פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת החינוך, התרבות והספורט
01/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 34
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ה' בניסן התשפ"ג (27 במרץ 2023), שעה 10:00

תקצוב כפרי הנוער

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
משה טור פז
משה סולומון
לימור סון הר מלך
יסמין פרידמן
יפעת שאשא ביטון
קטי קטרין שטרית

מיכאל מרדכי ביטון
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
אפרת רייטן מרום

שרה שלזינגר - מנהלת אגף בכיר תקציבים - חינוך התיישבותי, משרד החינוך

מרי יוסף - סגנית בכירה הון אנושי מינהל חינוך התיישבותי, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד החינוך

הילה קפלן רענן - יועמ"ש המינהל ההתיישבותי, משרד החינוך

הדר פוקס - רפרנטית חינוך באג"ת, משרד האוצר

הילה גלוזמן - סגנית בכירה למנהלת רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

אורי שור - מנהל חינוך והסברה, הרשות הלאומית למים וביוב

שי פרוכטמן - יו"ר איגוד מנהלי חינוך ברשויות, מרכז השלטון המקומי

במבי צורי - יועצת, עו"ד, האגודה לקידום החינוך

שרה זידמן - סמנכ"לית כספים, האגודה לקידום החינוך

מורן אברהמי - חשבת, האגודה לקידום החינוך

איתן מורן - מנכ"ל האגודה, האגודה לקידום החינוך

אסתי כהן - מנהלת כפר ויצ"ו ניר העמק, כפרי נוער

דנה זקס - מנהלת היחידה לפעילות בישראל, הסוכנות היהודית

אסף שמול - מנהל תכניות נוער ביחידה לישראל, הסוכנות היהודית

דבורה מורדיאן - רכזת חטיבת כפרי נוער והספורט בהסתדרות, הסוכנות היהודית

ניר אלון - ראש חטיבת כפרי נוער בהסתדרות הכללית, ההסתדרות החדשה

אברהם אלבאז - מנכ"ל פורום כפרי הנוער, כפרי נוער

שושי אביזמר - מנהלת כפר מנוף, כפרי נוער

מוטי אלמוג - מפקח מכמורת, כפרי נוער

יעקב בנבניסטי - מנהל כפר אלוני יצחק, כפרי נוער

מורן בצר תייר - מנכ"לית רמת הדסה, כפרי נוער

שרית גולדשטיין - מנכ"לית מקווה ישראל, כפרי נוער

דני גילדין - מנכל, כפרי נוער

ידידיה חזני - מנהל הכפר, כפרי נוער

אהובה אווה חסון - מנכ"לית חוות הנוער הציוני, כפרי נוער

גדי יעקב - יו"ר איגוד הבעלויות כפרי הנוער, כפרי נוער

עמי מגן - מנהל הכפר בהדסה נעורים, כפרי נוער

סלע נופר - מנהל כפר נווה מדבר ניצנה, כפרי נוער

נועם סאסי - מנהל כפר תום חרב לאת, כפרי נוער

ניר ענבי - חשב כפר הודיות, כפרי נוער

אביגדור קאופמן - מנהל כפר צביה, כפרי נוער

אריה קוגן - מנכ"ל, כפרי נוער

דביר קלי - מנהל כפר נווה עמיאל, כפרי נוער

שחר רובינשטיין - מנהל כפר קדמה, כפרי נוער

בועז שוורץ - מנהל כפר ימין אורד, כפרי נוער

יונתן שורץ - מנהל כפר נווה שריה, כפרי נוער

נעם שפר - מנהל כפר עיינות, כפרי נוער

צבי שטרן - מנכ"ל איגוד הבעלויות (נציגות הבעלויות וכפרי נוער

קובי בכר - צלם, כפרי נוער

יוראי ליברמן - צלם, כפרי נוער

גליה מירון - מנהלת כפר הנוער ויצו נחלת יהודה, כפרי נוער

גוסטבו גרינס - מנהל כפסים תפעול ואדמיניסטרציה, כפרי נוער

טירן גורני - מנהלן ויצו ניר העמק, כפרי נוער

זיו בר אור - יושב ראש ועדת אתיקה ומשפט, מועצת התלמידים והנוער הארצית

דורון אראמי - יועץ כלכלי וחשבונאי

עומר חרמוני - כלכלן ואנליסט

יהודית גידלי

אתי בן-שמחון



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

תקצוב כפרי הנוער

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, בנושא: תקצוב כפרי הנוער. י' באייר, ה-1 למאי 2023. בתחילת דבריי, אני רוצה לומר שהסיפור של כפרי הנוער, מבחינתי, המסגרות לפחות, ומה שהן מקנות לאותם תלמידים הוא דבר ראשון במעלה. לצערי, הדבר הוזנח בשנים האחרונות. ולכן, אהיה ללא כפפות, ואגיד בתחילת דבריי שמשרד החינוך, משרד האוצר, צריכים לעשות כל דבר, כל אחד לחוד וביחד, לראות איך אנחנו פותרים את הסוגיה הזאת של כפרי הנוער. לא מדובר פה להוסיף על השמנת, אלא לבוא ולדאוג לצרכים מינימליים. כפרי הנוער נפגעים פעם אחר פעם אם זה מהעלאת המחירים, ואם זה משיפוי שלא ניתן להם, ועוד דברים. ולכן, דרישת הוועדה, ואין לי ספק שחברי הוועדה וחברי כנסת נוספים שהגיעו במיוחד לדיון, הצטרפו לבקשה שלי - לבוא ולפתור את הסוגיה הזאת אחת ולתמיד. אני לא מבקש לפתור את זה במכה. אני גם ריאלי, ואני גם מבין את הקשיים ואת הצרכים, ואת התקציב. יחד עם זאת, אפשר לבוא עם אמירה שהיא תוספת מידית קלה, איזושהי תוכנית של תוספת שתגיע בסוף למה שכפרי הנוער צריכים פרוס על פני כמה שנים - זה דבר שהוא אפשרי, צריך רק רצון טוב. אין לי ספק כאשר הרצון נמצא – דודי, היינו בישיבה קודמת ביחד, והתרשמתי שאתה יודע ורוצה לפתור את הבעיות. אז באמת אני מקווה שכך יהיה מול כפרי הנוער.

ברשותכם, אני אתן לחברי הכנסת להביע מי שלחוץ. מי שלא, אם הוא יכול להמתין, אז ניתן גם לארגונים וגם לכפרים עצמם להביע גם את רצונם וגם את המצוקה. נמצאים גם מנהלי הכפרים, גם הכפרים עצמם, אבל בסוף יש לזה השלכה ישירה על תלמידי ישראל שמשתתפים באותן מסגרות, וחובתנו היא לבוא ולתת את המענה הזה ולמצוא את הפתרון. כולי תקווה שאנחנו נמצא יחד – שוב אני אומר, משרד החינוך, ומשרד האוצר ביחד את הפתרון. בכוונה אמרתי כל אחד לחוד וביחד, כי בסוף אני מבין שבמשך שנים כל אחד מפיל את התיק על השני. הגיע הזמן לבוא ולעבוד יחד, ולמצוא את הפתרון הזה למען כפרי הנוער.

חברת הכנסת פרידמן. בבקשה.

לא. אני באתי קודם להקשיב. אני רוצה קודם לשמוע.

בבקשה.

שלום, בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, שוב, אני שמח להיות כאן גם כחבר ועדת החינוך וגם כראש שדולת כפרי הנוער. אני חושב שהנושא הזה הוא נושא קריטי ומעליב. קריטי – כי יושבים פה מנהלי מוסדות שכל אחד מהם מטפל בתלמידי הקצה של מערכת החינוך, אלה שלא מוצאים את עצמם בתוך בתי-ספר מין השורה שבהם בסוף היום הולכים הביתה, כי רובם ככולם התלמידים שלהם התלמידים שלהם הוצאו מהבית בצו רווחה, או עלו לארץ בלי ההורים, או שילובים בין השניים, ואנחנו מחויבים לדאוג לתלמידים האלה, ולתת להם את הבסיס. אנחנו לא עוסקים פה בחמאה, אנחנו עוסקים פה בלחם, בבסיס של הבסיס של מה שהתלמידים האלה צריכים לקבל.

בעבודה מאוד מקצועית שנעשתה על-ידי פורום כפרי הנוער, והוגשה למשרדי החינוך והאוצר, נמצא שבסיס התקציב חסרים למוסדות האלה - 56 מיליון שקלים על מנת להגיע לרף הקיום המינימלי מלמטה. אנחנו לא עוסקים פה לא בקצפת, אפילו לא בחמאה - בבסיס. הבסיס הזה כבר שנים נשחק, ומאז שהם עשו את החשבון ב-56 רק אם ניקח את תוספת היוקר לחלק מהסעיפים היא כבר עלתה מאז בעוד כמה מיליונים. אני כרגע נאחז בעבודה שהם עשו עם משרד רואה חשבון משמעותי.

אבל למה זה מעליב? כי אם נסתכל בשורה 26 בחוק התקציב בעמודים העוסקים בחינוך, אנחנו הולכים לאשר בתקציב הקרוב עלייה ל-77 מיליארד שקלים ב-2023, ו-82 מיליארד שקלים ב-2024. בתוך השורות האלה, יש שורה שנקראת רזרבות כולל – תקן אותי אם אני טועה דודי מזרחי. סעיף הרזרבות הכולל היה שלושה מיליארד בשנה שעברה, והוא עולה ל-5.7 מיליארד בשנה הזו, ול-6.4 מיליארד בשנה הבאה. עלייה של 138%. למה צריך להעלות את סעיף הרזרבה? אז בין השאר יש שם עלייה של 138% כמיליארד וחצי שקלים בתקציב הרשתות החרדיות - החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני. אני הולך מפה אחרי הנשיאות לדיון בוועדת כספים, ואני אגיד מה דעתי על הדיון הזה.

אבל רק נשים פרופורציות. מיליארד שקלים פה, 56 מיליון כאן, בחישוב פשוט ל-3 יחידות מתמטיקה זה 3% נקודה משהו. זה היקף הדיון שאנחנו הולכים לדיון על מה שהוא בבסיס של הבסיס. לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריכה לצאת פה דרישה ברורה, וחד-משמעית למשרד החינוך והאוצר. זו לא הבעיה של אנשים הטובים שעוסקים פה בחינוך. זה גם אפילו לא הבעיה של המינהל במשרד החינוך, המינהל החינוך ההתיישבותי שאמור לדאוג להם, זו בעיה שלנו. אנחנו צריכים שהכסף הזה יהיה מובן מאליו בתקציב הזה – 2023-2024. אמרתי גם – את חטאיי אני מזכיר היום, שאני הצלחתי בתקציב הקודם להביא רק 5 מיליון תוספת ממה שנקרא כסף קואליציוני מעט מדי. אם יש מגיע בחינוך - זה מגיע. בבסיס, לא לפנים משורת הדין, לפי כל דין, הכסף הזה צריך להתווסף לבסיס התקציב לכפרי הנוער, ולהיות חלק מבסיס התקציב של התלמידים החלשים ביותר בישראל. תודה.

הייתי אפילו מוסיף על דבריך שלא רק שלא משפים אותם לצורך העניין על תוספת שכר המינימום שבאה והולכת, אלא כפרי הנוער הולכים גם לקבל קנסות, כל אחד בין 200 ל-300 אלף שקל, על זה שיש פער בין מה שהם משלמים למה שהם צריכים לשלם. לכן, הולך להיות פה גם קנסות שיוטלו על כפרי הנוער. אני חושב שגם את הדבר הזה צריך לקחת בחשבון. שוב, אני מתחבר למה שאמרת – לא מדובר פה בתוספות, לא מדובר פה בשמנת ולא בחמאה, אלא באמת בדברים אלמנטריים ובסיסיים שכפרי הנוער צריכים בשביל להתקיים, ובסוף, החסכים האלה מגיעים ישירות לילדנו, לתלמידי ישראל וצריכים למצוא את הפתרון.

אני כן רוצה לשאול את משרד החינוך מהמידע שהגיע עליי, הוקם צוות של משרד החינוך שבאמת, גם לקחת משרד רואה חשבון חיצוני, בשביל ללמוד על הסיפור הזה של כפרי הנוער. אני רוצה לדעת קודם כל איפה נמצאת היום אותה עבודה שהתבקשה, שהוזמנה על-ידי המשרד, והאם יש בכוונת המשרד לבוא, לפרסם את הנתונים האלה איפה אנחנו עומדים.

שלום. אני יכול להגיד כך, כן, המשרד יחד עם החשב הכללי, המינהל החינוך ההתיישבותי, נכנסנו לבדיקה בכדי להבין טוב יותר את מבנה ההוצאות בפועל בפנימיות, בכפרי הנוער. ויש גם שורה ארוכה של צרכים כפי שגם אני מניח יעלה כאן בדיון. אנחנו ניתן להם מענה. אני כבר אקדים ואומר, ניתן להם מענה מסוים, לא נוכל לפתור את הכול. ניתן מענה מסוים, מענה טוב וראוי לשיפור מצב משמעותי כבר בתקציב 2023, 2024. אם תרצה אני אתייחס פרטנית לדברים שיעלו. אז כן, גם עשינו את הבדיקה, וגם אנחנו ניתן מענה.

הבדיקה הזאת, יש בכוונתכם לפרסם?

נוכל להציג אותה כאן בוועדה.

60 מיליון של המודרכות כשעשינו את ההכנה לתקציב נמצא שם? נמצא בתוך התקציב הזה?

יש הרבה סוגיות. יש גם את הנושא של מודרכות. יש נושא של מכסות. יש את התעריפים – נציג את זה באופן מסודר.

בהמשך, נכון דודי?

אני שמח על התשובה, דודי. אני כן רוצה לקחת אותך לשלב קצת יותר קדימה, ובכוונה אני שם את זה על השולחן. אני לא בא למרוח שום דבר. אני מצפה מהמשרד, ושוב, אמרתי את זה בתחילת דבריי, לא מצפה לבוא ולמצוא את הפתרון עכשיו באופן מידי. אני כן מצפה שהמשרד ייצא באמירה ברורה שיימצא לבעיה הזו פתרון. אני רוצה לשמוע כמה המשרד מתכוון לבוא ולתת בשנת 2023, 2024, אבל הייתי מצפה מהמשרד לבוא עם תוכנית, תוכנית חומש לבוא ולומר - השנה הזאת בתקציב 2023, 2024, יהיה תוספת של כך וכך לפי הסעיפים שתפרט. בתקציב הבא אנחנו נבוא עם העלאה כשבסוף אנחנו נגיע לפתרון הזה שלפחות ה-56 מיליון האלה ייכנסו בתוך המסגרת הזו.

שוב אני אומר, לא ביקשתי שמהמשרד יבואו וישימו את ה-60 מיליון שקל כאן ועכשיו. אבל כן שהמשרד יבוא עם תוכנית ויגיד - - -

למה לא? מה זה 60 מיליון שקל בתקציב משרד החינוך? אבל די, צריך לגמור את זה.

אתה צודק. אבל בתוך עמי אנכי יושב. גם הארגונים וגם הכפרים – אני יכול להיות פופוליסט, ולהגיד – אני רוצה עכשיו את ה-60 מיליון. אני מסכים איתך, אבל בסוף צריך לשים רגליים על הקרקע, ואני יודע שזה לא יקרה.

אבל השאלה אם הם ישרדו עד אז?

אנחנו בסיפור הזה כבר מספר שנים. היינו גם בשנה שעברה, חברת הכנסת יפעת שאשא, כשהיית בראש המשרד, הייתה תוספת תקציבית מכספים קואליציוניים של בסך 5 מיליון שקלים זו המציאות.

מגיע חבר הכנסת קיש לוועדת כספים עוד מעט.

ולכן אני אומר, אני רוצה להיות עם רגליים על הקרקע. הלוואי ואנחנו נצליח להביא את ה-56 מיליון האלה עכשיו. בסוף, אני עם רגליים על הקרקע, והלוואי ואני טועה.

אבל זה לא רק ה-56 מיליון אני מבינה.

תודה. אתה עושה להם הנחות.

לא. אני לא עושה שום הנחות.

זה פלסטר ה-56 – נכון?

אנחנו בתחילת הדיון, חברת הכנסת שאשא ביטון - - -

אבל התכנון היה שיהיה שם כסף של הדרכות, כי בלי זה הם לא יכולים - - -

דודי יבוא ויבהיר את הדברים. יסביר לנו באמת אם מה שאת מדברת עליו כלול, לא כלול, איך כלול. אני גם רוצה לתת לכפרי הנוער ולמי שמייצג אותם לבוא ולייצג, לפחות, מבחינתם את הבעיה, ואיך הם רואים את הפתרון, ויחד אנחנו נתקדם. את אומרת – אני עושה להם הנחות. אני בא עם יד לשלום. אני בא למשרדים אומר להם, אני לא הולך לכם על הראש. ברור שאני רוצה שהפתרון יהיה עכשיו ומידי. בסוף, אני גם עם רגליים על הקרקע. אני גם מצפה שהמשרד יבוא ויפתיע אותי. לפעמים זה קורה...

צריך ללכת להם על הראש, זה התפקיד שלך.

בנושא הזה אסור לוותר להם. מדובר פה על הילדים שלנו. אנחנו לא צריכים לוותר.

יש פה אנשי מקצוע מדהימים במשרד שיודעים למצוא את הפתרונות, ורוצים למצוא אותם. ואני אומר לך, אין לי ספק שהם יפתיעו אותנו. בבקשה.

אני יושב-ראש איגוד הבעלויות על כפרי הנוער. אני רוצה להמליץ משהו, שזה לא יהיה הכול או לא כלום. יש תהליך, ברגע שאנחנו מתווכחים או הכול או לא כלום, אז יש פה איזושהי בעיה. יש תהליך. אנחנו טולרנטיים לתהליך. אנחנו רוצים לראות התקדמות. מאוד חשוב שהדיון הזה יהיה דיון פרקטי. ואני ממליץ לנו שיהיה דיון פרקטי, מה אנחנו יכולים להשיג היום, מחר, בעוד שבוע, ולא או כן או לא. בבקשה.

אף אחד לא מנהל דיון של או כן או לא. אבל גם אני יכולה לומר לך שאפשר לנהל את הדיון ברמה הריאלית. אני גם אומר לפרוטוקול כדי שיהיה ברור, כשאני אמרתי "עושה להם הנחות", זה לא לאנשי המשרד. יושבים פה אנשים יקרים שאני יודעת כמה התאמצו בשביל שהדברים האלה התקדמו בצורה טובה. יש פה את האוצר שצריך להבין שבלי המענה שלו לא נוכל לתת חיים לכפרי הנוער. ולזכור שמי שהציל כשהייתה מלחמה באוקראינה וכשקלטנו את כולם – מי שהציל את מדינת ישראל היו הכפרים. אז חשוב להגיד את הדברים שיהיו ברורים, ומכאן לצאת למאבק שצריך.

מעולה מסכים.

תודה, אדוני. שלום לכם. אני התוודעתי לנושא הזה לפני כמה חודשים בפעם הראשונה. דודי, אני לא אכנס פה למי אחראי, או איך אחראי, או מאיפה צריך לבוא הכסף בכל הדברים הללו. בסוף, אמרת שעשיתם עבודה, מה הפער, להערכתך, בין מה שאתם מסוגלים לספק לבין הצרכים כרגע נכון לשנתיים הקרובות, לשנה?

תענה למודרכות, לא לתקציב הכללי של המינהל החינוכי ההתיישבותי. למודרכות.

יש מגוון רחב של פערים, וצריך רגע לשים את זה על השולחן. יש פה נושא של סל "לאור" העומד בפני עצמו. יש את הנושא של מודרכות, ויש נושא של מכסות תלמידים. יש שורה ארוכה של נושאים. אני לא רוצה לשלוף סיסמאות. אבל באמת, היקף הצרכים הוא הרבה יותר גדול ממה שהמדינה יודעת לתת לו מענה מיידי. בכל השנים האחרונות – בסדר, זה רצף של ממשלות, ניתנו תוספות בהיקף משמעותי מאוד לחינוך ההתיישבותי לכפרי הנוער, בין אם זה בנושא של שיפוצים.

תראה אני בן-אדם פשוט. אני קצת מבין במספרים. דבר איתי במספרים, לא משמעותי, לא משמעותי.

יש שורה של דברים. אתה שואל ספציפית על סעיף המודרכות? אתה שואל ממה? אתה יודע צריך לחדד בדיוק, הפער הוא מאוד גדול. הפער הוא גדול בכל סעיף, אנחנו מגיעים לפערים של עשרות מיליונים בכל סעיף, ובמצטבר אנחנו מגיעים כאן לפערים של מאות מליונים. השאלה איך מסתכלים ויש צורך רחב. אנחנו בתקציב 2023, 2024, אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתדע, התוכנית הסופית עדיין לא מגובשת עד הסוף. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד האוצר. נביא תוכנית בהיקף משמעותי בכל אחד מהסעיפים, גם במודרכות וגם בנושא של "לאור", וגם בנושא של המכסות, ונגשר על הפערים. אני לא יכול להציג כאן את התוכנית המלאה. אנחנו נצא עם זה בימים הקרובים באופן מסודר השר יציג את זה. אין לי כאן בשליפה להגיד לך כמה ספציפית יהיה בנושא של המודרכות. הפערים, אם רוצים להגיע לאופטימום שאנחנו רוצים, הם פערים גדולים. תהיה לנו התקדמות משמעותית השנה, זה לא יהיה באופן מלא.

אנחנו פה בוועדה. זה שאתה בא עם אמירה מטעם המשרד, ואומר לי: השר יבוא עוד כמה ימים ויציג זה בסדר. הוועדה רוצה לדעת האם בכוונת המשרד לבוא ולפתור את הנושא הזה של 56 מיליון - אם זה באופן מיידי ובצורה ישירה כאן ועכשיו, או שיש תוכנית למשרד לבוא ולפתור את הנושא הזה תוך חמש שנים, שזה גם מבחינתי פחות בסדר. אבל אם המשרד בא עם אמירה, לפחות, שאנחנו פה בוועדה נשמע את האמירה הזאת. כרגע, אני שומע ממך שקיים פער, שהמשרד רוצה לבוא לקראת. שמשרד החינוך יש לו איזושהי אמירה והוא רוצה לקדם. אבל כמו שנאמר, וכמו שאנחנו שומעים כבר שנים, בסוף, האוצר מפיל על המשרד, על החינוך. חינוך מפיל על משרד האוצר. האם הגעתם לאיזושהי הבנה שמשרד האוצר מבין שהוא צריך לבוא ולהכניס יד לכיס, או במקביל לכך, משרד החינוך מבין את חשיבות כפרי הנוער, ואומר - אני מוכן לקחת מתוך הכסף התוספתי שאני מקבל בתקציב העכשווי, לשים חלק נכבד לכפרי הנוער ו/או לשנים הבאות.

התשובה היא כן. תהיה תוספת תקציב של משרד החינוך, ושל משרד האוצר באופן משולב. אני לא מציג את זה כאן, מאחר והפרטים עדיין לא נסגרו עד הסוף. מתקיימים עדיין דיונים מקצועיים, הם יבואו לידי ביטוי בתקציב הסופי שיאושר בכנסת.

האם כוועדה אנחנו יכולים לקבל פרק זמן שהמשרד יבוא עם איזושהי אמירה מבחינת הסכומים?

זה כבר מוכן.

אני לא יודע אם זה מוכן. דודי אומר שזה לא מוכן.

הייתה ועדה שאתם הקמתם לא?

לא. אנחנו מעבר לוועדה.

ספציפית למה שהתייחס היושב-ראש ל-56 זה תחשיב שנעשה בעבר. רק על דבר מאוד מסוים על סל "לאור", שאגב, הושקעו כבר - - -

אתה מדבר על תקנת המודרכות.

היו סכומים דומים. יש פער גם במודרכות וגם פער גם ב"לאור". בשנים האחרונות הוזרמו תקציבים כדי לצמצם את הפער. אבל במקביל, גם האינפלציה וכו', זה נשחק. עשינו כן עבודה כדי לראות נכון לעכשיו את היקף הפערים. יבוא לידי ביטוי בתקציב הזה מענה גם לנושא של המודרכות, גם ל"לאור", גם למכסות, יש תופעה שילדים רוצים להיכנס, ואין להם מקום, גם דבר שאנחנו לא יכולים להשלים איתו, זו תוכנית הוליסטית. אני כבר מראש אומר, אנחנו לא נפתור את כל הבעיות בתקציב. אבל כן יהיה במבט שהוא רב שנתי, והתקדמות כבר בתקציב 2023, 2024.

קודם כל, אני לא נגד השר וגם נגדכם. אבל בעיניי זה קצת מוזר, ככל שאני מבין, שמגיעים לדיון כזה ואתה לא מציג מספרים, כי אז אין מה להתייחס – זה מהבחינה הזו. בעיניי, זו בעיה. מעבר לזה, באמת, זה לא נושא של קואליציה ואופוזיציה. הצעתי לכם לא לקחת ולא ללכת למקום הזה של נגד מישהו. הבעיה הזו היא בעיה שצריך לפתור אותה. מנסים לפתור אותה, אני מניח, אני רואה כבר הרבה זמן. ולכן, הכי טוב להתכנס ולראות איך פותרים את הדבר הזה. אני באמת מבקש, אם אתה לא יכול לבוא עכשיו לתת לנו מספרים, אני לא יודע אדוני, אולי כדאי לעשות איזושהי ישיבה עוקבת כן מספרים, כי בלי מספרים, על מה אנחנו מדברים פה?

קודם כל, כאשר השר יבוא ויציג את הדברים, הוועדה תתכנס מחדש.

מתי? זה אומר שהדיון הזה - - -

זה מה ששאלתי את הגורם המקצועי. אני כוועדה רוצה לדעת מה הדד-ליין שלנו?

אבל הוא לא נתן לך תשובה.

בסדר. דודי ייתן תשובה. כמה זמן זה אמור לקחת?

אנחנו נמצאים כולנו בתוך הסד של דיוני התקציב. אנחנו מדברים ברמה של ימים, אנחנו נסדיר את הכול ונצא עם זה בצורה מסודרת, שוב, בתיאום בין המשרדים, בין משרד האוצר לחינוך.

אתה מבין שהשר נכנס לוועדת הכספים כדי להציג את תקציב החינוך לתקציב 2023, 2024. האם אותם מספרים שאתה מדבר עליהם הם חלק ממה שהוא הולך להציג שם?

מאחר ויש הבנות כוללות בין המשרדים, חלק מהתקציבים הם תקציבים קואליציוניים. יש כאן איזושהי סגירה כוללת. לכן יש כאן מהלך משולב. חלק מהסעיפים שיובאו לאישור תקציב המדינה, מופיעים ברמת תוכנית ולא ברמת תקנה, ולכן, יש עוד דיוקים שנעשים בין דרגי המקצוע בין משרד החינוך לאוצר, לכן, לא בכדי אמרתי שעדיין לא נסגר עד הפרט האחרון.

מתי המשרד מתכוון להציג את אותה עבודה שנעשתה על-ידי משרד רואה חשבון חיצוני? האם בכוונת המשרד לבוא ולהציג את זה לוועדה? אם בכלל.

מבחינתנו, הכול שקוף אל מול הוועדה. נקיים על זה דיון.

אני רוצה לכנס דיון, תגיד לי מתי – מחר? מחרתיים? שבוע הבא, אני מכנס את הדיון. אני איתך.

מתי שכבודו יזמין אותנו נציג את הנתונים.

זה זמין אצלכם עכשיו, כבר הכנתם את זה. צריכים להביא את זה עכשיו.

דודי, יכול להיות שאם תציגו, נוכל לעזור לכם קצת לארגן את המספרים שם. למצוא את ההיגיון. להגיד מה יותר חשוב ממה. בוא, אני פה.

דודי, תבין, אני באמת במצב לא נוח. אני מקבל ממשרד החינוך את התשובות בזמן. אתם מגיעים עם תשובות. לא יודע, פה אני רוצה להיות הכי ישיר איתך. אני מרגיש פה שמישהו מנסה לערבב פה מישהו. אני לא אומר לך בפן האישי. אבל לא ייתכן שוועדת החינוך תתכנס סביב הנושא של תקצוב בכפרי הנוער, והמשרד מגיע ללא מספרים, ללא תקציב עתידי, ללא תשובות מה נעשה עם העבודה הזאת שהוזמנה על-ידי המשרד לרואה חשבון חיצוני. בוא נסכם בצורה כזאת. אני אתן לכפרי הנוער להביע את הבעיה, ואיך הם רואים את הפתרון. במקביל, בעשר הדקות הקרובות, תנסה לפחות להשיג את אותו דוח רואה חשבון. לבוא ולהציג לוועדה איזשהו משהו מהותי. אני מוכן לבוא לקראתך, ולקבל שבימים הקרובים אחרי שהשר יבוא וייתן את המספרים, נכנס את הוועדה שוב על הנושא של כפרי הנוער כבר בשבוע הבא. אני אתן לכם פור עד סוף שבוע הבא. נכניס את זה לאתר הכנסת שהוועדה הזו הולכת להתכנס. אני מצפה באמת שהמשרד הפעם יבוא עם נתונים.

כמובן, כל מה שתחליט, מקובל. רק לגבי אותו דוח, יש לנו טיוטת דוח של משרד רואה חשבון שהוא לא סופי. מה שברור וזה גם שמנו על השולחן, והיו על כך דיונים בכנסת הקודמת, שהבדיקה סקרה והתמקדה בנושא של סל "לאור" לא במודרכות. יש שם פערים, והפערים ידועים. אוכל לתת דיווח מלא גם בכתב וגם בעל-פה לוועדה. במסגרת התקציב שבמסגרת ההצעה שנציג, ההצעה כוללת לטיפול בכפרי הנוער ובפנימיות. ניתן מענה רב שנתי לאיך מצמצמים את הפער הזה כפי שמשתקף מהדוח.

דודי, לא נעים לי להגיד לך. יש לי פה ביד סיכום של ישיבה ה-12 ביוני 2018. חלק ממסקנות הוועדה היו שהוועדה מבקשת שתוך חודשיים המשרד יביא בפני הוועדה על סגירת הפער שנוצר במשך השנים בתקצוב החינוך והפנימיות עקב חוסר עדכון של סל "לאור". לעדכן את סל "לאור". את המחירים עבור כל חניך בפנימייה. את המרכיבים של הסל, את הפרופיל וכו'. אנחנו נמצאים מעל חמש שנים ואין תשובות.

אדוני היושב-ראש, בעקבות אותו דיון, ודיונים שהיו גם אחרי הדיון הזה, התווספו 25 מיליון שקלים לעדכון במצטבר לבסיס התקציב כדי לעדכן.

אבל הבעיה לא נפתרה.

הבעיה הצטמצמה. הבעיה לא נפתרה, הבעיה הצטמצמה. מי שקובעת את מסגרות התקציב זה בסוף הממשלה והכנסת. היה מהלך רב שנתי שכל שנה התווספו 5 מיליון שקלים לבסיס התקציב כדי לצמצם את הפער. הדיון הספציפי היה לגבי סל "לאור". עשינו בדיקה מעודכנת, ראינו שהפער גדל, בין היתר בגלל אינפלציה והיבטים אחרים. ולכן, במסגרת התוכנית הרחבה יותר שהתייחסתי אליו, ואמרתי שתקבל ביטוי ב-2023, 2024, וניתן מענה גם לנושא של סל "לאור. אדוני היושב-ראש, אף אחד לא מנסה לא לטשטש ולא למרוח. הכול נשים על השולחן. תהיה תוכנית כוללת גם בנושא של מכסות. גם בנושא של מודרכות, וגם בנושא של סל "לאור. בגלל שהיא לא סגורה עד עכשיו, זה נמצא כמובן בדרגים הפוליטיים - - -

תבין את המצב שלי. אני חדש בנושא. אני נכנס, אני מסתכל במסקנות הוועדה מהעבר. אם היית אומר לי פעם אחת הוועדה התכנסה ואנחנו לומדים את הנושא, הייתי זורם איתך. אנחנו מדברים על חמש שנים שכל יום ועדה, פעם אחר פעם מכנס את הנושא, מביא מסקנות של הוועדה, והמשרד פשוט מצפצף על הוועדה. אין פה באמת איזשהו - - -

אין מחלוקת על כך שצריך להשקיע עוד יותר.

אבל דודי – מודרכות. אנשים בורחים מהדיון פה. יש סיבה למה לא מדברים על שיפוצים, מדברים על מודרכות. מודרכות זה האוכל בחדר האוכל. זו הלחמנייה, זה החשמל, זה המים. עם התייקרות המזון, אני הייתי פה בוועדת הכלכלה לפני כמה חודשים, דיברתי על משמעות של לחמנייה ביום. הבינוי, את האמת, לא מעניין אותי. אנחנו רגילים לעבוד בתרומות, לצערי, כי המשרד בקושי נותן מענה. מודרכות – מיליון וחצי לכפר, לא יותר. 56 מיליון, לא סתם הכסף מטושטש בתוך ה-240 מיליון שקלים שניתנו לתוך המינהל לחינוך התיישבותי. מודרכות – לזה אתה יודע את התשובה ולזה אתה צריך לתת תשובה. אני מנהל כפר הנוער "הדסה" נעורים.

אשמח להגיד כמה מלים. אני מנכ"ל הפורום הציבורי, כפרי הנוער פנימיית רווחה ואומנה בישראל. ויושבים לצדי השותפים מכפרי הנוער ומאיגוד הבעלויות. פתחתם כבר, צללנו פנימה. אני חושב שאנחנו נמצאים פה היום עקב אישור תקציב המדינה. אגב, רצו להגיע כמעט כל מנהלי הכפרים, הרשימה נסגרה, כי אלה הכללים של המשחק. אבל יש פה תחושה, ציפייה ותקווה לצאת מפה היום בדיוק כמו שחידדת, אדוני היושב-ראש, עם אמירה משמעותית מה התקציב שייכנס לשנתיים הקרובות, ומה המתווה למפת הדרכים לצמצם את הפער של 56 מיליוני השקלים בתקנת המודרכות בשנים הבאות לכל הפחות.

חשוב לי להגיד את הדבר הזה למי שפחות מכיר את זה. במדינת ישראל יש כ-50 כפרי נוער, 12,000 בני נוער בסיכון שבעצם מגיעים על רצף מאוד רחב של מצבי סיכון. כפר הנוער שהוא מודל ייחודי, לא רק בישראל, בעולם, מהווה עבורם הפלטפורמה היחידית בהזדמנות השווה האמיתית כדי להשתלב מחר מחרתיים במדינת ישראל שהכפר עוטף אותם ונותן להם רשת שלמה של מענים ופעילויות מנקודת הפתיחה המאוד מאתגרת ומהפערים המאוד גדולים שלה.

מעבר לאחריות המוסרית שלנו כמדינה על אותם נערים, יש פה גם אמירה שצריך להגיד. אני לא רוצה להשתמש בזה, אבל אנחנו נשתמש בזה, כי אולי זה מה שהאוצר מבין. יש פה גם השקעה כלכלית. כפר נוער הוא השקעה. אנחנו לקחנו בשנה האחרונה, מטה הצוות הזה, משרד רואי חשבון מהטובים בארץ, עוד מעט הם יציגו מצגת תמציתית שאפילו לא צריך להבין אותה. תראו את הגרפים וכל אדם יוכל להבין את הממצאים שלה. המצגת הזאת באה ומספרת את הסיפור הבא. כל נער שנכנס לכפר נוער, בסופו של דבר, יוצא עם פרמטרים מדידים למדינת ישראל שהתשואה שלהם הרבה יותר גבוהה ברמה של הישגי בגרות, ברמה של גיוס לצבא, ברמה של השתכרות במקום תעסוקה ועוד מדדים. אני לא רוצה להמשיך את מה שייאמר פה בהמשך. אבל יש פה גם השקעה. כולם יודעים מה קורה כשהנער הזה מחר, מחרתיים יגיע למחלקת רווחה בשלטון המקומי, יגיע להיות בקצבאות ביטוח לאומי כמה זה יעלה למדינה, יותר מפי שתיים. וההשקעה המינימלית הזאת של כמה התוספת של אלפי ילדים שזה הסיפור ב-56 מיליון שקלים האלה, זה ההבדל בין הצלחה לאי-הצלחה. כמו שאמרתם, שחיקת התקציב לא התחילה אתמול, צריך לשים את זה על השולחן. זה הרבה מאוד שנים, זה עשרות בשנים. אבל כמו משבר, משבר לא קורה ביום אחד, הוא נערם ונערם והיום אנחנו נמצאים בנקודה טקטונית של השבר. יושבים פה מנהלי כפרי נוער שעוד מעט תשמעו אותם שהם יבואו ויספרו את הסיפור שלהם שהם נאלצים לקחת הלוואות, זה לא נשמע, זה לא נתפס. כפר נוער שמנהלים צריכים לקחת הלוואות, אנחנו יודעים מה השלב הבא שלו, זו האמת. הוא לא אמור להיות בכלל במצב הזה. הם לא אמורים בכלל להיות במציאות הזאת. למעשה, כשאנחנו מדברים על התקציב, רק כדי לעשות סדר, כי נזרקו פה הרבה מאוד מילים, שנייה נישאר במאקרו.

תקציב כפרי הנוער בנוי מכמה רבדים. רובד אחד זה אותו סל "לאור" – 1975 סל "לאור", שגם אז באותו יום שיצא לדרך הייתה עוולה. מראש הוגדר 85%. שנת 90'-93' תקן אותי, משרד החינוך המציא את התקנה הזאת שנקראת תקנת המודרכות שאמורה הייתה לשפות את הפער התקציבי של כפרי הנוער. אבל אליה וקוץ בה, כי מיד בסמוך להתקנת התקנה הזאת הגדירו את מגבלת תקנת המודרכות שהלכה ונשחקה בשלושים השנים האחרונות, והגיעה נכון לכתיבת הדוח שלנו ל-67.3% פער של 33%. כאשר מתמחרים אותו בתקצוב זה 56 מיליון שקלים. ה-56 מיליון שקלים זה 1.3 מיליון לכפר נוער. זה נאמר פה, ואני אדגיש את מה שעמי אמר. ה-1.3 זה לא הקומה ב', זה לא החלומות. חבר'ה, זה הבייסיק, זה הצרכים הבסיסיים, זה הלחם והחמאה. אין לי עוד מטאפורה לתאר את המציאות הזאת. ואת הדבר הזה כפרי הנוער צריכים להשלים. מאיפה הם ישלימו? עוד מעט דני וגדי יספרו לכם. גם מאיתנו הם פנו, מהחברה האזרחית שידעה להשקיע פה ולהביא למיזמים גדולים בעשור האחרון במאות מיליונים. אבל גם החברה האזרחית באה בשנים האחרונות ואומרת – חבר'ה, אנחנו לא מחליפים את המדינה. אנחנו לא מוכנים לתת לבייסיק. אנחנו ניתן לקומה ב' ו-ג' בשותפות, אבל לא נחליף לאוכל, לא נחליף לשמירה, לא נחליף לשכר כוח אדם, לא נחליף לדברים האלה. זה בעצם המציאות הכואבת של כפרי הנוער.

אני רוצה לסיים, ברשותך, כאיש שומר מסורת לשומר מסורת, ואני רוצה להגיד לך את הדבר הזה. אנחנו קוראים בשבתות האחרונות את פרקי אבות. אני מצאתי דווקא בפרקי אבות בפרק השלישי שקראנו רק בשבת האחרונה, איזשהו ציטוט שאני מאוד התחברתי אליו. אני אקח רק את החלק המרכזי בו שאומר את המלים הבאות: "הוא היה אומר כל שמעשיו מרובים מחוכמתו, חוכמתו מתקיימת". ואני חושב שלאחר עשור וחצי כשהסיפור של כפרי הנוער התחיל ב-2008 בוועדת העשור, וב-2014 בוועדה שהוביל אותה היושב-ראש עמרם מצנע, וב-2020, רם שפע בוועדת חינוך נוספת הוביל את הדבר הזה, עברנו המון דיונים, המון ועדות, המון דוחות המלצות, המון, המון. אני חושב שהיום זו הציפייה של כל מי שיושב פה, וכל מי ששומע אותנו שלא הצליח להגיע לפה, לצאת מפה עם אמירה אמיתית במעשים, לא רק בחכמה, במילים, אלא במעשים, וזה בר השגה. זה אפשרי לעשות את זה, וזו הציפייה שלנו היום לצאת מפה עם תוכנית קונקרטית ברורה ושקופה. אני מבקש דודי ושקופה, זה הכי חשוב.

אדוני היושב-ראש, אני מצטערת שאני מתפרצת, אני מבקשת זכות דיבור של מספר דקות, כי אני צריכה לחזור חזרה לוועדת עבודה ורווחה. סליחה שאני אולי גוזלת את התור של מישהו ואתכם הסליחה.

אני באתי לומר לכם שני דברים. שמעתי את דבריך, אבי. אחד היועצים שלי הפרלמנטריים היה הצלחה של כפר הנוער. לא רוצה להיכנס בגלל צנעת הפרט - הצלחה מסחררת. באמת, כל פעם שהוא עבד איתי, ועד היום הוא עובד פה בכנסת, הוא הצלחה מסחררת שלכם. זה דבר מדהים ומרגש. אתם זה הציונות מבחינתי. אתם אנשים טובי לב שמחזיקים פה את המדינה בכל כך הרבה רבדים - והעתיד שלנו. בשנה שנה כאשר הייתי יו"ר ועדת עבודה ורווחה, הגיעו אליי המדריכים – איזה אנשים צעירים מושלמים. איזה זהב טהור. איך הלב שלהם במקום הנכון, והם באו וסיפרו לי כמה הם מרוויחים. הלכתי לסיור, ואני באחד מכפרי הנוער בדרום, וראיתי את זה. הייתי ליד ערד בנרדים, נכון, לא של הרווחה – זה לא משנה.

זו אותה מציאות גם בכפרי הנוער...

נכון מאוד. ומה שאני באה לומר לכם, ואני פונה אליך בעניין הזה, זאת השקעה פר-סה. אין לזה מילה אחרת. זאת השקעה הכי טובה של מדינת ישראל, לא המניות. ההייטק מעולה, הכול אחלה, זאת ההשקעה הכי טובה של מדינת ישראל אם אנחנו רוצים להבטיח את העתיד שלנו. אגב, זה לא רק בילדים, זה גם באנשים האלה. כי האנשים האלה שבאים ונותנים בעצם את הייעוד שלהם למקומות הכול כך קשים האלה, כשהם מגיעים לכאן ומכבים אותם שנה אחר שנה, והם נאלצים לבקש תרומות. והם נאלצים לבוא לחברה האזרחית, זה דבר איום ונורא. לא ייתכן, ומדינה שלנו הולכת בצעדי ענק למקום הקפיטליסטי נטו, לא. לא. צריך לשמור את המקום הזה של האחריות של המדינה לדברים האלה, גם לנושא הספציפי הזה, ואני בהחלט מצטרפת לעמדה שלך. אני חושבת שאפילו היית עדין, אדוני יושב-הראש, בפנייה העדינה לאוצר ולמשרד החינוך. אתם צריכים לדאוג לזה. 56 מיליון שקל – רק הכספים הקואליציוניים פה הם 12 מיליארד. 12 מיליארד עכשיו בתקציב הקרוב. כספים קואליציוניים. אני באה עכשיו מוועדת עבודה ורווחה, העברנו שם 30 מיליון, 100 מיליון ממקום למקום. מה זה 56 מיליון שקל לשנה? זה כלום. אתם יודעים את זה. ביחס לתקציב של מדינת ישראל, משרד החינוך, זה כלום ושום דבר. זה אך ורק לשים את זה בראש סדר העדיפויות. ובאמת, עליך החובה והזכות לתקן את העוול הזה. יהיה לך כאן אופוזיציה וקואליציה ביחד, אין לי בכלל ספק. זה מסוג הדברים שתקבל כאן את כולם מקשה אחת. אם תצליח להזיז פה את הדברים – תראה שכולם יזיזו יחד איתך.

חברת הכנסת, רק להוסיף שלפני כמה ימים, בטקס נשיא המדינה, מצטייני נשיא המדינה, באופן פרופורציונלי תביני, מתוך 120 מצטיינים, 21 כפרי נוער. מה יחסם לאוכלוסייה, ומהי תרומתם למדינה, זה אולי מדגם למה שקורה.

בדיוק. ומשום מה, זה איכשהו לא מגיע לידי ביטוי במשרדים. או שתתחילו להפוך שולחנות. זה דבר מדהים. באמת, אתם אנשים שצריך להסיר בפניכם את הכובע.

טופחים על השכם וממשיכים להתעלם מכם.

תודה רבה.

חבר הכנסת סימון דוידסון. בבקשה.

אפרת, כל מילה שאמרת עכשיו נכנסה ללב לכל אחד שיושב פה, אבל אני רוצה לחזק את מה שאמרת.

תראו, לא כולם מכירים אותי. אני מתעסק המון בעולם הספורט, יושב פה גם יושב-ראש אגודת מכבי חיפה, אגודה ענקית. אני רוצה לומר לכם. בכל פגישה שאני דן בנושא של נוער בסיכון, אני יוצא מהוועדות ואני אומר לעצמי – מתי המדינה הזאת תתעורר ותבין שעל כל שקל שאנחנו משקיעים באותו נוער - אני מדבר בעיקר על עולם הספורט, אבל פה אני מדבר על נושא של כפרי הנוער, כי אני כיתתי את רגליי והסתובבתי, הייתי בלפחות שמונה כפרים. ישב פה הבחור מ"הדסה" נעורים, וליבוביץ', וסילבר, ועוד מקומות אחרים. וכשאתה נמצא במקום הזה, אדוני היושב-ראש, לא יודע אם אתה היית, אתה מבין שזה מקום ההצלה לאלפי נערים ונערות שללא המחנכים, וללא המקומות האלה, וללא החיבוק החם, וללא מה שהם מקבלים באותם כפרים, הם לא היו יוצאים אותם אנשים. עכשיו, אותו נער בסיכון שאנחנו לא ניתן לו את מה שאמורים לתת לו ונותנים לו בכפרים, יגיע למקומות שאנחנו לא רוצים. הוא יגיע לסמים, ולאלכוהול, ולפשע, והוא לא ישרת בצבא. ואם הוא ישרת בצבא, אז הוא לא יהיה חייל כמו שאנחנו רוצים. וכן הלאה, וכן הלאה. ואתה מדבר על כל שקל של השקעה? כל שקל של השקעה יחסוך לפחות 10 שקלים בעתיד – זה מיליארדים שמדינת ישראל משקיעה באותם אנשים אם אנחנו לא ניתן להם את מה שנותנים להם.

אז על מה אנחנו מדברים – דודי? על 56 מיליון? על 100 מיליון? על 200 מיליון? באמת, זו בדיחה. אני מתבייש בכלל שאנחנו דנים בנושא הזה. אז אני אומר לך, לפעמים צריך לבחור מלחמות, אז במקום להיות עכשיו בוועדות אחרות, אני פה נמצא כי אני אומר לך שכל האופוזיציה והקואליציה תילחם על כפרי הנוער. אנחנו נעמוד עם הרגליים האחריות על התקציב. אדוני היושב-ראש, פה לא נוותר. לא נוותר. נהיה הכי לוחמניים שיש, כי המקומות האלה הם מצילי חיים, והם הכי חשובים למדינת ישראל, כי משם יוצאים האנשים הכי טובים בכל תחום ובכל דבר. גם בספורט וגם באקדמיה, ובסוף, יוצאים אנשים יותר מחונכים, יותר סובלניים, אוהבי מדינת ישראל. מקומות שמקדמים ציונות.

אסיים במשפט אחד. לפני שנה וחצי, הקמנו איזושהי קואליציה יחד עם עמותה גדולה בנושא של ספורט לנוער בסיכון. אותו אדם, לא חשוב מי זה, השקיע הרבה מאוד כסף בנושא הזה. בסוף, בקיץ האחרון נסעתי לכפר סילבר, ראיתי קייטנה שאותו אדם השקיע יחד עם הכפר של ילדות בדואיות, יחד עם ילדות דתיות ישראליות, שבועיים ימים היו שם. וכדי להבין מה הדבר הזה עשה לאותן 40 בנות מהמקום הזה והמקום הזה, צריך להבין מה גורם לשינוי אמיתי. זה הדבר הכי גדול שיכול לקרות למדינת ישראל. וזה נעשה בכפר הנוער סילבר, אני ראיתי את זה בעיניים שלי. אני מחזק אתכם. אנחנו נלחם על זה. אני מבקש מאוד מכל האנשים שצריכים בסוף ללחוץ או לחתום, להבין שעל זה לא נוותר. תודה.

תודה. ברשותכם אם אפשר להעלות את המצגת.

אני מנהל כפר הנוער "כפר גלים", ויושב-ראש תא המנהלים, בעצם, מייצג את כל החבורה הנהדרת שאתם רואים פה. מיד עוד כמה מהם ידברו. קשה לי לדבר, ממש קשה לי לדבר בדיון הזה. אני רותח מבפנים. הדופק שלי, אם הייתם צריכים להרגיש אותו - - -

בצדק.

של כולנו. דני, צרת רבים חצי נחמה.

תראו, אנחנו בשבוע שעבר היינו בשני דיונים מכינים לדיון הזה. נאמרו לנו דברים אחרים לגמרי ממה שהוצג כרגע על-ידי נציגי משרד החינוך. לא נתנו לנו אפילו פירור של תקווה. אמרו לנו הכי טוב שאפשר יהיה לעשות, זה להשאיר אתכם במצב הקיים, זה הבייס שנוכל להגיע אליו. אני לא יודע עכשיו מה לעשות עם האמירות האלה, כי האמירות ממשיכות להיות עמומות.

אנחנו לא ניתן לזה לקרות.

יש פה מסמך, רק צריך לקרוא אותו. המסמך הזה הוא מסמך מדהים שיצר מרכז המידע של הכנסת לפני שבע שנים, הכול מופיע פה. כל ההיסטוריה של כפרי הנוער מופיעה במסמך הזה, עם כל התקצוב המסובך שיצרו פה. יצרו פה עוד מאסטר פיס של תקצוב מוסד חינוכי כדי שלא תבינו איך מתקצבים את הדבר הזה. סל כזה, וסל כזה, וסל אחר. בסופו של דבר, יש נתון אחד שכולכם צריכים לזכור. דיברו פה על מגבלת התקנה. מגבלת התקנה ירדה מ-85% ל-67%. על איזה תוספת מדברים פה?

אתה יכול להסביר מה זה מגבלת תקנה?

יסבירו תיכף. אני רוצה לומר, אנחנו לא יכולים להמשיך יותר ככה, פשוט לא יכולים. בדרך לפה, קיבלתי מיילים על הגזרות שעוד נחתו עלינו בדרך. אנחנו עם מאבק שנמשך כבר שנה, ובחודש האחרון, נחתו עלינו שתי גזרות חדשות – אחת: בנושא שכר המינימום, שכר המינימום מעודכן ומייצר הפרש שהוא לא מתוגמל במאות אלפי שקלים לכפר. במסגרת אותו מהלך, חתמו הסכם במדינה עם חברות השמירה. השמירה מתייקרת השנה ב-20%. מחצית מהעלות הזאת, הכפרים לא מקבלים שיפוי חזרה, וזה עוד לפני שהזכרנו את נושא המדדים, שגמרנו כנראה את העשור, לצערי, שהמדד לא זז, ואין הצמדה למדד. ביטלו ב-2007, הקפיאו את ההצמדה למדד לכפרי הנוער.

מדוע?

החלטת ממשלה. רק מה? כשאתה מסתכל על החברים שלנו במגזר השכן שלנו של הרווחה, חידשנו את ההצמדה למדד, וראה זה פלא. הוסיפו להם לתקציב 20%, בדיוק 50 מיליון, פנימיות הרווחה קיבלו תוספת של 50 מיליון שקלים, וזה מאוד חשוב, כבוד היושב-ראש, לא רק תוספת של 50 מיליון שקלים - הצמדה מחודשת למדדים, שלא נצטרך כל שנה לבוא לפה ולהגיד מחדש – חברים, ה-50 מיליון כבר לא 50 מיליון, כי תראו מה קרה השנה – 9% העלאה במוצרי החלב. מה רוצים שלא ניתן מוצרי חלב לילדים? שנאכיל אותם רק ג'אנק פוד? אוכל מעובד? שניתן להם זבל לאכול? זה מה שהם רוצים? עם מה ניתן להם אוכל בריא? עם מה נדאג לתזונה שלהם? אתם יודעים כמה ילד מקבל לחוג בכפר נוער? התקצוב לחוג לילד בכפר נוער הוא 60 שקלים לחודש. ברווחה כמעט 300 למה? מה ההבדל? שמישהו יסביר לי מה ההבדל. 100 שקלים יותר למזון, עוד לפני הצמדות, לפני המדד, אני לא יודע מה קרה. 100 שקלים הפרש למזון לחודש. מה הקשר מה מצב הילד בנושא של מזון ובנושא של חוג? מה הקשר? מישהו מסוגל להסביר לי מה הקשר? מה זה שתי מדינות? אני לא מבין. באמת, צר לי שזה נופל עליכם. הייתי מצפה לדמויות אחרות שיישבו פה היום בדיון הזה. באמת, זה קצת מעליב. לא מכבודכם חס וחלילה. אבל זה קצת מעליב שלא חשבו שנכון שבדיון כזה יבואו האנשים שבאמת קובעים את המדיניות.

לפחות סגן השר היה צריך להיות פה.

אבל אני לא רואה פה אף אחד מהאוצר. הכדור לא נמצא רק במגרש של החינוך. החינוך לבד לא יכול לפתור את הבעיה הזאת.

למה לא?

כי זה כתוב פה.

כי האוצר צריך להכניס את היד לכיס בסוף.

זה כתוב פה. תעשה טובה, תקרא את הדוח הזה. אתה תהיה בשוק. אתה לא תאמין שבמדינת ישראל קיים דוח כזה שכתוב פה - החינוך כותב – אני פונה כל שנה לאוצר, האוצר כותב: אני מתקצב כל שנה את החינוך, זו התשובה שלהם לרשומון של 20 שנה שנכתב לפני שבע שנים, מסמך מדהים, מי שכתב אותו קדוש.

אנחנו נדאג ללמוד אותו.

אני רק ישלים בעוד משפט אחד. כולם הרי מסכימים על זה שיש בעיה. 56 מיליון שקלים, כל מי שיקרא את המסמכים הפשוטים לפניו, יבין שזה מה שצריך. נקודה. אני, כנציג הבעלויות, חייב להגיד לכם שאנחנו נמצאים בבעיות ערכיות מאוד קשות. אנחנו קמים בבוקר ושואלים איך אנחנו משקיעים את הכסף שלנו בכפרי הנוער? אם אנחנו צריכים להעביר אותו לילדים, כי זה הצורך היום – לחוגים, לאוכל, לדברים אחרים, או להחזיק את התשתיות – 100 שנות התיישבות. הבניינים האלה קורסים. אני, כשאני רוצה להביא מדריך ולתת לו תנאים, אני חייב שיהיה לו קורת גג הולמת, ואין לנו את היכולת גם וגם. זה לא היה ההסכם. אני חותם על הסכם המודרכות כדי שנוכל לקבל את הצרכים הבסיסיים. את הצרכים הבסיסיים של החניכים, של התלמידים. אנחנו כבעלויות, נמצאים כל הזמן בתווך הזה עם פילנתרופיה, רובנו עמותות לא למטרות רווח. יש פה בעיה ערכית. אני רוצה לדבר על הבעיה הערכית. אנחנו מדברים על הרבה מאוד דברים, על ילדים, על להוציא אותם, על כסף, יש פה בעיה ערכית. ואני קורא לך אדוני היושב-ראש, אם אני מסכם את הדברים, יש פה לא מעט אנשים שמדברים בלי שמכירים את הנתונים כלל. צריך ללמוד את הנתונים. אני חושב שרצוי שאנחנו נשלח לוועדה איזה נתונים כדאי ללמוד. אני כבר אומר, אנחנו צריכים להכיר את כל הפרמטרים של התקצוב החסר, לא רק את האמירות האלה של האוכל והמזון, יש פה עוד תקצוב חסר. התשתיות שלנו, משרד החינוך נותן אבל זה לא מספיק.

- - - טיפוליים.

העובדים שלנו מקבלים שכר מכפיר. למה, דרך אגב, יש כזאת בעיה עם שכר המינימום? המגזרים הכי הרבה עובדים בשכר מינימום.

אני רוצה להגיד, יושב פה נציג ההסתדרות. אנחנו מכניסים יד לכיס כדי להביא עובדים ראויים, זה חינוך. למה אין לזה תקצוב ראוי? אנחנו לא מסוגלים להביא עובדים ברמה הנדרשת מכיוון שהתקציב הזה לא מספיק, ואז אנחנו לא נותנים את החינוך כפי שאנחנו רוצים עוד לפני החוג, במגע של הילד עם המדריך שלו.

אני מבקש, היושב-ראש, בעבר, דנו פה בוועדת הכנסת בנושאים אחרים. אני מאוד מאמין שוועדת החינוך ברגע שהיא מקציבה לוחות זמנים ואומרת למי לבוא, ומזמנת אותו – השר גם צריך להיכנס לכאן, ולהגיד בדיוק מה שיש לו להגיד. יש פה נתונים רבים נוספים שלא קשורים רק לתקצוב, אלא איך מחלקים את מה שיש גם. אני מבקש ממך שיציגו לך איך מחלקים גם את מה שיש, ואז נבין האם כולם מקבלים את הכול, או חלק מהאנשים שלא צריכים לקבל מקבלים. וזה גם חלק מהפתרון, לעשות סדר גם בזה. ואני אומר שוב פעם, לפעמים הדיון לתחושתי סוג של דיון פוליטי, לא הוא צריך להיות דיון פרקטי בלי התנצחויות בין קואליציה לאופוזיציה.

אין פה - ענייני לגמרי.

גדי, הדיון הוא פרקטי. ברשותכם, אני רוצה לשמוע את משרד BDO – לעשות את זה ממוקד.

בוקר טוב, שלום לחברי הכנסת, חברי הפורום, מנהלי הכפרים, בעלויות ואורחים יקרים, שמי דורון אראמי, אני רואה חשבון ודירקטור בחברת הייעוץ של BDO. לצידי יושב עומר חרמוני, כלכלן בכיר ששותף לעבודה. מעל עשור אני עובד עם כפרי נוער במגוון תחומים, גם בנושא תקצובם מול משרד החינוך. הייתי לא מעט פעמים בוועדות הכנסות הנוגעות לתקצוב כפרי הנוער.

במהלך השנה האחרונה התבקשנו להכין דוח שבוחן את משמעות הפגיעה התקציבית של תקנת המודרכות בכפרי הנוער שאת עיקר הממצאים אני אציג עכשיו.

חשוב לציין שנתוני התקציב, מספר כפרי הנוער המתוקצבים, ומספר החניכים בכפרי הנוער, כל הנתונים, רובם התקבלו ממשרד החינוך ואינם נתונים רשמיים של משרד החינוך והמנהל לחינוך התיישבות.

בשנת 2022 היו כ- 8,600 חניכים - ב-44 כפרי נוער. כפרי הנוער נמצאים בחזית הטיפול בנוער בסיכון - האתגר - שילובם בחברה. המדדים להצלחה: זכאות לבגרות, כפי שציינו כאן.

כמה השנה?

8,600 זה נתון רשמי של המנהל לחינוך התיישבות. אני, בכל אופן בעבודה, התייחסתי לנתונים רשמיים שלא יהיה כאן ניגוח אל מול משרד החינוך.

חברים, משרד החינוך מסכים עם הנתונים האלה? תודה.

בשנת 2022, היו כ-8,600 חניכים ב-44 כפרי נוער. כפרי הנוער נמצאים בחזית הטיפול בנוער בסיכון כפי שצוין. האתגר – שילובם בחברה. המדדים להצלחה – זכאות לבגרות, שיעור הגיוס לצבא, השתלבות בלימודים ויכולת השתכרות. על ההצלחה האמורה מעיבה סכנה בדמות גירעון שהולך ומחמיר בתקצוב כפרי הנוער, כמו שנאמר פה - כ-56.5 מיליון ₪ וזה רק בשנת 2022, זו שנה אחת חברים. יש לציין שהגירעון פוגם בטיב השירותים הניתנים לבני הנוער, ומונע מכפרי הנוער לעמוד במשימה הלאומית לה הם מחויבים.

ניתן לראות את סיפור הצלחה של כפרי הנוער דרך מדדים ברי השוואה שאספו במחקר אורך שנעשה ע"י פרופ' רמי בנבנישתי, ופרופ' ענת זעירא ואחרים מהאוניברסיטה העברית. יש כאן שלושה גרפים, שלושה קווים. הקו האדום - שיעור הזכאים לבגרות של בוגרי כפרי הנוער. הקו כחול בגרף - שיעור הזכאים של כלל האוכלוסייה. הקו הירוק בגרף - שיעור הזכאים לבגרות של קבוצת השוואה. רואים שישנו פער חיובי, משמעותי, בשיעור הזכאים לבגרות בקרב בוגרי פנימיות על יתר הקבוצות שהוזכרו בשנים 2000 – 2014 – תיכף נראה נתונים יותר מעודכנים. כבר בשנת 2014 הפער עמד על מעל ל10%.

מה שניתן לראות כאן בשקף הזה בצורה מאוד מובהקת שישנה מגמת עלייה בשיעור הזכאים לבגרות מתשע"ז עד תשפ"ז, זאת אומרת, בנתונים העדכניים אנחנו מגיעים ליותר מ-80% זכאים לבגרות.

מדדי האיכות לגיוס לצה״ל של בוגרי הפנימיות בכפרים גבוהה יותר מקבוצת הביקורת, כמו כן, רואים את שיעור הגיוס הגבוה ושיעור הפטור הנמוך של הבוגרים. נתונים מאוד חשובים. לראיה – כפי שגדי ציין או דני, לפני פחות משבוע בטקס מצטייני נשיא המדינה היו - 21 מתוך 120 היו בוגרי כפרי הנוער. מדובר ב-17.5% אל מול היחס באוכלוסייה שהוא פחות מ-0.4%. זה יחס מצוינות ובלתי נתפס.

דיברו כאן על תקציב, אני אומר ממה מורכב התקציב. התקציב מורכב מסל "לאור" – סל שירותים, סל בריאות, תקנת המודרכות, או מגבלת התקנה, נבין מה זה ומקורות נוספים.

ניתן לראות את מספר כפרי הנוער. ניתן לראות שב-2015 נוספו כארבעה כפרי נוער תחת התקצוב. ב-2018, יש עוד אירוע משמעותי – נוספו עוד ארבעה כפרי נוער, סך הכול מ-2012 עד 2022, נוספו כ-10 כפרי נוער. ברור לכם שהוספת כפרים מחייב תוספת תקציב.

בפן האחר ניתן לראות את גידול מספר החניכים. אנחנו יכולים לראות שמספר החניכים היה לפני עשור 6,300, היום מגיע ל-8,600 בערך גידול מאוד משמעותי.

השקופית הזאת אחזור אליה, כמו שדיברו על מגבלת התקנה, אני אסביר מה זה מגבלת התקנה. אבל רק תזכרו את הנתון הזה, שמגבלת התקנה יורדת מ-2017 עד 2022, מ-80% ל-67.3%. אסביר מה המשמעות. השקף הזה הוא הכי משמעותי בכל האירוע הזה, אני רוצה להתעכב עליו, כדי שנבין מה קורה פה. ברשותכם, השקף מסביר את התמונה.

משרד החינוך מתקצב את הכפרים לפי פרמטרים אנדוגניים ייחודיים לכל כפר וכפר. זאת אומרת, הוא לוקח מספר חניכים, בוחן את סוג אוכלוסייה, בונה לפי זה תקנים, וכך הוא מגיע ל 100% התקציב. 100% תקצוב הינו העמודה האפורה שאתם רואים אותה, הוא בחן אותה, והוא קבע שזה התקציב שהכפר צריך לקבל לפי הפרטים שלו. מה שהוא עושה בפועל, ואני אומר גם את מה שהוא בחן, בחנתי אותו, ואני אומר לכם שמה שהוא מתקצב גם זה בחסר, אבל אני מתעלם מזה, זה בכלל לא מעניין עכשיו. מה שהוא עושה, הוא אומר, אני תקצבתי למשל ב-2022. הוא קבע שהתקצוב של כל הכפרים הוא 173 מיליון ₪. ואז הוא אומר – תראו, אני אכניס מגבלת תקנה. מה זה אומר מגבלת תקנה? אני אתן לא את ה-173 מיליון שאני בחנתי ואמרתי שזה ה-100%. אני אתן רק 67% מזה.

וזה למה? איזו אצבע אלוקים יורדת מהשמיים וקובעת את האחוז? למי יש את האצבע הזאת?

אני אומר יותר מזה – האחוז לא ידוע. כל שנה מגלים מחדש שהאחוז הזה יורד.

כתוב כאן שגילו לכם שב-23% יהיה 68% שנתגלה לכם לאחרונה. יש פה נציגים ממשרד החינוך.

מי קובע את האחוזים?

ולמה השיטה הזאת? תגיד, זה מה שיש לי, זה מה שתקבלו. מה זה אחוזים, עולה יורד, כאילו, זה לתת תקווה ואכזבה? למה בכלל לייצר שיטה כזאת?

מדובר למעשה בתחשיב מאוד מורכב שמכיל גם את כמות התלמידים, וגם את הפרופיל שלהם במוסדות השונים. צריך להבין שיש מספר פרופילים של תלמידים. יש תלמידים, אנחנו מגדירים אותם תלמידים בעלי פרופיל.

זה דיפרנציאליות בין כפרים, זאת לא השאלה. יש פה סך כל ההשקעה בכפרים. למה קבעתם אחוזים? תגידו, זה מה שיש לנו, זה מה שתקבלו. שנה הבאה יותר, שנה הבאה פחות. מה זה האחוז הזה? זה לתת תקווה ואכזבה. אם לא הייתם מגלים להם שיש 80%, היו שמחים שיש 68% אולי.

אנחנו מאוד שקופים עם שיטת התקצוב שלנו. אנחנו עובדים מול כפרי הנוער בשקיפות מלאה ואני אסביר שוב. מאחר ויש פרופילים שונים של תלמידים בכפרים, גם בתוך הכפרים תלמידים שונים הם בעלי פרופיל שונה ושיטת תקצוב שונה. שיטת התקצוב נגזרת בחליפה אישית לכל כפר כשאנחנו בעצם גם מנחים ברמה המקצועית מה יחס כוח אדם לפי פרופיל התלמידים, ומה העלות הנורמטיבית.

את יודעת, כשאני שואל על כסף ומקבל הרצאה פדגוגית, אני מודאג. השאלה לא הייתה פה פדגוגיה. יש פה סך הוצאה על כפרי נוער. עזבי את הדיפרנציאליות בפנים. לא רק זה, סך ההוצאה לפי שיטתכם צריך להיות מספר מסוים, ופתאום אתם מודיעים להם, לא, זה לא יהיה 80%, זה יהיה 70%.

לא, פה הטעות. סך התקציב הולך וגדל.

אבל גם הכפרים גדלו. וגם התלמידים גדלו.

הוסיפו כפרים, זה לא פחות חשוב. הוסיפו כפרים לתקנה.

סך הסכום הנומינלי הלך ועלה. אתה רואה פה את מגבלת התקנה, לכן זה תחשיב מאוד מורכב. זה לא שמגבלת התקנה התקציב נומינלית ירד. קודם כל, יש פה באמת שחיקה ריאלית. ויש פה גידול בתלמידים, ויותר מכך, גידול במוסדות, וגם גידול במורכבות הפרופיל של התלמידים. כל הרכיבים ביחד, למעשה, מגיעים לשיקלול הזה של הירידה - - -

זאת אומרת, את מסבירה אותם עכשיו. את אומרת – צריך להגדיל את התקציב.

אני מסבירה מאיפה התחשיב.

תאמיני לי, הקשבתי לך. אמרת שכמות התלמידים, המורכבות והכפרים הגדילה את ההוצאה האמורה להיות. כן, צריך להגדיל.

אגב, בין השנים הללו התקציב גדל מ-75 מיליון ל-120 מיליון שקל. כלומר, מצד אחד אתם רואים את הגרף למטה. מצד שני, בתקציב המדינה גדל. כל הממשלות שהיו כאן באופן עקבי הוסיפו תקציב, אבל כן, היה כאן היבט של שחיקה. לכן, מצד אחד הייתה כאן תוספת במדיניות, מצד שני, היבט של שחיקה, וצריך לתת לו מענה.

אני רוצה להבין. כרגע, ה-56 מיליון זה התקציב שהם יקבלו?

לא. זה הפער בין ה-87 ל-67.

אז אם התחשיב הוא כזה - - - תסביר היטב למה אנחנו צריכים להגיע לאותם 75 מיליון, ולאור כל האילוצים אנחנו מגיעים ל-56 מיליון, אז למה ה-56 מיליון לא מגיעים?

אתה שואל אותי? כל התחשיב כאן נעשה ביחס למאה אחוז מודרכות.

אתה יודע מה זה "השתבללות נחילים"? אני אומר לך כאשר מישהו ממציא מושג שאף אחד במדינה לא מבין אותו תתחיל לדאוג. מסגרת התקנה והמחוזקות, והמוסכמות - תן כסף לילדים.

אני חושב שמיכאל אמר את זה בצורה אחרת. אני אעשה את זה "דוך". מדינת ישראל רוצה בכפרי הנוער – כן או לא?

כמובן.

אני דורש שתעשו את מה שצריך כדי שכפרי הנוער יוכלו להתקיים. תבינו, חברים, כפרי הנוער לא יוכלו להמשיך להתקיים בצורה כזאת. בוא נשים את זה על השולחן. אפשר להסתובב, להגיד, אפשר, אי-אפשר, יכולים, לא יכולים. אני מצפה מהמשרד שיבואו לפה, לוועדה, עם נתונים, יגיד, אחד, שתיים, שלוש. זה מה שיש לי, זה מה שאני יכול. אני כיו"ר הוועדה, אנחנו הח"כים נעשה את מה שצריך מול השר, מול האוצר, מול המשרדים. אבל אנחנו לא יכולים להיות בערפל, לא להבין מה קורה, ולהגיד – נגיע לתקציב ונראה מה קורה. אני מודיע לכם חגיגית, נגיע לתקציב, ואל תתפלאו אם אצבעות לא ירימו למעלה.

בשקף יש עוד שתי נקודות אני רוצה להתייחס אליהן. ב-2016, הפער היה רק 26 מיליון שקלים. ב-2022, הפער יותר ממה שהוכפל ל-56.5 מיליון שקלים, תבינו מה זה אומר. עוד משהו מאוד חשוב ממה שנאמר כאן על-ידי דודי, אני רוצה להתייחס. אמנם התקציב בבסיס החישוב שלו גדל – מ-168 ל-173. זאת אומרת, חמישה מיליון נוספו למאה אחוז. אבל מה קרה? מגבלת התקנה הורידו אותה, ככה שסך הכול הכפר נפגע בשלושה מיליון שקלים. אז יד אחת מעלה את התקציב כי מגיע לחניכים עקב יוקרה, התייקרויות וכו'. יד שנייה מקצצת - - -

אז למה קובעים את מגבלת התקנה, למה? תסבירו?

מה זה המגבלת התקנה הזאת בכלל, לא מצליחה להבין אותו, רק מעצבן אותי...

זה שיטה חישובית שלא נבין למה מקצצים להם כסף.

כפר קיבל יותר כסף - - -

חברים, תנו לדודי להשלים.

מה שחשוב שלא נתווכח על נתונים, וגם יש מחלוקת, נחדד אותם, ובסוף, זה באמת סדרי עדיפויות ברמה של ממשלה. הכפרים קיבלו יותר כסף, הממשלות השקיעו יותר כסף בכפרי הנוער, אין בזה בכלל מחלוקת. במקביל, היה כאן גידול בתלמידים, ולכן, דה-פאקטו הייתה גם שחיקה.

מה זה קשור?

הם לא מקבלים על-פי תלמידים? אני לא מצליחה להבין את זה.

אתה יוצא מנקודת הנחה שממשלות ישראל לדורותיהן באו והוסיפו כסף, ודה-פאקטו, כפרי הנוער קיבלו יותר כסף. זה נכון. אבל אם אתה מחלק את זה פר כפרי הנוער, ופר כמות התלמידים - - -

פר תלמיד, זה מה שחשוב. פר תלמיד.

אגב, תקציב המדינה של משרד החינוך יגיע עכשיו לכמעט 80 מיליארד. וזה למה? כי חלק מהסכום הוא בגלל גידול טבעי של תלמידים.

אני לא בא להגיד שאנחנו לא ניתן מענה לסוגיה הזאת. אמר הנציג דורון אראמי שכפרי הנוער קיבלו פחות כסף.

המודרכות.

הייתה כאן תוספת של משאבים. נכון, יש כאן היבט של שחיקה, לא מתעלם מזה, ניתן לו מענה. התייחסתי בתחילת הדרך.

אני רוצה להתייחס למה שאמרו כאן על ההשלכות של הגרעון המצטבר בתקציב. זה מאלץ את מנהלי כפרי הנוער לפעול כמגייסי משאבים על חשבון מהות תפקידם החינוכי. העברת הכספים המיועדים לתשתיות, כמו שנאמר. בינוי ושיפוצים לתקציב שוטף. תחלופת מדריכים גבוהה נגרמת בשל תנאי מגורים לא נאותים ושכר בלתי מספק. השכרות מתקני הכפר מגורים ובריכה לקהל הרחב במהלך חופשת הקיץ. תרומות שהתקבלו לצרכי פיתוח הכפר, מופנים לצורך התקציב השוטף של הכפר. גיוס הלוואות מהבנקים, בייחוד בסביבת ריביות כאלה, אתם יודעים לאן זה יכול להביא את הכפרים.

אני רוצה לסכם את כל הדיון הזה מבחינתי. תקציב המודרכות מ-2018-2022, עולה כתוצאה מהצמדה לעלויות השכר וגידול במספר החניכים. תקציב המודרכות בפועל יורד עקב קיצוץ באחוז מגבלת התקנה. הגירעון בשנת 2022 הגיע ל-56.5 מיליון ₪, כתוצאה ממגבלת התקנה. הפער המצטבר לחמש שנים בכפרים הגיע ל-231 מיליון ₪. נתון לגבי מספר התלמידים. הפער בשנת 2022 לחניך מסתכם בכ-6,580 ₪ לחניך כתוצאה ממגבלת התקנה.

לגבי המדדים, רק שנבין, מינואר 2021 עד מרץ 2023: מדד המחירים לצרכן עלה ב-9.6%. מדד מחירי המזון עלה ב-9.6%. מדד חשמל ומים עלה ב-15.4%. מדד אחזקת הדירה עלה ב-10%. איפה רואים את זה בכפר חברים, איפה זה מגיע?

הדברים ברורים. נעבור לחברי הכנסת, מנהל כפרי הנוער, כל אחד בתורו. בבקשה, חברת הכנסת יסמין.

אעשה את זה קצר. ראשית, בתחילת הדיון, חבר הכנסת משה טור פז, דיבר על רזרבות, עודפים, לא הבנתי את זה. חשוב שנבין על מה מדובר, כי אם יש עודפים, או רזרבות במיליארדי שקלים, אז צריך לראות אם אפשר להפנות את זה גם לטובת הדבר הזה. שנית, אני באמת מזועזעת. אני מכירה את כפרי הנוער. אני מכירה בעיקר את כפרי הנוער של הרווחה, פחות של החינוך. לא ברור לי לפעמים מדוע מדינת ישראל מתעקשת לירות לעצמה ברגל כמעט בכל תחום. כל דיון שאני יושבת – אני רואה את מדינת ישראל יורה לעצמה ברגל. גם לא ברור לי מדוע מנהלי כפרים צריכים לבוא לכאן ולהתחנן שאנחנו נעזור לכם לעזור למדינת ישראל. אין היגיון בזה. פשוט, אין היגיון בזה. כאילו, בא לי להגיד לכם, תגידו להם, לכולם, לכו לעזאזל, אנחנו מרימים ידיים. אנחנו לא נקבל התקף לב בגלל העבודה, ותשברו את הראש שלכם. תפתחו את השערים, תנו לכל התלמידים לצאת, ונראה את המדינה מתמודדת עם זה אז. באמת. תאמין לי שאני יודעת. אבל המדינה מנצלת את זה שאתם לא מסוגלים. סליחה, אני אומרת לכם בפירוש – תתחילו לאיים שתרימו ידיים, זה פשוט לא נתפס בעיניי.

לפני הפתרון הכואב של יסמין. אני רוצה לשאול את אנשי משרד החינוך. כמעט אין סעיף בחינוך שאתם לא מגדילים הוצאה. אתם הולכים להגדיל הוצאה עכשיו בגיל הרך במיליארדים. הולכים להגדיל הוצאה של ריבוי טבעי בכיתות, ולפי עדיפויות של שר החינוך בהרבה תחומים – למה הנושא הזה זנוח? כי אין לו לובי? כי הוא לא מייצג מגזר פוליטי? כי הוא רב מגזרי, כי הוא שקט, כי הם עושים את העבודה יפה כל השנים?

אבל אי-אפשר לשאול אותם, זו מדיניות שר. וזו מדיניות ממשלה. ויש כסף במדינת ישראל. יש כסף במדינת ישראל – הכול עניין של סדר עדיפויות. ואם זה לא יהיה בסדר העדיפויות שלנו, אז אוי ואבוי. ואגיד לכם משהו – אני איתכם. אוקיי. אני לא פריירית, אני באר-שבעית, עקשנית, שחוצבת בקירות. יש לכם עוד עקשן מירוחם, ויש את יושב-ראש הוועדה. לא ייתכן שהדבר הזה קורה. הדלת שלי פתוחה, ואנחנו כולנו כאיש אחד איתכם ונילחם. אני פעם ראשונה נחשפת. אני יודעת שיש קשיים. אבל האבסורד שהיום נחשפתי אליו הוא חוצה כל גבול. אני לא באה בטענות אליכם, זו מדיניות שר, זו מדיניות ממשלה. אני באה בטענות למדינת ישראל שמזניחה את זה כבר מעל לעשור. זהו. סיימתי.

תודה רבה.

אני רק אגיד, ולא אוסיף הרבה על מה שנאמר כאן, כי באמת, כל הדברים נאמרו כאן והם קשים מאוד. אני יכול להגיד מהיכרות אישית. רוב חבריי, קרובי משפחתי, הבן שלי לומדים בכפרי נוער. אני מכיר את זה היטב. אני יודע להגיד שאותם אנשים שאני מכיר ב-30 שנה, ב-40 השנים האחרונות שעברו בכפרי נוער, חלק גדול מהם לא היה הופך להיות אנשי מפתח בחברה אצלנו לולא כפרי הנוער. זה ברור. אני לא צריך לחדד פה לאף אחד מי שנמצא כאן. המנהל של כפר הנוער של הבן שלי נמצא כאן, הרב יהונתן. החשיבות של כפרי הנוער גם בהיבט המוסרי והערכי, גם בהיבט הכלכלי, גם בהיבט של "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה", בהמון היבטים, כל מה שניגע בו, אנחנו נבין כמה זה חשוב.

ועוד יותר. אני רוצה לחזק אתכם כאן. אני יודע שזה מליצות ואמירות שאתם מקבלים כל הזמן. אני מתנגד אפילו להרהור של חברת הכנסת פרידמן – אל תעזבו, ואל תעשו שום דבר, נדאג גם שלא תעשו את זה ברור לחלוטין, כי אנחנו יודעים מה התוצאה של הדבר הזה. זו תוצאה לא ברמה של שנים, ברמה של שבוע. שבוע שלא יהיה מקום לאותו נער ונערה, אנחנו נמצא אותו בהרבה מקומות מאוד קשים שההשקעה בו היא השקעה של שנה בכפר נוער. אז זה ברור לכולם.

זו התחנה של נוער, ונוער נושר. זו התחנה האחרונה.

בדיוק. ואני יודע להגיד שמי שנמצא בכפרי הנוער שאנחנו מדברים עליהם חינוכיים, זה לא נערים בסיכון, אלא זה נערים בסיכוי גבוה מאוד, ובלבד שנצליח להוציא מין הכוח אל הפועל את הכוחות שגלומים בתוכם, זה ממש המצב. אני מכיר את הדבר הזה. ולכן, חובה, אני אומר את זה כאן ליושב-ראש, שבאמת מסור לנושא הזה, וגם אני מסור לנושא הזה. ואני יודע שאני בממשלה, ואני עושה הכול. כנראה שיש דברים שמעבר לחבר כנסת חדש. אבל אני התייעץ פה עם מיכאל איך עושים את זה. אבל באמת אני אומר, הנושא הזה הוא בדמנו. הוא חוצה מחנות – אופוזיציה, קואליציה. אנחנו נלחם על זה כדי שתקבלו את המינימום שזה ה-56 מיליון שקלים. ואולי גם צריך להגיע לא למינימום – ל-75 מיליון האלה, כדי שמשם נתחיל לקפוץ לבינוי ולהמון דברים שאנחנו מכירים. אני מכיר מהמקיפים בדרום ובפריפריה. המציאות היא מציאות קשה, היא כלכלית למדינת ישראל. רק צריך לפקוח את העיניים ולהגיד – אלה לא האנשים השקופים. אגב, הייתי בוועדת חוץ וביטחון ועכשיו, ושאלתי בכל תוכניות מי האנשים שמגיעים לתלפיות בכל המקומות, והאם הם הגיעו לבאר שבע ולקריית גת כדי לאתר את האנשים האלה. הם שקופים, לא רואים אותם. ולמרות שאני יודע להגיד שמכפרי הנוער ייצאו גם הטייסים הבאים, יכולים לצאת טייסים הבאים, ובלבד שנאפשר את הדבר הזה. אז מצד אחד – חזקו ואמצו. מצד שני, אני אומר לממשלה – אנחנו מחויבים מעל לכל דבר אחר לשים את הכסף הקטן הזה כדי שהדבר הנפלא הזה שנקרא כפרי הנוער ימשיך לשגשג להצליח, ולהצמיח דברים טובים.

יש פה תופעה יותר חמורה מזאת. מחזיקים אותם לא חי, לא מת – גוססים. ואומרים להם – לכו תביאו תרומות מהעולם, כאילו שהחינוך של ילד זאת ההזדמנות שלא יהיה תלוי בתורמים.

הם עושים טובה למדינת ישראל.

לא אומרים למנהל תיכון בישראל – לך תביא תרומות. לא אומרים למנהל יסודי – לך תביא תרומות. בכפר נוער, אומרים – לך תשלים את הבעיות שלך בתרומות.

אדוני היושב-ראש, אני יודע כמה אתה נחוש כשצריך. ואתה רואה פה הסכמה מקיר לקיר בתמיכה בכפרי הנוער, אבל זה מדאיג, כי נושאים שהם לא במחלוקת במדינה לא תמיד מקבלים התייחסות. אבל אנחנו צריכים להיאבק פה. וכל מי מאיתנו וחבר ועדת כספים, יכול להיות שנעצור גם העברות או אישור תקציב של משרד החינוך בתוספתי שהולך להוסיף הוצאות עד שנקבל תשובות לכמה דברים. אני ממלא מקום ועדת כספים, ככה אני מתכוון לפעול עד שלא נקבל לפחות כיסוי, בוא נגיד 80% של הבעיה, 70%, נחיה איתכם בשלום. השנה תתנו 70%. בשנה הבאה – 100%. לא 100% של המוסכמות, של המוחזקות, אתה מבין של הבעיה של ה-56 מיליון. תתנו השנה 70%, 80%, בשנה הבאה תשלימו. זה אנחנו נחיה בשלום. אבל אנחנו לא מתכוונים לוותר על הדבר הזה. ככל שנוכל, ונהיה מתואמים קואליציה, אופוזיציה, נלך עם משרד החינוך על כמה בעיות – על מכינות אופ"ק שמצילות חיים, שיודעים כמה אתם מאמינים במכינות אופ"ק. שר החינוך דיבר איתי על מכינות אופ"ק, כמה זה באמת נותן הזדמנות, ומ-50 מיליון יורדים ל-10 מיליון. יש כמה בעיות, שאלה בדיוק האנשים שצריכים את ההזדמנות. וכפי שחבר הכנסת סולומון אומר – "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה", ואני והוא בני עניים, ויצא מאיתנו תורה כי היינו בכפרי נוער. היינו בישיבה תיכונית, היינו בפנימייה. עליית הנוער דאגה לנו. אנחנו לא נדאג לילדים הבאים? לכל גלי העלייה שאין להם בית. לאנשים שפגועים בבית שיוצאים לכפר, לא נביא להם את התנאים היסודיים האלה, זו חובתנו. אנחנו נעבור על זה ביחד.

אדוני היושב-ראש, רציתי רק להתייחס. שמי ניר אלון, אני ראש חטיבת כפרי הנוער. אני אחראי על העובדים. יש כ-3,000 עובדים שעובדים אצל המנהלים הנפלאים האלה. כשאני אומר – נפלאים, הם נפלאים. הם באים ממערכת החינוך, אפילו טיפה על גבול הנאיביות וחבל. אני בעצמי גדלתי בכפר הנוער, ואני אומר לכם מה המשמעות, כמה חשיבות יש לילד שגדל בכפר הנוער: זה ערכים. זה בסיס חזק. זה עתיד. נגעו פה חברי כנסת שאמרו פה קודם בדברים שהם חשובים מאוד להמשך קיומה בכלל של מדינת ישראל, ואני לא אומר את זה סתם. אנחנו מרגישים היום, סליחה שאני אומר את זה, יתומים. אין לנו לא אבא, אין לנו לא אימא. יש פה אנשים נפלאים – משרד החינוך, המינהל לחינוך התיישבותי, איגוד הבעלויות, המנהלים, יש לך עשרה גורמים שמנסים כל אחד לדאוג. אבל אני אומר לכם דברים פשוטים – מ-2017, דיברו פה קודם על המדריכים, אמהות בית, טבחים, שרתים. יושב פה חבר הכנסת משה סולומון, הוא היה מנהל כפר. אנשים שמגרדים את שכר המינימום, וקשה לקלוט עובדים חדשים נוספים בשכר הזה. אני מבין אותם. התחלופה היא אדירה. אתם יודעים, נחשפנו לנתונים משרד החינוך, ששלוש, ארבע שנים, מדריך מחליף את עצמו, וצריכים לגייס עובדים חדשים. מי מגיע בכלל בשכר כזה לכפר? עכשיו מ-2017, גייסנו כספים, אני אומר כמענקים, כסוכריות, כאיזה צ'ופרים לעובדים. נתנו להם רק לשמר את המערכת. אבל רק שתבין איך זה עובד. זה לא שאני עובד מול איגוד הבעלויות. לא שאני עובד מול משרד החינוך. לא שאני עובד במינהל לחינוך התיישבותי. אני צריך לעבור כפר, כפר, 52 כפרי נוער, לחתום על כל אחד על הסכם, ולראות שהכסף אחרי זה עובר ממשרד האוצר למשרד החינוך, למינהל לחינוך התיישבותי, ואז יוצא פרמטרים, פרופילים, ואנשים מאוד יקרים שלצערי, המדיניות מקשה עליהם, שבסופו של דבר הם אומרים – אין לנו, מה נעשה. אין לנו, זה עניין של סדר עדיפויות, זה צריך לבוא מלמעלה. לכן אני חושב שצריכים לבוא נציגים הרבה יותר בכירים. ואני אומר גם לאנשי האוצר, יש פרטנרים. אתה יודע מה, הגיעו איתנו לכפר הנוער, היינו ב"מקווה", היינו ב"הדסה", היינו בכפרי נוער של המפעל להכשרת ילדי ישראל, היינו בכל הארץ. הם מבינים את המודעות, וזה לא עניין של קואליציה, אופוזיציה. זה עניין של כמה לירות שצריכים לתת להם, ולכפר שאין לו יכולת ובסיס כלכלי, לכפר שהוא לא יכול להביא כספים לא מהתקצוב של המדינה, הוא פשוט נופל. חקלאי פרדס חנה, אני יכול לתת לכם הרבה מאוד דוגמאות, שכפר שלא היו לו יכולות עצמאיות לגייס כספים מתרומות, או מכל מיני פעילויות שהם עושים בתוך הכפר – פשוט נופל. ואז המדינה פשוט לוקחת את הכסף הצידה, ולוקחת את האדמות בשביל להשתמש בזה בתור נדל"ן.

אני אומר לכם, אני לא רוצה לשפוך את התינוק עם המים. אבל אנחנו הכרזנו כהסתדרות, כארגון עובדים יציג על סכסוך עבודה. אני לא רוצה. אני אומר לך שאני בתור ילד פנימייה, לא רוצים לראות שעובדים בבית ותלמידים בחוץ, לא רוצה לראות את זה.

אני רק רוצה לבוא ולומר שוב, ודודי אמר את זה בתחילת דבריו. יש רצון טוב. אני מקווה שבימים הקרובים נקבל באמת איזושהי בשורה. בבקשה, מנהלת כפר הנוער "מנוף", שושי אביזמר.

אני אנסה בדקה לומר את הדברים, ולתת דוגמאות רלבנטיות. אני מנהלת את כפר הנוער "מנוף" בעכו. כפר הנוער מנוף הוא כפר בקצה הרצף החינוכי. זאת אומרת, בתוך כפר הנוער אנחנו בקצה של הקצה. אני מצטרפת לכאב, אבל חברת הכנסת יסמין, כשאת מזמינה אותנו לצאת ולסגור את הכפרים, לחניכים שלי אין בית. אנחנו עובדים 365 ימים בשנה.

זה לא באמת, את יודעת - - -

את ליל הסדר אני חגגתי עם משפחתי, ועם החניכים שלנו בתוך כפר הנוער. אין להם אלטרנטיבות. אני רוצה לתאר מה המשמעות של המספרים שמדוברים כאן בכפר הנוער שלי.

אני עובדת 32 שנה בחינוך. בשנים האחרונות, לצערי, אני לא עוסקת בחינוך. אני בחרתי להיות בחינוך. אני לא פוליטיקאית, לא רוצה להיות שם, מכבדת אתכם ואת העשייה שלכם, אבל זה לא הכישורים שלי. אני עוסקת בחינוך, ואני עוסקת בשנים האחרונות בלהיות פוליטיקאית, בלגייס כספים, לגייס תרומות, ולהיות עם הראש מעל המים כדי לנהל את הכפר שאני מנהלת. אני אגיד, מצטערת אם זה לא נשמע יפה. לפני שנה יצאתי בקמפיין גיוס המונים – זו מילה יפה לקיבוץ נדבות. והחניכים שלי שבאים באמת מקצה קצה הרצף, מהשכבות היותר חלשות, אין מה לעשות. בקבלת שבת ביום שישי, עמדו על הבמה ושאלו אותי: שושי, סוגרים את הכפר? אין לך כסף לנהל את הכפר? זו הייתה המשמעות, הם ראו את הקמפיין הזה. הם שאלו אותי מה זה אומר? מה זה אומר שאנחנו יוצאים החוצה לגייס כספים. התבחבשתי עם המילים של מה אמרתי להם, למה אנחנו יוצאים בקמפיין גיוס המונים.

המשמעות של זה שעם השנים זה התחיל בזה שאמרתי אנחנו אנשי חינוך. אז פיתחנו תוכניות מאוד יפות של מסעות במדבר, תוכניות מקצועיות, טיפול, ולתת באמת טיפול לחרדה, לכל החוויות הקשות שהחניכים שלנו חוו במהלך השנים. צמצמתי את המסעות. אני מצמצמת טיולים. והיום, אני כבר לא שם. בעקבות העלייה במחירי החלב, במחירי הדלק, אני קובעת פגישה עם מנהל המטבח שלי, ואני צריכה לצמצם באמת במזון שאני נותנת לחניכים שלנו. אם אני ככפר טיפולי הוצאתי הסעות כמעט עד פתח הבתים, היום אין הסעות, היום תסעו ברכבת כי זה יותר זול. ואיפה המוגנות של החניכים שלי? כשאני מתוקצבת נכון יותר מכפרי נוער אחרים, אבל עדיין אני מתוקצבת ב-67%, ועל היתרה אני צריכה לגייס. אני לא כל כך יודעת מאיפה. חד-משמעי, ואני מנסה בכל הכישורים שלי. אני שוכרת אנשים שאף אחד לא מממן לי, מגייס תרומות כדי להשלים את הדבר הזה.

לדוגמה בקורונה. בקורונה כולם שלחו ילדים הביתה. כל הכפר שלי עבד עם החניכים. אבל בסוף, אני צריכה לאיזשהו תקציב תוספתי לאיך אני משפה את המדריכים שישנו שבועיים ברצף בבידוד עם החניכים שלנו.

אני רוצה לספר. כולם דיברו על ילדים של. יש פה חבר כנסת שניגש אליי לפני מספר חודשים ואמר לי, תקשיבי, יש לי חוב לכפר הנוער. אני רוצה שתיגשי, תגיעי לכפר הנוער הזה והזה, תלכי אליו, ותפגשי, ותראי איך אפשר לעזור להם. באמת, אני ככה נרתמת. הוא אומר – אני גדלתי שם. כל מה שאת רואה עכשיו זה כפר הנוער – חבר כנסת מן המניין. אז באמת, לא רק ילדים שם, ולא רק אנחנו, אלא באמת מישהו שגדל ממש בתוך כפר נוער. אני הולכת לבקר בכפר הנוער "ברוש". נמצא פה יהונתן שוורץ שהוא מנהל כפר הנוער הזה. תקשיבו, אני יוצאת משם, אין לי מילים לתאר, אין מילים, אין מילים – על המסירות, עבודת הקודש, באמת, לעבוד עם מסירות נפש, פשוט מסירות נפש, בתנאים לא תנאים. ממש בתת תנאים. אני לא מדברת על התנאים של המדריכים, שבאמת, זו סוגיה בפני עצמה שצריך לתת עליה את הדעת, מה זה מדריך. אני באמת אומרת, מדריכים היום במדינת ישראל, בכפרי הנוער ובפנימיות הנוער, דרך אגב, עובדים, בעיניי זו התנדבות לכל דבר ועניין. אין להם תנאים. אין להם הכרה. אין להם שום דבר. אז אני אומרת זה נושא בפני עצמו שצריך לתת עליו את הדעת. אני משערת כשהפער הזה ימולא, אז גם הוא ייתן את המענה לדבר הזה.

באמת, מה שאני פוגשת שם זו עבודת קודש. זה באמת לקחת את החלקים הכי שבורים של החברה, הכי שבורים, את המשימה הכי קשה, הכי רצינית שהיום עומדת לפתחו של עם ישראל, ולקחת את המשימה הזאת וללכת איתה קדימה. אני שומעת אותך, אני שומעת ככה את הלב שלך – ואמרה חברת הכנסת יסמין פרידמן המדהימה, ואני מבינה מאיפה היא אמרה את זה, כשהיא אמרה – "תגידו, אנחנו מרימים ידיים". באמת, איך אתם צריכים ללכת ולקבץ נדבות? באמת, זה משהו של לראות אותו ובאמת לא להאמין. כמו שנאמר פה כבר לפניי, אנחנו לא נאפשר את הדבר הזה. אנחנו לא נאפשר את הדבר הזה.

רציתי רק להתייחס לעוד נקודה שאולי לא נתנו עליה את הדעת. החבר'ה שמגיעים, באמת, הנוער שמגיע לכפרי הנוער, ושכפרי הנוער מכילים אותם, זה השבר הכי גדול של החברה. זה נוער בסיכון, ונוער נושר, ובאמת, הם אוספים אותם לשם. יש נושא שלא נתנו עליו את הדעת, ולא דיברו עליו מספיק לדעתי, וזה בסוף כדי להצמיח את הנוער הזה, צריך תקנים טיפוליים. המקומות האלה צריכים יותר מהתקנים הרגילים כדי שבאמת הנוער הזה, בסוף, כדי שהם יצליחו, אני ראיתי שם שבאמת אחד החסרים היותר מרכזיים היה בתקנים טיפוליים. יש הגדרה לתקנים מסוימים, ויש צורך ביותר, מה לעשות, זה מקום שצריך יותר, אי-אפשר להתייחס לזה ככל מקום רגיל. אני חושבת שגם על זה אנחנו נצטרך לתת את הדעת בוועדת חינוך. אני חושבת שבכלל אנחנו צריכים ללכת ולפגוש יותר, לראות את המפעל המדהים הזה שקוראים כפרי נוער. אנחנו בעזרת השם נעזור במה שאפשר כדי שבאמת הפער הזה, או למצוא איזושהי פשרה שתיתן מענה, ולא חס וחלילה לגרום לאותם כפרי נוער לקרוס. אנחנו צריכים לראות איך נותנים על זה את הדעת.

תודה רבה. אני רק רוצה לומר, שגם מי שלא יכול להביע את דעתו, ושכל מנהל, וכל כפר נוער באשר הוא, יש לכם גב, גב חזק. אנחנו לא הולכים לוותר. אנחנו הולכים להילחם ככל האפשר. שמענו גם מדודי, שישנה תוכנית, השר צריך להגיע בימים הקרובים ולהציג אותה. אני מקווה באמת שאנחנו נשמע בשורה אמיתית לכפרי הנוער. ושוב, כמו שאמרתי בהתחלה ואני לא חוזר בדבריי. לא מבקש לפתור את הבעיה בשנה אחת. אבל אני רוצה לראות שכן, הרכבת נוסעת. יש איזושהי תוכנית סדורה איך להגיע ולפתור את הסיפור הזה אחת ולתמיד.

סליחה, אני מנהל את כפר הנוער "עיינות", ואני מנהל הרבה שנים, והייתי בעשרות דיונים, כולל בחדר הזה, הבטחות, וכולם אומרים שאנחנו עושים עבודת קודש, הכול נכון. אני רק מבקש - - -

אני אעשה לך את זה קצר.

נשמח שזה יהיה פרקטי, ולא רק יגידו שאנחנו עושים עבודת קודש.

תאמין לי – תבדוק אותי בזאת. בסדר?

אתה גורם לנו לאנטגוניזם.

אני גרתי בלוד. בן-שמן היה הנוף שלנו, ואנחנו היינו מקנאים בילדים שנמצאים שם. זו תמיד הייתה האליטה שבאליטה. תמיד היו מגיעים לשם ילדים, לא יודעת, לא הייתי קוראת לזה מצב סוציו-אקונומי, כי לצערנו הרב, היום, כשאנחנו מדברים על כפרי נוער, אנחנו מדברים על מצב סוציו-אקונומי. מדברים באמת על חינוך, וזה מגיע למה שאת אמרת, שאנשים מיוחדים מטפלים בילדים מיוחדים. אני קוראת לילדים האלה ילדים מיוחדים, מה שהיום קיים. מה זאת אומרת ילדים מיוחדים? אני לא מדברת על מצב קוגניטיבי. אני מדברת על ילדים שהוכו בחיים שלהם. גדלו למשפחות קשות. משפחות שלצערנו הרב, הילדים האלה נפלטו בדרך כזו או אחרת. ופשוט מגיעים אליכם - - -

והם לוחמים. ו-82% - - -

הם לא היו לוחמים אם אתם לא הייתם מחנכים להיות לוחמים. אני מבינה את נועם שהוא חסר אמונה מה יהיה ואיך יהיה.

מלא אמונה. אנחנו צריכים אתכם שם, בדיוק זה הזמן.

בסדר. אנחנו שם. אנחנו לא צריכים שיגידו לנו להיות שם. אנחנו שם. כל מי שנמצא בוועדה הזו, אלה אנשים שנושא החינוך הוא נר לרגלם. כי אם אתה רוצה ועדות אטרקטיביות שיש בהן הרבה כסף, אז הולכים לוועדות אחרות. זו ועדה שבאמת מצביעה על הדברים הכי חשובים במדינת ישראל לטעמי.

אני יודעת שהיו המון בעיות של ניהול בתוך הכפרים האלה. היו הרבה מאוד בעיות של תוכניות הבראה. אני דווקא הולכת לתכ'לס, אם הטענה שלך הייתה לגבי מעשים, זה המעשה. היו גם תוכניות הבראה שלא תמיד הצליחו, ולא תמיד צלחו, והיו עם זה הרבה בעיות. אגיד לכם את האמת, אתם יושבים על השטחים הכי אטרקטיביים במדינת ישראל, זו הנקודה. ופה הנקודה שאני מתחברת אליה למשרד האוצר. אם משרד האוצר בונה או משרד החינוך, אני מעדיפה שלא, אבל אם הם בונים על כך שאת השטחים האלה אחר-כך אפשר יהיה לעשות עם זה מה שנקרא מסחר, ולבנות שם, וכו', אז זה התפקיד שלנו כחברי כנסת למנוע את זה. כי אני אגיד לכם משהו, יותר מהבניינים הענקיים מלאי בטון - - -

בתוך עמי אני חיה. אני יודעת על מה אני מדברת. תקשיבו, תראו מה עשו מיוהנה ז'בוטיניסקי, תבינו מה קורה באמת.

קודם כל, מבחינתכם, תעשו גם גיוס המונים. יש הרבה מאוד אנשים נדבנים מאוד במדינה הזו. הנושא שלכם, לצערי הרב, לוקה בחסר מבחינה הסברתית. אתם לא מסבירים מה אתם עושים, הרי אתם מצילים נפשות. אם יש באמת מישהו שמציל את הילדים האומללים האלה שאם הם לא היו אצלכם, הם היו נזרקים לרחוב זה אתם. אתם עושים את העבודה החשובה.

אבל מורידים את זה מבסיס התקציב, זה מה שצריך להבין פה.

לא. מספיק שתוציא סרטון שבו יציג ילד שנמצא היום ביחידה קרבית, או נמצא באיזשהו תפקיד מאוד בכיר שאתם הצלתם אותו - - -

חברת הכנסת הם עושים חינוך. כפרי הנוער עושים חינוך, לא יחס.

קטי, אני רק רוצה לומר שבנקודה הזאת אני חולק עליך. המגזר השלישי לא צריך להחליף את המדינה. המדינה ומשרד האוצר יכניס יד עמוק בכיס בסיפור הזה.

לא הכול משרד האוצר יכול להכניס, גם אתם. כשאני באה לבקר את עצמי, אני תמיד אומרת מה אני יכולה לעשות לפני מה שאחר יכול לעשות.

סליחה, חברת הכנסת שטרית, אפשר באופן רשמי להזמין אותך לביקור בכפר הנוער?

אני שמחה תמיד להגיע. אני בצוות של המשא-ומתן, יש עבודה, יש ימים ולילות. תאמין לי, נגמרו לי כל הימים, אני רק שם. ואני באמת מחכה שתהיה הסכמה רחבה. ולכן, אני אומרת, באמת, יישר כוח גדול על העשייה שאתם עושים. אנחנו מחויבים לכם. דודי מכיר אותי ממשרד החינוך. הוא יודע שאני לא אשב ואשתוק. את כפרי הנוער לא יסגרו.

כבודו, אלה לא ילדים רגילים, אלה ילדי "עמך". אם לא יהיו בכפרי נוער, הם יהיו בבתי-סוהר. אני הכרתי נערים בעבר שהיו בכפרי נוער. כשראיתי אותם בשנים האחרונות, האור מהעיניים, ומה שהם יצאו משם.

הדברים נאמרו. אתה חוזר על מה שנאמר וחבל.

לא, המדריך לא בא ועובד שמונה שעות והולך הביתה. הוא חי איתם בתוך הפנימייה. הם צריכים יותר רווחה. הם צריכים לא רק לימודים, אלא גם לצאת החוצה, כי זה ילדים שבאמת עוברים ועברו מספיק, והם טובים לחברה. אלה ילדים שייצאו בסוף לחברה והם מ"עמך", משלנו, רובם.

צודק. ברשותכם, אני רק רוצה לומר שהנושא ברור. יש חשיבות עליונה להמשך קיום של כפרי הנוער. הראייה – ראינו מי שהציל את ילדי העולים בשנה האחרונה. לא סתם הסוכנות היהודית מחזיקה בחמישה כפרי נוער מלאים עד אפס מקום, אם אני לא טועה. ההשקעה בכפרי הנוער היא השקעה חיונית. יש להילחם למענם כדי שיקבלו את התקציב הריאלי. ולכן, הוועדה דורשת שמשרד החינוך ומשרד האוצר, יעשו יחד ככל הניתן כדי לפתור את בעיית כפרי הנוער. הכסף החסר הוא לא כמו שנאמרו על-ידי שאר חברי הכנסת, לא שמנת ולא חמאה. מדובר בלחם, למהות קיומם של כפרי הנוער. ייתכן שלא ניתן לפתור את כל הנדרש בשנה אחת, ואמרתי את זה בתחילת דבריי. אבל יחד עם זאת, אני מצפה כן שהמשרד יבוא עם תוכנית מסודרת, ויראה אך הוא הולך לעשות את זה בהדרגה.

הוועדה רשמה לפניה שמשרד החינוך ומשרד האוצר יכינו תוכנית פתרון גם לסל "לאור", למודרכות, לפערים שנוצרו במשך השנים. הוועדה מבקשת להביא בפניה את התוכנית. היא תשוב ותתכנס כפי שאמרתי, ואמרתי בתחילת הישיבה ובתוך הישיבה, שהוועדה תתכנס שוב בשבוע הבא. עד אז, אני מצפה שמשרד החינוך ומשרד האוצר יבואו לוועדה גם עם הצעת התוכנית של אותו צוות ואותה עבודה שהתבקשה על ידי משרד רואי חשבון חיצוני, והוועדה רוצה לראות את הנתונים, וגם רוצים לראות את הפתרון, ומה המשרדים רוצים להביא כדי להגיע לפתרון המשבר.

הייתה אולי תחושה, וקיבלתי גם כל מיני ד"שים. לא הייתה שום כוונה, ודאי לא לרדת ברמה אישית בגורם המקצועי של המשרד. אנחנו מברכים את הגורם המקצועי שעושה עבודה נהדרת גם ממשרד האוצר וגם ממשרד החינוך. אבל יחד עם זאת, בעקבות כך שהסיפור הזה מתגלגל שנים רבות, אז גם האמוציות עלו. וגם הרצון להגיע, רצון שלי ושאר חברי הכנסת להגיע לפתרון כמה שיותר מהר, אולי יצר איזושהי תחושה של קרב. אנחנו יחד באותה ספינה. ואנחנו יחד נביא את הפתרון. באמת, דודי, אני שוב מברך אותך על זה שהגעת לוועדה. הצגת את הדברים כפי שאמרו לך. אבל באמת, הוועדה צריכה את הנתונים בשביל לבוא ולהתקדם. אני מצפה באמת בשבוע הבא, אנחנו נוכל להגיע גם עם הנתונים, להציג אותם, כי בסוף אנחנו רוצים דברים שקופים, וגם להגיע לפתרון אמיתי לכפרי הנוער ושיחד נוכל לשמוח בהודעה זאת. תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.