פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



142
ועדת הכלכלה
23/04/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 69
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ב' באייר התשפ"ג (23 באפריל 2023), שעה 13:48

פרק ז' (בנקאות ואשראי), למעט סעיפים 26-25 מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
דן אילוז
אליהו ברוכי
שלום דנינו
אריאל קלנר

מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסים באגף תקציבים, משרד האוצר

עמיהוד שמלצר
-
עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

שירלי אבנר
-
עו"ד, עוזרת בכירה ליועצת המשפטית, בנק ישראל

גרניט אופק
-
יחידת אסדרה צרכנית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

רועי פולקמן
-
חכ"ל, יו"ר פורום מחוללי תחרות

אורית ארד כ"ץ
-
מנהלת מדור רגולציה, ישראכרט, חברות כרטיסי האשראי

רונן סולומון
-
עו"ד, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר

שי אבו
-
יושב ראש איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

אלה תמיר שלמה
-
עו"ד, לובי 99

משה קאשי
-
לובי 99

נופר יעקב
-
יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות

לירון מאוטנר לוגסי
-
עו"ד, משרד המשפטים

טובי הריס
-
עו"ד, ראשת צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות התחרות

לבנת קופרשטין דאש
-
עו"ד, יועצת משפטית, איגוד הבנקים

גלי כספרי
-
מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ
-
מנהלת קשרי חוץ, איגוד הבנקים

רחלי בינדמן
-
מנהלת תקשורת וקשרי רגולציה, הבנק הדיגיטלי, הנהלות הבנקים

ברי רוזנברג
-
מנהל רגולציה, בנק לאומי לישראל, הנהלות הבנקים

יוני ברלינר
-
חבר הנהלה, התאחדות יועצי המשכנתאות לדיור

עומרי דוניו
-
סמנכ"ל כספים חברות ביטס אוף גולד

ורד קירו זילברמן

ד"ר עידית חנוכה

חבר תרגומים - מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות



פרק ז' (בנקאות ואשראי), למעט סעיפים 26-25 מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612

אני פותח את הישיבה. הנושא: פרק ז' (בנקאות ואשראי), למעט סעיפים 26-25 מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. כל מי שמדבר שיגיד את שמו לפרוטוקול. זה אני מקבל על הראש כל פעם שאני לא אומר את זה. בסופו של דבר, היום אין הצבעה, כיוון שזו פגרה ולכן אנחנו יכולים לדון בלי להצביע. אני מקווה, נקבע עוד מועד להצבעות ולהסתייגויות וכל מה שקשור מסביב. מי ניסח את החוק הזה? איזה משרד?

משרד האוצר.

האוצר. אז תציג אותו בבקשה.

מיכאל בן דהן, רפרנט פיננסים באגף תקציבים. הכנו פה מצגת קצרה. גם להציג טיפה רקע לוועדה, לעולם הבנקאות והאשראי וגם לגבי התיקונים הספציפיים שהבאנו במסגרת חוק ההסדרים.

אז באמת נתחיל בקצת רקע לגבי השוק הזה, שוק הבנקאות. יש הרבה מאוד שווקים במדינת ישראל. בהרבה מאוד מהם הממשלה פעלה הרבה מאוד שנים כדי באמת להוריד את יוקר המחיה, רגע. ולהגביר את התחרות. ששוק הבנקאות, לעומת כל השווקים האלה שהשקיעו בהם באמת הרבה מאוד מאמצים, הוא גדול לאין שיעור. אנחנו מסתכלים על 2019 ושוק הבנקאות עומד על 60 מיליארד שקלים מחזור. שתחומים שבהם פעלו ועשו הרבה מאוד רפורמות כמו מוצרי חלב, כמו אינטרנט. זה פרומיל באמת לעומת שוק הבנקאות. היום הוא כבר עומד על 90 מיליארד. ואיך אנחנו רואים את זה מתבטא? אנחנו עשינו חישוב לגבי כמה כל משק בית ממוצע משלם למערכת הבנקאית על השירותים שהוא מקבל. והמספר שאנחנו קיבלנו זה 9,300 שקלים בשנה. כלומר, זה הסכום - - -

עמלות.

לא. עמלות זה 2,100 וריביות זה 7,200. זה סך הסכום על השירותים הבנקאיים. באמת מחירים שאף אחד לא יודע לתאר לעצמו מאיפה זה מגיע, אבל זה המספרים.

כל פעם שיש תקציב אתם עושים רפורמה בעניין הזה ותמיד הם מרוויחים יותר. איך אתה מסביר את זה?

אז אני עוד מעט אתייחס.

אז או שהרפורמה לא מצליחה או שיש להם שיטות לעקוף כל חוק שיש.

או שהיא מצליחה.

לא, הרפורמה זה כדי שלא ירוויחו. בסוף הם כן.

תלוי מי מגדיר אותה.

אז אני עוד מעט אדבר באמת גם על המערכת הבנקאית וגם מה עשינו וגם מה אנחנו מתכוונים לעשות עכשיו ואיך כל הדבר הזה משתלב באמת להגברת התחרות.

כשמסתכלים על המערכת הבנקאית רואים בעיקר חמישה בנקים ששולטים ב-99% מהשוק הזה. כשיש שני בנקים עיקריים: פועלים ולאומי, שהם מעל חצי מהשוק. וגם כשמסתכלים על הריכוזיות הזאת בהשוואה בין לאומית אנחנו רואים שהמערכת הבנקאית בישראל היא אחת הכי ריכוזיות באירופה. הרחק מהממוצע או החציון של כל האיחוד האירופאי. ומעבר לזה שהמערכת הבנקאית היא מערכת מאוד ריכוזית, גם הבנקים די שולטים בשוק האשראי בישראל. כשאנחנו מסתכלים על האשראי למשקי בית אנחנו רואים שאשראי מהמערכת הבנקאית הוא 67%. בשנים האחרונות, באמת בעקבות הרפורמות שנעשו, הצטמצם חלקם של הבנקים. הם היו פעם קרוב ל-80%.

אני לא יודע אם אתה יכול לענות לי על זה. אבל אנחנו ערב יום העצמאות אמרו לי שבתקופה של המנדט הבריטי היו פה יותר בנקים והייתה תחרות, מאשר היום על 9 מיליון, 10 מיליון אזרחים.

אז אני יודע שהיסטורית היו בישראל הרבה מאוד בנקים.

בטוח.

אמרו לי שעל 600,000 - - -

לא. רשמו את הבנקים בלונדון. כאילו בגלל שזה מנדט בריטי. מה אתה רוצה? זה לא אומר שהם היו פה.

לא, לא, אמרו שרשמו. היו רושמים פה.

כן. היה גם אגודות פקדון ואשראי. היה הרבה מאוד גופים שנתנו זה. עם השנים הייתה הצטמצמות לכדי חמישה בנקים. אנחנו גם ראינו את זה שמזרחי רכש את איגוד לפני שלוש שנים אם אני לא טועה. והתמונה אפילו חמורה יותר כשאנחנו מסתכלים על אשראי לעסקים קטנים וזעירים. אם במשקי בית זה עוד 70% זה סכום מאוד מאוד, שיעור מאוד מאוד משמעותי, באשראי לעסקים קטנים ובינוניים זה כמעט שליטה מוחלטת של הבנקים. החברות מאוד מנסות להתחרות שם, אבל זה תחום מאוד מורכב. אנחנו במסגרת בידוק בוועדת הכספים מתקיים דיון מקביל על להגדיל את האשראי, את האפשרות לאשראי של חברות - - - ולהגביר את התחרות. זה עוד צעד שאנחנו מקדמים במסגרת ההסדרים.

אז זה בעצם המצב היום, זו המערכת הבנקאית. מאוד מאוד ריכוזית. אין הרבה תחרות. אנחנו מאמינים שהדרך להגברת התחרות נשענת על שלוש רגליים: דבר ראשון, שחקנים חדשים. השחקנים הקיימים, כל אחד מאוד נוח לו במקום שלו. הוא, כמו שאתם רואים רווחי הבנקים היו מאוד מאוד גבוהים בשנה האחרונה. וזה בלי באמת, בוא נגיד ככה, להתחרות יותר מידי אחד בשני. כל אחד נשאר בערך אותם אחוזים היסטוריים שהוא היה בו לאורך השנים. ומצליחים להרוויח מזה באמת הרבה מאוד כסף. מעבר לזה, כשייכנסו שחקנים חדשים אנחנו חושבים שהמערכת הבנקאית והמערכת הפיננסית באופן כללי היא מערכת מאוד מורכבת, שצריך הנגשה לציבור של הדבר הזה. ובגלל זה אנחנו מאמינים גם שצריך לעשות צעדים שיגבירו את יכולת ההשוואה של לקוחות ויגבירו את השקיפות. אתם תראו בהמשך את הצעדים שהבאנו בתחום העמלות, שאנחנו מאמינים שיגבירו את השקיפות ללקוחות. ומעבר קל בין ספקים. זה יש פה צעד מרכזי שהוא הניידות בין בנקים. היום כל אזרח בישראל יכול לעבור מבנק אחד לבנק שני, כשכל הוראות קבע, משכורות, כל הדברים שהיו בבנק הקודם, תוך שבעה ימי עסקים עוברים לבנק החדש. אז זה באמת צעד דרמטי.

מה זה שחקנים חדשים? מי הם השחקנים החדשים?

אז השחקנים החדשים, הצעדים שעשינו פה הם דבר ראשון קם בנק חדש בישראל, אחרי עשרות שנים שלא קם פה בנק.

דיגיטלי.

בדיוק, הבנק הדיגיטלי.

יש כבר, הוא מפרסם המון פרסום.

הוא מנסה להתחרות. ככה זה נראה גוף שרעב לתחרות ורוצה להשיג לקוחות. הבנקים האחרים הם גם כמובן מפרסמים. אבל אנחנו רואים את הבנק הדיגיטלי באמת כגוף שיש לו אינטרס משמעותי להביא הצעת ערך איכותית ללקוחות ולהגביר את התחרות. מעבר לזה, גם ב-2016 חוקק חוק שירותים פיננסיים מוסדרים שהכניס פה גופים חוץ בנקאיים והסדיר את התחום הזה לראשונה. ואפשר סוף סוף תחרות חוץ בנקאית לגופים. גם הפרטת חברות כרטיסי האשראי, אנחנו נדבר גם עליהם. מקס וישראכרט הופרדו מפועלים ולאומי וגם כאל אמורה להיפרד מדיסקונט ממש בקרוב. וזה בעצם כל הדברים שעשינו.

עכשיו, מעבר לזה, אנחנו רוצים לעשות, יש עוד שלושה צעדים מרכזיים: הצעד הראשון זה צעד שלא ידון בוועדה הזאת. זה בוועדה למיזמים ציבוריים, ה-PSD שיכניס לפה שחקנים חדשים בתחום שירותי התשלום. רפורמה שאנחנו מאוד גאים בה ואנחנו,

שהעברנו את זה אליהם, כן.

אנחנו שמים שהיא חלק מחוק ההסדרים. שני צעדים נוספים זה הצעדים שבאנו לדבר עליהם. הראשון בכותרת של חיזוק הגופים החוץ בנקאיים והשני זה הגברת השקיפות בעמלות.

אז מה הצעת החוק הזאת?

אז עכשיו אני מגיע, עכשיו אני מגיע.

תסביר מה היא מסייעת לנו בסיפור.

בטח. אז היום, אני אתמקד שנייה בעמלות. היום, יש פה צילום מסך מהטלפון שלי, אני עשיתי העברה בנקאית לא מזמן. ושמו לי את כל המלל הזה כדי להגיד לי כמה אני משלם. עכשיו, בסופר אני רגיל שאני, כן, אני עובד מדינה.

אבל אתה פטור.

בסופר אני רגיל שאני הולך, קונה חלב, אומרים לי יש תג מחיר. אני לא זוכר מה המחיר של החלב, 6 שקלים. וזה המחיר שאני משלם. עכשיו, פה מספרים לי את כל הסיפור הזה רק כדי להגיד לי שאני לא משלם עמלות. בעצם כל השורה הזאת אומרת שהמחיר הוא ככה, אבל עושים לי הנחה וכו' וכו'. שורה תחתונה, אין שקיפות. אני לא יודע כמה אני משלם והמספר, אני שם אותו שוב, 2,100 שקלים זה המחיר שמשלמים רק על עמלות בבנקים. תשאלו את רוב האנשים ברחוב, אני יצא לי לשאול כמה וכמה אנשים כשדיברנו על הצעד הזה, כמה הם משלמים למערכת הבנקאית, כמה הם משלמים לבנק. דיברו על עשרות שקלים בודדים בחודש, אם לא מתחת לזה. כשמה שאנחנו רואים פה זה 2,100 בשנה. כלומר, קרוב יותר ל-100 ומשהו שקלים בחודש.

מה שאנחנו, היעדים שלנו זה קודם כל להגביר את השקיפות, להעלות את המודעות הצרכנית וכך לחזק את הלקוחות. כי אנחנו מאמינים שברגע שהלקוחות יבינו את המחיר של המערכת הבנקאית הם יצאו ויפעלו כדי לשפר את המצב שלהם. וזה שני הצעדים שאנחנו רוצים לקדם. דבר ראשון אנחנו קוראים לזה עדכון חודשי על תשלום עמלות וריביות ב-S.M.S. זה איזה שהוא שם קוד שאנחנו, הצעד הזה הוא אמור לידע את הלקוחות כמה הם משלמים. איך זה יראה? בפרקטיקה זה מאוד מאוד פשוט. זה גם תיקון מאוד משפטי, אבל בפרקטיקה כל אזרח במדינת ישראל יקבל מידי חודש הודעת S.M.S או מייל, לא משנה באיזה דרך בדיוק. והיא תגיד לו כמה עמלות הוא שילם בחודש האחרון לבנק וכמה ריביות הוא שילם בחודש האחרון לבנק. תמונה מאוד מאוד פשוטה שמציפה לכל אחד ואחד מאתנו את המחיר האמיתי של המערכת הבנקאית ומאפשרת לנו להבין באמת כמה זה עולה לנו. התקווה שלנו שאנשים יבינו כמה זה עולה להם וכמה הם יכולים לחסוך.

אז תהיה הודעה חודשית שאומרת בדיוק כמה שילמתי, בלי כל הפירוטים המאוד קשים של זה ערוץ ישיר, זה עמלות זה, זה עמלות מט"ח. כל הדברים האלה, יהיה כאן כתוב מאוד מאוד ברור כמה אתה משלם. וכל אחד, ברגע שהוא מקבל את ההודעה הזאת, אם הוא ירצה משהו בנושא - - -

מה זה? הוא חוק רגיל או הוראת שעה?

לא, חוק רגיל. אנחנו חושבים שזה משהו שהלקוחות צריכים לדעת תמיד. זה דבר ראשון.

דבר שני זה צמצום ההטעיה בעמלת מינימום. היום בתעריפונים של הבנק יש, כתוב עמלת מינימום כשאני עושה כל מיני פעולות. למשל קונה ניירות ערך או עושה המרת מט"ח כתוב לי מה העמלה המינימלית שגובים על כל פעולה. גובים באחוזים, אבל מה העמלה המינימלית. אנחנו חושבים שזו הטעיה. לכתוב עמלת מינימום זה עושה איזה שהוא רושם אצל הלקוחות שאי אפשר להתמקח על זה. זו העמלה שאי אפשר לרדת ממנה. הבנק, זה המינימום שהוא יכול לגבות על הדבר הזה. אנחנו רוצים לתקן את הדבר הזה ובמסגרת חוק ההסדרים אנחנו רצינו לבטל את זה ובמקום, בעקבות הערות ציבור שהגיעו בנושא אנחנו חושבים לשנות את הנוסח ואנחנו נדבר על זה כשנקריא את הדברים. וליידע את הלקוחות שהם יכולים להתמקח. זה ייתן להם את - - -

כמה לדעתך יופחת הממוצע של העמלות אחרי שהחוק הזה יאושר?

אז אנחנו לא עושים כאן איזה שהיא הפחתת עמלות ישירה. אנחנו לא אומרים במקום 10 שקלים מחר תשלם 5 שקלים. אנחנו מאפשרים ללקוחות להבין כמה הם משלמים ואז הם יוכלו להתמקח.

אין בעיה. אחרי שהחוק הזה מאושר ושנה שלמה הוא בביצוע. ה-2,100 ירד? לכמה בערך? לפי דעתם. אם הוא לא יורד, אז מה זה משנה? אז נעשה שקיפות וזהו.

אני פשוט, אני חושב שהוא ירד. קשה לי מאוד להגיד מספר. זה לא מדע מדויק ולהגיד בדיוק כמה אנשים ילכו.

אני לא אתפוס אותך בזה. הוא ירד 20%, 30%?

אני באמת לא רוצה להתחייב למספר.

10%, 0%? מה?

בעקבות הדבר הזה הלקוחות, גם יש הרבה מאוד אנשים שזה יאיר אצלם את המודעות לגבי העמלות ולגבי הסכומים שהם משלמים. ואני יכול לתת דוגמה מאוד פשוטה: הבנק הדיגיטלי הייתה הרבה מאוד ביקורת בתקשורת שבאה ואמרה הוא גובה 50 שקלים בחודש. מה זה, זה טירוף. אני לא משלם לבנק שלי 50 שקלים בחודש. אני בחיים לא אעבור לבנק הדיגיטלי ואשלם את המחיר הזה. כשאנחנו רואים שבפועל הלקוחות משלמים יותר, הם פשוט לא יודעים את זה. הם משלמים 150 שקלים בחודש. הם חושבים שהם משלמים 10 שקלים וכאן נוצר איזה שהוא פער. אז למשל לקוח ממוצע כזה, שמשלם 150 שקלים בחודש, אם הוא יעבור ויקבל שירותים מבנק אחר שיציע לו הצעה יותר משתלמת הוא יחסוך עמלות משמעותית.

עוד או סיימת?

אני גם אשמח לדבר על הצעדים האחרים ואז - - -

אולי כשנקרא את החוק אז תסביר לנו.

אין בעיה.

בעניין הזה. אם יש משהו חשוב מאוד שאתה רוצה להגיד, תגיד.

לא, יש לי פשוט הסבר על עוד, אנחנו מביאים כאן כמה צעדים. אני אשמח לציין.

צעדים אופרטיביים אתה יכול. משהו בגדול כן.

סבבה. זה ממש - - -

ואנחנו נקרא ואז תסביר כל סעיף.

אין בעיה.

ח"כים רוצים להגיש משהו?

כן. קודם כל, באמת חשוב מאוד הצעדים האלה. אני רק רוצה לשאול שאלה אחת. האם מרוב הודעות S.M.S שכל אחד מאתנו מקבל, האם זה לא ייבלע באיזה שהוא מקום? גם הבנקים עצמם צריכים לתת היום על כל מה שזז איזה הודעה. אולי עדיף לתת את זה, לא יודע, אני חושב, פעם בחצי שנה. ולייעל את זה ולעשות איזה שהוא גרף מסוים. להגיד לתושב אתה משלם X עמלה. בממוצע אתה רחוק, למעלה או למטה. כלומר, לקבוע איזה שהוא, שהאדם ידע מה, איפה הוא עומד בתוך - - -

כמו שיש בקרן פנסיה.

ואני אשאל במקביל לזה, בשוק כל כך ריכוזי, שהוא עדיין נשאר ריכוזי מאוד. בסוף, אז תהיה שקיפות וכולם יראו שפחות או יותר אז העמלות הן אותו דבר. אז פה עמלה, זה, בסדר. אגורה יותר, אגורה פחות, גם ככה אפשר, גם הבנקים מסתכלים אחד על השני ורואים מה קורה והכל בסדר. והלקוחות אין להם לאן לברוח יותר מידי. מה, בסופו של דבר אנחנו צריכים כן לראות צעדים שבאמת מגבירים יותר את התחרות על ליבו של הלקוח. כי השקיפות כשלעצמה, כשאתה במונופול או דואפול, בסדר, 6-5 זה לא כזה, זה לא יעשה איזה שינוי דרמטי.

אז אני אתייחס. דבר ראשון, לגבי השאלות ששאלת. פעם, אני אגלה לכם סוד, החוק היום כשאנחנו הלכנו ועשינו את תיקון החקיקה וראינו איך משנים, החוק היום מחייב את הבנקים ליידע את כולנו פעם בחצי שנה על כל העמלות ששילמנו. מישהו יודע על הדבר הזה? מישהו? אני לא ידעתי. אני לקח לי זמן בירור לא קטן להבין איך זה נראה בכלל הדבר הזה. וזה משהו שקיים כבר היום בחקיקה.

אבל סליחה, הבנקים שולחים את - - -

אין להם מיקרופון. אה, עשית? החזרת את זה?

גם היום אתה מקבל את הדוח החודשי וזה והם רושמים את זה, כאילו.

אז דוח חודשי אני לא מכיר שיש.

אפילו לא חצי שנתי. כאילו, אתה מקבל יתרה מחודש קודם, מה, ומה היו העמלות שלך. ובעניין הזה אי אפשר לבוא אליהם בטענות. הם מספקים את החומר. אני חושב שההערה שהייתה, האם אין אלטרנטיבה אחרת, באמת בשביל שנרגיש היום, בימים האלה של יוקר המחיה שכל דבר עולה והריבית עולה ורואים שמי שמרוויח מזה בעיקר הבנקים, מיליארדים לפי המאזנים האחרונים. האם פה אפשר להגביל עמלות? דוגרי, ישר, בלי, בלי תהליכים.

לא, לא רק להגביל. אולי גם את המחיר לעצור.

כן. זאת אומרת לא, לא לדבר עכשיו על תהליך חינוכי שאנשים יבואו למודעות ואז הם יבחרו בדיגיטלי ולא בזה. בוא נגביל.

הרי הם ממציאים עמלות חדשות. אתה עושה להם זה, הם ממציאים עמלה חדשה. כל הזמן עמלות חדשות ובסופו של דבר הכל נשאר. אנשים משלמים אותו דבר.

כבוד יושב הראש, הכסף הגדול שגובים זה דווקא משכבות חלשות שלא עומדים בתשלומים. שצ'ק חוזר, או לצורך העניין הוראת קבע חוזרת. שם גובים את הסכומים העיקריים. וה-2,100 שהוא מדבר עליהם, כאחד שבא מהשטח, גם אם אני אתאמץ אני לא אגיע ל-2,100. הרי יש לך היום מסלול עמלות שכל בן אדם יכול לבחור. 20 שקלים זה 50 פעולות בחודש. משקי בית.

תגיע למצב שאתה תדבר, בוא.

אוקיי, בסדר.

עוד ח"כ רוצה להגיד משהו? פולקמן, מה אתה עושה פה?

באתי לשמור פה בשורה האחורית.

אתה שומר עלינו או מה? לא הבנתי.

באתי לראות אותך.

אתה בתחום הזה עכשיו?

קצת.

איפה?

בפורום של תחרות פיננסית בבנקים. נדבר על זה.

אוקיי, אין בעיה. טוב, אז אני אתן לך זכות דיבור ראשון. כי התכוונתי מפה, לא בגלל שזה אתה. התכוונתי בסדר.

הוא ידע את זה, לכן ישב פה.

לא, התכוונתי לעשות סבב כזה. אז אתה ראשון, דבר. אתה רוצה אחר כך? הח"כים דיברו.

תודה רבה אדוני יושב הראש. קודם כל, כיף לראות שיש פה דיונים. אני חושב שכמעט הדבר המרכזי שיש עכשיו בחוק ההסדרים עם בשורה גדולה זה החוקים שקשורים בתחרות הפיננסית. אנחנו, אתה היית מעורב בזה מאוד. אנחנו ב-2017 יצאנו לדרך עם חוק שטרום. ומאז היו דברים שהתקדמנו בהם, בהרבה עזרה של לא מעט מהגופים שיושבים פה. ויש דברים שלא הצלחנו להתקדם בהם. ואני אגיד, בסוף המבחן הוא מבחן התחרות. ושמנו ליעד, אדוני יושב הראש, שתי קבוצות להתחרות עליהן: אחד משקי הבית ושתיים העסקים הקטנים. הגופים הגדולים תמיד הלך להם בסדר. יש, הייתה להם אפשרות לקבל אשראי וכו'. בתחום הזה אנחנו לא התקדמנו מספיק. עכשיו, יש כמה נושאים בחוק ההסדרים פה עכשיו שקשורים ליכולת להתחרות, בין השאר חברות האשראי המופרדות, שיש עליהן כל מיני רגולציות והם יעלו את זה, אני לא אגע בפרטים הספציפיים, שמקשות על התחרות הזאת. ועדיין, היקף השוק של האשראי שמגיע מגופים חוץ בנקאיים הוא קטן מידי בישראל. ולכן זה הרקע שצריך להיות פה.

יש לי סוגיה אחת שאני רוצה, אדוני יושב הראש, לעלות, שהייתה בטיוטות של חוק ההסדרים ויצאה ממנו. וזה הסיפור, אני אומר את זה, אני יודע שהיו פה הסכמות ואני מכבד הסכמות שמתקבלות והכל, וזה הסיפור של מאגר נתוני אשראי. אחד ההישגים הכי גדולים שהיו בחוק, בחקיקה לתחרות, הייתה מאגר נתוני אשראי, שאפשרה לרוב השחקנים החוץ בנקאיים להתחרות. ויש פה את שי אבו ואחרים שהתעסקו גם בדברים האלה, כדי שזה ייעשה בצורה הוגנת וכו'. סוכם שירחיבו את המאגר הזה לעסקים קטנים. אחת הסיבות שאין תחרות זה בגלל שאין את המאגר לעסקים קטנים. סוכם כנראה בהבנות, אני לא יודע,

תן פירוט רגע. מה המאגר מאפשר?

זה אומר היום שהרי הדרך לגוף פיננסי לתת אשראי זה שהוא צריך לדעת את ההיסטוריה. לפני מאגר נתוני אשראי רוב הידע הזה היה רק אצל הבנקים. ואז גופים אחרים לא יכלו להתחרות. הוקם מאגר, שמנוהל על ידי בנק ישראל, שבו, ויש גופים שמתווכים עם הדבר הזה. ואני יכול לקבל מידע עליך כדי להוזיל את עלויות ההלוואה שאני אתן לך, כי יש לי את היסטוריית האשראי שלך.

או לא לתת לך, בסדר.

או לא לתת. אבל אני אגיד, בקיצור, אבל זה אפשר תחרות.

ועכשיו מה?

עכשיו הוצע להרחיב את זה לעסקים קטנים, שזו הצעה דרמטית. וזה הוסכם. רק מה?

שמה? שהם יקבלו את כל - - -

שגם עסקים קטנים ידווחו למאגר נתוני אשראי. ואז אם אני רוצה עכשיו לתת הלוואה לעסק - - -

אה, שהם ידווחו.

כן. כן, כן. אני רוצה לתת הלוואה לעסק, אני אדע את ההיסטוריה שלו וזה יוכל להוזיל את העלויות.

למה, היום זה לא?

היום זה לא נמצא.

היום רק הבנקים שבו אתה מנהל את החשבון יודע את הדברים עליך.

לא. המידע על עסקים קטנים הוא לא נמצא.

בדיוק.

בבנקים כן נמצא?

בבנקים, כי 95% מהעסקים מקבלים הלוואות מהבנקים.

לא, כל אחד בבנק אחר.

נכון, נכון. אבל ככה, ובגלל זה הבן אדם לא זז. כי אם הוא זז לחברה אחרת, אוקיי. מה סוכם?

עם מי סוכם?

כנראה בממשלה. אני לא נכנס לסיכומים הפנימיים. בנק ישראל התחייב שזה יקרה. ואני מברך את בנק ישראל על זה. אבל אני אגיד משהו בתור מי שישב פה בבית הזה בעבר. אני הייתי מצפה שאתם כוועדה תדרשו, בין אם לפרוטוקול ובין אם בחקיקה, שיהיה ברור לוחות הזמנים. שיהיה ברור שמדווחים לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לחצי שנה איפה זה עומד. זה אירוע דרמטי. אנחנו מתאוששים מקורונה, המשק, יש אינפלציה, הריביות עולות. עסקים יכולים לקרוס, זה הזמן לקדם את זה. אדוני יושב הראש, תדרשו שזה לא ייקח עכשיו שלוש שנים. שזה יקרה בשנה הקרובה זה יקרה. עכשיו, כרגע, בטיוטות של ההסדרים היה סעיף כזה כללי. עכשיו הייתה הבנה שבנק ישראל אמר אנחנו מקדמים את זה. ואני אוהב את בנק ישראל וסומך עליו. אבל אני מצפה שוועדת הכלכלה תדרוש לוחות זמנים ותדרוש דיווח מתי הדבר הזה הולך לקרות בפועל ויפה שעה אחת קודם.

תודה. הלאה, תמשיכו. מי שלא רוצה לדבר אז השני ידבר. אמרתי, אמרתי, זה הולך ככה. כל אחד שיציג את עצמו אם הוא רוצה לדבר.

עורכת הדין אלה תמיר שלמה, מלובי 99. לובי שמייצג את הציבור. אנחנו עוסקים בנושא של חוסר התחרות כבר הרבה מאוד שנים. אז קודם כל, תודה על זכות הדיבור. הוועדה באמת עוסקת הרבה מאוד בנושא של יוקר המחיה. אני אזכיר שוב את הנתון, משק בית - - -

לא, אחרי חוק ההסדרים נתעסק עם הבנקים וחברות הביטוח.

נהדר.

אין לך מה לדאוג.

אנחנו נהיה כאן גם אז. אז 10,000 ש"ח בשנה משלם משק בית בממוצע על ריביות ועמלות. באמת, הבנקים מתנהלים בשוק לא תחרותי. לא פלא שהם הבנקים הרווחיים בעולם. ובעצם אחת הסיבות לחוסר התחרות קשורה בחוסר השקיפות. אז הצעת החוק אמנם מנסה לטפל בנקודה הזאת, אבל אם יציגו ללקוח רק במספר אחד את הסכום הכולל של העמלות ואת הסכום הכולל של הריביות, הוא למעשה לא יוכל לעשות עם הנתון הזה שום דבר. כי כשהוא ילך לקבל הצעה מבנק אחר או מחברה חוץ בנקאית, למעשה הוא לא יוכל להשוות את ההצעות. אנחנו מבקשים שחובת הדיווח הזאת תורחב, כך שזה יהיה מוצג בעצם פירוט של העמלות: עמלות עו"ש, עמלות מסוג אחר, עמלות מט"ח, עמלות ניירות ערך. בעצם כמו שמוצג בתעודת הזהות הבנקאית. כך גם לגבי ריביות. הרי הריבית על המשכנתה היא לא דומה לריבית שמשלמים על המסגרת אשראי. אז כל עוד זה מוצג כמספר אחד הלקוח פשוט לא יוכל לעשות שום דבר עם המידע הזה והצעת החוק לא תגשים את המטרה שלה. לדעתי זו בקשה שהיא מאוזנת. בסופו של דבר זה יהיה מוצג כמידע שללקוח באמת יהיה ממנו ערך צרכני וזה לא יהיה מפורט מידי. זהו, תודה רבה.

שי אבו, יושב ראש איגוד יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה. בשבת האחרונה קראנו בפרקי אבות את המשנה "יהי ממון חברך חביב עליך כשלך". אז כאשר מדברים על נושא העמלות חשוב גם לומר כמה היבטים בהקשר הזה. כי האוכלוסייה החלשה משום מה מודרת בהקשר הזה. כשלבן אדם צ'ק חוזר אז הוא משלם על זה עשרות שקלים במערכת הפיננסית. כשהוראת קבע חוזרת לו הוא משלם עשרות שקלים בחודש. בשונה, דרך אגב, שבצ'ק עוד שולחים לו הודעת S.M.S, אתה יכול לתקן. בדברים האחרים לא שולחים. וזה גם פוגע לו מאוד מאוד בדירוג האשראי שדיברו פה. כי אחרת הוא חסום גם על ידי חברות האשראי ובכלל. אז קודם כל, כדאי לתת את ההתייחסות גם בהקשר הזה.

דבר נוסף, מאוד חשוב להרחיב את הנושא של הגילוי הנאות בכל מה שקשור לנושא החוץ בנקאי. אני חושב שהרבה פעמים מדברים פה על תחרות, אבל עד כה מייצרים פה העדר תחרות. כי לא נותנים פה לשחקנים, כולם ככולם, לשחק במגרש. כל אחד מוגבל בצורה אחרת. זה מוגבל ש-45 יום, זה מוגבל שיש לו הגנות מסוימות. ומשום מה אני כאחד, כצרכן מהצד, מסתכל על זה ואומר איזה תחרות בדיוק אתם מביאים פה? מה הערך המוסף? גם כל הנושא עכשיו של קניית חברות הביטוח. איפה זה פוגש את הצרכן? זו שאלה שאני מאוד אשמח להבין, כי היה אמור להיות איזה שהיא מסקנה מסוימת שהיא לא קיימת.

ולגבי כל מה שאמרו פה, אז אני רק עוד אציין, הנקודה היותר כואבת שלמשל כל הגופים החוץ בנקאיים למעשה אין שום שקיפות כלפי הלקוחות. וזה נקודה מאוד מאוד מהותית שצריך לתת עליה את הדעת. בסופו של דבר האנשים האלה משלמים הרבה מאוד כסף שאפשר היה למנוע ולהקל עליהם באמת.

יש סדר, רבותיי.

יונתן ברלינר, מהתאחדות יועצי המשכנתאות. הדיון פה הוא על עמלות, אבל צריך להגיד שהשקיפות צריכה להיות לא רק בעמלות, אלא גם בריביות ובכל המוצרים. וגם, ובעיקר בעמלות פרעון מוקדם. כל מה שקשור לגילוי נאות ושקיפות זה חשוב לא רק להוגנות, אלא זה גם הבסיס לתחרות. כאשר לחברות, ובעיקר היום לחברות חוץ בנקאיות, מותר לתת הלוואה ונותנים הלוואות מול לקוחות בלי שקיפות וגילוי נאות מלאים, אז התחרות קצת על התדמית ולפעמים גם תחרות של מי דוחף מה ללקוח בדלת האחורית, שהוא לא יודע. שהוא לא יודע מתי הוא יכול לצאת, מתי להיכנס, ולא מבינים, כי אין את השקיפות והגילוי הנאות בזמן העמדת ההלוואה.

הבסיס לתחרות אמיתית היא קודם כל שקיפות וגילוי נאות מלא ללקוחות בהסכמי הלוואה. ואז החברות יוכלו להתחרות באמת על הדברים האמיתיים ולא על הדברים הצדדיים או מי מצליח לשים אותיות קטנות יותר טובות. ולכן, בכל מה שקשור לדיווח וחסמי כניסה צריך להיות הבדל בין גופים גדולים לקטנים, בשביל שהגופים הקטנים יוכלו להיכנס לתוך השוק. אבל בכל מה שקשור לשקיפות וגילוי נאות צריך להחיל על נותני אשראי חוץ בנקאיים את אותן אמות מידה ונורמות של גילוי נאות כמו שיש במערכת הבנקאית, בשביל שכללי המשחק יהיו הוגנים. להפריד בין התחרות שמעודדים לבין הגילוי נאות ללקוח שחייב להיות מלא בכל נותני אשראי בשוק, כי פשוט הלקוחות מאוד מאוד נפגעים.

הלאה, תמשיכו.

שלום. רחלי בינדמן, one zero הבנק הדיגיטלי. הבנק שבא לחולל תחרות במערכת הבנקאית. אני רוצה לשתף אתכם שכשאנחנו באמת אמרנו שאנחנו נגבה 50 שקלים בחודש לחבילה שבעצם מחליפה מאות עמלות תעריפון, אז בדיוק כמו שנאמר פה אמרו 'רגע, אבל אני לא משלם. לי יש פטור מעמלות. אני משלם 20 שקלים, אני משלם 30 שקלים'. אבל תכלס כל אחד מנחש, כי לאף אחד אין מושג כמה הוא משלם. אני אתן לכם דוגמה מאוד מאוד פשוטה. משפחה טסה לחו"ל, ליוון, בקיץ. מוציאה 20,000 שקלים, אפילו בשנה על החופשות שלה לחו"ל. היא משלמת על זה לבנק 600 שקלים רק בעמלות המרת מט"ח. 600 שקלים, 50 שקלים בחודש - -

גם לחברות האשראי.

- - רק עמלות המרת מט"ח. עוד לא דיברנו על באמת אנשים שקונים תעודות סל להשקיע בניירות ערך, לא דיברנו על ערבות בנקאית למי ששוכר דירה, עמלות עו"ש, דמי כרטיס. זה בדיוק מגיע לסכומים האלה ואנשים לא יודעים. ברגע שהמספר יהיה לנגד עיניהם, מספר אחד ברור, מובהק, שמתפרסם אחת לחודש, הם יתחילו לשאול שאלות. הם יתקשרו לבנק שלהם וישאלו מה? ואמרתם בלובי 99 בצדק, המספר לבדו לכאורה לא מספיק, אבל הוא יעורר את השאלה. ואז הבנקים יהיו מחויבים לבוא להגיד ולפרט. אני חושבת שיש חשיבות מאוד גדולה להציג בצורה פשוטה. כי אחד הדרכים שהבנקים מטשטשים לנו את המידע זה שהם מציגים לנו המון מידע. המידע הזה למעשה של כל העמלות האלה שאנחנו מדברים עליהם הוא משוקף. הוא פשוט משוקף באלף מקומות שונים, בתדפיסים שונים שאנחנו לא תמיד שמים לב, לא תמיד רואים. למשל עמלות המט"ח של הטיסה לחו"ל מופיעות בכלל אצל חברת כרטיסי האשראי בדוח כזה ודוח אחר, עמלה רבעונית, עמלה חודשית, עמלה חצי שנתית. שיהיה לנו מספר אחד ברור שמתפרסם, הן בהודעות S.M.S, בין באפליקציה של הבנק. אנשים יבינו, זה יכאב להם. הם פתאום יגידו מה זה? מה זה ה-150 שקלים האלה? מה זה ה-220 שקלים האלה? והם יבואו וישאלו שאלות וגם יוכלו להשוות ויוכלו לבדוק אלטרנטיבות. המערכת הבנקאית תיאלץ להסביר להם מה מקור העלות הזו.

רונן סולומון, איגוד לשכות המסחר. במצגת שהציג משרד האוצר הם דיברו על שחקנים חדשים של מחוללי תחרות. אחת הבעיות שגם עלתה בזמנו על ידי חבר הכנסת לשעבר פולקמן, ואני שמח שגם היועצת המשפטית ורד הייתה בדיונים הקודמים, זה נושא של מקורות האשראי. אתה לא יכול לאפשר לשחקן חדש להתחרות מול תאגיד בנקאי שמגייס פקדונות או מגייס דרך בנק ישראל, בריבית בנק ישראל, להתחרות נגד בנקים ולהציע הצעות מתחרות כדי שתוכל להוזיל את העלויות. בטיוטה של הצעת החוק הופיע הפקדונות המוסדיים. משום מה זה ירד בנוסח הסופי שהוגש כאן בפני הוועדה. וכאן אני פונה למשרד האוצר לנסות להבין איפה זה נעלם? אם זה יבוא בהמשך, אז כמובן, עוד פעם, גם פה כמו שאמר חבר הכנסת לשעבר פולקמן, שייקבעו לוחות זמנים תוך חצי שנה או משהו בסגנון, כדי שזה יבוא בחזרה.

תבהיר את הנושא של הפקדונות המוסדיים. מה אתה מתכוון?

אז אני אומר ככה: אחת הדרכים לגוף שאינו בנקאי לגייס כסף, הרי הוא צריך לגייס כסף כדי לתת כסף. אז אני אתחיל עם הבנק. בנק מגייס כסף, פקדונות מהציבור או דרך בנק ישראל. גוף שאינו בנקאי יכול לגייס מהבורסה, מה שנקרא בגנאי או בכינוי "חוק נאווי", שהוא תוקן בהמשך. זאת אופציה אחת. אופציה שנייה זה לגייס כסף מהבנק. אבל אם הוא מגייס כסף מהבנק ומעביר את זה לציבור, מן הסתם הוא הרבה יותר יקר. ולכן הפתרון שהוצע, וזה היה בטיוטה ועכשיו זה ירד, זה לגייס פקדונות מגופים מוסדיים. לא מציבור רגיל, אלא מגוף מתוחכם. שזה קופות גמל, קרנות פנסיה, חברות ביטוח. שהם יזרימו כסף - - -

וזה ירד?

ירד, לא יודע למה.

ולמה לא לשפר את זה לרמה שגם הם יוכלו לקנות מבנק ישראל את הכסף?

זו גם הצעה שהצענו. זאת הצעה קלאסית. זאת הצעה שביקשנו אותה גם לפני 7-6 שנים. אז אמרתי, מזל שגם רועי פולקמן פה.

האוצר, למה הורדתם את זה מהחוק?

אני אגיד ספציפית, התיקון שהוא מתייחס אליו הוא פוצל מחוק ההסדרים עוד לפני קריאה ראשונה, בחלק - - -

אה, הוא פוצל על ידינו? על ידי מי?

על ידי הכנסת.

על ידי יושב ראש הכנסת, או הוועדה?

הכנסת, כן. לא הוועדה, זה לפני קריאה ראשונה.

יושב ראש הכנסת.

אז שייקבעו לוחות זמנים תוך כמה זמן זה יגיע, זה הכל.

אז זה בכל מקרה יבוא אלינו לדיון. זה פוצל וההצעה קיימת?

לדעתי זה ועדת כספים. אני - - -

זה בחוק הבנקאות רישוי.

כן, אני לא. כן, גם התיקונים הקודמים בנושא הזה נעשו לדעתי גם בוועדת כספים.

אז זה ידון בכספים, דוד?

אם זה פוצל, כן. אז למה לא אם כבר פיצלו היו מעבירים את זה אלינו, היינו מסיימים את הכל. מה הרעיון שתי ועדות?

סליחה אדוני, אני לא חושב שזה פוצל מחוק הסדרים. זה לא נכנס אפילו ברמה של הצעת החוק.

לא, לא חבר'ה, יש שיטה. יושב ראש הכנסת יחד עם יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש קואליציה וכו'. הם מחליטים. כי החוק הוא תמיד ארוך וגדול, מורידים סעיפים, זה פיצול ראשון. ומורידים אותו. זה לא פיצול ממש, זה יורד. ודבר שני, זה ועדת הכנסת מחליטה לפצל. ואז המליאה מאשרת. מישהו עוד רוצה לדבר? בבקשה, זהו? יש פה מישהו מבנק ישראל? אז בואי, תשבי איתנו. למה את, בואי שבי פה.

יש פשוט שתי נציגות - - -

מה?

אני מהמחלקה המשפטית.

לא, את צריכה לעבור למיקרופון, לא תהיי בפרוטוקול.

לא, לא לפרוטוקול. אני מהמחלקה המשפטית ויש שתי נציגות מהפיקוח על הבנקים.

אני כן גם אשמח שנייה אני להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו פה ואז אני אעביר לבנק ישראל את שאר ההתייחסות.

דבר ראשון, נאמרו פה הרבה מאוד צעדים על זה שאין תחרות וצריך עוד צעדים. אני כן רוצה להזכיר שעכשיו בחוק ההסדרים אנחנו גם מביאים את הצעדים של העמלות בבנקים. יהיו גם עוד צעדים כאן שאנחנו נדון בוועדה. במקביל גם יש בוועדת הכספים ובוועדה למיזמים ציבוריים באמת חבילה שהרכבנו כדי לטפל ביוקר המחיה בתחום הבנקאות ולקדם את התחרות.

אנחנו ספציפית לגבי העדכון החודשי, אנחנו ישבנו וחשבנו והעלו כאן כל מיני טענות שצריך יותר, צריך פחות, צריך גם אחרים. אנחנו בסופו של יום חושבים שהפער המרכזי בכל הגבייה של העמלות הוא במערכת הבנקאית. המערכת הבנקאית היא מי שמנהל את העו"ש. היא יכולה לגבות עמלות בלי שאנחנו יודעים בכלל. ומגיעים למספרים מאוד מאוד גבוהים בלי שאנחנו בכלל שמים לב. ומצד אחד אנחנו כן רוצים שהאנשים יבינו כמה הם משלמים, שזה יגיע אליהם באופן פשוט, בנוח, ישר ב-S.M.S. יוכלו לראות מספר להבין את סדרי הגודל. ומכאן זה תחילת הדרך כדי לעשות בירור. אם אנחנו נלך מצד אחד ולא נגיד להם בכלל אנחנו נהיה בבעיה והם יישארו במצב היום שהם לא יודעים. מצד שני, אם אנחנו נלך כמו ההצעה שהייתה פה ונפרט על הכל - יהיה עודף מידע וחוסר רצון להתעסק בדברים. כבר היום מנגישים לכם את הכל. אני מתעסק בתחום הזה, אני לא נכנס לדברים האלה. זה לא ברור לי, כתוב שם כל מיני דברים. ואני פשוט מנסה להבין בדרכים אחרות. אני שואל את הבנקאי או כל בן אדם אחר, כי זה לא נגיש. אז אנחנו פה באמת רוצים להנגיש את הדבר הזה ללקוחות.

מה שחשוב זה הנושא של - - -

הנתון שהוצג כולל בעלי עסקים?

לא, לא כולל. זה רק משקי בית.

תגיד לי, שנים קודמות מה היה סכום העמלות שגבו?

אז אין לי נתונים משנים קודמות. אם אני - - -

איך אין לך?

ממתי יש לך?

אני עשיתי ספציפית לשנת - - -

השנה זה היה 9,300, 2,100 עמלות. כמה היה לפני חמש שנים?

אין לי כרגע את הנתונים, אבל אני יכול להגיד לך - - -

איזה שנה יש לך, התחלת להגיד?

2021.

מה היה, מה היה ב-2021?

2,100 בשנה.

אותו דבר.

כן, זה הנתון שיש לי. אין לי עוד נתונים חוץ מזה.

זה כל הבנקים או שיש חלוקה בין הבנקים?

אבל ב-2021 - - -

לא, עשיתי חישוב מאוד פשוט. אמרתי, הסתכלתי על הדוחות הכספיים של הבנקים. הם אומרים שם כמה עמלות הם גובים ממשקי הבית - - -

חילקת את זה בין כל משקי הבית.

וחילקתי במספר משקי הבית. בדיוק.

בנק ישראל, תגידו לי, אתם מאשרים לבנקים את העמלות עצמן?

ואם יש משק בית שיש לו כמה חשבונות?

אתם לא מאשרים להם את העמלות?

לא, לא. אני סופר - - -

זאת אומרת הוא יכול לעשות איזה שינוי שהוא רוצה ולא, זה לא נתן בידכם?

- - - במשקי בית.

אני יכולה להשיב על זה.

טוב. אז קודם כל תרשמי, שנייה, שנייה.

אפשר להשיב?

קודם כל, בנק ישראל, אנחנו נכניס סעיף שהם צריכים לאשר להם את העמלות. את השינויים בעמלות.

הם מאשרים.

היא אומרת שלא.

אני אשיב.

מי רוצה להשיב?

כאן. אתה לא רואה אותי מאחורי המסך כנראה.

אה, את הצבעת עליה. שאלתי אותה. נו, כן. אתם מאשרים להם את העמלות, את השינויים בעמלות? את הכל?

כן, רק אני אגיד מי אני. גרניט אופק, אני מנהלת את יחידת האסדרה בפיקוח על הבנקים באגף בנק לקוח.

החוק מסמיך את הנגיד לקבוע רשימה של שירותים שרק בגינם הבנקים יכולים לגבות עמלות.

אבל את הסכום אתם מאשרים?

מיד אני אומר.

לא את הנושא.

מיד אני אומר. כמו כן, בחוק מוסמך, אמרנו, נגיד קובע את הרשימה של השמות של השירותים ואיך גובים אותם. נגיד באחוז, שקל וכו'. מעבר לזה, יש חובה לדווח לפיקוח על הבנקים על כל המחירים. זה עובר דרכינו. בנוסף, יש אפשרות לנגיד לקבוע מחירים - - -

אתם מאשרים או מדווחים לכם? יש הבדל.

יש מקרים בודדים שבהם נקבע המחירים על ידי בנק ישראל. רק במקרים האלה. לדוגמה, מסלול העמלות הבסיסי נקבע שהוא יהיה עד 10 שקלים. זאת דוגמה, לא עושים את זה הרבה, כי זה לא התערבות נכונה בשוק.

מה זה סכום עמלות בסיסי? זאת אומרת בסך הכל כמה אפשר?

יש שירות שנקרא שירות המסלולים, שמאפשר כמות מסוימת של עמלות פקיד וישיר. ופה הנגיד קבע שזה לא יהיה יותר מ-10 שקלים.

למה אני לא יכול לרשום, למה שלא תאשרו כל שינוי בעמלה?

זה מדווח לנו. זה מדווח לנו.

מדווח יש הבדל בין חובת אישור לבין דיווח. הח"כים מסכימים לדעתי פה? להכניס סעיף שאומר שהבנקים מחויבים, בנק ישראל, בלי אישורו הם לא יכולים לשנות או לעלות סכום של עמלה.

אני יודעת להגיד לך שבפרקטיקה, כשיש דיווחים שמגיעים אלינו שאנחנו סבורים שהם לא סבירים, אנחנו מחזירים את זה - - -

אין שום בעיה. אז אם זה עובד בפרקטיקה נכניס את זה בחוק.

נחזיר את זה לאן?

לבנקים עם הסתייגות.

הכל בסדר. טוב.

ומה הם עושים עם ההסתייגות?

שום דבר, עזוב, נו.

אני רוצה לשאול - - -

מה זה דיווח?

אני כן אגיד - - -

אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתה אמרת שעשית ממוצע מכל הבנקים? ראית הבדלים בין הבנקים בממוצעים האלה למשקי בית בעמלות?

ספציפית לזה אני אגיד, אין לי יכולת לנתח את הדבר הזה. כי בשביל לדעת לנתח אני צריך לדעת כמה משקי בית יש בכל בנק וזה לא מפורסם.

בנק יהב יש פטור מלא מעמלות.

אני צריך כדי להבין כמה משלם לקוח ממוצע.

דן אילוז, אתה רוצה להגיד משהו? כי אתה באת אחר כך. טוב, אוקיי. אני מבקש - - -

אני מעוניינת להשיב לשאלה הזאת, אם רק אפשר. יש דיווח חצי שנתי שהפיקוח על הבנקים מעביר לכנסת. זה גם במסגרת החוק - - -

בסדר, בסדר. בואי, אנחנו רוצים - - -

- - - לא, ויש שם את הנתון שאתם מבקשים.

- - - שכל שינוי בעמלות וכל תוספת יאושר מראש על ידי בנק ישראל. לא דיווח לבנק ישראל. תדאגי שם שזה ייכנס לחוק.

אני רוצה כן להתייחס לנושא של פיקוח על מחירים. פיקוח מחירים זה משהו מאוד מאוד מורכב.

בסדר, זה לא פיקוח, זה אישור.

לא, לא, לא. אישור זה סוג של פיקוח.

בסדר, שיהיה.

ולכן יש את האיזון העדין - - -

אין בעיה, שיהיה איזון מצוין, אנחנו רוצים את זה.

- - - שירות ללקוח.

בסדר.

וזה מאוד בעייתי למעשה כל עמלה - - -

בסדר. למה לא? אבל אז יוצא - - -

כמה סך הכול עמלות יש?

- - - שהבנק כל הזמן, כל החוקים שעשו פה בכנסת הם נשארים באותם רווחים ואפילו יותר?

בדיוק. בסוף זה לא עובד.

כן, זה לא עובד. מה אתם מספרים לי - - -

אבל זה לא מה שיפתור את זה. עוד פעם.

אז בואי תגידי לנו מה את חושבת שיעבוד?

אתה רוצה שמה שיקרה פה יהיה דבר חסר תקדים שלא קיים בשום מקום בעולם?

כן. כן, זה מה שאני רוצה. כשאתה תיבחר לכנסת במקומי אתה תשנה את זה.

אה, אוקיי. זה משהו אחר. אבל זה אומר שכל מה - - - לא, לא, בסדר. אני רק רוצה שיהיה ברור. זה דבר שלא קיים בשום מקום בעולם. וזה דבר שלא קיים בשום עסק בעולם.

בסדר. שלא יקרה.

זה מה שאתה מציע. פשוט רק כדי שנבין. זה אומר שהמחירים של כל מוצר שנמכר בישראל אתה רוצה שיפוקח.

לא, לא, רק של הבנק.

אה, רק של הבנקים?

כן, עמלות הבנקים.

אוקיי. זה לא קיים בשום מקום בעולם.

רגע, אני רוצה להבין מה אתה מציע? באמת לא הבנתי.

אני אומר, הבנק רוצה לשנות את העמלה מ-1 שקלים ל-1.2 שקלים. הוא פונה לבנק ישראל, זה התפקיד שלו לבנק, בנק ישראל. והוא מאשר לו או לא מאשר לו.

אז איפה תהיה פה תחרות?

בעניין הזה כן.

אני מהתאחדות יועצי המשכנתאות. צריך לציין רק נתון עובדתי חשוב שאולי נעלם: ביולי 2022 היה החלטה, עבר חוק שמגביל את עמלות פתיחת תיק במשכנתאות ל-360 שקלים. זה לכשעצמו, של חבר הכנסת חיים כץ. זה לכשעצמו אמור להוריד את הנתון בכמה מאות שקלים למשק בית. אז סתם, אפילו אם ילכו ושנה הבאה או השנה את אותם נתונים ויתבססו זה יוריד בכמה מאות שקלים למשק בית על החוק הזה שעבר ביולי 2022.

מצוין. אז את זה הבנקים - - -

על עלות הקמת הלוואה לא עשו שינוי.

אני כן, אני כן אשמח.

לא, לא, גמרתי עכשיו.

אנחנו חייבים להדגיש, סליחה. אנחנו חייבים להדגיש שאנחנו בעד בנקים חזקים ויציבים. זה א'-ב', כן? זה שלא יהיה ספק שזאת הגישה.

מה, מה קרה? אתם מזכירים לי את מודעי, פעם שאל מה זה הסעיף התקציבי הספציפי הזה. אף אחד לא ענה לו, בישיבה. הוא אמר תבטלו אותו. ואז הוא ראה מי קפץ. רבותיי, אתם לא צריכים לקפוץ. מה שקורה היום במערכת הבנקאית שהבנקים עושים כמעט מה שהם רוצים. אז אני לא מוכן לזה ואם זה תקדים, אז זה תקדים.

אבל ברגע שזה - - - זה יעזור לנושא הזה.

לא יעזור שום דבר. זה לא נכון.

הלקוח ידע על מה הוא מתחייב.

אתה לא יכול לסמוך על - - -

אני כן רוצה. אני אגיד, הבעיה - - -

שקיפות לא נותנת לי, היא לא פתרון שקיפות.

גם אישור של המפקח לא פתרון.

מה?

אני אשמח אם בכל זאת תינתן האפשרות, גם לרשות התחרות, גם למשרד - - - להתייחס לסוגיה, כי זו סוגיה - - -

אין שום בעיה.

אני אמרתי משהו ליועצת המשפטית. בין כה וכה לא מצביעים היום. אתם רוצים להתייחס, תגישו ניירות, נתייחס אליהם.

אני כן גם רוצה להגיד שלגבי ההצעה הזאת - - -

לא, אנחנו נקרא כרגע, אחר כך נשמע אותה.

מה, נראה לכם שאני אשאיר את המצב שמשנים עמלות, מזיזים עמלות, עושים מה שהם רוצים ותגידו לי 'זה לא טוב, זה תקדים'? אז אני אומר לך, יש תקדים כי בישראל עושים מה שרוצים. מה אני יכול לעשות? בגרמניה לא. בגרמניה אנשים זה.

אז אולי אדוני, אולי אדוני כדאי לבדוק את מה שאתה אומר לפני שאתה מחליט?

בסדר.

שמי טיבי רבינוביץ מאיגוד הבנקים. צריך, זה לא החלטה שאתה מקבל מהרגע להרגע. אז אולי צריך לבדוק לפני?

אז אתה מאיגוד הבנקים, אתה מייצג את הבנקים, נכון?

אני מייצג את הבנקים.

בסדר גמור. אני מייצג את הציבור.

בסדר גמור. אבל אולי צריך לבדוק.

שיתקיים על זה דיון מעמיק, כי מדובר למעשה - - -

אני צריך לגמור את החוק.

אנחנו מבינים.

ישיבה הבאה אני מסיים את החוק. אתם רוצים לשכנע אותי? תראו לי איך, איך נוצר, איך ייווצר מצב שהבנקים לא יעשו מה שהם רוצים. אם תשכנעו אותי בזה, אני ארד מהסעיף הזה. אם לא, אני לא יורד מהסעיף הזה.

אני יכולה לעדכן על צעד שעשה בנק ישראל לאחרונה - - -

זה הכל, תראו לי את זה. אני לא חושב שאתם מפקחים עליהם במובן הזה של העמלות כמו שצריך.

אני מבקשת להוסיף מידע לידיעת הוועדה שאולי תגרום לאיזה שינוי. לעדכן שבנק ישראל לא מזמן, ממש בצעד תקדימי, אני חושבת שאנחנו היחידים שעשינו כזה דבר. הטלנו צו פיקוח על המחירים הבסיסיים של עמלות העו"ש. שזה אומר שאי אפשר להזיז את המחירים בלי אישור שלנו. אנחנו בחרנו אלה עמלות הן העמלות הכי חשובות ועליהן הטלנו את צו הפיקוח. אז זה כבר קורה. אז אני חושבת - - -

מה קורה? אז הוא לוקח עמלה אחרת שאין עליה פיקוח ומשנה אותה.

יש גם בינואר משהו נוסף שאתם הכנסתם, שהעמלות, מסלול העמלות יהיה אוטומטי ובן אדם יוכל לקבל גם אם הוא לא השתמש במסלול עמלות, יוכלו לתת לו מסלול עמלות שמותאם לו. שעד היום הייתה חגיגה. בן אדם היה יכול לעשות 20 פעולות בחודש, הוא לא היה אפילו מודע למסלול עמלות. עכשיו זה הולך להשתנות.

עכשיו, איפה את רואה את הקושי אם לקחת חלק מעמלות, לא לעשות על כל העמלות, עד מחיר כאילו מקסימלי. מה הבעיה?

בגלל שאנחנו בוחרים את המקומות שבהם יש באמת - - -

אין בעיה, תמצאו פתרון. בסדר, אני לא מתעקש על זה. אתם תביאו לי פתרון איך פותרים את הבעיה הזאת שבכל החוקים, אני פה 9 שנים בכנסת. כל החוקים שעשינו על הבנקים - - -

לא עובד.

- - - לא יצא כלום. אומר לכם את האמת. כל שנתיים מביאים לנו, כל, מביאים לנו חוק הסדרים, הבנקים נשארים, מרוויחים. פעם הרוויחו 6 מיליארד, עכשיו 20 מיליארד. רבותיי, זה לא הולך הסיפור הזה. אוקיי? זהו. זה לא ילך. אתם רוצים לשכנע אותנו? אני לא מדבר רק בשמי. אתם רוצים לשכנע אותנו? תביאו לי איזה שהוא תהליך שמראה שזה לא יקרה.

כמו שעשיתם בחלק מהעמלות, מצוין.

אין בעיה. מה, אתם לא רוצים לפקח על הבנקים? מה, אתם מפקח על הבנקים. בתור מה אתם מפקחים על הבנקים? מה אתם עושים בדיוק? אם אתם לא מפקחים על מה שהציבור משלם כל הזמן? ריבית אנחנו לא אחראים, כי רק נגיד בנק ישראל הוא מעלה, מוריד, עושה מה שהוא רוצה. אלוהים. עמלות הם עושים מה שהם רוצים, אתם, רק מדווחים לכם. בסדר. אז זה לא ילך הסיפור הזה.

כבוד יושב הראש, רק צריך לומר שהדרך הכי יעילה פחות מפיקוח זה תחרות. וצריך באמת חבילה - - -

בסדר. זה לא תמיד, זה לא תמיד, תלוי בין מי למי.

אז אני אומר, לא.

זה אותם בנקים.

לא, לא. תחרות יש הרבה גופים ואנחנו לא מספיק אגרסיביים. דרך אגב, הזכירו פה למה בנק ישראל למשל לא נותן הלוואה מוניטרית, דיברו על מקורות הון. תקנו, תקנו את חוק בנק ישראל שאומר שאפשר דרך בנק ישראל, היה נכון לפתוח את זה. רק הוא אמר יש לנו בעיה עם החוק. תקנו הלוואה מוניטרית, שאפשר יהיה לתת כסף מבנק ישראל. הוא נתן מיליארדים לבנקים בתקופת הקורונה כדי להעביר. וזה בסדר. הבנקים עשו עבודה טובה.

בסדר גמור.

אבל צריך שיהיו עוד גופים. אז אני חושב שהשיטה הכי טובה תביאו פה חבילה רצינית ואגרסיבית, עכשיו ואחרי ההסדרים, לקדם את התחרות.

אז עד שתיווצר התחרות הפתוחה הזאת בוא רגע נעצור את הרכבת הזאת.

כשהתחרות תשפיע אני מוכן לכל דבר. אני מוכן, בסדר, נעשה את זה הוראת שעה, אין בעיה. נראה מה ההשפעה של זה ואחר כך זה יתבטל או יוארך לפי המצב. אתם אולי לא מבינים את השיטה. אנחנו לא נאפשר לבנקים לעשות מה שהם רוצים מול האזרח. בשביל זה יש את בנק ישראל, נותנים את הסמכות לבנק ישראל לעשות את הבדיקות הנאותות ולאשר או לא לאשר. זה לא פיקוח על מחירים, תסלחי לי. זה בדיקה שלא, לא הולכים נגד האזרח. זה הכל. זה לא פיקוח. להציג את זה כפיקוח זה בכלל לא נכון, עם כל הכבוד לך. את מציגה את זה בכוונה כפיקוח. זה לא פיקוח על המחירים. זה לא הקפאת מחירים, אני לא מקפיא. פיקוח מותר, אבל אני לא מקפיא את המחיר. זה לא שעכשיו חלב עולה 15 שקלים ואני אומר לו זה עומד עד שאני מעלה לך. לא. אני אומר אתה רוצה לעלות? תפנה לבנק ישראל בצורה מסודרת, תגיד למה אתה רוצה להעלות, מה הסיבה, מה הוראת, מה הפחתת, מה זה משרת. תבדקו. אתם מייצגים את הציבור. ואם אתם מאשרים לו, בסדר גמור. אם אתם לא מאשרים לו, אז לא, לא יהיה. מה לא בסדר בזה? לא הבנתי את העניין. למה זה פתאום נהיה תקדים? מה, מה התקדים פה? אני לא מבין. שאתה פונה לבנק ואומר לו, מסביר לו למה. למי אתה רוצה לפנות? לוועדת הכלכלה לפנות?

כי למעשה מה שאתה אומר זה שרגולטור יקבע את המחירים בשוק.

לא. הוא רק מאשר לך או לא מאשר לך. זה לא נכון מה שאתה אומר. מה פתאום.

זה בדיוק המשמעות.

לא, זה לא. אז בוא, תגבה 100 שקלים על העברה בנקאית. למה אתה לא גובה 100 שקלים?

משום שאתה ממנה - - -

אז זה לא סביר 100 שקלים, נכון?

אתה ממנה רגולטור כדי שהוא ישקול את כל ההיבטים. והוא שוקל את כל ההיבטים.

אז מה הוא שוקל? אז תפנה אליו, הוא יאשר לך. מה הבעיה?

אבל אתה צריך לבדוק - - -

אם אתה צודק, הוא יאשר לך.

אדוני, אבל אתה צריך לבדוק את המציאות גם בהשוואה למקומות אחרים בעולם ולראות שכך זה עובד. והרגולטור עושה את העבודה שלו.

אני לא רוצה לבדוק שום דבר בעולם. אני יודע איך זה עובד בישראל, עם כל הכבוד. זה לא מעניין אותי מה קורה בגרמניה או באוסטריה ובפינלנד. הבנת?

אתה נתת כאן דוגמה של גרמניה.

נתתי כי הם בסדר. אין בעיה, כן. אבל אני לא, אני לא רוצה לבדוק. אני רוצה שהם יבדקו. הם יעשו את ההשוואות.

אין בעיה, אוקיי.

הם יעשו את העבודה. אבל איך הם יעשו את העבודה אם אתה לא מחויב לפנות אליהם? רק בדיעבד הם יבדקו לך אם כן או לא.

אבל אולי, אבל אולי הם עושים את העבודה.

אני אשמח, אני אשמח להתייחס, אדוני. אפשר?

מה התפקיד שלך?

מרשות התחרות.

את יודעת, התחרות היחידה שיש בישראל זה מי מעלה את המחיר יותר מהר. אבל בסדר, בואי. דברי. ותציגי את שמך לפרוטוקול.

טובי הריס מרשות התחרות. אני רק רוצה, אני חושבת שאנחנו ידועים כגוף שאנחנו לא, בלי להעליב, לא בצד הבנקים, אנחנו בצד הציבור. ואני רוצה להצטרף לדברים, אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו, שבסופו של דבר הפתרון לא יכול להיות לפקח על, או להסתכל רק על מחירים. כי מה שאנחנו מכירים מהרבה שווקים שמסתכלים להתמקד רק מחירים - מפקחים על המחיר הזה, ממציאים מחיר אחר או קובעים - - -

זה מה שאני לא רוצה, שימציאו מחיר.

לא. או פוגעים - - -

בדיוק אמרתי את זה.

לא, אבל או פוגעים באיכות או פוגעים - - -

וממציאים מחיר אחר, בעמלה אחרת.

נכון. אבל אדוני, בסדר, אז מפקחים על כל המחירים, פוגעים באיכות. פוגעים בזמינות, סוגרים חשבונות. יש אלף דרכים לנצל כוח שוק והבעיה היא תמיד כוח השוק. ולכן אני מאוד מצטרפת לבואו נביא את הרפורמות. אנחנו מביאים עוד נגלה. ואני כן רוצה להגיד שלמרות, למרות התסכול - - -

לא צריך רפורמה. תראי לי, הרפורמה היחידה פה זה שקיפות?

- - - מגבירה תחרות - - -

זה לא רפורמה, עם כל הכבוד. עוד לא עברתי על החוק. אבל אני אומר לך, רפורמה שלא משרתת את הציבור, חוץ מאשר שקיפות, אין בעיה.

אני מסכימה לגמרי.

אז תעשו תקנה שהבנקים מחויבים.

וזה לא הדבר היחיד.

יש לנו עוד דברים.

אני רק כן רוצה להגיד שלמרות כל התסכול, אנחנו כן רואים - - -

זה באמת מהפכה השקיפות הזאת. אף אחד לא יודע כמה הוא משלם.

אין לי בעיה, שקיפות אני בעד.

אבל זה יביא הרבה פירות טובים. עכשיו כאילו - - -

מאה אחוז.

אתה רוצה כאילו לפגוע בשוק על מנת כאילו להביא רפורמה - - -

איך אנחנו פוגעים בשוק, אילוז?

מי פגע? אני פגעתי במשהו? אתה, אתה כל הזמן בא עם כל מיני טענות.

הגברת אומרת לך שמשפחה על 20,000 שקלים משלמים עמלות 600 שקלים, יותר מ-5%. זה נשמע הגיוני?

לא, זה לא הגיוני.

מה, עכשיו אנחנו נחנך את הציבור?

אבל מה אתה מדבר? מי שפוגע בשוק זה אנחנו?

השקיפות תביא שינוי?

אני אלך לבנק אחר שלא לוקח - - -

תראה, יש גבול כמה אפשר ללכת על הנושא של התחרות. אתה לא רוצה שייתנו, טוב, אתה יודע מה? אני לא רוצה להתייחס. אני לא רוצה לפגוע. המצב הוא שאנחנו צריכים לדאוג לאזרח. ואם האזרח נפגע התפקיד שלנו זה להגן עליו.

אבל זה לא עובד - - -

אולי אתה לא מבין את זה, אבל זה המצב.

בוא לא נגזים - - -

יושב הראש, ידאגו לאזרחים - - -

אבל עד היום זה לא עבד. אתה יודע כמה זמן, כמה פעמים? בוא, אתה באוצר, תביא את כל החקיקה שהעברנו ב-10 שנים האחרונות. תגיד לי ואיך, אתה יודע מה? אני עוצר את הישיבה, אנחנו נקבע עוד ישיבה. תגיד לי בכל חוק שהעברת, עד היום, חוק הסדרים, חוק זה, מה ההשפעה שלו, מה הייתה ההשפעה שלו? תבוא ותציג לי את זה לישיבה הבאה. תגיד לי כל חוק מה ההשפעה שלו הייתה, כולל בנק ישראל. תגידו לי. איך? מה אמרתם שיהיה ומה יצא בפועל. אתם לא צריכים להביא כל פעם חוק אם זה היה עובד. כל פעם אתם מביאים לי רפורמה. מה, המילה רפורמה זה משהו באוויר? להגיד סתם רפורמות ואין שום רפורמה? מה קורה לכם? זה רק לתת סוכריות לציבור.

ובגדול, כל הנתונים האלה - - -

הנה, אנחנו עושים לכם רפורמה, יהיה בסדר. אחרי שנתיים שלוש עוד פעם רפורמה. יהיה בסדר. תגידו לי, מה קורה לכם? בחייכם, מה, מה זה העניין הזה?

ואגב, כל הנתונים - - -

אני נגד רפורמה? אני בעד רפורמה, אבל שתעבוד.

עכשיו, כל הנתונים - - - שקיפות - - -

כל מילה שאמרת עכשיו אני - - -

אני רוצה שהיא תעבוד, לא שלא תעבוד.

אני גם מזדהה.

הבנק סיפק את כל הנתונים האלה כל הזמן. זה רק בפורמט. ועכשיו זה יבוא ככה על הפלאפון. זה מה שיעשה את השינוי. מה, אתם נאיביים?

זה מה שיוריד את העניין?

הגרפיקה תשנה, להביא רק נתון כזה או נתון כזה? הבנק נותן את כל הנתונים כל השנים האלה ושום דבר לא השתנה.

תגיד לי, עשו חוק בסופרים, אתה יודע, שכל מוצר צריכים להגיד מה המחיר שלו. זה שינה את המחירים, זה הוריד את המחירים? שיש שקיפות? לא הוריד את המחירים, כי המחירים עולים מכל מיני סיבות. לא תמיד שקיפות מורידה מחירים. כי האזרח הישראלי, לא כמו בארצות הברית, שזה עולה בסנט אף אחד כבר לא קונה. פה לא, קונים. לא משפיע לך חוץ מהקוטג', שאז באמת זה השפיע. לא משפיע, אף אחד לא מעניין אותו כמה יוצא לו בסוף החודש.

אז אני חושב - - -

אז אנחנו נעשה את זה בשבילו, זה הכל.

דבר ראשון, לגבי הדברים שעשינו בעבר, אני הצגתי גם מקודם את הצעדים המרכזיים שהובלנו. ואני גם שותף לתסכול הזה. אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה כדי לקדם את התחרות.

בסדר. אני לא בא אליכם בטענות.

ומציעים הרבה מאוד רעיונות יצירתיים.

אני בא רק על דבר אחד - שזה לא מצליח. את הרפורמות, אל תקרא לזה רפורמות. תעשה טובה, אל תגיד רפורמה.

אני לא חושב שזה - - -

תגיד דברים אחרים, רפורמה זה לא.

אני חושב שהרפורמות שהביאו עד עכשיו זה לא שהן לא הצליחו, הן פשוט הצליחו באופן חלקי.

מאוד הצליחו. בשביל זה אתה מביא כל שנה רפורמה חדשה.

לא, יש כאן, העולם הפיננסי,

בגלל שזה הצליח משהו-משהו. נכון?

העולם הפיננסי הוא עולם מאוד מאוד מורכב - - -

אין בעיה. אני לא נותן הנחיה. אתם תביאו לי עד לישיבה הבאה, כולל היועצת המשפטית, דרך שבה יהיה פיקוח נאות על העלאות ועל השינויים בעמלות באופן כזה שהאזרח לא ייפגע. תביאו לי את זה. אם תביאו לי משהו הגיוני, נאשר אותו.

הוא צודק בזה שאי אפשר - - -

הנה, איגוד הבנקים, תשבו איתו גם כן.

אני אגיד - - -

הוא צודק שאי אפשר לקבל את המצב הקיים שבו לקוח שהוא בגדול עדיין די לקוח שבוי, משנים לו את העמלות בלי שהוא יכול לעשות כלום.

אז הפרקטיקה היום, אני אגיד לפחות מההיכרות שלי.

והם מדווחים להם אחרי כמה חודשים, הכל טוב.

היא שלא משנים מחירים יותר מידי, אלא פשוט נותנים איזה שהיא הנחה לאורך זמן מסוים. אומרים שנה אתה תקבל 50%, 100% הנחה מהעמלות. ואז אחרי שנה הדבר הזה מסתיים ואתה משלם.

בסדר.

עכשיו, הדבר שאנחנו פה, הלקוחות בסופו של דבר - - -

אז מה? אז השקיפות היא תשנה את הכל פה?

היא לא תשנה את הכל.

זה נראה לך, אתה רציני?

אני לא חושב שהיא תשנה את הכל. אבל אני חושב שהיא - - -

אז כל החוק זה שקיפות?

לא, זה ממש, יש לנו עוד צעדים פה, גם כמו שאמרתי, יש גם בוועדות האחרות עוד צעדים.

טוב.

יש גם מעבר לעמלות.

נתתי לכם את זה. אתם אנשי המקצוע? תביאו משהו שישכנע אותנו שהאזרח לא ייפגע.

איך אפשר לדאוג לשכבה החלשה שחוזר לה צ'ק ושיש לה הוראות קבע והבנקים גובים פי 10 מהעמלה שאתם מדברים עליה? 67 שקלים. ויש אנשים שעל כל פעולה חוזרת, ביום אחד, בחודש, ביום אחד יכולים לגבות להם אלפי שקלים, מאותו מסכן. עושקים את הדל.

תסביר שוב, כי לא הבנתי.

אני אסביר. צ'ק חוזר, הוראת קבע חוזרת, הבנקים גובים 67 שקלים, 53 שקלים על כל פעולה.

פעם זה היה 5 שקלים.

מה זה? ממי לוקחים? ממי שאין? "וראיתי את דמעת העשוקים ואין להם מנחם" אמרו פה כל הדיונים בשנים קודמות. אז כנראה גם זה חוזר על עצמו. זה צריך להיות מהות הדיון.

לא, זה גם זה צריך להיות. זה, אתה מייצג אמנם את - - -

לא, כואב לי לראות את הציבור הזה.

את העמותה החברתית, אבל גם זה. טוב.

יש גם, בקשר לשאלה ששאלת, יש עוד תיקונים שהכנו גם הסבר עליהם, במסגרת החקיקה הזאת.

בבקשה, שנקרא את החוק. מי קורא את החוק? האוצר. בבקשה, תתחיל. עכשיו, כל פרק שאתה חושב תעצור.

סבבה. אין בעיה. אז התיקון הראשון, סעיף 27. מדבר על בעצם מערכת היחסים בין הבנקים לבין המתחרים שלהם. מה שאנחנו קוראים להם האשראי החוץ בנקאי.

תקרא מההתחלה. מההתחלה.

אני אקריא, אני אקריא ואז.

מההתחלה. תקרא את זה איך שזה.

תסקיר חוק התכנית הכלכלית, תיקוני חקיקה ליישום. עמיהוד שמלצר, מהלשכה המשפטית באוצר. תסקיר חוק התכנית הכלכלית, תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024.

איפה הוא קורא?

התשפ"ג - 2023, פרק - - -

הוא קורא את התסקיר פשוט.

סליחה, סליחה. אני אקריא כבר בסעיף 27. בסדר? תיקון חוק הבנקאות, שירות ללקוח. אני מתחיל בסעיף 27. סליחה אדוני.

אה, זה מ-27? קדימה. טוב.

כן, כן, סליחה. זה מתוך הצעת החוק. התבלבלתי פה, בכותרת.

תיקון חוק
הבנקאות (שירות
ללקוח)
27.
בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 -
(1) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) סירב תאגיד בנקאי לתת את השירות המנוי בסעיף קטן (א)(2) לגוף פיננסי או שלא נתן שירות כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד הפנייה של אותו גוף (בסעיף קטן זה - עיכוב במתן השירות), ימסור התאגיד הבנקאי הודעה על כך למפקח על הבנקים וינמק את סירובו למתן השירות או את הסיבה לעיכוב במתן השירות, לפי העניין; המפקח רשאי לתת הוראות לביצוע סעיף קטן זה; בסעיף קטן זה "גוף פיננסי" - בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, או חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירות תשלום, התשפ"ג-2023";



כל חטיבה פה זה נושא בפני עצמו.

תסביר.

פסקה פסקה.

אם מישהו רוצה להתייחס, אז יצביע ויתייחס.

אז הצעד הזה בעצם מדבר על מערכת היחסים בין הבנקים לבין הגופים הפיננסיים האחרים. כל גוף פיננסי, גם אם הוא מתחרה בבנקים, הוא צריך בסופו של דבר לפתוח חשבון בנק. חשבון שבאמצעותו הוא משלם לעובדים שלו, שהוא לפעמים גם מקבל את הכספים של הלקוחות. ככה משלמים לו. ומה שאנחנו בעצם במסגרת הדוח של רשות התחרות מ-2021 - הם ראו שיש איזה שהיא בעיה שהבנקים בעצם עושים בעיות לגופים האלה ולא פותחים להם חשבונות בנק. עכשיו, זו תופעה מאוד מאוד לא רצויה, שאנחנו כמובן רואים אותה מאוד בשלילה את הדבר הזה. ואנחנו חושבים שזה באמת חסם אמיתי לתחרות בישראל. ובגלל זה אנחנו, יש בחוק בעצם חיוב לפתוח חשבון בנק לגופים האלה, אלא כן יש איזה שהוא מתאמים סבירים. אנחנו רוצים כל פעם שהוא מסרב לפתוח חשבון בנק למתחרים שלו שהוא יצטרך לדווח למפקח על הבנקים לגבי זה שהוא סירב. כך אנחנו באמת נוכל להבין את ממדי התופעה ולהבין כיצד להתמודד עם הדבר הזה. אנחנו גם מניחים שברגע שהוא צריך לדווח על הדבר הזה הוא יצטרך לחשוב טוב טוב לפני שהוא מסרב. וכך אנחנו גם נמנע סירובים בעתיד לפתיחת חשבונות בנק.

מה אם מסכימים, אבל. בכל מיני תנאים.

אז במקרה הזה אין דיווח. אנחנו מדברים פה רק על מקרה שלא פותחים בכלל חשבון בנק.

אז לא כדאי להכניס שם באמת שזה יהיה לפי מה שכתוב ברישיון וזהו? כאילו, לפי התנאים שיש ברישיון שם.

לא, סעיף קטן (ב), אני מחדד שאם זה תנאים בלתי סבירים, אז זה כמו לסרב.

אם הוא אומר לו אתה צריך, לא יודע - - -

זה סעיף כבר קיים.

אפשר רגע לדבר?

קודם כל ח"כים, הרי זה ועדה של חברי כנסת, לא? כן?

השאלה אם בנק ישראל, הוא ידווח לבנק ישראל. ואז מה בנק ישראל יעשה?

אז אנחנו, אנחנו במסגרת החלטת הממשלה של התקציב שקידמה גם את התיקון הזה, הקמנו צוות ביחד עם בנק ישראל ורשות התחרות ומשרד המשפטים, כדי לבחון את הנושא הזה. כך יהיה לנו גם מידע וכאן נוכל להבין איך לפתור אותו. כי אני אומר, הפתרון פה, אנחנו חושבים שזה תחום מאוד מאוד חשוב לאפשר את הדבר הזה. אבל אין פתרון קסם.

לשאלתך אדוני, בנק ישראל יכול לחייב את התאגיד הבנקאי לפתוח - - -

יש תקנה 4.2.2 של בנק ישראל, שמחייב לפתוח חשבון בנק. אסור לבנק לסרב, למעט תנאים ממש ממש חריגים.

והם בכל זאת מסרבים.

תציג את עצמך.

עומרי דוניו, אני סמנכ"ל כספים של "ביטס אוף גולד", אנחנו נותני שירותים פיננסיים בתחום המטבעות הווירטואליים. בעצם מה שאנחנו נתקלים, כמו שנאמר פה, שבאמת יש אי פתיחת חשבונות בנק לגופים כמונו. שגם אנחנו, גם באים להתחרות בבנקים גם בתחום המסחר במטבעות וירטואליים וגם בעצם לקדם חדשנות כעוד גוף פינטק.

בעצם אנחנו רוצים להוסיף, כמו שנאמר פה, שאם הם מסרבים לפתוח חשבון שיפתחו חשבון בהתאם לתנאי הרישיון שלי. סתם אני אתן דוגמה: בנק מסכים לפתוח לי חשבון, אבל הוא לא מסכים לי לשמור כספי לקוחות. הרישיון כן מאפשר לי לשמור כספי לקוחות, אבל הבנק אומר אני פותח לך, אבל בתנאים שלי. בעצם לא לייצר פה מצב של חשבון מוגבל שבו אני לא, הם יפתחו לי חשבון, הם לא ידווחו לבנק ישראל שלא פתחו לי, אבל בעצם לא יאפשרו לי לעשות בו כמעט כלום. לא לסחור ועם גופים בחו"ל, משם אני מביא את הספקים שלי. או לסחור רק במטבעות שהם מאפשרים לבצע. בעצם אנחנו מבקשים להוסיף את התיקון שבהתאם לתנאי הרישיון של אותו גוף פיננסי.

יש התנגדות לזה אצלכם, במשרד האוצר?

א' אני אגיד, הבנקים יש להם איזה שהוא שיקול דעת. יש להם אחריות משפטית לגבי החשבונות שמתנהלים אצלם. אולי בנק ישראל גם יוכל לפרט על זה אחרי זה. אבל אני אגיד מלמעלה, יש להם איזה שהיא אחריות. אם עכשיו יש איזה שהיא העלמת מס או הון או מימון טרור, כל הדברים האלה, בסופו של דבר זה אחריות של הבנק שהוא ניהל חשבון שקרתה בו פעילות כזאת של הלבנת הון לצורך בעניין.

שנייה אני אגיד. אני האחרון לסנגר על המערכת הבנקאית. אבל אי אפשר למנוע מהם את שיקול הדעת לחלוטין. אי אפשר להכריח אותם לעשות משהו. בגלל זה החוק מנוסח באופן הזה, שאסור סירובים סבירים. אסור לסרב סירוב בלתי סביר.

ומי קובע מה סביר, מה לא סביר?

בדיוק, זה בדיוק הנקודה שבה יש הרבה מאוד מחלוקת ואנחנו מביאים את זה עכשיו לידיעת הרגולטור ואנחנו גם רוצים להתעסק בדבר הזה.

כמה זמן לוקח ברגע שפונים אליו, בנק ישראל. לא מוכנים לפתוח לי חשבון. כמה זמן הטיפול מול הבנק אורך?

יש מחלקה שמטפלת,

הם טוענים ש-14 יום, אבל בפועל זה לא ככה.

תלוי את מי שואלים.

לא, אבל זה מאוד מורכב.

לא, אבל בן אדם שלא פותחים לו. הוא צריך את החשבון. אם לוקח לכם שלושה חודשים זה בעייתי.

צריך - - -

כמה זמן לוקח, כביכול, עד שאתם פונים לבנק - - -

לגבי הממוצע, גרניט, את יכולה לתת נתונים? אנחנו כמובן נשמח להציג את זה ביתר פירוט. אבל כן יש עבודה. פונים גם לבנק כדי לברר מה הנימוקים.

אז כמה זמן זה לוקח פלוס מינוס?

אני אשיב. יש הוראת נב"ט 4.2.2 שקובעת שהחלטה על פתיחת חשבון צריכה להיות, רגע אני אומר לכם.

לא, לא החלטה.

לא, לא החלטה.

10 ימים.

גרניט, השאלה היא כמה זמן לוקח לנו לטפל בפנייה.

פנו אליכם ואתם מטפלים בזה. הרי אתם הרגולטור.

לברר האם הנימוק של הבנק - - -

פניית ציבור?

מה זמן הטיפול בגדול.

אם הסירוב הוא סירוב בלתי סביר.

זה לא כל כך עובד, כי הרבה מהגופים האלה לא פונים. מה שאמר חבר הכנסת אילוז הוא גם צודק. זה שאומרים 'כן, אבל'. וככה תוקעים את החשבונות. עכשיו, אותו דיון היה בזמנו בוועדות התכנון והבנייה. ואתה מבין בתחום. האירוע הוא שאתה אומר קודם כל אני מאשר והאמירה שיש להם חובה זו אמירה ששמענו אותה בעבר והיא אמירה לא תקינה במובן הזה. גוף שיש לו רישיון ויש לו רגולטור הבנק איננו הרגולטור שלו. ואם חברת פינטק או כל גוף אחר שיש לו רישיון מרגולטור במדינת ישראל לנהל, לפתוח חשבון נאמנות, לנהל כספי לקוחות, או כל דבר אחר שהרגולטור עושה - הבנק לא תפקידו להגיד 'אני חושב שזה לא תקין'. אני חושב שהמהלך צריך להיות הפוך. הבנק לחברה מפוקחת בעלת רישיון חייב לפתוח חשבון, בכלל לא שיקול דעתו. ואם יש לו חשש שיפנה לבנק ישראל ויגיד 'אל תפתח'. כלומר, כמו שעשינו בוועדות תכנון, שאתה חייב לתת את - - -

הפוך.

בדיוק. עכשיו, אם - - -

אבל זה הנוהל הרגיל היום.

בפתיחת חשבון, בפתיחת חשבונות - - -

למה הבאתם את הסעיף הזה, כאילו, אם זה כתוב בחוק?

- - - למה, עכשיו, מדובר על מספרים. זה לא שיש פה אלפי חשבונות.

מה השינוי שעשיתם פה?

זה, כמה בשנה פותחים?

רגע, רגע, מה השינוי שעשיתם מול החוק הקיים?

קודם כל, אני אשמח להתייחס גם כן לסוגיה של המודעות של הציבור. אנחנו כל הזמן נתקלים בטענות 'לא פותחים, מסרבים', אבל בסופו של דר הטענות האלה, כמו שציינת בצדק, אינן מגיעות לבנק ישראל.

נכון.

אנחנו שומעים עליהן במקרה הטוב - - -

אתם יודעים למה? אז אני אסביר לכם, רגע, אז אני אגיד לך למה הם לא מגיעים אליכם. כי כשהיום, למשל, כחשבון נאמנות של חלק מחברות הפינטק יש בגדול בנק אחד בארץ שמסכים לפתוח חשבונות. חברות, שזה שוק כל כך קטן, מפחדות. הן יודעות שהן יפנו לבנק ישראל, הבנק יתחשבן איתם במקום אחר. ולכן ההצעה נורא פשוטה. זה לא חשבונות לקוח. זה חשבונות של חברות שבאות לייצר תחרות במערכת הפיננסית. ועוד פעם, זה בתוך אקווה סיסטם, גם לבנקים יש מקום מפואר שם. אבל כל האמירה שאם באה חברה שיש לה רגולטור ויש לה רישיון, תפתחו לה חשבון.

אז רגע, רגע.

למה שואלים את הבנק? למה שואלים את הבנק?

מי פה, האוצר? מה השינוי שעשיתם בחוק הקיים?

כרגע מה שאנחנו רוצים - - -

הבנק הוא זה שצריך לדווח, לא רק הלקוח.

עם עכשיו הלכת וקיבלת רישיון, שנייה שירלי.

סליחה.

אם אתה קיבלת רישיון - - -

אם עד היום הבנק לא היה צריך לדווח - - -

זה שיפור.

אז זה שיפור, מה אתה רוצה? אני לא מבין.

זה שיפור, אבל אפשר היה, זה בהחלט שיפור וזה בסדר. אבל אפשר היה להגיד שגוף עם רישיון שרוצה לפתוח חשבון מאשרים לו אוטומטית. ואם הבנק אומר יש פה בעיה, מאה אחוז, שידווח.

יש הבדל בין לאשר אוטומטית לבין הוא צריך לדווח אליכם ואז אחר כך יש לכם עדיין שיקול דעת.

אבל למה, למה שהבנק יהיה חייב לפתוח איפה שהוא חושב שלא צריך לפתוח? בשביל זה יש את בנק ישראל שפונים אליו - - -

פשוט כי הבעיה היא - - -

והוא אומר לו 'תשמע, פה אתה טועה'. אני לא יודע הם החובה לפתוח ואז הוא צריך לדווח.

אגב, מה, מה הסיבה?

שאלתי מקודם, ידווח לבנק ישראל. ומה יקרה עם הדיווח הזה?

זה לא חובה לפתוח ואז לדווח. נכון?

לא, על זה אני רוצה לעמוד רגע.

אני, ורד, אני רוצה שיהיה כתוב במפורש כמה זמן, קודם כל, שבנק ישראל חייב להתייחס לעניין. זה שהוא פנה אליו, הבנק, ואומר לו, או הלקוח, זה לא משנה. הבנק צריך במועדים מסוימים לתת תשובה, בנק ישראל לבנק עצמו. זה לא יכול להישאר ככה פתוח שזה לא יהיה במועדים קבועים. זה חייב להיות, זה פותר את הבעיה. גם אם יש דיווח של הבנק וגם זה, תשובה חייבת להינתן במועדים, במועד מסוים.

יש לי שאלה.

יש שני דברים, דו. יש את העניין הזה - - -

תסכמו ביניכם. לא, לא, אבל אתם כאילו אתם מהאו"ם, אני לא מבין את העניין הזה. אתם לא מהאו"ם. כמה עובדים אתם בבנק?

זה לא שאלה - - -

למה לא? מה? אתם לא, יש לכם מאות עובדים? אז תעשו, תעשו את העבודה. מה הבעיה? אני לא מבין. למה כל דבר אתם נכנסים ללחץ מכל מילה שאומרים. אני לא חושב שהבנק מחויב לפתוח. אני לדעתי זה לא בסדר לחייב את הבנק לפתוח. מה שכן, הוא מדווח. הוא אומר אני לא פתחתי ל-X חשבון והם צריכים להתייחס לזה. זה הכל.

אבל אם יש דיווח על סירוב, צריך שיהיה גם דיווח על זה שהוא מסכים, אבל לא לחלוטין.

בדיוק. בדיוק.

אנחנו רק צריכים שזה יהיה מספיק זמן.

כמה זמן אתם צריכים לדעתך?

אני לא מי שעוסקת בזה.

אז מי? אני לא מבין.

גרניט. אני צריכה - - -

צריך פה לנהל משא ומתן עם בנק ישראל על כל דבר. אני לא ראיתי דבר כזה.

כבוד יושב הראש, בחוק כתוב שהבנק חייב לפתוח לכולם חשבון. זה בחוק.

לא, לא חייב.

אלא אם כן יש לו נימוקים סבירים שלא לפתוח.

תקנה 4.2.2 של בנק ישראל מחייבת לפתוח חשבון.

זה בנק פרטי, עם כל הכבוד. גם יש אופציה, רגע, רגע. לכל אדם הולך לבנק לאומי הוא לא רוצה, הוא יכול ללכת לבנק.

למה שפועלים יפתח לו אם לאומי לא?

אבל יש לו אופציות, עדיין יש לו אופציות.

אבל השאלה אם באמת זו אופציה.

- - - אופציה, חייבים לפתוח חשבון. בואו, אני בא מהשטח. אל תמציאו פה דברים שלא קיימים. לפתוח חשבון חייבים.

זה זכות יסוד.

אנחנו לא מדברים על השטח, אנחנו מדברים על החוק.

זה לא נכון, אתה טועה.

מה החוק אומר ומה השינויים. מה זה השטח? השטח זה לא רלוונטי.

השטח זה האדם הפרטי, זה משהו אחר.

היא לא, היא לא בעניין.

אני רק רוצה לחזור על מה שאני אמרתי.

מה אתם רוצים, שיהיה חייב לפתוח?

כן.

אני חושב שאתם מגזימים.

לא, לא, אני מסכים איתך.

דוד, הוא לא חייב לתת לו אשראי, הוא לא חייב לתת לו תנאים טובים. הוא לא חייב לעשות כלום. אבל בא - - -

אז יש, בבנק הדואר, הוא חייב לפתוח לו. זה כן. אני עוד לא שאלתי את השאלה מה קורה עם אלה, ועכשיו אני אשאל את זה. חלק מהאנשים שלא פותחים להם זה אנשים שהיו בפשיטת רגל, קיבלו הפטר. סיימו את התהליך, באים לבנק, לא מוכנים לפתוח להם. מה קורה עם אלה?

לפי החוק חייבים לפתוח להם.

רגע, מה קורה לאנשים האלה?

חייבים לפתוח להם. יותר מזה - - -

רגע, רגע.

מה כל הסיבוך? לדווח לבנק ישראל וזה. שיפתחו חשבון ועל התנאים - - -

אבל מה ייצא לו מהחשבון?

אם הוא מקבל משכורת הוא צריך להעביר.

הוא לא ייתן לו לפעול, שלום. הוא לא ייתן לו. עד שהוא לא, הוא יפנה לבנק, בנק ישראל. עד אז הוא לא ייתן לו לזוז מילימטר.

אבל גם בנק ישראל לא יפתור לו את הבעיה ופתאום הוא יסדיר לו את העניינים. אבל אם הוא מצא עבודה והוא צריך לעשות העברה לחשבון.

הוא פותח בבנק הדואר, מה אתה רוצה? יש לו, יש לו אופציה לפתוח חשבון. בבנק הדואר פותחים לכולם.

זה שהוא פותח לו חשבון זה לא מחייב אותו לשום תנאי.

פותחים לכולם אבל, בנק הדואר פותחים לכולם.

אני חושב שזה זכות יסוד של כל אזרח להיכנס לבנק - - -

גם בבנקים חייבים לפתוח לכולם. חייבים לפתוח לכולם. גם למי שבהוצאה לפועל, יש לו תיקים.

לא, לא חייבים.

חייבים. חייבים.

בנק הדואר פותח לכולם.

לא, גם בנק חייב לפתוח.

גם הבנק.

גם בנק חייב לפתוח. חייב.

כדי לפתוח חשבון - - -

אז מה, אז שיניתם לרעה את החוק?

רגע, לא. סליחה, זה משהו אחר.

אז מה אתם רוצים? אני לא מבין.

אנחנו מדברים, יש הבדל בין יחידים, שנייה. יש הבדל בין יחידים לבין העסקים שבהם אנחנו דנים עכשיו. בסדר?

אוקיי.

ההצעה כאן לגבי סעיף קטן - - -

ומה, מה ההבדל?

רגע, סליחה שנייה. לא. במובן, לא במובן של החיוב. לא 2, אני לא נכנסת עכשיו לפרשנות עכשיו של 2(א)(2), בסדר? אם החובה לפתוח חשבון עו"ש היא קיימת בין אם מדובר ביחיד ובין אם מדובר בגוף אחר. אבל כבוד יושב הראש התייחס לאדם פרטי. סעיף קטן (ה) אינו מתייחס לזה. סעיף קטן (ה) נועד לפתור מצב שבו גוף שרוצה לעסוק בפעילות שלו ומחויב לפתוח חשבון מסוים לצורך הפעילות הזאת, אם תאגיד בנקאי מסרב אז התאגיד הבנקאי יחויב בחובות - - -

אז אני שואל מה ההבדל בין תאגיד עסקי שבא לפתוח חשבון לבין משק בית או אזרח רגיל?

אני אגיד, התאגיד הזה, אני אגיד - - -

אזרח הבנתי, אילוז. הבנתי שאזרח הם חייבים. אני שואל למה לא יהיו חייבים גם לעסק קטן?

אני אסביר. מה שקרה פה היה דוח של רשות התחרות שהתייחס לסוגיה הזאת ספציפית. יש פה מצד אחד מערכת בנקאית שמנהלת חשבונות בנק ומצד שני גופים פיננסיים שמתחרים בדיוק באותה מערכת בנקאית. הם יכולים מחר בבוקר ללכת לאותו לקוח, כל אחד להציע לו אשראי ולהתחרות אחד בשני. מה שרשות התחרות מצאה בדוח שלה זה שהבנקים עושים קשיים במיוחד לחברות האלה. עכשיו, אנחנו לא, אני לא - - -

אז למה לא לחייב אותם לפתוח חשבון?

שלום, שלום, עזוב את זה. זה איזון ראוי. אתה בא לבנק. הבנק אומר לך אני לא יכול לפתוח לך מסיבות א', ב', ג'. הלקוח יכול לפנות לבנק ישראל. הבנק מחויב לפנות לבנק ישראל. רק מה? צריך להכניס סעיף שאומר כמה זמן, הכל מהיר. ולא ארבעה חודשים.

ועוד משהו אחד. צריך למנוע - - -

דוד, אני, אני לא רואה שום ערך לעניין הזה של דיווח לבנק ישראל. כי הוא בנתיים בטח ייאלץ לפתוח את זה בבנק אחר. מה זה משנה לו?

אז יפתח. אז נפתרה לו הבעיה, מה הבעיה? אז נפתרה לו הבעיה.

אז למה לייצר בעיה?

כי הבעיה נוצרת מזה שהבנק עדיין הוא בנק פרטי. והוא לא, הוא לא רוצה. הוא לא רוצה לפתוח מסיבות א', ב', ג'. זה לא חובה מבחינתו. כי היא אומרת - - -

תראה, בנק - - -

תגידי לי, בנק הדואר לא מחויב לפתוח.

בנק הדואר אנחנו לא מפקחים.

לא, אבל הוא פותח, אבל מידיעה אישית, הוא פותח לא לאנשים פרטיים, אלא לעסקים הוא פותח?

לא, זה רק על בסיס מזומן. יש כסף אתה מוציא, אין אתה לא מוציא.

נו, ברור. אבל אתה אמרת, הוא לא חייב לתת אשראי. גם הבנק עצמו לא חייב לתת אשראי.

לא, אני מסכים. אני אומר בטח - - -

זה איזון ראוי לדעתי. לא צריך להגזים, עוד פעם.

עסק לא ילך לשם. וצריך תמיד לקחת בחשבון שהבנקים בישראל הם לא עסקים פרטיים במאה אחוז. הם בנקים שמעורב בהם פה אלמנט לאומי ובטח כשקרה האסון שקרה ולמדינת ישראל יש שם השקעות גדולות.

בנתיים מכרו את כל הבנקים. גם הבנקים האלה, חוץ מבנק אחד שעדיין לא מכרו אותו עד הסוף, זה בנק לאומי אני חוב.

ואני חושב שהם מחויבים לכל אזרח, לכל עסק, לפתוח לו חשבון. ואז מייתרים את הדיווח.

אבל שוב, דוד, אני רוצה גם למנוע מצב שבו פותחים בנק, אבל עושים לו, פותחים לו חשבון בנק ועושים לו כל מיני הגבלות.

ברור. אבל אם זה ייפתר מול בנק ישראל, לא יעשו לו את ההגבלות.

אז אני אומר, אם לפי הרישיון הוא - - -

אתה הופך את הבנק, אתה הופך את הבנק לגוף שבוחן את הכליות ואת הרגולציה שחלה על אותו גוף. זה לא רלוונטי.

בנק ישראל?

להיפך, יש רישיון. אני לא רוצה שהוא יבחן, אני רוצה הוא ייקח כמו שהרישיון.

אבל מעבר לזה, זה גם במרבית המקרים באמת לא רלוונטי.

לא, לא, זו התערבות, ברגע שאתה מחייב אותו לפתוח - - -

אתה - - -

לא, זו התערבות מוגזמת.

הרישיון הוא לא רלוונטי.

הנה, עכשיו אני איתך. אני אומר, האיזון פה הוא ראוי. ראוי, לא צריך להגזים.

יושב הראש, תראה, יש להבנתי, ותקן אותי, יתקנו אותי בנק ישראל: יש גופים היום שהם פטורים, כלומר, שזה אוטומטי. נכון? שיש להם, אני שואל את בנק ישראל. חברות ביטוח וכו', הגופים הגדולים, אין שיקול דעת לבנק. זה מוגדר סעיף פטור. נכון? פטור לבנק. דווקא להקל על הבנקים במקרה הזה.

איזה?

שיש גופים פיננסיים שלא מחייבים אותם בבדיקה. אפשר, הבנק מחויב לפתוח בלי לבדוק.

הבנק לא פותח, הבנק לא פותח חשבון בלי לבדוק את הלקוח שלו.

לא, אם זה חברת ביטוח רוצה לעשות - - -

רגע סליחה, מאיזה בנק את?

גלי כספרי, איגוד הבנקים.

איגוד הבנקים. דיברו איגוד הבנקים, לא? אתם שניים?

שניים. אפילו יותר.

יפה.

כן, בסדר. מה שאני בא, מה שאני בא ואומר יש היום הגבלות על הבנקים בנושא חוק הלבנת הון על סכומים. כאן הבנקים עושים, כי הם אומרים אנחנו חשופים פה. אני מבין את העמדה הזאת. יכול להיות שצריך להגדיר שגופים מפוקחים, קודם כל אני, יש פה מתווה סביר. אבל, אפשר היה להגיד שגופים מפוקחים, שיש להם רישיון, אז אתם פוטרים את הבנקים מהחובה הזאת. היום אתם נותנים פטור מסכום מסוים או מעל סכום מסוים. תגדירו שאתם מאפשרים לגוף שהוא גוף פיננסי מפוקח, עם רישיון, שאתם לא מאפשרים את זה. כאילו, יש פה איזה בירוקרטיה קצת לא, קצת לא. דרך אגב, הבנקים עושים כאן כי אתם במידה מסוימת מחייבים אותם. אתם מחייבים אותם בגלל צו הלבנת הון.

לא הייתה נכונות לפטור את הבנקים מאחריות בצורה כזאת.

אז למה? למה אם יש חברה עם רישיון, למה אתם צריכים, למה הבנק צריך להיות רגולטור?

זו שאלה שצריך להפנות למשרד המשפטים או - - -

מה רצית להגיד?

אני מאיגוד הבנקים, כאמור. קודם כל, המדינה קבעה שהבנקים יהיו שומרי סף בכל העולם הזה של המלחמה בהון השחור ובהלבנת הון. מתוקף זה יש על הבנקים אחריות מאוד כבדה, כולל גם סנקציות פליליות.

ברור.

זה לא כל כך ברור מהדברים שנאמרו כאן. כולל סנקציות פליליות על עובדי הבנקים בכל הקשור לפתיחת חשבונות ולפעילות של גופים פיננסיים.

טוב, הבנו.

כאמור, יש אחריות, כולל אחריות פלילית וסנקציות.

הבנו, הבנו, בסדר. הולכים אתכם בעניין הזה. אין בעיה. אבל - - -

אבל יש נקודה אחת שהיא חשובה. תראו, הבנקים כשהם פותחים חשבון הם מחויבים לבקש כל מיני מסמכים מאותה חברה. מיהם בעלי המניות, מיהם בעלי השליטה, מה מבנה האחזקות, מה הרישיון, איך הם מתכוונים לפעול - - -

טוב.

רגע, רגע, רגע.

אבל זו לא הסיבה היחידה הלבנת הון.

לא, לא. רגע, רגע. תן לי רק נקודה, נקודה ביחס - - -

יש גם עוד סיבות לא לפתוח חשבון בנק.

אבל זו הסיבה העיקרית. על זה אנחנו מדברים פה. יש נקודה אחת חשובה בנוסח של החוק. הנוסח של החוק מדבר על שלושה חודשים מיום מתן הבקשה לפתוח חשבון. הבעיה היא שיום מתן הבקשה הוא לא המועד הנכון לספור ממנו. משום שאחרי שהחברה מבקשת את הבקשה הזאת הבנק מבקש את כל המסמכים האלה. ולכן אנחנו מבקשים שהספירה תהיה ממועד קבלת האסמכתאות המבוקשות על ידי הבנק.

אבל אני חושב בכלל, טוב שהפנית את תשומת ליבי. שלושה חודשים זה יותר מידי זמן, בלי קשר.

שלושה חודשים אי אפשר לבדוק את הדברים האלה. מיהם בעלי המניות, מה החברה הזאת עושה.

לא, לא, שלושה חודשים זה המון זמן.

לא כשהלקוחות האלה צריכים להביא את המסמכים לבנק.

בסדר.

הם לא מביאים בתקופה הזאת.

אין שום בעיה. שיהיה, אבל שלושה חודשים זה הרבה. מיום שהמציאו את כל המסמכים זה בסדר. תיקון נכון, אבל לא שלושה חודשים.

אני אגיד שנייה שכן יש כאן, אני אשמח להתייחס לזה.

השאלה אם הם מבקשים את המסמכים אחד-אחד או שהם נמשכים?

חברים, הרבה פעמים זה מסמכים מחו"ל. דווקא מהסיבה הזאת - - -

לא, אין בעיה. אין שום בעיה, שלום. ממועד שהמציאו את המסמכים, זה מקובל.

אוקיי.

אבל שלושה חודשים זה המון זמן.

כי יש עניין לשני הצדדים לפתוח את החשבון ולהפעיל אותו. אלא אם כן יש בעיה עם הניירת.

אז אני כן רוצה להתייחס להערה הזאת.

שלושה חודשים מהיום שהם הגישו את הבקשה הראשונה. מתחיל מירוץ של מסמכים. זה לא משנה, ברגע שזה נגמר שלושה חודשים.

אבל למה שלושה חודשים? זה המון זמן.

בסדר. אפשר להתווכח על זה.

ואם הם לא הביאו את המסמכים - - -

לא, אני אגיד שאנחנו קבענו את זה מרגע הפנייה, כי כן יש פרקטיקה מסוימת בשוק שבה מבקשים עוד ועוד מסמכים. ויכול, תהליך כזה יכול לקחת כמה חודשים.

ולא מסתיים אף פעם.

אז אנחנו כן רוצים לשים איזה שהוא דד ליין.

המסמכים האלה נועדו אבל - - -

טוב.

ואם הבנק לא קיבל את כל המסמכים מהגוף הפיננסי הוא יכול להגיד לבנק ישראל לא פתחתי כי לא קיבלתי את המסמכים.

גם צריך לזכור שזה דיווח לבנק ישראל. זה לא עכשיו כאילו דרמה.

ממועד הפנייה. אז תכתוב, הפנייה הראשונה. כתבתם הפנייה באופן כללי.

נחדד את זה.

בסדר, אנחנו מדברים על זה. בישיבה הבאה תכניסו את זה. רק תגידו את זה עכשיו.

את רוצה להגיד? אני רוצה להכניס שני תיקונים, אז זה תיקון אחד שאנחנו נרצה להכניס. אבל תיקון נוסף - - -

שמה? מפנייה ראשונה.

התיקון שמה שאדוני אומר זה בנוגע לשינוי המילה "הפנייה". אנחנו רוצים לשנות את זה ל-"ממועד הגשת הבקשה הראשונה של הגוף הפיננסי לפתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו אצל התאגיד הבנקאי". כל מה שהוא אומר פה זה ממועד הבקשה הראשונה שלך. אתה הגשת בקשה, זה לא ממועד שהגשת בקשה מלאה.

ומה זה שלושה חודשים?

שלושה חודשים מהמועד הזה.

וזה נראה לך סביר שלושה חודשים?

אנחנו, מה שאנחנו רוצים להגיד שלושה חודשים זה תאריך שבו אנחנו כבר רוצים להבין למה. זה לא סביר בעינינו שלושה חודשים, בגלל זה הוא צריך לדווח. פחות מזה אנחנו עוד מבינים שיש כאן העברת מסמכים של דברים טיפה יותר מורכבים. וזה הזמן הנכון שראינו לקבוע.

בעינינו, שוב, שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה, הפנייה הראשונה, זה פשוט פרק זמן לא הגיוני. זה יביא לדיווחים מיותרים, דיווחים לא נכונים. אתם יוצרים בעיה במקום לפשט את כל הנושא הזה.

אבל אני אגיד למה זה, בסדר? כי שלושה חודשים זה יותר מידי זמן. אז אם אנחנו לא נוגעים בשלושה חודשים, אז גם אם עבר חודש ממועד הפנייה הראשונה זה לא נורא.

וגם שוב, זה דיווח.

הבנת? ככה אני לא אתקן לך את השלושה חודשים. אשאיר אותם. מצד שני, אלך עם האוצר על הפנייה הראשונה. ואז זה נשמע סביר. בסדר?

אז אם כבר, ההיגיון אומר שעדיף לעשות ממועד הגשת המסמכים ולקצר קצת את השלושה חודשים.

אבל את יכולה פתאום לבקש עוד מסמך ובנתיים זה לא ייגמר אף פעם.

תראה, הבנקים לא מבקשים מסמכים כי הם נהנים מזה.

הבנת את העניין? לא משנה. אבל אנחנו מדברים על חוק כרגע. והחוק יותר הגיוני שזה יהיה ממועד הבקשה הראשונה ושלושה חודשים - - -

אבל אם מצד שני, אדוני, הפונה לא מביא את המסמכים?

אז כמובן שזה סירוב סביר.

מדווחים חוסר מסמכים.

אתה מדווח שאתה לא נותן שירות, כי לא, לא הומצאו כל המסמכים. היא אומרת זה דיווח מיותר, יותר מידי. זה לא קורה כל הזמן. כמה כבר זה קורה?

תיקון נוסף שאנחנו נבקש אדוני זה אחרי, אחרי המילה בסעיף קטן (2), מה שאנחנו, התחלת הסעיף קטן זה "סירב תאגיד בנקאי לתת את השירות המנוי בסעיף קטן (א)(2) כשהכוונה היא לפתיחת חשבון עובר ושב. אנחנו רוצים להכניס פה את המילים "לרבות חשבון עבור לקוחותיו". הגופים הפיננסיים לעיתים יש להם חובה לשמור את הכספים של הלקוחות שלהם בחשבון אחר, נפרד. יש חשבון אחד של הגוף הפיננסי וחשבון נפרד שהוא שומר עבור הלקוחות שלו. ואנחנו רוצים שגם בהקשר הזה תוטל חובה לדווח אם יש סירוב.

אבל צריך לחדד שזה לקוחות הגוף הפיננסי.

לקוחות הגוף הפיננסי.

גם על זה אתה רוצה דיווח?

כן. כי זה חלק מהפעילות. יש חלק, יש רגולציה שדורשת מהגוף הפיננסי לפתוח חשבון עבור לקוחותיו. זאת אומרת, להפריד את הכספים שלו מהכספים שהוא שומר עבור לקוחותיו.

אז אתה אומר לגוף פיננסי - - -

אנחנו רוצים את שתי הפעילויות האלה.

- - - או לקוחותיו.

או לקוחותיו של הגוף הפיננסי. נכון.

אבל כמה, כמה יש כאלה, דרך אגב?

יש. עכשיו גם בחקיקה הבאה שאנחנו מקדמים.

מה זה? חשבונות נאמנות?

כמה גופים פיננסיים יש שיש בהם?

יש חוקים שדורשים את זה כחשבון נאמנות ויש חוקים שלא מגדירים את זה כחשבון נאמן.

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים למשל מחייב חברת תיווך באשראי לפתוח חשבון נאמנות. במסגרת החקיקה של חוק ההסדרים יש את חברות התשלומים שיפוקחו על ידי רשות ניירות ערך והם יחויבו לפתוח חשבונות יעודיים, שהם כמו נאמנות.

הבנתי. טוב, תמשיך לקרוא.

זה נאמנות כללית או נאמנות ספציפית ללקוח?

זה תלוי ברגולציה שחלה על אותו גוף.

אם זה על שם הלקוח זה פוגע לו בדירוג האשראי. עודף חשבונות פוגע בדירוג האשראי.

אני לא מתייחס עכשיו לרגולציה שחלה על הגופים הפיננסיים.

לא אמרת שאתה אחראי על אלה שמשלמים 66 שקלים?

אני יודע גם דברים אחרים.

איך הגעת לזה?

אל תדאג, הכל בסדר.

זה לא נחשב, לצורך חוק נתוני אשראי זה לא נחשב חשבון של הלקוח. רק לחדד.

הפעם אני בכובע של, אני אגיד שאני בכובע - - -

אתה מחליף כובעים כל הזמן?

כן, אין לי בעיה. אני בכובע של אחד שמרכז את תחום הפיננסי בדן אמפריס, נושא של דירוג אשראי והנושא הזה קרוב לליבי. חשוב שיידעו את זה. שני חשבונות פוגעים.

בבקשה.

אוקיי. יש כמה הערות של הייעוץ המשפטי של הכנסת. קודם כל, להבהיר שההתייחסות היא לזה שבכל מקרה התאגיד הבנקאי צריך להודיע גם אם הוא סובר שזה סירוב סביר. עכשיו, הסעיף הזה, כפי שהוא, נכנס לתוך המסגרת של הסנקציות הפליליות. ולכן החלטה הייתה של הממשלה וזה פשוט לא הוקרא. אבל אני רוצה להפנות את תשומת הלב שבהמשך אנחנו או הם, הממשלה, מבקשת להוסיף תיקון ולהחריג את הסעיף הזה מהסנקציות הפליליות. זאת אומרת שאם בנק לא דיווח, אז לא תהיה עליו סנקציה פלילית. לגבי סנקציות אחרות אז אני לא יודעת.

רגע. ומה יקרה אם הוא לא דיווח? אז איזה סנקציה יקבל? אז למה שידווח?

אז בשביל מה אנחנו יושבים פה?

את עושה צחוק או מה? לא הבנתי.

לא, לא, לא. לא, רגע. אני רוצה רק להגיד - - -

לא, צריך סנקציה לא פלילית.

שנייה, שנייה. אני רוצה רק להגיד שבפועל האפקטיביות של הסנקציות הפליליות, בטח כלפי בנקים, היא פחותה. אז לכן הם רצו לשקול אפקטיביות אחרת.

אין בעיה, תני קנס. אם הוא לא דיווח, יקבל קנס.

יש, יש עיצומים כספיים.

כמה עיצום כספי? אם הוא לא מדווח הוא מקבל עיצום כספי?

הוא יכול לקבל.

מה זה יכול?

על הוראה של הפרות אפשר להטיל עיצומים כספיים בסכומים לא מבוטלים.

איך בנק ישראל ידע מזה בכלל?

לא, אבל הוא מדווח לבנק ישראל. זה כל, זה כל הסעיף.

אבל הוא לא ידווח.

אה, אתה אומר - - -

אם הוא לא ידווח, איך תדעו מזה?

לא, הוא ידע מהגוף הפיננסי.

לא, אבל הוא מקודם אמר שהגוף הפיננסי לא רוצה לדווח.

טוב רבותיי, אין את זה בעיצומים הכספיים כסעיף לעיצום הכספי. אין את זה. תכניסי שאם אין דיווח אז זה נכלל בעיצום הכספי.

אבל מי ידווח לבנק?

לא, אז יש לקוח, הוא יכול לדווח.

יש ביקורות גם.

לא, לא, אתם הוצאתם את זה מהפלילי, תכניסו את זה לעיצום.

בעיצומים כספיים, במחילה, אני צריכה גם את הבחינה מול משרד המשפטים.

אז תחליטי. מה אתם רוצים? לא הבנתי. אתם ביקשתם לתקן, אז תכניסו גם את העיצום הכספי. חוסר דיווח לפי הסעיף הזה שייכנס לעיצומים הכספיים.

אנחנו נבחן את זה.

אתם יודעים מה? לא, שאם הבנק באופן שוטף עושה טעויות בדיווח. אם הוא לא דיווח פעם אחת בשנה, אין מה לעשות, לא צריך להגזים. אבל אם הוא באופן קבוע לא מדווח, אז זה בעייתי.

והערה אחרונה שהיא הערה ניסוחית. יש פה הגדרה חדשה לחברת תשלומים, כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום זה חוק שנדון במקביל. אז רק להפנות את תשומת הלב שאנחנו נצטרך לעשות פה איזה שהיא עבודה משפטית כדי לסנכרן בין השניים.

איפה, אצלנו?

כן. כן. זה בסדר.

בסדר, תעשי מה שצריך. אין בעיה. זה הערות משפטיות.

כן, בסדר. זהו, סיימתי.

טוב, תמשיך לקרוא.

רק שאלה קטנה. מי יקבע מה זה הסביר או לא הסביר? שהבנק - - -

זה או המפקח על הבנקים ואם זה יגיע לבית משפט אז בית משפט. אבל למפקח על הבנקים יש את הסמכות היום. להחליט שהסירוב היה סירוב בלתי סביר ולחייב אותו לפתוח את, לפתוח חשבון בנק.

אתם לא יכולים לקבוע אמות מידה מסודרות.

זה משאיר את זה גם, לטוב ולמוטב, זה גם משאיר את זה יותר רחב.

טוב.

בסעיף 5א -
(1) בכותרת השוליים, במקום "עמלות" יבוא "עמלות וריביות".
(2) בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילה "סכומי" יבוא "סכומי העמלות והריביות או על שיעורן שהוא גובה בעד כל שירות שנתן ללקוח; המידע יימסר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד);
(3) בסעיף קטן (ב), אחרי "בסעיף קטן (א)" יבוא "לעניין עמלות";
(4) בסעיף קטן (ג)(1), אחרי "תאגיד בנקאי" יבוא "שאינו בנק";
(5) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) בתחילת כל חודש קלנדרי ישלח בנק לכל לקוח הודעה שתכלול את הפרטים המפורטים להלן:
(1) הסכום הכולל של העמלות שגבה הבנק מהלקוח בחודש הקודם למועד שליחת ההודעה כאמור;
(2) הסכום הכולל של הריביות שגבה הבנק מהלקוח בחודש הקודם למועד שליחת ההודעה כאמור.
(ה) הודעה כאמור בסעיף קטן (ה), תישלח ללקוח באמצעי שמאפשר תקשורת מיידית ונגישה באופן המיטבי ביותר מבין הדרכים שבהן בחר הלקוח לקבל הודעות מהבנק.
(ו) בסעיף זה, "בנק" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981";

זה הסעיף שהסברנו בו בהתחלה שבכל חודש בנק יצטרך לשלוח ללקוח שלו הודעה בערוץ נגיש ומיידי, שזה אומר כמה שיותר מהר וכמה שיותר קל ללקוח לראות את זה. פעם אחת הוא ישלח לו את הסכום הכולל של העמלות.

כולל.

כן, סכום כולל. גביתי ממך בחודש האחרון - - -

למה אתם מתעקשים - - -

מה זה?

למה אתם מתעקשים שזה לא יהיה עם חלוקה? זו הערה נכונה מה שהעירו פה.

אז עוד שנייה אני אתייחס. אתה רוצה? לא, אני שנייה אסיים ואז אנחנו נענה על שאלות.

אז הדבר השני שהוא ישלח זה כמה ריביות גביתי ממך בחודש האחרון. והכנסנו את זה לסעיף הכללי של סעיף קטן, של סעיף 5(א) שעוסק בכלל - - -

היום אבל כל שלושה חודשים הוא שולח את זה.

היום כל שישה חודשים.

שישה חודשים?

כל שישה חודשים. זה קבוע היום בסעיף 5(א) לחוק הבנקאות, שירות ללקוח. אדוני כנראה גם כן לא ראה את זה, גם אני לא. ולא מודע להוראה הזאת ולכן בין היתר אנחנו - - -

למה? מקבלים את זה בדוח.

מקבלים, אבל - - -

אז פה יש באמת שלושה אלמנטים מרכזיים.

אני לא מודע להוראה הקודמת. אני שואל למה להוראה הזאת אני כן אהיה מודע?

כי יש פה שלושה אלמנטים מרכזיים - - -

הם סומכים עליך.

שחשובים לנו.

בחייאת דינאק. אנשים לא יודעים לקרוא את הנייר הזה. שולחים לך ניירות.

שיירשמו להם בממוצע איפה הם עומדים ביחס לכלל, יהיה להם יותר פשוט.

רק שנייה. אתה רואה שהוא אומר שזה עם הוראה פעם בחצי שנה שאמרתי לו לשלוח S.M.S, לא מקבלים.

לא, לא S.M.S.

לא S.M.S, בדואר.

איזה הנעה לפעולה יש פה בדבר הזה? איזה הנעה לפעולה?

בדואר שולחים את זה.

הנעה לפעולה שהוא יראה איפה עומד הממוצע. שהוא ידע שיש בנקים אחרים שהם יכולים להתחרות.

זו שאלה נוספת. דיברתי, אני - - -

אני כן רוצה להסביר. יש פה את האלמנטים המרכזיים. דבר ראשון, אנחנו רוצים שזה יהיה פשוט. מאוד מאוד חשוב לנו שלא, ברגע שאנשים פוגשים הרבה מאוד מידע פיננסי, עמלות ערוץ ישיר, המרות מט"ח, שיעורי המרה, ניירות ערך. כל מיני מושגים שלא מאוד מוכרים לציבור, הם ישר נרתעים ומתעלמים מההודעה הזאת. גם אני, אני גם אשם בדבר.

זה יחליף את תעודת הזהות הבנקאית או שזה יהיה בנוסף?

זה יהיה בנוסף, כן. ברור שזה בנוסף.

אז שלא יהיה עומס מטורף.

אז מאוד חשוב לנו שזה כן יהיה פשוט וברור ומובן ללקוחות. ובגלל זה אנחנו מבקשים שיהיה רק הסכום הכולל של העמלות ושל הריביות. עוד דבר שחשוב לנו שזה יהיה כל חודש. אנחנו לא רוצים שיפגוש פעם בשנה, חצי שנה. אנחנו רוצים כמו שאני מקבל חשבונית חודשית כמה שילמתי על הסלקום טי.וי לצורך העניין, על מכשיר הטלוויזיה, כך אני אקבל גם על הבנק. אני אדע כל חודש כמה שילמתי.

זה יכול גם על חברות אשראי ועמלות המרה? אם כבר.

הסכום הכולל של, מה עם אחוז הריבית?

אז פה אנחנו מדברים על כמה כסף לקחו ממני.

הבנתי. אבל אם כבר אתה שולח לו הודעה, תגיד לו חייבתי אותך בריבית החודש לפני - - -

אבל זה יכול להיות כבר מאוד מורכב. כי אז הם באים, יגידו לך 'אוקיי, יש לנו את ההלוואה של חריגה מחשבון עו"ש', שזה בעצם האוברדרפט.

למה לא? אבל זה מידע. לא?

על הריביות שיפרטו. אבל היא הנותנת - - -

לא שלא נדע? גביתי 1,000 שקלים ריבית. אבל תדע לך שהריבית הייתה 2.4% החודש.

אולי 17%.

יכול להיות.

אני אגיד, זה יכול מאוד בקלות הדברים האלה - - -

כבוד יושב הראש, שתהיה הודעה כזאת.

עמלות בסדר, אי אפשר לתת את כל העמלות באותה הודעה. אבל ריבית לפחות זה.

אבל גם כאן - - -

אבל גם הריבית, שיפרטו על ההלוואה ככה, על העו"ש ככה, על ההלוואה של המשכנתה ככה. שיהיה - - -

כן, אתה רוצה איך שכנעת אותנו שאתה רוצה שיידעו? תן שקיפות כמו שצריך.

שיפרט את זה.

לא, אני אגיד.

רגע.

סליחה. הוא ילך לחבר שלו או לבנק המקביל, תשמע שילמתי ככה. יגיד לו על מה שילמת. על הלוואה? על ריבית?

לא, כולל - - -

על מה? על מה אתה עושה את זה?

אני כן רוצה לחדד, שנייה, שני דברים פה.

מה, למה אתה מתנגד לזה? לא הבנתי.

אני לא, אני חושב מקצועית.

מה אתה נלחם על כלום?

לא, אני חושב - - -

אתה תכתוב פה הסכום הכולל וכן שיעורי הריבית ששולמו. זה הכל.

אני אגיד, מקצועית אני חושב, ובאמת אחרי שאני, אנחנו מתעסקים בנושא הזה הרבה מאוד זמן לגבי הכלה פיננסית אוריינות פיננסית, השקיפות ללקוחות. זה מרתיע את האנשים להסתכל על, על אובר מידע.

מה, מה מרתיע פה? לא הבנתי. עכשיו אתה יודע מה?

אני אוסיף משהו אדוני. את המידע הזה יש לך בתעודת זהות הבנקאית.

מה מרתיע, מה?

יש את המידע הזה. המידע הזה גם אמור להיות - - -

לא, הגזמתם עכשיו. באמת הגזמתם.

ההיפך, שם זה ייתן לו דרייב להנעה ולמה לא רכיב על חברות אשראי כבר?

אני כן רוצה לחדד.

- - - על בנקים.

בתוך ההודעה הזאת אנחנו גם כתבנו בדברי ההסבר לחקיקה שאנחנו מאפשרים לשים איזה שהוא לינק שהלקוח יוכל לברר יותר טוב על מה הוא שילם. ההודעה עצמה תהיה מאוד מאוד פשוטה.

אבל זה צריך גם להנגיש את המידע. לא רק - - -

אני יכול להציע הצעה? אני יכול להציע לכם הצעה, חברים.

נראה לי זה המפתח.

אולי כל נתון - - -

לדרוש שיהיה את הלינק הזה. ואז יהיה פירוט בלינק. אבל כן אני - - -

אולי כל נתון - - -

איזה לינק? מה לינק? הוא שולח לך בדואר נגיד. אז הוא כותב. מה הבעיה לכתוב כמה ריבית? אני לא מבין מה הם מתנגדים. אתם מתנגדים לזה?

אוצר, אולי כל נתון - - -

רגע, רגע, שלום, בוא נשמע רגע. הבנקים מתנגדים לזה שיכתבו את שיעורי הריבית?

תראו, קודם כל ברמה העקרונית: ברמה העקרונית יש כבר היום דוחות שבין השאר דיברת על ריבית אוברדרפט. כל רבעון הלקוח מקבל הודעה עם שיעור הריבית שהוא משלם על המסגרת.

מה זה? נו, בחייכם. איזה הודעה?

רוב הציבור לא יודע כמה הוא משלם ריבית על האוברדרפט, זה נתון. אפילו זה מוסתר בחלק מהבנקים.

אתם יושבים בבנק, יודעים הכל. אנחנו לא יודעים כלום.

דוד, אני רציתי להציע ככה: אוצר, אם אפשר את העמלות העיקריות כל אחד ב-S.M.S נפרד.

הנה, חברות האשראי אומרות שאין התנגדות. למה שלא יכלילו גם אותם?

ואז הכל בולט וכל אחד לוקח את מה שהוא מעוניין.

זה קיים ב- statement.

אז ב- statement תוסיפו את זה גם כן לציבור הרחב שיידע.

שוב אני אגיד. גם אנחנו חשבנו הרבה מה כדאי להכניס ומה לא.

שלושה S.M.S-ים.

עורף מידע בסופו של דבר הוא לא, הוא גורם לרתיעה.

לא, לא. את סכומי העמלות, סכומי העמלות, סכום כולל פעם בחודש זה בסדר. אבל שיעור הריבית חייב להיות.

הריביות זה מה שאנחנו מבקשים.

אנחנו נבדוק את זה ואנחנו חוזרים עם תשובה.

כן. קוד 99.

לא קוד, לובי.

אין, נכנס לי לראש קוד 99.

סבבה, זה בסדר. אז קודם כל, כמו שאתה כותב, נכתב פה בדברי ההסבר, אין מניעה להפנות את הלקוח. אז שתהיה חובה להוסיף לינק, שבלינק הזה יהיה את הפירוט כל סוג עמלה.

אבל אם את מקבלת בדואר אין לינק.

רגע, אז בוא, אז רגע.

רק אם את מקבלת את זה בווטסאפ, אני יודע מה?

אבל הסעיף מנוסח פה "תקשורת מיידית ונגישה באופן המיטבי ביותר". זאת אומרת, ההנחה היא שלרוב האנשים לפחות זה לא יישלח בדואר, אלא יישלח ב-S.M.S.

תלוי באיזה מגזר.

נכון.

חרדים אין להם חוץ מזה.

נכון. אבל גם יכולה להיות, אולי אם זה בלאו הכי במכתב, אז נראה לי שהפירוט הוא לא הבעיה כאן. לפי מה שהבנתי הבעיה בפירוט זה כשזה מגיע ב-S.M.S ורוצים שיהיה מוצג מס' 1. אז לפחות שיהיה שם לינק ובלינק הזה יהיה את הפירוט, כמו שביקשת גם אתה, אדוני יושב הראש, את שיעור הריבית. שיעור הריבית - - -

כן, שיעור הריבית יהיה, נו, חבל על הוויכוח.

בסדר. אבל בנוסף הזכירו כאן הטבה בעצם שנגמרת. הטבה שמתחדשת. והלקוח הוא לא מיודע שנגמרת לו ההטבה. אז זאת גם בעיה שאנחנו דיברנו על זה בהקשר אחר. וצריך בעצם להוסיף באותו פירוט שללקוח הזה עומדת להיגמר ההטבה עוד חודש, עוד חודשיים, עוד שלושה חודשים.

כן. והוא צריך ליזום.

שאלה נוספת, האם זה חל גם על עמלות וריביות במשכנתאות השקיפות הזאת?

לא, זה לא. בואו תבינו, זה דובר על בנק מסחרי. בנק משכנתה שולח לך הודעה אחרת.

לא, אבל אם כבר, זה בפנים, השאלה אם יש את ההפרדה או אין את ההפרדה.

זה חל גם על הבנקים למשכנתאות החוק הזה?

כן.

לא, זה בפנים.

העמלות והריביות כוללות את כל - - -

כוללות הכל, השאלה אם זה - - -

זה כולל בנק זה?

כן, זה כולל גם.

בסדר, אז זה חל גם על זה.

השאלה אם זה מפורד או בפנים כולל - - -

אבל בבנק למשכנתאות זה ריבית קבועה כל הזמן.

אבל במטרה שהלקוח יוכל להשוות.

אין פה הרבה בעיות.

הלוואי וזה היה ככה.

לא. עכשיו בעקבות העלאות ריבית. אבל בדרך כלל זה קבוע. פלוס מינוס.

אבל מה הלקוח יכול לעשות עם הודעה עם סכום אחד של עמלות? באמת. בואו נדמיין.

לא, עזבו את one zero. אני אומרת, רגע.

חבר'ה, אני אגיד לך מה הוא יכול לעשות. אני אגיד לך.

ברגע שאת רואה מספר, ברגע שאת רואה לנגד עינייך שילמתי החודש 150 שקלים במעלות ו-729 שקלים בריביות את אומרת 'וואו, מה זה?' הדבר הראשון שאת עושה זה הולכת לכל התדפיסים שכבר קיימים, לכל המידע שכבר קיים. אם את לא מוצאת את זה - - -

איזה לקוח עושה את זה?

לא, לא, לא. אף אחד.

אבל שוב, אבל הלקוח לא יודע כרגע.

רגע, רגע, רגע.

הוא לא יודע שהוא משלם.

זה נותן לו בסיס כבר. זה נותן לו בסיס.

ללכת ולדרוש.

נגיד, סתם דוגמה, הוא שילם החודש 20 שקלים. מי משלם בחודש 150 שקלים? 20 שקלים נגיד עמלות. זה נותן לו בסיס.

משלמים. אם אתה משלם - - -

הוא אומר זה יותר מידי. הוא מצלצל לפקיד שלו בבנק ושואל אותו.

בדיוק. בדיוק.

זה לא אומר שעכשיו כל המידע האפשרי אנחנו ניתן לו. זו לא הכוונה. אבל זה מאפשר לו בסיס מסוים של ידיעה שממנו הוא יכול להמשיך הלאה.

אבל אם אפשר להנגיש כבר במהלך החוק את כל המידע בצורה פשוטה, למה לא לעשות את זה ולפתור את זה עכשיו?

זה כבר לא יהיה פשוט. ואם הולכים לשקיפות - - - נרחיב את זה לכל גוף חוץ בנקאי וחברות אשראי והכל.

יהיה לינק. יהיה לינק. שיהיה לינק ובתוך הלינק יהיה פירוט של המידע. למה זה לא יכול להיות עם לינק?

כבוד יושב הראש, היום אין למי להתקשר בבנק.

אני, אני בעד הלינק. אני חושב שזה חכם.

אין למי להתקשר בבנקים היום, זה כבר פסה הדבר הזה.

צריך לחשוב על מגזרים אחרים שאין להם S.M.S-ים ולמצוא פתרון אחר.

החוק הזה מדבר על משהו ספציפי. זה אנחנו בחוק ההסדרים. זה לא שאנחנו עכשיו יכולים - - -

אבל רק חשוב, חשוב שגם כשהמערכת הבנקאית גובה עמלה רבעונית או עמלה שהיא לא על בסיס חודשי, אז שהיא תדע לחלק את החלק היחסי. למשל עמלת הקצאת אשראי היא עמלה רבעונית.

אבל בשביל זה מדברים פה על סכום עמלות.

אז סכום, אז בדיוק. אם הם גובים 20 שקלים אז שיציגו חלקי, חלקי, כדי שזה - - -

למה?

- - - יוצג את הסכום. לא.

אם החודש שילמתי 100 שקלים, לשלושה חודשים, זה בפנים. מה שירד לי בחשבון הם יציגו לך.

נכון.

עכשיו, יש פה, יהיה פה משחק. שאלת תמיד למה משחקים איתנו? יהיה פה משחק. כי לא יגעו בתאריך מסודר.

לא, לא, אז אני אומר, יש לך הערות לסעיף הזה, שלך?

רגע, יש לנו עוד הערות.

אני כן רוצה שנייה להתייחס. אני, אני כן רוצה שנייה להתייחס למה שנאמר פה. חשוב לנו מאוד להדגיש שהדבר הזה כולל את כלל העמלות שגובים הבנקים מאותו לקוח וכלל הריביות שהם גובים. כל העמלות מט"ח, ניירות ערך, שיעורי המרה, הקצאת אשראי. כל עמלה שהם יכולים לחשוב עליה - זה כולל. אז כאילו היה כאן שאלות גם לגבי משכנתאות, גם לגבי דברים אחרים. זה כולל את כל העמלות שהבנק גובה מהלקוח.

יהיה תאריך אחיד? תאריך אחיד? תאריך, תאריך שבו נגיד יוגדר.

לא, אנחנו רוצים להשאיר פה כן גמישות לכל בנק. אנחנו דיברנו אז בתחילת כל חודש. אנחנו לא רוצים להיכנס למיקרו של המיקרו של המיקרו.

אני לא מבין את זה. סך הכל חשבתי שהסעיף הזה יהיה הכי פשוט. אתם, באמת אבל. מה, סכום העמלות ונגמר הסיפור. מי שרוצה לברר, שימשיך לברר. מה אתם רוצים עכשיו שמה? מיליון דפים יגידו לו כל מיני דפים? אני כן רוצה אבל, אמרתי לך, שאני רוצה להסדיר את העניין שאי אפשר לעלות ולהוריד ולשנות מה שרוצים. זה אמרתי את זה, אני אעמוד על זה. אני אומר לכם את האמת.

אנחנו נדבר.

אין לדבר. תביאו לי, תביאו לי הסדר מניח את הדעת. אין לי בעיה. אני לא מחפש עכשיו לא לפגוע בבנקים ולא לפגוע בבנק ישראל. אבל אני צריך לדאוג לאזרח. אני אומר לכם. תביאו איזה שהיא דרך שפה לא יהיו שינויים מה שרוצים, עם כל הכבוד. וזה קורה כל הזמן. אז מה אתם רוצים? אני לא מבין את זה. אם הבעיה שלכם זה פיקוח, נביא לכם עוד עובד אחד. במקום 1,200 יהיה 1,201. אין בעיה.

אדוני, רק שלושה תיקונים.

אני צוחק, כן? אני סתם אומר את זה.

שלושה תיקונים קטנים מהצעת החוק. ראשית, בסעיף קטן (ב) אז בסיפה כתוב "בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד). צריך להוסיף כאן "(ב) עד (ה), כי סעיף (ה) הוא גם חלק מהדרך שבה מציגים את המידע.

בסעיף (ה) אז יש שם הודעה כאמור, בהצעת החוק כתוב "הודעה כאמור בסעיף קטן (ד)(ה)" והכוונה היא לסעיף קטן (ד).

ואנחנו מוסיפים גם את המילה "תישלח ללקוח בכתב". את המילה "בכתב". יש רצון שההודעה הזאת לא תימסר בדרך שנעלמת, אלא בדרך שתישאר ללקוח גם לעתיד.

רק נציין שבכתב, לציין מה זה בכתב.

יש פרשנות די, בדיני הבנקאות שגם S.M.S-ים וגם ווטסאפים, באמת. ואם צריך, אז ממש בכתב, במכתב לכאלה שאין להם שום אמצעי נגיש.

אם דווקא כאן נתייחס ולא במקומות אחרים זה עלול ליצור בעיה. אז לכן אנחנו.

אין לי בעיה, אני רק שואל. אני לא - - -

כן, כן, כן.

זה עניינים משפטיים.

יש שם דרישת כתב בסעיף הראשון.

טוב.

ואני רוצה רגע להתייחס ברשותך.

מה?

למילים - - -

למה?

למילים "באופן המיטבי". אנחנו חוששים, אנחנו חוששים שהמילים האלה יקשו גם על הפיקוח האפקטיבי שלנו - - -

אתם הכנסתם את המילים.

אנחנו לא הכנסנו, זה האוצר. בנק ישראל מתנגד לזה. אנחנו המפקחים. אנחנו יודעים מה יקשה עלינו בעבודת הפיקוח שלנו. ואנחנו חושבים שהמילים האלה "באופן המיטבי ביותר" תוביל למעשה להתנגשות בינינו לבין הגופים המפוקחים.

אז למה התכוונתם "האופן המיטבי ביותר"?

אז אני אסביר.

רגע, רגע, אני אשמח להשלים את המשפט.

למה הוספתם את המילה "ביותר"? אם זה מיטבי זה מיטבי. להוסיף "ביותר" זה כאילו לעשות עוד סיבוב.

זה פוגע, זה פוגע בבנק הדיגיטלי, הוא לא יודע מה זה דוח.

הלקוח אומר איך הוא רוצה את זה. למה להקשות? גם על עבודת הפיקוח שלנו, כרגולטור. אנחנו לא - - -

זה נראה לי הגיוני מה שהיא אומרת.

אז אני אסביר מה המשמעות של הדבר הזה. יש הרבה - - -

ועוד "המיטבי ביותר".

כי יש, יש הרבה דרכי התקשרות של הבנק עם הלקוחות שלו. לדוגמה, אפשר לקבל באינבוקס באפליקציה או באינטרנט או במייל. או אפשר לקבל בהודעה, אפשר לקבל בווטסאפ, אפשר לקבל מסרון קולי, אפשר לקבל מכתב.

למה לא לשאול את הלקוח? שהלקוח יבחר איך הוא רוצה לקבל.

נכון, נכון.

אבל אם היא אמרה באמצעים בכתב אין יותר מסר קולי.

נכון, נכון.

אז למה שהלקוח אז כבר לא יבחר את האמצעי שהוא רוצה?

רגע, רגע, אז מה אתם אומרים הבנקים?

אני כן רוצה להשלים את ההתייחסות שלי, בבקשה, כבוד היו"ר.

שנייה, שנייה.

אנחנו מסכימים עם ההערה הזאת. אבל יש לנו עוד נושא שחשוב לנו להגיד.

רגע, תני לנו לגמור. את עוברת לנושא. יש בזה משהו.

אני אגיד.

לכתוב, לכתוב פה - - -

כבוד היו"ר, אני כן אשמח להסביר.

רגע, רגע. "כפי שיוסכם בין הצדדים".

ובמידה והלקוח לא, לא יסכים?

הלקוח היום בוחר, הלקוח היום בוחר, הלקוח מקבל הרי הודעות מהבנק.

רגע, רגע, לא.

הוא בוחר, הוא בוחר באיזה ערוץ תקשורת - - -

או בדרך אחרת.

אין צורך מחדש לנסח את זה.

אני כן, אני כן רוצה להסביר טיפה לעומק על הסעיף הזה, כי הוא חשוב בעינינו. והוא חלק משמעותי מתוך הדבר הזה.

בסופו של יום, אנחנו מקבלים הרבה מאוד הודעות מהבנק, כמו שנאמר פה. רובן נעלמות מהעין. הן לא נגישות לנו.

לא, אבל הניסוח הוא בעייתי. "המיטבי ביותר".

אז במידה - - -

יהיה ויכוחים על זה.

לצורך העניין - - -

יבוא בן אדם יגיד אני לא, אני לא ראיתי את הווטסאפ, לא ביקשתי את זה בצורה הזאת.

אז כבר היום - - -

יהיו המון בעיות משפטיות.

כבר היום המערכת הבנקאית עושה איזה שהוא שיקול דעת ותעדוף בין דרכי התקשורת.

אני מציע שתסתדרו ביניכם. תסתדרו ביניכם. בגדול, צריכה להיות הודעה בכתב. הכי טוב מוסכם בין הצדדים. אם לא מוסכם בין הצדדים, אז דרך אחרת.

אני כן חשוב לי להדגיש שאנחנו רוצים בסופו של דבר שיהיה S.M.S - - -

אז אמרתי תסכמו בנק ישראל והאוצר - - -

או משהו נגיש - - -

והיועצת המשפטית שלנו. תסתדרו ביניכם.

אני רוצה לחדד, אני רוצה להבהיר משני הצדדים. דבר ראשון, נאמר שיכולה להיות באמת סוגיה פרשנית. מצד שני, רוצים שהדרך שהוא בחר זאת לא תהיה דרך של ככה, שיגידו לו תיכנס לאפליקציה ותמצא את הקוד הסודי ושם בתוך ההודעות הבנקאיות ייבלע לך הדבר הזה.

אז מה שאני מציעה, והציע יושב הראש, האופן המיטבי ביותר בסופו של דבר העיקרון המוסכם, יכול להיות שאנחנו צריכים למצוא ניסוח קצת יותר ברור.

כן, אבל לא, אבל שלא בפתיחת החשבון ייתנו לו לחתום בין השורות על איזה משהו. יגידו לו - - -

זה בדיוק מה שיעשו, זה בדיוק מה שיעשו. זה החשש שלנו.

שנייה. הדרך, כמו שהם כותבים זו אחת הדרכים שבחר הלקוח לקבל הודעות מהבנק. זו צריכה להיות אחת הדרכים האלה.

אין בעיה. לא, בחר באופן ספציפי. כי אם הוא חתם על ניירת כשפתחו לו את החשבון ושם הכניסו, עיגלו איזה סעיף, אז יגידו לו 'הנה, אתה הסכמת בכתב'. צריך להיות משהו ספציפי, ידיעה ספציפית.

אבל הלקוח בוחר בפתיחת החשבון, הלקוח בוחר או בשלב מסוים בניהול החשבון, איך הוא מקבל הודעות מהבנק. לא צריך הסדר.

כן, אבל מי קורא את הניירת הזאת? בחייך.

אבל לא צריך הסדר ספציפי לדבר הזה.

יש חשבונות שעשרות שנים או שנים בודדות לא עשו גילוי נאות בחשבון ולא בחרו את זה. עשרות חשבונות. אני יועץ משכנתאות, נתקל בזה עשרות פעמים.

זה תיעוד של משהו אחר.

רק על הנייר הזה, לא במכלול הניירות.

טוב, תסתדרו ביניכם על העניין הזה, באמת. תסתדרו. מה שכן, אתם מבינים את הכוונה. שהלקוח יידע באופן ספציפי. לא סיפורים שהוא חתם על 100 ניירות, יגידו לו בעמוד 8 בסעיף זה וזה זה כתוב. לא, הוא צריך להיות מסמך נפרד שהוא יודע עליו והוא חותם עליו בנפרד. לא במסמכים הרגילים, אלא בנפרד.

מה שאני יכול להציע זה שיהיה לו אפשרות, תהיה אפשרות לשנות את ברירת - - - שנייה, אני, מה שאני יכול להציע, הלקוח, יש עכשיו מלאי עכשיו גדול של לקוחות. 9 מיליון משקי בית.

אל תנהלו איתנו משא ומתן. אתם ביניכם תסתדרו על הניסוח הנכון. זה הכל.

אין בעיה.

בין כה וכה היום לא מצביעים על כלום. נכון?

כן.

אז אין בעיה. רק מדברים כדי שיהיה לנו קל לישיבה הבאה.

אנחנו נעשה את העבודה ונחזור עם נוסח לוועדה.

תמשיך לקרוא. עוד מישהו רוצה להעיר משהו?

כן. תודה רבה. הערה שהיא עבורנו קריטית.

קריטית?

המידע הזה שמבוקש כאן - - -

מה, זה משפיע על הרווחים של הבנק?

המידע הזה שמבוקש כאן דורש מהבנקים - - -

היא כל הבנקים.

דורש מהבנקים להקים מערכת חדשה, גדולה, מורכבת.

זה?

רגע, רגע, כן. כי צריך להתממשק, המערכת הזאת צריכה לדעת להתממשק עם כל המערכות האחרות שקיימות בבנק.

אז מה את רוצה? שזה יהיה בעוד חצי שנה?

לא, אני, אנחנו חושבים, המערכת הזאת, להקים אותה, לאפיין אותה, לממשק אותה עם כל המערכות - - -

למה? אבל אתם נותנים הודעות לאנשים.

לא, אין לנו מערכת כזאת שאוספת את הריביות מכל המקומות: ממשכנתאות, מכרטיסי חיוב, מהעו"ש. מכל - - -

לא, לא, לא. אז זה לא, אני אמרתי, אולי לא הובנתי כראוי. המשכנתה זו הודעה נפרדת, זה לא יהיה בהודעה הזאת. כי זה יבלבל את כולם. כמה ריבית שילמת. אני רוצה שהוא יידע בחשבון שלו מה - - -

אנחנו חושבים, אנחנו חושבים שזה צריך להיות רק ריבית - - -

לא הכל ביחד, לא.

רק ריבית על חשבון העו"ש.

רק על העו"ש. לא, העו"ש בנפרד, על המשכנתה בנפרד. אבל את לא מאחדת, אז איך הוא ידע מאיפה הוא משלם?

אפשר לעשות הודעה נפרדת למשכנתה. אני כן חשוב לי להדגיש שזה לא רק עמלות עו"ש. כי עמלות עו"ש זה לא כולל פתאום עמלות בכרטיסי אשראי.

אנחנו מדברים על ריביות.

לא כולל בניירות ערך. זה לא כולל בכל הדברים שהם צורכים - - -

זה לא, זה לא על כל החשבונות ביחד. כל חשבון יקבל הודעה בנפרד. אחרת הוא לא ימצא את הידיים ואת הרגליים.

כן. אבל יש עוד מוצרים שאתה מקבל מהבנק כמו כרטיס אשראי. אתה משלם, דוגמה שנתנו פה על משפחה שטסה ומשלמת 600 שקלים.

זה יורד, לא, לא, זה יורד מהחשבון הספציפי?

זה יורד מכרטיס האשראי, לא מהחשבון.

לא, אז זה בנפרד. מה אתה מדבר? הבנקים לא, לא, אין להם כרטיסי אשראי.

יש להם כרטיסי אשראי והם גובים את העמלות האלה.

אין להם, זה עבר לחברות אחרות.

אנחנו, נגיע לפירוט הזה.

לנו יש בנק, יש לו כרטיס אשראי, בוודאי.

יש להם כרטיסי אשראי בנקאיים. רוב השוק הוא כרטיסי אשראי בנקאיים.

כן, אתם בנק חדש, נותנים לכם.

לא, לכל הבנקים. לכל הבנקים.

ועדת שטרום.

אבל עשו, שטרום עשה זה.

לא, - - - הופרדו, אבל הכרטיס הוא בנקאי.

הכרטיס הוא בנקאי. יש כרטיסים חוץ בנקאיים.

בסדר. לא, יש, יש עמלה שיורדת לו מהחשבון, זה בתוך העמלות.

לא, זה כולל גם את הכרטיסים.

כבוד יושב הראש, דוד, אבל זה מצדיק, זה מצדיק שההודעה חייבת להיות מפורטת. חייבת להיות מפורטת.

לפי חשבונות. חשבון יש לו חשבון X, זה מה ששילמת. הבנק, מערבבים לי הכל ביחד.

זה מה שהוא רוצה, הוא מתעקש על זה. ואנחנו אומרים לא, זה חייב להיות מפורט.

אבל, אבל - - -

מה קורה לך אתה? אתה לא מבין שזו טעות?

הכרטיסים הם של הבנקים.

אף אחד לא ימצא את הידיים ואת הרגליים.

אבל אתם מתבלבלים.

אתה מערבב לו את מה שהוא משלם ריבית למשכנתה בתוך הריבית לחשבון?

אז אני אומר - - -

מה נראה לך? שהוא יכול לעשות - - -

משכנתה, אני חושב שאפשר להכניס לנוסח שזה יהיה בנפרד. זה יהיה - - -

הוא יכול לדעת מי נגד מי?

לא, אבל תשימו לב שאתם מפספסים. 70% מכרטיסי האשראי הם כרטיסים בנקאיים, כרטיסים ששייכים לבנק.

כל אחד הודעה. או שייתנו כל דבר הודעה בנפרד, זה הכל, מה? לא צריך, אבל יש לו לאותו חשבון סכום כולל, כן, מה הבעיה עם זה?

אתה רוצה אז הכל?

כל חשבון, ברור. אחרת הוא לא יודע מה, מי נגד מי.

גם בחשבון עסקי זו הוצאה מוכרת.

טוב שהערת לנו את זה. מי העיר לנו את זה? את, תאמיני לי, כל תיקון שלך הוא תיקון טוב. בסדר גמור, בסדר. ברור, אני חשבתי ברור שזה כל חשבון בנפרד. מה זה השטויות האלה, מה?

לא, שיהיה לכל, אבל שיהיה נפרד. מפורט.

תקשיב, בכרטיס אשראי אתה מקבל הודעה מחברת האשראי כמה אתה משלם.

אבל כרטיס האשראי הוא בנקאי.

רגע, רגע, ואם הוא משלם בחשבון עו"ש, הוא ירד לו 2.2 על חשבון כרטיס האשראי זה בתוך העו"ש, בעמלות. מה אתה רוצה?

אז הם לא רואים את זה, אני מדבר את השפה, קצת מדבר את השפה של המערכת הבנקאית. והם לא יראו את זה כך. כי אם נכתוב פה רק חשבון עו"ש אנחנו צריכים להבהיר את הדבר הזה, וחשוב שייאמר לפרוטוקול.

לא, ההודעה תהיה מפורטת. על משכנתה, כרטיס אשראי.

משכנתה, משכנתה יהיה - - -

אז אל תעשה כל חודש, תעשה שלושה חודשים, שיהיה לך מסודר. אבל תעשה מסודר.

לא, לא, לא. אתה, תגיד לי, אתה מאיפה באת לי פתאום אתה? פתאום עכשיו הם, היום זה כל חצי שנה. רוצים כל חודש.

לא, אבל שיעשו כמו שצריך. פשוט וקל.

יעשו גם חודש.

או שיפרטו את העמלות בתוך החוק, איזה עמלות יכללו בדוח ואיזה עמלות לא יכללו ב-S.M.S הזה.

אני לא חושב. עמלות זה בעייתי.

למה? כי מחר יש עמלה חדשה.

יש המון עמלות. אתה רוצה שעכשיו יתחילו דף, אני חושב צריך 20 דפים בשביל - - -

לפי תעודת הזיהוי הבנקאית, גם שם יש כבר את הפירוט.

אנחנו נעשה את ההפרדה.

תעשה הפרדה.

מה שהלקוח בחשבון שלו וכל השירותים שפועל החשבון לבין המשכנתא. וזה יהיה שתי הודעות נפרדות שיהיה ברור שיש מה שהלקוח, את השירותים שהוא מקבל מהבנק ויש את המשכנתה.

משכנתה זה בנפרד, זה ברור.

כן.

וגם יש לו מספר חשבונות בבנק, אתה רוצה שדף אחד יתייחס לכולם?

כן. אם יש לקוח אחד עם כמה חשבונות, בסופו של דבר שיקבל כמה הבנק לקח ממנו.

באותו סניף או בסניף אחר? יש לו בסניף אחר, מה קורה עם זה?

אז אנחנו בסופו של דבר אומרים - - -

לא, בסדר. יש לו בסניף 4 ובסניף 8. הוא מקבל הודעה אחת על כל הסניפים?

כן. כי בסופו של דבר ההתנהלות שלו זה מול הבנק הספציפי שהוא מתנהל מולו. והבנק רואה אותו כלקוח אחד.

חייבת להיות הפרדה בין חשבון פרטי לעסקי. חייבת להיות הפרדה.

לא, זה פר חשבון, זה חייב להיות פר חשבון.

אתה חייב להתייחס פר חשבון. אני לא יודע למה אתה לא מתייחס פר חשבון.

למה לא פר חשבון? באמת, למה לא פר חשבון?

אנחנו - - -

תסביר לנו.

אני חושב שזה יוריד את האפקט. כי בסופו של דבר אם תראו 100 ועוד 200 ועוד 100 ועוד 200 יש לך ארבעה חשבונות. במקום לראות בסכום אחד 600 דקלים ולשאול את עצמך למה. הרי בכל מקרה, בהודעה הזאת הוא לא יצליח להבין למה הוא משלם את כל הכסף הזה. יצטרכו להסביר לו את כל הדברים בעולם.

אם יש לו פרטי ועסקי מה אתה מציע?

שהוא גם יקבל הודעה אחת.

אבל הוא לא יכול. היא חייבת להיות פר חשבון.

ההודעה היא פר חשבון.

אם זה חברה - - -

אתה מייצר לו בעיה בדיווח שהוא מדווח.

ההודעה היא פר חשבון. הבנקים יודעים לדווח פר חשבון.

טוב, רבותיי. אני חושב, אני לא מדבר על דעתי רק. זה צריך להיות לפי חשבונות, זה לא באופן כללי. אבל, אתם יודעים מה? אני אין לי - - -

הבנק יודע לדווח פר חשבון. לא פר, רק פר חשבון, זה ברור.

אבל מה הם מפחדים שתעלימו לנו בדיווח? אני לא מבין.

אז אנחנו נחשוב על זה ונחזור עם תשובות לוועדה.

בסדר. אז תראו איך אתם גומרים את זה. שבו עם הבנקים. עכשיו, נגיד שאת צריכה לדווח באופן כללי. מה זה גורם לך? את אומרת אני צריכה לעשות תוכנה מיוחדת?

אני צריכה, אנחנו צריכים, כן. משום שאנחנו צריכים זמן היערכות.

אז מה את צריכה? זמן היערכות? כמה זמן?

אנחנו צריכים בין שנה לשנה וחצי זמן היערכות.

הגזמת עכשיו, הגזמת. אז לא צריכים חוק, עזבי. בואו, דברו איתנו בחוק הבא. בחוק ההסדרים הבא.

העבודה הזאת - - -

הגזמת.

לא, זה, זה עבודה תפעולית, מיכונית.

צריך זמן, אין בעיה, ניתן לכם את הזמן הזה. אבל לא - - -

כשבמקביל יש עכשיו הרבה גם, כמו שנאמר כאן מהאוצר, יש עוד סעיפים בחוק ההסדרים שקשורים לבנקים. שקשורים לבנקים, שדורשים עכשיו עבודות מיכונית כמו חוק איזון תשלומים, כמו ה-EPI, כמו עוד הרבה חוקים אחרים.

אתם לא דיברתם עם הבנק כשהבאתם את החוק הזה? הם רוצים שנה וחצי הוראת, שהחוק יחול בעוד שנה וחצי.

אנחנו שמענו - - -

זה נשמע לך הגיוני?

- - - אנחנו שמענו את ההערות של איגוד הבנקים לפני. אנחנו לא חושבים ששנה וחצי זה זמן סביר.

כמה לדעתם צריך?

שלושה חודשים.

לא, זה לא - - -

לא, זה לא מספיק זמן. זה לא מספיק זמן להיערכות.

אוקיי. אז בואו, תחילת החוק - - -

זה לא מספיק זמן. למה לתת הוראה שלבנקים - - -

רגע, תחולה, בסדר, לא יודע, לא ראיתי.

אם זה חודשי, כמה זמן אתם יכולים?

תחולה, תחולה.

זה לא מספיק זמן.

ארבעה חודשים תחולה.

לא, זה לא מספיק זמן אדוני.

אדוני, אפשר בבקשה הערה, אדוני יושב הראש, סליחה?

כן.

אפשר?

כן.

אני רוצה להגיד שני דברים, אם אפשר, בנוסף לדבריה של גלי. קודם כל, שלושה חודשים-ארבעה חודשים, אתה נופל בעצם נטו, אתה נשאר עם חודש וחצי. יש לך חגים - - -

אבל יש לך כבר דיווח.

לא, אבל שנייה.

אתם לא מדווחים, מה?

זה לא משנה. אבל אתה צריך לייצר מערכות שמסוגלות להביא את המידע מכל, מכל החלקים.

אז עשינו לכם פר חשבון, לא פר - - -

אבל בסדר. אבל אתה לא עושה את זה, אבל שנייה, רק רגע. מדובר בתהליכים, אתה חושב שבנק זה, אתה צריך להביא, לבדוק את החשבון, לעשות את הדברים בצורה רצינית. אתה מדווח ללקוח בדיוק את המצב שלו.

הכל במחשב, למה?

לפני, תן לי עוד חצי מילה. באמת, אני - - -

נותן לך, נותן לך. אתה יכול לדבר.

לפני, לפני בערך שלוש שנים היה אותו סיפור עם חוק הניוד בין חשבונות. אמרנו זה לוקח זמן. רצתה המדינה לחוקק את זה וליישם את זה בתוך שלושה, שלוש שנים. אמרנו זה לא יספיק שלוש שנים, כי זה מערכות מורכבות שלוקח זמן. לקח בסופו של דבר ארבע שנים. אחרי שלוש שנים היינו צריכים לרוץ כולנו, כולל משרד האוצר ובנק ישראל. ולהתחנן לכל העולם ואחותו, כדי להאריך בעוד שנה. בדיוק כמו שאמרנו זה. זה לא מספיק.

אז רגע, רגע. לאט לאט.

לכן ביקשנו שנה וחצי.

שנה וחצי זה אומר שחבל על החוק הזה.

אבל אתה מבין שכשאתה אמרת ארבעה חודשים אתה, או חצי שנה - - -

אז אני אפתור לך את הבעיה, אני אפתור לך את הבעיה. ארבעה חודשים תחולה. ואם משרד האוצר יגיע למסקנה שצריך עוד זמן, אז יביאו לנו צו.

אדוני, זה לא מספיק ארבעה חודשים. אנחנו לא באים - - -

יביאו לנו צו ונאשר אותו.

- - - אנחנו לא באים למרוח או לעשות דברים. באמת, הבנקים רוצים - - -

אז הנה, אמרתי אבל.

- - - צריכים לחבר מספר - - -

אז הנה, לא יהיה שנה וחצי ולא שנה ולא זה. תתארגנו. אבל אם יבוא משרד האוצר ויגיד, הנה.

אדוני, אבל זה מנגנון אבל מלכתחילה שאנחנו נבוא אליך. למה?

חבר'ה, יש דרך משפטית. אז אני מסביר לכם. יש דרך. כותבים בחוק שבמקרה שהאוצר, האוצר מטפל בזה? יחליטו. יביאו לנו צו להארכה בוועדת הכלכלה ואנחנו נאריך. מה הבעיה? בסדר?

אבל ארבעה חודשים זה זמן לא סביר, אדוני. ארבעה חודשים זה זמן לא סביר. תחשבו - - -

שמונה חודשים.

שמונה חודשים. ארבעה ועוד ארבעה אפשרות להארכה. מה אתם רוצים?

ארבעה חודשים מלכתחילה זה לא יקרה. חבל, חבל על הזמן שלך אדוני. אנחנו לא סתם אומרים את זה.

אבל ידוע לכם, נתנו פה, לא אתם לא - - -

אני בדיוק בסרט הזה עם חוק הניוד. כל היושבים פה מבינים את, מבינים את העניין הזה. זה היה ברפורמות. בדיוק כל היושבים כאן, כל היושבים כאן יכולים להיזכר איך רצנו והתחננו לעשות משהו שמלכתחילה אמרנו שזה לא ייצא. זה לא, זה לא, כמה חודשים זה לא מספיק.

לא, אם זה ארוך מידי, אז אין טעם בחוק. תעזבו אותי מזה.

אז אנחנו ביקשנו שנה וחצי.

דברו איתי בעוד שנה על החוק, חבל על הזמן שאנחנו מבזבזים.

אפשר להוריד שלושה ארבעה חודשים ולהסתפק בזה. אנחנו לא נספיק. זה לא - - -

אפשר להגיד, שנה שעברה עבר חוק שירותי מידע פיננסי. החוק IPI. לבנקים המערכות האלה כבר קיימות. הם יכולות תוך שלושה ארבעה חודשים להכניס. זה אותן מערכות.

אתה לא יודע איך הבנקים עובדים, לכן אתה לא יכול לומר את הדברים האלה. אני מאוד מצטערת.

הייתי בנקאי 10 שנים, אני יודע איך הבנקים עובדים.

אתה לא יודע איך המערכות האלה עובדות. ואיזה קישוריות צריך לשים בין המערכות. וגם כל בנק שונה מבנק אחר.

נתתי אפשרות להאריך, מה הבעיה?

אבל מלכתחילה תן זמן סביר כדי להאריך אותו אחר כך.

פולקמן, מה אתה אומר? מה?

אני אגיד מה הבעיה. הם צודקים במובן שכל פעם מה שקורה זה שמכיוון שבעיקר הרגולטור הישיר לא מצליח ביום יום לעקוב בשלבים אז כל פעם מגיעים בסוף ואומרים, דרך אגב, אותו דבר קורה עכשיו בחוק הבנקאות הפתוחה. באים, באים הבנקים ואומרים אנחנו לא מצליחים עדיין לעמוד בלוחות הזמנים. ולצערי אני אומר, בנק ישראל צריך להיות זה שאומר חברים, אנחנו עוקבים אחרי זה ב- real time, מגיעים לשוקת שבורה. אבל עובדה שאז מה שקורה מעמידים אותנו בפני, אני אומר מה קרה עכשיו, אני יודע מדיונים גם אצלכם מה קורה בחודשים האחרונים. באים ואומרים לכם אנחנו לא עומדים בזמנים ואתם אומרים אין לנו מה לעשות.

לא, לא, זה לא מה שהם אומרים. אני אגיד לך מה קורה. אנחנו כל הזמן מצביעים וזה תהליך שקוף. גם הרגולטור נמצא - - -

לא, בסדר, יש לכם - - - אני לא יודע.

רגע, שנייה, שנייה. אני רוצה להסביר.

אני לא יודע כמה זמן.

אז אני יודע, כי אני נמצא שם. ומה שקורה זה לא הרגולטור מצדיק. פשוט כולם רואים שאלה תהליכים מורכבים שלוקחים זמן. זה לא שאנשים יושבים רגל על רגל ומשתזפים בחוף הים.

לא, זה לא עד כדי כך מורכב.

זה מערכות מורכבות.

רגע. כי פעם בחצי שנה אתה נותן את אותו דיווח כמעט.

אין לנו דוח כזה. לא, אין לנו דוח כזה.

למה? אני מקבל את זה בדואר כל הזמן.

אין לנו דוח שאוסף את הריביות - - -

אני לא קורא את זה, כי זה מיליון שורות עם כל מיני זה, אני לא מבין בזה כלום.

אדוני, אבל אנחנו מבינים בזה. אין לנו היום דוח - - -

את מבינה. אבל אני הלקוח, לא את.

אבל מסבירים לך.

אין לנו היום דוח שעושה את הדבר הזה בשום תדירות שהיא.

אז את העמלות, אז בוא נתחים עם העמלות.

צריך להקים - - -

אז אנחנו מדברים ארבעה ועוד ארבעה.

צריך להקים מערכת חדשה. אנחנו לא סתם מתעקשים על זה. לא סתם מתעקשים על הדבר הזה.

פחות משנה לא צריך אותו.

לא, אולי אפשר להתחיל עם העמלות ולהוסיף את הריביות אחר כך.

אנחנו לא סתם מתעקשים על הנקודות האלה. זה נקודות שהן מאוד מאוד חשובות לנו. אפשר להתחיל באמת קודם עם,

עמלות. ואז הריביות.

מה אתם אומרים, חבר'ה, האוצר?

הריביות זה, זה הקטע שהוא חדש.

קודם כל, הדבר הזה רק לגבי הסעיף הזה. הסעיף הקודם אין צורך - - -

על הסעיף הזה אנחנו מדברים אדוני.

נכון, נכון.

אז מה, מה אתם אומרים?

אז אני אגיד, אנחנו - - -

- - - אפשר להתעסק במחשב?

אני אגיד, 18 חודשים זה - - -

בנק ישראל רוצה לתת להם. אתם הולכים לקראתם בכל דבר אתם. אתם משהו אתם. מה? נו?

18 חודשים זה באמת לא מספר ריאלי לדעתנו ואין שום סיבה ללכת לקראתו. אנחנו אמרנו שלושה. אפשר לחשוב גם על טיפה להרחיב את הזמן הזה וגם לתת סמכות לשר במקרה באמת יהיה בעיות יוצאות דופן. ששוב, אנחנו לא מאמינים, זה לא ניידות. אין כאן היערכות למערכות מורכבות עם גורמים נוספים ופרויקט באמת ענק שהיה כמו של הניידות.

שלושה ארבעה זה non issue, אין, אין מצב כזה. אנחנו לא סתם אומרים. אנחנו מתריעים. ישבנו, בדקנו ועשינו עבודה. אין מצב כזה. צריך זמן יותר סביר.

גם על העמלות?

אנחנו חישבנו את זה ביחד.

אנחנו נציע לדיון הבא מספר.

אז תשבו איתם, גם עם בנק ישראל. בעיקרון תהיה תקופה. זה לא אומר שאתם צריכים להתבסס על התקופה השנייה.

אנחנו כבר מתחילים לעבוד ברגע - - -

תשתדלו לגמור את זה מהר.

זה ברור. זה ברור. אף אחד לא - - -

אני עדיין לא מבין, אני עדיין לא מבין מה הבשורה הגדולה מאוד בחוק הזה. כן? אין בשורה פה. זה לא מה שיציל לנו את המשק, את יוקר המחיה ולא כלום. בסדר. אבל זה בשביל הבנקאות זה בסדר. שיידעו מה קורה. אין פה בשורה בסעיף, בחוק הזה. אבל יאללה.

יושב הראש, הבשורה תגיע מהרבה צעדים. אין, אתה צודק שזה לא רק, זה לא זבנג וגמרנו.

בסדר. אבל בזה אין בשורה. אין בשורה.

המפתח הוא במחיר הכסף.

אתם כדי לפתור את הבעיה של יוקר המחיה אתם צריכים להביא חוק שהאוצר נותן, מעביר לחשבונות של האנשים כסף ונגמר הסיפור.

עשו בפינלנד משכורת, איך זה נקרא?

ואז לא צריכים שקיפות ולא צריכים כלום. נתווכח רק על הסכום, זה הכל. מה אתה אומר דן?

יצטטו אותך, יחשבו שאתה רציני.

אני צוחק עכשיו.

אני יודע.

מה יש להם לצטט אותי?

אני יודע. אבל - - -

זה בצחוק, ריבונו של עולם.

בפרוטוקול לא שומעים את הצחוק שלך, זה הבעיה.

מה?

בפרוטוקול לא שומעים.

אתה יודע מה? שיצטטו שאמרתי לתת לכל אחד. פוליטית זה בסדר, לא? טוב, מי קורא?

אני בפסקה 3.







(3) בסעיף 7ד, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) במסגרת הסכם התקשרות שבין התאגיד הבנקאי לבין הלקוח שלטובתו מונפק כרטיס החיוב יחולו הוראות אלה:
(1) התאגיד הבנקאי יאפשר לגוף המתפעל לקבל את הסכמת הלקוח לעשות שימוש במידע שהגיע לידי הגוף המתפעל אגב ביצוע ההנפקה או תפעול ההנפקה, לצורך מתן שירותים ללקוח שלגביהם מפוקח הגוף המתפעל;
(2) התאגיד הבנקאי לא ימנע מהגוף המתפעל, במעשה או במחדל, לקבל את הסכמת הלקוח כאמור;
(3) הסכם ההתקשרות עם הלקוח להנפקת כרטיס החיוב לא יותנה במתן הסכמה כאמור לגוף המתפעל";

יש לנו תיקונים. נסביר שנייה את הרעיון ואז יש תיקונים.

עוד תיקונים?

יש תיקונים בעקבות ישיבות עם הייעוץ המשפטי.

מה, ורד את רצינית?

מלא מלא.

כן הכנו במצגת הסבר לדבר הזה, כי הוא קצת - - -

מה, מה אתה רוצה להגיע פה? תסביר.

לגבי הצעד הזה.

כן, מה?

כמו שהזכרתי מקודם, אחד הצעדים המשמעותיים שהיו, היו הפרדה של חברות כרטיסי האשראי מהמערכת הבנקאית.

כן.

שזה הגופים שמפורדים. אבל עדיין רוב כרטיסי האשראי הם כרטיסים בנקאיים. הם שייכים לבנקים. חברות כרטיסי האשראי הן מתפעלות אותם. אתם רואים אותם, אתם רואים את הלוגו, אתם גם מדברים, נכנסים לאפליקציות לפעמים.

טוב, זה ייקח זמן כנראה. לא?

אז זה ייקח זמן ואנחנו רואים מגמות חיוביות. אנחנו כן רוצים שהלקוחות יבינו שיש להם אופציות מחוץ לבנק. כי בדרך כלל הם מסוגלים כשהם מתמחרים בין כמה ספקים - - -

זה טוב לאשראי. ללווים באשראי.

בדיוק.

נו?

אז אנחנו חושבים שכרגע הבלעדיות שיש לבנק על הלקוח, שהוא נותן לו את כרטיס האשראי, היא מזיקה. יש פה עוד גופים שיכולים לתת להם אשראי ולא יודעים עליהם. אז מה שאנחנו מציעים במקרה הזה הוא יחסית פשוט. חברות כרטיסי האשראי הן מתפעלות. ככה קוראים להן. הן עושות את כל העבודה והן מקבלות גם את כל המידע שמגיע מכרטיסי האשראי. הן יודעות לחייב אותך ב-5 שקלים כשאתה קונה פחית במזנון. אז אם הן מקבלות את המידע אנחנו אומרים אם הלקוח יסכים לתת להם לעשות שימוש במידע ובשביל להציע להם הצעות ערך למה לא?

מה זה הצעות ערך?

הצעות ערך זה בדיוק הדבר הזה: אשראי, כרטיס אשראי חדש, לא יודע. ביטוח אם צריך. כל השירותים שהם נותנים הם נמצאים על המידע והלקוח - - -

כרטיסי הבנק החוץ בנקאיים, החברות מעבירות לבנקים את המידע?

בדיוק. הן מנהלות, אני אגיד - - -

- - - שאלת. הוא לא שמע מה שאלתי. בפעילות של כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים, החברות מעבירות לבנקים את המידע?

לא. שם לא.

למה שם לא חשוב תחרות?

כי שם - - -

זה מופיע לך, זה כתוב פה.

החיוב הסופי.

היא אמרה, החיוב הסופי. אבל הם לא רואים אם אני טס לחו"ל, לא טס לחו"ל. אם אני מוציא על קולה או שאני מוציא על פופקורן. למה שלא יהיה - - -

כי אנחנו מאמינים שמי שמגיע בסופו של דבר לחוץ בנקאי זה לקוח יחסית מתוחכם שכבר תמחר מול הבנק שלו והלך ובחר כרטיס חוץ בנקאי.

אתה צודק, רק לפני שהוא הגיע לשם הוא כבר שבוי.

הוא ממש לא שבוי. הבנק יודע עליו - - -

הבנק לא יודע שום מידע. אז תמיד חברת האשראי תיתן לו לצורך העניין עשירית האחוז פחות מהבנק וזהו, הוא עכשיו אצלם. לעולם ועד. תן להם, אתה, ההצעה היא טובה, אבל תן דו סטרי. שהבנק ידע מה שקורה בחוץ, שהחוץ ידע מה שקורה בבנק. שיריבו, יתקוטטו עלינו.

אז אני אגיד. הסיבה שאנחנו עושים את זה היום, כי היום יש כוח שוק מאוד מאוד חזק למערכת הבנקאית. וכל לקוח שמנהל חשבון בנק אצל בנק מסוים - - -

הבנקים זה כמו מונופול.

יש לו המון המון כוח שוק עליו. ממש מונופול.

אבל הלקוח כלקוח - - -

בסדר, שיריבו - - - שיריבו עליי.

אז אנחנו אומרים נגד המונופול. אנחנו רוצים ללכת נגד המונופול. מי שיש לו בלעדיות, אנחנו רוצים לאפשר למישהו שגם ככה מקבל את המידע הזה. הוא גם ככה חשוף אליו. אתה תוכל - - -

לאיזה מידע הוא חשוף?

אז מה אתה רוצה? שמה?

שהלקוח יוכל להסכים שהגוף החוץ בנקאי יעשה שימוש במידע כדי להציע לו הצעות.

רגע, חשוף רק למידע הסופי שלי.

רבו עליך על עמלת המרה?

אשראי אם הוא צריך או כל דבר אחר שהוא מציע.

מי?

הגוף החוץ בנקאי.

הגוף החוץ בנקאי.

היום אף אחד לא רב עליי.

ביטן, תשמע. בחוק שטרום היה סעיף, היה סעיף כזה והוא הוגדר פשוט פג תוקף בזמן. ולכן הטענה הייתה שכדי לייצר את התחרות, היה סעיף כזה שאמר החברות המופרדות יהיה לכם כמה שנים וכו'. אנחנו רואים שהתחרות התחילה, אבל היא בראשית הדרך. החברות האלה מופרדות, רובן 3 שנים. זה לקח זמן.

לא, 3 שנים לא.

ולכן הרעיון היה שיהיה שם את המידע כדי שאפשר יהיה להתחרות. יש בעיית מידע שעד היום כולו ישב - - -

רגע, אני אמרתי בעד.

- - - רק במערכת, עכשיו רק הערה.

אבל שיהיה דו סטרי. שגם החברות.

נכון. אולי זה נכון ברגע שנראה שכבר מתחילה להתפתח תחרות. עדיין כל החברות אשראי הן באמת במובן הזה הן קטנות מאוד אל מול המחזורים של - - -

איזה, החוץ בנקאי אתה מדבר?

על החוץ בנקאי. החברות המופרדות שהן חוץ בנקאיות.

אני רק אגיד שיש פה הצעה, אני אגיד הערה אחת שאני דווקא פה בא לקראת הבנקים. תראו, יצא כאן מתווה שבסוף מייצר גם בירוקרטיה במערכת הבנקאית. כי זה שהמידע צריך לעבור, זה ברור. זה הסעיף. אבל היה נכון לבוא ולהגיד, וזה עלה גם בעבר ואני לא יודע למה הממשלה התנגדה. שברגע שבן אדם מאשר הנפקת כרטיס, אוטומטית המידע הזה עובר. בלי עוד ניירת. בלי עוד ניירת. כי ברגע שיש כאן עוד ניירת אתם גם גוזרים הרבה עלויות על הבנקים. עכשיו, אני חושב שאני רוצה שהבנקים יתחרו והכל, אבל אני לא מחפש בכוונה להקשות עליהם. אז אני אומר, אני חושב שהיה נוהל שבן אדם אומר אני מאשר עכשיו פתיחת כרטיס ויש לי מתפעל. זה לא כל חברה. הבנקים בעצמם לא מתפעלים, יש להם חברה מתפעלת. תעבירו לו את הנתונים.

טוב.

בלי שהוא יחתום על עוד טופסולוגיה, עוד ניירת, עוד חתימות.

בסדר. אוקיי, אז יעבירו מידע.

כל זמן שיש זיקה בין חברות האשראי לבנקים לא תהיה תחרות אמיתית.

אתה צודק שצריך עוד דברים, אבל זה חלק מזה. ולמה להקשות? אז נכון שזה מקשה גם תפעולית. אבל אם כבר זה מקשה תפעולית אז בוא - - -

אני צריך שמישהו יעשה לי סדר.