פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



5
ועדת הכלכלה
30/03/2023

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



10
ועדת הכלכלה
30/03/2023


מושב ראשון





פרוטוקול מס' 65
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ו' בניסן התשפ"ג (28 במרץ 2023), שעה 12:00

סדר היום: הצעת צו התקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ) (תיקון), התשפ"ג-2022

חברי הוועדה: אליהו ברוכי – מ"מ היו"ר

זיו גלעדי - לשכה משפטית, משרד התקשורת

אביטל קפלן - לשכה משפטית, משרד התקשורת

אבנר שמחוני - רמ"ח סייבר ונושאים מיוחדים, המטה לביטחון לאומי

עדי ליברוס - משרד המשפטים

תומר ראבד - מנכ"ל בי קומיוניקישנס בע"מ

טל פוקס

עידית חנוכה

ריקי קמחי



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת צו התקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ) (תיקון), התשפ"ג-2022

שלום, בוקר טוב, אנחנו ביום חמישי, ופותחים את הדיון בוועדת כלכלה בצו התקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ) (תיקון), התשפ"ג–2022. מי מציג את הנושא מטעם משרד התקשורת?

בוקר טוב, אני ממשרד התקשורת. אני אתן רקע כללי ונדבר קצת על מה שבאנו לתקן כאן היום. צו התקשורת – אנחנו מכנים אותו צו הבזק – הוא צו אינטרסים חיוניים. צווי אינטרסים חיוניים בדרך כלל, ניתנים לפי חוק החברות הממשלתיות בסיטואציות של הפרטה. הצו שלנו, מכוח חוק התקשורת קדם לחוק החברות הממשלתיות במובן הזה. הוא אב הטיפוס הראשון של צווי האינטרסים החיוניים, הוא בעצם נכתב לפני ההפרטה הראשונה של בזק בשנת 1997. ולכן חלק מההסדרים שקבועים בצו, הם הסדרים מיושנים שאנחנו רוצים להחליף בהסדרים קצת יותר מודרניים, שעולים בקנה אחד עם ההסדרים בצווים דומים.

באופן ספציפי, באנו היום לבקש לתקן שני הסדרים מרכזיים בצו. הסדר ראשון, הוא הסדר שמאפשר לבזר את השליטה בבזק. כלומר, בזק תוכל להתנהל כחברה ללא גרעין שליטה. זה מהלך שראינו אותו קורה בשוק ההון הישראלי, בחברות בסדרי הגודל של בזק, וגם בחברות אחרות, מכל מיני סיבות של שוק ההון, של דיני ריכוזיות ושל פיזור סיכונים. ראינו מתווים שבהם בנקים, חברות אנרגיה וחברות אחרות שהיה בהם גרעין שליטה, בעל השליטה החליט למכור את המניות ולהתפרק משליטה.

הצו בנוסח הנוכחי לא אוסר על דבר כזה, אבל הוא לא מניח שהעולם הזה הוא אפשרי. ולכן התיקונים שאנחנו מציעים הם תיקונים שמסתנכרנים למציאות, שבה אין בעל שליטה בבזק.

זה בעצם בא לשמור על הביטחון במצב כזה.

נכון. אני אגיד בהקשר הזה, שדבר ראשון בתפיסת הרגולציה שלנו כמשרד, העבודה שלנו לא נעשית מול בעלי שליטה אלא נעשית מול מנכ"ל, מול יושב-ראש דירקטוריון. בחלק מהמקרים, יושב-ראש הדירקטוריון הוא גם בעל השליטה, אבל זה לגמרי החלטה עסקית האם להתנהל כך או לא. בשוטף, ההתנהלות שלנו היא לא מול בעלי שליטה.

דבר שני, יש שאלה מה יהיה מתווה הירידה משליטה. כלומר, איך עושים את המכירה ואת המימוש של המניות. זאת שאלה שקודם צריך שהצו יאפשר את זה, ואז צריך לדון איך בדיוק עושים את הירידה.

דבר שלישי, בסיטואציה שבה יש בעל שליטה, מיותר זהותו כפופה לאישורים לפי הצו. כיום יש מנגנונים ממשלתיים לאישור בעלי שליטה ומשקיעים ממדינות זרות, ולאנשים שהם אינם ישראלים.

זה לא הנושא שלנו היום – בעל שליטה. אנחנו מדברים על מצב הפוך, שבו בעל שליטה מוציא - - -.

נכון, אבל אני רק אומר, שאם יש אפשרות שלא יהיה בעל שליטה, לא אומר שבמצב שבו כן יש בעל שליטה לא יהיו כל מנגנוני ההגנה הנחוצים. זה לגבי התיקון הראשון שאנחנו מבקשים לעשות.

התיקון השני שאנחנו מבקשים לעשות, נוגע לחובה שבעלי השליטה בבזק יהיו גורמים ישראלים או אדם שהוא אזרח ישראלי ממש. או במקרה שיש איזושהי פירמידה של חברות, אפשר יהיה להסתפק בהחזקה של הוא לא אמר את המילה הזאת 19% על ידי גורמים ישראלים. אנחנו בודקים את כל הפירמידה, מגיעים לראש הפירמידה ובודקים האם הוא ישראלי והוא צריך להחזיק לפחות ב-19% מהשליטה בבזק.

בעקבות שיח ארוך שהיה לנו עם גורמי הביטחון, אנחנו מציעים להחליף או לאפשר חלופה, שבה אם יש הסדרים – נדבר עליהם כשנקריא – שמחזקים את הביטחון השוטף בחברה, אפשר לוותר על הבעלים כאזרח ישראלי וכתושב ישראלי.

מבחינתנו ההסדרים האלה כמובן, זה כתוב ממש בצו כתובים בצו – שנקבעים בתיאום עם השב"כ, הם מספקים ומאפשרים לוותר על החזקה בידי גורם ישראלי.

נעבור להקראה? יש מישהו שרוצה להוסיף?

אנחנו נקריא את הנוסח שעלה אתמול לאתר הוועדה, והוא עם מספר תיקונים שכבר הגענו לגביהם להסכמות. נעבור עליו עם הערות באמצע, אם נצטרך.

"צו התקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ) (תיקון), התשפ"ג-2023.

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 4ד לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן- החוק) ובתוקף סמכות שר התקשורת לפי סעיף 59 לחוק, באישור הממשלה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 , אנו מצווים לאמור:

תיקון סעיף 1
1.
בצו התקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ), התשנ"ז-1997 (להלן - הצו העיקרי), בסעיף 1 -




1. בהגדרה "בורסה", בפסקה 3(ו) במקום "הרישיון הכללי יבוא "רישיון החברה"."

יש כאן כל מיני תיקונים בהגדרות של רישיון החברה ובהופעות שלו, בגלל תיקון 76 לחוק התקשורת שנעשה.

נכון מאוד. כמו שאמרה היועצת המשפטית, בשנה האחרונה עשינו תיקון משמעותי לחוק התקשורת – תיקון 76 – ששינה הרבה מאוד מונחים ודרכי הסדרה, ובעקבותיו יש מעט או כמה מונחים שמשתנים, רישיון כללי וכדומה.




1. "במקום ההגדרה "בעל השליטה" יבוא:




""בעל שליטה" - מחזיק בשליטה שמתקיימים לגביו התנאים בסעיף 4(א) או מחזיק בשליטה בחברה כאמור בסעיף 4(א1);";




1. אחרי ההגדרה "גורם מחזיק" יבוא:





"'גורם עוין" - גורם, שאינו מדינה עוינת, ששר הביטחון, בהתייעצות עם שר החוץ, הודיע בכתב לחברה, כי הוא גורם עוין;";




1. ההגדרה "הרישיון הכללי" – תימחק;




1. בהגדרה "החזקות חורגות", במקום "בלא אישור כנדרש לפי החוק או צו זה" יבוא "בניגוד לחוק או לצו זה;";"
1.



סעיף 6, יש כאן שינוי מהנוסח ששלחנו אתמול.

מה זה סעיף 6?

אני אקריא קודם את הנוסח שהפצנו אתמול.

ונסביר את השינויים שאתם מבקשים.

(6) "במקום ההגדרה "מדינה עוינת" יבוא:





""מדינה עוינת" - מדינה אשר אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל, או מדינה ששר הביטחון, לאחר התייעצות עם שר החוץ, מסר בהודעה לחברה כי היא מדינה עוינת;";"



אנחנו מבקשים היום להחליף את זה בנוסח הבא: בהגדרה "מדינה עוינת", במקום קבע בהודעה לחברה" יבוא: "לאחר התייעצות עם שר החוץ, מסר בהודעה לחברה ולשרים."

זה תיקון חדש שהם מבקשים.

אני אסביר את התיקון שעשינו. בנוסח הקודם שהצענו יש שני רכיבים לשאלה מיהי מדינה עוינת. מדינה שאינה מקיימת יחסים דיפלומטים עם מדינת ישראל או מדינה ששר הביטחון, לאחר התייעצות עם שר החוץ, הודיע לבזק שהוא רואה בה כמדינה עוינת.

הקושי בהגדרה הזאת לסווג מדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים בהכרח, כמדינות עוינות מעורר איזושהי רגישות ולא בהכרח מבטא את הסוגיה של מה היא מדינה עוינת. ולכן אנחנו מציעים ששר הביטחון, יקבע את הרשימה ויודיע על כך לחברה. כך שלא תהיה בעיה של וודאות. הוא כמובן יעשה את זה בהתייעצות עם שר החוץ, ויוודא שלא נפגעים כאן אינטרסים מדיניים.

בעקבות הערה שלנו, צריך להיות חד משמעי. ואם אנחנו לא יכולים לוודא את הרשימה ואת הקיום שלה, עדיף שזה יהיה משהו ספציפי יותר.

יש רשימה באיזשהו מקום, של כול המדינות שכן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם משרד החוץ?

יש. משרד החוץ מפרסם באתר שלו רשימה אבל זאת לא רשימה עם תוקף אקטואלי.

מדינות עוינות, ועדיין לא עוינות.

(7) "בהגדרה "משקיעים מוסדיים", ברישה, הקטע החל במילים "או תאגיד שהתאגד במדינה זרה" עד המילים "למסחר בבורסה" - יימחק, ובפסקה (4) במקום "עסקי ביטוח" יבוא "שירותים פיננסיים (ביטוח)".




(8) אחרי ההגדרה "רבעון" יבוא:




""רישיון החברה" – רישיון לפי סעיף 4 לחוק שניתן לחברה;"



אני עובר לסעיף 2, יש עוד שאלה?

נעשה הצבעה לפני?

אפשר להצביע על התיקון.

"תיקון סעיף 2
2.
בסעיף 2 לצו העיקרי, בסעיף קטן (א), ברישה במקום "הרישיון הכללי" יבוא "רישיון החברה"."



בהמשך לשינוי שעשינו בהגדרה בסעיף 1.

"תיקון סעיף 3
3.
בסעיף 3 לצו העיקרי -




1. סעיף קטן (א) - יימחק.




1. בסעיף קטן (א1) -





1. בתחילתו, במקום "בעל השליטה" יבוא "לא ירכוש אדם שליטה ולא יחזיק שליטה בחברה, ובעל שליטה";





1. במקום "יחזיק בעל השליטה בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה בשיעור הנמוך מהשיעור המזערי או שיחדל להיות בעל השליטה" יבוא "יחדל להיות בעל שליטה";
1. לאחר "אלא באישור" יבוא "לפי סעיף 4ד(א1) לחוק";





1. בסיפה יבוא "(להלן – אישור לשליטה)".




1. בסעיף קטן (א2), במקום "יחזיק בעל השליטה בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה בשיעור הנמוך מהשיעור המזערי או שכתוצאה ממנה" יבוא "בעל שליטה"




1. סעיף קטן (א3) - יימחק.




1. סעיף קטן (א4) - יימחק.




1. במקום סעיף קטן (ב) יבוא:





"(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), כל אלה טעונים אישור מראש ובכתב מאת השרים:






1. עשיית מינוי משותף;






1. החזקת השפעה ניכרת בחברה;






1. החזקת אחד או יותר מאמצעי השליטה של החברה המנויים בפסקאות (1)-(4) להגדרת "אמצעי שליטה" (להלן – "אמצעי שליטה מסוים"), בשיעור של 5% או יותר מאותו סוג של אמצעי שליטה; על אף האמור ברישה, החזקה של אמצעי שליטה מסוים על ידי משקיע מוסדי, תדרוש אישור כאמור בהחזקה בשיעור של 7.5% או יותר מאותו סוג של אמצעי שליטה.




1. בסעיף קטן (ב2), במקום המילים "בעל השליטה" יבוא "בעל שליטה"."



אני אסביר את התיקונים שעשינו כאן, סעיף 3 הוא סעיף שקובע באיזה מקרים צריך לבוא כדי לקבל אישורים מהשרים - שר התקשורת וראש הממשלה. אנחנו מסדירים בהסרה של הצירוף המיודע בעל השליטה - שמניח שתמיד יש בעל שליטה ותמיד יש גורם כזה, ושתמיד יש רק גורם אחד. החלפנו אותו בבעל שליטה באופן לא מיודע, יכול להיות שיש, יכול להיות שאין, יכול להיות שיש יותר מאחד ויכול להיות שיש אחד.

בדרך כך, עשינו שני שינויים שצריך להזכיר. דבר אחד, אנחנו מאפשרים למשקיע מוסדי להחזיק בשיעור של עד 7.5% מאמצעי השליטה בבזק, ללא קבלת אישור. מה שעל אדם מהיישוב, שצריך להתחיל לקבל אישורים כבר מהחזקה של 5%. דבר השני, ביטלנו את ההסדרים שמחייבים החזקה בשיעור מזערי. כלומר, האישור הוא של מי שמשתלט על החברה - יוצר לעצמו שליטה - אבל הוא לא מחייב את מי שהשתלט והוא לא מונע ממנו להתפרק מהשליטה. בהמשך לרציונל הכללי.

"תיקון סעיף 4
4.
בסעיף 4 לצו העיקרי -




1. בסעיף קטן (א), במקום הרישה, יבוא "אישור לשליטה לא יינתן אלא למי שמתקיים בו האמור בפסקה (1) או האמור בפסקאות (2) ו-(3), לפי העניין:";




1. אחרי סעיף קטן (א) יבוא:





"(א1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם ראש הממשלה נתן לחברה הוראה לפי סעיף 13 לחוק, לבקשת שירות הביטחון הכללי, אשר שירות הביטחון הכללי אישר שהיא כוללת דרישות חלופיות להוראות סעיף קטן (א).";




1. במקום סעיף קטן (ב) יבוא:





"(ב) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1) יהיו תנאי לתוקפו של אישור לשליטה"."



אסביר את המנגנון. אמרנו שכיום, יש חובה שהמחזיק בבזק יהיה ישראלי ויחזיק בשיעור של 19% לפחות. אנחנו מחליפים את זה באפשרות שתינתן הוראה מכוח סעיף 13 - שהוא הסעיף בחוק שעוסק בהוראות ביטחוניות - שיאפשר לתת הוראות בתחומים של ביטחון שוטף וביטחון שדה בחברה. אם ראש הממשלה - שהוא הגורם המוסמך לעניין הסעיף - ייתן הוראה לבקשת השב"כ, והשב"כ אומר שמבחינתו היא עונה על הצרכים, בהינתן המצב הזה יהיה ניתן למחול על דרישת הישראליות.

השינוי הזה כבר הוחל בחברות תקשורת אחרות, חברות הסלולר, וביחס להוט, בסט אחר של תקנות. וזה בסך הכול מסונכרן עם מה שנעשה כבר שם.

"תיקון סעיף 4א
5.

1. בסעיף קטן (א) -





1. במקום הרישה יבוא "השליטה בבעל שליטה בחברה שמתקיים בו האמור בסעיף 4(א), לא תהיה, בכול עת, בידי מדינה כלשהי או בידי תאגיד ממשלתי או בידי תאגיד אשר השליטה בו היא בידי תאגיד ממשלתי; ".





1. בסיפה, המילים "ולא ניתן אישור השרים בהתאם לסעיף קטן (א1)" – יימחקו;




1. בסעיף קטן (א1), ברישה,
(א) לפני "השרים רשאים" יבוא "על אף האמור בסעיף קטן (א)";
(ב) במקום "להחזיק בבעל השליטה בחברה" יבוא "להחזיק בבעל שליטה בחברה",
(ג) במקום "והוא לא ישלוט בבעל השליטה" יבוא "והוא לא ישלוט באותו בעל שליטה";




1. בסעיף קטן (ב) -





1. ברישה, במקום המילים "אחד מאלה:" יבוא "תאגיד ממשלתי, אלא אם כן אישרו זאת השרים, בהסכמתו של שר הביטחון.";





1. פיסקה (1) - תמחק;





1. פיסקה (2) - תמחק."



אנחנו בעיקר מעדכנים מגבלות על השליטה, לפי הניסוחים החדשים, ללא שינויים מהותיים - עד כמה שאני זוכר, אולי טל תתקן אותי - בהסדרים עצמם.

"הוספת סעיף 4ב
6.
אחרי סעיף 4א לצו העיקרי יבוא:



"איסורה חזקת אמצעי שליטה
4ב.
לא יחזיק אמצעי שליטה בחברה מי שהוא אחד מאלה:







1.
גורם עוין;







1.
תאגיד שהשליטה בו היא בידי גורם עוין או מדינה עוינת ;







1.
מדינה עוינת;







1.
אזרח או תושב מדינה עוינת;







1.
תאגיד שנרשם או התאגד במדינה עוינת;







1.
תאגיד אשר השליטה בו היא בידי מי שהוא אזרח או תושב מדינה עוינת."."



אסביר את ההסדר הזה. אנחנו עושים איזשהו חיזוק נגדי, כשהסרנו את המגבלות גם על בעלות זרה וגם על בעל שליטה. אנחנו אוסרים - נקרא לזה בכותרת גורמים עוינים - להחזיק ולו אמצעי שליטה בודד, ולו מניה בודדת אחת מכלל המניות של בזק. נאסר על גורם שהוא גורם עוין בהכללה להחזיק מניות. נדבר על זה בהמשך כשנגיע לסעיפי הדיווח. אנחנו כמובן מבינים שאין אפשרות לדעת על זהותו של כל גורם. אפשר לרכוש דרך כול מיני מנגנונים מסובכים, ועד החזקה בשיעור של 5% שמחייבת הזדהות כבעל עניין, לפי דיני ניירות ערך. אז הדברים האלה לא ידועים. אבל האיסור הזה קיים, ואם מתגלה שגורם עוין מחזיק באמצעי שליטה, גם בשיעור נמוך מ-5%, זה דבר אסור, ויש מנגנונים להתמודד אתו. נדבר עליהם כשנתקדם.

היה שינוי גם בעוצמה של ההוראה. זה משהו שדרש אישור? איך זה עבד לפני?

נכון, המנגנון שהיה לנו קודם היה מנגנון קצת שונה. ברגע שבעל השליטה היה יורד מהחזקה של 25% הייתה חובה להתחיל לדווח על החזקות בשיעורים של מ-2.5% ומעלה, והאיסורים היו יותר מוגבלים.

נקבעה מדינה עוינת, יש עכשיו איסור גורף.

פה בעצם מדברים על מניה אחת לא?

כן. עכשיו יש איסור גורף. עד עכשיו, בשלבים שהיו צריכים להגיע לאישור מ-5% ומעלה היה צריך לקבל אישור ולא היה ניתן אישור כזה לגורם שהוא מדינה עוינת. עכשיו אין אפשרות לאשר.

הוא מקדמי באופן גורף לכול מה שהוא מדינה, גורם עוין.

עד עכשיו כשרצו לקבל אישור מ-5% ומעלה, דיווחו על כול המחזיקים?

לא. מי שהיה בא לבקש אישור, היה מדווח על זהותו ואז היה מבחן. ואם הוא היה מדינה עוינת האישור לא היה ניתן. אבל אם הוא מחזיק ב-4.9% אז לא.

לא הינו יודעים עליו בכלל. ועכשיו?

נכון. ועכשיו אולי נדע ואולי לא נדע, אבל אם זה קורה זה אסור.

ואם זה אסור, יש לנו דרך להתמודד עם זה?

יש מחזיקים גם בשיעורים של פחות מ-5% שהזהות שלהם נודעת, בדרכים עקיפות. אני לא מדבר על אמצעים מודיעיניים, אבל יש משקיעים זרים שמחויבים לדווח מכוח מדינות-האם שלהם שמחייבות אותם. למשל אנחנו יודעים על קרן העושר של נורבגיה, שהייתה משקיע גדול בבזק שהחזיקה פחות מ-5% בגלל הדין וחשבון שהיא נותנת לציבור הנורבגי, אנחנו יודעים על זהותה. דברים כאלה יכולים להתקיים גם בשיעורים כאלה.

"תיקון סעיף 5
7.

1. בסעיף קטן (ג):
0. בפסקה (4א), אחרי "או תושב מדינה עוינת" יבוא "או בידי גורם עוין;".
0. בפסקה (8), במקום "מידע על פרטי רישום כאמור בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981" יבוא "מידע פלילי, כהגדרתו בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019,"




1. בסעיף קטן (ג1):





1. בפסקה (1), בהגדרה "מבטח", במקום "עסקי ביטוח" יבוא "שירותים פיננסיים (ביטוח)";





1. בפסקה (5)(א)(2), אחרי "ואין בו בעל ענין שהוא" יבוא "גורם עוין או".




1. בסעיף קטן (ג2):





1. בפסקה (3)(ב), אחרי "בתאגיד שהשליטה בו היא בידי אחד מאלה:" יבוא "גורם עוין,";





1. בפסקה (3)(ד)-






(1) אחרי "בתאגיד שהשליטה בו היא בידי אחד מאלה: מדינה עוינת" יבוא "גורם עוין".
(2) בסופה יבוא "או גורם עוין;".




1. בסעיף קטן (ה1) אחרי "נקבעה מדינה עוינת" יבוא "או נקבע גורם עוין"."



התיקונים האלה הם בהמשך לסעיף הקודם שמוסיפים את ההתייחסות להגדרות החדשות.

"תיקון סעיף 7
8.
בסעיף 7 לצו העיקרי, סעיף קטן (ז) – יימחק."



אני לא אקריא ממש את הסעיף אבל אני אגיד שזה הסעיף שהזכרתי קודם, שדיבר על סיטואציה שבה ברגע שבעל השליטה מחזיק בפחות מ-25% והציבור מחזיק יותר מ-75%, מתחילה לחול על החברה חובה לדווח על כול החזקה בשיעור של 2.5% ומעלה. זאת חובה שמאוד קשה ליישם כי למזכיר החברה ולמנגנונים שבחברה אין מידע מכיוון שהיא נסחרת בבורסה, אין מידע שיטתי על החזקות כאלה. יכול להיות לה מידע ספורדי ואנחנו חושבים שהדבר הזה אינו נחוץ, וכאמור החלפנו אותו במנגנון אחר שאוסר על החזקה של גורמים עוינים בכלל. זה סעיף ז' שנמחק.

"תיקון סעיף 8
9.
בסעיף 8 לצו העיקרי, במקום הרישה של סעיף קטן (א) יבוא:



"(א) לא יהא תוקף להפעלת זכות כלפי החברה מכוח החזקות חורגות, בין שהוגשה בקשה לשרים לאישורן ובין שלאו, בין שנדחתה ובין שטרם אושרה, לרבות לעניין קבלת דיבידנד, ובלבד שהחברה ידעה על קיומן של ההחזקות החורגות, ובלי לגרוע מכלליות האמור:"."




הסעיף הזה מדבר על הידיעה. כמובן שאם מגיע נציג של מחזיק ממדינה עוינת ומצביע באסיפה הכללית, אי אפשר לדעת שאותו אדם מייצג גורם עוין. ואנחנו לא רוצים לגרום לכאוס, ושיצטרכו בדיעבד לפסול את ההצבעה שלא היה אפשר לדעת עליה בכלל בזמן אמת. ולכן אמרנו שהתנאי לדבר הזה הוא ידיעה. כלומר, אם אני לצורך העניין, או גורם אחר מתקשר למזכיר החברה, ואומר לו שים לב - עומד להגיע גורם כך וכך ולהצביע, כאן כבר נכנס לתוקף עניין הידיעה. זה נותן שכבת הגנה לחברה, שלא בהכרח יש לה ידיעה על כול סיטואציה כזאת.

"תיקון סעיף 10
10.
בסעיף 10 לצו העיקרי, בסעיף קטן (ג) אחרי "בידי אזרח או תושב מדינה עוינת" יבוא "או בידי גורם עוין"."

"תיקון סעיף 12
11.
בסעיף 12 לצו העיקרי, בסעיף קטן (א) הקטע, החל במילים "בנוסף לחובות המפורטות" עד המילים "ובכל דין אחר" - יימחק."

בגלל ביטול התקנות שמופיעות שם.

נכון. הסעיף מדבר על חובות דיווח, כמובן שאם לחברה יש חובת דיווח מכוח דין אחר, היא כמובן חלה. והמחיקה הזאת לא מבטלת אותה.

"תיקון התוספת הרביעית
12.
בתוספת הרביעי לצו העיקרי, בפרט 14 המילה "כללים" תמחק."



במסגרת התיקונים, לאור תיקון 76 וביטול ההבחנה של רישיון כללי ומיוחד.

יש למישהו הערות? הצבעה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר

תודה רבה. האחוזים האלה 5%, 7.5%, 19% מכוח מה זה מגיע? מחקרים? זה מדדים שבאמת משפיעים?

אנחנו רוצים להתחיל להיות מסוגלים לפקח על המחזיקים בבזק החל מ-5%, 5% בבזק שהיא חברה בשווי של 16 מיליארד זה כבר הרבה. כלומר זה מישהו שהשקיע בגדול.

אני שואל כדי להבין.

אדוני נועל את הישיבה?

ננעל את הישיבה. סליחה. הישיבה נעולה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:27.