פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
ועדת הכספים
26/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 84
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ג (26 במרץ 2023), שעה 10:15

דיון בנושא ביטול הארכת ההעדפה בתוצרת הארץ במפעלים בעוטף עזה ובשדרות לפי תקנות חובת המכרזים - הצעתם של אלי דלל, ינון אזולאי, חנוך דב מלביצקי, יונתן מישרקי

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
יונתן מישרקי
חנוך דב מלביצקי
יצחק קרויזר
אלון שוסטר

משה ארבל
דבי ביטון

אלון קינסט - מרכז בכיר כלכלה ורכש באגף החשב הכללי, משרד האוצר

אמיר סינאי - רפרנט כלכלה במינהל הרכש באגף החשב הכללי, משרד האוצר

גל ברנס - אגף תקציבים, משרד האוצר

מורן הרשקוביץ - לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

ינון אלרועי - המשנה למנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

ד"ר רון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים

חגי אדרי - סמנכ"ל, התאחדות התעשיינים בישראל

אלכס מילר - ההסתדרות

גדי ירקוני - ראש מועצה אזורית אשכול

אריאל משעל - מנכ"ל קבוצת מגוון

רונן אלעד - יו"ר דירקטוריון קבוצת מגוון

נרי נהוראי - מנכ"ל מור שדרות, פולישק ניר יצחק

דוד חורש - מנכ"ל ואקוטק אריזות

ניסים פרץ - עובד במפעל סינרג'י

תמר בנתורה

טמיר כהן

יפעת קדם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



דיון בנושא ביטול הארכת ההעדפה בתוצרת הארץ במפעלים בעוטף עזה ובשדרות לפי תקנות חובת המכרזים - הצעתם של אלי דלל, ינון אזולאי, חנוך דב מלביצקי

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. ביטלתי את הסעיף הראשון שהיה רביזיה על פטור ממס במכירת תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות. התקשר אלי מציע החוק, חבר הכנסת דודי אמסלם, ואמר לי שדיבר איתו שר האוצר והם קבעו לשבת כדי להגיע לנוסחה שתהיה מקובלת על שני הצדדים ולכן הוא מבקש ממני לא להצביע על הרביזיה. אני נעניתי לבקשה הזאת. בניגוד למה שמשרד האוצר אמר כאן בוועדה שמדובר על פטור ממס של מיליארד שקל, עכשיו הם מדברים על 120 מיליון שקל, וכנראה שזה פחות. הערכות המחיר שמשרד האוצר מביא לכנסת הן ברוב המקרים לא נכונות. מיליארד שקל הם אמרו כאן בוועדה, עכשיו מדובר על 120 מיליון. אני מקווה שיגיעו לפתרון, מכיוון שהנושא עצמו הוא נושא קריטי, חשוב, גובל בפיקוח נפש ובחיי אדם.

דיון בנושא ביטול הארכת העדפה בתוצרת הארץ במפעלים בעוטף עזה ובשדרות לפי תקנות חובת המכרזים – הצעת של אלי דלל, ינון אזולאי, חנוך דב מלביצקי ויונתן מישרקי. עסקנו פעמים רבות בנושא של העדפת תוצרת הארץ, גם יש חוק בעניין הזה. יש את הנושא הכללי של המפעלים בעוטף עזה ואת הדיון על שדרות. אנחנו נדבר גם על סינרג'י, נדבר על כל המפעלים, על העיקרון, אבל לפני זה חבר הכנסת אחמד טיבי, הצעה לסדר, בקשה.

תודה רבה. קראתי שיש שופט בשם מנחם קליין שסירב לשחרר מפגין ובהחלטתו כתב כך: "ישראל מתמודדת עם אידיאולוגיות איסלאמונאציות". השופט מנחם קליין, יכול להיות שזה מבחן הקבלה שלך במשטר החדש כדי שאולי תהיה שופט עליון, אבל אני, אחמד טיבי, אומר לך כך: אתה אדם בזוי, תת רמה. אני לא אגיד שאתה יהודונאצי, אבל בושה למערכת המשפט ששופט עם כיפה מדבר ככה על דת האיסלאם. של נעליך, בושה וחרפה, אני בז לך. מערכת המשפט, אם היא תמשיך להחזיק אותך, ראויה לך, אדם שפל השופט מנחם קליין.

חמור מאוד הדבר הזה. אני לא שמעתי. זה התפרסם?

זה התפרסם הרבה, והמפגין שוחרר אתמול על ידי שופט אחר.

חבר הכנסת אלי דלל, בבקשה.

בוקר טוב. אדוני היושב ראש, תודה רבה לך על זה שאתה מקיים את הדיון הדחוף שביקשנו אני וחבריי חברי הכנסת שקודם הוקרא שמם. אנחנו צריכים לעזור לאותם מפעלים בעוטף עזה. לא פשוט לקיים פעילות תעשייתית בעוטף עזה. הממשלה הקודמת אמרה את דברה בנושא של עזרה לאותם מפעלים ועדיפות לתוצרת כחול לבן. המפעלים האלה מספקים לחברת חשמל, לרשויות אחרות, לממשלה ולכל מי שבעצם זקוק לתוצרת הזאת ונלחמים גם מול מערכות קשות של ייבוא בהיצף. מדובר פה על מאות עובדים. אנחנו כממשלה חייבים לתמוך בהם אחרת אותם עובדים יהיו נטל על הממשלה, יהיו נטל עלינו. חייבים להמשיך לעזור כפי שהיה בממשלות הקודמות ולא להפסיק את אותה הוראה של 15%. אני חושב שנעשה טוב אם נאשר את זה. דיברתי עם שר הכלכלה ניר ברקת, שוחחתי עם חלק מהחברים פה. גם אם משרד הכלכלה רוצה לעזור, כמובן שצריך את התמיכה שלנו בוועדת הכספים.

הממשלה רוצה לשנות את המצב?

הממשלה לא הכניסה את זה לחוק ההסדרים.

הייתה הוראת שעה לחמש שנים שפעלה.

תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. אנחנו מדברים על החלטת ממשלה שהחלה ב-2014 לטובת עוטף עזה. זו לא החלטת ממשלה שצריכה להיות זמנית, זאת החלטת ממשלה שצריכה להיות באופן קבוע, צריכה להיכנס לעוטף עזה שנמצא תחת ירי מתמיד. אין להם אף פעם איזו שהיא תקופה של שקט. לפעמים קוראים לזה הפוגה, לפעמים טפטוף. זו יכולה להיות הפוגה של חודש, חודשיים, שבוע, שבועיים, שמונה חודשים, שנה. הייתה החלטת ממשלה שעזרה בכל מיני נושאים לעוטף עזה, בין היתר בנושא של התעשייה. החלק העיקרי שהיה זה לתת עדיפות של 20% למפעלים בעוטף עזה לעומת 15% שיש בכל הארץ. מדובר סך הכל בעוד 5% שזה לא איזה משהו גדול. אגב, החלטת הממשלה בנושא הייתה צריכה להיות היום ונדחתה ישיבת הממשלה. אני יודע שחלק מהפקידים באוצר מתנגדים לעדיפות. צריך להבין למה הם מתנגדים לזה, כי אני חושב שכולנו רוצים לחזק את העוטף. מה, אנחנו רוצים להביא מטורקיה? מה, אנחנו רוצים להביא ממדינות אחרות כדי שנחסוך פה את ה-5% ונזרוק את האנשים הביתה? מה שאנחנו רוצים זה לזרוק אנשים לפת לחם? לא מספיק המצב שלנו במדינה, לא מספיק יוקר המחייה, אנחנו רוצים עוד כמה מובטלים? אני לא מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטה שלא להביא את העדפה של תוצרת הארץ. אני מברך על כך שלא הבאתם היום את החלטת הממשלה, כי החלטת ממשלה בלי אותה העדפה הייתה גרועה מאוד. עדיף לא להביא מאשר להביא במצב הזה. לא יכול להיות שנחליט כזאת החלטה, וזה לא משנה איזו ממשלה, אם זה ימין מלא או אם זה לא ימין מלא. עוטף עזה היא של כולם, גם של הימין וגם של השמאל. שדרות זה לא רק ימין, נתיבות זה לא רק ימין. לא ייתכן שדווקא בתקופה כזאת נבוא ונבטל להם את זה. אדוני היושב ראש, אתה זוכר את הסיפור של רכש גומלין? בזה כן נגעו בממשלה? את זה כן אוכפים? הרי אנחנו יודעים שלא, אנחנו יודעים שב-2025, אם אני לא טועה, זה פג. תראה כמה דיונים עשינו פה על זה. מישהו הסתכל על זה? כשאנחנו עכשיו באים להוסיף 5% על תוצרת הארץ עושים לנו בלגן. למה צריך לקיים ועדה בשביל זה? למה זה לא בא על אוטומט?

תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, תושבת שדרות, בקשה.

אדוני, באמת תודה על הדיון החשוב הזה. אני מחזקת את דבריו של חבר הכנסת ינון כי הוא מביע בצורה מאוד מוחשית את מה שקורה באזור שלנו. בטח אדוני עוקב ורואה שלאחרונה יש אצלנו טפטופים ואנחנו לא זוכים לשום משוב כי הממשלה עסוקה בחוקים אחרים ולא במה שקורה לנו באזור. בהטבות האלו אף אחד לא עושה טובה לאף אחד. יושבים בעוטף עזה פטריוטים, אנשים אידיאולוגים. יש כאן מפעל שמספק תעסוקה לכ-200 עובדים שאנחנו לא יכולים לפגוע בו. מה יותר נכון מזה שתוצרת הארץ שלנו תקבל עדיפות? אין מקום לתת הטבות שעתיות או זמניות, בואו תכניסו את זה כחלק מהתקציב כי זה מחזק את המפעל, זה מחזק את האזרחים שיודעים שתהיה להם פרנסה לאורך זמן. כשאני אומרת "עוטף" זה גם אשדוד וגם אשקלון. אתה יודע מה, אדוני, הכל בוער עכשיו, אנחנו יודעים שזה רק עניין של זמן ששוב אנחנו נחווה את הסיוט הזה. לנו אין התרעות, אדוני, אף אחד לא אומר לנו: "מחר ייהרס לכם היום, מחר לא יהיה לכם חג", הם עושים את זה במפתיע. המעט שאנחנו יכולים לתת, אדוני, ולאשר זה באמת חיזוק המערכות האלו. כפי שנאמר, אין כאן ימין או שמאל, מדובר בבני אדם, בילדים, במשפחות שאנחנו צריכים לשמר. אסור שמפעל יצטרך לפרוש ונמצא אנשים בלי תעסוקה שגם ככה עם יוקר המחייה בקושי שורדים.

נכון שאשדוד היא חלק מהעוטף, אבל בהחלטת ממשלה לא מבקשים להרחיב את זה לשם, מבקשים להשאיר את זה איך שזה כדי שהאוצר לא יגידו שזה אירוע תקציבי יותר גדול. אנחנו נשארים באותו מקום של 2014, לא הרחבנו את העוטף.

חבר הכנסת יונתן מישרקי, בקשה.

אנחנו מבינים מה המשמעות אם חלילה נגיע למצב שבו המפעלים יצטרכו לפטר את העובדים. הצורך בהחלטה שהתקבלה ב-2014 לא השתנה מאז. דיברו איתי כמה וכמה ראשי מפעלים על כך שיש חיוניות וחשיבות גדולה מאוד בהמשך מתן הסיוע הזה לטובת המפעלים האלה. אני אשמח לשמוע מהאוצר ומהממשלה שהם מתכוונים להמשיך את ההחלטה כמו שהייתה עד היום, אחר כך נראה איך אנחנו מצליחים להשפיע דרך הוועדה לטובת אותם מפעלים.

חבר הכנסת מלביצקי, בקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. בשמי ובשם סיעת הליכוד כולה אני רוצה להביע דאגה גדולה מההשמטה שאני רוצה לקוות שהיא טעות סופר, לא מעבר לזה. המשמעות של ההשמטה של המשפט האחרון היא סגירת המפעלים האלה.

בגלל זה יש חברים בממשלה שצריך לבקש מהם שאם זה יקרה הם צריכים להצביע נגד, לא לתת לאוצר להעביר את זה.

נכון. הדבר הראשון שעשינו זה שפנינו אליך. אנחנו גם נפעל בממשלה בנושא הזה. אין מספיק מילים להסביר עד כמה זה חוסר התחשבות לבוא ולמחוק את הסעיף בלי שמדברים עם האנשים, בלי שקוראים להם ומסבירים להם למה. השיטה הזאת צריכה לחלוף מהעולם, האוצר לא יכול לעשות את הדברים האלה בדרך הזאת. יש בעוטף אנשים שנותנים את החיים, יש שם מפעלים שמספקים תשתיות חיוניות למדינת ישראל ומתחרים עם הייבוא מטורקיה. אנחנו רוצים להיות תלויים בטורקים בנוגע לחוטים של חברת חשמל? יש בעוטף מפעל, ואני לא זוכר את שמו, על טהרת נשים, הוא מעסיק 140,150 נשים. שם אתם פוגעים מכל המקומות? אין לזה הצדקה, אנחנו לא מוכנים לקבל את זה, ואנחנו דורשים שההטבה שהייתה קודם תמשיך לחול.

תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. באמת יישר כוח גדול ליוזמים שהעלו את הנושא הזה והביאו אותו לוועדה. אני חושב שאין ימין ושמאל בעניין הזה, אני חושב שיש כאן תמימות דעים בעניין של לחזק את הפריפריה בכלל ואת העוטף בפרט. אני מניח שנשמע את האוצר שיביע את דעתו, אבל אנחנו נשתמש בכוחה של הוועדה הזאת בראשותך כדי להמשיך את הצדק, כדי להמשיך את החיזוק של תושבי העוטף.

זה לא הלך בקלות עד שהגענו להחלטה הזאת. היו דיונים על עוטף עזה, היו דיונים קשים. אנחנו כאילו עומדים מול הטורקים, שזה דבר מאוד משונה. נברר את זה היום, נראה איפה אנחנו עומדים עם העניין. ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים.

תודה, כבוד היושב ראש. אני אחזיר אתכם לימי 2014 שבהם לך, אדוני, היה משקל מאוד כבד. אני לא הייתי נשיא התאחדות התעשיינים אז, הייתי יושב ראש מטה "מיוצר בישראל" וחברי ינון אלרועי היה יושב ראש מטה "מיוצר בישראל" במשרד הכלכלה.

"כחול לבן".

למה החוק הזה נולד? ב"צוק איתן" ביקרתי במפעלים. אנשים לא מבינים מה זה לייצר תחת אש. גם אם לא יורים עליך, גם אם לא נופל עליך כלום, גם אם כיפת ברזל עושה 100% עבודה, בכל סירנה צריך לעצור קווי ייצור ואחר כך להפעיל אותם שזה לא הגיוני. האנשים שעובדים שם היום, בעלי המפעלים ואחרים, הם ציוניים אמיתיים כי אין היגיון לעבוד במקום כזה שסופג כל הזמן. אנחנו פעלנו בעקבות הוראת השעה, אדוני, כדי להוריד לשם עוד מפעלים, כי התשובה ההגיונית והאמיתית לכל מי שיורה עלינו היא לבוא ולהגדיל שם את הנוכחות, להגדיל את המפעלים. מה קרה? הוראת השעה שהייתה לחמש שנים נגמרה. בתקופת הבין ממשלות הלא נגמרות שהיו לא הצלחנו, לצערי, להגיע לגופו של עניין. לא ייתכן שהיום יעלה חוק שתומך בעוטף עזה והנושא הזה יישמט ממנו. אני רוצה, אדוני, לא רק לעזור לאלה ששם, אני רוצה להביא עוד אנשים לשם, עוד מפעלים לשם, לחזק את האוכלוסייה שם, וזאת הדרך היחידה לעשות את זה. מה שמעניין שגם הלקוחות של סינרג'י מבינים את הצורך האסטרטגי בסינרג'י. אם הלקוחות מבינים, אם העם מבין, אם חברי הכנסת הנכבדים פה מבינים, אם אתה, אדוני, שאתה באירוע הזה אין סוף - למה לא? אין מקרים שהם כל כך שחור לבן כמו זה. אני אמשיך את המפעל הציוני של להוריד עוד מפעלים לשם, אבל צריך שממשלת ישראל תיתן את הרוח הגבית הנדרשת.

נברר ונצטרך לתת פתרון.

להתעלם מזה זה יותר גרוע מקסאם.

רונן אלעד, בקשה.

בוקר טוב לכל חברי הוועדה, תודה רבה על ההתכנסות, תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. אני בעלים של סינרג'י. אני חושב שעסקינן לא רק בסינרג'י, למרות שהשם סינרג'י עולה. אנחנו לקחנו איזו שהיא יוזמה מקומית, אנחנו מייצגים מפעליים רבים בשדרות ובכלל בעוטף עזה. אנחנו מדברים פה על אלפי עובדים שפעילים במקום הזה. אני חושב שמעבר לנושא של העסקת העובדים יש את נושא התעשייה שאנחנו לא רוצים לחסל. אני חושב שלמדינה ללא תעשייה אין זכות קיום. אנחנו לא יכולים להיות תלויים בטורקים, בסינים, בהודים. ראינו במשבר הקורונה מה קרה לכל אותם ייבואים שלא הגיעו, ראינו במשבר הנמלים שאניות עמדו בחוץ ולא הייתה סחורה לקבל. מדינה חזקה אמורה לטפח ולפתח את אזורי התעשייה ואת המפעלים.

תגיד מה הבעיה שלכם, כי אנחנו עכשיו חוזרים על מה שהיה פה בדיון לפני כמה שנים. אנחנו אז טענו, ואז היה מתח גדול עם טורקיה, שלא יכול להיות שמדינת ישראל תעדיף תוצרת טורקיה על פני תוצרת שדרות, זה נשמע חסר היגיון לחלוטין. כשדיברתי עם ניר ברקת לגבי הנושא הזה של היטל היצף, הוא אמר שהייתה החלטה על היטל היצף שנותן לכם עדיפות על פני המפעלים שמגיעים מבחוץ. זה נכון או לא נכון?

אנחנו כרגע מתמקדים בהעדפת תוצרת הארץ.

אנחנו עושים טעות שאנחנו נצמדים למפעל אחד, זאת תופעת רוחב.

אנחנו לא נצמדים למפעל אחד. הדיון הזה נעשה על המפעלים בעוטף עזה. סינרג'י היה פה לפני כמה שנים ולכן ביקשתי ממנו ראשון, אבל אנחנו מדברים על כל המפעלים.

לא רק על מפעלים.

מה עוד?

מדובר גם על כל התוצרת שמגודלת.

זה מפעלים.

לגבי היטל ההיצף אנחנו מחכים להחלטה של שר הכלכלה, אבל כרגע עסקינן בנושא של העדפת תוצרת הארץ ובהשמטה של אותו סעיף שהיה בהחלטת מציעים עד לפני שבועיים ומשום מה פשוט הוצא מהדיון בלי להבין למה. אנחנו עובדים רבות מול מכרזים של משרד הביטחון, משרד הבריאות ומשרדי האנרגיה למיניהם. המשמעות של לא לפעול תחת אותה העדפה של תוצרת הארץ היא שלא נהיה מסוגלים להתמודד בעולמות של אותם מכרזים. תעזרו לנו בשביל להמשיך לקיים את אותם מפעלים בעוטף עזה. לא קל שם לתושבים, לא קל שם לעובדים, לא קל לנו לגייס עובדים למקומות האלה, לא קל לעובדים לשמוע את אותם הצופרים ולרוץ תוך 15 שניות לממ"דים. למפעל סינרג'י יש 60 דונם וכל 50 או 100 מטר יש ממ"ד. אנחנו לא רוצים עזרה בלגייס את העובדים ובלקיים את המפעל בצורה תקינה, אנחנו רק מבקשים את אותה החלטה שהייתה בעבר ומשום מה לפני שבועיים הוצאה מהחוק.

תודה רבה. גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, בקשה.

היושב ראש, אני שמח שאתה פה כי כל פעם כשאתה שומע עוטף עזה אתה ישר קורא לוועדה. הסעיף הזה הגיע הנה בטעות רק בגלל שהחלטת הממשלה לא הספיקה לעבור בממשלה הקודמת. החלטת הממשלה עכשיו לא תעבור בלי הדבר הזה. יש פה את אלון שוסטר שהיה ממייסדי ההחלטה ב-2014. ההחלטה הזאת נועדה, לצערי, לא בשביל לתת איזה יתרון למפעלים או לתוצרת כחול לבן שמיוצרת גם באדמה וגם במפעלים בעוטף עזה. אנחנו צריכים לזכור שבכל אירוע המפעלים שנמצאים בין שבעה קילומטר לאפס אמורים להמשיך ולעבוד כרגיל על מנת להמשיך ולהתחרות עם השוק הפרטי. זו לא הטבה מה שנותנים להם, זו איזו שהיא הקלה קטנה שאני חושב שצריכים לעלות אותה. את המפעלים בשדרות ואת המפעלים שהם צמודי גדר לא מעניינת מלחמה, הספקים רוצים את החומר באותו יום. העזרה הקטנה שמדינת ישראל יכולה לעזור זה שתהיה העדפה. העסקים לא מקבלים שום הטבה בעוטף עזה חוץ מההטבה הזאת, כשאת כל המיגון הם עושים מכספם. לעובדים יש הטבה כספית - להם אין שום דבר. אנחנו צריכים להגיד לאוצר שנצטרך פה גם הטבות במס הכנסה. לא יכול להיות שלמפעלים האלה שעובדים גם בשעות חירום וגם בשעות רגיעה לא יתנו הטבות מס, אבל זה יהיה השלב הבא. את ההצעה הזאת כרגע לא ניתן להוריד. תודה לחברי הכנסת שעוזרים לנו. עכשיו זה בידיים של הליכוד ושל הקואליציה לשים את זה בחזרה.

חבר הכנסת אלון שוסטר, בקשה.

אני רוצה להודות לך על הדיון המהיר, להודות לחבריי, שכניי ושותפיי על הערנות. באופן סימבולי אני, שאני משער הנגב, יושב ליד חברת הכנסת ביטון משדרות, כשסינרג'י יושבת בין שער הנגב לשדרות. לפני 22 שנים בדיוק התפוצצה פצצת מרגמה בנחל עוז ואחרי כמה חודשים בשדרות, בדיוק בין פורים לפסח. לפני 20 שנה בדיוק, ב-2003, לפני פסח, התקבלה החלטת ממשלה ראשונה על ידי ממשלת אריאל שרון שנקראה "שדרות רבתי". אני ממליץ לא לגעת בהחלטה. אמנם אנחנו, האנשים שחיים שם, מזהים כמה שנים טובות של פריצה, אם בשדרות, במושבים, בקיבוצים, אבל אסור לגעת בהחלטה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה ב-2007-2008, רענן דינור, רצה לגמול אותנו מההטבות שמא נתמכר להטבות האלו, אבל אז קבענו מה שנקרא ש+3, שקט ועוד שלוש שנים, דבר שלא קרה. מה שהיה נכון עכשיו זה להשאיר את מה שהיה. לא צריך לבדוק את העצבים של החבר'ה האלה. הם לא צריכים לבוא הנה עכשיו, הם צריכים לעשות את מה שהם עושים, ואני בטוח שנצליח לשכנע גם את מי שרצה להרוויח כמה גרושים. אגב, אין פה עניין של רווח, יש כאן עיקרון כלכלי של לא לתת את ההטבה הזאת. המדינה כולה מבינה למה ההטבה הספציפית הזאת חשובה. אני חושב שבעידן של קורונה, בעידן של מלחמות יש משמעות לתת בתעשייה המקומית כמו שנותנים בחקלאות, ובמקרה הזה זה החשמל שזורם בקווי האספקה האסטרטגיים שלנו. כל התעשייה כולה זקוקה לזה. כשיגיע שקט ניפגש, נהיה כאן ונסכים בשמחה להיות כאחד האזרחים.

תודה רבה. ולדימיר, בקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני קודם כל מודה על הדיון. שמחתי לברוח מוועדת החוקה לכאן כדי באמת לעסוק במשהו בונה, לא מחרב. אני לא רוצה לחזור על כל הטיעונים של חבריי. אני כמובן תומך בהמשך ההטבות ואני חושב שמוזר שזה עולה כל פעם מחדש. יש דברים, כמו שאמרתם, שעדיף לא לגעת בהם. מדובר פה בחבל ארץ מאוד מאוד חשוב, מאוד מאוד חיוני, אנשים נהדרים, וחשוב לתמוך בו.

בשנים האחרונות עברנו כמה וכמה סבבים של לחימה וכל פעם מתכנסים בוועדת הכספים ומתחילים להמציא נוסחאות של פיצוי. הגיע הזמן שנחשוב על מתווה קבוע, מוסדר, ברור מראש, נותן ודאות גם לבעלי עסקים וגם לבעלי המפעלים – זה דבר שבהחלט יעזור לכל המגזר העסקי בעוטף.

משרד האוצר, בקשה. למה אין את הסעיף הזה בהחלטה?

אין חולק על המטרה. זה מיותר להגיד שמשרד האוצר רואה לנגד עיניו את חיזוק התעשייה בארץ ואת חיזוק התעשייה באזור עוטף עזה בפרט. המנגנון העיקרי שאנחנו חושבים במשרד האוצר שהוא המנגנון הנכון לקדם באמצעותו מטרות מהסוג הזה, הוא מנגנון של תמיכה ישירה, ויש לזה גם התייחסות בהחלטת הממשלה. יש מנגנוני מענקים שמשרד הכלכלה מכיר היטב.

מה שאתה אומר זה שבמשך הרבה שנים הייתה טעות.

הוראת השעה הייתה הוראת שעה.

אתה אומר שהיא הייתה טעות בגלל שיש מנגנונים אחרים.

מתי פגה הוראת השעה?

הלוואי והקסאמים והכל היו הוראת שעה.

2021.

למה מאז לא עשיתם את המנגנון האחר?

המנגנונים של תמיכה ישירה הם מנגנונים קיימים, נכנסו גם להחלטת ממשלה.

זה שזה קיים לא עוזר לנו כלום.

מי יקנה את הכבלים?

מדובר בשני סעיפים. סעיף אחד מדבר על העדפה של 20% שזה חמש נקודות מעל העדפה שקיימת בתקנות העדפת תוצרת הארץ, כלומר להסתכל על עסק מעוטף עזה כמי שיש לו עדיפות נוספת על עסק במרכז הארץ או על עסק בצפון הארץ, והסעיף השני מדבר על מה הוא מוצר מתוצרת הארץ שזאת שאלה מורכבת. עסקתי בעבר עם ד"ר רון תומר ארוכות בשאלה איך להגדיר בצורה נכונה - -

אין לנו נחושת ואלומיניום בארץ, אין לנו מכרות. מה אתה מצפה, שחברת חשמל תקנה נחושת - -?

הנושא השני הוא ההגדרה של מה הוא מוצר ישראלי, ואז צריך לדון בגודל החורים במסננת. צריך לזכור שכשהחורים גדולים מידי אז הכל עובר בפנים. כשאנחנו רוצים לייצר דיפרנציאציה בין מה שמיוצר בארץ למה שלא מיוצר בארץ, לכל הגדרה יש את היתרונות ואת החסרונות שלה. המצב בהצעה שעברה בזמנו כהוראת שעה יצרה דיפרנציאציה לגבי השאלה מה הוא מוצר ישראלי, כי הגדרה אחת תקפה למוצרים שהם בעוטף עזה, הגדרה אחרת תקפה ליתר המוצרים בארץ. אם מחר בבוקר ייפתח מפעל בגבול הצפון לכבלים - -

יש המון העדפות לגבול הצפון.

כשהמפעל הזה יתמודד במכרז כנגד חברת סינרג'י, תהיה לו - -

העדפה היא רק מול יבואן, לא מול קרית שמונה.

עד היום הייתה העדפה. כל השאלות האלו כשנתתם את העדפה הזאת לא נשאלו, אז למה עכשיו מחקתם מחוק ההסדרים את העדפה הזאת? זה היה עד עכשיו, זה עבד. לא קרה בעוטף עזה איזה משהו דרמטי שפתאום יש שם הכנסות גבוהות או יש שם עובדים מיותרים. לא קרה כלום, נשאר אותו דבר. הטפטוף של ההפגזות שיש שם נשארו אותם טפטופים, אז למה שיניתם?

לא שינינו. ההוראה מלכתחילה נקבעה לחמש שנים, בין היתר לאור קושיות שאני מעלה כרגע. אותו מפעל שייפתח, בעזרת השם, מחר בגבול הצפון וייצר כבלים שהם זהים לחלוטין - -

נפתח מפעל כזה? אתה מדבר תיאורטית?

תיאורטית. אותו מפעל בגבול הצפון ידע שהכבלים שמיוצרים אצלו באופן זהה לאלה שסינרג'י מייצרת יהיו כבלים שיוצרו בחו"ל.

נראה לך שיוקם בגבול הצפון מפעל שמייצר כבלים כדי להעביר אותם לטורקיה ואנחנו נשתוק ונגיד שזה כמו העדפה לחו"ל? נראה לך שזה מה שיקרה? הלוואי ויוקם המפעל הזה כי חסרים שם מקומות עבודה. אני קורה ליזמים לפתוח מפעלים בגבול הצפון.

יהיה לו מאוד מאתגר לפתוח מפעל כשהוא יודע שהוא מגיע למכרזים עם נחיתות של 20% לעומת סינרג'י.

כל אדם עושה תכנית כלכלית. ברגע שהוא פותח הוא רואה אם משתלם לו או לא, הוא לוקח את כל הסיכונים. אל תמצא לנו משהו תיאורטי. במקרה וייפתח אנחנו נפתור את הבעיה.

אנחנו מתחייבים שאם יוקם מפעל בגבול הצפון, מפעל לכבלים, אנחנו נטפל בעניין הזה.

עכשיו עזרת להם להגיד למה לא.

מה התכניות שלכם? מה אתם הולכים לעשות?

המצב שבו יש הגדרה אחת למוצר מתוצרת הארץ שתקפה לאזור עוטף עזה והגדרה אחרת למוצר מתוצרת הארץ שתקפה ליתר חלקי הארץ, יוצר מורכבות, יוצר אנומליות, יוצר תוצאות לא רצויות.

תוצרת הארץ היא תוצרת הארץ. יש מקומות גיאוגרפיים, כמו עוטף עזה, ששם ההטבה גבוהה יותר מאשר מקומות אחרים. תוצרת הארץ היא תוצרת הארץ, זה לא משתנה לפי החלטות כאלו או אחרות.

בתיקון שנכנס לתוקף ב-2016 יש הגדרה שונה לתוצרת הארץ.

לאן אנחנו הולכים מפה?

כשיוצרים מנגנוני העדפה דיפרנציאליים כאלה עלולים ליצור מורכבות נוספת מעצם זה שישראל חתומה על הסכם איסור הפליה. יש סעיף איסור הפליה בהסכם ה-GPA של ארגון WTO שקובע שצד להסכם לא יועדף פחות מצד אחר להסכם.

זה לא חל על שחקני GPA.

פרשנות סבירה בהחלט למנגנון העדפה היא שיצרן מתוצרת צרפת, שחתומה על הסכם ה-GPA, יצטרך להיות מועדף לטובה על פני יצרן ישראלי מאזור המרכז.

מה אתם מתכוונים לעשות? אתם הולכים להביא את חוק הסדרים עם חוק התקציב בלי הנושא הזה של העדפת עוטף עזה?

זו החלטה ממשלה, לא חוק ההסדרים. זה היה אמור להיות בהחלטת הממשלה.

אני מדבר על החלטת הממשלה. אתם מתכוונים להוריד את זה מסדר היום?

זה לא עלה לסדר היום ולכן לא נכנס להחלטת הממשלה.

המפעלים בעוטף עזה משלמים מסים?

אני לא נציג רשות המסים, אבל אני מניח שכן.

גם אני מניח שכן. העובדים שם משלמים מסים?

משלמים מסים.

זה אומר שהם מייצרים משהו וזה לא עסקי אוויר. מה שאתה אומר זה שמה שהם מייצרים לא נחשב תוצרת הארץ.

לצורך קיום של מנגנונים מכרזיים כמו מנגנון העדפה צריך הגדרה שהיא חד חד-ערכית - החוק קובע הגדרה כזאת.

עד עכשיו עברנו על החוק?

הייתה החלטה שפג תוקפה.

צריך להמשיך עם ההחלטה.

הוא אומר שלא.

אתה אומר שלא ידוע לך על החלטה שהייתה אמורה לעלות. מה זאת החלטת הממשלה על עוטף עזה שהייתה אמורה לעלות?

דיברתי על הסעיף שמשליך על העדפה.

<< דובר >

הסעיף לא היה אמור לעלות כי הוא הושמט מהחלטת הממשלה על עוטף עזה. האם הבאתם משהו תחליפי לסעיף שהושמט?

אנחנו צריכים לעזור למפעלים שנמצאים בעוטף עזה, אנחנו צריכים להמשיך עם ההחלטה על ההטבות שניתנו בעבר.

אחד ההיבטים המרכזיים שנוגעים לנושא המשילות הוא קצב הביצוע של הממשלה, הזמן שלוקח מהרגע ששר מקבל החלטה עד הרגע שהיא מתבצעת. פעמים רבות יש הליך מכרזי מההחלטה ועד הביצוע כי צריך לבצע רכש. היום אנחנו נמצאים במצב שאנחנו רחוקים מאוד מאוד מהאופטימום שהיינו רוצים להיות בו כי תהליכים מכרזיים לוקחים לפעמים שנה ולפעמים שנתיים. רוב מה שאנחנו עושים זה לייצר שינויי עומק בבירוקרטיה שנוגעת לתחום הרכש.

חמש שנים זה עבד, לא הייתה תלונה אחת.

ניסים פרץ, תושב שדרות, בקשה.

אני בוועד העובדים מזה 30 שנה, 48 שנים עובד בחברה.

באיזה מפעל אתה עובד?

סינרג'י כבלים. זה מפעל שיש לו חיוניות במדינה שלנו. בזמן המלחמות מחייבים אותנו לעבוד כי זה חיוני. בשנים קודמות לא יכולנו להתמודד עם כלום, כל הזמן התגלגלנו בין בתי משפט. מאז שקיבלנו את העדפה אנחנו שורדים. אנחנו לא מרוויחים הרבה כסף אבל נותנים פרנסה להרבה אנשים. יש לנו ידע שאין לאף אחד.

שלוש פעמים, לדעתי, התפוצצה רקטה במפעל עצמו, על המפעל.

נכון, ואנשים המשיכו לעבוד.

כמה עובדים יש שם?

160, ואנחנו נותנים עבודה לעוד 160 סביבנו. עבדתי בשנת 1973, בזמן המלחמה, כשהצבא רצה כבלים. אנחנו לא נחכה לטורקיה שתשלח לנו כבלים. חייבים שיהיה מפעל כזה במדינה הזאת.

משרד הכלכלה, בקשה.

זכיתי להיות מעורב בהעברת ההחלטה המקורית וכבר אז היו אותם אתגרים שאלון ממינהל הרכש ציין. אלון הוא עובד חרוץ שרוצה לייעל את מהלכי הרכש של מדינת ישראל שזה מצוין, אבל בהחלטה הזאת לא נדרשת בפועל פעולה נוספת של ועדות המכרזים כי ועדות המכרזים ימשיכו לעשות את אותה עבודה שאלון קורא לה עבודה תוספתית. אני לא רואה בהארכת המדיניות של הממשלה שהייתה למשך חמש שנים שום אבן ריחיים על ועדות המכרזים. צריך לזכור שגם מינהל הרכש של משרד הביטחון מפעיל מדיניות רכש דיפרנציאלית באזורים מסוימים בארץ. משרד הכלכלה מסתכל על עולם התוכן הזה, מסתכל על האזור. יש אתגרים ביטחוניים תכופים שפוגעים בעסקי החברות שממוקמות בעוטף ומקשים עליהן להציג את אותה נאמנות עסקית כלפי הלקוחות שלהן גם בארץ וגם בחו"ל. אנחנו רואים שהמפעלים סובלים מהפסקות ייצור תכופות גם לא בסבבי לחימה רשמיים. בשבוע שעבר כשהוכרזה הכרזת צבע אדום, העובדים היו צריכים לתפוס מחסה תוך 15 שניות, מה שאומר שיכול להיות שהמכונה המשיכה לעבוד ויכול להיות שגם היו פגמים. אנחנו מבינים שיש פה מצב שמרחיק את המפעלים הקיימים שם מהיעילות הכלכלית שקיימת בכל מיני מקומות.

אז למה אין את זה בהחלטת הממשלה?

אנחנו, משרד הכלכלה, ביקשנו חזור ובקש לחדש את הוראת השעה הזאת. ככל שתחליט הממשלה על יותר מחמש שנים אנחנו יותר מנשמח, אבל נכון לכרגע יש ויכוח עם החברים לגבי התקפות שלה. אנחנו סבורים שצריך להחזיר את התקנה כמות שהיא. אני חושב שאלון צודק בזה שהוא אומר שזה שניתן להם עוד 5% כדי לקנות ציוד, מכונות, זה לא יעזור, לכן פה צריך לעבוד על הנושא של הביקושים בגלל שהמהימנות העסקית שלהם יותר נמוכה.

אם רוצים לעשות דברים אחרים, אין בעיה, שיעשו דברים אחרים, אבל כל עוד לא עושים דברים אחרים צריך להשאיר את המצב כמות שהוא, צריך להשאיר את העדפה לעוטף עזה.

אנחנו תומכים.

דיברתי עם שר הכלכלה ניר ברקת והוא אמר שהוא מתכוון להנחות את אנשי משרדו להמשיך את זה.

תודה רבה. אלכס מילר, ההסתדרות, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. גם לנו האירוע הזה חדש. אנחנו לא שמענו מהאוצר איזו שהיא פנייה על כך שהולכת להיות איזו שהיא הצעה חדשה. כמובן שמבחינתנו כל ניסיון לפגוע בתעסוקה של העובדים, אותם עובדים שעובדים במפעלים ונהנים מהמצב שהם מקבלים את ההטבה הזאת, הוא פסול. יש לנו לא מעט כלים כדי להילחם בסוגיה הזאת, לכן אני ממליץ לא לנסות אותנו, מכירים אותנו. אדוני היושב ראש, אנחנו כמובן מברכים את היוזמים של הדיון הזה ומברכים אותך על כך שאתה מעלה את הסוגיה הזאת בישיבה. אם הנושא הזה לא יאושר, אנחנו נפעל בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי למנוע פגיעה בתעסוקה של העובדים.

מה זה "כל הכלים העומדים לרשותנו"?

אני חושב שבאוצר מכירים את כל הכלים שיש להסתדרות כדי להתמודד עם הסוגיה. לא פעם ניסו לאתגר אותנו בסוגיות דומות. כמובן שאנחנו מצפים לפתרון שימנע מאבקים. אדוני היושב ראש, הייתי חבר כנסת ב-2014 כשהיה הדיון על הסוגיה הזאת, אני זוכר את הטיעונים שהיו אז ואני לא חושב שהדברים השתנו יותר מידי בדרום. אנחנו מבקשים שתעסוקת העובדים תהיה יציבה, שלא כל חמש שנים נחזור לכאן ונלחם.

ראש מועצת שער הנגב ביקש להביע את התרעומת על הכרסום במה שהיה מקובל בשנים האלו, הוא רואה בכך פגיעה קשה גם בהכנסות של המועצה האזורית וגם בעיר שדרות. אני מאוד מקווה שהדברים המאוד ברורים מקיר לקיר יפלו על אוזניים קשובות. בואו נמשיך ונחפש את התיקונים העקרוניים במקומות אחרים.

תודה רבה. אריאל משעל, מנכ"ל מגוון, בקשה.

כשהייתי מנכ"ל בממשלה הקודמת תמיד היו לנו מול אגף התקציבים, מול האוצר אי אלו בעיות, אבל הדבר שהיה עליו קונצנזוס היה עוטף עזה. כולנו נרתמנו לטובת עוטף עזה, אם זה ברמה של בתי אגודה, דיור, מפעלים. את רוב הדברים שהעוטף רצה יצאנו מגדרנו בשביל לתת לו. ניסיתי להבין מאנשי אגף התקציבים בשבוע שעבר מה הבעיה אבל הם לא ידעו להסביר. בשיטת מצליח הם הוציאו את הסעיף. הם לא מצליחים לייצר סיבה אחת הגיונית מדוע האנשים הנפלאים האלה, אם זה הבעלים או אם זה הפועלים שעובדים שם עשרות בשנים, לא ימשיכו לקבל את ההטבה הזאת. המדינה לא השתנתה עד כדי כך שעוטף עזה נהיה מטרופולין משגשג בגוש דן שאפשר לקחת לו את העדפה המסכנה. הייתי שמח אם בוועדה הכספים היו נותנים עוד הטבות לטובת המפעלים בעוטף, כי המטרה היא לא מפעל כזה או אחר, המטרה היא להביא עוד מפעלים. כל טעות שלנו, אם ברמה האסטרטגית או הכלכלית, תגרום לזה שלא רק שאנשים יעזבו אלא גם אותם פועלים יפוטרו, ואז הדיון בוועדת כספים יהיה לגבי פיטורים בעוטף עזה. היה לגיטימי אם אגף תקציבים היו באים ואומרים שיש פתרון אחר, אבל אני לא מבין למה לבוא ולהשמיט סעיף כזה. כשאני היום במגזר הפרטי אני יודע שהבעלים של הקבוצה משקיע במיגון ובדברים אחרים מכיסו. זה פשוט לא הגיוני שאותה הוראה לא תמשיך כמות שהיא - זאת הבקשה היחידה שלנו.

יש קונצנזוס בין הסיעות בוועדת הכספים שצריך להמשיך את ההטבה הזאת לעוטף עזה. זה כתם על החברה שאנחנו משאירים אותם שם לגורלם. יש שם טפטופים, יש שם הפסקות עבודה באופן קבוע. אנשים גם לא יבואו להשקיע שם בגלל הסיבה הזאת. מה אנחנו יכולים לעשות מלבד מלהתפלל לקדוש ברוך הוא? לתת להם הטבות כדי שהמפעלים יעבדו, כדי שתהיה העדפה להקים מפעל בשדרות על פני מפעל בחולון. אני לא מתכוון לשתוק על הדבר הזה. אתם תחזירו את הסעיף הזה. אם לא תחזירו, אל תבואו לכאן. אל תבואו לצמיתות, נסתדר בלעדיכם. הסעיף הזה יחזור. יש לכם תכנית אחרת? נשמח מאוד, תביאו את התכנית ונשנה את ההחלטה. בינתיים ההחלטה בממשלה חייבת להיות, חייבים לתת את העדפת תוצרת הארץ בעוטף עזה. חבר הכנסת משה ארבל, בקשה.

אני אמנם לא חבר ועדת הכספים, אבל הגעתי לכאן כי אני יודע את הרגישות הרבה שהרב גפני מייחס לתעסוקה בפריפריה. המאבק של פרי גליל לא היה נושא פרי אלמלא יושב ראש ועדת הכספים. המאבק שלו הוא לא מאבק סקטוריאלי, הוא לא מאבק למען אוכלוסייה חרדית, הוא מאבק למען אזרחי ישראל – דתיים, חילונים, יהודים, ערבים שגרים בפריפריה וצריכים להביא לחם הביתה. המאבק הזה הוא מאבק מתמשך, תמידי, עקבי. בנושא של תעסוקה בפריפריה אין קואליציה ואופוזיציה, הנושא הזה חוצה מגזרים, חוצה מפלגות. כולנו אחרי היושב ראש בסוגיה הזאת. הנושא הזה חייב לבוא לפתרונו במהירות.

אנחנו חושבים שלא נכון להוסיף רכיב ייחודי נוסף בתקנות העדפת תוצרת הארץ. הספרות הכלכלית מראה שהוא לא טוב לפריון, לתעסוקה, והוא גם פוגע בכלכלה. שמנו בהחלטה סעיפים של תמיכה ישירה, אם זה סעיפים של תמיכה בתעסוקה, סעיפים של תמיכה בהשקעות ובפריון.

מה השתנה שהסעיף הזה היה צריך לרדת?

הסעיף הזה לא היה בהחלטה האחרונה. ההחלטה שעברה בשנת 2020 עברה בלי הסעיף הזה. כשנגמרה הוראת השעה היה דיון בממשלה והוחלט לא להאריך את זה. זה לא סעיף שאנחנו פעם ראשונה לא מאריכים.

לפני שבועיים זה יצא מההחלטה הקודמת.

זה לא היה אף פעם בתקציב?

זה עבר בשנת 2019 אבל הסתיים בשנת 2020.

לא הוצאתם את זה לפני שבועיים?

זה נידון בהחלטת הממשלה לפני שנתיים, אבל הוחלט לא להמשיך עם הסעיף הזה.

מאז לא המשיכו?

לא המשיכו.

הוראת השעה הסתיימה ולא חודשה.

האם לפני פחות מחודש הייתה החלטת ממשלה והסעיף הזה הושמט?

בממשלה הקודמת התקבלה החלטה להאריך, אבל היועצת המשפטית אמרה שאי אפשר בתקופת מעבר לבצע את זה. עכשיו אין ממשלת מעבר.

אתה אומר שההחלטה לא הוארכה?

בהחלטה האחרונה על עוטף עזה, החלטה מספר 566 משנת 2020, הוחלט לא להאריך את הסעיף הזה, הוחלט להתמקד בכלים של תמיכה ישירה. הם מקבלים העדפה במסלול של משיכת מפעלים ייחודי שיש אותו רק לעוטף עזה, אין אותו לאף אחד אחר. גם מפעלים לא מייצאים מקבלים השקעות פר פריון, מקבלים עידוד בהסטת תעשיית הייטק לעוטף עזה.

כמה מפעלים עברו?

ינון, הוא טוען שלא הייתה החלטה כזאת, שעד עכשיו לא הייתה העדפה לעוטף עזה.

לא חודשה הוראת השעה. בהחלטה הממשלה האחרונה לא ראינו את העדפה.

האם לפני שנה הייתה העדפה לעוטף עזה?

לפני שנה לא הייתה העדפה.

הייתה העדפה עד לאוגוסט 2020.

הופצה החלטת ממשלה עם הסעיף הזה - -

בהחלטה של הממשלה הקודמת זה היה בפנים, אבל היועמ"שית קיבלה החלטה שאי אפשר להעביר את זה ערב בחירות. הסעיף הזה היה בתוך ההחלטה.

ב-2020?

ב-2022. ממש ערב הבחירות האחרונות הסעיף הזה היה בפנים, אבל היועמ"שית אמרה שאי אפשר להעביר החלטה לטובת העוטף בגלל הבחירות ויטפלו בזה אחרי הבחירות. יודע אגף התקציבים שאותו סעיף היה בתוך ההחלטה אחרונה שהייתה אמורה לעבור על ידי הממשלה הקודמת.

הייתה החלטה שהייתה אמורה להתקבל לפני הבחירות שכללה את העדפה של עוטף עזה?

הייתה החלטה על כל עוטף עזה, לא על הסעיף הספציפי הזה, שנידונה בטיוטות פנים ממשלתיות. הסעיף הזה היה בטיוטה של 2020, אבל בתוך הדיון הפנים ממשלתי הוסכם להוציא אותו כי הצענו כלים אחרים.

פנים ממשלתי או פנים אוצרי?

האם היועמ"שית אמרה שאי אפשר לקבל החלטה על הטבות ערב הבחירות?

את זה אני לא יודע להגיד. אני יודע שהייתה טיוטה שהסתובבה בממשלה - -

ושם היו את ההטבות של עוטף עזה?

היו הרבה סעיפים לא מוסכמים.

גם הסעיף הזה היה?

כן.

והוא יצא?

הוא יצא עוד ב-2020. עכשיו עוד לא היה דיון בממשלה.

אנחנו מבקשים להחזיר את זה חזרה. הדיון שהתקיים במשרד האוצר הוא דיון מנותק מהמציאות שאנחנו חיים בה במדינה. אם לא יהיו העדפות למפעלים בעוטף עזה, לא נוכל להתמודד עם מקומות אחרים בעולם, בטח לא עם טורקיה או סין, מכיוון שאנחנו צריכים לעבור שם אזעקות, לעבור שם טפטופים, יריות. אין את זה בטורקיה או בסין, לכן כולנו סבורים שצריך להחזיר את ההחלטה הזאת.

ב-2022 זה היה בפנים. הם הורידו את זה עכשיו.

תהיה החלטה על עוטף עזה שיהיו בה גם סעיפים משמעותיים לטובת המגזר העסקי והתעשייה. הסעיף הזה פוגע בכל שיטת המכרזים הממשלתית, מעוות אותה, מעכב אותה ופוגע בציבור.

אנחנו דורשים מהממשלה להכליל את הסעיף הזה בהחלטת הממשלה, את הסעיף של הטבות המס שהיו ב-2015. אנחנו רוצים שהעדפות האלו תהיינה בעוטף עזה. אנחנו מכירים את השטח יותר טוב מכם, אנחנו יודעים שאלו הטבות שחייבים להינתן אם אנחנו חברה מתוקנת שמכבדת את עצמה. אלה שנמצאים שם הם גיבורים, הם עומדים מול הרצועה, מול אתגרים שאין אותם במקומות אחרים. אנחנו דורשים שזה ייכלל בהחלטת הממשלה. כל התירוצים שאתם אומרים לא מקובלים עלינו, אנחנו לא מקבלים את זה. אם תהיה החלטת ממשלה בלי זה, אנחנו נתכנס ונחליט מה תהיה התגובה שלנו לעניין הזה - אנחנו מקווים שלא נגיע לכך. החלטת ועדת הכספים היא להכליל את הסעיף הזה בתוך החלטת הממשלה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.