פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת הכספים
02/04/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 88
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, י"א בניסן התשפ"ג (02 באפריל 2023), שעה 9:00

הצעת הארכת רישיונות הפקה של מחצבים בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה התשי"א- 1951

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
אלי דלל

חן בר יוסף - ממ מנהל מינהל אוצרות טבע, משרד האנרגיה

יערה גלבוע אייל - ייעוץ משפטי, משרד האנרגיה

ישי לוי - חטיבה העסקית, רשות מקרקעי ישראל

עפרה חן - מנכ"לית, נגב גז טבעי בע"מ

מישל בן סימון - מנכ"ל מפעל "פיניציה"

עופר לוסטיג - יו״ר איגוד המחצבות בישראל

שלומית ארליך

ליאת קרפטי

שרון רפאלי



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת הארכת רישיונות הפקה של מחצבים בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה התשי"א- 1951

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. שני סעיפים על סדר היום. הראשון הוא הארכת רישיונות הפקה של מחצבים בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה, ולאחר מכן צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא של כבלי נחושת למתח נמוך מטורקיה).

הארכת רישיונות הפקה של מחצבים. מי מציג את זה?

חן בר יוסף, ממלא מקום מנהל מינהל אוצרות טבע, משרד האנרגיה.

למה אתם מביאים את זה ביום האחרון?

שאלה טובה.

זאת שאלה מיותרת, מה שאני שואל.

לא, לא מיותר בכלל. שאלה במקומה. קודם כול, התנצלותנו.

נשאל אותה גם על הדבר השני. אני צריך להתכנס פה בערב פסח מוקדם בבוקר כדי לאשר את זה, אחרת זה לא יהיה. למה?

הניסיון שלנו, לפחות, היה לנסות עוד במסגרת החלטת הממשלה של ההסדרים למצוא הסדרה נאותה של הדבר הזה מבחינת עבודת המטה שנעשתה עד אז. השותפים שלנו בממשלה חשבו שזה לא מבושל והיות שיש המענה דרך דיון בוועדה מול סוגיות אחרות בחוק ההסדרים, שכידוע, איננו חוק קצר - -

חוק ההסדרים הפך להיות עוד משהו מעניין – מה שאני כבר לא רגיל. זאת אומרת אני רגיל שמכניסים לשם הכול כדי להעביר את זה מהר. עכשיו כבר מחכים להארכה רגילה של מועד לחוק ההסדרים?

לא.

אי אפשר להביא את זה לפני שבועיים? אפשר אבל מה זה משנה? עדיף שלא תענה כי כל תשובה לא טובה כי זה לא בסדר. מביאים את זה ברגע האחרון אחרי שכבר מפסיק הרישיון.

לא.

הרב גפני, אני רוצה לומר עליהם נקודת זכות – הם לא ידעו שזה עומד לפוג. לא היו פה מספיק דיונים.

לא שמעת מה שהוא אמר. הוא אמר, אנחנו חשבנו לעשות את זה אולי בחוק ההסדרים.

שמעתי את זה. אבל הם חושבים את זה על הכול. ראית כמה הם הכניסו בחוק ההסדרים. אבל, באמת, הם לא ידעו, הם לא ידעו שעומד להסתיים המכרז של המחצבות, אף פעם לא התרענו על זה – לא ב-2017 ולא ב-2018 ולא ב-2019.

אני רק רוצה להזכיר לך שאנחנו לפני פסח, לא לפני פורים.

אז תגיד להם את זה, למה לי?

זה מה שאני אומר לך, שתגיד להם.

שאגיד להם – הבנתי, טוב.

תודה. בבקשה, תגיד מה אתם מבקשים.

אני מקבל את ההערות.

אני רק מבקש להבא שכשמגיע דבר כזה תביאו את זה מבעוד מועד כדי שנוכל לקיים דיון יותר מעמיק. יש לנו הרבה מאוד מה להגיד על המחצבות. אני לא רוצה לעכב את זה עכשיו.

גם על הדלק יש לו מה לענות, אם יש איזושהי שאלה.

לא. זה יותר רשות המיסים.

שמעתי אותך מתראיין גם על זה פעם.

אתה על הבלו?

לא. על הבלו זה מנהל רשות המיסים ושר האוצר. אנחנו על הדלק.

איפה - - - בדלק?

מנהל מינהל הדלק, נוסף לתפקידי.

טוב, בבקשה.

עניינינו הארכת הרישיונות שיאפשרו את כריית המחצבים. המחצבים האלה הם קריטיים לתעשיות רבות בישראל, החל מייצור חשמל של חלק מהמוצרים האלה שמאפשרים את סינון הפליטות של גורמי ההפקה של החשמל שנוצר, כולל מערכות שלמות שקשורות לתעשיות בדרום שמדינת ישראל זקוקה להם גם כתעשייה וגם כייצוא וגם כמקורות פרנסה.

בירוחם, למשל.

בירוחם, בדימונה.

דיברה איתי ראש המועצה.

מאות משפחות. בהיבטים האלה התעשייה הזאת היא תעשיית הבסיס שעליה עומד כל המגדל הזה. לכן היא מאוד חשובה. יש שני חוקים שהמחצבות האלה יושבות תחתם: אחד זה חוק המכרות שמאפשר 30 שנה; והשני הוא חוק נכסי המדינה. חוק נכסי המדינה מגביל את היכולת לתת את הרישיון ל-20 שנה, למעט אם ועדת הכספים אישרה אחרת. זאת למעשה הבקשה פה מחברי הוועדה הנכבדים – לאפשר לנו עוד עשר שנים של מתן רישיונות. הרישיונות ניתנים מידי שנה, הם נבחנים ורואים עמידה בקריטריונים ובכללים.

על כמה מחצבות מדובר?

אנחנו מדברים על 11 מחצבות שמופעלות על-ידי שמונה חברות שונות.

כמה יש בסך הכול?

יש 24 מחצבות בישראל.

מה איתם?

מה עם האחרים?

אחרים נמצאים תחת כללים אחרים.

מה?

אני עורכת דין יערה גלבוע אייל מהייעוץ המשפטי למשרד האנרגיה. אני אסביר: יש לנו חומרי חציבה ויש לנו מחצבים. חומרי החציבה עוברים, קודם כול, מכרז אצל רמ"י להקצאת הקרקע בדיוק לצורך הזה, וניתנים להם רישיונות שנתיים.

חומרי גלם לבנייה, נכון?

נכון. זה גם שם.

לא רק לבנייה.

לא רק. יש רשימה סגורה של חומרים שנחשבים חומרי חציבה. מי שמגיע לכאן לבקש הארכה לפני הקצאת הקרקע הם רמ"י. אלה גם רישיונות שנתיים שניתנים. מצד שני יש לנו מחצבים, וזה תהליך מאוד ארוך: יש קודם רישיון חיפוש ולאחר שמוצאים את המחצב בקרקע ניתנת תעודת תגלית. ואם עומדים בכל התנאים המפקח על המכרות נותן חוזה חכירה לכרייה. החוק מגדיר שחוזה החכירה יכול להיות עד 30 שנה. זה סעיף 49 לפקודת המכרות. אנחנו נמצאים פה בדיון על חומרים שהוגדרו מחצבים, והם איזשהו ייצור כלאיים, ואנחנו מחדשים עבורם את הרישיונות פעם בשנה.

מה כלאיים פה?

בזמנו חוק חובת מכרזים נחקק ב-1993 ובשנת 2001 המפקח על המכרות דאז נתן חוות דעת שחלק מהחומרים הופכים להיות מחומרי חציבה למחצבים. אז היום הם מקבלים את הרישיונות דרך פקודת המכרות אבל הם ממשיכים לשלם תמלוגים לרמ"י ולשלם לקרן שיקום מחצבות.

לשלם תמלוגים לרמ"י אני מבין – זה הלכה למשה מסיני. כל מי שזז במדינה נותן תמלוגים לרמ"י.

לא, המחצבים בדרך כלל - - -

אבל למה זה השתנה מבחינת החקיקה שנוגעת להם?

החקיקה לא השתנתה. מה שהשתנה הייתה חוות הדעת. המפקח על המכרות חשב שהחומרים הספציפיים האלה, הסיווג שלהם הוא לא כחומרי חציבה אלא כמחצב.

אם מעבירים חומר למפעלים בדרום, בעיקר – אולי לא בעיקר - - -

המעבר למחצב מוציא אותם מחובת מכרזים, ואת התמלוגים לפי הפקודה, מחצב משלם - - -

מה עשיתם עד היום? הרי 30 שנה מסתיימות, הרישיון שלהן מסתיים. מה עשיתם עד היום?
מה חשבתם? מה היו ההתלבטויות?

הפרשנות שלנו לאורך השנים הייתה שחוזה שמתחדש אחת לשנה לא צריך להגיע לאישור הוועדה כי קראנו את החוק שזה רק חוזה שניתן ל-20 שנה. לפני כשנה הגענו לכאן להארכה - - -

רגע, לאט-לאט. הפרשנות שלכם הייתה שאם מאריכים את המועד לחברה הזאת שכורה - -

כי זה רישיון שנתי, כן.

אז היא לא צריכה לבוא לאישור ועדת הכספים. הפקידה שעוסקת בעניין הזה יכולה לאשר. וכך היה.

כן, המפקח על המכרות.

תקראי את הסעיף.

אבל למי זה ניתן? בלי מכרזים? בלי מה?

הארכת המועד. זה ניתן, נניח, ל-20 או 30 שנה.

במכרז?

במכרז, כן?

אני אסביר: כמו שאמרתי בהתחלה - -

- - - נחושת, ברזל ומה לא.

חומרי חציבה – יש לנו רשימה סגורה. אני עוד רגע אקריא את החומרים המדויקים כדי שאני לא אטעה.

אז יש לנו חומרי החציבה – שם הוראות החוק מאוד פשוטות. מי שרוצה לפתוח מחצבה על האדמה שלו – יכול; אם הוא רוצה להשתמש בחומרים בשימוש עצמי, פרטי בתוך אותו שטח הוא לא צריך רישיון.

אבל אם הוא מספק את זה לאחרים?

הוא צריך רישיון חציבה.

אם יש לי שטח פרטי ואני חוצב בו אני לא צריך היתר לזה? אני לא צריך מכרז אבל אני צריך היתר.

אתה לא צריך רישיון חציבה.

אבל אני צריך היתר.

היתר.

היתר למה?

חייב.

כן? צריך?

בוודאי. אם אני חופר באדמה שלי ומוציא משם אדמה - -

נשמע אותם. שאלת. מעניין.

אני רוצה לעשות הבחנה כדי לא לטעות ולא להטעות. יש היתר ויש רישיון חציבה. רישיון חציבה הוא של המפקח על המכרות. אם אתה חוצב ומוציא את החומרים החוצה אתה צריך רישיון חציבה.

על איזו אדמה?

כל אדמה שאתה חוצב בה. ההיתר שאתה שואל עליו הוא היתר לפי חוקי תכנון ובנייה - לזה אני לא נכנסת, זה לא הדיון. החומרים האלה, מתי הם כן צריכים מכרז? רוב המחצבות יושבות על אדמת מדינה. אדמת מדינה מנוהלת בידי רמ"י, ולכן מי שעושה את המכרזים על הקצאת הקרקע זה רמ"י. זה על חומרי חציבה.

יש לנו מחצבים. לפי חוות הדעת שלנו, מחצבים לא צריכים מכרז. אנחנו בדרך כלל מנהלים הליך תחרותי. יש שם גם חריגים שהמפקח יכול לתת בלי ההליך התחרותי. לרוב אנחנו בוחרים בהליך תחרותי כדי להקצות את הקרקע. על הקרקע במקרה הזה לא עוברת מכרז, והתמלוגים לא משולמים לרמ"י, אלא למשרד האנרגיה עבור הוצאת המחצבים.

המחצבים שיש לנו היום בארץ הם פוספט ונחושת.

מה החוק בעניין הזה? את יכולה להקריא?

"חוק נכסי המדינה קובע בסעיף 5(ג) שהממשלה לא תהיה רשאית בשם המדינה להעניק זיכיון לתקופה העולה על 20 שנים בין לפי חוק זה ובין לפי חוק אחר הנוגע למכרות או למחצבים של המדינה, אלא באישור ועדת הכספים של הכנסת".

אם אני מבינה נכון, בטבלה שצירפתם עם סוגי החברות והמחצבות יש מועדים שונים שבהם מתוארכות התגליות. חן, אם אתה יכול להתייחס לזה, כי אני רואה שיש פה חברות שמיוחסים להם מועדים משנת 2001, יש 2002, 2003. יש גם 2016. אז מה בעצם אתם מבקשים? לגבי 2016 לא חלפו 20 שנים.

לא. אנחנו מבקשים להאריך את המועדים – בעצם, הדבר הפשוט זה לאחד את קבועי הזמן של שני החוקים. אני מזכיר: כשיש תגלית מישהו חיפש ועבד כדי לגלות אותה; שנית, בתוך השטח עצמו – ונמצאים פה גם נציגים של בעלי המחצבות – מבוצעות השקעות רבות כדי להיות יכול להפיק את התגלית. זה לא לבוא עם את חפירה ולהתחיל לאסוף את החומר, להביא לשם ציוד ויכולות וכן הלאה. לכן גם חוק המכרות קובע 30 שנה. 30 השנה האלה זה גם התארגנות של השקעות שהן, דרך אגב, לא חד-פעמיות בהתחלה, אלא השקעות לאורך כל התקופה, כדי שיהיה אופק לאותו תהליך. זה גם אופק ללקוחות אותו בעל מחצבה כדי שהוא יוכל לדעת שיש לו חוזה ארוך ואספקה סדירה של חומרי הגלם שהם קריטיים לתעשייה.

מה שאנחנו מבקשים פה זה ליישר קו בין שני התהליכים האלה שאותם 30 שנה שיש בחוק המכרות, אכן גם ועדת הכספים תאשר שיינתן לעוד 10 שנים. כל אחד שקיבל במהלך 20 השנים האלה את היכולת לדעת שמבחינת חוק המכרות יש לו 30 שנה, בעצם ליישר קו שגם מבחינת חוק נכסי המדינה יש לו 30 שנה. זאת הבקשה. לכן גם שנת 2016 מוזכרת ברשימה הזאת.

אם זה פחות מ-20 שנה אתם לא צריכים אישור?

עד שיסתיימו להם 20 שנה.

זאת הקצאה ראשונית. ההקצאה הראשונית לאדם שחיפש, מצא וגילה ומתכוון לשים זה לעשרים שנה. זה מתחדש כל שנה כדי לראות שהוא עומד בקריטריונים. אבל פעם אחת שהוא קיבל – הוא יודע שעשרים שנה הוא יוכל להפיק ככל שהוא עומד בקריטריונים. זה כמו רישיון עסק שניתן לכמה שנים קדימה ונותן ודאות לשני הצדדים.

ל-20 שנה הוא לא צריך אישור. אתם לא צריכים.

לא. זה חוק המכרות.

זה החוק.

הוא צריך אישור מאתנו שגם שם הוא נבחן.

כן, ברור.

לא צריך אישור מיוחד של ועדת הכספים כי הוא לא בפער מחוק נכסי המדינה.

מה החלק של רמ"י פה? לכמה זמן רמ"י נותן את האישורים שלו כשהוא מוציא את המכרז?

בוקר טוב. שמי ישי לוי, ראש תחום מחצבות ברשות מקרקעי ישראל. משעה שאנחנו מקבלים את ההמלצה של המפקח על המכרות במסגרת תעודת התגלית שניתנת, ושם גם נקבע הטווח, אנחנו נותנים את חוזה ההרשאה לצורך הכרייה שתואם לגמרי.

לכמה זמן?

לכמה זמן שהמפקח על המכרות נתן.

20 שנה?

זה בדרך כלל לא 20 שנה, זה בדרך כלל תקופות קצרות.

אבל אתם הולכים לפי המלצה שלו?

אנחנו בוחנים את זה אבל אני לא זוכר סיטואציה שלא נתנו הרשאה בעקבות תעודת תגלית.

זה שבעשר השנים האחרונות ירד בכ-50% הסיפור של המחצבות, זה בגלל שלא נתנו לכם המלצות או שזה בגלל רשלנות - - -

לא. בגלל שאלה חומרים שנמצאים לא במחצבים, אלא בחומרי חציבה.

אבל למה אתם לא נוהגים באותה שיטה?

אנחנו מדברים פה רק על מחצבים. אלה סוגי חומרים שמכוח פקודת המכרות - - -

הבנתי. אבל קחו את השיטה הזאת, תעתיקו גם אותה, קחו את זה ל-20 שנה. הרי יש סיפור של 50% מהמחצבות שירדו בעשר השנים האחרונות – דיברנו על זה בדיון האחרון. אתם אמרתם שיש עוד מכרזים. עם כל המכרזים שיש אנחנו יודעים שב-2025 אנחנו מגיעים למצב של שפל, ואז תבואו לפה ברגע האחרון ותגידו שאתם רוצים שוב, אבל בינתיים נסגרו עוד מחצבות. השאלה היא למה זה לא קורה אותו דבר? הם נוהגים בשיטה נכונה – קחו את השיטה הזאת, תעתיקו אותה וגם פה תיתנו את זה יותר זמן.

בעקבות השאלות האלה אני מבקש, גברתי היועצת המשפטית, שבפעם הבאה שהם רוצים לקבל רישיון שיבואו חודש קודם. אנחנו מדברים פה על תהליכים שמתנהלים פה עשרות שנים. לבוא ברגע האחרון כשאין כבר רישיון ולהגיד לנו, בואו, תאשרו לנו את זה במהירות כי אם לא תאשרו המפעלים ייפגעו, ייסגרו והעובדים יפוטרו זה לא בסדר. אז חשבתי אולי לתקן את החוק ולא לאפשר את 20 השנה האלה - -

אני גם חשבתי על זה, אדוני. הנה, קלעתי לדעת גדולים.

טוב, אנחנו ביום כזה קצר. קודם כול שתהיה הנחיה של היועצת המשפטית מטעם הוועדה שלא לבוא לקבלת אישור, אלא חודש ימים קודם.

זה תמיד נכון.

פער של 30 שנה – אי אפשר להביא את זה נורמלי? יכול להיות שאנחנו צריכים לחשוב יחד על תיקון החוק.

נכון. למה זה צריך להיות 20 שנה?

אנחנו מנועים מלתת רישיון כרגע.

היום זה 2 באפריל. אז זה כאילו שלשום. נכון? אז מה קורה בעצם מאז?

מתי החוק הזה חוקק?

החוק הוא משנת 51'.

הנה, בבקשה, יכול להיות ש-70 שנה אחרי אפשר גם לתקן.

צריך לחשוב על שינוי החוק.

יכול להיות שבשנת 51' זה היה סביר. היום זה פחות.

אני אמרתי לה את זה עכשיו. אבל קודם כול שתצא הנחיה.

אבל היא שאלה פה שאלה נכונה – מה קורה ביומיים האלה.

שמה?

עכשיו. זה כבר פקע לפני יומיים. מה קורה עכשיו ביומיים האלה?

הם לא קיבלו רישיון מחודש. הם כרגע בלי רישיון. זה מצב לא בריא.

- - - שהוא אומר? עובדים בלי רישיון – זה מה שהוא אומר.

אני לא יודע אם הם עובדים.

אז זאת לא הארכת תוקף, זה לתת משהו חדש.

כבוד היושב-ראש, יש לי אליהם עוד שאלה.

כן, בבקשה.

בחציבה יש הנחיה לטפל גם בחומר ממוחזר? באתרי חציבה, לא במכרות.

היה סעיף שלם שהוסף לפקודת המכרות.

מתי?

אני לא זוכרת באיזו שנה. הוא לא יצא לפועל כי השר שהיה אחראי לאותו פרק לא היה שר האנרגיה והתשתיות, זה היה השר להגנת הסביבה, והנהלים שהיו אמורים להיכתב לא נכתבו. לפיכך, לפי מה שאני יודעת, יש חוקים אחרים של הגנת הסביבה שאמורים להסדיר את הנושא הזה בעיקר בחומרי חציבה.

אני אזכיר על מה אני מדבר: אנחנו מדברים על חומרים ממוחזרים לבנייה. אי אפשר להשתמש בחומר ממוחזר בלבד. לכן מי שיכול לשלב את החומרים האלה לשימוש וגם להוזיל את חומרי הבנייה וגם מבחינת הגנת הסביבה זה אותם מקומות או אתרי חציבה. לכן מה שבעצם שמענו פה זה שלא התגבשו הנחיות ולא מטפלים בזה – כמה זמן?

לא, לא, זה לא נאמר. נאמר שזה בטיפול המשרד להגנת הסביבה, והמשרד להגנת הסביבה מסדיר את הנושא הזה, כנראה, בחוקים אחרים. זה לא אצלנו אז קצת קשה לי לענות על הנושא.

בפועל זה לא קיים.

אני לא יודעת. זה לא נמצא אצלנו.

היא אומרת שהיא לא הכתובת לתשובה.

זה גם מחצבות מסוגים אחרים, זה לא המחצבות שלנו.

אנחנו יודעים.

זה לא הנושא.

זה המחצבות שאני - - -

אני לוקח את זה לתשומת לבי. זה עוד יבוא לכאן לדיון.

ברור. חייבים לטפל בנקודה הזאת.

אני מסכים עם מה שאתה אומר, בסדר. אנחנו נקיים את הדיון הזה.

גברת עפרה חן, מנכ"לית "נגב מינרלים", ביקשת לדבר?

כן.

אם אפשר לדבר בקצרה, בבקשה.

בוקר טוב. קודם כול, אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו פה. נושא הסדרת השטח - - - וייעול של העבודה בתוך המכרה מבוסס על סמך רישיון העסק. ברישיון העסק המשרד להגנת הסביבה נותן את הכללים האלה. אז מה שנאמר פה אכן מתבצע הלכה למעשה – יש לנו כללים, ואנחנו עובדים לפיהם.

רק התפקיד שלנו הוא לפקח על הכללים האלה. לכן אני מאמץ את מה שאמר חבר הכנסת דלל ונצטרך לקיים על זה דיון. אני מסכים שהמשרד עושה את מה שאת אומרת. אבל אנחנו צריכים לפקח האם זה בסדר, האם צריך לשנות. זה תפקידה של הכנסת ובמקרה הזה של ועדת הכספים.

אני מנכ"לית של חברת "נגב מינרלים". אני מייצגת ארבעה סעיפים מתוך 11 שמופיעים פה לאישור. זה מ"פ מחצבים ו"נגב מינרלים". יש לנו שני מפעלים, אחד במכתש הגדול, מכתש ירוחם. שם אנחנו מייצרים חולות סיליקה מיוחדים כמחצב ולא כחומר לתעשיית הבנייה, שזה מחצבות. אנחנו בעצם מייצרים חומרים לתעשייה ליד המחצבים שלנו שהם מאוד ייחודיים גם במדינת ישראל. יש מפעלים – לא מתקני ניפוי ודברים מהסוג הזה שיש בדרך כלל ליד מחצבות – אצלנו יש ממש מפעלים בנויים עשרות שנים עם שיפורים, עם עשרות שקלים שמושקעים בהם. אנחנו תעשייה ואנחנו מספקים לתעשיות בארץ. יושב כאן מנכ"ל "פיניציה" ירוחם, שגם הוא ודאי ירצה לדבר. אנחנו צריכים להבטיח ללקוחות שלנו חומרים על פני זמן – לא לעשר שנים – ל-30 ול-40 שנה קדימה.

למה שתקתם עד עכשיו? ראיתם שהרישיון שלכם מסתיים.

אנחנו לא שתקנו.

מה עשיתם?

אנחנו היינו בקשר מתמיד ושוטף גם עם רשות מקרקעי ישראל וגם עם משרד האנרגיה.

רק לא היית בקשר איתנו.

סליחה?

לא, בסדר, מי שהיה יכול לעזור זה אנחנו. הרי לא היינו שותקים להם.

אני יודעת שהכול צריך להגיע דרך משרד האנרגיה. זה של משרד האנרגיה ולא יכולנו לעקוף.

אנחנו תומכים בכם – לכן כינסנו את הישיבה. אנחנו סבורים שאם היית אומרת לנו לפני שבועיים היינו מדברים איתם ואומרים להם שעוד מעט אין רישיון, והעובדים ייפגעו והמפעלים ייפגעו – כל מה שאנחנו יודעים ומכירים. בסך הכול הייתי באופוזיציה רק שנה וחצי.

לנו חשוב לקבל אפשרות לעבוד לא 10 שנים, אלא 30-20 שנה קדימה כדי לדעת לתכנן את המפעלים שלנו ולנצל בצורה יעילה את המחצבים של המדינה.

תודה רבה. מישל בן סימון, מנכ"ל פיניציה, בבקשה.

בוקר טוב. לצערי, אנחנו למודי משברים. אדוני היושב-ראש זוכר כבר לפני עשר שנים את משבר הגז שבו עזרת לנו. נכון, אנחנו תמיד מגיעים לפה בדקה ה-90, לצערי - -

נכון.

- - אבל אני חרד. מפעל של 220 עובדים בירוחם – עוגן תעסוקתי שמייצר את הבקבוקים האלה שנמצאים פה. האיום של המפעל הוא קיומי. אם אנחנו לא נקבל חול, סיליקה, רק מהמקום הזה – ניסינו בכל מדינת ישראל בצורה רציפה – זה מנתק לנו את צינור החמצן למפעל. יש פה סכנה ל-220 עובדים. אני יושב פה כשלימיני יושב-ראש "חרסיות" ומצד שני "נגב מינרלים" – שני ספקים עיקריים שמספקים ברציפות כל יום חומרי גלם.

מה אתה מבקש? שנאשר את זה?

שנאשר את זה.

אנחנו הולכים לעשות את זה עכשיו.

תודה רבה.

תודה. עופר לוסטיג, בבקשה.

בוקר טוב. אני יושב-ראש איגוד המחצבות. עשינו פה דיון ממש לפני חודש אצלך בעניין המחצבות.

למה שתקת?

אני לא שותק.

דיברת כל כך הרבה ורק את זה לא אמרת.

אני לא שותק, אני אומר את זה כל הזמן. אני רוצה לברך על התהליך הזה שקורה עכשיו למרות שהוא באיחור. כרגיל מגיעים אליך בדקה ה-90 ועוד דקה. גם ענף המחצבות היה בדיוק באותו מצב. אנחנו מברכים על התהליך הזה, ואנחנו גם חושבים שהפתרון הזה הוא הפתרון הראוי בתחום המחצבות. הצענו את זה גם בענף המחצבות. הגדרה של מחצבות כ"מחצבים לא עיקריים". אפשר להחיל את הדבר הזה, ואז אנחנו מקדמים מאוד את הבעיה שקיימת, ואמרתם את זה גם לפני רגע גם בענף המחצבות. לכן שלושים שנה זאת ודאות טובה יותר מעשרים שנה. הליך כמו שנעשה במשרד האנרגיה מראה שכשרגולטור רוצה אז אפשר להביא לוועדה גם אם זה ברגע האחרון. אפשר להביא לוועדה תהליך שפותר בעיות גם ללקוחות, גם לספקים, פוגש את צרכי התעשייה. לדעתי, זה הדבר הנכון לעשות. אני ממליץ לאדוני לקראת הדיון החוזר שהוא אמר שהוא יקיים לחשוב גם על הפתרון הזה בכיוון תחום המחצבות. בעיניי, זה ראוי, נכון ואפשר לעשות אותו גם מבחינה משפטית.

תודה רבה. אנחנו נקיים דיון על העניין הזה. יגיעו לכאן בקשות מסוגים שונים שקשורים למחצבות. אנחנו נעלה את העניין הזה. אני מודיע שאם אתם נמצאים בפני סיום מכרז או סיום אישור ואתם תבקשו את אישור ועדת הכספים, אני מבקש להביא את זה חודש קודם. היועצת המשפטית של הוועדה תוציא לכם, ואנחנו נקיים דיון לגבי משך הזמן שהיה נכון ב-1951, ואני לא בטוח שהוא נכון היום. נצטרך לקיים על זה דיון. בכל מקרה מתוך דאגה לעובדים ולמפעלים אנחנו צריכים לאשר את הצעת הארכת הרישיונות ל-10 שנים.

הפקה של מחצבים בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951 – מי בעד אישור ההארכה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההצבעה אושרה.

ההארכה אושרה, ואני חוזר על בקשתי. תודה רבה לכם.

חג שמח.

חג שמח.

חג שמח לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 09:33.