פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



14
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
01/05/2023

הכנסת העשרים-וחמש




הכנסת





מושב ראשון



פרוטוקול מס' 43
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י' באייר התשפ"ג (01 במאי 2023), שעה 11:40

יישום החלטות הממשלה בנושא הבאתם לישראל של בני קהילות הממתינים במחנות באדיס אבבה ובגונדר.

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
טטיאנה מזרסקי
צגה מלקו

משה סולומון
פנינה תמנו שטה

דניאל בלנגה - רפרנט בטל"א קליטה ועלייה באג"ת, משרד האוצר

אולגה דדון - סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה

אפרים נגוסה - ממונה תכנית בין משרדית לעולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

וורקי קסאי - עו"ס, מנהלת תחום עלייה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רינה דביר - משרד החוץ, רח"ט האגף לעניינים קונסולריים

עמית בייז - משרד החוץ, אגף אפריקה

רועי בנימיני - רמ"ח אפריקה, מל"ל

ד"ר אברהם נגוסה - חכ"ל, יו"ר וועדת העלייה והקליטה לשעבר

הבטאמו יוסף - מנהל פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

דסי צנגן - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

אושרת עזרא מהרט - מנהלת תחום, רשות האוכלוסין וההגירה

שי פלבר - מנהל היחידה לעלייה ולקליטה, הסוכנות היהודית

מנחם ולדמן - ראש מכון שבות עם, רב קהילות הממתינים לעלייה, הסוכנות היהודית

גבריאל סוד - מנהל קשרי ממשל, פדרציית ניו יורק

רוית תלמי כהן - חוקרת בכירה במכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין

יונה שרקי - המרכז למדיניות הגירה ישראלית

יהודה עציון - פעיל עלייה, הוועד הציבורי הארצי של יהודי אתיופיה בישראל

סורפל עלמו - מוביל המאבק, מטה המאבק לשוויון חברתי לעולי אתיופיה

קסאו שיפראו - ארגוני עולים מאתיופיה

אסרס דמלש - איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

מוקטו מברטו - איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

אלעזר מנגשה - רב הקהילה האתיופית, ב"ש

דבאסו מנגשה - סגן יו"ר ועד שאר ישוב

אקלה בליינך - חבר ועד שאר ישוב

טביק ברארה - נציג בני משפחות ממתינים

אנבולי אלמנך - נציגת משפחה, יש לה 5 ילדים

אמיטו קאייה - נציגת משפחה, יש לה 6 ילדים

ממיטה אייציאו - בת משפחה

מלקיה קפילה - בת משפחה

עדי פרטוש - תנועת "פנימה" - פתרונות ישראליים

אילנה תמנו



מאדה אייל

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

מירב מקלר - חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.

יישום החלטות הממשלה בנושא הבאתם לישראל של בני קהילות הממתינים במחנות באדיס אבבה ובגונדר.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא 'יישום החלטות הממשלה לגבי הבאתם של בני הקהילה הממתינים במחנות באדיס אבבה וגונדר'. ישיבת הוועדה הזו מתקיימת בהמשך להחלטות ממשלה שהתקיימו בנושא. זו ישיבה ראשונה בכנסת ה- 25. החלטות ממשלה בנושא יש מה- 16.2.2003, החלטה מס' 2948 ואילך. 20 שנה הסיפור הזה מלווה אותנו ולצערי, למרות כל החלטות הממשלה שהתקבלו, אי אפשר להגיד שהן יושמו במלואן והממתינים, עדיין רבים, נמצאים במחנות ולא עולים למדינת ישראל, ולא מאפשרים את כניסתם לישראל.

יש כמה החלטות שאנחנו נדון בהן כאן, אחת היא 716 מה-15.11.15, שקבעה את התנאים לזכאים לעליה, החלטת ממשלה 1911 מאוגוסט 2016, לגבי כניסה מטעמי איחוד משפחות ועד להחלטה האחרונה, החלטת ממשלה 713 מהממשלה הקודמת, 28.11.21, מבצע "צור ישראל" להמשך הבאת הממתינים באדיס אבבה וגונדר.

הכל מדובר, לפחות כשאנחנו מדברים על החלטות הממשלה האלה, מדובר על קרבה ראשונה בין הממתינים לשוהים בישראל וכל הדיונים הקודמים שהוועדה עסקה בהם, נשמעו באמת סיפורים משפחתיים קורעי לב, וצריך להבין, זה אזרחים ישראלים שחיים כאן, שקרובי משפחה לא יכולים להיכנס לישראל, ולא יכולים לעלות לישראל, ונמצאים במחנות בתנאים מאוד מאוד מאוד קשים.

לצערי, נראה כאילו יישום ההחלטה מתמהמה, ולא קורה בקצב הראוי, ולכן ביקשתי לזמן את הדיון הזה, אחרי גם שיחה שהיתה לי עם ח"כ לשעבר אברהם נגוסה, שגם היה יו"ר הוועדה ועסק בנושא הזה, ואחת מההחלטות אני אפילו יכול להגיד, רשומה על שמו, מ-2015. אז אני אומר את זה פה, אני לא יודע כמה כולם יצליחו לדבר מבחינת לוחות הזמנים, הדיון הוא עד השעה 13.00, אבל מאוד חשוב לי שמשרדי הממשלה יתייחסו, כדי להבין איפה האירוע תקוע, ואיך אנחנו יכולים לחלץ אותו.

אני אבקש מח"כ נגוסה לפתוח בכמה מילים. בבקשה ח"כ לשעבר אברהם נגוסה.

אדוני יו"ר הוועדה, תודה לך על קיום הדיון. הדיון הוא חשוב בעיקר כשהכנסת, היום תקציב המדינה של 2023-2024 על שולחן הכנסת, וזה הדיון הוא מאוד חשוב ותודה על כך.

ב- 15.11.2015 ממשלת ישראל קיבלה החלטה. בהחלטה פה אחד להביא לאזרחי ישראל שיש להם משפחות בדרגה ראשונה. ההחלטה הזו, בחלק בוצעה והגיעו אנשים בהחלטות שונות שציינת קודם, אבל לא יושמה במלואה. ההחלטה 716 מנובמבר 2015 זו ההחלטה שממשלת ישראל התחייבה למשפחות של אזרחי ישראל, שחיים בישראל, להביא להם את המשפחות בדרגה ראשונה.

יחד עם זאת, גם יש את הממתינים באדיס ובגונדר ולכן היום אנחנו קוראים לוועדת העלייה והקליטה לקבל החלטה לקרוא לממשלה לשלב בתקציב המדינה, להמשך ביצוע החלטת הממשלה 716. כידוע בהחלטה 713 צוין בסעיף 6 להמשיך לבצע, לתת תקציב, הממשלה תתקצב את זה, ולהמשיך להביא אותם, כל עוד יש זכאים ועומדים בתנאים של החלטת הממשלה 716.

לצערי הרב, בתקציב הנוכחי שאנחנו יודעים שהממשלה העבירה, ובא מהחודש הזה לכנסת, זה לא מופיע. שום סעיף, שום סכום בעניין של המשך ביצוע החלטת הממשלה. לכן, אנחנו מבקשים מוועדת העלייה והקליטה היום לקבל החלטה, מה שאנחנו פונים ומבקשים: 1. לקרוא לממשלת ישראל להמשיך ליישם את החלטת הממשלה שקיבלה בעצמה פה אחד, בראשות בנימין נתניהו ב- 2015, והדבר השני שאנחנו מצפים מהוועדה, לקבל החלטה לגבש לממשלה, לקרוא לממשלה לגבש מתווה להבאת כל הממתינים שנמצאים וממתינים, שנים רבות, במצב קשה ביותר, במצבים קשים, שהמשפחות פה סובלות, משפחות שם סובלות, להביא אותם, לאחד אותם, והממשלה צריכה לגבש מתווה איך לסיים את הסוגיה של הממתינים באדיס אבבה ובגונדר.

הדבר השלישי, גם אנחנו מבקשים היום מהוועדה לקרוא, ליזום דיון של ועדת העלייה והקליטה עם ראש הממשלה, עם שר האוצר ועם השר לענייני העלייה והקליטה. לקרוא לסוכנות היהודית להתערב יותר, להרחיב יותר, לקחת את האחריות של המתחמים באדיס ובגונדר ולדאוג לרווחתם של הקהילה שממתינה שם, ובחינוך בסיוע הומניטרי תזונתי, רפואה וחיזוק הקהילה היהודית שם.

אנחנו גם מבקשים מהוועדה ליזום דיון במליאת הכנסת שהכנסת כולה תיקח את הנושא הזה, זה אחד הנושאים הכואבים ליוצאי אתיופיה. אנו קוראים גם באמת לוועדה, בתיאום כמובן עם יו"ר הכנסת, להוציא משלחת של חה"כ, חברי הוועדה. להוציא אותם ופשוט יראו שם את מצב הקהילה, והפעולות הנדרשות גם כדי לזרז את עלייתם. לכן, אני מבקש ותודה שוב אדוני היו"ר.

תודה רבה. משרד האוצר פה?

בוודאי.

מהנתונים שקיבלתי מהסוכנות היהודית: את השקף סטטוס העלייה מאתיופיה, "צור ישראל 2" – מהנתונים האלה 3133 עולים אושרו לעלייה, 919 ממתינים לעלייה. הם תוקצבו בתקציב 2023-2024? מתי הם צפויים להגיע לישראל?

אנחנו נסיים את הבאתם עד סוף יוני.

עד סוף יוני?

פשוט אנחנו בתהליכי הנפקת תעודות מעבר עבורם, כבר קיבלנו אותם מהרשות והם מטופלים. משרד החוץ סייע לנו בהקשר הזה, עד סוף יוני אנחנו מביאים אותם.

כמה עוד נשאר שם לעבור כדי לאשר עוד לעלייה, מהבחינה הזו, או שזהו?

זו המכסה של 3000 שאושרה בממשלה, היא מוכרת והם בתהליכי עלייה.

אוקיי. בבקשה חה"כ מלקו.

חברי אברהם, לגבי החלטת הממשלה שהיתה בנובמבר 2015, כמה אושרו וכמה הגיעו וכמה לא הגיעו?

לפי החלטת הממשלה 716 מנובמבר 2015, הממשלה בהחלטות שונות, הגיעו אנשים מ- 2016 עד 2017 – כ-1300. אני מדבר על אלה שהגיעו על פי החלטות הממשלה.

אבל בהחלטה כמה הקציבו? מה המספר?

בהחלטת הממשלה לא צוין מספר, צוינו קריטריונים. ההחלטה בידי.

גם בהחלטה האחרונה לא היה מספר, היו קריטריונים.

לא. אני אציין בהחלטת הממשלה 716 אין מספר, אבל בהחלטות שנגזרות מההחלטה הזו, שהממשלה ביצעה בפעימות, ובשנים 2016-2017 עלו 1300.

אבל לא ברור לכם שככל שלא מסיימים את העלייה המספרים ילכו ויגדלו? זה לא סתם.

אני אענה לה, בשנים 2018-2019 עלו 1000. ב-2020-2021 עלו כ-2000, צור ישראל 1. ב-2022 עד היום 2023 הגיעו גם כ-2200 למיטב ידיעתי.

זה יוצא 6300.

נכון מאוד, אז זה האנשים שעלו על פי החלטות הממשלה, אבל חשוב מאוד לציין, יש אנשים שאומרים מה המספר, למה לא יורד ודברים כאלה. חשוב מאוד לציין, יש גידול טבעי כל הזמן, ההחלטה התקבלה ב- 2015, גם ההחלטה שהתקבלה ב- 2015 הרשימות שבמשרד הפנים עובדים עליהם, זה לפני 2010, אז תסתכלו מ- 2010 עד 2023 כמה שנים.

ברור, תודה. יהודה עציון בבקשה. אחריו, הרב מנחם ולדמן.

ראשית, אני מברך על הדיון הזה אחרי תקופת התעלמות ארוכה. שנית, אני גם מצטער מאוד על עצם הצורך לעורר את העניין מחדש, במקום שההבנה הפשוטה תהיה הבנה ציונית. פשוט הבנה ציונית. האנשים האלה הם בשר מבשרה של העדה, כל פרשת החצייה של העדה לשניים כביכול בית ישראל הכשרים ואחרים שאינם כשרים, הגיע זמן לשים לה סוף.

אני בטוח שהרב מנחם ולדמן שידבר, יבסס את זה גם בנתונים מאוד בדוקים על כך שאלפים מהממתינים עכשיו, הם יהודים גם על פי ההלכה וגם על פי חוק השבות, על אף שחוק השבות הוא לא חוק הלכתי. בכל אופן, יש דרך ויש אפשרות לערוך מתווה שיוליך קדימה את המשך העלייה וסוף סוף, איך אומרים, תחזינה עינינו בהפסקת האפליה הזאת בתוך העדה ממש, העברת סכין בתוך העדה, בין אלה שזכאים ונמצאים פה, לבין אלה ששם.

אני רוצה לומר, המסלול שבו הלכו כל השנים, מסלול הומניטרי של איחוד משפחות, כבודו במקומו מונח, כי הסבל הוא בוודאי רב ואין להרבות במילים עליו, אבל צריך להתחיל לעבור להבנה שהאנשים האלה הם זכאים בהיותם יהודים, בהיותם חלק מהעדה, והנושא ההומניטרי הוא נושא נלווה, שכאמור כבודו במקומו מונח, אבל הוא לא חייב להיות המדד הראשי.

לכן, כבר בהחלטת הממשלה הקודמת דובר על פרויקטור שייקבע בהסכמה שרת הפנים דאז ושרת הקליטה דאז, הדבר לא נעשה. אני קורא לכך שהוועדה תוציא קול. אם זה פרויקטור של אדם אחד שירכז את העניין, אם זה מתווה מוסכם על הגורמים שעוסקים בכך, ובכל מקרה לא להסתפק בכך שיוחל הקריטריון של ההחלטה הקודמת גם על ההמשך, אלא לבנות מדיניות ארוכת טווח שתסכם ותחסל את העניין הזה של מחנות הממתינים, שזה כמו, אין לי מילים, כמו צרעת ממארת שנמשכת שם שנים על שנים, וקורעת את הלב פה וקורעת את הלב שם. אז בבקשה, לחשוב ציונות.

תודה רבה. הרב מנחם ולדמן בבקשה, אחריו הרב אלעזר מנגשה.

כבוד היו"ר, אני רוצה רק להגיד כמה מילים ונתונים ביחס למי אלה הממתינים לעלייה בקהילות באדיס אבבה ובגונדר. אני הרב שלהם כבר 31 שנים ואפשר לומר שנבדקו אחד אחד על ידי, וגם בעלייה עצמה, הם נבדקים מבחינת הזהות, וכפי שקודמי אמר, מדברים על איחוד משפחות, בוא נדבר בראיה יהודית, ציונית והלכתית.

בגונדר למשל, אם ממתינים שם קרוב ל-9000 איש עם הילדים שגדלו והגיעו בשנים האחרונות, רובם, לפחות 5000-6000 נפש הם יהודים לפי קריטריונים הלכתיים. כלומר, נבדקו שם אימא אחרי אימא. הם מגיעים ליהודי אתיופיה ללא התבוללות וזה הקריטריון שהביא במשך השנים אלפים רבים שהוכרו מבחינת הגישה ההלכתית כיהודים, שעושים השבה ליהדות, אבל הם יהודים על פי ההלכה. מדובר פה על אלפים רבים.

קודמי הזכיר שיש גם כן לא מעטים שהם בבחינת זכאי חוק השבות, ואני מדבר בעיקר יוצאי אזור שנקרא 'אדשפר' ו'גודשהם' ששם ההתנצרות היתה בשלב מאוד מאוחר, והיו קייסים יהודיים עד לפני כ-40-45 שנים, בתי כנסת, מקומות של סיגד, בתי נידה וכדומה במנהג יהודי אתיופיה. ואנשים שמגיעים, והם רוב הממתינים בגונדר, חלק גדול מאלה המגיעים, עונים לקריטריונים האלה, שהם מצד אימותיהם, בראיה הלכתית יהודית, הם יהודים. הם עוברים את כל ההליכים, השאר הם בדרך כלל מצד אבותיהם.

המכנה המשותף של כולם, שהם חיים בקהילות יהודיות, דתיות ומשתדלים ללכת בדרך הזו עשרות שנים, עם בתי כנסת, בתי ספר, עכשיו יש לנו תלמודי תורה יהודיים. לימוד תורה, לימוד עברית, מקוואות, בני עקיבא וכיוצא בזה, כך שאי אפשר להתעלם, גם אם אדם הוא לא מצד אמו, אלא הוא מצד אביו, וחי כיהודי. בהגדרות של אתיופיה האבא קובע ולא האימא. נפתור את הבעיה הזו.

אכן, כבוד יו"ר הוועדה, צריכים לדבר על מתווה, כמו שניסו גם בהחלטת הממשלה הקודמת להתחיל לדבר, לא כל פעם פרוסה, אלא ראיה של פתרון. והממתינים לעלייה באדיס ובגונדר הם קבוצה ייחודית. באדיס אבבה הם ממתינים 25 שנה, לא פחות. בגונדר הם ממתינים בין 25 שנה, יש כאלה שהגיעו לפני 7-8 שנים גם כן, זה טווח ההמתנה. ואם מישהו משלה את עצמו שהאנשים האלה ייעלמו.

כמה יש במחנות שם?

יש רשימות שמיות, אחד לאחד באדיס ובגונדר בקהילות. היו רשימות עד 2010 אבל הם עודכנו גם ב- 2020. יש היום 12,000. שימו לב, יש לנו ריבוי טבעי של 14 שנים, שלא שמנו לב, לא שמו אותו ברשימות, ברוך השם יש ילדים לא מעטים במחנות.

מי עשה את הרשימות?

הרשימות נעשות על ידי הקהילות עם זקני הקהילה, עם הקהילה והם הובאו לממשלה כל השנים. עם בדיקה מדוקדקת, אדם עם מוצאו, ייחוסו וכל הפרטים של הקרובים שלו בארץ. לרובם, רוב הקרובים שלהם בארץ, דרגות ראשונות ושניות.

תודה. אלעזר מנגשה. אחריך גבריאל סוד, פדרציית ניו יורק.

אני באתי ככה לדבר, אני שבאתי לפה חשבתי לראות הנהגה רוחנית שלנו, ששמרה במשך שנים על הקהילה שלנו. קיוויתי, אבל אני רוצה להגיד כמה דברים. החלטות ממשלה שהתקיימו, אני מטיגריי. יש שם קהילה, החלטות הממשלה שהתקבלו תמיד דחו אותם ולא הכניסו אותם.

אתה מדבר על טיגריי?

טיגריי. האימהות פה נמצאות בוכות, האם טיגריי לא באתיופיה? החלטות ממשלה התקבלו, כל מי ששייך לעם ישראל להביא אותו. אני שואל, האם טיגריי לא באתיופיה?

כבוד היו"ר, שנים על גבי שנים, מי שיש לו קרבה ראשונה לבוא לישראל, האם יכולה להיות אישה עיוורת, 17 שנה פה לבד. האם החלטות ממשלה היא רק באזור אחר? אני שואל ואין תשובה.

לכן אני מקווה, אני בא, פונה, החלטות הממשלה שהיו, גם שיחולו על יהודי טיגריי. שנית, אני רוצה באמת, אני בתור יהודי שומר תור ומצוות, לכן אני קורא להביא את ההנהגה הרוחנית שלנו, גם שיהיו מעורבים. אלמנות, שהילדים שלנו ימשיכו את הדרך שהתוו לנו אבותינו.

אני פונה אליך, ח"כ צגה, לא יכול להיות שההנהגה שלנו יהיו שם שנים על גבי שנים. לא יכול להיות מה שאחרים מכירים, איפה דבר כזה?

תודה רבה. גבריאל סוד בבקשה. אחריו קסאו שפרם.

אז כמו שאני מניח שחלקכם יודעים, הקהילה היהודית בניו יורק, בפדרציה, תמכה ותומכת בעלייה מאתיופיה. היא היתה שם במבצעי משה וסולמון וכמובן גם בצור אחד ושתיים, והסיבה היא מאוד פשוטה בשביל הקהילה היהודית בארצות הברית ולפדרציה, אנחנו רואים בעולים הממתינים באתיופיה כחלק מהעם היהודי, וכמו שאנחנו תומכים בעולים שמגיעים מאוקראינה ומרוסיה, אז אנחנו תומכים באחים שלנו באתיופיה, ובגלל זה אני רוצה פשוט להעביר מסר מאוד פשוט, שהנושא הזה הוא לא רק נושא חשוב מבחינה לאומית, הוא רק נושא חשוב לקהילה היהודית העולמית ולכן, צריך להיכנס לסדר העדיפויות של ממשלת ישראל וכמובן אנחנו מצטרפים לבקשה של הרבנים והארגונים הנוספים שידברו.

קודם כל לתקצב את תקציב הממשלה הבא, את העלייה של הממתינים שכבר רשאים על פי החלטת הממשלה ומשרד הפנים, וגם להגיד כמובן, שהקהילה היהודית בארה"ב והקהילה היהודית מניו יורק, אנחנו מוכנים גם לתמוך בתהליכים של קליטה, אז ככה שאנחנו מוכנים לרשום פרק חדש בהיסטוריה של הציונות יחד אתכם.

תודה רבה. תכף נפנה לנציג משרד הממשלה שאחראי על הפרויקט הזה. מי הדמות? מי הבן אדם בממשלה שהוא הכתובת?

משרד הפנים לא?

אני לא יודע. פנים, קליטה, מי? מי מרכז את המבצע הזה, צור ישראל? משרד הקליטה, מי מרכז את צור ישראל? מי אחראי?

את מי שלחו ממשרד הקליטה, זו השאלה?

מי אחראי? מי הכתובת? עכשיו יש מבצע מי מפקד האירוע, או מפקדת? יש פה אירוע שדורש תכנון שלם של רשימות, העלאות, מי עולה, מתי עולה, איך עולה, קצב העלייה, איך הם נקלטים, הכל. צריך להיות מישהו אחד בממשלה שמרכז את זה, שאחראי על זה.

בסוף הנושא יוכרע אצל המנכ"ל ואצל השר.

מה זה יוכרע? האירוע מתנהל.

זו בדיוק התשובה, אין כתובת.

אני יודע, אני יודע. תאמיני לי שאני לא סתם שואל.

ההחלטה האחרונה לגבי 3000 עולים שצריכים להגיע וטרם הגיעו כולם זה אצלנו. לגבי ההמשך, השר צריך להגיע.

כל ההחלטה היא אצלכם? אתם אחראים על ה- 3000?

סליחה, סליחה, כשרת העלייה וקליטה שעבר - - -

בבקשה ח"כ פנינה תמנו שטה.

תודה שהעברת לי את זכות הדיבור. קודם כל אני רוצה לברך אותך אדוני היו"ר על הדיון החשוב הזה, אני ביטלתי את הדיון שלי כדי שבאמת אני אוכל להיות נוכחת בדיון שלא פחות או יותר מדבר על דיני נפשות - אלא ממש על דיני נפשות. ובכל יום שעובר, אנשים מתים והתחושה היא שיש פה ממשלה שדקה אחרי הבחירות הפקירה את יהדות אתיופיה ואת שארית יהודי אתיופיה.

אני באה לפה אחרי שהיועץ המסור שלי, נתן טיאצ'ו, עשה בדיקות מאוד מקיפות מה קורה עם יהודי אתיופיה שבארץ ובאתיופיה ממתינים, מה קורה איתם בתוך תקציב המדינה. תקציב המדינה משקף את סדרי העדיפויות של הממשלה הנוכחית, אז לפני שאני מגיעה לעלייה, אני רוצה לספר לך כמי שעומד כיו"ר הוועדה החשובה הזאת, שלצערי כל התכניות שאני כשרת העלייה והקליטה הבאתי בקולות קוראים, כתמיכה לרשויות המקומיות וסיוע ליהודי אתיופיה בישראל הופסקו.

בין היתר הסיוע לקשישים הנצחת יהודי אתיופיה הנספים בדרך סודן, שזה פשוט בושה וכלימה. תכנית משמעותית שבגינה גם נפתחו למעלה מ-30 חדרי הנצחה שאליהם היו מביאים בני נוער וילדים מבתי ספר, את מיטב יקירנו אנחנו קברנו על אדמת סודן ובדרך. ובאים בהינף יד על 4 מיליון, 5 מיליון, מבטלים תכנית שכזו?

קשישים שבקושי יודעים אפילו מה הזכויות שלהם. תכנית לקשישים, לסיוע לקשישים ובני נוער, את זה מבטלים? עוד טיפה בים בתקציב מדינת ישראל? ואני שואלת את ממשלת הליכוד וגם את הציונות הדתית שמשחקים אותה מחבקים את יהודית אתיופיה וכל כך אוהבים, מה קרה? שכחתם את הציבור הזה?

עכשיו זה לא רק ששכחתם, אתם מתעמרים ביהודי אתיופיה, מתעמרים בקהילה האתיופית בישראל וגם בממתינים. אין לי דרך אחרת להסביר את זה ולצערי זה גם מצטרף לפגיעה האנושה ביהודי אוקראינה וביהדות רוסיה. יש פה יהודים יותר ויש פה יהודים פחות כנראה שהם מדרגים גזע עליון של מי ראוי להיות במדינת ישראל, לחיות כאן בכבוד, מי ראוי לעלות למדינת ישראל.

אז אתה יודע, אני לא צריכה לספר לך, הצהרות שהולכים לדאוג ליהודי צרפת וארה"ב, שהם מאוד יקרים לליבי וגם לליבך, אבל אני בטוחה שאם נשאל את העולים מארה"ב ומצרפת האם הם מוכנים שבשם הסיוע שיינתן להם, יפקירו את יהודי אתיופיה ויפקירו את יהודי אוקראינה שברחו ממלחמה, כולם יסרבו, ואת זה צריך להשמיע ולומר את האמת על השולחן.

כשאני הייתי שנתיים וחצי בממשלה הבאנו מיליארד שקלים. מיליארד שקלים שאני בחרתי להצניע, להצניע רק מפאת הקושי שיש באמת מבחינת השמיכה שהיא קצרה. מיליארד שקלים, ידענו גם אני וגם אתה, כשהיית איתי בממשלה, להביא את ה-570 מיליון שקל על צור ישראל 2, והבאנו את העולים, והם עדיין מגיעים מתוך תקציב שאנחנו, הממשלה שלנו השאירה שם.

ועכשיו, אנחנו רואים מה קורה עם הממתינים, כאילו הם לא קיימים. הם לא קיימים, עושים משפט שלמה, כאשר החלטת הממשלה מאוד מאוד ברורה, סעיף 6 נאמר, ברגע ש-570 מיליון שקלים נגמרים, יש כ-2000 נוספים שעונים על הקריטריונים, שזה דרגה ראשונה, ילדים, הורים, שמפוצלים מהמשפחות שלהם בעקבות זה שהמדינה התעמרה בהם.

ונאמר, ככל שבבחינת הזכאים ע"פ הקריטריונים, כמפורט בהחלטה זו, מתברר כי מספרם עולה על 3000, תידרש הממשלה לאשר זאת בהחלטת ממשלה ייעודית למציאת מקור תקציבי להמשך העלאת הזכאים, במטרה שלא יהיה עיכוב. זה לא רק שיש עיכוב, הם בכלל לא רואים את יהודי טיגריי גם שסובלים? אז באיזה עזות מצח, באיזה עזות מצח הם מעזים לפנות לקהילה בתקופות בחירות, ודקה אחרי זה שוכחים? רק בגלל שהם חושבים שיש פה לובי חלש בתוך הכנסת, לפנות לקהילה?

אני לא חושבת - - -

אל תתפרצי לדברי, אני דווקא חושבת שתיקחי מדבריי ותלכי תלחמי על הקהילה, כי לבטל את כל התוכניות האלה זה בושה וכלימה. הבית הזה הוא פוליטי, הכל פוליטיקה, ואם את לא הבנת את זה אז כדאי שתנחתי לקרקע. את צריכה להפעיל את כל כובד משקלך הפוליטי כדי לדאוג שהקהילה שלנו תקבל את התקציבים, בדיוק כפי שעשיתי בממשלה שאני הייתי בה.

אני אומרת לך, 100 ימי החסד נגמרו. 100 ימי החסד של הממשלה הזו נגמרו, כולל של שר הקליטה, שאתה יודע כמה בהוגנות אנחנו פעלנו מולו, כולל ארגוני העלייה. בהוגנות מלאה, גם כשעשיתי דברים בשקט, יעידו על כך פדרציית ניו יורק, כשהלכנו לגייס את התקציבים כדי לעזור הומניטרית למי שנשארו שם עם אינפלציה גדולה, אחרי פוסט קורונה, עם ילדים רעבים. מי שלא ראה את הילדים שנוחתים בנתב"ג, כאשר אני נותנת להם יד ובקושי יש מה להחזיק, זה התעמרות.

כשאני שומעת כל מיני ארגונים כמו קהלת וכל מיני ארגונים אליטיסטיים, אפרופו, מי הם שיבואו וידברו על אליטיזם, על מנותקות? הם מנותקים. כך זה היה וככה זה נשאר, ואני לא מתכוונת לוותר, ואני בטוחה שגם אתה אדוני היו"ר.

הדיון הזה צריך להתבצע, אנחנו דורשים את התקציבים ולהחזיר לאלתר, ואני אומרת לכם, גם אולגה וגם אפרים, שיש לי הרבה הערכה אליכם, יש לי הרבה הערכה אליכם, אך מי ששלח אתכם מבזה אתכם, אתם אחראים על הדיור ועל מרכזי הקליטה, מי שהיה צריך להיות פה זה המנכ"ל עצמו, בכבודו ובעצמו, שיודע לטוס לארה"ב ולצרפת כבר כמה פעמים, אבל אף אחד מהם לא טרח לא לקבל את עולי אתיופיה, לא טרח לבוא ולבדוק מה קרה עם העולים שהגיעו מאוקראינה, זה לא הגיוני. זה פשוט לא הגיוני אדוני היו"ר, ואני אומרת לך, מדינת ישראל לא תהיה חתומה בעלייה והקליטה על גזענות בין העדות.

תודה רבה, אני חייב לומר בהמשך לדברים של ח"כ תמנו, שלצערי הדברים האלה נאמרים קבל עם ועולם, הם לא מסתירים את זה. לא הוסתר שאמרו שמעניין עלייה מצרפת ומארה"ב. אגב, שערכה כמו כל עלייה, ואני אומר את זה פה, אם צריך לצאת מפה מסר אחד מאוד מאוד ברור, מעולם לא היה מצב שבו אומרים עולה כזה עדיף על עולה אחר.

עלייה לישראל היא ערך, היא אבן יסוד, כל עולה ועולה שמגיע לכאן, והעובדה שיש ניסיון, שאנחנו לא ניתן לו יד ואנחנו לא נאפשר אותו, לדרג או לחסום עולים. אנחנו מכירים את הדרכים שבהם חוסמים עלייה ממקומות מסוימים, כמו שציינת זה לא משנה את זה מאתיופיה או מרוסיה, או מאוקראינה. אנשים שנמצאים במצב שהם רוצים לעלות לארץ והממשלה עושה כל דרך כדי לחסום את הכניסה שלהם.

אני רק אתקן ואני אומר שלצערי בהיסטוריה כן היתה מניעה של עלייה, וזה של יהודי אתיופיה, כאשר כולם הכירו, עוד לפני קום המדינה, על כך שיש קהילה יהודית אדוקה באתיופיה, ולקח שנים רבות, עשרות שנים, וגם שילמנו מחיר מאוד כבד, עד שהגענו לכאן. וההיסטוריה, לצערי, חוזרת.

ח"כ מלקו בבקשה.

קודם כל אדוני היו"ר, אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, לפופוליזם, אנחנו התכנסנו לנושא מסוים. ואם נגיד שהממשלה הזאת, אני רוצה להגיד להם זו בושה, הדבר הזה לא קיים עכשיו ב-3 חודשים, זה קיים כמעט 30 שנה, הבעיה הזאת. לכן, במקום לדבר על הבעיה ועל הפתרונות שלה, להיכנס לפופוליזם, אני לא מסכימה.

ומי אמור לפתור את הבעיה? מי אמור לפתור את הבעיה העולים או הממשלה? מי אמור לפתור את הבעיה?

פנינה, אני לא הפרעתי לך, לפחות יש תרבות אתיופית, אנחנו מקשיבים אחד לשני, אז בואי נישאר בתרבות שאני גאה בה.

אז תרבות אתיופית, אם את תמשיכי להגיד להם תודה ולא לדרוש מהם, אז כנראה שאנחנו לא נגיע לשום מקום.

לא הפסדתי אף פעם בתרבות הזאת, אני גאה על כך, אבל אני רוצה להגיד לכם משהו. אני חברת כנסת חדשה, אבל את הכנסת אני מכירה אותה יותר מ-30 שנה אני מגיעה לפעילות ציבורית, אם זה ברדיו, אין מי שלא מכיר את צגה, אין דבר כזה. אני מכירה את הסיפורים האלה בארגונים, בעמותות. אני באה מעשייה.

הדבר הזה לא התחיל עכשיו. חבר'ה, 30 שנה. בממשלה הקודמת מה נעשה? בממשלה של רבין מהנעשה? משמיר מה נעשה? כולם יודעים. אתם רוצים, תחזרו לכל הפרוטוקולים, אתם יכולים לקרוא. לא יספיק לנו הזמן.

אבל במצב הקיים, אני אגיד לכם, אפילו מהנושאים ומהדוברים הקודמים, אני אגיד לכם במה שאני יודעת, מה שאני רואה יום יום. קודם כל, רוב הזמן מדובר על יהודים מאזור גונדר, שאני באה ממנו, נולדתי שם. מאזור אדיס כי באו אנשים מאזור גונדר ואדיס.

יהודי טיגריי בכלל לא דובר, אני אגיד לכם את האמת. יהודי טיגריי, אר לאחרונה, לפני זה אף אחד לא דיבר על זה, אפילו עדיין, כשאנחנו שומעים את הטיגריי, בקושי מדברים עליהם. בנוסף אני אגיד לכם, הבעיה פה היא ענין של עשייה. התהליך כולו פגום. מי מביא את הרשומה? מי בודק אותה?

כבוד הרב דיבר על המנהיגים הרוחניים שלנו, מנהיגים רוחניים שלנו, על מה מדובר? על קייסים. אם זיכרונם לברכה, חוץ מקייס הדנה, אברהם תקן אותי, הקייסים לא היו שותפים. הקייסים, זקני העדה, לא היו שותפים. זה גרם לסכסוך, לפילוג בתוך הקהילה.

רק אבקש שנתמקד בדיון.

אנחנו פה התכנסנו היום לדבר על העלייה מאתיופיה, לא דיברנו על אוקראינה. תעשו נושא לדיון ואני בשמחה רבה אני אבוא, היום יש לנו נושא. הנושא הזה, אני אומרת לכם את זה, מי רשם אותם, מי בדק אותם. אני רוצה להגיד לכם, אני הייתי שומעת כל יום רביעי שיחות עם מאזינים שלי ברדיו. האם או האחות עולות לשידור כי העלייה לפעמים מה אומרים לי, תשמעי הילדים שלנו מחזיקים אותם שם, במקומם מביאים מישהו אחר. מישהו בדק? אז אני אומרת להם, למה אתם לא אומרים מי בא במקומם? הם פוחדים מזה. לכן חבר'ה, יש בעיה, הבעיה בתהליך העשייה. עצם העובדה, אדוני היו"ר, כששאלת איזה משרד הוא אחראי, ולא קיבלת תשובה ברורה.

בנוסף, משרד הפנים, זה שאחראי, זה שאחראי זה שבודק, אנשים פונים, אני בתור עיתונאית 34 שנים, עיתונאות זה לא פשוט, כשאני פונה אליהם, אין תשובה. אין מי שייתן טלפון מענה. משרד הפנים בעצמו לא נותן תשובה. אפילו אתם יודעים למה חינכו אותנו? תשובה שלילית גם זו תשובה. אין אף אחד בטלפון שמקבל. למה אני אומרת את זה, אל תכניסו את זה אופוזיציה וקואליציה. אתם אומרים את זה, סליחה, אל תהיו יפי נפש. זה קיים 30 שנה, צריכים לתקן.

צגה, את כבר לא עיתונאית, תדרשי את זה. את חלק מהקואליציה, תדרשי את הדברים האלה.

סליחה, סליחה, פנינה וצגה.

סליחה, חברי אברהם יודע מה זה פוליטיקה.

ח"כ מלקו.

אל תכניסו, תגידו את האמת. אם אתה לא אומר את האמת איפה הבעיה, איפה כואב, אין טיפול. זה מה שרציתי להגיד.

אני מרשה לעצמי, ח"כ מלקו וח"כ תמנו שטה, קודם כל נחזור לדיון עצמו, נושא הדיון הוא החלטת הממשלה, יישום החלטת הממשלה והשלמה שלה, זה אחד.

שתיים, אי אפשר להגיד בכנסת אל תכניסו פוליטיקה, פוליטיקה פה היא חלק מזה, היא חלק בלתי נפרד, ודווקא בכנסת חברי כנסת, וזה לא משנה אם מהקואליציה או מהאופוזיציה, יכולים לפעול למען אותו נושא גם אם זה נגד הממשלה. אני הייתי בקואליציה כח"כ הרבה פעמים הפרעתי לממשלה בוועדת כספים כדי לקבל את מה שהיה חשוב לי שיקבלו.

כשהייתי מנכ"ל משרד הקליטה, ח"כ פנינה תמנו שטה היתה ח"כ בקואליציה, עשתה לי צרות לא מעטות, עד שבסוף יצאנו לדרך משותפות והובלנו בזמנו את הדרך החדשה, אבל אני כן אומר דבר אחד, ופה את צריכה כח"כ קואליציה קודם כל לבוא בטענות לממשלה. לא ייתכן, ואני לא בגלל שיושבת ח"כ תמנו שטה, אם היה שואל יו"ר ועדת הקליטה בכנסת הקודמת, אם היו מקימים כזאת, היה שואל מי אחראי על הנושא, אין לי ספק שהיה קם אחד ואומר, כל המבצע הזה מתחילתו עד סופו באחריות שלי. אין דבר כזה בממשלה כשמנהלים ממשלה, וזה הטענות שלי פה למשרד הקליטה, לשר הקליטה ולשר הפנים, בסוף הממשלה צריכה להחליט מי לוקח את האירוע, מי אחראי על האירוע מתחילתו ועד סופו.

עכשיו, אם שר הקליטה אחראי עליו, או אם את זאת שאחראית עליו. להערכתי, את לא אחראית על כל האירוע.

ממש לא. יישום החלטת הממשלה מתחלק בין משרד הפנים למשרד הקליטה.

אבל מי המתכלל אנחנו שואלים.

מי האחראי?

ברור ששר הקליטה, אחרת שילך הביתה, יסגור את הבסטה וילך הביתה. אם הוא לא יודע לתכלל את מבצע העלייה.

אני רוצה להספיק לתת לדוברים פה לדבר. כל מי שהעביר פתק, נמצא פה ולפי הסדר שהועברו הפתקים. אנחנו ניתן את רשות הדיבור. בבקשה קסאו שיפראו.

תודה רבה, סוף סוף הגעתם אלי. אז ככה, לא מזמן עברנו את פסח, בפסח בני ישראל הסתובבו 40 שנה כעונש מאלוהים. האחים שלנו, אני לוקח את זה קו ישר לאחים שלנו שנמצאים באדיס וגונדר, 25 שנה שממתינים במחנות האלה. אני הייתי אחד מהם, למזלי הצלחתי לעלות לכאן, הספקתי לעשות הרבה דברים, כל מה שילד ישראלי עושה. התגייסתי לצבא, עשיתי תואר, אני במקצוע, הספקתי לעשות המון והחברים שלי שישבו איתי בשולחן שם ועדיין ממתינים שם, בתקווה שיום אחד מדינת ישראל תפתח את השער שלה.

יש אנשים שנולדים במחנות האלה בתקווה בדרך, זאת אומרת שיום אחד, הם לא מכירים משהו אחר. הם לא מכירים את הכפר, הם לא מכירים את ישראל, הם פשוט מחכים מרגע שהם נולדים, מחכים להגיע לכאן. לא ייתכן שמדינת ישראל מתקצבת, מביאה, עושה גיוסים, עושה תגליות, משכנעת יהודים מכל העולם להגיע לפה וכשמגיעים ליהודי אתיופיה זה נעצר. והשאלה הזאת, כמה יש, כמה אין, זו שאלה מיותרת. שאלה מיותרת. אנחנו לא צריכים לעסוק במספקים. צריכים לקבוע קריטריון. מי שעונה על הקריטריון הזה צריך להגיע, אני כל פעם נתקל בשאלה הזאת, כמה יש באדיס, כמה יש בגונדר. זו לא צריכה להיות השאלה.

דבר נוסף, אני לא ראיתי שיש פה נציגים של משרד הפנים.

יש.

אז אני אשאל שאלה. משרד הפנים, אימהות שיושבות פה, מבוגרים שמגיעים למשרד הפנים לא יכול להיות שלא מקבלים תשובות. לא טלפוני, לא במייל, לא קבלת קהל. איפה אנחנו נמצאים? אנחנו במדינת עולם שלישי? לא ייתכן. אני דורש, אני מבקש לפתוח את הציר הזה, גם אם לא קבלת פנים, אז טלפונית. המשפחות רוצות לדעת מה הסטטוס של המשפחה שלהם, ואין את הדבר הזה.

דבר אחרון, ח"כ פנינה תמנו שטה, בהחלטות הקודמות היתה ועדה שהיתה אמורה לקום ולתת מענים למשפחות האלה. לצערי הרב עדיין לא קמה.

זה של השרה לשעבר שקד, עכשיו יש שר פנים משה ארבל, אנחנו נפנה אליו, אבל בוא נתחיל בזה שיביאו תקציב להמשיך את העלייה.

יפה, אז קודם כל להקים את זה והתקציב, לא יכול להיות שיש פה קהילה שממתינה כבר 25 שנים ואין תקציב.

סורפל עלמו.

שמי סורפל ואני אספר משהו על עצמי. אני והמשפחה עלינו בסוף 2016 והשארנו מאחור 5 אחים שהמתינו מעל 16 שנים והם עלו רק באוגוסט האחרון, וזה בזכות ח"כ פנינה תמנו שטה. בזמן ההמתנה הזאת אימא שלי נפטרה, 2 האחים נפטרו. זה אומר ש-3 אנשים איבדתי בגלל החלטות ממשלה, וזה פשוט ביזיון.

האוכלוסיה הכי ציונית שיש, הכי יהודית שיש, הכי שמשמרת את היהדות בכל המצבים שיש, גם בתקופות שהן קשות. אנחנו אלו שנפגעים, אני זה שאיבדתי את אימא שלי ועוד 2 אחים שלה, זה ביזיון שממשלות ישראל לא מקבלות החלטות בשביל לעלות את כולם באופן חד פעמי, בבת אחת, אבל להביא יהודים ממדינות אחרות, ארה"ב, אוקראינה, צרפת, יש את התקציב, יש את הכל.

אני רוצה להתייחס להחלטה 713 שיושמה בצור ישראל, יש סעיף 6 שאומר שאם יש מעל 3000 אנשים, אז הם צריכים לעלות, והממשלה צריכה להביא את התקציב הזה מכל מקום, אבל בספר התקציב אין שום תקציב ליהודי אתיופיה, שום דבר. יהודי אירופה, ארה"ב ורוסיה, 250 מיליון שקל בשביל לעלות, יהודית אתיופיה – אפס. אני רוצה לשאול את הסוכנות, מאיפה התקציב? אמרת שיש תקציב לעודף של מעל 3000, אבל בספר התקציבים לא מופיע.

אמרתי שיש תקציב להעלאת ה-3000.

הנה, לפי הקריטריונים יש מעל 3000, זה אומר שהממשלה צריכה לבצע, ואני רוצה להפנות אצבע לממשלה שבאמת הבקשה היחידה היא לאחר את המשפחות. מי שנפגע פה זו הסבתא שמאבדת את הילדים, זה אני שאיבד את אימא שלו ושני אחים. לא הפוליטיקאים ולא אף אחד אחר. וכן, זה המקום הכי פוליטי שיש למי שלא הבין.

אם אנחנו לא נדאג לקהילה, לאחד אותם, הקהילה תכחד. תודה רבה.

תודה רבה. אסרס.

תודה רבה על זכות הדיבור, אני רוצה דווקא לעלות את הנושא של ועדת החריגים, או את המקרים שבהם אנשים שבעצם לא מופיעים ברשימות שהתגבשו עד 2010. אז קודם כל אני שמחה לשמוע שיש עדכון של הרשימות האלה, אבל אני רוצה להגיד שיש מקרים שבהם הרבה משפחות שכשהם פנו למשרד הפנים לקבל תשובה או לקבל סטטוס על הבקשות שלהם, משרד הפנים בעצם שלח תשובה גנרית לכולם, שהמשפחות שלכם לא מופיעות ברשימות, ולכן הם לא מתקדמים מכאן הלאה.

כשאני קיבלתי את המכתב הזה, ניסיתי בעצם לדעת מה קורה, מה הסיפור ועל איזה רשימות בכלל מדברים. המצב הוא שקודם כל משרד הפנים, ואמר את זה קסאו, לא נותנים שום מענה, לא דרך טלפון, לא קבלת קהל, ואפילו המייל היחיד שהיה כשאני שלחתי ונתנו לי את התשובה הגנרית הזאת, כשאני דרשתי לקבל המשך תשובה ולהבין מה הסטטוס, פשוט לא קיבלתי מענה וההודעה שקיבלתי היתה שאני הוצאתי מההרשאה של המערכת בכלל.

זה רשות האוכלוסין?

כן, רשות האוכלוסין.

מי פה מרשות האוכלוסין? רשות האוכלוסין, התייחסות אפשר?

רק ברשותך, אם אני יכולה לשאול שאלה. היועצת המשפטית הרשות.

אני לא היועצת המשפטית, אני מהלשכה המשפטית.

יש חוק במדינת ישראל שאזרחים צריכים לקבל מענה, וכולנו יודעים את זה. אגב, אתמול היתה לי פגישה על זה עם מבקר המדינה. איך אתם יכולים להרשות לעצמכם שאנשים, בגלל שאין להם שפה, בגלל שהם אוכלוסייה מוחלשת, לא הייתם מעזים לעמוד מול קבוצה אחרת, בלי שיש תשובות, וגם את המייל, סליחה על הביטוי, העלוב הזה, שפתחנו אחרי מלחמות עולם שאנחנו עשינו במשרד. אני, כשרת העלייה והקליטה, ואני שואלת דווקא ייעוץ משפטי, איך אתם לא מייעצים להם לפתוח כתובת יותר זמינה?

מאז החלטת הממשלה הקודמת, גם בנוכחית, ההחלטה היתה שכדי לקדם את יישום ההחלטה ולסיים את קביעת הזכאים, קודם העובדים, שהמספר שלהם הוכפל, עוסקים בקביעת הזכאות, מעבירים את הרשימות, ולאחר מכן, הם מטפלים בפניות הציבור שבאמת התקבלו במייל הייעודי. בסך הכל, ועל זה אושרת יש לה את הנתונים המדויקים, התקבלו בין דרך המייל, בין בדואר, כ-5000 פניות ציבור, והאנשים אצלנו כרגע עובדים על לענות.

מתוך 5000 פניות ציבור, בכמה טיפלתם?

עד עכשיו כ-1700.

באיזה פרק זמן התקבלו ה-5000? יש אנשים שפנו לפני חצי שנה ולא קיבלו תשובה עדיין?

אני אתחיל ככה, התקבלו 5000 בקשות ומתוכם 1650 בקשות נשלחו תשובות מהמשרד. מסוף דצמבר התחלנו לענות על כל פניות הציבור שהגיעו במייל בדואר רשמי ומתוכם נשאר לנו חצי. עכשיו, אחת הבעיות ברשות, זה כוח האדם, בעיית כוח אדם. חלק מהעובדים מגיעים מהלשכות ומגבים אותנו וברגע שהחלטת הממשלה מסתיימת, הם חוזרים ללשכות.

אושרת עזרא מהרט, אין בעיית כוח אדם, הם דאגו שתהיה בעיית כוח אדם. הם מצפים מאושרת וחבריה שיקרעו את עצמן למיליון חתיכות, יטפלו בכל הבקשות, יטוסו לאתיופיה, יעשו הכול.

כמה עובדים יש ברשות האוכלוסין וההגירה?

כרגע אנחנו 5.

5 עובדים ברשות האוכלוסין וההגירה? אני יודע איזה שאלות אני שואל. כמה עובדים יש ברשות האוכלוסין וההגירה סך הכול?

באתיופים?

לא. כמה עובדים יש סך הכול ברשות האוכלוסין וההגירה?

2000 ומשהו אם אני לא טועה.

2000 ומשהו עובדים, אז בסוף זה עניין של הקצאת משאבים. מישהו החליט שהוא מקצה שלושה-ארבעה עובדים לטובת המשימה הזאת.

כדי שיקרסו.

בדיוק.

לגבי הפניות, סליחה אושרת שאני מפריעה לך, מה שקורה, אני בתפקיד הקודם שלי כעיתונאית, אפילו לקבל תשובה מלשכת הדוברות אף פעם לא קיבלתי.

משרד הפנים הוא צריך לקצות אנשים, יהיה מקום, אפילו אם אפשר שיהיה קבלת פנים. רוב הקהילה לא יודעת להרים טלפון או לשלוח מייל, או בוואטסאפים, אין את זה. אפילו אני, בכל פעם אני פונה, כל פעם אחרי שידור, אנשים שמבקשים תשובה, התשובה שאני מקבלת היא במקרה הכי טוב, "אנחנו עובדים לפי החלטת הממשלה", או מתעלמים טוטאלית.

יש לי שאלה, חוץ מ-5000 האלו, בנושאים אחרים, יש עוד מקומות ברשות האוכלוסין וההגירה שאתם נמצאים עם 3000 פניות במשך חצי שנה, שלא קיבלו מענה? יש עוד נושאים, או שרק בנושא הזה לא קיבלו מענה?

אני לא מכירה את כל הנושאים. אני מטפלת בעלייה מאתיופיה.

יש מישהו שמכיר במשרד?

אני מאמינה שכן.

שולחים בדיון בכנסת על נושא מסוים, אין לכם מישהו?

אז אני עונה לנושא שלשמו התכנסנו.

אבל אם יש לכם רק 3000 פניות פתוחות חצי שנה, זה לא סביר.

זו מדיניות.

זה לא סביר.

אני יודעת רק על עצמי.

אדוני היו"ר, זו היתה מדיניות, צריך לומר את זה ביושר. רצו להקריס אותם, ואני מתפלאת שהם לא חולים. האמת, הם עומדים בלחצים מטורפים, 4-5 עובדים שחלקם צריכים לטוס לאתיופיה, לבדוק את המשפחות, לבדוק את כל הבקשות, לענות לטלפונים. זה במכוון, זה התעמרות בהקהילה. ואתם כייעוץ משפטי, יש לכם אחריות לבוא ולומר, זה סותר את החוק.

תודה ח"כ תמנו שטה. רוית תלמי כהן.

שלום לכולם ותודה. אני חוקרת במכון להגירה ואני 18 שנה נוסעת לאתיופיה, והייתי הרבה בכפרים, במחנות המעבר וניסיתי להבין את תהליך העלייה. אני חושבת שזו פעם ראשונה שאני מגיעה לכאן, כי אני פשוט הזדעזעתי להבין שאנחנו עומדים בתקציב אפס ואין מתווה. הייתי בחצי השנה האחרונה פעמיים באתיופיה, אני אומרת את זה ואני רועדת פה, פגשתי אנשים שאני מכירה 23 שנה, פגשתי ילדים, אני מדברת עם אימהות, זה לא משפיע רק שם, זה משפיע גם פה וזה פשוט לא ייתכן. אנחנו חייבים, המדינה זו החברה הישראלית, זה לא של יוצאי אתיופיה, זה של כולנו.

אני רוצה להגיד עוד משהו לגבי משרד הפנים, מילא שאין תשובה, אין למי לפנות. אין לי למי לפנות. התקשרתי להרבה נוכחים פה, אין, זה סגור. לא ייתכן שאזרחי מדינת ישראל לא תהיה להם כתובת. לא ללכת, לא לנסוע, לא שום דבר כדי לשמוע מה קורה. המייל הייעודי לא עובד.

המייל הייעודי אתם שולחים אוטומטית. להזכירך, בהחלטות הממשלה הקודמות, אחרי התשובה חודשים התחלתם לענות למיילים.

הוא סגור עכשיו.

תודה רבה.

העלייה לישראל נקבעת לפי חוק השבות ויש קריטריונים קשוחים וברורים בישראל.

אהה, הגזע העליון של העם היהודי?

הקריטריונים האלה הם קריטריונים קשיחים והקריטריונים האלה מוכלים ביחס לכל קהילות העולם, ואנחנו לא רואים סיבה להחריג תפוצות, או תפוצות אחרות. הטענה שהרב ולדמן העלה קודם, שמכירים על פי האבא, זו טענה שאנחנו גם שומעים גם בקהילות ברוסיה, הטענה הזו עולה גם בתפוצות אחרות וגם שם היא לא מתקבלת. נגיד באוקראינה, ברוסיה, גם כן טוענים שבאמת היהדות עוברת דרך האבא והדבר זה לא מקובל מכיוון שבחקיקה הישראלית הוא לא מקובל. אנחנו אפילו לא נכנסים פה לשאלות ההלכתיות.

רק לנקודה, זה לא עניין מחקרי עכשיו, נקודה לדיון לגבי החלטת הממשלה.

אנחנו מדברים על החלטת ממשלה משנת 2004, כפי שצוין פה, ובהחלטות הממשלה הללו אחד המוטיבים החוזרים הוא הפסקת פעילות חברה אזרחית במחנות, דבר שבעצם לא קרה עד היום, ומה שמאוד מעניין זה הנושא של המספרים, כי באמת על מספרים דיברו פה הרבה. דיברו על 900 שבעצם נשארו לעלות לפי ההחלטה האחרונה.

9,000.

900 לפי ההחלטה האחרונה.

9,000 לפי ההחלטה האחרונה צור ישראל.

הרב ולדמן העלה כאן טענה שבעצם נכון לשנת 2023 יש כבר 9,000 איש. עכשיו, אם אנחנו מדברים על ריבוי, אז בדו"ח מבקר המדינה משנת 2008, מדברים על מעט יותר מ-3000 איש שנשארו שם. הווה אומר, אם אני הולך על הלוגיה המאוד פשוטה, נכון ל-2023 אמור להיות לי מתוך ה-9,000 איש, פחות או יותר 6,000 קטינים. אז השאלה היא האם זה באמת המצב, כי אם זה לא המצב, אנחנו למעשה נמצאים בסוג של אירוע מתגלגל, שלמעשה כל פעם שאנחנו נפגש גם בעשור הקרוב - - -

ד"ר שרקי, האם אתה בדקת אם ההחלטות הממשלה יושמו? אני רוצה לנהל איתך דיאלוג הוגן, למרות שאני חושבת שאתה דוקטור לגזענות.

אין לך דיאלוג איתו בכלל.

אדוני היו"ר, אני מבקשת שתאפשר דווקא בגלל שהנושא הזה הוא בדמי. אני מבקשת.

הגזענות היא לא מילת קסם להשפיל אנשים.

ד"ר שרקי, האם אתה ידעת, דיברת על חוק השבות. בוא אני אספר לך עובדה שאתה לא יודע כי לא העמקת, או שאתה לא רוצה להכיר במציאות. האם אתה יודע שבשנות ה-90' העלו זכאי חוק השבות נכדים והפרידו אותם מהילדים שלהם? שאלתי שאלה ותענה לי בכן ולא. האם אתה יודע שלא עשו את זה עם קהילות?

אני לא משרד ממשלתי.

אתה לא משרד ממשלתי, ויש לך מזל שאני לא היו"ר, כי כשאמרתי לך שאתה הגזע העליון ואמרת לי 'בוודאי שכן' - הייתי מטיסה אותך החוצה מהכנסת. עכשיו אני אומרת לך, כדאי שתבדוק את העובדות. ואני אומרת לך, אני חושבת שהארגון שלכם מבייש את העם היהודי ואת הערכים היהודים.

תודה רבה. הנקודה שלך ברורה. אני חושב שבאמת חוץ מלהצטרף לדברים של ח"כ תמנו שטה, עדיף אולי שאני לא אוסיף. רק לגבי הנתונים שמופיעים, כדי שתהיה רגוע, לא שאני חושב שזה ירגיע אותך, אבל שתהיה רגוע סך הכל כ- 9,000 ממתינים בדרגה ראשונה ושניה, מתוכם, באמת מדברים על ראשי אב בסך הכל על כ-2,000 ולמעלה 6,000 שזה שאר משפחות, אז תנוח דעתך.

אני אומר ילדים, לכן אני אומר שאולי עכשיו אתה תומך בעלייה של ה- 9000 האלה, לעלות את כולם עכשיו.

ייתכן מאוד.

תודה רבה. מוקטו מברטו.

אני אתרגם אותך אם צריך.

(מדבר בשפה האמהרית, דבריו מתורגמים ע"י אחד הנוכחים) באתי עם אימא שלי, נשארו מאחור 5 אחים, זאת אומרת הבנים מאותה אימא ואבא, האחים שלו. אימא שלי בוכה 15 שנים. נולדנו מאותה אימא ואבא 9 ילדים, נפטר אחד. 3 הגענו לארץ ו-5 עדיין מחכים שם.

מישהו יכול להסביר לי איך נשארים 5 שם? שי, הסוכנות היהודית יכולה לתת איזה שהוא הסבר?

קודם כל כן.

אם הם מאותם אימא ואבא, אותה משפחה.

הרשימה מאורגנת לא נכון, הבדיקה לא נכונה.

הנושא קשור לקריטריונים. למשל, אם קריטריון קובע שזכאי לעלות לפי קרבה משפחתית, נגיד, מי שיש לו בארץ אימא, או אבא, או אח, או אחות. באתיופיה אם יש בן משפחה שהוא מעל גיל 18 ויש לו ילדים, הוא לא יכול לעלות ביחד עם המשפחה הגרעינית, וזה למשל מצב שבו המשפחה נחתכת לשניים.

לשאלתך, הקריטריון הקובע הוא בני משפחה בישראל, אבל אם מישהו מעל גיל 18 והוא נשוי עם ילדים משל עצמו, הוא איננו יכול לעלות לארץ, וזה גורם לפיצול.

מי בודק את הקריטריונים? אני אגיד לך למה.

תראו, שי, אנחנו נמצאים רבע שעה לפני סוף הדיון. אני אתן לך לדבר, לח"כ לשעבר נגוסה ואז אנחנו נעשה סיכום ח"כים, ואני חייב לסכם את הדיון הזה. בבקשה.

אפילו בהחלטת הממשלה 713 יש סעיף שאומר שההורים שעולים משאירים את הילדים הנשואים ורק ילדים קטינים ורווקים יכולים לבוא, דהיינו, אם ההורים מגיעים לפה ישאירו חלק מהילדים הנשואים. זה יכול להיות גם תשובה בשבילך בנוסף לגידול טבעי. כי לא מביאים את שלמות המשפחה, משאירים חלק.

תודה אברהם. שי בבקשה.

אני רוצה להתייחס בכמה אמירות כלליות. קודם כל אני חייב להגיד שמה שאנחנו שומעים כאן, את הכאב והסבל, אנחנו חווים אותו, שומעים אותו, מזדהים איתו. רואים אותו גם בארץ במרכזי הקליטה ורואים אותו גם באתיופיה, זו נקודה אחת שחשוב לציין. הדבר הזה הוא כואב מאוד.

הדבר השני מבחינתנו, עוד מעט נסיים את צור ישראל 2, נסיים את החלטת הממשלה, ואנחנו בהחלט מצפים להמשך היישום של ההחלטה, כי לדעתי זה סדר גודל של כ-2000 שנמצאו כרלבנטיים, ואנחנו ובהחלט נפעל, ביחד עם משרד העלייה והקליטה, להמשך ההחלטה כדי להביא את הממתינים.

הדבר השלישי, אני חושב שהדבר הגדול זה המתווה להבאת הממתינים שם. לא קמה וועדה, בהחלט אנחנו קוראים להקמת הוועדה. אני לא אפרט כאן אבל להערכתי יש פתרונות אמתיים, אני יודע שהנושא הזה הוא נושא כואב והרבה מאוד טוענים שאין לזה סוף, ואיך אפשר לסיים את הדבר הזה. יש לנו הצעה למתווה, ברורה, שלהערכתנו יהיה אפשר לסיים את הכאב הזה ולהביא את הממתינים, וכדי לגרום להפסקת הסבל ומאידך לסיים את העניין, כדי שזה לא יחזור על עצמו ונפגש פה עוד כמה שנים קדימה.

אנחנו מאוד גאים בעלייה הזו, זו עלייה לארץ של צור ישראל 1 ו-2, מעל 74% אוכלוסייה צעירה, אוכלוסייה אקדמאית. אופי העולים משתנה, אנחנו בהחלט בהחלט גאים בעלייה הזו, כמו שאנחנו גאים בכל עלייה מכל מקום אחר בעולם.

תודה רבה. ח"כ מלקו.

אני רוצה להתייחס לעניין. קודם כל, למי שחושב, הבית הזה פוליטי, אני יודעת, בשביל זה באתי לכנסת. ושנית, אם אנחנו נדבר על הנושאים המרכזיים, כל הזמן נתייחס במשקפיים של קואליציה ואופוזיציה, לא נצא מזה. צריך להתמקד בנושא שלשמו התכנסנו. לכן, אני באה ואומרת, קודם כל, אם אני הבנתי, אחרי 900 אנשים שיגיעו להמשך, אם אני הבנתי את זה נכון.

אז במקרים כאלה, קודם כל, מי מגיש את הרשימה? את הרשימה צריך להגיש מי שבודק, ובבדיקה גם המנהיגים הרוחניים, זקני העדה צריכים להיות שותפים. לאורך השנים הם לא היו שותפים. גם כשמדברים על ממתינים בגונדר, אדיס אבבה. גם יש אלה שחל עליהם חוק השבות באזור טיגריי.

בנוסף, בעניין של משרד הפנים. אני רוצה להגיד למשרד הפנים לאורך השנים, אל תספרו סיפורים. אתם לא נותנים תשובה, אתם מתעלמים מזה. אני בעצמי, משפחה שלי נשארה, בתור עיתונאית רציתי תגובה ואני לא מקבלת. אנשים מגיעים לשם, חוזרים זקנים, בוכים לי כל הזמן, אני זוכרת את זה. לכן משרד הפנים צריך להקצות משרד ואנשים יקבלו קבלת פנים, טלפון לא יכול להיות מספיק, גם תהיה קבלת קהל.

בנוסף, מה שאני רוצה להגיד לכם, הנושא הזה שאנחנו מדברים עליו קיים 30 שנה, אני לא אומרת שהמשלה לא צריכה לפתור, אני לא אומרת את זה. אבל לזרוק את זה רק בשלושה חודשים את כל הבלגן, זו אשליה, זו עצימת עיניים. לכן אני מבקשת אדוני היו"ר שכל הנקודות שציינתי באמת למען להבין את זה, יש אנשים שמחכים, יש אנשים שחוק השבות חל עליהם, חלקם אפילו נינים ליהודים, ובכלל לא באו לגמרי, לא נגמר, לא כולם. אז את כל זה צריכים לקחת בחשבון. אם אנחנו רוצים לפתור את הבעיה, חברים, הקהילה צריכה להיות שותפה, הדברים צריכים לדבר בגלוי, ולא יכול להיות שנהפוך את זה לפופוליזם.

תודה רבה. ח"כ תמנו שטה.

תרשה לי להתייחס בבקשה לאחת הנקודות. אני מבקשת שלא לגלגל תמיד את כל הנושא הכואב הזה לרשות האוכלוסין. מי מכם, כי יש פה כמה חבר'ה שמכירים ויודעים, שאנחנו בעבודה עד השעות הקטנות. יש לי 5 ילדים, ואני משאירה אותם בשעות הקטנות. אי אפשר להגיד שלא נותנים מענה.

סליחה, אושרת, אני רוצה לומר משהו לעובדי המשרדים ששולחים אותם, גם קליטה וגם פנים, ששולחים אותם לוועדה. תסלחו לי, כן, אבל משום מה הדרגים הבכירים במשרדים נמנעים מלבוא לוועדות, מהסיבה הפשוטה שבסוף זה הקצאת משאבים. שמים אתכם בחזית ושמים אתכם בחזית בלי כלים, כי לשים 4-5 עובדים על המשימות האלה – את משלמת היום את המחיר על החלטות שמנהלי המשרד, ובמדיניות המשרד החליטו שלא יהיו מספיק עובדים שיטפלו באירוע הזה, ועל זה הטענות. אני אומר לך את זה כשאנחנו באים בטענות למשרד הפנים, זה לא אלייך, זה לשר. בבקשה ח"כ תמנו שטה.

תודה. אני רק חושבת ברשותך, אדוני היו"ר, אם כדאי לתת אולי לתמנו או לפקדו. הייתי נותנת לאישה כיו"ר הוועדה למעמד האישה.

אנחנו רוצים לשמוע את הגברת בבקשה.

אין קרבת משפחה.

קודם כל תודה רבה שהזמנתם אותי לפה, תודה רבה לכם. אני מטיגריי, כמו חלק שמכירים אותי, אנחנו המשפחות בטיגריי, אני רואה ושומעת הרבה, זה בכלל לא מדברים על טיגריי. אבל בטיגריי, מי שיודע יודע, מה שעוברים. קודם כל זה מחולק ל-3. חלק נמצאים פה בישראל, חלק באדיס אבבה, חלק בטיגריי. המשפחות חלק פה מתים, חלק באדיס אבבה. מאוד קשה, מי שלא יודע, אף אחד לא מכניס את זה, אנחנו כואב לנו כל יום. מי שמכיר אותי, דר' אברהם נגוסה מכיר אותי 15 שנים, פנינה מכירה אותי כמה שנים בוועדות אחרות.

חלק מפה שעובדים מכירים אותי, אני מדברת כל הזמן בפתקים, בוואטסאפ, כמה שאני יכולה, אבל אנחנו עד היום בוכים וממתינים למשפחה ובוכים. אני לא ראיתי כלום. עכשיו יש השנה 12 משפחות הגיעו תודה לאל, אמרתי גם לכולם. הילדים באו, התחתנו באדיס אבבה והילדים שלהם בני 25, הילדות לא התחתנו עד עכשיו, הם נמצאים שם ובגלל שהם יהודים אף אחד גם לא רוצה להתחתן איתם. עכשיו בכלל מקללים אותם בגלל שהם יהודים, זה מאוד כואב למשפחה שפה. אין אף נציג בטיגריי ואף אחד לא מדבר על זה. אני מבקשת רק שיתייחסו לזה ותודה לכולם.

אני רוצה להגיד למשרד הפנים, כמה מכתבים אני שלחתי ולא קיבלתי תשובה.

ח"כ פנינה תמנו שטה בבקשה.

אדוני היו"ר ובכלל לכל האנשים שנמצאים כאן, תחושה קשה שלי נובעת מהעובדה שלצערי ממשלות ישראל, ובטח ממשלת ישראל הנוכחית, תמיד ידעה לעשות הפרד ומשול. היא עושה הפרד ומשול בתוך הקהילה ביד רמה.

מילא ארגונים כמו שרקי, אין לי שום ציפייה מהם, אבל אנחנו כקהילה לא למדנו, לא התבגרנו מספיק, כי כאשר אני, אני נכדה של קייס, שושלת של יהודי אתיופיה אדוקים מאוד, נלחמת על הנושא הזה כי באופן סיסטמתי ידעו להטיל כתם, לנגח אותנו אחד בשני, בזמן שאנחנו יודעים טוב מאוד מי המשפחות, בזמן שהקייסים היו פונים אלי, חלקם בהסתר, שזה קרובי משפחה שלהם. ואנשים בתוך הקהילה, כאילו חסרות בעיות בעולם, על 5000 שנותר, מבזבזים את זמנם בשליחות הציבורית ותוקעים מקלות בגלגלים, בזמן שתמנו יושבת כאן בוכה, האיש המבוגר הזה יושב, הורים שמגיעים אלי שמגיל 3 לא ראו את הילדים שלהם. ילדים יתומים שבגיל 3 נשארו שם.

כי זו השיטה, הפרד ומשול וניגוח בתוך הקהילה, ושימו לב, זה לא רק בנבחרי ציבור ופעילים חברתיים, זה גם בפקידי ציבור. אני יודעת, ומוכנה לחתום, שהעובדים יוצאי אתיופיה עובדים מאוד, מאוד, מאוד קשה. אבל נוח לשים אותם בפרונט, שהם יספגו את האש, שאנחנו נקוף אחד את השני, כי למה? זה אותו זלזול, זו אותה פטרונות, כאילו לא למדנו שום דבר ואנחנו לא מספיק אינטליגנטים, ואנחנו לא מספיק יהודים, ואנחנו לא מספיק בני אדם, והכאב שלנו לא שווה כלום, והדמעות של ההורים שלנו לא שוות שום דבר על 5000, 6000, 7000 מה זה משנה בכלל? אנשים שממתינים 30 שנה, יושבים פה ומתווכחים בזמן שהממשלה לא מממשת את ההחלטות שלה ולא מיישמת את ההחלטות שלה.

ואני אומרת פה חגיגית בשולחן הזה, אמנם אני מהמחנה הממלכתי, הם רוצים מלחמה, הם יקבלו מלחמה. אף אחד לא יספר לי מה זה פופוליזם כשמדובר באנשים שמתים. ואני נותנת לך עצה, חברתי היקרה ח"כ מלקו, אני ממליצה לא להמציא את הגלגל. יש פה מתווה מאוד ברור. להקים את הוועדה, תביאו את התקציב שלה על 2000 שנותרו מעבר למה שאני נתתי, תכניסו את הקייסים, בדיוק כמו שהמתווה מבקש, ותתחילו לרוץ עם העניין, כי אין להם זמן. תודה.

תודה רבה ח"כ תמנו שטה. אני רוצה לסכם את הדיון. הדיון שנוגע בהחלטת הממשלה התרחב הרבה מעבר לזה, מהסיבה הפשוטה שממשלות ישראל נהגו פה בקהילה בצורה, לצערי כן, עוד תהיה וועדת חקירה ממלכתית אולי עוד 10 שנים. תגיע ועדת החקירה הזאת שתבדוק איך הפרידו אימהות מילדים וקרעו משפחות, כפי שעושים.

מדינת ישראל בשנת 2023 לא יכולה להתמודד, לא עם 9,000 עם 12,000 איש להעלות אותם בפעם אחת, לסיים את הטרגדיה הזאת של קהילה? לא יכולים להתמודד עם זה? משרד העלייה והקליטה לא יודע להתמודד עם קליטה של 12,000 איש? יודע, ויכול, והממשלה גם במצב הכלכלי של היום יודעת להתמודד עם זה, ולכן אני חייב לומר במובנים האלה, זאת הדרישה החד משמעית של הוועדה מהממשלה.

אני לא רוצה העלאה, לא של 900 ולא של מכסות, אין מכסות לעלייה. אין מכסות. אין מכסות ואין קריעת משפחות. אני לא חי בשלום עם זה שיש מחנות, עצם האמירה – מחנות, של יהודים שממתינים להיכנס לארץ ישראל, אחרי שאנחנו חגגנו עצמאות 75 שנה. אין דבר כזה, ולכן הקריאה לממשלה חד משמעית, כולם יהודי טיגריי וגונדר, ואדיס. להעלות את כולם.

הקריאה לממשלה היא להעלות את כולם. במובן הזה, הדבר הראשון שצריכה לעשות הממשלה זה למנות גורם אחד אחראי על תכלול החלטת הממשלה והנושא הזה. לא ייתכן, אני מצפה שהגורם הזה יהיה ממונה ע"י שר הקליטה והוא צריך להיות בדרג של מנכ"ל. לא יכול לתכלל החלטה כזאת, יסלחו לי, לא סמנכ"לית ולא אף אחד מהעובדים, זאת החלטה שנוגעת לתכלול של כמה משרדי ממשלה, והקריאה החד משמעית לשר היא למנות את המנכ"ל שלו לפרויקטור שאמור ליישם את החלטת הממשלה במלואה.

לגבי ההחלטה עצמה, אז יש פה הרבה מאוד דברים שכן משרד הפנים ורשות האוכלוסין חייבות לעשות. אם זה מוקד מענה, גם בשפה האמהרית וגם בטיגרית ומוקד טלפוני, לא מוקד של מיילים.

הוועדה לא מקבלת את העובדה שיש למעלה מ-3,000 פניות שממתינות למענה. אני מבקש לפנות בכתב למנהל רשות האוכלוסין, להגדיל את הדסק ולתגבר אותו, ולהציג בפני הוועדה בתוך 3 שבועות מתווה איך מתבצע המענה על כל הפניות האלה, בטווח הזמן המיידי.

יישום החלטת הממשלה לא נראה לפחות מהנתונים שבידינו שהוא אל"ף, מתוקצב ברמה הראויה. ב' – בחינת הקמת הוועדה, יש שם שורה ארוכה של נושאים בתוך החלטת הממשלה שלא קרו. אנחנו דורשים מהממשלה לאשר מקור תקציבי להעלאת זכאים נוספים מעבר לאותם אלה שכבר אושרו ותוקצבו. ולגבש מתווה כולל, כמו שאמרתי, לסיום סוגיית הממתינים גם באדיס, גם בגונדר וגם בטיגריי.

אני לא רוצה להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו כאן ע"י חלק מהאנשים שבאמת נראה לי שאולי אם העלייה היתה קצת שונה, יכול להיות שאולי לא היו מערימים כ"כ הרבה קשיים ואנחנו נעשה דיון מעקב על הנושא אחרי דיון המעקב על רשות האוכלוסין, ואחר כך אנחנו נראה איפה אנחנו עומדים מבחינת התקציבים.

אגב, יש פה החלטת ממשלה שהיא קיימת ושרירה, ואם הממשלה לא תביא את התקציב – אפשר לעתור לבג"ץ.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:04.