שאין להן הכשרה מקצועית ואקדמית. הנשים יוצאות לעבוד בבתי חרושת ומשאירות ילדים ותינוקות רק כדי להביא לחם.

אנחנו בחודש רמדאן, בתקופה של חגים. שלחתי מכתב לפני חודש לגבי הקצבאות כדי שכולם יצליחו להתארגן חג. היום אני רואה שמפרסמים שב-20 לחודש ישלמו את הקצבאות. כשאני שוב שלחתי לשר, הוא אמר שהם עובדים על זה, שהם יראו אם אפשר להקדים. למה שלא יקדימו? כל הנתונים נמצאים במחשב. איך אותם אנשים בליל החג יתארגנו כשזאת ההכנסה היחידה שלהם? מחיר קילוגרם לעוף זה 40 או 50 שקל.

על איזה תקציב אנחנו מדברים? איזו בשורה התקציב הזה יביא? שלא לדבר על הריביות, שלא לדבר על הפשע והשוק השחור.

אגב, לגבי ההלוואה כתוב שזה לרבות זו שניתנת על ידי גוף פיננסי מפוקח.

הסעיף של ההלוואה לא נמצא בחוק ההסדרים. נשאר רק ה-200,000.

הוצאתם את הסעיף של ה-6,000?

כן, הוא יצא. בגלל יושב ראש הכנסת הוא יצא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מקבלת עכשיו הודעה מהמנכ"לית של ביטוח לאומי על כך שהכסף יינתן ב-19 לחודש. מה יעשו אנשים ב-19 לחודש? איפה הם יקנו לילדים בגדים לחג?

מתי מתחיל החג?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ב-21.

בסדר, נטפל בזה.

אדוני השר, ברכות על תקציב שיש בו הרבה בשורות טובות. לגבי חוק ההסדרים אנחנו חלוקים, אני חושב שזה לא צריך להגיע בצורה כזאת מרובה.

אדוני השר, דיברת על ההון השחור. כולנו פה נגד ההון השחור, שיהיה ברור, אבל לא יכול להיות שישבו פה אנשי עסקים מהתעשייה, אנשים איכותיים שמעסיקים עשרות אלפי ומאות אלפי עובדים, ויתלוננו על זה שבסופו של דבר מענישים אותם על ידי זה שמטילים עליהם את המס. בפעם האחרונה שהם היו פה זה היה כשדנו על הממסים. זה שמטילים יותר מס ובזה מצפים להביא את התשובה, מצפים להביא את הכסף, זה לא תמיד טוב.

זה לא מה שיש בחוק ההסדרים.

דיברתי בכלליות לגבי ההון השחור, על כך שכדי להילחם בהון השחור לא צריך להטיל מס על האזרחים או על התעשייה.

הכוונה היא לאכיפה באמצעות הנפקת חשבוניות דיגיטליות.

אני יודע בדיוק על מה אני מדבר, אני יודע מה יש בחוק ההסדרים. אמרתי משהו באופן כללי על כל ההון השחור.

אנחנו מדברים על דיור, דיור ודיור. כדאי פעם אחת להיכנס לקרביים של רמ"י. עשרות בשנים הכישלון הוא שלהם. הם מתנהגים כשוק אפור לכל דבר. לא יכול להיות שמחיר יחידה של קרקע יכול להגיע ללמעלה משני מיליון שקל ואחר כך נגיד שאנחנו רוצים להוזיל את מחירי הדיור. לא יכול להיות, אדוני השר, שרמ"י ישווקו גם את הקרקעות של קק"ל, גם את הקרקעות לתעשייה, גם את הקרקעות לדיור. הם מחזיקים את זה אצלם בצורה הכי חזקה. הגיע הזמן לעשות סוף לדבר הזה, כולל הפרטה של שיווק הקרקעות, אם לכלכלה ואם להתחדשות, לרמ"י.

מה זה "הגיע הזמן"?

שר האוצר הוא עם אוזן קשבת.

ניפגש פה בשנה הבאה ותגיד לי מה נעשה.

יש את החלטת הממשלה על עוטף עזה - אני יודע שביום רביעי או ביום חמישי הממשלה נמצאת בשדרות – לגבי הנושא של העדפת תוצרת הארץ בעוד 5%. אני יודע שיש חילוקי דעות במשרד אם זה נכון או לא נכון, אבל זה לא משנה, צריך להביא להם פתרונות, צריך להביא להם פתרון לא מהקיים. היו פה ממשרד הכלכלה שאמרו שהפתרון צריך לבוא מהקיים. הגיע הזמן לתת להם פתרון נוסף, לא מהקיים, כדי שייתן מענה.

האם הממשלה מתכננת לעשות מעבר למה שהיא עשתה עד עכשיו לגבי מחוללי האינפלציה? אנחנו יודעים שיש את מחוללי האינפלציה שבהבטחת הבחירות הבטחנו לטפל בהם. האם זה נעשה, ומה ייעשה בעתיד?

תודה רבה. עודד פורר, בקשה.

אדוני היושב ראש, ביקשת שלא יתייחסו לסוגיות פוליטיות, אבל תקציב הוא עניין פוליטי. בתקציב אמורה לבוא לידי ביטוי המדיניות של הממשלה.

אתה יודע למה התכוונתי.

אי אפשר שבתקופה הזאת שבה חוטפים רקטות וטילים על הצפון מצמצמים בתקציב את מיגון הצפון בסדר גודל של 80% - מ-500 מיליון שקל בשנה ל-100 מיליון שקל בשנה. זה משהו שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אי אפשר שלא לדבר עליו, אי אפשר להעלים אותו, הוא נמצא.

המדיניות של שר האוצר שונה מהמדיניות של שרי הממשלה. המדיניות שלו בנושא של פתיחת השוק לתחרות בפירות וירקות מבורכת. מה עשו? לקחו את התקנות שהגשנו לוועדת הכלכלה והכניסו אותן בתקציב כדי שזה יעבור בחוק ההסדרים. יכולתם לקצר את כל התהליך כבר בינואר, להביא את התקנות לוועדת הכלכלה, לאשר אותן, ואז יבואנים כבר היו יכולים להתארגן ולייבא פירות לקראת הקיץ. אנחנו נמצא את עצמנו בקיץ עם מחירים יקרים לאין ערוך של פירות וירקות, וזה לא בגלל שהמכס לא ירד אלא בגלל שהשוק עדיין סגור ואתם לא פותחים אותו.

גם במובן של להתמודד מול גופים קצת יותר חזקים לא צריך לחשוש. מחירם של העופות עלה ב-45% בחודשים האחרונים. לקראת יום העצמאות יהיה מחסור בעופות. למה? כי במשחטות מתאמים את ימי השחיטה כך שלא יהיו ימי שחיטה לפני חג העצמאות. לאנשים כבר אומרים, "תצטיידו ותקנו עוף לפני יום העצמאות כי בגלל סוף הרמדאן לא יהיו ימי שחיטה". אי אפשר לעשות תקציב ולברוח מעימותים. צריך להתמודד עם קבוצות לחץ, צריך להתמודד מול הגופים החזקים.

בשביל זה אנחנו מקיימים את הדיונים.

ראיתי התייחסות במצגת לנושא של עליית ערך הדולר, לפיחות שיש לנו במטבע - זה דבר שהוא משמעותי מאוד לתקציב. כל עלייה כזאת משקפת בסוף עלייה באינפלציה ועלייה בהרבה מאוד דברים שהמדינה תצטרך לשלם.

תודה רבה. נאור, בבקשה.

אני רוצה למחות על זה שחברת דירוג האשראי יצאה כנגד הקביעה הספציפית שלך, אדוני היושב ראש, על כך שהכלכלה לא תיפגע. אני רוצה לפנות מפה לחברת מודי'ס - פעם הבאה להקשיב ליו"ר ועדת הכספים.

הוא קבע את זה בלי אף גורם מקצוע בפורום.

הם נזהרו.

ולכן אני אומר שייזהרו שוב, כי אתה יכול לקבוע בוודאות שלא תהיה פגיעה.

עובדה שאפילו סבר פלוצקר אמר שמודי'ס זה אחד מהמקורות האחרונים, אם בכלל, שצריך להישען עליו.

אין לי בעיה שנבקר את סוגיית חברות דירוג האשראי, אבל עם כל הכבוד - -

הם כל כך לא משמעותיים שהייתה משלחת של ראש הממשלה ושל נשיא המדינה כדי לדבר איתם. כשהם אומרים דברים חיוביים אנחנו איתם, כשהם לא אנחנו נגדם, אנחנו פתאום אוהבים את סבר פלוצקר.

אני רוצה להזכיר כמה דברים שנאמרו בהבטחות הבחירות של הליכוד ולא מופיעים בתקציב - הורדת מחירי החשמל, הורדת מחירי הדלק, הקפאת מחירי הארנונה, הפחתת המע"מ, ביטול מכון התקנים, חינוך חינם מגיל 0 עד 3. בניגוד לחברת הכנסת פרקש, אני נגד חינוך חינם מגיל 0 עד 3 כי אני חושב שהבעיות בגיל הרך ממש לא קשורות למחיר, הן קשורות להיצע, לביקוש.

התכנית אמורה לטפל בהכל - היא אמורה גם לבנות תשתיות של עוד מעונות. מדובר על זוגות עובדים, דרך אגב.

דיור חינם לחיילים, העלאת שכר המורים, ביזור סמכויות לשלטון המקומי, תחבורה ציבורית על פני תשתיות, ביטול העלאה בריבית, רשות למלחמה בעוני – את כל זה אין בתקציב.

זה בוועדת העבודה והרווחה.

אתה על זה? בתקציב אין את זה. הורדת מסים, הורדת שעות המתמחים – גם את זה אין. בקיצור, תקציב הכי משעמם וחסר בשורה שראיתי מימיי.

אמנם פורצים את כלל ההוצאה ואני קצת שמחה על זה, אבל זה נעשה לא כדי להגדיל שירותים חברתיים, מנגנוני צמיחה ופריון אמיתיים, אלא כדי לעמוד בהסכמים קואליציוניים שמייצרים עוד יותר העמקה של פערים בחינוך, אי שוויון בחינוך וסוגיות אחרות.

שאסור היה לדבר עליהם.

כדי לפצות על העלייה המשמעותית בכלל ההוצאה בשנים האלו מוצע שבשנת 2026 ובשנת 2027 יקזזו חלק מהעלייה באינפלציה שהייתה בשנים האלו. מה זה אומר? שיטילו מס על דור העתיד. אתם כרגע מאשרים משהו שייגרע בהמשך.

לא התמודדנו עם הפיל הענקי שבחדר - רשות מקרקעי ישראל ששילשה את מחירי הקרקע כך שהדורות הבאים ישלמו ריבית דה ריבית .

אנחנו נדון על זה.

אני שותפה שלך בעניין הזה. היושב ראש, אתה יודע שבמקומות האלה יש לך שותפים באופוזיציה. אני רוצה לברך על הרפורמה בדיווח נכסי נדל"ן, רק אני חושבת שזה ממש לא מספיק. אני חושבת שהתקציב הזה הוא לא בשורה לסוגיה הכי כאובה כלכלית בישראל - משבר הדיור.

אגף התקציבים, דיברתם על ירידה בנתוני העוני ואי השוויון, רק זה לא מתכתב עם דוח העוני של הביטוח הלאומי. הייתי רוצה דיון שיבאר את הסוגיה הזאת פה. ועדת הכספים היא המקום הנכון לדון בזה. דוח העוני של הביטוח הלאומי, נתוני המקרו של אגף תקציבים - בואו נדון בזה ונבין איפה הבעיות. צריך גם לדון במלכודות העוני שהאוצר לא פעם מטפח.

נעמה, זה תחילת הדיון.

מילה אחת לא נאמרה על חוות הדעת המטרידה ביותר של האוצר לגבי ההפיכה המשטרית.

העלו את זה כבר קודם.

אני מזכירה לך שכשכפינו פה דיון בחתימת שליש מחברי הוועדה על ההשלכות אז לא בא נציג רשויות אחד - כנראה זה היה במכוון. הייתה חוות דעת שהסתרתם על ההפיכה המשטרית, מנעתם מהציבור לדעת. אנחנו לא רק בית מחוקקים, אנחנו גם מקום מפקח. כשהרשויות לא מגיעות, כמו רשות שוק ההון על קרנות הפנסיה שלנו, כמו בנק ישראל על פיחות השקל, כמו האוצר על צפי ההכנסות שייפגע, אנחנו שואלים אם התקציב הזה הוא פיקציה מול המגמה ההולכת וגוברת של יציאת כספים מהארץ.

שר האוצר, אתה מבין שהכסף של אזרחי ישראל הוא כסף שבשבילו עובדים מאוד מאוד קשה, אתה מבין שיש לך אחריות מאוד גדולה לכסף הזה ולכן אני מאמינה שאתה גם מנסה להתנהל בצורה אחראית. אני מאמינה שהרבה מהעקרונות של ניהול משק בית מניעים אותך, שאתה מבין שהדילמה בין לבחור חוג אחד לילד או שני חוגים לילד תלויה בהכנסות שלך. כשאתה מנסה לתכנן את התקציב, אדוני שר האוצר, אתה לא יכול להתעלם ממה שקורה כרגע במדינת ישראל, מהמצב הכלכלי, מהאזהרות של האנשים שלך, בין אם זה נגיד ישראל, בין אם זה הכלכלנים, בין אם זה החשב הכללי, למה יקרה אם נתניהו יחליט להמשיך את כל העניין הזה של שינוי שיטת המשטר.

זה לא נושא הדיון.

אם תחליטו להמשיך עם אותה הפיכה שלטונית, מה יקרה בעוד כמה חודשים ובעוד שנה? איך אתם מתכוננים לקראת האירוע הזה? אחד העקרונות שדיברו עליו בתוך תחזית דירוג האשראי הוא שבמדינת ישראל יש רשות אחת ששולטת, שזו הממשלה, והיא שולטת גם בכנסת.

תגידי לי, נפתח דיון עכשיו על הרפורמה המשפטית?

אני חושבת שתקציב אמור לשקף מדיניות. כאשר מחליטים לקצץ מרווחה, מבריאות ומחינוך כדי להקים מיליציה לשר מסוים, אני חושבת שזאת הצהרת מדיניות מאוד ברורה. לא יכול להיות שאנחנו לא יכולים לאתר תקציב לאוכלוסייה הערבית שמאוד סובלת מפערים אדירים בכל התחומים, אם זה בעניין הפשיעה, אם זה בעניין החינוך, אם זה בעניין התשתיות. אי אפשר להמשיך עם ההקבלה הזאת בין גברים חרדים ונשים ערביות בעניין תעסוקה, כי נשים ערביות רוצות לעבוד, הן לא החליטו שהן צריכות לשבת בבית. אני לא ראיתי איך פותרים את הבעיה הזאת.

דווקא בתקציב הזה יש הגדלה לחינוך, לרווחה, לבריאות ולביטחון.

אני מאוד מבקשת שהשר יגיע עוד הפעם כדי להמשיך את הדיון.

הוא אמר שהוא יגיע.

ברכות על התקציב לשר, ליוגב. בתקציב הקודם הצמדנו את קצבת הבטחת ההכנסה בגיל הזקנה ל-70% משכר המינימום. כידוע, כפי שאתה ציינת, בגלל יוקר המחייה והריבית צורכים הרבה, יש הרבה הוצאות. את קצבת הזקנה בסכום של 1,684 שקל, שעלתה מהשנה הקודמת, יש מקום להצמיד ל-80%. בתקציב הקודם הייתה פשרה.

צריך לזכור ששכר המינימום עולה ב-1 במאי.

מדובר על מקבלי הבטחת הכנסה בגיל קצבה שיש מקום להעלות להם מ-70% ל-75% או ל-80%. הייתי שמחה, אדוני השר, לקבל את ההתייחסות שלך בנושא המוכש"ר - אין כאן שוויון.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, תודה לאנשי משרד האוצר, ותודה לחברי הכנסת שברובם המוחלט התייחסו התייחסויות ענייניות. אני אהיה כאן, חברת הכנסת תומא סלימאן, לא פעם ולא פעמיים - כמה שרק צריך יהיה.

אני אתחיל מחוות הדעת של מודי'ס שפורסמה אתמול - אני לוקח אותה ברצינות. סבר פלוצקר כתב מה שכתב. צריך לדעת שבסוף בסוף זו לא דרמה גדולה, כי גם ב-2020 ירדה התחזית מחיובי ליציב וב-2022 היא עלתה שוב. אגב, מודי'ס העריכו שייקח לנו כמעט 15 שנה לחזור ל-60% יחס חוב תוצר מה-172 שהגענו אחרי הקורונה.

ב-2020 הייתה קורונה. מה ההשוואה? אין מה להשוות לאירוע הקודם, זה מעשה ידי הממשלה הזאת.

תמיד זה מעשה ידי הממשלה, גם לטוב וגם לרע. לי אין שום עניין להתנצח עם ממשלה קודמת או עם ממשלות קודמות. להיפך - הקפדתי קודם לומר שיש הרבה דברים טובים שעשו ממשלות קודמות שמדינת ישראל, שאזרחי ישראל זוכים ליהנות מהפירות שלהם. התפקיד שלנו הוא להמשיך את הדברים הטובים ולתקן את מה שאנחנו חושבים שהוא פחות טוב. מי שקורא את חוות הדעת רואה גם את האמונה של האנליסטים של מודי'ס בחוזקתה של הכלכלה הישראלית בכל המדדים, וכן, יש בעיקר את הנתח החברתי כוקטור משפיע. לצערי, מוי'דס מזכירים גם את הסרבנות, גם את השביתה במשק, גם את המחאה שמייצרת את אותה חוסר ודאות. זה נכון שיש גם התייחסות לרפורמה עצמה, אבל אני, עם כל הכבוד, לא חושב שכלכלנים הם מומחים גדולים במשפט חוקתי ועשו דוקטורט על מבנה המשטר החוקתי בישראל.

ניכר שגם אתם לא מומחים.

אם עלולה להיות פגיעה בכלכלה, ואני לא מאמין שתהיה פגיעה בכלכלה, זה בגלל כל מיני קמפיינים של שקרים, תבהלות וניסיון מכוון לייצר סנטימנט שלילי בכלכלה כתוצאה מזה. אמרתי יותר מפעם אחת - הרפורמה הזאת תעשה טוב לכלכלה בהגנה על זכויות וחירויות וביצירת מודל של סמכות ואחריות שיביא למודל של ניהול סיכונים גמיש יותר וממילא להרבה פחות בירוקרטיה שזה הדבר הכי חשוב היום למשק ולכלכלה הישראלית.

אתה אומר משהו לא מבוסס.

הבעיה היחידה בתיאוריה היא המציאות. במציאות זה נופל.

שום חוות דעת לא הוסתרה. מיד אחרי שחוות הדעת הוצגה לי, ולפעמים אפילו לפני, היא הייתה בתקשורת באופן מלא. מי שמכיר אותי יודע שאני לא מסתיר שום דבר.

חוות הדעת של אגף התקציבים והכלכלנית.

אתם מנעתם פה דיון מקצועי.

חוות הדעת של מודי'ס משבחת את הכלכלה, משבחת את הצעדים הכלכליים הנכונים, לרבות התקציב שמונח עכשיו לפניכם. הורדה של תחזית זה משהו שכבר היה בעבר. אני מעריך שהתחזית תחזור להיות טובה, כי אני מאמין בכלכלה, אני מאמין שאנחנו מנהלים אותה נכון, ואני מאמין שהרפורמה תתקדם ותעשה טוב לכלכלה.

אבל אגף התקציבים והכלכלנית הראשית אמרו לך - -

כבוד השר, אם כל העולם חולק עליך, מה זה אומר?

השר בא לדבר על התקציב. עם כל הכבוד לרפורמה, עם כל הכבוד לנושא המשפטי – נדון על זה. את רוצה פה?

אבל זה נוגע לתחזית ההכנסות.

האחריות לכלכלה הישראלית היא על כתפיי - אני לוקח אותה בכל הרצינות. היא לא על כתפי מודי'ס, היא לא על כתפי עצומות הכלכלנים, היא לא על כתפי אנשי המקצוע שאני רוכש להם המון הערכה, כבוד, שיתוף פעולה והקשבה. אני לוקח את האחריות הזאת באופן מלא. אני רגוע, אני שקט באופן מלא, ואני אומר לאזרחי ישראל - הכלכלה הישראלית טובה וחזקה. לא רק שהיא לא תיפגע, אלא בניהול נכון שלנו, בהעברת תקציב נכון, ברפורמות נכונות לתיקון מערכת המשפט, המשק הישראלי ימשיך לצמוח ולהתפתח. אנחנו נוריד את יוקר המחייה. מי שישקיע כאן כסף ירוויח המון כסף, כפי שהיה בשנים האחרונות. הדברים ייבחנו במעשים, ייבחנו על פני לפחות ארבע שנים. לא בחודש, לא בחודשיים, לא בכותרת כזאת או אחרת בעיתון כזה או אחר, אלא בארבע שנים של עבודה קשה, עקבית, נחושה, מקצועית ומאוחדת של כולנו למען מדינת ישראל ולמען אזרחי ישראל.

זה נכון, כמו שאמר קודם חמד עמאר, שהתקציב הקודם היה 452. כתוצאה מהאינפלציה, מהסכם המורים שנחתם ועוד כמה דברים שהיו מחויבויות הממשלה גדלו בלמעלה מ-30 מיליארד בטייס האוטומטי. גם אם לא הייתי עושה כלום הוצאות הממשלה בשנת 2023 היו צריכות לעמוד על 483 מיליארד שקלים. אין מה לעשות, האינפלציה מגדילה את הוצאות הממשלה. יש גם את ההתחייבויות של הממשלה הקודמת שבעיני בחלקן הן לא נכונות, אבל זאת ירושה שקיבלתי ואני צריך להתמודד איתה. בעבודה מאוד מאוד קשה שעשינו הגענו סך הכל למיליארד אחד יותר. אחרי שעשינו לא מעט שינויים פנימיים בסדרי עדיפויות וגם לא מעט צעדים של התייעלות הצלחנו להגיע ל-484. הדבר הזה מתבסס על תחזית הכנסות מאוד שמרנית שבוצעה באגף הכלכלנית הראשית שלנו. חבר הכנסת ליברמן טעה ביחס לירידה בהכנסות בשלושת החודשים האחרונים. יש בסך הכל ירידה של בערך 7% - ירידה מעלייה של 30% שלכולם ברור שהיא לא עלייה מייצגת. יש הנחות עבודה שעל בסיסם נבנה התקציב, הנחות עבודה מאוד שמרניות, מאוד אחראיות שנעשו במודלים הכי מקצועיים של אגף הכלכלנית הראשית. אגב, אנחנו מתואמים עם בנק ישראל ביחס לצפי ההכנסות. נאמר קודם, ובצדק, על ידי ראש אגף התקציבים, שאנחנו נמצאים בשלושת החודשים האחרונים, ינואר, פברואר ומרץ למניינם, בגביית הכנסות שהיא מעל לצפי שעל בסיסו נבנה התקציב, וכן, רואים ירידה סבירה שהיא לגיטימית. היו הרבה דיונים על איך בדיוק לייצר את המודל שינסה לבדוק באיזו נקודה הכנסות המדינה ייפגשו עם הציר, עם הגרף שלוקח אותנו 10 שנים אחורה ולא שנתיים אחורה, שנתיים שלא מייצגות שום דבר. אני חושב שתחזית ההכנסות שלנו היא ריאלית לחלוטין. אני לא רוצה להיכנס לכל התבהלות האלו לגבי השקעות בהייטק וכו', כי מה שלא יהיה זה לא רלוונטי לתקציב הנוכחי. נכון, יש ירידה בהשקעות, אבל זאת ירידה שקיימת בכל העולם. מה לעשות, נגמר עידן הכסף הזול. בעיית הנזילות נמצאת בכל העולם, הירידה בהשקעות בהייטק היא בכל העולם, אנחנו לא חריגים בעניין הזה, אבל מצבנו יותר טוב מאשר הרבה מאוד מדינות גם עכשיו. גם אם תהיה עכשיו ירידה ופגיעה מסוימת בהשקעות של סטרט-אפים, זה לא ישפיע על הכנסות המדינה ב-2023 וב-2024 - אלה תהליכים הרבה יותר ארוכים.

זה אמור להדאיג אותך באותה מידה.

זה מדאיג אותי, ואנחנו מסתכלים על זה כל הזמן. חלק מזה מטופל טוב במסגרת התקציב וחוק ההסדרים הנוכחי, כולל אלמנטים של אשראי, סוגי מימון וכו', וחלק מזה מטופל בתכניות שנביא בהמשך. אנחנו עובדים עכשיו על מכשירים פיננסיים חדשים, על אפיקי מימון נוספים לכל הסקטורים והמגזרים. יש את הקטרים של המשק שאנחנו נמשיך לטפל גם בהם, אבל אני חושב שהחידוש שאנחנו נביא זה לייצר רכבות חשמליות, משק חשמלי. אנחנו עובדים עכשיו בלהסתכל על כל אחד ואחד מהקרונות של הכלכלה הישראלית, לא רק על ההייטק, כדי לראות איך אנחנו מזינים בהזנה ישירה את כל הקרונות של המשק הישראלי. בתוך התקציב הה ניסינו לגעת בכל אחת משכבות האוכלוסייה. הסתכלנו איך אנחנו לוקחים את כל העשירונים, את כל המגזרים, איך אנחנו נוגעים ומטפלים בכל אחד ואחד מהם, מקלים עליהם את יוקר המחייה, מגדילים את ההכנסה הפנויה שלהם. כך גם יהיה ביחס לכלכלה – אנחנו נטפל גם בעסקים הקטנים, גם בעסקים הזעירים, גם בתעשייה, גם בחקלאות, גם בהייטק, גם בשוק ההון, גם במימון, גם בבורסה שצריכה טיפל עומק מאוד משמעותי.

מכיוון שהכלל של ההוצאה - הוא אומר שמקדם האינפלציה הוא תמיד הממוצע של שלוש השנים שקדמו לשנה שבה מביאים את התקציב - מייצר מצב לא סביר אל מול האינפלציה הגדולה של השנה האחרונה, יצרנו באופן חריג בשנת 2023 את השינוי הזה. אנחנו חוזרים ב-2024 למה שהיה. אנחנו לא מקזזים שום דבר, אנחנו רק חוזרים לציר של ממוצע האינפלציה שאליו צריך להיות צמוד התקציב בכל מה שנוגע לכלל ההוצאה.

בנושא הדיור, אדוני היושב ראש, אנחנו מביאים שורה שלמה של צעדים מאוד משמעותיים בתקציב וברפורמות של חוק ההסדרים. האתגר הגדול הוא לשמר את קצב התחלות הבנייה, לתת הרבה יותר תמריצים, ואנחנו עובדים על זה עכשיו. נביא צעדים משלימים - אני מקווה שגם הקואליציה וגם האופוזיציה יתמכו - כדי לייצר מחסניות מלאי גדולות שכאשר הביקושים יחזרו לגדול הם יפגשו היצע גדול, לא עליית מחירים.

איך אמר עודד לגבי תקציב מיגון הצפון? שלא נוכל להעלים את זה. שקר לא צריך להעלים. מעולם תכנית מיגון הצפון לא תוקצבה, לא היה לה מקור תקציבי של חצי מיליארד שקל בשנה. אלו שתי הכרזות שניתנו בתקופת איווט ליברמן שלא היה להן שום כיסוי תקציבי. בפעם הראשונה בשנה שעברה תוקצבו 250 מיליון שקלים שלא מומשו בכלל. הממשלה הזאת פעם ראשונה התחייבה ליותר מחצי מיליארד שקל בבסיס התקציב. לא רק שלא קיצצנו, אנחנו פעם ראשונה תקצבנו את זה בבסיס התקציב בהתאם לקצב הביצוע. אין לי מה לתקצב רק כדי שתמחאו לי כפיים ואחר כך הכסף הזה יחזור חזרה לאוצר. ככל שהקצב יגדל ונצטרך להוסיף תקציב במשך השנה, נוסיף תקציב במשך השנה. מיגון הצפון הוא חשוב. עד היום לא נעשה מספיק בתקציב – בהכרזות כן. הממשלה הקודמת הייתה אלופה בלהכריז הכרזות. זה לא תוקצב, מעולם לא היה לזה מקור תקציבי, בוודאי ובוודאי לא בבשלות של כל התהליכים כדי שהדבר הזה יוכל אכן להתבצע. לתקצב שורה בתקציב לא שווה כלום אם זה לא יודע להתבצע.

הפשיעה בחברה הערבית היא דרמטית, משמעותית, ולכן אנחנו מטפלים בה. משטרת ישראל מקבלת עכשיו תוספת תקציבית שלא הייתה מאז קום המדינה. מדובר על סכומים אדירים. זה גם בתקנים של שוטרים, זה גם בהצטיידות, זה גם בטכנולוגיה, והדבר הזה בהחלט דורש שיתוף פעולה. ככל שמנהיגות החברה הערבית תשתף פעולה עם הדבר הזה, כך הוא יביא תוצאות יותר טובות. אין מה לעשות, כשמדברים על מאבק בפשיעה יש גם את האלמנט החינוכי והתרבותי שלגביו צריך לעשות הרבה מאוד עבודה. המאבק בפשיעה בכובע שלי מורכב בעיקר משני אלמנטים: מכוחות שיטור שמייצרים הרתעה, מייצרים אכיפה על ידי זה שיש יותר חוקרים, יותר פרקליטים, יותר טכנולוגיה וכלים חקיקתיים שמאפשרים למשטרה לעשות את העבודה, כשהמשמר הלאומי הוא חלק מזה, וממאבק בהון השחור.

אנחנו דורשים מאבק בהון השחור, בפרוטקשן.

המאבק בהון השחור הוא מאבק בחשבוניות הפיקטיביות. אין מה לעשות, צריך להיאבק במזומן, צריך להיאבק בחשבוניות הפיקטיביות, צריך להיאבק בהלוואות של השוק השחור.

היה צריך לשנות את המצב הזה בחברה הערבית.

המאבק בכסף הוא פקטור מרכזי מאוד ביכולת להיאבק בפשיעה המאורגנת כי זה בסוף מה שמביא את הנשק, זה מה שמניע את כל החברה הזאת. הילד המסכן שנרצח ברהט, שזה דבר נורא ואיום, זה בסוף בגלל הדבר הזה. מאוד יהיה קשה לרדוף אחרי היתושים ולחפש בקצה את העבריין הפוטנציאלי - אנחנו צריכים לייבש פה את הביצה.

העליתם פה נקודות שקשורות לתעסוקה של נשים ערביות. יש הרבה מאוד אלמנטים בתקציב. הרחבה והעמקה של מכרזי הכוון - 80 מיליון ₪, קידום לימוד עברית במרכזי הכוון - 50 מיליון ₪, הרחבת שוברים להכשרות מקצועיות בפעילות של אשת חיל לנשים המרוחקות משוק העבודה - עוד 30 מיליון שקלים, מסלולים לקידום ערבים בהייטק – 50 מיליון שקלים דרך הרשות לחדשנות, תכנית הנגשה להשכלה גבוהה – 170 מיליון שקל. יש בתקציב הרבה מאוד דברים כדי לשפר. גם פה יש אלמנטים תכנוניים שצריך לעשות, כמו מרכזי תעסוקה זעירה בתוך הערים הערביות. בתקציב הזה עושים הרבה מאוד דברים חשובים. ככל שיש יותר תעסוקה מסודרת, יותר השכלה, יותר השתלבות בחברה, כך יש גם פחות פשיעה. צריך גם את האלמנט של האכיפה המשטרתית, גם את האלמנט של המאבק בהון השחור, גם את האלמנט של שילוב נורמטיבי בתוך שוק התעסוקה - בכל זה אני רוצה לקוות שנמצא פרטנרים בקרב המנהיגות בחברה הערבית.

דובר פה קודם על המדיניות שלנו. המדיניות שלנו היא בהחלט תוספות משמעותיות מאוד לבריאות, לרווחה ולחינוך. בתקציב הזה יש הגדלות מאוד משמעותיות בפריפריה. יש בתוך שני המיליארד הנוספים, שהם מעבר לגידול הטבעי שיש כל שנה בתקציב משרד הבריאות, הרבה מאוד אלמנטים של פריפריה. משרד הבריאות ביקש וקיבל יותר עצמאות, לכן הוא יצטרך להיות בוועדה במסגרת דיוני התקציב כדי לוודא שהתוספות התקציביות האלו מגיעות למקומות נכונים. אנחנו מקדמים בית חולים נוסף בבאר שבע, אנחנו עושים הרבה דברים בתחומי הבריאות גם בפריפריה.

מה לגבי חינוך חינם?

אני אתייחס בהמשך, לא עכשיו, אבל תהיה התקדמות משמעותית גם בחינוך חינם בצורה נכונה, לא בצורה שבה את חושבת, אורית. צריך לדייק את זה ולעשות את זה נכון.

אני רוצה לבקש, המנכ"ל, שתבדוק מול אנשי אגף תקציבים אם אפשר להקדים את קצבאות ביטוח הלאומי. כפי שביקשה חברת הכנסת ח'טיב יאסין, הרשימות קיימות. צריך לנסות לקדם את זה היום או מחר כדי שהבירוקרטיה פה לא תפגע. אם השתדלנו לעשות את זה לפני פסח בקצבאות של הישיבות, של אברכים וכו', מן הראוי שנעשה את זה גם פה כמה שרק אפשר.

אדוני השר, אני מודה לך על ההשתתפות.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.