פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
ועדת הכלכלה
30/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 66
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, ח' בניסן התשפ"ג (30 במרץ 2023), שעה 13:07

1. הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון) (תיקון), התשפ"ג-2023
2. הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: אליהו ברוכי – מ"מ היו"ר

אורנן שטיינברג - ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

אריאל שטיינר - מרכז בכיר רגולציה, משרד התקשורת

יעקב אלפנדרי - מנהל תחום בכיר מחשוב ותשתיות, משרד התקשורת

נטעלי כהן - ייעוץ משפטי, משרד האוצר

טל פוקס

ד"ר עידית חנוכה

ויקטור ינין



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון) (תיקון), התשפ"ג-2023

אנחנו פותחים את הדיון הנוסף שיש לנו. הצעות תקנות הטלגרף האלחוטי (תיקון) (תיקון) התשפ"ג-2023. מי מציג מטעם משרד התקשורת? נא להזדהות רק.

אחר הצוהריים טובים, שמי אורנן שטיינברג, נציג הלשכה המשפטית של משרד התקשורת. ראשית, אני מבקש להודות לממלא-מקום יושב-ראש הוועדה על קיום הדיון היום, וגם לוועדה. בהזדמנות זו ארצה להודות גם לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה, שסייע להביא את התקנות האלה לוועדה.

אנחנו מבקשים את אישורכם היום לשני נושאים. נתחיל עם (תיקון (תיקון)), שזה בעצם הנושא של דחיית החישוב היומי לאדם שמבקש רישיון חדש באמצע הרבעון. לפני שאתחיל את ההקראה עצמה אתן כמה מילים לגבי מהו תחום הטלגרף האלחוטי והאגרות.

פקודת הטלגרף האלחוטי מסדירה את השימוש במשאב הציבורי של הספקטרום האלקטרומגנטי בישראל בתחום התדרים שנקראים "תדרי רדיו", אבל משמשים גם להרבה דברים אחרים. הפקודה מסדירה גם את המשאב, גם את דרכי הניהול שלו, וגם רישוי פעולות של מכשירים אלחוטיים.

בתחום התדרים הזה הוא משמש לתקשורת. אפשר לשדר, להעביר או לקלוט אותות. כך למשל, התחום הזה משמש לשירותי טלפוניה סלולרית, להפצה אלחוטית של שידורי טלוויזיה ורדיו, לתקשורת הלוויינית, להפעלת מערכות קשר צבאיות, לתקשורת בין כלי טיס ולתקשורת בין כלי שיט, ועוד.

משאב התדר בתחום הזה, מעצם טבעו הוא משאב מאוד מוגבל, שכן, אם משדרים בתדר מסוים באזור מוגדר, זה מגביל את היכולת של גורם אחר לשדר באותו תחום באותו תדר, בשל ההפרעות ההדדיות שעשויות להיגרם לשני הצדדים שמשדרים. לכן בשל כך תחום הרדיו, על פי רוב, הוא משאב במחסור, ונדרש לקבוע את העלות שלו כדרך להקצאתו של המשאב הזה למשתמשים השונים. ככלל, אגרות התדרים נועדו ליצור את התמריצים השונים לשימוש בתדרים, ולהביא ליעילות כלכלית ומשקית.

עכשיו אני מגיע לתקנות. תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) קובעות, בין היתר, את האגרות בעד מתן רישיון והקצאת תדרים, וגם את מנגנון ההצמדה של האגרות האלה, שזה קשור לדיון השני. בעבר, לפי התקנות, אדם שקיבל רישיון חדש להפעלת מכשיר אלחוטי באמצע הרבעון היה נדרש לשלם עבור כל הרבעון. כלומר, קיבלת רישיון בפברואר, שזה אמצע של הרבעון הראשון, נדרשת לשלם עבור כל הרבעון הראשון כאילו קיבלת אותו בינואר. למרות שחישוב האגרה באופן רבעוני היא דרך מקובלת בחישובי האגרות גם בתחומים האחרים, זה כן גרם לחוסר התאמה בין התשלום לבין מתן הרישיון והקצאת התדר בפועל ויצר עיוות בתשלום האגרה.

לכאורה זה גם למי שהחזיר תדר באמצע הרבעון.

זה נכון. יש לנו הוראה אחרת שמתעסקת בהחזרת התדר באמצע הרבעון. גם שם זה היה רבעוני ועשינו שינוי ליומי לגבי משתמשים מסוימים.

לא הבנתי. ועל זה אנחנו לא מדברים היום?

נכון. על זה אנחנו לא מדברים היום.

למה? כי שם היומי כן עובד?

כי שם היומי עובד למשתמשי סלולר בלבד, ולא נקבעה ההוראה שאומרת שהיא תחול על כל שוק התקשורת, בשל טעמים חישוביים ותפעוליים, שהם שונים מקבלת רישיון חדש.

אז אני רוצה רק להבין: אנחנו מדברים היום על תיקון לגבי מי שמבקש רישיון חדש באמצע הרבעון?

נכון.

אבל מי שמחזיר תדר באמצע הרבעון, עליו אנחנו לא מדברים בכלל כי הוא משלם על רבעון מלא ולא מחשבים לו יומי.

למעט סלולר - - -

הם בכלל נמצאים על יומי.

כן, הבנת נכון.

זה ברור בתקנות?

מתקנים רק את התקנות שנוגעות ל - - -

למי שלוקח תדר באמצע הרבעון.

בדיוק. בשל העיוות הזה, באוגוסט 2020 תוקנו תקנות הטלגרף האלחוטי כך שבסיס החישוב לתשלום האגרה בעבור רישיון חדש הפך ליומי במקום רבעוני, מה שיכול לפתור את הבעיה האמורה של העיוות. כאן יוער שלפי תקנות הטלגרף האלחוטי, תשלום האגרה קבוע כתשלום שנתי וצריכים לשלם מראש בינואר לכל השנה. אבל לבעלי רישיונות מסוימים אפשרנו באמצעות התקנות לשלם גם באופן רבעוני. זה קשור לדריל דאון שנעשה אחר-כך.

שנייה. ברמת העיקרון יש תשלום שנתי שחולק כבר לרבעוני, ומי שלוקח ב-1.6 משלם רק שני רבעונים? התיקון על תיקון בא לדבר על מי שלוקח באמצע הרבעון?

נכון. יש שתי דרכי תשלום שונות. יש בעלי רישיונות מסוימים שיכולים לשלם אך ורק בבת-אחת, למשל תחנת מוניות. אם אתה לוקח באמצע השנה, אתה צריך לשלם מאותו רגע בבת-אחת על כל שארית השנה. אבל אם אתה בעל רישיון שיכול לשלם באופן רבעוני, אז מאותו רגע שאתה משלם מסתכלים על הרבעונים שנשארו ואתה יכול לפרוס את התשלומים על פני רבעונים שונים. בסדר?

לא בטוח. עוד פעם. אתה אומר ככה: בתוך אלה שבאים ולוקחים באמצע הרבעון או באמצע השנה יש קבוצה שיכולה לשלם רבעונית. כלומר, אם היא באה לצורך העניין ב-1.6, היא תשלם שני רבעונים - -

נכון.

- - ויש קבוצה שאתה אומר לה: לא, היא תשלם מ-1.6 ועד סוף השנה – מלא.

בדיוק.

אתה יכול להרחיב למה?

שלום, שמי קובי אלפנדרי. אני מנהל תחום מחשוב במשרד, ובין היתר אני מתפעל את המערכת שיודעת להנפיק את אותן האגרות. אני אנסה להסביר קצת את המורכבות.

תשלום האגרה בתחילת השנה נעשה בעבור כל השנה, ואם אנחנו ממשיכים ברבעונים אז הוא נעשה בהתאם לרבעון שבו נדרש הרישיון. אני רוצה רק לסבר את האוזן מבחינת החלוקה בתקנות. הסכומים היותר מהותיים נמצאים בחלק של הרט"ן ושידורים לציבור, המיקרוגל - -

רט"ן זה סלולרי.

- - יש שם שלושה נושאים שהם בעצם מרבית הכסף.

אני מבין ש-80% נמצא שם?

90%-95%, זה סדר הגודל.

80% זה סלולר והשאר זה - - -

אנחנו מדברים פה על כמות יחסית קטנה של משתמשים שמחזיקים את רוב הכסף.

רגע, ברט"ן ובעוד מה?

רט"ן זה הסלולר. אנחנו מדברים על הסלולר; אנחנו מדברים על שידורים לציבור, שזה רדיו וטלוויזיה; ויש יש לנו את המיקרוגל - -

זה ב-85%?

זה 80% ויותר אפילו, שזה מרבית הכסף. אז אם אנחנו מדברים על כ-320 מיליון שקל לשנה, שאנחנו - -

לא נוגעים בו בדיון הזה עכשיו.

כן, לא נוגעים. אני רוצה פשוט שתבינו מאיפה באו הרבעונים ולמה הם באו בכלל. אז הרבעונים האלה הגיעו כי זה באמת לא הגיוני שמי שמתחיל לעבוד עם עורק בתחילת השנה ומפסיק לעבוד איתו באמצע השנה, ישלם עבור כל השנה. לא הגיוני. לכן באנו לקראת אותם משתמשים ואמרנו: אוקיי, אתם לא משתמשים? החל מהרבעון שאחרי אתם מפסיקים לשלם. זו הסיבה. לא עשינו את זה מול כל האחרים כי מדובר על כסף קטן שההתעסקות עם החזרתו היא בלתי-ניתנת. מדובר באלפים אחרים שתופסים מעט מאוד בחלק הזה של כמות הכסף, ולכן לא עשינו את זה.

זהו, מה עוד אני יכול לעזור?

בסדר, הבנו את החלק הזה.

אז בעצם אנחנו נמצאים במצב שתיקנו את התקנות, ואמרנו: חישוב יומי. החישוב היומי זה פעולה מחשובית שנעשית במשרד. המערכת שקיימת היום במשרד איננה תומכת בזה, ולכן אמרנו שניתן הוראת תחילה מאוחרת כדי שעד 1.1.2022 המשרד יוכל לפתח מערכת שתתמוך, בין היתר, בחישוב היומי.

כלומר, התאריך הראשון לתחולת הוראת שעה היה עד 1.1.2022?

נכון. בדצמבר 2021 הגענו שוב אליכם וביקשנו שאותו מועד יידחה פעם נוספת לאוקטובר 2022, כי המשרד לא סיים לפתח את המערכת. מדובר במערכת מאוד מורכבת, יש חברה חיצונית שמסייעת למשרד. כוונת המשרד באותו תיקון הייתה להאריך את מועד התחילה של החישוב היומי – גם למי שמשלם באופן שנתי, וגם למי שמשלם באופן רבעוני. בעצם על כולם חוץ מסלולר.

אבל בשל הטעות שנעשתה, דחיית המועד הזה נעשתה אך ורק לגבי מי שמשלם באופן שנתי ולא לגבי מי שמשלם באופן רבעוני. אז המצב בדצמבר 2021 או בינואר 2022 הוא שמי שמשלם באופן שנתי – החישוב היומי לא חל עליו, אבל מי שמשלם באופן רבעוני – החישוב היה אמור להתחיל לחול עליו.

אני מבין שבדיון כן דובר על כך שיוארך לשניהם, אבל בפועל לא - - -

לא.

לא. לא הייתה הבחנה כזאת.

האריכו רק לשנתי מלכתחילה.

העניין הזה לא התעורר, אבל התכלית של כל הדיון ושל ההצעה הייתה שזה יוארך לכולם. הרי אין היגיון לעשות את ההבחנה הזאת. אין לנו אפשרות מעשית כן לחשב חישוב יומי למי שמשלם רבעוני, ולא לשנתי. המערכת היום לא תומכת בחישוב יומי בכלל. מאחר שהמערכת לא תומכת, הסלולר נעשה באופן ידני.

בעיקרון מדובר על שינויים שהם לא רבים, כאחד בחודש. לכן אין בעיה לעשות את זה באקסל גם.

ולכן הם הוחרגו מלכתחילה מהתחילה המאוחרת - - -

כן, מכיוון ששם רוב הכסף. אז אמרנו שלפחות שהם - -

יוחרגו.

- - שלא ייפגעו. לכן שם זה נעשה באופן ידני.

ולכן תיקון התחילה המאוחרת המקורית לא הייתה רלוונטית לגביהם, וגם התיקונים שאנחנו עושים עכשיו הם לא רלוונטיים לגבי הסלולר.

נכון. בזמן שחלף מאז התיקון הקודם המשרד כן התקדם עם פיתוח המערכת הממוחשבת, אבל לא הגענו לנקודת הסיום. מבחינת גורמי המקצוע במשרד המועד הצפוי לסיום פיתוח המערכת והעלאה לאוויר כך שהיא תוכל בין היתר לאפשר את החישוב היומי – הוא 1 ביוני 2024. פה אנחנו נעיר שבהמשך לדיונים עם הייעוץ המשפטי לוועדה – ולמרות הנוסח הראשוני שהועלה לאתר הוועדה ששם כתוב "סוף 2023" – הממשלה מאמינה שנכון יותר שזה יהיה אמצע 2024, וזה התיקון שאנחנו מבקשים כעת לעשות בנוסח.

עוד שני עניינים קטנים, שהם בעצם רטרואקטיביים: מאחר שמועד החישוב היומי לגבי בעלי רישיונות שמשלמים באופן שנתי חלף – אמרנו שזה הוארך עד 1 באוקטובר 2022 – אנחנו מבקשים תחולה רטרואקטיבית לגבי העניין הזה, כלומר שזה יימשך עד עכשיו והדחייה תתחיל כבר מאז. לגבי אותה טעות שנעשתה לגבי מי שמשלם באופן רבעוני, אנחנו מבקשים תחולה רטרואקטיבית מ-1 בינואר 2022, כך שתחילת החישוב תחול עוד מאז.

לא הבנתי את הסיפה עכשיו.

זה לגבי הרבעוני. אמרנו שבשל טעות שנעשתה הרבעוני בינואר לא הוארך עד אוקטובר. אז אנחנו אומרים: בואו נלך אחורה לינואר ונאריך להם מינואר עד עכשיו. לא מאוקטובר.

ינואר 2022?

כן.

כן. אני אנסה להגיד את זה במילים אחרות. למעשה, התיקון שקבע את החישוב היומי – נכנס לתוקף. לגבי המשתמשים שמשלמים שנתית הוא נכנס לתוקף באוקטובר 2022, ולגבי מי שמשלם רבעוני הוא נכנס לתוקף כבר בינואר 2022. מה שאתם מבקשים עכשיו, זה לקחת את התקופה שבה התיקון כבר היה בתוקף והם היו אמורים לשלם את התשלום לפי החישוב היומי, ובעצם לקחת אחורה את ההחלטה ולשנות את זה רטרואקטיבית כדי שהם יצטרכו לשנות לפי התשלום השנתי או הרבעוני, כל אחד בהתאמה לפי התשלום שלו.

אני רוצה להעיר פה שמבחינת המצב בפועל המשרד גבה אגרות. בהיעדר מערכת מחשוב שיכולה לתמוך בחישוב היומי המשרד נאלץ לגבות אגרות במערכת המחשוב הקיימת לפי החישוב הרבעוני הרגיל שלנו, ולכן בפועל לא נעשתה גביית חסר או יתר.

מה שקרה בפועל הוא שאנחנו לא היינו מודעים בכלל לבעיה הזאת, ולכן הגבייה נעשתה כרגיל עד אוקטובר 2022.

"כרגיל" זה שנתית או רבעונית?

ברבעונית.

גם וגם.

בעצם, אנחנו לא ידענו שיש איזושהי טעות ולכן המשכנו להוציא אגרות על פי מה שאנחנו יודעים –לפי רבעוני, ולא יומי. אז אנחנו המשכנו להוציא ואנשים גם שילמו.

- - - נצטרך לבדוק.

זה מה שקרה בפועל, ואנחנו הפסקנו להוציא אגרות בעקבות זה שבאוקטובר הבנו שיש איזושהי בעיה.

אז מאוקטובר לא הוצאתם אגרות בכלל?

לא הוצאנו אגרות. אנחנו ממתינים עם זה. בואו נניח שגם אם נרצה לעשות את החישוב היומי, לא נוכל לעשות זאת, זה בלתי-אפשרי תפעולית.

השאלה הראשונה שאנחנו רוצים להבין פה: על איזה סכומים מדובר? כלומר, אנחנו מדברים פה על חלק שהוא מינואר 2022 וחלק מאוקטובר 2022 של גבייה שגויה?

כן. אני לא חושב שמדובר פה בסכומים גדולים.

גדול זה עניין יחסי.

מהכניסה לתוקף של המסלול היומי במקום הרבעוני, ומ-1.10 שבו, נכנס החישוב היומי לגבי השנתי – כמה אגרות נגבו ביתר בתקופה הזאת מאנשים שקיבלו רישיונות חדשים? נכון, על זה אנחנו מדברים, בתקופה הזאת?

באמצע רבעון.

שלום, אריאל שטיינר מאגף הכלכלה במשרד התקשורת. האומדנים שלנו לנושא זה הם בסדר גודל של כ-700 אלף שקל ברבעון לכל המשתמשים הרלוונטיים שהם בתשלום רבעוני ולא שנתי; ועוד סדר גדול של כ-100 אלף למי שהוא בתשלום שנתי.

השאלה היא כמה מתוכם באו באמת באמצע הרבעון?

כולם.

זה רק מי שהגיע באמצע הרבעון.

זה החישוב.

רק זה.

הבנתי.

בכמה לקוחות מדובר?

אני חושב שיש הבדל בין לקוחות לבין שינויים, כי למשל בתחום המיקרוגל, ב-נל"ן, יש מעט לקוחות אבל הרבה מאוד שינויים. "עורק נל"ן" זה איזושהי תמסורת שמחברת מנקודה לנקודה, וחברת הסלולר שצריכה את זה לא עושה עורק אחד אלא יכולה לעשות מאות עורקים ומאות שינויים בכל רבעון. לכן אנחנו מדברים על כ-200 משתמשים וכ-3,000 שינויים.

זאת הסיבה שלא יכולתם לגבות ידנית?

בדיוק, כי מאוד קשה לעקוב אחרי אלפי בקשות.

ואותן הבקשות, למשל מיקרוגל, שזה שימוש מסוים, קווי נל"ן אלחוטיים – החישוב שם הוא מאוד מסובך כי יש שם פרמטרים על פרמטרים. כלומר זה לא סכום אחד שאפשר ללכת לתקנות ולראות, אלא יש שם כל מיני משתנים וחישובים, ו-"הנחות פריפריה" וכו'. זה מאוד מאוד מורכב. מספרים לנו שזה לא אפשרי לעשות את זה ידני.

רגע, שנייה, אם זה לא אפשרי – לאן אנחנו הולכים?

מחשובית זה אפשרי.

לא אפשרי ידני.

הבנתי.

צריך לציין גם שהדברים משפיעים אחד על השני, כי יש הנחת שימוש חוזר שמותנה בכמות העורקים שיש באותו תחום תדר. ואז, אם אתה משנה באותו תחום – עורק אחד, שניים, שלושה – זה משפיע גם על אחרים שבהם לא עשית שינוי. אז יש דברים שהם מתנים אחד לשני.

יושב פה אגף המחשוב ואומר שאנחנו יושבים פה בעצם בגלל הבאג הזה, שהוא לא ידע מזה בכלל. לא ידעת שאתה צריך לשנות, או מה?

אבל בלי קשר, הם עובדים על מערכת מזה זמן, לא?

באוקטובר 2022 זה... אני לא יודע... זה היה משהו שעלית עליו איכשהו.

אני אסביר מה ידענו ומה לא ידענו. ידענו שאנחנו לא ערוכים לחישוב יומי, ידענו שאנחנו צריכים לפתח מערכת, ואנחנו עושים את זה מאז 2020. מה שלא ידענו זה - - -

אתה באמצע פיתוח מ-2020?

לא, המכרז - - -

היה מכרז ב-2020, מכרז בין-לאומי שבו זכו חברת Spectrum-E וחברת GIV. חברת GIV היא הלוקאל פוינט שלנו, ולצערי אנחנו חווים קשיים איתם. מאוד. ואנחנו פשוט, אתה יודע, מתמודדים, מה שנקרא.

מה הצפי?

ו...? לאן הולכים?

הצפי אמור להיות סוף שנה. אנחנו כבר היינו בכמה נקודות צפי שבהן היינו אמורים להעלות לאוויר. אנחנו כרגע לא רואים את זה. נקווה שבסוף השנה, ונקווה שהמרווח הזה של עד אמצע 2024 - - -

כרגע מדובר עד תחילת 2024. זה הנתון שיש לנו כרגע.

אנחנו חשבנו שבסוף 2023/ינואר 2024 כן נעלה, אבל נראה שזה - - -

גם יש זמן הרצה שצריך להתבצע.

זה אמור לכלול זמן הרצה, רק שזה לא קורה.

אולי שווה לעשות מכרז חדש?

ואז נגיע ל-2028.

נקווה שלא.

לא, באמת. השאלה היא האם אנחנו הולכים לעוד דיון בעוד חצי שנה-שנה?

יש סיכוי. אני לא יודע להגיד. אנחנו מקווים שלא.

מה ההשלכות העתידיות של כל העיכוב הזה עכשיו?

מבחינה כספית של תשלומי האגרות.

זה לא רק אגרות, זה בכלל. אנחנו אמורים להשתמש במערכת הזאת לייעול הספקטרום בסך הכול. הרי זו הייתה המטרה. המטרה לא הייתה אגרות. העניין הוא שיש גם אגרות בדרך.

מבחינת הנטל שאנחנו מטילים על משתמשי הספקטרום בזה שאנחנו מעכבים את התחילה עד תחילת 2024, מה זה צפוי להיות בעצם? שנכפיל את מה שקרה עד עכשיו בארבע? מה החישוב של הצפי מבחינת ההוצאה של המשתמשים?

שוב, מבחינת החישובים של הסכומים – כמו שאנחנו רואים אותם במשך השנים – הם לא בשינוי מאוד גדול, ולכן האומדן הוא כ-700 אלף שקל לרבעון, ואז אפשר לעשות את ההכפלות הרלוונטיות לפי כל מועד דחייה שיוחלט עליו.

אז כל רבעון שאנחנו מתעכבים יש עלויות עודפות למשתמשי הספקטרום בצפי של 700 אלף שקלים, ועוד 25 אלף שקל של השנתיים.

בכל רבעון.

בכל רבעון. זאת המשמעות הפיננסית של דחייה קדימה.

ומצד שני, בלי הדחייה הם לא יכולים לגבות.

נכון. אתם רוצים להסביר למה מבחינתכם יש דחיפות בתיקון? או שאתם רוצים להסביר את זה, אורנן, לגבי שני התיקונים ביחד?

אני חושב שנסביר בנפרד. מה שנסביר לגבי השני בוודאי תקף גם פה. אבל יש פה גם הסבר נוסף: שאנחנו ב- foulכבר מאוקטובר או מינואר 2022. זה אומר שצריך להסדיר אותו כמה שיותר מהר.

הם מבקשים רגע הפסקה.

כדי לברר את העניין של ההסכמה של התחילה.

ינואר או יוני. טוב ,אנחנו נצא להפסקה עד 13:45 ואז נתכנס שוב להקראה ולהצבעה.


(הישיבה נפסקה בשעה 13:35 ונתחדשה בשעה 13:45.)




הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג-2023

אנחנו מחדשים את הישיבה, אבל מניחים לרגע בצד את הסעיף הראשון ועוברים לסעיף השני: הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון) (תיקון מס' 2), התשפ"ג-2023. מי מציג? רק להזדהות בבקשה.

אורנן שטיינברג, לשכה משפטית, משרד התקשורת. כמו שהתחלנו להגיד בדיון הקודם, תקנות הטלגרף האלחוטי קובעות, בין היתר, את האגרות בעד מתן רישיון ובעד הועדה והקצאה של תדרי רדיו לסוגי רישיונות שונים, וגם קובעות את מנגנון ההצמדה של האגרות האלו. על זה בעצם נסוב הדיון שלנו. עד 2015, לפי התקנות, מנגנון ההצמדה היה לפי מדד המחירים לצרכן. בדצמבר 2015 הותקנה הוראת שעה לתקנות הטלגרף האלחוטי, שבין היתר תיקנה גם את מנגנון ההצמדה כך שהאגרות משתנות לא בהתאם למדד המחירים לצרכן אלא בהתאם לתמ"ג העסקי במחירים השוטפים.

כוונת המשרד במהלך התיקון ב-2015, שהוחל מ-2016, הייתה שתיקון המדד ייכנס לתוקף ב-2017. אבל בשל טעות התחילה שלו הייתה ב-2016 במקום 2017.

כשאתה אומר "כוונת המשרד" – זה הובא לדיון פה? זה נאמר?

לא הייתה הבחנה כזאת בדיון אלא במיילים ובשיחות הפנים-ממשלתיות. בפועל, כבר בדצמבר 2015 המשרד התכונן לגבייה של אגרות 2016 לפי מדד המחירים הצרכן. כלומר, התמ"ג העסקי מבחינתו היה אמור להיות רק מ-2017.

אני רק רוצה לחדד. מדובר בתיקון שנכנס ב-1.1.2016 והמשרד פשוט לא יישם את התיקון בצורה שבה ההצמדה הייתה אמורה להיות ב-2016, שזה לתמ"ג העסקי. בפועל נעשתה הצמדה למדד המחירים לצרכן בשנת 2016.

נכון. אני רק אחדד שזה לא נעשה מתוך מקום של קריאת התקנות או הבנת המצב המשפטי ככזה שהתמ"ג העסקי נכנס ב-2016. כלומר, לא הייתה פה כוונה של המשרד לעשות משהו שחורג מהתקנות, אלא הבנה לא נכונה של התקנות, שהסתמכה על התכלית המקורית של המשרד, שזה ייכנס ב-2017.

בדצמבר 2018, אחרי חשיבה במשרד לגבי התמ"ג העסקי, תוקנה הוראת שעה כך שהחל מ-2019 האגרות חזרו להיות צמודות למדד המחירים לצרכן. כלומר, בפועל האגרות הוצמדו לפי התמ"ג העסקי רק ב-2017/18, אבל מבחינה משפטית האגרות היו אמורות להיצמד לתמ"ג העסקי ב-2016/17/18.

בפועל זה היה ב-2017/18, ובחוק זה היה ב-2016/17/18?

בדיוק. לכן מה שאנחנו מבקשים לעשות היום, זה לקבל את אישור הוועדה לתקן את הוראת השעה כך שההצמדה לתמ"ג העסקי תחול רק בשנים 2017/18 – לא ב-2016 – בהתאם לכוונה המקורית של המשרד בשעתו ולהצמדה בפועל שעשה המשרד.

מה ההשלכות של זה?

אריאל שטיינר מאגף הכלכלה במשרד התקשורת. בעצם יש כאן שתי משמעויות: משמעות אחורה ומשמעות קדימה. מכיוון שאנחנו עוסקים במנגנון הצמדה הטעות משורשרת משנה לשנה. לכן ההשפעה אחורה היא בסדר גודל של מעל 100 מיליון שקלים לכל השנים האלה ביחד, לכל משתמשי הספקטרום; וההשפעה קדימה, או יותר נכון – בהווה, זה הפרש של תוספת של 5%.

לא הבנתי. אם אנחנו לא מתקנים, אז יש להם תוספת של 5%?

נכון.

כלומר, התיקון הוא בסוף לטובת המשתמשים?

כן. נציין שבפועל, בשל הטעות הזאת שגילינו אותה בשנה האחרונה, החל מינואר לא נגבים כלל אגרות תדרים כי לא ידענו איך לחייב את משתמשי הספקטרום. אגרות תדרים נאמדות בהיקף של בין 450 ל-500 מיליון שקל בשנה. זה סכום שלא נגבה מתחילת השנה, ומכאן הבהילות שתכף נדבר עליה.

ולכן 5% זה על הסכום הזה. בנוסף, אנחנו צריכים לעדכן את הסכומים מ-2022 ל-2023 לפי מדד המחירים לצרכן, שזה עוד 5%.

שזה בלי קשר? - - -

זה בלי קשר, זו הצמדה רגילה.

זו הצמדה רגילה.

אני רק רוצה לחדד את העניין של רטרואקטיביות, כי אנחנו מדברים פה על תיקון תחילה רטרואקטיבי שדוחה את התחילה של ההוראה שמעבירה ממדד המחירים לצרכן לתמ"ג העסקי באיחור של שבע שנים. חשוב להדגיש את הנושא זה. אתם רוצים להסביר לנו למה לא תוקנה הגבייה השגויה של האגרות אחרי שהבנתם את הטעות?

זה בדיוק מה שקורה. אנחנו הבנו את הטעות עכשיו, בשנת 2022. נעשתה בקרה פנימית של המשרד בכל נושא האגרות וההצמדות של כל השנים האחרונות, בדקנו עשור אחורה, ובין היתר גילינו את הטעות הזאת. ברגע שגילינו את הטעות נעשתה חשיבה משותפת יחד עם משרד האוצר ומשרד המשפטים, והפתרון שהוסכם על כולם זה הפתרון שמוצג לוועדה.

למה הפתרון הוא תיקון רטרואקטיבי של התחילה, ולא תיקון של הגבייה שנעשתה שלא בהתאם לתקנות?

לזה יש מספר תשובות. אחד, כמו שאורנן ציין, הכוונה של המשרד בשעתו, כפי שהמשרד הבין, הייתה שהתמ"ג העסקי יחול ב-2017/18/19, ולכן גם תיקנו שהתמ"ג העסקי לא יחול ב-2019. הרי אם היינו מבינים שזה 2016/17/18, לא היינו רצים לתקן שלא יחול ב-2019. כלומר, כולנו הבנו אז, בזמן אמת ש - - -

ועכשיו כשאתם מבינים כבר שהאירוע הזה חל ב-2016, למה אנחנו לא מתקנים את הגבייה אחורה?

אז הסיבה השנייה היא שרצינו לפעול לטובת הנישום. הדבר השלישי הוא שזה גם מייצר משמעויות רוחב – ואני חושב שגם משרד האוצר יסכים לכך – שיש להן השפעות שליליות על שוק התקשורת בכלל ועל שוק הסלולר בפרט.

אני גם מבין שאם היום יתקנו את זה לצד השני, זה ייפול על החברות ואז זה ייפול על האזרחים בסוף?

נכון.

זאת המשמעות.

בין היתר יש פה גם שאלת הסתכמות, אם אורנן רוצה להיכנס אליה.

לא נראה לי שיש צורך.

אוקיי.

שנקריא?

כן, בבקשה.

"טיוטת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג-2023

בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב (א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 13 (ב) לפקודה, אני מתקין תקנות אלה:"



עכשיו שנייה, אני פותח סוגריים. אני אקריא את הנוסח הנוכחי, כדי שיהיה אפשר לראות מה אנחנו מבקשים לשנות. מה שכתוב היום בתקנות זה:

"על אף האמור בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 (להלן – התקנות העיקריות), בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתן של תקנות אלו ייראו כאילו ..."

אנחנו רוצים להוסיף או לתחום את פסקה 7 (ב), שהיא מנגנון הצמדה לפי התמ"ג העסקי, רק לשנים 2017 ו-2018:

"תיקון תקנה 1
1.
בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה), התשע"ו-2015, בתקנה 1, ברישה, אחרי "בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתן של תקנות אלה" יבוא "ולעניין פסקה (7) (ב) שלהלן – בשנים 2017 ו-2018".



מאחר שמדובר בתיקון רטרואקטיבי, כמו שטל ציינה, אנחנו מבקשים גם את אישור הוועדה לתחולה למפרע של תיקון זה. אני אקריא את הנוסח:

"תחילה
1.
תחילתן של תקנות אלה ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016)".

אוקיי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר.

נשאר לנו רק הסעיף הראשון. נצא להפסקה עד 14:10.


(הישיבה נפסקה בשעה 14:00 ונתחדשה בשעה 14:10.)
















הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון) (תיקון), התשפ"ג-2023

אנחנו מחדשים את הדיון בסעיף הראשון של הדיון הקודם: הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון) (תיקון), התשפ"ג-2023. בבקשה, בקצרה את הסיכום ואחרי זה את ההקראה.

הממשלה מציעה שהתיקון של החישוב היומי יתחיל ב-1 ביוני 2024.

1 ביוני 2024.

1 ביוני או 30 ביוני?

סליחה, שזה יהיה עד 30 ביוני 2024. כלומר, שהחישוב היומי ייכנס לתוקף ב-1 ביולי 2024.

נעבור להקראה.

"טיוטת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון) (תיקון), התשפ"ג-2023

בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב (א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 13 (ב) לפקודה, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 3
1.
בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התש"ף-2020 (להלן – התקנות המתקנות), בתקנה 3 –



1. בתקנת משנה (ב), במקום "ביום ו' בתשרי התשפ"ג (1 באוקטובר 2022)" יבוא התאריך העברי של 1 ביולי 2024.

אני רוצה לדעת את התאריך העברי, שנייה אחת.

אנחנו נעשה את ההתאמות, אתה יכול להגיד את הלועזי.

הבנתי. זו הדחייה של בעלי הרישיונות שמשלמים את האגרה באופן שנתי. אני ממשיך הלאה.

רגע, אורנן, תקריא את הנוסח המקורי בבקשה, ואז נקריא את התיקון שאנחנו מבקשים.

"
(1) בתקנת משנה (ב), במקום "ביום ו' בתשרי התשפ"ג (1 באוקטובר 2022)" יבוא "ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024)".


בהמשך לדיון בוועדה, אנחנו מבקשים כעת לשנות את הסיפה כך שיירשם "יבוא ביום [התאריך העברי הרלוונטי] (1 ביולי 2024)".

כ"ה סיוון תשפ"ד.

כאמור, זו הדחייה של בעלי הרישיונות שמשלמים אגרה באופן שנתי.

כן.

עכשיו אני עובר לדחייה של בעלי הרישיונות שמשלמים אגרה באופן רבעוני:


"
(2) בתקנת משנה (ג), במקום "ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022)" יבוא [התאריך העברי הרלוונטי] ( 1 בינואר 2024)".



בהמשך לדיון בוועדה, אנחנו מבקשים שבמקום ב-1 בינואר 2024 זה יבוא "בכ"ה סיוון תשפ"ד (1 ביולי 2024)". עכשיו אני עובר להוראות תחילה רטרואקטיביות:

"תחילה
2.
1. תחילתה של תקנה 3 (ב) לתקנות המתקנות, כתיקונה בתקנה 1 (1) לתקנות אלה, ביום ו' בתשרי התשפ"ג (1 באוקטובר 2022)".



זו הוראה רטרואקטיבית לגבי בעלי הרישיונות שמשלמים אגרה באופן שנתי. עכשיו אני אקריא את ההוראה הרטרואקטיבית לגבי אלו שמשלמים אגרה באופן רבעוני:


"
1. תחילתה של תקנה 3 (ג) לתקנות המתקנות, כתיקונה בתקנה 1 (2) לתקנות אלה, ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022)".

שזה בעצם מחזיר אותנו אחורה. אנחנו מתקנים את התחילה, אבל זה כאילו תיקנו אותה ב-1 באוקטובר 2022 או ב-1 בינואר 2022, כאילו לא הייתה תקופה שפקעה באמצע.

כן. תודה רבה, נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה
אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:20.