פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
2
ועדת הכלכלה
26/03/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 64
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ג (26 במרץ 2023), שעה 14:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 26/03/2023
צמצום הרגולציה על יבואני ויצרני מזון
פרוטוקול
סדר היום
צמצום הרגולציה על יבואני ויצרני מזון.
מוזמנים
¶
גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, אגף תקציבים, משרד האוצר
פנינה אורן שנידור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות
ד"ר שרון אלרעי-פרייס - ראש חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות
ד"ר זיוה חממא - מנהלת המחלקה לניהול סיכונים, משרד הבריאות
ליאור כוכבי - ראש תחום קשרי ממשל, איגוד תעשיות המזון
עמיר עופר - מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר
אלי שלום סתוי - יו"ר פורום מזון ומכולות
נני סיימן - בעלת חברה לייבוא מזון
ד"ר אדי טל - מומחה לבטיחות מזון ורגולציה, קבוצת אדום
דרור שטרום - מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, המכון הישראלי לתכנון כלכלי
היו"ר דוד ביטן
¶
צוהריים טובים, אני פותח את הישיבה, על סדר-היום: יוקר המחיה בישראל – צמצום הרגולציה על יבואני ויצרני מזון. ישיבה זו היא בהמשך לישיבות שלנו בנושא יוקר המחיה בענף המזון. ביקשנו לקיים ישיבה משותפת עם ועדת הבריאות, אלא שוועדת הבריאות עדיין בדיון על תקנות התמרוקים ולכן אנחנו נקיים את הישיבה לבד. יושב-ראש הוועדה נתן את הסכמתו שנקיים את הישיבה במסגרת ועדת הכלכלה.
בישיבות שהיו עלו טענות לגבי משרד הבריאות בנושא הרגולציה. הטענה אינה רק לגבי משרד הבריאות, באופן כללי יש הרבה טענות על הרגולציה ומשרד הבריאות נתפס ברדאר, משום שמדובר במזון. אנחנו רוצים לפשט את העניינים, משום שחלק מהמחיר של המוצרים הוא בגלל רגולציה. ה-OECD, ולא רק לגבי מזון, קבע שזה ארבעה עד שישה אחוזים מהמחיר ואנחנו רוצים לבדוק אם אפשר להקטין את הרגולציה, על מנת להפחית את המחיר לציבור. לא תמיד זה עוזר, לפעמים אנחנו יכולים לעשות את זה, אבל בסוף שער הדולר עולה, מה שגורר שהמחיר עולה בלי קשר, למרות כל המאמצים שנעשה. בכל מקרה, אנחנו צריכים לעשות את העבודה שלנו ללא קשר לדברים אחרים. אם אנחנו נעשה את זה, בסוף תהיה הפחתה והמחירים יתאזנו.
משרד הבריאות, בבקשה.
פנינה אורן שנידור
¶
שלום לכולם, תודה על ההזדמנות. אני מנהלת שירות המזון הארצי במשרד הבריאות. באתי לפה לספר לכם על העשייה שעשינו במהלך חמש השנים האחרונות מאז חוקק חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), עם דגש על הפעילות שעשינו ברפורמת המזון בהסדרים הקודמים. אני אשמח לשתף אתכם במצגת שהכנו. זו רפורמה שנוגעת גם לעולם התוכן של יבואנים, גם לעולם התוכן של יצרני המזון, ויש לנו עוד דרך לעשות. אבל כפי שכולם יודעים, כמו בכל רפורמה, אי אפשר להתחיל לרוץ וליישם לפני שהפקנו את הלקחים ולמדנו את המסקנות של הרפורמה שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2023. אני אקדים ואומר שהפוטנציאל של הרפורמה הזאת עדיין לא מומש, אבל זה לא קשור לרגולטור אלא זה בידי היצרנים, כי כחלק מהרפורמה אמרנו שצריך להיות שינוי בתפיסת הפיקוח. אין יותר רגולטור שבא ואומר לכם נו-נו-נו, check list – זה מותר וזה אסור. כמו בכל העולם, רצינו להיות אירופה, ורוצים להמשיך ולהידמות לאירופה ככול שניתן, כמובן עם ניהול סיכונים נכון. גם באירופה האחריות על ייצור מזון נופלת על יצרן המזון.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
למעשה את אומרת שאם יש משהו במתכונת של 9000 ISO וכד', היצרן צריך לבנות מערכת בקרה.
פנינה אורן שנידור
¶
נכון, היצרן יעשה מערכת בקרת איכות עצמית מבוססת על ניהול הסיכונים בהתייחס למזון שאתה מייצר או מייבא ולוקח את כל האחריות. היצרן ייכנס במסלול של תצהיר וככול שהוא יימצא שהוא לא עומד בדרישות, שהוא הפר משהו במערכת הנהלים שלו או בטח הפר במסגרת חקיקת המזון - משרד הבריאות יפגוש אותו בדרכי העבודה.
בטקט הראשון הרפורמה נגעה בעיקר בעולם התוכן של יבואנים, אבל אנחנו יודעים שגם תעשיית המזון היא יבואנית, שרוב חומרי הגלם שלה מיובאים ולכן זה חל גם עליה. עשינו אימוץ רגולציה אירופית.
ברשותכם אני רוצה לעבור למצגת שהכנתי. גם אנחנו, אדוני היושב-ראש, רוצים להיות רגולטור חכם, אפקטיבי, שיוזם ולא נגרר. הרעיון הוא שככול שניתן לאמץ רגולציות של מדינות מפותחות, בראש ובראשונה האיחוד האירופי, לשם הכיוון. לא צריך להמציא את הגלגל היכן שאחרים המציאו אותו. בעיקרון אנחנו רוצים לנתב את כל הפעילות שלנו לפיקוח על דרכי השיווק, להיות רגולטור שמקדם את עולם הפודטק במדינת ישראל, וכצעד משלים לזה אנחנו חייבים-חייבים להקים מערכת אכיפה, כי זה הבאלאנס – אתה נותן דרגות חופש ליבואנים-יצרנים והמשלימה זה פיקוח ודרכי השיווק, כי בסופו של דבר אנחנו רגולטור שנועד בראש ובראשונה להגן על בריאות הציבור.
איפה תמצאו אותנו – כשאתם אומרים "מזון", שם אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים בכל שרשרת השיווק, החל מהייצור, ייבוא, שיווק. יש לנו שותפים של ה-Primary production , השותפים שלנו ממשרד החקלאות.
אני רוצה לסבר את האוזן מבחינת הנתונים – בשקפים אתם יכולים לראות מי הלקוחות שלנו, למי אנחנו נותנים שירות. יש לנו 3,500 יבואנים, 2,800 יצרני מזון, כל היצרנים עם רישיון ייצוא, 50 בעלי אישור GMP, ואנחנו עושים סקרים על דרכי השיווק. אפשר לראות שנפח הפעילות של שירות המזון הוא עצום. למעשה אנחנו אחראים על מזון שמגיע לכל צלחת וצלחת של כל אחד מאיתנו.
אם נסתכל על ההיקף, אפשר לראות שיש עלייה משמעותית בקרב העוסקים במזון. יש עלייה מתמדת בקרב היצרנים. בשקף שיוצג עתה תוכלו לראות את השונות ואת הגידול שיש לנו בקרב היבואנים. מ-2016, אז נכנס חוק המזון לתוקף, ועד 2022, אנחנו רואים עלייה של 20% שנתי בייבוא של מזון. אפשר לראות גם את השונות – בכל שנה יש לנו כ-600 יבואנים חדשים שנכנסים. ישנם כאלה שפורשים ואחרים שנכנסים. זאת אומרת, יש לנו כאן מעגל דינמי גדול מאוד שדורש מאיתנו להתחיל עם כל חדש את מערכת הרישום, ההדרכה והפיקוח שזה דורש מאיתנו. ברור שאם יש לנו נפח כזה של פעילות, אי אפשר לשקוד על השמרים, אלא חייבים לקחת את החוק הקיים ולנסות לטייב ולשפר את הרגולציה.
אכן הרפורמה במזון שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2023 היא תוצר עבודה משותף. זה עבר בחוק ההסדרים בהובלה שלנו. היו לנו הרבה שותפים, הן במשרד הכלכלה, הן ברשות התחרות וגם משרד החקלאות. התועלות היו תועלות מאקרו כלכליות. אדוני דיבר על יוקר המחיה, על זה אנחנו יכולים פחות לשלוט, אבל בדרכים עקיפות שלנו זה הסרת חסמים, פתיחת השוק לתחרות ובעיקר לפשט רגולציות.
פנינה אורן שנידור
¶
בתיקון לחקיקה למעשה מדינת ישראל אמרה שרגולציה של אירופה בנושא מזהים כימיים, מזהמים מיקרו-ביולוגיים ושאריות חומרי הדברה תחול על מזון במדינת ישראל. היו שינויים והחרגות, למעשה עשינו שינויים על בסיס ניהול סיכונים, והיו החרגות לפיהן משרד החקלאות החריג את כל המזון הגולמי. היום, ויכולים להעיד על כך יבואנים ויצרנים שנמצאים כאן, במזון שנכנס מאירופה למדינת ישראל היבואן יכול לומר שעצם זה שהמוצר גדל באירופה או יוצר באירופה, זה יכול להבטיח לו שהמוצר עומד בחקיקת מדינת ישראל.
נדבך נוסף לרגולציה – פתחנו מסלול ייבוא נוסף. עד לפני הרפורמה היו שני מסלולי ייבוא: מסלול רגיל והיה מסלול של מזון רגיש. ברפורמה הזאת פתחנו בתוך עולם התוכן של המזון הרגיל מסלול מיוחד שנקרא "מסלול אירופי" של ייבוא חלק מהמזון הרגיש במסלול ירוק. זה אומר שהיבואן צריך להיות יבואן נאות שמקיים מערכת בקרת איכות עצמית על תהליך הייבוא שלו ולמעשה יוכל לייבא למדינת ישראל ולשחרר משלוחים מהנמל באופן עצמי, בלי שמפקח יגע במשלוח שלו.
פנינה אורן שנידור
¶
בסוף 2020 שר הבריאות הכריז על רשימת מזונות רגישים. הכלל אומר שמה שלא הוכרז, הוא מזון ונכנס במסלול הירוק הרגיל. מזון רגיש זה מזון שיש לו סיכונים כימיים או מיקרו-ביולוגיים או מבחינת קהל היעד שצורך אותו – למשל מזון ייעודי לתינוקות – או רגישות האוכלוסייה או רגישות המזון בעצמו. לכן ההתייחסות לגביו תהיה במערכת פיקוח הדוקה יותר. במסלול הזה של היבואן הנאות אמרנו שהמזון נשאר מזון רגיש, כי אי אפשר לשנות את ההגדרה, שכן עדיין יש לו סיכונים מיקרו-ביולוגיים או סיכונים כימיים כאלה ואחרים, אבל ברגע שיבואן הופך להיות המפקח, לוקח אחריות, מנהל מערכת בקרת איכות עצמית, הוא יכול להחליף את המפקח בנמל. הוא לא יפגוש את משרד הבריאות. מתי הוא יפגוש את משרד בריאות? אם המשלוח עולה למדגם אקראי או שנעשה ביקורת במחסן היבואן או בדרכי השיווק.
פנינה אורן שנידור
¶
לא שלא עושים. כל משלוח של מזון לתינוקות נבדק בדיקת מסמכים. תדירות הבדיקות שונה. אנחנו בודקים כל משלוח, אנחנו בודקים שלוש אצוות – כל מזון נבדק למיקרוביולוגיה - - -
פנינה אורן שנידור
¶
שאלת אותי מה היה לפני הרפורמה. לפני הרפורמה היה מזון רגיל ורגיש. מזון רגיל לא הוכרז כמזון רגיש ולכן הוא נכנס במסלול של תצהיר. יבואן היה נבדק בנמל ו-5% מהמשלוחים שלו עלו למדגם. למזון רגיש היו שני טקטים: הטקט הראשון – היבואן היה מגיע למטה שירות המזון ומקבל אישור מוקדם לייבוא של מזון באופן פרטני לכל מוצר ומוצר. אחרי שהוא היה מקבל את האישור הזה הוא היה יכול להתקשר עם ספק, להזמין את המשלוח, וכשהמשלוח היה מגיע לנמל הייתה נעשית 100% בדיקה של המסמכים. כלומר, כל משלוח נבדק בדיקת מסמכים – התאמה לאישורים המוקדמים, שהמשלוח מלווה באנליזות מתאימות. הדיגום היה מתבצע בהתאם לסקר סיכונים. במזון לתינוקות – כל משלוח נבדק, לוקחים שלוש אצוות לבדיקה. מוצרי חלב – היה מסלול מיוחד שקבענו 22% שנתי. כלומר, הייתה להם תדירות דיגום מופחתת. תוספי תזונה – נבדקו אחת לחצי שנה, אבל המסמכים היו נבדקים ב-100%. זאת אומרת שמזון רגיש היה נבדק ב-100%.
מסלול של יבואן נאות אומר
¶
אתה רוצה להיות יבואן נאות? תעשה הכול בעצמך ומשרד הבריאות ייפגש אם מוצר שלך יעלה במדגם אקראי בנמל או בדרכי השיווק.
אני רוצה להראות לכם את הפוטנציאל של המסלול הזה. משלוחים במסלול האירופי – בשנת 2022 היו 18,000 משלוחים שהגיעו לתחנת ההסגר ונבדקו. אלה היו ברובם משלוחים של מזון רגיש במסלול הישן. אם אנחנו מנתחים – וזו הערכת חסר – כמה משלוחים מתוכם מתאימים למסלול האירופי, אנחנו רואים שזה חצי. זאת אומרת, בסוף שנת 2023 חצי מהמשלוחים שבעבר נבדקו ועוכבו בנמל, אמורים להשתחרר באופן אוטומטי ובלבד שהיבואנים יהיו יבואנים נאותים.
למעשה יש הלימה בין מספר המשלוחים למספר המוצרים. כל המטרה היא לקצר את ימי ההשהיה בנמל. כשהתחלנו את הרפורמה היינו בזמנים לא סבירים – היו 14 ימי המתנה למשלוח של מזון רגיש בנמל. הצפי שלנו הוא שאם המסלול הזה יהיה כמו שצריך – וכאן אני מסייגת: בשלב הראשון זה לא חל על כל המזונות. צמצמנו סוגים מסוימים, פרטניים – והוא יצליח, ונראה שהיבואנים לוקחים אחריות, נוכל להרחיב את זה למוצרים נוספים. כבר היום, שלושה חודשים מהרגע שהרפורמה נכנסה לתוקפה, אנחנו רואים שירדנו לעשרה ימים.
היו"ר דוד ביטן
¶
כשמכולה מגיעה לנמל והחלטתם לבדוק אותה, אתם בודקים אותה מייד? אני שואל כי למעשה יש זמני המתנה עד שהיא יוצאת מהנמל, בגלל כל מיני בעיות שיש בנמל . אתם בודקים אותה מייד כשהיא חונה בנמל או שאתם מחכים ומוציאים אותה לאיזה מקום?
פנינה אורן שנידור
¶
בעיית כוח האדם במשרד הבריאות היא נחלתם של כלל משרדי הממשלה ובמשרד הבריאות זה חמור אף יותר. אם אתה לוקח לדוגמה את תחנת הסגר אשדוד, אזי שלוש עובדות בתחנה יצאו לפנסיה באפריל 2021 ועד היום עוד לא הצלחנו לאייש עובדים במקומן.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה זה תחנת הסגר? המכונה יורדת והולכת לתחנת הסגר? תחנת הסגר היא בתוך הנמל או מחוצה לו?
פנינה אורן שנידור
¶
המכולה מגיעה לנמל. אם למשלוח לא נדרש דיגום, הוא לא יורד, אבל הוא עדיין ממתין לבדיקת מפקח כי צריך לבדוק את המסמכים.
פנינה אורן שנידור
¶
אם יש תור בתחנה וחוסר כוח אדם, שזה רק הולך ועולה, וגם הראיתי לכם איך מספר המשלוחים המיובאים רק הולך ועולה, אז משהו במשוואה הזאת לא מתכנס ולכן צריך לעשות את השינוי. ברור לנו שצריך לעשות שינוי, אבל לא בכל מחיר.
היו"ר דוד ביטן
¶
אין לכם כוח אדם לבדוק, אז מה עשינו? יש זמני המתנה בנמל ללא קשר אליכם. העשרה ימים שאת מדברת עליהם כוללים את זמני ההמתנה האלה או שזה בנוסף?
פנינה אורן שנידור
¶
אם כך, בוא נראה למה הפוטנציאל של יבואן נאות עדיין לא ממומש. אני חייבת לומר שלא כל היבואנים יכולים להיות יבואנים נאותים, אבל הראיתי לכם שחצי מהמשלוחים מתאימים למסלול האירופי. יש רשימת מוצרים שיכולים להיות במסלול.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מציע שתעצרי עכשיו ואחר כך נחזור אלייך, כי תצטרכי לענות על הדברים שיעלו.
ד"ר אלרעי-פרייס, בבקשה.
ד"ר שרון אלרעי פרייס
¶
המהלך הזה הוא מהלך כדי להקל על הרגולציה, לעשות טיוב רגולציה ובשביל זה אנחנו כן צריכים את היבואנים. בסוף היבואן, כדי לעבור למסלול הירוק, צריך לקחת אחריות על עצמו להיות יבואן נאות, להתחייב שהוא עומד בבדיקות, להתחייב שיש לו מערכת הבטחת איכות. כמובן שהצעד הזה יכול להיות צעד ראשון, ויכולים להיות צעדים נוספים. שאלתם למה מזונות אחרים עדיין מוגדרים כרגישים, אז יש קבוצה מסוימת, לא גדולה, של מזונות שהוחלט בגלל הרגישות שלהם – או שזה מזון ייעודי לאנשים מבוגרים בבתי חולים או לתינוקות או בשר שמן הסתם הוא יותר מסוכן – עדיין לשמור כרגישים. הרבה מאוד מזונות הם רגישים ויכולים להיות במסלול אירופי, אבל זה דורש שיבואנים ייקחו על עצמם את האחריות הזאת. אני חושבת שאפשר לראות בשקף שהוצג קודם עד כמה התהליך הזה עוד לא קורה כפי שהיינו רוצים.
נני סיימן
¶
אני יבואנית של מוצרי חלב ושל מזון. פנינה, אני רוצה לומר לך שעשית עבודה מדהימה ונהדרת, אבל כל העבודה שעשיתם כשהיא מתכנסת לפעילות, וברגע שטכנית אנחנו רוצים לעבור להיות יבואן נאות, יש בעיה. אני יבואן נאות, אבל אני יבואן נאות על הנייר, אבל לא יבואן נאות בשחרורים של הסחורה. הסיבה היא שאולי הורדתם את כל התקנים והקלתם כל כך, אבל השארתם נקודה אחת שלמעשה מנטרלת את הכול. כשאני הולכת להביא מוצר שנכנס בתוך המסלול האירופי, מוצר כמו גבינות, הפרדתם את כל הנושא של המיקרוביולוגיה, של סלמונלה וליסטריה, וזה מחייב את הרגולציה הישראלית. אז מה עשינו בזה? עשינו את כל העבודה של המסלול האירופי, אבל כשמגיעים לארץ אנחנו חייבים לעמוד במיקרוביולוגיה של מדינת ישראל. למעשה עכשיו אנחנו חייבים גם לעמוד בתקן האירופי וגם בתקן הישראלי. היום אני יבואן נאות ואני לא משחררת בכלל סחורות כיבואן נאות, במיוחד במוצרי חלב, בגלל מספר נקודות: מוצר שהוא חלב גולמי – הוא בכלל לא יכול להיכנס למסלול האירופי. כשאני מביאה קונטיינרים, בתוך הקונטיינרים יש גם חלב גולמי, יש מוצרים מחלב גולמי מאושרים ויש להם אישור כמוצר רגיש. אני לא יכולה להכניס לשחרור במסלול אירופי, כי אני מערבבת במכולה.
נני סיימן
¶
בלתי אפשרי להביא מוצרים עם חיי מדף קצרים בכמות של מכולה שלמה. אנחנו עושים קונסולידציה של הרבה מאוד מוצרים עם הרבה מאוד יצרנים, אבל אז אני לא יכולה לשחרר את זה.
נני סיימן
¶
אני מבקשת שהמוצרים שיש להם אישור משרד בריאות למוצרים שמיוצרים מחלב גולמי, לאפשר לשחרר אותם במסלול האירופי. היום, אם אני לא עושה את זה, זה גורם לי נזק גדול יותר.
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל הכול נמצא באותה מכולה, מה את רוצה שהם יעשו. הם משחררים את המכולה, לא? הם בודקים מסמכים ומשחררים מכולה.
פנינה אורן שנידור
¶
אנחנו יכולים לבדוק את הבעיה הזאת. אנחנו מקיימים שיח ודין ודברים אתכם וזו הפעם הראשונה שאני שומעת על כך וזה קצת הפתעה.
ליאור כוכבי
¶
אני מאיגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים. קודם כול, אני רוצה לומר לפנינה ולכל נציגי משר הבריאות שנמצאים פה תודה רבה, גם על השיח וגם על הכוונה. רפורמת הייבוא הייתה אמורה להביא בשורה. בכל הדיונים שהיו תמכנו ברפורמת הייבוא. על הנייר היא עתידה להביא לראשונה להקלות רגולטוריות הן על תעשיית המזון המקומית והן על הייבוא ולייצר סימטריה בין שני המקטעים הללו. יחד עם זאת, אנחנו מאמינים שעדיין לא בוצעה הסדרה רגולטורית בין החקלאות המקומית, שזה חומרי הגלם, אשר עדיין עובדת בהתאם לדין הישראלי הקיים, לבין הדרישות מהתעשייה המקומית. זאת אומרת, מצופה מיצרנים קטנים ובינוניים לבצע מהלך קסמים כלשהו שייכנס חומר גלם בתקינה ישראלית, שמכונת הייצור תבצע סוג של קסם ומהצד השני יצא מוצר מוגמר שעומד בתקינה האירופית. יחד עם זאת, עד לשנה זו לא הוארכו הוראות המעבר שאמורות לתת זמן היערכות ליצרנים המקומיים לקראת רפורמת הייבוא ולמעשה לייצר כניסה מדורגת של ההוראות האירופיות. אם הדבר הזה לא ייפתר, כלל היצרנים במדינת ישראל ייחשבו כעבריינים ויהיו חשופים לתביעות ייצוגיות, כי למעשה הם לא יעבדו לפי ההוראות.
ליאור כוכבי
¶
אנחנו דורשים להאריך את זמן ההיערכות ליצרנים המקומיים, כי הרפורמה הזאת היא רפורמה משמעותית - - -
פנינה אורן שנידור
¶
הצו נמצא כרגע בחתימה של שר הבריאות וזה אמור להגיע עד סוף החודש לוועדת הבריאות להשלמה. עשינו את כל התהליך הנדרש מאיתנו, ללכת לוועדת חריגים כמתחייב. זו הייתה אמורה להיות וועדה משותפת, אבל בהיעדר ועדה משותפת – מנהלת הוועדה זוכרת שברפורמה הקודמת נקבע בוועדה המיוחדת לחוק המזון, שתהיה ועדה שכוללת את ועדת הבריאות ווועדת הכנסת, וקראו לה ועדה משותפת – אני מניחה שעכשיו זה יגיע לוועדת הבריאות.
היו"ר דוד ביטן
¶
ועדה משותפת זה שטויות, זו לא בעיה.
יש עוד טענה אחת שנטענה וזה לגבי הרישום על הקופסה של המוצרים. הבנתי שזו בעיה רצינית מאוד מבחינת היצרנים. אין את זה באירופה ויש את זה רק בישראל, מה שמעורר קשיים גדולים. למה צריך את זה? תעשו את זה כמו באירופה. זה דבר שאנחנו כן נתעקש עליו.
היו"ר דוד ביטן
¶
ד"ר פרייס, אני לא יודע מי אחראי על זה במשרד הבריאות. זו טענה מרכזית של כל היצרנים, שעל הקופסה שהם צריכים לסמן, למעשה אתם מחייבים אותם ברגולציה שלא קיימת באירופה, ייחודית. זה לא נותן כלום, אבל בגלל השיטה הזאת יש תוספת מחיר.
נעמי רוזנטל
¶
אבל במוצר מיובא צריך להדביק מדבקות אדומות בחזית, כשמאחור אנחנו מדביקים בעברית. זו הדבקה כפולה.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה, התכלית הזאת קיימת רק בישראל, היא לא קיימת בגרמניה? אני לא מבין את זה. בגרמניה מדובר בתנאי בריאות פחות טובים מישראל? לא צריך להגזים כל דבר. אנחנו לא המצאנו את הגלגל ולכן אם באירופה יש את זה, למה שזה לא יהיה בישראל?
ד"ר שרון אלרעי-פרייס
¶
אני לא יודעת אם זה המקום להביא את עניין הסימון התזונתי, כמה הוא עזר וכמה הוא לא עזר, כי יש נתונים גם לפה וגם לשם. כרגע עושים על זה מחקר.
היו"ר דוד ביטן
¶
אמנם אני לא דוקטור ולא מומחה לעניין, אבל כמו שאני רואה את זה, זה לא סביר ופה אתם צריכים ללכת לקראת, כי אין הבדל בינינו לבין אירופה. אנחנו לא צריכים להיות יותר נוקשים מהם. זה אותו אוכל שכולם אוכלים. מייבאים מוצר ועוד פעם צריך לשנות את הכול, את הקופסאות וכו', זה רק מייקר. אם מדובר בייצור מקומי, אפשר להתנות דברים כאלה, כי הם מייצרים גם את הקופסה והם יכולים לרשום מה שאתם רוצים. אבל אם מייבאים מחוץ-לארץ והם צריכים להחליף את הקופסה, לשנות אותה, אז אין טעם בזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא מבין בזה. אני לא מבין ב-1145 ולא ב-2236, אני מדבר באופן כללי. באופן כללי, לדעתי, רק מתוקף הסבירות ולא מתוקף המקצועיות – אני לא מקצוען בתחום הזה – אם זה מתאים לאירופה, זה יכול להתאים גם לישראל. אנחנו מבקשים ייבוא, אנחנו לא יכולים להגיד להם להחליף את הקופסה, תעשו דברים אחרים. זה מעלה את המחיר ואין טעם בזה.
נני סיימן
¶
אנחנו לא יכולים לשים את זה בכל מקום ולכן אנחנו חייבים לקחת עובדים שיעשו את זה ידנית, אחד-אחד. זה הופך להיות עבודת דנטל.
היו"ר דוד ביטן
¶
אם זה דבר שאפשר לחיות איתו, אני סומך עלייך שפה תשקלי את זה לחיוב, בלי לפגוע בבריאות הציבור.
היו"ר דוד ביטן
¶
זו דרישה שלנו לאור מה שראינו בישיבות. לא כולם באו היום, אבל אנחנו מייצגים אותם בעניין הזה.
ד"ר שרון אלרעי-פרייס
¶
אני רק אומר שבסוף אנחנו צריכים גם לא לבלבל את האזרח, שיהיו לו סימונים כאלה וסימונים אחרים, על אוכל מסוים כזה, על אוכל אחר – משהו אחר. גם את זה צריך לשקול.
עמיר עופר
¶
אני מנהל את ענף המזון באיגוד לשכות המסחר. אני מצטרף לחברי ליאור מהתאחדות התעשיינים. אנחנו מברכים מאוד על הדיון הזה. ליאור דיבר על תקופת מעבר. הבנו שיש הסכמות - - -
עמיר עופר
¶
בדיוק. צריך לתת את הדעת מה יקרה בסוף החודש, כי ב-1 באפריל, ככול שלא תכונס ועדה בכנסת, כל היבואנים וגם היצרנים יהיו עבריינים. זה משהו שצריך לבחון אותו ולטפל בו לאלתר.
היו"ר דוד ביטן
¶
הם יכולים לתחום את התחולה ל-1 באפריל. דבר שני, יש מדיניות אכיפה, אף אחד לא יאכוף עליכם אם הם לא הביאו את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל הם יביאו את זה רטרואקטיבי, אז אין בעיה עם תובענות ייצוגיות. התקנות יחולו מהמועד שזה הסתיים.
פנינה אורן שנידור
¶
לא. אנחנו אומרים שזה עומד על הפרק, זה מתעכב בגלל סיבות כאלה ואחרות, אבל זה אמור להגיע לוועדה.
פנינה אורן שנידור
¶
זה נמצא כרגע לחתימה של שר הבריאות וזה יגיע לוועדה. מי שמטפלת בעניין הזה בוועדה היא עו"ד נעה בן שבת והיא אמרה שככול שלא נעמוד בלוחות הזמנים, יהיה אישור רטרואקטיבי.
היו"ר דוד ביטן
¶
בואו נאמר שאם נרגיש שעד סוף חודש אפריל זה לא מגיע, אנחנו נטפל בזה בצורה אחרת. אם זה בא לחתימה, אני אדבר עם השר. מי השר עכשיו? כל פעם זה מתחלף. אם זה יואב בן צור, אין בעיה, אני אדבר איתו במליאה. אני כבר לא עוקב...
חברים, יש שני דברים – יהיה אישור רטרואקטיבי ויש מדיניות אכיפה. מישהו צריך להגיד לכם שאתם מפרים או לעשות פעולות. הם לא יעשו, כי הם אשמים בזה שזה עדיין לא הגיע לאישור. לכן מדיניות האכיפה שלהם תהיה שלא יהיה כלום. אין לכם מה לדאוג, לדעתי אף אחד לא יכתוב לכם מכתב כשיודעים שזה בטיפול והם לא הביאו את זה לדיון.
היו"ר דוד ביטן
¶
לגבי תביעות ייצוגיות – לא כל יום יש דיון בבית משפט על הדברים האלה. תירגעו קצת.
מי עוד רוצה לומר משהו לפני שאני מסיים? אין לכם עוד טענות? הכול בסדר? לפי מה שאני רואה, הכול מטופל, יש רפורמה חדשה. אבל כשאתם אומרים בעיה של כוח אדם, זה לא מספק אותי. זה עניין שלכם לטפל בבעיית הכוח אדם – לשבת עם האוצר, לבלבל לו את המוח. נמצא פה נציג האוצר? גל פה. עוד פעם גל? תגיד לי, אי אפשר להחליף אותך...
גל, הם בעצמם אומרים שלמעשה אין להם מי שיבדוק את הניירת. יש, אבל עד שהוא בודק, המוצר כבר התקלקל.
גל ברנס
¶
אני מאגף התקציבים ועניין השכר שייך לאגף שכר. אנחנו נשב יחד איתם ועם משרד הבריאות וננסה לפתור את זה. גם אנחנו רוצים שהם יגייסו עובדים, שתהיה אכיפה.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
גל, יש צמתים שההשקעה הזאת היא ברמה של תשומות. אתה מבין ששניים-שלושה פקידים בשכר טוב, משחררים אלף קונטיינרים שנתקעים.
גל ברנס
¶
אני אומר שוב, אנחנו, כאגף תקציבים, בעד. אם זה היה תלוי בי, זה היה נגמר מחר. זה לא תלוי בי.
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו לא נוותר לכם. זה שאתה אומר לי ההוא אשם וזה אשם, זה לא עוזר. צריך לתת להם תוספת ותגמור עניין. מה שווה כל הרפורמה אם אף אחד לא יכול לבדוק? אתם עושים צחוק מעצמכם או מה? אתה יודע מה, תגדיל טיפה את האגרה ותן להם כוח אדם. תאמין לי, הם מוכנים לשלם עוד קצת. לא תשלמו עוד כמה גרושים כדי לשחרר את זה מוקדם?
פנינה אורן שנידור
¶
לא. יש לנו וטרינרים, אבל השכר בתאגיד הפיקוח הווטרינרי יותר גבוה מאצלנו והם מקבלים גם רכב.
גל ברנס
¶
אני אגיד לך ככה, יו"ר הוועדה, תשב שנה שלמה על השכר בשירות המדינה ולא תבין. גם אני לא מבין.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
בדיונים על העסקים הקטנים דובר על כך שאתם לא יכולים לתת רישוי לייצור עד שאין מוצר. אבל הם לא יכולים לייצר בלי שיש רישוי. איך אתם פותרים את הביצה והתרנגולת?
ד"ר זיוה חממא
¶
אני מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון בשירות מזון ארצי. חלק גדול מהמוצרים שהם תוצר של תעשיית הפודטק עונה להגדרה של מזון חדש, מה שאומר שהם צריכים לקבל אישור פרטני עבור המוצרים האלה. לצערי חלק גדול מהחברות שמתלוננות על המצב לא הגישו בכלל בקשות כדי לקבל אישור.
ד"ר זיוה חממא
¶
זה בדיוק מה שאנחנו עושים היום. אנחנו עובדים על איזשהו פרויקט פיילוט שלקחנו לתוכו ארבע חברות מובילות מתחום הפודטק. אנחנו עושים איתן בדיוק את המסלול הזה. יש לנו כבר מודל איך היינו רוצים לעשות, אבל אז אנחנו מגיעים שוב לאותה נקודה של מחסור בכוח אדם.
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל אף אחד לא רוצה לעבוד. אתם לא נותנים משכורת. בעיריות יש בודקי תוכניות שהם הנדסאים או מהנדסים. נותנים להם סכום כזה קטן שאף אחד לא רוצה לעבוד. ואז כולם מפסידים כסף – המדינה מפסידה כי אין דירות וכו'. יש מקצועות שאין ברירה אלא לשלם. אלה אנשי מקצוע שצריכים להרוויח.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
בוועדת הכלכלה אנחנו עולים על צמתים ורואים שבהשקעה קטנה של כסף אפשר לקבל פריון עבודה. כך בנמלים, במשאיות, בווטרינרים. זה כסף קטן.
גל ברנס
¶
העניין פה הוא לא כסף. הכסף הוקצה, יש תקציב להכול, בסוף זה עניין של תנאי שכר. זה עניין רוחבי בשירות המדינה. קשה לתת לזה ולאחר לא.
ד"ר אדי טל
¶
אני יועץ לחברות ומלווה כמה חברות בלשכת המסחר, לשעבר וטרינר ראשי למזון. חיי מדף של מוצר מזון הוא מרכיב בעלות המוצר. ככול שחיי המדף ארוכים יותר, כך אני יכול להוריד את יוקר המחיה. החקיקה, גם בישראל וגם בעולם, מטילה את כל האחריות על היצרן. ברוב המוצרים שמיוצרים או מיובאים, היצרן קובע, חוץ ממוצרים וטרינריים. ברגע שמדובר בווטרינריה, המדינה יצרה איזושהי תקרת זכוכית שאי אפשר לעבור אותה. לדוגמה, מפעל שעשה כבד אווז בפתח תקוה, כשהוא הקפיא אותו לשוק הישראלי הוא היה נותן תוקף של חצי שנה, כשאת אותו כבד אווז הוא ייצא ליפן הוא קבע שנתיים; בשר טחון קפוא – 60 יום. זו חקיקה משנת 1987 שלא השתנתה.
אני, כמייצג חברה מסוימת, מנסה כבר שלוש שנים לייבא גם ב-60 יום ולא מצליחים. הייתי בפגישות גם במשרד הבריאות וגם אצל הקולגות שלי במשרד החקלאות וגם בשגרירות של אותה מדינה שמשם אנחנו מנסים לייבא בשר טחון קפוא, ב-60 יום, והמדינה זורקת מאחד לשני. נכון להיום לא מצליחים לקבל אישור לייבא.
פנינה אורן שנידור
¶
כבוד היושב-ראש, אתה תראה שלמרות כל החוסרים שיש לנו, אנחנו עדיין מבינים את הבעייתיות. יש עוד הרבה דברים שצריך לתקן, אבל אי אפשר את הכול בבת אחת. תודות לחוק ההסדרים הנוכחי, גם הנושא הזה עלה לדיון ותיקון, למעשה על אותו עיקרון. אמרנו כלל פשוט מאוד – ד"ר אדי טל אכן צודק, ברוב המזונות מי שקובע את חיי התוקף של המדף זה היצרן. במזונות מסוימים הרגולטור נכנס ומתערב בגלל הרגישות וקבע בעצמו. הרגולטור צמצם ואמר: לא אכפת לי מה אתה, היצרן, אומר, אני קובע. זה עדיין נכון וזה ייפתר בחוק ההסדרים הקרוב.
פנינה אורן שנידור
¶
לדוגמה בשר טחון. אבל יש תנאים. אמרנו שהמזון הוא אכן רגיש והיצרן צריך לקחת ולתת אחריות. יש יצרנים שיישמו מערכת בקרת איכות עצמית, יתקפו את זה ויגידו: עד היום אמרנו 60 יום, אבל יש לי מערכת ולידציה מתוקפת - - -
פנינה אורן שנידור
¶
הם צריכים להוכיח בראש ובראשונה לעצמם. מפעלים של מוצרי בשר יש להם פיקוח וטרינרי שוטף. הם יעשו את האימות באמצעות הווטרינר במפעל, יבוא פיקוח ויאמץ את זה שם.
פנינה אורן שנידור
¶
בדיוק אותו הדבר גם לגבי יבואן. אם יבואן מביא מיצרן שקבע את התוקף והוא יודע לשמור על השרשרת כפי שקבע היצרן - - -
פנינה אורן שנידור
¶
הכלל יישאר אותו כלל. מי שתהיה לו מערכת GMP שאומרת שהוא לקח את האחריות והוא יודע, יוכל לקבוע חיי מדף בעצמו.
פנינה אורן שנידור
¶
לא. תקרא את הסעיף. היא חייבת לעבוד בתנאי אישור ייצור נאות בהתאם לתקנים בין-לאומיים. בחו"ל לא רצים לעשות GMP ויצרן בחו"ל יצטרך לעמוד בתקנים - - -
שלום דנינו (הליכוד)
¶
פנינה, אנחנו מתרשמים מההידברות והנגישות שלכם לאלה. זה מרשים מאוד, בטח העבודה שאתם עושים, אבל עשרה ימים ושישה ימים, זה הרבה זמן בנמל.
פנינה אורן שנידור
¶
חשוב לומר שהפוטנציאל של המסלול הזה עוד לא מומש. אם היינו מממשים אותו, אז אפשר היה לבחון.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
היושב-ראש, רק שתבין, יבואן מביא מכולה, דוגמים אותה, משקפים. הוא חוזר למוחרת, זה בערך עוד כ-9,000 שקלים, גם כשהוא צדיק. מילא היו תופסים משהו שהוא לא בסדר, היו מטילים את זה עליו. אבל פה גם אם אתה בסדר בבדיקה, גם עליך. זה לא רק משרד הבריאות, אבל צריך לסדר את העניינים גם בתוך הנמל, גם בבדיקות.
היו"ר דוד ביטן
¶
גל, ישבת איתנו על הנמלים? יש הרבה בעיות בנמלים שגורמים לעליית המחיר. נכון, האוצר נהנה מזה כי הוא מקבל יותר מע"מ.
היו"ר דוד ביטן
¶
אלה דברים שצריך לפתור. רוצים להוריד את המחיר בישראל? תעשו משהו. תכניסו את היד לכיס. לא בכל הדברים, אבל בדברים החשובים. אתם רואים, אם פה פתרתם את הבעיה של כוח אדם – זה מזרז; פתרתם את הבעיה של הרכבת בנמל כדי להסיע, פתרתם את הבעיה של המובילים. יש כל מיני דברים שיכולים לקצץ בהוצאות.
ד"ר שרון אלרעי-פרייס
¶
לגבי התכנון – לא יכול להיות שנבנה עוד נמל באשדוד, נמל שלם, ולא מסתכלים איזה כוח אדם צריך מבחינת פיקוח כדי לקבל את הסחורות האלה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל יש לכם יותר מ-60 תקנים ואתם משתמשים רק ב-39. כשתגיעו ל-60 ומשהו, תבואי עוד פעם לכאן ונעזור לך.