פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
186
ועדת הכנסת
26/03/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 34
מישיבת ועדת הכנסת
יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ג (26 במרץ 2023), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 26/03/2023
הצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון - תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח), התשפ"ג-2023
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון – תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח), התשפ"ג–2023 (פ/2303/25), של ח"כ עמית הלוי, הכנה לקריאה הראשונה – דיון והצבעה.
חברי הכנסת
¶
דבי ביטון
ולדימיר בליאק
אורנה ברביבאי
סימון דוידסון
משה טור פז
שלי טל מירון
מירב כהן
יוראי להב הרצנו
נעמה לזימי
מרב מיכאלי
יסמין פרידמן
מטי צרפתי הרכבי
אלעזר שטרן
נאור שירי
עאידה תומא סלימאן
מוזמנים
¶
אורן פונו
סמדר דולב
–
–
ממונה בכיר ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד, רפרנטית באשכול עבודת ממשלה, ייעוץ וחקיקה מינהלי, משרד המשפטים
כפיר יעקב - מנהל תחום קשרי ממשל, משרד הפנים
עירית גלר
יואל הדר
–
–
עו"ד, קצינת משפט מחוז ירושלים, המשרד לביטחון לאומי
היועץ המשפטי למבקר המדינה
גיא דוד - עו"ד, מנהל אגף משמעת, נציבות שירות המדינה
רון דול - עו"ד, יועץ משפטי, נציבות שירות המדינה
עדנה הראל פישר
בועז ארד
לילך וגנר
–
–
–
עמיתת מחקר וראשת התוכנית למאבק בשחיתות, המכון הישראלי לדמוקרטיה
חבר הצוות המשפטי, התנועה לטוהר המידות
ייעוץ משפטי
פרופ' טליה איינהורן - חברה קבועה באקדמיה הבין-לאומית למשפט השוואתי
לינור דויטש - מנכ"ל לובי 99
רישום פרלמנטרי
¶
הילה לוי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון – תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח), התשפ"ג–2023, של ח"כ עמית הלוי
היו"ר עמית הלוי
¶
בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היושב-ראש המקורי אולי יחליף אותי עוד מעט, אבל כרגע אני כאן.
כמה הערות לפתיחה, ומה יהיה סדר הדיון היום. קודם כול, אני רוצה לחדד מבחינת שם החוק, ואני מבקש שזה גם יופיע, מכיוון שיש פה בלבול שמפריע לרבים. אני מבקש לשנות: הצעת חוק שירות הציבור – ובתיקון יהיה כתוב הגנה ופיקוח על תרומה למימון הליך משפטי או רפואי.
ארבל אסטרחן
¶
צריך לדבר על זה, אבל אין באמת פיקוח. זה לא העיקר של החוק. העיקר של החוק הוא ההיתר לקבלת תרומה.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, לא. למה? יש לו שני חלקים – גם מנגנוני שקיפות, וכמו שתראי עוד מעט, שלא קיימים היום.
היו"ר עמית הלוי
¶
אה, היתר ושקיפות. אז שקיפות. היתר וחובת שקיפות. חובת דיווח ושקיפות לקבלת תרומה למימון הליך משפטי ורפואי.
אני רוצה לחזור על שני העקרונות שעומדים בבסיס החוק הזה. עיקרון ראשון הוא עיקרון ההגנה על הזכויות הבסיסיות של כל בני האדם, ובכללם אנשי ציבור ועובדי ציבור. אין שום סיבה שתימשך האפליה שקורית בשנים האחרונות. לכן, החוק הזה נועד להשיב את ההגנה הזאת, שראינו במקרים לא מעטים, כשהזכויות האלה נפגעות.
העיקרון השני הוא מניעת שחיתות, ולכן יש פה חובת דיווח וחובת שקיפות, שתמנע את השחיתות. אני רוצה לומר משהו, אחרי השיחות עם היועצת המשפטית של הכנסת וגם עם היועצת המשפטית של הוועדה, כדי שיהיה ברור. אני חושב שגם הייעוץ המשפטי לממשלה יאשר את הדברים הללו. אני שומע אנשים שמתייחסים לחוק הזה כאל חוק מושחת, אני חושב שכל אדם עם קצת רמה מוסרית בסיסית לא יכול להתבטא באופן הזה. יכולים לומר, וזה בסדר גמור, שבנקודת האיזון שבין שני הקטבים הללו – מצד אחד, אנחנו רוצים לא לאפשר פגיעה בזכויות האדם, בזכויות החברתיות ובזכויות בסיסיות של אנשי ציבור, ולכן אנחנו מאפשרים להם, בוודאי במקרים הקשים ביותר שהם מתמודדים איתם, לקבל עזרה.
מצד שני, אומר המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, שאורן נציג שלו כאן, שיש בזה חשש לפגיעה עתידית. כלומר, יש חשש עתידי לא בדבר הזה עצמו, אלא כמו שציטטת, אורן, בדברים של השופטת דפנה ברק ארז, וכמו שאמר פה המשנה ליועץ המשפטי, שהחשש הוא שמא בעקבות האפשרות הזאת, ייפתח פתח לכך שאדם ינצל את כוחו השלטוני להיטיב עם זה שנתן לו בשעתו הקשה.
התפקיד שלנו הוא לאזן בין זכויות ולאזן בין מצבים. בהחלט, זה היה על השולחן מהרגע הראשון, וטוב שכך. מצד אחד, לאפשר את הזכויות הללו לעובדי ציבור ולנבחרי ציבור, בוודאי בשעתם הקשה, ומצד שני, לא לאפשר שחיתות שלטונית ופגיעה בטוהר המידות. אפשר לחלוק על נקודת האיזון, ואולי חברותיי מהאופוזיציה או אנשים אחרים יחלקו על נקודת האיזון. אבל מכאן ועד אמירה כאילו החקיקה הזאת, שבאה לעזור לזכויות אדם, היא חקיקה שפוגעת במוסר – זה דבר מאוד מאוד רדיקלי לומר, וזה דבר שלא מתקבל על הדעת. אני שמח שגם היועצת המשפטית של הכנסת הסכימה איתי להגדרה הזאת באופן מאוד נחרץ, ואני מקווה שהיא גם תבוא לדיון.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, לא. קודם כול, אמרתי את הדברים בשם היועצת המשפטית של הכנסת, ואני מקווה שהיא תבוא לכאן. ביקשתי ממנה לבוא לכאן, והיא תבוא. בעוד שנייה ארבל תציג את החוק, והיא תוכל גם להתייחס לזה. נעמה, אני חוזר ואומר את הדבר הבא, החוק הזה בא להגן על זכויות האדם שלך ושל אחרים. מצד שני, אמר המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון, ואף כתב, שהחוק הזה יכול ליצור פתח בעתיד או חשש שאדם שאומנם הזדקק לעזרה הזאת, יוכל לנצל אחר כך את כוחו השלטוני בעתיד באופן לא הגון או באופן לא מוסרי. אלה שני הקטבים שאנחנו נמצאים ביניהם – החשש העתידי, מצד אחד, שאותו עורך דין גלס, בשעתו – כמו שקראתם לזה פונו מניעה הקודמת לעבירה – לבין הפגיעה הישירה שיש כיום בנבחרי ציבור ובעובדי ציבור. בטווח הזה, שבין פגיעה באנשים, כמו שראינו שקורית לא פעם ולא פעמיים, ומצד שני החשש העתידי, או מה שכינתה היועצת המשפטית, המניעה הקודמת לעבירה. אז בין המניעה לפגיעה, אנחנו דנים.
את בהחלט יכולה לחלוק וזאת זכותך. גם יותר מזכותך – חובתך, אם את חושבת כך – ולומר שנקודת האיזון בחוק שהגענו אליו אחרי הרבה תיקונים היא לא נקודת האיזון הנכונה מבחינתך.
היו"ר עמית הלוי
¶
זה דבר חמור מאוד מבחינה מוסרית, ולכן אני שמח מאוד, שגם היועצת המשפטית של הכנסת הסכימה שהוא ראוי ולגיטימי. כמובן, עשינו בו תיקונים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אין פה חקיקה של החיים עצמם בכלל. כל החוקים פה פרסונליים. הכשרות שחיתויות, מעבר על חוקי-יסוד, ואני מרגישה פשוט בתוך הזיה.
היו"ר עמית הלוי
¶
לוח הזמנים הוא כזה: ראשית, היועצת המשפטית תעבור על החוק. קודם כול, על סדרי החוק. את ההתייחסות של היועצת המשפטית לכנסת, תשאירי לה. אבל תעברי על החוק, ואני מציע שנעבור על החוק כולנו ביחד.
אורן פונו
¶
ממלא מקום היו"ר, התייחסת אלינו, וגם אנחנו נבקש להגיד כמה דברים בפתיחה. התייחסת לעמדה שלנו, וחשוב לנו לדבר.
היו"ר עמית הלוי
¶
אין בעיה. את אשר כתבתם אני יכול להקריא. מה שכתבתם, ובצדק, הוא שהחוק ב-1979 תוקן, והדברים שאמרת רשומים כמובן גם בפרוטוקול. אתה מוזמן לקרוא אותם. וגם מה שאמר המשנה ליועצת המשפטית.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, לא, לא. יהיה זמן. יש סדר דיון, ואני אומר לך בדיוק את סדר הדיון, ונעשה אותו בצורה מכובדת. אתה לא צריך בקצרה, אתה יכול להתייחס גם באריכות. כמו שאמרתי, החוק הזה נועד לאזן בין מניעה הקודמת לעבירה, כמו שהגדירה את זה השופטת דפנה ברק ארז, לבין מצב של פגיעה משמעותית מאוד בעובדי ציבור ונבחרי ציבור. ביניהם צריך לאזן. אתה יכול לחלוק, וכולם יכולים לחלוק. אני בעצמי השתכנעתי מכמה דברים שאמרו כאן חברי האופוזיציה, ולכן תיקנו את החוק במהלך השבועיים האחרונים. יצרנו נקודת איזון אחרת, ואפשר לחלוק על נקודת האיזון, אבל אמירה מהסוג הזה, אמירה נורמטיבית כאילו החוק הזה בעצמו הוא מושחת, זאת אמירה מאוד מאוד מופלגת.
היו"ר עמית הלוי
¶
אני רק אומר מה סדר-היום, ואז תוכל להתייחס. כולם יוכלו להתייחס בנחת ובהרחבה, כל אחד לפי עולמו המוסרי ועמדתו. והכול יישמע, כמובן, ואולי נשפר. שיפרנו הרבה את החוק הזה בעקבות הערות של נאור.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, גם לפי ההערות שלך. לא אמרתי שכל ההערות, והתכוונתי לחלק מההערות, אם זה לא היה מובן.
סדר הדיון הוא כזה
¶
קודם כול, נקריא את החוק, כדי שלא יהיה אי-בהירות. בפעם שעברה היה אי-הבנה, ויכול להיות שחלק לא קראו את החוק לפרטיו. לכן, נקרא את החוק לפרטיו, קודם כול. ארבל, אם את רוצה את יכולה להקריא את החוק לפרטיו.
שלום, שגית.
היו"ר עמית הלוי
¶
רק שנייה. דקה, דקה. כן, אפשר, מכיוון שהזכרתי אותה. רק שנייה, דקה. נקרא את החוק לפרטיו, ואז נפתח את הדיון לנציגי היועצת וחברי הכנסת.
היו"ר עמית הלוי
¶
כל הנציגים. כולם, כולם. כל מי שנמצא. נקיים דיון רציני. בפעם הקודמת התקיים דיון רציני, והחוק שופר בעקבות הדיון ההוא. זה מצוין שכך קורה בכנסת, ונעשה כך גם עכשיו. היו הערות חשובות, גם של יוראי עוד בישיבה הראשונה, וגם של אחרים. לכן, שיפרנו את החוק ואני מודה לכם על ההערות. כך נעשה גם הפעם. בכל מקרה, לא מצביעים היום, ואני לא יודע מתי היושב-ראש יקבע את ישיבת ההמשך. אני מניח שבפעם הבאה, אפשר יהיה לעשות הצבעה לקריאה ראשונה, אבל זאת לא החלטה שלי.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, לא. היושב-ראש אופיר כץ. עוד לא הגעתי למצב הזה. התכוונתי לאופיר כץ, ואני פה ממלא מקומו כי יש פה ועדה נוספת.
היו"ר עמית הלוי
¶
אני מדבר על עצמי בקושי בגוף ראשון. שאלתי אותו, והוא אמר שהוא יחליף אותי. אמרתי בהתחלה – לא היית פה – שייתכן שהוא יגיע. אדרבה, אני אשמח.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, דיברתי על סדרי הדיון. האם משרד הביטחון הגיע? שלח נציג? לא שלח. אני רוצה לומר לפרוטוקול, שבניגוד לתשובה של משרד הביטחון, מכיוון שהחוק הזה ישפיע גם עליו, אני שב וממליץ לנציגי משרד הביטחון, אם הם רוצים להשתתף בדיון – לשנות, לשפר – שישלחו לכאן נציג ויתייחסו.
שנית, תגובת משרד הביטחון התייחסה לזה שבהליך המתנהל במערכת צבאית, הצבא נותן סיוע משפטי לחיילים או למפקדים, אבל אם החייל לא מעוניין בעורך הדין של צה"ל, הוא לא מקבל שום סיוע. מכיוון שבמקרה לחלוטין ישבתי בשבוע שעבר בפאנל בערוץ 12 עם אבי בניהו – לא הייתי אומר לולא הוא סיפר את זה לכולם, וגם לא נראה לי שזה סוד. בסוף הציבור שילם והוא סיפר – שלא רק שולם, אלא שולם באופן מלא. כלומר, בניגוד לנוהל שקיים פה היום, ומגיע ל-15% הוא אמר: אנחנו שילמנו באופן מלא. אני חושב שזה כולל את כל המעורבים בפרשת הרפז.
אם זה אכן כך, אני מבקש שתפנו שוב לנציגי משרד הביטחון, כדי לדעת מי שילם, על פי אלו כללים. למה שוטרים יש להם הגנה מאוד מסוימת מחברת הביטוח? האם זה נכון שבאמת שילמו להם מאות אלפי שקלים לאבי בניהו ולכל האנשים שהיו מעורבים שם? וינר, מנדלבליט וכולי. ואם כך, על פי אלו כללים שילמו להם? מי אישר את זה?
היו"ר עמית הלוי
¶
ואם משרד הביטחון חריג מהמשרד לביטחון לאומי או אחרים, אנחנו רוצים לדעת על זה. טוב שגם חברי הכנסת יתייחסו לזה. זאת רק הערה לגבי הנציג.
היו"ר עמית הלוי
¶
ביקשתי, והם לא רצו. במקום זה הם שלחו תגובה. אמרתי שהתגובה איננה ממצה משתי סיבות. נאור, עניתי עכשיו ולא הקשבת. ראשית, אמרתי שכדאי להם כן לבוא בגלל שבכל זאת החוק מתייחס אליהם.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בטח שכן. אתה רוצה לדעת איך? תגיד שאתה לא מצביע בעד הרפורמה, ותראה איך פה כולם.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
שאלה לסדר-היום, לפני שהיועצת המשפטית מדברת. מה שחסר לי בחומר שהפצת להיום, זה חוות דעת מעודכנת של הייעוץ המשפטי לכנסת. הרי שינית משמעותית את החוק.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אדוני, ממלא מקום יושב-ראש הוועדה, בדיון הקודם ביקשתי שישלחו גם לנו, ולא שלחו שום חומר רקע.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
גברתי היועצת המשפטית, אם אין דחיפות, כמו שאמר הרגע המציע, למה אנחנו מנהלים דיון בלי חוות דעת מעודכנת שלכם בכתב?
שגית אפיק
¶
אין הכרח. אני רוצה לספר לכם שברוב הדיונים בהצעות החוק בכנסת, הדיון מתבצע בתוך הוועדה. לעיתים אנחנו מניחים מסמך הכנה, לעיתים אנחנו מניחים חוות דעת, אך ברוב רובם של המקרים אנחנו נותנים את הייעוץ המשפטי תוך כדי הדיונים. בכך אנחנו מאפשרים גם לתת מענה לשאלות שעולות אצלכם תוך כדי הדיון.
אני נערכתי כאן לתת לכם מכלול של עניינים, גם ברמה העקרונית – איך אני רואה את הצעת החוק הזאת – וגם ברמה של התייחסויות ספציפיות, ככל שניתן.
היו"ר עמית הלוי
¶
מכיוון שלא היית פה, אני חוזר על מה שאמרתי. חשוב לי לחזור על הדברים במדויק, מכיוון שאני חושב שהגענו להבנה בנקודה הזאת. אני לא מדבר על נקודות אחרות. אמרתי שהחוק הזה נועד מלכתחילה כדי למנוע פגיעה בעובדי ציבור ובאנשי ציבור. בעיניי, פגיעה מופרזת ולא מוצדקת. מצד שני, העלה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, שהחוק הקיים במקורו – גם בחוות דעתו וגם בפסיקה של השופטת דפנה ברק ארז – הוא חוק שנועד מראש למניעה מאפשרות לעבירה עתידית. מניעה הקודמת לעבירה – כפי שזה מנוסח.
בחקיקה אנחנו תמיד מנסים לאזן בין זכויות. נניח שיוראי רוצה לשמוע מוזיקה עד אחת בלילה ואני רוצה לישון – המחוקק עשה איזשהו סדר ואמר: עד 11 בלילה.
היו"ר עמית הלוי
¶
מצוין. אנחנו תמיד עושים איזונים, כמו שאתה יודע מהחקיקה. אמרתי שלחלוק על נקודת האיזון בחוק הזה, או על שלל מרכיביו, שדנו בהם באריכות רבה, אפשר, כמובן. אפשר לומר שנקודת האיזון היא שאפשר עד 15 תורמים במימון המונים באופן כזה, שקיפות באופן כזה, תפקיד יואל הדר ממבקר המדינה יהיה תפקיד X או יהיה תפקיד X פלוס. כל השאלות האלה הן שאלות חשובות מאוד, ואת חלקן שיפרנו בחוק הזה, כמו שאת יודעת, על פני הצעת החוק המקורית.
אבל לומר שהחוק הזה לא לגיטימי או לא ראוי כשלעצמו? או שהוא מושחת, כמו שאומרת נעמה לזימי? זה דבר שהוא בעיניי בלתי ראוי בעליל.
היו"ר עמית הלוי
¶
על זה הסכמנו, שהחוק הוא לגיטימי וראוי. האם נקודת האיזון היא כזאת או אחרת? את מוזמנת להתייחס. ומכיוון שאמרתי בשמך, באמת, כי כך חשבתי שסיכמנו – כך שמעתי ממך, בכל אופן, שהחוק לגיטימי וראוי, גם אם יש ויכוח על נקודת האיזון, הוא בוודא לא חוק שהוא מושחת. להפך, זה חוק שבא לתקן בעיה.
היו"ר עמית הלוי
¶
רגע, אני אתן לה להתייחס. היא פה, אז חבל. זה לא שקולה יישמע דרך קולו של מישהו אחר – הלכת דרעי פנחסי. אצלנו כל אחד יכול לדבר בעצמו. אני רק אומר, שהמצב היום, כפי שהתברר פה בפעם שעברה, שהרבה אנשים קיבלו כסף באישורים שונים, ואף אחד מכם לא יודע על זה. לכן, אף אחד לא מפקח על זה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני מוכן שתפנה אותי לאיזה סעיף שאתה רוצה, כי אף אחד לא יוכל לבקר את מה שאתה אומר. זה לא נכון.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא נכון. אתה פשוט לא מדייק, שמא נאמר אפילו מטעה את הציבור. לא שהציבור מעניין אתכם בכלל.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אחרי שאתה תפנה אותי לסעיף שמראה, אני אפנה אותך לכך שמשטרת ישראל, שהייתה פה בדיון הקודם, כשאני שאלתי אותך כמה חוקרים פנויים יש לזה, מי יקבל את התלונות במשרד מבקר המדינה – אתה כתבת את זה כלא יודע מה, כשלח לחמך – אין אף אחד שיכול לטפל בזה. אתה שם פה דברים, ואתה אפילו לא מבין את הקצה. אתה גם לא התייחסת לזה, למרבית עוד הרבה מאוד דברים שלא התייחסת אליהם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אפרופו שאלתי בדיון הקודם, על חוק דרעי. זה חוק נתניהו? חוק המתנות של נתניהו?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
בוודאי. זה חוק פרסונלי פר אקסלנס. הרי אין בו צורך. לא יוקר מחייה, לא משבר דיור.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
ספק אם די בסייגים אלה כדי להפחית את הפוטנציאל הגלום בהצעת החוק לפגיעה ביושרתו של השירות הציבורי.
היו"ר עמית הלוי
¶
תודה רבה על כל ההערות. לשאלת חבר הכנסת הרצנו, אני ממליץ גם לך, בתור חבר כנסת נמרץ ורציני בעיניי, להשתחרר מפרסונליזציה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
עולם הפוך ראינו בכנסת. להגיד שהחוק הזה מושחת, זה לא ראוי. להגיד שהוא פרסונלי, זה לא נכון.
היו"ר עמית הלוי
¶
בדיון הקודם הייתה פה נציגת המשטרה, והיא ציינה שלפחות בשנה שעברה 62 שוטרים נאלצו לא להסתפק בייצוג המשפטי של הסניגוריה של המשטרה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
יש הבדל בין נאלצו לבין בחרו. תפסיק. אתה עושה את זה כל הזמן. אתה משנה קצת. אתה לוקח פיסת אמת קטנה שנאמרה, ואז אתה משנה לה את התכלית לגמרי. בין בחרו לבין נאלצו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, זה לא נכון. אתה תפסיק לקחת חצאי אמת או נקודות קטנות באמת, ולבנות סיפור אחר.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
אני רוצה שתזמינו את כל המקרים של השוטרים ותציגו אותם אחד-אחד. אנחנו רוצים לבחון.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אין בעיה. אם אתה רוצה, בוא נקיים דיון חסוי ונשמע - - - בבקשה, תבקש לעשות דיון חסוי - - -
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
דיון חסוי בלי שמות. אנחנו רוצים להבין כל מקרה לגופו. כל מקרה לגופו. להעמיק בדבר.
שגית אפיק
¶
אני אתייחס עקרונית וספציפית, ואחר כך ארבל תסביר את התיקונים. אני אתחיל עם האמירה העקרונית שלך. בעצם, הצמצום המשמעותי ביותר שעשית בהצעת החוק הוא הסרתם של עובדי הציבור משירות המדינה, כך שהצעת החוק כרגע תחול על נבחרי ציבור ונבחרים - - -
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
אדוני היושב-ראש, בסעיף 2 (ב) רשום: עובד הציבור שאינו נבחר ציבור, רשאי לקבל תרומות.
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
אבל מה יפה בהצעת החוק הזאת? שנבחרים לא צריכים לבקש אפילו. נבחרים לא צריכים לבקש.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
כלומר, נניח בנימין נתניהו, שכבר נאספו עבורו 4 מיליון שקלים. הוא לא צריך לבקש.
היו"ר עמית הלוי
¶
חייבים לבקש. הם צריכים להגיש למבקר המדינה. אני מציע לכם, תוך כדי שהיועצת המשפטית לכנסת תקרא, פשוט תקראו את החוק.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
די, אל תגיד את זה. קראנו את החוק. קראנו את החוק 24 פעמים. תאמין לי, אנחנו בקיאים לא פחות ממך. אני מציע לך, כדי להוציא את העניין הפרסונלי מהשולחן, מה שנקרא להזיז אותו מהשולחן. תיקון לחוק – החוק לא יחול על בנימין נתניהו. תודה רבה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
גברתי היועצת המשפטית, גם בחוק דרעי 2 אמר משה ארבל, שדרעי לא בתמונה וזה בכלל לא קשור אליו. הוא בכלל לא הציג את עצמו כמועמד לשר.
שגית אפיק
¶
הייתי בדיון. אני רוצה להתחיל עם מספר הערות עקרוניות, ואחרי זה אני אתייחס להערות ספציפיות. מטרת האיסור שקיים היום על קבלת מתנות הוא למנוע פגיעה בטוהר המידות של עובדי הציבור, וזאת בשל הפגיעה החמורה באמון הציבור בעובד הציבור, ובאמונו בשלטון. החשש הוא שטובת הנאה ניתנה כתמורה לפעולה שהוא עשה או עתיד לעשות. את החשש הזה קשה להפריך, ויש בו כדי לפגוע בתדמית של השירות הציבורי כולו, כשלא משנה אם המתנה ניתנה כהוקרת תודה או מאינטרס אחר.
כלומר, הרציונל של חוק המתנות הקיים הוא שנבחר הציבור הוא נאמן של הציבור, והאמון הזה עלול להיפגע קשות אם הציבור ייווכח לדעת שבנוסף לשכר שלו, הוא מקבל גם טובות הנאה נוספות בשל התפקיד. לכן, הצעת החוק הזאת, גם אחרי הצמצומים שנעשו בו, ויש לברך עליהם, עדיין מהווה סטייה גדולה מהרציונל של שמירה על טוהר המידות ועל תפיסת התפקיד וחובות האמון של נבחרי הציבור ושל עובדי הציבור.
אני רוצה לומר שכבר היום, וזה דבר שציינו גם בפני המציע, קיימות פלטפורמות משפטיות שמסדירות נושאים דומים, ולא ברור למה נדרשת פלטפורמה חדשה ולא כניסה במסגרת שלהן. חוק חסינות חברי הכנסת, מאפשר למעשה לקבל החזר על הוצאות משפטיות בשל הליך משפטי, בקשר למעשה שנעשה במסגרת מילוי התפקיד. ההסדרים של החוק הזה התקבלו לאחר דיונים שנערכו בהתאם להמלצות ועדה ציבורית, שדנה בתנאים שלו, מתוך הבנת הרגישות הנדרשת בעת פתיחה של חריג כזה, שמתייחס להחזר הוצאות משפטיות.
ועדת האתיקה של הכנסת קבעה בעבר כי חברי הכנסת רשאים לקבל תרומה עבור הגנה משפטית או הליך רפואי, בסכום שמוגבל ב-5,000 שקלים לאדם ובני ביתו, בכפוף לאישור מראש של ועדת האתיקה, ובהתאם לכללי דיווח ושקיפות שנקבעו. חוק החסינות נותן החזר הוצאות משפטיות על הליך משפטי שנעשה בהקשר עם התפקיד.
שגית אפיק
¶
אבל אני שואלת למה פלטפורמה חדשה? אפשר לתקן את החוק של החזר הוצאות משפטיות באופן כזה, שתיעשה בחינה מקצועית של הצרכים.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
למה צריך החזר של הוצאות משפטיות, אם הבן אדם לא זקוק לזה? בסיוע המשפטי יש דרגות. אנשים חד-הוריים – בקושי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני יודע בדיוק הבדלים. השאלה היא האם אתה שומע את היועצת המשפטית לכנסת, שמסבירה לך את הקונסטרוקציה הנכונה לתקן את העיוותים שפתאום גילית? פשוט עברתי על מצע הליכוד וראיתי כמה דיברתם על העיוותים בחוק התרומות, וכמה חשובים לכם עובדי הציבור.
היו"ר עמית הלוי
¶
קודם כול, זה רעיון. השאלה מצוינת. ממה נפשך? נניח שמירב נקלעה למצוקה משפטית או רפואית. אם המדינה עושה נגדך הליך משפטי, ואת יודעת שהמדינה עומדת מולך, אין הגבלה על המונופול על הכוח. והיו מקרים מעולם. כלומר, לא משנה אם זה אלי הורוביץ, שרים או חברי כנסת בעבר. עומדים מולך עם כל הכוח ועם מאות מיליונים מצד אחד. מצד שני, הם לא נותנים לך הגנה, כלומר לא מממנים לך את הסניגוריה. מקסימום, אומרים לך לקחת סניגור מהסניגוריה הציבורית. כידוע, תגמרי איתו איפה שתגמרי איתו.
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
במקרים קשים הסניגוריה הציבורית, האתוס שלה הוא להגן הכי טוב על כל אדם, ואין לומר שלא נמצאים שם אנשים מצוינים, שזאת האידאולוגיה שלהם.
היו"ר עמית הלוי
¶
בפעם הקודמת, כשלא היית פה, ראינו שגם במשטרה 10% מהשוטרים לפחות העדיפו לא את הסניגור, בנסיבות.
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
אבל זה לא משנה. אומרת היועצת המשפטית שיש כאן מנגנון קיים. אם אתה חושב שהוא לא מספק, אפשר ללכת ולתקן אותו. לפתוח אותו, ולהעלות אותו לדיון.
היו"ר עמית הלוי
¶
זה רעיון שאומר שאם משפט עלה מיליון וחצי, שניים-שלושה מיליון, היועצת המשפטית בעצם אומרת שהציבור ישלם. מה שאני אומר, ואני חושב שזאת נקודת איזון יותר נכונה, הוא שעם שקיפות ופיקוח נאפשר למי שרוצה לשלם, ולא נחייב במיסים את כולם לשלם בגלל המשפט שלי או שלך או של מישהו אחר. זה כל ההבדל, ואני מסכים שזה ראוי.
היו"ר עמית הלוי
¶
בוודאי אני מסכים איתך, שלא ראוי לתפוס את החבל בשני הצדדים – לא לתת לו אפשרות לגייס כסף בעצמו, ולא לתת לו כסף מהמדינה. ההצעה של היועצת המשפטית לגיטימית מאוד בעיניי, ראויה, אלא שזה להשית כסף על הציבור. ואני לא מעוניין שהציבור יהיה מחויב לממן משפטים של אנשי ציבור.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
זה בעצם לייעל את עבודת הכנסת. ככה לוביסטים לא יצטרכו להסתובב פה כל היום, ולדחוף לנו כל מיני דברים של בעלי הון ותאגידים. העברה בנקאית ונגמר הסיפור. החקיקה הזאת תפגע בכולנו, ואתה יודע את זה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא נכון, לא נכון. אנחנו עוד נדון בזה ותראה איך אני מוצא לך מלא פרצות. אתה גם נותן מקום להתערבות של ממשלות וארגונים זרים. על זה עוד נדבר.
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
אז אם חס ושלום, בוא נשים את זה בצד, נפסיק עכשיו לדון בזה ונלך לאופציה הסבירה של לתקן את דרך המלך.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
כל הדעות מבית נתניהו. יו"ר הוועדה, זה לא חוק פרסונלי? יו"ר הוועדה, זה לא חוק פרסונלי? זה חוק שבא לכם עליו פתאום, ככה סתם?
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
אני רוצה להסביר לחבריי ולחברותיי למה חבר הכנסת הלוי לא רואה בזה חוק מושחת. אחרי הכול, הליכוד כבר שנים על גבי שנים מחוקק חוקים שיאסרו על גופים שקשורים למדינות שונות לתרום באופן שקוף לכל מיני ארגונים, שמקדמים שוויון, שלום, זכויות אדם. זה אסור באיסור חמור. אסור, אסור, אסור.
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
בינתיים, בזמן שהם עושים את זה, הם מטפחים תעשייה שלמה של קהלת ושות', ערוץ 14 ושות'. הכול כסף פרטי, לא מדווח, שנתרם מהסיבות הכי מושחתות בשביל להחזיק אותם בשלטון, ובינתיים לשטוף את המוח של אזרחיות ואזרחי ישראל נגד זכויות אדם, נגד שוויון, נגד שלום, בעד כפייה דתית ובעד נתניהו. ולכן, הוא לא מבין למה זה לא בסדר לעשות את אותה שיטה בתרומות לנבחר ציבור, להוצאות משפטיות ורפואיות? אני לא מבינה, זה עובד לכם כל כך טוב כל כך הרבה שנים, למה לא לשים את זה עכשיו בחוק? מה מושחת בשיטה שהם עצמם יצרו וסיפרו לעצמם? והיא מחזיקה אותם בשלטון כל כך הרבה שנים. הרי אם זה עובד בשבילם, זה לא מושחת. אם זה לא עובד בשבילם, רק אז זה לא בסדר. זה כמו פוליטי – מה שעובד בשבילם, זה לא פוליטי. ימין זה לא פוליטי. אם זה נגד הימין, זה פוליטי וזה אסור באיסור חמור. זה הסיפור של החוק הזה, ולכן הוא מושחת מהיסוד. הוא מתעלם מעיקרון השוויון, הוא שם נבחרי ציבור במקום שבו לאף אזרח ואזרחית אחרת אין אפשרות להגיע למקום שבו הם יקבלו כסף מהציבור.
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
ברשותך, אדוני, אתם מונעים טיפול רפואי בסיסי מתושבות ותושבים בצפון. ראש הממשלה שלך הולך ועומד בקריית שמונה, ואומר לאישה ששואלת למה אין לנו מיון קדמי לטפל בסרטן: את משעממת אותנו. אבל היא, אין לה אפשרות לעשות גיוס המונים בשביל הסרטן, שאין לה בשבילו מיון קדמי בקריית שמונה, נכון? בוא נסדר קצת תרומות לנבחרי ציבור בשביל מקרים הומניטריים של משפטיות, של כל מיני עבירות שהם עברו על החוק. זה במקרה שלא שריינו אותם בתור שרים בממשלה בוועדה אחרת בבניין הזה.
היו"ר עמית הלוי
¶
רגע, יש לך טלפון. תאמיני לי, אני הסתכלתי. כשעושים מימון המונים למקרים שלהם, זה קורה כל הזמן. רק לאנשי ציבור ואילו לך היה, את לא תוכלי לעשות. אני בא לעזור.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
שמתם לב? השוויון בכנסת הזאת עוסקת רק בעצמה. רק נבחרי הציבור צריכים חקיקה בכנסת הזאת. מעניין. בינתיים, אתם דואגים רק לח"כים. איפה הציבור?
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
מה עם חינוך חינם מאפס עד שלוש? גם על זה לא שמעתי. בינתיים המחירים של כל המוצרים עולים לפסח.
שגית אפיק
¶
הפלטפורמה השלישית שקיימת היא כללי ניגוד עניינים, כללי אשר שחלים על שרים וסגני שרים, והם אוסרים על קבלת מתנות וטובת הנאה, גם שלא בשל תפקידם הציבורי, אלא באישור ועדה שמינה מבקר המדינה.
שגית אפיק
¶
זה לא בתקנון, זה בחוק. זה בחוק.
אמרתי שאתן שלוש הערות עקרוניות, ולאחר מכן הערות לגבי התוכן.
ההערה השלישית קשורה לנושא שנקרא
¶
הכנסת מחוקקת לעצמה. אני מאוד נזהרת מלהשתמש בטיעון הזה, ואתם כמעט לא תשמעו אותי מעלה אותו כאן, אבל אני חושבת שבהצעת החוק הזאת עלול להיות ניגוד עניינים מובנה לחברי הכנסת. בית המשפט קבע שבמקרים שבהם הכנסת מחוקקת לעצמה, ויש לחברי הכנסת ניגוד עניינים מובנה, ישנה נטייה גוברת להתערב. אני חושבת שכאשר אתם מחוקקים הצעת חוק מהסוג הזה, אתם בוודאי צריכים להביא בחשבון את עניין הציבור, את ההשלכות שיש במתן טובות הנאה, את מידת הפגיעה האפשרית באמון הציבור בכנסת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
יש לי גם שאלות הבהרה. זה בסדר לקטוע את היועצת המשפטית? בבקשה, תן לה לסיים ושאלות בסוף.
שגית אפיק
¶
החשש כאן הוא מפגיעה בעקרונות דמוקרטיים ובטוהר המידות. יש לזה פתרונות, כמובן. פתרון שיכול להיות, ודובר עליו גם בעניינה של ועדה אחרת – שאלתם כאן קודם על הפרסונליות – אחד הפתרונות הוא לעשות שינויים מהסוג הזה בתחולה עתידית, כך שיחולו מהכנסת הבאה. לא בטוח שבמקרה הזה, גם זה ריפוי מלא לבעייתיות של ניגוד עניינים מובנה. כל הנושאים שעסקו עד היום בענייני שכר וגם בענייני מתנות, כמו שסקרתי את הפלטפורמות האחרות שקיימות, נעשו בדרך כלל קודם כול על ידי ועדה ציבורית, על ידי ועדה מקצועית, שנתנה המלצות. רק לאחר מכן, הכנסת חוקקה. בכל מקרה, טרם קבלת החלטה כאן, ברור שעליכם לשקול היטב את ההיבטים של ההצעה, ולנהוג בזהירות רבה עם ההסדרים שלה, בין היתר בשל הטיעון הזה.
עוד דבר שצריך לשים לב אליו בהצעה הזאת, זה עירוב בין ההיבטים הפרטיים של נבחר הציבור, כמי שהוא גם בן אדם, שנזקק לעיתים לסייע אולי לבני משפחתו בהליך רפואי או בהחזר הוצאות משפט, לבין ההיבטים הציבוריים שלו. ההנחה היא שככל שמעמדו הציבורי של משרת הציבור בכיר יותר, כך גם יצומצם מרחבו הפרטי, גם אם הוא לא ייעלם לחלוטין. לאור ההיבט הציבורי רחב ההיקף, שגלום בנבחרי ציבור, אני סבורה שצריך לנקוט פה באופן עוד יותר זהיר ושקול, כשקובעים הסדר כזה, שגלומות בו הטבות פוטנציאליות לא רק לנבחר הציבור, אלא גם לבני המשפחה שלו.
לגבי היקף ההליכים הראויים לתרומה. הצעת החוק בעצם מאפשרת קבלת תרומות עבור הליכים משפטיים ורפואיים, בהיקף שנראה לי שעלול להיות רחב מדיי. לא ברור מאליו מה הזיקה בהרחבת התרומה גם להליך שאין לו זיקה לתפקיד של חבר הכנסת או של נבחר הרשות המקומית או של עובד הציבור. מצד אחד, ניתן לטעון שרווחתם של בני המשפחה הקרובה של עובד הציבור חשובים להמשך התפקוד שלו באופן סדיר, ויש לוודא שהוא לא יסיח את דעתו ממילוי תפקידו הציבורי, אבל לא ברור אם הטיעון הזה יכול לגבור על האינטרס המוגן של אמון הציבור וטוהר המידות.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
הוא יכול, אבל נבחר הציבור ירצה לנצל את מעמדו. זאת הבעיה. נראה לך שמישהו יתרום ליאיר נתניהו? נו, באמת.
היו"ר עמית הלוי
¶
שאלה מצוינת, מירב. אגב, הפניתי את השאלה הזאת בפעם הקודמת לעורך הדין ד"ר גיל לימון שהיה כאן. שאלתי אותו איך הם הכריעו שהעטים שקיבל מר אולמרט – בשעתו הכריע מני מזוז, היועץ המשפטי דאז – נחשב לחברות. שאלתי, האם בדקתם האם הוא היה חבר שלו מאז שהוא נעשה עובד ציבור? האם לפני כן? האם מהצבא, כמו שאמר פה עורך דין ארד? לפי מה בדקתם? הוא אמר לי בכנות וביושר: אני אומר לך את האמת, עמית, זה מורכב. זה מכלול נסיבות. הוא לא נכנס לבדיקה ההיא, אבל זה באמת מורכב. אני חושב שהחוק הזה יבהיר את העניין, כלומר מי שירצה להיכנס למסלול לא של חברות אלא באופן כללי, גם באשר הוא עובד ציבור, הוא יצטרך את כל הדיווחים והשקיפויות, אבל זה יפתור את הבעיה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
הוא דיבר נקודתי על התיק, שהוא לא רוצה לדון בזה והיה בזה מכלול שיקולים. מה זה קשור?
היו"ר עמית הלוי
¶
חוות הדעת שהוצגה כאן של היועץ המשפטי, חוות דעת ישנה, שעד 10,000 שקלים אין ניגודי עניינים בכלל. היועץ המשפטי לממשלה הקודם, ד"ר מנדלבליט, טען שאת לא תסתכני לעשות משהו לא ראוי, לא אתי ובוודאי לא פלילי, אם מישהו ייתן לך עד 10,000 שקל. כך טען היועץ המשפטי. אנחנו החמרנו בחוק הזה, והורדנו את זה ל-1,500.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
אבל אפשר כמה פעמים בעילום שם, ללא הגבלה. ואי-אפשר לבדוק את זה, כי אין מנגנון פיקוח.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, אפשר לבדוק את זה. איך פתרנו את הבעיה? את שואלת שאלה מצוינת, וגם את זה פתרנו מכיוון שאנחנו בעד טוהר מידות ובעד שקיפות. כמו בפריימריז, אם את מכירה, את חייבת להעביר את כל תנועות החשבון. אדם לא יכול לעשות בחשבונות שלו – את תעלי על זה מייד, ומבקר המדינה – לא יצא לכם, כי לדעתי אין פריימריז אצלכם.
היו"ר עמית הלוי
¶
אתה מכיר את זה. אתה רואה מייד את כל תנועות החשבון, ואתה יכול מייד לוודא אם מישהו עשה את התרגיל הזה. כך שלא תהיה בעיה בכלל. נמצא פה נציג מבקר המדינה, ובעוד שנייה תשמע, בהמשך לשאלתך בפעם הקודמת.
שגית אפיק
¶
אני אתייחס עכשיו להליכים עצמם. הליך רפואי הכרחי – אני לא בטוחה עד כמה המונח הזה ברור. אומנם, הצעת להחריג ממנו הליך רפואי אסתטי, אבל עדיין נשאלת השאלה מי קובע מה מידת ההכרח, מה הדחיפות של ההליך הרפואי.
היו"ר עמית הלוי
¶
שגית, הכנסנו את זה אחרי זה. מכיוון שהיועצת המשפטית לוועדה ביקשה שזה יותר מתאים לא להגדרות אלא להמשך.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא רק שעניתי לך, אלא גם נכתב בהצעת החוק, בסעיף 3 (ז), שכל טיפול – לפי דעתי, נזלת בכלל לעניין הזה – שקיים בביטוח הרפואי, לא רק בביטוח הרפואי הרגיל אלא גם הביטוח הרפואי המושלם וכולי - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
שנייה, שנייה. גם ניתוח פלסטי – למרות שהחרגנו אותו לבקשת הייעוץ המשפטי – אם יש לך ביטוח רפואי מושלם, כמה אתה אמור לשלם על זה היום?
היו"ר עמית הלוי
¶
בסעיף 3. בתחילת העמוד השני. בכל הביטוחים הרפואיים אתה אמור לשלם על ניתוח 2,500 או 5,000 שקל. כל הניתוח עצמו, שיכול לעלות 70 אלף שקל או 100 אלף שקל, ממילא אתה בביטוח ולכן אתה לא תוכל לקבל.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
השאלה שצריכה להישאל היא למה הם בוחרים בחוק שחיתות, ולא, נניח, בהרחבת ביטוח רפואי?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני רוצה, בבקשה, התייחסות של שוק ההון, מי שאחראי על הביטוח ופוליסות הביטוח במדינה כדי לאמת את מה שאתה אומר.
היו"ר עמית הלוי
¶
תסתכלי בטבלה, ותציגי אותה בהמשך. רק נאמר את השורה התחתונה. השורה התחתונה היא שכל מה שמכוסה בביטוח, כל טיפול כזה או אחר, אי-אפשר לגייס לו תרומות מאף אחד.
היו"ר עמית הלוי
¶
מכיוון שיש טיפולים, ואני הראיתי ליועץ המשפטי כמה מקרים מזעזעים. אני בטוח שגם את היית דומעת וגם היית מאשרת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא נכון. ועדת האתיקה מאפשרת לגייס תרומות. אתה פשוט מטעה. תפתח את תקנון הכנסת. ועדת האתיקה מאפשרת לקבל תרומות. תפסיק להגיד לא. בטח שכן.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא נכון. תפסיק. הוא מאפשר לעובד ציבור לגייס תרומות. היא מאפשרת לחברי כנסת. אתה פשוט מטעה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בכפוף לקבלת אישור מראש של ועדת האתיקה – רצית שאני אקריא – חבר כנסת רשאי לקבל תרומות, שמטרתן מימון צורך רפואי משמעותי או מימון - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תפסיק. תקשיב למה שאני אומר לך. חבר כנסת רשאי לקבל תרומות, שמטרתן מימון צורך רפואי משמעותי או מימון הוצאות משפטיות עבורו. מה אתה לא מבין? אני יודע שיש בעיה. הבעיה היא – אני לא רוצה כאשר הוא עובד ציבור. אתה מכניס פה משהו שלא קשור.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
צודק שהיום יום ראשון, צודק שאתה מבזבז היום את הזמן של הציבור, צודק שאתם מבזבזים את הכסף של הציבור, צודק שאתם גומרים את המדינה. יש מלא דברים שאני צודק בהם. הקראתי מתקנון הכנסת? בבקשה. עמ' 262.
שגית אפיק
¶
ההגדרה של הליך שמטרתו פיצוי על נזק כספי – הדבר מאפשר קבלת תרומות כבר בשלב החקירה, שנחשב לשלב שגם הוא מוקדם מאוד בהליך הפלילי. גם זה מייצר הרחבה גדולה ביחס למצב הקיים. היקף הזכאים לתרומה – ההצעה הזאת חלה לא רק על עובד הציבור, אלא גם על בן זוג וילדים הסמוכים על שולחנו. יש בכך החרפה של ניגוד העניינים בו מצוי עובד הציבור. העניין הזה מוסיף ממד של ניגוד עניינים אישי, על זה הכלכלי, ובכך יש גם הפרה של האיזון בין האינטרסים השונים.
שגית אפיק
¶
זאת פריצה של החומה הבצורה, שעד היום המחוקק בחר לגדר סביב עיקרון טוהר המידות ואמון הציבור. הגדרת בני המשפחה הקרובים כסמוכים על השולחן היא גם רחבה באופן משמעותי. אין התייחסות לגיל, להיקף זכאות, לכושר השתכרות של בן המשפחה, ליכולות שלו, לצרכים שלו, אלא רק לשאלת מקום מגוריו. גם אם תחליטו שישנה רלוונטיות וצורך בהוספת בני המשפחה, דבר שלא מובן מאליו, אני חושבת שחובה להצר את ההגדרות, ולהבהיר באיזה נסיבות זה יכול לחול על בני משפחה.
שגית אפיק
¶
לא רק עניין של גיל. יש גם היקף זכאות, כושר השתכרות, יכולות, צרכים. הרבה קריטריונים שאפשר להתייחס אליהם.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אז השחיתות היא גם לבנות. יפה. יש שוויון סוף-סוף. לא באזיקון האלקטרוני, אלא בשחיתות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
יש אפשרות לקבל התייחסות לממד הפרסונלי של החקיקה ולעיתוי שבו היא מגיעה, שזה עד סוף אפריל? כלומר, לפני שנתניהו צריך להחזיר 270 אלף דולר.
היו"ר עמית הלוי
¶
בואו נאמר כך, חבר הכנסת הרצנו, אני חדש בכנסת ומההיכרות הקצרה שלי, אני לא מעריך שהחקיקה הזאת תושלם במושב הזה. רק כדי להניח את דעתך. הפגרה היא עד ה-30 באפריל.
שגית אפיק
¶
התייחסתי לזה קודם בהקשר של טענת הכנסת מחוקקת לעצמה, ואמרתי שכשיש לנו חשש לניגוד עניינים מובנה של חברי הכנסת, שמחוקקים לעצמם – טיעון שאני באופן אישי מאוד נזהרת מלהשתמש בו, ואני משתמשת בו כאן – הנטייה שלנו היא קודם כול לומר שראוי היה שהסדרים מהסוג הזה ייבחנו ראשית על ידי ועדה ציבורית ומקצועית, שתביא את ההמלצות שלה לפני שחברי הכנסת יחוקקו. בין אם זה נעשה כך ובין אם זה נעשה בדרך שבסופו של דבר הכנסת מחליטה לחוקק חקיקה מהסוג הזה, שתחול על חברי הכנסת, כמובן שנכון ואולי אף חובה שהסדר מהסוג הזה יתחיל רק מהכנסת הבאה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
5 מיליון שקלים בשביל לפזר את הכנסת – נראה לי סבבה. תפזרו את הכנסת, תקבל 5 מיליון שקלים. אחלה.
היו"ר עמית הלוי
¶
חבר הכנסת דוידסון, ברשותך, היועצת המשפטית, כמו שאת יודעת, מתייחס ל-800-700 אלף איש. בוודאי לא מתייחס לחברי הכנסת, בניגוד - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
ברור. כי בשביל מושחת אחד הכנסת את כל ה-700 אלף; בשביל מושחת אחד עשית את כולם מושחתים, אחרת איך תסביר?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
איך תגיד בבג"ץ שהוא האחד שאנחנו עושים חוק עבורו? אמרת, נכניס 700 אלף, ונשחית את כל השירות הציבורי וכולם יהיו מרוצים. הכנסת את כל ה-700 אלף.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
לכולם יש 270, זה כסף מהצוללות. איזה כסף? בחייכם, אנחנו לא יודעים מה המקור? מה זה ה-270 אלף, מאיפה הם הגיעו? מישהו צריך להעביר את הכסף.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני תוהה, אחרי ששלחו אותך לעשות משא ומתן עם מנסור עבאס, מה בחיים הציבוריים שלך הביא אותך לכתוב את החוק הזה? באמת, אני תוהה. האיש המיוחד למשימות המיוחדות. ראשית, היה עליך לעשות משא ומתן, שתהיה יכולת הכחשה לראשי הגוש שלך עם מנסור עבאס, וכמובן עמדת במשימה הזאת. עכשיו שלחו אותך לכתוב את החוק הזה. מה? מה? מה? מה בחיים הציבוריים שלך הביא אותך היום לכנסת העשרים-וחמש לכתוב את החוק הזה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אני אגיד לך מה התשובה. בממשלה, כשנותנים צ'ופר למושחתים, הוא נכנס לקטגוריה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני דווקא אומר, שיכולת ההכחשה המעולה שלו לאור המשא ומתן עם מנסור עבאס, הביא עליו את המשימה המיוחדת הזאת.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
הוא לא כתב את החוק, הוא פשוט מציג אותו בשם הממשלה. אנחנו יודעים שכל החוקים האלה - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
מה את אומרת? אני לא כתבתי את החוק? מה את אומרת? חברת הכנסת דבי, כמה חוקים את כתבת?
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
לא כתבתי כלום, אבל לא הייתי בוחרת לכתוב חוק כזה מושחת. אתה יודע מה, זה כנראה המצייץ הקבוע שיושב, מכתיבים לכם. אתם הנציגים שלהם, כי גם אתה לא היית כותב חוק כזה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
חבר הכנסת עמית הלוי, אנחנו רוצים שתפרט כי השאלות פה הן אותן שאלות. תקשיב לשואלים, ואנחנו באמת נותנים לך קרדיט של חבר כנסת מציע.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
לא לדאוג. כל האחריות עליך. עליך. מושחת. מושחת כותב חוקים מושחתים. רק מושחת כותב חוקים מושחתים.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
חבר הכנסת הלוי, בוא תן לנו קרדיט, שיש לנו הבנה מינימלית למוטיבציות של החוק הזה, בסדר? אני רוצה לשאול אותך שאלה. אני נכנסתי כמה שבועות לפניך לכנסת, והגעתי עם חדוות יצירה של מחוקק, לחוקק חוקים למען חיילים. באתי אחרי הרבה שנים מהמערכת הזאת, ואני חושבת שחשוב לתגמל חיילים לוחמים. לחוקק חוקים למען נשים, שהן יחסית מוחלשות בחברה שלנו. אנחנו רואים שבסוף השבוע האחרון נרצחה עוד אישה אחת משמונה נשים, במהלך 2023. אני רוצה לשאול אותך – אתה חבר כנסת חדש – מה המוטיבציה הבוערת שלך לחוקק חוק כזה, שלא נוגע באוכלוסיית לוחמים, שלא נוגע באוכלוסיית נשים מוחלשות? מה המוטיבציה שלך? אתה חבר כנסת חדש. תסביר לנו את המוטיבציה שלך בצורה מפורטת. איך זה הפך להיות הבעיה הכי בוערת במדינת ישראל, בנקודת הזמן הנוכחית הזאת, כשאין לכם זמן לקדם חוק לאיזוק אלקטרוני? אתם מאוד מאוד עמוסים. אפילו החוק של שכר מלא ללוחמים ללימודים לא נכנס. איך החוק הזה מקבל קדימות כזאת, ומה המוטיבציה שלך, המציע, לחוק הזה? יש משהו שאנחנו לא יודעים?
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
רק דבר אחרון. החוק הזה הוא כמו מזוודה, ואמרתי את זה גם בדיון המקביל. החוק הזה הוא כמו מזוודה ששמים עכשיו בתהליך של בידוק. תספר, בבקשה, לציבור על המזוודה הזאת, שאתה מסיע אותה כמטען חורג בטיסת אל-על - -
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
בדיוק, ללונדון. תספר, בבקשה, על המזוודה הזאת, אם ארזת אותה לבד, או מי עזר לך לעזור אותה. בבקשה, אדוני.
היו"ר עמית הלוי
¶
תודה רבה. הדיל בינינו הוא כזה, חברת הכנסת ניר, שאחרי שאני משיב, אנחנו כולנו נותנים ליועצת המשפטית לדבר, לסיים את חוות דעתה. אחר כך אנחנו ניתן לעורכת הדין ארבל, אם היא רוצה להתייחס לעוד נקודות, להקריא את הנקודות המרכזיות בהצעת החוק. אחריה ידבר עורך הדין אורן פונו, מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה. חשוב לו להבהיר בכללי ובפרטי, במשך חמש-עשר דקות – כרצונך, תחדד את הדברים. אחר כך ניתן לחברי הכנסת ולנציגים אחרים. אם מי מכם רוצה לדבר, יואל או עורך הדין דול או אחרים, תאמרו ואז ניתן התייחסויות בצורה רצינית.
לגבי שאלתך, מה שמניע אותי זה עוול וצדק, כלומר, תיקון עוול ועשיית צדק. אגב, החוק הזה אמור לעשות צדק גם עם לוחמים וגם עם שוטרים, כמו ששמענו בפעם הקודמת, מכיוון שהוא יאפשר גם להם את מלוא זכויותיהם להגן על עצמם בשעה שהמדינה לא מכסה את הכול.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא. אתה מדבר על הפרטי ואני מדבר על הסניגוריה הציבורית. הובהר לך גם על ידי המשטרה, הובהר לך גם על ידי הצבא, שעובדי מדינה באשר יש נגדם הליך משפטי מתוקף תפקידם, מקבלים ייצוג. זה שאתה בוחר תמיד להתייחס ל-5% עד 7% - אתה לא יכול לא לדייק פה. די. אני אפריע בכל פעם שאתה לא מדייק.
היו"ר עמית הלוי
¶
ל
לגבי ההערה השנייה שלך, חברת הכנסת שרון ניר, אני מסכים איתך שהדבר הכי בוער – בזה אני מסכים איתך לגמרי – אני חושב שזה דבר מאוד חשוב ומתקן עוול. אני בהחלט מסכים שיש דברים בוערים, והראשון שבהם הוא הרפורמה המשפטית, מכיוון שאנחנו רוצים להחזיר לך את הכוח כנציגת ציבור, ולא שעשרה אנשים יחליטו - - -
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
זה לא בראש סדרי העדיפויות. יש מתנות על הפרק לפני חג הפסח. ביטחון המדינה פחות חשוב.
היו"ר עמית הלוי
¶
גם כשהזכרת את הטיסה ללונדון, היא כולה נבעה בשביל ביטחון המדינה. למען ביטחון המדינה.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
המסעדה הזאת ידועה - - - הביטחון של לונדון. שם קובעים את עתיד הביטחון של מדינת ישראל.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אבל לא השלמת את התשובה. היה דיון אצלי, ואני בהחלט רואה בהתעמרות הזאת - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
לצערי, לא הספקתי מכיוון שחבר הכנסת בני גנץ ואבי ניסנקורן החליטו, לצערי, שהם לא ממלאים את ההסכם הקואליציוני בדבר זה שיוקם צוות - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אה, הם לא העבירו את התקציב. וואלה, גם כשעקצתם אותם, אתה עדיין מאשים אותם. אין לתאר את זה.
היו"ר עמית הלוי
¶
ולכן, לצערי, לא הצלחתי אז. והינה, אנחנו דנים כאן, וכמו שאמרתי לך - - - עוול גם לחיילים, גם ללוחמים, גם לעובדי שירות המדינה.
היו"ר עמית הלוי
¶
חברת הכנסת מיכאלי הציעה את ההצעה הזאת כאן, וגם עורכת הדין שגית אפיק אמרה לי בדיונים הקודמים, שזאת הצעתה, שמדינת ישראל, לא משנה אם את לוקחת את עורך הדין דוד ליבאי, כמו שלקח יעקב נאמן, או לוקחת את כל עורכי הדין שלקח רובי ריבלין ולקח רפול, כמו שלקחו השוטרים.
היו"ר עמית הלוי
¶
נכון, נכון, כי המחלוקת ביני לבין חברת הכנסת מיכאלי, שהיא אומרת בכל המקרים הללו, ולא משנה אם אלה אותם עשרות שוטרים, לוחמים, רובי ריבלין או יעקב נאמן, זיכרונו לברכה, בכל המקרים הללו, כשעורכי הדין עלו מיליוני שקלים, והאנשים הללו השקיעו מיליונים של שקלים מכספם, ואך לא מזמן היה מקרה של חבר הכנסת כץ שהשקיע מעל מיליון שקל, וקיבל רק שיפוי מאותה חברת ביטוח, שגם הכנסת מאשרת - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
אומרת חברת הכנסת מיכאלי, אני מוכנה שהציבור – לא משנה יוקר מחייה, לא יוקר מחייה – באופן עקרוני אני רוצה שהציבור ישלם לחיילים, לשוטרים, לנבחרי ציבור.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, מהמיסים. היא אמרה שהמדינה תשלם הכול. כך היא אומרת. ואני חושב שזאת הצעה בהחלט לגיטימית, רק אני חושב אחרת ממנה. לדעתי, עדיף לפקח שהתרומות הללו או שהעזרה הזאת תהיה מאוד מפוקחת ושקופה.
היו"ר עמית הלוי
¶
מאוד שקופה, מאוד. תאמיני לי, אני מנוסה. עבדתי בממשלה ואני יודע. מצד שני, היא לא תהיה על חשבון הציבור. בשעתו היה פה רם בן ברק, שנשרף לו המתבן, ואני הצעתי לתרום לו. אני עדיין מוכן לתרום לו.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
הוא רוצה לשנות אותו. אני שואלת אותך, הוא לא נראה לך הגיוני, סביר שכדי להימנע משחיתות היה המון שכל בחוק הקיים?
היו"ר עמית הלוי
¶
אני אענה לך. השכל שהיה פה – אמר את זה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה – זה מונע חשש אמיתי. הם הלכו צעד אחד נוסף, מה שנקרא עשו סייג לתורה. הוא לא אמר שהמצב הנוכחי מושחת. הוא אמר: מנענו, עשינו צעד נוסף, והדברים צוטטו פה בחוות הדעת. גם הדברים של עורך הדין דוד גלס, יושב-ראש הוועדה דאז מהמפד"ל, וגם הדברים של השופטת דפנה ברק ארז. זאת בהחלט מניעה, כמו שאמרת.
אני רק אומר לך בכל הכנות והיושר, שיש גם צד אחר לאירוע הזה, והוא צד של פגיעה בשוטרים וחיילים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
מה אתה מסכן? אם המניע לחוק הזה בעבר לא היה מניעת שחיתות, למה אתה מכניס את זה בכנסת הזאת?
היו"ר עמית הלוי
¶
חברת הכנסת ברביבאי, עברו מאז שנים והיינו בהרבה אירועים שבהם אנשים נדרשו להוציא מכספם. לעיתים התירו להם, כמו במקרה של אולמרט ומני מזוז, לפעמים לא. איך הוא אמר? אנחנו בוחנים לפי – גמיש, מה שנקרא. העסק הזה גמיש. אז אני אומר, בואי לא נעשה את זה גמיש, בואי נעשה את זה מאוזן. מותר לחלוק. אומרת פה היועצת המשפטית שיש כמה נקודות שאפשר לשנות לכאן או לכאן. למשל, נאמר פה שיש הבדל בין נבחר ציבור לעובד ציבור. למה? כי עובד ציבור לא חשוף כמו נבחר ציבור. נבחר ציבור יותר חשוף לפגיעה ולתביעה משפטית מאשר עובד ציבור. למה? כי יש הרבה אינטרסים. אני עבדתי עם כמה פוליטיקאים, ויש הרבה עיתונאים שמחששים ומגששים ומנסים - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
את הרי יודעת שעם עורך הדין יעקב נאמן, השר לשעבר, יצאה הצעת החוק שלי. אני בטוח שאת, כמו רבים בארץ, ביכית את העובדה שהאדם עבר סבל נוראי וייסורים נוראיים בגלל – איך אמר היועץ המשפטי דאז מיכאל בן יאיר? אני אתקע את הפשיסט הזה. הרי זה דבר מזעזע.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, לא. אנחנו לא מבטלים את טבע האדם. אני בטוח שגם לך יש חברים, וזה לא אומר שאת מושחתת כי יש לך חברים.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, לא. גם היום, אם את חושבת שיבוא המשנה ליועצת המשפטית לממשלה או נציגה ויאמר: אורנה ברביבאי מושחתת, כי יש לה חברה. גם בלי לתת לה מתנה, את תהיי באותה רמת חברות איתה, וזה לא הופך אותך למושחתת. אם תעזרי לה אחר כך באופן מפלה, באופן לא ראוי, אז את תהיי מושחתת. עצם זה שיש לך חברה טובה, זה לא הופך אותך למושחתת.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
עמית, זה נראה לך הגיוני שפוליטיקאי מקבל כוח, בעבור מה? בעבור מה? כדי לשרת את הציבור. מתוך הכוח הזה אתה נותן לו יכולת לנהל יחסים - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
- - כתוצאה מהם, לקבל מתנות. ואני שואלת אותך, איך אתה מקרב את המתנות למי שיש לו כוח?
היו"ר עמית הלוי
¶
את יודעת למה במשטרה בשנה אחת היו 727 בקשות כאלה לעזרה? כי השוטרים שלנו עומדים בקו החזית, כשמצד אחד הם נדרשים לפעמים לפגוע בזכויות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני פשוט אומר: עד כמה אתם תמשכו את זה? עד כמה? יושבת מולך וישבה גם בפעם הקודמת, ואמרה לך שהשוטרים מקבלים כיסוי. היא ציינה גם את המקרים הפרטניים, שנעים בין 5% עד 10% שלא מקבלים. היא ציינה גם את זה שאם מסתיים ההליך המשפטי והם מורשעים, והם לא מקבלים, והם אף תובעים את - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
אני עונה לך. אני חוזר על הדברים שנאמרו בפעם שעברה, ואחרי זה תהיה לך זכות דיבור בנחת. רק תאמרי אם זה נכון או לא נכון, ברשותך. בפעם שעברה אמרת שהשוטרים זכאים לאחת משתיים: אפשרות אחת, עורכי הדין של חברת ענבל, המנוסים בדברים מהסוג הזה – אכן, ציינת ש-90% מהם או קצת יותר אכן הולכים למסלול הזה, ולוקחים את עורכי הדין של חברת ענבל. אפשרות שנייה, לקחת את התעריף של חברת ענבל - דנו בו כבר כמה פעמים, וראינו שבהרבה מקרים התעריף הזה מכסה כיסוי חלקי בלבד – ומסיבות שונות, בין אם יש להם דוד עורך דין, כמו שציינת בדיון הקודם, ובין אם הם רוצים להגן על עצמם במקרה שדורש יותר הגנה. לא משנה מה המקרים, ולא נכנסנו לזה, בגלל הגנת הפרטיות. ממילא, אלו שני המסלולים הקיימים היום במשטרה – או לקבל את עורכי הדין של חברת ענבל, או לקבל על פי תעריף שחברת ענבל נותנת. אם רוצה השוטר עורך דין יותר יקר, את לא מכסה לו במאה אחוזים. אם הוא יביא מעורך דין פלוני אלמוני חוות דעת או חשבונית על X כסף, לא תיתני לי באופן אוטומטי כיסוי מלא. אמת, או שלא הבנתי נכון בפעם הקודמת?
נציגת משטרה
¶
הבנת נכון בגדול. שני המסלולים הם כפי שתיארת עכשיו. אני אשלים, כי גם ביקשת והבאתי נתונים.
עירית גלר
¶
המסלול הוא שתי אפשרויות, וכל שוטר יכול לבחור בהתאם לשיקול דעתו האישי. מי שזקוק להגנה משפטית, יכול לבחור את אחד מעורכי הדין של ענבל. אני אחזור ואומר שהם עורכי דין מצוינים ומנוסים. על פי הנתונים שיש לי לשנת 2021 – עוד לא סיכמנו את נתוני 2022 – 90% מהשוטרים בחרו בעורכי הדין מענבל, ו-10% בחרו לקחת ייצוג באופן פרטי. שוטר שלוקח עורך דין פרטי, מקבל החזר בגובה תעריף ענבל.
בנוסף לזה, המשטרה גם מממנת את כל ההוצאות הנלוות. אחת ההוצאות הכבדות, למשל, זה חוות דעת של מומחים. שוטר שזקוק, במסגרת ההליך המשפטי, לחוות דעת מומחה, אנחנו נממן. אין על זה הגבלה, אין תקרה. יכול להיות מומחה שיעלה אלף שקל, עשרת אלפים, מאה אלף שקל – כמה שהמומחה מבקש, זה מה שהמשטרה משלמת. וזה חלק משמעותי, בעיקר בתיקים יותר גדולים ומורכבים.
מהניסיון שלנו, הרבה מאוד עורכי דין, כאשר מגיע אליהם שוטר, אומרים לו מראש: אני אקח לך תעריף ענבל, זאת אומרת, כמה החזר שתקבל מענבל, זה מה שאתה תשלם לי. נכון שאין ודאות של מאה אחוז, ויכול להיות שעורך דין פלוני אלמוני, אולי מאלה שהם יותר מפורסמים - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
ביקשתי בפעם הקודמת ואני מבקש ממך גם עכשיו. את יכולה לבדוק, מכיוון שבגזרות אחרות זה ממש לא כך, למשל בצבא.
היו"ר עמית הלוי
¶
שנייה, שנייה. אני מבקש ממך, תעשי בדיקה לגבי אותם 10%, כלומר 62 שוטרים, בלי להיכנס לפרטיות שלהם, האם התעריף של ענבל אכן כיסה להם את כל ההוצאות המשפטיות.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אתה מסתכל בחור של החור של החור, איפה היוצא דופן שאולי אין לו כיסוי ואולי אין לו זה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
יסמין, איך הוא יסביר את זה? הוא יוכיח את הקצה, וככה הוא דואג לראש הממשלה, כאילו יש הקבלה בין שכר מינימום של שוטר לראש ממשלה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
שוטר מקבל ביטוח, אבל נוח לו לעשות ביטוח, אחרת מה הוא יגיד? אז הוא אומר לציבור: שוטרים וחיילים, ואז הוא מקבל אישור לשחיתות מלאה של ראש ממשלה, שיקבל תרומות, ועל הדרך משחית את כל הסקטור הציבורי. לא ברור לך המשחק הזה?
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אורנה, גם אם הוא לא היה אומר שוטרים וחיילים, הוא היה מקבל אישור. יש להם רוב, והם רוצים להעביר כל מה שהם רוצים, גם אם זה מושחת, גם אם זה לא צודק.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
שהמדינה תעשה. ואגב, אמרה לך הפרקליטה מהמשטרה, שיש מענה לשוטרים. אבל זה כיסוי, זה כיסוי ריק.
היו"ר עמית הלוי
¶
חברת הכנסת פרידמן, אני רק יכול להצר על זה שאת לא מספיק מגנה על זכויותיהם של שוטרים.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
תעשה טובה, אל תתחסד. כל החיים שלי הגנתי על זכויות מוחלשים, אז אל תנסה לחנך אותי. פה אתם רוצים להכניס חוק מושחת בכסות עלובה. פשוט בכסות עלובה. ואין לי מושג איך אתה ישן בלילה בשקט.
היו"ר עמית הלוי
¶
ללא מנסה לחנך. את תעשי מה שאת רוצה, אבל אף פעם לא ליווית עובד ציבור או איש ציבור בהליך כזה. את היית מתפלצת, לא היית ישנה בלילה.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
זה הרבה יותר חשוב בעיניי משוק המתנות. הרבה יותר חשוב לדאוג עכשיו למחוסרי הדיור, לדיור הציבורי, לנשים חד-הוריות, לנשים שסובלות מאלימות. זה צריך להיות סדר העדיפות, ולא זה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני מבין, הדיבור היום בקואליציה הזאת הוא באנגלית. רוצה להגיד לו yes? תגידי לו yes.
היו"ר עמית הלוי
¶
אני רק חוזר על בקשתי, שאותם אנשים שלא הסתפקו במימון של חברת ענבל, אם את יכולה לברר – אני יכול להביא כמה דוגמאות.
היו"ר עמית הלוי
¶
אני יכול להביא כמה דוגמאות מאותם אנשים. אם את יכולה לתת לנו סטטיסטיקה כמה עלה להם הייצוג המשפטי שלהם – את לא יודעת. אז את לא יודעת לומר בצורה הגונה, כמי שאחראית - - -
עירית גלר
¶
הסכם שכר טרחה בין לקוח לעורך דין הוא חסוי. יש 62 אנשים, וכל אחד מהם חתם על הסכם שכר טרחה אצל עורך דין - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
מצוין. מכיוון שנאור מדבר בשמך כאילו את יודעת, הבהרתי כדי להגן על זכותך לומר את הדברים המדויקים.
היו"ר עמית הלוי
¶
שאינך יודעת לגבי ה-62 אנשים הללו, שהסתפקו במימון, כמה באמת עלה להם המימון המשפטי, וכמה מתוכם, הכיסוי היה. למה אני מעריך שעלה להם יותר? מכיוון שיש מקרים שאני מכיר - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
עמית, אתה רוצה להגן על אלה שיש להם כסף לקחת עורך דין הרבה יותר מהממוצע? עליהם אנחנו רוצים להגן?
היו"ר עמית הלוי
¶
אנחנו לא מגנים. אנחנו מגנים על הזכות שלו, זכויות האדם שלו, היחסים החברתיים שלו. את היית צריכה להיות הראשונה שתגן על הזכות הזאת.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אתה אומר שאתה מוכן לתת זכויות מרחיבות לשוטרים ולחיילים. הרי לא הבאת חוק כזה; הבאת חוק שאומר לתת לשרים אפשרות לקבל מתנות, ועל הדרך להשחית את כל השירות הציבורי. תביא את השוטרים ואת החיילים, נשמח לתת להם את כל התנאים בעולם. אנחנו יודעים להכיר תודה. אבל להביא אותם עכשיו כטיעון, בשביל להתחפש - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
- - בשביל להסתיר את המניע שאתה רוצה לתת לביבי אפשרות לשלם את החובות שלו, לו ולבני משפחתו, על זה שהם מצויים עמוק בתביעות משפטיות - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אתה בנבזות משתמש בחיילים ובשוטרים, כדי להצדיק את החוק המטופש הזה. שחיתות, שחיתות.
היו"ר עמית הלוי
¶
בסדר, תודה לך. עורכת הדין אפיק, את יכולה להעיד מכיוון שהיית בוועדה. את יכולה להעיד שלפחות לגבי חברי כנסת, זה לא מכסה ולו יותר מ-15% או 15.5%.
שגית אפיק
¶
אני אומר שוב. ההסדר של החזר הוצאות משפטיות, שנוצר בהמשך לחוק החסינות, קובע סכומים ברורים באמת של חברת הביטוח ענבל. ככל שחושבים שהסכומים האלה לא מספיקים במצב של הליכים משפטיים לחברי הכנסת, צריך לפתוח באיזושהי חשיבה מקצועית כדי לבחון את הדברים ולראות אם נכון באמת להעלות אותם או לשנות אותם. שוב, זאת פלטפורמה אחרת ובעיניי היא כמובן הרבה יותר נכונה, מהתיקון כאן, שהוא רחב ושונה לחלוטין ממה שיש בהסדר של החזר ההוצאות המשפטיות.
בתשובה לדברים שאמרתי ביחס לכלליות, השבת לי, אדוני ממלא מקום יושב-ראש הוועדה והמציע, שההצעה חלה גם כשיש צורך חריג של עובדי הציבור, ולכן היא לכאורה כללית. אני לא יודעת מה גרוע יותר, כי אני חושבת שהחלת ההצעה הזאת על השירות הציבורי מאוד מאוד מסוכנת ובעייתית. השמירה על טוהר המידות של השירות הציבורי – אני חושבת שזה מעקרונות היסוד של המדינה. זה דבר שהוא חשוב מאוד. אני לא בטוחה עד כמה המילים "צורך חריג" בהירות וברורות. אני מקווה לחשוב שזה יהיה הצר ביותר, אם בכלל. אני לא בטוחה, ואני חושבת שהאיסור שקיים היום, שחל בשירות הציבורי, שמר על השירות הציבורי ועל טוהר המידות שלו, ועל ניקיון הכפיים של עובדי השירות הציבורי. אני חושבת שחשוב לשמר את העקרונות האלה ביחס לשירות הציבורי בוודאי.
שלוש הערות קטנות שמתייחסות להסדרים שיש כאן. אמרנו שיש פלטפורמות אחרות. בכל הפלטפורמות האחרות ישנו פיקוח. בהחזר הוצאות משפטיות, מי שקובעת את החזר ההוצאות, למרות שהסכומים קבועים בכללים מאוד ברורים והסטייה מסכום כזה או אחר לדיון מסוים, לא רבה, שיקול הדעת מופעל על ידי ועדה ציבורית שמורכבת משופטת בדימוס, מעובדת השירות הציבורי בדימוס וממשפטנית. כך גם בכל מקום אחר שישנו פיקוח לאורך התהליך – גם בפריימריז, גם בכללי אשר. בהצעה הזאת אין פיקוח לאורך התהליך. יש הפניית הנושאים למבקר המדינה. גם אם המבקר מקבל את האסמכתות לכך, אני לא יודעת האם הוא יכול לפקח, מה הקריטריונים לפיקוח שלו, ומכל מקום, אני לא רואה בהצעה איזושהי אופציה לפקח לאורך התהליך. אני חושבת שזה דבר שהוא בעייתי מאוד, ומייצר קושי לא מבוטל, בוודאי נוכח היקף הזכאים וההליכים שכלולים בהצעת החוק.
הסדרי אכיפה – לא ראיתי שיש הסדרי אכיפה אפקטיביים לעמותה, למנהל החשבון. ההסדרים יותר של דיווח בדיעבד. העליתם כאן את הנושא של תרומות אנונימיות - -
שגית אפיק
¶
- - העליתם, חברי הוועדה. חברי הוועדה, העליתם את הנושא של תורם אנונימי. אומנם הופחת הסכום ל-1,500 שקלים ועדיין, כפי שציינתם, הוא יכול לעקוף אולי את המגבלה ולתרום שוב ושוב. זה נותן איזשהו כוח גבוה. גם התורמים האנונימיים וגם מספר התורמים הנמוך שיכולים לתרום עד 20% מגובה ההליך. כמובן, גם זה שיפור. 20% - אמרתם קודם 15%, וחשבתי שירדת.
שגית אפיק
¶
עדיין מדובר בסכומים יחסית גבוהים, בחמישה תורמים שיוכלו לתרום סכום גבוה. זה מייצר זיקה גבוהה יותר. יש לזה אומנם גם יתרונות בכך שהם לא יכולים לתרום כל סכום ו-20 תורמים – אנחנו מפחיתים את זה – ועדיין גובה הסכום והזיקה של אותו תורם לנתרם חזקה ומייצרת חשש כבד לניגוד עניינים, ואולי גם ציפייה לטובת הנאה חוזרת.
הסנקציה – בהתאם להצעת החוק יש איסור על קבלת זכות מנבחר הציבור למי שנתן תרומה למשך עשר שנים, אבל להבנתי, ותקנו אותי אם אני טועה, הסנקציה היא במישור של קנס בלבד. אני חושבת שהאינטרס המוגן בחוק שירות הציבור (מתנות) מצריך סנקציה שעוצמתה - - -
שגית אפיק
¶
אני לא בטוחה, אני לא בטוחה. זה לא גורע מהחוק הפלילי, אבל יש פה ניסוחים די עמומים, ולא ברור מה היחס ביניהם, והאם זה לא מאיין את ההסדרים הפליליים. החריג שיש פה הוא רחב.
שגית אפיק
¶
בחוק שירות הציבור (מתנות), כתוב שההוראות שלו באות בנוסף על הוראות חוק העונשין. אולי כדאי גם כאן להוסיף את זה, כי זה לא מופיע. לכן, בעיניי זה לא ברור מאליו.
שגית אפיק
¶
אבל צריך להיות ברור שחוק העונשין – הרחבתם פה מאוד. יש פה הרחבה מאוד מאוד גדולה של האישור לזה. ברגע שאתה מאשר את זה, אני לא יודעת עד כמה.
היו"ר עמית הלוי
¶
את זה אני מאשר, אבל כל דבר אחר לא מזיז, כמו שאת יודעת – אני חושב שזה בכל חוק, ואני לא צריך לומר לך את זה. אף אחד לא מזיז את חוק העונשין ממקומו, עורכת הדין אפיק.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
נשמח לשמוע את התגובה שלך על הדברים של היועצת המשפטית. מעניין אותי מה יש לך להגיד.
שגית אפיק
¶
הדבר האחרון, אסור לנבחר הציבור להשתמש בתרומה למטרה שונה מהמטרות שמופיעות בהצעת החוק – הליך רפואי הכרחי והחזר הוצאות משפטיות.
שגית אפיק
¶
לא ברור מי יבדוק את המגבלה הזאת, ומה יקרה אם הוא ישתמש – איפה הפיקוח. בעיניי, זה דבר קשה מאוד. בנוסף, יש מגבלה על תרומה באמצעות מימון המונים, שניתן יהיה לתרום פעם אחת לאירועים שקשורים למסכת עובדתית אחת או לשלבים שונים של ההליך המשפטי או הרפואי. גם כאן, לא ברור למי הסמכות להכריע היכן קו הגבול – האם אנחנו במסכת עובדתית אחת. מעבר לזה, מדובר אולי בשאלה שיש לה מומחיות רפואית או משפטית כדי לדעת אם אנחנו במסכת עובדתית אחת של הליך רפואי או במסכת עובדתית אחת של החזר הוצאות.
אני באמת חושבת שההצעה הזאת, עוד דרושים לה ליבונים רבים מעבר להערות העקרוניות שהערתי קודם ביחס לצורך בה ולנכונות שלה.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
שזה חוק מושחת, עם חורים בכל מקום בגודל מסעדה לא כשרה בלונדון, עם בעיות מפה ועד לפלנד. מעניין אותי מה יש לך לומר. אתה שלם עם זה? זה נראה לך הגיוני? אתה ישן טוב בלילה, כשאתה הולך להכניס שחיתות בגודל שלא נראה פה כמותה בדיוק בזמן הזה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
ואחר כך לחשוב שיבואו אנשים להשקיע בכלכלת ישראל, מדינה שתוגדר מושחתת באופן מלא. הוא בונה על זה, הוא בונה על זה.
היו"ר עמית הלוי
¶
רק בגלל שהתבטאת באופן כזה, אני מבקש את הבהרת היועצת המשפטית האם כמו שאמרה חברת הכנסת פרידמן – אמרת כאן שהחוק הזה הוא חוק מושחת.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אני בדיוק מלמדת את הנכדה הקטנה שלי מה זה מילה נרדפת. איך רוצים להגיד מילה במילה נרדפת. יש לזה משמעות. היא לא אומרת שחיתות, אבל היא אומרת שזה נוגד את טוהר המידות.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
לא. אני שואלת אותך איך אתה מגדיר סטייה גדולה מטוהר המידות. תמצא לזה מילה אחרת.
היו"ר עמית הלוי
¶
חברת הכנסת פרידמן, את רוצה גם לשאול את היועצת המשפטית, גם לענות במקומה וגם אחרי לומר שהיא טעתה.
היו"ר עמית הלוי
¶
בסדר גמור, זה לגיטימי. את שאלת אותי, ובגלל שאמרת בשם היועצת המשפטית שהחוק הזה הוא חוק מושחת, ביקשתי את הבהרתה – אני לא שמעתי את זה – האם היא אמרה שהחוק הזה הוא חוק מושחת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני אחדד. האם החוק הזה מעודד או מייצר תבנית יותר פשוטה להשחתה במגזר הציבורי? או שמא נאמר, לשחיתות ציבורית?
היו"ר עמית הלוי
¶
חברת הכנסת פרידמן, אני אומר לך מה זה אומר. מכיוון שעורכת הדין אפיק סיפרה לי שהיא בעצמה הייתה בוועדה שבה היא בעצמה, על אף מאמציה, אישרה סכום של 15% לנציג ציבור שהיה צריך לממן מאות אלפי שקלים ללא יכולת להיעזר באנשים, כפי שאני מציע כאן בחוק הזה, לומר שאין פגיעה באדם במצב הקיים – אני לא חושב שהיא תאמר. אני שמעתי את היועצת המשפטית שאומרת, שאת נקודת האיזון בין הפגיעה הזאת – אם היא תידרש פעם לעמוד בהליך משפטי, ותידרש להוציא מיליון שקל או שני מיליון או עשרה מיליון, והיא לא תוכל להיעזר באנשים שמכירים אותה, אגב, בגלל שהיא הייתה יועצת משפטית מסורה של הכנסת, זאת פגיעה בה. היא אומרת בסעיפים כאלה ואחרים להסיט את נקודת האיזון בין החשש לשחיתות לבין העזרה לאדם למקום אחר. א', הזזנו הרבה מאוד.
היו"ר עמית הלוי
¶
ועדיין זכותו של כל אדם לחלוק על נקודת האיזון. אבל לומר שהחוק הזה הוא חוק מושחת, זה דבר בלתי נסבל מבחינה מוסרית.
היו"ר עמית הלוי
¶
מכיוון שהזכרת אותה, תני לה אפשרות להביע את דעתה. אחריה עורך הדין אורן פונו. למילים יש משמעות, יסמין.
היו"ר עמית הלוי
¶
מכיוון שאמרתם את זה בשמה, תנו לה להגיב. אחריה ידבר עורך הדין פונו, נעשה הפסקה חמש דקות מסיבות הומניטריות ונחזור לדיון.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
עמית, אני אומרת לך שצריך לבדוק את נושא וידוא הקליטה שלך. אני אומרת לך באמת, יש עניין.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
יושב פה חדר שלם, ואני לא מדברת על עובדי הציבור. אני מדברת עלינו, כחברי הכנסת. כולנו מבינים דבר אחד ממה שאומרת היועצת המשפטית - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
- - ואתה מבין דבר אחר. תבדוק את נושא וידוא הקליטה שלך, כי אתה קולט משהו הפוך ממה שאומרים לך.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
היא יודעת מה זה שחיתות. היא גם יודעת שגם כשאומרים טוהר מידות, זה גם מושחת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה מבין למה אתה לא שומע טוב? תסתכל. היא יודעת מה זה שחיתות, ומה אתה אומר, אתה שומע? אה, היא גם מושחתת?
שגית אפיק
¶
אני רוצה להתחיל בהתייחסות לעניין של החזר הוצאות משפטיות, כדי שלא יובן לא נכון. היום, בהתאם לחוק, ישנם סכומים שקבועים בחוק ביחס להחזר הוצאות משפטיות לחברי הכנסת. ישנה ועדה ציבורית שדנה בשאלות האלה, ובסופו של דבר פוסקת בהתאם לכללים. אמרתי ואני אומרת שוב, ככל שחושבים שהסכומים של חברת ענבל הם סכומים שלא משקפים את ההוצאות שיש בסופו של דבר לנבחרי הציבור, וזה מגיע לאחוזים שלא מספקים את ההוצאות שאכן נכון יהיה שנבחר הציבור יוציא במצבים של הליכים משפטיים, ניתן לתקן את הדברים האלה במסגרת אותה הצעת חוק. לא צריך לשם כך לייצר פלטפורמה חדשה שמאפשרת מימון הליך משפטי בדרך רחבה יותר, ובפלטפורמה אחרת, שאין בה אותה מנגנוני פיקוח שקיימים היום ביחס להחזר הוצאות משפטיות.
שגית אפיק
¶
אני לא יודעת. אני אומרת, צריך לעשות בחינה מקצועית. אם חושבים שהסכומים נמוכים, צריך לבחון מהו הסכום הנכון הראוי שחבר כנסת צריך להוציא. הערת כאן, ואולי בצדק, שלא בטוח שצריך לקחת את עורך הדין היקר ביותר, ויכול להיות שצריך לקחת שירות משפטי כזה או אחר, ובהתאם לעשות עבודה מקצועית ולקבל את ההחלטה המתאימה.
שגית אפיק
¶
בכל אופן, ביחס להצעת החוק בדברים העקרוניים שציינתי, וגם בהמשך הדברים, כשציינתי שאין פיקוח ויש הרחבה גדולה יחסית גם של ההליכים וגם של הזכאים לקבל את אותן תרומות לעומת הסנקציה הנמוכה יחסית, החשש הגדול מאוד הוא לפגיעה בטוהר המידות, פגיעה חמורה באמון הציבור, בעובדי הציבור. הרציונל של חוק המתנות היום הוא כזה, שהאיסור נקבע על מנת להגן על השירות הציבורי, על מנת להגן על נבחרי הציבור.
שגית אפיק
¶
לשמור על אמון הציבור בנבחרי הציבור ובשירות הציבורי. יש פה גם את הרשויות המקומיות. הרציונל של החוק הקיים הוא שנבחר הציבור הוא נאמן של הציבור, ואמון הציבור עלול להיפגע קשות אם הוא ייווכח שבנוסף למשכורת שלו הוא מקבל עניינים נוספים.
היו"ר עמית הלוי
¶
אני רק אבהיר, ואני אומר גם ליועצת המשפטית שמילים מאוד חשובות. כשאת אומרת "בנוסף למשכורות", זה נשמע כאילו - - -
מירב כהן (יש עתיד)
¶
היא מתכוונת לזה, חבר הכנסת הלוי. אנחנו מבינים שאתה בא עם כוונות טהורות וטובות, אבל נראה לי שמישהו עושה על הרצון הטוב שלך סיבוב.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אנחנו חוששים, כי מי שיש לו רישיון קבלן יכול להשכיר את הזה? זה בסדר? לזה התכוונו בנוסף למשכורת שלו?
אורן פונו
¶
נאמרו כמה אמירות לגבי הייעוץ המשפטי לממשלה, ואני אנסה להבהיר את הדברים. אני מתייחס, כמובן, לנוסח האחרון שהתקבל ביום חמישי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני אגלה לך סקופ, אף אחד מסביב לשולחן הזה לא בעד. אני אומר לך, אין פה אף אחד בעד.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אל תיקחו ממנו את האחריות. הוא מביא חוק מושחת, ומבחינתי הוא נושא באחריות. למה להגיד שהוא איזה קורבן מסכן? הוא בחר להביא את החוק הזה, הוא מודע היטב למשמעות של החוק הזה, והוא נושא באחריות לקלון לדיראון עולם. אל תקלו עליו.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
תופעת העדר, גב' ברביבאי, כל כך מטרידה בעיניי, שאני כבר לא יודעת מה שלהם ומה לא.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
לא, לא. הולכים מלא מלא על שחיתות. הם יודעים שזה הדבר הכי משתלם, אז הם מרחיבים.
אורן פונו
¶
לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גם בנוסח הנוכחי, הפגמים היסודיים המובנים בהצעת החוק נותרו בעינם. החוק פותח פתח לשחיתות בשירות הציבורי כולו, ואני מדבר על פותח פתח. הוא מכשיר מצבים שבהם עובד ציבור יקבל טובת הנאה אישית, בגלל שהוא עובד ציבור. הוא ייצור תלות וציפייה להדדיות בין עובדי ציבור למי שתרמו להם כסף, וממילא יוביל להתנהגויות של תן וקח במישרין או בעקיפין. הוא יוצר מנגנון שניתן לנצלו לרעה להסוואת עבירות פליליות מתחום טוהר המידות.
אלה פגמים שחותרים תחת הדין הקיים, ופסיקה ארוכת שנים שביקשו להרחיק עובדי ציבור ממצבים של פיתוי, ניגודי עניינים ונאמנויות כפולות. אין בנוסח העדכני כדי להקהות את הקושי שנובע מהצעת החוק בכללותה, ומהחשש הנלווה לה.
מבלי לגרוע מעמדתנו לגבי הקשיים המובנים, בתיקון גם לא נקבעו גבולות ברורים בהם ניתן לקבל תרומה, ולא נקבעו מנגנוני בקרה שיש בהם כדי לתת מענה לחששות.
מפאת חשיבות הדברים אשוב ואומר, עובד הציבור, כמו כל אדם אחר במדינה שאינו עובד הציבור, רשאי כבר היום לקבל מתנות מחברים ומבני משפחה, ובמסגרת זאת לקבל מהם גם מימון להוצאות רפואיות ומשפטיות, כל עוד הם לא ניתנים לו באשר הוא עובד ציבור. לא מוכרים לנו קשיים מיוחדים בהם נתקלים עובדי ציבור במימון הוצאות רפואיות או משפטיות, שמייחדים אותם אל מול מי שאינם עובדי הציבור. ובוודאי, קשיים כאלה שיש בהם כדי לשנות את נקודת המוצא לפיה עובד ציבור לא יקבל מתנות או תרומות באשר הוא עובד ציבור. זאת, נוכח הפגיעה בהיבטי טוהר המידות.
הדבר הזה והמהירות בה מקודמת הצעת החוק, מעוררים חשש שהצעת החוק נועדה להיטיב עם אדם או אנשים מסוימים. התיקון צפוי להיטיב עם ראש הממשלה באופן אישי, ומהווה ניסיון נוסף לעקוף בדיעבד תוצאות של החלטות שיפוטיות בעניין אישי של מי מחברי הקואליציה.
נבקש להבהיר כי זאת בוודאי אינה הצדקה מספקת לחקיקת החוק הזה, הפותח פתח לשחיתות שלטונית בכל השירות הציבורי.
כפי שהסברנו בדיונים קודמים, חוק המתנות הקיים אוסר על עובד הציבור לנצל את מעמדו ואת תפקידו הציבורי, על מנת לקבל מתנות ותרומות, מעבר לשכר המשולם לו מאת המדינה בגין עבודתו. הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק המתנות, כך שיתאפשר לעובד הציבור ולבן זוגו או ילדיו, לקבל כספים בגין תפקידו כעובד הציבור. זאת, לשם מימון הליכים משפטיים או רפואיים הכרחיים. זאת, לרבות גיוס כספים אקטיבי. כלומר, התיקון לחוק המתנות איננו משווה את מצבו של עובד הציבור למצבו של אזרח מהשורה, אלא נותן יתרון לעובד הציבור על פני אזרחים, בכך שהוא יכול לנצל את מעמדו ותפקידו לשם קבלת כספים. מצב דברים זה עומד בסתירה לתכליתו של חוק המתנות, להבטיח את טוהר המידות בשירות הציבורי, ואת אמון הציבור בו, בהיותו מתיר, כאמור, ניצול של התפקיד השלטוני או של המעמד הציבורי של עובד הציבור לשם הפקת טובת הנאה פרטית או אחרת, בניגוד מוחלט לדין הקיים, שתכליתו שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, ועל חובת הנאמנות הבלעדית של עובדי הציבור לאינטרס הציבורי.
אימוץ הצעת החוק יתיר פעילות הנחשבת היום לפעילות מושחתת, שיכולה אף לעלות כדי עבירה פלילית. כאמור, הצעת החוק הזאת היא פתח לשחיתות שלטונית. היא תביא לפגיעה ממשית באפשרות לשמירה על טוהר המידות בשירות הציבור. הדיון היום יעסוק, בין היתר, בסעיפים הפרטניים של הצעת החוק, אבל בראש ובראשונה חשובה לנו התמונה הגדולה. על כן, נבהיר כבר בפתח הדברים כיצד אנחנו רואים את היער, ולא נסתפק בהתייחסות לכל עץ בודד. התיקון לוקה בפגמים יסודיים ופותח פתח רחב לשחיתות שלטונית, ומסיר מגבלות בסיסיות לשמירה על טוהר המידות.
היו"ר עמית הלוי
¶
תודה. אני מציע שתחשוב מחדש על המשפט שכתבת: שאדם מקבל לשם הפקת טובת הנאה. כשאדם מקבל לשם טיפול רפואי או משפטי בעצמו – יש שם ניסוח אחד לא מדויק. תקרא אותו שוב.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
זה הדבר היחידי שהטריד אותך. כל מה שהוא אמר, נימוק מקצועי, בנוי לתלפיות, לא מעניין אותך? רק הסעיף הזה מעניין אותך? תגיד לי, ממה אתה עשוי?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
יושב חבר כנסת, מנהל ועדה, שומע חוות דעת מקצועית מפורטת, מדויקת, שמסבירה למה החוק שאתה מביא הוא חוק מושחת, שמשחית, ופותח פתח להשחתה של כל המערכת הציבורית, ואתה מעיר לו על הנזם.
היו"ר עמית הלוי
¶
אני מאוד שמח שהשתפרת, חברת הכנסת ברביבאי, כמו שהצעת לי. מסתבר שגם את קיבלת על עצמך את האתגר.
היו"ר עמית הלוי
¶
היא תקריא בנחת. עורכת הדין ארבל תקריא בנחת. בשעה 13:00 זכות הדיבור תהיה לנעמה לזימי, אם היא תהיה פה; למטי, אם תחזרי לפה.
היו"ר עמית הלוי
¶
כן, שניים. אחרי זה ולדימיר, אם הוא יהיה כאן. אחר כך אני אבקש מעורך הדין דול מנציבות שירות המדינה, למרות שקראתי את חוות דעתך בעיון - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, למה? אמרתי שניים. לפי סדר הדוברים יהיו שניים-שלושה חברי כנסת שיתבטאו מצד אחד, כמובן בזהירות ובשיקול דעת, כמו שאמרה חברת הכנסת ברביבאי. לא להגזים במילים שלא קיימות או במונחים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני לא יודע אם אתה צוחק עליי. אני אומר לך, יש לך יכולת קומית שאין שנייה לה. אין שנייה לה.
היו"ר עמית הלוי
¶
נעמה לזימי, מטי צרפתי, ולדימיר בליאק, נאור שירי, משה טור פז, יוראי להב הרצנו, שלי מירון, זאב אלקין, מירב כהן, אורלי ברביבאי.
היו"ר עמית הלוי
¶
אלופה. מכובד מאוד בעיניי, כל הכבוד. דבי ביטון, יסמין, מרב מיכאלי, סימון דוידסון, עאידה תומא סלימאן, שרון ניר. את כל זה בשעה 13:00, תודה רבה.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:44 ונתחדשה בשעה 13:00.)
היו"ר עמית הלוי
¶
צוהריים טובים, אנחנו מחדשים את הישיבה. תודה רבה לכולם, ונתחיל עם שני חברי כנסת שנוכחים כאן. אחרי כך נציג משרד הפנים, שצריך ללכת, יאמר בקצרה את התייחסותו, איך זה עובד עם רשויות מקומיות מכיוון שהחוק הזה מתייחס לרשויות מקומיות ולנבחרי ציבור. אחריו ידבר עורך הדין דול, אם הוא יהיה כאן, נציג נציבות שירות המדינה. בכל זאת, מדובר ב-90 אלף אנשים וכדאי להכיר את מה שמתרחש שם, למרות שהדברים כבר נכתבו כאן. אגב, כדאי שתובא חוות הדעת של עורך הדין דול לכל חברי הוועדה. זה נמצא אצלכם? בסדר גמור. נעמה לזימי לא נמצאת, חברת הכנסת מטי צרפתי, בבקשה.
היו"ר עמית הלוי
¶
כן, כבר. נעשה את זה מסודר כי אני לא רוצה את זה על חשבונכם. תהיה התייחסות שלי, אל תדאג. אל תדאג, אני אתייחס.
היו"ר עמית הלוי
¶
As long as I live, כמו שאומרים. אני פה, אני חי. אני חי, אני חי. אני פה, אני פה, יקירי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. אולי פספסתי משהו, מדוע אי-אפשר לעדכן את הקיים גם על פי סעיף 1 לתקנון הכנסת בקטע של ועדת האתיקה, בעניין גיוס תרומות? כתוב מפורשות שבכפוף לקבל אישור מראש של ועדת האתיקה, חבר הכנסת רשאי לקבל תרומות שמטרתן מימון צורך רפואי משמעותי או מימון הוצאות משפטיות עבורו.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
חבר כנסת רשאי לקבל מתורם בודד תרומה ששוויה, אבל הוא יכול אולי ממספר תורמים. ואם לא, לחילופין, אפשר לשנות - - -
ארבל אסטרחן
¶
אבל זה לא מהמדינה. מה שדובר פה שאולי צריכים לעדכן, זה דברים שהמדינה נותנת. מתורם, לא יותר מ-5,000 שקל.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
מבחינתי, יש מנגנון של תרומה. אפשר אולי לדייק, אם רוצים לעשות איזה תורם גדול במיוחד, אבל בתקנון הכנסת קיים היום מנגנון - - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
רק לחברי הכנסת. אני מדברת רק על חברי הכנסת. הדאגה שקיימת היא השחתה גם של נבחרי הציבור, לא רק של עובדי הציבור.
בתקנון הכנסת יש גם הבחנה ברורה.
ארבל אסטרחן
¶
זה לא בתקנון, ואתם כל הזמן אומרים "בתקנון". זה בחוברת שיש בתקנון, וזאת החלטה של ועדת האתיקה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
כן, זאת החלטה של ועדת האתיקה. אני רוצה לומר שיש כאן הבחנה מפורשת בין צורך רפואי משמעותי לחבר הכנסת – "חבר הכנסת רשאי לקבל תרומות שמטרתן מימון צורך רפואי משמעותי עבור קרובו, כהגדרתו". בעצם, קרובי משפחה זה רק לצורך רפואי, והוצאות המשפט זה לחבר הכנסת עצמו. כלומר, יש כאן הבחנה שזה לא גם רפואי וגם משפטי לבני המשפחה, אלא לבני המשפחה מדובר רק על צורך רפואי. באמת, זה משהו שאולי אפשר לחשוב עליו כשיש בעיה רפואית.
לגבי הליך משפטי, המשפחה לא נהנית מאיזושהי יתרון של הגנה משפטית בגלל שבן הזוג או ההורה הוא חבר כנסת, ומבחינתי זאת נקודה שהיא קריטית.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני הייתי ראש רשות במשך 12 שנים. לא עלה על דעתי שיהיה מנגנון ולפיו אני אקבל תרומות מאיזשהו גורם; או מישהו מעובדיי, כולל זה שמקבל משכורת מינימום ואוסף את הזבל, יתחיל לקבל; או פקח הבנייה שלי או התברואן שלי שנותן קנסות באכיפת בנייה. לא עלה על דעתי שיהיה מנגנון שלפיו הוא יכול לקבל כסף. לא עלה על דעתי, גם על עצמי. כשאני החלטתי להיות נבחרת ציבור, ידעתי שיש עליי סייגים של טוהר מידות, ואני מבינה שבמסגרת הסייגים שלי כנבחרת ציבור וטוהר המידות, אני יודעת שיש דברים שאני לא אוכל. בשונה משאר אזרחי המדינה.
היו"ר עמית הלוי
¶
שנייה, לא שאלתי את השאלה. לו יצויר שנקלעת, חס ושלום, כראש רשות להליך רפואי – אני שואל בעיקר על בן משפחתך שנקלע להליך רפואי – או שבאת לבטל את החלטת ועדת האתיקה בהקשר לבני משפחה בהליך רפואי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
עם זאת, אני בעד הפרדה בין הסוגיות המשפטיות לבין הסוגיות הרפואיות. לגבי הליך רפואי, כמו שכתוב בחוברת, אני חושבת שזה ראוי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אני לא יודעת. לא עמדתי במקום הזה, אבל כרגע אנחנו מדברים על חברי הכנסת – אנחנו יושבים בכנסת ישראל.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, החוק הזה מתייחס לכולם, ולכן אני שואל אותך האם את בעד הליך רפואי. כשאת אומרת שאת בעד הבחנה בין הליך רפואי להליך משפטי, כשהליך משפטי רק לאדם עצמו. בהליך רפואי את בעד גם לבני המשפחה? האם את בעד הליך רפואי?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אני חושבת שעובדי ציבור ונבחרי ציבור, שנקלעו לבעיה רפואית – אני עוזבת את העניין המשפטי בצד – המדינה יכולה להקים איזושהי קרן מיוחדת שנותנת איזשהו ביטוח קולקטיבי - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
- - שבא לסייע, על פי איזשהן אמות מידה, לפי מעגלי הקרבה. אבל שזה יהיה משהו בדומה למשטרה. שתהיה איזושהי קרן עם איזשהו ביטוח קולקטיבי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
במקרה הצורך, אבל שזה לא יהיה בזיקה ישירה בין נבחר הציבור או עובד הציבור לבין התורמים. זה משהו הוליסטי. תהיה ועדה.
היו"ר עמית הלוי
¶
את בעד שהציבור ישלם את הטיפולים הרפואיים המשמעותיים של בני המשפחה של חבר מועצת העיר.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אני מציעה שהמדינה – לשיטתך, הציבור – תעשה איזושהי קרן ביטוחית. הציבור גם משלם את הנסיעות של ראש הממשלה ללונדון.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
שינתק את הזיקה הישירה בין התורמים לנבחרי הציבור או עובדי הציבור. זה מה שאני אומרת. צריך לעשות הבחנה יותר ברורה בין נבחר ציבור לעובד ציבור, וזה לא אותו הדבר. כמו שאמרתי, הפרדה בין רפואי למשפטי.
אני חושבת שהנושא של ילדו או ילדיו שסמוכים על שולחנו – צריך להיות מוגבל בגיל. זה לא לנצח נצחים, ולכן אני חושבת שגיל 21 זה הגיל הראוי לסייע. יש גבול. מה זה נסמך על שולחנו? יש לי שלושה ילדים, שניים מתוכם סטודנטים, הם מעל גיל 25 והם נסמכים על שולחני כי אני עוזרת להם במימון שכר הדירה, ואני עוזרת להם במימון כלכלה ואני עוזרת להם לרכוש השכלה. אני לא חושבת שחלילה, אם הם יסרחו והם יצטרכו איזשהו ייעוץ משפטי, המדינה צריכה לממן את זה או תורמים, בגלל היותי נבחרת ציבור.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
גיל 21 נראה לי גיל ראוי, אבל בטח לא כל ילד שנסמך. יש לי תסריט הזוי – אם יש לי, חלילה, ילד שמכור לסמים ואני תדיר שולחת אותו למכוני גמילה כי זה מאוד מאוד חשוב ובריאותי, אני לא חושבת שזאת סוגיה.
היו"ר עמית הלוי
¶
כמובן, רק כדי להבהיר לך עוד פעם, מכיוון שאת חוזרת על זה, הצעת החוק הזאת אומרת שלא המדינה תשלם. להפך.
היו"ר עמית הלוי
¶
הוא יוכל לגייס. בניגוד למה שאמר פה עורך הדין פונו, איש ציבור – זה לא משנה אם אתה כוכב רוק, כוכב טלוויזיה, איש מוכר או איש מפורסם, במובן הזה אין אפליה. גם לך יש מעמד ציבורי כאיש מוכר, ואתה יכול לנצל את היכרותך באשר אתה כוכב רוק, באשר אתה כוכב קולנוע, באשר אתה מגיש בטלוויזיה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
נכון. לצד הזכויות של נבחר ציבור יש גם סייגים. לצד הזכויות שלי כנבחרת ציבור, יש סייגים שאני שמה על עצמי בנושא טוהר המידות, בנושא הכוח המשחית, בנושא שומרי סף, בנושא פיקוח, בקרה ושקיפות ניהולית שלי. אני, כנבחרת ציבור, יש עליי יותר סייגים מאשר לאזרח מן השורה, כי זכיתי באמון הציבור.
היו"ר עמית הלוי
¶
זה ברור. אגב, את יודעת שעשרות או מאות אנשים שעושים הד-סטארט לבעיות רפואיות או משפטיות שלהם באינטרנט, לא חלה עליהם החובה שאנחנו מציעים בחוק הזה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כי הם לא נבחרי ציבור. הם לא יכולים להחליט יום אחד שהם מקימים קניון על הבית שלך. תפסיק להגיד את זה, זה לא קשור.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
כנבחרת ציבור אני מקפידה קלה כבחמורה, כי אני מחויבת כלפי הציבור שנתן בי את האמון. גם כראש רשות וגם כחברת כנסת. אני באמת מרגישה שיש כאן זיקה – אמר את זה גם אדון פונו. יש כאן חוק שהוא בזיקה ישירה להון ושלטון, ומבחינתי זה חוק – אני אומרת את המילה שחיתות. שחיתות מלא על מלא.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אמרה את זה היועצת המשפטית לממשלה – סטייה גדולה מהשמירה על טוהר המידות. היא אמרה שהכנסת, אל לה לחוקק לעצמה. היא אמרה שיש כאן ערבוב היבטים פרטיים של הנבחר ולא נכון שזה ידון בכלל פה. היא אמרה שהחלה על כל עובדי הציבור היא משחיתה. היא אמרה את זה, היא אמרה את זה. והיא אמרה שזה מנגנון בלי פיקוח.
בסופו של דבר, אני חושבת שהחיפזון הזה עכשיו, ביום ראשון, שבוע לפני הפגרה, כשכולם בריצה לסגור - - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
יש כאן שני דברים, ולשיטתי הם הסיבה לכך שאנחנו יושבים כאן ומשחיתים את זמננו. משחיתים תרתי משמע. אחד, ראש הממשלה צריך לשלם עד סוף אפריל 270 אלף דולר למילקובסקי, בן הדוד שלו. הוא קיבל ארכה עד אפריל, ואולי הוא יקבל עוד ארכה של חודש, אבל מכאן החיפזון. כמו כן, יש מימון המונים של ראש הממשלה. לכן, לא משנה מה יקרה בסופו של החוק הזה – אמרה את זה גם היועצת – אל לו לחול מהכנסת הזאת, והוא בטח לא צריך להיות רטרואקטיבית. זה בדיוק צובע את אותה פרסונליות, שאתה אומר שהיא לא קיימת ואתה רוצה לתקן את העולם. אם רוצים לתקן את העולם וזה לא פרסונלי, יחול נא מהכנסת הבאה ולא רטרואקטיבי.
היו"ר עמית הלוי
¶
יש הרבה הערות, חברת הכנסת צרפתי. הראית לו עכשיו, למשל, הבחנה בין רפואי למשפטי. הרבה הערות ואפשר יהיה לדון בהן. אנחנו נעשה את זה.
היו"ר עמית הלוי
¶
חבר הכנסת שירי, תשמע, זה נקרא תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים. מכיוון שנמצא פה חבר הכנסת הרצנו שמחכה, וחברת הכנסת לזימי – אני לא יודע אם השיטה בכנסת היא כמו בקופת חולים, שמי שמאחר מחכה שני תורים או לא. לא מחכים?
היו"ר עמית הלוי
¶
בכל מקרה, ב-13:30, 13:35 ארבל תתחיל לפרט את סעיפי החוק, ואחריה נשמע את נציג נציב שירות המדינה.
היו"ר עמית הלוי
¶
ואנשי טוהר מידות. לכן ביקשתי – את לא היית פה בבוקר – לשנות את ההתחלה שהחוק הזה הוא פיקוח על סיוע בעת מצוקה משפטית.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
החוק הזה הוא חוק פרסונלי לביבי נתניהו. ממש אתנן פוליטי בוועדה שהוקמה במיוחד לחוק הזה. לא ייאמן, שבוע לפני סגירת מושב, אתם עוסקים בחוק המתנות.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
עד מתי יש לו להחזיר את הכסף? עד 30 באפריל? עד 30 באפריל אתם רוצים שזה יעבור, או לפני כן? או שהוא הולך לבקש הארכה? זה פרסונלי.
היו"ר עמית הלוי
¶
חברת הכנסת לזימי, נראה לי שאת מכירה את העניינים הפרסונליים יותר טוב ממני, ואת שקועה עד צוואר. אני לא מכיר.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
ראש הממשלה שקוע עד צוואר. אנחנו שבויים במצב שלו. אני לא שקועה עד צוואר. המדינה שקועה עד צוואר במה שאתם עושים פה.
היו"ר עמית הלוי
¶
מצוין. נציג משרד הפנים, שאלת הרוחב שאנחנו שואלים כל נציג מערכות ממשלה, וגם את משרד הפנים – בפרט שהחוק הזה מתייחס לרשויות מקומיות, לראשי ערים ולחברי מועצת עיר – איך מנגנון המימון אצלכם? אני שואל את השאלה באופן מאוד פשוט, כדי שחבר הכנסת שירי לא יהיו לו בלבולים. אני מבהיר מראש את השאלה.
היו"ר עמית הלוי
¶
שנייה, דקה, דקה. אתה רואה? זה כבר קרה לך. חכה שנייה בסבלנות. האם ראש עיר, חבר מועצת עיר או עובד רשות מקומית, שנדרש להליך רפואי או משפטי – אנחנו מתייחסים רק להיבטים האלה. היה מקום להרחיב ואנחנו צמצמנו. הרחקנו, כמו שאומרים, ועשינו סייג רק להליכים רפואיים ומשפטיים – כשבא אליכם ואומר: התביעה תובעת אותי בהליך פלילי, ואולי גם בהליכים אחרים, איזה סיוע אתם מעמידים לרשותו, אם בכלל? בבקשה, יעקב כפיר, משרד הפנים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
סליחה, שאלת הבהרה. הוא מנהל תחום קשרי ממשל, והוא לא קשור לייעוץ המשפטי. אתה לא חושב שזאת הפונקציה המקצועית שמרכז השלטון המקומי צריך לשלוח?
היו"ר עמית הלוי
¶
אם תרצה להזמין עוד נוספים – אני לא בחרתי את מי שיגיע. הזמנו את משרד הפנים בגלל שהוא אחראי על רשויות מקומיות. מגיע אדם, שממונה מטעם משרד הפנים על היחס בין הממשלה לזה. רוצה להציג את עמדת משרד הפנים, וטוב שיעשה את זה. אם יש לך אחרי זה שאלות נוספות - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני מציין עובדה. אתם גם מסכנים, אתם גם בכיינים וגם סופרים לכם את הכפיות במליאה.
יעקב כפיר
¶
נוהל מימון הוצאות משפטיות בשלטון המקומי מוסדר במסגרת חוזר מנכ"ל משנת 2004. הנוהל חל על מקרים שבהם מעורבים נבחרי ציבור ועובדים ברשויות המקומיות בהליכים משפטיים, שעקב מילוי תפקידם ובעקבות כך נגרמו להם הוצאות משפטיות, או שהם נגררו להליכים משפטיים.
היו"ר עמית הלוי
¶
שנייה, שנייה. אני מבקש לא להפריע לו, יסמין. אנחנו רוצים לשמוע. אחרת אני לא יכול לשמוע, אי-אפשר להתייחס ברצינות. תני לו לדבר.
יעקב כפיר
¶
אני רק אציין שהתנאי הבסיסי להשתתפות הרשות המקומית בהוצאות המשפטיות של נבחר הציבור או עובד של הרשות – עובד ציבור – הוא קיומו של קשר סיבתי ישיר בין מילוי התפקיד שלו לבין ההליך, המעשה או המחדל, שנעשה, והוא בעצם נשוא בקשת המימון. הבקשה נבדקת על ידי ועדה מייעצת ברשות המקומית. ככל והוועדה מאשרת, העניין עולה למליאת המועצה או למועצת הרשות, ולאחר שהנושא מאושר שם, הנושא עובר לוועדה ששותף בה נציג שר הפנים ושופט בדימוס. שם מחליטים אם לאשר את הבקשה.
היו"ר עמית הלוי
¶
יעקב, אנא ממך, חבר הכנסת שירי מאוד חשוב לו גם היום, כי מאוד חשוב לו שזה ידון עכשיו. תנסה כמה שיותר מהר לשלוח לכולנו את אותו חוזר מנכ"ל. אם מופיע שם אישור מליאת מועצת העיר וחבר הכנסת שירי טוען שזה בעייתי, אתה מוזמן להשיג על זה. אנחנו נבדוק את זה. שלח לנו.
היו"ר עמית הלוי
¶
שנייה, הוא מתאר את זה. חבר הכנסת שירי טוען שהוא מכיר את חוזר המנכ"ל הזה, ולא מופיעה שם מליאת מועצת העיר.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
חבר הכנסת עמית הלוי, אני אומר לך, אתה מכניס דברים ולא בפעם הראשונה. זה מצריך התערבות, לדעתי. זה מוגזם.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
שמעת מה אני אמרתי? אני אומר לך שאתה מצטט דברים, לא רק ממני. באופן קבוע אתה מצטט דברים שלא נאמרים, אתה מכניס לאנשים מילים לפה. אני אומר לך, תפסיק עם זה. די.
יעקב כפיר
¶
בסדר גמור. אני רק אציין שהמלצת הוועדה המקצועית תובא לדיון בהחלטה במליאת מועצת הרשות המקומית. זה סעיף 8, סעיף קטן (ד).
יעקב כפיר
¶
נשאלתי על גובה החזר ההוצאות, ומדובר בסכומים שנעים בין אלף שקלים עד 50 אלף שקלים, תלוי בהליך.
יעקב כפיר
¶
אני יכול לפרט את ההליכים, וזאת כל התוספת לחוזר המנכ"ל. יש הליכים מחוץ לבית המשפט, ושם הרף הוא עד 50 אלף שקלים – מיצוי בליווי לוועדת חקירה. אם בשלב האזהרה, זה עד 50 אלף שקלים. יש הליכים נוספים בבית משפט – אם זה הליך אזרחי, מינהלי או פלילי, ושם הרף הוא עד 30 אלף שקלים.
היו"ר עמית הלוי
¶
מטי טוענת שיש ביטוח חוץ מ-30 אלף שקל. חוץ מחוזר המנכ"ל הזה, האם יש ביטוח לעובדי עירייה או לראשי רשויות.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא. אני מכיר שחברת ענבל מבטחת את עובדי המדינה, ועוד מעט נשמע מעורך הדין דול. אני מכיר את שיעורי ההשתתפות שלהם, שהם קטנים מאוד באופן יחסי. בשלטון המקומי אני דווקא לא מכיר, וראינו שגם בצבא זה אחרת.
יעקב כפיר
¶
הרשות המקומית יכולה לבטח לפי נוהל כזה. הרשות עושה מראש הסדר ביטוחי. צריך לראות שלא מוסיפים דברים מעבר להסדר הביטוחי שנקבע, ונקבע מראש.
היו"ר עמית הלוי
¶
השאלה אם חוזר המנכ"ל שדיברת עליו – אותם 50 אלף שקלים – הם תוספת שניתנים על ידי משרד הפנים במסלול שתיארת – ועדה מייעצת, מליאה מייעצת והוועדה בראשות השופט בדימוס. האם זאת תוספת על פני הפוליסה שיש לכל עובד ציבור, והאם יש.
לינור דויטש
¶
הערה משפטית, אני רוצה להעיר ביחס לנוסח. גם הוא וגם נציגת המשטרה התייחסו שניהם לעובדה שהגיוס עבור ההליך המשפטי הוא בגלל תפקידו של העובד. שים לב, בנוסח הנוכחי אתה יכול לגייס להליך גירושים, לטיפולי שיניים, לשלב הכנסות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
למה טיפולי שיניים לא? ברור שכן. טיפולי שיניים כן, זה לא אסתטי. רגע, יש לי שאלה לנציג משרד הפנים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, אני לא מבין. אני לא מבין. אנחנו לא יכולים לשאול את גורמי המקצוע שאלות? מה, רק אתה יכול לשאול אותו? אתה זה בסדר?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מה לא קשור אליו? הוא מייצג את השלטון המקומי. נציג משרד הפנים. אני רוצה להבין האם משרד הפנים, דעתו היא שהחוק הזה מרחיב ונותן פתח לשחיתות ציבורית בקרב נבחרי הציבור ועובדי הציבור בשלטון המקומי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתם במשרד הפנים לא אמורים למנוע שחיתות ציבורית בשלטון המקומי? יש לכם פונקציות כאלה, שאמורות למנוע את זה, נכון? אתם לא אמורים למנוע?
היו"ר עמית הלוי
¶
הייתה ישיבת ממשלה ובישיבות ממשלה, כידוע לך, יש ועדות שרים, קבינטים לתחומים שונים. הייתה ועדת שרים לחקיקה, והיא אישרה את החוק הזה לקריאה טרומית. זאת עמדת הממשלה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כל המשרדים נגד, על מה אתה מדבר? כולם נגד. למה הוא לא עונה לי על השאלה? מה הבעיה לענות על השאלה?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
החוק הזה, כבוד יושב-ראש הוועדה, הוא לחלוטין חלק משחיקת הדמוקרטיה והדיקטטורה המתהווה שאתם מנסים לייצר פה. הכשרת השחיתות הציבורית בתוך המערכת בריש גלי, זה לגמרי שם. יש לי תחושה שאמרתם: אוקיי, בואו נטפל בעינוי דין בדרכים מאוד מאוד מיוחדות. במקום לתקצב עוד בתי שפיטה, שופטים והנהלה, נבטל את זכות העמידה, נגביל זכות שביתה, ונגביל את המקצועות שתחת הממונה על השכר מלגשת לבית הדין לעבודה. זאת בעצם הצעת החוק שהניח שמחה רוטמן, ואנחנו יודעים על זה.
גם פה, במקום להגדיל את התקציב של הסניגוריה הציבורית, אמרתם: יאללה, נכשיר שחיתות. תהיה פחות עבודה, יהיה יותר נוח ונראה כי טוב.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני חושבת שייצוג משפטי לנושאי תפקיד זה דבר לגיטימי. הייתי חברת מועצת עיר, אוימתי בעבר בתביעת בידה מאישה הומופובית שיצאתי נגדה במועצה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אמרתי לעירייה: אתם תהיו צד ג' אם תרצו או לא תרצו. בסופו של דבר, היא הסירה את התביעה, אבל רק להגיד שאני מבינה את הצורך בסיוע משפטי מהסניגוריה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
להפך, אני מחזקת את זה. נאור, תסכים איתי בטח, שלחברי מועצה צריכות להיות יותר הגנות בתוך המועצה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אתה לא מבין. כשאנחנו אומרים שצריך לתקן את המערכת כמו שצריך, לא לעשות חוקים עוקפים שרומסים את המערכת, שמכשירים שחיתות ובעצם מייצרים פה שררה וכוח שלטוני.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לא נראה לי שאתה שוקל את הדברים. נראה לי שמי שכותב את החוקים האלה זה בן של ראש ממשלה או משהו.
היו"ר עמית הלוי
¶
במקרה נמצא פה מי שעובד איתי, מנשה, והוא יודע שאת כל החוקים רק אני כותב, כולל את דברי ההסבר. האם את בעד ההצעה של חברת הכנסת מיכאלי? מכיוון שאני יודע וגם את יודעת, שההשתתפות מינימלית, כמו ששמעת עכשיו מנציג משרד הפנים, וכמו שתשמעי עוד מעט מנציג נציבות שירות המדינה, שההשתתפות היא חלקית.
היו"ר עמית הלוי
¶
נעמה, בהנחה שתשמעי שההשתתפות היא חלקית, האם את בעד שבאופן מעשי נקבע בחקיקה שהמדינה תשתתף במלוא ההוצאות של הליך משפטי, של אדם שנעשה כחלק ממילוי תפקידו וכולי. האם את בעד או נגד? אני לא הייתי בעמדה שלך, אבל בתור אחת שהכירה את הצורך, זאת ההצעה של חברת הכנסת מרב מיכאלי. האם גם את בעד? אני שואל ברצינות. זאת אחת האופציות שעלו בדיונים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני עונה לך מה שאני חושבת. אני אמרתי לך שכל מקרה לגופו, ואתה ממשיך לשאול: מה את חושבת? שוחד, מרמה והפרת אמונים – האם זה נכלל בתוך מה שצריך או לא צריך? אני לא כל כך חושבת, כי שחיתות ציבורית זאת בעיה, ואני לא בטוחה שהמערכת צריכה לשאת בנטל של הבעיה הזאת. אני חושבת שאם יש תביעה אזרחית על מצב שבו פקיד או נבחר ציבור עושה משהו, נניח מישהו טוען שהחוק הזה או משהו שאתה מגיש פוגעני כלפיו, ומבקש להסיר ממך את החסינות. בוודאי שכל דבר לגופו, אבל אתם רוצים להכשיר שחיתות דה פקטו, כי הסיפור פה זה שוחד, מרמה והפרת אמונים. הסיפור פה זה לא דרג מקצועי, שביצע איזשהו הליך על פי אמות מידה מסוימות, ונתבע בעקבות זה. אני אוימתי בתביעת דיבה, וזה היה בגלל שאותה גברת, בממשק עם שכונה, ניסתה לארגן מצעד בהמות, וגם את הממשק עם השכונה כדרג מתווך בינה לבין העירייה. זה דבר שנראה לי לא נכון, וכנבחרת ציבור פעלתי כדי שהיא לא תהיה חלק ממי שנושא ונותן לגבי השכונה, כשהיא מדירה חלק מהשכונה בהומופוביה ובגזענות.
נכון שאתם ממשלת הומופוביה ואתם לא מבינים את זה, אבל אני כן מנסה להבין את זה. לכן, העירייה, מתוקף תפקידה, זה משהו שהוא בשליחות שלי והיא צריכה לקחת צד בזה. זה גם נפתר, כי מה לעשות, הצדק היה איתי. אבל פה הצדק לא עם ראש הממשלה פעם אחר פעם. אתם מחוקקים חוקים פעם אחר פעם, שעוקפים את כל המנגנונים, שבעצם מסדירים את מערכות היחסים בין השלטון לבין מערכת הרשות השופטת ואכיפת החוק. אתם מייצרים שחיתות דה פקטו.
בסופו של דבר, אתה תייצר פה חלחול של נורמות, שהן כנראה הרבה מעבר למה שאתה מדמיין. אני רוצה להבין מה יקרה כשטייקון ירצה להעביר משהו, שאמור לשרת אותו, ובמקום לחפור עם לוביסטים ולשים ערבויות למפלגות – דבר שקורה – הוא פשוט יממן הליכים פרטיים של נבחרי ציבור. אף אחד בכלל לא יידע, אף אחד בכלל לא יבין, ופתאום נגלה כל מיני - - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לא תהיה קורלציה וכל דבר יהפוך להיות בסימן שאלה. אני אחדש לך משהו, אתם מדברים כל הזמן על אמון הציבור במערכת המשפט.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני אחדש לך שהאמון בנו הוא בשפל עוד יותר. עוד יותר. אתם רוצים יותר כוח, והאמון בנו עוד יותר בשפל. אתם תייצרו עוד יותר שפל באמון בין הציבור לבינינו, כי השחיתות תהיה גדולה. הם כבר לא רק יגידו שכל הפוליטיקאים מושחתים, אלא הם יידעו שהשחיתות היא חלק מהבניית המערכת. אתם רוצים חברה אזרחית לא מעורבת, שתסתכל על המקום הזה סגור.
היו"ר עמית הלוי
¶
אגב, מה קורה היום במערכת המשפט? נניח ששופט יש לו הליך רפואי או משפטי, מה את אומרת?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
ברור שלא מטריד אותי. אותך מטריד איך להכשיר שחיתות. אותי זה לא מטריד, אני רוצה למגר שחיתות; אתה רוצה להכשיר אותה. זה ההבדל בינינו. בוודאי שזה לא מטריד אותי. אבל אני אשאל אותך שאלה, כבוד יושב-ראש הוועדה.
היו"ר עמית הלוי
¶
ולכן, חברת הכנסת לזימי, תאמרי לציבור, כשהתפרסמה הידיעה על ניגוד העניינים של נשיאת בית המשפט העליון, לא פחות – נשיאת בית המשפט העליון – שדנה בתיק שבו בעלה היה אחד משתי חברות הביטוח שעליו השליך התיק, מה את עשית? מה עשה אז לובי 99? מה עשה נציג הייעוץ המשפטי לממשלה? איפה הייתם אז? אותך מעניינת מערכת המשפט, נכון? מה עשית אז? איפה צייצת? מה כתבת? מה עשה נציג הייעוץ המשפטי? מה עשה לובי 99 אז? מנזר השתקנים הייתם אז. נכנסתם למנזר השתקנים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לא, לא, לא. נגמרו. אתם מנסים להביא פה דיקטטורה, ואין לי שום כוונה להתנצל, להסביר, לנסות לתווך לכם כל דבר. ממש ממש לא. אני אגיד לך יותר מזה, בכנסת הזאת ראינו כמה אתם צבועים, כי אתם משתמשים בכאב כקרדום לחפור בו, כשאתם לוקחים פצע מדמם ומסובבים, במקום לתקן. אתה יודע למה? כי הראשונה שאי פעם הגישה שני חוקים לטיפול בעינוי דין וגיוון שופטים, הייתה אני – סרקתי את כל החוקים במערכת, ומעולם לא הוגשו כאלה חוקים. אבל אין לכם בעיה להשתמש בכאב, ממש לעשות רע ולקרוע את העם הזה. אתה יודע, הגדלתי ואמרתי לשמחה רוטמן - - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
כי אין קשר בין ההפיכה שלכם לבין הכאב האמיתי של אנשים עם בעיות, שצריך לתקן אותן. אין קשר ואתה יודע את זה. באתי לשמחה רוטמן, ואמרתי לו: שמחה, נו, אולי נעשה משהו טוב? גיוון שופטים, הינה ההצעה. אמר לי: אני לא מאמין בפוליטיקת זהויות. אין לו בעיה להשתמש בכאב, להתחיל לדבר איתנו על מזרחיים – יש או אין. כדי להשתמש בציבור, אין לכם בעיה. אתם הרי ציניים. אבל כדי לתקן, פתאום אתם לא מאמינים בזה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
בעיניי, ייצוג של החברה הישראלית הוא חשוב, ואני באמת מאמינה בזה. אתם לא מאמינים בזה. אתם משתמשים במה שקורה עם ציבור, רק כדי לקעקע את ההפיכה שלכם. אבל בין מה שאתם מציעים לאמת, אין דבר וחצי דבר. אתה תחתום על הצעת החוק הזאת? יושב-ראש הוועדה, אתה תצטרף להצעה שלי לגיוון וייצוג שופטים?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לא, אתם משקרים. לא, אתה מצביע על הפיכה השבוע. על הפיכה. האם אתה תטפל בכאב המדמם הזה? האם תחתום על ההצעה הזאת?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
יושב-ראש הוועדה, אני מבינה שלא תחתום על ההצעה, נכון? גיוון שופטים לא אכפת לך כל כך. יושב-ראש הוועדה, תחתום על ההצעה או לא?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
ברוח ההצעה של גיוון שופטים - - - אני אגיד לך מה היא אומרת. אני מוכנה לפרט לך אותה.
היו"ר עמית הלוי
¶
זה על חשבון הזמן של נאור שירי. אני אומר מה שאני מאמין, ואני מאמין במה שאני אומר, נעמה. עורך הדין דול, בבקשה. תציג את עצמך, מה תפקידך ושאלת היסוד בדיון בוועדה, היא האם - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
אני לא צריך עזרה. האם עובדי שירות המדינה – בערך 90 אלף איש היום, משהו כזה. תעדכן אותנו – כשהם נתקלים בהליכים משפטיים או רפואיים ונזקקים לעזרה, מה העזרה שאתה נותן להם ועד כמה היא מוגבלת. האם אתה מכסה להם את כל ההוצאות המשפטיות והרפואיות או בכלל לא? האם אתה מאפשר להם לקבל סיוע מאחרים, ובאיזו מידה? בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
ברור. והאם החוק הזה פותח את הדלת, צוהר, חלון, פתח, מקלט, חרך, תעלה, מנהרה לשחיתות ציבורית? יש עוד? ונטה. כל הדברים. אני רוצה לדעת.
רון דול
¶
ברשותכם, אני אבקש להסביר כמה דברים, ואני אשתדל כמיטב יכולתי לענות על שאלותיכם. קודם כול, החוק הזה פוגש את עובדי המדינה, בשונה מנבחרי הציבור. נאמר בסעיף 3 להצעת החוק, הסעיף האחרון, שהוא בא בעצם לתקן תיקון עקיף לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים). סעיף 5 לחוק סיוג הפעילות המפלגתית קובע, ואני מצטט: "לא יתרים עובד מדינה כל כספים ולא יגבה ולא יקבל כספים שנתרמו לאיזו מטרה שהיא, זולת לאוצר המדינה ובתור תפקידו". אני חוזר לתיקון, והצעת התיקון אומרת שיש להוסיף או לפי סעיף 3 (א) לחוק שירות הציבור את התיקון הזה.
חוק סיוג פעילות מפלגתית, כמו גם חוק המתנות, נועדו לתכלית ראויה והיא שמירה על טוהר המידות בשירות המדינה או בשירות הציבור, לצד שמירה על תדמית השירות ועל אמון הציבור בשירות. תכלית זאת באה לידי ביטוי בהטלת איסורים נוספים על עובדי מדינה, כגון איסור על הימצאות בניגוד עניינים. זה בנוסף, כמובן, לקבלת מתנות ולהתרמת כספים. מתן אפשרות לעובדי מדינה לגייס ולקבל תרומות, אינה עולה בקנה אחד עם התכלית האמורה, ויוצרת חשש ממשי לניגוד עניינים, לפגיעה באמון הציבור ובתדמית שירות המדינה.
רון דול
¶
בשירות המדינה קיימים מנגנונים שונים ומגוונים, שנועדו ליתן מענה לעובדי מדינה הזקוקים לסיוע כלכלי, הן בשל מצב רפואי, הן בשל מצב כלכלי רעוע, והן בשל צורך בייצוג משפטי. נוכח המפורט, עמדתנו היא שיש להתנגד להצעת החוק.
היו"ר עמית הלוי
¶
רק כדי להבהיר, אתה אומר שגם אם כבודו נקלע להליך רפואי – לצורך העניין, אם ניקח דוגמה אחת מתוך השתיים – ונזקק לסיוע, אם תפנה בסיוע לא לעובדים הכפופים אליך ישירות, ואני מניח שקראת את הצעת החוק, אם תפנה בשעת מצוקתך הקשה וזה לא יהיה בסל התרופות ולא יהיה בביטוח הרפואי המושלם והזהב והאחר שיש לך, ובכל זאת נזקקת לטיפול מיוחד, אתה טוען שזה יפגע בתדמית שירות הציבור. אני רוצה להבין. אתה מתייחס רק להליך משפטי או אתה מתייחס להכול?
רון דול
¶
נכון, בכפוף לסייגים שאושרו כבר על פי החלטות ממשלה והוראות התקשי"ר. למשל, אפשר שהמשרד או עובדי מדינה אחרים יתרימו לצורך טיפול רפואי של עובד משרדם. זה אחד מהסייגים שנכנסו על פי החוק, בהתאם להחלטות קודמות. מעבר לזה, נכון, לא ניתן לעובד מדינה לגייס תרומות לכל צורך שהוא, אלא לאוצר המדינה.
היו"ר עמית הלוי
¶
כלומר היום, לפי התקשי"ר, אם אדם נמצא בצורך בטיפול רפואי, העובדים שלו במשרד שלו, הקולגות שלו יכולים להתרים אנשים. אני רוצה לוודא שהייעוץ המשפטי לממשלה מכיר את זה. יכולים להתרים היום, כי קודם אמרו שהדבר הזה הוא פתח לשחיתות, אם לא למעלה מזה. אתה טוען שהיום, לפי התקשי"ר – אני מבקש שתפנה אותנו לסעיף בתקשי"ר שמאפשר את זה – כשעובד מדינה נקלע להליך רפואי, אתה טוען, עורך הדין דול, שחבריו לעבודה, לא פחות, יכולים להתרים לו כספים למען הטיפול הרפואי הזה? האם שמעתי נכון?
היו"ר עמית הלוי
¶
איזה תקשי"ר זה? אפשר להפנות אותי לתקשי"ר? זה דבר מזעזע, אנשים. אני מזדעזע במקום נאור שירי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני רק מזכיר שעברו כבר 12.5 דקות ועדיין לא קיבלתי את חוזר המנכ"ל. אמרת שעובדים פה ביעילות, תוך כמה דקות. אז עברו למעלה מ-12.5 דקות, וזאת הדקה ה-13.
היו"ר עמית הלוי
¶
תמשיך לספור עד 64, זה תרגיל טוב גם לשרירים. עורך הדין פונו, אתה הכרת את זה? אני רוצה לשאול אותו, מכיוון שהוא הראה פה חוות דעת רצינית של הייעוץ המשפטי לממשלה, התייחסו מאוד ברצינות, דיברו דברים חריפים. אני רוצה לוודא, עורך הדין פונו, האם אתה יודע שאם אתה בעצמך נקלע להליך רפואי, העובדים הכפופים אליך יכולים לתרום לך?
אורן פונו
¶
התקשי"ר אומר שהמשרד רשאי לתרום כספים לעובד שנזקק לסיוע רפואי, וזה לא מכוסה לא על ידי הביטוחים האחרים של עובדי המדינה, ולא על ידי ביטוחים אחרים.
היו"ר עמית הלוי
¶
ברור לי שהשמיעה שלי טובה. אני שואל שוב, ואני מבקש שתענה. גם לנו יש אחריות. צודק חבר הכנסת שירי, שצריך לדקדק במילים. אני שואל שוב, האם העובדים הכפופים לעורך הדין פונו, או העובדים הכפופים לעורך הדין לימון, יכולים בעת מצוקה רפואית שלהם לתרום להם כסף, כן או לא?
אורן פונו
¶
כל עובדי המדינה, דרך המשרד, בהתאם לכללים שנקבעו שצריך לעבור אישור של המשרד והוועדה המיוחדת.
היו"ר עמית הלוי
¶
רגע, איזו ועדה? תקריא לנו, בבקשה, את הסעיף הזה. איזו ועדה? שנדע. נציג משרד הפנים הקריא לנו והבנתי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני לא מנהל, זאת הייתה הצעה. אם הייתי מנהל, תאמין לי תוך ארבע דקות, סיימנו את ההצעה פה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אבל לא שאלתי אם קראת. מי שאל אם קראת? אמרתי שגם חוזר מנכ"ל משרד הפנים וגם התקשי"ר הזה – אני אשמח שהם יישלחו לכל חברי הוועדה.
היו"ר עמית הלוי
¶
אל תפריע. הקראת היטב את סעיף 5 שאומר שאדם לא יכול להתרים. עכשיו אתה אומר שלטיפול רפואי אדם כן יכול להתרים, אבל אתה אומר שיש הליך של אישור. מה האישור שדרוש היום כדי שעובדים על עורך הדין פונו יוכלו לתרום לו, חס ושלום, במקרה של מצוקה, חס ושלום?
היו"ר עמית הלוי
¶
הרי זאת פצצה, ואת מבינה שזאת פצצה. זה הדבר הראשון שהייתם צריכים לומר. לומר: עמית הלוי, אתה דואג לבריאותם של עובדי הציבור ונבחרי הציבור, כמו שמטי כאן דואגת ואומרת שיש להם אפשרות, וכמו שנעמה לזימי דואגת ואומרת שהייתה לה תביעה והיה ראוי לכסות את זה, או כמו שחברת הכנסת מיכאלי דואגת ואומרת שהמדינה תשפה או היועצת המשפטית. היה ראוי שתחסכו לי גם עבודה – הייתם חוסכים הרבה זמן – ותאמרו שבהליך רפואי יש פרוצדורה, וזה נכון לגבי 90 אלף עובדי המדינה. אולי נחיל אותה לגבי אחרים. אפשר לתרום אפילו מהכפופים, ואנחנו, בהתעקשות היועצת המשפטית – אגב, בצדק. גם אני הסכמתי לזה מייד – מנענו מהכפופים לתרום. ואתם אומרים שבהליך מסודר אפשר גם לתרום.
אגב, אני מכבד את זה מאוד. אני חושב שבהליך רפואי יש מקום גם לזה. בכל זאת, ארבל לא סברה כך, בדיון לא סברנו כך והגבלנו. אז אם יש דבר כזה, הדבר הראשון שהייעוץ המשפטי לממשלה שמתייחס לחוק, היה צריך לומר - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תסתכל, שלח לך הפרופ' דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה את חוות הדעת. את מי אתה מאשים? אתה המחוקק, ואתה מאשים את הייעוץ המשפטי לממשלה? היה ראוי? אתה נוזף בהם שהם היו אומרים לך, במקום שאתה אולי היית עושה שיעורי בית.
היו"ר עמית הלוי
¶
זה לא אישי, כמובן. זה לא אישי לגביו. אני אומר בחצי חיוך, ואני אומר והוא יודע שאין לי שום דבר נגדו, להפך. הוא עובד מדינה מסור והכול בסדר. אני רק אומר שהיה ראוי, שאם כבר אתם עוסקים בחוות דעת מהסוג הזה, ואתם עמלים בה כל כך, משקיעים ובאים לפה שלוש פעמים – אם ידעת על זה, לפחות היית אומר לנו את זה. זה היה חוסך לנו.
אורן פונו
¶
אני רוצה לומר שדיברנו עם היועץ המשפטי של הנציבות, וההבנה הייתה שהוא בדיוק יתייחס להיבטים של הנציבות ושל התקשי"ר. לכן, כל אחד - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
לא. אמרתי שהוא היחיד שהתייחס ברצינות. נציג משרד המשפטים, מחובתו לכל הצעת חוק – אולי אתה לא מכיר, לא היית בממשלה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני לא מכיר? אתה לא הכרת בכלל את תקשי"ר שירות המדינה שעליו אתה מדבר. אני לא מכיר?
היו"ר עמית הלוי
¶
בכל פעם שמתכנסת ועדת שרים לחקיקה, יש חוות דעת של ייעוץ וחקיקה, לא ככה, עורך הדין פונו? תמיד יש חוות דעת שלכם.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתם אף פעם לא מתחשבים בה. לישיבת הממשלה הראשונה הגדלתם ולא הזמנתם את היועץ המשפטי לממשלה. עכשיו אתה פתאום מאשים אותם שהם לא אמרו לך? תחליט, או שאתה איתם או שאתה נגדם. אי-אפשר שניהם.
רון דול
¶
סעיף 8.1.4 א. לא ירשה האחראי, מנהל יחידה או כל עובד אחר המופקד על סדרי עבודה, שאדם כלשהו, בין אם הוא עובד המדינה ובין אם לאו, יתרים עובד בין כתלי מוסד ממשלתי לטובת מפלגה, מוסדות צדקה או לאיזו מטרה שהיא, או להחתים אותו על התחייבות לתרום.
ב. הוראות פסקה זו אינן חלות על התרמה או התחייבות לתרומה בעד עובד המשרד או בן משפחתו, הזקוקים לטיפול רפואי, או עובד הזקוק לסיוע עקב מצוקה כלכלית קשה, ובלבד שההתרמה אושרה על ידי מנכ"ל המשרד או מנהל יחידת הסמך.
היו"ר עמית הלוי
¶
כלומר, צריך אישור או של מנכ"ל המשרד או של יחידת העובד. מספיק אישור שלהם. סליחה, רוצים להבין. יש פה גם אזרחים שצופים ורוצים להבין מה המצב הסטטוטורי הקיים. אתה אומר כך, לגבי הליך רפואי – אגב, לא רק הליך רפואי אלא גם מצוקה כלכלית קשה. הזכרנו פה את המתבן של חבר הכנסת ברק. ברוך השם, יש לו ביטוח.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
שאלתי אותו אם הוא צריך סיוע, הוא אמר לי שהוא מסתדר. שהוא לא צריך תרומות, הוא לא מושחת. זה מה שהוא אמר.
היו"ר עמית הלוי
¶
ברוך השם. גם אלי הורוביץ, כשיצא מהמשפט, אמר: מזל שהיה לי כסף, אני לא רוצה לחשוב על מצב שלא היה לי כסף.
גם ברפואי אמרנו שמה שכלול בביטוח, לא יהיה כלול. אתה אומר שעובד שנמצא במצוקה כלכלית קשה – אגב, זה מאוד מוסרי, ההוראה הזאת, ואני מאוד שמח עליה. אני מודה שאני שומע עליה וקורא אותה בפעם הראשונה. כתבתם שיש כלים, ולא פירטתם בחוות הדעת, אז טוב שאתה מפרט. כלומר, אם יש אישור מנכ"ל משרד כלשהו או מנהל יחידת סמך כלשהי, יוכלו גם עובדי המשרד לתרום, ואפילו להתרים.
היו"ר עמית הלוי
¶
בסעיף א' כתוב לתרום ולהתרים. זה קצת מבלבל. אוקיי, רק לתרום לאותו עובד, על אף שהם קולגות ועל אף שהם כפופים לו. עורכת הדין ארבל, את הכרת את זה? טוב, קורה. לפעמים לא כולם מכירים.
היו"ר עמית הלוי
¶
אנחנו משפרים, את רואה? נגיע לקריאה השנייה והשלישית, ונאור יהיה ספץ, דוקטור לסיוע במקרה קצה.
היו"ר עמית הלוי
¶
אצלי במשרד יש שעון חול של חמש דקות. עכשיו, מכיוון שאתגרת אותנו, תסתכל באי-מייל שלך - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
כן, ודאי, רק שנייה. מכיוון שהוא סופר את הדקות, ולא רצינו שהוא יתאמץ עד 64. עד 64 קשה להם לספור. אז הינה, יש לך כבר את חוות הדעת. שלחת להם את חוות הדעת? בטאבלטים יש לך, וכבר יישלח לך למייל. תעשה רענון. בכלל תעשה רענון, נאור, אבל גם תעשה רענון לטאבלט ותגלה את חוזר מנכ"ל ששלח לך נציג משרד הפנים. בבקשה, עורך הדין דול.
גיא דוד
¶
ברשותך, אני אשלים. אני ראש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. האגף שלנו מופקד על המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה, ומכאן ההתייחסות שלנו. ההתייחסות עוסקת בחלק של עובדי המדינה, ולא בנבחרי הציבור. ההתייחסות שלי מתייחסת לעובדי המדינה ולא לנציגי הציבור, ולמעשה אנחנו מבקשים לא לכלול את עובדי המדינה בתיקון הזה.
גיא דוד
¶
אני יחידת תביעה שמעמידה לדין עובדי מדינה, ובמנגנון הזה חל אותו מנגנון של ענבל, של מתן ייצוג. אני יכול להגיד שאני, מהצד של התביעה, לא נתקל במקרים שפונים אלינו נאשמים ומציגים שיש להם קושי בייצוג עם ענבל. למעשה, מיטב עורכי הדין שמופיעים מולי באופן פרטי, כלולים גם ברשימה של ענבל. יותר מזה, בחוק המשמעת יש אפשרות לייצוג על ידי עורך דין מתוך שירות המדינה, שלא בתשלום, אם אתה מקבל מעורך דין אחר שעובד בשירות המדינה. המנגנון של ענבל מבחינתנו הוא מנגנון יעיל ופועל נכון, ובתוקף, ולא נתקלנו בצרכים אחרים.
היו"ר עמית הלוי
¶
כן, התכוונתי לתחום האחריות. יש אצלכם מסלול אחר? כלומר, כמו במשטרה יש אפשרות גם לקבל תעריף?
גיא דוד
¶
יש לנו כ-1,600 הליכים בשנה, מתוכם כ-120 תובענות בבית הדין. זה סדר הגודל שמגיע לבית הדין, אבל יש אנשים שמקבלים סיוע מענבל כבר בתחילת חקירה. בסביבות 250 חקירות בשנה, אלה סדרי הגודל.
גיא דוד
¶
לא. הפנייה היא לענבל, ובכל משרד יש ועדה משרדית שמטפלת בהכנת הפניות לענבל. זה לא עובר דרכנו.
היו"ר עמית הלוי
¶
אני שואל שאלה פשוטה, טכנית. היא לא שאלה מהותית. אני שואל האם יש אנשים שלקחו מענבל את התעריפים, ולא לקחו את עורך הדין?
היו"ר עמית הלוי
¶
נכון. נציגת ענבל תהיה פה בדיון הבא ותיתן את כל הנתונים. בכל מקרה, אתה אומר שלגבי שירות רפואי אין צורך, נכון?
היו"ר עמית הלוי
¶
אין צורך בכלל כי יש אפשרות לתרום. עורך הדין דוד או עורך הדין דול, למה דווקא עובדי משרדו? ואם רוצים ממשרד אחר לתרום לו, למה שלא יוכלו? אתם מתנגדים? נניח שנשנה את התקשי"ר, נבקש מפרופ' הרשקוביץ לשנות את התקשי"ר כך שגם ממשרדים אחרים יוכלו לתרום. יש לך התנגדות לזה? לכאורה זה ההפך, כי מצד טוהר המידות - - -
גיא דוד
¶
אני לא יודע להגיד. אני רק אומר שבנוסף לזה, עובדי המדינה מאוגדים בהסתדרות, וגם שם יש מנגנונים.
אני מבקש לסיים את ההתייחסות לעניין טוהר המידות. התפקיד של אגף המשמעת, כמובן תחת נציב שירות המדינה, הוא לשמור על דימוי השירות הציבורי ואמון הציבור בשירות המדינה. למעשה, אחד התפקידים שלנו הוא לעסוק בתחום ההשעיות. אנחנו משעים עובדי מדינה, לפעמים על רקע של פתיחה בחקירה או פתיחה בהליכים משמעתיים, כשהרקע לזה הוא הגנה על דימוי השירות הציבורי. מתן תרומות בצורה חופשית ומחוץ לשירות המדינה, לדעתנו, ישפיע על הדימוי של השירות הציבורי ואמון הציבור בשירות המדינה. למעשה, יפגע באינטרס ששירות המדינה מנסה לייצר.
צריך להזכיר שבשירות המדינה האיסור הוא לא על הימצאות בניגוד עניינים, הוא על חשש להימצאות בניגוד עניינים. כלומר, גם יצירת החשש עולה כדי עבירת משמעת.
גיא דוד
¶
לא, אבל למשל אדם שיושב במכרז, ובו יש השפעה על מישהו שמקושר אליו בדרך כזאת או אחרת, קרוב משפחה וכדומה.
היו"ר עמית הלוי
¶
קודם כול, זה מדהים. תגיד לי, איפה מופיע העניין של חשש לניגוד עניינים כעבירת משמעת?
היו"ר עמית הלוי
¶
אני אתן לך דוגמה, ואני רוצה לדעת אם זה ניגוד עניינים. נניח שהייתה ועדת איתור – עולה לי דוגמה בראש, אבל מכיוון שחבר הכנסת שירי מבקש, אני לא אזכיר פה דוגמאות אישיות – ונמצא בוועדת האיתור אדם שמכיר את אחד המועמדים, והוא אפילו חבר שלו. איך אומרים, לא יומיים ולא שלושה. האם זה עצמו עבירת משמעת?
גיא דוד
¶
חוק המשמעת קובע עבירות סל. עבירת הסל המרכזית היא התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, והימצאות במצב הפוגע במשמעת בשירות המדינה. פסיקת בית הדין למשמעת ובית המשפט המחוזי והעליון בנושא הזה, כוללת גם הימצאות במצב של חשש לניגוד עניינים כעבירת משמעת.
היו"ר עמית הלוי
¶
אני אשמח שתשלח לוועדה את העניין הזה, מכיוון שאתה חורג פה מכללי ועדת אשר בעשרים צעדים. מוזר לי מאוד מה שאתה אומר, ונשמע לי בעייתי.
היו"ר עמית הלוי
¶
מצד שני, אם אתה אומר שזה הנוהג, אני אשלח לך בימים הקרובים, אני מקווה, רשימה של אנשים שרק מהאנשים הזיכרון האישי שלי היית אמור לקרוא להם.
היו"ר עמית הלוי
¶
זה מזעזע בעיניי, וסליחה שאני אומר. אני אומר לפרוטוקול שאני מזועזע מוסרית מהעובדה שמכיוון שכולנו אנשים שיש להם חברים ויש להם בני אדם, ההגדרה של חשש לניגוד עניינים היא הגדרה מופלגת.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
כשאני הייתי יושבת-ראש ועדת תכנון ובנייה, בגלל חשש לניגוד עניינים, היו דיונים שלא השתתפתי בהם.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
כשהייתי יושבת-ראש ועדה לתכנון ובנייה, יש דיונים מאחר ואני מכירה באיזושהי היכרות, אני נמנעתי מלהיות בדיון בגלל חשש לניגוד עניינים. זה לא אומר שאני בניגוד עניינים, כי אף אחד לא יודע באמת מה הקשר.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אם לא הייתי יודעת שזה מר כהן, אלא היו אומרים לי שקוראים לו מר לוי, הייתי מקבלת איזושהי החלטה. עצם העובדה שהיה לי איזשהו ספק שמישהו יחשוב, לא כי חשבתי שאני - - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אני הייתי בטוחה עם עצמי שאני לא אפעל, אבל רק בגלל החשש שמא, שמא, רק בגלל זה נמנעתי מהדיון, ולא בגלל שחששתי משיקול הדעת שלי.
היו"ר עמית הלוי
¶
הוא התייחס גם לחרך שלא הזכרת, לחרך ושמו חשש. זה מופלג, ואנחנו נדון בזה. יעקב כפיר, בבקשה. אחריו חבר הכנסת הרצנו, ואחריו ארבל.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
גם אתה, אדוני נציג משרד הפנים, מחויב להגיד את המשפט הזה ואת דעתך. אתה לא רק רשאי, אתה מחויב.
יעקב כפיר
¶
לשאלת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, הסדר הביטוח הוא לא תוספת לרף של השתתפות במימון הוצאות משפטיות. ההסדר הביטוחי הוא תחת הכללים של חוזר המנכ"ל.
היו"ר עמית הלוי
¶
לפי מה שאתה אומר, בכל הליך משפטי אי-אפשר יותר מ-50 אלף – ברשויות המקומיות זה המקסימום.
היו"ר עמית הלוי
¶
כן, בהתאם להליך. מאלף שקל עד 50 אלף, מחיר מקסימום. הביטוח פחות מזה, כלומר הוא לא יכול לעלות על זה. זה מה שאתה אומר. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. אחר כך ארבל, ואחר כך חבר הכנסת נאור שירי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אדוני יושב-הראש, ביום הראשון שלי בכנסת חשב הכנסת הגיע אלינו, ואמר לחברי הכנסת החדשים שלחברי כנסת אסור לקבל מתנות. אסור לקבל מתנות. זה נחרט אצלי, כי חלק מחברי הכנסת האחרים שאלו האם סיגרים נחשבים למתנות, האם שמפניות ורודות נחשבות למתנות. התשובה שלו הייתה שחברי כנסת, נבחרי ציבור, לא רשאים לקבל מתנות.
אתם הולכים לחוקק חוק שאומר שלא רק שחברי כנסת יוכלו לקבל מתנות, הם יוכלו לגייס את המתנות מתוקף היותם חברי כנסת. לא רק חברי כנסת, גם שרים, גם ראש ממשלה, גם עובדי ציבור.
יושבים פה נציגים נכבדים מהרבה מאוד רשויות ואומרים לך שיש מנגנונים שמסדירים מתן סיוע לעובדי מדינה ולנבחרי ציבור בנושאים בריאותיים, בנושאים משפטיים. המנגנונים האלה קיימים, אבל מה? צריך לעבור דרך ועדה ציבורית בלתי תלויה, עצמאית, שהיא זאת שמסדירה את מתן המתנות.
היו"ר עמית הלוי
¶
אתה בעד זה? אל תאמר מתנות, זה סיוע. מתנות – מתנות נשמע כמו – לא מדברים כאן על מתנות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני שואל את עצמי, חבר הכנסת הלוי, למה מקדמים את החוק הזה במהירות? בחופזה? בהליך מקוצר?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
האם זה בגלל שנתניהו אמור להחזיר לבן דודו 270 אלף דולר בסוף החודש הבא? האם זה בגלל שנאספו לנתניהו כספים בשווי של כמעט 4 מיליון שקלים, וכרגע הוא לא יכול לגשת אליהם? האם זה בגלל שצריך לתפור חוק פרסונלי, מושחת, עבור ראש הממשלה ובני ביתו?
יושבים פה היועצים המשפטיים, נציגי משרדי הממשלה כולם, נציב שירות המדינה ואומרים לך שהחוק הזה מושחת, פותח פתח להשחתה של כל המגזר הציבורי, ואתה בשלך.
אני רוצה להגיד לך, עמית, בגלל שאני מעריך אותך – אמרתי את זה גם לחברת הכנסת ברביבאי ולחברת הכנסת הרכבי צרפתי וגם ליסמין – שיש לי בחילה מהחוק הזה. בחילה פיזית. הוא חוק מושחת, הוא פוגע פגיעה אנושה באמון הציבור, בשירות הציבורי, הוא פרסונלי ואסור שהוא יעבור.
היו"ר עמית הלוי
¶
חבר הכנסת הרצנו, התחלת את דבריך בזה שאתה בעד שיהיה שיפוי למדינה, אם הבנתי אותך נכון. אתה אומר שאתה בעד שיהיה שיפוי של המדינה במנגנונים מסוימים.
היו"ר עמית הלוי
¶
אני שואל ברצינות. אמרה פה מטי צרפתי, בצדק, ואמרו אחרים שהם בעד. גם חברת הכנסת מיכאלי אמרה ביושר, אבל היא פשוט לא אמרה: אני רוצה שהציבור ישלם את הכול. עולה ויינרוט מיליון שקל? שהמדינה תשלם את כל המיליון. אני שואל אותך מה דעתך, מכיוון שאנחנו רואים שיש מגבלות - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
יוראי, אני מניח ששמעת את הדברים. נציג משרד הפנים אמר כאן, שלגבי ראשי ערים, נציגי מועצת העיר ואחרים, היכולת שלהם לזכות לסיוע במצב משפטי, מאוד מאוד מוגבלת.
היו"ר עמית הלוי
¶
היינו פה, אתה מוזמן לקרוא את הפרוטוקול. אגב, יש לך את חוות הדעת אצלך. תקרא אותה בינתיים. שלחנו לך אותה בעשרים דקות.
היו"ר עמית הלוי
¶
יוראי, אתה צריך ללכת? בכל אופן, האירוע פה מוגבל ואם אתה בעד סיוע, לומר על חוק שבא לסייע שהוא מושחת – זה לא מתאים לך. אתה יכול לומר שאתה מציע דרכים אחרות, כמו שאמרה חברת הכנסת מיכאלי. אתה לא יכול לומר מושחת על מה שאתה בעצמך תומך בו.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
עמית, מה נסגר איתך? אין פה בן אדם אחד שלא אמר לך שזה מושחת. רק יוראי אמר את זה? אין אחד שאמר שזה תקין. אחד אפילו.
היו"ר עמית הלוי
¶
אחריה זכות הדיבור לחבר הכנסת נאור שירי. אחריו, אם יהיה משה טור פז, בבקשה. אם לא, חבר הכנסת אלקין, אתה אחרי נאור שירי. בבקשה, ארבל.
ארבל אסטרחן
¶
הדברים שלי יהיו, כמובן, בהמשך לדברים שאמרה היועצת המשפטית לכנסת בעניין החשש לפגיעה בטוהר המידות.
היו"ר עמית הלוי
¶
מעירים לי מהנהלת הוועדה, שגם התקשי"ר הידוע בכינויו 42.8 על שני סעיפיו (א) ו-(ב), שהזכיר עורך הדין דול, נמצא אצלכם בטאבלטים. אני בטוח שזה חידוש מרענן עבורכם. עבורי זה היה חידוש, גם עבור הייעוץ המשפטי לכנסת. אני אעדכן גם את שגית בעניין, מכיוון ששגית גם התבטאה פה בצורה מאוד מאוד מסוימת, וצריך לעדכן אותה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
היא תאמר, שמה שהיא אמרה לפני שעה כמושחת לגמרי, בגלל התקשי"ר הוא מושחת מאוד מאוד מאוד.
היו"ר עמית הלוי
¶
עורך הדין פונו, בניגוד אליי, היה מתואם עם נציבות שירות המדינה והוא נתן להם להביע את זה. לכן, הוא לא התייחס לזה שהיום אפשר. אני לא ידעתי מי זה עורך הדין פונו, ולכן אני שמח שזה עלה כאן.
היו"ר עמית הלוי
¶
אנחנו נתייחס להכול במכלול בהצעת החוק. או שנשלול את זה, או שנתיר את זה לכולם, לא רק לעובדי מדינה. אגב, באישור מנכ"ל. אולי באישור מנכ"ל זה רעיון טוב, ויוכלו לתרום לו גם אנשים מיחידות אחרות. עורכת הדין ארבל, בבקשה.
ארבל אסטרחן
¶
אני אתייחס לפרטי ההצעה, והכול, כמובן, בהמשך לדברים שאמרה היועצת המשפטית לכנסת. אני לא אחזור עליהם, אלא לחשש שהיא הציגה לפגיעה בטוהר המידות והסדרים שאינם שלמים בהצעה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה כתבת חוק שהוא לא רלוונטי. עזוב איך הוא כתוב ומה הכוונות שלו, מה התכלית של השחיתות. כתבת חוק שהוא לא רלוונטי, ואתה עוד מעז להגיד לה: שהחוק יהיה לפנייך, ותקראי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בקטנה, את אומרת, להרחיב את מנגנון הפיקוח וכולי. אתה מבין? זה כבר נהיה הערת אגב, מה שנקרא.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני מרחם על עובדי המדינה ואני מתבייש בעובדי המדינה בגלל הנבחרים שלה. פשוט בושה.
היו"ר עמית הלוי
¶
יכול להיות שארבל צריכה עוזר דרך קבע. ישבנו עד שלוש בלילה, ואם תרצה לעבוד אצלה – כרגע, תן לה לבד.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אולי תגיד איך השפיעו עליך הדברים המשמעותיים שנאמרים כאן מכל גורמי הייעוץ המשפטי.
היו"ר עמית הלוי
¶
אני חושב שהחוק הזה עבר ארבע הרחקות מהגרסה הראשונה שלו, ואני עומד מאחוריהן. הן חשובות.
היו"ר עמית הלוי
¶
הכוונה לסייג שהייעוץ המשפטי הציג כאן. לא רק שלא לקחתי את זה בחשבון, אלא הבנתי ואף התקשרתי לכמה אנשים כדי לסבר את אוזני, ולהבין איך זה עובד.
ארבל אסטרחן
¶
כאמור, הדברים נאמרים בנוסף, ואני גם אציין את ההבדלים לעומת מה שהיה בנוסח הקודם. יוזם ההצעה ומ"מ יו"ר הוועדה הסכים לחלק מההצעות שנשמעו כאן בישיבות הקודמות.
קודם כול, לגבי השם, ביקשת לציין שזה: הצעת חוק שירות הציבור (מתנות). אתה רוצה שזה יהיה חובת דיווח ושקיפות לקבלת תרומה למימון הליך משפטי או רפואי?
ארבל אסטרחן
¶
תיקון סעיף 1. התיקון הוא לחוק שירות הציבור (מתנות). היום יש הגדרה של עובד ציבור והיא: נושא משרה או תפקיד מטעם המדינה לרבות חייל. מוצע שלפני המילים נושא משרה יבוא: נבחר ציבור או נושא משרה. בעינינו, זאת הבהרה כי החוק חל כבר היום גם על נבחרי הציבור. מוצע להוסיף הגדרה של נבחר הציבור, כי אחר כך יש בזה שימוש לגבי ההבחנות בין העובדים לנבחרים. נבחר הציבור – ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית. יוזכר שגם כאן הייתה התייחסות של היועצת המשפטית, שאמרה שיכול להיות שזאת הגדרה רחבה מדיי, תוך הכללת ראשי הרשויות וחברי המועצות. כרגע, זאת ההגדרה המוצעת.
ארבל אסטרחן
¶
ועדת ההיתרים – ועדת ההיתרים שהוקמה לפי הוראות חוק זה.
תקנות שירות הציבור (מתנות), שקיימות כבר היום, קובעות שלצורך ביצוע התקנות תוקם ועדת היתרים. יש לה סמכויות שונות בתקנות, וההרכב שלה הוא של שלושה חברים שמינה שר המשפטים. בראשה יעמוד שופט, וחבריה יהיו חבר שהציע נציב שירות המדינה מקרב עובדי נציבות שירות המדינה, וחבר נוסף שקבע היושב-ראש מרשימת חברים שמינה שר המשפטים מקרב עובדי גופים ציבוריים שהחוק חל עליהם.
ארבל אסטרחן
¶
נכון. זה מבחינת סעיף ההגדרות.
עכשיו מתווסף סעיף 3 (א), סעיף חדש שמוצע להוסיף אותו עם כל ההסדרים שיפורטו.
3א. תרומה למימון הליך משפטי או רפואי.
1. עובד הציבור רשאי לקבל תרומה כספית באשר הוא עובד הציבור.
כידוע, זה מינוח שקיים היום בחוק, ואוסר קבלת מתנות באשר הוא עובד הציבור. כאן מובהר שקבלת התמורה היא באשר הוא עובד הציבור – למימון כל אלה עבורו, עבור בן זוגו המתגורר עימו או עבור ילדיו הסמוכים על שולחנו. אגב, המינוח המשפטי הנכון יותר לכתוב הוא ילדו. נהוג לכתוב כך בחקיקה.
היו"ר עמית הלוי
¶
זאת הייתה בקשה אישית של חבר הכנסת סגלוביץ', ואנחנו מתחשבים בבקשות של האופוזיציה מפעם לפעם.
ארבל אסטרחן
¶
נכון, אבל בסעיף 2, כפי שאמר היושב-ראש, כבר מופיע "ילדו הסמוך על שולחנו". אני אציע לחזור לנוסח המקובל בחקיקה, שיחיד הוא רבים וכולי.
ארבל אסטרחן
¶
"והכול לפי הוראות סעיף זה."
יש כאן פירוט של שלושה הליכים שיהיו רלוונטיים, וחל שינוי מסוים מהנוסח שהיה בישיבה הקודמת. קודם כול, מדובר על הליך פלילי, ומוגדר שזה החל משלב החקירה ולמעט הליך בקשר לעבירות תעבורה. כבר ייאמר שצריך לחשוב איזה הליכים ייכללו ואיזה לא ייכללו, למשל האם נכון שעבירות בנייה או דברים מהסוג הזה, וגם האם נכון שזה יחול על פיצויים, שזה יחול על קנסות. . זאת שאלה שהעליתי גם במסמך שלי ובעינינו זה דבר שצריך לדון בו.
סעיף 2 זה הליך אזרחי, וכאן יש צמצום משמעותי לעומת הליך פלילי. הליך אזרחי לא יחול על הליך שעובד הציבור או בני משפחתו יזמו, אלא אם כן מדובר בערעור אזרחי על הליך שגורם אחר יזם, או בהליך שמטרתו פיצוי על נזק כספי שניתן להם, רק אם ניתן אישור ועדת ההיתרים, לאחר ששוכנעה כי יש בכך צורך חריג, ועל בסיס אסמכתות שהוצגו לפי דרישתה.
היו"ר עמית הלוי
¶
יש פה שני צמצומים בהקשר הזה. ההליך האזרחי, בררת המחדל לגביו בניגוד להליך פלילי, שהוא לא יוחל באופן אוטומטי. לא יוכל איש הציבור או עובד הציבור להגיש בהליך אזרחי למבקר המדינה, כמו שתראו עוד מעט, אלא יידרש התהליך של האישור, וממילא יידרש פיקוח אפקטיבי מכיוון שהוועדה תוכל לדרוש אסמכתות לפני שהיא מאשרת. דבר שני, זה לא על הליך שהוא יוזם. כלומר, בניגוד להערות של חלק מחברי האופוזיציה בפעם שעברה, אם אדם יוזם הליך אזרחי, לדבר הזה - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
זה כן נכנס. כמובן, גם זה כמו כל הליך אזרחי, מחייב אישור. זה חייב להיות מקרה חריג, וחייב להיות אישור של ועדת האתיקה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
יכול להיות שאדם מוכשר כמו אורן לא יהיה בעתיד, משום שהוא לא עומד במשרת האמון. הוא לא הצביע למפלגה הנכונה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אין לי מושג, אבל זה מה שאתה רוצה – שהיועץ המשפטי יהיה מאג'נדה מסוימת שמתאימה לכם, אחרת הוא לא ייבחר. לך על כל הרצף, ותבין שאנחנו לא בכיוון.
היו"ר עמית הלוי
¶
אם בשלושים השנה האחרונות היינו במצב שבו הייעוץ המשפטי לא היה בא לדרג הפוליטי ואומר לו: בניגוד לאחרון העבריינים במדינת ישראל, אתה לא תהיה מיוצג בבית משפט – זה דבר שרק לומר אותו זה מזעזע.
היו"ר עמית הלוי
¶
כן, זה מה שהיה. זה נקרא הייצוג המחייב. אמר, אמר: אני לא אייצג אתכם בחוק ההסדרה, לא אייצג אתכם בחוק - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כי זה חוק – טוב, אין לי כוח. סיכמנו שהמינויים הם פוליטיים, והבנת בדיוק למה. מבין שזה פוליטי? יופי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אם ממנה אותם בן אדם פוליטי, הם מינויים פוליטיים. אתה אפילו לא שם איזה תנאי סף למינויים האלה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה יודע את מי אתה תמנה? את הגברת הנכבדת שיושבת פה, ושכחתי את שמה. פרופ' טליה איינהורן.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, דווקא הצבעתי עליה. בחירה שלי, נכון? אני בן אדם פוליטי. למה אתה תמנה אותה, כי מבחינתה שומרי הסף זה העם, זה בחירות. אתה מבין איזה מינוי, איך עשית את זה? טאק, אין שומרי סף, יש בחירות.
טליה איינהורן
¶
התשובה מאוד ברורה – הדברים הוצאו מההקשר. ההקשר היה שבארץ, באופן חריג לגבי כל העולם, יועצים משפטיים נהיו שומרי סף של האינטרס הציבורי.
טליה איינהורן
¶
ובכן, בבית המשפט – כך זה יוצא אצלנו – למשל, כשעולה שאלה האם צריך להרחיק מסתננים או לא, מה האינטרס הציבורי, רק היועץ המשפטי יודע את התשובה, ולא שומעים בכלל את עמדת השר.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
למה אי-אפשר להגיד שנשמעה עמדת השר והיא לא מקובלת משפטית? אולי זאת אמירה יותר נכונה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אגב, מי שוויתר במקרה של המסתננים זה ראש הממשלה בעצמו. את רוצה לחזור לדיוק בעובדות, גברתי הפרופסור? בואי נחזור לעובדות.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אולי נקבל מעורכת הדין המלומדת התייחסות לחוק התרומות, והאם היא חושבת שזה אינטרס ציבורי לתת תרומות לראש ממשלה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אני אשמח לשמוע מהגברת אם האינטרס הציבורי זה מתן מתנות לנבחרי ציבור במקום לנזקקים ולמוחלשים.
טליה איינהורן
¶
לשם הפרוטוקול, העניין הוא פשוט. מי שמכיר את האינטרס הציבורי הם נבחרי הציבור. לשם כך הם נבחרו.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
איך שוחד, מרמה והפרת אמונים על כספי ציבור, אם הוא דואג לאינטרס הציבור? איך יש חוק נבצרות אם הוא דואג לציבור? איך יש חוק תרומות אם הוא דואג לאינטרס הציבור? איך יש חוק מינוי שופטים מטעם אם הוא דואג לאינטרס הציבור?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
סף השחיתות. אותם את מייצגת, את מי ששומר על הסף של השחיתות שלו. אל תעשי לי תנועות, גברתי, גם אני יודעת לעשות.
טליה איינהורן
¶
ובכן, לפחות לעניין הנבצרות אני אומר לך דבר פשוט, נבצרות בכל העולם זה רק עניין של בריאות, ואין דמוקרטיה פרלמנטרית שמנסים - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
בכל פעם אתם תולשים איזה סעיף אחד – לא חוקה, לא חוקי-יסוד, לא פרלמנט. כלום.
טליה איינהורן
¶
סליחה, זה לא סעיפים. אין דמוקרטיה פרלמנטרית שבה קיים בכלל הליך הדחה של ראש ממשלה מטעם פשוט.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
באיזו דמוקרטיה פרלמנטרית ראש הממשלה מכהן תחת כתב אישום של שוחד, מרמה והפרת אמונים?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
שוחד, מרמה, הפרת אמונים וניגוד עניינים. יוצא נגד היועצת המשפטית שלו. תני לי דמוקרטיה אחת כזאת, ואני מוכנה להתמודד עם זה. אחת.
טליה איינהורן
¶
- - בארצות הברית וצרפת, שמעל בתפקידו, שם יש צורך בהליך שנקרא empichement והוא הדחה. כאן מנסים לייצר הליך הדחה שלא קיים, ולכן היה צורך בחוק שהוא לגמרי לגמרי בסדר ותקין מבחינת - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
היא לא היועצת המשפטית. היא יועצת משפטית לענייני המהפכה השלטונית. היא עוברת ועדה ועדה ומסנגרת על העסק הזה. משה קצב הוא בעיניה שומר סף ראוי. זה בדיוק העניין. זה העניין. בסוף, עם כל הפלפולים, זה העניין.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כל הפלפול המשפטי וההשוואה של המשפט החוקתי, בסוף משה קצב זה שומר הסף הראוי בעינייך.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
ברור. אם אין צורך באזיקונים כי אין קשר בין אזיקונים לרצח נשים, גם קצב יכול להיות בכל תפקיד.
ארבל אסטרחן
¶
בהמשך למה שאמרה היועצת המשפטית לכנסת והתייחסה ספציפית להליך האזרחי, יכול להיות שנצטרך להכניס כאן משהו לגבי הגבלת שיקול הדעת של אותה ועדת היתרים, ולא רק להגיד מקרה חריג.
היו"ר עמית הלוי
¶
יש לה שיקול דעת. את זה עצמו היתרנו לה, כשאמרנו צורך חריג. כשאדם צריך לאשר, הוא יכול להגיד: זה לא חריג או זה כן חריג.
היו"ר עמית הלוי
¶
היא יכולה לבקש אסמכתות, ולהחליט אם זה חריג או לא חריג. בזה נתנו לה את שיקול הדעת. לקחתי את זה מהייעוץ המשפטי לממשלה, מכיוון שהוא אמר: אנחנו הכרענו בשאלה אם זה חבר שלו או לא חבר שלו, ובמכלול הנסיבות מותר להפעיל שיקול דעת. אני מוכן לסמוך, לפחות בחקיקה הזאת, על שיקול הדעת של הוועדה וכמו שאמרת, יש בה בסך הכול אנשים נכבדים: אדם שהיה שופט - - -
לינור דויטש
¶
כבוד היו"ר, אתה בעצם אומר שאין קריטריונים לוועדה. אתה אומר שאין קריטריונים וזה לא סביר.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, להפך. אמרתי שיש אישור. אמרתי שהסמכות לאישור, וזה מה שכתוב כאן, היא בידי הוועדה.
ארבל אסטרחן
¶
פסקה 3 מדברת על הליך רפואי הכרחי, וכאן התווספה תוספת שטיפול רפואי אסתטי לא ייחשב הליך רפואי הכרחי.
ארבל אסטרחן
¶
ז'. עובד הציבור לא יגייס תרומות למימון הליך רפואי הכרחי כאמור, עבור סכום שלגביו יש לו כיסוי ביטוחי בביטוח רפואי פרטי או בתוכנית לשירותי בריאות נוספים לפי הוראות סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי – זה השב"ן. כלומר, לא מדברים על הביטוח הממלכתי הכללי לכולם, אבל יש לעובד הציבור ביטוח פרטי או שב"ן, הוא צריך קודם למצות את זה לפני שהוא מגייס תרומות.
היו"ר עמית הלוי
¶
זאת הערה של חברת הכנסת ברביבאי והערה של חברת הכנסת הרכבי. כל מי שיש לו ביטוח כזה או אחר, יוכל להסתייע באנשים רק אחרי שהוא ימצה אותו, ורק על יתרת הכסף ולא על הכסף שעולה הביטוח. לכן, רוב ההליכים שאני מכיר, כולל ניתוחים – אני מחכה עדיין לטבלה של חברת הכנסת פרידמן – ההיבטים פה מאוד מאוד מצומצמים. כלומר, נשארו פה רק דברים חריגים, ואני בטוח שכולנו נסכים עליהם. הליכים רפואיים שלא מכוסים בביטוחים המשלימים ואחרים, רק עליהם אנחנו מדברים.
ארבל אסטרחן
¶
פה יש הבחנה בין עובדים לנבחרים: "עובד הציבור שאינו נבחר הציבור, רשאי לקבל תרומה כספית באשר הוא עובד הציבור, כאמור בסעיף קטן (א)," כלומר שלושת ההליכים שפירטתי, "רק אם ועדת ההיתרים התירה קבלת תרומה, כאמור, באותו סעיף קטן, לאחר ששוכנעה כי יש בכך צורך חריג, ועל בסיס אסמכתות שהוצגו לפי דרישתה."
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אי-אפשר. אתה לא יכול להקריא את החוק, ולהתייחס רק למה שאתה רוצה, ולצפות מאיתנו לשבת פה כמו דגים. זה לא קורה.
היו"ר עמית הלוי
¶
ההרחקה הנוספת בסעיף הזה, היא שעובד ציבור, בניגוד לנבחר ציבור, בגלל העובדה שהוא לא חשוף ובגלל העובדה שהוא לא נבחר – כלומר, הוא לא עומד לבחירה – ולכן יכול להיות כמו שתיארו כאן לינור או עורך הדין ארד בפעם שעברה, אני לא זוכר, שהפתח לגביהם יותר רחב, במקרה פלילי או רפואי, הוא יוכל לעשות את זה רק בוועדת ההיתרים. אגב, זה בניגוד לתקשי"ר של שירות המדינה היום. לכן, אני מסב את תשומת לב נציגי נציבות שירות המדינה, מכיוון שהחוק הזה הולך לשנות את המנהג הקיים היום, אבל אנחנו נשקול את זה עד קריאה שנייה ושלישית. אולי אתם צודקים וראוי לאפשר בהליך רפואי, גם באופן שכרגע זה עובד. נכון לעכשיו, אם החוק הזה יעבור ככתבו וכלשונו, הרי שעובד מדינה לא יוכל לתרום או להתרים את העובדים, אלא באישור ועדת ההיתרים. כפי שנאמר כאן, גם להליך רפואי לפי סעיף (ב).
סעיף (ג), בבקשה. תקשיב, נאור.
רון דול
¶
חשוב להגיד שזה אולי ישנה את הנוהל לגבי קבלת סיוע רפואי, אבל זה גם יאפשר לעובדי מדינה לגייס תרומות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
הם ייתנו עדיפות לפי שם המשפחה, והכול יהיה מסודר. ואחר כך גם יגידו שלא היה שום קשר.
היו"ר עמית הלוי
¶
עורך הדין דול, זה נכון, אתה צודק, אך ורק אם הוועדה שבה יהיה נציג שלכם, יאשר את זה. ואך ורק יאשרו את זה אם יוצגו אסמכתות, ואך ורק אם יראו את זה כמקרה חריג. רק במקרים האלו.
היו"ר עמית הלוי
¶
אני אומר לך שבמקרים האלה, בין אם משפטיים ובין אם רפואיים – אני ממליץ לך לדמיין את זה. אם לא, אני אתן לך כמה טלפונים ואני בטוח שגם אתה לא תאפשר את ההתעמרות הזאת, גם את הפתח הזה לא לתת. לעומת זאת, זה יקשה על המצב, ולכן אני מציע לשקול את זה, ארבל. יכול להיות שצודקים נציגי נציבות שירות המדינה בנוהל הקיים, ויכול להיות שנכון להחיל את זה גם על חיילים וגם על שוטרים, ובמקרה רפואי נכון לומר שיכולים לתרום גם חבריהם וגם עובדיהם. יכול להיות, אני לא בטוח בזה. התקשי"ר הוקרא והוא נשלח אליכם. לכאורה, זה מנוגד לחוק המתנות - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, לא, לא, לא, לא. אני אגלה לך, עורך הדין פונו, שכל האנשים שעובדים אצלך במשרד, ודאי חלק מהם, הכירו אותך באשר אתה עובד ציבור ולא הכירו אותך לפני כן מהמסטינג בצבא. ואף על פי כן, לפי התקשי"ר, סעיף 42.8. סעיף ב', הם יכולים לתרום לך. בוא נאמר שאת ארבל זה הפתיע.
אורן פונו
¶
זה מה שרציתי לומר, שחוק המתנות מאפשר. הוא אומר: בסעיף 2, שאומר מתי לא יחול החוק, הוא מדבר גם על מתנה מחבריו לעבודה. החוק בעצמו.
היו"ר עמית הלוי
¶
עכשיו אני שואל אותך האם לפי התקשי"ר – כך שמעתי מעורך הדין דול ומעורך הדין גיא דוד. אם תתקנו את זה עכשיו, אתם יכולים לתקן לפרוטוקול. אתה עובד משרד המשפטים, האם יכול עובד משרד החקלאות לתרום לעובד משרד המשפטים במצוקתו הרפואית לפי התקשי"ר הנוכחי? עורך הדין גיא דוד אמר – זה לא היה מזמן – שזה לא דווקא המשרד שלך. כלומר, לאו דווקא חברים לעבודה שלך. יכול להיות גם משרד אחר בשירות המדינה, ויכול לתרום לך.
היו"ר עמית הלוי
¶
עורך הדין רון דול חושב שצריך לקרוא את זה אחרת ממך? אתם חלוקים בנושא הזה? זה בסדר גמור. בואו נדון בזה, וזה בסדר גמור. זה שיש פה חברים שרוצים לעשות מזה פיקנטריה, שיהיו בריאים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אנחנו נדהמים לראות עד כמה אתה יכול לעוות. הם נותנים לך תשובה, ואתה הופך אותה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אם תראה את הדיון אתה תגיד: אני לא יודע מה עבר עליי. אתה תסתכל, תראה את הדיון, ותגיד: אני לא יודע מה קורה פה.
היו"ר עמית הלוי
¶
תכבד את האנשים שנמצאים פה. עורך הדין גיא דוד אמר שזאת דעתו, רק אמר שזה לא תחום התמחותו. זאת אכן הייתה דעתו. כך שמעתי, או שגם את זה לא שמעתי טוב. הוא אמר שהוא מפנה לעורך הדין דול. תסביר לי האם לפי התקשי"ר, אם אתה עובד משרד ראש הממשלה, לצורך העניין, ופלוני עובד משרד התרבות, יכול לתרום לך לפי התקשי"ר או לא?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
זה מאוד מהותי. זה סעיף כל כך מהותי, שמשנה עולמות. די, די. אתה מתעלם מכל מה שמסביב, אתה תופס איזה פסיק ואומר: נבדוק את זה. בום, פסיק.
היו"ר עמית הלוי
¶
אתה ידעת שמותר לגייס להליך רפואי. מה זה ידעת? אמרת את זה פה. הרי התגוללת בפעם שעברה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני אמרתי לך את זה מלכתחילה, כשעוד הצגת את החוק. אני אמרתי לך והקראתי לך מתקנון הכנסת. סליחה, לא מתקנון הכנסת אלא מהחלטת ועדת האתיקה. הקראתי לך.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אף אחד לא רוצה את עובדי המדינה. תגיד, אתה יודע מה אתה עושה פה בכלל? נציבות שירות המדינה נגדך; נציבות שירות המדינה מפרסמת מכתב שאומר: אנחנו נגד הצעת החוק.
היו"ר עמית הלוי
¶
אוקיי, אוקיי. נאור שירי, אתה התייחסת בכנסת לראש ממשלה. ראש ממשלה, חלים עליו כללי ועדת אשר.
היו"ר עמית הלוי
¶
אבל זה לא נוגע אליו. הוא חבר כנסת, אבל זה לא נוגע אליו כי עליו חלים כללי ועדת אשר. אתה רוצה ללמוד? תלמד. זה לא חל על שרים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
הבושה היחידה, שזה ראש הממשלה שלנו. זאת הבושה, אם כבר. ואם לא הבנת מה זאת בושה – בושה, בושה, בושה. זאת הבושה.
ארבל אסטרחן
¶
כדי לראות אם זה נכנס בחוק, אם הטעם דומיננטי לתרומות בתור עובד הציבור. אבל זה לא הטעם הדומינטטי.
ארבל אסטרחן
¶
סעיף קטן (ג) חל על כולם. "לא החל עובד הציבור לגייס תרומות כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהודיע למבקר המדינה על הצורך בגיוס התרומות, בצירוף אסמכתות המעידות על כך, והערכה של גורם מקצועי בדבר סכום המימון הנחוץ". פה העירו לי שצריך להגיד מקצועי רפואי או משפטי, לפי העניין.
ארבל אסטרחן
¶
"ומבקר המדינה אישר כי מתקיימת עילה מהעילות המנויות באותו סעיף קטן לגיוס התרומות. עובד הציבור יודיע למבקר המדינה על תום הצורך בגיוס התרומות, ועל שינוי משמעותי אחר בעניין הצורך בגיוס התרומות או סכום המימון הנחוץ, בצירוף אסמכתות כאמור."
היו"ר עמית הלוי
¶
אני אומר לעורך הדין הדר, לתשומת ליבך. מבקר המדינה צריך לאשר את העילה, וכמובן, אפשר לעדכן את הסכומים.
ארבל אסטרחן
¶
כרגע אין פיקוח על זה.
(ד) "עובד הציבור לא ישתמש בתרומה שקיבל לפי סעיף זה למטרה שונה מזו שעבורה ניתנה התרומה.
(ה) קיבל עובד הציבור השתתפות בהוצאותיו המשפטיות מאוצר המדינה על פי דין, יפחת סכום ההשתתפות שקיבל מסכום התרומות שהוא רשאי לגייס."
דובר כאן בישיבות האחרונות על אפשרות של קבלת השתתפות מאוצר המדינה, וזה יפחת מסכום התרומות. אם הוא קיבל. אגב, זה לא מחייב אותו לפנות.
היו"ר עמית הלוי
¶
זה לא מחייב אותו לפנות. הוא יכול גם שלא על חשבון הציבור, להחליט שהוא מממן את זה בעצמו ובעזרת אזרחים שהוא פונה אליהם באופן וולונטרי. נשמעה פה הצעת חברת הכנסת מיכאלי, ואנחנו נחשוב עליה עוד עד הדיון הבא.
ארבל אסטרחן
¶
(ו) "עובד הציבור רשאי לגייס תרומה לפי סעיף זה עד תום שנתיים מסיום ההליך, כאמור בסעיף קטן (א)."
כלומר, יעבור החוק, אם יעבור, ואז לא יכול בעוד חמש שנים להיזכר עובד הציבור שלפני ארבע שנים היה לו איזה הליך. זאת בעייתיות שאנחנו הצפנו, והציע יו"ר הוועדה תקופה של שנתיים.
דיברנו על סעיף קטן (ז).
(ח) "עובד הציבור לא יגייס תרומות ממי שכפוף אליו במישרין או בעקיפין, או ממי שיש לעובד הציבור סמכות לקבל לגביו החלטות במסגרת תפקידו הציבורי, או להמליץ על קבלת החלטות כאמור."
היו"ר עמית הלוי
¶
זה שינוי של החוק הקיים בפירוש הנוכחי שלו, לכאורה, וצריך להתייחס למה שאמר עורך הדין פונו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לראש הממשלה יש סמכות או החלטה במסגרת תפקידו שמשפיעה על האזרחים, שמהם הוא מבקש?
היו"ר עמית הלוי
¶
עורך הדין פונו, אתה התכוונת לסעיף ב(2) כשאמרת שמבחינתך כלול בחוק סיוע רפואי של מיליון שקל, כשאדם יש לו בעיה רפואית? לכן אמרת שזה לא סותר?
אורן פונו
¶
כן. אומרים שמותר לך לקבל מחברים, כל עוד אתה לא מקבל את זה באשר אתה עובד ציבור. חבריו לעבודה זה החרגה מסוימת. בהצעת החוק המקורית מוצע שלא להגביל את העובד בקבלת מתנות מחבריו לעבודה, מאחר שאין בקבלתן להטיל חשש של פגיעה בטוהר המידות. הוא הדין בפרסים הניתנים לעובד.
היו"ר עמית הלוי
¶
ברוך השם, ברוך השם. אבל ברור לי שהכוונה כמו שאתה אומר עכשיו, כשיש יום הולדת או התייחסות אנושית טבעית. אבל כשאומר עורך הדין דול או עורך הדין דוד שיש פה בעיה רפואית – תקשי"ר מיוחד שמתייחס לבעיה רפואית, וברור שזה לא בלונים כמו שאומר חבר הכנסת נאור שירי – ומדובר בהוצאה משמעותית, ולכן היא מחייבת התרמה – אפילו המונח לתרום מופיע שם – לכאורה, זה חורג מההגדרה הזאת. על פניו.
אורן פונו
¶
נציב שירות המדינה מפרסם את הוראות התקשי"ר. ההבנה שלי היא שהוא לא היה יכול לפרסם משהו שסותר את החוק. לכן, בעיניי זה עולה בקנה אחד עם החוק הקיים, במובן הזה שהוא אבחן.
היו"ר עמית הלוי
¶
אני מאוד שמח על מה שאתה אומר, כי אני חושב שזאת פרשנות ראויה לאנשים שלא חושדים באנשים כחשודים מראש. לכן, אני חושב שבאופן כללי, בוודאי זאת הכוונה. זאת נראית לי פרשנות אנושית נורמלית.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אתה מניח שיצר האדם טוב מנעוריו. אתה מניח הנחה שהפתח לשחיתות לא קיים בה. אומרת לך היועצת המשפטית, ואני הקשבתי לה קודם ברוב קשב, שזה פתח לפגיעה בטוהר המידות. למה אתה מניח הנחה כזאת?
היו"ר עמית הלוי
¶
אני שמח לשמוע שהגעתי עם החוק הזה, היו כבר אנשים בעולם שפירשו את הנוסח הזה, שמותר לאדם לקבל מתנה מחבריו לעבודה ולשירות או לתפקידו של עובד הציבור. כלומר, גם ביחס להיותו עובד ציבור, גם באשר הוא עובד ציבור. אפשר לקבל מתנות. זה לא אומר שאתה מייד מושחת או רשע.
היו"ר עמית הלוי
¶
רגע, רגע. יותר מזה, אני שמח שעורך הדין פונו אומר שאפילו התרמה למקרה רפואי, שהזכיר עורך הדין דול, מבחינתו גם כלולה בניסוח הזה. אני מאוד שמח על ההבהרה הזאת. הוא מעריך – אני יודע שאתה מעריך.
אורן פונו
¶
לכן רצינו שההתייחסות להוראות של התקשי"ר תגיע מהנציבות. ההנחה שלי, היא שהיא לא סותרת את החוק.
היו"ר עמית הלוי
¶
אומר עורך הדין פונו שנציב שירות המדינה, כשהוא פרסם את התקשי"ר, הוא קורא את זה כחלק מסעיף (ב)(2), שזאת הייתה הכוונה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מיותר. הבנו, מיותר. אתה רואה שהבנו? אני מבקש לשאול שאלה ולהתקדם, כי אני בזכות דיבור כבר עשר שעות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
הוא יחזור עם תשובה שהוא פעל בניגוד לחוק? בחייך, אורן. הוא ייתן תשובה שהוא פעל בניגוד לחוק.
היו"ר עמית הלוי
¶
הוא אמר שביחס לשאלה האם זה באותו משרד או במשרד אחר, את זה הוא יבדוק. שאלתי אותו, אם אתה במשרד המשפטים, משרד החקלאות יכול לתת לך. על זה הוא אמר שהוא יבדוק וייתן תשובה. קודם הוא אמר שכן, אבל צריך לבדוק שוב, וזה מקובל. תבדוק ותחשוב מה עמדתכם בנושא הזה. לעצם העובדה שגם באותו משרד אפשר להתרים, בזה הוא עומד מאחורי התקשי"ר שהוא כתב או מי שכתב. אתה אומר שזה לא סותר את החוק.
היו"ר עמית הלוי
¶
בסדר גמור. אני חושב שמאוד חשובה האמירה שלך, ואני אומר לך שקו המחשבה שלי בכל החוק הזה, גם אם הוא שונה בפועל, ואני מרחיב את זה, הוא בסך הכול בקו המחשבה הזה.
לינור דויטש
¶
איך זה אותו קו מחשבה כשאתה מאפשר לנבחר ציבור שמואשם באונס, שהורשע בפדופיליה, בכל הליך פלילי, ברצח, שיוכל לממן את זה? איך קו המחשבה הזה מוביל מ-א' ל-ב'?
לינור דויטש
¶
החוק הזה יאפשר לו לממן. אם הוא מואשם בכסף, על פניו הוא יכול לגייס כסף. תביאו לי כסף, שכל הקבלנים בארץ יבואו לתרום לי כסף, כי אני רוצה כסף עכשיו כי הואשמתי ברצח. באמת, זה מגוחך.
היו"ר עמית הלוי
¶
כולם רוצחים על בסיס יומי. על בסיס יומי רוצחים כאן. תמשיכו להטיל קלון על השירות הציבורי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
סעיף (ח). האם ראש הממשלה, אין לו סמכות לקבל החלטות שבמסגרת תפקידו הציבורי או להמליץ על קבלת החלטות לגבי האזרחים שמהם הוא אמור להתרים?
ארבל אסטרחן
¶
"(ט) עובד הציבור לא יקבל תרומה שהיא אחת מאלה –
(1) תרומה מתאגיד;
(2) תרומה מקטין;
(3) תרומה במזומן;
(4) לעניין תרומה בשווי של 1,500 שקלים, תרומה שניתנה בעילום שם או ממי שלא ניתן לבדוק את זהותו ומענו."
היו"ר עמית הלוי
¶
שרון, זה לגבי ההערה שלך או מי שהעיר על הזהות, שהוא יכול לייצר הרבה תרומות ממענים שונים.
ארבל אסטרחן
¶
(5) תרומה משדלן כהגדרתו בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994.
זה ממי לא ניתן לקבל. סעיף (י) מדבר על הדרכים לקבלת התרומה.
"(י) אין לקבל תרומה לפי סעיף זה אלא באמצעות אחד מאלה:
(1) עמותה שמטרתה היא מימוש הוראות סעיף זה בלבד. עמותה, כאמור, לא תיחשב מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה."
ארבל אסטרחן
¶
אנשים שמבינים בפקודת מס הכנסה העירו לי שההפניה לא צריכה להיות לסעיף 46 אלא לסעיף 9(2).
ארבל אסטרחן
¶
(2) דרך אחת היא באמצעות עמותה ודרך שנייה היא באמצעות חשבון בנק נפרד של עובד הציבור, שייוחד אך ורק למטרה זו, שינוהל – העירו לי שאולי צריך לכתוב את המילה בנאמנות.
ארבל אסטרחן
¶
נכון, והיה עוד מישהו – "בידי עורך דין או רואה חשבון, שאינו קרוב משפחה של עובד הציבור או של בן משפחתו המנוי בסעיף קטן (א)."
"(יא) ניתנה לעובד הציבור תרומה בניגוד להוראות סעיף זה, תוחזר ללא דיחוי לתורמים. ואם לא ניתן לעשות זאת, תועבר ללא דיחוי לאוצר המדינה."
"(יב) התקבלה התרומה באמצעות עמותה ונותרה יתרת כספים אצל עובד הציבור, לאחר שתם הצורך בגיוס תרומות, יחזיר את היתרה לעמותה בתוך שלושים ימים מיום שתם הצורך כאמור."
"(יג) נותרה יתרת כספים בעמותה או בחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (י), לאחר שתם הצורך בגיוס התרומות, תוחזר היתרה לתורמים לפי סדר קבלת התרומות, החל בתרומה הראשונה" – גם פה יש איזה שינוי מהנוסח הקודם. "אם לא ניתן לעשות זאת, תועבר היתרה לאוצר המדינה, והכול בתוך שישים ימים לאחר שתם הצורך כאמור."
עכשיו יש הודעות למבקר המדינה.
"(יד) עובד הציבור יודיע למבקר המדינה על אלה
¶
(1) הקמת עמותה או פתיחת חשבון בנק לפי הוראות סעיף קטן (י) – לא יאוחר מ-14 ימים לאחר הקמת העמותה או פתיחת החשבון;"
אגב, מישהו שאל האם ברור שזאת עמותה חדשה שצריך להקים, ולא יכול להיות איזושהי עמותה קיימת שעכשיו משנים את המטרות שלה.
היו"ר עמית הלוי
¶
כמו שאמרתי, שינינו פה ארבע הרחקות. את רוב ההערות של חברי הכנסת שעלו כאן, ההערות הספציפיות כמו 46א' וכמו לוביסטים שהכנסנו כאן.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
היושב-ראש, אנחנו רק בדיון טכני. זה ממש משגע אותי. שמענו פה הערות של גורמי הייעוץ המשפטי, שהן הערות שמזעזעות פה את הקירות – פתח לשחיתות שלטונית, פגיעה בטוהר המידות, ואנחנו דנים ב"יופקד בנאמנות". תגידו לי, אנחנו דנים פה בשתי רמות של דיון וכדאי שנתייחס למהות לפני שנעבור לטכניקה. אולי תתייחס לנושאים האלה?
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
ופגיעה בטוהר המידות. היא אמרה: פגיעה בטוהר המידות. אני שמעתי את זה במו אוזניי. לא דמיינתי. היא אמרה את זה היום, בדיון.
היו"ר עמית הלוי
¶
רגע, שנייה. היא אמרה פה עוד דברים, וחלק מהדברים האלה נשמעו הרי מנציגי הייעוץ המשפטי לממשלה, ואכן, דנו בהם בהרחבה בהיבט האתי. נאור אפילו הפליג עד אריסטו. הבאתי לו היום ספר חדש.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
הוא התרגז עליו, אבל הוא למד אצלו בעל פה, לא מספר. כשאריסטו החליט לכתוב את זה, שאל אותו אלכסנדר מוקדון: כל היתרון שלנו היה שאנחנו למדנו ממך. עכשיו, כשאתה כותב את זה, כולם יוכלו - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
שאלכסנדר כנראה טעה. עובדה, אנחנו לא זוכרים את כל התלמידים של אריסטו; את מי אנחנו זוכרים? את אלכסנדר ואת המורה שלו אריסטו. מה שאני רוצה להגיד לך, שאם אתה מחוקק חוק שצריך לשרת בן אדם אחד, ואתה זה שמעביר אותו - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, לא, רגע, רגע. אני רוצה לדבר ואני צריך ללכת. סליחה. די, די כבר. גם ככה הכנסת הקראה של החוק פה, לפנים משורת הדין – לא שמעניין אתכם דין. מחילה, שטרן. הוא פשוט עושה לי פיליבסטר, הוא לא נותן לי לדבר.
ארבל אסטרחן
¶
"(1) הקמת עמותה או פתיחת חשבון בנק לפי הוראות סעיף קטן (י) – לא יאוחר מ-14 ימים לאחר הקמת העמותה או פתיחת החשבון;"
"(2) כל תרומה שהתקבלה וכל תרומה שהוחזרה בתוך 14 ימים מיום קבלתה או החזרתה; ההודעה תכלול את שם התורם, מקום מגוריו וסכום התרומה."
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
יכול להיות שיש לו כמה כתובות. לא רק לראש הממשלה יש כמה כתובות. יש עוד כמה שיש להם כמה כתובות.
ארבל אסטרחן
¶
"(טו) מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (יד) יפורסם באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה בסמוך לאחר קבלתו."
"(טז) קיבל עובד הציבור תרומה לפי סעיף זה, לא יקבל במסגרת תפקידו הציבורי החלטות הנוגעות להענקת זכויות לתורם בלבד או לקבוצה מצומצמת שהוא נמנה עליה, עשר שנים מיום קבלת התרומה;" אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות הנוגעות לניגוד עניינים במסגרת דין משמעתי או אתי החל על עובד הציבור."
היו"ר עמית הלוי
¶
נתייחס גם לזה. לגבי קבוצה מצומצמת – היה פה דיון ארוך בדיון של חבר הכנסת חיים כץ. אם את רוצה להתייחס לזה, ארבל, את מוזמנת.
ארבל אסטרחן
¶
"אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות הנוגעות לניגוד עניינים במסגרת דין משמעתי או אתי החל על עובד הציבור."
בעקבות דברים שאמר יו"ר הוועדה, אולי כדאי לכתוב: הוראות הנוגעות לניגוד עניינים במסגרת דין פלילי, משמעתי או אתי. כלומר, זה לא בא להפחית גם מדין פלילי.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אם זה דין זה לא אתי. אתיקה צריך איפה שאין דין, לא? האם אתה יכול לשפוט מישהו לפי כללי אתיקה?
ארבל אסטרחן
¶
"(יז) (1) תרומה שהתקבלה באמצעות מימון המונים לא תעלה על סכום של 5,000 שקלים חדשים; תרומה שניתנה במקורה במטבע חוץ, כולה או חלקה, תתורגם לשקלים חדשים לפי שער ההמרה בבנק ביום קבלתה;
ארבל אסטרחן
¶
"(2) הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי העלייה של המדד המחירים לצרכן - - - ויעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים".
ארבל אסטרחן
¶
זה טכני.
"(3) לעניין סעיף קטן זה יראו הליך משפטי הקשור למסכת עובדתית אחת, וכן שלבים שונים של הליך משפטי או של הליך רפואי, כהליך אחד לפי העניין".
אגב, זה לא קשור רק למימון המונים. זה צריך להיות קשור גם לעניין ה-15 אנשים.
ארבל אסטרחן
¶
"(4) לעניין תרומה שהתקבלה באמצעות מימון המונים, יעביר עובד הציבור למבקר המדינה, נוסף על דיווח לפי סעיף קטן (יד) את פרטי חשבון הבנק או כרטיס החיוב של התורם, שבאמצעותם התקבלה התרומה."
ארבל אסטרחן
¶
(5) בסעיף זה "מימון המונים" – גיוס כספים למטרה מוגדרת ללא קבלת תמורה באמצעות פלטפורמה דיגיטלית פומבית שבה שקיפות של פרטי המשלמים וסכומי התשלום; ואולם חובת השקיפות לא תחול לעניין פרטי המשלמים סכום שאינו עולה על הסכום הנקוב בסעיף קטן ט(4)."
לינור דויטש
¶
זה קריטי, זה קריטי. זה שלא מגבילים סכום אומר שמחר עידן עופר נותן 2 מיליון שקל. בבקשה, מתנה.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, את ה-20% עוד לא קראנו. קראנו קודם שזה מוגבל לצורך. בכל מקרה, אם חבר כנסת נדרש למיליון שקל, הוא לא יכול לגייס יותר מהמיליון שהוא דיווח למבקר המדינה, אם עקבת אחרי ההקראה של ארבל. קודם כול זה מוגבל בהגדרה, מכיוון שזה מוגבל לצורך. דבר שני, כמו שמופיע פה בסעיף קטן (2), זה מוגבל ל-20% כרגע – זאת ההצעה שלי – מכיוון שלקחתי את זה בחשבון וחשבתי שזאת הדרך הנכונה לא לחייב אדם, שחייבים להיות לו X תורמים, ומצד שני, לא לייצר מצב שזה בלתי מוגבל בכלל. במה שאני מכיר, זאת הגבלה משמעותית. נניח, קחי לדוגמה עתירות שהיו כאן, או אפילו במשטרה.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אי-אפשר לדבר בלי "נניח" וללכת למקרה עצמו? הרי אנחנו דנים פה על מקרה. בוא נדבר על המקרה.
היו"ר עמית הלוי
¶
את צודקת. לחברים שלך אין כסף, ופנית למישהו אחר שהכיר אותך בתור עובדת ציבור. הוא יכול לתרום רק 20% מהצורך.
לינור דויטש
¶
הבעיה שזה גם דוחף אותי להגדיל כמה אני אגייס בסך הכול, כי אני ארצה שהוא ייתן לי יותר כסף, ולכן אני אדחוף מראש. אני אגדיר מראש שאני צריכה סכום יותר גבוה, כדי לדחוף את הסכום הזה למעלה.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, את לא יכולה. את לא יכולה משתי סיבות, מכיוון שהכסף הזה כולו מדווח למבקר המדינה על פי חוות דעת מקצועית, רפואית ומשפטית. שנית, כולו חייב לעבור אליהם. נניח התרמת, עשית פייק, ובסוף הכסף הולך לבית החולים או לצרכים עצמם. מה שלא בצרכים, יחזור - - -
לינור דויטש
¶
מי נותן את חוות הדעת? כל עורך דין יכול לתת את חוות הדעת? מי בודק את ההוצאות הרפואיות? מי בודק שזה נכון? אף אחד לא בודק את זה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
לא רק נאור.
"(יח) תרומה שהתקבלה שלא באמצעות מימון המונים אינה מוגבלת בסכום, ואולם –
(1) מספר התורמים לעובד הציבור שלא באמצעות מימון המונים לא יעלה על חמישה עשר;"
פה חייבים להגיד שזה כסף שלהם, ולא שאחד מהם יעשה מימון המונים אסור מקטינים, ואז הוא יבוא ויגיד: הינה, אני גייסתי כספים.
לינור דויטש
¶
מי בודק? מי בודק? למי הסמכות לבדוק? מבקר המדינה אמר בעצמו שהוא לוח מודעות על פי החוק הזה.
היו"ר עמית הלוי
¶
קודם כול, זה לא מאפשר לאדם סתם לקבל כסף מאנשים שלא לשני הצרכים הללו. את זה מבקר המדינה אמור לאשר, שאכן אלו הצרכים, אלו העילות המנויות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אפשר להגיע ל-100% מזה, ואז עוד 200% פיקטיביים. הוא יוציא חשבוניות, מי יבדוק את זה?
היו"ר עמית הלוי
¶
דבר אחד ברור כאן, שחברי הכנסת מהאופוזיציה, הראש הקרימינלי שלכם – אני אפילו לא מספיק לעקוב.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
למדנו מכם, יא קרימינלים. כל החוק הזה קרימינלי. מבוא לקרימינולוגיה, זה מה שצריך לקרוא לוועדה הזאת. בכלל, לכנסת הזאת – מבוא לקרימינולוגיה.
ארבל אסטרחן
¶
סעיף 61א(4) – הסכום שקבוע היום בסעיף הזה הוא קנס של 226 אלף שקלים.
"(1) קיבל או גייס תרומה בניגוד להוראות סעיף זה;
(2) השתמש בתרומה בניגוד להוראות סעיף זה;
(3) לא הודיע למבקר המדינה הודעות לפי סעיפים קטנים (ג), (יד) ו-(יז)(4);
(4) לא החזיר תרומה שיש להחזירה לפי סעיפים קטנים (יא), (יב), ו-(יג);
(5) קיבל החלטה הנוגעת לתורם, בניגוד להוראות סעיף קטן (טז)."
היו"ר עמית הלוי
¶
שאלה מצוינת, שאלה מצוינת. זאת אחת השאלות של ארבל מ-46 השאלות, והיא תידון. עורך הדין ארד, תודה.
ארבל אסטרחן
¶
ביקשו להעיר לגבי הסעיפים הפרטניים, העונשיים. למשל, "לקבל החלטה שנוגעת לתורם" – כבר היום זאת יכולה להיות עבירה של מרמה והפרת אמונים, שהעונש עליה הוא שלוש שנים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
את אומרת, והוא אומר שאין צורך. הבנת? ואז הוא חושב שאנחנו מטומטמים ולא הבנו מה הוא אמר. ואז הוא קורא לנו קרימינלים.
ארבל אסטרחן
¶
3. בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים, בסעיף 5" – הסעיף אומר איך עובדי מדינה יכולים או לא יכולים - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
מכיוון שאנחנו מסיימים בארבע – אולי לפני כן, אבל עד ארבע בכל מקרה – אני אשמח שעכשיו, כשיש לכם את זה – תודה, ארבל, על ההקראה ותודה על השינויים ועל העבודה המאומצת. ותודה לכל אלה שתרמו.
היו"ר עמית הלוי
¶
כל אלה שתרמו לשינויים בחוק, גם מהאופוזיציה וגם מהייעוץ המשפטי. כמו שביקש נאור, אני אומר בסוף את ההתייחסות שלי, אבל באופן כללי, זה לפניכם עכשיו. מי שלא הספיק וזה הגיע אליו לפני יומיים-שלושה, תעיינו בזה שוב בנחת. גם לי התחדשו פה דברים בוועדה מהנציגים של משרד הפנים, וגם מנציבות שירות המדינה. נעשה עוד חשיבה, כי הדברים האלה משנים ודורשים בוודאי דיוק.
ועכשיו, למרות שהוא דיבר פה, לפי דעתי, יותר מחמש דקות במצטבר, לא לחילופין, בכל זאת עורך הדין, חבר הכנסת נאור שירי.
היו"ר עמית הלוי
¶
וגם לך היה הכבוד. אתה מוזמן לומר עכשיו את דברך במשך חמש דקות, עד שעה 15:18, בבקשה.
היו"ר עמית הלוי
¶
מכיוון שאתה מדבר לעומק, התמצית מספיקה, הריכוז מספיק. אנחנו לא יכולים יותר מזה. מצאת דבש – אכול דייך.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כן, צעיר. אני אומר לך בשיא הרצינות, שאני פשוט מתבייש. אני לא פחות ממתבייש. אני נשבע לך. אתה יודע, אנחנו צחקנו, עשינו צחוקים, אתה אומר דברים, ואתה מכניס לאנשים דברים לפה, גם ליועצת המשפטית, גם לי, גם לחברי הכנסת. יותר מהכול, אני פשוט מתבייש. אני מתבייש בכלל בכנסת הזאת. כולנו – לא נעים לי להכליל אותי בזה – אנחנו בושה לעם ישראל, שאלה הדיונים. בושה שאתה יושב פה. אתה כתבת חוק שכולם, כל גורמי המקצוע, כולם, החל מנציבות שירות המדינה, משרד המשפטים, משרד הפנים, הייעוץ המשפטי בכנסת – כולם, כולם חושבים שהוא מושחת. כולם חושבים שאתה מגדיל את השחיתות ופותח פתח לשחיתות ציבורית בעולם הפוליטי שלנו.
בוא אני אגלה לך סוד, לא חסרה שחיתות פוליטית במדינה. כולם אומרים לך את זה. אמר לך את זה הנציג ממשרד מבקר המדינה. שאלתי אותך על משטרת ישראל, מי בכלל יחקור את התלונות. ואתה יושב פה, מנותק בצורה שהיא או מזעזעת או אני לא יודע מה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה יושב פה כאילו כלום. יושבת היועצת המשפטית לכנסת, יושבים פה כולם ואומרים לך את זה. ואתה יושב פה באופן קר ומנותק, ואתה מתייחס לזה כמו באיזה ביטול, כאילו אתה – אתה פשוט כאילו לא יושב פה באולם. אתה כאילו יושב פה, אבל אתה לא מקשיב.
אגב, זה משהו שמאפיין אתכם. אתם לא מקשיבים לאף גורם מקצוע. אתם לא מקשיבים להומור, אתם לא מקשיבים לסרקזם, אתם גם לא מקשיבים לדעות מקצועיות. אומרים לך בפירוש שהחוק הזה מאפשר שחיתות ציבורית, ואז מה אתה אומר? אבל לא אמרתם בדיוק את השחיתות הציבורית, אז אני לא מדבר על זה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
היא אומרת לך, ומנסה להתנסח בסופר-עדינות. אתה אפילו לא קולט את המימיקות שלה כשאתה מדבר. אני מציע לך להסתכל על המימיקות, כי יש לזה משמעות. לא סתם פנים אל פנים זה הדבר הכי טוב שיש כדי להבין. אל תדבר עם אנשים בווטסאפ, תסתכל להם בעיניים ותבין מה היא אומרת לך. ואז אתה אומר: רגע, אבל היא לא אמרה שהחוק מושחת. כולם אומרים לך שהחוק מושחת. כולם.
אין לך אפילו טיעון חצי מקצועי. אין לך טיעון. הכול נופל. שואלים אותך על הפיקוח, איפה אתה מפקח פה? איפה? איפה אתה מפקח?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה לא תפקח, אתה לא מבין. אומרים לך גורמי המקצוע שאין להם יכולת לפקח. ישבה פה נציגת משטרת ישראל, גם היא התייאשה. היא הלכה. כי אתה גם מעוות את הדברים שלה, והיא גם אמרה בדיון הקודם שאין לה יכולת לפקח. היא אמרה לך את זה.
שאלתי אותך לגבי הערכה תקציבית, ואתה אפילו לא מתייחס לזה בחוק. איפה הערכה תקציבית לחוק הזה? מה יידרש ממשרד מבקר המדינה? מהי כמות החוקים שתידרש ממשטרת ישראל?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה מבין כמה אתה – תקשיב. אני אומר לך, זאת רמה של בושה. אני מתבייש בשם עם ישראל, שזאת הכנסת הזאת. אני דואג לעם ישראל באמת, כי אתם מנהלים את המדינה. זה לא נורמלי. אתם לא יודעים לנהל, אין לכם תשובות. אתה יושב פה באופן מנותק. זאת הזיה. אני באמת מודאג למדינה.
עם כל הצחוקים, תסתכל – כולם פה אומרים לך משהו, ופשוט אין לך תשובות. אני שואל אותך מי מפקח, ואתה לא מתייחס לזה. אין לך, אין לך, אין לך מה להגיד לי על פיקוח. בכל פעם אתה גם מדבר על הנושא הרפואי. אתה יודע מה? קח את הרפואי, תשאיר רק את הרפואי. בכל פעם אתה משתמש בזה. קח את הרפואי. אומרים לך שגם לרפואי אפשר להתרים – לא מטריד אותך. אומרת לך: יש בוועדת האתיקה – לא מטריד אותך. אומרים לך: בוא נטפל בקונסטלציה הקיימת – אתה לא מקבל את זה. אומרים לך: נעביר בטרומית, תתקן עכשיו, לפני קריאה שנייה ושלישית – לא תיקנת כלום מהותית. תיקנת פה פסיקים. אתה מצחיק.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
ומה אתה חושב? כולנו יושבים פה, ואתה מסתכל עלינו כאילו אנחנו כבשים. אתה כאילו עושה לנו: טק, טק, טק, תזוזו לפה, תזוזו לשם. אתה חושב שאין לנו מושג.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא. אני בטוח שהוא עשה טעות, ואני בטוח שיתקנו את זה. אתם, הממשלה הזאת והכנסת הזאת, ייזכרו לדיראון עולם ככנסת הגרועה ביותר. ולבושתנו, שאתם נבחרי הציבור. בושה של נבחרי ציבור.
היו"ר עמית הלוי
¶
העיר פה נציג מבקר המדינה על כללי אשר, אז התשובה היא – אנחנו נוסיף את זה בחוק לבקשת הייעוץ המשפטי.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא אמרתי שזאת בקשה. אמרתי שהערת מה יהיה היחס בין זה לבין כללי ועדת אשר. אז אני מניח בחזרה על השולחן, שמבחינתנו החוק הזה – הזכירה לי את זה היועצת המשפטית לוועדה – שיהיה מופיע במפורש בחוק, שהחוק הזה גובר על כללי ועדת אשר. כלומר, אם זאת חקיקה ראשית, הוא גובר, ולכן זה יופיע בחוק.
בבקשה, חבר הכנסת אלקין.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
קודם כול, אני מבין שלחבר הכנסת נאור שירי קיצרת לחמש דקות בגלל קריאות ביניים. לי קיצרת לארבע בגלל שלא היו קריאות ביניים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
קודם כול, אני חוזר לנקודת ההתחלה, אדוני היושב-ראש. ביקשתי ממך כבר שתי ישיבות ברצף, ואנחנו כבר בישיבה שלישית. ועדיין זה לא הוצג לנו, ואנחנו כבר דנים בפרטי פרטים של הנוסח. הוא השתנה כבר מספר פעמים וביקשתי דבר מאוד מאוד פשוט. דיברנו על כך שמדינת ישראל היא לא מדינה מערבית יחידה שצריכה להתמודד עם הסוגיה הזאת, וביקשתי שאלה השוואתית פשוטה – מה קורה ומה המנגנון לפתרון בעיות דומות במדינות דמוקרטיות מערביות אחרות. אמרנו שיציגו לנו את זה בצורה מסודרת – לא קרה, לא בישיבה הראשונה, לא בשנייה ולא בשלישית.
אתה כבר מדבר על כך שבישיבה הבאה תצביע בקריאה הראשונה.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, לא אמרתי את זה. אמרתי שאני לא יודע. אני אחראי רק על הישיבות שאני מנהל. אמר לי יושב-ראש הוועדה שיהיה פה עוד דיון ללא הצבעה, למרות שאני חושב שהחוק במתכונת הנוכחית, אחרי כל ההערות, ראוי להצבעה בקריאה הראשונה.
היו"ר עמית הלוי
¶
היו פה שלושה דיונים ארוכים, ושיפרנו המון. אבל לא אני קובע את זה. זה לא בסמכותי. אני לא יודע מתי תהיה ההצבעה. זה אופיר כץ או מי שזה יהיה בקואליציה. אני רוצה לומר לך, שביקשנו מהממ"מ עוד פעם, ומכיוןו שאני יוצא מנקודת הנחה – מעריך – שהחוק לא יעבור במושב הזה, ביקשתי עוד פעם אתמול.
היו"ר עמית הלוי
¶
פקודות אני מקבל רק מאשתי או מהקדוש ברוך הוא. בקיצור, ביקשנו שזה יהיה עד תחילת המושב הבא, בדד ליין שלהם. גם הייעוץ המשפטי ביקש, ולכן תהיה לנו פה סקירה. אם זה יהיה לפני פסח, אני אשלח לכולם את זה, כמו שהיא שלחה עכשיו בכמה דקות את חוות הדעת ואת התקשי"ר. יישלח במהירות האפשרית. מה שעוד הצעתי, אמרתי להם שיעשו את זה דו-שלבי. הסיבה שהפרדנו פה בין עובד ציבור לנבחר ציבור – אומנם נתנו גם פתח חריג לעובד ציבור במקרים מאוד מסוימים – אמרתי שיעשו קודם כול את נבחרי הציבור, ואז אפשר יהיה לשלוח את זה יותר מהר. אחר כך נעשה גם של עובדי ציבור.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
אני סבור, ואמרתי לך את זה מתחילת הדיון, שלא נכון לקדם את החוק לקריאה ראשונה לפני הסקירה הזאת ולפני הדיון הזה, כי קידום לקריאה ראשונה זה כבר הרבה מעבר לקריאה טרומית, שהיא איזושהי הצהרת כוונות כללית לסדר איזשהו נושא. זאת כבר הצעת חוק מטעם ועדה בצורה מסודרת, ולפני שקובעים מסלול שבו הולכים – פה כבר דנים בפרטי פרטים של מסלול מסוים שהצעת, אחרי שהצעת את המסלול שהיה בהצעת החוק המקורית – אני חושב שראוי לבדוק ולא להמציא את הגלגל. אגב, יכול להיות שזה היה חוסך מהדרמה שהייתה כאן בשעות האחרונות, הצעקות וההאשמות וכולי וכולי.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, זה לא היה חוסך. גם בשיטת מינוי השופטים, אתה יודע הרי – ממך למדתי, כמו שאומרים. כמו ששיטת מינוי השופטים ברוב העולם הדמוקרטי היא כזאת, זה לא מפריע לאנשים לצווח נגד, כשאנחנו מנסים לתקן תיקון קטן. הרי זה לא היה משנה כלום, אבל אני מעריך את עמדתך.
היו"ר עמית הלוי
¶
יכול להיות שבפרטים אתה חוסך ויכולנו לחסוך כמה תיקונים שהיינו לומדים מאחרים. אנחנו נעשה את זה עד הקריאה השנייה והשלישית.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
אני מציע עדיין לעשות את זה לפני הקריאה הראשונה. זה עוד לא מאוחר. כמו שאמרת, אתה לא יודע מתי יתקיים עוד דיון, ואם הוא יהיה בקריאה הראשונה. אני חושב שלא תקין לחלוטין לקדם את החוק הזה בלי סקירה מסודרת שהוועדה תקבל בנושא הזה, ואז לשקול את הנוסח של החוק ואת המסלול שהצעת. זה הרבה מעבר לנוסח, עד כמה הוא תואם את הפרקטיקה במדינות מערביות אחרות. זה דבר אחד, הכי בסיסי בעיניי בכלל בקידום כל החקיקה.
מספר הערות במסגרת הנוסח שהנחת בפנינו. קודם כול, אתה הצהרת בעקבות הערה של חבר הכנסת סעדה בשעתו, שאתה רוצה לחסום כמעט לחלוטין את החוק לעובדי ציבור, ולהשאיר אותו רק לנבחרי ציבור, מאותם טעמים שנומקו כאן. בסוף, ההצעה שמופיעה כאן היא זאת – את נבחרי הציבור פוטרים מצורך בוועדה, וזאת סוגיה כבדה בפני עצמה. בעיניי זה לא נכון.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
מה ההבדל בין עובד ציבור לנבחר ציבור? שגם בהליך פלילי, גם בהליך בריאותי, נדמה לי, נבחר ציבור לא דורש את אישור הוועדה, בשונה מעובד ציבור. זה ההבדל היחידי שיש בחוק. אומנם אפשר להגיד שוועדה תיתן לעובדי ציבור רק במקרים חריגים, ולכן אתה בפועל מנטרל את זה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
ועדיין, החוק משאיר פתח רחב מאוד, בעיניי, לעובדי ציבור. כלומר, אתה נסוגת מההצהרה שהייתה בעקבות הדברים של חבר הכנסת סעדה.
היו"ר עמית הלוי
¶
אבל למה פתח חריג בעיניך זה פתח רחב מאוד? חריג, בהגדרתו, הוא פתח צר דווקא, לא רחב מאוד. תראה מה כתוב: רק אם ניתן לזה אישור ועדת ההיתרים בראשות שופט, לאחר ששוכנעה כי יש בכך צורך חריג, ועל בסיס אסמכתות שהוצגו לפי דרישתה. רחב מאוד זה לא.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
אני אגיד לך מה ההבדל בינינו, עמית, אני חושב שזה צריך להיות מסלול שגם נבחר ציבור צריך לעבור בצורה כזאת או אחרת. אתה פשוט משחרר לחלוטין נבחר ציבור, ואתה אומר שהוא יכול כאוות נפשו ללכת במסלול הזה. הוא לא דורש אישור מאף אחד. ולגבי עובד ציבור, אתה מכניס למיטת הסדום הזאת, ומן הסתם הוא לא יצא משם, חוץ ממקרים מאוד מאוד חריגים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
העובדה שנבחר ציבור לא צריך שום דבר, היא מאוד מאוד בעייתית.
נקודה נוספת, והעירו על זה גם בפעם הקודמת, ולא מצאתי פתרון בנוסח הזה, היא גובה תרומה מקסימלית כשלא מדובר במימון המונים. זה נשאר עדיין לא מוגבל. אומנם מוגבל באחוזים, אבל זה עדיין יכול להיות סכום מאוד מאוד גבוה מתורם בודד. זה מייצר, כמובן, זיקות הרבה יותר בעייתיות. היכולת של תרומות אנונימיות נשארה, וגם זאת בעיה. בסך הכול, גם אין שום מנגנון לבדוק שהתרומה האנונימית היא רק עד גובה 1,500 שקל. אם אותו אדם תורם אנונימית מספר פעמים?
היו"ר עמית הלוי
¶
הגבלנו את זה, אם לא שמת לב. היא הקריאה קודם. אולי אדם יכול לעשות רמאות מאוד מתוחכמת, אבל מכיוון שהוא חייב להעביר למבקר גם את החשבונות שמהם נתרמו, אז הוא צריך להיות - - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
אבל אין לו סמכות וכלים, אז מה עוזר לו ששקוף? הינה, נמצא פה היועץ המשפטי של משרד המבקר, מה הוא יעשה עם הדבר הזה? אם תורם אחד יתרום אנונימית ממספר חשבונות שונים, אין שום דרך שזה יעלה. כרגע לפחות, כפי שהחוק מנוסח כרגע.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, לא. מספר החשבון מגיע למבקר המדינה, והוא יכול לראות שאתה שילמת מאותו חשבון כמה פעמים באופן אנונימי.
היו"ר עמית הלוי
¶
זה נכון, הוא יכול לבקש מחבר שלו. עמדה פה חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, שאמרה שעד 10,000 שקל הוא לא בכלל בעיה של ניגוד עניינים, אפריורי, ונדמה לי שאתה אפילו הבאת את זה בפעם הראשונה. באופן עקרוני, עד סכום של 10,000 שקל – מכיוון שהסכום הוא פעוט, הורדנו את זה ל-1,500 שקל. כלומר, זה גם פעוט מצד עצמו, וזה גם פעוט כי זה אחוז קטן מאוד.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
זה לא באמת 1,500. ברגע שיש לך מסלול אנונימי, אין דרך לאכוף את זה. זה יכול להיות גם 150 אלף.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, רמאות כל כך גדולה? כדי לייצר את מה שאתה אומר עכשיו צריכים להיות מאה חשבונות בנק פיקטיביים, או של חברים של אחרים.
היו"ר עמית הלוי
¶
נאמר כאן כבר שיש אנשים שרוצים דווקא לתמוך בעובד ציבור, באשר הוא עובד ציבור, והם יודעים שאם הם יתמכו בחבר הכנסת שטרן – אולי פחות יפגעו בהם, אבל אם הם יתמכו באיש ימין, לצורך העניין - - -
לינור דויטש
¶
אם היא מאפשר לא לפקח אחר כך, מי נותן לך זכות בתמורה? האנונימיות מאפשרת את המקום שאי-אפשר יהיה לפקח מי מקבל אחר כך משהו בתמורה לכסף.
היו"ר עמית הלוי
¶
בסדר גמור, רק התייחסתי. הסיבה לתת אנונימיות היא לאפשר שרוצים לתמוך בך או במישהו אחר, לא להיות מזוהים באופן אוטומטי.
היו"ר עמית הלוי
¶
בסדר, לכן לא אמרנו 10,000 שקל כמו היועץ המשפטי, אמרנו 1,500. וגם אמרנו שייתנו את חשבונות הבנק.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
לא. אצל היועץ המשפטי לא הייתה שום אפשרות לתת מספר תרומות של 10,000. אגב, זה נאמר במפורש.
היו"ר עמית הלוי
¶
אבל לעצם התרומה של 10,000 שקל, אדם לא יכול לומר לשלושה חברים שלו, כל אחד, לתת לו 10,000 שקל?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
אבל בגלל שהשמות שלהם ידועים, זה יכול להיות תחת פיקוח של משרד מבקר המדינה. יש לו כלים לזה.
היו"ר עמית הלוי
¶
מה הפיקוח? הוא אומר לשלושה חברים שלו, והם תורמים 40,000 שקל במקום 11,000 או 10,000. ובכל זאת, יש גבול לכל דבר, אז עשינו פה גם חשיפה של חשבונות הבנק, גם הורדנו את זה מ-10,000 ל-1,500, או אפילו מ-5,000 של ועדת האתיקה, ובכל זאת לשמר את הזכות לאדם שרוצה לתרום לאיש ציבור או לעובד ציבור בעת מצוקתו, ועדיין להישאר אנונימי, שלא יתייגו אותו כשמאלני או כימני, כמו שאומר שטרן. זה יכול להיות אליו וזה יכול להיות אליי.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
בעיה נוספת שמופיעה, אתה מדבר בנוסח הנוכחי על הזיקה שנוצרת בעקבות התרומה, ואז ניגוד עניינים. מה קורה עם ניגוד העניינים שנוצר בדיעבד? לצורך העניין, אתה מקבל החלטה בענייני כנבחר ציבור או כעובד ציבור, ודקה אחרי זה אני תורם.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
לא, הפוך, כי הסדר הוא הפוך. אתה קיבלת החלטה, ואני, או כי סיכמתי איתך מראש, חס וחלילה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
לא. הזיקה הבעייתית פה וניגוד העניינים נוצרו מרגע התרומה. יש לך כבר הליך, ובאים אליך ואומרים: אני צריך החלטה כזאת או אחרת. מייד אחרי ההחלטה אני תורם לך. מה קורה?
היו"ר עמית הלוי
¶
אתה אומר כך: פתחתי הליך, באתי למבקר המדינה, הגשתי את חוות הדעת הרפואית והמשפטית, קיבלתי אישור והתרמתי אותך.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
לא. עוד לא התרמת. יש פה דרגות שונות – יכול להיות שאני יודע שיש לי הליך, עוד לא פתחתי ואני עוד בתחילת הדרך. לא משנה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
בסדר, יפה. בא אליי מישהו ואומר: אני אשמח לתרום לך, ויש לי אינטרסים, והוא מחכה עד שאני אקבל החלטה על האינטרסים כדי לא להיכנס לניגוד עניינים. לאחר מכן הוא תורם.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
זאת הדרגה הכי חמורה. יכולה להיות דרגה פחותה יותר, שקיבלתי החלטה שמיטיבה איתו, והוא מרגשי תודה - - -
היו"ר עמית הלוי
¶
מה הבעיה בזה? מה שאמרת קודם זה משהו אחר. אתה אומר, נפתח ההליך, ואתה כבר יודע שהאדם זקוק לתרומת איברים או לסיוע משפטי. אחרי פתיחת ההליך ההוא רק מחכה טכנית שהוא יקבל את ההחלטה, ואז הוא יתרום. זה מובן, רשמנו ואנחנו נתקן את זה. עכשיו אתה אומר משהו אחר – בא בן אדם, אחרי שקיבלת החלטה בעניינו, בלי קשר להליך מכיוון שלא היה הליך ולא נברא. איש הציבור קיבל מחלה או קיבל כתב תביעה או הליך משטרתי שלוש שנים אחרי שהוא קיבל החלטות בעניינים שונים. בא בן אדם ורוצה לתרום לך, לסייע לך בעת מצוקתך. איפה הבעיה? אם הוא יעזור לו עוד פעם אחר כך.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
כשאתה הצגת את החוק אמרת, שאתה רוצה לאפשר את אותן הזכויות ואותן האפשרויות לנבחרי ציבור ועובדי ציבור, שהזכויות שלהם לא יהיו יותר נמוכות מכל אזרח רגיל. קודם דיברת על כך שהפעילות הציבורית הכוללת גורמת להערכה, ולכן רוצים לתרום לו. אוקיי, אני שם את זה בצד, למרות שיש לנבחר ציבור יתרון, מבחינת מימון המונים וכולי, כי הוא יותר חשוף ציבורית ויש לו יותר תומכים. אבל אני שם את זה בצד. כאן זה לא רק השם שלו, אלא החלטה קונקרטית שלו פוליטית, מינהלית, ציבורית – לא משנה מה – היא זאת שגורמת למישהו אחר לתרום לו. זה לא באשר הוא עובד ציבור.
היו"ר עמית הלוי
¶
קודם כול, זאת פעם ראשונה שאתה מעלה פה באופן מדויק באיזה מצב מעשי קשור להיותו עובד ציבור באופן קונקרטי ולא באופן כללי, עצם זה שהוא עובד ציבור. אתה אומר, הוא עובד ציבור, והוא עזר לך בתפקידו כעובד ציבור. זאת פעם ראשונה שזה רלוונטי באופן ספציפי, ולא בכלל כי הוא עובד ציבור.
היו"ר עמית הלוי
¶
לא, בהקשר הזה. אומרים – עובד ציבור, וישר אתה חשוד. אתה אומר: לא, השתמשת בזה אני באתי להשוות, ליצור יותר שוויון בחוק הזה, ואתה אומר שבנקודה הזאת יש חוסר שוויון. נתייחס לזה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
כמובן, יכולה להיות פה איזושהי התיישנות סבירה, ועדיין אני חושב שחייבת להיות הסתכלות אחורה ולא רק הסתכלות קדימה על ההחלטות שהתקבלו.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
אני לא יודע. אפשר להתייעץ עם הייעוץ המשפטי מה נשמע סביר ומה לא. אגב, זאת צריכה להיות לכאורה אותה התיישנות כמו ניגוד העניינים קדימה. צריך להפעיל אותה אחורה.
נקודה נוספת, אתה עדיין שומר פתח להליך אזרחי ביוזמת אותו נבחר ציבור או עובד ציבור, שחושב שנגרם לו נזק כספי. כמובן, זה מכניס את כל הסוגיה של תביעות השתקה פנימה. כבר נאמר פה בדיונים קודמים, שבמקרה הזה, כשהיוזם הוא בכלל אותו נבחר ציבור, כי זה יותר רלוונטי – בכלל, כל החוק הופך ליותר רלוונטי לנבחרי ציבור.
היו"ר עמית הלוי
¶
אבל זה רק במקרה חריג ורק באישור הוועדה, ועל פי אסמכתות. זה נכון, אתה צודק, אבל זה רק במקרה חריג.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
ועדיין, זה פותח פתח לגיוס כסף לטובת תביעות השתקה. אני חושב שאין בזה צורך. בנושאים האלה, בוודאי ובוודאי, כל ההנמקות שנתת לא רלוונטיות. הוא יכול להימנע מהתביעה או לנהל אותה רק במקרים שהוא חושב שבסבירות מאוד גבוהה, אכן הוא צודק והתביעה תביא לו בסוף גם את הכיסוי של הוצאות המשפט.
היו"ר עמית הלוי
¶
יואל הדר, היועץ המשפטי לבקר המדינה ואורנה ברביבאי, לפי מה שרשום אצלי. את מעדיפה לדבר לפניו?
היו"ר עמית הלוי
¶
אנחנו מחדשים את הישיבה. עורך הדין יואל הדר, בבקשה, ואחריו חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה.
יואל הדר
¶
שלום אדוני. אני אתחיל במה שאדוני סיים בסוף, בוועדת ההיתרים לפי כללי אשר. אני מבין שאדוני מתכוון ששרים וסגני שרים לא יצטרכו לפנות לוועדת ההיתרים, נכון?
יואל הדר
¶
בסעיף 3א(ג) כתוב: לאחר שהודיע למבקר המדינה על הצורך בגיוס התרומות, בצירוף אסמכתות, כדי שאפשר יהיה לבחון האם זה באמת עונה לקריטריונים שקבועים בסעיף (א), ובנוסף כתוב: בהערכה של גורם מקצועי – לא ברור מי זה הגורם המקצועי.
יואל הדר
¶
ועדיין, זה לא פותר. אני ממשיך, בדבר סכום המימון הנחוץ. מבקר המדינה לא אמור בשלב זה לפחות לבדוק שום דבר, אז בשביל מה מעבירים לו? הוא גם לא אמור לפרסם את זה. אין לו שום חובת פרסום בדבר הזה. זאת אומרת, אין משמעות שהוא יקבל את הדבר הזה.
יואל הדר
¶
לא על עצם הפנייה. בהערכה של גורם מקצועי בדבר סכום המימון הנחוץ, אין לנו שום משמעות עם זה, כי מבקר המדינה לא יצטרך לפרס את זה. אין לו מה להתייחס לזה, כי אין לזה משמעות לגבי הפרמטרים בסעיף (א). אין משמעות לכסף. אנחנו לא בודקים את הכסף. אנחנו אמורים לבדוק אם זה הליך פלילי מתאים, וכסף לא רלוונטי בשלב הזה לפחות של החקיקה. לכן, אין משמעות להעביר אלינו את זה, אם אין לנו משמעות.
היו"ר עמית הלוי
¶
בוא נאמר מה כן, המשמעות של הפנייה למבקר המדינה, היא מכיוון שהוא צריך לאשר ששתי העילות – אם מדובר בהליך אזרחי, שהוא לא חלק מהחוק, או בהליך אזרחי של ערעור, שהוא כן. האם מדובר בהליך פלילי, האם מדובר בהליך רפואי משמעותי, שהוא לא חלק מהכיסוי הביטוחי. את כל הבדיקות האלו עליכם יהיה לעשות, כדי לאשר שזאת עילה מהעילות המנויות. לכן, כל הדברים שהזכרתי הם בדיקות שאתם צריכים לעשות כדי לאשר את תחילת ההליך. זאת הכוונה, זה יהיה תפקידכם.
היו"ר עמית הלוי
¶
מכיוון שעלו בדיונים גם צנעת הפרט לגבי הליך רפואי, ומכיוון שכל הכספים, אם בכלל יגיעו לכדי תרומות – הרי הכול מפורסם.
היו"ר עמית הלוי
¶
נכון, זה בסוף מה שמעניין. נניח עורך הדין של אדם אמר לו: אני אקח ממך 10 מיליון שקל. בפועל הוא הצליח לגייס חצי מיליון. מה שמקבל את אורנה, אותי ואת כל מי שרוצה לפקח, זה חצי מיליון השקלים שהוא קיבל בסוף, ולכן זה כן יפורסם. אתה צודק שלגבי הערכה, להתחיל לדון האם באמת הרופא הזה, ואולי יש רופא אחר יותר זול – את זה אתם לא צריכים לעשות. אמת.
יואל הדר
¶
ההעברה אלינו היא דבר שבעצם אין לו משמעות. אני רוצה להגיד יותר מזה, אם יש משמעות להערכה, צריך להגיד שזה הסכום המקסימלי שלכאורה אפשר לקבל את התרומות.
יואל הדר
¶
מי אמור לפקח על הדבר הזה? בכל הסעיפים הבאים בתור אחרי סעיף (ג) אומרים שעובד הציבור לא ישתמש בתרומה שקיבל לפי סעיף זה למטרה שונה. מי אמור לפקח על זה? אין לעובד הציבור השתתפות בהוצאותיו המשפטיות מאוצר המדינה – מי אמור לפקח? מבקר המדינה לא נדרש בהצעת החוק הזאת עד עכשיו לפקח על שום דבר.
יואל הדר
¶
בכל החוק הזה, אין לנו שום סמכויות פיקוח ובקרה, כפי שיש לנו במימון מפלגות. המשמעות היא שאנחנו מהווים לוח מודעות, והציבור עלול לחשוב שמה שנאמר שם, הכול נבדק על ידי מבקר המדינה ולכן הוא מפרסם את הדברים האלה. אני חושב שבתור מבקר המדינה, כשאנחנו מאשרים לרוב דברים שקרו בעבר. אם אדוני יסבור לנכון שראוי להכניס להצעת החוק הזאת כעבור שנה, שנתיים, תקופה מסוימת שמישהו קיבל תרומות, אנחנו אמורים לבדוק שבאמת הדבר נעשה בהתאם לחוק, בהתאם לפרמטרים שהחוק יקבע, לא שאנחנו נקבע. אז תהיה לזה משמעות של פיקוח ובקרה בכל הדברים. מה שאנחנו נדרשים לפרסם, זה בעצם רק נושא של הקמת עמותה, פתיחת חשבון בנק וכל תרומה שהתקבלה. זה מה שאנחנו אמורים לפרסם, ולא את כל הדברים כדי לראות האם באמת הם התקבלו בהתאם למה שאדוני קבע בהצעת החוק שלו, שהם הדברים שאסור לקבל או מותר לקבל. אין את כל הדברים האלה, כי אנחנו לא נדרשים לבדוק את הדברים האלה, ואין לזה משמעות.
היו"ר עמית הלוי
¶
יש לי שאלת הבהרה. נניח, בוועדת מבקר המדינה בנושא ניגוד עניינים, אפרופו כללי ועדת אשר, האם אתם צריכים להגיע למצב שהשר או סגן השר פונים אליכם, או שאתם מפקחים על ניגוד עניינים באופן יזום?
היו"ר עמית הלוי
¶
כללים הם עיוורים, ואומרים: אם יש ניגוד עניינים. אבל מי אמר שיש ניגוד עניינים או לא?
יואל הדר
¶
בעניין זה, רק כשהשר פונה. להבדיל ממימון מפלגות, שם יש לנו פירוט. אנחנו בודקים, שואלים שאלות, מקבלים הבהרות. מותר לנו לקבל כל מידע, כל מידע שאנחנו רוצים. פה, כדי לבדוק את הדבר הזה, יש צורך לקבל כל מידע שנדרש.
היו"ר עמית הלוי
¶
במצב הקיים, נניח ביחס לשרים וסגני שרים, יש למבקר המדינה תפקיד אף על פי שאין בו עמדה של פיקוח יזום. כלומר, אם ראה השר ויש ניגוד עניינים, הוא פונה אליכם.
יואל הדר
¶
צריך להבדיל בין ועדת היתרים לבין מבקר המדינה. מבקר המדינה, אין לו סמכות והוא ממנה את ועדת ההיתרים, והוא מציג את עמדתו בפני ועדת ההיתרים. זה לא שמבקר המדינה בודק משהו, מפקח על משהו. יש את ועדת ההיתרים, בדיוק כמו שפה יש ועדת היתרים.
יואל הדר
¶
לא לנו, זה לא לנו. זה בהתאם לכללים נקבעה ועדת היתרים שמבקר המדינה ממנה, אבל זאת לא ועדה שלנו לצורך העניין.
היו"ר עמית הלוי
¶
אפשר לפנות למבקר המדינה, מבקר המדינה ממנה את הוועדה, והוועדה אין לה סמכויות פיקוח, אלא אם כן פונים אליה.
יואל הדר
¶
חוץ מזה, כתוב: "לעניין תרומה שהתקבלה באמצעות מימון המונים, יעביר עובד הציבור למבקר המדינה, נוסף על דיווח, את פרטי חשבון הבנק." לא כתוב מה עושים עם זה. מה נעשה עם פרטי חשבון הבנק? אין לנו מה לבדוק. זה שהוא מעביר לנו, גם זה לא מפורסם, אבל מה נעשה עם זה? זה יהיה בתוך מאגר מידע שנקים בשביל הדבר הזה? מאגר מידע רגיש של חשבונות?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אני לא מדברת על מבקר המדינה. אני מדברת על מי שחושב שהוא יכול יהיה לעשות את זה. אין לי מילה רעה להגיד על מבקר המדינה.
בועז ארד
¶
אני שומע כאן את עורך הדין הדר, אני שומע פה את עורך הדין דול, אני שומע את עורך הדין גיא דוד. שמעתי את הייעוץ המשפטי לממשלה, כולם באים ואומרים לך, שההצעה שלך הולכת להשחית את השירות הציבורי. מתקיים פה דיון מלומד ונכנסים פה לסעיפי סעיפים. גם אם הצעת החוק הזאת תעבור, בסופו של דבר, אחרי שחלום הבלהות הזה יעבור מן העולם, יחד עם כל החקיקה המטורפת שאתם מעבירים בקומה הזאת ובקומה למטה - -
בועז ערד
¶
אני אומר לך, כמו שלא תהיה הפיכה משטרית, גם ההצעה הזאת תעבור מן העולם ותלך לפח האשפה של ההיסטוריה.
יואל הדר
¶
אנחנו צריכים שיהיו לנו סמכות פיקוח ובקרה וגם סנקציות, כמו שיש לנו במימון מפלגות, כדי שמי שיפר - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אומר לך מבקר המדינה: אני לא יכול לבקר את מה שאתה מטיל עליי. זה מה שהוא אומר לך בקיצור.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
כשמביאים חוק, אני הולכת לבדוק את הצורך. מאיפה הצורך הזה הגיע? ממה? התחלת ואמרת: זה החיילים והשוטרים, והם בעצם הפכו להיות השחפ"צ למה אתה מביא את החוק הזה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אני אומרת, אני אומרת. שעות שרפת פה על שאלות למה זכאים שוטרים, למה זכאים החיילים, למרות שהוסבר לך בצורה מאוד ברורה שאין בעיה. הם מקבלים מענה. גם אמרתי לך, שאם היית מביא חוק שנועד להגן על זכויות משפטיות ורפואיות של חיילים ושוטרים, האופוזיציה הייתה מצטרפת במקום שהיא הייתה מוצאת לנכון. אבל כל מהות החוק הזה היא למצוא פתרון ייחודי, לתפור חליפה לראש ממשלה שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. זה לא רק לו, זה לו ולחברים שלו, שהוא מביא אותם כחבר מביא חבר. לדרעי, לחוק דרעי 2, ולחוקים נוספים.
אתה מקדם חוק מושחת, שנועד לסאב את המערכת הציבורית עד כדי כך, שאני אומרת לך, שכשאני מסתכלת על הפרמטרים של מדד השחיתות העולמי, אתה מסכן את מקומה של ישראל. ישראל כבר ירדה חמישה מקומות כשביבי היה ראש ממשלה לאורך שנות כהונתו, והיא תמשיך. הפעם היא תצלול. וכשהיא תצלול, אנשים לא יעשו עסקים עם ישראל, ויגדירו אותה כמדינה מושחתת.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אני רוצה לסיים את ההתייחסות שלי. אתה יודע, השנה היא שנת בחירות מוניציפליות. אתה מקדם חוק, ואני בכלל לא בטוחה שאין קשר לדבר הזה. מקדם חוק שראשי רשויות, שמתמודדים לבחירות, גם יהיו זכאים לגייס כספים ובאופן שהוא לא מבוקר ולא מפוקח, עד אחרון עובדי הציבור. הבוקר, עכשיו, קיבלתי איזשהו פוש שאומר שראש עיריית קריית מוצקין יואשם בשוחד. חסרה לנו שחיתות במדינה, שאתה בא ומביא חוק שנועד עוד להרחיב, להגדיל ולהעמיק את השוחד של עובדי הציבור, שליחי הציבור, נבחרי הציבור?
אני אומרת לך, באמת, זה לא מאוחר. באת עם כל מיני תובנות ועקרונות שהופרכו פה אחד לאחד. גם היועצים המשפטיים וכל מי שעיניים בראשו אומר לך: זה חוק מושחת, אתה מעודד ומקדם שחיתות בישראל. אני מציעה לך, אם יש לך מעט יושרה, למשוך את החוק הזה בחזרה ולא להיות שותף – אתה, על שמך – להשחית את כלל הסקטור הציבורי במדינת ישראל, כשהמדינה היא זאת שתצטרך לשאת בתוצאות. בשמה הטוב, במוניטין שלה ובנכונות של אנשים מכל העולם לייצר עסקים ולייצר בכלל ממשקים עם מדינת ישראל. יש לך הזדמנות. אל תביא את זה לקריאה ראשונה, ואנחנו נסלח לך על זה שהשחתת את זמננו. זה עדיף על פני החוק המשחית הזה.
עדנה הראל פישר
¶
אני עובדת מדינה בכירה במשך קרוב לשלושים שנה במגוון תפקידים. אני מכירה היטב מה זה אומר לא לקבל מתנות בשל היותך עובד ציבור. זאת עילה חשובה מאוד, ברורה מאוד, שומרת על האתיקה של עובדי ציבור. במהלך הדיון הזה ובמהלך הדיון הקודם הקשבתי קשב רב, אתה שבת על תפיסה שבעיניי היא מאוד מאוד בעייתית בשם איזושהי אמירה של השוואה בין נבחרי הציבור, עובדי הציבור וכל אזרח. לא, עובדי הציבור ונבחרי הציבור אינם כל אזרח. ממש לא.
אנחנו לקחנו על עצמנו, ואתם, נבחרי הציבור, בוודאי לקחתם על עצמכם, לשרת את הציבור. כדי לשרת את הציבור צריך לעמוד בסטנדרטים גבוהים מאוד של אתיקה, של יושרה, וכן, לדעת שחשופים כל הזמן לביקורת. וצריכים להיות חשופים כל הזמן לביקורת. ולא לגעת כהוא זה בכל הדברים שנמצאים על השולחן, או שמובאים לפתחנו כדי, אולי, לשבש את דעתנו, להשפיע על שיקול דעתנו וכולי וכולי.
ולכן, ההסדרים שקיימים היום הם הסדרים חיוניים, הכרחיים. לבוא ולכרסם בהם באופן שאתה מציע בהצעת החוק הזאת, ובדקה וחצי שעומדת לרשותי אחרי כל הזמן, אני לא אוכל לרדת לפרטים. יש פה שורה ארוכה מאוד של הערות, אבל בסופו של דבר, ההסדר שיש פה, למרות שתיארת אותו כהסדר שהוא הרבה יותר טוב ממה שהיה, הוא עדיין הסדר מלא בחורים. כן, יש בו כדי באופן מפורש להביא את מדינת ישראל למדינה שיש בה שחיתות על פני הדברים באופן מובהק.
אני במכון הישראלי לדמוקרטיה מאז שפרשתי משירות המדינה, ואחד התפקידים שלי הוא ראשת התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות. התפיסה לגבי שחיתות בעולם מחלקת שחיתות למה שנקרא grand corruption – שחיתות ענק, מכרזים גדולים, מכרזים בינוניים, ו-petit corruption. ברוך השם, בישראל, בכל מה שקשור ל-petit corruption, אנחנו במצב מאוד טוב. ולכן, יש אמון. בגדול, יש אמון בעובדי הציבור ובמשרתי הציבור.
ההצעה שמונחת פה תיצור היפוך מוחלט בהתייחסות לעובדי ציבור. חשדנות מתמדת, ואפשרות לפרצות בלתי נגמרות. להציע להם פיתויים מכל הסוגים, ולקיים שיח על כל מיני מצבים כאלה ואחרים, שבהם נותנים להם תמורות מכל הסוגים. לפתח פה תרבות של petit corruption זאת תהיה טעות מהמדרגה הראשונה.
עד כאן להיום, ואני מאוד אשמח לרדת לפרטים ולהוכיח את זה.
היו"ר עמית הלוי
¶
אם את רוצה ויכולה, נשמח שתגישי מסמך עם כל ההערות שלך. אני אקרא אותן, ואני מקווה שגם יושב-ראש הוועדה יקרא אותן בנחת. מה שאפשר יהיה לשפר, אשפר. על העיקרון אני מסכים איתך, על ההשלכה שאת חושבת שההסדר הנוכחי הוא הכרחי, בזה יש לנו מחלוקת. אין לנו ויכוח על העיקרון. לינור, יש לך בדיוק דקה, אני מתנצל.
לינור דויטש
¶
זה יספיק לי, אני מדברת מהר. אני רוצה לומר שקודם כול, אחרי חמש שעות דיון, אני מעריצה את היכולת שלך לשבת פה באמת בקור רוח, ופשוט לשמוע את היועצת המשפטית הראשית של הכנסת, היועצת המשפטית של הוועדה, את מבקר המדינה, את נציגות משרד המשפטים – כל הגורמים המקצועיים באים ואומרים לך שזה חוק שמשחית, ואתה אומר: שחור הוא לבן, לבן הוא שחור, יום הוא לילה, לילה הוא יום. ואת הכול אתה עושה באמת בקור רוח מקפיא דם. אני חייבת לומר, זה באמת מאוד מאוד מרשים. חוסר היכולת שלך – לא משתכנע משום דבר.
יושבת פה היועצת המשפטית של הכנסת. היא לא מגיעה לכל דיון. אני מכירה את היועצת המשפטית הרבה מאוד שנים. היא באה ואמרה לך באופן חסר תקדים ובלתי משתמע לשתי פנים, שמדובר פה בחוק מסוכן. בכל חוק אחר שהייתי רואה את צמצום הנוסח שחל מהנוסח הראשון לנוסח השני, הייתי אומרת: הישג, הינה, צמצמנו חלק מהסעיפים. פה אני אומרת שזה חסר משמעות, ואני לא יכולה אפילו לברך על הצמצום הזה. כי למרות הצמצום, עדיין יושב פה מבקר המדינה ואומר: עשית אותי לוח מודעות.
למה לקבוע תקדימים? יש את חוק הפריימריז, יש את חוק מימון מפלגות. נגיד שאתה רוצה לקדם את החוק הזה, שהוא חוק רע, וכולם אומרים לך שהוא רע; שהוא חוק משחית, וכולם אומרים לך שהוא משחית – לך למקומות קיימים. אל תיתן את הכול פתוח. גם החוק הנוכחי עדיין מאפשר. עדיין השארת עובדי ציבור, עדיין לא הגבלת מספיק את גובה התרומה, אתה עדיין מאפשר תרומות אנונימיות, אתה עדיין יוצר פתח אמיתי לשחיתות מסוכנת.
לינור דויטש
¶
אני לא אברך על משהו שעדיין משאיר מהות, שכל הנוסח עדיין מחורר כמו גבינה שוויצרית או כמו מצה של פסח. כמות החורים וכמות האפשור היא בלתי אפשרית. לכן אני אומרת, בגלל שאני רואה שאתה מתקדם עם זה, אני באה עם הצעות פרקטיות.
עבר פה חוק הפריימריז, ויש בו מנגנון שלם שנותן סמכויות למבקר המדינה. תעתיק את זה. תעתיק. למה להמציא משהו חדש? למה להעביר חוק שלם ללא שום סמכות פיקוח? כל הדברים שהכנסת חסרי משמעות, אם אין אף אחד שבודק. אתה מחיל את הדבר הזה על 800 אלף עובדי מדינה, אתה מחיל את זה על נבחרי ציבור, על חברי מועצה, שבכלל לא מקבלים שכר. מי יפקח עכשיו? הם גם לא מקבלים שכר וגם יתפתו לקבל תרומות. אתה פותח פה פתח לשחיתות חוקית אין סופית, ולמה? עמית, למה? אתה נראה לי אדם אינטליגנטי ואני לא מצליחה להבין למה הדבר הזה ממשיך להתנהל.
היו"ר עמית הלוי
¶
אני מאוד מקווה שחברי המועצה ברחבי הארץ, קודם כול שיהיו בריאים ולא יהיו להם הליכים רפואיים שלא מכוסים בכיסוי הביטוחי.
לינור דויטש
¶
לפי החוק הזה, מורשע באונס, משה קצב, יכול לגייס מימון המונים? שכולם יממנו לו את זה שהוא אנס נשים. זה נראה לך מצב נורמלי? באמת.
היו"ר עמית הלוי
¶
מכיוון שאנחנו צריכים לסיים ויש מליאה, תודה רבה לינור, תודה רבה לכל המשתתפים, תודה רבה על הסבלנות. אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, שמנהל את ועדת הכנסת, יודיע על המשך הדיונים בחוק הזה. אין לי מושג, אבל הוא יודיע ואין לי מושג מתי הוא יחליט.
היו"ר עמית הלוי
¶
הוא יודיע. אני מניח שהוא יותר קשוב באופיו ממני, אני מניח שהוא יתייחס ביתר רצינות. תודה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 16:00.