פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



60
ועדת הכנסת
30/03/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 38
מישיבת ועדת הכנסת
יום חמישי, ח' בניסן התשפ"ג (30 במרץ 2023), שעה 09:00

1. חלוקה ופיצול הצעות החוק הבאות:
0. הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023
ו-2024), התשפ"ג-2023 (מ/1612).
0. הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023
ו-2024), התשפ"ג-2023 (מ/1612).
1. רביזיה על החלטת ועדת הכנסת בדבר סדרי דיון מיוחדים פי סעיף 98 לתקנון הכנסת והקדמת הדיון בהצעות חוק הבאות, לפני הקריאה השנייה והשלישית:
0. הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) (כ/947).
0. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023 (כ/947).
1. פעילות ועדות הכנסת בפגרה הפסח, התשפ"ג-2023.
1. רביזיה לפי סעיף 142 לתקנון הכנסת על החלטת הוועדה בדבר העברת הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ג-2022 (פ/353/25), מהוועדה לענייני ביקורת המדינה לוועדה לביטחון לאומי.
1. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות:
0. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023 (מ/1610).
0. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) (מ/1613).
0. הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחבת זכויות הסטודנט), התשפ"ג-2023 (פ/2109/25), של חה"כ יונתן מישרקי.
0. הצעת חוק העונשין (תיקון - הגדרת איום), התשפ"ג-2023 (פ/2156/25), של חה"כ יצחק קרויזר.
0. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון), התשפ"ג-2022 (פ/533/25), של חה"כ יעקב אשר.
1. בקשת חבר הכנסת אליהו רביבו להעברת הצעת חוק העונשין (תיקון - הארכת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג-2022 (פ/978/25), מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדה המשותפת לוועדת חוקה, חוק ומשפט ולוועדה לקידום מעמד האישה לדיון בהצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין.

חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
ינון אזולאי
זאב אלקין
משה ארבל
בועז ביסמוט
מתן כהנא
שרון ניר
משה סעדה
אריאל קלנר
משה רוט

אוריאל בוסו
אליהו ברוכי
יוראי להב הרצנו
משה טור פז
אוהד טל
נעמה לזימי
חנוך דב מילביצקי
שלי טל מירון
יונתן מישרקי
יצחק פינדרוס
יצחק קרויזר
שמחה רוטמן
עידן רול
נאור שירי

יונתן פלוסהיים - אגף תקציבים, משרד האוצר

רועי רווה - אגף תקציבים, משרד האוצר

איתי טמקין - אגף תקציבים, משרד האוצר

גל ברנס - אגף תקציבים, משרד האוצר

תמר לוי בונה - אגף תקציבים, משרד האוצר

עידו חי - אגף תקציבים, משרד האוצר

דודי קופל - המשנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

עידו מור - אגף תקציבים, משרד האוצר

איליה כץ - אגף תקציבים, משרד האוצר

יפתח עשהאל - אגף תקציבים, משרד האוצר

יעל לינדנברג - אגף תקציבים, משרד האוצר

מתן יגל - אגף תקציבים, משרד האוצר

אלי מורגנשטרן - אגף תקציבים, משרד האוצר

פנינה אורן שנידור - מנהלת שרות המזון, משרד הבריאות

לילי אור - רשות המסים

אוהד מעודי - סגן הממונה על שוק ההון והביטוח

שלמה אייזיק - נציג לשכת סוכני הביטוח

חיים ביבס - יו"ר מרכז השלטון המקומי

שגית אפיק
ארבל אסטרחן
רעות בינג
איתי עצמון
שלומית ארליך
ענת מימון

נועה בירן - דדון

יפעת קדם

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


בחירת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת העדרו מהארץ

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, היום ה-30 במרץ, יום חמישי. נפתח בבחירת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת העדרו מהארץ. אדוני המזכיר, בקשה.

בוקר טוב. יושב ראש הכנסת עתיד לצאת היום לביקור מדיני בהודו ולחזור ארצה ביום רביעי בשבוע הבא. בהתאם לסעיף 20א לחוק יסוד: הכנסת, נדרשת ועדת הכנסת לבחור ממלא מקום ליושב ראש בעת העדרו. היושב ראש ממליץ לוועדה לבחור בחבר הכנסת אוריאל בוסו, סגן יושב ראש הכנסת, כממלא מקום עד ליום שני בשבוע הבא כולל, ומיום שלישי לבחור בחבר הכנסת ישראל אייכלר, סגן יושב ראש הכנסת, כממלא מקום עד לתום התקופה.

מי בעד מינוי ממלא מקום ליושב ראש?

הצבעה
אושר.

התקבל פה אחד.




בקשת חבר הכנסת אליהו רביבו להעברת הצעת חוק העונשין (תיקון - הארכת התיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג-2022 (פ/978/25), מוועדת חוקה, חוק ומשפט לוועדה המשותפת לוועדת חוקה, חוק ומשפט וקידום מעמד האישה

בקשת חבר הכנסת אליהו רביבו להעברת הצעת חוק העונשין (תיקון – הארכת התיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג-2022 (פ/978/25), מוועדת חוקה, חוק ומשפט, לוועדה המשותפת לוועדת חוקה, חוק ומשפט וקידום מעמד האישה. אני מבקש לציין שזה בהסכמה.

צריך לומר שמדובר בוועדה משותפת - ההרכב שלה כבר נקבע כאן - להצעת חוק שעוסקת בנושא דומה, ולכן רוצים להעביר את ההצעה הנוספת לאותה ועדה.

מי בעד?

הצבעה
אושר.

ההצעה התקבלה.





הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 והצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

אני מתכבד לפתוח את הישיבה על פיצולים וניתובים לחוק ההסדרים. נעמה לזימי, בקשה.

התקציב שהוגש בכללותו הוא לא תקציב חברתי, הוא לא משקף שום דבר מהצרכים העכשוויים של הציבור לחיים עצמם ולמציאות הכלכלית והחברתית הקיימת. חוק ההסדרים מגלם בתוכו פרק שונה, דורסני ומסוכן שמבחינתי הוא עוד נדבך בהפיכה שאתם מנסים לחולל פה, ואני מדברת על הפרק של תשתיות לאומיות.

יש משהו שהוא לא הפיכה, שהוא סתם?

למה לזלזל כשאתם מסירים את כל החסמים הכי חשובים בוועדות התכנון שאמורים לשמור גם על הגנת הסביבה, גם על האינטרס הציבורי שלנו וגם על בריאות הציבור? לא לזלזל בזה. אני יודעת שלא היה לכם מה לשים בחוק ההסדרים הזה ולכן דחפתם את מה שתמיד הודפים כל פעם. כל חוק הסדרים מנסים לדחוף את הפרק המטורף הזה שמפקיר אותנו. בסוף מצליחים להוציא אותו. פה הלך לכם איכשהו. זה מחייב פיצול מהותי. אם רוצים לדון בריסוק ועדות התכנון כך שיהיה הולילנד אחד גדול במדינה הזאת, אוקי, בוא נדון בזה לא במסגרת לוחות זמנים מהירים, מזורזים ובלי שום פיקוח. פגיעה בפיקוח על היערות, פגיעה בחוק אוויר נקי, הוצאת נציגים מוועדות התכנון – יש פה צבר כזה שפשוט הופך להיות חסר רסן ובסוף פוגע באינטרס הציבורי. כשאנחנו מתכננים אנחנו צופים לדורי דורות, אנחנו אמורים להסתכל איך המדינה תיראה בעוד 20 שנה, 30 שנה, האם אנחנו פוגעים במגוון הביולוגי, בטבע, האם אנחנו פוגעים בעתודות הקרקע של ישראל, מה אנחנו עושים לדורי דורות. כשאנחנו מסירים הכל וגם מאפשרים לרשות לקחת יועצים חיצוניים, אנחנו מפקירים את המדינה. כל כך הרבה עוולות נעשו, כולל חוקי התכנון שישנם, ואתם רוצים להסיר את החוקים האלה ומצפים שלא יהיה יותר גרוע? אל תעשו את זה בזמן הכאוס והמשבר. בזמן שכולנו נלחמים על הדמוקרטיה, אתם, האוצר, הורסים את המערכת התכנונית של ישראל, פוגעים בבריאות הציבור ובהגנת הסביבה, לכן אני מבקשת להוציא את זה מחוק ההסדרים.

תודה. נאור שירי, בקשה.

אני רוצה לברך על זה שאנחנו לא מתכנסים פה היום על חוק המתנות. למרות שזאת הייתה חקיקה מאוד מאוד "חשובה", ראיתם לנכון לשים קצת את האינטרסים הלאומיים מעל. במקום לקדם את החוקים הפרסונאליים ואת חוקי ההפיכה המשטרית, יכולתם לנצל את הזמן לדברים המהותיים.

היועצת המשפטית לכנסת, בקשה.

הצעת חוק ההסדרים שונה מהצעות חוק אחרות שמגיעות לכנסת. כשהצעת חוק ממשלתית או הצעת חוק פרטית מגיעות לכנסת, הן בדרך כלל עוסקות בנושא אחד ואם יש תיקונים נוספים אלה תיקונים עקיפים שנגזרים מהתיקון הראשי. הצעת חוק ההסדרים שונה במובן הזה, משום שהיא כוללת בתוכה תיקוני חקיקה רבים שאין שום קשר ביניהם – תיקוני חקיקה לחוקים שונים, לעניינים שונים ובנושאים שונים.

הצעת חוק ההסדרים נולדה בשנת 1985 כתוכנית לחירום, לייצוב כלכלי של המשק ולעצירת האינפלציה שהייתה באותה עת, וכדרכן של תכניות ניסיוניות היא נשארה איתנו עד היום. לאורך השנים נמתחה ביקורת רבה על הצעת חוק ההסדרים בשל כך שהיא כוללת כל כך הרבה נושאים ומגיעה לכנסת בחבילה אחת. ההבדל השני שיש בינה לבין הצעות חוק אחרות הוא הצמידות להצעת חוק התקציב. להצעת חוק התקציב קבועים לוחות זמנים ברורים שעל הכנסת לפעול לפיהם, כשהמשמעות של אי עמידה בזמנים האלה היא שהכנסת מתפזרת. מכיוון שהצעת חוק ההסדרים מגיעה ביחד עם הצעת חוק התקציב ויש ציפייה שיהיה קשר כלכלי ביניהן, הכנסת נדרשת לחוקק את הצעת חוק ההסדרים באותם לוחות זמנים של הצעת חוק התקציב. יש לכם כאן כ-600 עמודים שהכנסת תצטרך לחוקק בלוחות זמנים קצרים מאוד.

מה התהליך של הצעת חוק ההסדרים? לאור הביקורת הרבה שנמתחה לאורך השנים על החקיקה רחבת ההיקף הזאת שמגיעה בלוחות זמנים כל כך קצרים לכנסת, הכנסת פיתחה איזה שהוא נוהל עבודה על מנת להתמודד עם הצעת החוק בהיקפים הגדולים האלה. נוהל העבודה הזה התפתח בין היתר גם אחרי פסיקה שניתנה בשנת 2005, פסיקה שנקראת "מגדלי העופות" ביחס לפרק מסוים שנידון בוועדת הכספים. עד שנת 2005 הצעת חוק ההסדרים הייתה הולכת כולה לוועדת הכספים וועדת הכספים הייתה דנה גם בהצעת חוק התקציב וגם בהצעת חוק ההסדרים, אבל מאז יש נוהל חדש להצעת חוק ההסדרים והוא מורכב משלושה שלבים. השלב הראשון הוא שלב שבו יושב ראש הכנסת מקיים משא ומתן מקדים בהתאם לתכנית הכלכלית שהממשלה פרסמה. עוד לפני התזכיר הממשלתי יושב ראש הכנסת מקיים איזה שהוא שיח מול אגף תקציבים, מול שר האוצר, במטרה להוציא מהצעת החוק פרקים, חוקים שנראים ככאלה שלא מתאימים לחוק ההסדרים. יושב ראש הכנסת אכן ניהל את המו"מ ופוצלו מהצעת החוק טרם הגעתם לכאן שבעה פרקים שלא רואים אותם בהצעה כאן. אחרי השלב הזה הצעת החוק מגיעה לכנסת. לאור היקפי ההצעה, ועל מנת שההצעה תחוקק על ידי הוועדה המתאימה ביותר, על ידי הוועדה המוסמכת לאותו נושא בהתאם לתקנון הכנסת, הצעת החוק מתפצלת באופן דיוני בלבד בין ועדות הכנסת כך שכל ועדה מקבלת את נתח החקיקה שמצוי בתחום סמכויותיה. אם בעבר כל חוק ההסדרים היה מגיע לוועדת הכספים, היום החוק מתפצל בין הוועדות השונות. בתקופה הקרובה כל הוועדות תעסוקנה בהצעת חוק ההסדרים בהתאם לפיצול הדיוני שהיום תעשו. לפיצול הזה קוראים גם לפעמים ניתוב, והמטרה שלו היא להעביר חלקים מהצעת החוק לוועדה המתאימה. בתום תהליך הכנת הפרקים השונים על ידי הוועדות השונות, הייעוץ המשפטי לכנסת מאגד מחדש את כל הפרקים. כל יועץ מכל ועדה מביא את הפרק שלו ואנחנו, הייעוץ המשפטי לכנסת, תופרים מחדש את הצעת החוק, ממספרים אותה מחדש ומניחים אותה בפונץ' במליאה כהצעת חוק אחת, אחידה. זה הפיצול הדיוני.

הפיצול השני שמתבצע בוועדת הכנסת הוא פיצול שנקרא "פיצול מהותי". מכיוון שהצעת החוק היא גדולה מאוד, ההנחה היא שיושבי ראש הוועדות יתקשו מאוד לסיים את החלקים החלקיים שמגיעים אליהם. מכיוון שהוועדות יתקשו לסיים את מכלול הנושאים, ועדת הכנסת מבצעת גם פיצולים מהותיים. המשמעות של פיצול מהותי היא שניתן להמשיך ולקדם את ההצעה בוועדה שתעבירו את הנושא אליה, כשאת זה אפשר לעשות בהליך חקיקה רגיל ואז לא נחבר אותה בחזרה לחוק ההסדרים, או בהליך חקיקה בלוחות זמנים מהירים. אחרי שהוועדה תקבל כאן את ההחלטות ביחס לפיצול הדיוני וביחס לפיצול המהותי, יושב ראש הוועדה יביא את הדברים בפני מליאת הכנסת שתצביע על הפיצולים המהותיים ותקבל את הודעת הוועדה ביחס לניתובים לוועדות השונות. הסיבה לכך שהצעת חוק ההסדרים מגיעה לכאן פחות בשלה ופחות אפויה מהצעת חוק רגילה - שהליכי העבודה בהצעת חוק ההסדרים ובהצעת חוק התקציב הם הליכים מואצים. ההתייחסויות שלנו כאן הן לכל מיני נושאים שוועדת הכנסת כבר לפני שנים רבות פיצלה והממשלה עוד לא מצאה לנכון להביא את אותו פרק בהליך חקיקה רגיל. מבחינתנו, מבחינת הייעוץ המשפטי לכנסת, מהלכים בתוך חוק ההסדרים שהמטרה שלהם היא לעקוף את הכנסת, כמו למשל חוקים שהגיעו לוועדה מסוימת והוועדה דנה בהם וסברה שהם לא מתאימים לחקיקה ולכן דחתה אותם, אין מקום להכליל בהצעת חוק ההסדרים, משום שזה מהווה סוג של לחץ על הכנסת שאין לו מקום בשילוב עם התקציב.

חבר הכנסת עידן רול, בקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך על כך שאחרי כמעט שלושה חודשים של ממשלה סוף סוף התכנסנו לעשות עבודת חקיקה אמיתית, משמעותית, שלא נוגעת לאינטרס של ביבי ושל דרעי, שאשכרה מדברת על האזרחים. יש לי השגות על התקציב ועל חוק ההסדרים, אבל נחמד לשבת פעם ראשונה בפורום עם הרבה ח"כים מהרבה סיעות הבית ולעשות אשכרה את מה שמשלמים לנו עליו.

כנראה שלא היית בוועדות בחודשיים האחרונים.

מה לגבי חוק הוויזות?

גם אותו לא סיימתם לעשות.

בוועדת כספים היו דיונים כל יום, בלי קשר לשטויות - -

בוועדת כספים, כמו שאמר חבר הכנסת פינדרוס, העבירו חוק שמאפשר להכפיל את תקציב השיער והאיפור של שרה נתניהו. אין ספק שזאת עבודה "חשובה" עבור כלל ישראל.

ראינו שיש לזה חשיבות, כי עכשיו היא התערבה במנוע של המשק עם ההסתדרות.

ולשאלתו של חבר הכנסת רוטמן - אני דווקא הייתי בחמש בבוקר להצביע בעד החוקים על הוויזות, זאת אפילו שמנעתם מאיתנו להעביר את זה כי פחדתם שנקבל קרדיט ובזה הרסתם לעם ישראל משהו שיכול היה להיות כבר לפני חצי שנה. אני לא יודע כמה מכם יכולים להגיד על עצמם שהם נשארו בחמש בבוקר כדי להצביע על משהו טוב לאזרח. אני שמח שהתכנסנו סוף סוף לעשות עבודה פרלמנטרית אמיתית, אבל מרגיז אותי שכנבחר ציבור שמתעמק בדברים אני מקבל דברים ברגע האחרון, מרגיז אותי שאני צריך להתייחס להערות משפטיות מבלי שבדקתי חלק מהדברים בעצמי. אדוני היושב ראש, על נושא הנבצרות בוועדה שניהלת ניהלנו הרבה יותר דיוני הכנה מאשר על הפיצול.

זה לא דיון על החוק, זה רק פיצול לוועדות.

הפיצול זה דבר מהותי.

למה זה מהותי?

כי השאלה היא איזו ועדה תדון.

נעמה, לגבי כל דבר יש חוות דעת של היועצת המשפטית.

אנחנו מתעסקים פה בדבר רחב היקף, מעמיק, שקיבלנו בשבילו כלום זמן היערכות. מן הראוי היה לתת לדבר הזה פרק זמן משמעותי יותר, אף על פי שהליך הפיצול הוא תחילת ההליך. אתם התאבדתם שלושה חודשים על נבצרות, על חוק דרעי 1, על חוק דרעי 2, על חוק המתנות, על חוק האיפור והשיער של שרה נתניהו, ואז לא נשאר לכם זמן לעשות משהו שהוא אשכרה משמעותי כדי להניע את הכלכלה קדימה, לא נשאר לכם זמן בשביל לנהל תהליך ראוי על חוק ההסדרים ועל התקציב. אזרחי ישראל, ברוכים הבאים, הנה ממשלה שנזכרה לדבר עליכם אחרי שלושה חודשים, לא על הפיכה משטרית, רק כי היא מפחדת ליפול אם לא יעבור תקציב.

נתחיל עם הסעיף של מטרת חוק התכנית הכלכלית.

נהוג להעביר את מטרת החוק לוועדת כספים, כי היא הוועדה שמתכללת את העניינים. אין פה שאלה של פיצולים.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף יועבר לוועדת הכספים. אנחנו עוברים לחוק משק הגז הטבעי (הליך מהיר לאישור גז טבעי ברשת חלוקה).

רשת חלוקת הגז הטבעי היא רשת שמשמשת מפעלים לשימוש בגז טבעי. אנחנו מביאים שינוי חקיקה שיקל ויאיץ את החיבור שלהם לרשת החלוקה של הגז הטבעי. מפעלים שנמצאים קרוב לרשת ההולכה, שזאת הרשת המרכזית, יוכלו להתחבר בהליך מהיר.

ההמלצה שלכם היא ועדת הכלכלה?

כן, ההמלצה שלנו היא ועדת הכלכלה.

מי בעד להעביר לוועדת הכלכלה, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. חוק משק הגז הטבעי (אסדרת שיווק הגז הטבעי במקטע ביתי).

יש מעט צרכנים ביתיים של גז טבעי שמשתמשים בזה במקום בגפ"ם. בגלל שהשוק קטן עוד אין מספיק אסדרות לגבי היבטים שקשורים לצרכנות, לכן אנחנו רוצים להסמיך את מועצת הגז, שזה גוף שיש בו נציגי ציבור ונציגי ממשלה, כדי לקבוע אמות מידה שקשורות לצרכנות ובסופו של דבר אמורות לשפר את השירות לצרכנים ביתיים שמחוברים לגז טבעי.

תוך כמה זמן תביאו אמות מידה לכנסת?

בחודשים הקרובים.

זה לא צריך להיות חודשים. שילכו, יתייעצו ויחזרו עם לוח זמנים רלוונטי יותר.

אני מבקש שלדיון בחוק שיתחיל בוועדת הכלכלה אתם תגיעו עם ציון מספר החודשים.

או שזה יחזור לוועדת הכנסת.

כדי שיתחיל דיון הם צריכים להביא את מספר החודשים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. חוק הרשויות המקומיות (ניהול כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך).

המשמעות של ההצעה היא להעביר גמישויות ניהוליות לרשויות המקומיות כדי לאפשר להן יותר שליטה על התכנים והתקצובים המתאימים.

לרשויות או למנהלים?

חלק לרשויות, חלק למנהלי בתי הספר עצמם. הרבה פעמים הם עובדים אחד מול השני.

למה זה צריך לבוא בחוק ההסדרים? תכנית חשובה, דורשת דיוני עומק, אבל למה חוק הסדרים?

מדובר על רכיב תקצובי פרופר. מערכת התקצוב היום היא מאוד מאוד ריכוזית. חלק מהדרך לאפשר את הגמישות הניהולית היא בעזרת אותה גמישות תקציבית. במקום שהתקנה התקציבית הספציפית תהיה בסעיף משרד החינוך עבור תכנית שנקבעת במשרד החינוך, תהיה אפשרות לאותם תקציבים להיות ניתנים על בסיס החלטות ניהוליות. הדבר הזה הוא בזיקה ישירה לתקציב לא בהיבט של הכסף. במקום שרכיב יהיה חלוט, מוחלט מלמעלה ונקבע על ידי קריטריונים במשרד החינוך, הוא יעבור להיות נתון לגמישות מנהלים. אני לא חושב שיש פה משהו עם זיקה יותר ישירה לאיך שהתקציב בנוי בתוך המערכת.

זה יכול להיות דבר שיהיה לו אפקט חיובי, אבל תחת לוחות הזמנים האלה אני מעלה חששות. קודם כל, הפערים בתקצוב מערכות חינוך בין פריפריה למרכז הם מאוד מדאיגים. אם הדבר הזה לא ייעשה במשורה ולא יהיה מפוקח, נמצא את עצמנו עם עוד יותר תת תקצוב. אני מאמינה בלתת סמכויות למנהלי בתי הספר, אבל זה לא צריך להיות בחוק הסדרים.

אין פה בעיה מבחינת לוחות הזמנים, כי זה החלק היחיד מחוק ההסדרים שוועדת חינוך מקבלת. יהיה לה יותר מחודש לעבוד על הסעיף הזה.

זה לא הדבר היחיד שהיא תעשה. ועדת החינוך היא לא ועדה של חוק הסדרים, לכן אני לא יודע כמה היא תתכנס בפגרה. ההסדר פה מאוד מורכב. מה הסיבה לא להוביל את זה בחקיקה רגילה?

בפעם הקודם זה היה מאוד לא אפוי ולא סתם לא עבר. יש נטייה לדברים האלה להיות בסוף בתת תקצוב.

צריך פשוט לעגן את זה כך שלא תהיה פגיעה במסגרת. אולי פשוט לעגן שזו תהיה אותה מסגרת ושרק יפשטו את הבירוקרטיה.

אין פה עניין של לקצץ או לקחת חלק מהתקציב. זה חייב להיות בלוחות הזמנים האלה, בגלל שהתקציב הביא בחשבון את החוק הזה אם כאשר הוא יעבור. מכיוון שוועדת החינוך מתעסקת במספר לא גדול של חוקים, יש אפשרות לעשות הרבה מאוד דיונים לא פחות מאשר בכל חוק אחר.

תוכל לתת דוגמה לאיפה הצורך פוגש אותנו במערכת החינוך?

אם מנהל היום רוצה לרכוש תכנית או תוכן מסוים לבית הספר שלו הוא מאוד מאוד מוגבל, עד כדי לא יכול. הוא לא יכול היום לחתום על שיק כדי לרכוש את אותם תכנים שהוא רוצה.

רק תוכן, לא ציוד?

גם תוכן וגם ציוד.

יצא אשראי לאותו מנהל בית ספר?

מדובר על לתת גמישות.

זאת יכולה להיות רפורמה ממש טובה, רק לא בחוק ההסדרים.

האם זה ימשיך להיות בכפוף לכללים ולמסגרת שנקבעו על ידי משרד החינוך? אם כן, זו באמת יוזמה מבורכת.

כן.

יש חשבונות בנק בגני הילדים ובבתי הספר שאליהם מוזרם כסף מההורים. זה דבר שלא הוכיח את עצמו. למה לא להשתמש בפלטפורמות אינטרנטיות או לתת משהו שהוא קצת יותר קל מבחינה בירוקרטית?

באיזה מובן יותר קל בירוקרטית?

אם רוצים היום להוציא כסף מהחשבון שאליו מוזרם הכסף של ההורים, צריך להגיע עם הגננת, עם ההורים – מה שמייצר התנהלות לא יעילה. אם אתה מייצר פה חשבון בנק, בהגדרה זה לא כזה יעיל.

יכול להיות שנכון להרחיב את זה על חלקים כמו אלה שציינת, אבל כרגע לא משיתים עוד בירוקרטיה על כל חלקי התקצוב של בית הספר. יש היום חלקים שלמנהל בית הספר אין גמישות. הדבר הזה מאפשר לו על החלקים האלה בלבד להרחיב את הגמישות. אולי ההצעה כרגע לא הולכת עד הסוף בצמצום הבירוקרטיה, אבל היא הולכת שני צעדים קדימה.

מי יהיה אחראי על חשבון הבנק? רק מנהל בית הספר?

מנהל בית הספר יהיה מורשה חתימה. זה לא אומר שלא יהיה עליו פיקוח.

אם זה הדבר היחיד שעובר לוועדת חינוך, לא תהיה בעיה מבחינת הזמן.

לא תמיד השאלה של הזמן היא השאלה המרכזית. כמו שאמר חבר הכנסת אלקין, ועדת חינוך היא לאו דווקא מבין הוועדות שחוק ההסדרים חייב לעבור אליהן, לכן העמדה שלנו לא הייתה נגד הפיצול של זה. הוועדה יכולה לדון בזה בלוחות הזמנים האלה. בכל השאלות שהעליתם כאן אפשר יהיה לדון בוועדה והוועדה יכולה למצוא לנכון לשנות את ההסדר או אפילו לא לקבל אותו. אם הוועדה תגיע למסקנה שהיא לא מוצאת לנכון להעביר את הפרק הזה, הוועדה פשוט לא מצביעה על זה והפרק הזה מת, הוא לא קיים יותר, ואם הוועדה תרצה לעשות שינויים מאוד משמעותיים בפרק הזמן הזה - גם את זה היא תוכל לעשות.

אני חושב שהסוגיה פה היא לא רק זמן. בדרך כלל בעניין ניהולי לא נוהגים להתערב דרך חוק ההסדרים. לפעמים דוחפים בחוק ההסדרים הכל כי יודעים שיש ועדות עמוסות ובסדר הזמנים הרגיל ייקח להן המון זמן לטפל. זה לא היה אף פעם המצב בוועדת חינוך, ולכן כשרצו לקדם משהו מבני, ניהולי, חינוכי, הביאו את זה כחקיקה נפרדת וועדת החינוך טיפלה בזה. אם יש איזה שהוא היבט של לוחות זמנים, תמיד יש את אופציה לפצל ולבקש מוועדת החינוך לסיים את העבודה במקביל ללוחות הזמנים של התקציב.

יש אופציה לפצל?

יש אופציה לפצל ולהגביל את לוחות הזמנים. אפשר להוביל את זה כחקיקה נפרדת עם לוחות זמנים ולא לשבור את הכלל שאומר שלא נכנסים לסוגיות מבניות-חינוכיות תחת המעטפת של חוק ההסדרים.

אני חושבת שבאופן כללי זו מטרה ראויה. לאפשר גמישות ולהוריד בירוקרטיה וחסמים - מטרה ראויה ונכונה. צריך לראות לנגד עינינו את טובתם של מנהלי בתי הספר ואת היכולת שלהם להוציא מהכוח אל הפועל משימות. תנאי להעברה של הנושא הזה הוא שלא תהיה פגיעה במסגרת, למעט אם זה כלפי מעלה, ושזה יהיה בכפוף לכללים, לעקרונות, לסטנדרטים ולקריטריונים שיוגדרו על ידי משרד החינוך. למה זה לא הולך לוועדת הכספים?

החוק הזה נכתב בתמיכה מלאה של משרד החינוך. הוא צריך להיות במסגרת חוק ההסדרים, כי הוא משפיע על אופן בניית תכניות התקציב והתקנות. מדובר פה בהליך טכני שצריך להיעשות עכשיו.

תיתן דוגמה.

אם יש היום מספר תקנות בתוך תכנית משרד החינוך שכל אחת הולכת לרשות אחרת ואנחנו רוצים לעגן אותן למנהלי בתי ספר או לרשתות כאלו ואחרות, צריך לשנות באופן טכני - -

זו לא דוגמה.

אם אני אלך היום לדיון בוועדת הכספים על תקציב משרד החינוך ואבקש לראות את הספר הכחול או את הספר הירוק עם התקנות, האם השינוי הזה כבר יופיע?

אי אפשר להטמיע שינויים - -

אם אתם מביאים לאישור הכנסת תקציב שלא מתייחס לתיקון הזה, מה הבעיה שזה יעבור בנפרד ואחר כך תתקנו? ממילא מה שאת מביאים לאישור לא משקלל את השינוי הזה, בשונה מכל מיני סעיפים אחרים בחוק ההסדרים שהתקציב מראש בנוי על זה שהם מאושרים.

גם בחוקים אחרים שמגיעים במסגרת חוק ההסדרים והמשמעות שלהם היא שינוי מבני או תקציבי כזה או אחר אי אפשר להטמיע ולהזין את המספר, את ההכנסה. בחוק שמייצר הכנסה אי אפשר להטמיע את ההכנסה עוד לפני שהחוק עבר.

דווקא בחוק ההסדרים זה מה שאתם בדרך כלל עושים.

יש הבדל בין המסגרת לבין בניית התקנות בתוך אותו סעיף.

אתה לא נותן דוגמאות אמיתיות. תגיד לי איפה זה קורה בפועל.

עוד לא הבנתי מה המטרה של הסעיף.

המטרה של הסעיף הזה בחוק היא לאפשר למנהלי בתי ספר להשתמש באופן יותר עצמאי בתקציבים שיש לבית הספר מטעם משרד החינוך ומטעם רשויות מקומיות. גובה התקציב לא ייפגע בשום צורה כתוצאה מהסעיף הזה אפילו לא בשקל אחד. מכיוון שוועדת החינוך היא ועדה שזה החוק היחיד שבו היא דנה, יש טווח זמן מאוד רחב, אין בכלל ציפוף.

יש לוועדת החינוך שבועיים-שלושה בשביל לדון.

הייתה שאלה לגבי הצורך והרלוונטיות. לדבר הזה יש נגזרות טכניות לאיך מתקצבים תקנות מסוימות, לשאלה אם אנחנו מצליחים לעגן לפי רשתות, לפי סוגי בתי ספר או רק לפי רשויות. הדבר הזה הוא מה שיאפשר לאותם מנהלים לקבל את אותה גמישות.

אני חושב שקריטי שדבר כזה יהיה לפני שהתקציב מתפרסם, בייחוד כאשר מדובר בתקציב שמתקבל אחרי תחילת השנה. ברגע שמחליטים שחלק מהסכומים כפופים לניהולו של מנהל בית הספר, החשב של המשרד חייב לדעת את זה בעת שעובר התקציב.

אתה אומר משהו לא הגיוני, כי 80% מסעיפי התקציב משנים תוך כדי.

בוא נניח שיוחלט שמתוך תקציב משרד החינוך 80% נשאר בשליטת משרד החינוך ו-20% הולך לשליטת מנהלי בתי הספר, האם החשב של המשרד לא צריך לדעת את זה יום אחרי שעובר התקציב כדי לדעת כמה הוא יכול להעביר מתקנה לתקנה וכמה לא שלו? את הטענה שזה לא קשור לתקציב אני לא מצליח להבין.

אנחנו נחזור לסעיף הזה. אנחנו עוברים לפסולת בניין.

זה יעבור לוועדת הפנים בהליך חקיקה רגיל. אנחנו עמדנו על הפיצול של זה בשלב של המו"מ המוקדם בשל המורכבות ובשל כך שאכן זה כבר הובא בפני הכנסת והכנסת קיימה ביחס לזה דיונים. אתם מצביעים עכשיו על פיצול מהותי ועל הניתוב של זה לוועדת הפנים.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף פוצל ויעבור לוועדת הפנים. חוק הבנקאות (תיקון – מתן שירות לגוף פיננסי).

גופים מחוץ למערכת הבנקאית שרוצים לפתוח חשבון בנק, נתקלים מידי פעם בקושי מול המערכת הבנקאית כי הם מהווים לבנקים תחרות. חברת פיננסים בינלאומית, פינטק, שרוצה לעבוד בארץ, חייבת לעבוד דרך חשבון בנק ישראלי. יש פה איזה שהוא ניגוד עניינים מובנה שהבנקים עלולים לא לרצות לפתוח לה חשבון בנק. מה שאנחנו מציעים פה זה לעשות על הדבר הזה איזה שהוא אפקט מצנן כך שבנק שסירב לפתוח חשבון בנק לגוף פיננסי אחר, יצטרך לדווח על כך שהוא סירב לפתוח חשבון, לנמק למה הוא סירב לפתוח את אותו חשבון, כשאת כל הדיווח הזה הוא יעשה למפקח על הבנקים.

המפקח על הבנקים לא אמור להיות באינטרסים זהים לבנקים?

לא, הוא מפקח עליהם.

אם כבר הפוך.

למפקח על הבנקים יש שני כובעים: יציבות המערכת הבנקאית ועידוד התחרות והצרכנות במערכת הבנקאית. החוק הזה אמור לגרום לבנקים להסביר למה הם מנעו ממנו לפתוח חשבון.

הם יכולים להסביר לו ב-1,001 סיבות שלא נוגעות לסעיף התחרות, אבל את זה אני שם בצד כי ידונו בזה. למה לוועדת הכלכלה ולא לכספים?

בנקאות זה בכלכלה.

חוק הבנקאות (שירות ללקוח) זה חוק צרכני, הוא שייך לוועדה הכלכלה.

המטרה ראויה, וכולם מכירים את החסמים בשוק, אבל למה זה צריך לעבור כחלק מחוק ההסדרים?

אחת המטרות המרכזיות של חוק ההסדרים זה הוזלת יוקר המחייה במשק הישראלי ועידוד תחרות. אם ייכנסו לפה חברות בינלאומיות שיצליחו להוזיל את השירותים הפיננסיים בישראל, אני חושב שכל האזרחים בהיבט של יוקר מחייה והכנסה פנויה ייהנו מזה. הדרך לעשות את זה עוברת בחוקים כאלה. אנחנו לא חושבים שנכון לחכות, אנחנו חושבים שחשוב להכות בנושא הזה, כי המערכת הפיננסית בישראל היא מהריכוזיות בעולם. זה עוד צעד בכיוון של לטפל בדבר הזה.

זה נשמע, לפי ניסיוני לפחות, חוק פשוט, חוק אחד שאין בו מורכבות, לכן אני לא מבין למה זה לא יכול לעבור כהצעת חוק ממשלתית. זה נכון שיותר קל להעביר הכל בחוק ההסדרים, אבל זה בדיוק מה שרוצים להימנע ממנו.

לפני רגע טענו פה שמה שמורכב צריך לצאת.

כולם פה מכירים היטב את המנעד של מורכבות. זו הצעת חוק פשוטה שיכול להביא שר הכלכלה, לכן אני לא מבין למה זה צריך להיות בחוק ההסדרים. השיקול העליון בחוק ההסדרים הוא זיקה תקציבית, וזה יותר חשוב מכל שאר השיקולים שהוזכרו פה עד עכשיו.

ההמלצה היא להעביר לוועדת הכלכלה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. חוק הבנקאות (שירות ללקוח).

לפני שש שנים התחיל מהלך של הפרדת חברות כרטיסי אשראי מהמערכת הבנקאית. במסגרת אותה הפרדה, נקבעו מספר הגנות על חברות כרטיסי האשראי אל מול המערכת הבנקאית. מכיוון שהבנק מעביר לחברות כרטיסי האשראי את מרבית הלקוחות, נדרשת שורה של הגנות לחברות כרטיסי האשראי. חלק מההגנות החלטנו לא להאריך, כמו את אותה הגנה של צמצום מסגרות אשראי שזכתה פה להמון ביקורת, וחלק מההגנות החלטנו להאריך.

ההמלצה היא להעביר לוועדת הכלכלה ולהשאיר בחוק ההסדרים.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. שינוי אופן חישוב העמלות לפי כללי בנק ישראל.

מדובר על תעריפון העמלות של בנק ישראל כלפי המערכת הבנקאית. בנק ישראל קובע היום למערכת הבנקאית מה עמלת המקסימום שהיא יכולה לגבות על כל פעולה, אבל בלי שום היגיון הוא גם קובע לבנקים מה עמלת המינימום שהם יכולים לגבות על כל פעולה - מה שנותן אפשרות לבנקים לעשות תיאום מחירים בחסות אותו תעריפון. אנחנו מציעים לבטל את קביעת עמלת המינימום כך שהבנקים יוכלו לגבות את המחיר הכי נמוך שהם רוצים.

ההמלצה היא שהנושא של שינוי אופן חישוב העמלות לפי כללי בנק ישראל יעבור לוועדת הכלכלה ויישאר במסגרת הצעת חוק ההסדרים.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. תיווך בביטוח ובחיסכון פנסיוני, סעיפים 16 עד 18.

היום יש שלושה ערוצי הפצה מרכזיים לגופים מוסדיים ובתי השקעות. גוף אחד זה שיווק ישיר - נציגים מתוך החברה מתקשרים ומנסים למכור את המוצרים שלהם. ערוץ הפצה שני זה סוכני ביטוח שמייצגים את הלקוח ומנסים למצוא עבורו את המוצר הטוב ביותר ומקבלים את העמלה שלהם אך ורק מהגוף המוסדי, לא ישירות מהלקוח. ערוץ הפצה שלישי הוא דרך יועצים פנסיוניים שמקבלים את העמלה שלהם מהלקוח, לא מהמערכת המוסדית ומבתי ההשקעות. מה שקורה היום זה שכשהיועצים הפנסיוניים מתקשרים למערכת המוסדית, מידי פעם הגופים המוסדיים מפלים אותם במתן שירות. היועצים הפנסיוניים שהלקוח משלם להם ולא המערכת המוסדית הם גופים שמייצגים רק את טובת הלקוח, אין להם שום אינטרס כספי מצד אחר, ולכן היינו רוצים לחזק אותם במערכת התיווך כדי שאנשים ישתמשו בשירות שלהם. אחת הסיבות שאנשים לא משתמשים בשירות הזה היא כי המערכת המוסדית מדירה אותם, היא לא רוצה שהם יהיו ערוצי ההפצה שלה, היא מעדיפה להתקשר דרך סוכנים או בשיווק עצמי. אנחנו רוצים לשכלל את השוק הזה, ליצור מצב שכל הגופים ידברו עם כל היועצים הפנסיוניים.

היועצים הפנסיוניים הם לא עוד גורם מתווך שמייקר עלויות לצרכן?

הצרכן בשוק הזה צריך איזה שהוא מתווך, בין אם זה סוכן שיסביר לו, בין אם זה יועץ פנסיוני. התיווך בעולם הביטוח והחיסכון הוא דבר שמקובל ונכון בכל העולם, כי הלקוח נמצא בעמדת נחיתות אל מול המערכת.

אפשר לוודא שאלה יהיו יועצים מוסמכים?

זה הכל ברישיון.

ההצעה פה אומרת שהמוסדיים לא יוכלו להגיד "אנחנו לא עובדים מולך", הם חייבים לעבוד מול כולם.

נכון, חובה לעבוד מול כולם.

הבעיה היא בגישה הישירה של הבנק אל מול הלקוח. הסוכן משקיע ארבע שנים כדי לקבל את הרישיון ופתאום הפקיד בבנק עושה את העבודה שלו.

הם מהווים פחות מאחוז אחד מהשוק הזה, הם לא תופעה רווחת.

זה צריך להיות מסודר כך שאותם סוכנים לא ייפגעו. אם צריך סוכנים, צריך גם להגן עליהם.

אנחנו חושבים שזה מקצוע נדרש שעוזר למערכת הפיננסית להתנהל בצורה טובה יותר, אבל זה הגיוני ותחרותי שגם יהיה גוף אחר שיוכל להסתכל ולראות אם הסוכן מביא את ההצעה הכי טובה ללקוח. אני לא צריך לעשות מסך ברזל בין הסוכן ללקוח ולא לתת לאף אחד להיכנס ולראות מה קרה שם. זה סביר שהמערכת הבנקאית יכולה להיכנס, לראות מה ההצעה ולחפש הצעה טובה יותר בעולמות האלה.

עדיין צריך לעשות תחרות הוגנת בנושא.

בסוף המטרה היא אחת: שהלקוח יקבל את השירות הטוב ביותר ואת המחיר הטוב ביותר.

אני עובר לסעיף 17. מה שקורה היום זה שבדוח הביצועים של הפנסיה אני רואה את התשואה בניכוי העמלה שהגוף המוסדי גבה ממני. מה שאנחנו מציעים בסעיף 17 זה שהלקוח יהיה חשוף לסכום שהסוכן קיבל בגין התיק שלו. אנחנו סבורים שהשינוי הזה יאפשר ללקוחות לדרוש שירות יותר טוב מסוכני הביטוח ולדעת להשוות בין סוכן ביטוח כזה או אחר. אתמול בערב, לבקשת היושב ראש, שר האוצר קיים שיחה עם לשכת סוכני הביטוח והוחלט שהנושא הזה לא יקודם במסגרת חוק ההסדרים.

למה הוא לא יקודם אם הוא כל כך חיוני?

אני עובר לסעיף 18. אנחנו רוצים ליצור תחרות בעולם התיווך בביטוח שבו הסוכנים הם השחקן המרכזי. אנחנו רוצים לאפשר ללקוח לקבל עוד הצעות בתחום הזה, לכן אנחנו רוצים לאפשר לשני בנקים קטנים שמחזיקים עד 10% מגובה השוק לראות את התיק הביטוחי של הלקוח על מנת לשפר עבורו את ההצעה בתחום הביטוח האלמנטרי. שני הבנקים המרכזיים שביקשו להיכנס לעולם הזה הם הבנק הדיגיטלי וואן זירו והבנק הבינלאומי. קיבלנו גם בקשות מבנקים יותר גדולים להיכנס, אבל אנחנו לא חושבים שזה המקום לעשות את זה. מכיוון שאנחנו רוצים לראות שהשינוי הזה אפקטיבי ונותן הצעות ערך טובות יותר ללקוח, אנחנו מתחילים בסגמנט קטן יותר של השוק. יש פה צעד שיש בו פוטנציאל להביא הצעות ערך טובות יותר ללקוח ויעודד תחרות בתוך המערכת הבנקאית. אנחנו נותנים סמכות לשר האוצר, ככל שהוא יראה שהבנקים פה משתמשים בכוח הזה בצורה לא נכונה, מייקרים עלויות ללקוח או עושים נזק עבור הלקוח, לצמצם את היקף הבנקים מ-10% ל-5% באישור של הכנסת.

יש פה נושא מאוד מורכב. כולם מדברים על תחרות, על להוזיל עלויות ללקוח, שזה מצוין, הכוונה מצוינת, אבל אנחנו צריכים לוודא שזה באמת קורה. אם בסוף הבנקים הקטנים האלה שייכנסו יחסלו את ענף סוכני הביטוח, אנחנו בסוף נגיע למצב של חוסר תחרות, אנחנו נגיע למצב של עלויות גבוהות יותר ללקוחות. מכיוון שהדבר הזה צריך להיבחן בצורה רצינית, אני מציע לפצל את זה מחוק ההסדרים ולדון בזה כחוק נפרד.

אני מחזק את חבר הכנסת קלנר.

לנו נמסר שהושגו הסכמות עם לשכת סוכני הביטוח כל עוד זה יישאר עד 10%.

הייעוץ המשפטי המליץ בצורה חד משמעית לפצל את הנושאים בסעיפים 16,17 ו-18. אם הייעוץ המשפטי מציע בצורה כל כך חד משמעית לפצל את שלושת הנושאים, אני חושב שנכון לפצל, בלי להיכנס לשאלה אם ההסדר הוא נכון או לא.

בסעיף 18 יש גם התייחסות לעולם אחר בתוך עולם התיווך והביטוח. מה שקורה היום זה שחלק מעולם הסוכנויות מוחזק על ידי יצרני ביטוח. כמעט בכל המקרים שסוכנויות מוחזקות על ידי הבעלים הנטייה היא למכור הרבה יותר מוצרים של חברת האם שלהם - מה שמייצר ניגוד עניינים מובנה בתוך המבנה הזה. אנחנו מציעים לאסור בשנה וחצי הקרובות רכישות ומיזוגים נוספים לתוך המבנה הזה, אנחנו מציעים להשאיר את המצב כרגע כמות שהוא, לא להחמיר ולא להורות על הפרדה, ולהקים ועדה ממשלתית שתביא לכנסת פתרון קבוע בתחום הזה.

מה זו הוועדה שכרגע קיימת?

הקמנו עכשיו ועדה במשרד האוצר.

היא עובדת?

בימים אלה היא מתחילה לעבוד. התפקיד של הוועדה הזאת הוא לתת את הפתרון ארוך הטווח. הסכנה במצב שבו אתה מקים ועדה זה שבשנה וחצי הקרובות המצב רק יוחמר.

אז למה שלא תצביע על זה בחוק ההסדרים?

אם יש נושא אחד שהוא קריטי מבחינת לוחות זמנים, זה הנושא הזה. ברור שברגע שהממשלה הכריזה שהיא דנה בנושא השוק רק יחמיר את התופעה הזאת, לכן נדרשת הקפאת המצב בחקיקה.

אם לא תביא את זה עכשיו בחקיקה, האם המצב לא יוקפא?

לא, הוא לא יוקפא.

למה לא? מה מתנהל בשוק?

יש מיזוגים ורכישות בתוך גופים מוסדיים. הדבר הזה מבחינת לוחות זמנים של הסדרים הוא קריטי עבורנו.

להבדיל מתיווך.

להבדיל מכל הסעיפים פה. בעניין הזה יהיה נזק ממשי אם הליך החקיקה לא יסתיים בזמן.

מה קורה אם מעבירים את זה לוועדה ובסוף חברי הכנסת מחליטים שלא לקדם את זה?

הכנסת תחליט אם כן או לא. אם היא תחליט שלא לקבל, הממשלה תצטרך לגנוז את הליך הבחינה.

בהרבה מקרים בהם ועדת כנסת מסוימת התבקשה להקפיא מצב קיים על מנת שהממשלה תבחן אותו, בסוף הממשלה הביאה הסדר אחר לגמרי ויצא שהוועדה חוקקה חקיקה שהיא לא רלוונטית.

אם לא נעשה את זה, נצטרך לבוא לפה עוד שנה וחצי ואז נעמוד בפני שוקת שבורה.

הכנסת לא הוקמה היום או אתמול, היה לה זמן לעשות את זה. זה שהממשלה לא הביאה את זה לחקיקה לא אומר שזה צריך להיות בחוק ההסדרים.

בשנתיים האחרונות יש עלייה מאוד משמעותית של בקשות לביצוע מיזוגים מצד גופים מוסדיים ורכישות של סוכנויות. יש לנו שיקול דעת על מנת לבחון כל מקרה לגופו ובמקרים מסוימים גם לייצר מגבלות על מנת שלא יהיו הטעיות של אותה סוכנות כלפי המוצרים של חברת האם. הדבר פה מאוד משמעותי ונדרש, כי כבר עכשיו אנחנו עוסקים בנושא הזה בשטח ולא תמיד זה פועל לטובת הצרכן.

בכל השינויים האחרים שנדרשים פה יש בשורה מאוד משמעותית לצרכנים, כמו הנושא של שיקוף עמלות שאין סיבה שהלקוח לא ידע על מה הוא משלם במסגרת השירות לאותו סוכן. אנחנו סבורים שזה יגביר את התחרות, את השקיפות, וגם יכול להשפיע לטובה על המחיר ועל השירות.

למה לא קידמתם חקיקה במקביל להחלטה על הקמת הוועדה? למה עכשיו אתם אומרים לנו שאין זמן ושזה צריך לעבור בחוק ההסדרים?

הדרך הכי מהירה לייצר כרגע חקיקה היא דרך חוק ההסדרים.

אם ידעתם שיש פה החלטת ממשלה שעשויה לייצר תגובה בשוק, למה לא קידמתם חקיקה ביום קבלת ההחלטה הזאת?

מתי? ההחלטה התקבלה ב-3 בפברואר. אם הוא היה מקדם חקיקה רגילה, זה היה לוקח לו יותר זמן.

חבר הכנסת אלקין, קידמנו פה כמה פעמים הצעות חוק בשבועיים.

לזה לא היה נוסח ממשלתי.

הכנסת לא אמורה להיות השרברב של החלטות ממשלה שעוברות בלי חקיקה תואמת.

אולי הפתרון הוא לתחום את זמן עבודת הוועדה או הצוות הבין משרדי.

תחמנו את זה.

לכמה זמן?

כל החוק הזה מדבר על הוראת שעה לשנה וחצי, עד סוף שנת 2024, שזה אומר שאנחנו צריכים לבוא עם פתרון הקבע איפה שהוא באמצע שנת 2024. עשינו כאן משהו מאוד מידתי, הקפאנו את המצב למשך שנה וחצי. בלי החלק המשלים הזה אנחנו נעמיד אתכם, חברי הכנסת, בעוד שנה וחצי בפני שוקת שבורה, בפני מצב שכבר כל השוק התעצב לפני שהמחוקק החליט מה הוא רוצה לעשות עם השוק הזה.

האם שנה וחצי זה זמן מידתי לעבודת הוועדה הבין משרדית או שאפשר לקצר את זה?

יש הרבה שחקנים שיש להם מה להגיד בנושא ויש להם אינטרסים בנושא, אם זה הגופים המוסדיים עצמם שחושבים שזה לגיטימי שהם יחזיקו סוכנויות, אם זה הסוכנים עצמם.

אתה מדבר פה על שינוי גדול שאתה מצפה מאיתנו, חברי הכנסת, לקיים בו דיון אחד או שניים ולהעביר אותו.

זה לא מה שאמרתי.

אפשר לסכם עם יושב ראש ועדת הכספים שיתחיל את הדיונים במסגרת חוק ההסדרים. אם הוא יסיים אותם בפרק הזמן שיש לו לדון בחוק ההסדרים, אפשר יהיה להחזיר את זה לחוק ההסדרים.

חבר הכנסת כץ, אנחנו עושים בדיוק את המצב ההפוך ממה שתיארת קודם. אנחנו לא מבקשים מהכנסת לחוקק את הפתרון ארוך הטווח, אלא אומרים שנדרשת עכשיו הקפאת מצב. אם הכנסת לא תעשה את הקפאת המצב, היא הופכת את עצמה ללא רלוונטית.

אני מציעה לפצל את זה ולאפשר לחבר הכנסת גפני ולחברי ועדת הכספים להתחיל את הדיונים האלה במסגרת החקיקה של חוק ההסדרים. ככל שתקבלו נתונים שמוכיחים את צדקת הטענה של משרד האוצר שעל פניו נשמעת לי נכונה - -

היא נכונה, ואני אומר את זה כמי שאחראי על רישוי סוכנים. בשנתיים האחרונות יש עלייה משמעותית.

תיתן מעט קרדיט גם לחברי הוועדה שיוכלו לדון בזה ולהשתכנע שהיא אכן נכונה. ככל הנראה היא נכונה.

אם הוא לא מספיק, ולא משנה באיזה לוח זמנים, כבר איחרנו את הרכבת, לכן אנחנו מבקשים לאפשר את לוח הזמנים הכי מהיר. יש פה נזק מהותי אם מוציאים את זה מחוק ההסדרים, כי זה בוודאות יעכב את ההליך. אנחנו מבקשים לא לפצל את הדבר הזה מתוך חוק ההסדרים, זה יהיה נזק אמיתי לתהליך.

אנחנו נתחיל את הדיונים. אם נגיע למסקנה שאפשר להשלים את זה, נשלים את זה, ואם לא, נאמר שאי אפשר ואז ממילא זה לא יהיה בחוק ההסדרים.

האם אתם מקבלים את זה שסעיף 36 שעוסק באיסור על סירוב בלתי סביר להתקשרות של גוף מוסדי עם יועץ פנסיוני יישאר במסגרת חוק ההסדרים?

אתם המלצתם על פיצול.

אנחנו חשבנו שזה דיון שמורכב לעשות אותו במסגרת הצעת חוק הסדרים, לכן המלצנו לפצל.

היו הסכמות עד אתמול, אחרי שיח רציני ומקצועי בין שר האוצר לבין לשכת סוכני הביטוח, אבל מכיוון שהבוקר דברים השתנו, אנחנו מבקשים שיינתן עוד זמן כדי להמשיך את השיח.

אנחנו נגיש רביזיה על זה. בינתיים תעבירו נתונים לח"כים, תשכנעו אותם. אם כן, נפתח את הרביזיה לדיון מחדש.

אנחנו מדברים על פיצול של נושאים מס' 16,17 ו-18. סעיף 36 - פיצול אחד, סעיף 37(2), 37(3), 37(5) ו-38 - פיצול שני, סעיף 39 עד 40 - פיצול שלישי, ו-37(4) ו-41 - פיצול רביעי. נושא מספר 16 - איסור על סירוב בלתי סביר להתקשרות של גוף מוסדי עם יועץ פנסיוני – אתה מפצל ומעביר לוועדת הכספים להליך חקיקה רגיל.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

פוצל והועבר לוועדת הכספים. אני מבקש רביזיה.

אני מצטרף לרביזיה.

נושא מספר 17, סעיפים 37(2) ו-37(3) – עמלות – אתה מפצל ומעביר לוועדת הכספים.

מי בעד הפיצול והעברה לוועדת כספים, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף יפוצל ויועבר לוועדת הכספים.

רביזיה.

את 18 אנחנו מחלקים לשני חלקים. סעיפים 39 עד 40 – תיווך בעסקאות במוצרי ביטוח אלמנטרי על ידי בנק בעל היקף פעילות – אתה מפצל ומעביר לוועדת הכספים.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף אושר ויפוצל לוועדת הכספים.

רביזיה.

הכפפת סוכנויות ביטוח בידי גופים מוסדיים או גופים הקשורים להם.

מדובר על לפצל את סעיפים 37(1) ו-41 ולהעביר לוועדת הכספים.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף אושר ויפוצל לוועדת הכספים. אני מגיש רביזיה. אנחנו עוברים לצמצום מסגרות האשראי.

זה מתחבר למה שהסברנו קודם על ההגנות של חברות כרטיסי אשראי מול המערכת הבנקאית. מדובר פה בהגנת ינוקא שנמצאה כלא אפקטיבית.

זה נשאר בחוק ההסדרים. מדובר בשינוי צרכני, לכן ההמלצה היא להעביר לוועדת הכלכלה.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. אנחנו עוברים לייבוא מוצרי מזון.

מדובר בשני חוקים שהמטרה שלהם היא להוריד את יוקר המחייה בנושא המזון, להתאים את החקיקה בישראל שתהיה כמה שיותר דומה לחקיקה באירופה, ולייצר הסדרי אכיפה מתאימים כדי שמשרד הבריאות יוכל לאכוף בצורה דומה.

אין זיקה ישירה לתקציב.

במה זה מוריד את יוקר המחייה?

העיקרון הוא שמה שטוב לאירופה גם טוב לישראל. חלק מהחקיקה כבר נעשתה ואומצו דירקטיבות אירופיות כך שיהיה אפשר להרים מוצר מהמדף באירופה ולהביא אותו לישראל באופן זול וללא כל מיני תקנים מיוחדים וייחודיים לישראל שמפריעים לייבוא. עיקר החוק עוסק בהסדרי אכיפה של משרד הבריאות בנושא הזה - אנחנו בעצם מפסיקים לאכוף בנמל ועוברים לאכוף בשווקים. אם עד עכשיו עצרנו כל יבואן בנמל, עכשיו משרד הבריאות ילך לסופרים, ידגום את המוצרים ויבדוק אותם, כאשר לדבר הזה הוא צריך הסדרי אכיפה מתאימים.

לא הבנתי למה זה מוריד את יוקר המחייה.

כי בכך שאנחנו חוסמים את הייבוא יש פה פחות תחרותיות ויותר ריכוזיות.

אתה לא חוסם ייבוא, אתה מעביר את האכיפה.

כשאנחנו עוצרים משלוח בנמל, המשלוח נתקע בנמל למספר ימים והוא צריך לשלם על מכולות, על בירוקרטיות, על עיכובים - מה שמייקר את המחיר לצרכן. ברגע שאנחנו נותנים לו להכניס את המוצר ישר לשוק ואוכפים בשווקים, אנחנו עוצרים את כל הבירוקרטיה ואת התור בנמל.

מי שבודק בנמל זה משרד הבריאות?

כן.

גם בנמל הם בודקים את זה מדגמית.

כשאתה בודק בנמל באופן מדגמי, כוח האדם שאתה צריך הוא הרבה יותר מצומצם מאשר כשזה בתפוצה רחבה. האם יש הוספת תקנים במשרד הבריאות לשם אכיפה של הדבר הזה?

כן, נוספו כבר בתקציב הקודם.

מה צפי הפגיעה ביצרנים מקומיים?

מטרת הרגולציה היא לא להגן על יצרנים מקומיים. אם רוצים להגן על יצרנים מקומיים, יש בשביל זה מכסים ודברים כאלה ואחרים. גם התעשיינים תמכו ברפורמה.

כמה פקחים הוספו?

הרפורמה שהייתה בחוק ההסדרים הקודם הוצאה משם.

זה לא הוצא. ההסדר שמוצע פה הוא הסדר משלים - עיקרו הוא עניין האכיפה. כרגע משרד הבריאות צריך ליישם את הדבר הזה בלי אכיפה. הוא מיוזמתו הסכים להכניס את הרפורמה לתוקף על אף שאין לו את כל הסדרי האכיפה המתאימים.

מה העמדה של הייעוץ המשפטי?

אנחנו חושבים שאם התחלתם בהליך חקיקה נפרד, אין שום סיבה שתריצו משהו לתוך חוק הסדרים ותעמיסו על ועדת הבריאות שהיא ועדה עמוסה וחשובה גם כך. לא הצלחנו כל כך להבין מה הדחיפות של העניין הזה, למה לא לקדם נדבכים נוספים של רפורמה.

הסעיפים שאושרו בפעם הקודמת בוועדת הכלכלה היו סעיפים שיצרו את ההקלות הרגולטוריות בלי שהיו בהם הסדרי אכיפה מתאימים. בגלל שלא היו הסדרי אכיפה שידעו להתמודד עם הדבר הזה, נעשתה עבודת מטה בשנה האחרונה כדי לייצר - -

למה לא הבאתם את זה ביחד?

תמיד בחוק ההסדרים נופלים הסדרים, בין אם אלה הסדרי אכיפה, בין אם אלה עיצומים כספיים ששכחו להוסיף כמו בחוק הכשרות בפעם הקודמת.

לא שכחו כלום, זה נעשה במודע ובהסכמה. נכתב בדברי ההסבר של החוק שהוגש לכנסת שמדובר בהסדר שיושלם בהמשך.

זה שזה נכתב בדברי ההסבר לא הופך את זה לדבר נכון ולתהליך ראוי.

ואז הממשלה תיפול ולא ישלימו את ההסדר. ככה נוצרות לקונות.

האם בחוק ההסדרים הקודם גם כתבתם שההשלמה של העיצומים בחוק הכשרות תהיה בחוק ההסדרים הבא? זאת הייתה התכנית מלכתחילה?

רק על זה מגיע לכם שזה לא יעבור. זאת עזות מצח.

יש כאן משהו שעשינו בכנסת הקודמת שאמור להקל על יוקר המחייה ויאפשר ייבוא משמעותי. יש כאן הסדר שמוסיף את הבקרה הבריאותית על הדבר הזה.

הוא לא מוסיף בקרה, כי לא הייתה בקרה. אני לא מצליח להבין למה זה דחוף עכשיו.

הכנסת חרתה על דגלה את הורדת יוקר המחייה. זה חלק מהמהלכים של הממשלה להורדת יוקר המחייה. זה מאוד קשור לחוק ההסדרים, כי חוק ההסדרים אמור לסייע, אמור לעשות הסדרים למשק שיטיבו את התחרות במשק, יטיבו את הרגולציה.

אני מסכים עם היושב ראש, זה באמת לא תואם את המצופה מחוק הסדרים.

אם למשרד הבריאות לא יהיו הסדרי אכיפה, הוא יעצור את הרפורמה ולא נוכל לייבא לישראל בהתאם לרפורמה שעברה.

עד היום אתה מייבא?

כן, זה נכנס ב-1 בינואר לתוקף.

אז תחכה עוד חודש-חודשיים כדי לסיים את זה בהליך חקיקה רגיל.

משרד הבריאות אמר שהוא לא מוכן. לו יש את הסמכות לעצור את הדבר הזה בצו. מרוב הדחיפות של הדבר הזה הם הביאו לוועדת הבריאות צו מקדים. יש פה דחיפות מאוד מאוד גדולה.

זה כבר פעם שלישית שרוצים להביא את זה במסגרת חוק ההסדרים. הרפורמה הזאת היא משהו מאוד משמעותי שצריך לעשות בכובד ראש. כל פעם כשזה מגיע בחוקי ההסדרים, ההסדר הוא לא שלם ואנחנו נאלצים להגיע אחרי שנה וחצי כדי לנסות להשלים אותו. הרפורמה כבר נכנסה לתוקף. ההסדרים של הייבוא, הייבוא המקביל והמסלולים לפי אירופה כבר נכנסו לתוקף. פה זה בעיקר העניין של האכיפה והעיצומים הכספיים, לכן אין שום סיבה שזה ייעשה במסגרת חוק ההסדרים.

יש הסמכה לשר הבריאות לעצור את הרפורמה. אמר מנכ"ל משרד הבריאות בממשלה שאם אנחנו לא יודעים להביא הסדרי אכיפה הוא יעצור את הדבר הזה. אני חושב שזו פגיעה גדולה ביוקר המחייה.

מדובר פה במשהו שיש לו השפעה ישירה על יוקר המחייה והוא בדרך כלל מטופל במסגרת חוק ההסדרים. בחוק ההסדרים הקודם היו דברים עם זיקה פחות ישירה ליוקר המחייה, אפילו רפורמות חדשות שמייקרות את יוקר המחייה כמו רפורמת הכשרות. פה יש משהו שהוא בזיקה ישירה ליוקר המחייה, קשור באופן ישיר לתכנית הכלכלית, לכן אני לא רואה שום הצדקה לפצל את זה. אולי כדאי לשמוע את נציגי משרד הבריאות, הם מבינים את הזיקה הישירה.

אני רק מזכיר שהצו שאושר להם אושר לשנתיים.

משרד הבריאות אימץ רגולציה אירופית בחוק ההסדרים הקודם שנכנסה לתוקף ב-1.1.2023. הרפורמה שעברה בחוק ההסדרים הקודם נועדה לאפשר להביא מוצרים מחו"ל למדינת ישראל עם רגולציה אירופית. מפאת לוחות הזמנים הלחוצים של חקיקת ההסדרים הקודמת, נקבע במפורש שעל היעדים האירופיים לא תחול אכיפה. צריך לזכור שמדובר ברגולציה על בטיחות מזון - נושא של שאריות חומרי הדברה, מיקרו ביולוגיה ומזהמים כימיים. משרד הבריאות הלך למהלך תקדימי של אימוץ דין אירופי על מנת להקל על התעשייה ולהגביר את התחרות במדינת ישראל, זאת מבלי שיש לו אפשרות לבצע אכיפה. כעת, על מנת שנוכל להמשיך ולאמץ רגולציות אירופיות ולהבטיח את בריאות הציבור, אנחנו חייבים את המהלך המשלים שיאפשר לנו לבצע אכיפה על אותן הוראות שאימצנו.

אבל יש לכם כבר תזכיר שפרסמתם באפריל 2022 שאתם יכולים להתקדם איתו, אז למה זה צריך לבוא בחוק ההסדרים? תקינה אירופית היא דבר חשוב, אין ספק, אבל זה מסוג הדברים שאפשר לעשות בהליך חקיקה רגיל.

התחלנו בתהליך החקיקה הרגיל ערב ההסדרים, אבל אחרי שהגשנו את התזכיר להערות הציבור הממשלה נפלה. זאת הסיבה שאנחנו מחברים את זה כאן בתיקונים. אני לא רואה סיבה למה להשאיר אותנו כרגע בלי יכולת אכיפה.

מדובר על רפורמה בייבוא מזון, ונשאלת השאלה אם זה מוזיל את יוקר המחייה, אם צריך להביא את זה מבלי שמתקיים דיון רציני בחקיקה רגילה. סיעת יהדות התורה אמרה בהסכמים הקואליציוניים שהיא לא מסכימה לרפורמה בגלל הפגיעה בחקלאות.

פה יש הסכמה.

אני מדבר באופן כללי. אנחנו מדברים פה על תהליך שנוי במחלוקת שמצריך דיון אמיתי. אנחנו חושבים שהרפורמה הזאת לא טובה וצריך לעשות אותה אחרת לחלוטין כדי באמת להוזיל את יוקר המחייה. הרפורמה הזאת הייתה הפתרון הזול והקל ביותר לממשלה הקודמת. אני לא רוצה להגיד שמשרד הבריאות לא צריך להיות מעורב בעניין, אבל זה לא צריך להיות דיון במסגרת חוק ההסדרים. אנחנו כבר פעם שלישית דנים בזה. זה צריך להיות מפוצל מחוק ההסדרים, כדי שאפשר יהיה לדון בזה בחקיקה רגילה. אנחנו לא ניתן שיפגעו בחקלאים. משרד האוצר פוגע בהם כל הזמן.

סעיף 15 בכלל לא עוסק בנושא החקלאות.

עוסק. למה אתם מביאים את זה עכשיו? תביאו את זה בחקיקה רגילה.

לסעיף 50 לא התקבלו התנגדויות מהחקלאים או מהציבור. זה סעיף שעוסק בהארכת ימי התוקף למוצרים. כמו שיצרן קובע את ימי התוקף בביסלי ובבמבה, כך הוא יקבע את ימי התוקף בבשר, דגים, והדבר הזה אמור להוריד משמעותית את יוקר המחייה.

תסביר לי איך זה יוריד את יוקר המחייה אם הוא יקבע את התוקף.

מי שקובע את ימי התוקף היום זה משרד הבריאות, כשימי התוקף מקוצרים ביחס למה שמקובל בעולם. המשמעות של ימי תוקף מקוצרים זה שצריך להטיס לפה דברים במטוסים במקום להביא באניות - מה שמייקר את הכל.

אתה רוצה שיצרן יאריך את התוקף?

כן, וכך יהיה פחות פחת למוצר.

ואז יהיה יותר זול?

יכול להיות יותר זול.

לא, זה לא יהיה יותר זול, כי כשהתוקף יותר קצר, ממהרים לגמור את זה ושמים את זה במבצעים.

דבר נוסף, משרד הבריאות מציע להוציא את עצמו מהפיקוח הכפול שיש היום על מוצרים ולהשאיר רק את משרד החקלאות כגורם מפקח. בדיון שהיה השבוע בוועדת הכלכלה הסבירו נציגים למה ימי התוקף זה נושא חשוב שיוריד את יוקר המחייה.

הפחתת בירוקרטיה והפחתת רגולציה על מנת להוריד ולהוזיל את המחירים בישראל, זה משהו שהוא חלק אינהרנטי לכל חוק הסדרים. מה שיש כאן לא שונה מדברים אחרים שאושרו בעבר בחוק הסדרים, זה רק ממשיך את הקו של להוזיל את המחירים.

העמדה שלנו ביחס ל-15 היא שנכון יותר שהוא ייעשה בהליך חקיקה רגיל, ולו רק בגלל שהוא החל כבר בהליך חקיקה רגיל. אני לא רואה סיבה להכליל אותו בהצעת חוק הסדרים, מה גם שזאת הפעם השלישית שאתם מביאים לנו השלמה לרפורמה. זה מראה שהעבודה בחוק ההסדרים היא עבודת הכנה בעייתית.

לא הובא לפה שום דבר פעם שלישית. ישר אחרי חוק ההסדרים הקודם התפרקה הממשלה, לא היה אפשר לדון בכנסת.

הרפורמה של המזון הייתה בחוק ההסדרים של 2017.

זאת רפורמה שעסקה במזון רגיל. מאז למדו את החומר, עשו עוד פעם דיונים. אנחנו היום חמש שנים אחר כך, אנחנו לא יום אחר כך, לכן זה לא משהו שהתפספס.

זה לא צריך לקרות בחוק הסדרים.

יש פגיעה בבריאות הציבור ככל שלא מסדירים את העניין.

אני לא מצליח להבין איך סוגיה שיש לה זיקה ישירה ליוקר המחייה לא שייכת לחוק ההסדרים.

אין לה זיקה ישירה ליוקר המחייה. הזיקה התקציבית הייתה בחוק ההסדרים הקודם. הרפורמה הזאת כבר נחקקה. עכשיו מבקשים לעשות השלמות שאין להן זיקה תקציבית ישירה.

השלמות יכולות להיות בחקיקה רגילה.

חד משמעית.

אני מציע לא לפצל את סעיף 15.

נושא 15, סעיפים 30 עד 35 בהצעת החוק - תיקון של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) - אתה מציע להעביר לוועדת הבריאות, בניגוד להמלצת הייעוץ המשפטי לכנסת והייעוץ המשפטי לוועדת הבריאות.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

אושר ויועבר לוועדת הבריאות.

רביזיה.

אנחנו עוברים לסעיף 27.

רפורמת התמרוקים, שגם היא נחקקה בחוק ההסדרים לשנים 2021 - -

שוק התמרוקים בישראל הוא שוק מאוד ריכוזי שנשלט על ידי יבואניות מועטות. במטרה לפתוח אותו לייבוא ולתחרות מוצע שכל מה שטוב לאירופה יהיה גם טוב לישראל. ככל ושר הבריאות יקדם תקנות שחורגות מהרגולציה המקובלת באירופה, ההליך יבוצע בהתאם להסדר שכבר קיים היום בחוק – הוא יגיע לוועדת חריגים בין משרדית. ככל שהשר לא יקבל את המלצת הוועדה, הוא יצטרך את אישור הממשלה על מנת לקדם את התקנות.

התיקון הזה, לפי העמדה של הכנסת, דווקא עלול לעכב את פתיחת השוק המקומי לייבוא של תמרוקים. לפני רגע אמרתם שבשביל לזרז את הרפורמה לא צריך לפצל.

העמדה המקצועית של משרד האוצר היא שאין פה שום עיכוב לפתיחת השוק. אנחנו חושבים שתקנות שונות מהמקובל באירופה רק יסגרו את השוק. ככל שיבואן קטן יוכל להרים את המוצר מהמדף באירופה בלי שתהיה לו שום התאמה ייחודית לישראל, כך יהיה לו הרבה יותר קל לייבא את המוצר לפה - מה שיגרום לזה שתהיה יותר תחרות בשוק.

גם הסעיף הזה היה בפעם הקודמת בחוק ההסדרים.

מה הסיבה להביא אותו שוב?

אני לא מבינה מה הסיבה להביא אותו שוב. אנחנו חושבים שכשדבר עבר בחוק הסדרים, אין שום סיבה להמשיך ולתקן אותו לנצח בחוק הסדרים, בטח כשאין סיבה מיוחדת של דחיפות.

הובאו תקנות לוועדת הבריאות ממש לפני שבוע. לוועדת הבריאות במסגרת הדיון היו חסרים נתונים מאוד מהותיים, לכן היא החליטה לעשות חלק מהדברים בהוראת שעה.

אין סיבה להביא את ועדת החריגים הזאת דווקא בחוק הסדרים ולא לאפשר לוועדה את הדיון הזה.

ההסדר פה הוא בקונצנזוס ממשלתי. לא הועברה אף התנגדות להצעה הזאת, לכן הדיון בה לא אמור להיות דיון מאוד מורכב. זה יאפשר לוועדת הבריאות, כשיובאו אליה תקנות בעתיד, לקבל תמונה יותר שלמה.

זו סיבה להעביר את זה בחקיקה רגילה.

בדיוק, זה הכל סיבה להליך חקיקה רגיל. אני חושבת שאין מקום להכליל את הסעיף הזה במסגרת חוק ההסדרים, אבל זה לא מסוג הסעיפים שהייתי נלחמת עליהם, כי בסוף מדובר בהסדר קצר יחסית. הוועדה המוסמכת מבחינתנו היא ועדת הבריאות.

אנחנו לא נפצל ונעביר לוועדת הבריאות. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

אושר ויועבר לוועדת הבריאות.

רביזיה.

אנחנו עוברים לסעיף 19 - תדרי רדיו.

סעיפים 42,43 להצעת החוק אתה מעביר לוועדת הכלכלה, להליך חקיקה רגיל.

פיצול.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף יפוצל ויועבר לוועדת כלכלה. אנחנו עוברים לנושא 20 - רגולציה בחוק הירושה.

הצעת החוק מבקשת לבצע מספר תיקונים בחוק הירושה - העיקרי בהם הוא הפחתת בירוקרטיה והפחתת תיקים ממערכת בתי המשפט. נושא אחד של התיקון הוא העברת סמכויות מבתי המשפט לרשם לענייני ירושה במקרים שמפורטים בהצעת החוק, והנושא השני הוא הסרת חובת הפיקוח השוטף של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבון והעברתה ליורשים.

איך זה קשור לחוק ההסדרים?

לא הבנתי את הייעול התקציבי פה.

יש פה קשר יחסית עקיף ואף קלוש להקטנת העומס על בתי המשפט. אני לא חושבת שזה קשור לחוק ההסדרים. אני חושבת שזה בהחלט מסוג הדברים שאפשר היה להעביר לוועדת חוקה בהליך חקיקה רגיל. אני לא מצליחה להבין מה הדחיפות בדבר.

אם זה טוב לכולם, למה לא?

השאלה היא לא אם מדובר בהסדר מיטיב או לא מיטיב או מדובר בהסדר צרכני כזה או אחר שיכול לסייע בהפחתת בירוקרטיה או נטלים אחרים על הציבור, אלא אם ב-20 הימים נטו שיש לכנסת להעביר בין 560 עמודים ל-600 עמודי הצעת חוק נכון שהוועדה תידרש גם לנושאים שאין להם שום קשר לחוק ההסדרים. ההצדקה של הצעת חוק ההסדרים כהצעה שצמודה ללוחות הזמנים של התקציב - שמדובר בעניינים שכרוכים בהוצאה הישירה לתקציב, בעניינים שיש להם דחיפות. לסעיף הזה אין דחיפות, ועדת החוקה יכולה להתכנס עבורו דווקא בגלל שהוא מיטיב, דווקא בגלל שהוא יכול להיות סעיף נכון. אין סיבה לעשות אותו בלוחות זמנים מואצים.

אבל מה אם כולם מסכימים?

צריך לקיים דיון.

זה ייקח יותר זמן.

זה לא ייקח יותר זמן.

תהיה לך יותר בירוקרטיה. אזרחים סובלים.

איזו בירוקרטיה? מי הבירוקרטיה? זה אתה ואני.

זה אתה, לא אני. אני רוצה לייעל הליכים.

תבוא לוועדת חוקה ותאשר את זה כחוק רגיל.

זה ייקח יותר זמן.

למה זה ייקח יותר זמן? אני מבין שבקדנציה הזאת לא עולה על דעתכם שוועדת החוקה יכולה לקדם חוקים טובים ומיטיבים לציבור, אבל היא יכולה. אפשר להתחיל במסורת הזאת באיחור של שלושה חודשים.

אלקין, לא אכפת לך שהציבור יסבול, העיקר שיהיה לך - -

למה שהציבור יסבול?

בוא נייעל.

אז תאשר את החוק הזה.

כל הדבר הזה היה יכול לבוא בחוק רגיל, בנוהל רגיל.

אנחנו לא מפצלים.

נושא 20, סעיפים 44 ו-45.

מי בעד להעביר את הסעיף לוועדת חוקה במסגרת חוק ההסדרים?

הצבעה
אושר.

רביזיה.

סעיף 21 - ביטול הדרישה להצגת אישור בדבר סילוק חובות כתנאי לביצוע רישום בפנקסי המקרקעין.

הצעת החוק מבקשת לצמצם את הבירוקרטיה הקיימת היום בפעולות רישום בטאבו ברשם המקרקעין, לכן מוצע לבטל את הדרישה להציג מסמך בדבר סילוק חובות לרשויות המקומיות כתנאי לביצוע פעולות הרישום. בכל אחת מפעולות הרישום האלו הנכסים נשארים עדיין בבעלות אותם בעלים, לכן אין פגיעה ביכולת הגבייה של הרשויות המקומיות.

נניח שיש שטח שהוא בבעלות פרטית של כמה וכמה בעלים ויש עליו כל שנה גידול טבעי של צמחים שצריך לגזום אבל הבעלים שנה אחר שנה לא גוזם וכתוצאה מזה יש שריפות, מזיקים, נחשים. מתי הרשות פוגשת את בעלי הקרקע? בעת מכירה. הרשות במשך שנים גוזמת, מטפלת בצמחייה.

אסור לה בשטח פרטי.

היא עושה את זה.

היא לא אמורה. הסמכות פה היא לקנוס.

מתי היא קונסת ומשיתה את עלויות פינוי הגזם? בעת מכירה, בעת רישום.

התיקון כאן לא נוגע להעברה של בעלות. אין כאן העברת בעלות של הנכס, לכן אפשר להמשיך ולגבות ממנו את החובות כרגיל.

ואם הוא מוכר את זה?

זה לא רלוונטי להצעת החוק הזאת.

אתה לוקח משכנתא בתמורה למה?

הנכס כבר רשום על שם הבעלים.

את סעיפים 46 עד 48 אתה מעביר לוועדת הפנים במסגרת הצעת חוק ההסדרים.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף אושר ויועבר לוועדת הפנים. סעיף 26 - אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית.

אנחנו בתיקון המוצע רוצים להגביר את האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית ובנתיבים רבי תפוסה שיש בהם כמה נוסעים. אנחנו משקיעים המון משאבים כדי ליצור את הנתיבים האלה שמייעלים את התחבורה הציבורית ומקצרים את זמני ההגעה של האוטובוסים. אנחנו רוצים להתמודד עם תופעה של רכבים שלא אמורים לנסוע בנתיבים האלה על ידי אכיפה. ככל שנגדיל את האכיפה, כך הנתיבים האלה יהיו יותר פנויים.

איך אכיפה קשורה לחוק ההסדרים?

חלק גדול ממה שאנחנו עושים בחוק ההסדרים זה טיפול בכשלי שוק. כשל שוק מאוד מרכזי בישראל זה הפקקים, כשהדרך שלנו להתמודד עם הפקקים זה הנת"צים. ברגע שאין אכיפה מספקת בנת"צים כי למשטרה יש המון משימות משלה - -

אני כל יום עולה לירושלים ורואה שבנת"צים יש אכיפה מוגברת.

לא בכל הנת"צים ברחבי ישראל.

איך זה מסתדר עם הפנייה האישית של שרת התחבורה שלא צריך לאכוף בנת"צים?

איך ייעול זה תוספת של כוח אדם? זה הדבר הכי לא יעיל בעולם.

רצוי מאוד שסמכויות אכיפה יהיו בחוק רגיל.

נכון, זה לא אמור להגיע בצורה כזאת.

סמכויות אכיפה באמצעות מצלמות בנת"צים בתוך ערים עברו בשעתו במסגרת חוק ההסדרים.

שם יש לך מצלמות, עלויות.

אזרחים צריכים לדעת איך הדברים האלה משפיעים עליהם. אכיפה זו סוגיה שמשפיעה על הפרט.

לתת סמכויות לפקחים זה לא עניין של חוק הסדרים. אני זוכר שכשהייתי במשרד לביטחון פנים והוספנו סמכויות לפקחים העירוניים, זה היה אירוע עם הרבה דיונים.

כשל השוק של הפקקים הוא כשל שוק - -

קיים, מכירים.

אני לא צריכה להסביר פה למה זה כזה כשל שוק, וגם ברור לכולנו שהנת"צים זו דרך משמעותית לתמרץ אנשים - -

למה לכולנו ברור? שרת התחבורה אמרה הפוך.

למשטרה יש משימות מאוד מאוד דחופות, לכן הרבה פעמים המשימה הזאת נדחקת. אנחנו לא מדברים פה על הפקחים בעירייה, שזה אירוע אחר, אנחנו מדברים על לתת סמכות מקבילה.

זו לא מקבילה, אתם מוסיפים להם.

למי אתם נותנים?

לפקחים של משרד התחבורה.

אז זו לא הוספת סמכויות, כי כרגע אין להם את זה.

זה לא טיעון מספיק טוב למה לכלול את העניין הזה אחרי שבחוק ההסדרים הקודם הבאתם כבר תיקון בעניין של פיקוח בנת"צים. אני חושב שבנושא של פיקוח ואכיפה ראוי לתת לוועדת הכלכלה את הזמן, את השהות לבחון את ההסדר ואת ההשלכות שלו בהיבט רחב יותר. הנושאים של פיקוח ואכיפה בענייני נת"צים ובענייני תחבורה בכלל נדונו הרבה שנים בוועדת כלכלה בהליכי חקיקה רגילים. אם יש דחיפות, ניתן לקיים את הדיון באופן מואץ ולא לכלול את זה כרגע בחוק ההסדרים, במיוחד כשאתם מתקנים פה את אותו הסדר שהובא לפני שנה וחצי.

לא ייתכן שתרכבו על הגל של להביא משהו בחוק הסדרים שיחזור באופן חוזר ונשנה מידי חוק הסדרים. זה עניין שאני רוצה לעקר אותו מלכתחילה, בוודאי ובוודאי כשמדובר באכיפה שדורשת דיון מעמיק מצד חברי הכנסת, התעמקות בעניינים שבסופו של דבר יושתו על הציבור. המלצתנו היא לפצל את זה להליך חקיקה רגיל.

מבחינתנו, ואני חושבת שכמעט מבחינת כל הקואליציות, חוק ההסדרים הוא גם מקום שעוברות הצעות שיש להן השלכות משקיות משמעותיות. ההשקעה הממשלתית בתחבורה ציבורית והעלות של הגודש הם דברים שעלותם המשקית היא מיליארדי שקלים. כל עוד אין אכיפה ראויה ומשמעותית בנת"צים, הנת"צים מעוקרים מתכליתם ואין עדיפות לתחבורה ציבורית. אני מבינה את מה שאומר עו"ד עצמון, אבל בסוף יש פה תיקון יחסית נקודתי.

למה אתם לא שמים מצלמות?

יש מצלמות במצבים בהם - -

מה שאומרים לך פה זה שבכנסת יש תהליך מסודר שאיתו הולכים ושכל פעם כשאתם מחזירים לנו חוקי הסדרים למיניהם, אנחנו אומרים לכם "די, מספיק, אנחנו לא מוכנים". עם כל הכבוד לקואליציות למיניהן, יש פה חברי כנסת שקובעים.

גם אם אנחנו מקבלים את העמדה של הממשלה שחוק ההסדרים יכול להכיל בתוכו נושאים שיש להם תועלות משקיות, עדיין זאת לא סיבה מספקת - זה נכלל במסגרת עוד 80 נושאים - להעיק על ועדת הכלכלה. אנחנו חושבים שבעניין הוראות אכיפה נכון שיהיה דיון מסודר.

לפני כארבע שנים הגשנו המלצות לגבי אכיפה של אגרות תנועה ואגרות מינהליות, אבל תיקון החקיקה הזה עד היום לא התקדם.

למה לא הגשתם אותו?

הוא הוגש.

מה קרה?

אתה יודע מה קורה עם הכנסות.

אתה פסימי לגבי הכנסת הזאת?

אני פסימי.

אז תצביע נגד.

זה פוגע באכיפה של אגרות תנועה, זה מעמיס על בתי משפט.

תוציא אותו עכשיו, תשים אותו בהליך חקיקה רגיל ותתחיל לעבוד על זה.

ממתי לשים כוח אדם ופקחים זה ייעול? למה לא להשתמש במצלמות? אם תרצו להוסיף מצלמות, האם מצלמות אכיפה יגיעו לאישור הכנסת?

המצלמות עדיין לא אפקטיביות, הן לא יודעות לספור שלושה אנשים ברכב. כרגע רוב הנת"צים הם נתיבים רבי תפוסה שהטכנולוגיה בהם היא הפקחים. לפיקוח בהיבטים האלה יש תועלות משקיות.

אני מסכים עם חברי הוועדה ועם הייעוץ המשפטי שצריך לפצל את הסעיף הזה.

נושא מספר 26, סעיף מס' 54 – תיקון פקודת התעבורה - אתה מעביר את זה לוועדת הכלכלה בהליך חקיקה רגיל, אתה מפצל?

פיצול מהותי.

אם כך, מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף יפוצל ויועבר לוועדת הכלכלה. רביזיה.

אני מצטרף.

סעיף 22 – תיקון הגדרת צורכי ציבור בחוק התכנון והבנייה.

במסגרת חוק ההסדרים אנחנו מבצעים מספר פעולות על מנת לייעל, להקל על הקמת רשת חשמל ולתמוך בגידול המאוד משמעותי בצריכת החשמל במשק באנרגיות מתחדשות וברכב חשמלי, כשאנחנו מבינים שבהסדרים הקיימים היום, וזה הופך להיות אירוע מאוד דחוף, פשוט לא ניתן לתת תמיכה מספקת לדברים האלה. היום אין לרשויות מקומיות את הסמכות להקצות צורכי ציבור לצורך הקמת מתקני השנעה, לכן אנחנו מבקשים לתת להן את הסמכות הזאת באמצעות הגדרת מתקני השנעה כצורך ציבורי שיקל את הנטל על הציבור.

איזה זכויות מקרקעין ייפגעו פה?

אין הגדרה של פגיעה בזכויות מקרקעין. זה מאפשר לרשויות במסגרת הליכי התכנון להפקיע שטחים שגם היום מותר להן להפקיע.

שטחים של מי?

השטחים הם תמיד שטחים פרטיים.

הנושא של מתקני השנעה הוא הרבה פעמים אירוע מאוד רגיש לאנשים שגרים בסביבה. חוק כזה יהרוג את כל ההתנגדויות, תהיה פה צעקה ציבורית גדולה מהדבר הזה. איך אפשר להעביר את זה בחוק ההסדרים? איך זה קשור בכלל?

כל הסוגיה של הפקעת מקרקעין היא סוגיה עדינה שפוגעת ישירות בקניין של הפרט. זה משהו שמצריך הליך שקוף עם התנגדויות, שיח אמיתי בוועדה, גורמי ציבור.

זה לא ישפיע רק על הפקעת מקרקעין, זה ישפיע על עוד דברים.

בישראל יש תקינה מאוד מתקדמת וטובה, ולא פעם הבעיה היא העדר פיקוח וסוגיות אחרות שפוגעות באינטרס הציבורי. עד שיש כבר דברים שעשינו כמו שצריך - גם אם יש מה לתקן ולשפר - בא לפה חוק הסדרים שמתחיל לעשות מחיקה טוטאלית. יש פה המון סוגיות שהשלכות הרוחב לדורות הבאים, למדינה הזאת ולעתודות שלה - -

צריך להבין שכשאתה מפקיע קרקע לצורכי ציבור, הפיצוי שאתה נותן לבעל הקרקע הוא נמוך יותר.

על הסוגיה הזאת לא היו מחלוקות מבחינת תגובות ציבור - לא של השלטון המקומי ולא של אזרחים.

אז פה יש.

להיפך, היום רשויות מקומיות - -

בטוח שרשות רוצה את זה, כי זה נותן לה כוח לקחת קרקע בהליך מקוצר ולשלם כסף.

בסוף זה אירוע דגל של הממשלה, זה אירוע דגל של שר האוצר. זו כנראה אחת החקיקות הכי חשובות שנעשות פה.

ההשנעה זה אחד מהדגלים של שר האוצר?

תמסור לשר האוצר שאם הוא רוצה לעשות דברים כאלה, הוא קודם צריך לדבר עם חבריו לקואליציה.

הסוגיה של ההשנעה היא סוגיה שהיא קריטית, לדעת כל גורמי המקצוע, לדעת כל גורמי הממשלה והשלטון המקומי, לטובת אספקת חשמל, לטובת משבר דיור ולטובת כניסה של רכב חשמלי.

בחוק ההסדרים הקודם זה היה?

זה לא היה בחוק ההסדרים הקודם. אין פה החלטה על הפקעה, אין פה שום קיצור דרך בהליך התכנון, אין פה שינוי במעמד.

תפתח את חוק התכנון והבנייה ותראה מה זו הפקעה לצורכי ציבור. זה הליך אחר לגמרי מהפקעה רגילה, וגם הפיצוי הוא אחר, הוא 15% או 20% מהערך.

החלופה היא לא הפקעה על פי פקודת המקרקעין. היום חברת החשמל דורשת בצורה חד צדדית מבניינים לתת חדרי שנעים – מה שלא מתאפשר בשכונות ותיקות, לכן החלופה היא לא לספק חשמל. מדובר במתקנים מאוד קטנים - יש מעל 50,000 כאלה.

אני חושב שאת הסוגיות שנוגעות בהפקעות של מקרקעין פרטי צריך להימנע מלהכניס לחוק ההסדרים. זאת סוגיה מאוד רגישה שבה השלטון מפעיל כוח לא פרופורציונאלי בשביל ליישם מדיניות תכנונית. לפעמים חייבים שזה יקרה, אבל אז זה חייב להיות משוקף בהליך רגיל. חוק ההסדרים פשוט לא מתאים לזה.

בהרבה מאוד חוקי הסדרים בעבר תוקן סעיף 188.

זה לא אומר שצריך לחזור עוד פעם על אותה טעות.

אני חושב שאין מחלוקת שכניסה של רכב חשמלי תורמת להפחתת פליטות.

תורידו את המס.

החוק הזה נועד לפתור את הבעיה של עמדות טעינה.

התקיים דיון על הנושא הזה של הפחתת המס על רכב חשמלי.

לא ביקשנו משהו חדש, פשוט ביקשנו שיאריכו.

ביקשנו להאריך את זה, אבל משרד האוצר לא הסכים.

למה לא לפצל את זה להליך חקיקה רגיל?

כי מדובר על פעילות דחופה בשוק הרכב החשמלי.

למה התנגדתם להורדת המס על הרכב החשמלי?

אנחנו סבורים שהמס מאוד נמוך.

נושא 22, סעיף 49 – תיקון לחוק התכנון והבנייה.

מה העמדה של הייעוץ המשפטי?

זה תיקון מאוד קצר, תיקון של מילה אחת.

אבל יש לה משמעות.

נכון. צוות הייעוץ המשפטי לוועדת הפנים לא ראה בעניין הזה עניין כל כך עקרוני לריב עליו.

אנחנו מצביעים על להעביר את זה במסגרת חוק ההסדרים לוועדת הפנים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

נושא 23.

קידום ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת.

אנחנו מדברים פה על תיקוני חוק שנועדו להפחית רגולציה במכירת אנרגיה מתחדשת בשוק הפרטי. לפי חוק משק החשמל, נדרש היום רישיון כדי למכור חשמל לכל מי שהוא לא חברת חשמל או חברת חשמל מזרח ירושלים. בשנה הקרובה הולך להיות שינוי מאוד משמעותי, לפיו ניתן יהיה לרכוש חשמל ישירות מיצרני חשמל - בדגש על אנרגיה מתחדשת. יש כ-40 ספקים שונים לנושא הזה. על מנת שהם יוכלו לרכוש את החשמל ישר מהיצרנים, אנחנו רוצים לאפשר פטור מרישיון למכירת החשמל הזה. אנחנו חושבים שזה נושא חשוב, כדי לאפשר האצה של התחום, כדי להפחית פליטות, להקל על רגולציה ולצמצם את המחיר לחשמל. התחרות שהחלה כבר עכשיו מביאה להנחות במחיר החשמל של מעל 5% לצרכנים ביתיים.

נושא 23, סעיף 50(1).

קידום ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת.

אנחנו מצביעים על להעביר את זה לוועדת הכלכלה במסגרת חוק ההסדרים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. נושא 24.

סעיפים 50(2), 52,53– היערכות המשק למעבר לתחבורה פרטית חשמלית מבוססת אמצעי הנעה חליפיים.

נושא 24 נועד להיערך לרכב חשמלי. מדובר פה בשני תיקונים שנועדו לשמור על הצרכנים. התיקון הראשון נועד להסדיר את הבעלות על אמצעי חשמל שמותקנים במקרקעין פרטי כך שאם בית משותף מבקש להתקין מתקני חשמל, הבעלות תהיה שלו, לא של המתקין. הדבר השני זה תיקון שנועד לקצר הוראת שעה בחוק משק החשמל, הוראה שתדרוש חובת רישיון לאספקת חשמל לרכבים חשמליים כבר בשנה הבאה, לא בעוד שלוש שנים, כשהתכלית של זה היא לאפשר רגולציה שתשמור על הצרכנים במשק החשמל.

אנחנו מצביעים על פיצול והעברה לוועדת הכלכלה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף יפוצל ויועבר לוועדת הכלכלה. נושא 25 – התאמת החובה לאמצעי הנעה מתקדמים ועדכון אופן פרסום היעילות האנרגטית.

המטרה לעשות שינוי בחיוב הפרסום על כלי רכב כך שבכלי רכב תהיה חובה לפרסם את היקף האנרגיה שנצרך, לא ספציפית ליטרים של דלק – מה שנועד לשקף לציבור שקונה רכב חשמלי את היעילות של הרכב.

נושא 25, סעיף 51 – תיקון של חוק אוויר נקי - עובר לוועדת הפנים בפיצול להליך חקיקה רגיל.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף יפוצל לוועדת הפנים. 29.

סעיף 29 מדבר על קידום התחדשות עירונית. אנחנו מסתכלים קדימה בעולם ההתחדשות העירונית, לכן אנחנו מציעים להחיל גם על אזורים שהם צמודי קרקע אפשרות להכריז על מתחם לפינוי-בינוי.

עד כמה מועיל הפיצול הזה?

אנחנו חושבים שמדובר בשינוי מאוד משמעותי, לכן ההליך הראוי לחקיקה הזה הוא הליך חקיקה רגיל. כרוכות בעניין הזה משמעויות מיסויות ומשמעויות אחרות שבעינינו נכון יהיה לבחון בהליך רגיל, לא בהליך מואץ של חוק ההסדרים שבו הוועדה תתקשה לראות את כלל הפרטים שנובעים מהנושא הזה.

משבר הדיור הוא בראש מעייניה של הממשלה. לא סתם התחדשות עירונית, חיזוק מבנים והוספת יחידות דיור הם בלב הפעילות של הממשלה.

אתה מדבר פה רק על צמודי קרקע.

הסעיף פה מדבר על להפוך שכונות צמודות קרקע לבנייה רוויה בהתחדשות עירונית כך שאפשר יהיה להוסיף יחידות דיור לכלל האוכלוסייה. בעיריית חולון, למשל, 7% מיחידות הדיור תופסות למעלה מ-30% מהקרקע של העיר. באותו תא שטח, עם התשתיות שיכולות להיות, אפשר להוסיף עוד אלפי יחידות דיור.

כבר היום יש התחדשות בצמודי קרקע.

נכון, אבל היום ההתחדשות בצמודי קרקע היא רק אם הם קרובים לשכונה רוויה שמתחדשת.

אנחנו מדברים על הפרה של הבנייה המרקמית?

לא, הכל בתהליך תכנוני, ברצון הרשות המקומית והוועדה המקומית.

צריך לשים לב לזה, כי הסיפור המרקמי בתוך שכונה מאוד חשוב. גם אני נגד צמודי קרקע, צריך להיגמל מזה, אבל אם בשכונה של צמודי קרקע יעמידו לך בניין של שמונה קומות, זה ישנה לך את כל הבנייה המרקמית במקום, זה יפר את כל האיזון של החניות. אם עושים את זה, לפחות שזה יהיה במתחמים שיש לך חתימה של כל השכונה, אחרת אתה גומר לאנשים את החיים.

אני לא מסתכל פה על עוד חודשיים.

אבל מאיתנו אתה מצפה שזה יאושר בתוך חודש.

צריך לדון בחוק הזה בכובד ראש.

מאוד. אני חושבת שבתפיסה אפשר להגיע למשהו שהוא נכון לעתיד העתודות ההתחדשות העירונית בישראל וחייבים לעשות אותן בתוך הערים קודם כל.

יש לנו מן תפיסת יוקרה כשמדברים על צמודי קרקע, אבל לא כל צמודי הקרקע הם יוקרה. יש הרבה משפחות שגרות בצמודי קרקע וצמאות לפינוי-בינוי הזה. הכל פה בתוך ההליך התכנוני. אנחנו פה רוצים לאפשר לעשות תכנית של פינוי-בינוי גם בלב המרקם העירוני שבו יש צמודי קרקע - מה שהיום לא אפשרי.

השאלה אם עכשיו יהיו לנו כל מיני איים מוזרים שיכולים להיות ממש סיוט לתושבים.

הכל יעבור הליך תכנוני ארוך, הליך שבו ישמעו את כל התושבים. אנחנו לא מדלגים פה על שום שלב מההליך התכנוני.

זה דיון רציני ואמיתי, כי יכולה להיות פה תקווה גדולה ויכולה להיות אכזבה גדולה.

אני מסכימה. זה סעיף שיכול להיות מאוד חברתי אם עושים אותו נכון.

אני בעד לפצל את זה אם אנחנו רוצים להיות נאמנים לציבור ולעשות את הדבר הנכון. זה ראוי לפיצול כדי שידונו בזה באופן מסודר.

אנחנו מבקשים לא לפצל משתי סיבות עיקריות. קודם כל, משבר הדיור מכה בנו יום יום.

מה זה אומר? שצריך לעשות את זה בצורה הכי מהירה כך שיכול להיות שייצא משהו לא טוב? מה, אנחנו לא מודעים למשבר הדיור? מה אתה אומר? שאם לא נעשה את זה מהר, אנחנו לא עוזרים למשבר הדיור? זה בסדר לעשות את זה מהר?

הכל פה הולך לעבור הליך חקיקה מהיר.

אנחנו לא מסכימים שהנושא הזה יעבור הליך חקיקה מהיר.

יש פה גם השפעה תקציבית משמעותית.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:45.)

אנחנו מחדשים את הישיבה. היינו בהתייעצות סיעתית על העמקת התחדשות עירונית באזורי ביקוש. אנחנו מצביעים על לפצל להליך חקיקה רגיל בוועדת הפנים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

רביזיה.

נושא 28 - ביטול הערה שנרשמה בפנקס המקרקעין.

מדובר על עסקאות שפוקעות בהתחדשות עירונית. קיבלנו אינדיקציה מהשוק שיש פה בעיה, שיש פה בירוקרטיה לעניין הערת אזהרה. מוצע שכשעסקה פוקעת, גם הערת אזהרה תפקע.

אז שיפנה לבית משפט ויוכיח שהזכות בטלה. אתה לא יכול להפקיע לו את הזכות, כי יש ערך לזכות הזאת. לא לחינם היא נרשמה. איך מבטלים זכות? או בהסכמה, או דרך בית משפט. אתה רוצה לעקוף את בית משפט ולהוציא את היזם. אין בזה היגיון.

המטרה של פקיעת עסקאות הייתה לאפשר גמישות בשוק. לא הייתה שום כוונה למחוקק להכניס את בית המשפט לאמצע התהליך. העבירו פה סמכות בשביל לאפשר את הגמישות הזאת בשוק.

הערת אזהרה מונעת לעשות עסקאות באותה יחידת דיור.

אבל העסקה פקעה.

מי קבע שהעסקה פקעה?

המחוקק.

בחוק כבר נקבע מנגנון של פקיעת עסקאות שנובע מאי עמידה של יזם בכל מיני מועדים, כמו אם הוא לא נתן את הוודאות לאותם דיירים שחתמו איתו ובפועל הוא מושך את הזמן והם כבולים אליו. הייתה הסתכלות על הדיירים עצמם, לאפשר להם איזה שהוא אפיק יציאה מהאירוע הזה כדי שהיזם לא יגיד: "אין מה לעשות, אתם חתמתם איתי, תישארו איתי על הדרך גם אם לא עמדתי במועדים מסוימים". המצב היום הוא שגם אם נקבע שהעסקה פקעה, הערת האזהרה עדיין רשומה ואותו דייר שרצינו למנוע את הכבילה שלו עדיין כבול.

אז שילך לבית משפט.

ללכת לבית משפט זה עניין של שנה וחצי. אתה יודע מה זה עבור דיירים? הם צריכים כסף לעורך דין, הם צריכים לחכות שנה-שנה וחצי כדי להוריד הערת אזהרה.

אני מסכים, אבל ההערה היא זכות, היא לא נולדה יש מאין. אם יש עסקה או אין עסקה, זו שאלה משפטית.

אבל הממונה רשאי להחריג את זה.

המחוקק הכריע שהוא לא רוצה שאותם דיירים ילכו להליך משפטי, ישכרו עורך דין, יאבדו עלויות ויהיו שבויים בידי היזם. המטרה היא שכשפקעה ליזם עסקה, הדיירים לא יצטרכו להגיע לבית משפט. ההצעה שנמצאת פה אומרת שברגע שפקעה הזכות במקרקעין, תפקע גם הערת האזהרה.

יש יכולת להגיש ערר?

בטח, אתה יכול להגיש ערר על קביעת הממונה.

יש כאן שאלות משפטיות לגבי זה שמקבל ההכרעה הוא גוף מינהלי, אבל אלו שאלות שאנחנו חושבים שיכולות להתברר במהלך החקיקה.

למי מגישים ערר על הממונה?

נוכל לבדוק.

זאת השאלה, כי בסוף הממונה מחליט באופן חד צדדי.

הממונה זה המומחה לעסקאות מקרקעין.

אלה הדברים שיידונו בוועדה.

נושא מס' 28, סעיף 56(1) - חוק הרשות הממשלתית להתחדשות (ביטול הערה) - אתה מעביר לוועדת הפנים ומשאיר בחוק ההסדרים?

כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף יועבר במסגרת חוק ההסדרים לוועדת הפנים. 30 - קידום תחום התחדשות עירונית.

פה זה תיקון יחסית טכני. היום הרשות המקומית נדרשת לאשרר פעמיים את ההכרזה שלה. מוצע שרשות מקומית תידרש להסכים רק פעם אחת, ואז ליזם תהיה ודאות שהרשות המקומית מסכימה והוא יקבל את ההכרזה אוטומטית בהתאם לחקיקה.

אנחנו מצביעים על להעביר את זה לוועדת הפנים.

נשאר בהסדרים.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף אושר ויועבר לוועדת הפנים. 31 - עסקאות חוסמות.

נושא מס' 31, סעיפים 56(3) ו-57 – קידום פתרונות לעסקאות חוסמות – יעברו לוועדת הפנים ויפוצלו מחוק ההסדרים.

למה שזה יפוצל?

הסברנו בתחילת היום שיש מו"מ מקדים להצעת חוק ההסדרים ושיש חלקים שמפוצלים ממנה.

אני מבין את הטכניקה, אבל אני לא מבין למה מהותית הסעיף הזה צריך להיות מפוצל.

מדובר בסמכות של מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית להתערב בחוזים בין שני צדדים בשוק הפרטי. אנחנו חשבנו שזה צעד מאוד משמעותי ודרמטי שלא נכון שיקודם במסגרת חוק הסדרים.

מי בעד הפיצול? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הפיצול אושר. 32 - חוק פינוי ובינוי (מינוי שמאי).

החוק מבקש להקל על דיירים, על הרשות להתחדשות ועל היזם להביא שמאי פינוי בינוי כדי לבחון כדאיות כלכלית של עסקה. היום נדרשת הסכמה גבוהה יותר מההסכמות שנדרשות בשביל לצאת לפרויקט, לכן אנחנו מבקשים להפחית את ההסכמות ל-50%.

ההמלצה של הייעוץ המשפטי היא להעביר לוועדת הפנים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

החוק יישאר במסגרת חוק ההסדרים ויועבר לוועדת הפנים. 51 - האצת תכנון בקרקע פרטית.

אנחנו רואים בשנים האחרונות בנתוני הבנייה שהקרקע הפרטית לא מספקת מספיק יחידות דיור ביחס לקרקעות המדינה. אחד החסמים הברורים שראינו זה הסיפור של קרקע פרטית מרובת בעלים שבשביל לקדם תכנון צריך הסכמה של 75% מקרב בעלי הקרקע. אנחנו מבקשים לבצע תהליך שבו נרד להסכמה של 51%.

זה אומר שלוקחים מהם?

לא לוקחים לאף אחד כלום, כי מדובר על קרקע פנויה. הרעיון הוא לאפשר יציאה ותכנון גם באחוז יותר נמוך של הסכמות.

למה? אתם רוצים לשחרר קרקעות?

נכון.

אז למה רמ"י לא משחררים קרקעות?

ולמה הם שילשו את מחירי הקרקע?

את מתכוונת לשאול למה הם מספסרים בקרקעות.

ההצעה נועדה להסיר חסמים ולאפשר יותר פיתוח בקרקע פרטית. הרעיון פה מדבר אך ורק על לצאת לתכנון.

יש פה נגיעה בזכות הקניין באופן שאני לא מכיר, וההתנגשות עם היתר בנייה דורשת תכלית ראויה. יש פה כמה דברים שבעיני דורשים ליבון.

יש הבדל בין הליך תכנון לבין עצם מימוש התכנון. ועדה תכנונית לא דנה בשאלות קנייניות כמעט בכלל, למעט מקרים בוהקים שאין זכויות קניין לחלוטין. הנושא הזה לא פוגע בזכויות קניין, כי הוא מדבר על אספקט תכנוני בלבד, הוא לא מאפשר בנייה מיידית בקרקע אם אין זכויות בנייה. אין שום מניעה בזה. להיפך, זה יקדם תהליך תכנון. ברגע שאתה מקדם תהליך תכנון גם הקרקע של האדם שהתנגד שווה יותר, לא פגעת בו.

זה מקטין את הוודאות ההמשכית, כי כשאחוז ההיתר לתכנון נמוך יותר - -

זה צעד שמגדיל את היצע הדיור, כי הוא יאפשר עוד תכנון, עוד ייזום ועוד פיתוח. מדובר בתכניות משביחות. אף פעם לא ראינו תביעה של מי שהיה ב-25% בגלל שהוא חשב שעשקו אותו או פגעו בו. למה? כי מדובר בתכניות משביחות שכולם נהנים מהן.

מאחר ומדובר בסוגיות שדורשות ליבון נוסף, אני חושב שנכון לפצל את זה.

תבואו לוועדת הפנים, יהיה על זה דיון.

אני חבר בוועדת הפנים. אני חושב שנכון להפריד את זה מחוק ההסדרים, כי הדיון במסגרת חוק ההסדרים לא יכול להיות מעמיק. אם זה יפוצל נוכל להביא את רמ"י ולשאול אותם למה הם לא משחררים קרקעות.

האירוע הספציפי הזה לא רלוונטי לרמ"י. מדובר פה בקרקע פרטית.

נושא מס' 51, סעיפים 89(3), 89(5) – האצת התכנון בקרקע פרטית - יעבור לוועדת הפנים במסגרת חוק ההסדרים.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

רביזיה.

רביזיה.

הסעיף יועבר לוועדת הפנים. אני מצטרף לרביזיה. 35 - צמצום כוח השוק של ספקים (מזון).

במסגרת ההסדר הזה מוצע להפחית את הריכוזיות הקיימת בשוק המזון במקטע הספקים. במסגרת הדבר הזה מוצע לקדם כמה הסדרים. ההסדר הראשון הוא הסדר שאוסר על איסור מיזוגים של יצרניות מזון גדולות או ספקי מזון גדולים, כשבהיבט הזה אנחנו מדברים על כל חברות המזון הגדולות במשק שכולנו מכירים. ההצעה היא לאסור עליהם להמשיך ולגדול דרך מיזוגים עם חברות קטנות, כדי שחברות קטנות יוכלו לצמח באופן עצמאי. במסגרת חוק התחרות במזון יש היום איזו שהיא הגבלה לקמעונאים בפתיחת חנות באזורים שיש ריכוזיות גיאוגרפית. אם קמעונאים יגדילו את כמות הספקים הקטנים והבינוניים אצלם בחנות, מוצע כאן שהם יקבלו הקלה בכך שהם לא יצטרכו את אישור הממונה על התחרות לדבר הזה.

חוק קידום התחרות בענף המזון קובע הסדרים מאוד מורכבים. מיזוג בין חברות לפי חוק התחרות נתון לאישור של הממונה על התחרות. כאן מוצע לקבוע איסור מוחלט על המיזוג. מכיוון שיש כאן התערבות בהתקשרויות של חברות פרטיות, של צדדים שונים במקטעים שונים בתחום המזון, נשאלות שאלות משפטיות מורכבות.

נושא 35, סעיפים 63,64 להצעת החוק – צמצום כוח השוק של ספקים – אתה מעביר לכלכלה ומשאיר בחוק ההסדרים?

כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. אנחנו עוברים לנושא 4.

בתיקון הזה אנחנו מבקשים להאריך את תקופת הרישיון של חברת נתג"ז. מדובר בחברה ממשלתית שהתפקיד שלה הוא לפרוס את תשתית הגז הטבעי במקטע ההולכה. את הרישיון שלה, שמסתיים ב-2034, אנחנו רוצים להאריך ב-15 שנה.

למה אתה ממהר?

זאת חברה שמגייסת כספים בשוק ההון. כשהיא לוקחת חוב של מיליארד שקלים, היא יכולה להחזיר אותו רק עד תום תקופת הרישיון.

אז למה לא בתהליך חקיקה רגיל?

כי אל"ף, צריך לחזק את האיתנות הפיננסית של החברה - זו חברה שעושה הרבה השקעות גדולות שקשורות להולכה של גז, אם במה שנוגע לייצוא ואם במה שנוגע לפיתוח של המאגרים - ובי"ת, ככל שעלויות המימון שלה יותר גבוהות, כך זה משפיע על תעריף הגז שבסוף מתגלגל לצרכן.

מדובר ברישיון שפג בשנת 2034.

נכון שזה נשמע מאוד מאוד רחוק, אבל זה משפיע מאוד על נתג"ז. צריך להבין שכל יום שעובר ואנחנו לא יכולים להאריך את התקופה של הרישיון של נתג"ז זה פוגע לנו בקידום המשק.

יש משהו על הפרק?

ההסכמים שעליהם נתג"ז חותמת הם הסכמים ארוכי טווח. הסכמים עם יצרני חשמל והסכמים שקשורים לייצור וכדומה הם נושאים ארוכי טווח, ולכן בכל יום שאתה מעכב את זה אתה מעכב את המשק. זה מאוד קשור לתקציב, כי ברגע שיש לה עוד כמה שנים זה משפיע על המינוף שלה, זה משפיע על יכולת גיוס החוב שלה וגם יכול לייקר את התעריפים. הנושא הזה הוא סופר דחוף, הוא סופר קריטי, ואנחנו חושבים שאי אפשר לחכות איתו יותר.

מה מחזורי העסקאות הקיימים כרגע? לכמה שנים הם?

אני לא יודע להגיד את הסכום בשלוף, אבל מדובר פה בסכום מאוד מאוד גדול - מעל מיליארד שקל.

יש פה גם דחיפות נוכח הצורך לקדם תשתית ייצוא למצרים, בניצנה. הנושא הזה יצא לשימוע.

מה הבעיה? תקדמו את זה בחקיקה רגילה.

הנושא הזה של תשתית ייצוא חדשה מניצנה למצרים הוא אסטרטגי בראי המשק. כל עיכוב בהליך החקיקה פה עשוי להשפיע לרעה על היכולת של נתג"ז לקדם את התשתית הזאת.

אנחנו נפצל את זה לוועדה למיזמים ציבוריים. במידה והם ישלימו את זה לפני שאנחנו צריכים להגיש, אני אמזג את זה בוועדת הכנסת.

את סעיף 17(1) להצעת החוק – הארכת תוקף רישיון נתג"ז – אתה מפצל להליך חקיקה רגיל ומעביר לוועדה למיזמים ציבוריים?

נכון. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

פוצל לוועדה למיזמים ציבוריים. 37 - שמירה על מקרקעי ישראל.

זה פיצול שסוכם עליו לאחר הקריאה הראשונה. סעיפים 66(1), 66(2) ו-66ב להצעת החוק – שמירה על מקרקעי ישראל - אתה מפצל להליך חקיקה רגיל ומעביר לוועדת הפנים.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הועבר לוועדת הפנים בפיצול. אני עובר לנושא מס' 7.

על נושא מס' 7, סעיף 18 – הגמישות הניהולית במערכת החינוך – קיימנו כבר דיון.

זו מערכת שהחינוך החרדי לא נמצא בה.

אני אשמח שהחינוך החרדי יהיה ממלכתי.

תיקון החקיקה הזה רלוונטי אך ורק לבתי ספר שנמצאים בחינוך הרשמי.

זאת אומרת, הילד שלי לא יקבל את זה.

הוא כבר מקבל את זה. למוכר שאינו רשמי כבר יש חשבון. פה מדובר על פתיחת חשבון ברשמי.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:46 ונתחדשה בשעה 14:51.)

מדובר על כמה מיליארדים לנושא של הגמישות הניהולית. הילדים החרדים מחוץ לעניין. אנחנו לא נשלים עם המצב הזה. הילדים והנכדים שלי לא יהיו סוג ב' בגני הילדים ובבתי הספר. אם לא יהיה פתרון לזה, תחפשו את החברים שלכם כשיגיע תקציב המדינה.

את נושא 7, סעיף 18 – גמישות ניהולית במערכת החינוך - אתה משאיר במסגרת חוק ההסדרים ומעביר לחינוך?

כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הנושא הועבר לוועדת החינוך. 33 - הרחבת ההטבות להתחדשות בניינית.

הממשלה מבקשת להחיל את כל ההטבות התכנוניות והמיסויות שחלות על פינוי-בינוי גם על תמ"א 38, על התחדשות בניינית. פינוי-בינוי היה מועדף בעבר על התחדשות בניינית. היום התחדשות בניינית זה כבר לא מוצר נחות, לכן אנחנו רוצים לתת לו את אותן הטבות ואת אותם תנאים.

אם אנחנו רוצים לעבור מתמ"א 38 להתחדשות עירונית, למה להשוות את התנאים?

מרבית הרשויות כבר ביצעו תכנית מכוח סעיף 23 בתמ"א שמסבירה איפה יהיה פינוי-בינוי ואיפה תהיה התחדשות בניינית. במקומות כאלה המוצר של התחדשות בניינית הוא כבר לא נחות, לכן אנחנו לא רוצים להפלות אותו.

לפני כשנה חוקקו חלופה לתמ"א 38 שאמורה לחול גם ביחס לתכניות שהן חלק מהחלופה.

זה חוק מצוין החוק הזה.

האם זה אותו תיקון שמשמש כאותה הרחבה מהפעם הקודמת?

כתבנו שאנחנו חושבים שההסדרים שהוצעו בחוק הקודם לגבי מיזמי פינוי-בינוי הם אכן בעייתיים ומעוררים מורכבות משפטית, אבל משעה שהם כבר אומצו בחקיקה נכון להחיל אותם גם ביחס להתחדשות עירונית ולא לייצר איזה שהוא מודל אחר. ייתכן שהיה נכון לעשות את זה בהליך רגיל, אבל זאת כבר שאלה אחרת.

לי הייתה כאן הסתייגות לגבי התמרוץ.

זכויות דיירים זה דבר שצריך לעשות במשורה. אני מאוד מבינה את הסיפור של סירוב בלתי סביר וכמה זה מורכב. אני גרה בשכונה ותיקה מאוד לא פשוטה, שכונה שכבר שוקעת בגלל שהיא בקרבה לים. כמובן שצריך למצוא לזה פתרון, אבל עדיין אני יודעת כמה חשוב להקשיב לזכויות דיירים, במיוחד אלה שגרים בשכונות האלו.

אלה לא מתנגדים. מדובר פה על מי שמשכיר, על מי שלא נמצא בנכס. למה שהמשכיר יתקע את ההתחדשות לאלה שגרים?

אני מקבלת.

יש הוראות שקשורות לבעלים, יש הוראות שקשורות למשקיעים.

נושא 33, סעיף 60 – הרחבת ההטבות להתחדשות בניינית מבוססת תכנון – עובר לוועדת הפנים ונשאר בחוק ההסדרים?

כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הסעיף יועבר לוועדת הפנים. אנחנו עוברים לנושא 34.

המטרה של הצעד הזה היא לאפשר פיצול של צמודי קרקע. עד היום זה משהו שהיה בהוראת שעה ולא קרה הרבה. אנחנו בהצעה הזאת רוצים לבוא ולהגיד שמי שרוצה לעשות פיצול של צמוד קרקע, יוכל לעשות את זה בהיתר ולקבל 45 מטר נוספים. אנחנו רוצים לתת לאנשים אינסנטיב לעשות פיצול. הרבה פעמים צמודי הקרקע נמצאים במקומות לא צפופים שיש בהם תשתיות שיכולות לאפשר את זה.

נושא מס' 34, סעיפים 61,62 – תוספת יחידות דיור בהליך מהיר – אתה מפצל לוועדת הפנים?

כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

אני מבקש רביזיה.

אני מצטרף לבקשה שלך.

הבנתי שזה לא ממש עוזר.

זה לא עוזר, כי היום אין לאנשים מטראז' ולכן אין להם סיבה לבקש היתר.

נושא מס' 8.

סעיף 8 מדבר על קרנות ריט. הכוונה פה לתת הטבה למי שיש בבעלותו דירה יחידה אבל לא גר בדירה הזאת אלא משכיר אותה. היום חלים עליו אותם חוקי מס של משקיע.

עד איזה סכום?

עד סכום של 7,500 שקל בחודש. אם אתה מקבל הכנסות מהדירה שאתה משכיר אבל גם מוציא כסף על דירה שאתה שוכר, תוכל לקזז בין שתי העסקאות.

זה רק כשיש דירה אחת, לא כשיש ריבוי נכסים, נכון?

נכון, כשיש דירה יחידה.

ההצבעה היא על נושא 8, סעיפים 11(2) ו-12א.

נשאר בחוק ההסדרים ויועבר לוועדת כספים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

נושא 26.

סעיף 47א לפקודת מס הכנסה אומר שמעצמאים או ממי שלא מופרש עבורם לביטוח הלאומי צריך לנכות 52% ממקדמת הביטוח הלאומי שהם משלמים. בגלל שיש מקרים שבהם המקדמות משולמות ביתר ואחר כך מקבלים בגינן החזר מהביטוח הלאומי, מוצע שסכום ההחזר מהביטוח הלאומי יופחת מהניכוי שמקבל הנישום.

תסבירי לנו שנבין.

אם אתה משלם בעצמך את הכסף לביטוח לאומי, אתה משלם אותו בצורה של מקדמות. אם שילמת ביתר, תקבל החזר מהמוסד לביטוח לאומי. אנחנו אומרים שברגע שקיבלת החזר מהמוסד לביטוח לאומי, לא יהיה גם ניכוי של ההוצאה.

שלא יהיה לך גם וגם.

נכון.

נושא 26, סעיפים 48, 49 – ההמלצה היא להשאיר בכספים.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:22 ונתחדשה בשעה 15:32.)