פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



5
ועדת הכספים
02/04/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 89
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, י"א בניסן התשפ"ג (02 באפריל 2023), שעה 9:30

הצעת צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא של כבלי נחושת למתח נמוך מטורקיה) (הוראת שעה), התשפ"ג – 2023

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל

עו"ד-מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - נטע נתנאל שפירא

אגף תקציבים, משרד האוצר - גל ברנס

ממונה על היטלי סחר, משרד הכלכלה והתעשייה - דני טל

יו"ר הוועדה להיטלי היצף, משרד הכלכלה והתעשייה - דוד ויניצקי

עוזר ראשי, משרד הכלכלה והתעשייה - שאול ירס

מנהל מינהל דלק, משרד האנרגיה והמים - חן יחיאל בר יוסף

מנהל, התאחדות התעשיינים בישראל - איל לביא

מנכ"ל סינרג'י כבלים בע"מ - רונן יחזקאל

עורכת דין - מור גושן



יערה גלבוע אייל



עופר לוסטיג



ישי לוי



עפרה חן



מישל בן סימון



ענת אביטל



יהוא אביטל



חנוך סער

שלומית ארליך, תמר בנתורה

ליאת קרפטי

שרון רפאלי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא של כבלי נחושת למתח נמוך מטורקיה) (הוראת שעה), התשפ"ג – 2023

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עוברים להצעת צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא של כבלי נחושת למתח נמוך מטורקיה) (הוראת שעה), התשפ"ג – 2023. מי מציג את ההצעה, בבקשה?

משרד הכלכלה.

בבקשה, תציגו. שם ותפקיד.

בוקר טוב. שמי דני טל, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה. הדיון היום נוגע להארכת היטל היצף על ייבוא כבלים למתח נמוך מנחושת מטורקיה. כזכור, הוועדה דנה בנושא הזה לפני ארבע שנים ואישרה לשר הכלכלה אחרי דיון על תקופת ההיטל להטיל היטל היצף על ייבוא כבלים מטורקיה למשך ארבע שנים. ההיטל הזה פג היום.

דרך אגב, יפה איך אתם יודעים לכוון כולם את הימים.

ככה יצא. האמת היא שזה יצא אתמול אבל אתמול אף אחד לא ייבא כלום.

כן, אתמול הייתה שבת אז זה נשאר להיום. אבל כבר ביום שישי שמעתי שזה פג.

זה פג אתמול, ב-1 באפריל.

בשנה האחרונה התקיימה בדיקה נוספת גם של שיעורי ההיצף מול יצרנים טורקים. מהבדיקה שלנו עלה ששיעורי ההיצף המקוריים שנמצאו בחקירה הקודמת פחתו. לא כל החברות הטורקיות שיתפו פעולה. אלה שלא שיתפו פעולה – ההמלצה הייתה להותיר את שיעור ההיצף על 14.5%; אלה שכן שיתפו פעולה והציגו את הממצאים שנבדקו ואומתו, כולל מול מערכות הנהלת החשבונות של היצרנים הטורקים – השיעורים הופחתו בהתאם להמלצות: בחברה אחת – 7.6% ובחברה שנייה – 1.6%. יושב-ראש הוועדה הנכבד מכיר את עמדתנו בעניין אבל אני רוצה לציין גם לפרוטוקול וגם לטובת חברי ועדה אחרים שאולי לא היו פה לפני ארבע שנים שהיטל היצף לא נועד לחסום ייבוא או לחסום תחרות, הוא נועד לחסום פרקטיקות של סחר לא הוגן. ייבוא בהיצף אסור גם לפי החוק הישראלי וגם לפי הסכמי הסחר הבינלאומיים שישראל חתומה עליהם במסגרת ארגון הסחר העולמי.

אם בשדרות משלמים יותר לעובד יותר מאשר משלמים לו באיסטנבול, זה נקרא תחרות לא הוגנת?

לא, זאת תחרות הוגנת.

אבל משלמים לעובד. החוקים בישראל הם כאלה שלעובד צריך לשלם שכר גבוה יותר עם תנאים טובים יותר לעומת אותם התנאים לאותם העובדים שמייצרים את זה בטורקיה. האם זה נקרא סחר הוגן?

על-פי החוק, זה נקרא סחר הוגן. אני אסביר מה זה סחר לא הוגן ומה ההבדל.

בבקשה.

גם תסביר איך זה תואם את התחרות. מעניין אותי לדעת. זה מאוד חשוב. זאת שאלה של הרב גפני.

לכל מדינה יש יתרונות יחסיים. במבוא לכלכלה קוראים לזה "עקומת התמורה". לפי יתרונות יחסיים, יכול להיות שבמדינה מסוימת עלויות כוח הייצור זולות יותר או יש התמחות בתחום מסוים, ובמדינה אחרת ההתמחות היא בתחומים אחרים. לפי חוקי הסחר, כל אחד סוחר במקומות שיש בהם יתרונות יחסיים.

מה זה סחר לא הוגן?

סחר לא הוגן זה כאשר מוכרים את המוצר לחו"ל במחירים שהם נמוכים ממה שמוכרים - -

בארץ המוצא.

בדיוק.

דרך אגב, מתי החוק הזה נכנס בישראל?

ב-91'.

ב-1991. אני הייתי הראשון שטיפל בנושא הזה. אני ניהלתי אז את בתי יציקה וולקן בחיפה, והגשתי בג"ץ בנושא הזה. ובפעם הראשונה שהחוק הזה נכנס לתוקף – כי לא רצו להכניס אותו – זה היה ב-91'. היה ייבוא של צנרת מגרמניה. הצלחנו להוכיח כי היה צריך לעשות חקירה, ואת החקירה הזאת לא עושה הממשלה, זה בדרך כלל המפעל. אני מצר על כך. לצערי, ממשלה צריכה לעשות את זה או משרדי ממשלה. כי אז גילינו שבגרמניה מוכרים את הצנרת במחיר הרבה יותר גבוה מאשר המכירה לארץ. מול זה נלחמנו ואז זה היה בערך 15%.

זה בדיוק ההגדרה של היצף. היום הממשלה עושה את זה.

אני אמרתי את זה כי יש גם חברי כנסת שקצת מכירים את הנושא.

לכבוד הוא לי שהיית בחקירה הראשונה. היום הממשלה עושה את החקירות האלה גם בארץ וגם בחו"ל. ממצאי החקירה עוברים לוועדה המייעצת. נמצא פה גם יושב-ראש הוועדה המייעצת שהיא גוף בלתי תלוי; כמו הממונה אבל גורם שכולל גם נציגים של משרד האוצר, גם משרד הכלכלה וגם נציגי ציבור שהם מומחים בסחר חוץ, בכלכלה ובמשפטים. הם אלה שמעבירים את ההמלצות שלהם לשר.

ההמלצה כאן הייתה שונה בין המלצת הממונה להמלצת החקירה, נכון?

ממצאי החקירה הראו ששיעור ההיצף של חברה אחת היה 7.6% ושל החברה השנייה היה 1.6%. במקרים מסוימים נהוג, על-פי הסכמי WTO, שכאשר מדובר בפחות מ-2% לא מטילים היטל. במקרה הזה הוועדה המייעצת סברה ובצדק, אגב – וההמלצה שלהם מקובלת עליי לחלוטין – שבמקרה הזה מאחר שמדובר בנחושת, ונחושת זה commodity שכל שינוי של אחוז יכול להשפיע על הרווחיות, הם סברו שגם 1.6% הוא לא אחוז בטל בשישים וחסר השפעה. לכן הם המליצו להטיל היטל למרות שיעור ההיצף הנמוך. וזה בסדר גמור.

יש שני ספקים שעליהם לא קבעתם את היטל ההיצף.

קבענו היטל היצף נמוך יותר.

לא, זה של כולם.

היטל ההיצף הוא על כולם?

כן, אבל בשיעורים שונים. אולי אני אגיד.

כן, בבקשה.

אני יושב-ראש הוועדה המייעצת. אנחנו קיבלנו את ההמלצות של הממונה למעט חברה אחת בשם "פרמקולה". אבל כדי שיהיה ברור: על כלל טורקיה המלצנו והשר קבע היטל של 14.5%; על חברת - - -

אני גם ביקשתי את זה.

- - 7.6%; על חברת "פרמקולה" המלצנו לשר, והוא קיבל, להטיל היטל בשיעור של 1.6% למרות שזה נמוך מ-2%. אני רוצה להזכיר שוועדת הכנסת הזאת כבר הטילה עליהם היטל גבוה מזה לאורך ארבע השנים הקודמות, ואנחנו סברנו שכשכל החברות, כולל חברת "פרמקולה" הטורקית באות ואומרות ששיעורי הרווח הם במספרים מזעריים של אחוזים מועטים, אז לומר ש-1.6% זה מזערי – זה לא מזערי. כי זה בערך 40% או 50% רווח שלהם. אז זה כבר לא מזערי.

גם בדיון הקודם שהיה בעניין הזה וגם היום אני מרגיש לא לעניין. זאת אומרת אנחנו מספקים לטורקיה עבודה בנושאים האלה, וכולנו אומרים שאנחנו רוצים לעזור לשדרות, ובצדק, כי היא נמצאת תחת מתקפה קבועה וכל מה שנלווה לעניין הזה, אבל אנחנו גורמים לכך שעובדים יפוטרו. אני הרגשתי אז מאוד לא טוב, וגם היום. כל דבר אני צריך לבקש. הממשלה הייתה צריכה להעדיף את תוצרת הארץ – להביא את זה בתוך ההחלטה שלה ולא להשאיר את זה ככה בעוטף עזה.

הוועדה של אדוני היושב-ראש עשתה את זה בסיבוב הקודם שלך.

נכון.

הוועדה הזאת בסיבוב הקודם שלך כפתה על שני השרים להאריך את זה משלוש שנים לארבע שנים כמו שהמלצנו אז; ועובדה שבתקופה הזאת המפעל מאז שוועדת הכספים הטילה את ההיטל התאושש יפה. הנקודה האמיתית שהיה צריך לבדוק בפעם הזאת – ולמעשה, הממונה בא לקראת החברות הטורקיות כי, בעינינו, כוועדה הוא אפילו לא היה חייב.

השאלה המשפטית היחידה שעומדת לדיון הייתה האם יש חשש שאם יבוטל ההיטל ויחזור מחירה ללא היטל, האם יחזור חזרה הנזק למפעל. אנחנו חד-משמעית הגענו למסקנה כמו הממונה שביטול ההיטל יחזיר את המפעל לאותו מצב רע ולקריסה שהוא היה בהם קודם.

תודה רבה. האוצר, לפני שאתה יוצא לשר שלך, אתה יכול להגיד משהו בעניין הזה? בעיקר מה שאני רוצה זה שהממשלה תקבל החלטה להאריך את המועד של העדפת תוצרת הארץ על עוטף עזה.

אנחנו מדברים על שני נושאים שונים.

אז מה אם אנחנו מדברים על שני נושאים שונים. מה הבעיה?

בסדר, אני אתייחס על זה. לנושא ההיטל אין לנו התייחסות – זאת החלטה של שר הכלכלה - -

ברור. אבל אני שואל לגבי הנושא של העדפת תוצרת הארץ. זה מעניין לעניין באותו עניין – שני דברים שונים,. אבל שניהם כדי לטפח את התעשייה בשדרות, בעוטף עזה.

כבר שלושה שבועות הייתה אמורה לבוא החלטת ממשלה ובכל פעם דחו - - -

אין מה לומר בעניין הזה.

לא אתה, לא אתה. בגלל שזה לא נמצא בפנים זה נדחה.

- - - אותו אחוז גבוה, ובגלל זה אין לו העדפה. זה לא בדיוק נכון - - -

אם לפחות היו עושים רכש גומלין אז איכשהו היה מקום. אבל גם את זה לא עושים.

לא עושים כלום.

זה פג ב-2025, אנחנו יודעים את זה.

זה פג ב-2028.

2028, סליחה. ומה אתם עושים עד אז?

יש שני סוגים של תמיכה בתעשייה או באופן כללי במגזר העסקי – או תמיכה ישירה או תמיכה עקיפה. אנחנו באופן מקצועי מתנגדים לכל סוגי התמיכה העקיפה – מכסים, נכס על רכש ממשלתי שזה העדפת תוצרת הארץ, היטלים כאלה ואחרים – אנחנו בעד לתמוך בתעשייה בצורה ישירה. יש לזה תקציבים של מאות מיליוני שקלים בשנה, אפילו יותר ממיליארד שקל.

אם היינו סומכים עליכם "סינרג'י" היה סגור כבר לפני חמש שנים, ובטלוויזיה הייתם אומרים שאתם דואגים לעוטף עזה. מה שאתה אומר עכשיו זה לא לתת שום העדפה ולא לתת שום סיוע למפעלים בעוטף עזה ולא בשדרות. זה מה שאתה אומר.

רק יצוין שבשבוע שעבר בדיון שהיה פה ישבו פה נציגי האוצר ונציגי הכלכלה ואמרו, כן, אנחנו נותנים תמיכה ישירה. שאלנו אותם אם זה משהו עודף בתמורה לזה, והם אמרו לא. אז גם התמיכה הישירה שאתם נותנים היא לא במקום זה.

לא, שום דבר.

אנחנו רוצים לתת להם העדפה. יש עניין לתת העדפה לעוטף עזה כי אנחנו יודעים בדיוק את המצב שלהם היום. אנחנו יודעים שהמצב לא השתנה אלא כל פעם נעשה גרוע יותר ויותר. על זה אנחנו מדברים. זה שאתם רוצים לתת תמיכה ישירה – אין בעיה. תראו מה התמיכה הישירה שלכם שאתם נותנים ב-5% האלה יותר מאשר אתם נותנים בשאר הארץ ב-15%, ואז נגיד שנתתם תמיכה ישירה ב-5% יותר. אתם לא עושים גם את זה.

לא צריך את התמיכה הישירה, תנו להם העדפה.

בסדר. אני אומר שגם אם אומרים ככה הם לא עושים את זה.

אתה הולך עכשיו לשר. אתה יכול להגיד לו שהיית פה בדיון בוועדה. אם אתם עושים חלק ועושים פעולות שמראות שאתם מעדיפים אותם, ניחא. אם אנחנו לא רואים את זה אנחנו נפעיל את הכוח שלנו. יש לנו מספיק כוח. אני אמרתי את זה לאהרון ברק בשעתו בלי קשר לעניין הזה – לא ללכת בכוח. בית המשפט לא צריך ללכת בכוח על כל הדברים. צריך להתנהג נורמלי כמו בני אדם ומה שעומד לנגד עיניהם. התוצאה תהיה רעה. הנה, עכשיו אנחנו בתוצאה. התוצאה תהיה רעה אם לא תעזרו לעוטף עזה. אף אחת מהמפלגות שנמצאות בוועדת הכספים לא ישתקו על זה. אנחנו לא נשתוק ואז אנחנו נלך בכוח. אני מבקש להעביר את הנושא הזה של העדפת תוצרת הארץ על הנושא של שדרות ועוטף עזה. זה הכול.

אני אשמח לענות לחבר הכנסת אזולאי – מוקצים כ-30 מיליון שקלים לעסקים באזור עוטף עזה. זה כסף ייחודי - -

אבל זה לא כסף שנוסף במקום על תוצרת הארץ, על זה אני מדבר. היו פה נציגי הכלכלה וזה מה שאמרו. אם אתה אומר לי שזה בנוסף אתה צודק.

אבל לא רוצים את הכסף של האוצר. הם רוצים העדפת תוצרת הארץ.

כשאתה נותן להם תמיכה אתה אומר להם ניתן לכם צדקה. הם לא רוצים, הם רוצים להתמודד לבד. הם לא רוצים צדקה.

- - -

אבל גם בתמיכה זה לא במקום 5%.

- - -

אני יודע, אני יודע. גם הקריטריונים זה לא משהו חדש שהם הוסיפו, זאת הנקודה. לא הוספתם משהו חדש במקום 5% יותר של תוצרת הארץ. זה משהו שהיה קיים ואיתו אמרתם, תתמודדו, וגם את זה הם לא מצליחים לקבל בגלל הבירוקרטיה שלא מצליחים להגיע לתנאי הסף ששמתם שם. אנחנו הרי יודעים – יושבים פה המפעלים ויספרו לכם את זה. אל תגידו לנו מה זה אוצר, אנחנו רואים כמה מקלות הם שמים כדי שלא יצליחו להוציא מכם שקל, אבל שמתם מיליארדים. אבל בסוף שנה תראה שלא הצליחו - - - מה נעשה.

בבקשה, רונן יחזקאל מסינרג'י.

בוקר טוב לכולם. אני מנכ"ל סינרג'י בשדרות זה שנתיים. אני קודם כול רוצה לפתוח ולהגיד תודה לממונה ותודה לוועדה על העבודה המאומצת מאוד שהם עשו כאן. לצערי, יש דברים שאנחנו חולקים עליהם במסגרת המסקנות. חשוב שנבין שבמסגרת המכירה של הכבלים במתח נמוך פה בארץ למעלה מ-80% מהתוצרת שנמכרת בארץ היא מייבוא. היא מייבוא מהרבה מדינות – מרומניה, מפולין, מקפריסין, מסין – מהרבה מדינות שאין לנו שום טענה נגדן – כולן פועלות בסחר הוגן. יש אחת יוצאת דופן שזאת טורקיה. למרבה הפלא, הטורקים מוכרים פה 50% מכלל הייבוא, והם עושים את זה בסחר לא הוגן. לשמחתי, בפעם הקודמת הוועדה החליטה להטיל את היטל ההיצף עם 14.5% ועל פמוקלה – 9.3%. שנבין – הרווחיות היא במספרים מאוד נמוכים – באחוזים זה פחות מחמש האצבעות שנמצאות כאן. כשנותנים הטבה גם לפמוקלה כשאנחנו מורידים להם את ההיטל מ-9.3% ל-1.6% המשמעות היא שנותנים להם 8% במתנה – לאותו גורם שהציף פה לפני כן את השוק.

לי חשוב שכשאנחנו מדברים על תכנית לחמש שנים, אם כבוד הממונה על הוועדה נתן את האפשרות לבחון את הנושא הזה מחדש, אנחנו מבקשים – אנחנו חיים את השוק הזה, אנחנו יודעים מול מה אנחנו מתחרים, ואנחנו מבקשים שאותם יצרנים טורקים שקיבלו עכשיו את ההטבה לא יעשו בה שימוש לרעה. ככל שהם יעשו בה שימוש לרעה אנחנו מבקשים את הזכות לחזור ולפנות לוועדה גם אם זה לפני שנתיים – להעלות את הממצאים שלנו, להראות את הכאב האמיתי שלנו.

יש בעיה עם זה?

אנחנו בוועדה ביקשנו והמלצנו לשר, והשר קיבל את זה, שזה לא יהיה לחמש שנים קארד בלנק שיוכלו לעשות מה שרוצים, אלא שבעוד שנתיים הממונה יבדוק, ואם הוא הגיע למסקנה שההיטל הזה לא מספיק אז הוא יפנה ויבקש להגדיל אותו, ואם - - - יקטין אז הוא יגיד להקטין.

אני רוצה להתייחס לזה, ברשותך. השר קבע בהחלטתו בצורה מאוד מפורשת שלבד מההיתר שיוארך לחמש שנים הוא מורה לי להמשיך ולשמור את האצבע על הדופק, וגם אם נראה תוך שנה הרעה משמעותית בנתונים – הרי חברת סינרג'י הייתה ממש על סף פשיטת רגל - -

מה זה פשיטת רגל? אנחנו קיימנו כאן דיון בוועדה וביקשנו מחברת החשמל שירכשו מהם.

היום החברה היא רווחית. אני לא רוצה להיכנס למספרים, זה נתונים חסויים שלהם. אני מכיר אותם.

אבל הם עומדים היום על הרגליים.

היא עומדת, היא מייצרת – היא במצב פנטסטי.

היא מעסיקה עובדים במקום הזה?

לא רק עומדים על הרגליים – אנחנו הגדלנו את מצבת העובדים מ-80 ל-150, והיד עוד נטויה. אנחנו רוצים גם להביא עוד תעשיות אחרינו.

מה שאני אומר שאם תהיה הרעה אין שום מניעה שאנחנו נתערב שוב ונשנה.

אני אקרא מתוך ההחלטה שמדברת על הארכת התוקף לתקופה של חמש שנים, ואם תוכלו להתייחס אחר כך למה חמש שנים בהארכה כשבמקור נקבע ארבע שנים: "בנוסף נקבע כי לאחר תקופה שלא תפחת משנתיים מיום הארכת ההיטל תתבצע על-ידי הממונה בחינה של מצב הנזק, אם בכלל, לתעשייה היצרנית המקומית כתוצאה מהייבוא בהיצף. ככל שממצאי הבדיקה יעידו על אי קיומו של נזק כזה או על סילוק החשש הממשי הקיים היום לחידוש נזק שכזה או לחילופין ככל שהנתונים ילמדו על התחדשות או החמרה בנזק הנגרם לתעשייה היצרנית המקומית יבחן הממונה את האפשרויות העומדות לפניו לבצע בדיקה מחודשת ולקבוע שיעורי היטל עדכניים.

חשוב מאוד שכשאנחנו מדברים על בחינה אנחנו לא מדברים על חקירה מחודשת שהיא בעצמה לוקחת שנה וגורמת להרבה נזקים.

זה תלוי בכם, במה שאתם תפנו. זה תלוי בכם.

מעולה.

אתם תסכימו שנאשר את זה לשנתיים?

אם אתה מאשר לשנתיים אתה פוגע בהם כי זה אומר שאחרי שנתיים צריך להתחיל את כל התהליך מחדש.

לאשר לחמש שנים עם אפשרות לבחון את זה גם למטה משנתיים, ככל שיידרש.

על-פי בקשתכם ובקשתך, אנחנו נאשר את זה לחמש שנים כפי שנדרש. אם יתברר שאין פגיעה ואין פה סחר לא הוגן זה יימשך. אם לא, בתוך שנה אני מבקש לבדוק את זה מחדש. אנחנו עומדים פה על דבר מאוד רגיש גם בכלל לחברה הישראלית וגם בנושא הספציפי הזה. אני דיברתי גם עם שר הכלכלה ניר ברקת, תיארתי לו את המצב של מה שקורה בשדרות, והוא קיבל את עמדתכם. גם אנחנו מקבלים את עמדתכם אף על פי שאנחנו חושבים שהממשלה חייבת לקבל החלטה שהיא מעדיפה את תוצרת הארץ לגבי עוטף עזה. אחרת אנחנו חברה שאף אחד לא יידע להסביר אותה. בכל מדינה אחרת בעולם זה מה שהיו עושים לו היו הנתונים האלה כמו שהם כאן בארץ.

אני רק רוצה לשאול עוד שאלה אחת: בצו המקורי הופיעה פסקה אחת בנוגע לכבלי הנחושת מהסוגים האלה כמו שהבאתם אותה בצו הזה; גם פסקות 12-2 הן זהות למה שהיה בצו המקורי, אבל ראינו שיש תוספת מפסקות 13 עד 43.

במהלך השנים האחרונות ובמהלך החקירה קיבלנו פניות מיבואנים שאמרו, כבלים איתות כאלה וכאלה, סינרג'י לא מייצרת או כבלים כאלה וכאלה סינרג'י לא מייצרת. היה פה דו-שיח טוב גם עם החברה. שאלנו אותם והם אמרו, זה בסדר, מבחינתנו זה בסדר, לא מייצרים, אפשר להוסיף. כל מה שברשימה אלה מוצרים שלא מיוצרים פה.

אני רוצה, ברשותך, להוסיף עוד מילה אחת: אני מבין את רוח הוועדה אבל חשוב לי להדגיש – הכלי של היטלי היצף לא נועד לעודד תעשיית כחול-לבן – יש כלים אחרים. הכלי הזה נועד למנוע סחר לא הוגן.

הבנתי. אמרתי את מה שאתם אמרתם, חזרתי על מה שאמרתם. אני חשבתי, ואחרים אמרו לי – גם אצלנו כאן – הרי גם לפי דבריכם – אתם תעקבו אחרי מה שנעשה בעניין הזה. האם יהיה סחר לא הוגן אפילו תוך שנה אף על פי שבהחלטה שלכם כתוב שאחרי שנתיים? אתם תבחנו את הדברים האלה מחדש. אני מקבל לא לקבל החלטה במשך שנתיים מפני שאז הכול ייפתח מחדש. השלטון מתחלף מהר ויש שלטון בעד האזרחים, ויש שלטון נגד - -

הפעם זה יהיה כמה שנים טובות.

לא חשוב. צריך לקחת בחשבון שהאפשרויות קיימות ויש שלטון שהוא בעד האזרחים ובעד המפעלים ויש שלטון שלא. לכן צריך להיות זהיר בעניין הזה. זה נכון, ואני חוזר וקורא את מה שהיה בדיון הקודם לגבי הנושא של העדפת תוצרת הארץ. זה לא היטל ההיצף אלא מעניין לעניין באותו עניין. היטל ההיצף עוזר למפעל, אבל מה שצריך לעשות עכשיו זה את החלק של העדפת תוצרת הארץ.

בבקשה, אם אתה מדבר יותר מדקה – אין לנו זמן.

משפט אחרון: כמו שהיטל ההיצף הזה הוא לחמש שנים הוא מאפשר לנו להמשיך להשקיע במפעל ולהסתכל קדימה. אותו דבר כשאנחנו מדברים על העדפת תוצרת הארץ – חשוב מאוד שהדברים ייראו לאורך זמן כדי שיאפשרו גם השקעות, גם כניסת מפעלים נוספים ולא דברים קצרי טווח.

תודה רבה.

הצעת צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא של כבלי נחושת למתח נמוך מטורקיה) (הוראת שעה), התשפ"ג – 2023. מי בעד אישור הצו? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

ההצבעה אושרה

הצו אושר. תודה רבה, הישיבה נעולה. חג שמח לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00