פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
26/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 64
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ג (26 במרץ 2023), שעה 14:30

צמצום הרגולציה על יבואני ויצרני מזון.

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו
סימון מושיאשוילי

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, אגף תקציבים, משרד האוצר

פנינה אורן שנידור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ד"ר שרון אלרעי-פרייס - ראש חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות

ד"ר זיוה חממא - מנהלת המחלקה לניהול סיכונים, משרד הבריאות

ליאור כוכבי - ראש תחום קשרי ממשל, איגוד תעשיות המזון

עמיר עופר - מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר

אלי שלום סתוי - יו"ר פורום מזון ומכולות

נני סיימן - בעלת חברה לייבוא מזון

ד"ר אדי טל - מומחה לבטיחות מזון ורגולציה, קבוצת אדום

דרור שטרום - מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, המכון הישראלי לתכנון כלכלי

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

חנה כהן







צמצום הרגולציה על יבואני ויצרני מזון

צוהריים טובים, אני פותח את הישיבה, על סדר-היום: יוקר המחיה בישראל – צמצום הרגולציה על יבואני ויצרני מזון. ישיבה זו היא בהמשך לישיבות שלנו בנושא יוקר המחיה בענף המזון. ביקשנו לקיים ישיבה משותפת עם ועדת הבריאות, אלא שוועדת הבריאות עדיין בדיון על תקנות התמרוקים ולכן אנחנו נקיים את הישיבה לבד. יושב-ראש הוועדה נתן את הסכמתו שנקיים את הישיבה במסגרת ועדת הכלכלה.

בישיבות שהיו עלו טענות לגבי משרד הבריאות בנושא הרגולציה. הטענה אינה רק לגבי משרד הבריאות, באופן כללי יש הרבה טענות על הרגולציה ומשרד הבריאות נתפס ברדאר, משום שמדובר במזון. אנחנו רוצים לפשט את העניינים, משום שחלק מהמחיר של המוצרים הוא בגלל רגולציה. ה-OECD, ולא רק לגבי מזון, קבע שזה ארבעה עד שישה אחוזים מהמחיר ואנחנו רוצים לבדוק אם אפשר להקטין את הרגולציה, על מנת להפחית את המחיר לציבור. לא תמיד זה עוזר, לפעמים אנחנו יכולים לעשות את זה, אבל בסוף שער הדולר עולה, מה שגורר שהמחיר עולה בלי קשר, למרות כל המאמצים שנעשה. בכל מקרה, אנחנו צריכים לעשות את העבודה שלנו ללא קשר לדברים אחרים. אם אנחנו נעשה את זה, בסוף תהיה הפחתה והמחירים יתאזנו.

משרד הבריאות, בבקשה.

שלום לכולם, תודה על ההזדמנות. אני מנהלת שירות המזון הארצי במשרד הבריאות. באתי לפה לספר לכם על העשייה שעשינו במהלך חמש השנים האחרונות מאז חוקק חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), עם דגש על הפעילות שעשינו ברפורמת המזון בהסדרים הקודמים. אני אשמח לשתף אתכם במצגת שהכנו. זו רפורמה שנוגעת גם לעולם התוכן של יבואנים, גם לעולם התוכן של יצרני המזון, ויש לנו עוד דרך לעשות. אבל כפי שכולם יודעים, כמו בכל רפורמה, אי אפשר להתחיל לרוץ וליישם לפני שהפקנו את הלקחים ולמדנו את המסקנות של הרפורמה שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2023. אני אקדים ואומר שהפוטנציאל של הרפורמה הזאת עדיין לא מומש, אבל זה לא קשור לרגולטור אלא זה בידי היצרנים, כי כחלק מהרפורמה אמרנו שצריך להיות שינוי בתפיסת הפיקוח. אין יותר רגולטור שבא ואומר לכם נו-נו-נו, check list – זה מותר וזה אסור. כמו בכל העולם, רצינו להיות אירופה, ורוצים להמשיך ולהידמות לאירופה ככול שניתן, כמובן עם ניהול סיכונים נכון. גם באירופה האחריות על ייצור מזון נופלת על יצרן המזון.

למעשה את אומרת שאם יש משהו במתכונת של 9000 ISO וכד', היצרן צריך לבנות מערכת בקרה.

נכון, היצרן יעשה מערכת בקרת איכות עצמית מבוססת על ניהול הסיכונים בהתייחס למזון שאתה מייצר או מייבא ולוקח את כל האחריות. היצרן ייכנס במסלול של תצהיר וככול שהוא יימצא שהוא לא עומד בדרישות, שהוא הפר משהו במערכת הנהלים שלו או בטח הפר במסגרת חקיקת המזון - משרד הבריאות יפגוש אותו בדרכי העבודה.

בטקט הראשון הרפורמה נגעה בעיקר בעולם התוכן של יבואנים, אבל אנחנו יודעים שגם תעשיית המזון היא יבואנית, שרוב חומרי הגלם שלה מיובאים ולכן זה חל גם עליה. עשינו אימוץ רגולציה אירופית.

ברשותכם אני רוצה לעבור למצגת שהכנתי. גם אנחנו, אדוני היושב-ראש, רוצים להיות רגולטור חכם, אפקטיבי, שיוזם ולא נגרר. הרעיון הוא שככול שניתן לאמץ רגולציות של מדינות מפותחות, בראש ובראשונה האיחוד האירופי, לשם הכיוון. לא צריך להמציא את הגלגל היכן שאחרים המציאו אותו. בעיקרון אנחנו רוצים לנתב את כל הפעילות שלנו לפיקוח על דרכי השיווק, להיות רגולטור שמקדם את עולם הפודטק במדינת ישראל, וכצעד משלים לזה אנחנו חייבים-חייבים להקים מערכת אכיפה, כי זה הבאלאנס – אתה נותן דרגות חופש ליבואנים-יצרנים והמשלימה זה פיקוח ודרכי השיווק, כי בסופו של דבר אנחנו רגולטור שנועד בראש ובראשונה להגן על בריאות הציבור.

איפה תמצאו אותנו – כשאתם אומרים "מזון", שם אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים בכל שרשרת השיווק, החל מהייצור, ייבוא, שיווק. יש לנו שותפים של ה-Primary production , השותפים שלנו ממשרד החקלאות.

אני רוצה לסבר את האוזן מבחינת הנתונים – בשקפים אתם יכולים לראות מי הלקוחות שלנו, למי אנחנו נותנים שירות. יש לנו 3,500 יבואנים, 2,800 יצרני מזון, כל היצרנים עם רישיון ייצוא, 50 בעלי אישור GMP, ואנחנו עושים סקרים על דרכי השיווק. אפשר לראות שנפח הפעילות של שירות המזון הוא עצום. למעשה אנחנו אחראים על מזון שמגיע לכל צלחת וצלחת של כל אחד מאיתנו.

אם נסתכל על ההיקף, אפשר לראות שיש עלייה משמעותית בקרב העוסקים במזון. יש עלייה מתמדת בקרב היצרנים. בשקף שיוצג עתה תוכלו לראות את השונות ואת הגידול שיש לנו בקרב היבואנים. מ-2016, אז נכנס חוק המזון לתוקף, ועד 2022, אנחנו רואים עלייה של 20% שנתי בייבוא של מזון. אפשר לראות גם את השונות – בכל שנה יש לנו כ-600 יבואנים חדשים שנכנסים. ישנם כאלה שפורשים ואחרים שנכנסים. זאת אומרת, יש לנו כאן מעגל דינמי גדול מאוד שדורש מאיתנו להתחיל עם כל חדש את מערכת הרישום, ההדרכה והפיקוח שזה דורש מאיתנו. ברור שאם יש לנו נפח כזה של פעילות, אי אפשר לשקוד על השמרים, אלא חייבים לקחת את החוק הקיים ולנסות לטייב ולשפר את הרגולציה.

אכן הרפורמה במזון שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2023 היא תוצר עבודה משותף. זה עבר בחוק ההסדרים בהובלה שלנו. היו לנו הרבה שותפים, הן במשרד הכלכלה, הן ברשות התחרות וגם משרד החקלאות. התועלות היו תועלות מאקרו כלכליות. אדוני דיבר על יוקר המחיה, על זה אנחנו יכולים פחות לשלוט, אבל בדרכים עקיפות שלנו זה הסרת חסמים, פתיחת השוק לתחרות ובעיקר לפשט רגולציות.

איזה חסמים הסרתם?

קודם כול, אימצנו חקיקה אירופית. לקחנו את שלוש הרגולציות המשמעותיות ביותר.

איך אימוץ החקיקה האירופית באה לידי ביטוי?

בתיקון לחקיקה למעשה מדינת ישראל אמרה שרגולציה של אירופה בנושא מזהים כימיים, מזהמים מיקרו-ביולוגיים ושאריות חומרי הדברה תחול על מזון במדינת ישראל. היו שינויים והחרגות, למעשה עשינו שינויים על בסיס ניהול סיכונים, והיו החרגות לפיהן משרד החקלאות החריג את כל המזון הגולמי. היום, ויכולים להעיד על כך יבואנים ויצרנים שנמצאים כאן, במזון שנכנס מאירופה למדינת ישראל היבואן יכול לומר שעצם זה שהמוצר גדל באירופה או יוצר באירופה, זה יכול להבטיח לו שהמוצר עומד בחקיקת מדינת ישראל.

נדבך נוסף לרגולציה – פתחנו מסלול ייבוא נוסף. עד לפני הרפורמה היו שני מסלולי ייבוא: מסלול רגיל והיה מסלול של מזון רגיש. ברפורמה הזאת פתחנו בתוך עולם התוכן של המזון הרגיל מסלול מיוחד שנקרא "מסלול אירופי" של ייבוא חלק מהמזון הרגיש במסלול ירוק. זה אומר שהיבואן צריך להיות יבואן נאות שמקיים מערכת בקרת איכות עצמית על תהליך הייבוא שלו ולמעשה יוכל לייבא למדינת ישראל ולשחרר משלוחים מהנמל באופן עצמי, בלי שמפקח יגע במשלוח שלו.

מה ההגדרה ל"רגיש"?

בסוף 2020 שר הבריאות הכריז על רשימת מזונות רגישים. הכלל אומר שמה שלא הוכרז, הוא מזון ונכנס במסלול הירוק הרגיל. מזון רגיש זה מזון שיש לו סיכונים כימיים או מיקרו-ביולוגיים או מבחינת קהל היעד שצורך אותו – למשל מזון ייעודי לתינוקות – או רגישות האוכלוסייה או רגישות המזון בעצמו. לכן ההתייחסות לגביו תהיה במערכת פיקוח הדוקה יותר. במסלול הזה של היבואן הנאות אמרנו שהמזון נשאר מזון רגיש, כי אי אפשר לשנות את ההגדרה, שכן עדיין יש לו סיכונים מיקרו-ביולוגיים או סיכונים כימיים כאלה ואחרים, אבל ברגע שיבואן הופך להיות המפקח, לוקח אחריות, מנהל מערכת בקרת איכות עצמית, הוא יכול להחליף את המפקח בנמל. הוא לא יפגוש את משרד הבריאות. מתי הוא יפגוש את משרד בריאות? אם המשלוח עולה למדגם אקראי או שנעשה ביקורת במחסן היבואן או בדרכי השיווק.

סתם מעניין מה עשינו עד 2019.

היו מזונות רגישים עד 2019 - - -

בדקו כל מוצר ועכשיו אתם לא בודקים כל מוצר? למשל מזון לתינוקות, מה אתם עושים עם זה?

מזון לתינוקות נחשב מזון רגיש וימשיך להיות מזון רגיש וכל משלוח נבדק.

למעשה זה כמו תרופה.

נכון.

באירופה בודקים בצורה הזאת?

אנחנו לא שונים בהרבה מאירופה. מבחינת הבדיקות בנמל אנחנו שונים בתדירות הבדיקות.

אתם לא בודקים מדגמית?

לא. אחרי פרשת רמדיה החמירו.

אבל באירופה לא בודקים אחד-אחד.

לא שלא עושים. כל משלוח של מזון לתינוקות נבדק בדיקת מסמכים. תדירות הבדיקות שונה. אנחנו בודקים כל משלוח, אנחנו בודקים שלוש אצוות – כל מזון נבדק למיקרוביולוגיה - - -

מה זה אומר "בדיקת מסמכים"?

שאלת אותי מה היה לפני הרפורמה. לפני הרפורמה היה מזון רגיל ורגיש. מזון רגיל לא הוכרז כמזון רגיש ולכן הוא נכנס במסלול של תצהיר. יבואן היה נבדק בנמל ו-5% מהמשלוחים שלו עלו למדגם. למזון רגיש היו שני טקטים: הטקט הראשון – היבואן היה מגיע למטה שירות המזון ומקבל אישור מוקדם לייבוא של מזון באופן פרטני לכל מוצר ומוצר. אחרי שהוא היה מקבל את האישור הזה הוא היה יכול להתקשר עם ספק, להזמין את המשלוח, וכשהמשלוח היה מגיע לנמל הייתה נעשית 100% בדיקה של המסמכים. כלומר, כל משלוח נבדק בדיקת מסמכים – התאמה לאישורים המוקדמים, שהמשלוח מלווה באנליזות מתאימות. הדיגום היה מתבצע בהתאם לסקר סיכונים. במזון לתינוקות – כל משלוח נבדק, לוקחים שלוש אצוות לבדיקה. מוצרי חלב – היה מסלול מיוחד שקבענו 22% שנתי. כלומר, הייתה להם תדירות דיגום מופחתת. תוספי תזונה – נבדקו אחת לחצי שנה, אבל המסמכים היו נבדקים ב-100%. זאת אומרת שמזון רגיש היה נבדק ב-100%.

אתה רוצה להיות יבואן נאות? תעשה הכול בעצמך ומשרד הבריאות ייפגש אם מוצר שלך יעלה במדגם אקראי בנמל או בדרכי השיווק.

אני רוצה להראות לכם את הפוטנציאל של המסלול הזה. משלוחים במסלול האירופי – בשנת 2022 היו 18,000 משלוחים שהגיעו לתחנת ההסגר ונבדקו. אלה היו ברובם משלוחים של מזון רגיש במסלול הישן. אם אנחנו מנתחים – וזו הערכת חסר – כמה משלוחים מתוכם מתאימים למסלול האירופי, אנחנו רואים שזה חצי. זאת אומרת, בסוף שנת 2023 חצי מהמשלוחים שבעבר נבדקו ועוכבו בנמל, אמורים להשתחרר באופן אוטומטי ובלבד שהיבואנים יהיו יבואנים נאותים.

למעשה יש הלימה בין מספר המשלוחים למספר המוצרים. כל המטרה היא לקצר את ימי ההשהיה בנמל. כשהתחלנו את הרפורמה היינו בזמנים לא סבירים – היו 14 ימי המתנה למשלוח של מזון רגיש בנמל. הצפי שלנו הוא שאם המסלול הזה יהיה כמו שצריך – וכאן אני מסייגת: בשלב הראשון זה לא חל על כל המזונות. צמצמנו סוגים מסוימים, פרטניים – והוא יצליח, ונראה שהיבואנים לוקחים אחריות, נוכל להרחיב את זה למוצרים נוספים. כבר היום, שלושה חודשים מהרגע שהרפורמה נכנסה לתוקפה, אנחנו רואים שירדנו לעשרה ימים.

זה הרבה. גם ה-6 בסוף התהליך – זה הרבה.

זה לא הרבה, כי יש המתנה בנמל בלי קשר.

לא כל הדברים הם לפתחו של משרד הבריאות.

כשמכולה מגיעה לנמל והחלטתם לבדוק אותה, אתם בודקים אותה מייד? אני שואל כי למעשה יש זמני המתנה עד שהיא יוצאת מהנמל, בגלל כל מיני בעיות שיש בנמל . אתם בודקים אותה מייד כשהיא חונה בנמל או שאתם מחכים ומוציאים אותה לאיזה מקום?

בעיית כוח האדם במשרד הבריאות היא נחלתם של כלל משרדי הממשלה ובמשרד הבריאות זה חמור אף יותר. אם אתה לוקח לדוגמה את תחנת הסגר אשדוד, אזי שלוש עובדות בתחנה יצאו לפנסיה באפריל 2021 ועד היום עוד לא הצלחנו לאייש עובדים במקומן.

בגלל שכר?

בין היתר. גם בגלל שכר וגם בגלל תנאים.

מה זה תחנת הסגר? המכונה יורדת והולכת לתחנת הסגר? תחנת הסגר היא בתוך הנמל או מחוצה לו?

המכולה מגיעה לנמל. אם למשלוח לא נדרש דיגום, הוא לא יורד, אבל הוא עדיין ממתין לבדיקת מפקח כי צריך לבדוק את המסמכים.

כמה זמן זה לוקח?

אם יש תור בתחנה וחוסר כוח אדם, שזה רק הולך ועולה, וגם הראיתי לכם איך מספר המשלוחים המיובאים רק הולך ועולה, אז משהו במשוואה הזאת לא מתכנס ולכן צריך לעשות את השינוי. ברור לנו שצריך לעשות שינוי, אבל לא בכל מחיר.

בינתיים אתם לא עושים אותו.

לא נכון, זה חלק מהשינוי.

אין לכם כוח אדם לבדוק, אז מה עשינו? יש זמני המתנה בנמל ללא קשר אליכם. העשרה ימים שאת מדברת עליהם כוללים את זמני ההמתנה האלה או שזה בנוסף?

זה הטוטאל.

זה טוטאל מהרגע שהוא יוצא למקום של הבדיקה או בטוטאל שהוא יוצא בכלל לנמל?

מהרגע שמפקח נגע בו. אם יש לו ריג'קטים, אני לא יכולה לשחרר.

אם כך, זה לא עשרה ימים אלא הרבה יותר.

אם יבואן מגיש לי כמו שצריך ואין שום ריג'קטים, אז זה "נגעת-נסעת".

זה כולה לבדוק מסמכים, לא יותר מזה.

אם כך, בוא נראה למה הפוטנציאל של יבואן נאות עדיין לא ממומש. אני חייבת לומר שלא כל היבואנים יכולים להיות יבואנים נאותים, אבל הראיתי לכם שחצי מהמשלוחים מתאימים למסלול האירופי. יש רשימת מוצרים שיכולים להיות במסלול.

אני מציע שתעצרי עכשיו ואחר כך נחזור אלייך, כי תצטרכי לענות על הדברים שיעלו.

ד"ר אלרעי-פרייס, בבקשה.

המהלך הזה הוא מהלך כדי להקל על הרגולציה, לעשות טיוב רגולציה ובשביל זה אנחנו כן צריכים את היבואנים. בסוף היבואן, כדי לעבור למסלול הירוק, צריך לקחת אחריות על עצמו להיות יבואן נאות, להתחייב שהוא עומד בבדיקות, להתחייב שיש לו מערכת הבטחת איכות. כמובן שהצעד הזה יכול להיות צעד ראשון, ויכולים להיות צעדים נוספים. שאלתם למה מזונות אחרים עדיין מוגדרים כרגישים, אז יש קבוצה מסוימת, לא גדולה, של מזונות שהוחלט בגלל הרגישות שלהם – או שזה מזון ייעודי לאנשים מבוגרים בבתי חולים או לתינוקות או בשר שמן הסתם הוא יותר מסוכן – עדיין לשמור כרגישים. הרבה מאוד מזונות הם רגישים ויכולים להיות במסלול אירופי, אבל זה דורש שיבואנים ייקחו על עצמם את האחריות הזאת. אני חושבת שאפשר לראות בשקף שהוצג קודם עד כמה התהליך הזה עוד לא קורה כפי שהיינו רוצים.

אני יבואנית של מוצרי חלב ושל מזון. פנינה, אני רוצה לומר לך שעשית עבודה מדהימה ונהדרת, אבל כל העבודה שעשיתם כשהיא מתכנסת לפעילות, וברגע שטכנית אנחנו רוצים לעבור להיות יבואן נאות, יש בעיה. אני יבואן נאות, אבל אני יבואן נאות על הנייר, אבל לא יבואן נאות בשחרורים של הסחורה. הסיבה היא שאולי הורדתם את כל התקנים והקלתם כל כך, אבל השארתם נקודה אחת שלמעשה מנטרלת את הכול. כשאני הולכת להביא מוצר שנכנס בתוך המסלול האירופי, מוצר כמו גבינות, הפרדתם את כל הנושא של המיקרוביולוגיה, של סלמונלה וליסטריה, וזה מחייב את הרגולציה הישראלית. אז מה עשינו בזה? עשינו את כל העבודה של המסלול האירופי, אבל כשמגיעים לארץ אנחנו חייבים לעמוד במיקרוביולוגיה של מדינת ישראל. למעשה עכשיו אנחנו חייבים גם לעמוד בתקן האירופי וגם בתקן הישראלי. היום אני יבואן נאות ואני לא משחררת בכלל סחורות כיבואן נאות, במיוחד במוצרי חלב, בגלל מספר נקודות: מוצר שהוא חלב גולמי – הוא בכלל לא יכול להיכנס למסלול האירופי. כשאני מביאה קונטיינרים, בתוך הקונטיינרים יש גם חלב גולמי, יש מוצרים מחלב גולמי מאושרים ויש להם אישור כמוצר רגיש. אני לא יכולה להכניס לשחרור במסלול אירופי, כי אני מערבבת במכולה.

אז למה את מערבבת את המוצרים?

בלתי אפשרי להביא מוצרים עם חיי מדף קצרים בכמות של מכולה שלמה. אנחנו עושים קונסולידציה של הרבה מאוד מוצרים עם הרבה מאוד יצרנים, אבל אז אני לא יכולה לשחרר את זה.

מה את דורשת?

אני מבקשת שהמוצרים שיש להם אישור משרד בריאות למוצרים שמיוצרים מחלב גולמי, לאפשר לשחרר אותם במסלול האירופי. היום, אם אני לא עושה את זה, זה גורם לי נזק גדול יותר.

אבל הכול נמצא באותה מכולה, מה את רוצה שהם יעשו. הם משחררים את המכולה, לא? הם בודקים מסמכים ומשחררים מכולה.

אז בשביל מה אני צריכה להיות יבואן נאות?

זו פעם ראשונה שאת מעלה את זה.

שלחנו לכם מכתב. זה גורם לנו לקושי גדול.

אתם יכולים לפתור את הבעיה הזאת?

אנחנו יכולים לבדוק את הבעיה הזאת. אנחנו מקיימים שיח ודין ודברים אתכם וזו הפעם הראשונה שאני שומעת על כך וזה קצת הפתעה.

אני שלחתי בפורטל. שלחתי מספר פעמים למרטין ונאמר לנו שכרגע זה מה שיש.

הבנו את הבעיה. אני מבקש שתתייחסו לכך בסוף.

אני מאיגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים. קודם כול, אני רוצה לומר לפנינה ולכל נציגי משר הבריאות שנמצאים פה תודה רבה, גם על השיח וגם על הכוונה. רפורמת הייבוא הייתה אמורה להביא בשורה. בכל הדיונים שהיו תמכנו ברפורמת הייבוא. על הנייר היא עתידה להביא לראשונה להקלות רגולטוריות הן על תעשיית המזון המקומית והן על הייבוא ולייצר סימטריה בין שני המקטעים הללו. יחד עם זאת, אנחנו מאמינים שעדיין לא בוצעה הסדרה רגולטורית בין החקלאות המקומית, שזה חומרי הגלם, אשר עדיין עובדת בהתאם לדין הישראלי הקיים, לבין הדרישות מהתעשייה המקומית. זאת אומרת, מצופה מיצרנים קטנים ובינוניים לבצע מהלך קסמים כלשהו שייכנס חומר גלם בתקינה ישראלית, שמכונת הייצור תבצע סוג של קסם ומהצד השני יצא מוצר מוגמר שעומד בתקינה האירופית. יחד עם זאת, עד לשנה זו לא הוארכו הוראות המעבר שאמורות לתת זמן היערכות ליצרנים המקומיים לקראת רפורמת הייבוא ולמעשה לייצר כניסה מדורגת של ההוראות האירופיות. אם הדבר הזה לא ייפתר, כלל היצרנים במדינת ישראל ייחשבו כעבריינים ויהיו חשופים לתביעות ייצוגיות, כי למעשה הם לא יעבדו לפי ההוראות.

גם היבואנים, לא רק היצרנים.

אנחנו דורשים להאריך את זמן ההיערכות ליצרנים המקומיים, כי הרפורמה הזאת היא רפורמה משמעותית - - -

איפה זה מופיע, בתקנות?

הצו נמצא כרגע בחתימה של שר הבריאות וזה אמור להגיע עד סוף החודש לוועדת הבריאות להשלמה. עשינו את כל התהליך הנדרש מאיתנו, ללכת לוועדת חריגים כמתחייב. זו הייתה אמורה להיות וועדה משותפת, אבל בהיעדר ועדה משותפת – מנהלת הוועדה זוכרת שברפורמה הקודמת נקבע בוועדה המיוחדת לחוק המזון, שתהיה ועדה שכוללת את ועדת הבריאות ווועדת הכנסת, וקראו לה ועדה משותפת – אני מניחה שעכשיו זה יגיע לוועדת הבריאות.

יש תרחיש שזה לא יגיע לוועדה המשותפת?

כתוב שזה צריך להיות בוועדה משותפת. זה עוד גורם מעכב.

ועדה משותפת זה שטויות, זו לא בעיה.

יש עוד טענה אחת שנטענה וזה לגבי הרישום על הקופסה של המוצרים. הבנתי שזו בעיה רצינית מאוד מבחינת היצרנים. אין את זה באירופה ויש את זה רק בישראל, מה שמעורר קשיים גדולים. למה צריך את זה? תעשו את זה כמו באירופה. זה דבר שאנחנו כן נתעקש עליו.

הם מעריכים שאם זה לא יהיה, זה יקטין בכ-2.5%.

ד"ר פרייס, אני לא יודע מי אחראי על זה במשרד הבריאות. זו טענה מרכזית של כל היצרנים, שעל הקופסה שהם צריכים לסמן, למעשה אתם מחייבים אותם ברגולציה שלא קיימת באירופה, ייחודית. זה לא נותן כלום, אבל בגלל השיטה הזאת יש תוספת מחיר.

בסוף היבואנים צריכים גם לסמן דברים אחרים – למשל הם צריכים לכתוב בעברית.

אבל במוצר מיובא צריך להדביק מדבקות אדומות בחזית, כשמאחור אנחנו מדביקים בעברית. זו הדבקה כפולה.

זה סתם יוצר עלויות נוספות.

יש תכלית - - -

מה, התכלית הזאת קיימת רק בישראל, היא לא קיימת בגרמניה? אני לא מבין את זה. בגרמניה מדובר בתנאי בריאות פחות טובים מישראל? לא צריך להגזים כל דבר. אנחנו לא המצאנו את הגלגל ולכן אם באירופה יש את זה, למה שזה לא יהיה בישראל?

דווקא במובן הזה היינו מהמדינות המובילות בסימון התזונתי בחזית האריזה.

כנראה שעכשיו הגזמתם.

לא, אני לא חושבת שהגזמנו. אני חושבת שאנחנו משקפים - - -

יש מחקרים שאומרים שזה לא עזר הרבה.

אני לא יודעת אם זה המקום להביא את עניין הסימון התזונתי, כמה הוא עזר וכמה הוא לא עזר, כי יש נתונים גם לפה וגם לשם. כרגע עושים על זה מחקר.

אמנם אני לא דוקטור ולא מומחה לעניין, אבל כמו שאני רואה את זה, זה לא סביר ופה אתם צריכים ללכת לקראת, כי אין הבדל בינינו לבין אירופה. אנחנו לא צריכים להיות יותר נוקשים מהם. זה אותו אוכל שכולם אוכלים. מייבאים מוצר ועוד פעם צריך לשנות את הכול, את הקופסאות וכו', זה רק מייקר. אם מדובר בייצור מקומי, אפשר להתנות דברים כאלה, כי הם מייצרים גם את הקופסה והם יכולים לרשום מה שאתם רוצים. אבל אם מייבאים מחוץ-לארץ והם צריכים להחליף את הקופסה, לשנות אותה, אז אין טעם בזה.

צריך גם להבין שכרגע אימצנו שלוש רגולציות אירופאיות ויש לנו לאמץ עוד כמה.

אנחנו מבקשים שתשקלו את העניין הזה.

תקן 1145 - - -

אני לא מבין בזה. אני לא מבין ב-1145 ולא ב-2236, אני מדבר באופן כללי. באופן כללי, לדעתי, רק מתוקף הסבירות ולא מתוקף המקצועיות – אני לא מקצוען בתחום הזה – אם זה מתאים לאירופה, זה יכול להתאים גם לישראל. אנחנו מבקשים ייבוא, אנחנו לא יכולים להגיד להם להחליף את הקופסה, תעשו דברים אחרים. זה מעלה את המחיר ואין טעם בזה.

הם לא צריכים להחליף את הקופסה, רק לסמן.

אבל זה עולה כסף.

אבל גם ככה הם צריכים לסמן בעברית.

אבל יש סימון כפול בחזית. צריך להדביק גם מאחורה וגם מקדימה.

ד"ר פרייס, תשקלי את זה. אני חושב שיש צדק בטענה של היבואנים.

אנחנו לא יכולים לשים את זה בכל מקום ולכן אנחנו חייבים לקחת עובדים שיעשו את זה ידנית, אחד-אחד. זה הופך להיות עבודת דנטל.

כולם התלוננו על זה.

אם זה לא קריטי, ד"ר פרייס, כדאי לאמץ את הבקשה.

אם זה דבר שאפשר לחיות איתו, אני סומך עלייך שפה תשקלי את זה לחיוב, בלי לפגוע בבריאות הציבור.

אני מניח גם שיש קטיגוריות שונות של מזון ובחלק אפשר.

זו דרישה שלנו לאור מה שראינו בישיבות. לא כולם באו היום, אבל אנחנו מייצגים אותם בעניין הזה.

אני רק אומר שבסוף אנחנו צריכים גם לא לבלבל את האזרח, שיהיו לו סימונים כאלה וסימונים אחרים, על אוכל מסוים כזה, על אוכל אחר – משהו אחר. גם את זה צריך לשקול.

אני לא יודע, אני לוקח כל מה שיש, לא בודק את הסימונים...

אני מנהל את ענף המזון באיגוד לשכות המסחר. אני מצטרף לחברי ליאור מהתאחדות התעשיינים. אנחנו מברכים מאוד על הדיון הזה. ליאור דיבר על תקופת מעבר. הבנו שיש הסכמות - - -

שמעתי שזה בטיפול.

בדיוק. צריך לתת את הדעת מה יקרה בסוף החודש, כי ב-1 באפריל, ככול שלא תכונס ועדה בכנסת, כל היבואנים וגם היצרנים יהיו עבריינים. זה משהו שצריך לבחון אותו ולטפל בו לאלתר.

אבל לא הביאו לנו שום תקנות לאשר. מה זה קשור ל-1 באפריל?

כי התוקף נגמר. זה היה צו - - -

אתם יכולים להאריך את זה?

אתם צריכים להאריך את זה. מה יקרה אם לא תביאו את זה?

אז יצטרכו לעבוד לפי ברירת המחדל, לפי ההוראות - - -

הם יכולים לתחום את התחולה ל-1 באפריל. דבר שני, יש מדיניות אכיפה, אף אחד לא יאכוף עליכם אם הם לא הביאו את זה.

יהיה עדכון רטרואקטיבי.

מי ייתן מענה לתובענות ייצוגיות?

אבל הם יביאו את זה רטרואקטיבי, אז אין בעיה עם תובענות ייצוגיות. התקנות יחולו מהמועד שזה הסתיים.

ואז יש לכם הגנה על זה.

ואם זה יהיה רטרואקטיבי תוך שנה? במשך שנה יגישו תובענות ייצוגיות.

לא. אנחנו אומרים שזה עומד על הפרק, זה מתעכב בגלל סיבות כאלה ואחרות, אבל זה אמור להגיע לוועדה.

כמה זמן, חודשים? חודשיים?

זה נמצא כרגע לחתימה של שר הבריאות וזה יגיע לוועדה. מי שמטפלת בעניין הזה בוועדה היא עו"ד נעה בן שבת והיא אמרה שככול שלא נעמוד בלוחות הזמנים, יהיה אישור רטרואקטיבי.

אין בעיה, אבל כמה זמן? שנה? חודש?

זה נמצא לחתימה של שר הבריאות ואז זה יבוא לפה.

זה אצלו כבר לחתימה?

כן.

את רוצה שאני אדבר איתו?

חייבים להפעיל עוד לחץ.

ברור שנדרש טיפול מהיר ואנחנו לגמרי מבינים.

בואו נאמר שאם נרגיש שעד סוף חודש אפריל זה לא מגיע, אנחנו נטפל בזה בצורה אחרת. אם זה בא לחתימה, אני אדבר עם השר. מי השר עכשיו? כל פעם זה מתחלף. אם זה יואב בן צור, אין בעיה, אני אדבר איתו במליאה. אני כבר לא עוקב...

חברים, יש שני דברים – יהיה אישור רטרואקטיבי ויש מדיניות אכיפה. מישהו צריך להגיד לכם שאתם מפרים או לעשות פעולות. הם לא יעשו, כי הם אשמים בזה שזה עדיין לא הגיע לאישור. לכן מדיניות האכיפה שלהם תהיה שלא יהיה כלום. אין לכם מה לדאוג, לדעתי אף אחד לא יכתוב לכם מכתב כשיודעים שזה בטיפול והם לא הביאו את זה לדיון.

ברור שזה לא אשמתכם.

לגבי תביעות ייצוגיות – לא כל יום יש דיון בבית משפט על הדברים האלה. תירגעו קצת.

מי עוד רוצה לומר משהו לפני שאני מסיים? אין לכם עוד טענות? הכול בסדר? לפי מה שאני רואה, הכול מטופל, יש רפורמה חדשה. אבל כשאתם אומרים בעיה של כוח אדם, זה לא מספק אותי. זה עניין שלכם לטפל בבעיית הכוח אדם – לשבת עם האוצר, לבלבל לו את המוח. נמצא פה נציג האוצר? גל פה. עוד פעם גל? תגיד לי, אי אפשר להחליף אותך...

גל, הם בעצמם אומרים שלמעשה אין להם מי שיבדוק את הניירת. יש, אבל עד שהוא בודק, המוצר כבר התקלקל.

והכול פריון של המשק.

אני מציע שתשב איתם ותדאג להם לתקציבים לעניין הזה.

הקצנו תקנים, הבעיה כרגע היא איוש התקנים.

ושכר?

אני מאגף התקציבים ועניין השכר שייך לאגף שכר. אנחנו נשב יחד איתם ועם משרד הבריאות וננסה לפתור את זה. גם אנחנו רוצים שהם יגייסו עובדים, שתהיה אכיפה.

כמה זמן זה ייקח?

זה לא תלוי בי. מה שתלוי בי אני יודע להבטיח, מה שלא תלוי בי – אני לא יודע.

מי עוד צריך להבטיח חוץ ממך?

אגף שכר.

אני פותר לך את הבעיה צ'יק-צ'אק.

גל, יש צמתים שההשקעה הזאת היא ברמה של תשומות. אתה מבין ששניים-שלושה פקידים בשכר טוב, משחררים אלף קונטיינרים שנתקעים.

גל, עד סוף אפריל אתה יכול לסיים את זה?

אני אומר שוב, אנחנו, כאגף תקציבים, בעד. אם זה היה תלוי בי, זה היה נגמר מחר. זה לא תלוי בי.

מנהלת הוועדה, מייד בסיום הפגרה תזמני ישיבה מיוחדת עם האוצר ואנחנו נפתור את הבעיה.

גל, תזרזו את זה. זה שניים-שלושה עובדים שמשחררים צינור.

אנחנו לא נוותר לכם. זה שאתה אומר לי ההוא אשם וזה אשם, זה לא עוזר. צריך לתת להם תוספת ותגמור עניין. מה שווה כל הרפורמה אם אף אחד לא יכול לבדוק? אתם עושים צחוק מעצמכם או מה? אתה יודע מה, תגדיל טיפה את האגרה ותן להם כוח אדם. תאמין לי, הם מוכנים לשלם עוד קצת. לא תשלמו עוד כמה גרושים כדי לשחרר את זה מוקדם?

אדוני היושב-ראש, אם אתה יכול להביא את הנציבות, זה עוד יותר טוב.

נזמן גם את הנציבות, אין בעיה. כמה עובדים אתם צריכים בשביל זה?

תקנים יש לנו, אין להם תנאי שכר.

אני מניח שהם לא רופאים. מה הם?

טכנולוגים או וטרינרים.

לווטרינרים אין שכר של דוקטורים?

לא. יש לנו וטרינרים, אבל השכר בתאגיד הפיקוח הווטרינרי יותר גבוה מאצלנו והם מקבלים גם רכב.

למה?

אפשר להשוות.

בסוף הכול מגיע לאוצר. לא משרד הבריאות ולא אחרים, הכול זה אוצר.

וזה פריון של המשק.

אני אגיד לך ככה, יו"ר הוועדה, תשב שנה שלמה על השכר בשירות המדינה ולא תבין. גם אני לא מבין.

אתה רוצה להתערב איתי? ההבנה שלי מהירה מאוד, תאמין לי.

אי אפשר לעשות רפורמות בלי אנשים, בסופו של דבר אתה חייב אנשים.

זה נכון, אלא אם יהיו מכונות שיבדקו.

בדיונים על העסקים הקטנים דובר על כך שאתם לא יכולים לתת רישוי לייצור עד שאין מוצר. אבל הם לא יכולים לייצר בלי שיש רישוי. איך אתם פותרים את הביצה והתרנגולת?

בגלל זה רבות חברות הפודטק מעבירות את המחקר והפיתוח לחו"ל ולא עושות את זה פה.

אני מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון בשירות מזון ארצי. חלק גדול מהמוצרים שהם תוצר של תעשיית הפודטק עונה להגדרה של מזון חדש, מה שאומר שהם צריכים לקבל אישור פרטני עבור המוצרים האלה. לצערי חלק גדול מהחברות שמתלוננות על המצב לא הגישו בכלל בקשות כדי לקבל אישור.

אם הן היו מגישות בקשה?

אם הן היו מגישות, זה נבדק. אני לא יכולה להתחייב מראש.

יש איזה מודל איך פותרים את זה? דוגמה של אחד או שניים ואז נותנים רישיון.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים היום. אנחנו עובדים על איזשהו פרויקט פיילוט שלקחנו לתוכו ארבע חברות מובילות מתחום הפודטק. אנחנו עושים איתן בדיוק את המסלול הזה. יש לנו כבר מודל איך היינו רוצים לעשות, אבל אז אנחנו מגיעים שוב לאותה נקודה של מחסור בכוח אדם.

אוי ואבוי. אלה עסקים שלא קמים פה, כי יש מחסור בכוח אדם? גל, זה מדהים.

כמה משרות את צריכה

בשירות המזון יש על הנייר 68 ובפועל אנחנו על 39 משרות.

מה? בגלל זה אתה מחייך, גל.

לא היה 68 אם אנחנו לא היינו נותנים מראש 68. הרוב ניתנו בשנה האחרונה.

אבל אף אחד לא רוצה לעבוד. אתם לא נותנים משכורת. בעיריות יש בודקי תוכניות שהם הנדסאים או מהנדסים. נותנים להם סכום כזה קטן שאף אחד לא רוצה לעבוד. ואז כולם מפסידים כסף – המדינה מפסידה כי אין דירות וכו'. יש מקצועות שאין ברירה אלא לשלם. אלה אנשי מקצוע שצריכים להרוויח.

עברה פה רפורמה חשובה מאוד. אגף תקציבים נתן את כל התקנים כדי לסיים את הרפורמה - - -

רק לא את המשכורות.

המשכורות זה לא אצלי. אני מקווה שאתה תפתור את הבעיה.

זו אותה בעיה. אחרי הפגרה נשב על הכול.

אפשר להקטין את מספר התקנים ולתת להם את התוספת, את הפער?

הלוואי שזה היה כל כך פשוט.

בוועדת הכלכלה אנחנו עולים על צמתים ורואים שבהשקעה קטנה של כסף אפשר לקבל פריון עבודה. כך בנמלים, במשאיות, בווטרינרים. זה כסף קטן.

העניין פה הוא לא כסף. הכסף הוקצה, יש תקציב להכול, בסוף זה עניין של תנאי שכר. זה עניין רוחבי בשירות המדינה. קשה לתת לזה ולאחר לא.

אנחנו נשב על זה בעוד חודש.

אני יועץ לחברות ומלווה כמה חברות בלשכת המסחר, לשעבר וטרינר ראשי למזון. חיי מדף של מוצר מזון הוא מרכיב בעלות המוצר. ככול שחיי המדף ארוכים יותר, כך אני יכול להוריד את יוקר המחיה. החקיקה, גם בישראל וגם בעולם, מטילה את כל האחריות על היצרן. ברוב המוצרים שמיוצרים או מיובאים, היצרן קובע, חוץ ממוצרים וטרינריים. ברגע שמדובר בווטרינריה, המדינה יצרה איזושהי תקרת זכוכית שאי אפשר לעבור אותה. לדוגמה, מפעל שעשה כבד אווז בפתח תקוה, כשהוא הקפיא אותו לשוק הישראלי הוא היה נותן תוקף של חצי שנה, כשאת אותו כבד אווז הוא ייצא ליפן הוא קבע שנתיים; בשר טחון קפוא – 60 יום. זו חקיקה משנת 1987 שלא השתנתה.

אני, כמייצג חברה מסוימת, מנסה כבר שלוש שנים לייבא גם ב-60 יום ולא מצליחים. הייתי בפגישות גם במשרד הבריאות וגם אצל הקולגות שלי במשרד החקלאות וגם בשגרירות של אותה מדינה שמשם אנחנו מנסים לייבא בשר טחון קפוא, ב-60 יום, והמדינה זורקת מאחד לשני. נכון להיום לא מצליחים לקבל אישור לייבא.

גם המסעדות התלוננו על זה.

עוד יותר אבסורד, בשר מצונן – 85 יום, אבל בשר טחון קפוא – 60 יום.

אז אתה רוצה שגם המצונן יעשו 60 יום? לא הבנתי את הטענה...

לא לא, הוא טוען שאם אפשר במצונן, על אחת כמה וכמה בקפוא.

אחריות יצרן לכל אורך הדרך.

כבוד היושב-ראש, אתה תראה שלמרות כל החוסרים שיש לנו, אנחנו עדיין מבינים את הבעייתיות. יש עוד הרבה דברים שצריך לתקן, אבל אי אפשר את הכול בבת אחת. תודות לחוק ההסדרים הנוכחי, גם הנושא הזה עלה לדיון ותיקון, למעשה על אותו עיקרון. אמרנו כלל פשוט מאוד – ד"ר אדי טל אכן צודק, ברוב המזונות מי שקובע את חיי התוקף של המדף זה היצרן. במזונות מסוימים הרגולטור נכנס ומתערב בגלל הרגישות וקבע בעצמו. הרגולטור צמצם ואמר: לא אכפת לי מה אתה, היצרן, אומר, אני קובע. זה עדיין נכון וזה ייפתר בחוק ההסדרים הקרוב.

זה נכון למשל לגבי בשר טחון?

לדוגמה בשר טחון. אבל יש תנאים. אמרנו שהמזון הוא אכן רגיש והיצרן צריך לקחת ולתת אחריות. יש יצרנים שיישמו מערכת בקרת איכות עצמית, יתקפו את זה ויגידו: עד היום אמרנו 60 יום, אבל יש לי מערכת ולידציה מתוקפת - - -

הם צריכים לבוא אליכם לדיון?

הם צריכים להוכיח בראש ובראשונה לעצמם. מפעלים של מוצרי בשר יש להם פיקוח וטרינרי שוטף. הם יעשו את האימות באמצעות הווטרינר במפעל, יבוא פיקוח ויאמץ את זה שם.

עם כל הכבוד, 94% מהבשר שנצרך בישראל, מיובא.

בדיוק אותו הדבר גם לגבי יבואן. אם יבואן מביא מיצרן שקבע את התוקף והוא יודע לשמור על השרשרת כפי שקבע היצרן - - -

מה יש עכשיו בחוק ההסדרים?

הכלל יישאר אותו כלל. מי שתהיה לו מערכת GMP שאומרת שהוא לקח את האחריות והוא יודע, יוכל לקבוע חיי מדף בעצמו.

זה מה שקורה עכשיו.

לא, זה לא קורה עכשיו.

בכל המוצרים זה לא קורה?

זה יקרה ספציפית לגבי הבשר.

לא הבנתי לגבי GMP – זה אומר שהמשחטה בחו"ל שטוחנת חייבת שיהיה לה GMP?

לא. תקרא את הסעיף. היא חייבת לעבוד בתנאי אישור ייצור נאות בהתאם לתקנים בין-לאומיים. בחו"ל לא רצים לעשות GMP ויצרן בחו"ל יצטרך לעמוד בתקנים - - -

זה מספק אותך?

אוקיי.

בסדר, חיכית כל כך הרבה, תחכה עוד חודש.

אתם צריכים לקרוא את התזכיר שפורסם להערות.

בעוד חודש אנחנו נקיים ישיבה לעניין הכוח אדם.

פנינה, אנחנו מתרשמים מההידברות והנגישות שלכם לאלה. זה מרשים מאוד, בטח העבודה שאתם עושים, אבל עשרה ימים ושישה ימים, זה הרבה זמן בנמל.

כי אין לה כוח אדם.

אגב, מבחינת עלויות של מכולות שנשארות בנמל יותר מ-21 יום – כל מכולה 60,000 שקל.

זה מה שניסיתי להסביר – יש קנסות שהם לא הגיוניים.

כי הם לא רוצים שהם יישארו בנמל.

יש עוד סיבות לעיכובים.

ברור שלא רק אתם אשמים בעניין, כל אחד תורם את חלקו.

חשוב לומר שהפוטנציאל של המסלול הזה עוד לא מומש. אם היינו מממשים אותו, אז אפשר היה לבחון.

אגב, את המסמכים אפשר לבדוק.

זה כשהמשלוח יוצא, לא צריך לחכות למכולה.

זה מה שקורה עכשיו.

אם אתם צריכים לבדוק במדגמי, כמה זמן זה לוקח?

זה אותו דבר, זה נכנס ל-FIFO ועומד בתור, מחכה שיגיע התור שלו לבדיקה.

היושב-ראש, רק שתבין, יבואן מביא מכולה, דוגמים אותה, משקפים. הוא חוזר למוחרת, זה בערך עוד כ-9,000 שקלים, גם כשהוא צדיק. מילא היו תופסים משהו שהוא לא בסדר, היו מטילים את זה עליו. אבל פה גם אם אתה בסדר בבדיקה, גם עליך. זה לא רק משרד הבריאות, אבל צריך לסדר את העניינים גם בתוך הנמל, גם בבדיקות.

גל, ישבת איתנו על הנמלים? יש הרבה בעיות בנמלים שגורמים לעליית המחיר. נכון, האוצר נהנה מזה כי הוא מקבל יותר מע"מ.

אנחנו בעד להוריד את המחירים וחלילה לא נהנים מעליית מחירים.

אלה דברים שצריך לפתור. רוצים להוריד את המחיר בישראל? תעשו משהו. תכניסו את היד לכיס. לא בכל הדברים, אבל בדברים החשובים. אתם רואים, אם פה פתרתם את הבעיה של כוח אדם – זה מזרז; פתרתם את הבעיה של הרכבת בנמל כדי להסיע, פתרתם את הבעיה של המובילים. יש כל מיני דברים שיכולים לקצץ בהוצאות.

לגבי התכנון – לא יכול להיות שנבנה עוד נמל באשדוד, נמל שלם, ולא מסתכלים איזה כוח אדם צריך מבחינת פיקוח כדי לקבל את הסחורות האלה.

מה גם שהנפח גדל.

אבל יש לכם יותר מ-60 תקנים ואתם משתמשים רק ב-39. כשתגיעו ל-60 ומשהו, תבואי עוד פעם לכאן ונעזור לך.

אנחנו נפתור את זה בעוד חודש, אני סומכת עליך.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:30.