פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



11
ועדת הכספים
26/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 86
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ג (26 במרץ 2023), שעה 12:00

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון - הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג-2023, של ח"כ משה גפני

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי

ידידיה גרינוולד - אגף תקציבים, משרד האוצר

רוני אופיר - עוזר ראשי, משרד הפנים

אבשלום שלומוב - מנהל תחום מודלים כלכליים, משרד הפנים

הדר ביינארט - מתמחה, משרד המשפטים

ענת אסיף - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רון צין - יועמ"ש, רשות שדות התעופה

ליאת שוחט - ראשת עיריית אור יהודה

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון - הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג-2023, פ/1044/25

צוהריים טובים, אני מחדש את הישיבה. אנחנו דנים בהצעת חוק ההתייעצות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג-2023. אנחנו עוסקים ביישובים עוטפי נתב"ג שבשעתו העברתי הצעת חוק בעניין הזה. בשעתו חילקנו את זה לשתי קבוצות. את אמרת, היועצת המשפטית, שיש בעיה עם העניין וצריך לתקן את זה, לכן אני מבקש ממך להגיד בקצרה את ההיסטוריה בעניין הזה ומה אנחנו נדרשים עכשיו.

בשנת 2019 תוקן חוק ההתייעלות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018 ונוסף לו פרק ד'1 שעניינו בתשלום ארנונה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן גוריון. בהתאם לתיקון נקבע מנגנון חלוקתי להקצאת סכום תקציב משרד הפנים שיוקצה בכל שנה לרשויות מקומיות הסמוכות לנתב"ג, כולן או חלקן, בהתאם לכללי חלוקה שיקבע שר הפנים בהסכמת שר האוצר ובכפוף לארבעה עקרונות אחידים לחלוקה שנקבעו בחוק: אפיון וסיווג הרשות המקומית וכן ישובים בתחומה בהתאם למדד החברתי-כלכלי, גודל האוכלוסייה ברשות המקומית, מצבה הפיננסי של הרשות המקומית והיקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבנה מגורים לשם חישוב ארנונה. המנגנון שנקבע הורכב משני מעגלי חלוקה. במעגל החלוקה הראשון שהוסדר בסעיף 25א(ב), נקבע שיוקצה סכום ששווה ל-35% לפחות מהתקציב השנתי לשש רשויות מקומיות שנמנו בסעיף - עיריית אור יהודה, עיריית לוד, מועצה אזורית חבל מודיעין, מועצה אזורית עמק לוד, עיריית יהוד-נווה מונסון ומועצה מקומית שוהם. במעגל החלוקה השני שהוסדר בסעיף 25א(א), נקבע שיוקצה 65% לרשויות מקומיות סמוכות אחרות בכפוף לעקרונות החלוקה. התיקון הזה נוצר על רקע חוק ההתייעלות לשנת 2019 שקבע ש-50% מהעודפים שיצטברו מידי שנה בקופת רשות שדות התעופה יועברו לאוצר המדינה בצורת תמלוג, והפטור שנקבע לרשות שדות התעופה מתשלום אגרה, ארנונה או כל תשלום חובה אחר ישתלם לרשויות המקומיות. כנגד התיקון הזה הוגשו שלוש עתירות במהלך השנים 2018 ו-2019, כשהעותרות היו מועצות מקומיות ששכנו בקרבה לנתב"ג. במקור הן ביקשו שהחוק יתוקן כך שהן גם תכללנה ברשימת שש הרשויות שנמצאות במעגל הראשון וייקבע שהן גם זכאיות לקבל חלק מה-35%.

יהיה מדרג?

לחילופין הם ביקשו את הביטול של הסעיף שעוסק בשש הרשויות.

יהיה מדרג לפי החוק הזה?

כן. עיקר הטענות שלהן היו סביב הפגיעה בשוויון בשל חלוקה לא הוגנת, זכות הקניין. כמו שאמרת, הגשת הצעות חוק עוד מהכנסת ה-23. לאחר הדיון הראשון שהתקיים בעתירה במהלך חודש דצמבר 2018, הוצא צו על תנאי ונקבע שהתיק יידון בפני הרכב מורחב של בית המשפט. אתה הגשת הצעות חוק גם במהלך הכנסת ה-23 וגם במהלך הכנסת ה-24, כאשר במהלך הכנסת ה-24 הגשת הצעת חוק שיש בה כדי לייתר את ההליך בבית משפט - היא קובעת שיימחק מעגל החלוקה הראשון של שש הרשויות ויישאר רק מעגל חלוקה שני שמאפשר חלוקה של התקציב המלא שיוקצה לכל הרשויות שסמוכות לנתב"ג. ההצעה הזאת אושרה בקריאה הראשונה בכנסת ה-24, ב-19.9.2022, אבל הליכי החקיקה לא הסתיימו והכנסת התפזרה, לכן הגשת שוב את הצעת החוק.

הרשויות שנמצאות בקטגוריה הראשונה עלולות להיפגע?

את זה אולי נשמע ממשרד הפנים.

ליאת שוחט, ראשת העיר אור יהודה, בקשה.

אני שמחה שהנושא מובא לאישור כחוק, לא כתקנה בחוק ההסדרים, כדי שיהיה משהו ממוסמך. אם באמת פותחים את המעגל הראשון, אז העוגה מתחלקת ליותר רשויות. חשוב להזכיר שנתב"ג הוא הגורם האחרון שנותר במדינת ישראל שלא משויך מוניציפאלית לאף רשות ולא משלם מיסים. התהליך שהתחלנו איתו בוועדת גבולות היה לשייך אותו מוניציפאלית כדי שהוא יתחיל לשלם ארנונה. אני מזכירה לך שב-2018 הצלחנו באמצעותך, חבר הכנסת גפני, להקצות סכום ולהתפשר. המצב שבו החלוקה של אותו סכום תהיה ליותר רשויות, מבחינתנו היא בעייתית ואנחנו כן היינו רוצים שהקריטריונים שמשרד הפנים יחד עם האוצר קובע לחלוקה הזאת ישמרו על המעגל הראשון.

האם בפעם הקודמת שבה היו את השמות של שש הרשויות, האחרים במעגל השני קיבלו?

כן, קיבלו. ה-35% היו רק לנו, רק לשש הרשויות, והשאר חולקו בין כל הרשויות.

חולקו בפועל?

כן, כולם קיבלו.

משרד הפנים, אתם חושבים שצריך לתת לרשויות האלו כסף? נתתם בעבר? יש את נתב"ג, שזה שדה התעופה במרכז הארץ. סביב נתב"ג יש רשויות, ביניהן רשויות גדולות, כמו לוד, כמו אור יהודה, כמו יהוד-מונוסון ואחרים. רשות שדות התעופה היא מן אוטונומיה כזאת שנמצאת לבד, שמקבלת את כל הכספים, שלא משלמת ארנונה לאף אחד, שלא משלמת כלום, והתושבים ביישובים האלה סובלים. דיברנו על מנגנון של לפצות את הישובים הקרובים לנתב"ג. האם נתתם כסף לישובים האלה במהלך כל השנים האלה, כן או לא? ואם כן, כמה ולמי?

במסגרת תקציב של 100 מיליון שקל - -

בשנתיים הראשונות זה היה 150, אחר כך זה ירד ל-100.

נכון, חילקנו כספים לפי תקנות שפגו.

באיזה שנה התחלתם לחלק כסף?

2018.

כמה כסף חילקתם בפעם הראשונה?

זה התחיל ב-150 מיליון, אחר כך ירד ל-100 מיליון.

למה ירד?

אני צריך לבדוק את זה.

150 זה מעודפים של רשות שדות התעופה?

נכון.

אין עכשיו, ברוך השם, קורונה. היו פה הנציגים מאל על בשבוע שעבר שאמרו שהטיסות שלהם מלאות. הם לא התלוננו על שום דבר, עד כדי כך שאת המניות שלהם אישרנו למכור. אם הכל בסדר, למה אנחנו לא חוזרים ל-150 מיליון?

אני צריך לבדוק את זה.

יש פחות הכנסות?

אני לא יודע, אני צריך לבדוק.

28 מיליון נוסעים על הראש של תושבי אור יהודה.

היה כאן דיון על בקשת הממשלה למכור את המניות של חברת אל על מכיוון שאין מצוקה, ובאמת אישרנו את מכירת המניות מכיוון שהמנכ"ל של חברת אל על אמר שהתפוסה מלאה. לא רק זה - גם יש את הטיסות מעל סעודיה ומעל עוד מקומות שבעבר לא היו. אני מתאר לעצמי שככל שהטיסות רבות יותר כך יש גם יותר רעש שפוגע בתושבים של הישובים בעוטף נתב"ג. אנחנו שמחים על זה שמספר הטיסות גדל, שאין מצוקה כלכלית, אבל צריך למצוא את הפתרון.

רשות שדות התעופה, אנחנו הולכים לעשות חוק שהולך לקחת מכם 150 מיליון. אני חושב שאתם לא צריכים להתייחס לזה בשוויון נפש.

אנחנו מבינים את החוק.

מה המצב? תן לנו תיאור של המצב.

החוק כבר קיים. אנחנו אמורים להעביר 50% מהעודפים או מהרווח הנקי שלנו למשרד הפנים לטובת חלוקה בין הרשויות, על פי מנגנון שקבוע בחוק. הכסף כבר יצא, לכן אנחנו לכאורה אדישים לזה אבל לא לגמרי.

יצא כסף בשנה שעברה וייצא בשנה הבאה - אז מה אתה אומר שאתם אדישים?

בשנים 2020 ו-2021 לא היו רווחים בגלל הקורונה, היו הפסדים. בשנת 2022 אנחנו חוזרים למצב של רווחים, יהיה רווח לחלוקה. אנחנו מעריכים שהרווח יהיה מעל ל-100 מיליון שקלים. הרווח יגיע למשרד ביוני-יולי לפי החוק.

יכול להיות שנחזור למצב של 150 מיליון?

אנחנו מקווים שכן. יש פה איזה דיסוננס מצד הרשויות שרוצות מצד אחד שנטוס כמה שפחות אבל מצד שני שנטוס כמה שיותר.

הם מוכנים שלא תטוסו, אבל אם אתם כבר טסים, וטסים הרבה, לפחות שזה יפצה במעט.

זה לא שאנחנו טסים, זה מדינת ישראל טסה, זה תושבי מדינת ישראל. שדה התעופה הוא של מדינת ישראל, לא של רשות שדות התעופה.

כאן זה הכנסת, ועדת הכספים של הכנסת, ואנחנו לא נסבול אי צדק. אנחנו לא נסבול דבר כזה שאתם לא משלמים ארנונה, שאתם לא קשורים לאף אחד. אני צריך לשלם ארנונה במקום שאני גר. חברה שיש לה מפעל ויש לה רווחים משלמת ארנונה. יש מסים שצריך לשלם לרשות מקומית. אתם לא קיימים בעניין הזה, השלמנו עם זה. אנחנו לא רבים איתכם, אנחנו לא אומרים שאתם חייבים לשלם ארנונה לרשות כזאת או לכמה רשויות, אנחנו אומרים שאתם עושים את העבודה שלכם, אנחנו תומכים והכל בסדר, אבל אנחנו רוצים שהרשויות לא ייפגעו בתשלום, ואני לא מדבר על תקופת הקורונה, אני מדבר על היום, על העתיד. האם אתה יכול לתת לנו תמונת מצב כדי לראות אם אנחנו משחקים את המשחק ההגון הזה?

בשנת 2022 יהיה רווח של מעל 100 מיליון. לגבי השנים הבאות יש צפי לעלייה במספר הטיסות. אנחנו פועלים עכשיו במקביל לגבי עדכון תכנית המתאר הארצית לנתב"ג. אם היא תעודכן, וזה תלוי בהחלטת ממשלה ובדברים אחרים, אז מספר הטיסות יעלה ויחד איתו יעלה סכום האגרות ויעלו סכומים אחרים.

לאן אנחנו יכולים להגיע לפי הצפי שלכם במספר הטיסות?

צפי העלייה במספר הטיסות הוא בין 3% ל-5% בשנה, כך שאדוני יכול לחשב את הצפי של העלייה ברווחים. בשנים שלפני הקורונה המציאות שברה את התחזיות, אבל אנחנו לא יודעים איך זה יתנהל עכשיו.

במידה ורשות שדות התעופה הייתה משלמת ארנונה לאחת הרשויות, זה היה מגיע לכמעט 270 מיליון שקל. אנחנו התפשרנו בהסכם של ה-150 על 50%.

אין בפניי את הנתונים של ראשת אור יהודה, אבל באותה עת, אני מזכיר לאדוני, המדינה לקחה את כל הכספים שהיו בקופת רשות שדות התעופה – מדובר על סכומים של מיליארדים. בפועל מה שקורה הוא שרשות שדות התעופה היא לא של אף אחד, היא של המדינה, והכספים שמצטברים הם כספים שעוברים למדינה. במקום שהכספים ייכנסו למדינה, הם ייכנסו לקופת הרשויות המקומיות. בסוף זה משחק סכום אפס. אנחנו לא איזו חברה פרטית שמחלקת רווחים לבעלי המניות. ההחלטה שלכם היא לחלק לרשויות המקומיות או לחלק לכיס הגדול של תקציב המדינה כדי שהוא יחלק את זה. כשהכסף יוצא מקופת רשות שדות התעופה, הוא יוצא. לכאורה אנחנו אדישים בקשר לחלוקה של הכספים ואיך זה יחולק, אבל אנחנו לא מאוד אדישים כי יש לנו עניין ואינטרס אמיתי שהרשויות הסובבות את נתב"ג יקבלו נתח גדול ככל שניתן מתוך הסכום הזה. אם ניתן להבטיח את זה בחוק, אנחנו מעדיפים שכך יהיה מאשר באיזה שיקול דעת שהיום הוא כזה ומחר הוא משתנה.

החוק שעליו אנחנו מדברים עבר בוועדת שרים לחקיקה במהירות, לא היו עיכובים, וגם זה עבר במליאת הכנסת. יכול להיות שיהיה ויכוח בינינו לבין האוצר כמה יעבור לרשויות המקומיות וכמה ילך לקופת המדינה, יכול להיות שלא, אבל מה שאנחנו רוצים זה שהרשויות המקומיות הסובבות את נתב"ג לא ייפגעו.

אני לא רואה פה סביב השולחן את ראשת עיריית יהוד ואת ראש עיריית לוד.

אני מייצגת אותם נאמנה.

אני מניח שהם מצפים שכתוצאה מהתיקון הזה הם יקבלו יותר. אני חושב שברגע שיש הקשחה של הסכום זה משרת אותן. יכול להיות שצריך לקבוע שביתרה הן ייכללו בסבב.

אנחנו צריכים ודאות.

צריך שבכל מקרה הם יקבלו את הסכום מה-35% האלה. הם צריכים רק לגדול כתוצאה מזה, לא לקטון.

אתם צופים איזו שהיא ירידה בטיסות בגלל מה שנכנס בחוק ההסדרים? בחוק ההסדרים מובא העניין של ביטול החזר המע"מ לתיירים. האם כתוצאה מזה יש צפי לפגיעה בטיסות?

אני לא בקיא בזה מספיק.

זה ירד.

בחלוקה האחרונה, בעקבות העתירות לבג"ץ, רשויות שלא נכללו בחלוקה הקודמת נכללו. אזור ובית דגן שלא היו קיבלו בחלוקה האחרונה של 2022, לכן אצלנו הכספים ירדו.

אני מנסה שהסכום הכולל יהיה גבוה יותר. אם הוא יהיה גבוה יותר אתם לא תיפגעו.

מה זה "הסכום הכולל"? אני מבין שלא משנים את ה-50%.

הסכום הכללי של הכנסות רשות שדות התעופה גבוה יותר.

אבל זה תלוי - -

לגבי ה-50% נראה בהמשך.

50% זה 50%.

50% זה 50%, אבל לפעמים אפשר להפוך 50% ל-60%.

זאת בעיה. לא לכך באנו, וגם זאת לא הצעת החוק. אם זאת הייתה הצעת החוק לא אני הייתי פה, היה פה מ"מ מנכ"ל רשות שדות התעופה.

אנחנו יכולים להפוך 50% ל-60% אם נראה שההכנסות הן נמוכות.

אנחנו נעבוד קשה כדי שהן יהיו גבוהות.

משרד הפנים, יש לכם תשובה לשאלה ששאלתי?

ה-50 מיליון עברו לקרן לצמצום פערים.

100 מתוך ה-150 נשאר לרשויות ו-50 עברו לקרן לצמצום פערים?

נכון.

זה ירד מהסכום שקיבלנו מידי שנה.

ומה עם הקרן לצמצום פערים?

אנחנו לא קשורים, זה לרשויות אחרות. אם ב-2018 קיבלתי מהחלוקה הזאת 12 מיליון שקל, בעקבות זה ירדנו ל-8 מיליון שקל - משמעותי לתקציב עירייה.

10 מיליון, לא 8 מיליון.

אני מדברת על הירידה הממשית. השנה קיבלנו את ה-10 מיליון.

גם בשנה שעברה.

הייתה ירידה של 8 מיליון מ-2018 ל-2020, כשאחר כך זה עלה שוב כי שיניתם את הקריטריונים. כמה שאור יהודה מתפתחת ומתקדמת היא עדיין במצב סוציו אקונומי 5, עם כמות התושבים הכי גדולה בעוטף נתב"ג, לכן אני מקבלת את ה-10. הקריטריונים שעשיתם אפשרו לעלות חזרה ל-10 מיליון.

מאז ומעולם הוקצו 100 מיליון לטובת עוטף נתב"ג. מכיוון שנתב"ג והקרן לצמצום פערים עברו באותו חוק הסדרים, הוקצו 50 מיליון לשנתיים דרך הקרן בשביל למתן את הפגיעה ברשויות - זה אירוע נפרד, זה לא קשור.

לפי מה עשיתם את זה? אנחנו העברנו חוק שדיבר על זה ש-50% מהעודפים של רשות שדות התעופה יעברו לרשויות עוטפי נתב"ג. לפי מה לקחתם את זה?

מה שהחוק קבע זה ש-50% ילכו להכנסות מדינה ו-100 מיליון כל שנה יעברו לעוטף נתב"ג. גם בשנות הקורונה שבהן לרשות שדות התעופה לא היו רווחים עדיין רשויות עוטף נתב"ג קיבלו 100 מיליון.

הוודאות שלכם היא על 100 מיליון?

הוודאות היא על 100 מיליון.

עשינו חוק שאומר ש-50% מהעודפים של רשות שדות התעופה ילכו לרשויות סובבות נתב"ג או קרובות לנתב"ג. זה מה שעשינו, זה החוק. אתם הייתם צריכים להעביר 35% מזה לרשויות שהיו בחוק, לשש הרשויות. אתה בא ואומר שיש סעיף בחוק שמדבר על קרן לצמצום פערים. למה אתם משתמשים בכסף שבחוק בשביל הקרן לצמצום פערים? תלכו לקופת המדינה, תביאו משם 50 מיליון שקל ותתנו לקרן לצמצום פערים, זאת מטרה ראויה. מי הרשה לכם לקחת כסף מהרשויות המקומיות ולתת את זה קרן לצמצום פערים?

זה באמת לא קשור ואף פעם לא היה קשור. מה שנקבע בחוק זה שבכל שנת כספים יוקצה בתקציב משרד הפנים סכום עבור רשויות עוטף נתב"ג. דיברו פה על 150, אבל זה לא נכון כי זה היה תמיד 100. 50 מיליון לקרן לצמצום פערים זה אירוע נפרד.

הייתה החלטה בוועדה, שעל סמך זה גם עשינו את החוק, ש-50% מהעודף של רשות שדות התעופה ילך לרשויות עוטפות נתב"ג.

דובר על כך ש-50% מההכנסות ילכו לתקציב מדינה. סעיף 25א קובע שכל שנה יוקצה סכום קבוע לרשויות המקומיות סובבות נתב"ג, לא משנה אם יש לנתב"ג רווחים או אין לו רווחים.

יושבת פה ראש העיר שאומרת שהיו לה הכנסות של 12 מיליון ב-2018. מתי היו הכנסות של 8 מיליון?

לא היו הכנסות של 8 מיליון בשלוש השנים האחרונות.

אם הייתה ירידה, ממה נובעת הירידה? אם יש להם סכום קבוע לא אמורה להיות ירידה.

הסכום הקבוע מתחלק בין כל הרשויות. יכול להיות שבשנה מסוימת רשות מקומית אחת תקבל פחות ורשות אחרת תקבל יותר, אם בגלל שינוי סוציו אקונומי, אם בגלל מספר תושבים, אם בגלל שינויים בתקנות ששר הפנים ושר האוצר קבעו. העוגה בכללותה לא משתנה. מה שיכול להשתנות זו רק החלוקה הפנימית בין הרשויות.

אני מציע שנעביר את החוק בקריאה ראשונה כי החוק ראוי והנושא משמעותי. אני הולך לקיים דיון על זה לקריאה השנייה והשלישית. אני לא רוצה לבוא ליהוד ופתאום יגידו שלמרות שקיבלנו החלטה הם מקבלים פחות כסף. אני רוצה שה-50% ילכו לרשויות המקומיות, במיוחד כשבחוק הזה אנחנו לא אומרים שיש שש רשויות שמקבלות סכום מסוים והן יוצאות מתוך התקציב הכולל. אם אנחנו לא מגדילים את הסכום הזה, אנחנו עלולים לפגוע ברשויות שלכל הדעות מגיע להן התקציב הזה.

רשות שדות התעופה, אני מציע שלדיון הבא שנקיים על החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית יבוא המנכ"ל שלכם ויבוא מנכ"ל משרד הפנים או מישהו בדרג דומה, בגלל שאני הולך לעשות שינויים, אלא אם כן תשכנעו אותנו שלא צריך לעשות שום שינוי והכל בסדר. העובדה היא שאנחנו מקבלים תלונות על זה שיש פחות תקציב במציאות שבה מספר הטיסות גדל ורשות שדות התעופה פורחת.

תיקון סעיף 25א. 1. בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב
לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, בסעיף 25א –

(1) בסעיף קטן (א), המילים "ויכול שייקבעו כללי חלוקה שונים
לרשויות המקומיות המנויות בסעיף קטן (ב) וליתר הרשויות
המקומיות" – יימחקו;

(2) סעיף קטן (ב) – בטל;

(3) בסעיף קטן (ג), במקום "לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב)" יבוא
"לפי סעיף קטן (א)".

משרד האוצר, יש לכם הערכת עלות?

אין לזה עלות תקציבית. זה פשוט לקבוע חלוקה שונה של העוגה הקיימת.

לקריאה השנייה והשלישית נבקש לעשות שינויים. תיערכו לעניין הזה, תכינו שיעורי בית, כי אנחנו נרצה להגדיל את הסכום. אנחנו רוצים לדעת את החלוקה בעניין הזה. מקובל עלי שמשרד הפנים יעשה את המטלות שמוטלות עליו, רק בלי לקחת כסף ממישהו אחר.

או שנחזור לבקשה שישלמו ארנונה לאחת הרשויות.

אנחנו סברנו אז - אני גם סבור עכשיו - שרשות שדות התעופה צריכה לשלם ארנונה כמו כל אזרח, כמו כל מוסד וכמו כל מפעל. בגלל נסיבות ותיקות, אנכרוניסטיות אולי, רשות שדות התעופה היא גוף עצמאי, אין לה רשות מקומית שהיא צריכה לשלם לה. צריך למצוא לעניין הזה פתרון כדי שהרשויות לא ייפגעו.

אני חושב שהפתרון שנמצא במסגרת החוק הוא פתרון נכון וראו. הוא נכון גם במסגרת האחוזים שנקבעו. אם היישום שלו לא עובד כפי שהוועדה ציפתה, בסמכות הוועדה לסדר את היישום.

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג-2023, להכנה לקריאה ראשונה. מי בעד אישור החוק, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

הצעת החוק אושרה.

יישר כוח, תודה רבה.

בקריאה השנייה והשלישית נקיים דיון מקיף עם משרד הפנים ועם משרד האוצר לגבי הנושא של רשות שדות התעופה, אלא אם כן תבואו ותגידו ארנונה או דברים אחרים. אנחנו נצטרך למצוא לעניין הזה פתרון.

או מס נוסע.

לא חשוב. משרד הפנים הוא משרד גדול שיכול לבוא עם רעיונות טובים. יהיה דיון על זה. אם לא תבואו מוכנים בעניין, נקבל החלטות לבד וזה לא יהיה לטובת העניין. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:44