פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



41
ועדת החוקה, חוק ומשפט
23/04/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 66
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ב' באייר התשפ"ג (23 באפריל 2023), שעה 9:30

תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי ), התשפ"ג - 2023

חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
טלי גוטליב
מתן כהנא
יונתן מישרקי
ארז מלול
משה סעדה
יצחק קרויזר
גלעד קריב

יצחק פינדרוס
יסמין פרידמן

אייל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים

שמואל אברמזון - ד"ר, סגן בכיר לכלכלנית הראשית, משרד האוצר

גלעד סממה - ראש הרשות, הרשות להגנת הפרטיות

ראובן אידלמן - היועץ המשפטי, הרשות להגנת הפרטיות

צבי דביר - התנועה לזכויות דיגיטליות

יעקב עוז - עו"ד, יו"ר ועדת הסייבר והגנת הפרטיות, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

ניר דויטש - מנהל אגף שכר חוץ, התאחדות התעשיינים

רחל ארידור הרשקוביץ - חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

טל מימרן - ד"ר, ראש תוכנית, תכלית - המכון למדיניות ישראלית

דלית בן ישראל - עו"ד, שותפה ראש תחום פרטיות

עינת יוסוב - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

נעמה מנחמי

איל קופמן

אפרת שלמה – חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידה שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי ), התשפ"ג - 2023

בוקר טוב, היום ב' באייר תשפ"ג, חודש טוב, אנחנו היום בנושא של תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל, מהאזור הכלכלי האירופי), תשפ"ג 2023.

מי יציג לנו את התקנות מטעם? זה כבר נגמר או שעדיין? זה שלושה ימים איד אל פיטר? אז אנחנו עדיין באיד מובארק? אז גם איד מובארק. המשרד הממשלתי מציב את התקנות, יש בפניכם חברי הוועדה בוקר טוב למי שהגיע וגם למי שלא, גם לו בוקר טוב, יש לפניכם מסמך הכנה מטעם היועץ המשפטי לוועדה, ומי שידבר ויציג, עוה"ד אייל זנדברג ייעוץ וחקיקה, בבקשה.

בוקר טוב, תודה ליו"ר ולוועדה, ראשית הצעת תקנות ששר המשפטים מבקש להתקין, התקנות מחיבות את אישור ועדת החוקה לפי האמור בחוק, ואנחנו מודים לכם על קיום הדיון עוד בפגרת הפסח, ובאמת גם מהחשיבות של התקנות בציר הזמן.

אני אפתח ואתייחס באמירה כללית על הרקע לתקנות, בהקשר הזה אני חושב שזה חשוב לא פחות מהפרטים עצמם, ואז נפרט גם על תקנה, נעבור תקנה תקנה לפי הצורך, איך שאדוני רוצה לשמוע את זה מראש, או במהלך הדיון והתייחסות לתקנות הפרטניות.

התקנות בעצם בתמצית, רוצות להכיל ארבעה רכיבים, ארבעה וחצי רכיבים אם אתם רוצים חדשים, יש שם כללים שיחלו על מידע שמועבר לישראל משטח של אירופה, אני אומר אירופה דרך אגב, זה לא המושג המדויק, הוא מופיע בתקנות, זה השטח של האזור הכלכלי האירופי, אבל כשאני אגיד אירופה, האיחוד האירופי תבינו שאני מתכוון לאותו דבר, גם לא על כל מידע כזה שהועבר, אלא מצומצם יותר וגם זה מפורט בתקנות, בתקנה 2 לגבי התחולה, אבל בעיקרון, באופן כללי התקנות באות להוסיף חובות שיחולו על בעלים של מאגרי מידע, לגבי מידע שמוחזק אצלם במאגרים שהגיע, הועבר מאירופה.

עכשיו צריך לומר שהדבר הזה הוא באמת לא שכיח בחקיקה בישראל, כיוון שבדרך כלל התחולה היא תחולה רחבה, ואנחנו לא מייחדים הוראות למידע שמגיע ממדינה כזו או אחרת, או בכלל אם מגיע מחו"ל בשונה מהארץ.

באמת פגשנו בשבוע שעבר משהו אחר בקשר מרשות המיסים, שטענו לנו שבגלל המידע שמקבלים מבנקים בחו"ל הוא שדה ציד חופשי עבורם, הם חושבים שצריך להחיל את העיקרון גם בישראל.

אני לא רוצה לשים את עצמי באותה משפחה, מששמעתי על הדיון ההוא, אז מדובר כאן בתקנות אחרות, אבל אפשר לחשוב בעולמות של ייבוא, אם ככה כרקע איפה אנחנו נמצאים, כשמדברים על ייבוא של מוצרים לארץ, זה לא נראה לנו מוזר כשקובעים כללים לגבי ייבוא אולי ממקום כזה או אחר, בגלל שיש הבדלים בדינים, ובסוף מדובר פה על העברה של מידע, גם מידע הוא סוג כזה של מוצר.

ובכל זאת במה מדובר? ואני חוזר על הדברים שלי שכתובים גם בדברי ההסבר. התקנות מיוחדות למידע שמועבר מאירופה, כיוון שהן באות על רקע של הליך שמדינת ישראל מקיימת מול מוסדות האיחוד האירופי, מידע שעובר בעולם כידוע, מידע הוא יש שקוראים לו הנפט המידע האישי, הנפט החדש, או הזהב החדש, מידע זורם בין מדינות שונות, והוא עובר בין המדינות, אבל הכללים שחלים לגבי הגנת מידע אישי במדינות השונות, באזורים השונים בעולם הם לא אחידים.

האיחוד האירופי קבע שמידע לא ייצא משטח האיחוד אל מדינה שמחוץ לשטח האיחוד, אל מדינה הכוונה גם לגופים מסחריים באותה מדינה, אלא אם כן יובטח שבעצם איזושהי מעטפת של הגנה, תחול על אותו מידע, כשהוא מסתובב לו בעולם.

הדרך האחת להבטיח זאת, היא בכך שהדין האירופי מטיל חובות על בעל החברה נגיד או התאגיד בעל המאגר באירופה, כשהוא רוצה להעביר את המידע, נניח חברת תיירות בצרפת רוצה להעביר מידע על איזושהי חברה שמספקת שירותים מתוחכמים של עיבודי מידע וניתוח במדינה אחרת מחוץ לאירופה, רוצה להעביר מידע, החברה האירופית תצטרך להבטיח שהחברה האחרת הזרה עומדת באותם תנאים, יש דרכים שונות לעשות את זה. לשם הקיצור אני אגיד שאחת מהן היא למשל, שהחברה המקבלת בחו"ל מחוץ לאירופה, תצטרך לחתום על איזה שהוא הסכם סטנדרטי שהוא מעוגן בדין, ושאותו הסכם בעצם יכפיף את הגוף המקבל לדין האירופי, שוב אני אומר בצורה מאוד כללית, תרצו אפשר להיכנס לפרטים, יכפיף לדין האירופי, לרבות דרך אגב גם שיפוט לפי הדין האירופי בנסיבות המתאימות.

כלומר כדי להוציא מידע כדין באירופה, לא ניתן ככה סתם להעביר אותו, זה לא עניין של סיכון משפטי, וואלה אני אעביר, נראה מה יהיה.

מה זה מידע?

מידע אישי. כל מידע מזוהה, פרטים עלייך, חשבון הבנק שלי, איפה אני גר, מה המאמין שלי לצורך העניין, והייחוד פה הוא העברות והתחולה המיוחדת, לאו דווקא הגדרה של מידע אישי.

התקנות האלה הם תנאי שנקבל מידע מהאיחוד האירופי?

כן.

אז קודם כל צריך להבהיר את זה בדיוק, כי אחרת מה? פלסטרים תחבושות וזה.

אני מנסה לבנות את זה באיזה שהוא רקע, נכון זו האמת, אני לא מסתיר את זה.

צריך להגיד אותה כי האזרחים צריכים לדעת את זה.

אני מגיע לזה, כתוב גם בדברי ההסבר, כתוב שר המשטפים כתב ליושב ראש הוועדה, מכתב שפורסם לכולם, הדברים הם גלויים וידועים אנחנו פונים פה למען האינטרס של מדינת ישראל, ולא איזה משהו.

אם כך יש את המסלול הזה שנקרא המסלול האדום, העברת מידע מאירופה מחוץ לאירופה מחייב גם את המעביר גם את הנאמר לנטלים, נטלים של לחתום על חוזים, לקבל יעוץ משפטי יעוץ אחר, להכפיף את עצמם לדין האירופי גם בנושא של השיפוט, וזה מסלול כמובן מכביד.

אבל יש גם מסלול אחר, כמו שכולם מכירים, יש מסלול אדום אז חייב להיות גם מסלול ירוק, המסלול הירוק הוא מסלול מדינתי שאומר בקצרה את זאת, האירופים בודקים מדינות בעולם, ואומרים אנחנו ניתן סוג אם תרצו תו תקן למדינה, בדקנו את המדינה,. הצוות של האיחוד האירופי והמוסדות הפוליטיים באיחוד האירופי על בסיס אותה המלצה מקצועית, בודקים ומחליטים שמדינה מסוימת רמת ההגנה על הפרטיות באותה מדינה היא הולמת או מתאימה לדין האירופי, או בלשון של הדין האירופי adequate, ומכאן המושג שכולנו נשתמש בו, החלטת adequacy בסדר זה הקיצור, אבל זה אומר שאותה מדינה בהכללה, רמת ההגנה על הפרטיות שם היא כמו באירופה.

מרגע שכך נקבע ומתקבלת ההחלטה, העברות מידע מתאגיד באירופה באותה הדוגמה שנתתי חברת תיירות בצרפת לישראל או לכל מדינה שזכתה בהכרת adequacy מסלול ירוק כאילו היא באירופה, שום נטל מיוחד לא על המוסר ולא על המקבל, כמובן אפשר להתחכם ולעצום עיניים אבל זה המידע, זה המסלול הירוק בו ישראל נמצאת כרגע. איך ישראל נמצאת כרגע? ב- 2011 - -

הם לא יודעים על הפגסוס.

ב -2011 ישראל עברה בדיקה כזאת שלהם.

דווקא לרשויות ביטחון יש החרגה.

אבל אני לא מדברת על רשויות ביטחון, בפגסוס לא רק רשויות ביטחון משתמשים..

ביטחון ואכיפת החוק.

לא רק הם, אתם חושבים שיש למישהו בעלות בלעדית לרשויות הביטחון ועל הפגסוס? בחלום.

בשנת 2011 ישראל קיבלה הכרה כזאת, יחד עם קבוצה של 11 מדינות אז, היום דברים על תריסר מדינות, זה נשמע מאוד מספר נאה, ומדובר באמת במדינות בקבוצה מצומצמת כמו שאתה מבנים מתוך כל מדינות העולם, שהאיחוד האירופי אמר על המדינה הזאת, למועדון הזה אם תרצו הסגור והקטן, אפשר להעביר מידע חופשי כאילו שאתם באירופה.

המשמעות של זה אני מניח לכולם, והיא ברורה מבחינת קשרי מסחר לעסקים קטנים וגדולים ובינוניים, לפיתוח ומחקר, ליחסי החוץ של מדינת ישראל, לאקדמיה וכן הלאה וכן הלאה, אבל על ההיבט הזה אני לא רוצה להרחיב, יהיו פה אם היושב ראש והוועדה תרצה, נציגים של משרד הכלכלה, נציגים של משרד האוצר, נציגים של משרד החוץ בנוכחות מכובדת, ואני מודה לעמיתי שטרחו לבוא הבוקר, כי בעצם החשיבות של הדבר הזה היא לא לדיני הגנת הפרטיות בישראל, דיני הגנת הפרטיות בישראל כפי שהם לא יגרע מהם שום דבר ולא יתווסף בגלל התקנות האלה, האינטרס הוא אינטרס של מדינת ישראל להיות חלק מהמועדון הזה, כי אם התקנות לא יותקנו ותכף אני אסביר למה, ותישלל אותה הכרה, אז זה לא רק יש הבדל בין לא לקבל מראש לבין להישלל.

דרך אגב הבדיקה על ישראל נעשית לא בגלל שמשהו קרה פה, אלא הדין באירופה השתנה, תקנות הגנת הפרטיות האירופיות שנכנסו לתוקף לפני כמה זה כבר 6 שנים ה- GDPR שוב איזה מושג שכולם מזכירים GDPR, והם חייבו את האירופאים לבדוק מחדש את כל ההכרות שניתנו בעבר, במסגרת הזאת בודקים גם את ישראל, לאחר שיח משותף פורה מוצלח אני חושב של כמה שנים, הסברנו הצלחנו להסביר את הדין הישראלי בכל מיני הקשרים והיבטים, ונותרו ארבעת הרכיבים או ארבעה וחצי הרכיבים האלה שמופיעים פה לפניכם בתקנות, שלגביהם האירופאים, כשהם מסתכלים על הדין שלנו אומרים, הדבר הזה לא מספיק לנו הסברים כאלה ואחרים, לא מספיק לנו פסיקה כזו או אחרת, אנחנו רוצים לראות את זה כתוב בתקנון.

ושוב אני מבהיר, זה לא שאנחנו פה מתכופפים אל מול האירופאים, זה לא איזה אמנה שיש לה תן וקח, האירופאים מסתכלים בעולם ואומרים, אוקיי המדינה הזאת, האם הדין שלה תואם את רמת ההגנה על מידע אישי באירופה? אם כן אנחנו נמליץ ואחרי זה גם אולי יחליטו לתת, אם לא תודה רבה שלום לא קרה שום דבר, אנחנו זה כאילו מבחינת האירופאים לא קרה שום דבר, מבחינת ישראל כן קרא, זאת אומרת, זה לא העניין פה זה עניין של אינטרס ישראלי, וכשהם הסתכלו מתוך ההליך והמשא ומתן המקצועי, הגענו לצמצום הדברים לאותם רכיבים שמופיעים פה.

כיוון שהגענו לרכיבים האלה, והרכיבים האלה בלבד, וכיון שהרקע הוא אכן שנדרשות התקנות האלה, ההשלמה של הדין הישראלי בסדר זמנים מצומצם ומוגבל, כי ההחלטות עומדות להתקבל בימים אלו ממש, זה ממש בחודש זה או חודש הבא, לא ניתן לעשות מהלך חקיקתי שלם, מהלך חקיקתי שלם תכף אני אסביר למה הוא חייב להיות רוחבי יותר, והפתרון המוצע כאן על ידי שר המשפטים, כדי לקדם את האינטרס הכלכלי, המחקרי, העסקי הבינלאומי של מדינת ישראל הוא, להחיל את אותן הוראות אך ורק על מידע שהועבר מאירופה, ואני חושב שעל רקע זה הדברים כבר ברורים.

למה זה מוחל רק על מידע שמועבר מאירופה? כי מדובר פה באיזושהי חבילה שתפורה, שמתכתבת, זו מילה שאני לא כל כך אוהב אותה, אבל פה היא מהדהדת או מתכתבת עם הדין באירופה, ומניחה הנחת בסיס אחת חשובה, וההנחה הזאת חייבת ללוות אני חושב את הדיון של כל מי שמסתכל על התקנות, היא לא מייצרת דין חדש דין אידיאלי איך שומרים על מידע בישראל, אלא היא מניחה שאותו גורם בישראל שמקבל מידע מאירופה, שמועבר אליו מידע מאירופה כפי שזה מוגדר בתקנות, בלי התקנות האלה מה הוא יצטרך לעשות? יצטרך לעמוד בסטנדרט האירופאי המלא, המחמיר יותר, עם הרבה יותר נטלים, עם יותר ייעוץ של עורכי דין וכל מיני אבטחות מידע וכאלה, כדי לחתום על אותו הסכם סטנדרטי או כלים אחרים, כדי שבכלל יסכימו להעביר אליו מידע, וזאת החלופה האחת.

החלופה האחרת היא התקנות, כיוון שאלה החלופות, בלי תקנות אין adequacy, אין החלטת נאותות, צריך לעמוד, כל תאגיד כל עסק צריך לעמוד בפני עצמו, אנחנו תופרים את התוכן של התקנות לפי החלופה של הנטל, שבלאו הכי היה מוטל על אותו חברה ישראלית שרוצה, או אוניברסיטה או מה שלא יהיה שרוצה חברת הייטק, שרוצה לקבל את המידע מאירופה,. זו אמת המידה שאנחנו מנסים, ברשותך רק עוד משפט אחד, כשתפרנו את הפרטים, זו הייתה ההנחה, איך אנחנו לא מטילים נטל מוגבר, איך אנחנו לא משנים ומשבשים את המבנה הרחב, אלא משקפים את מה שבלאו הכי היה מוטל על אותה חברה או אותו מקבל.

והמידע מגיע לכל חברה או שזה מגיע למדינה כמדינה? או שאם אנחנו נתקין את התקנות הללו כל חברה תוכל לבקש מידע על אזרח ישראלי?

לא לאזרח ישראלי, אין קשר לאזרחות ישראלית.

שנייה, אני אנסה גם להגיד איך אני, להגיד בקצרה את מה שאייל אמר ביתר פירוט, שההסתכלות היא להסדיר פה בתקנות שיחולו על מידע שמתקבל, על מאגרים שמקבלים מידע, רוצים לקבל מידע מארצות האיחוד האירופי וארצות האחרות, להחיל עליהם הסדר, שבעצם אם אני אומר את זה במילים שלי, מדינת ישראל אומרת לאירופאים, אנחנו נפקח שמתקיימים התנאים 1, 2, 3, 4 כדי שאתם לא תצטרכו לפקח, וממילא בשנייה, כאילו אנחנו בדרך התקנות שלנו דורשים את הדרישות האלו.

לא, הם לא מפקחים סליחה שאני קוטע אותך, כדי שהחברות, אנחנו עושים את זה, מדינת ישראל האינטרס שלנו, שהחברות הישראליות לא יצטרכו ליטול עליהן נטל כבד יותר, זו הסיבה.

שנייה, לא אמרתי מה האינטרס, אמרתי מה אנחנו אומרים, והתוצאה היא מה שאתה אומר, אנחנו אומרים לאירופאים, זה יהיה הדין שיחול על המידע מבחינתנו, תחת אחריותנו על פי התקנות האלו, זה יהיה הדין שיחול, בשנייה שזה הדין שאנחנו מחילים, אתם לא צריכים לדרוש מכל אדם שמגיע שהוא יכפיף את עצמו למשטר הפיקוח שלכם, כי הוא בעצם כפוף למשטר הפיקוח שלנו, כפי שבא לידי ביטוי בתקנות.

התוצאה עבור מבקשי המידע, החברות לעיבוד מידע, המאגרים, כל התוצאה תהיה שהם לא יצטרכו לעשות לתפור חליפה אישית לכל מאגר, אלא החליפה הכללית שמדינת ישראל באמצעות התקנות האלו והרשות להגנת הפרטיות תחיל עליהם, תספיק לאירופאים.

נכון, מסלול ירוק.

זה תמצתי את המסר.

נכון מסלול ירוק, וזה גם המעט שבמעט, הם אומרים התקנות מאוד קצרות מאוד תחומות, ואין בהם גם איזה משהו עקרוני שסותר או לא מתיישב, חשוב לי לומר את זה.

יש בהם לדוגמה בשמירת המאגר מידע, אתם הרחבתם שמה, כשמבקשים למחוק מידע וכו', אז אתם לא תמחקו את המידע, גם אם זה על הגנה על איזה עניין ציבורי, נגיד שאני מוכנה לקבל את זה, אבל לרבות למטרות ארכוב, מחקר מדורי מחקר סטטיסטי?

מיד ברשותך נגיע לתקנות עצמן.

תיכף נראה תקנה תקנה, כרגע אנחנו ברמת הסקירה הכללית overview, אני תמצתי ללא משפנים את מה שאמרת?

עכשיו אני חש אי נוחות, שאני דיברתי 12 דקות ואתה תמצת את זה.

לא, זה היה חשוב, בלי הרקע שלך אני לא חושב שהיו מבינים, אבל התמצות, אני רק מעיר, שם איזה קולב, זה לא שיש שתי אופציות, עכשיו יש לנו שתי אופציות, היו לנו שלוש אופציות, היה לנו אופציה אחת שכל אחד יצטרך להתמודד בעצמו עם האירופאים, שזה אופציה שאנחנו לא רוצים, יש את האופציה של התקנות, שכנראה עכשיו גם אין מנוס וגם אנחנו כבר רוצים אותם בין באונס בין ברצון,. עכשיו אנחנו רוצים אותם, אבל האופציה היותר נכונה ויותר טובה היא דרך המלך, שהיה לנו חוק הגנת פרטיות שנותן מענה לדברים האלו בעצמנו, רק אותה כבר אין זמן פספסנו, אבל זה האופציה, זאת דרך המלך האמיתית?

אכן תודה אדוני, זה מאפשר לי גם להזכיר, שאכן מהלך חקיקתי שלם שמעדכן את דיני הגנת הפרטיות, ומטפל ברכיבים שחלקם נזכרו בהכנה לדיון מסמך ההכנה, יש כוונה, הממשלה הגישה רובד אחד שלב ראשון של תיקון לחוק הגנת הפרטיות, מה שקרוי תיקון 14, שנמצא על שולחן כרגע על שולחן מליאת הכנסת, בקשת החלת דין רציפות של הממשלה, זו הצעת חוק שהונחה כבר שלוש פעמים על שולחן הכנסת, הגיעה לוועדה הזאת שלוש פעמים, פעם אחת אפילו הדיונים החלו אך לא הושלמו, כי הכנסת פשוט מאוד התפזרה, ואני מאוד מקווה שהוועדה בראשותך תיקח על עצמה, באמת תמצא את, תקדיש את משאבי הזמן לקדם את תיקון 14 שהוא מאוד חשוב, תיקון 14, כולל כל מיני רכיבים, אבל בעיקרון העצמה של הרשות להגנת הפרטיות, שנציגיה לא ציינתי נמצאים כאן, והעוצמה של הרשות להגנת הפרטיות והכלים שיש לה לאכוף את הדין בישראל, הם רכיב חשוב מבחינת האירופאים, כשהם מסתכלים ובוחנים, ולאחר מכן בדעתנו להביא גם את התיקון שיעסוק בנושאים של התקנות.

תיקון 14 הוא עוד פרהיסטוריה ל- GDPR.

הוא הווה וגם פרהיסטורי, הוא עבר עדכונים ושיפורים, אבל הוא הוגש ב- 2011, ב- 2012 אולי, בעקבות החלטה או בסמוך להחלטת ה- adequacy, הוא הוגש שוב כיוון שהוא לא נדון והוגש בשלישית והחל לידון כאן.

אבל הוא לא נותן מענה להסדרים המהותיים של התקנות?

לא, לא את זה נכון, אמרתי בתיקון 15, ייגע גם בנושא של זכויות, בסיסי עיבוד, דברים יותר מהותיים.

ומתי? זה קצת חורגים מזה?

להגיד לגבי תיקון 14, שהממשלה אישרה לאחרונה ממש החלת דין רציפות על תיקון 14, מתוך הבנה שהוועדה הזאת תוכל להמשיך לדון בהמשך לדיונים שכבר היו בהצעת החוק בכנסת הקודמת.

מתי תיקון 15 מגיע אלינו?

כפי התוכנית העבודה, אנחנו מתכוונים להביא את זה בפני שר המשפטים, את התזכיר שהוא כבר כתוב, אבל הוא בשלבים של, ביוני יולי הקרוב, ואז אני מקווה שסמוך לאחר מכן יופץ תזכיר.

בעזרת ה' בוודאי ביוני יולי כמובן כדברי השיר.

שמחה, מישהו יציג פה עמדה נגדית? סתם כדי להבין רגע, יש פה מישהו עם עמדה נגדית?

לא, אל תכריח אותי לשיר, אני גיטרה, בשיר אני גיטרה מה שלא יבוא, יבוא בעזרת ה' וודאי ביוני יולי.

עוד משפט ברשותך - -

ראובן אידלמן מהרשות להגנת הפרטיות.

צריך להבין שמה שמופיע פה עד כמה שזה כאילו לא נוח, אנחנו מסתכלים רגע איזה מין דבר זה, מחיל רק מידע מאירופה, א' הוא לא פוגע בהגנת הפרטיות של מידע בישראל, זה מוסיף איזשהו רובד מאוד מאוד מסוים, זה דבר אחד שחשוב לומר.

דבר שני, הרעיונות שמופיעים פה, העקרונות, הם מסוג הדברים שאנחנו שוקלים בלאו הכי להציע, בסוף הכנסת היא המחוקקת, אבל להציע בתיקון ,15 זה לא שקיבלנו איזה אילוץ של מדינה זרה, ואם בלענו איזה צפרדע, קיבלנו איזה משהו שלא מסתדר לנו ולא מתאים לנו, לא, אלה רעיונות מקובלים וידועים, שבעצם היו חלים כאמור בלאו הכי במנגנון העקיף על חברות בישראל, ולכן הנטל המהותי פה הוא לא באמת קיים להבנתנו.

איזה חובות יש בחקיקה שקובע שאין פה עכשיו בתקנות האלה? זאת אומרת, יש פה חובת פיקוח כלשהי על חברות ישראליות?

לא, יש פה א' כאמור, התקנות האלה בסוף יעזרו לחברות ישראליות, כי חברות ישראליות יוכלו לקבל בקלות, לרוץ להם במסלול הירוק ויהיה להם ממש נחמד וטוב. ספציפית מה שהתקנות אומרות ואנחנו נגיע לזה, יש פה למשל חובת יידוע, אם חברה ישראלית קיבלה מידע האירופה, אני מבין שלא רוצים להיכנס לזה עכשיו, רק כהמחשה, חברה ישראלית קיבלה מידע - -

יש לי פשוט לסדר הדיון, רק רגע לסדר הדיון, שנייה, כי אנחנו נצלול בטעות נצלול לתקנה ספציפית במקום לסקירה הכללית ה- overview.

אבל חסר לנו מידע.

אל דאגה, לא נצביע לפני שלכולם יהיה את כל המידע, אני פשוט רוצה שסדר הדיון יהיה יותר הגיוני, הסקירה הכללית ה- overview, מאחר ואני מציע לסדר היום וגם מחליט על סדר היום, אז אני מציע ומחליט עליו בעת ובעונה אחת, אני מציע שהסקירה הכללית, שה- overview של הצורך בתקנות וקיומן, נסיים את הדיון הזה, נעשה לגבי עצם הצורך בתקנות וקיומן סבב, ואז נעבור תקנה תקנה, או שנעבור על פרטים, נקריא או שנעשה איזה שהוא הסבר מלמעלה על תקנה תקנה ועל העקרונות שלה, ואז נצלול טיפה יותר לפרטים, ונעשה סבבי התייחסות יותר קצרים, זה נראה לי פשוט גם שהדיון יהיה יותר יעיל, ולפני שנצלול פנימה לתוך פרט זה או אחר, הזכות להישכח, חובת עדכון המידע וכדומה.

מעולה, אז רק בסקירה הכללית, ב- overview, שוב אני לא בטוח שרוצים לגזול עכשיו את הזמן של הוועדה, אבל נציגי המשרדים נמצאים פה ויוכלו עכשיו, בהמשך, מתי שתרצו, הנחת העבודה ואני, אלא אם כן יחלקו עלי אז אנחנו נסביר אותה ביתר פירוט, פשוט חבל על הזמן, שהחשיבות של התקנות לצורך ה- adequacy זה עניין עובדתי, אנחנו יודעים את זה, והחשיבות של החלטת adequacy שלא יישללו למדינת ישראל, היא חשיבות, שוב אני חוזר ליחסי החוץ, לכלכלה, לעסקים, לאוצר, זה קיים אם צריך נפרט.

בסדר גמור, אז שנייה לפני, לרמת ההפשטה הזאת, ושוב אם יש מישהו שרוצה לדבר על ספציפית, איזשהו סעיף או איזושהי הוראה, שבוודאי מהמומחים החיצוניים שכדאי שישמור את זכות הדיבור שלו להמשך, לרמת ההפשטה הזאת, אני מתאר לעצמי שיש פה אנשים שרוצים להתייחס, זה אנשים שנרשמו זה לרמת ההפשטה או לפרט ספציפי, אז אני אגיד את השמות לפי סדר רישומם, את רוצה להתייחס אולי בהתחלה? לא ניתן למומחים, ואז אנחנו גם ניתן לחברי כנסת שירצו להתייחס לרמת ההפשטה הכללית, ואז נרד פרט פרט.

רחל ארידור הרשקוביץ, המכון הישראלי לדמוקרטיה פה? כן בבקשה.

בוקר טוב, אני חושבת שאדוני צדק שהייתה אפשרות שלישית מאוד מאוד חשובה, ומצער מאוד שהגענו כרגע לשלב הזה שהיא לא נמצאת, שאנחנו חייבים לקבל את התקנות ואנחנו עם הגב לקיר, אבל אני חושבת שבמשך, ה- GDPR התקבל ב- 2016 נכנס לתוקף ב- 2018, ב- 2019 המכון הישראלי לדמוקרטיה הוציא מחקר שכלל מומחים של פרטיות מכל הארץ, מהאקדמיה מהתעשייה, ממשרדי עורכי דין, שדחק בצורך לתקן את חוק הגנת הפרטיות, כדי שהחוק משנת 1980 שתוקן רק מספר מצומצם של פעמים, יהיה מותאם גם לדין האירופי, וגם למציאות הטכנולוגית שאנחנו נמצאים בה, אנחנו לא ב- 1980 וגם לא ב- 2007 שם הוא תוקן ודבר לא נעשה.

תיקון 14, שאנחנו פה כולנו מחכים שהוא יתקבל, הוא עם כל הכבוד אחיזת עיניים, הוא לא תיקון מהותי, הוא תיקון שכולל סמכויות אכיפה מאוד מאוד חשובות, אבל שהובטחו לאירופאים בשנת 2011, והוא כולל חלק שהוא בזבוז זמנה של הכנסת, שהוא דיון בחובת הרישום. אין בו דין מהותי, אנחנו מחכים לתיקון ה- 15 כבר הרבה שנים,. בדברי ההסבר של תיקון 14 נאמר שיהיה תיקון 15 בקרוב, אני קיוויתי שהוא יהיה כבר, לא שהוא יהיה רק ביוני.

דברי הסבר מאיזה שנה?

דברי ההסבר של תיקון 14 שנדונו בכנסת האחרונה. הוא עדיין לא הופיע תיקון 15.

ועוד לא הופק תזכיר.

ועוד אין תזכיר. עכשיו דיברנו יפה נורא על מה האירופאים רוצים לשמוע, אבל צריך להבין גם מה התקנות האלה, המשמעות שלהם מבחינת אזרחי ישראל, וזה נכון שהתקנות מתייחסות רק למידע שמגיע מאירופה, אבל המשמעות שלהם היא שהמחוקק הישראלי אומר לאזרחי ישראל, לנושאי המידע מישראל, שמידע אישי עליהם הוא עובד פה על ידי חברות ישראליות, לכם יש זכויות פחותות, לא מגיעה לכם זכות מחיקה כרגע, לא מגיעה לכם ידוע מוגבר, וזה משהו שצריך להבין, שזו המשמעות של התקנות אם יתקבלו כלשונן.

דבר נוסף שצריך להתייחס אליו זה סוג של אפקט דומינו, אנחנו חברות ישראליות מקבלות כל הזמן מידע, מנושאי מידע בחו"ל, מחברות בחו"ל עושות עיבוד פה. מדינות העולם במרביתן, מדינות העולם המערבי עשו עבודה ו/או שהציגו תיקוני חוק, ו/או שהציגו תקנון נכון כמו שלנו, גם יפן וגם דרום קוריאה.

אני רק אעיר סליחה, את אומרת מנושאי מידע מחו"ל, להבנתי לפי התקנות, כאשר נושא המידע מחו"ל מעביר את המידע לחברה הישראלי, התקנות לא חלות?

נכון נכון.

אוקי, אז צריך לדבר על המידע שעובר מחו"ל, לא על נושא המידע, כי נושא המידע זה אירוע אחר.

מידע, נכון.

כי גם מידע שנוגע לאזרח ישראלי שעובר מחו"ל הוא מוגן? לפי התקנות האלו.

נכון, בגדול כן, אני לא אכנס לזה, אני אציין רק שההבחנה בין מידע לנושא מידע היא קצת בעייתית, כי כשאני מדברת על מידע אישי עליי, לאן הלכתי, לאיזה רופאים הלכתי, מה קניתי, זה מידע אישי עליי וכבר אנחנו יודעים היום שהמידע שנאסף יכול להיות - -

אני אחדד, סליחה שנייה, אני אחדד, שאני מבין שאנחנו מבינים על מה אנחנו מדברים, לצורך העניין מטה פייסבוק יושב באירלנד? נכון, אני צודק?

כן, כן.

אירלנד יושבת פה נכון? מידע של אזרח ישראלי שפייסבוק מחזיקה באירלנד, אם פייסבוק, מעבירה את זה לחברת עיבוד מידע בישראל, לחברת הייטק שהיא רוצה להפעיל עליה מרקט ריסרצ' על המידע הזה, גם אם כל המידע, והם מראש גוזרים את זה והם אומרים, תעבירו לנו רק את המידע של תושבי תל אביב, קרית שמונה, חדרה, שדרות, תעשו עליו את העיבוד מידע איפה הם קונים את הסופרמרקט שלהם, המידע הזה יחולו עליו התקנות, כי הוא הגיע מאירופה אפילו שכל נושאי המידע הם ישראלים?

נכון, ההבחנה איננה לפי אזרחות בשום צורה.

אז לכן חשוב לחדד את זה.

העברנו את זה למינימום הדרוש כדי לא לפגוע באזרחי ישראל.

נכון, האבחנה היא אכן לא לפי אזרחות, כי גם ה- GDPR לא חל לגבי אזרחות, אפשר להרחיב את זה הרבה, אני לא ארחיב על זה כאן.

אני רוצה לדבר על הדבר השני, מעבר למשמעות כלפי אזרחי ישראל, שאפילו שזה חל רק על מידע ולא על נושאי מידע, המשמעות כלפי אזרחי ישראל, זה שלהם אין את הזכויות האלה.

לגבי האפקט הדומינו שאני גם מוטרדת ממנו, זה שיש מדינות אחרות שעשו עבודה ותיקנו את חוק הגנת הפרטיות שלהם, או שקיבלו את תקנות דומות לנו כמו יפן ודרום קוריאה, ובמקביל תיקנו את החוק שלהם ונתנו זכויות דומות לאזרחים שלהם, מדינות כאלה יבואו ויגידו, למה לי לעשות עסקים עם חברה בישראל כשאני לא מדינה באיחוד? נגיד בריטניה שהיא לא חלק מהאיחוד כבר, או לא יודעת מה קנדה או ניו זילנד או יפן? שלהם יש כבר חקיקה קצת יותר מתקדמת משלנו יגידו למה לי? אני לא רוצה להעביר מידע לחברה בישראל, אם אני יודע שבשביל האירופאים הם תיקנו את תקנות מיוחדות, אבל לנו אין כאלה תקנות? הרי המידע - -

הבנתי, למרות שהתקנות שלהם יחולו על העברת מידע לכל מדינה שהיא לא - -

כלומר, אם לא יהיו את התקנות האלה, אז המצב ישתפר? כי אם יגידו הא - -

לא, לא, לא לא ניכנס לוויכוח הזה, אני מנסה להבין את הטענה.

זה לא שאלה של אם לא יהיו התקנות, זו שאלה של מה המשמעות מבחינת החברות בישראל, החברות בישראל עכשיו נכון יוכלו להמשיך במסלול הירוק עם אירופה, השאלה שלי היא האם חברה כזו תוכל להמשיך באיזשהו מסלול עם חברה מקנדה, אם החברה מקנדה יודעת שבישראל החוק הגנת הפרטיות הוא פחות? ולכן היא תצטרך לסמוך על כל ההגנות החוזיות שהיא יכולה, ולהבין בחוק הגנת הפרטיות כדי לעשות עסקאות עם החברה הישראלית.

אבל הדוגמאות שנתת זה מדינות שהן איתנו באותו מועדון.

הנושא השלישי שאני רוצה לנדבר עליו, זה בעצם המשמעות של אי מתן הזכויות האלה ואי חקיקת חוק תיקון מהותי לחוק הגנת הפרטיות, המשמעות של זה, זה השארה של ישראל כחצר אחורית לניסויים במידע, וזה זה צריך להבין, הכנסת צריכה להבין שזו המשמעות של זה.

הדבר האחרון זה, שאם מקבלים את התקנות כלשונן, אני לא רואה איזה מנוף יש לכנסת על משרד המשפטים כדי שיתקנו את חוק הגנת הפרטיות? אנחנו שומעים את זה שהתיקון המהותי יגיע עכשיו ביוני יולי, אני לא יודעת אם הוא יגיע ביוני יולי, כי שמעתי שהוא גם יגיע בינואר, ולכן אני חושבת - -

לא, אמרתם שהוא יגיע ביוני יולי או שתפיצו תזכיר ביוני יולי?

כמו בשיר.

אז זה לא יגיע ביוני יולי, אפילו לא לטענת משרד המשפטים, רק שיהיה ברור.

אז קבלת התקנות כלשונן כרגע, משאירה את הכנסת ללא מנוף לגרום למשרד המשפטים להביא תיקון מהותי וכמה שיותר מהר, אז צריך לחשוב על דרכים אחרות, אחת הדרכים האחרות היא אולי להפוך את התקנות האלה להוראת שעה שמוגבלת בזמן לתקופה קצרה, שבסופה או שהתקנות יחולו על כל אזרחי המדינה, או שיהיה פה חוק או שיהיה פה תיקון לחוק המהותי.

תודה רבה, טל, אתה גם לכללי או לפרטים?

יש לי גם וגם.

אוקי אבל בקצרה ממש.

בוודאי, ד"ר טל מימרן מכון תכלית, אדוני היושב ראש, חברי ועדה, הנהלת ועדה, תודה רבה על ההזדמנות להתייחס.

מכון תכלית מבקש להציג שתי אמירות מרכזיות, ראשית ישנה בעיה מהותית בתאימות בין ההסדר המוצע לבין ההסדר הקיים באיחוד האירופי, מה שעלול לפגוע במטרת התקנות, שנית ישנו צורך להחיל את הזכות להישכח גם על אזרחי ישראל, וזאת לאחר קבלת ההצדקה לתקנות כפי שהוצגה על ידי שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין.

ראשית לגבי הפער הקיים, באיחוד האירופי יש לנו שש עילות מחיקה של מידע אישי, ולעומת זאת בתקנות המוצעות יש לנו שתי עילות קיימות, ההגדרות הבסיסיות שנחוצות לשם מימוש התקנו, לדוגמה ההגדרה של מידע רגיש, היא שונה בתקנות המוצעות לבין האיחוד האירופי, שלישית, חובה מאוד משמעותית כחלק הזכות להישכח, החובה לפנות לפלטפורמות אחרות ולדרוש שהמידע לא ישוכפל ויוצג מחדש ויתועד אצלן לא קיימת, ורביעית יש לנו בעיה במישור הסעד, כי באיחוד האירופי הסעד העיקרי הוא מחיקה, ובמקרה שלנו נדמה שישנם סעדים אחרים אפשריים, לדוגמא הדממה או אנונימיזציה, מה שעלול גם כן לעלות לאי תאימות.

העניין השני והוא העקרוני יותר, הוא שישנה חשיבות להכרה ועיגון של הזכות להישכח לאזרחי ישראל, קודם כל כי בתי המשפט בישראל עוסקים לרבות בזכות להישכח במגוון הקשרים שונים, במגוון של בהקשר של חופש ביטוי פוליטי בפרשת מרנה, בהקשר של כשירות לכהן בתפקיד ציבורי בפרשת דרעי, בהקשר מסחרי בפרשת יוזר ויי, בהקשר נזיקי, החל מפרשת בר נוי ועד פרשת בקרי לאחרונה ועוד.

בנוסף, כפי ששר המשפטים ציין בתשובה לעמדת הציבור לגבי החוק, התקנות הנוכחיות צריכות לשקף את שיטת המשפט הישראלי ואת מקורות המשפט הישראלי, ואנחנו מסכימים לחלוטין עם שר המשפטים אבל מבקשים להדגיש, שישנה חשיבות להכיר בזכות להישכח גם מכוח הזכות לפרטיות החוקתית המודרנית, כפי שצוינה על ידי חברתי, אבל גם מכוח מקורותינו, מכוח הרצון לקדם ערכי יסוד ביהדות ובדתות אחרות, ערך התיקון וערך התשובה.

כדברי הרב קוק בספר אורות התשובה דווקא מתוך התשובה האמיתית הטהורה, צריכים לשוב אל העולם ואל החיים, ובזה משיבים את הקדושה על מכונה, וממליכים את השכינה בעולם. הווה אומר, חשיבותה של התשובה בחיים הציבוריים נובעת בן היתר, מהיותה תמריץ בחזרה לקהילה.

כן אבל זה ממש, כן אנחנו כמובן, בדיוק, אני רק רציתי להזכיר שכנראה הזכות להישכח זה רק אם אתה לא מש"ס, ואין שום כבוד לתקנות השבים, למרשם הפלילי ותקנות השבים, אני חייבת לומר פה במסגרת הבליץ חקיקה שהיה לפני ההסכמים הקואליציוניים, זה היה פשוט לגלות בורות של חוסר הבנה של חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה וכו', שלא נדבר על זה שרק בגלל שאני יודעת את זה מהשטח, שהסיכוי שקציני משטרה בכירים עושים - -

לא, לא אבל טלי אנחנו לא - -

רגע, אבל שניה אבל אדוני היו"ר, הסיכוי שעושים שימוש בסמכויות האחרות למחיקת עבירות תיקים, תיקים פתוחים, תיקים סגורים עילות כאלה, הוא נמוך ביותר, ולכן הזכות להישכח היא כאילו זכות כל כך בסיסית, אבל הסיכוי שעושים שימוש בסמכויות כדי באמת לתת לאדם את סיכויו להשבה לחברה הוא לא קיים, מעבר זה, תזכרו כולם, אנחנו בעידן של רשתות חברתיות, איזה זכות להישכח ואיזה כלום, אתה לא נשכח לעולם, ברגע שאתה נמצא ברשת, שיהיה לך בהצלחה, גם אם תממן, תשקיע, תעשה מה שאתה יכול, זה שם זה לעולם ועד יהיה זה הכל. זאת האמת לאמיתה.

אני מסכים לחלוטין גברתי, וההצעה שלנו שהגשנו לוועדה, מתייחסת לשתי אוכלוסיות שצריך בעיקר להגן על הזכות להישכח ביחס אליהן, האוכלוסייה הראשונה היא אוכלוסיית הקטינים, ובמיוחד כאלה שעברו בריונות ברשת, והאוכלוסייה השנייה היא עבריינים משוקמים, אנחנו מסכימים עם עמדתך לגבי הפיכת - -

בסדר גמור, אני רק מציין שלמיטב הבנתי, זה דיון חשוב מאוד שצריך לקיים אותו, התקנות לא חלות על ענייני מרשמי האכיפה, הם כן יכולות להיות חלות על מידע אחר, אבל, אבל שוב, זה גם לא חל על אחת הבעיות הגדולות בתחום הזכות להישכח, בתחום המשפט הפלילי, זה מה אתה עושה עם התקשורת? וגם זה לא מכוסה פה, זאת אומרת אם המידע הזה יתפרסם בכלי תקשורת, ואחר כך אתה תחפש בגוגל, זה לא, אין לך זכות להישכח לצורך העניין למחוק את הכתבה שהייתה עליך בגוגל בזמן שנעצרת למרות שאחר כך זוכית, זה עניין רחב בהרבה, זה לא קשור לתקנות האלו, שווה דיון, אבל זה לא, בוא לא נלביש את הכל על הכל.

אני מסכים לחלוטין אדוני, רק רציתי לוודא שיצא קול מהוועדה, לגבי החשיבות של המשך החשיבה ועיגון הזכות להישכח גם לאזרחים ישראלים, ובפרט לשתי האוכלוסיות.

אז רק אדוני היו"ר, נרשום בפנינו את ההכרח בשינוי חוק בתי המשפט ואיסור פרסום שמות חשודים לפחות עד הגשת כתב אישום, אלא במקרים לא כמו שהיום שמקרה נדיר, אלא היום המצב הוא שהפרסום, אלא במקרים חריגים יותר, צריך להיות הפוך בדיוק, אלא רק כשיש דרישת חקירה או צורכי חקירה לאיתור מתלוננים וכו' אז נתיר, אחרת נאסור, אחרת אי אפשר למנוע את הפרסומים ברשתות.

תודה רבה.

שמחה, מישהו יענה על מה שהוא העלה לפני כן מישהו יענה על מה שהוא העלה?

כן כן, בסופו של דבר מה שקורה פה, זה שהתקנות מוצעות מטעם משרד המשפטים, משרד המשפטים הסביר לנו למה אנחנו צריכים לאשר את התקנות לשיטתם, יש פה ארגונים שאומרים כל מיני הערות והשגות, אחר כך גם חברי הכנסת, משרד המשפטים צריך לשכנע אותנו שלמרות ההערות הללו, אנחנו צריכים להעביר את התקנות כך או בשינויים, ואת זה אנחנו בעזרת ה' נעשה.

עו"ד יעקב עוז.

תודה רבה, אדוני היושב ראש שלום שלום, שלום לחברי הוועדה. אני מלהב, לשכת ארגוני העצמאיים.

אני חושב שדווקא מהמקום שלנו, אני מקווה שאני לא אפתיע, אנחנו בעד הצורך הדחוף להסדיר את היחסים של בין לפחות המגזר העסקי לבין מדינות האזור כפי שהם מוגדרות בתקנות המוצעות, אני כן רוצה להצטרף לחברתי לרחל, ודווקא להציע את הוראת השעה.

זוהי השעה באמת להתייחס להוראות שעה, כי הוועדה הזאת ובוודאי אחריה מאז ,2007 מאז אותה ועדת שופמן, שבאמת אולי בחדר אחר ותצורה אחרת, ראו את כל כך הרבה בקשות במעלה הדרך, ב- 2007, אדוני היושב ראש, ב- 2011 ו- 2018 ובוודאי בשנים האחרונות בהאצה, הגיעה השעה להוראת שעה.

אנחנו לא רוצים להיראות ולהימצא במצב שבו ארצות הברית של אמריקה נמצאה ביחסים שלהם מול אירופה, ולכן יש צורך להסדיר את זה בדחיפות, ורק כדי אולי להזכיר לכבוד היושב ראש, אם הנשיא ביידן מבקר באירופה לפני חצי שנה, והוא בא לדבר על המלחמה של רוסיה ואוקראינה, והוא מוצא את הזמן לקחת פסק זמן ולדבר ולבקש מהרופאים לבטל את הביטול של מגן הפרטיות של בן היחסים הללו, אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו עסקים בישראל לא יוכלו לעבוד אל מול האירופאים.

אבל יכול מאוד להיות שכלי ובאמת לשים איזשהו קץ להימשכות הליכי החקיקה והתיקונים, 14 זה שם עכשווי הוא כבר נקרא 13 ו-12 ויותר מזה וייחודים וכך הלאה, באמת צריכים לראות את עצמנו גם אחרי תיקון ,15 כי גם לדאגתו של ד"ר מימרן, אנחנו יודעים שבאמת בתיקון 15 נדבר גם על קטינים סוף סוף, כן איזשהו מושג שנמצא ברחבי הרשת.

אז בעניין הזה אני תומך בהחלט בצורך הדחוף להסדיר את היחסים, וזאת מעבר כמובן להיותנו מדינה שהיא באמת רוצה לשמור על ההדק בשיא, זה בסדר גמור, זה לגיטימי. ולכן אם צריך להישמע בבירור, אז הוראת שעה היא המקום כדי באמת להאיץ את הליך החקיקה כולו.

לאחר מכן כשתגיעו ל התייחסויות ספציפיות אבקש להתייחס ספציפית, בשונה מההתחלה.

בסדר גמור, אני מבקש גם מכל הדוברים להשתדל לקצר, כי אנחנו כן רוצים גם בגלל לוחות הזמנים לנסות לא לחזור על דברים של אחרים ולהתקדם.

צבי דביר.

צבי דביר, טוב בוקר טוב, רבה ליושב ראש הוועדה שזימן את הדיון הזה.

צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות.

כן. תסתכלו באמת כפי שנאמר, התקנות האלה בעצם זה בעצם טלאי על טלאי שמיועד לשים איזשהו פלסטר בשביל לשמר את העמדה, בעצם את מעמד התאימות שלנו מול אירופה, לצערי התקנות האלה עושות בעצם, עושות סוג של נזק מהבחינה הזאת שבעצם הם יוצרות מעין אפליה ממוסדת בין מידע על פי המקור הטריטוריאלי שלו.

בעצם כידוע, חוק הגנת הפרטיות זה חוק שהוא לא הותקן כבר הרבה זמן, אבל רוב העקרונות שבעצם שנמצאות בתקנות, הם כן נמצאים בחוק מבחינה מפורשת או פרשנית, ולכן רוב הזכויות ובעצם רוב ההגנות הנוספות שניתנות, הם בעצם הסדר משני,. מחוקק המשנה יכול בעצם להסדיר את העקרונות שרשומים בחוק באמצעות התקנות האלה.

אבל מה שקורה בתקנות האלה, זה שהן יוצרות בעצם מדרג זכויות שונה למידע שהגיע מהאיחוד האירופאי לעומת מידע שהגיע מתושבי ישראל, והדבר הזה אין לו שום אחיזה בחוק, זאת אומרת שדווקא בחלק של הזכויות, זה דבר שהוא הסדר שאפשר לעשות בתקנות, אבל החלק המוזר של בעצם של להפעיל את התקנות רק על מידע חלקי, הוא בעצם קביעת הסדר ראשוני בחזקת משנה, וזה דבר שלא כל כך, לא ניתן לעשות אותו.

עכשיו זה בעצם משרד המשפטים, הוא מנסה להסביר, הוא טוען שהחלת התקנות בהיקף נרחב, עולה לכדי הסדר ראשני המחייב עיגון בחקיקה ראשית או בהסמכה מפורשת למחוקק המשנה, אבל הזכויות הנוספות הם זכויות שקיים להם עיגון מפורש כבר שנים בחוק, ולכן הטענה הזאת היא לא נכונה, אבל גם אם נלך לפי ההיגיון של משרד המשפטים, שהזכויות הנוספות ם בגדר הסדר ראשוני ולכן אי אפשר לתת אותם לכלל המידע, אז לא יכול להיות שצמצום התחולה שלהם, פתאום יהפוך אותם למשהו שכן יש לעשות כהסדר ראשוני.

מצד שני, אם ניתן להסדיר את הזכויות הנוספות רק למידע שמקורו באיחוד האירופאי, אז העקרונות, אז העובדה שאפשר לסדר אותם למידע חלקי, זאת אומרת שהעקרונות האלה נמצאים בחקיקה הראשית, ואז אפשר אם כך גם כן לתת אותם זכויות למידע של אזרחי ישראל.

אז יש כאן איזושהי סתירה, סתירה לוגית וסתירה משפטית, שמשרד המשפטים מנסה להסביר, ליישב אותה באמצעות הטענה שיש כאן משמעות של ההיקף, זאת אומרת לנוכח זה שאם אנחנו נצמצם את תחולת ההיקף רק למידע שמגיע מאירופה, לכאורה אז אנחנו עוברים את הסף, ומותר ואפשר לעשות זה בתור חקיקת משנה.

אבל מה לעשות שהיקף ההשפעה של תקנות, האם זה על מידע מסוים או על כל סוגי המידע, זה לא קשור להאם מדובר בזכויות שהם ניתנות לתת אותם בחקיקת משנה או בחקיקה ראשית, וזה עיקרית שאני חושב שכאן הוועדה מה שהיא צריכה לעשות, זה באמת לקבוע שהתקנות אם כבר שמים אותם, ולמרות שהם פלסטר ראשוני והם לא מחליפות חקיקה, תיקון ממשי של החוק, יחולו על כל האזרחים, אין סיבה לעשות דיפרנציאציה, בעיקר שזה יגרום להרבה מאוד בעיות טכניות ויהפוך את ההסדר עצמו למאוד קשה ליישום.

עכשיו אני רוצה עוד להגיד עוד דבר, בעצם המטרה המוצהרת של התקנות, כאילו לשמור על בעצם על התאימות, לצערי לא נראה שתתקבל, ולא נראה שתתקבל בדיוק מהסיבה שארצות הברית, כאילו שההסדרים של העברת המידע מאירופה ל ארה"ב, גם Safr Harbor וגם ה- Privacy Shield נפסלו פעמיים על ידי בית הדין העליון האירופאי, בגלל הסוג שלך חריג, שרשויות הביטחון האמריקאיות, יכולות לגשת למידע פרטי מסחרי שהועבר כמידע פרטים מסחרי, ה- GDPR לא חל על העברות ביטחוניות, אבל הוא כן חל על כל מידע פרטי או מסחרי פרטי, ומה שקורה זה שבעצם התקנות האלה מציעות במפורש לתת חריג, שיאפשר לרשויות הביטחון הישראליות, גישה בדיוק למידע שבגללו יש בעיה מאוד קשה להעביר את המידע לארה"ב.

זאת אומרת שאנחנו כאן יוצרים תקנות שאם קודם היה לנו adequacy, עכשיו אנחנו בדיוק נכנסים ראש בראש בשני פסקי דין מאוד מהדהדים של האיחוד האירופאי, שמאוד קשה להבין איך למרות החריג הזה הם הסכימו לתת לנו את זה, כלומר אנחנו רוצים את זה עכשיו שחור על גבי לבן שיהיה החריג הזה, אז זאת בעיה משמעותית, שלדעתי רצוי שבאמת משרד המשפטים ינסה להתמודד איתה.

ואני אסיים באמירה, שבאמת הגיע הזמן באמת לקדם את עקרונות הגנת הפרטיות, והתקנות הן צעד בכיוון אך ורק אם אנחנו נחיל אותם על כלל סוגי המידע, גם על מידע שהגיע מתוך מדינת ישראל, וגם מידע שהיגע מחוץ למדינת ישראל, תודה רבה.

תודה רבה, ניר דויטש, התאחדות התעשיינים.

תודה רבה כבוד היושב ראש.

שוב אבל, בבקשה חלק מהדברים פה היו חזרות, רק מה שיש להוסיף.

תודה רבה אדוני כבוד היושב ראש, חברי הכנסת. אני אגיד שלוש נקודות מאוד קצרות, אחד אנחנו ככלל מתנגדים להטלת נטל רגולטורי מיותר על חברות ישראליות, על התעשייה הישראלית, ובמובן הזה אני מתחבר לנקודה השנייה, התקנות בנוסח המבוקש הן מבחינתנו רע הכרחי מבחינת הנטל שהן מטילות, כדי לשמר את מעמד התאימות מול האיחוד האירופי שאותו אנחנו מעוניינים לשמר, ולכן אנחנו מעוניינים בהתקנת התקנות, כפי שנציגי הממשלה, כפי שהוגשו על ידי שר המשפטים, בתמיכה שלנו, בפניה של נשיא התאחדות התעשיינים לשר המשפטים כדי להגיש את התקנות, ותודה רבה לוועדה ולכבוד היושב ראש שכרגע דנה בהם במטרה לתקן אותם.

מבחינתנו כל שינוי נוסח שיפגע בסיכויים לקבלת התאימות, או לחלופין יטיל עוד נטל רגולטורי ללא הצדקה על חברות ישראליות שזקוקות להעברת מידע מהאיחוד, הוא לא רצוי מבחינתנו, וזאת המסגרת הכללית שבמסגרתה נבקש לקיים את הדיון. תודה רבה.

אוקי תודה רבה. לפני שנעבור להתייחסויות קצרות של חברי הכנסת, עורך הדין גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות.

תודה רבה אדוני, אני חייב להגיד שאני מגיע לדיון הזה ברגשות מעורבים, כראש הרשות להגנת הפרטיות כרשות שעוסקת בתחום מזה זמן, כמובן ביחד עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אני ער לכך שמדובר כאן בעזרה ראשונה ולא בתיקון המהותי, אני גם ער לכך שככל שאנחנו לא נעביר את התקנות האלה במועד הזה, אז תהיה הכבדה מאוד משמעותית, הכבדה רגולטורית על עסקים בישראל, אנחנו לא רוצים שהדבר הזה יקרה, ואני ער לכך שאנחנו יוצרים בעצם שני משטרי הגנת פרטיות ברמה מסוימת, אנחנו מייצרים משטר אחד במצב שבו המידע מגיע מאירופה, ומשטרה אחר שהוא לא נוח גם לעסקים בישראל, אבל גם שהוא לא נוח גם לעסקים בישראל, אבל הוא גם לא נוח לאכיפה של הרשות, כי אנחנו עכשיו צריכים לשים לב לשני משטרי הגנת פרטיות כשמדובר במידע שמגיע מאירופה, ובמידע שמגיע בתצורות אחרות.

אני הייתי מעדיף שכולנו נהיה במצב שבו אנחנו דנים בתיקון 15, באופן רחב שמקים משטר אחד, אבל האילוצים הביאו אותנו למצב כזה, בשנה האחרונה אנחנו קידמנו כל מיני תהליכים כדי לאפשר את מימוש ה- adequacy מחדש, אחד מהם זה תקנות הגישור, עצמאות הרשות להגנת הפרטיות, ותהליכים נוספים שהיו קשורים בפנים הממשלה.

אבל אני אחד הדברים שהיה לי מאוד מאוד חשוב ועשינו את זה גם ביחד עם יעוץ וחקיקה, זה לקדם את תיקון 15, תיקון 5. כרגע הוא נמצא בנוסח סופי, אני מאוד מקווה שאנחנו נקדם אותו כמה שיותר מהר בתוך הממשלה, נפיץ תזכיר בהקדם, אחרי זה נשמע את הערות הציבור ונביא אותו כמה שיותר מהר לוועדה בראשותך.

תיקון 14 צריך לומר גם כן דבר נוסף, תיקון 14 שעבר ממש לאחרונה לפני פסח דין רציפות על ידי הממשלה, צריך להגיע, לחזור לוועדה להמשך הדיונים, הדיונים בכנסת הקודמת עם חבר הכנסת גלעד קריב, היינו בדיונים מתקדמים, כמעט והשלמנו את זה, אנחנו יכולים להשלים את זה בצורה מאוד מאוד מהירה, אני רוצה כן להגיד דבר שהוא מאוד חשוב לתיקון 14, תיקון 14 הוא ממש לא טכני, שמעתי כאן אמירות שהוא טכני, תיקון 14 הוא רלוונטי גם ל- adequacy ויש לנו אמירות ברורות מהאירופאים בנושא הזה, והוא גם חשוב מאוד בהיבטים שונים ומיוחדים שקשורים גם לגורמי הביטחון בישראל, וגם לתהליכים אחרים, לא נפרט כרגע כשנגיע לשם.

אבל אני מבקש מאדוני לקדם את תיקון 14 ברגע שנריץ אותו בדין רציפות כאן בכנסת, ושנביא את המלאכה הזו, וכמובן אנחנו במקביל גם נקדם, נפיץ תיקון 15 כדי שהמלאכה הזו גם תסתיים.

אני שמח מאוד שאמרת את זה גלעד, כי אני מבין את האמירה שנאמרה פה ומתחבר מאוד לאמירה שנאמרה פה על ידי חלק מנציגי ארגונים, על הקצב, אתה אומר שזה נמצא בנוסח סופי התזכיר, אייל מדבר על הפצה בעזרת ה' ודאי ביוני יולי.

העברה לשר.

העברה לשר ביוני יולי, אז אני שוקל ואני אשאל ואתייעץ בנושא הזה גם עם חבריי לוועדה, אבל אני בהחלט שוקל להגיד לכם בצורה ברורה, לא ייקבע אפילו לא דיון אחד בתיקון 14, עד שאני לא אראה תזכיר מופץ על ,5. תשכחו מזה, זו עמדתי, אני כן אתייעץ עם חבריי בוועדה, כי אני כן ארצה פה שההחלטה הזו תתקבל בקונצנזוס, אבל אני חושב שזה המינימום הנדרש, לא ייתכן שאנחנו, שתיקון ,14 אני גילוי נאות, אני התמחיתי במשרד המשפטים בשנת 2009, למיטב זכרוני התחלנו לעבוד על זה אז. לא, זה לא הגיוני.

אז אם אפשר למען ההיסטוריה, אני הייתי יועצו של שר המשפטים יעקב נאמן זכרונו לברכה ב- 2012 הבאנו את זה לקריאה ראשונה, וזה הגיע לוועדת חוקה ולא קודם, אחר כך גם היו אילוצים שקשורים לכנסת. לא רק, אבל אני מבקש מאדוני לפני שתהיה אמירה כזו או הצהרה שכזו, אני מציע שנשוחח כי יש גם שיקולים נוספים שחשוב לדעת אותם.

אז אני מבין, אני אומר, מאחר ויש כפי שדיברת על נוסח סופי, הפצת תזכיר זה דבר, זה שלב ראשוני, יש לכם עוד זמן אחריו, זה לא אמרתי לכם עד שתביאו את זה לקריאה ראשונה, לא אמרתי לכם עד שתביאו את זה לוועדת שרים לטיוטה, הפצת תזכיר, אני לא חושב שזה הגיוני בשום צורה שהיא, שתיקון 15 שנועד להתמודד עם סיטואציה של ה- GDPR מ- 2018 או 2017 אם אני זוכר נכון את התאריכים, נקבעו ב- 2016 נכנסו לתוקף ב- 2018, אנחנו נמצאים ב- 2023, אז אני אומר בסדר, הכנסת התפזרה ונכנסה ויצאה ושרים התחלפו והכל נכון, עוד לא הופץ תזכיר, אני לא מדבר איתך הגיעה לכנסת.

תודה אדוני, אני מברך על הדחיפה וההאצה, אני מברך. אני רק אומר - -

בסדר גמור, לפני שתהיה אמירה נחרצת כזו אנחנו באמת נדבר, אבל אני כן אומר שזו נטיית ליבי, ואני אשמח אם חברי הכנסת בסבב גם שיתייחסו לרעיון הזה שלי, כי אני ממה שאני מכיר את קצב ההתקדמות של תיקון 15 ותיקון 14, יכול מאוד להיות שבלי הצעד הזה אנחנו לעולם לא נגיע לא ל- 14 ולא ל 15.

בסדר חברי כנסת שרוצים להתייחס למישור הכללי לפני שנצלול, ועוד נקודה שאני אשמח שחברי הכנסת יתייחסו בדבריהם, מלבד הנושא הזה של הקצב של תיקוני החקיקה 14 ו- 15, זה קשור מאוד גם לזה, וגם מאוד מאוד קשור, אני שמח שראש הרשות גלעד סממה דיבר, כי משטר הפיקוח הכפול הזה הוא מייצר, בעיני אני לא מבין אותו בכלל, כי אני לא מבין איך נוצרת סיטואציה שבתוך אותו מאגר יפנה מישהו ויגיד לו רק רגע שנייה, המידע שלך הגיע מאירופה אז כן, והמידע שלך זה, אם אנחנו בתחולה על מאגר, אני גם, אני אשמח לזה לדעת חבריי, אבל אני בהחלט שוקל להציע, שאנחנו נאשר את התקנות בתנאי שהדבר הזה יקבל מענה בגוף התקנות, דהיינו, שמאגר שחלים עליו ההוראות של האירופאים לחלק מהמידע, יהיה פה על הכל, זאת אומרת בשנייה שבמאגר מסוים חל עליו הכללים האירופאים, אז כל המידע המוחזק בין הוא הגיע מאירופה, בין אם לא הגיע מאירופה יחול עליו משטר התקנות.

להבנתי הדבר הזה גם לא מטיל נטל רגולטורי עודף על מחזיקי המאגר, בגלל שבסופו של דבר מדובר במאגר אחד, אתה צריך לשבת על הדאטה פעם אחת, אתה צריך זה אני רואה חלק מנציגי - -

אבל זה מקל את מצבם או מחמיר את מצבם?

זה לא משנה את מצבם, כי בשנייה שמאגר מידע רוצה להיפתח ולעשות אולי אגריגציה של מידע מכמה מדינות בעולם, אז זה אני רואה את נציגי הרשות להגנת הפרטיות קצת מהנהנים, אם הם ירצו יותר מלהנהן ולהתייחס בהמשך הם יכולים, אבל אני כן חושב שהדבר הזה גם לא מטיל נטל רגולטורי עודף, גם לא מייצר את אותה אפליה, פגיעה בשוויון, גם אם זה לא פגיעה בשוויון פר נושא מידע, שפה אני מקבל בהחלט את טענתה עשינו על זה איזשהו פינג פה קטן, שנוסע המידע האזרחות שלהם היא לא מה שרלוונטי, אבל זה כן אפשר לדבר על הסטטיסטיות, אפשר לדבר על הכלל, וזה גם מייצר משטר רגולטורי יותר שקוף.

כן, צריך אולי לתת איזשהו יותר זמן להיערכות או משהו בסגנון, צריך לראות את לוחות הזמנים, כי כן, אם ייכנס בעזרת ה' תיקון 14 ו- 15, בעיקר 15 בהקשר הזה לתוקף קודם, אז, יכול להיות שזה באמת יתייתר ובכלל, כל התקנות האלו יתייתרו, אבל אני כן הייתי רוצה שזה יחול בשנייה שמאגר מידע רוצה לקבל מידע מהמדינות של האיחוד האירופי, אז התקנות יחולו עליו את המשטר הזה באופן כולל, ולא רק על בסיס לא צ'רי פיקינג של מידע, את זה תמחק ואת זה תשאיר, את זה את זה את תטייב ואת זה אל תטייב, זה נראה לי נראה לי לא נכון וגם מייצר איזושהי זה. בסדר גמור חבר הכנסת?

כן, תודה אדוני היו"ר, אני חייבת רגע לומר רגע לטובת העניין את הדבר הבא, אין לנו ברירה. אנחנו צריכים לחוקק את התקנות הללו, הבנו אנחנו עם מה שנקרא עם הגב לקיר, אנחנו לא צריכים שישללו מאיתנו הגדרות כאלה ואחרות, אבל אני אומרת לטובת אזרחי מדינת ישראל, אם נדמה להם שמישהו שומר פה על הפרטיות של מישהו, או אם מישהו חסין מפני פגיעה בפרטיות זה חלום, אין לנו שום חסינות, הפרטיות שלנו חשופה, הפרטיות שלנו נפגעת חדשות לבקרים, גם על ידי רשויות בתוך המדינה שלנו, גם על ידי רשויות אכיפת החוק, גם תוך הפרת הוראות חוק ברורות כמו חוק האזנות סתר, כמו חוק הגנת הפרטיות זה נעשה כעניין שבשגרה, אני לא צריכה להבהיר פה את הברור מאליו, שמענו את זה פה גם בוועדה הזאת בעניין של התקנות רוגלה.

אני כשלעצמי קשה לי לקבל את העיסוק הנרחב בהגנת הפרטיות, מקום שזה לא קיים, מקום שבשיטה שאנחנו נוהגים בה, שיטת משפטי השדה, שיטת הרשת ממילא שלא מאפשרת הגנת פרטיות באשר היא, אתה נרדף לנצח נצחים, באמת אנחנו חשופים בכל רמה, גם הגנת, גם אפילו ברמה של בריאות, ברמה של מידע על תלמידים, העובדה שכל דבר הקטן ביותר עלול להיפרץ ואנחנו באמת חשופים בצורה מוחלטת.

אז תוך כך זאת המציאות, אנחנו עם כל הכבוד לחוק ולתקנות ועם כל הכבוד לאיחוד האירופי, גם באירופה הפרטיות של אדם חשופה, עם כל הכבוד אין כמעט מידע שאי אפשר להגיע אליו ככל שאתה רק תרצה, וככל שיש לך כסף להגיע למידע הזה, זאת האמת נשים את זה כאן על השולחן.

באשר לתקנות שהצעתם, אני רק תוהה בדבר אחד, כיוון שאני עם הגב לקיר ואין לי ברירה אלא לתקן את התקנות הללו אז אני שואלת את הדבר הבא, בוודאי כשאנחנו מתקיפים את זה על ידי חקיקה, בעל מאגר מידע מפנה לחובת מחיקת המידע, שאני לא יכולה לחיות עם הנוסח, בעל מאגר מידע ימחק מידע לבקשתו הכתובה של נושא מידע בהתקיים אחד מאלה, בשונה מ – יש שישה אלמנטים במדינות אירופה, יש לנו פה שני פרמטרים, המידע הנוצר נתקבל שלא כדין, והעניין השני המידע אינו נחוץ עוד למטרות שלשמן נוצר נתקבל או נצבר, ואז אנחנו מסייגים את זה בהסתייגות כאלה, שאף אחד לא ימחק כלום, אנחנו אין פה שום דבר, אנחנו החריגים פה לדבר הזה, זה חריגים שיאפשרו את שמירת המידע לעד ולנצח, שאגב ממילא זה יישמר לעד ולנצח, וממילא אין חיה כזאת של מחיקת דבר, טכנית זה לא קיים.

אבל לצורך השיח המשפטי הפורמלי פה, אנחנו מאפשרים מחיקת מידע, ואז הסייגים הם נותנים כוח בלתי רגיל לבעל המאגר לא למחוק כלום, אפילו משיקולים של ארכוב, לא פחות ולא יותר, מחקר מדעי או מחקר סטטיסטי.

אז פה, אם אנחנו כבר מתקנים את התקנות, למה אנחנו צריכים לתת את האפשרות הזו? באמת אין צורך, ניתן את שני הדברים הללו, שאגב שני הפרמטרים אם זה כדין או לא כדין זה בסדר, אם זה כבר לא רלוונטי את זה, הרי אפשר ליצוק לזה תוכן שזה רלוונטי מכאן ועד להקמת בית המקדש השלישי ככל שיקום, לכן אני אומרת למה אני צריכה לדבר הזה?

מה זה ככל? כשיקום.

אני חשבונו של הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם אני לא נכנסת לזה, רק אומרת, רחוק היום.

אם לא עדכון התקנות, זה מטיל ספק גם על - -

לפחות על יבוא חומרים מאירופה.

כל אחד ועולם המושגים שלו, לכן אני אומרת, לכן אני אומרת שבעניין הזה לא צריך לתת את הסמכויות הללו, לא למחוק את המידע.

בדיוק לא, לבנון ב- GDPR?

טוב, תודה רבה. גלעד קריב, לא סממה.

התייחסותך למה שדיברתי גם על הנושא של תחולה כללית על כל המידע, וגם על הנושא של - -

זה אני מסכימה, אבל לגבי תיקון 14, תיקון 15, אני רק אומרת אני קצתי בטלאי על טלאי, עם כל הכבוד, תכינו את זה סגור ומסודר ונעביר את זה קטגורית, אני אומרת בשיא הרצינות, תחשבו שתיקון אחד כל כך הרבה שנים לוקח לתקף אותו לכדי חקיקה, זה קצת מגוחך עם כל הכבוד, בואו נשים את עצמנו בפרופורציות,. זה לא כזה מורכב, זה לא כזה מסובך, אפשר לחוקק, אפשר לתקן, אפשר לרשום, אפשר להתווכח, אפשר להסתייג, יש פה אנשים רציניים בוועדה הזאת, אז לא לעשות את זה על תיקון 14, צריך לעשות את זה ביחד, ולעשות את זה חטיבה אחת ולתקן את זה כמו שצריך, עם כל הכבוד.

מתן בבקשה.

אני חושש שבמה שאני הולך להגיד עכשיו אתה תעשה שימוש עוין בעתיד, אבל אני מקבל, אני מקבל את הסיכום שלך, כלשונו.

תודה רבה. גלעד, אתה צריך עוד זמן?

כשניכנס לגוף התקנות.

אוקי בסדר גמור. טוב אז סיימנו את ה- סקירה הכללית, ה- overview, רק שנייה, ד"ר שמואל אברמזון, סגן הכלכלנית הראשית משרד האוצר פה?

כן תודה רבה, כן.

בבקשה.

רק כמה הערות חשובות לפרוטוקול, אני חושב שבאמת אני מברך על ההבנה שהעניין הוא דחוף בהול, אבל חשוב בשביל הפרוטוקול גם שנבין את סדרי הגודל, אנחנו מדברים על לפי האומדנים שנעשו, על סדרי גודל, שאם לא יעברו התקנות ונזרוק למעשה את החברות להתמודד בעצמן.

לא, לא זה לא אופציה, התקנות יעבור.

עם 40 אלף דולר, אז חשוב שנבין.

40 אלף דולר למה?

לחברה ממוצעת.

כלומר, מי שמחזיק מאגר היום, בוא נדבר פשוט, מי שמחזיק היום מאגר והתקנות האלו לא עוברות, זה מטיל עליו עלות של 40 אלף דולר?

לא.

אז בוא תסביר.

זה מטיל עליו 40 אלף דולר אל מול מצב שבו התקנות עוברות, התקנות עוברות כן יטילו איזה שהוא נטל, אי אפשר לברוח מזה.

תוספת של 40 אלף דולר.

בדיוק, ואם אנחנו לא מעבירים את התקנות וזורקים אותם להתמודד בעצם כולם, אז אנחנו מדברים על 40 אלף דולר, כמובן בממוצע.

כלומר במילים פשוטות, היום אני מחזיק מאגר שמקבל מידע מהאיחוד האירופי, אם התקנות האלו לא עוברות, אז אני משלם X פלוס 40 אלף דולר, ואם התקנות האלו עוברות אני משלם X?

נכון מאוד וכמו שאתם מבינים, א' כמובן יש מנעד מסוים, חברה קטנה תשלם פחות וגדולות יותר, לחלק מהחברות זה להיות גדול, זה ברור זה להיות או לחדול, או יותר גרוע מזה במידה רבה מבחינתנו, זה פשוט לקום וללכת למקום שבו העלויות האלה לא קיימות, ואלה דברים שקורים כל הזמן בהייטק ואנחנו מבינים את האירוע, אז הסיפור דרמטי.

עוד הערה קטנה לגבי ההרחבות, תראו הדיון בהרחבות הוא בוודאי לא דיון רק כלכלי, אבל חשוב שתבינו שכן יש בו נטל רגולטורי, בסוף המצב היום הוא אם אתם טוענים שההפרדה הזאת, בין מידע אירופאי, למידע שהוא לא אירופאי, היא מורכבת או טכנית, היום אחרי שיעברו התקנות, לחברה יהיה אפשרות לקבל את ההחלטה בעצמה, אולי זה מורכב לה טכנית, אולי זה כבד כמו שנאמר, אז היא כבר תפעיל בעצמה ותאחד את המאגרים ותחיל את כל התקנות על כולם.

מה שבעצם מוצע על ידי מי שאומר אוטומטית, בואו נחיל את זה על הכל.

לא, לא אין הצעה על הכל, יש הצעה על מאגר מידע שכבר הושקע בו אותו X ,הושקע בו אותו X שצריך כדי להתאים לאירופאים' רק כשאתה אומר להיפך להבנתי עכשיו אם אתה אומר לו' בוא תחלק את המידע שעל מידע זה תחיל משטר א', ועל מידע זה אז אתה מטיל עליו X פלוס משהו, אני אומר לך תטיל עליו רק X, להפך, אני מוריד ממנו נטל רגולטורי.

לא, אבל היום יש לו את האופציה לשמור את זה ביחד אתה לא אומר לו אסור לך.

לא, לא, אבל אם הוא שומר את זה ביחד, שוב להבנתי אני ממה שאני קצת מבין בניהול מאגרי מידע, אם אתה אומר לו יש לך מאגר מידע עם 100 פריטים אוקיי? 50 מגיעים מאירופה ו- 50 מגיעים מישראל, היום אתה אומר לו, כדי להכניס את המאגר שלך adequacy אתה צריך להשקיע X, אם אני לא מעביר את התקנות, אתה תצטרך להשקיע X פלוס 40 אלף דולר?

נכון.

אם אני אומר לך עכשיו, תעשה בעצם, תבנה אצלך שני מאגרים למעשה, כי בשנייה שאני מייצר איזשהו כלל זה בעצם מחלק אותו לשני מאגרים, גם אם לא מבחינה משפטית, מבחינת ניהול מאגר המידע, ה- 50 תתחיל משטר א', ועל ה- 50 האחרים תחיל משטר ב', אני הטלתי עליו עלות של X פלוס משהו, לא באתי ואמרתי לו, ולעומת זאת לעומת מי שכל מאגר המידע שלו תחת אותו משטר.

אנחנו סבורים אחרת.

מבחינתי זה לא מה שנאמר בתקנות, זה לא מה שנאמר.

לא, לא, זה לא מה שנאמר בתקנות, זה מה שאני מציע, מה שנאמר היום בתקנות, בוא נדבר על דוגמה, אני המידע למאגר הגיע מישראל ואני רוצה שיישכחו אותי, אני שולח בקשה לזה, הוא אומר לי רק רגע שנייה, בוא נבדוק את המידע, אם המידע שלך עבר בדרך בטיול במרכז פייסבוק באירלנד, אז יש לך זכות להישכח בגלל שכך וכך, אם המידע עבר במרכז פיתוח בחיפה, אז אין לך את הזכות להישכח, ואני לא אמחוק אותך.

לא, אבל אם יהיה לי יותר זול למחוק את כולם בהינתן הבקשה, אז אני אעשה את זה כמובן.

לא למחוק את כולם, למחוק את המבקש?

לאפשר לכולם את הזכות הזאת, אז אתה תעשה, זאת אומרת - -

אתה אומר בוא אתה משאיר את זה לעסק.

זה הרעיון, אתה מאפשר לעסק לקבל את ההחלטה - -

אומר לך ראש הרשות להגנת הפרטיות שמבחינתו, וזה מאוד הגיוני, כשיש לך מאגר מידע שצריך להחיל עליו שני משטרי פיקוח שונים זה בלאגן.

אני לא בטוח שזה מה שאמר ראש הרשות.

הוא פה, אז אולי לא הבנתי אותו, אבל זה מה שהוא אמר.

אבל בכל אופן חל פה נטל על, מבחינת הנטל על בעלי המאגר נאמר את זה אולי בהמשך, זה בהחלט יש פה נטל נוסף בהצעת היושב ראש להרחיב את החולה, להציג את זה כאילו שאין פה נטל, - -

לא, אני אומר אני אומר שיש פה פחות נטל לחלק מבעלי המאגרים.

יותר נטל.

לא, אני אומר שיש פה פחות נטל.

היושב ראש, היום לכל בעלי המאגרים יש את האופציה לחסוך את הנטל שאתה מדבר עליו.

איך?

להחיל על כולם, אם הם מגלים שזה יותר זול להם לתת את אותה זכות גם לישראלים ולא לאירופאים, אז הם יעשו את זה, אתה מונע מהם את האופציה.

אני מונע מהם את האופציה, תקשיב גם בעל עסק אני יוכל להגיד לו תפעיל את המזגן או אל תפעיל את המזגן זה בחירה שלו, אבל עדיין לבחירה שלו להפעיל את המזגן יש עליות, הבחירה היא אצלו, אבל יש לזה עלויות, לבחירה להחזיק שני משטרי פיקוח על מאגר אחד, יש על זה עלויות גם אם זה בבחירתו, אין דבר כזה שיש לו שני מנגנוני פיקוח וזה יותר זול לו, ולמרות שזה לגמרי לבחירתו, זה יכול להיות לו, זה יעלה לו יותר כסף, כי בסופו של דבר כשיבוא אליו המפקח מהרשות להגנת הפרטיות ובמענה לתלונה של בן אדם, הוא יצטרך להתחיל לחפש למה לא מחקת את פלוני או את אלמוני, בגלל שהמידע רק רגע, את עברת נכון? אתה בטוח שזה לא קפץ וטייל באיזשהו שנייה וחצי, בטיול, במידע, בנתיבי אוטוסטראדת המידע של האינטרנט, אתה בטוח שזה לא עבר לשנייה בפייסבוק אירלנד, אלא רק בפייסבוק ישראל? כל הדברים האלו מטילים על עוד נטל, יכול להיות שהוא ירצה לעשות אותם, יכול להיות שלא, אבל לעלות זה מייצר לו.

אבל אדוני היושב ראש, מה שאתה אומר בעצם, אתה לא סומך על - -

אז גלעד אולי תעזור לי קצת אני רואה אותך מהנהן.

אדוני היושב ראש, קצת הדיון הגיע לנקודה הזאת שהיא מאוד חשובה של ההרחבה, נרצה להסביר אולי בצורה מסודרת למה אנחנו רואים קושי מההרחבה.

בסדר שנייה, אבל אני אשמח לשמוע את גלעד.

אני בגדול, מסכים, אני חושב, ואם צריך לעשות דיון פנים ממשלתי בעניין הזה אז נעשה, אבל אני חושב שגם מבחינת העסק עצמו, ועכשיו השאלה אם זה עולה קצת יותר, או עולה קצת פחות, אבל אני לא, אבל גם מבחינת העסקים עצמם ובטח ובטח מבחינת הרשות, כשהיא באה עכשיו לאכוף משטר כזה או משטר אחר, זה מייצר מורכבות של ממש, אני אני באמת חושב את זה, ואני חושב שזה גם קשור לעסקים עצמם, אני חושב שלא נלקח בחשבון המצב שהם צריכים עכשיו להחיל שני משטרים.

עלות ציות.

בדיוק, וכאן תיגרר עלות מסוימת, שקשורה לציות לשני משטרים, כן.

אבל גלעד זה לא שהם צריכים, הם בעצם יכולים נכון? הם יכולים גם להחיל את אותן תקנות, אותם דרישות על כל המאגר, כולל הישראלים.

אבל להחיל זה לא ציות, זה שני דברים שונים, אני יכול להכניס מאגר ולהחיל עליו איזה כללים שמתחשק לי, אבל בסופו של דבר כשאני מעסיק קצין ציות או מישהו, אז אני אומר לו, כשהוא צריך לעקוב אחרי שני סטים של כללים, בהגדרה זה יותר מאשר אחד, שניים זה יותר מאחד בהגדרה.

לא בהכרח, אדוני אני מנסה לא להתפרץ, אבל אני אומר פה הרבה מאוד דברים לאורך זמן ושיש להם תשובה, אני אשמח להציג בצורה מסודרת.

אוקי, בוודאי שאתה תציג הכל בסדר, אנחנו בדרך לשם אין בעיה. בסדר אנחנו אז שמו ד"ר שמואל אברמזון, אתה את הנקודה שלך העלית גלעד התייחס, אייל לפני שנצלול לפרטים, אנחנו עכשיו נעבור על התקנות, או אתה יכול להתייחס לדברים שנאמרו ואז נצלול פנימה.

רק לשאלת ההרחבה שלא מופיעה בתקנות, יותר בסקירה כללית, ב- overview, חשוב לומר נשמעו דברים כאילו שהצעת, כשאני אומר הצעת הרחבה, הכוונה זה הצעת יושב הראש, שהתקנות יחולו גם על כאשר יש מאגר שחלק מהמידע בו עבר מאירופה כהגדרתו, משמעותו בתקנות, מאותו רגע התקנות יחולו מה שכתוב בתקנות, יחול על כל המידע במאגר, גם מידע שהגיע מישראל, ובלבד שבכל רגע נתון יש בו עדיין מידע שהועבר באירופה. זה בעצם הרעיון.

בכל רגע נתון שאין מצב ששני כללים חלים על אותו מאגר?

נכון, אז אני חושב שרעיון ההרחבה הזה, הוא בינינו בעייתי ומקשה בכמה רמות, גם מעשית, גם מבחינת הנטל, גם משפטית במובן של הסמכות יש שם איזשהו קושי מסוים, וגם משפטית במובן של מה זה עושה לדין הישראלי.

שומע שומע?

קודם כל אנחנו, צריך להבין שההצעה הזאת בעצם מבוססת על בשונה מההצעה של התקנות, על איזושהי אבחנה קצת שרירותית, סליחה שאני אומר את זה ככה, כלומר הרעיון המסדר של התקנות אומר, מידע מגיע מאירופה, הוא מגיע כמו שתיארתי בהתחלה עם איזושהי מעטפת של הגנה, המעטפת הזאת תדבק במידע הזה בין לפי התקנות ובין לפי איזשהו הסכם סטנדרטי שמקבל המידע יהיה מחויב בו, זו המעטפת לא שינינו אותה, ולכן יש הבדל בין מידע שהגיע מאירופה עם מעטפת, לבין דין ישראלי שאפשר לומר עליו אם הוא טוב או לא טוב, אני מזדהה עם הרצון לקדם את תיקון 15 ומי כמוני רוצה בכך שזה יגיע במהרה בימינו, אבל יש לפחות הגיון, אתה אומר זה דין ישראלי, זה מידע שמגיע עם דין אחר, ולכן אני לא מוסיף איזשהו נטל כשאני אומר שיחול עליו דין.

כאשר אנחנו מסתכלים על ההצעה של ההרחבה, אני מתקשה לראות את ההיגיון שבה מבחינת ההבחנה בין סוגי המידע, אני מבין אדוני היושב ראש, זו הצעה פרקטית, אומר אם כבר בלאו הכי אותו בעל מאגר מידע כבר מפעיל איזשהם מכניזם, שיפעיל את זה על כל המידע. אבל מנקודת מבטו של הישראלי, עכשיו נסתכל על הישראלי, שיש מחשב, הוא מנהל את המידע האישי שלו נמצא בשתי חברות, לא יודע חברות תיירות שמעבירות מידע על תיירות, אז חברה אחת עובדת רק בישראל, חברה השנייה החליטה גם לעשות איזה ניסיון ויש לה מתוך לא יודע 50 אלף פרטי מידע, יש לה עכשיו גם 1,000 שהגיעו מאירופה, אז אותו ישראלי המידע שלו במאגר אחד יהיו לו דין מסוים, במאגר אחר יהיה לו דין אחר, למרות שהוא בא מתוך הדין הישראלי, אפילו אם אותו מאגר מידע, ש- 95% מהפעילות שלו בישראל פתאום החזיק מידע אירופה.

זה מה שיקרה מיד אחרי שנאשר את התקנות.

לא, זה לא מה שיקרה לפי הדין בתקנות, זה יוצר שרירותיות, ואם פתאום אותה חברת תיירות שמעבדת מידע בישראל, תחליט להפסיק את הפעילות עם אירופה מסיבותיה שלה, אז נושאי המידע, אותם אנשים שהמידע אודותם מוחזקים אצלה במאגר, הזכויות שלהם ששתנו בן רגע, זה פשוט מאוד אבחנה שהיא שרירותית.

נקודה שנייה מבחינה משפטית, גם בשאלת אפילו הסמכות שאני אזכיר אותה.

רק לעניין השרירותיות הזה, יש משטר על חברות תעופה שמקיימות טיסות רק בישראל, משטר מסוים, יש חברות משטר שחל על חברות תעופה שטסות גם לישראל וגם למדינות אחרות, למדינות האיחוד האירופאי.

הטיסה שלי מקו תל אביב אילת, תקבל סטנדרטים אחרים אם חברת ישראייר ארקיע, אל על, לא יודע עוד חברה שאני לא מכיר, פתחה קו לטימבוקטו, למה? בגלל שבשנייה של חברת טסה מחוץ לישראל חל עליה משטר אחר, זה שוני רלוונטי למה? כי להחיל סטנדרטים שונים של, כי להגיד למהנדס בטיחות המטוס, תשמע כשאתה בודק את המנוע של המטוס הזה שהוא עכשיו בקו הזה תחיל סטנדרט א', וכשאתה בודק את המנוע של צד ימין חוצה את הגבול, תחיל משטר אחר, זה שוני מאוד מאוד הגיוני.

שאתה אומר לחברה, גם מבחינת עומס רגולטורי על חברה, גם מבחינת עומס על רגולטור, שגם חשוב לי גם אם העומס הרגולטורי יכול להיות שהוא קצת יותר גדול, אני לא רוצה מצב שגלעד ברשות להגנת הפרטיות יחשוב פעמיים, אם הוא מפעיל רגולציה על חברה שמפעילה מידע מפה או משם ויקבל ביקורת מאירופה למה הוא הפעיל, והוא יתחיל להגיד לא הבנתי נכון את מקור המידע ונחטוף על זה.

יותר נכון, גם מבחינת משטר רגולטורי של מפעיל המאגר, גם מבחינת משטר רגולטורי גם הרגולטור עצמו, וזה שוני מאוד, רלוונטי, כן בשנייה שמישהו בוחר לעשות עסקים עם ומחיל על עצמו את אותה עלות של ה- X בלי 40 אלף דולר שחסכתי לו בגלל התקנות, אני רוצה להגיד לו תשמע, כדי לא לייצר בלגן, אפילו אם הטעם היה רק כדי לא לייצר בלגן לגלעד מהרשות להגנת הפרטיות, אבל בוודאי ובוודאי שברוב המקרים, ופה המומחיות של מישהו שעוסק בניהול מאגרי מידע יותר נמצאת אצל גלעד, מאשר אצלי, או אצלך לצורך העניין.

אני מבקש לכנות אותו עוה"ד סממה, זה מבלבל אותי ומפריע לי.

כן סליחה, ראש הרשות להגנת הפרטיות גלעד סממה. ולכן בהקשר הזה, זה שוני מאוד מאוד רלוונטי, לא מבחינת זכויות האזרח, שזה כבר הבנו קודם, שזכויות האזרח זה לא רלוונטי, כי זכות הנושא המידע יכול להיות מישראל או מזה, אז נושא המידע הוא לא רלוונטי, אבל המשטר הרגולטורי והוודאות הרגולטורית, היא בהחלט רלוונטית, זה שוני מאוד מאוד רלוונטי, שיהיה אותו משטר רגולטורי על אותו מאגר מידע.

אני יכולה בבקשה להתפרץ רק בנקודה הזאת? כי אני חושבת שלא נלקח בחשבון, רק משפט על הנקודה הזאת לעזור לך.

לא זה לא עוזר לי תודה. אני רוצה להשיב על הדברים ברשותך, נקודה שנייה בהקשר הזה, אנחנו מצביעים על מורכבויות וקשיים בהצעה שאדוני מציע.

נקודה שנייה, גם מבחינה משפטית אנחנו דובר פה על כך שאנחנו קובעים בתקנות הסדרים, שמלכתחילה הם לא היו פשוטים, אבל חשבנו שיש להם הסמכה בחוק מנימוקים שנסקרו פה ונסקרו גם במסמכי ההכנה, אני חושב שההרחבה הזאת מביאה אותנו למקום גבולי יותר, מורכב יותר, מוקשה יותר מבחינת מקור הסמכות בחוק להתקין תקנות בהיקף רחב, גם על מידע בעצם שמקורו בישראל, שהוא לא מאפשר את ההסתמכות על 36 (2) זו נקודה שגם אותה צריך לקחת בחשבון.

מאפשרת הסתמכות על 36 (1).

לא מאפשרת הסתמכות על 36 (2).

אבל כן על 36 (1).

גם זה נכון, אני אומר אבל לכן זה יוצר איזה קושי גדול יותר ומביא אותנו למקום גבולי.

והנקודה השלישית ואולי היא העיקרית, לא סתם התקנות כתובות כמו שהן כתובות, יש בהן ייבוא של רעיונות וחריגים שהוזכרו כאן קודם, חריגים לאחת החובות, למשל חובת מחיקה, שמשקפים בעצם מבחינה רעיונית שמסתכלים על עיצוב של דיני הפרטיות, הם משקפים את מה שקרוי בסיסי עיבוד מידע, או ממש בסיסי עיבוד מידע שהוא שם קוד, מהם הבסיסים החוקיים שמתירים לעבד מידע, ככלל בישראל זה הסכמה או הסמכה, באירופה כתובים בצורה מפורשת או בסיסים שבהתקיימם מותר לעבד את המידע, בישראל הם לא קיימים.

עכשיו כדי להסדיר אותם צריך לתקן את החוק, ואותו תיקון 15 שדובר בו, יעשה את אותו סדר ויקבע מהם הבסיסי המותרים, וכשיש בסיסים זה בסיסים מלכתחילה, היתר מלכתחילה לעבד מידע ואחרי זה יש חריגים וכן הלאה.

כאן בחובת המחיקה כיוון שהבסיסים לא קיימים, אנחנו משקפים בזכות של בעל המאגר בעצם, שלא למחוק את אותם בסיסי עיבוד, כאשר סליחה על המילה, אבל מערבבים או משלבים, מכילים גם את ההסדר שבתקנות על מידע שהוא ישראלי נקרא לו, מידע מקומי שלא הגיע מאירופה ולא נצמדו אליו הכללים האלה, אנחנו יוצרים פה איזה שהוא ערבוב שאני לא יודע לתת את התשובה עכשיו, אבל אני חושב שזה יוצר קושי, ואולי הרשות להגנת הפרטיות יודעת לתת תשובה אחרת, שקליר קאט וברור מה הדין, אבל א' לא בדקנו את ההשלכות של הדבר הזה, ואני בגלוי אומר אני לא יודע לומר, אבל אני כן יודע לומר שבקריאה של התקנות אנחנו על פני הדברים רואים בעיות שייווצרו כי תהיה שאלה למשל וזה רק כדוגמה, האם בעצם העובדה שבעל המאגר לא מוחק, כי הוא מסתמך על אחד החריגים, לא יודע מה ארכוב או ניהול הליך משפטי, זה חוקי או לא חוקי.

כי לגבי מידע ישראלי אין בסיס מסודר שכזה, לגבי מידע מאירופה, הוא הגיע למטרות מסוימות שטבועות בו אולי אותן מטרות כי הוא הגיע מאירופה, ולכן אנחנו החשש שהוא שההרחבה הזאת תיצור בוקה ומבולקה מבחינת הדין המהותי עצמו, ודבר אחרון לגבי הנטלים, זה עניין של הערכה, כאמור לא בדקנו את התחולה הזאת, אני אומר את זה בגלוי, ואנחנו מעדיפים להתקין תקנות שאנחנו יודעים את התחולה, אבל אני לא רואה את הנטל הנוסף, ואת עקרון בעל מאגר מידע, צריך להגיד רק את המשפט הזה, בעל מאגר מידע אמור לזהות ולכתוב לעצמו אם המידע הגיע מאירופה או לא, וזה אמור גם לסייע לכללי האכיפה, ופעולות האכיפה של הרשות בלאו הכי.

אבל הייתה התייחסות של משרד המשפטים מדוע הם מתנגדים בהרחבה, מדוע הם מתנגדים להחלה המלאה?

זה מה שהוא עשה עכשיו, אני אומר במאמר מוסגר לא השתכנעתי.

אני הקשבתי לדבריו של חברינו עוה"ד זנדברג, אני מבין שאתם מתנגדים, אבל לא הצלחנו לקבל כאן ניתוח עומק מעבר לאמירה של עוד נטל רגולטורי, עדכון בסדר. עדכון דיני הפרטיות יטיל עוד נטל רגולטורי.

שוב, עצם זה שנוי במחלוקת, האם זה עוד נטל או לא זה מחלוקת אחת.

נדמה לי שאתם לא מדברים על אותה הרחבה, היושב ראש הציע הרחבה מסוימת, חבר הכנסת קריב מציע, מדבר על תחולה על כלל המשק נכון?

אתה מדבר על תחולה על הכל או שאתה מדבר עכשיו על המאגר?

אני מעלה את השאלה מדוע, וגם מה ההיגיון הרגולטורי והתפעולי שלא לקבוע כאן, הרי בסופו של דבר מדינות אירופה, אני מניח שהם שניות רק לצפון אמריקה בהיקפי העברת המידע למאגרים בישראל, בסופו של דבר זה השוק השני שאנחנו איתו במגע, אז אני לא מצליח להבין את מדוע לא לבוא ולומר, שיש פה מהלך שבסופו של דבר מחיל את הכללים הללו, על כלל העברות המידע מחו"ל לתוך מעגל ישראל.

על העברות מידע מחו"ל לישראל?

כרגע התקנות הללו נוגעות למידע שמועבר ממאגרים אירופאים או גורמים אירופאים נכון?

אתה אומר שגם כשהם מקבלים מארצות הברית להחיל את הסטנדרט הזה?

עכשיו אני יכול להבין, אפשר להכניס בתוך התקנות איזשהו דירוג זמנים כדי לתת קודם כל מענה.

גלעד, אני מבקש ממך לחדד מה אתה מתכוון? אני אסביר לך שנייה כרגע - -

לבטא את התחולה הטריטוריאלית של התקנות.

לא לא, אין פה תחולה טריטוריאלית, כרגע יש פה מאגר מידע שהשאלה שנשאלת לצורך תחולה בתקנות היא שתי שאלות בעצם, אחד האם הוא קיבל מידע מהאיחוד האירופי? זה שאלה אחת, והשאלה השנייה, האם פרט המידע שעליו אנחנו מדברים הוא, זה? זאת אומרת זה לא תחולה פר מאגר, אני מציע להרחיב פר מאגר, דהיינו בשנייה שיש כבר מאגר שהחלתי עליו את המשטר הרגולטורי, גם לגבי חלק מפרטי המידע שבו את המשטר מידע הזה, לא נחיל עליו שני משטרים רגולטוריים אלא משטר רגולטורי אחד זה הצעתי, ואתה מציע שגם מאגר מידע שמקבל מידע ממקום שאיננו אירופה, הוא מאגר מידע שהוא לגמרי - - יחול עליו אותו משטר או שאתה מדבר, מה ההצעה שלך?

אז אני אומר כך, קודם כל ההצעה שלך יותר מצומצמת, אבל היא בוודאי יותר הגיונית מהנוסח המוצע על פניו, אני אשמח להבין, זה עוד לא הצעה, אני רוצה להבין מדוע לא הלכנו במתווה שגם יוצר פה איזושהי נורמה כללית במשק, לגבי מאגרי מידע?

גם מאגר מידע ישראלי לחלוטין?

נכון.

בצורה הכי פשוטה, לקדם את הדיון בצורה הכי פשוטה, אנחנו חושבים שזה הסדר ראשוני שצריך להיות בחקיקה ראשית ולא יכול להיעשות בחקיקה - -

זה תיקון 5, הם אומרים את ההסדרים האלו, אנחנו מסכימים שצריך לעשות, רק שזה צריך להיעשות בהליך החקיקה של 15, זה מה שהם ענו בתחילת הדיון.

כן בסדר, רק שהתירוץ הזה לא כל כך מחזיק מים אם אתם מביאים את זה בתוך חקיקת משנה.

לא, הוא מחזיק מים בגלל שהם באים ואומרים, אנחנו אם היינו עובדים - -

אני מבין.

בסדר אוקי, זה הדיון של ההתחלה.

בהיקף הרלוונטי ובנגזרת הזאת, , אין בעיה של סמכות כמו שיש לא אפשרי לדעתנו לחקיקה הרחבה.

אז אני רוצה שנייה להבין את הנקודה, לשיטתכם הבעיה היחידה בהחלת הנורמות האלה כרגע, היא שאלת סמכות והסמכה בחקיקה הראשית?

לא אמרתי יחידה, פשוט אמרתי אותה היא די בה, ברגע שיש בעיית סמכות, אז אני יכול להרחיב. חבל על הזמן, אני יכול להסביר עוד בעיות, אבל זו הבעיה הראשית.

שנייה, יש פה עוד משהו גלעד, אם אתה מחיל את זה בתחולה כללית, אתה בעצם אומר, כל מחזיק טלפון נייד לכאורה, שיכול להיכנס לפני שאנחנו מתקנים נכון את תיקון 14, ומגדירים נכון את תיקון 15, כל מחזיק טלפון נייד, אתה תחיל עליו את הזכות להישכח, אם אני מבקש ממך עכשיו למחוק את מספר הטלפון שלי שרשום אצלך, אתה תהיה חייב על פי החוק.

אני מאוד מקפיד למחוק דברים שלך, לא את מספר הטלפון.

אז העניין הוא מספר הטלפון, זה מה שמטריד אותי ספציפית גלעד. סתם - -

כבוד היושב ראש, אפשר במילה להתייחס להצעתך?

כן.

תודה רבה. אז מבחינתנו יש פה שאלה, האם הצעתו של כבוד היושב ראש, מייצרת עוד נטל רגולטורי או לא מייצרת? אני מבין שיש פה איזושהי מחלוקת האם זה מייצר או לא?

גם פיקוח על זה, ואני אומר שגם אם היא הייתה מייצרת עוד קצת נטל רגולטורי הייתי עומד עליה.

אז במובן הזה אנחנו עם כל הכבוד לקשיים שיכולים להיווצר כתוצאה, אנחנו מעדיפים את האוטונומיה של החברות להחליט איזה, יכולות, ככל שההצעה של כבוד היושב ראש מייצרת איזה שהוא נטל שפוגע באוטונומיה הזאת, ומייצרת עוד נטל רגולטורי, שהוא לא נדרש לעמדת גורמי המקצוע, אנחנו חושבים שנכון לדבוק בהצעה בחלק שלה, שמייצרת כמה שפחות נטל רגולטורי ומשמרת את מעמד התאימות.

אוקי, אז אני אומר א' זה נתון בוויכוח, האם זה מטיל עוד נטל רגולטורי כן או לא? את זכות הבחירה אני מבין, זכות הבחירה אגב, קיימת להבנתי, מישהו שלא ירצה להחיל על פרטי המידע האלו את הנטל הרגולטורי הזה, מחזיק שני מאגרי מידע שהוא לא מערבב אותם אחד עם השני.

ואז היא מחייבת אותו לפצל.

אז אני אומר שוב, נכון אבל זה נטל, זה גם נטל רגולטורי, אבל לכן אני אומר אני מבין, אבל אני חושב שהסיטואציה שבה גם מבחינת נטל רגולטורי, אני אומר נטל רגולטורי זה גם שיושב ראש הרשות להגנת הפרטיות, צריך לשלוח אליך שני מפקחים על אותו מאגר, אחד ואתה צריך לתת תשובות פעם אחת על פרטי מידע א' ופעם שנייה תשובות על פרטי מידע ב' כשהוא מחליט נפלת לו בגורל על הפיקוח, אז זה גם נטל רגולטורי, שיבואו לך שני מפקחים עם שני סטים של דרישות, זה גם נטל רגולטורי ואותו אני רוצה לחסוך, וכרגע אני בעצם מחייב, יש עוד הבדל כאשר אוכפים עליך משהו וולונטרי ואוכפים עליך משהו רגולטורי, יש הבדל מאוד גדול, זה שאתה החלת את זה על עצמך באופן וולונטרי זה טוב ויפה, עדיין עורך הדין סממה יצטרך לשלוח אליך שני מפקחים, או מפקח אחד עם שני פולדרים.

או להסמיך את אותו מפקח.

אבל שוב, זה שני סטים של ביקורת, זה שני סטים של ביקורת, זה משמעותי גם בנטל רגולטורי, לכן אני אומר, א' יש פה ויכוח על עצם הנטל הרגולטורי, אתה אומר אם אני בחרתי או לא בחרתי, ערך הבחירה הוא מאוד מאוד חשוב, יש פה גם ערך הבחירה של נושא המידע.

כבוד היושב ראש, כל מה שאנחנו מבקשים, כשאתה מבקש את ההתייחסות של גורמי הממשלה, בבקשה אם אתה יכול לשאול אותם, האם לגבי הצעתך שתתקבל אומדה אחת מהמדינה, המדינה בדרך כלל אני מדברת בקול אחד בדיוני הכנסת, האם יש או אין.

שנייה, היועצת המשפטית לוועדה, עורכת הדין נעמה מנחמי, בבקשה.

רק משהו אחד קטן לגבי סוגיית ההסמכה, אז ברור שסוגיית ההסמכה כאן היא לא פשוטה, ואנחנו מותחים את סעיף ההסמכה, גם ביחס למידע שהובא בתקנות המוצעות, וגם ביחס לדלת הנוספת שהוצעה כאן, אבל אני כן רוצה שנזכור ונשים את הדברים בהקשר שלהם, שזה לחוק שלא תוקן ממש בצורה משמעותית כבר 40 שנה, שהוא בגלל זה לא מעודכן, שהוא לכן בין היתר בגלל זה מפורש באופן רחב יחסית, שתוקנו ב- 2017 תקנות חובת אבטחת מידע, שגם הן לוקחות את ההסמכה בצורה מאוד רחבה, והן קובעות חובות לא פחותות.

ולכן אני לא חושבת שנכון להגיד שהוא בלתי אפשרי, אבל אני כן מזכירה שמדובר בתקנות של השר, ולכן בסופו של דבר ההכרעה לגבי ההסמכה היא אחריותו של השר והייעוץ המשפטי שלו כמובן.

בסדר גמור. אני למען האמת. חשבתי שהסוגייה הזאת גם הגיונית, גם ברורה וגם בגדול מוסכמת, גם מבחינת כך תכננתי את לוחות הזמנים של ישיבת הוועדה, ואז התברר לי שמה שחשבתי שמוסכם, עדיין לא מוסכם, שזה קצת הפתיע אותי, ולכן אני לא רואה איך אנחנו מצליחים להגיע להצבעה היום כמתוכנן על ידי.

למה? אפשר רק לתקן, זה תיקונים מינוריים חבל.

אדוני בוא נשלים את הדיון, לא נראה לי שזה מה שעיכב את רוב הדיון היום.

לא, רוב הדיון היה על השאלה האם אנחנו מרחיבים או לא מרחיבים.

אם ברשותך נצליח לעבור - -

אז בבקשה, בוא נשתדל.

אבל אני היחידה שפשוט שאלתי על העניין הזה, אז בואו נסייג את זה, את סעיף 3.

לא, לא, לא, עוד לא דיברנו על סעיף, דיברנו על התקנות עצמן, בואו נתקדם בבקשה, לא כל כלל התקנות, כל התחולה, סעיף התחולה כרגע, חצי השעה האחרונה, 40 דקות האחרונות הוקדשו לדיון בסעיף התחולה, גם רוב ההערות של גורמי המקצוע שאינם מהממשלה עסקו בסעיף התחולה, ולכן, זהו בסדר אבל בוא נתקדם.

כפי שאמרנו, אנחנו הבענו את הקשיים שאנחנו רואים, ואנחנו מבינים שאם הוועדה תעמוד על כך, אז השר יקבל את ההחלטה, כפי שקורה הרבה פעמים בדיונים של הוועדה באישור תקנות, שהועדה אומרת נאשר אם יהיה השינוי הזה והזה והשר - -.

בסדר גמור, בואו נתקדם, באמת ממעוף הציפור.

בסדר התקנות שוב, אני חושב שהנושא של ההגדרות אזור כלכלי הראוי דיברנו, לגבי התחולה דיברנו עכשיו הרבה מאוד, אני אגיד כן וזה יעזור אולי להבין גם לגבי פרטים מסוימים, זה יחסוך את הדיון, הדברים שמופיעים כאן הם נבדקו עם הגורמים המוסמכים באיחוד האירופי, ובנוח דעתכם - - ולעומת זאת אם אנחנו נגרע מפה דברים זה לא יספק, ולכן החריגים חברת הכנסת גוטליב, חריג כזה או אחר שנעשה פה, זה כי זה משקף משהו בדין האירופי שנדרש שנוסיף.

אתה מדבר על סעיף 2?

לא אני אומר את זה כדי לקצר, אני שומע היושב ראש, זה נכון לגבי כל פרט ופרט פה,. הנושא של הארכוב למשל, הוא לא גחמה שבאה - -

זה ברור לי, זה ברור לי.

יש לי הצעה רק לטובת זה, שכפי שאנחנו בדרך כלל נוהגים, הייעוץ המשפטי של הוועדה יקריא את התקנות לחברי הוועדה, ואז ככל שנצטרך להוסיף על כל תקנה איזשהו טקסט, נעשה זאת, אם נספיק, אם נספיק ב-10 דקות, אם לא נדחה את זה לדיון הבא אני אשתדל מאוד.

רק רגע, מתי קבענו את, לא את הדיון הזה? עד 11:00 קבענו אותו, אז בואו נשתדל לעבור על זה במהירות, ואם יהיה הערות נעשה זאת.

בתוקף סמכותי לפי פסקה (2) להגדרה "מידע רגיש" שבסעיף 7 ולפי סעיף 36 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א11981- (להלן-החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות 1. בתקנות אלה –
"האזור הכלכלי האירופי" – מדינות החברות באיחוד האירופי וכן איסלנד, נורבגיה וליכטנשטיין;
"נושא המידע" – כהגדרתו בתקנות אבטחת מידע;
"תקנות אבטחת מידע" – תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז – 2017.

תחולה 2. (א) תקנות אלה יחולו על מידע המצוי במאגר מידע בישראל אשר הועבר מהאזור הכלכלי האירופי, ולמעט מידע שהעביר במישרין אדם על אודות עצמו.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), החובות המנויות בתקנות אלו לא יחולו על:

(1) מידע שהועבר מרשות האחראית על הבטחון או אכיפת החוק באזור הכלכלי האירופי לרשות ביטחון כהגדרתה בסעיף 19(ג) לחוק;

(2) שימוש במידע הנדרש למטרת הגנה על בטחון המדינה או אכיפת חוק, וזאת בהיקף הנחוץ והמידתי להבטחת מטרות אלו.

אז פה בעצם התיקון שאנחנו מבקשים, זה שתקנות אלו יחולו על מידע המצוי במאגר המידע בישראל, אשר הועבר למאגר מידע מהאזור הכלכלי האירופי, שתקנות אלו חלות עליו, כלומר שבעצם התחולה היא פר מאגר ולא על פר מידע, תקנות אלו יחולו על מאגר מידע בישראל, אשר הועבר אליו מידע מהאזור הכלכלי האירופאי.

או בדרך כלל, מאגר מידע שנתפס בגדר 2 (א')(ב'), יחולו התקנות גם לגבי מידע שבו אשר לא - -

אז אולי פשוט להוסיף סעיף (ג'), מאגר מידע שחלה עליו תקנה (א'), התקנות הללו יחולו גם על מידע שנמצא בו, שלא הועבר.

נכון, לא הועבר עם כל החריגים לא הועבר.

כן, יחולו במאגר, נעבוד על ניסוח קצת יותר מדוקדק בהמשך, אבל זה השינוי שאני מבקש, והבנתי מחבריי לוועדה, שזה הכיוון שגם הם הולכים אליו.

זה יחול על המידע כל עוד הוא בתוך המאגר שנקרא לו, שקיבל מידע מאירופה, לא אם הוא עובר הלאה עכשיו למאגר ישראלי.

על המאגר, כלומר תקנות אלו יחולו על מאגר מידע בישראל, אשר קיים בו מידע כאמור בתקנה 2 (א'), בסדר נמצא את הניסוח, אבל זה הכיוון, אז בעצם אנחנו מבקשים פה הוספה של ג' כזה.

גם מידע שהועבר ממאגר למאגר, התקנות צריכות להגן עליהם.

לא לא, זה משהו אחר.

GDPR לא דורש? אתה צריך לעקוב אחרי - -

זה מידע ישראלי.

לא, אז אני אומר, מידע ישראלי, מאגר מידע רק בישראל, עליו לא חל התקנות, חל המשטר הישראלי, לטוב ולרע, אנחנו לא אוהבים אותו, נשנה אותו, תיקון 15, תיקון 14 כללים חדשים שיוציאו, תקנות חדשות שיוצאות שעשו, נדבר על זה כשזה יקרה.

הוספנו למאגר המידע שמכיל מידע לישראל, הוספנו לו מידע מארצות האיחוד האירופי, אז עכשיו על המאגר הזה עבר למשטר רגולטורי ב', יצא מהמאגר הזה וזה גם מענה קצת להתאחדות התעשיינים, יש דרך מה שנקרא יש גם דרך לצאת מזה, קיבלת מאגר זה החיל עלי. חובה שלא מתאים לך שתחול על הכל, תפריד את המידע, ואז המידע שכל זמן שהמידע לא מכיל כל זה שהמאגר לא מכיל מידע, כאמור בתקנת 2 (א'), אז חל עליו המשטר הישראלי, וזה לא נגעת נסעת למאגר, המאגר אם אחר כך יעבור המידע האירופאי יעבור, יוצא ממנו החוצה, הדין של המאגר יהיה כמו מאגר מידע ישראלי לחלוטין.

זה לא נגעת נסעת למידע, אם המידע אחרי זה עובר למאגר מקומי לחלוטין, זה לא הזכויות לא דבקות בו.

נכון, נכון, נכון, אם מאגר המידע השני לא מכיל מידע כאמור בהגדרה 2 (א).

לגבי התחילה אדוני, הזכרת, אנחנו נזדקק לזמן.

עוד לא, אנחנו לא על תחולת זמן כרגע.

לא, אבל התחילה של ההרחבה רק באופן ספציפי.

אז תיכף נדבר על זה, נעשה קיפול לסעיף התחולה.

השאלה מה קורה לאגרגציה של מידע כזה? ואחרי זה נניח החלטת, אבל עדיין נניח את הסך הכל של רשימות שמקיימות דבר כזה או כזה.

אז זה לא מידע כהגדרתו.

זה לפי המאגר.

זה לא מידע כהגדרתו, שוב שאלה אם הוא חל על 2 (א), אם חל על 2 (א) על מאגר המידע, אז יחול עליו גם 2 (ג), 3.

שנייה אפשר עוד שאלה? רק השאלה כי אמרת שבעצם זה עבר את האישור של האיחוד האירופאי כל הסדרים האלה, השאלה אם גם כן 2 (ב)(2) קיבל אישור.

אז שאלת את זה בדברייך, אנחנו עכשיו בהקראה, אם ירצו להתייחס לזה אחר כך, אני אגיד לך יותר מזה, אם לא, אמרו בתחילת הדברים, אמר משרד המשפטים שהתקנות האלו הם תוצאה של עבודה מקצועית שלהם מול האיחוד האירופי נכון? כמו שגופי האיחדו האירופי עצמם לא מחייבים את בית הדין האירופאי, והם יכולים להגיד להם א', ב', או ג', בוודאי שבית הדין האירופאי לזכויות אדם, לא מחויב לתוצר העבודה המקצועית שלהם אם ייעוץ וחקיקה בישראל, או עם הרשות להגנת הפרטיות, וכשנגיע לגשר נעבור אותו או שלא. זה תקנות הגישור, כשנגיע לגישור נעבור אותם.

לא, זו שאלה שאפשר לדון בה אחרי ההקראה, אבל אם אנחנו מאשרים את התקנות, אנחנו רוצים לדעת שלא יתעוררו בעיות.

אבל הם נאמרו בתחילת הדיון.

הדברים נאמרו בתחילת הדיון, לכן אני אמרתי. 3.

תקנה 3: חובת מחיקת מידע 3. (א) בעל מאגר מידע ימחק מידע לבקשתו הכתובה של נושא המידע

(1) המידע נוצר, נתקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות כל דין, או שהמשך השימוש בו מנוגד להוראות דין;
(2) המידע אינו נחוץ עוד למטרות שלשמן נוצר, נתקבל, נצבר או נאסף.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א'), בעל מאגר מידע רשאי לסרב לבקשת מחיקה, אם מצא כי השימוש במידע הוא לצורך אחד מאלה, וזאת בהיקף הנחוץ והמידתי לאותו צורך:

(1) מימוש חופש הביטוי, לרבות זכות הציבור לדעת;
(2) מילוי חובה חוקית או ביצוע סמכות על פי דין;
(3) הגנה על עניין ציבורי, לרבות למטרות ארכוב, מחקר מדעי או מחקר סטטיסטי;
(4) ניהול הליך משפטי או גביית חובות;
(5) מניעת הונאה, גניבה, או מניעת פעולות אחרות שעלולות להשפיע על דיוק המידע או מהימנותו;
(6) מימוש חובות הנובעות מהסכם בין-לאומי שממשלת ישראל היא צד לו.

(ג) התקבלה בקשה כאמור בתקנת משנה (א) ומצא בעל מאגר המידע כי לא מתקיימים החריגים כאמור בתקנת משנה (ב), ימחק את המידע שבשליטתו, או יבצע פעולות המבטיחות שלא יתאפשר באמצעים סבירים, לזהות אות נושא המידע.

(ד) בעל מאגר מידע יודיע בכתב לנושא המידע על החלטתו בבקשה, במועד המוקדם האפשרי בנסיבות העניין.

אין שאלות על זה?

אין שאלות על 3. שוב אני מתייחס, בגלל שטלי התייחסה לזה, הסבירו פה משרד המשפטים, שבעצם התקנות האלו בכל הנוגע להסדרים המהותיים שלהם לא לשאלת התחולה שעליה דיברנו, הם תוצר של עבודה שבעצם מחייבת אותנו להיות , אנחנו יכולים להחמיר עליהם במידה מסוימת, אבל אז זה כבר אנחנו במחוזות תיקון 15, או ואם אנחנו נגרע מהם,. אנחנו פוגעים בתאימות האירופאית, ולכן אין לנו כל כך הרבה. כלומר, בשנייה שקיבלנו את ההחלטה העקרונית שאנחנו לא הולכים ומחילים את זה על כל מדינת ישראל אז אין טעם לגעת בהסדר המהותי שלהם.

אולי רק לשאלתך לנושא העובדה שזה מאוד רחב, אז לדוגמא לעניין מחקר סטטיסטי, אז יש פרשנות רגולטורית של האיחוד לגבי מה הוא מחקר סטטיסטי.

אני קיבלתי בעניין הזה את עמדת היו"ר ואת עמדת הגורם המקצועי בעניין הזה.

אני מניחה שתהינה פרשנויות גם לגבי יתר.

טוב, ברור לכולם שאנחנו פה עם הגב לקיר, אבל זה מתוך דאגה לעם ישראל ועולם העסקים במדינת ישראל, ולכן אנחנו בשום פנים ואופן לא עושים פה שרירים.

תקנה 4: הגבלת החזקת מידע 4. (א) בעל מאגר מידע יפעיל מנגנון ארגוני, טכנולוגי או אחר, שמטרתו שאינו נחוץ להבטיח כי במאגר המידע לא מחוזק מידע שאינו נחוץ עוד למטרה שלשמה מותר להחזיקו לפי כל דין (להלן – מידע שאינו נחוץ).

(ב) מצא בעל מאגר מידע, בין היתר, על סמך המנגנון האמור בתקנת משנה (א), כי במאגר המידע מוחזק מידע שאינו נחוץ, ימחק את המידע האומר במועד האפשרי בנסיבות העניין.

(ג) חובה כאמור בתקנת משנה (ב) לא תחול, אם בוצעו לגבי המידע האמור פעולות המבטיחות שלא יתאפשר באמצעים סבירים לזהות את נושא המידע, או אם השימוש במידע הוא לצורך אחד מאלה, וזאת בהיקף הנחוץ והמידתי לאותו צורך:

(1) מימוש חופש הביטוי לרבות זכות הציבור לדעת;
(2) הגנה על עניין ציבורי, לרבות למטרות ארכוב, מחקר מדעי או מחקר סטטיסטי;
(3) ניהול הליך משפטי או גביית חובות;
(4) מניעת הונאה, גניבה, או מניעת פעולות אחרות שעלולות להשפיע על דיוק המידע או מהימנותו;
(5) מימוש חובות הנובעים מהסכם בין-לאומי שממשלת ישראל היא צד לו.

שימו לב לנובעים לא הנובעות. חוב גדול לא חוב גדולה.

תקנה 5: חובת דיוק מידע 5. (א) בעל מאגר מידע יפעיל מנגנון ארגוני, טכנולוגי או אחר שמטרתו להבטיח כי המידע שבמאגר המידע נכון, שלם, ברור ומעודכן.

(ב) מצא בעל מאגר מידע, בין היתר, על סמך המנגנון האמור בתקנת משנה (א) כי במאגר המידע מוחזק מידע שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, ינקוט אמצעים סבירים בנסיבות העניין לצורך תיקון או מחיקת המידע.

חובת יידוע 6. (א) בעל מאגר מידע שקיבל מידע אודות אדם, יודיע לו, במישרין או בעקיפין באמצעות הגורם שממנו הועבר המידע מהאזור הכלכלי האירופי, ככל האפשר בסמוך לאחר קבלת המידע ולכל המאוחר תוך חודש ממועד קבלת המידע, על כל אלה:

(1) זהות בעל מאגר המידע ומנהל המאגר, מענם ודרכי ההתקשרות עמם;
(2) מטרת העברת המידע;
(3) סוג המידע שהועבר;
(4) קיומה של זכות מחיקה לפי תקנה ק, זכות עיון במידע לפי סעיף 13 לחוק וזכות לתיקון מידע לפי סעיף 14 לחוק;

(ב) ביקש בעל מאגר מידע להעביר את המידע שקיבל לצד שלישי, יודיע במישרין או בעקיפין באמצעות הגורם שממנו הועבר המידע מהאזור הכלכלי האירופי, לנושא המידע, מוקדם ככל האפשר, ולכל המאוחר עם העברת המידע, על כל אלה ;

(1) זהות ופרטי ההתקשרות של הצד שלישי או סוג הגורמים השלישיים אליהם יועבר המידע:
(2) מטרת העברת המידע;
(3) סוג המידע שיועבר;
(4) קיומה של זכות מחיקה לפי תקנה 3, זכות עיון במידע לפי סעיף 13 לחוק וזכות לתיקון מידע לפי סעיף 14 לחוק.

(ג) חובת היידוע כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) לא תחול בהתקיים אחד מאלה, וזאת בהיקף הנחוץ והמידתי בשים לב לנסיבות העניין:

(1) לבעל מאגר המידע יש יסוד סביר להניח שפרטי המידע הכלולים בתקנת משנה (א) או (ב) ידועים לנושא המידע;
(2) פרטי ההתקשרות של נושא המידע אינם ידועים לבעל מאגר המידע, או שיישום חובת היידוע כרוך בהכבדה בלתי סבירה על בעל מאגר המידע, והכל בשים לב לאפשרות להיעזר בגורם שממנו הועבר המידע;
(3) קיומה של חובת סודיות בדין או איסור בדין על גילוי המידע;
(4) קיומה של הוראה בדין המסדירה את גילוי פרטי המידע מהפורטים בתקנת משנה (א) או (ב);
(5) מימוש חובת היידוע עלול לפגוע בשלומו או בחייו של אדם;
(6) מימוש חובת היידוע עלול לפגוע בפעילות עיתונאית או לחשוף את מקור המידע של פעילות עיתונאית;
(7) מימוש חובת היידוע יפגע בזכויותיו של אדם במידה העולה על הפגיעה הנובעת מאי גילוי פרטי המידע לפי תקנת משנה (א) או (ב) בנושא המידע.

מידע רגיש 7. מידע שהועבר למאגר מידע בישראל כאמור בתקנה 2 בעניינים המפורטים להלן, הוא מידע רגיש לפי סעיף 7 לחוק:

(1) מידע על מוצאו של אדם;
(2) מידע על חברות בארגון עובדים.

שמירת דינים 8. אין בתקנות אלה –

(1) כדי לגרוע מחובות אחרות המוטלות על בעל מאגר מידע לפי כל דין;
(2) כדי להתיר שימוש במידע שאינו מותר לפי כל דין.

תחילה 9. תחילתן של תקנות אלה –

(1) שלושה חודשים מיום פרסומן (להלן – היום הקובע) – לגבי מידע שהתקבל במאגר מידע בישראל ביום הקובע או לאחריו;
(2) שנה מיום פרסומן – לגבי מידע שהתקבל במאגר מידע בישראל לפני היום הקובע.

אז לעניין התחולה רצית להעיר אייל?

לעניין התחילה של התחולה, כפי שנדמה לי שאדוני אמר גם כן בישיבה, כיוון שהדברים לא נבדקו ואנחנו לא מבינים את המשמעויות שלהם, אז אני מבין שההצעה באה עם איזושהי תחילה נדחית של שנה וחצי, שתאפשר לבדוק ולבחון, כדי לא ליצור, לא להפיל לא על המשק ולא על הרגולטורים את החידוש הזה, וכולנו מקווים שעד אז כבר נהיה עמוק בתוך החקיקה הראשית, ואולי הדבר הזה יתייתר, אז אני חושב.

שנייה, אז בעצם יש לנו פה עכשיו לוחות זמנים של שלושה חודשים, על מאגר מידע, על המידע ביום הקובע או לאחריו על מידע חדש, ושנה על מאגר מידע על מידע ישן, עכשיו מידע שהתקבל קודם, עכשיו אתה בעצם אומר בוא נקבע לגבי 2 (ג).

לגבי אותו סעיף 2 (ג), כניסתו לתוקף של סעיף 2 (ג) תהיה בעוד שנתיים, שנה וחצי.

שנה וחצי, עכשיו מבחינת, שנייה רק רגע, הרשות להגנת הפרטיות, הפער הזה מבחינתכם, מבחינת הנטל, אתם רואים אותם או תועלת, זה משנה לכם משהו הפער הזמנים הזה? או ששנה זה הזמן שאתם בכל מקרה מחילים את זה על גופים, אתם צריכים שנה וחצי, שנתיים, איפה זה עומד אצלכם?

אין לי תשובה ברורה, אבל אני מתחבר לאמירות של ייעוץ וחקיקה בנושא, לא הייתי עושה שנתיים.

אפשר לעגל את זה ל- 1 בינואר, אז זה יהיה שנה ושבעה חודשים, לפחות זה יהיה תאריך ברור.

שמה- 1 בינואר, אז בעצם אנחנו אומרים שב- 1 בינואר 2025, לפי הצעתך 1 בינואר 2025.

לא, הצעתי הייתה שנתיים, אבל אני משכלל להצעתך לשנה וחצי.

כן, כן אין בעיה.

יכול להיות שיותר נכון לעשות שנתיים.

אני אגיד לך ככה, אני חייב לומר שאני לא מצליח להבין אפילו יום יותר משנה, כי על פניו השנה אני אומר למאגר מידע שנכון ליום הפרסום של התקנות, מחזיק מידע ישן, אני אומר לו קח שנה להיערכות, אני לא מבין למה צריך יותר משנה, אבל אם אתם בשביל ההערכות, בשביל זה צריכים יותר.

כן סליחה? לזה לנושא הזה של שנה, שנה וחצי?

כן.

מי כבודה?

עורכת דין עינת יוסוב מאיגוד הבנקים, ההערה הייתה כללית עוד לפני התוספת, באמת לזמן ההערכות, לבנקים יש מאגרי מידע ענקיים נרחבים, גם השלושה חודשים למידע החדש, הוא עבורנו מאוד צפוף.

בסדר, אבל אני מבין ששלושה חודשים כולנו פה עם הגב לקיר בגלל משהו, בגלל השיג ושיח עם האיחוד האירופי.

גם, וגם השנה למאגרים הקיימים, כי עדיין יש פה הליכים תפעוליים, שצריכים.

אדוני אני מציע, כפי שעורך דין זנדברג הציע, ה- 1.1.2025.

ה- 1.1.2025. אני אומר אני - -

להבהיר שכפי שאדוני היושב ראש ציין, המועדים האלה של השלושה חודשים והשנה שהם בנוסח המוצע, הם מועדים שהם באמת קריטיים גם מבחינת האיחוד האירופי ולוח הזמנים של התהליך שלו.

אני מבין אבל אני אומר, מבחינת המשטר הרגולטורי הכפול, לא אני אני סתם אומר שהיערכות רגולטורית של בן שנה לשנה ושבעה חודשים, לא יודע כמה זה, אבל אם אתם מכירים וחושבים שזה נצרך, אז אני מקבל את עמדתכם, אני פשוט חושב שהיה עדיף לעשות שנה גם לזה.

אני בגדול מסכים, אבל אבל, מאחר והדבר לא - -

לא חשבתם על זה מראש בסדר.

הדבר לא נבדק בעצם, אנחנו לא יודעים את המשמעות.

אין בעיה.

ולכן עדיף ללכת על הצד היותר בטוח.

בסדר, אני הייתי אומר, שוב עמדתי הייתה לבוא עוד שנה, ואם יבואו עוד כמה חודשים תגידו אתם מבקשים סעיף, כאילו שנוסיף 1 2, 3 ו- 3 יהיה על מאגר מידע כאמור בתקנה שתיים (ג) שנה, ואם תבואו תבקשו ארכה ותגידו צריך יותר, נדבר אבל בסדר, אני מוכן לקבל את ה- 1.1.2025, בסדר.

אדוני, הוועדה תהיה עמוסה בתיקון 14 ו- 15.

בעזרת ה', וודאי ביוני יולי. בסדר גמור, אז בשינויים הללו אני מציע לחבריי חברי הוועדה, שאנחנו נתמוך בתקנות, אני אעלה את הדבר להצבעה.

מי בעד? שבעה, מי נגד? אין נגד, מי נמנע? אין נמנעים.


הצבעה


אושר.

בסדר גמור, אז אנחנו בשינויים הללו שדובר עליהם.

אנחנו ננסח אותם עוד היום עם הייעוץ המשפטי של הוועדה.

בסדר גמור, תודה רבה לכולם, הישיבה הזו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:17.