פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
248
ועדת החוקה, חוק ומשפט
21/03/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 56
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ג (21 במרץ 2023), שעה 18:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 21/03/2023
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 101), התשפ"ג–2023, הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3)
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023
2. הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות)
הנמקת הסתייגויות והצבעות
נכחו
¶
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
ארז מלול – מ"מ היו"ר
קארין אלהרר
מתן כהנא
יונתן מישרקי
חנוך דב מלביצקי
יוליה מלינובסקי
יואב סגלוביץ'
משה סעדה
מנסור עבאס
גלעד קריב
חברי הכנסת
¶
מיכאל מרדכי ביטון
רם בן ברק
אורנה ברביבאי
מאיר כהן
נעמה לזימי
יבגני סובה
עודד פורר
אליהו רביבו
אלעזר שטרן
ייעוץ משפטי
¶
שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת
ד"ר גור בליי
נעמה מנחמי
דגנית ויליאמס כהן
טליה ג'מאל
נועה ברודסקי לוי
אלעזר שטרן
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים),
התשפ"ג–2023, כ/947
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. ציון במשפט תפדה – מחזירים את הצדק למערכת המשפט.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
על סדר היום הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות), הנמקת הסתייגויות והצבעות. והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023, הנמקת הסתייגויות והצבעות.
בתחילת הישיבה ביקש ממני חבר הכנסת אלעזר שטרן לפתוח. בבקשה, חבר הכנסת שטרן.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
בתחילת הדברים וברקע אני אומר שאני מצר מאוד על דבריו של שר המשפטים על כך שהוא לא יקבל את פסיקת בג"צ, דברים שעל פניו שוללים את כל התשתית לעצם הקיום של הדיון שלנו. אם אין בג"צ ואם לא מקבלים את הפסיקות שלו, לא משנה מה הרכב של בית המשפט, למה אנחנו משקיעים כאן את הזמן? אני מקווה שהוא יגיע לוועדה הזאת שמקדישה ימים ולילות כדי להבהיר לנו שאנחנו לא מבזבזים את זמננו סתם כך ושבאמת תהיה התייחסות להחלטות בג"צ.
הדבר השני שאני רוצה זה להגיד לך אדוני היושב ראש זה את התחושות האמיתיות שלו. אני חושב שאנחנו עומדים בפני מחדל ברמה וגם במאפיינים של מלחמת יום כיפור. אם אני ארצה לדייק, אני חושב שגם המחיר בחיי אדם אותו נשלם בגין המחדל הזה, הוא מחיר שמזכיר את המחירים הכבדים מאוד ששילמנו במלחמת יום כיפור. אני רוצה להגיד לך שגם במחדל במלחמת יום כיפור היו התרעות, היה מידע ואני תכף אגיד איפה אני חושב שההתרעות קיימות עכשיו. ההתרעות אז נערמו והיו אנשים בעלי תפקידים ברמה הכי גבוהה – בין אם זה במערכת המודיעין ובין אם זה במערכת הממשלתית – שקיבלו את ההתרעות, אמרו להם אבל מכל מיני סיבות הם בחרו להתעלם מהן. אני חושב שגם היום אנחנו נמצאים במצב כזה בו ההתרעות נערמות על השולחן שלך, על השולחן של הממשלה, על השולחן של שר האוצר ושל שר הביטחון. אני חושב שמה שקורה בתוך הצבא, אדוני היושב ראש, זאת התרעה אסטרטגית, וזה לא פחות מכך, להמשך קיומה של מדינת ישראל. אני חושב שההתעלמות מזכירה את ההתעלמות שהייתה במלחמת יום כיפור. אני חושב שאפשר לראות את זה גם במסר ששלח לנו נסראללה לפני שבוע ושבועיים על המשמעות של המשך ההתעלמות ממה שקורה בחברה הישראלית ומה קורה באשר לעוצמתו של צה"ל.
אני חושב שכבר הוכחתם כישלון אחד והצניעות הייתה מחייבת אתכם להסיק מסקנות. יושב ראש הוועדה, אני יודע ואני מאמין שלא ראש הממשלה, לא שר המשפטים ולא אתה צפיתם את מה שקורה ברחובות. אני מאמין ואני יודע שאם הייתם צופים את מה שקורה, היינו נמצאים היום במקום אחר.
אני חושב שאחרי הכשל האסטרטגי שמתנפץ בפנים של כולנו, לגבי ההערכה של המהפכה הזאת והתוצאות שלה עד עכשיו ברחובות ובצבא, גם זה היה צריך להוביל אתכם לעצירה כיוון שאחרי זה, אחרי כל מה שנאמר כאן, אחרי כל מה שנאמר בהערכות המצב בצבא ובהערכות המצב במשרד האוצר, אתם לא תוכלו לומר - באנלוגיה או לא באנלוגיה - ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו. אפילו תתקשו לומר כפר לעמך ישראל.
אני חושב שהנורות והאזהרות שנדלקות – אתה רוצה, תקרא לזה שער הדולר, תקרא לזה מכתבי המילואימניקים, תקרא לזה הפיגוע בצפון, תקרא לזה ביטול הביקור באמירויות, תקרא לזה היחס של ארצות הברית, תקרא לזה הוצאת מיליארדי שקלים מהארץ – הם סוגים של התרעות. אני חושב שלנוכח המצב הזה וגם בהתחשב בכך שלקחת על עצמך שזאת תהיה הצעת חוק של הוועדה ולא הצעת חוק ממשלתית, כאשר בעצם ההגדרה הזאת ויתרתם על ההזמנות של גופי הביטחון ושל גופי הכלכלה כדי לקבל מהם חוות דעת, האחריות - עליך באופן אישי ועליכם - היא הרבה יותר גדולה. אני חושב שהיה נכון להזמין לכאן את שר הביטחון, את הרמטכ"ל את ראש השב"כ הנוכחי והקודם, אפילו את ראש הוועדה ל-ואא. אתה רוצה את הראשון לציון, את פרופסור דרשוביץ, את ראש רשות המיסים שאני מניח שיש לו מה לומר והרבה מאוד על צפי ההכנסות של מדינת ישראל בשנה ובשנים הקרובות כתוצאה מהמהפכה הזאת. אני חושב שהאחריות שמוטלת על כתפיך ועל כתפי כל מי שמוביל את זה מחייבת את ההזמנה שלהם, אם לא לממשלה כאשר שם אין דיון, לפחות לכאן.
אני חושב שהפגיעה במעמד בית המשפט העליון, האפשרות שאתם תמנו את נשיא בית המשפט שאין לו ניסיון שיפוטי, שאין את תנאי הסף לכך, היא כאילו ימונה לרמטכ"ל פרופסור להיסטוריה צבאית או לאסטרטגיה צבאית. זאת בדיוק המשמעות למנות לנשיא בית המשפט העליון מישהו שלא ישב אפילו רגע אחד על כס בית המשפט. אתם יכולים לעשות את זה תוך יום, לקחת פרופסור למשפטים, בבוקר למנות אותו לשופט בית המשפט העליון ובערב למנות אותו לנשיא בית המשפט העליון וזאת ללא שום קריטריונים. אני אומר את זה גם לייעוץ המשפטי וגם לך, שגית, ואני מעתיק הערה שלך מדברים אחרים. פעם שאנחנו פותחים בצורה כל כך רחבה, צריך שנדע לשים בתוך זה גבולות כך שלא הכול יהיה אפשרי. אנחנו עוסקים כאן בחוקים בעלי חשיבות גדולה מאוד.
לפני שאני אכנס בקצרה לסיפור, אני רוצה לומר – חבל לי שהוא יצא אבל אני אגיד גם לך – שהאמת היא שקשה לי לראות ולא לתת משמעות לכך שעיקר האנשים שדוחפים לעניין הזה בפורום קהלת או בוועדת החוקה, אלה אנשים בעלי אמונה. אלה אנשים שלבושים כמוני. אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר לך משהו קצת קשה ואני יודע את זה. אני חושב שזה שבפורום קהלת – ואני אומר שאני אומר דברים קשים שאפילו קשה לי לומר אותם – יושבים אנשי אמונה שמתפללים שלוש פעמים ביום כמוך וגם כמוני, אבל חושבים שבמקרה הגרוע, כמו שאומרים לי כאן חלק מהחברים החרדים, והקדוש ברוך הוא יצילנו מידם, כמו שנגיד עוד מעט בליל הסדר, אני חושב שההיסטוריה של העם היהודי, אני יכול להגיד בכאב גדול, לא היה לא תהיה אלא עוד שנים קודם לכן הוכיחה את עצמה כך שהקדוש ברוך הוא כנראה לא רוצה שנסמוך עליו. אני חושב שהלבוש הזה שלך, שלי וגם שלהם, בעיניי הוא מגדיל את האחריות עלי לפחות כדי להגיד לכם שזה שאנחנו מתפללים ומאמינים, זה לא אומר שאנחנו יכולים לסמוך בהקשר הזה על הקדוש ברוך הוא וזה נראה לי שזה מה שאנחנו עושים כאן.
לגופו של עניין. בהמשך לדברים שנאמרו עד עכשיו, אני מבקש, כמו שאמרתי קודם, שאם אתם מבטלים את הסניוריטי - שגית, ברשותך - לפחות שיוכנס בחוק שהנשיא שייבחר, לדוגמה בקביעת הרכבים לא יוכל לעשות את זה לבד. זאת אומרת, ניתן דוגמה. אם היום בחלק מהדברים זה רנדומלי, בוודאי באשר לערעורים על פסקי דין של נגד - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש מישהו מכם שהגיש הסתייגויות על קביעת הרכבים רנדומלית בבית המשפט העליון? אני שיקול ברצינות לאמץ אותה. לא עקבתי אחרי כל ההסתייגויות שלכם אבל זאת הסתייגות שאני אשמח לאמץ.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא חושב שזה נושא חדש אבל אם אתם מציעים את זה, אני חושב שזה דבר שאפשר לנהל עליו דיון. אם זה נושא חדש, תמחקו את זה.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לך מה אני מצפה ממך מאחר שרמת האמון, אתה צריך להוביל אותה ולא אני דרך הסתייגויות. אתה מכיר את החששות בלב הציבור ולא משנה אם הן נכונים או לא. אני חושב שמה שצריך לקבוע, אני אגיד לך לתוך העניין ועל חלק מהדברים יהיו הסתייגויות, זה שמאותו רגע שנקבע שנשיא בית המשפט העליון יכול להיות גם בלי ותק שיפוטי – קביעת ההרכבים תהיה רנדומלית למעט שופט אחד בהרכב שתהיה לו מומחיות לאותה עתירה ושבערעורים על פסקי דין שנוגעים לדרג גבוה, ההרכב יהיה אך ורק רנדומלי, ללא כל יכולת התערבות לנשיא בית המשפט העליון שהלוואי ולא אבל כנראה עלול להיבחר בשיטה שלכם. זה כדי לצמצם ככל האפשר את נושא הפוליטיזציה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רוצה להתייחס למה שאתה אומר מאוד מאוד ברצינות. אני אומר לך שמבחינתי יש שתי אפשרויות. אני כמובן אקבל כל עמדה של הייעוץ המשפטי בנושא הזה. אני לא בטוח שמדובר בנושא חדש. אם אתם הגשתם הסתייגות כזאת, מן הסתם גם אתם לא חושבים שמדובר בנושא חדש. אני אתייעץ לגבי זה עם הייעוץ המשפטי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא חושב. זה חשש שאתה מעלה. אני אמרתי לכם כמה וכמה פעמים שאני לא חושש את החשש שאתם מעלים. אני לא חושב שזו בעיה. אם אתם חושבים שזו בעיה ברצינות ולא רק לטובת הצגה לתקשורת, אז הגשתם הסתייגות רצינית בנושא הזה. אני מוכן לעשות את הבדיקה. כמו שאמרתי לחלק מחברי הקואליציה ולחלק מחברי האופוזיציה יש הסתייגויות שכדאי שנקיים עליהן חשיבה כי הדיון צריך להיות רציני ודיון בהסתייגויות הוא איננו דיון לטובת פיליבסטר בלבד. מי שמתייחס אליו כך, בעיניי זו טעות. אני מוכן לנהל על זה דיון רציני. אם יאמר הייעוץ המשפטי שהדבר הזה הוא נושא חדש, אני לא בטוח שמדובר בנושא חדש, כמובן שאני לא אוכל לקבל את ההסתייגות כי אני לא יכול לרמוס את כללי החקיקה. אם זה כן נושא חדש, אם הגשתם הסתייגות שהיא נושא חדש, מלכתחילה היה אסור לכם להגיש אותה ולכן בואו נבטל אותה.
אם ההסתייגות הזאת היא לא בגדר נושא חדש, ונקבל על כך חוות דעת של הייעוץ המשפטי שזה לא נושא חדש, אני בהחלט אעלה ואבדוק האם מקבלים אותה כן או לא בנוגע לרנדומליות וזאת מאחר וזה במצע שלנו. לכן זה ממש מקובל עלי. אם לא, אני, לפחות מטעמי, מתחייב – אם אי אפשר לקבל את זה בהסתייגויות – להגיש אתכם ולדאוג בכל כוחי לקדם הצעת חוק שתעשה הרכבים רנדומליים לפני שנמנה נשיא בית משפט עליון.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
התייחסות לעניין זה. אני מפריע לשטרן במשפט אחד. זה בדיוק העניין. מה שעולה כרגע לדיון, זה מראה עד כמה צודקת הטענה והבקשה שלנו שיהיה כאן ידון עמוק בעניין של הסניוריטי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אגיד לך משהו מאוד פשוט. כל מילה שאני אומר, אתה היית נותן את אותו נאום בדיוק. אני אמרתי בצורה ברורה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
שטרן שם משהו ואתה אומר בואו נראה. אני אומר לא בואו נראה אלא בואו נעשה דיון ונדבר על זה. אמרתי לך את זה אתמול ואני אומר לך את זה גם היום. אתה אומר לי נעשה הסתייגויות.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
למה הכול זאת התפרצות? אני לוקח את מה שאמר שטרן ומראה לך בדוגמה עד כמה הדיון שעשית הוא שטוח.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני מסיים עוד שתי דקות. אני חושב אותו דבר גם תחת הכותרת של צמצום החששות של כולנו. אני חושב שמותר שבבית המשפט העליון יהיו שופטים שבאו מהעולם של הפרקטיקה או מהעולם האקדמי. אני חושב שאסור שאותם שופטים שאין ספק שזאת קפיצה עבורם, יהיו ללא ניסיון שיפוטי. לכן אני מציע אך ורק לגבי אותם שני שופטים שהדרג הפוליטי יקבע אותם - אם תרצה, השופטים הפוליטיים - שלפחות הם יהיו כאלה שיש להם ניסיון שיפוטי של שלוש או חמש שנים בבית משפט מחוזי. גם כאן אני חושב שהשופטים האחרים יכולים להיות מהאקדמיה, מהפרקטיקה, מהיכן שתרצו. אני חושב שהאמירה הזאת, גם היא אולי תתרום משהו לאמון הציבור שהוא חשוב לנו.
בשורה התחתונה. באין את הדברים האלה, מחר אפשר לקחת פרשן משפטי באחד הערוצים, בבוקר למנות אותו לשופט עליון ובערב לנשיא בית המשפט העליון, הכול בהנחה שלפעמים ראש הממשלה ישחרר אותו אם הוא עובד שם במקרה באותו זמן אבל זה לא מוכרח להיות.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני מבקש ממך לעשות הפסקה. אנחנו לפני פסח. אני רוצה להגיד לך משהו שאני אפילו מתקשה לחייך בקשר אליו. אתה יודע שבפסח הזה יש משפחות בעם ישראל שישבו יחד במשך שנים אבל השנה לא ישבו יחד. המשפחות קרועות. אני מכיר כאלה. אחרי החג מגיע יום השואה, אחרי כן יום הזיכרון לחללי צה"ל ואחר כך יום העצמאות. אתה יודע, כמו שאני יודע, שהמועדים האלה לא יהיו כפי שהיו. צריך להגיד ביושר שלפני שנה ביום הזיכרון, לראש הממשלה נפתלי בנט עשו הפגנות. זה כאין וכאפס לעומת מה שצפוי השנה.
אחרי שאמרתי את כל זה אני חושב שגודל האחריות שבעקיפין זאת לא רק הסרבנות, הטייסים, הצנחנים ו-8200 שגם כך יש להם הצעות לעבוד בחוץ והם מתנדבים - כשאנחנו חתמנו קבע, חתמנו על טופס התנדבות ולא חובה - ועכשיו אני מבטא חשש גדול מאוד שהם לא יחתמו על טופס התנדבות או שיפרו יפסיקו את ההתנדבות. מעבר לכך, אני חושב שגם מבחינה תקציבית, לא רק שלא יהיה כסף לישיבות ולטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים אלא גם לא יהיה כסף לטיפול באיראן. הדברים האלה כולם הם על הכתפיים גם שלך במידה רבה מאוד. תודה.
גור בליי
¶
הוגשו אלינו היום הסתייגויות רבות עד השעה 12:00 בצוהריים, מאתמול בערב ועד היום ב-12:00 בצוהריים. בנוסף לכך, בהתאם להודעה של יושב ראש הוועדה, הוגשו הסתייגויות נוספות עד השעה 18:00. בסך הכול הוגשו סדר גודל של כ-2,600 הסתייגויות לחוק יסוד: השפיטה ועוד כ-2,800 הסתייגויות לחוק בתי המשפט. בסך הכול הוגשו כ-5,400 הסתייגויות.
בדרך כלל הכלל לגבי הצבעה על הסתייגויות, בהתאם לנוהל ההסתייגויות שהוציאה היועצת המשפטית לכנסת, הוא שמנמקים, מצביעים, מנמקים, מצביעים. ואולם על פי הנוהל הזה יש גם חריג. אני אקריא את סעיף 38 לנוהל שאומר:
"במקרים יוצאים מהכלל בהם הוגשה כמות חריגה במיוחד של הסתייגויות ביחס למספר סעיפי הצעת החוק וההסתייגויות רובן ככולן אינן בעלות תוכן מהותי, רשאי יושב ראש הוועדה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לוועדה, להודיע לחברי הוועדה מראש שהצבעה על ההסתייגויות תתקיים בהליך חריג כפי שיפורט להלן".
ההליך החריג הוא בעצם הליך שבו עושים את ההנמקה בצורה מרוכזת ואז עוברים להצבעות באופן סדרתי.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אם כל ההסתייגויות היו מהותיות, אי אפשר היה להחיל את הדבר הזה? אם כל ההסתייגויות היו מהותיות?
גור בליי
¶
בדרך כלל אפשר לראות מההסתייגות. למשל כשרואים רצפים מאוד גדולים שמחליפים מילה או מחליפים מספר, לוקחים את אותו צירוף ומוסיפים לו סדרת צירופים זהים – אלה נחשבות הסתייגויות לא מהותיות. הסתייגויות שבאות לתקן משהו מאוד קונקרטי, דברים שעלו בוועדה ושאותו חבר כנסת מבקש לתקן, נחשבות הסתייגויות מהותיות. במקרה הזה מדובר בהצעת חוק של בערך ארבעה וקצת עמודים.
גור בליי
¶
חוק יסוד של כשני עמודים והצעת חוק בתי המשפט, גם היא כשניים וחצי עמודים. במקרה הזה, בהתייעצות שקיים יושב ראש הוועדה איתי ועם היועצת המשפטית לכנסת, הגענו למסקנה שאפשר להחיל כאן את הנוהל החריג של הנמקת הסתייגויות בנפרד מההצבעה על ההסתייגויות.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
לפני כן. אני רוצה להבין. אני רוצה לשמוע עד הסוף ואחר כך להתייחס לעצם ההחלטה שלכם.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
לפני כן אני רוצה להבין. לפני שעושים משאים ומתנים, אני רוצה להבין את הנימוקים המשפטיים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני מפריע ליועץ. גור, בכל הכבוד, שניים וחצי עמודים האלה להבנתי מגלמים בתוכם ריסוק של המערכת המשפטית. אני לא חושב שאפשר לומר שניים וחצי עמודים על ריסוק המערכת המשפטית. צריך להסתכל על התהליך. אתמול בלילה קיבלנו אפשרות להגיש עד שעה 10:00 בבוקר. אחרי שכתבנו מכתב, נתנו לנו אפשרות להאריך עד 18:00. לקחת את האירוע הזה לאירוע של בוכלטריה, אני אומר לכם בהקשר הזה - מבחינתי זה לא יקרה. לכן אני רוצה לשמוע את הנימוקים המשפטיים, להתמודד משפטית ורק אחר כך את כל היתר כי זה לא נגמר בהחלטה של שלושתכם.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני מבקש להוסיף על הטיעון המשפטי הזה טיעון אחד. גור, כיוון שספרת את העמודים, עיקר ההסתייגויות שלנו הן שהחוק הזה הוא רזה מדי ביחס למה שחוק כזה צריך להיות. לא יכול להיות שיש איזשהו קשר, כמו שאתה קבעת אותו עכשיו, ולא משנה אם קבעת אותו באופן ישיר, בין מספר העמודים לבין מספר ההסתייגויות. היא הנותנת. אני חושב שבחוק משמעותי כל כך, מהותי כל כך, דווקא בגלל שמספר העמודים של החוק הוא קצר כל כך, היו צריכות להיות הרבה יותר הסתייגויות שבאות למלא את החלל, את הנהלים האלה, את הפרוצדורות האלה שהחוק לא מתייחס אליהם והם חייבים להיות חלק מהחוק הזה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
עוד שאלה. גם שאלה לגבי ההסתייגויות המהותיות. האם אפשר להצביע? יש הסתייגויות שהן הסתייגויות מהותיות והשאלה האם אפשר להצביע עליהן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מבחינת נוהל ההסתייגויות, שמעתם את דברי היועץ המשפטי. אם רציתם להפנות שאלות, אני מבקש שאלות ולא נאומים. שגית, את רוצה להתייחס? גברתי היועצת המשפטית?
שגית אפיק
¶
בעבר כאשר ההסתייגויות הגיעו למספרים של בין 2,500 ל-3,000 הסתייגויות בכנסות קודמות, הפעלנו בסופו של דבר את הנוהל מתוך הבנה שההסתייגויות אכן כוללות הרבה רצפים והרבה חזרות. לדעתי הוא הופעל גם בוועדת החוקה בכנסת הקודמת.
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה מוגדר כחריג. אני רוצה לדעת מתי בחקיקת חוקי יסוד הופעל. יכול להיות שכן. אני אמשח לדעת כי אני פשוט זוכר שכאשר אנחנו תיקנו את חוקי היסוד, ישבנו כאן לילה שלם והצבענו.
גלעד קריב (העבודה)
¶
תעשו בדיקה. אני זוכר שישבנו כאן בלילות והצבענו. אני לא זוכר הפעלה של החריג הזה אבל גם לגופו של עניין - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה מרכז את זמן ההצבעות לחברי הקואליציה. אני מכבד מאוד את הנוהל. בואו נראה מה כתוב בנוהל.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בהחלט יכול להיות. אני אומר לך גלעד מה התרחש לעניין ההפעלה של הנוהל. היו פעמים רבות, כולל בישיבות בהן אני הייתי, בהם הוגשו הסתייגויות בסדר הגודל הזה ונאמר על ידי הייעוץ המשפטי שהמשמעות של הגשת כמות הסתייגויות כזאת היא שאפשר להפעיל את הנוהל ואז מה שהתרחש, התנהל שיח - וזה מה שקרה, וזה קרה גם ביני ובינך, כך שזה לא סוד - בין קואליציה ואופוזיציה, בין יושב ראש ועדה לבין חברי ועדה, והגיעו לסיכום של מסגרת דיון בהינתן העובדה שניתן להפעיל את הנוהל. אתם לא רוצים לעשות את זה, זה בסדר גמור אבל אני אומר שזה מה שהתרחש.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
מתי היה האירוע באופן מז'ורי כזה על הצעת חוק מן הסוג הזה שמשנה את כל סדרי השלטון והמשפט במדינת ישראל ואתם עושים איתנו עכשיו את החשבון הבוכלטרי איך לעשות את זה קל יותר לקואליציה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני אומר בכאב. אני רוצה לדעת עובדתית מהייעוץ המשפטי מה הם המקרים שזה היה ובוא ננתח אותם.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אנחנו רוצים את התשובה הזאת טרם קבלת החלטות. אני רוצה את התשובה הזאת טרם קבלת החלטה. לקבל החלטה כזאת בלי לקבל את העובדה הזאת, לקבל החלטה כזאת ברמת הסעיפים – אתם לא מסוגלים להגיד לי עכשיו מתי זה היה אבל אתם אומרים לי בוא תעשה את זה. אני אומר לכם שאני לא עושה. תעשו הפסקה ותגידו לי מתי זה היה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני חייב לומר לכם שמהתשובות שלכם עולה שהדיון וההתייעצות שניהלתם ביניכם לא הייתה כל כך עמוקה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני היושב ראש וגברתי היועצת המשפטית, מדובר על נוהל שלכם. בואו נדייק בנוהל. יש פה התייחסות קצת סלקטיבית. אם אני לא טועה, מה שנאמר כאן זה: "ובייחוד כשמתקיימות גם נסיבות חריגות כגון דחיפות זמנים ממשית לסיים את הדיונים". אז בואו נדבר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתם כתבתם נוהל. תסבירו לנו את הנוהל. למה יש את הפקטור הזה, כי לחברי הקואליציה שיצאו מהבניין לא מתאים לשבת ולהצביע?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
בכנסת הקודמת היה חוק ניקוז שעניינו חיי אדם. 30 שעות דיבור, לא יכולנו להביא אותו למליאה כי לא אישרו לנו להפעיל עליו אפילו את סעיף 98.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אבל זה היה משהו שעוסק בחיי אדם והוא דחוף. מה כאן קריטי? מה הדחיפות? יש לכם את כל השבוע הבא.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אם היו 2,499 הסתייגויות, אם היו 2,400 הסתייגויות, זה נוהל שהופעל בין 2,000 ל-3,000 הסתייגויות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
מעולם לא צעקת על גור. לא נדרשנו להגן עליו בגופנו. מעולם לא הרמת את קולך על היועץ המשפטי.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אין 5,000 הסתייגויות. יש כאן שני חוגים ועל כל חוק יש באזור 2,500 הסתייגויות. אין כאן 5,000 הסתייגויות לחוק. 2,500 הסתייגויות לחוק, כשאחד מהחוקים הוא חוק יסוד, כאשר כאן בוועדה למיטב זיכרוני, מאז הוצאת הנוהל, לא עבדנו בשיטה הזאת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא נכון. כשאנחנו הגשנו הרבה הסתייגויות, אתה אמרת שאתה יכול להפעיל נוהל הסתייגויות אבל לא תפעיל אותו אם נגיע להסכמה, ולא הפעלנו.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני, יש דבר מאוד פשוט. אם אני אראה בפרוטוקול שכך היה, אני אומר שטעיתי, אני לא זוכר. אני מציע שנעשה בדיקה לפני קבלת החלטה. אין כאן את יסוד הדחיפות. לכן הנוהל הזה רלוונטי בעיקר להצבעות בנושא התקציב, בנושא חוק ההסדרים שהתקציב תלוי בו ובנושא של פקיעת תוקף של חוקים. אין כאן שום עניין של לוחות זמנים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
איך הצגתם את זה? אמרתם לפי הנוהל אפשר? תראו לי איך ובאיזה חוקים. תביאו את רשימת החוקים.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני מבקש גם להתייחס לשאלה מה היה קורה אם היו לנו רק 2,499 הסתייגויות על כל חוק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עם כל הכבוד, לא מתקבלות כאן החלטות. לפי הנוהל ההחלטות לא מתקבלות כאן. ההחלטות בנוגע להנמקות והסתייגויות מתקבלות כפי שרשום בנוהל. אני רק אומר שאם אתם רוצים, אפשר לקחת כמה דקות הפסקה ולדבר. אני חייב לומר לכם שאני לא ביקשתי ולא הפעלתי שום לחץ בנושא. שיהיה מאוד ברור. לא. הנוהל הזה נועד לא רק לעשות חיים קלים. כל חברי הקואליציה יודעים ומתוכננים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר גמור. סליחה. אם אתם רוצים כמה דקות הפסקה, אפשר לעשות כמה דקות הפסקה ולדבר בחוץ. אני יכול לקבל החלטה באופן חד צדדי. אם אתם לא רוצים שאני אקבל החלטה באופן חד צדדי, אתם רוצים לדבר בחוץ, בסדר.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
תקבלו מה שאתם רוצים אבל מאחר והייעוץ המשפטי יושב כאן, אני דורש מהייעוץ המשפטי לקבל – לא מבקש, דורש כחלק מהזכות שלי כחבר כנסת – באיזה מקרים דומים בחוק יסוד בסדר גודל כזה השתמשתם בנוהל הזה. תגידו ואז אולי אני אשנה את דעתי. כרגע אני לא משנה את דעתי.
שגית אפיק
¶
הנסיבות המיוחדות זה, בעיניי סוף כנס הוא נסיבה מיוחדת. זה מופיע גם בתקנון הכנסת לגבי השבועות האחרונים של כנסת.
שגית אפיק
¶
שבועיים אחרונים לכנס מוגדרים גם בתקנון כשבועיים שבהם יש שיקול דעת ליושב ראש הכנסת, ליושבי ראש הוועדות לכנס את הוועדות גם בימים ארוכים יותר, גם מיום ראשון עד יום חמישי, דבר שלא התאפשר כאן אולי לאורך ימי המושב הרגילים. אני חושבת שזה מייצר סוג של דחיפות. האם ההסדר כשלעצמו דחוף כן או לא? זה כבר הסבר ליושב ראש הוועדה. סוף מושב הוא בהחלט הנמקה.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
גברתי היועצת המשפטית, האם עצם העובדה שהחוק הזה הוא באמת חוק שמעורר פולמוס רחב מאוד בכל העם והוא חוק מאוד משמעותי, האם אפשר להסתתר מאחורי פרוצדורה? אני חושב שלא. זה חוק שאתם צריכים להתייחס אליו אחרת. זה חוק שמעורר פולמוס, שמפלג את העם, יש לו משמעות בלתי רגילה. זאת תהיה הפעם הראשונה יש פוליטיזציה כפי שאנחנו רואים את זה מהצד שלנו. לכן אני לא חושב שהתשובה שלך שסוף מושב נותן זכות היא התשובה שאנחנו צריכים לשמוע. אני חושב שכן צריך לבוא לקראת האופוזיציה בגלל שזה פולמוס מאוד מאוד רחב.
אני גם לא רואה כאן את אנשי הקואליציה. אני לא רואה אותם כאן.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אני רוצה לשאול אותך עוד שאלה. לגבי העובדה שאת קובעת כאילו שתום הכנס מצדיק את זה שיקוצר זמן ההסתייגויות. מה הבעיה לדון בחוק הזה בכנס הבא? מאיפה הבהילות?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
לא, אבל את מביאה את תום הכנס כטיעון ואני כופרת בטיעון כי אני אומרת שברפורמה כל כך משמעותית וכל כך דרמטית לחברה בישראל, אפשר להחליט שהחוק הזה ימשיך להיות נדון בכנס הבא. מה הבעיה?
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
בסוף מדובר כאן בחוק יסוד שהוא באמת לב ליבה של השיטה. יש לו השפעות לא רק על מערכת המשפט עצמה אלא גם על האדוות אחר כך. אני באמת חושבת שבסוף מה שצריך להנחות אתכם, אני מבינה, זה לא האירוע הפוליטי, זה לא האירוע של מה סדר היום של הקואליציה אלא מה שצריך להנחות אתכם זה האם אתם חושבים שיש כאן מספיק זמן ויש כאן דרך נאותה בשינוי כל כך קרדינלי כשאנחנו פועלים בצורה הזאת. אני אומרת שמכיוון שזה באמת לב ליבו של האירוע המשפטי, יש פה טעם לפגם אם לא ייתנו לנו את ההליך בצורה נקייה מהתחלה ועד הסוף. זה האירוע.
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה עניין משפטי. גברתי היועצת המשפטית, דברים לא נדונים באופן תיאורטי. סוף מושב הוא נסיבות מיוחדות אם התקיים מצב אובייקטיבי. אם על שולחן הוועדה הזאת היה עומס של משימות להשלמה עד סוף המושב, בסדר, אבל זה לא המצב. הוועדה הזאת שועבדה לעניין אחד ולכן אין כאן שום דבר על שולחן הוועדה חוץ מזה. לכן אין שום בעיה לעשות הליך רגיל של הנמקה ושל הצבעה. מחר בשעה 11:00 הוא לא הסתיים? כשתיגמר המליאה, יש את יום חמישי, יש את יום שישי עד הצוהריים, יש את יום ראשון.
גלעד קריב (העבודה)
¶
יש לנו סעודת מלווה מלכה ואנחנו מארחים את דוד המלך בקפלן. אני אומר שהדברים הם לא כותרות תיאורטיות. אין כאן יסוד של דחיפות כי אין שום דבר אחר על השולחן שלנו. לא הוגשו כאן 30,000 הסתייגויות כמו בדיון תקציב בוועדת הכספים. יש כאן 2,500 ופחות הסתייגויות על כל אחת מהצעות החוק. אחת מהצעות החוק היא הצעת חוק יסוד. לשיטת יושב ראש הוועדה היה ראוי לתת להצעות הללו דיון של חודשיים וחצי. כל יום בשבוע למעט יום חמישי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם היינו מעבירים עכשיו את כל הרפורמה, אתה היית מתייחס. במחילה. בסדר, לא משנה, הכול בסדר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
בוודאי. עכשיו אנחנו בדיון פרוצדורלי. באים אלינו, אין שום הצדקה עניינית, זה לא שהמושב נגמר מחר ויש כאן איזשהו מרוץ. כדי מה, כדי לתת לחברי הקואליציה שיהיה להם ערב יותר נוח ואנחנו נשב כאן, ננמק הסתייגויות שאכן חלקן פחות ענייניות אבל יש כאן הסתייגויות מהותיות. אמר היושב ראש בעצמו שהוא מאמין שדיון הסתייגויות הוא דיון ענייני.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לכן אני אומר אני חושב שהמקום הנכון לנהל את השיח הזה הוא מחוץ לחדר הוועדה. אם רוצים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
באותה שיטה שאתם מתנהלים בחוץ, עושים שינויים בחוק, מביאים וזורקים לנו את זה על השולחן.
גלעד קריב (העבודה)
¶
נציגי הקואליציה כנראה מעדיפים, כדי שהם ישנו בבית שלהם, שאנחנו ננמק ובהצבעות תצביעו לבד. זה טוב לכם, תעשו את זה. בוא נראה אתכם מגנים על זה היכן שתצטרכו להגן על זה. אתם תצביעו לבד על ההסתייגויות.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
תראו כמה חברי כנסת של הקואליציה נמצאים כאן. אחרי שכבר עשינו איזה 20 נורבגים, אין כאן אפילו אחד.
גלעד קריב (העבודה)
¶
חכמים גדולים. אתם רוצים, תצביעו. אני מציע לחבריי, אם הייעוץ המשפטי חושב שיש כאן דחיפות זמנים, אתם לא תעשו הנמקה-הצבעה, הנמקה-הצבעה, בבקשה, תצביעו מחר לבד.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אם זה דיון משפטי, תביאו את המקרים ונעשה דיון האם אפשר להחיל את זה או אי אפשר להחיל את זה. לדעתי אי אפשר להחיל את זה. אם אני טועה, אני אקח את דבריי בחזרה. עד עכשיו לא קיבלנו שום נימוק איך מגיעים להחלטה כזאת בלי להביא את העובדות. איך?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הטחתם דברים בייעוץ המשפטי. אם אני הייתי עושה את זה – ואי, ואי, ואי מה שהייתם עושים לי.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
לא הטחנו. ביקשנו עובדה ואתה לא מסכן ואתה לא אומלל ואתה לא קורבן. אתה כל המזן משתמש בכוח בלתי מרוסן. הבקשה שלי, הדרישה שלי מהייעוץ המשפטי היא מאוד ברורה שהוא עבורנו כמו שהוא עבורך, לקבל את העובדות ואז לשקול את העניין. רק לקבל עובדות ואז לשקול את העובדות. לא שורפים אף אחד. רק הערנו את תשומת ליבם שאין לנו עובדות מול העיניים. זה הכול.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מה גם שכאשר לוקחים מאיתנו זכות דיונית, אנחנו כועסים. אתה רוצה הידברות? תרים טלפון לפני שבאים לכאן. אתה עכשיו קורא לנו להידברות? למה לא הרמת טלפון?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סליחה גלעד, במקרה ראיתי, אני אפילו לא יודע איפה, אתה החלטת שמישהו מסיעות האופוזיציה ניהל הידברות ואתה נזפת בו על כך שהוא ניהל הידברות. כך ראיתי. אני אפילו לא יודע במה מדובר.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
מי מהאופוזיציה דיבר איתך? אף אחד מהאופוזיציה לא דיבר איתך. לא רוצים לחסוך בהסתייגויות. רוצים לנמק הסתייגות. זאת זכות שמוקנית לנו ממעט הזכויות שהותרתם לנו.
שגית אפיק
¶
מכיוון שאני הכנתי את הנוהל הזה בשיתוף עם כל היועצים בכנסת הקודמת, אני רוצה לספר לכם מה היה המניע לכתיבת הנוהל הזה. המניע היה דיונים בוועדת החוקה והצבעה על הסתייגויות בוועדת החוקה משום שעד לנוהל הזה - בוועדת החוקה לפחות – החריג הזה שעכשיו אנחנו קוראים לו חריג, הופעל כאן באופן תדיר. כמעט כל ההצבעות שהיו בוועדת החוקה לפני הנוהל הזה היו בשיטה של החריג. למה? כי בוועדה הזאת באמת מתנהלים דיונים על חוקים שהם חוקים קשים. החוק הזה אולי קשה במיוחד ואולי הקשה ביותר שיש במושב הזה, בשנה הזאת ובכלל ואנחנו רואים כמובן גם את הסערה הציבורית והמחלוקת הציבורית שהוא מחולל. הנוהל נוסד במקור בגלל שבוועדה הזאת הנוהג היה שכאשר מגיעות אלפי הסתייגויות, ההצבעות נעשו בשיטה של החריג הזה. המטרה הייתה לייצר איזושהי הסדרה באמצעות הנוהל הזה משום שמה שקרה בכנסת ה-24 זה שממספרים של מאות בהגשת הסתייגויות גדלנו למספרים של אלפים. לכן נוצר הצורך בכתיבת הנוהל.
הנוהל מבחין בין שלושה מצבים
¶
מצב של הסתייגויות מהותיות שהן בדרך כלל הסתייגויות יחסית בודדות שיכולות להגיע לעשרות הסתייגויות.
שגית אפיק
¶
מה זה מהות? בדרך כלל הייעוץ המשפטי יודע להגיד מה זו הסתייגות מהותית ומה לא. כך לפחות זה היה לאורך השנים.
שגית אפיק
¶
אפשר להבחין בין הסתייגות מהותית ללא מהותית. אמר כאן קודם גור שבכל זאת להיקף החקיקה, אין ספק שלקושי שבהסדר יש משמעות רבה מאוד אבל היקף החקיקה וכמות ההסתייגויות שאפשר לייצר לכל סעיף כשאנחנו מדברים על הצעת חוק בהיקפים של שני עמודים, ארבעה עמודים, ההיקף בסופו של דבר, כאשר מדובר בהסתייגויות מהותיות, הוא לא מגיע לאלפי הסתייגויות.
לכן הנוהל הזה, נוהל ההסתייגויות, הבחין בין שלושה מצבים: המצב הרגיל של הסתייגויות מהותיות ויכול להיות שנופלות בתוך הסתייגויות מהותיות גם הסתייגויות שמטרתן פיליבסטר.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אני מצטער, אבל אם היית בבית משפט היו שואלים אותך אם את שוקלת את הדברים. את באה עם משקל ואומרת שני עמודים זה 3,000 הסתייגויות ועמוד אחד הוא 1,000 הסתייגויות?
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
זאת באמת שאלה מהותית. אפשר להגיד שבגלל שאלה שני עמודים, אז אני מצפה ל-1,000 או 2,000 הסתייגויות?
שגית אפיק
¶
אתה עושה את תפקידך ואני עושה את תפקידי. אני מבינה את הדברים. אני לא נעלבת משום ביקורת. זה בסדר גמור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גברתי היועצת המשפטית, מאחר ובכל זאת זה תפקידי. אני רק אומר, מאיר, שכאשר אני דיברתי בביטויים הרבה יותר עדינים, אתה תקפת אותי מאוד מאוד חזק. אני מציע שתחזור בך מהאמירה הזאת.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
לא אמרתי שום דבר שאמור לפגוע בה ובכל זאת אני מסייג ואני אמרתי לפני שאם משהו חלילה פגע בשגית, יש לי הערכה אליה ובכל זאת אני עומד בתקיפות על הדבר הזה. זה יכול להיות משפט אחד שיש עליו 5,000 הסתייגויות. כי המשפט הזה מעורר הרבה מאוד אמוציות והרבה מאוד דעות.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני מבקש שתתייחסי לאותו הדבר באותו זמן. חבל להתייחס פעמיים. כיוון שאתם נותנים איזשהו מדד - לא משנה כרגע אם זה מספרי עמודים או מספרי סעיפים - כמדד למספר ההסתייגויות, אני מבקש להתייחס להערה שלי שנאמרה עוד קודם לכן שדווקא בחוק מהותי כל כך שהיה צריך לכלול בו הרבה יותר סעיפים, אי אפשר לתת פרס למי שלא הכניס את הסעיפים האלה ובמידה מסוימת זה פרס.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני מבינה שיש הסתייגויות שהן יותר מהותיות והסתייגויות שהן פחות מהותיות. אם אנחנו מבינים שמדובר בחוק כל כך קרדינלי, האם יש אפשרות לעשות איזשהו נוהל ייחודי למקרה הזה שבו אנחנו נצביע וננמק בהסתייגויות המהותיות ונדלג להסתייגויות הלא מהותיות מחר.
שגית אפיק
¶
החריג שאנחנו מדברים עליו, גם בחריג שאנחנו התכוונו להציע וגור לא סיים את דבריו כדי להציג אותו ושאלתם הרבה שאלות ואנחנו עונים על השאלות האלה, אבל גם בחריג הזה יש אפשרות לבודד מתוכו הסתייגויות מהותיות ולקיים עליהן דיון שהוא מעט יותר ענייני, הנמקה שהיא יותר עניינית והצבעה לצידה. גם בחריג הדבר הזה מתקיים אלא שהוא מתקיים במינונים אחרים.
אני אחזור שוב לקונסטלציה. מהי הסתייגות? הסתייגות היא הצעה לתיקון הסעיף והצעה של הסדר אחר. לשאלתך חבר הכנסת אלעזר שטרן, ההסדר האחר לא יכול להיות מאות הסדרים אחרים שהם נושא חדש לחלוטין ושהוראות שאתה חושב שאולי היה להן מקום להיכנס, אכן עלולות להיות נושא חדש בנסיבות העניין. לכן הסתייגויות לרוב צריכות להיות מתוך אותו סעיף שאנחנו מדברים עליו אך הצעה לתיקון מהותי מסוים להסדר שנמצא בפניכם. לצורך העניין, להוסיף הצעת חוק יסוד: החקיקה כהסתייגות, זה ככל הנראה ייחשב נושא חדש. לעומת זאת, להציג הסדר אחר לשיטת הסניוריטי, זו אכן הסתייגות מהותית שאפשר לקיים עליה דיון. זו בסופו של דבר ההבחנה.
הסתייגויות שמשנות נושאים והמטרה שלהן בסופו של דבר – ובסוף כולנו נמצאים כאן מספיק שנים ולאופוזיציה מותר, וזו זכותה וחובתה – למחות ולעשות פיליבסטר - - -
שגית אפיק
¶
אנחנו לא עושים את זה. אני באמת חושבת שאנחנו לא עושים את זה וזה מה שאני מנסה להסביר. כשמגישים 5,000 הסתייגויות, גם הכוונה שלכם היא לא שנשב כאן חודש, יום ולילה ונדון בהן.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
דווקא כן. אנחנו רוצים לדחות את רוע הגזרה. מבחינתנו כמה שהדבר הזה יידחה, יותר טוב.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
את אולי טועה. אני אגיד לך משהו. את אמרת משהו ואני רוצה להתייחס אליו. יש כאן הליך. רק שלשום שמו את הדבר הזה על השולחן.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
קיבלתי. הורדתי אתה ראש. לאחר מכן באמצע הלילה אמרו תגישו הסתייגויות עד 10:00 בבוקר. הכול כאן כוחני. גם האירוע הזה. אני אומר לך שמה שעומד כאן על סדר היום זה פירוק המערכת המשפטית ולא פחות מזה ובעניין הזה כל אמצעי שעומד לרשותנו יהיה. אני רוצה לקבל נימוק. מה שאת אומרת לגבי הסתייגויות אני יודע, אבל אני לא קיבלתי את התשובה לשאלה ששאלתי ומבחינתי היא הכי חשובה. מתי היה אירוע כזה בכנסת שהייעוץ המשפטי של הכנסת עשה את זה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
שתביאי אותו, מבחינתי נפתח את הדיון. כרגע באתם עם משהו אחר, באתם עם איזשהו אירוע, עם איזושהי הצעה ואתם אומרים שזה המקרה של 5,000. באתם עם בוכלטריה ומספרים. אני אומר לך על המהות, תראי לי אחד כזה. אחרי שתעברי את האחד הזה, לכל אני מקשיב. אבל אתם לא יכולים לבוא לדיון כזה ולא להביא את הדוגמה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
ענית אבל למה צריך להגיע למכתב הזה? אתם לא נמצאים כאן? אתם לא רואים מה קורה כאן? אתם לא חיים את המקום הזה?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני אגיד לך מה ההתנהלות הזאת. מתק שפתיים לא יעזור כאן. לא היינו צריכים לכתוב מכתב אתמול. הייתם צריכים אתם להגיד עד כאן.
שגית אפיק
¶
לא. אני אגיד לך לא ואתה יכול לשאול את יושב ראש הוועדה. אנחנו ניהלנו מגעים ומשא ומתן ואמרנו את הדברים בצורה הקשה ביותר מהצוהריים. באמת.
שגית אפיק
¶
על מנת שתבינו, אני מציעה שגור יגיד מה היה לפני הנוהל בוועדת החוקה. הנוהל נכתב בגלל הצבעות בוועדת החוקה.
גור בליי
¶
אני רוצה להסביר. אין לנו באמת תיעוד של כל המקרים גם לגבי ועדות אחרות אבל זה נכון שעד שהנוהל נכנס לתוקף לפני כשנה וחצי, משהו כזה - - -
גור בליי
¶
מה שהיה זה שהסטנדרט בוועדת חוקה היה הנמקה בנפרד והצבעה בנפרד. זה היה הסטנדרט. לאורך השנים, בשנים שאני כאן משמש יועץ משפטי של הוועדה, המון פיליבסטרים על חוק הלאום, על חוק ההסדרה ושורה ארוכה של חוקים מאוד טעונים ומאוד שנויים במחלוקת.
גור בליי
¶
הייתה שורה ארוכה של חוקים מאוד מאוד רגישים ושנויים במחלוקת ציבורית עמוקה והנוהל הרגיל היה שההנמקה היא בנפרד מהצבעה.
אני כן רוצה להזכיר שגם כאשר ההנמקה היא נפרדת מהצבעה, עדיין יש לזה משמעות מבחינת זמן. זאת אומרת, במילוי התפקיד. וכמו שאמרה היועצת המשפטית לכנסת, החובה של האופוזיציה להקשות ולהגיש הרבה מאוד הסתייגויות, הוא בהחלט מתמצה כי יש גם את ההנמקה, יש גם הרבה מאוד הצבעות ויש גם רוויזיות וכן הלאה. כלומר, זה עדיין לוקח מאוד זמן. כך פעלנו לאורך שנים בוועדת החוקה עם הפרדה בין הנמקה להצבעות. מאז שהנוהל נכנס, לפני כשנה וחצי, זה היה רוב הזמן בתקופת הכהונה של חבר הכנסת קריב כיושב ראש הוועדה, מה שקרה זה שלמיטב זיכרוני לא הופעל הנוהל החריג בתקופה הזאת אבל בעיקר בגלל שהאופוזיציה – לתחושתי, אני לא נכנס לראש שלהם – עשתה חשבון שעדיף לה להגיש הסתייגויות במאות ולא באלפים בשביל לא לתת תירוץ לכך שיופעל עליהם הנוהל החריג. זו הייתה התחושה שלי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני יכול להעיד שזה קרה אחרי פעם אחת. פעם אחת הגשנו כאופוזיציה כמות גדולה של הסתייגויות, גלעד אמר שהוא הולך להפעיל את הנוהל ואז יצאתי איתו החוצה והגעתי איתו להסכמה לזמן הנמקות והשגות והגענו להצבעה כולל זמן, כולל מה עושים וכך עשינו גם בחוקים שהיו מאוד קשים לנו. אתם לא רוצים לעשות את זה, אני מבין אתכם אבל אתם לא יכולים להגיד שזה משהו חדש.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני רוצה להגיד משהו. תראו, לאורך השנים הפכו את המליאה לסתם. באמת. הפיליבסטרים במליאה, הרי כולנו מבינים איך זה עובד. יש את האופוזיציה שמדברת, הקואליציה הולכת לישון. אם אפילו בוועדה אין אפשרות אמיתית לקיים דיון בהסתייגויות, תסלחו לי, אפשר לסגור את הכנסת.
שגית אפיק
¶
אני מסכימה איתך. אגב, זו הסיבה שהנוהל הזה נכתב. בחלק מהוועדות, ובמיוחד בוועדת החוקה, הייתה מגמה והיה נוהג שנהגו בו ביחס לכלל החוקים, לרבות חוקי יסוד כמו שגור ציין, של הפרדה בין ההנמקה לבין ההצבעה. אבל המטרה של הנוהל הייתה לעודד את חברי הכנסת לצד פיליבסטר שכמו שאמרתי הוא אכן ראוי, לצד פיליבסטר שבא לייצר דיון על הסתייגויות באופן כזה שבאמת הן יהיו הצעות לתיקון סעיפי הצעת החוק ולא דיון שבסופו של דבר הוא אך ורק פיליבסטר.
לכן מהרגע שהנוהל יצא, רוב הוועדות התכנסו למספר הסתייגויות של בין עשרות למאות. לא ראינו כבר מספרים של 3,000. את ה-3,000 ראינו אולי בוועדות כמו ועדת חוץ וביטחון לעתים או באמת בוועדות אחרות על נושאים מסוימים וגם אז הופעל הנוהל.
מה עושה הנוהל. הנוהל מייצר מצב שהוא דומה למליאה ואני מסכימה איתך שהוא לא המצב הנכון ביחס להסתייגויות מהותיות שאפשר לקיים עליהן דיון ממשי. העלית נושא שאמרתי לך שזו בעיניי הסתייגות מהותית לחלוטין, צריך לדון בה, לנמק אותה ולהצביע עליה. לא צריך להפריד בעניינה את ההצבעה. גם החריג שמופיע בהנחיה שלי נועד לתת מענה למצבים האלה. זאת אומרת, ההנחה היא שכאשר יש לנו הצעת חוק שמונה מספר סעיפים בודד, סביר מאוד להניח שמעבר מהיר על ההסתייגויות כשהן מגיעות למספרים של כ-5,000, רובן כנראה הן הסתייגויות שנועדו לפיליבסטר שהמטרה שלו היא למשוך זמן בוועדה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
שגית, את לא עונה. אם את מסכימה עם זה, למה את חודלת אותנו מהגשת הסתייגויות?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
את לא עונה. את מכירה בצורך שלנו להביע הסתייגות כי זה אולי הכלי היחידי שיש לנו.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אני באמצע שאלה. אני יודעת שאתה ממהר למסיבת עיתונאים אבל המהות של המפגש הזה היא להגיש הסתייגויות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
שגית, את יכולה לענות לי בבקשה? כל המהות שלנו בשלב הזה של החוק דקה לפני אישורו, חוק שמשנה דרמטית את פני המדינה, אנחנו רוצים להגיש הסתייגויות. יש לנו זמן ומבחינתנו שזה יגיע למושב הבא. אנחנו לא אומרים את זה מתחת לשולחן. אנחנו לא רוצים להגיע להסכמות בנפרד עם רוטמן בשקט. הזמן שלנו בידינו ואנחנו רוצים להאריך את הדבר הזה ככל שניתן ואולי יקרה נס והגזרה הזאת לא תבוא עלינו. השאלה היא למה את חודלת אותנו מכל סיבה שהיא? ידידי סגלוביץ' אומר תמצאי תקדים. אני אומרת לך לא מעניין אותי תקדים, אני רוצה להבין - למול החוק הנוראי הזה שמשבש את כל המערכות בישראל, למה יש לך הצדקה אחת לחדול אופוזיציה מלעשות את הדבר היחידי שהוא יכולה לעשות.
שגית אפיק
¶
אני לא חודלת אתכם משום שדגם בשיטה הזאת של החריג שכמו שאמרתי נהגה בוועדת חוקה שנים רבות, אתם מקבלים זמן ארוך להנמקת ההסתייגויות שלכם, לאחר מכן אתם מקבלים זמן ארוך להצבעות על ההסתייגויות וככל שתהיינה הסתייגויות שהן אכן מהותיות, אנחנו נאפשר גם, כמו שאמרתי ההנחיה מאפשרת את זה, והתוכנית הייתה לאפשר את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רבותיי, אני מוציא את הישיבה להפסקה. אנחנו נודיע כמה דקות לפני חידושה.
(הישיבה נפסקה בשעה 19:30 ונתחדשה בשעה 20:30.)
(היו"ר יצחק פינדרוס, 20:30)
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו מחדשים את הוועדה. אנחנו בהנמקת ההסתייגויות. מתחילים עם סיעת ישראל ביתנו שתנמק את ההסתייגויות שלה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי תנמק את ההסתייגויות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אבל אנחנו לא יודעים מה הוחלט. רוטמן אמר עושים הפסקה, הולכים לדון בדבר הזה ואז החלטה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הדיון נמשך בעזרת השם עד שבת קודש, עד קידוש ואנחנו נכבד בשבת בבוקר עם קוגל וגם נגיד תפילה לשלום המדינה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני ביקשתי מהיושב ראש להיות הראשונה לנמק את ההסתייגויות. אם הבנתי נכון כרגע אין כל מסגרת.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
גור, מה אתה מיתמם? יצאנו להפסקה עם הבנה שחוזרים לכאן ואומרים מה המסגרת. ישבה כאן שגית היועצת המשפטית לכנסת.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני יודע אבל עכשיו אני נמצא כאן ואני מנהל את הדיון. אני מבקש עכשיו מחברת הכנסת יוליה מלינובסקי לנמק את ההסתייגויות שלה. לאחר מכן תהיה הצבעה ונמשיך את הדיון באופן שתהיה הנמקה ואחר כך הצבעה. עניתי. אין לי מה להוסיף.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כן. לכולן. אנחנו עכשיו הולכים להצביע על כל ההסתייגויות. גם על ההסתייגויות שלכם. גם של יש עתיד, גם של מפלגת העבודה וגם של חד"ש תע"ל. תהיה הנמקה והצבעה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני מחליטה בשם ישראל ביתנו. אני לא מחליטה בשם מפלגת העבודה או יש עתיד. כל אחד ונסיבותיו האישיות.
מה שקורה עכשיו, אם אני מבינה נכון - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
על כל ההסתייגויות, לא אמרתי. יכול להיות שיהיו כאלה שיהיו במקבצים. לפי הייעוץ המשפטי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא הנמקה כל הלילה והצבעה מחר בבוקר אלא הנמקה והצבעה עד שבת קודש ובעזרת השם, בשבת בבוקר נישאר כאן, אנחנו נכבד את חבר הכנסת אלעזר שטרן בתפילה לשלום המדינה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני החלטתי שאני עושה עכשיו הנמקה על כל ההסתייגויות של ישראל ביתנו. ההחלטה היא שלי. אחר כך כל מפלגה תחליט מה שהיא רוצה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
איזה מין דבר זה? לא נותנים לך לדבר. הרגשה מעצבנת. להבא תתרגל, כך זה באופוזיציה ואולי תגיע לשם בקרוב.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אורנה, אני חושב שעניתי על השאלה. כבר שש דקות את יחד עם יואב סגלוביץ' מחזיקים את הקהל בעזרת משה סעדה.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
האם מגישי ההצעות - אחרי מה שאתה אמרת, לאור מה שאמרת - יכולים לומר שלפי הנוהל הזה, על כל ה-100 ההסתייגויות מצביע פעם אחת?
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
הרב פינדרוס, אם אפשר בבקשה, למען הסדר הטוב של ניהול הדיון, לעדכן את כל הנוכחים כאן – קואליציה ואופוזיציה לגבי סדר הדיון.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני אולי צריך לאזן בין קואליציה לאופוזיציה ולכן אני אתן לקואליציה כמה דקות. אני אסביר לך מה הולך לקרות ב-37 השעות הקרובות. מאוד מאוד פשוט. הסתייגויות זה דבר מאוד מאוד פשוט. מנמקים בקצרה, יכול היות שהייעוץ המשפטי ייתן לנו חלק במקבצים וחלק לא, זה הייעוץ המשפטי יגיד לנו, ולאחר ההנמקה מצביעים. מנמקים ומצביעים. מנמקים ומצביעים. אני מתחיל כרגע עם ההסתייגויות של ישראל ביתנו ואחר כך נמשיך עם ההסתייגויות הבאות. אין נאומים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני אומר לך שוב שאנחנו מכירים את זה, זאת לא פעם ראשונה, גם אנחנו היינו באופוזיציה והיינו באותו נוהל. אני הולך לפעול באותו נוהל כפי שפעל אלכס קושניר עת ישב כיושב ראש ועדת הכספים. לפני התקציב ישבתי במשך סדר גודל של 30 שעות פלוס-מינוס. מגישים הסתייגויות, מנמקים אותן ומצביעים.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
סליחה, אני שאלתי שאלה בשם שני הצדדים. הוא עונה לנו בנימוק ובשום שכל. תאפשר לו לענות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
במסגרת הדיון הזה, לאנשים יש גם כל מיני צרכים, אחד רוצה לצאת לאיזו ועדה, אחד רוצה לחזור, אז הוא מבקש להיות קודם או אחר כך. הוא מדבר עם מנהל הוועדה. יש כאלה שעושים הצגה קצת יותר מעניינת ומצליחים גם על 10 הסתייגויות לעשות את ההצגה קצת יותר מעניינת ואחרי כן ב-1,500 הבאות ההצגה קצת אחרת. יש כאלה שלא. כיוון שהדיון הוא ארוך מאוד, תתכוננו לדיון ארוך מאוד מאוד, יש לו את הדינמיקה שלו. כרגע ביקשה יוליה לנמק את ההסתייגויות של ישראל ביתנו ביחד. אנחנו ניתן לה לנמק אותן.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אין. לא עושים את זה. אני לא כל כך ותיק, רק ארבע שנים בכנסת, תאמין לי, לא עושים את זה. גם חבר קואליציה וגם חבר אופוזיציה יודע שלא עושים את זה. משה, תודה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
תקשיבו, עם כל הכבוד אף אחד לא יטיף לי מוסר. כשמירב בן ארי עושה כל מיני סגירות, היא לא שואלת אותי. אז תפסיקו. די. אל תטיפו לי מוסר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני פעם ביקשתי אותו הדבר מאלכס כשהוא היה יושב ראש ועדה. הייתי צריך לצאת. בשעה 03:30 בבוקר ביקשתי.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אדוני היושב ראש, כבר דובר רבות על כל מה קורה עכשיו במדינת ישראל. אני שמעתי עכשיו את מסיבת העיתונאים של שר האוצר ויושב ראש הוועדה והייתה לי הרגשה – אחרי ששמעתי את כל המילים היפות שנאמרו שם - בדומה למשפט האומר הרצחת וגם ירשת. אנחנו מצד אחד שומעים ורואים את כל מה שיוצא ממשרד האוצר, את כל הנתונים הכלכליים הנוראיים שישפיעו באופן ישיר גם על חברי הקואליציה, שישפיעו באופן ישיר על אזרחי ישראל, על כולנו בסופרמרקט, במשכנתה, במקומות העבודה, בתוצר הלאומי, בגובה הריביות שאנחנו משלמים. שר האוצר באופן תמוה לא מוכן להתייחס ולקבל את הנתונים האלה ברצינות והוא אומר שאנחנו מושיטים יד וזה בזמן שהוועדה מתקדמת והולכת להצבעות על הרפורמה. לא הייתי אומרת שזאת רפורמה כי רפורמה זה משהו שבסוף יהיה יותר טוב, לא לבנימין נתניהו, לא לאריה דרעי, לא לעסקני ש"ס ויהדות התורה אלא לאזרחים. כאן אין שום דבר שבסוף יעזור לאזרח הקטן להתמודד עם תסבוכת משפטית או לקבל זמנים בערכאות בתי המשפט. איך כל הקונסטרוקציה הזאת תעזור לפלוני אלמוני לנהל את התיק שלו בבית המשפט לענייני משפחה, או בבית המשפט לתעבורה, או בכל ערכאה אחרת?
אנחנו רואים כאן פוליטיזציה של המערכת המשפטית וזה דבר נורא ואיום. יש דוגמאות מכל העולם. כל הזמן אנחנו שמענו איך זה יכול להיות ששופטים ממנים את השופטים. איך זה יכול להיות שלשופטים יש זכות וטו. אני עכשיו הייתי בפאנל במכון הישראלי לדמוקרטיה ושמעתי סקירה רחבה מאוד של אחד המומחים שם, דומני לגבי 44 מדינות העולם. אין דבר כזה בשום מקום בעולם שהפוליטיקאים ממנים את השופטים. שמעתי את השופטת בייניש.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
לא, לא נכון. זה פשוט שקר שחוזר על עצמו. אמרו לא פעם שהשקר שחוזר על עצמו הופך להיות אמת. אתם בעצמכם מאמינים בשקר שלכם. גם אני שמעתי את השופטת בייניש, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, והיא הסבירה איך מתנהל - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
הציניות שלך היא לא במקום. זה שזרקו אותך מהמערכת ואתה עכשיו נוקם, זה הסיפור. התסבוכות האישיות שלך.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אילו היו מקדמים אותך בתפקיד, אילו היית מקבל את התפקיד שאתה כל כך רצית, היית היום מדבר אחרת.
אני שמעתי מהשופטת בייניש שסיפרה איך מתנהלת הוועדה לבחירת שופטים. אין דבר כזה ששופטים ממנים את עצמם, אין זכות וטו לשופטים, זה מקצועי, עד כמה האיזון תורם למערכת. בסוף אותם אנשים שמתמנים לכס השיפוט, הם אלה שמקבלים החלטות לגבי כולנו בכל מיני ערכאות.
לגבי פוליטיזציה של מערכת המשפט ולמה זה כל כך מסוכן. ברגע שממנים שופט מטעם יושב ראש, אי אפשר לסמוך על שיקול הדעת שלו כי אתה אף פעם לא יודע מה האינטרסים שעומדים מאחורי דבר כזה והאם אתה מוציא לאור את רצונו של מי שממנה. זה מסוכן, זה לא בריא, זה מכניס פגם לכל המערכת, במיוחד כאשר אנחנו כבר הבנו מנוסח החוק שבעצם הקואליציה, ברוב קואליציוני פשוט, תוכל למנות שופט לבית משפט עליון ואחרי שעה למנות אותו לנשיא בית המשפט העליון וזה האדם הזה אחראי על כל המערכת שמקבלת החלטות רבות לגבי אזרח ישראל. זה גם מעלה חשש לגבי המינויים בערכאות יותר נמוכות כי שם מחר יהיה חבר מרכז הליכוד – למשל משפחת קדוש מהרצליה - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
משפחה מבורכת. תהיה משפחה כזאת מהרצליה שאומרים עליה רחמנא ליצלן שהיא משפחת פשע – לא יודעת, מקווה שלא – שכל חברי הליכוד עולים אליה לרגל.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
משה, ניסיתי להסביר לך קודם. סדרי הדיון כאן הם לא דומים לדיון שאתה מכיר. זה דיון בהסתייגויות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
תהיה משפחה כזאת, משפחה מבורכת, שחברי הליכוד מאוד תלויים בה כי יש לה מלא מתפקדים ולאותה משפחה תהיה בת משפחה חמודה, ילדה, עורכת דין, וירצו שהיא תהיה שופטת. איך זה יתנהל? אם הוועדה היא ועדה פוליטית ומורכבת מחברי הקואליציה, כאשר נשיא בית המשפט העליון הוא פוליטי? יכול להיות שאותה ילדה באמת מוכשרת ושהיא כן יכולה להיות שופטת אבל בגלל שכולם ידעו שזה מינוי פוליטי, זה יגרום עוול לאותה בחורה או לאותו בחור. יכול להיות להיפך, שהיא בכלל לא מתאימה לכס השיפוט, אין לה את האופי הזה, ואז המינוי הזה יגרם נזק למערכת ויגרום נזק לאזרחי ישראל.
תגידו לי שמקרים כאלה לא היו, שאין מינויים פוליטיים? כן, זה קיים וכולנו מכירים כוח של חברי מרכז ליכוד, כולנו יודעים איך מתנהלים פריימריז בליכוד וזה לא סוד שאף אחד שם לבן, כאילו צדיקים. לא. אנחנו מכירים את הדילים, אנחנו מכירים את כל הקומבינות שם. כך זה עובד. חברי הכנסת ושרי הליכד כל הזמן בודקים מה קורה אצל המתפקדים הגדולים, אם מתאים להם לא מתאים להם ואיך לרצות אותם כי בפריימריז הם תלויים בהם. זה נקרא פוליטיזציה של המערכת ואין בזה שום דבר בריא. זה רק נזק, נזק אחד גדול ונזק לדורות. כי אחר כך לתקן את זה, אם חלילה זה יארך יותר מדי זמן, זה יהיה מאוד מאוד קשה.
הצעתי בוועדה כאן, כדי להדוף טענות לפוליטיזציה והחשש המוצדק שנשיא בית המשפט העליון הבא כנראה כבר סומן, וכי זה יהיה בן אדם שיום אחד לא היה במערכת.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
הצעתי לקואליציה וליושב כראש הוועדה לקבוע תקופת צינון. שופט חדש שמתמנה לבית המשפט העליון, הוא לא יוכל מיד להתמנות לנשיא בית המשפט העליון. נשיא בית המשפט העליון הוא ראש המערכת והוא צריך להחליט הרבה החלטות כמו למשל מי יהיה יושב ראש ועדת הבחירות. זו החלטה של נשיא העליון. אתם מאמינים בתיקונים האלה? אתם באמת חושבים שזה לטובת המערכת? אתם אומרים כאן עם היד על הלב שזה שום דבר אישי, לא פרסונלי, לא מלוכלך ולא פגום? בואו נעשה את זה ששופט חדש שמונה לבית המשפט העליון לא יוכל להתמנות לנשיא בית המשפט למשל בשנה הראשונה לכהונתו. אולי אין לו את זה? הוא צריך ללמוד את המערכת.
הצעתי זו לא התקבלה. זה רק מראה שאתם לא פועלים בתום לב. אילו באמת חשבתם לטפל במערכת לטובת האזרחים, ההצעה הזאת הייתה מתקבלת בברכה כי היא מאוד הגיונית. אגב, היום בתפקידים בכירים בשירות המדינה יש מה שנקרא תקופת ניסיון וכולנו מכירים את זה. כאן ברור שיש כבר מועמדים. יום אחד בן אדם מתמנה כשופט בבית המשפט העליון ומחר הוא, או היא, יהיה נשיא בית המשפט העליון. אולי טלי גוטליב, זאת גם אופציה כי בבחינת תנאי הסף יש לה את זה. אולי אם תרצו, אין זו אגדה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני מבקשת. אולי זה יחלחל. תקשיבו, אנחנו לא מומחים, אבל כל המומחים מכל הדרגים מתריעים ומביעים את הדאגה האמיתית. איך אתם אחר כך – אם חלילה זה יקרה – תסתכלו לעיני הבוחרים שלכם?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
כן. זה המצב. קארין, זה המצב האמיתי. נגיד בנק ישראל לשעבר, יעקב פרנקל, אי אפשר להגיד עליו הוא שמאלן, הוא אנרכיסט, שהוא טרוריסט או שהוא מוגלה. הוא איש מקצוע מהמעלה הכי גבוהה. אתה מסתכל, אתה מקבל השראה. אנחנו שומעים את נגיד בנק ישראל הנוכחי. האנשים האלה בחיים לא דיברו בצורה כל כך ברורה וחד משמעית. אולי כדאי לעצור ולהקשיב? אולי מה שקורה כאן עכשיו זה חטא היוהרה אבל בפרהסיה? אם חלילה זה יקרה – ואני לא רוצה שזה יקרה כי גם אני כאזרחית אשלם יותר בסופרמרקט, ואני כבר משלמת יותר, כולנו משלמים יותר – איך אתם תסתכלו, במיוחד נציגי ש"ס, בעיני הבוחרים שלכם? איך?
יונתן מישרקי (ש"ס)
¶
בגלל שפנית אלי, אני אענה לך. אנחנו נשכנע אתכם להפסיק לשכנע אנשים להוציא השקעות מהארץ ואז ממילא יוקר המחיה ירד.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
הבעיה היא לא אלו שעובדים ומשלמים מיסים, הולכים למילואים וממלאים את כל חובותיהם האזרחיות. להאשים אותם בכך שהם מוציאים כסף או לא רוצים לשלם למי שלא עושה את הדברים שציינתי – בעיניי זה קצת תמוה. זאת אחת הסיבות של מה שקורה כאן. לאזרחי ישראל נמאס. כולנו חייבים לשאת בנטל כלכלי, ביטחוני, חברתי. כולם, כי אין לנו משהו אחר. אלה האזרחים שלנו, זאת המדינה שלנו וצריך לשים סוף לבדלנות הזאת, לניצול הכול כך פוגעני הזה. אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. היום הגענו למצב שמי שכן עובד, משלם מיסים, משרת בצבא והולך למילואים, הוא אזרח סוג ב' כי הוא הפראייר של המדינה. יש אחרים שהם בסרבנות כמעט חוקית וזה בסדר גמור. היום ראש הממשלה היה בבקו"ם ודיבר על כמה חשוב לשרת בצה"ל, שאין לנו אחרת, אין לנו אזרחים אחרים, הוא רק שכח את 170,000 בחורי הישיבות שלא הולכים לצבא וזה בסדר גמור.
משה סעדה (הליכוד)
¶
פינדרוס, אמרו לי שלא מעירים תוך כדי ההנמקות. מי שישב קודם הסביר לי שבהסתייגויות לא מעירים. מה שמותר ליושב ראש, מותר לשאר. עם כל הכבוד, דין אחד לכולם.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
יוני, אל תלך. אני רוצה שאתה תקשיב לדברים שלי. אתה ישבת איתנו בישיבה חסויה של ועדת החוקה, חוק ומשפט על השלכות ביטחוניות של הדבר הזה. אני מבינה שאולי את פינדרוס זה לא מעניין כי הציבור שלו לא הלך לשרת בצה"ל, אז שום דבר לא מאיים אליו בחוץ לארץ.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
יופי. אולי כדאי לך. אולי זה יעזור במשהו. בוועדת החוקה היה דיון חסוי. אני לא זוכרת אם היית שם או לא. יוני היה. אתה היית. אי אפשר להתעלם מכל מה שנאמר שם.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
מה ששמענו בדיון החסוי, מה שמותר להגיד, שכל מי שעשה בצבא דבר אחד או שניים, לא היה משגיח כשרות או שבכלל הבריז מהצבא, אלא עשה דברים אמיתיים והוא באופן אישי בסכנה אמיתית ויכול לעמוד בפני צווי מאסר בחוץ לארץ.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
בנוסף לזה היו שם דברים נוספים שאנחנו לא נרחיב עליהם. אנחנו ביקשנו מיושב ראש הוועדה לקיים דיון נוסף ואם יש דברים עוד יותר מהותיים, לקיים ישיבת ועדה סודית אבל הוא סירב. למה? כי פשוט לא טוב לשמוע דברים כאלה. שמענו את מה שכבר פורסם בתקשורת שיש גופים בין-לאומיים שעומדים עם סטופר ביד וזה קורה. יכול להיות שעל חבר הכנסת פינדרוס או על משה סעדה שום דבר לא מאיים בבית המשפט בהאג אבל חבר הכנסת, השר קיש צריך להיות מאוד מודאג ממה שקורה שם.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
כן. זה כבר פורסם בתקשורת. מה שהכי מטריד אותי זה שעד לרגע זה, כפי שידוע לי, הממשלה לא השכילה לקיים על זה דיון אחד. כאן אני מסתייגת. יכול להיות שקרה משהו בהמשך. ההשלכות הן לא רק השלכות אישיות אלא הרבה יותר לרוחב. את זה צריך לקחת בחשבון.
אנחנו נמצאים במאני טיים. אני חייבת להגיד שהמערכת הפוליטית שלנו לא ערוכה לסדר גודל של אירועים כאלה. במשך 75 שנים לא היינו בסדר גודל של אירועים כאלה. הרבה מאוד דברים בכנסת – בין קואליציה ואופוזיציה – היו במשהו שהוא לא כתוב אבל תמיד זה היה כך בכנסת. לא הכול כתוב בתקנון, לא הכול כתוב בחוקים, אף פעם לא עבר בכנסת שינוי סדרי עולם כפי שכרגע אנחנו רואים בכזאת דורסנות וזה משהו שנוגע לכל אזרחי ישראל, נוגע ליסודות של מדינת ישראל, נוגע לזכויות יסוד של מ אזרחי ישראל. אני חייבת לומר - אולי זה משהו שפוליטיקאים בדרך כלל לא אומרים אבל זה רגע של אמת – שאנחנו כפוליטיקאים, כחברי כנסת, כנבחרי ציבור, אני היום כיוליה, אני לא יכולה לעצור את זה. אין לי יכולת טכנית לעצור את זה כי נכון, יש רוב. היחידים שיכולים להשפיע על הטירוף הזה, אלה אזרחי ישראל.
אני כל הזמן שומעת שהעם אמר את דברו. עכשיו זה הזמן שהעם יאמר את דברו. כן במחאות, כן בהפגנות. כאשר שלטון מאבד איזונים ובלמים, סליחה על הביטוי אבל כאשר השתן עולה לראש של השלטון ושל מקבלי ההחלטות – רק הציבור יכול לעצור את זה. אנחנו הגענו למאני טיים הזה. חבל. עצוב. השלכות רבות וחלק מההשלכות, אנחנו עוד לא קולטים ולא מבינים.
אני סיימתי. אדוני היושב ראש, אנחנו במאני טיים, העם יגיד את דברו במחאות ובהפגנות. אלה לא אנרכיסטים, אלה לא טרוריסטים, זאת לא מוגלה אלא אלה אזרחי ישראל. כפי שאמר רונלד ריגן אין שמאל וימין, יש או למעלה או למטה. מנקודה זאת אנחנו רק נעלה כל מי שמוביל אותנו לאבדון הזה, בסוף הוא ישלם מחירים פוליטיים. אנשים שהתבלבלו בין האינטרסים האישיים והאינטרסים של המדינה צריכים לעוף מהמפה הפוליטית.
דבר אחרון ואתה כמחוקק יודע את זה. אנחנו בכנסת לא פעם שמענו מיועצים משפטיים ואנשי מקצוע האם בגיץ או לא בגיץ. בהרבה מאוד מצבים זה שם לנו בלמים. זה מהווה בלם פנימי שאתה יודע שאתה לא כל יכול וזה מאוד חשוב. אתה לא כל יכול. המחטף השלטוני שנעשה כרגע, מה שאנחנו רואים, מייתר את הבלמים האלה. אני מקווה מאוד שהמשבר החוקתי הזה, כאשר חוקים אלה יעברו, הבג"ץ יפסול אותם ואז המילה תהיה לראשי מערכת הביטחון, לראשי מערכת המדינה והם יצייתו לחוק ולא לחקיקה המושחתת הזאת. מהמצב הזה אנחנו רק נצא קדימה לעתיד יותר טוב כי למדינת ישראל מגיע יותר טוב. מגיע לה להיות מדינה ליברלית, מתקדמת, דמוקרטית עם כל הערכים. תודה רבה. הצבעה.
גור בליי
¶
כדאי שתהיה בהירות. יש ארבעה קבצים של הסתייגויות של ישראל ביתנו. קובץ אחד שיש בו 769 הסתייגויות.
גור בליי
¶
יש ארבעה קבצים של הסתייגויות. חבר הכנסת מלינובסקי, קובץ אחד מכיל 769 הסתייגויות על חוק בתי המשפט. עוד קובץ עם שתי הסתייגויות על חוק בתי המשפט. קובץ של 10 הסתייגויות על חוק יסוד: השפיטה ועוד קובץ של ארבע הסתייגויות על חוק יסוד: השפיטה.
את רוצה להצביע על כולן ביחד?
איל קופמן
¶
אני אעבור סיעה-סיעה ואנחנו נעשה סדר.
הציונות הדתית – שמחה רוטמן.
הליכוד – אליהו רביבו, משה סעדה, אריאל קלנר.
ש"ס – ארז מלול, יוני משריקי.
יהדות התורה – יצחק פינדרוס.
עוצמה יהודית – צביקה פוגל.
יש עתיד – אורנה ברביבאי, קארין אלהרר.
איל קופמן
¶
מרע"מ אין לנו.
המחנה הממלכתי – מתן כהנא.
יוליה מלינובסקי יצאה.
תע"ל-חד"ש - עופר כסיף.
העבודה – גלעד קריב.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת ההסתייגויות לחוק יסוד: השפיטה? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? עין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
יש לנו עוד סט של הסתייגויות על חוק בתי המשפט. מי בעד? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
שמחה, הסיבה שעשיתי את זה, עשיתי את זה לזכרו של אחי, רעי, ידידי ומורי ורבי דודו רותם שהיה יושב ראש ועדת החוקה.
גור בליי
¶
ההסתייגויות נדחו של ישראל ביתנו על חוק יסוד: השפיטה ועל חוק בתי המשפט.
(היו"ר שמחה רוטמן, 20:00)
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הוגשו רוויזיות על שתי ההצבעות. בהמשך נקבע מועדים לרוויזיות.
אדוני היועץ המשפטי, מי הבאים בתור?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מבחינת סדר הדברים אני מודיע שמאחר ובסופו של דבר - כפי שהודעתי לחברי הכנסת, בעיקר מהאופוזיציה, לפני תחילת הדיון - אנחנו נעשה הצבעה על ההסתייגויות, לפחות בשלב זה, למרות התקיימות התנאים להפעלת נוהל ההסתייגויות. אנחנו נעשה את ההצבעה לפי סדר, הנמקה-הצבעה, הנמקה-הצבעה כפי שכרגע הם ביקשו שלא להפעיל את הנוהל או שהם לא רצו להפעיל את הנוהל. כך נעבוד כרגע. זה לא שולל, כפי שהודעתי להם וכפי שביררתי גם עם הייעוץ המשפטי, להפעיל את הנוהל הזה בשלב מאוחר יותר ככל שהדבר יהיה רלוונטי.
לגבי סדר הסיעות וההסתייגויות. כדי חס ושלום לא לפגוע בזכויותיהן של סיעות האופוזיציה, ההנמקות של ההסתייגויות של חברי סיעות הקואליציה, והוגשו כמה כאלה, נקבע זמנים לאחר שנסיים את ההסתייגויות של סיעות האופוזיציה ונודיע לאותם מנמקים מתי הם ינמקו את ההסתייגויות שלהם. כרגע אנחנו משתדלים, לפחות כרגע, לאפשר לסיעות האופוזיציה לנמק את ההסתייגויות שלהן.
נעבור להסתייגויות של סיעת העבודה. אדוני היועץ המשפטי, זה מסודר לפי מקבצים?
גור בליי
¶
כן. יש ארבעה קבצים של הסתייגויות של סיעת העבודה. אני חושב שכדאי לעבור על קובץ של העבודה ואז על קובץ של יש עתיד. הקובץ הראשון של העבודה הוא הקובץ שיש בו 408 הסתייגויות. זה קובץ הסתייגויות לחוק יסוד: השפיטה שכולל 408 הסתייגויות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ההנמקות, למעט אם יש מקבץ גדול במיוחד או צורך, אני אתן דקה להנמקת הסתייגות ואז הצבעה.
אנחנו בהנמקת הסתייגויות בקובץ 1, 2 ו-3. מי מנמק? זה מקבץ אחד.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני היועץ המשפטי, למה זה מקבץ אחד? זה רצף מלאכותי של תאריך? זה רצף מלאכותי של מספרים? יש כאן שלושה עקרונות שונים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גלעד, אני אגיד לך את העניין. אנחנו יכולים לעשות אחת משתי דרכים. באמת אני אומר לך. אני לא סימנתי כאן את המקבצים. בעל האינטרס המרכזי בסימון מקבצים לכאורה, הרי כל הטענה שלכם הייתה שזה כלי כנגד הקואליציה, האופוזיציה וכולי וכולי. אין לי שום אינטרס. סימן היועץ המשפטי. אני אומר לך בכנות, גלעד. או שאתה רוצה שאני אקשיב לייעוץ המשפטי או שאני לא אקשיב. אם אני מקשיב לייעוץ המשפטי, אני מפעיל את הנוהל ונגמר האירוע. אני נותן לכם משהו אחר. אתה רוצה לריב על כל דבר, נריב על כל דבר. סימנו את המקבצים. אני לא רוצה לפתוח על זה דיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא צריך. אם אתה רוצה ויש מקבץ גדול במיוחד או סיבה מיוחדת שאתה רוצה לאחד כמה ביוזמתך בשביל זמן, אני אשתדל להיענות לבקשתך. כרגע אנחנו נותנים דקה הנמקה-הצבעה, דקה הנמקה-הצבעה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
בסדר. דבר אחד - ואתה מוזמן לקחת את זה על חשבון הדקה - לא יקרה כאן. לא יקרה. כשאני ארצה לומר הערה ליועץ המשפטי על החלטה שלו, אני אומר אותה ואתה היושב ראש לא תסגור לי את הפה.
גור בליי
¶
הרבה פעמים כאשר הפורמט אותו פורמט, אנחנו מסמנים, זו ההנחיה שאנחנו נותנים. עברנו אחד-אחד. אני חושב שבמקרה הזה הם שלושתם אותו פורמט של סעיפי מטרה, בסגנון הזה. אם היושב ראש מסכים, אפשר לתת לזה יותר זמן, נגיד שתי דקות על שלושתם.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני היושב ראש, אי אפשר לפתוח את ההנמקות מבלי להתייחס למסיבת אחיזת העיניים שקיימת ביחס עם יושב ראש הציונות הדתית. עומד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', חושב שהוא מדריך בבני עקיבא שמעביר מערך אחדות ואהבת אחים בשעה שהוא מסתיר מאזרחי ישראל שני דוחות חריפים מאוד שיש בהם התראות כלכליות דרמטיות – דוח אחד של ראש אגף תקציבים והדוח השני של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר – ויש לו איזושהי מחשבה שמיליוני האזרחים הישראלים הם כנראה טין-אייג'רים שלא מבינים מימינם ומשמאלם.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
כל הנוער יודע להסתכל עליו ולדעת שהוא לא מדבר לעניין, שהוא פשוט משקר את הציבור.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני מסכים. אני מתנצל בפני ילדיי הטין-אייג'רים ובפני כל יתר בני התשחורת במדינת ישראל. יש להם באמת את היכולת להבחין מתי מדברים איתם באופן מזויף על הידברות ומתי בעצם מבקשים רק להרדים אותנו בעודם דוהרים עם ה-D-9 שלהם על בית המשפט העליון.
אנחנו אומרים בצורה מאוד ברורה שכל עוד היד האחת של בצלאל סמוטריץ' ושל שמחה רוטמן יחד עם יריב לוין, כל עוד ידם האחת מונחת על ההגה של ה-D-9, שלא יצפו שאנחנו נלחץ את ידם השנייה כי היד הזאת לא מושטת להידברות אלא זה תרגיל הונאה ואנחנו לא ניפול בתרגיל ההונאה הזה.
(היו"ר יצחק פינדרוס, 20:05)
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת ההסתייגויות 1, 2 ו-3? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
גלעד קריב (העבודה)
¶
אנחנו נמשיך ונזכיר שאנחנו מדברים כאן על הסדר חוקתי בן 70 שנים. בניגוד לסוגייה של הביקורת השיפוטית של בג"צ על חקיקה של הכנסת ובניגוד לדיון הער סביב סוגיית המהפכה החוקתית, דיון שלי יש בו עמדות מאוד נחרצות, לצד השני יש עמדות נחרצות אבל לכל הפחות אפשר להודות שהנושא היה שנוי במחלוקת כמעט מרגע פרסום פסק הדין של בנק המזרחי. ההסדר שאנחנו היום משנים לא היה נתון במחלוקת. זה ההסדר החוקתי הכי ותיק והכי יציב במדינת ישראל. לצערי גם כאן לא מופגן כבוד כלפי הסדרים חוקתיים יסודיים שלנו ונעשה כאן מהלך חקיקתי שהוא מאוד מאוד דורסני, הוא מאוד מאוד לא קשוב והתוצאה הסופית שלו, למרות כל הפרופגנדה שנשמעת ב-24 השעות האחרונות - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא, לא, אני פונה ליועץ המשפטי, אז אתה תעצור. אי אפשר באמצע. אתה יכול לומר לי לסיים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני פונה ליועץ המשפטי. לא תהיה הבריונות הזאת של חבר הכנסת פינדרוס. אתה בראש הישיבה או שהוא בראש הישיבה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
עד כמה תזלזלו בנו. כמה. איך זה יחזור אליכם כבומרנג. אין לכם מושג כמה קרוב.
(היו"ר שמחה רוטמן)
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אולי תנהל את הוועדה שאתה היושב ראש שלה? אתה קם כל שתי דקות ונותן לפינדרוס לנהל את הישיבה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אברר את הסוגייה המשפטית שאתה ביקשת שאנחנו נברר. בינתיים, עד שנברר את הסוגייה, אני מבקש שסיעה אחרת תנמק את ההסתייגויות שלה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גלעד, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. הצווחות האלה, הצורה שבה אתה תצווח אצלי בוועדה לא מקובלת עלי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. חמש דקות הפסקה להתייעצות סיעתית.
(הישיבה נפסקה בשעה 21:40 ונתחדשה בשעה 21:45.)
(היו"ר יצחק פינדרוס)
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מחדש את הדיון. היינו בהתייעצות סיעתית אותה ביקש חבר הכנסת גלעד קריב. למען הסדר הטוב נחזור על ההצבעה על הסתייגות מספר 4.
מי בעד? 3. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני אמשיך את הדברים שאמרתי. מדובר כאן בהסדר חוקתי בן 70 שנים. זה הסדר שגובש בראשית שנות ה-50 בהסכמה בין קואליציה לבין אופוזיציה עת הייתה ביניהן מתיחות גדולה והקואליציה באותן שנים, הקואליציה בראשותו של ראש הממשלה דוד בן גוריון, לא הייתה ידועה בחתירה שלה לעבר הסכמות עם האופוזיציה אבל בנושא הזה של אופן בחירת השופטים הייתה הבנה שכדי להבטיח את הדמוקרטיה הישראלית הצעירה, למרות הדורסנות הפוליטית שאפיינה את אותם ימים, בנושא הזה מגבשים הסדר בהסכמה והסדר שמקטין מאוד את הפוליטיזציה של מערכת המשפט.
אני אעצור כאן ואמשיך אחר כך.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני אמשיך מהנקודה בה הפסקתי. הייתה הבנה בין הקואליציה לבין האופוזיציה, הבנה כפולה. האחת הייתה שבנושא הרגיש הזה טוב לגבש הסכמות רחבות ולראות איך באמת מצליחים להגיע למצב שבו גם האופוזיציה וגם הקואליציה חשות שאין כאן הכרעה של תהליך מינוי השופטים על ידי הצד שאוחז במוסרות הרשות המבצעת. הדרך להבטיח את זה הייתה לייצר את אותו איזון שבו יש ייצוג ברור לפוליטיקאים בוועדה, לא רק ייצוג אלא שר המשפטים, איש הקואליציה, הוא זה שמכנס את הוועדה וזה שאחראי על הניהול שלה ולממשלה יש יתרון מובנה בהבאת הצעות למינויי שופטים, אבל מן הצד השני אין רוב אוטומטי לא לקואליציה ולא לפוליטיקאים.
ניגש להצבעה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
התוצאה שהושגה כבר בשנת 1953 שיש בה מן הצד האחד לא רק ייצוג של פוליטיקאים עם רוב ברור לקואליציה כפי שהיה המנהג אלא גם עם יתרון פרוצדורלי מובנה לממשלה שהיא זו שמחליטה מתי לכנס את הוועדה והיא זאת שבעצם יש לה את היתרונות הדיוניים, אבל באותה נשימה הובטחה גם המקצועיות של מערכת השיפוט בישראל על ידי מתן נוכחות מאוד מאוד בולטת לנציגים המקצועיים, גם השופטים וגם נציגי עורכי הדין, ולא רק שהייתה פה דרך להבטיח שגם שיקולים מקצועיים ישפיעו על התוצאה הסופית אלא שגם היה כאן איזון לחשש של האופוזיציה מפני השתלטות הקואליציה.
את כל זה, את כל ההסדר הגדול הזה בין בן גוריון לבין מנחם בגין עליהם השלום, אתם מבקשים להחריב בהצעת החוק הזאת.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 7? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
מימי דוד בן גוריון ומנחם בגין עליהם השלום אנחנו עוברים לימינו. דרך אגב, אני אזכיר בהערת אגב שהיום דיברה כאן פרופ' רימלט והזכרנו את סבא שלה. סבא שלה היה איש הציונים הכלליים ולכן הוא היה חבר בקואליציות שהובילה מפא"י במשך השנים אבל הוא היה מאותו חוק בציונים הכלליים שהפך לימים למפלגה הליברלית ועבר לקואליציה עם חרות ובנו ביחד את גוש חרות-ליברלים ואז ביחד עם אריאל שרון את הליכוד. אחד הדברים הראויים והיפים באותו חבר כנסת ואותו מחוקק הוא שהיו לו עמדות שהוא לא שינה כתוצאה מהמעבר בין הגושים ואחת העמדות שהוא הקפיד עליהן היא כל הנושא הזה של אי תלות מערכת השפיטה שהיום שותפיו לליכוד דורסים עם D-9 או בלי D-9.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תודה רבה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 8? 4. מי נגד? 9. מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
אנחנו ממשיכים וכאמור מגיעים עכשיו להצעה שכאן. ההצעה כאן נשענת על שני חטאים. חברי הכנסת של ש"ס והמפקד העליון של מח"ש, תקשיבו, אני מנמק.
גלעד קריב (העבודה)
¶
בסדר, אבל כך תלמדו אותי. אני רואה שאני לא אמשיך את קו הטיעון, אז אני מציע שנצביע.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הסתייגות מספר 10. אדוני, יש לך עכשיו דקה ו-20 שניות. שמרתי לך בהפקה 20 שניות מהטיעון הקודם.
גלעד קריב (העבודה)
¶
תודה רבה. יפה מאוד. עכשיו ברגע של רצינות. ההצעה שמובאת לכאן, מבחינתנו יש בה שתי שגיאות דרמטיות. אני בכוונה אומר שגיאות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אמרתי שתי שגיאות דרמטיות. אחר כך נגיע למשניות. יש אבות ותולדות. כאן, בהצעת החוק הזאת, יש שני אבות מזיקים דרמטיים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת ההסתייגות? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
רוויזיה. אפשר להגיד רוויזיה על הכול, אבל אני צריך ללמד אתכם? זה בית ספר ליועצים פרלמנטריים?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אלי, אתה מרכז קואליציה בעוד הרבה ועדות. אתה יודע שאתה לא אמור להפריע לאופוזיציה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
גלעד שידוע כבן אדם כך רציני ויסודי, הוא אומר שהפעם זה רציני. כלומר, עד עכשיו זה לא היה רציני. אפילו יואב כמעט התחיל להשתכנע.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מתוך 1,000 הסתייגויות השארתי 10 הסתייגויות.
אדוני, אני מתחיל ועכשיו ברצינות. אני אומר שיש כאן שתי בעיות גדולות. בעיה אחת היא שהצעת החוק הזאת בעצם מצמצמת בצורה קיצונית את המקום של הגורמים המקצועיים בתוך תהליך המינוי. גם בוויתור על לשכת עורכי הדין, שלדעתי היה ראוי לחשוב על הוויתור הזה יותר לעומק, לחושב האם יש ויתור על השתתפות בהכרעה, אבל במקום זה אנחנו נותנים מעמד מייעץ, דומני שמחמת ניצול כשלי השעה בלשכת עורכי הדין, אתגרי השעה בלשכת עורכי הדין, מיהרנו כוועדה לוותר - לטעמי מהר מדי – על דריסת כרגל של לשכת עורכי הדין בתוך התהליך הזה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 11? 5. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
התחלתי ואמרתי שאני חושב שאנחנו כוועדה נצטער בעתיד על המהירות בה התרנו את המעורבות של לשכת עורכי הדין ובעצם את המעורבות של עורכי הדין בתוך התהליך.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אחד מפרק את העליון, אחד מפרק את השלום, אחד מפרק את המחוזי. זה משחק קבוצתי של הקואליציה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
יש לי עוד 33 שניות. אני אנצל אותן כדי לסיים את עניין עורכי הדין. אני הצעתי כאן כמה וכמה פעמים לחשוב יותר לעומק על הסוגייה הזאת, לא לנצל את העובדה שרק אתמול ללשכה נבחר יושב ראש ובמשך חלק גדול מתקופת הדיונים שלנו בהצעה הזאת הלשכה התנהלה בלי יושב ראש ועם הרבה מאוד בעיות בתוך המועצה הארצית. נכון היה, לטעמי רק מן הטעם הזה, להמתין טיפה, לקיים התדיינות יותר ראויה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 12? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
אין ספק שהסוגייה הזו של ניגודי העניינים בהופעה של עורכי דין זו סוגייה כבדה אבל היה אפשר לפתור אותה על ידי מגוון של פתרונות מעולם מניעת ניגודי העניינים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
וכמו שגם אני הצעתי הרבה פעמים ואני אתן לך דוגמה. היה אפשר להחליט שהמועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בוחרת שני נציגים לוועדה אבל הנציגים הללו הם לא עורכי דין שעובדים בפועל ושהם לא בתוך משרד פעיל.
גלעד קריב (העבודה)
¶
חבל על הדיון. דרך אחרת לפתור את ניגוד העניינים הייתה להעביר אותם למעמד מייעץ אבל הבעיה כרגע היא לא בתשובה אליה הגענו אלא עוד פעם בתהליך. לא היה כאן זמן לדיון ראוי סביב נושא המעורבות של לשכת עורכי הדין והדבר הזה – תעזבו רגע את הלשכה – הביא לצמצום משמעותי מאוד של הגורמים המקצועיים בוועדה. לא החלפנו את נציגי הלשכה למשל במשפטנים מהאקדמיה. לכן הדבר הראשון שהוא בעייתי כאן זה הצמצום המאוד משמעותי של הקול המקצועי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 13? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני רואה שהגענו לסעיף 3 בחוק היסוד. מדובר בסעיף די דרמטי ולכן אני אבקש התייעצות סיעתית.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אחרי הנימוק. אין בעיה. אנחנו חוזרים להמשך הדיון בשעה 21:49.
(הישיבה נפסקה בשעה 21:44 ונתחדשה בשעה 21:49.)
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו מחדשים את הישיבה. אנחנו בהסתייגות מספר 14 של גלעד קריב.
מי בעד קבלת ההסתייגות? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
בדיוק כשם שההוצאה המוחלטת של נציגי לשכת עורכי הדין מהווה פגיעה באותו יסוד, באותה רגל חשובה - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
נכון. כשם שבעניין לשכת עורכי הדין הייתה פגיעה במקום של הגורמים המקצועיים מבלי שום מחשבה על איך ממזערים את הנזק או מייצרים פיצוי, הדבר הזה גם בא לידי ביטוי בתפקיד של השופטים בתוך המהלך הזה. קודם כל, אני מזכיר שהוועדה הוגדלה ומספר השופטים בה לה הוגדל. הוגדלה הנציגות רק של שתי הרשויות האחרות, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.
גלעד קריב (העבודה)
¶
ברשות המבצעת המספר גדל משניים לשלושה. צריך לומר שיש כאן הגדלה של נציגות הרשות המבצעת ב-50 אחוזים. במקרה של הרשות המחוקקת, אם אני לא טועה, יש הגדלה ביותר מ-100 אחוזים. עברנו משני נציגים לחמישה נציגים ורק היחס של הרשות השופטת הלך וקטן בצורה דרמטית. מבלי להיכנס לשאלת יכולת ההכרעה של השופטים, אתם פגעתם במעמדם של השופטים כבר בדילול המספר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 15? 4. מי נגד? 7. מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
מכיוון שחבר הכנסת סעדה שהוא תלמיד חכם, ואני לא אומר את זה בציניות, העיר כאן הערה שאנחנו קודם נחוקק את החוק ואחר כך נחשוב, אז נעשה רגע עצירה בטיעון.
משה סעדה (הליכוד)
¶
אחרי חודשיים וחצי של שיח שהבנתי איזה עומק השיח ועומק הקשב, אמרתי לעצמי שאולי הגיעה העת שנחוקק.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
משה, אתה ממש קטעת את חוט המחשבה שלי באמצע דבר תורה, שזה לא במקום. אני רוצה לומר שדבריו של משה הזכירו לי את הגמרא החשובה במסכת ראש השנה שבאו לרבן יוחנן בן זכאי ואמרו האם לתקוע בבית הדין בשבת או לא, ואם אני לא טועה בני בתירא לא רצו שהוא יתקע וכולי, ואז מה אומרת הגמרא? מה עשו? הוא אמר שאני קודם אתקע ואחר כך נדון. הוא תקע וכשהם באו ואמרו שעכשיו נדון הוא אמר שכבר תקעתי, אז מה יש לדון? זאת השיטה שלכם אבל יש בה בעיה אחת. לא יריב לוין ולא שמחה רוטמן מתקרבים לקרסוליו של רבן יוחנן בן זכאי. לו מותר לבלף ולומר נתקע ונדון ואחר כך לא נדון, אבל לשמחה רוטמן יש עוד כברת דרך ללכת עד שהוא מאמץ את הסטנדרטים של רבן יוחנן בן זכאי. אני מבקש קדיש דרבנן לפני ההצבעה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 16? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
1,000 ומשהו והן רק שלי. חכה, עוד לא התחלתי להתחמם.
בכל מקרה, אני עכשיו אחזור למסכת תענית שאנחנו מתעסקים בה בחודשים האחרונים ואני אחזור ואומר כי זו נקודה חשובה שלטעמי לא דיברנו בה מספיק בדיון. תעזבו את כלל ההכרעה, כן וטו, אין וטו, אני מזכיר שלשופטים בכלל לא היה וטו בערכאות הנמוכות. תן לי להשלים ותראה שאני צודק. בערכאות הנמוכות לא היה להם וטו אבל מבלי שנידרש לכלל ההכרעה – תכף נדבר על כלל ההכרעה – עצם העובדה שדיללנו את כוחם של השופטים, הכוח המספרי בתוך הוועדה, כבר זה טעם לפגם. הרי היה אפשר להגן על המקום של הגורמים המקצועיים בכך שנשנה את כלל ההכרעה אבל אם מגדילים את מספר נציגי הרשות המבצעת, מגדילים גם את מספר השופטים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 17? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
הסתייגות מספר 18 היא דבר חגיגי, הסתייגות ח"י אבל היא גם לסעיף חדש. אנחנו נצא לעוד התייעצות סיעתית, בבקשה אדוני. אני זקוק ליותר מחמש דקות כי אני צריך לחפש את חברות הסיעה שלי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
בסדר גמור. התייעצות סיעתית. אנחנו נתחיל בשעה 22:01.
(הישיבה נפסקה בשעה 21:56 ונתחדשה בשעה 22:01.)
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו מחדשים את הישיבה לאחר התייעצות סיעתית. אלעזר, יש לך הבהרה מהלשכה המשפטית על נושא ההתייעצויות הסיעתיות? אני מבקש שתגיד את זה לחברים באופוזיציה ובקואליציה.
הלשכה המשפטית, הבהרה בנושא ההתייעצויות הסיעתיות, בנוהל שנכתב בתחילת הקדנציה.
עו"ד אלעזר שטרן
¶
אני רק מבהיר שההתייעצות הסיעתית בהתאם לנוהל של היועצת המשפטית לכנסת הוא פר סעיף. חבר הכנסת קריב ביקש התייעצות סיעתית לפני סעיף 1 וגם על סעיף 1. זו התייעצות סיעתית אחת לכל סעיף.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני מכיר היטב את הנוהל ואני מבקש שהיועצת המשפטית תחווה כאן את דעתה. אם סדר הדיון שאתם קבעתם היה שאנחנו דנים בכל ההסתייגויות שהגיעו לוועדה בשעה הקצובה פר סעיף, היה אפשר לקבל את זה. אז היה בסדר, אז אנחנו דנים בסעיף 1, יש לפנינו את כל ההסתייגויות לאותו סעיף במקבץ מסודר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
כל ההסתייגויות נמסרו עד שעה 18:00. אתם לא הספקתם לסדר אותן. אנחנו לא הספקנו לעבור עליהן. הן אפילו לא מודפסות ואין כל דרך בטבלטים להסתכל בו זמנית על ההסתייגויות לסעיף 1 מתוך 40 קבצים. זה לא יכול להיות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
יכול להיות שההצעה שלך תתקבל ובסיום סעיף 1 אנחנו נעבור להסתייגויות של הסיעות האחרות?
גלעד קריב (העבודה)
¶
יש ארבעה קבצים שונים של מפלגת העבודה. צריך להבין, אני לא אומר את זה בהתרסה. תמיד לחברים כאן היו ארבע-חמש שעות של עבודה של הלשכה המשפטית.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אין בעיה. אתם לא יכולים להחיל על המקרה הזה בשיטת הדיון הזאת. תעשו עכשיו דיון רוחבי על כל סעיף 1, נעבור את כל הקבצים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני רוצה לומר עוד משהו. מילא אם הייתי באותה סיעה שלו, אבל אני סיעה אחרת ונמנעתי. ראיתם, גם הוכחתי שאני יודע ללכת נגדו.
גור בליי
¶
התייעצות סיעתית היא ממילא התייעצות סיעתית אחת לכל הסיעות. זה בתקנון בלי קשר לנוהל הסתייגויות. התייעצות סיעתית אחת על סעיף מסוים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו בהסתייגות מספר 18.
מי בעד? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
תקציר הפרקים הקודמים הוא העניין של דילול השופטים בתוך הוועדה דבר שהוא לא ראוי. מכאן אני עובר להסדרים שנמצאים בסעיף הראשון שהקים את הוועדה והקביעה הראשונה הייתה שהוועדה תהיה של 11 חברים. ההגדלה הזאת של שני חברים נוספים עם הוצאת שני החברים של לשכת עורכי הדין, בעצם התפנו או נמצאים ארבעה מקומות וארבעת המקומות הללו, במקום להתחלק בצורה ראויה בין שלוש הרשויות שהקואליציה עצמה טוענת שצריכות להיות מיוצגות בוועדה, אנחנו יצרנו את העיוות המוזר הזה שיש תוספת למבצעת ולמחוקקת ולא עשינו שום תוספת לשופטת. ראוי היה לעשות שלוש, ארבע וארבע, כדוגמה ממשלה, כנסת ושופטים, ואני מזכיר שגם אפשר את המקומות הפנויים לתת, במקום לעורכי דין מכהנים, לנציגי האקדמיה אבל לא לשם הלכה הקואליציה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 19? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
הנביא עמוס ידוע בפרק שלו על שלושה פשעי דמשק, מואב ויהודה ובסוף גם ישראל ועל ארבעה לא אשיבם. הזכרתי כבר את שני חטאי הקואליציה בהנמכת הקומה של הגורמים המקצועיים, הוויתור על לשכת עורכי הדין ואי הגדלת מספר השופטים, ועכשיו נגיע לחטא השלישי בהנמכת הקומה של הגורמים המקצועיים, גם כאן בעניין השופטים. הקואליציה כל כך חפצה לדרוס את הקול של הגורמים המקצועיים, להחליש אותו, לדחוף בעיקר את השופטים לפינה שלא די בכך ששינינו את כלל ההכרעה ולא די בכך שאנחנו לא הגדלנו את מספרם אלא אנחנו גם יוצרים הבחנה בין הוועדה לעניין מינוי שופטים לעליון לבין מינוי השופטים לערכאות הנמוכות כאשר ההבדל הוא באופן ייצוגם של השופטים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני בטוח שאתה יודע שעברה דקה.
מי בעד קבלת המקבץ עם ההסתייגות ממספר 20 עד 25? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני אמשיך את הנקודה הזאת כי היא חשובה. הרשות היחידה בתוך המבנה שבניתם שאין לה רציפות דיונית, היא הרשות השופטת. הנציגים של הרשות המבצעת והנציגים של הרשות המחוקקת מעורבים בכל תהליכי הוועדה, במינויים לעליון ולערכאות הנמוכות וגם בקביעת כללי המשחק של הוועדה, ורק לגבי השופטים בעצם – ארז, תקשיב לי, זאת אמירה ואני מקווה שעוד יהיה להם חשבון נפש עד המליאה – יש הפרדה בייצוג שלהם בין הערכאות השונות. זה גם עוד מהלך שמחליש את המקום ואת המשקל של הקול של השופטים בתוך התהליך.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 26? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
ראיתי שבעיני חבר הכנסת מלול עלו ספקות. יש משמעות לעבודה של צוות. אתה יכול לשאול את חבר הכנסת רוטמן ואת חברת הכנסת אפרת רייטן איך מתנהלת הוועדה. יש משמעות לכך שאותם שלושה שופטים שותפים לכל התהליכים, מפתחים בינם לבין עצמם גם את השיח כשם שהשיח הזה מתקיים בין חברי הקואליציה לבין נציגי הממשלה. כשאתה בא ואומר שבחלק מענייני הוועדה, המינוי לעליון וקביעת הכללים, יושבים שלושה שופטים של העליון אבל בערכאות נמוכות עכשיו אנחנו מביאים נשיא שהוא נציג של הנשיאים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 27? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
בסדר. חבר הכנסת מלול, יש כאן בהגדרה תמורת הרווח שקיים בייצוג הקול של נשיא המחוזי והשלום. יוצא שכרנו בהפסדו מכיוון שבסופו של דבר ההבחנה הזאת בין שני הטריבונלים של הוועדה פוגעת ביכולת של קבוצת השופטים לגבש איזושהי תפיסה, איזושהי מדיניות של העמדה שלהם לגבי מקבץ המנויים. הייתי מבין אם הייתם משאירים את כלל ההכרעה שמחייבת את ההסכמה איתם, אז אתם אומרים אנחנו לא רוצים שהם יהיו מתואמים, אבל אתם אוחזים גם בזה ולא מרפים ידיכם מזה. אתם גם לוקחים מהם כאילו את זכות הווטו וגם יוצרים את הפירוד הזה בין שתי הערכאות. לכן אני שב ואומר שזה החטא השלישי בהחלשת הקול המקצועי בתוך הוועדה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות ממספר 28 עד 31? 6. מי נגד? 7. מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני חייב לומר, גברתי היועצת המשפטית, שכאשר יש רצף ארוך של מספרים, ברור שיש כאן סדרה. כאן יש שלושה מספרים ויש לנו רציונל מאחורי כל אחד מהם. אני מוכן לנמק אבל אני מבקש לקבל שתי דקות כדי להסביר את הרציונל. זאת לא סדרה. זה לא רצף.
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה בסדר. בכל מקרה אנחנו מגיעים כאן לשאלת המניין. בניגוד לרושם שנוצר לכם, אנחנו בכוונה אמרנו 12, 13 או 14 ולא הפלגנו מעבר, כי הרי יכולנו גם להגיע לוועדה של 120. אבל יש כאן רציונל. בעניין של ה-12, אנחנו הצענו את זה מכיוון שאנחנו חושבים שגם אם הקואליציה מתעקשת על שלושה שרים וחמישה חברי כנסת, צריכים להיות ארבעה שופטים. יש מקום להגדיל את הייצוג של השופטים כמו ביחס ליתר הרשויות. אם אתם תתעקשו על העניין של ההבחנה בין הערכאות השונות, אנחנו יכולים לבוא ולומר שבכל הרכב יושבים שני שופטים של העליון, הנשיאה ועוד מישהו שנבחר, ואז מוסיפים לערכאות הנמוכות את הנשיא המייצג מקרב נשיאי המחוזי ואת הנשיא המייצג מקרב נשיאי השלום.
לגבי המספר 13., זה לא רק עניין טיפולוגי. אנחנו בהחלט חושבים שנכון היה, לאור היחס של שישה נציגי קואליציה, לא להותיר את האופוזיציה עם שני נציגים. זה בלתי מתקבל על הדעת. לרוב החלוקה בין האופוזיציה לבין הקואליציה היא לא חלוקה של, כמה זה יוצא?
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא. תעזוב עכשיו שלוש-אחד. אני אומר שוב שאם מסדרים את העניין, להיות במצב שיש שישה אל מול שניים, זה לא יחס הגיוני. אני חושב שהיה צריך להיות יחס במינימום של שש-שלוש ולכן אנחנו הצענו את האופציה של ה-13. אם באמת היה כאן רצון לקיים דיאלוג פורה בין קואליציה לאופוזיציה - מה שאין כאן לחלוטין וראינו את זה גם בתוכן של ההצעות וגם באופן הדיון – היה צריך להיות יחס של שישה קואליציה ושל ארבעה אופוזיציה שהוא יחס מספרי שלרוב משקף, אם תבדקו, את היחסים המספריים בין קואליציה לבין אופוזיציה למעט במקרים של ממשלת אחדות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו בשתיים וחצי דקות. נעבור להצבעה על הסתייגויות ממספר 32 עד 34.
מי בעד? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
גלעד קריב (העבודה)
¶
תודה רבה. לא תכננתי שכך יהיה. אני רציתי לעשות אתנחתא לדבר תורה נוסף. חבר הכנסת מישרקי, דבר תורה. עכשיו מהתורה שבכתב. תראה, ממש השגחה כיוונה אותי לעניין הזה. למה? כי אני רציתי עכשיו לדבר על העובדה שבפרשת השבוע שלנו, פרשת ויקרא, חומש חדש, יש דבר שהפרשנים עמדו עליו שביחס לקורבנות חטאה, קורבנות שגגה, כתוב: אם נפש תחטא וכי תחטא, אבל רק על אחד לא כתוב לשון תנאי. על מי? על הנשיא. כתוב אשר נשיא יחטא. הפרשנים אומרים שבהגדרה מי שיש בידיו את הכוח הפוליטי, גם אם הוא לא רוצה, תיפול בפעולתו שגגה כי הכוח משחית. אומרים הפרשנים שכל היתר, היחיד, הכהן, הקהל כעדה - זה "אם", בלשון תנאי. יכולים לחטוא ויכולים לא לחטוא. הנשיא, הדמות הפוליטית, זה אשר נשיא יחטא. תראו איך זה מתחבר לזה שההסתייגויות שלנו מדברות על השחיתות של משפחת נתניהו. זאת ממש השגחה. לא תכננתי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הוא ימשיך מיד במקבץ הבא.
מי בעד קבלת הסתייגויות ממספר 35 עד 42? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני מתקשה להבין למה שמים ביחד את יריב לוין, את פורום קהלת, את יורם שפטל ואת משה מירון. חייב להיות כאן הסבר משפטי לקשר בין האנשים. אני רואה בכל הסתייגות כזאת כתוקפת בעיה נפרדת. אבל אם הייעוץ המשפטי קובע בחוות דעת משפטית שיריב לוין, פורום קהלת, משה מירון – מי שלא יודע, הוא זה שלהנאתו תולה שלטים של אהבת חינם ברחבי ארץ ישראל – ויורם שפטל.
אני יכול להתחיל את הדקה שלי?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 43 עד מספר 47? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני יכול לבקש את אדוני, אם הוא מוכן מלפנים משורת הדין, לאפשר לי לנמק את הסתייגות 52 בנפרד? אני אקצר. בסדר? טוב.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מצוין. מחמת הבלבול לא הספקתי לסיים את הנקודה מה לפורום קהלת, למשה מירון, ליורם שפטל וליריב לוין ולכן אני רוצה לסיים את דבר התורה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה נכון. אני נוטה להסכים. אני מוכן ללכת להצבעה מכיוון שזכיתי בדבר תורה. רק להבין, הוא אמר דרכן להזיק על פורום קהלת, יריב לוין, יורם שפטל ומשה מירון?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הסתייגות מספר 52. באופן מיוחד קיבל חבר הכנסת גלעד קריב אפשרות להסתייג עליה בנפרד.
גלעד קריב (העבודה)
¶
ההסתייגות מתייחסת לנאומו באנגלית של שר האוצר. אני רוצה לומר באמת, ואני לא אומר את זה בציניות, שאני לא נוטה להתרשם מטענות על איכות הדיבור של אנשים אחרים בלשון זרה. אני לא חושב שיש בעיה גדולה בזה שאדם בקי באנגלית או לא בקי. אני הרבה יותר מוטרד ממה שהוא אומר בעברית. לכן בהסתייגות מספר 51 אמרנו שיצטרכו להגיד שאין כזה דבר עם פלשתיני. גריין-מייזר או לא, למי בכלל אכפת מאיכות האנגלית שלו? מה שאכפת לנו זה שהאיש הזה מוביל אותנו גם לתהום כאן ביחסים שלנו עם הפלשתינים בשטחים ועם ערביי מדינת ישראל ומוביל אותנו לתהום מדינית עם הידידות שלנו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תודה רבה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 52? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
כיוון שאני אחת לכמה הסתייגויות רציניות גם צריך לשמור בכל זאת כל הערנות, ברשותך היושב ראש, אני רוצה לשתף אתכם בבדיחה שסבא שלי נהג לספר במשך שנים ארוכות ואני אומר זאת מכיוון שהיושב ראש הקודם אמר לנו דבר תורה. הבדיחה שהוא תמיד אהב לספר היא שיהודי הולך ברחובה של המושבה ורואה גינה פרטית מוקפת גדר ובגינה צומח עץ תפוז. הוא לא חושב פעמיים, הוא מדלג מעל הגדר, קוטף תפוז, מתיישב מתחת לעץ, מקלף אותו ומתחיל לאכול. יוצא בעל הבית ואומר: יהודי, אתה לא יודע שכתוב בתורה לא תגנוב? מסתכל אותו יהודי לשמיים ואומר: אך ארץ ישראל, גם תפוז טרי וגם דבר תורה בעת ובעונה אחת.
גלעד קריב (העבודה)
¶
נכון. היושב ראש פינדרוס זיכה אותנו בדבר תורה אבל דבר התורה לצערי לא תמך בכיוון ערכי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נמשיך אחר כך. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 53? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני לא מרגיש נוח להתייחס לגופו של אדם, עורך הדין אביעד בקשי. אמרתי את זה קודם גם על יריב לוין וכולי. את ההסתייגות הזאת שמזכירה את שמו של עורך דין אביעד בקשי שהוא תלמיד חכם, אני מושך. זה לא ראוי לפגוע בכבודו של איש פורום קהלת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 54 ו-55? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ההסתייגויות לא התקבלו.
הסתייגות מספר 57. הסתייגויות 58 ו-59, גם הן עוסקות באנשים ואתה בטח רוצה לוותר גם עליהן כי אתה לא רוצה ללכת על אנשים פרטיים. בוא נעלה את 57, 58 ו-59 ביחד.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מכיוון שחבר הכנסת מלול הזכיר את הראשון לציון לשעבר הרב בקשי דורון - לא ידעתי שהיום הוא יום האזכרה השנתי - וכי עורך הדין אביעד בקשי הוא אחיינו, אני רק אומר דבר אחד. לרב בקשי דורון היו אמירות מאוד מאוד קשות ביחס לזרמים הלא אורתודוכסים, דבר שלא אפיין אותו. הוא באמת היה איש מאוד מתון ורודף שלום. הייתה לו אמירה אחת שדיברה על מעשה פנחס, היה כעס גדול ותדהמה שדווקא האדם הזה שבאמת היה איש של דרכי נועם ונתיבות שלום שגה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני משלים משפט. חשוב לי לומר שהרב בקשי דורון, שאף אחד כמובן לא חושב לרגע שלא היה קפדן גדול בענייני הלכה, פרסם בזמנו בתחומין מאמר פורץ דרך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תשאיר אותנו במתח להסתייגות הבאה.
אנחנו מצביעים על הסתייגות מספר 57. מי בעד? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
מכיוון שגם ההסתייגויות האלה מזכירות אנשים פרטיים שאני לא מבין את הקשר שלהם לאירוע, השר לוין וחבר הכנסת רוטמן, אני לא אדבר עליהם. אני רק אסיים את האמירה בה התחלתי קודם והיא מתוך כבוד גדול. הרב בקשי דורון פרסם בזמנו מאמר מאוד מאוד אמיץ ב-תחומין, במסגרתו הוא נימק על בסיס הלכתי את הצורך לפתור את הסוגייה של מנועי החיתון. הוא טען שמבחינה הלכתית עדיף להימצא היום עם מסלול של נישואין וגירושין אזרחיים תוך כמובן יצירת מצב שאם היה חשש קידושין זה כן מגיע לבית הדין. הוא לא הלך להצעות קיצוניות אבל הוא היה אולי הדמות התורנית ההלכתית הבולטת שבאה ואמרה שהמצב היום הוא לא רק פגיעה בחופש הנישואין של אותם ישראלים שלא יכולים להתחתן אלא הוא גם גורם לפגיעה במעמדה של מסורת ישראל ואנחנו באמת רואים את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות 58 ו-59? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הסתייגויות מספר 60 ו-61 ואני כבר אומר שלאחר מכן אנחנו נעצור לטובת הסתייגויות של מנסור. גלעד, בבקשה, הדקה שלך. אני אגיד לך למה, זה בגלל תוכן ההסתייגויות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני היושב ראש כופה עלי לנמק הסתייגות שמזכירה את ציבור האזרחים הערבי וגם את הישראלים יוצאי מדינות ערב. אני רוצה לומר כאן, ואני אומר את זה בלי ציניות אדוני היושב ראש, אני באין ספור הזדמנויות, כולל באותו מפגש בלשכת עורכי הדין שנמנע ממך להשתתף בו, אני אמרתי פעמים רבות שהדוח של השופט זמיר על הגברת השיקופיות בבתי המשפט, הוא דוח שחייבים לממש אותו. אני אומר בכנות שאני חושב שב-75 שנותיה של מדינת ישראל, לא הגענו למצב שבו ציבור האזרחים הערבי וגם הישראלים היהודים יוצאי מדינות ערב, המקום שלהם במרקם החיים הישראלי לא בא לידי שיקוף נאות בבתי המשפט. רק דבר אחד צריך להבין והוא שאין שום קשר בעולם בין הרפורמה הזאת לבין הצורך להבטיח שיקופיות טובה יותר בבתי המשפט.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 60 ו-61? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו נעבור עכשיו לחבר הכנסת מנסור עבאס שינמק את ההסתייגויות שלו. הבנתי שאתה רוצה לנמק את כולן במרוכז. אתה מנמק עכשיו במרוכז את כל ההסתייגויות?
גור בליי
¶
הסתייגויות לחוק יסוד: השפיטה – 61 הסתייגויות. לחוק בתי המשפט – עוד 66 הסתייגויות. עוד שתי הסתייגויות לחוק היסוד.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
האמת היא שבחרתי לנמק את ההסתייגויות ביחד כי יש בהן היגיון פנימי, כמובן אם אנחנו מוציאים את ההסתייגויות הרגילות שחוזרות על עצמן מדי פעם עם מספרים שונים וכולי, אבל אני אעמוד על ההסתייגויות בצורה עניינית ואומר מה ההיגיון שיש בתוך המקבץ הזה של ההסתייגויות של רע"מ. לכן בחרתי להסביר אותן ביחד, כדי שנוכל לעשות את המוטל עלינו ולהגיד שנתנו עצה טובה למי שרוצה להקשיב. מי שלא רוצה להקשיב, זאת בחירתו.
אני חושב שזאת פעם ראשונה שגורם פוליטי מגיש עמדה שיש בה פשרה מסוימת ולא רק שמגיש עמדה שבאה לידי ביטוי ובה רק העמדה הספציפית של המפלגה. כמובן שאם כל אחד מאיתנו ירצה לנסח רפורמה מסוימת, הוא ינסח אותה בהתאם לאינטרס שלו, לזהות שלו, לערכים שלו וכמובן שכל אחד ימשוך את הדברים לכיוון שלו או לקהל שהוא מייצג.
אני ניסיתי להסתכל על הנושא מכל ההיבטים והזוויות ולשאול את עצמי מה יכול לספק את הצרכים של כל אחד מהגורמים הפוליטיים השונים שמובילים את השינויים האלו. לכן חשבתי לנכון לבוא וכדרכי, זאת בעצם גם גישה בחיים וגם גישה בתפיסת העולם הדתית, פוליטית וחברתית, המיצוע - לחפש תמיד את שביל הזהב דרך האמצע. הביטוי מיצוע מתאפיין אצל הרמב"ם. אצלנו בהלכה האיסלאמית קוראים לזה אל וואסטייה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
איבן רוש, אחד מהשרשרת אבל אל וואסטייה חרותה עמוק. נראה לי שבכל גישה, בכל אידיאולוגיה ובכל תפיסת עולם אתה תמצא שני קצוות ודרך אמצע. זאת שיטת חשיבה. זה לא משהו שממציאים אותו. הוא גם מייצג אישיות וכולי.
על מנת למצוא את שביל הזהב, אני חשבתי ללכת על הרכב ועדה זוגי. הצעתי כאן שחברי הוועדה יהיו 12 נציגים כאשר הקואליציה, כולל הממשלה והקואליציה בכנסת, יזכו לשישה נציגים, שלושה ושלושה, וגם שלושה שופטים ושלושה חברי כנסת מהאופוזיציה, כולל הסיעות הערביות. חשבתי שאחד הנושאים שכולם מסכימים שאנחנו צריכים לקדם אותו זה הייצוג ההולם בכל התחומים. הרי יש החלטות ממשלה ויש אפילו חוקים שמנסים לקדם את הייצוג ההולם בשירות המדינה, בחברות הממשלתיות, כולל מערכת המשפט. זה באופן כללי.
משה, אתה מפריע לי.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
יש לך הזדמנות עכשיו לאמץ את המתווה שיש בהסתייגויות ולהגיד שהנה, אנחנו לא רוצים לא לדרוס ולא לנצח את הצד השני, אנחנו הולכים על דרך - - -
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
לריכוך יש משמעות כאשר אתה מתחיל מנקודה סבירה. תחילת הדרך שלך הייתה ממש דורסנית עד הסוף. היום פחות דורסנית אבל לזה לא קוראים ריכוך.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
לכן אני חושב שמה שהצעתי הוא הזדמנות. אני אזכיר לחברי הכנסת משני הצדדים שזאת הזדמנות שאסור לנו לפספס אותה. אפשר להסתכל על ההצעה הזאת כהצעה שמאפשרת את הנוסחה של וין-וין. הקואליציה משפרת את העמדות שלה ואת היכולת שלה להשפיע על הרכב הוועדה ואחר כך על הרכב בית המשפט העליון, וגם האופוזיציה לא נדרסת אלא שומרת על יכולתה להשפיע.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אני מפרט אותה. קודם כל, לפני שאני נכנס לנושא של הרכב הוועדה, אני אומר שיש בתוך ההסתייגויות שריון של ערך הייצוג ההולם. כמובן אין כאן חלוקה לפי אחוזים - ערבים 20 אחוזים או 15 אחוזים, חרדים כך וכך אחוזים, עולים חדשים כך וכך אחוזים - אלא הנחיה כללית שנותנת דגש בפני הוועדה שאתם בבחירת השופטים בכל הערכאות, אתם מוכרחים לקחת בחשבון, לתת ביטוי לייצוג ההולם הזה. לכן לא יהיה מצב שאתה בוחר 60 שופטים ואין אף שופט חרדי או למשל ערבי.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
גם שופט מזרחי. משה, אנחנו באים לתקן את זה. אתה חבר מפלגה כאשר אתה לא יכול להגיד שאין לך אחריות על הנושא הזה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
מפלגת הליכוד מאז 1977 נמצאת בשלטון. היא לא יכולה להגיד שאנחנו עשינו את שלנו, אחנו לא קיפחנו את המזרחיים וכולי וכולי.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
הטיעון שלך חלש. אתה לא יכול לבוא אחרי 40 שנים של שלטון הליכוד ולהגיד - - -
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אתה יודע מה? גם הנציגים של הליכוד בוועדה, כאשר הייתה להם את הזכות לבחור שופטים, הם לא בחרו אזרחים ובחרו לא יודע מה. אשכנזים, בסדר?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
שוב, אתם מעלים את הטיעון הזה כאילו הוא טיעון רק נגד צד אחד. תפנו את הטיעון הזה גם לעצמכם. לכן אחת ההסתייגויות שהצעתי במתווה הזה היא בהחלט לתת את הסימן שייצוג הולם במערכת המשפט לכל מגזרי החברה בישראל לרבות הערבית והחרדית.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
כי הערבים והחרדים נמצאים בשיעור הכי נמוך במערכת המשפט. זה כלל לכל המגזרים.
ארז מלול (ש"ס)
¶
אל תתחיל עם בתי הדין השרעים, מה הקשר? בית הדין הרבני לא דן באמונות ודעות, ומי כמוך יודע זאת, לא בכובעו כבג"צ.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אנחנו מדברים על מערכת המשפט האזרחית. מערכת המשפט הדתית אצלנו למשל - - -
משה סעדה (הליכוד)
¶
אני לא מכיר דיין חילוני שלמד לדיינות, עבר את ההכשרה והתמודד. שיגיע הראשון, דיינו. הלוואי. בוא נראה. אני מאתגר. הראשון שילמד לדיינות ויקבל הסמכה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
יש נשים שלמדו. יש נשים דתיות שלמדו. יש נשים דתיות שעברו מבחני רבנות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
מנסור לגמרי איתנו. נכון, מנסור? אנחנו איתך. זה ממילא לא משנה מה אתה אומר, הם לא סופרים אותנו.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אני מציע לכולם, קודם כל לקואליציה וגם לאופוזיציה, בואו נאמץ את הסעיף הזה של ייצוג הולם של כל מגזרי החברה בישראל בלי להתחייב לאחוזים מסוימים אלא כהנחיה כללית. מסכימים חברים? משה, אתם רוצים ייצוג הולם למזרחיים?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
כל עוד לא תסכים לרפורמה, הוא לא מסכים שיש ערבים במדינה. זה הסידור של סעדה. תאר לך שהוא היה ראש מח"ש. אלוהים ישמור.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
יש לי כמה הצעות לשפר את המתווה. אם תסכימו להצעות שיש כאן, אני בהחלט מוכן לא לתמוך ברפורמה. הרפורמה היא משהו גדול אבל אני אתייחס בחיוב לחוק הוועדה לבחירת שופטים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ריכוך בצבא זה שמרימים פצצות. בצבא ריכוך זאת הפצצה. כשפצצות יורדות עליך, זה ריכוך. ריכוך אווירי.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני שמעתי שהגברת הראשונה של הליכוד מאוד אוהבת מרככי כביסה, אז אני לא יודע למה לא מדברים על מרככים.
אני רוצה לציין שמאז שמיכאל נכנס, המשמעת הידרדרה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם מישהו כאן מציג שאלות לקואליציה ולאופוזיציה ומצפה לתשובה, אני בהחלט חושב שזה חלק מההנמקה שלו. אני לא אפריע לו.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
לא. להפך. הוא אמר שאם הוא ידבר איתנו, הוא יוריד לו את הזמן. אל תתני לו תשבחות. לא מגיע לו.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אורנה, אתם מסכימים לסעיף הזה, שאנחנו נכניס את הסעיף הזה לגבי הוועדה למינוי שופטים?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
הוועדה למינוי שופטים לבית המשפט העליון ושאר הערכאות המשפטיות תפעל בהחלטותיה לייצוג הולם של כלל המגזרים לרבות החברה הערבית והחרדית.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אני תמיד בעד ייצוג הולם. אני לא אוהבת את החצי השני של המשפט שלך שאמרת קודם. שאם הם יקבלו את הייצוג ההולם, אתה תהיה מוכן לסבול.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
איך מגיעים לייצוג הולם? קודם משריינים את העיקרון הזה ואז ניגשים להרכב הוועדה שאמורה להיות ועדה מאוזנת ואני מציע להגדיל את מספר חברי הוועדה ל-12 חברי ועדה כאשר חצי מהם קואליציה, ממשלה וכנסת, וחצי מהם שופטים וחברי כנסת מהאופוזיציה ומהסיעות הערביות.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
תני לי להסביר את זה. אז הכנסת תבחר שני נציגים ממפלגות האופוזיציה ונציג אחד מהסיעות הערביות. אז יהיה לנו גם ייצוג הולם בתוך הוועדה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
מצד שני אחד מהשופטים יהיה שופט ערבי ואז יהיה ייצוג של שניים, גם שופט וגם נציגות פוליטית. כמובן שכל צד ידאג לייצוג הולם בתוך המחנה שלו ולא לרכז את הכוח בוועדה במפלגה אחת או בגישה אחת בתוך המחנה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
מה שאני מציע כאן, זה ייתן לכם גם הזדמנות להיות רוב בוועדה בלי לספוג את הביקורת הזאת שאתם רוצים לשלוט ואומר מדוע. אתה בסופו של דבר רוצה להרכיב בית משפט מאוזן יותר, אז בטח תהיה לך בעתיד הקרוב ביותר, בעוד כמה חודשים, נציגות בקבוצה של השופטים. הרי בעוד כמה חודשים אתה תמנה נשיא בית משפט עליון, נכון?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
זה יתבטא לטובתך בוועדה עצמה. אם אתה מסרב להצעה שאני מציע לך היום, זה אומר שאתה בהחלט רוצה לשלוט ולדרוס ואתה לא מסתפק בכוח שנותנים לך. אני לוקח סיכון בהצעה הזאת אבל בעצם ההצעה הזאת היא מבחן.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אני חושב שההצעה הזאת, יש בה הרכב מאוזן של הוועדה, זה ייתן ביטוי לצרכים של הקואליציה וישמור על היכולת של האופוזיציה ושל השופטים לאזן את הדורסנות של הרוב ולפחות זאת הזדמנות להוציא אותנו מהמשבר הפוליטי והציבורי. לכן אני מבקש קודם כל מחברי הקואליציה בוודאי לתמוך בהסתייגות לגבי הייצוג העולם.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אם אתה מקבל את המכלול של ההצעה שמונחת כאן בהקשר של החוק הזה, לא הרפורמה עצמה.
משה סעדה (הליכוד)
¶
אני אומר שיש ערך בייצוג הולם אבל בתנאי שתקבל את זה שיהיה רוב לקואליציה. אם אתה מקבל את הרוב לקואליציה, יש דיל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אמרתם שאתם עושים את זה בשביל ייצוג הולם. עכשיו אתה מתנה את הייצוג ההולם?
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
הייצוג ההולם הוא מס שפתיים. נכון חבר הכנסת סעדה? זה מס שפתיים. מה שחשוב שאלה יהיו שופטים מטעם. לא ייצוג, לא הולם, לא מזרחי, לא אשכנזי ולא מיעוטים. העיקר שאלה יהיו שופטים מטעם ורוב לקואליציה. העיקר להפוך את הוועדה לפוליטית לחלוטין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מנסור, יש לנו שתי הצבעות. יש לנו הצבעה אחת על ההסתייגויות של לגבי חוק יסוד: השפיטה והצבעה אחת על ההסתייגויות של חוק בתי המשפט.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתה רוצה להצביע בנפרד על כולן ולא על מקבצים? אני הבנתי ממך שאנחנו נותנים לך לנמק במרוכז ונצביע. אם יש איזה הסתייגויות ספציפיות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
כך זה כשלא מסכמים על השולחן. כשמסכמים מאחורי הקלעים, אנחנו לא יכולים לגבות את הסיכום.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אנחנו נתחיל עם הרשימה הראשונה ואני אגיד לך על איזה סעיפים להצביע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגות ממספר 1 עד 9? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 10 ו-11? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? 1
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות 12 עד 19? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות 20 עד 30? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות 31 ו-32? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות 34 עד 38? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 39? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אם הם היו בעד ייצוג הולם, לא היו נשים בממשלה או בכנסת? איזה ייצוג הולם? הם לא מכירים את הביטוי הזה. 50 אחוזים מהאוכלוסייה לא מיוצגות אצלם, אז אתה בונה על זה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לבקשתו של מנסור, מי בעד קבלת הסתייגויות 40 עד 48? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות 49 ו-50? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 51 ו-52? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הסתייגות מספר 53 עד 57. מי בעד? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הסתייגויות מספר 58 עד 61. מי בעד? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו מצביעים על רשימת הסתייגויות לחוק בתי המשפט, מ-1 עד 66. מי בעד? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
כן. "בסעיף 4 יבוא: אחד מבין השופטים החברים בוועדה יהיה שופט בן לאחת מקבוצות המיעוט לרבות שופט בדימוס".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הסתייגות מספר 1 של חבר הכנסת מנסור עבאס. מי בעד? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר שמחה רוטמן
¶
"בסעיף 4 אחרי סעיף 1(3ו) יבוא סעיף (1)(3ז) ותוכנו: הוועדה תשאף במינויי שופטים בכל הערכאות במידת האפשר לבטא את מגוון העמדות בחברה הישראלית וכן תשאף לשילוב ראוי בתפקידי שפיטה של המגוון האנושי הישראלי לרבות של קבוצות המיעוטים".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 2? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין לוחות זמנים פחות או יותר. לוחות הזמנים הם בידיים שלכם חברים. עכשיו קארין אלהרר תנמק את ההסתייגויות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא, גם כשיופעל הנוהל, זה לא משנה, אנחנו נמשיך לנמק, אתם פשוט תלכו לישון כי עבדת נורא קשה בחודשיים האחרונים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, חבל שבאה לעולם.
רוטמן, אתה לא מקשיב לי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון. לא כתוב בתקנון שאני חייב להקשיב לך. יש לך דקה לרשותך ואם את רוצה לשתוק, זה בסדר גמור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 1? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
חברי הכנסת של הליכוד מבקשים שיחליפו אותם. הם מרגישים שהוותיקים השאירו אותם כאן הרבה זמן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא מגן עליך מהאופוזיציה. את רוצה שאני אנהל לכם את הזמן? אתם ממפריעים לה.
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 2? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים?
הצבעה
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני אשתמש בהסתייגות שלי כדי לומר בצער שפתאום היושב ראש לא מסוגל לשמור על שקט באולם, פתאום הוא לא יודע לנהל את הוועדה. במשך חודשיים הוא משתיק את כולם אבל כשזה מגיע להסתייגות שלי, הוא לא עושה כן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 2? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
יש כאן איזה בלבול יוצרות. בסוף שופטים אמורים לפרש את החוק. כדי שזה יקרה, הם צריכים להיות מקצועיים ולא פוליטיים. מה שאתם מבקשים לעשות בהצעת החוק הזאת זה לגרום לכך שפשוט יהיו עוד פוליטיקאים או ידם הארוכה של הפוליטיקאים ומזה לא צריך עוד כי יש מספיק. אנחנו רוצים למנוע מצב שבו כאשר אדם שממונה מטעם פוליטיקאי – הוא יהיה חייב לפוליטיקאי והוא יעבוד בשביל הפוליטיקאי. שלא יעשה שקר בנפשו ולא יביא למצב שאותו אתם רציתם למנוע. רציתם למנוע את עינויי הדין, נכון? רציתם למנוע מצב שבו לא יהיה משפט צדק. אני קוראת לכם לחזור בכם מהצעת החוק הזאת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 3? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
בסדר. הבנו. שמעתי את מסיבת העיתונאים של סמוטריץ' ושל יושב ראש הוועדה וקצת התפלאתי. התפלאתי כי הם עדיין משתמשים בביטוי שהיד שלהם מנסה לפגוש יד אחות. עד כה במשך חודשיים כל היד שפגשנו היא יד מלאה בהצעות חוק שכל תפקידן הוא לפגוע במרקם העדין של האיזונים והבלמים במדינת ישראל.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אני מנמקת את אבל בול דקה. רוטמן, תיזהר. אני הקשבתי למסיבת העיתונאים שלכם ואמרתי שיכול להיות שאתם על סם, אתם באיזו הזיה, ששר האוצר ואתה עומדים ומספרים שהעולם נפלא, השמש זורחת, יש שיא בכל הפרמטרים הכלכליים במדינת ישראל, העולם הביטחוני מתפקד כהלכה, אתם עומדים ושר האוצר מדבר על אהבה, על פרחים ועל פרפרים והמדינה מתפרקת.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אני שואלת אותך רוטמן, באמת, לקחתם משהו לפני מסיבת העיתונאים? מה היה הדבר שם?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
או שהם מנותקים. אה, אני מבזה את הכנסת, לא החוק שלכם, החוק המטורף הזה שמפרק את המדינה. אם שר האוצר קורא את הדוח של אגף התקציבים ואומר שהכלכלה של ישראל במצב מצוין, אני אומרת ל שאני דואגת ליכולת שלו לנתח דוח. יש פה בעיה אמיתית.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני באופן אישי הסתכלתי על זה נפעם. נרגעתי כי היו לי חששות עד שראיתי אתכם במסיבת העיתונאים. רק לא הבנתי למה זה היה. כלומר, אני גם ידעתי לפני זה מהטיעונים שעלו עת הייתי כאן ושמעתי גם טיעונים של חברי הכנסת מהליכוד שגם כך הכול בסדר, אז למה להדגיש את זה? דווקא בגלל שזה הודגש כל כך התחלתי לדאוג.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 6 עד 35? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא התקבל
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
היה עוד דבר שהרגיע אותי. לפני יומיים בן גביר עשה מסיבת עיתונאים ובה הוא טען שהבעיה הגדולה בטיפול הוא בית המשפט העליון, אמר שהוא לא יכול לממש את המדיניות שלו, והאמת היא שנכמר ליבי. אמרתי איך בן אדם כל כך רוצה טוב כל הזמן וכולם מפריעים לו כל הזמן. המשטרה מפריעה לו, היועצת המשפטית לממשלה מפריעה לו, בית המשפט העליון מפריע לו.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אחרי כל הדבר הזה כשהוא כל כך משתדל, למה לא הולך לו שום דבר? אולי אין לו יכולת?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
וגם כאן. באמת, אני חושב שצריך להפסיק עם הדבר הזה וצריך להעביר את הרפורמה הזאת כי בן גביר לא יכול לעבוד והוא נורא רוצה להצליח. אני חושב שאנחנו סתם מפריעים לו ואני מבטיח לעזור לו, רק שיבקש.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אתה יודע שהוא יכול להתפטר ולהיות נשיא בית המשפט העליון. תחשוב על זה שאם בן גביר מתפטר והוא לא פוליטיקאי, הוא עומד בכל הפרמטרים להיות נשיא בית המשפט העליון.
(היו"ר יצחק פינדרוס)
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 36? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
במסגרת האין כמו בלילה לעזור לשר לביטחון לאומי, הבנתי לפי איזה פרסומים אבל התקשורת היא ממש עוינת. היו פרסומים בתקשורת, למרות שהיא עוינת, שבן גביר אמר שהוא לא יצביע בעד התקציב כי עבדו עליו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 37? 5. מי נגד? 6. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתם התבלבלתם. מדובר על תוספת ועוד שמונה מהחיסכון במים במקלחות. השמפו של האסירים הביטחוניים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני לא רוצה שיחשבו שיש לי שחס וחלילה יש לי טענות כלפי בן גביר, על המסוגלות שלו, אני לא רוצה להיתפס כמי שחושב שאין לו מסוגלות - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
לכן אני אעבור לסמוטריץ'. נעבור לתוכנית ההכרעה, שלב א', כי יהיו לי הרבה הסתייגויות על זה. מי שלא מכיר את תוכנית ההכרעה, היא נכתבה על ידי בצלאל סמוטריץ' בשנת 2017 ופורסמה - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כה אמר קהלת הבל הבלים. הכול הבל. דברי קהלת. זאת קרן קהלת דרך המדינה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
איזה אפטשי? עשית לי ברדק על איזו הצעה לסדר שלא קיבלת לדבר ראשון. אני זוכר גם את זה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 38 עד 43? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני מבין שכולם סקרנים לשמוע כיצד קשור חוק יסוד: השפיטה עליו אנחנו מדברים לסיפור של תוכנית ההכרעה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אולי זו תהיה ההתייעצות הסיעתית האחרונה שתהיה לנו. אחרי שינוי החוק, מי יודע. אם היועצים המשפטיים לא יוכלו לדבר, אנחנו לא נתייעץ.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
הקשר הוא לא קשר אסוציאטיבי אלא הוא קשר משפטי ואני אתחיל מהסוף. אי אפשר ליישם אפילו פסיק מהתוכנית הזאת אם לא מעבירים את פסקת ההתגברות ואם לא הופכים את השופטים לפוליטיים. מדוע? כי אם השופטים לא יהיו שופטים פוליטיים מהימין ואם לא תהיה פסקת התגברות, לא יוכלו להוביל את תוכנית ההכרעה ועל זה בפרק הבא.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 44? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
בפרק הקודם דיברנו על הקשר שבין חוק יסוד: השפיטה לבין תוכנית ההכרעה. בפרק הזה אנחנו נדבר על תחילתה של אותה תוכנית.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
התוכנית הזאת לוקחת את תפיסת העולם שיש יאמרו - לא אני חס וחלילה, רחמנא ליצלן - שהיא מופרעת, כהניסטית, לא אני אומר - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
עלולים לומר. איך לעגן אותה בצורה כזאת שגם יהיה אפשר להסביר אותה לציבור. לא לכל הציבור אלא לציבור מופרע במיוחד. על זה בפרק הבא.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 45? 5. מי נגד? 6. מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
על מנת שניתן את ההסבר למונח מדוע אמרתי תוכנית מופרעת, כי יכול להיות שחלק מהאנשים חושבים אחרת, נסביר שבמדינה דמוקרטית יש משמעות לזכויות אזרח ואחד הדברים המרכזיים הוא שלכל אזרח במדינה, בכל מדינה, בכל אזור, יש לו זכויות. בתוכנית שסמוטריץ' הגה בשנת 2017, שהיא המצע לחלק מהתיקון הזה, למעשה באים ואומרים כיצד אנחנו מסדרים ומעגנים את החזון המשיחי של סמוטריץ' וחבריו אל מול המציאות שקיימת במדינת ישראל.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 46? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני רוצה לדבר אתכם על ייצוגיות. לאורך כל החודשיים האלה אני שמעתי שאחת המטרות הכי חשובות של הרפורמה היא להעלות את הייצוגיות בבית המשפט. מנסור עבאס העלה עכשיו, ממש לפני כמה דקות, הסתייגות שנתנה לכם את ההזדמנות להראות שאתם לא רק מדברים אלא אתם גם מתכוונים לעשות. אתם פספסתם את ההזדמנות הזאת ואני אומרת לכם שאם באמת היו כנים דבריכם, הייתם פועלים לכתוב אפילו בסעיף, בפסקה בחוק, שאתם רוצים ייצוג הולם לכל החברה הישראלית. לא עשיתם את זה. ניכר שלא כנים הם דבריכם.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 47? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
היום היה יום האישה הבין-לאומי ואת היום הזה ציינו במליאה כיום מיוחד. הסתכלתי ואמרתי באיזו זכות הממשלה והכנסת הזאת, שיש לה נתון כל כך נמוך של נשים, גם בכנסת וגם בממשלה, גם במפלגות שלמות שאדוני יושב ראש, ממלא מקום היושב ראש, אצלכם בכלל אין נשים, איך מציינים את יום האישה הבין-לאומי כשבבית הזה, המקום הכי גבוה אליו יכולה אישה להסתכל ולשאוף להגיע אליו, אין נשים. הזיוף, הפייק הזה של ייצוג ושל אמירות גבוהות של שוויון, אם הוא לא מתקיים בבית הזה - הוא לא יכול להתקיים בשום מקום אחר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 48? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אני רוצה לדבר על מדד השחיתות. מדד השחיתות העולמי, יש לו פרמטרים שאם עוברים עליהם אחד-אחד, רואים איך מדינת ישראל מידרדרת לתחתית הרשימה. יש 180 מדינות על פיהן מודדים שחיתות, על פי פרמטרים מסוימים והמוטיב המשמעותי ביותר הוא לראות איך המערכת המשפטית לא נעשית פוליטית. הרפורמה הזאת, ברגע שהיא עוברת, ישראל מידרדרת לתחתית הרשימה. אני לא יודעת איפה היא תיעצר אבל היא תתדרדר כמה מקומות טובים בדירוג שלה כמדינה מושחתת. אני אומרת לך שאז אנשי עסקים לא יבואו לכאן, לא השקעות ולא עסקים, ואז איך נשקיע באוכלוסיות? לא יהיה. פשוט לא יהיה כסף.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 49? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
השלכות הרפורמה הזאת או המהפכה המשטרית הזאת, יש לה היבטים כלכליים מאוד חמורים. לאורך תקופה ארוכה שר האוצר ניסה להסתיר מעיני הציבור את ההשלכות הללו. אתמול התגלו בטעות, היו הדלפות ממשרד האוצר, מה הן ההשלכות. ידע הציבור בישראל שתהיה השפעה על כל משק בית מתשלומי המשכנתאות ועד חשבון העובר ושב.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
איך אתה בטוח שלא תהיה הורדת דירוג? רק מדד השחיתות יעלה, נגמר לך הדירוג. פוליטיזציה של מערכת המשפט - ירידת הדירוג. הם הודיעו לך שהם יבחנו את זה עוד פעם. הדבר הבא הוא שיורד לך הדירוג. אתם עושים את הרפורמה והאופוזיציה אשמה. אתם עושים את הרפורמה ואנחנו עושים את הבעיה. אין לכם בושה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 50? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
נכנסו בדרך כמה מבזקים. בפרקים הקודמים עסקנו בתוכנית ההכרעה ואני רוצה לתת איזשהו הסבר מה הכוונה. הנושא הוא יהודה ושומרון, מי שיודע היכן זה, והשאלה הגדולה היא מה עושים עם המתיישבים ביהודה ושומרון ומה התוכנית לגביהם. על מנת לייצר מהלך שבו יוכל ליישם את התפיסה שלו וגם להחיל אותה משפטית, התפיסה של סמוטריץ', לפחות מה שהוא כתב, היא לייצר שני סוגים של אנשים שחיים באותו שטח שיש להם זכויות שונות. זה כתוב. על מנת שזה יקרה, הפתרון הזה, כמו שסמוטריץ' אמר בפתח דבריו, לדעתי בעמוד הראשון, הוא אמר שהוא איש אמוני אבל זה לא נובע מאמונה אלא זו ראייה ריאליסטית של המציאות. ראינו את הראייה הריאליסטית הזאת גם היום במסיבת העיתונאים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 51? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני רוצה לסיים את המשפט שכבוד היושב ראש לא הגן על זכותי לסיים אותו ולענות לחברי הכנסת.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
בסדר גמור. כל חברות דירוג האשראי נתנו אזהרות מאוד מאוד ברורות לגבי מצבה הכלכלי של מדינת ישראל. תדעו לכם שההשלכות הן על ראשכם. תדעו לכם שהקטסטרופה הכלכלית שאתם מביאים על מדינת ישראל היא על ראשכם. אבל לא רק הכלכלית אלא גם הביטחונית, גם החברתית, והיא זו שמדאיגה אותי יותר מכל דבר. אתם יוצרים קרע בעם וזה לא אכפת לכם. תודה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נעבור להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 52 עד 58? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אני רוצה להצביע על התופעה המוזרה הזאת - כאשר מדובר בחברים מהקואליציה, מראש הממשלה ובכלל - שיש כאן רפורמה באמת קשה בכל היבט שהוא, בהיבט החברתי, בהיבט הכלכלי, בהיבט הביטחוני, והטענה של הקואליציה היא שהאופוזיציה אשמה. מדוע? כי האופוזיציה מתרגמת, מתווכת את משמעות כל החוקים האלה של התגברות, סבירות, התבצרות ומתנות לראש הממשלה, מתרגמת את כל החוקים האלה ועל בסיס זה הטענה שהאופוזיציה היא זאת שיצרה את הבעיה. זה קצת מוזר. פינדרוס, לא מוזר בעיניך?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 59? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
הבוקר פורסם על ידי הכתב של גלי צה"ל דורון קדוש שבחדרים סגורים יש אמירות של פורום מטכ"ל שאם חלילה וחס הסרבנות, כתוצאה מהרפורמה הגסה הזאת תמשיך, אז יש חשש ממשי לעתידו של צה"ל.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אני שואלת את עצמי, כשאתם מסתכלים בעיניים של אלופי צה"ל, של צבא הגנה לישראל, ואני מציעה לכולם בשיא הצניעות להירגע - - -
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
ומבינים את החרדה של אלופים במטכ"ל לגבי עתיד הכשירות, לגבי כשירותו העתידית של צבא המילואים.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אני שואלת את סעדה אם הוא ישן בלילה. אגב, ברגע זה שאנחנו יושבים כאן, יש לי בן שהוא קצין בסיירת צנחנים, הוא שוכב במארבים, ואני לא רק מדברת אלא אני גם בתוך זה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
גם הבן שלי קצין בסיירת גולני. גם הבת שלי בקורס קצינים עם הבת של סעדה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אני מדברת מדם ליבי. אני רוצה לשאול אותך אדוני היושב ראש. אם כל האנשים שיושבים כאן שומעים דברים שאומרים אלופים במטה הכללי, אנשים שיש להם קצת קילומטרג', זה לא גורם להם להתייחס לרחשים שלך העם?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 60? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
משה סעדה (הליכוד)
¶
תגני את הסרבנות. למה את חוששת? כשמגיעים לצה"ל, זה קדוש. מר פינדרוס, זה קדוש. אצלנו זה קודש קודשים ולכן אני מצפה שהיא תנהג בכבוד ותגיד אני מגנה כל סירוב.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
לא עוד הרבה זמן ישרתו בנות בצבא. לפי הרפורמה הזאת, אל תדאג, ידאגו שלא יהיו נשים בצבא.
אני מנמקת את ההסתייגויות. הדברים שאמרה שרון על הדאגה המאוד גדולה שלה ממה שקורה בצבא כתוצאה מהרפורמה, אתם יודעים שחייל נשבע למדינה יהודית ודמוקרטית. זה הקוד. זאת השבועה. סליחה, פינדרוס, אתה מוכן לשמור על זכות הדיבור שלי?
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אולי כדאי להקריא להם מרוח טל את זה שחייל נשבע היום למדינה יהודית ודמוקרטית.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
כך זה כשאין כבוד לאלופים בצה"ל. יושבת כאן אלופה ומנסה לדבר אבל אין כבר כבוד לצה"ל. רק מדברים על כבוד. ככה זה כשאין שום כבוד, לא לנשים ולא לאלופה בצה"ל. מכל כיוון. בבקשה, גברתי, האלופה במילואים אורנה ברביבאי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
חברי הקואליציה פשוט חושבים שזה נורא מצחיק כשמדברים על זה שחיילים בעצם נשבעים להיות מחויבים ולחרף את נפשם במדינה יהודית ודמוקרטית. כשאתם לוקחים איזה טיפקס ומוחקים את הדמוקרטית כאילו היא לא קיימת, ואתם חושבים - - -
קריאה
¶
אגב, יש לי את נוסח השבועה של חיילים בצה"ל ולא רשום שם ודמוקרטית. לא שאנחנו נגד אבל לא כתוב.
(הישיבה נפסקה בשעה 23:30 ונתחדשה בשעה 23:47.)
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
פינדרוס, כחבר כנסת חרדי אני רוצה לשאול אותך איך זה שוויתרתם על מתווה הנשיא. הרי מתווה הנשיא שם בהקשר של גיוס חרדים - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
לא. לא. נשיא המדינה, הרצוג. מתווה הנשיא שם סעיף שמדבר על כך שצריך לדון או להגן בצורה כלשהי על החוק שמאפשר נגיד פטור משירות של חרדים בצה"ל שזה אולי הדבר הכי קרוב שיכול היה להיות לכם לגיבוש מתווה של מה עושים בני ה-18 החרדים בהשוואה לבני נוער בגילם שהם לא חרדים. העובדה שוויתרתם על זה, זה אומר שני דברים. האחד, אתם מניחים שתצליחו להעביר חוק שחרדים לא יתגייסו, ואני שואלת אותך האם אתה מבין מה המחיר בחברה כי משהו קרה בחברה הישראלית. העובדה היא שעד עכשיו היו מוכנים להכיל בגלל הרבה מאוד סיבות של שלמות החברה וכולי. אבל כשאתם באים היום ומפרקים באופן מופגן את החברה, החברה הישראלית כבר לא תהיה מוכנה להסכים ולקבל את העובדה שיש אוכלוסייה שמתגייסת ויש אוכלוסייה שלא מתגייסת.
אני תוהה כי לך כאדם חרדי כמעט הייתה יכולת לממש את זה. בסוף היינו מקבלים את מתווה הנשיא משום שלנו – במקרה לאופוזיציה – יש הערכה וכבוד לנשיא ולמאמץ הכביר שהוא עשה כדי להגיע למתווה שיאפשר לנו לחיות כאן ביחד. העובדה שלא אימצתם את מתווה הנשיא והעובדה שאתם חושבים שתשיגו פסקת התגברות שתאפשר לכם לא להתגייס - בעיה מאוד גדולה. לדעתי אתם תלכו אחורה והציבור כבר לא יהיה מוכן לקבל את חוסר הצדק הזה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נעבור להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 61 עד 64? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה להמשיך מהנקודה בה אורנה דיברה על עוצמתו של צה"ל. אתם יודעים, כשאנחנו מדברים על צה"ל, עוצמתו של הצבא לא ניכרת לא בטנקים, לא באמל"ח, אלא היא בעיקר ניכרת קודם כל בעוצמת המרכיב האנושי ובאנשים. אני מסתכלת על מה שקורה כאן היום בהקשר של האנשים ורוח האנשים, הדאגה העצומה של האנשים בגלל החוזה הזה שמופר כלפיהם. כשמסתכלים על רוח צה"ל, אני רוצה להקריא כאן מרוח צה"ל כי דיברנו על רוח צה"ל ומהיכן היא יונקת. לכל חייל ביום הגיוס שלו מחלקים את הכתוב ברוח צה"ל. הסמכות שלו יונקת מזה שמדינת ישראל נשענת על עקרונות דמוקרטיים, חוקיה ומוסדותיה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו עוברים להצבעה. תוכלי להמשיך בהסתייגות הבאה.
מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 65 עד 68? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
כמו שאמרתי, לא בחייל ולא בכוח כי אם ברוח ורוח האדם. אם רוח צה"ל אומרת דבר כזה, והחיילים יודעים שזה נשען על זה שה משרתים בצבא שהוא נמצא במדינה יהודית דמוקרטית אבל העקרונות של הדמוקרטיה מופרים, אז איך החיילים לא יצביעו ברגליים וישאלו את עצמם מה זאת אומרת, אנחנו מסתכלים למעלה ואיזה מדינה, איזה מנגנון, מי שומר על המנגנון ועל מוסדות החוק? מה שאתם עושים כאן עכשיו זה פשוט לערער את המוסדות ואת היציבות של המדינה הדמוקרטית. אני אומרת לכם שבהקשר הזה אני מסתכלת בחשש ממשי על איתנותו של הצבא.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 69 עד 75? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
בשידורים הקודמים דיברתי על תוכנית ההכרעה ואני לא רוצה להשאיר את כולם כאן במתח. אני הרגשתי כאן חוסר שביעות רצון אצל חלק מהאנשים ואני מבחינתי חושב שמאוד חשוב שאם באמת יש הקשבה כולל הקשבה של חברי מיכאל ביטון, אני הייתי רוצה להמשיך בנושא של תוכנית ההכרעה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
היינו בפרק האחרון ונגענו בהקשר של מה המשמעות של העניין הזה. המשמעות של העניין היא למעשה להחיל על יהודה ושומרון את החוק הישראלי כמות שהוא אבל באמת מה עושים עם מי שגר שם והוא איננו - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני לא אתן לך. מיכאל, די. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. פעם ראשונה שאני עושה את זה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
חבר הכנסת אייכלר, זה פוגע בו. אני רציתי רק להגיד לו שהמממן הראשי של הרשות הפלשתינית כל חודש זה סמוטריץ' ואני רוצה להודות לו על הכסף שהוא שולח לרשות הפלשתינית כל חודש. הוא המממן הראשי. אני רוצה להביע תודה והערכה לסמוטריץ'.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
מאחר ולא הצלחתי לסיים עד הקצה, אני חושב שראוי, אני מרגיש צורך, להעלות להצבעה את העניין הזה, אם להמשיך אם הפודקאסט הזה או לא. אני מבקש שכולם יצביעו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 76 ו-77? מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני רואה שהסיפור שלי לא עניין אנשים, אני מזמין אתכם לקרוא את זה לבד. תכתבו ב-גוגל תוכנית ההכרעה 2017, סמוטריץ' יקפוץ לכם ותקראו בעניין וננהל על זה דיון בפעם הבאה. לכן, מאחר ואין היענות, אני אעבור לנושא הבא.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אבל אני לא מבין את הכסף שהוא שולח לשם. אם אין כלום, אז לאן הולך הכסף שהאוצר שולח לרשות? סמוטריץ' שולח להם מאות מיליוני שקלים כל חודש. אני לא מבין לאן הולך הכסף.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 78 עד 82? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
מאחר ואין היענות ולא רוצים לשמוע את ההמשך, אני אעבור לנושא חדש שהוא קשור אפרופו ימין מלא. ניסיתי להבין מה המשמעות של ימין על מלא ודמיינתי מכונית שנוסעת והיא רק מושכת את ההגה ימינה. כשמושכים כל הזמן הגה ימינה, זה מתחיל להסתובב ואז מגבירים את המהירות. במכונית הזאת לפעמים יש מאחרו טראק ועומדים שם אנשים, תחשבו על קואליציה, שככל שזה מסתובב, בסוף לפי חוק הצנטרפוגה מישהו עף. הראשון שאני רואה אותו מתחיל לעשות קולות, קוראים לו איתמר בן גביר ועל זה אני אדבר בפרק הבא, אם תהיה היענות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו עוברים להצבעה על הסעיפים. מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 83 עד 91? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני רוצה לדבר על התהליך שהיה כאן בוועדת החוקה. נלך אחורה בזמן, עשרה שבועות לאחור, כאשר אנחנו מתחילים לטפל כאן בעוז רוח ובהסתערות כוללת בנושא היועצים המשפטיים. מתחילים את זה בהצעת חוק פרטית. השלב הבא, מקבלים סטופ ביום רביעי או ביום חמישי כי מסתבר שזה לא מתאים לוועדה בהקשר של הצעת חוק מטעם הוועדה. אז עוברים ברצף של דברים שהממשלה לא מעניינים אותה החוקים האלה, הממשלה היא לא בעניין הזה, היא עוסקת בדברים אחרים. הוועדה שמה כאן הצעת חוק. הוועדה. אתה אומר ועדה וחושב שזאת איזו קבוצת אנשים שישבו ביחד ואמרו שזה באמת מספיק חשוב - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תצטרך להמשיך אחר כך. דיברת יותר מדקה.
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 92? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
למעשה נתקלנו כאן באירוע שאני לא יודע אם הוא בתחום המשפט אבל בוא נתחיל ונאמר שהוא אירוע. באירוע הזה למעשה יש רצף של דברים שמגיעים לא מהממשלה כי הממשלה הפעם לא בתמונה. יש כן מישהו שהוא לא קשור לשום דבר. הוא יושב ראש ועדת חוקה, הוא לא קשור לאף אחד, הוא לא מעורבב עם אף אחד. בעצם לא נכון. יריב לוין היה כאן בשתי הופעות. שתי הופעות שלמות. מאז ההופעה השנייה ביקשנו שהוא יבוא שוב והוא לא הגיע. הוא לא הגיע, כנראה זה לא קשור אליו והוא רק האיש מאחורי הקלעים. מה שקורה כאן עכשיו, כולל הלילה הזה, הוא חלק מהטרללת הכוללת. זה גם חרוז. למה טרללת כוללת? תשאלו אותי האם אתם הייתם צריכים לשבת כאן היום? לא בטוח. אבל ממה הלחץ הגדול שכולם נמצאים? הוא לחץ מדומה. יש לנו את יום רביעי, חמישי, שישי, ראשון. מה הלחץ?
אני רוצה להגיד לכם שתבדקו את עצמכם על מי שמתם את יהבכם. אם היינו ביחד בצבא, הייתם עושים שמיכה לרוטמן.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד הסתייגות מספר 93? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
למרות מה שחשבתם, אני לא נגד רוטמן. אני בעד רוטמן ואני אייצג אותו. רוטמן רוצה משילות. למה הוא רוצה משילות? נחזיר אתכם לפודקאסט. אני לא יודע אם אתם יודעים, רוטמן שייך למפלגה של סמוטריץ'. סמוטריץ' ורוטמן יצאו מהנפטלין, חברו ליריב לוין שגם הוא יצא משם ואמרו שהנה, יש לנו תוכנית. התוכנית הזו מעולם לא הייתה עוברת אף אחד, אפילו לא את המפלגות החרדיות – לפחות לא בצורה הזאת – בוודאי לא את בנימין נתניהו אבל מה התאים לכולם? אמרו נשגע אותם קדימה ונראה מה יהיה. בשלב מסוים איבדו כי הממשלה הזאת כל כולה בכאוס אחד גדול. שום דבר לא מנוהל. דרך אגב, הערב הזה הוא דוגמה לחוסר ניהול ולא לניהול. זאת דוגמה לחוסר ניהול מתמשך כמעט בכל תחום.
כואב לי שבגלל זה צריכים לסבול. אני נהנה אבל יש לי הרגשה שאתם פחות. התחושה שלי היא שאתם זורמים איתי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
יש לך חמש שניות להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 94? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אתמול או שלשום נחתה הצעה חדשה מטעם הוועדה. כלומר, הוועדה התכנסה, חשבה, הפיקה לקחים ממה שנאמר כאן בוועדה ואז שמה את ההצעה על השולחן שעליה עושים דיון של 12 שעות. אף אחד מהדברים האמיתיים שאמרנו כאן לא נכנס פנימה ונאמרו כאן הרבה דברים אבל זה כאילו נחזה כהצעה מטעם הוועדה. על זה קיימנו דיון. בשעה 20:30 בעודנו יושבים במליאה שמחים וטובי לב כדי להצביע כנגד חוק דרעי 2 - חוק יסוד: דרעי 2 כי זה מאדני היסוד של מדינת ישראל, החוק המשמעותי הזה – מקבלים בשעה 20:30 הודעה להגיש הסתייגויות עד שעה 22:00. כלומר, החזירו אותי מיד אחורה לתקופת הטירונות – זה היה מזמן, בכל זאת אני בן אדם מבוגר – ונתנו לי זמן. אנחנו עומדים בזמן אבל אנחנו גם טירונים כאלה ששואלים שאלות. אמרנו למה 22:00? אמרו, טוב, 22:00. כתבנו מכתב ומסתבר שזה לא המכתב. מאחורי הקלעים הייתה התרחשות מאוד גדולה והאריכו לנו עד 24:00.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תוכל להמשיך בהסתייגות הבאה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מספר 95. מי בעד? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
חברים, אני רוצה להודיע שאני אשוב ובינתיים בהיעדרי ייצג אותי נאמנה חברי חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. תודה רבה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא. עוד מעט תהיה הסתייגות של המחנה הממלכתי ואתה תגיד את דבריך.
הסתייגות מספר 96.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אנחנו הגענו ליום הסוער והמעניין הזה בו באנו ואמרנו שצריך יותר זמן דיון. מי שרצה לקבל נימוק, לא שלי, נימוק של מישהו אחר ששמו מנסור עבאס, הוא העלה כאן משהו והתחיל כאן דיון. חבל שלא התקיים הדיון הזה במהלך הדיון. אם היה דיון, היינו יכולים לעשות את הדיון הזה אבל שום דבר כאן לא מתנהל בדרך נכונה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
במובן הזה יכול להיות שהיינו מגיעים לתוצאה שאולי לא מושלמת ואולי גם הייתי מתנגד לה אבל היינו מגיעים למשהו אחר. אי אפשר להגיע למשהו אחר כשאתה נוסע ב-100 קמ"ש לתוך קיר. המקסימום שאתה יכול לקבל זאת תאונה. אני רוצה לעשות את המקסימום שאני מסוגל כך שכל היושבים ברכב ואלה כולנו ביחד ללא דעה, לא ניכנס כולנו בקיר, אבל מה לעשות שהנהג נוסע, יש לו כיסוי על העיניים, יש לו רגל על הברקס, הוא לא יודע מי נמצא בפנים והוא לוקח את כולכם איתו. את הדבר הזה ככל יכולתנו אנחנו ננסה לעצור.
ההמשך בפרק הבא.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תודה רבה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 96? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני רוצה להעלות נושא שהעליתי כמה פעמים, גם אתמול וגם שלשום, לגבי ההשפעות הבין-לאומיות של מה שנקרא רפורמה שאני קורא לה מהפכה והפיכה, על מה שקורה עם כוחות הביטחון וזה לא דבר שאני ממציא אותו עכשיו אלא זה דבר שעלה כאן בשני דיונים. חבריי מהקואליציה היו יחד איתי בדיונים האלה. היה דיון פתוח אחד ובדיון הזה עמדו מומחי הדין הבין-לאומי בצה"ל, ביעוץ המשפטי, על הבעיות הנצפות. אחרי כן עברנו לדיון סגור. זה היה לפני שלושה שבועות.
פניתי בכתב ליושב ראש הוועדה ואמרתי לו שזה לא צחוק. בסוף אנחנו כמדינת ישראל, קודם כל כמדינה, נכנסים לסיכון גבוה. דבר שני, גם לפי הפרטים שבפנים, בעיקר אנשי כוחות הביטחון נכנסים לסיכון. ניסיתי לתת הסבר ולשכנע כולל שלשום ואמרתי טרם ההצבעה שחייבים לקיים את הדיון הזה ושהציבור ידע. נעניתי בשלילה.
על הדבר הזה, בפרק הבא.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 97 עד 106? 3. מי נגד? 6. מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ההסתייגויות לא התקבלו.
אנחנו יוצאים להפסקה בת 10 דקות.
(הישיבה נפסקה בשעה 00:06 ונתחדשה בשעה 00:15.)
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
מי שלא הספיק את התוכנית, נשברתי ואני אגיד. השורה התחתונה היא להחיל את החוק הישראלי על יהודה ושומרון, לא לתת זכויות אזרחיות מלאות לתושבי יהודה ושומרון, למי שאינם אזרחים, לייצר שני סוגים של אזרחים כאשר בהקשר הזה זכות הבחירה תהיה רק ליהודים. ערבים יוכלו להצביע לרשויות המקומיות עם סוג של זכויות מופחתות וכמובן זה לא קשור לאמונה ולא קשור לשום דבר אחר.
אל מול הדבר הזה אי אפשר ליישם את התוכנית הזאת, אפשר לומר את התוכנית הזוועתית הזאת, בלי שיהיה ריסוק טוטלי של יכולת ביקורת שיפוטית על זכויות אדם ועל הנושא האזרחי על ידי בית המשפט העליון. זה אחד המניעים המרכזיים, לפחות של סמוטריץ', לאירוע הזה. סמוטריץ', כפי שאתם יודעים, איכשהו קשור ליושב ראש הוועדה שלנו שהוא הידיים והוא הראש אבל ראש וראשון לכל האירוע הזה זה בנימין נתניהו שהשיקולים שלו אחרים אבל זה בפרק הבא.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אין לו רוב. הוא לא יכול להצביע. אתה יכול לדבר עכשיו או הפסקה, אם אפשר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 107? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
רציתי לומר כמה מילים על הכלל של הסניוריטי שלמעשה בוועדה הזאת לא היה בו כל דיון בצורה מסודרת ואני אתן את מה שנתתי כבר כמה פעמים קודם. לא תהיה בעיה מכל סוג שהוא למנות שופט לבית המשפט העליון, הוא יכול להיות פרופסור באוניברסיטה שהוא מזוהה פוליטית, הוא יכול להיות עורך דין שמזוהה פוליטית.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
כן. אם תנאי הסף הוא עורך דין ועכשיו הוא נגיד פרשן שעובד אצל ראש הממשלה או ערוץ אחר משלם לו על כך והוא רוצה להיות שופט בבית המשפט העליון, הוא יכול.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
חבר הכנסת אלעזר שטרן, אתה מפריע לחבר סיעתך לנמק את ההסתייגות.
אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 108? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
רציתי לדבר על עקרון המשלימות במשפט הבין-לאומי. במשפט הבין-לאומי, בדרך כלל כאשר מדינה יודעת לבדוק את עצמה, לחקור את עצמה, במערכת המשפטית היא גם עצמאית וגם מקצועית, בדרך כלל מדינות או טריבונלים בין-לאומיים אחרים לא מתערבים. מה שמונח כאן היום זה קעקוע של העצמאות והמקצועיות של מערכת המשפט בישראל ומערכת השפיטה בכלל. המשמעות של העניין הזה היא דרמטית כלפי חיילי/לוחמי צה"ל.
אני אומר בשתי מילים מדוע האירוע הוא כזה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
העקרון הזה מאפשר למדינת ישראל לא רק ברמה האישית לתת הגנה למי שמשרת ועושה דברים עבור המדינה אלא הוא גם המדינה באופן עצמאי. מדינת ישראל נמצאת היום תחת חקירה בין-לאומית בהקשרים שונים שעד עתה, בגלל היותה של מערכת המשפט עצמאית ומקצועית מאוד - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 109? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
הנושא הזה עלה מספר פעמים בוועדה. אחרי שביקשתי לקיים דיון יותר עמוק בעניין והובאו המומחים, פשוט נזרקנו מכל המדרגות. חוסר אחריות של הממשלה. לא נעשה דיון כזה לא במל"ל, לא במשרד הביטחון, לא במשרד החוץ. אני אומר את הדברים באופן בדוק לחלוטין נכון לפני שלושה שבועות. זאת שערורייה. זו ממשלה מופקרת ומפקירה. אני אומר את זה כאן גם לחבריי בקואליציה, זה לא עוד משהו שאפשר לגלגל אותו, זה לא עוד משהו שייעלם מחר בבוקר אחרי הצעת החוק הזאת. יושב כאן לפחות אחד שלדעתי גם הוא מועמד לעניין זה, חבר הכנסת צביקה פוגל ואחרים ששירתו ומשרתים. אני חושב שהנושא הזה הוא יותר מדי רציני כדי שיתגלגל כך בהצבעות של בעד ונגד, מי נמנע וכולי. לא היה דיון על העניין הזה. מדינת ישראל הולכת להיות מדינה מוקעת ברמה הבין-לאומית ולחלוטין נטולת הגנה. מי שחושב שפוליטיקאים מסוגלים בסוף להגן על מדינת ישראל בשם אותם דברים, אותם קשקושים – סליחה שאני אומר זאת – אותם אני שומע כאן כמו שאומרים שלא ייסעו לחו"ל - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו עוברים להצבעה.
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 110? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
טייסי חיל האוויר או אנשים אחרים, חיילים שמתנדבים ואומרים מה שהם אומרים ומוקעים אל הקיר על ידי פרזיטים שלא עשו דבר במדינת ישראל ומעזים לומר להם שילכו לעזאזל או לקרוא להם נפולת של נמושות , אנשים שלא מגיעים לקצה הרגליים של החיילים האלה והם שרים בממשלת ישראל.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אחרי הדבר הזה צריך להבין שמסתתר עוד משהו. ההנחה הבסיסית של אנשים שמרתים את המדינה, כל מקום שמשרתים את המדינה, הנחת הבסיס שלהם היא שקבלת ההחלטות של מי ששולח אותם למשימות היא נקייה והיא בדוקה, ומי שבודקים אותה לא פעם ולא פעמיים וטוב שכך – אלה יועצים משפטיים במקומות השונים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 111? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
יועצים משפטים ללא כל זיהוי פוליטי ישבו כאן בוועדה לבקשתנו, אחרי התנגדות היושב ראש. מומחים במדינת ישראל, בכל התחומים, כאלה שמשרתים וכאלה ששירתו, היו חיילים, הייתה כאן גם הפצ"רית, היה כאן היועץ המשפטי של השב"כ, היועץ המשפטי של המוסד, כל המומחים הכי גדולים בעלי שם. זו הפעם היחידה מאז שאני בוועדה הזאת שחבר הכנסת רוטמן לא הפריע ושתק וזה לא בגלל שלא היה לו מה להגיד אלא הוא פשוט לא הבין בעולם הזה. כשניסינו להגיד לו מה העולם הזה אומר לגבי אזרחי מדינת ישראל שחלקם גם שירתו ומשרתים, הוא פשוט לא רצה לשמוע, ויותר חמור מזה, הוא לא הביא את זה לידיעת האנשים כאן. האנשים שצריכים להצביע, אולי יודעים ואולי לא יודעים על מה להצביע אבל יש גבול גם לכמה אתה יכול משמעת קואליציונית על אנשים שחלקם לא ישלמו שום מחיר על הדבר הזה. אנחנו כולנו נשלם את המחיר של החוק הזה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 112? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
לכן אני חושב שזה רק אחת מהדוגמאות למהלך הלא מסודר והחפוז שהיה כאן. אומרים שהיה כאן דיון במשך עשרה שבועות אבל לא היה כאן דיון של עשרה שבועות. היה כאן דיון אתמול שהתחיל בשעה 09:30 בבוקר והסתיים בשעה 16:00.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אתמול אחרי מלחמה ומאבק התקיים כאן דיון של עוד שלוש שעות. מומחים לא נשמעו בחלק גדול מהפרמטרים שהיו כאן.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
בנושא של בתי המשפט דלמטה והמשמעויות של הבחירה של בחירת השופטים – שום דיון לא היה כאן. אל תתבלבלו. אני אומר לחבריי בקואליציה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 113? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת מיכאל ביטון ששאל מה הם אמרו. הם אמרו שמדינת ישראל נמצאת בסיכון מאוד מאוד גבוה גם ברמת המדינה, גם ברמת הפרטים. הם אמרו – בשפה שלי, הם לא אמרו את זה במילים האלה – שזה חוסר אחריות מן המדרגה הראשונה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
גם היום. אמרו את זה לפני שלושה שבועות ומאז אני מבקש דיון נוסף בוועדה על מנת שכל הציבור ישמע מה שמותר לשמוע. לא הסכימו לעשות את הדיון הזה. התעקשתי עליו יותר מפעם אחת והתשובה הייתה לא.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
להגיד לא על דברים ענייניים, זאת פשוט טיפשות שכולנו הולכים לשלם מחיר. לא סתם הטייסים אומרים מה שהם אומרים. הם בסיכון.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 114? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני אעשה מופע קצר של סיום. אני אשאר כאן אבל חבריי ינמקו. הנושא של הסניוריטי בהקשרים נוספים. בהקשר של מקצועיות ומיומנות. במודל שנמצא כאן עכשיו אפשר למנות שופט, למנות אותו מיד גם כנשיא בית המשפט בלי שהייתה לו דקת שיפוט אחת על כס המשפט. הדבר הזה לא קיים בעקרון הסניוריטי אבל הוא קיים בראשם הקודח של מי שרוצה כל הזמן ויש לו איזו משהו. אני אומר שוב שהמהלך החוקתי שנמצאים בו הוא כאילו כסות חוקתית על משהו הרבה יותר עמוק. הוא משהו נפשי בתחום הזה שרוצים להכריע ולא מבינים שבסוף זה כמו כל מקצוע אחר. אתה צריך בסוף לדעת במה אתה מתעסק. אתה צריך לנהל צוות. בסוף אתה מנהל שופטים, אתה מנהל מוטבים, כנשיא בית המשפט העליון יש לך תפקידים שהם לא תפקידים רק לשבת על כס המשפט. לשים אדם לא מיומן ולא מקצועי ללא כל תנאי סף, ללא קריטריון, לא לומר שלפני כן הוא צריך להיות שופט איקס זמן - זאת פשוט שערורייה. מה שחמור כאן, ואני אומר לחבריי בקואליציה, זה שלא היה על זה דיון כאן. אל תתבלבלו. יש כאן שקר אחד גדול. אומרים שהיה דיון על זה אבל לא.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 115? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
ישב כאן קודם חבר הכנסת רוטמן ודיבר דברי טוב טעם אל חבר הכנסת מנסור עבאס ואמר לו: תשמע, אנחנו נשקול, מאוד מעניין אותנו. אני פשוט נדהם. הדרך בה העפתם עכשיו כאן, בוועדה הזאת, שני דברים מהותיים לחוק, האחד הוא היכולת להגן על חיילי צה"ל, כוחות הביטחון והמדינה עצמה, והדבר השני הוא שבכלל לא עסקו בוועדה הזאת בנושא של הסניוריטי ומה שעושים זה תרימו ידיים, תורידו ידיים, כאילו אין מדינה. אני אומר לכם שזאת פשוט התנהגות ביזיונרית של כל מי שיושב כאן בקואליציה ולא מסוגל להגיד רגע, אולי נעצור ונחשוב מה המשמעות של זה, אולי נעשה חשיבה נוספת. שום דבר. פשוט הפקרות אחת גדולה. דיברתי קודם על הצנטרפוגה. אני אומר לכם שאמרתם ימין על מלא, אבל זה הסיבוב שתגיעו אליו. אתם תגיעו ובסוף יעיפו. הראשון שכנראה יצא כנראה חבר הכנסת שלא הולך להצביע על התקציב כי עבדו עליו. אמרו תשעה מיליארד אבל אפילו לא מיליארד.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 116? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
ההסתייגות הראשונה שאני רוצה להגיש היא בעניין ההשתלטות של הממשלה על הוועדה למינוי שופטים. לזימי, את יודעת למה אני אומר השתלטות?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
כי קראתי את ההצעה. בהצעה יש לממשלה רוב של שישה מתוך 11 נציגים. הממשלה בוחרת בנשיא העליון. זאת אומרת, יש שבעה נציגים מתוך 11.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
שבעת החברים האלה בוחרים את שופטי העליון, בוחרים את כל השופטים בערכאות הנמוכות ואת כל יתר המינויים. אם נציגי האופוזיציה והשופטים מחרימים את הוועדה, הוועדה יכולה להמשיך לפעול. הממשלה משתלטת על בית המשפט. זה אומר שבמקום שיש שלוש רשויות שמתפקדות בדמוקרטיה, יש רשות אחת – הממשלה. היא שולטת בכנסת, היא שולטת בבית המשפט ופיניטו לה קומדיה. פיניטו לדמוקרטיה הישראלית.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מעלה את ההסתייגות להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 117? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
כשאני מדבר עם חברי הכנסת מהליכוד ואני אומר להם שאני סבור שמדובר בהצעה שכל תכליתה היא השתלטות על בית המשפט העליון, השתלטות מלאה פוליטית ובוטה, הם אומרים לי שזה לא נכון. כשאנחנו עוברים על הנתונים הבסיסיים, מדובר בשישה חברים, זאת אומרת רוב, אבל אז הם בוחרים את נשיא העליון וזה אומר שאלה שבעה חברים מתוך 11 כאשר עם שבעה מתוך 11 אתה יכול לבחור שני שופטים בבית המשפט העליון, למעשה את כל שופטי בית המשפט העליון כי בכהונה ממוצעת בוחרים שני שופטים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אתם הוכחתם חבריי בליכוד שאין לכם בעיה שיהיו חוסר. לא בחרתם פרקליט מדינה, לא בחרתם מפכ"ל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני מתחיל לדבר עכשיו. אני לא מצליח להבין מה הלחץ, חבר הכנסת פינדרוס. חודשיים לתוך הקמת הממשלה ואנחנו יושבים כאן ועוד מעט השעה 01:00 בלילה ומנמקים הסתייגויות. לפי החוק הנוכחי, הבחירות הן ב-2026 ואתם רוצים להאריך אותן ל-2027. יש מישהו בקואליציה שחושב שזה לא ישרוד כל כך הרבה זמן?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני לא מצליח להבין. מה הלחץ? מה הלחץ? אתמול בלילה קיבלנו את הנוסח המחודש של החקיקה ועכשיו אנחנו יושבים עליו, לפני שבוצע איזשהו דיון מעמיק על שינוי בכללי היסוד של המשטר שלנו. במקום לקחת את הדברים בנחת, לדון ולדוש בכל סעיף, אנחנו עכשיו בשעה 01:00 בלילה מנמקים הסתייגויות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 119? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אתם טוענים שהרפורמה כפי שהיא נקראת נדרשת כי אין משילות.
כך אני לא יכול לדבר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אתם טוענים שבית המשפט העליון מפריע לכם למשול אבל באמת של הנתונים, החל מ-1992, הכנסת חוקקה 6,000 חוקים. אתה יודע בכמה חוקים מתוך ה-6,000 האלה התערב בית המשפט העליון? ב-22 חוקים. לא פסילה של חוקים שלמים אלא סעיפים מתוך החוקים האלה.
בזמן שיש לי אנחנו הולכים לעבור על פסיקות של בית המשפט העליון בהן הוא בחר להתערב אני לא יכול להביא את כל ה-22 חוקים כי אין לנו כל כך הרבה זמן ולכן אביא חוקים ספציפיים.
אדוני, אני רוצה שתקשיב לי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 120? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
הבג"צ הראשון עליו אנחנו הולכים לדבר הוא מ-2012, איסור שלילת הבטחת הכנסה מאדם שמחזיק רכב. בבג"צ סלאח חסן נגד המוסד לביטוח לאומי.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
בבג"צ סלאח חסן נגד המוסד לביטוח לאומי נפסל סעיף בחוק הביטוי הלאומי ששולל גמלת הבטחת הכנסה מאדם שמחזיק או משתמש ברכב.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
לדעת בג"ץ הוראה זו פגעה פגיעה בלתי מידתית בזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד. מדובר בפגיעה קשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
זאת דוגמה להתערבות חברתית של בית המשפט העליון שקבע שאדם שמחזיק רכב, אסור לשלול ממנו גמלת הבטחת הכנסה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תודה רבה. קיבלת עוד 20 שניות יושב ראש.
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 121? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו רוצים להודות לסגלוביץ' על הפודקאסט שהיה כאן.
הפסקה 20 דקות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני לא עושה הפסקה. אני רוצה לתת עדכון לסדר היום, בהמשך לדיון שהיה כאן קודם לכן, בשעה 19:30-18:30. ביקשה נציגת יש עתיד שהייתה כאן קודם, גם בשם מפלגת העבודה, חצי שעה. אני רוצה להיות הגון. יש כאן עוד סיעות שבכלל לא נימקו. בינתיים מפלגת העבודה נימקה במשך שעה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
פינדרוס, תראה לאיזה מצב הכנסתם אותי. אני רק שומע שקורה משהו, אני עוזב הכול ובא לכאן לראות מה קרה. עכשיו אני רואה שהכול רגוע.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני רוצה לעשות סדר אולי קצת שונה. אני רוצה לתת את אותה אפשרות למחנה הממלכתי ולחד"ש-תע"ל. יש להם כמה הסתייגויות מהותיות. אני אתן קצת זמן לכל סיעה, גם למחנה הממלכתי, לנמק בצורה מהותית.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אבל אז אני אחזור אליכם. אחר כך יש הסתייגויות. הסתייגויות מהותיות שאתה רוצה כרגע לנמק, כמו שנתתי באמצע מפלגת העבודה, עשיתי הפסקה מתודולוגית למפלגת העבודה ועברתי ל-יש עתיד, אני רוצה לעבור למחנה הממלכתי.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
פינדרוס, אנחנו רוצים לזה התייעצות סיעתית. זה סדר שהאופוזיציה עושה לעצמה ולא של הוועדה. תן לנו לעשות סדר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני אומר לך שאני לא נגד כלום. אם לעופר כסיף יש כמה הסתייגויות מהותיות, אני רוצה שהוא ינמק.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
חבר הכנסת מלול, רציתי להגיד בשם הסיעה שלי. היושב ראש פנה אלי בהצעה ואני רוצה להשיב. יצאנו להפסקה ואני צריך להגיד מה ההחלטה של הסיעה שלי.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אי אפשר לעשות הצבעה. היושב ראש פנה אלינו בהצעה. אנחנו צריכים להשיב להצעה שלו. לא נתנו לי להשיב בשם הסיעה להצעה. תן לי דקה להשיב.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
תן לנו להשיב להצעה של היושב ראש. היושב ראש הציע לסיעה שלנו הצעה ואני רוצה להשיב לו. היה כאן יושב ראש פינדרוס, הציע לנו הצעה, הלכנו להתייעצות, יש לנו זכות להגיד מה אנחנו חושבים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה להגיד לכם שאנחנו מודים לחבר הכנסת זאב פינדרוס על הרצון הטוב וההתחשבות בסיעות והכוונה שלו לעשות צדק חלוקתי בזמן הדיבור. היושב ראש, רצינו להודות לך על ההצעה הנדיבה והמתחשבת לצדק חלוקתי בזמן הדיבור. אף על פי כן החלטנו שכל סיעה תשלים את כל ההסתייגויות שלה ואז נעבור לסיעות הבאות. תודה על הנדיבות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
לגבי הסתייגות 122. אני ממשיך לדבר על פסקי דין או החוקים שבג"צ התערב בהם והפריע למשילות של הממשלה. עוד בג"צ הוא בג"צ בעניין מעצר צבאי מ-1999 שנקרא בג"צ שגית צמח נגד שר הביטחון והוא קובע הוראה בחוק שיפוט צבאי שהתירה מעצר של חייל למשך 96 שעות בטרם הבאתו בפני שופט מה שפוגע בזכות שלו לחירות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הממשלה הביאה חוק שפגע בכבוד האדם ובית המשפט העליון בשבתו כבג"צ אפשר והעניק לאותם חיילים את הזכויות הכי בסיסיות שלהם לכבוד ולהוגנות ולראות שופט כחלק מההליך התקין של העמדה לדין.
היו"ר ארז מלול
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 122? 4. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני רוצה לדבר על עוד חוק שבו בג"צ הפריע למדינה, לממשלה, למשול. בג"צ בעניין אפליה בקבלת קצבת הבטחת הכנסה. עתירה שהוגשה על ידי מר יקותיאלי ממייסדי עם חופשי. פוסק בג"צ כי סעיף בחוק התקציבים שהעניק הבטחת הכנסה לאברכים פוגע פגיעה שאינה מידתית בעקרון השוויון שכן התקציב מתקצב אך ורק ישיבות. בפסק הדין קבעו שופטי בג"צ כי "השתייכותם של אברכי הכוללים לקהילה בעלת ייחוד המקדשת את לימודי התורה כחלק מהותי מהווייתה, אינה יכולה להצדיק פגיעה בשוויון הבסיסי בין כלל אזרחי המדינה". כאמור, בג"צ פסל את ההוראה המפלה הזאת ודאג לכך שאם נותנים לאברכים, צריך לתת לכל הסטודנטים כי אין אפליה והאפליה היא פסולה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו מצביעים. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 123? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
יש כאן נימוקים הגיוניים. מה שכתוב בהסתייגות 124 זה שביום כינוס הכנסת ה-26 יבוא במקום זה יום שתבוצע העברת תשעה מיליארד.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 124? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 125? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ההסתייגות לא התקבלה.
הסתייגות מספר 126.
יש לכם 10 שניות להחליט מי מנמק את ההסתייגות.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אני רוצה לציין לשבח את צביקה פוגל ואני אגיד לכם למה. יש לנו שר שהלילה אני הולך לדבר עליו הרבה מאוד וקוראים לו בן גביר. מכירים אותו?
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
תשעה מיליארד. לא תשעה מיליון. למה אני רוצה לברך את צביקה פוגל? בא השר בן גביר ואני לא יודע איך להגדיר את זה אבל לא בהרבה שכל דחה פעם ועוד פעם ועוד פעם את החוק של האזיק האלקטרוני. בהתחלה הוא אמר חצי שנה ואחר כך הוא אמר פחות. למה צביקה פוגל יצא גיבור? כי צביקה פוגל אתמול בוועדת ביטחון לאומי הכריז חד משמעית שהוא יצביע בעד החוק למרות ולמרות ולמרות. אני מברך אותו. אני התרגשתי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תודה. חברים, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 126? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
עוד חוק שבג"צ פסל או פסל חלקים ממנו. זה חוק יישום תוכנית ההתנתקות שהגביל את זכות המפונים לפיצוי, בין היתר באמצעות קביעה שהמפונים לא יוכלו לתבוע פיצויים בגין נזק שנגרם להם מעבר לפיצוי שבחוק.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
החוק פגע במפונים מאחר והוא קבע שהם לא יוכלו לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם להם מעבר לחוק והוא גם קבע גיל 21 כגיל סף לצורך זכאות למענק אישי. בג"צ תיקן את העוולה הכלכלית וקבע כי גם מפונים צעירים שגילם פחות מ-21 זכאים למענק אישי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
בהחלט. בג"צ סייע למפוני ההתנתקות וקבע כי הוותק של התושבים המפונים יחושב עד ליום הפינוי. הוא אפשר למפונים לבקש פיצוי גם דרך מינהלת סלע וגם דרך המשפט האזרחי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו עוברים להצבעה. תמשיך את הנימוק בהסתייגות הבאה.
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 127? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
החוק הישראלי – צבי סוכות, פוגל, חנוך – פגע במפוני ההתנתקות. הוא קבע כל מיני מגבלות שמגבילות גם את היכולת שלהם לקבל פיצויים דרך מסלולים שהם חוץ ממינהלת סלע וגם קבע כל מיני מגבלות על הגילים שלהם.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
הוא לא הוציא את הכסף מהכיס שלו. זה היה אחרי שהוא רמס אותם בכל שאר הדברים ואז הוא נתן להם. הוא לא הוציא את הכסף מהכיס שלו עצמו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
טוב מאוד שבג"צ תיקן את העוולות שהחוק קבע והעניק סיוע מורחב למפונים של גוש קטיף ושל ההתיישבות. הנימוק שההסדר נקבע בחוק, לפי בג"צ הוא פגע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, פגע בכבוד של המפונים ולכן הוא תיקן כאן עוולה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 128? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
בשנת 2009 הסתיימה חקיקת חוק מופרע שמדבר על כך שמדינת ישראל תאפשר לחברות פרטיות להקים בתי סוהר במדינת ישראל, כמו שקורה בארצות הברית.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
ממש כך. בג"צ נעתר לעתירה של חטיבת זכויות האדם נגד בתי הסוהר וביטל הקמה של בית סוהר, אמנם במתכונת ניסיונית אבל עדיין בית סוהר פרטי שיופעל וינוהל על ידי תאגיד פרטי ולא על ידי המדינה. מנמק זאת בשל הפגיעה הבלתי מידתית בכבודם ובחירותם של אזרחים על בסיס חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
זה היה אסון אם זה היה קורה. לא היינו רוצים להיות ארצות הברית, בטח לא בדבר הזה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני אומר שוב שבית המשפט העליון אמור להיות עצמאי ובלתי תלוי כדי שהוא יוכל לקבל החלטות שסותרות את מה שהממשלה מקדמת.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 129? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
יש לי הצעה. אין ברירה אחרת ואני מתנצל. אני חוזר להצעה המקורית שלי. מיכאל ביטון, אנחנו עוברים להסתייגויות שלך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מלול מפריע ואתה עושה לנו תרגיל? כל סיעה צריכה לנמק את ההסתייגויות שלה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
היועצת המשפטית תשיב ואז אני אתחיל. יש כאן שינוי בהליך. גברתי, דגנית, היועצת המשפטית.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
לא. זה על מה שאתה עושה עכשיו. יש כאן כמה סיעות. יש סיעות שיש להן רק קול אחד בהצבעה. האם עכשיו יכול היושב ראש לתפוס חבר כנסת של סיעה אחת שהוא חבר הכנסת היחיד שנמצא כאן – לצורך העניין, נגיד יצא לשירותים – ולהגיד אוקיי, עכשיו, כשהוא בשירותים, הוא ינמק את השאלות - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
התשובה היא לא אבל כשהוא כאן, כן. אם אני עשיתי לו תרגיל כשהוא לא כאן, זה משהו אחד. לא ניצלתי את זה שהוא עבר במסדרון.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אז אני אצא. פינדרוס, אני אצא. חבר הכנסת זאב פינדרוס, אני אצא. אני רוצה לשמוע את היועצת המשפטית.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני לא יכול לרמות אותו, לגנוב אותו. אני לא מדבר על לגנוב אותו. אני לא מגרש אף אחד.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אלה סדרי ניהול הדיון. ההמתנה שלך לשקט לוקחת לי יותר מדי זמן. עם מיכאל ביטון יהיה לי פחות המתנה לשקט.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני יכול לשאול שאלה את היועצת המשפטית? את גברתי טליה ואת דגנית, היועצות המשפטיות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
יש כאן הליך סדור שבו סיעה-סיעה מגישה את הסתייגויותיה וכך החל כאן הלילה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא. אתה טועה. הגיע יושב ראש הוועדה והודיע שהוא נותן למנסור עבאס. הגיע יושב ראש הוועדה והודיע – אני אפילו לא ידעתי, אני ניהלתי את הדיון – שהוא נותן ל-יש עתיד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
חבר הכנסת זאב פינדרוס, סוף השאלה. אם הסיעות מבקשות לדבר אחת אחרי השנייה, לא לאפשר להן את זה? זה המינימום הבסיסי ביותר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אתה לא מסוגל לנהל את הישיבה. אתה מונע ממני את זכותי לנמק את ההסתייגויות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הזכות הבסיסית ביותר. הזכות שלהם להתנהל לפי הקצב שלהם ולפי הסדר שלהם.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
יופי. הנאום הסתיים. תודה. היועצת המשפטית, הם שאלו אם יש לי סמכות לעבור מסיעה לסיעה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא. האם אין זכות לשמור על הסדר שלנו, הזכות המינימלית להסתייג בסדר של האופוזיציה. גם לזה תיכנסו לנו?
טליה ג'מאל
¶
התקנון מאפשר שיקול דעת מאוד רחב ליושב ראש הוועדה בניהול הדיון ובחלוקת הזמנים ולכן יושב ראש הוועדה יכול להחליט.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מישרקי, אתה מגן על הדמוקרטיה? לא ראיתי אותך מגן על יועצים משפטיים שתקפו אותם רוטמן ובן גביר.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא ראיתי אתכם שומרים על היועצת המשפטית לממשלה. פתאום אתם שומרי הסף?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
היועצת המשפטית, אם אני יוצא עכשיו, מה קורה? מה יקרה אם אני יוצא עכשיו?
טליה ג'מאל
¶
אם אתה לא נמצא בזמן הנמקת ההסתייגויות שלך ואתה לא רוצה שחבר כנסת אחר ינמק במקומך, היושב ראש יכול להחליט להצביע עליהן בכל מקרה או שהוא יכול - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אבל היושב ראש הביא אלי הסתייגויות בלי להיות נוכח בכנסת וקיבלתי את כל ההסתייגויות שלו. זאת המידה כנגד מידה?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אתם פניתם אלינו ברצון טוב שנעשה את זה ולא הסכמנו. אתה עכשיו עושה תרגיל אחר? אתם עובדים עלינו? לא הסכמנו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הערב התחיל בהודעה של היועצת המשפטית שאפשר לתת לכם לנמק לבד כל הלילה, לפני שאני הייתי.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא. אתה הצעת לנו הצעה מנומסת. סליחה. אתה הצעת הצעה מנומסת. אמרת לנו להסכים. אתה אמרת שאנחנו צריכים להסכים להצעה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
יצאנו להתייעצות ואמרנו לא מעוניינים. עכשיו אתה כופה עלינו דבר שלא קיבלנו?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
תפסיקו לדרוס אותנו. אתם לא תשתיקו אותנו. אתם פועלים בחוסר תום לב. זה חלק מההפיכה המשטרית שלכם. זה לא יעבור כך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
נשאת ונתת באמונה. באת אלינו, עשית איתנו משא ומתן, שלחת אותנו להתייעצות, אמרנו לא רוצים את זה אלא רוצים שכל סיעה תנמק. אחרי דקה אתה שולף?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
הנימוק שלך הוא שאתה לא יכול לדאוג לשקט כדי שאני אוכל לנמק את ההסתייגויות שלנו.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אני לא צועק. אנחנו לא צועקים. פינדרוס, אנחנו לא צועקים. אנחנו מדברים בנימוס.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נתת הצעה ולא קיבלנו אותה. קיבלת החלטה ואתה משנה אותה? היועצת המשפטית צריכה להשיב על ההליך הזה שהיה כאן.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
פסקת שתייה. תקשיבו, התחלנו את הערב עם חוות דעת של היועצת המשפטית שאפשר לתת לכם לנמק את ההסתייגויות ולהצביע אחרי שסיימתם לנמק כל הלילה. האופוזיציה לא הסכימה לזה. הסכמנו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
יש דברים מאחורי הקלעים. במקרה עובר לידינו רוטמן ושואל אותנו אם - - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
יותר מזה. החלפתם בין יושבי הראש, הלכתם פנימה ואמרת שהם אמרו שהם לא רוצים. אתה גם דורס אותנו וגם קורא אותנו לסדר?
טליה ג'מאל
¶
אני אומר שוב. לשאלות של חבר הכנסת דוידסון. מה שנוגע להסתייגויות ומתי, זה קבוע בסעיף 86 לתקנון.
לגבי הניהול של סדר הדיון, מי מדבר ומתי. סעיף 113(ב) לתקנון קובע ומעניק מרחב ליושב ראש הוועדה לקבוע ולכן יש לו את האפשרות להחליט איזו סיעה מנמקת ובאיזה שלב.
שאלתם ולכן אני אומר שגם האמירה הזאת היא על דעת היועצת המשפטית לכנסת.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מה לגבי ההליך שהיה כאן, שהוא מציע לנו משהו, אנחנו יוצאים להתייעצות וקיבלנו החלטה?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
זה היה על דעת היועצת המשפטית. אני יכול להגיד לך באחריות שזה היה אחרי שיחה עם היועצת המשפטית.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
יש לי עוד שאלה. האם על פי התקנון מותר ללחוש באוזן ליושב ראש ולתת לו הוראות? האם הלחישה מותרת?
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
פינדרוס, באמת, וגם היועצת המשפטית – אני לא יודע אם זה עניין משפטי - אתה נותן זמן לצאת החוצה, אתה שואל שאלה, אתה מציע הצעה. אתה נותן זמן לצאת החוצה, זמן שהוא מוגדר להתייעצות סיעתית. חוזרים ואתה מקבל את התשובה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
זה הגיוני אבל גם בגלל שהעבירו לי את זכות הדיבור בהפתעה, אני מרגיש לא בשל לנמק את ההסתייגויות ואני רוצה להעביר לחבר הכנסת כסיף.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
טליה ציטטה מהתקנון, את סעיף 113(ב) בו כתוב ש"יושב ראש הוועדה רשאי לקבוע את מסגרת הדיון ורשאי הוא לקצוב את זמן הדיבור". על בסיס זה אמרת שהוא יכול לקבוע שבמקרה הזה חבר כנסת ביטון ידבר לפני כן.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
השאלה שלי, לא שאלתי קודם אבל אני שואל עכשיו לאור הסעיף שהעלית, מה זה זמן דיבור הולם? האם נימוק של כל הסתייגות במקסימום של דקה, זה זמן דיבור הולם? לעניות דעתי לא. אם כך, בואו גם נקבע את זה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ואם סיעה לא סיימה את דבריה, זה הולם? קוטעים את הסיעה וסותמים לה את הפה באמצע דבריה? זה לא הולם.
טליה ג'מאל
¶
אני אגיד שוב. השאלה מי מדבר ומתי, בהקשר הזה הסמכות נתונה ליושב ראש והוא זה שמחליט. לגבי זמן ההנמקה של ההסתייגויות, הנוהג בוועדה הזו הוא בדרך כלל בין דקה לשתי דקות להסתייגות, וכאשר מדובר בהרבה מאוד הסתייגויות יורדים לדקה. כשאתם הייתם בקואליציה, חלקכם, כך היה. כך זה לאורך שנים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אתה שמת לב שהנימוקים התמשכו והנימוק היה אותו נימוק. לכן שאלתי על הסתייגויות ענייניות. כשבן אדם בא ואומר אני עכשיו רוצה להסתייג בנושא הזה של המינוי של האדם הזה וזאת ההסתייגות, הוא היה מדבר עשר דקות ואף אחד לא היה מתלונן. אבל כשההסתייגות – ואלעזר שטרן המחיש את זה מאוד יפה – הוא הלך להסתייגות של תשעה מיליארד בחוברת אחרת ודיבר עליה ואפילו לא שם לב שהוא מדבר עליה – זה מראה.
טליה ג'מאל
¶
אנחנו כרגע בקובץ של המחנה הממלכתי לחוק יסוד: השפיטה. המקבץ הראשון הוא ממספר 1 עד מספר 16.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה להגיד לכם שאנחנו יוצאים עצובים לחג הפסח. עם ישראל יוצא עצוב.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כי ממשלת הליכוד מלא על מלא, ריק מכלום, מוציאה את עם ישראל קרוע ושסוע ועצוב כאשר בתוך הבתים יש ויכוחים פוליטיים. אתם לא יודעים שזה עצוב. אולי מישהו הולך שמח אבל כתוב שגם בנפול אויבך אל תשמח.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מקבלים תוספת זמן על הפרעות של משה סעדה? אני רוצה זמן נטו ולא ברוטו. המצב הזה שאתם מביאים על עם ישראל בימים האלה, הוא פשוט חרפה ולחרפה הזאת יש אבות והאבות הללו יירשמו בדורות של עם ישראל. קודם כל בנימין נתניהו שיש לו 14 שנות כהונה, שיהיה בריא, עד 120, יירשם, אם ימשיך בקצב הזה, כאיש שהחריב את המרקם העדין של עם ישראל, החריב את הכלכלה הישראלית, החריב את הלכידות בצה"ל ואת הלכידות של אנשי המילואים וגרם לנו לשנאה בחברה האזרחית, שנאה שלא הייתה כמותה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תמשיך בדברים הנפלאים האלה בהסתייגות הבאה. מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 1 עד 16? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
החרפה הזאת שאתם מביאים עם דואב וכואב לחג הפסח. במקום שעם ישראל יצא לחירות נפשית וכלכלית ותהיה אחווה, אתם נחושים להביא חוק אחד בלבד. אתם קוראים לזה ריכוך? בצבא לריכוך קוראים אש ארטילרית על היעד. לפני שעולים עליו ברגל, מפציצים את כל מה שיש לך וזה כדי לרכך את היעד. זרקתם פצצה אחת, זרקתם את החוק הזה שנוגע בליבה של ההפיכה המשטרית, שזה מינוי שופטי העליון וקביעת נשיא בית המשפט העליון, ואתם חושבים שבגנבה בלילה, כמו מעשה בתלמידיהם של רבי עקיבא שלא ראו קריאת שמע, אתם רוצים בגנבה לילית להביא חוק אחד ואתם חושבים שהמחאה תירגע או שהציבור יירגע.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 17 עד 135? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני מסתכל על ההישגים שהממשלה הזאת ברוך השם הביאה לעם ישראל במשך ארבעה חודשים. ראש הממשלה הטוב שלה אמר אני אביא לכם הקפאת משכנתה. מסכן גפני, רוצה להקפיא את המשכנתה וסמוטריץ' משכנתה וביבי אומרים לו חכה לנו בסיבוב. אין הקפאת משכנתאות. אנשים שילמו 5,000 שקלים במקום 4,000 שקלים בחודש. אמר ראש הממשלה שהוא יקים מועצה ובה שרים והוא מוזיל את מחירי הבתים תוך כמה שבועות, קבינט דיור, אל תדאגו, הכול יהיה טוב – איפה הקבינט ואיפה הדיור?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 136? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הסתייגות מספר 137 עד מספר 139. תגיד לי כמה דקות אתה רוצה ולפי זה אני אתקדם בהסתייגויות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אחר כך נחזור לדקות. אתה הולך עכשיו? אל תחזור מהר. תנוח.
(היו"ר ארז מלול)
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אתם ממפלגת ש"ס, החברתיים, אמרתם שתביאו לזוגות הצעירים אפס תשלומים בגיל הרך. מסכנים ההורים. כל ילד 3,000 שקלים במעונות. מחכים ומחכים שתביאו להם את ההנחה בגיל הרך. כך עם ישראל מחכה.
גל טרור תוקף אותנו. מחבלים מסתובבים בצפון, אנחנו עוד לא יודעים כמה ואיך נכנסו ורב הנסתר על הנגלה. אירוע חמור מאוד מאיים עלינו מצפון. האיראנים מתקרבים לפצצה גרעינית, אבי ההתנגדות לפצצה הגרעינית האיראנית שזה בנימין נתניהו עוד יחתום בקדנציה על כך שיש שם פצצה אבל לא היה לו היה לו זמן כי רוטמן ולוין החזיקו אותו בלילות על אם יהיו שני שופטי עליון או לא יהיו בתוך חצי קדנציה. לא היה לו זמן לראש הממשלה. לא היה לכם זמן לטפל בעניים שלקחתם להם את חוק המכר, לקנות דירה בדיור הציבורי אחרי 30 שנים של שכירות כשהם רוצים לקנות את הדירה. זה חוק כל כך חברתי של רן כהן שכל הממשלות קיימו אותו. ש"ס נלחמה שהוא יתקיים אבל הוא התבטל. לדעתי מחר הוא בא להצבעה. הם ביטלו את הזכות של דיירים ותיקים לקנות את הדירה.
כמה חטאים. אם היה דיינו הפוך, בדיינו אומרים לכם תודה על המצווה הזאת ועל אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת, אז על אחת כמה וכמה שהקדוש ברוך הוא רושם לכם את ההזנחה של האזרח הישראלי בארבעת החודשים הללו. אני אומר לכם שכאשר אתם הולכים הביתה, תתביישו. תתביישו בבית.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ושב ראש הוועדה, אתה תצביע בעד חוק המכר? אלה העניים ביותר. דוד ביטן בעדו. כולם בעדו. מה יהיה עם חוק המכר? מסכנים העניים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
האוצר הלך והרג את הדיור הציבורי. היום הייתי בצפון, בגליל, כנס הבריאות על אי שוויון בבריאות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
תלוי איזה בית. אם זה חומש, חוזרים הביתה. אם זה דיור ציבורי, הביתה. לגרש.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
תנו לי להמשיך בבקשה. היינו היום בגליל בכנס בריאות. יושב שם פרופסור זרקא שנלחם את המלחמה בצפון אבל מה נקודת ההתחלה שלו? שביחס לצפון יש פי שתיים רופאים במרכז הארץ, פי שתיים רופאים ביחס לגליל. האם תקצבתם הכפלה של רופאים בגליל ובנגב? האם תקצבתם את אי השוויון בבריאות? אין להם ציוד רפואי. בסורוקה חסרים חדרי ניתוחים. היינו בסיור של ועדת נגב וגליל במחלקות הילדים בסורוקה ושם הילדים מאושפזים במסדרונות. ילדים מאושפזים במסדרונות ואלה הם הילדים של כל המפלגות. מישהו עשה על זה דיון? מישהו הקדיש לזה זמן במשך ארבעת החודשים? כל מדינת ישראל הפכה להיות בת ערובה של הפיכה משטרית. הצענו לכם לעצור ולהגיע להסכמות. מה הלכתם להביא לעצמכם? נזיד עדשים? להביא לעצמכם שני שופטי עליון? זה הריכוך שעשיתם? הצענו לכם להביא הכול, להביא פסקת התגברות ברוב משמעותי, להביא רוב שופטי עליון שיכולים להחליט ברוב מיוחד על פסילת חוק ולעשות הסדרה של חוק יסוד: החקיקה. היינו מביאים לכם דברים הרבה יותר טובים.
(היו"ר יצחק פינדרוס)
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 136 עד 143? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
עכשיו דקה-דקה כי הדבר הזה לא מתאים לי. עוד נדבר על החברה ועל הכלכלה אבל תראה מה קורה במשרד הביטחון. ישבנו כאן עם רוטמן ואני לא בא הרבה לוועדת החוקה כי מישהו צריך לדאוג לעניים. אין לכם זמן, מסכנים. כולכם נהייתם שופטי העליון, כולכם משפטנים, כולכם עושים הפיכה משפטית אבל לא ראיתי את כולם לטפל בנגב ובגליל. אני לבד בוועדה. מישרקי בא איתי לפעמים. אני לבד בוועדה. אף אחד לא בא לשם לטפל בעניים. אף אחד לא עשה את המלחמה של גפני על הקפאת המשכנתאות. אז מה עשו בוועדה כאן? אמרו שיהיו הרבה שרי ביטחון. המשרד יקבל המון ביטחון. יהיה שר הביטחון ויהיה שר אוצר במשרד הביטחון ששר הביטחון צריך אותו בתקציב.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
עברה דקה. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 146? 4. מי נגד? 6. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אם כן, במשרד הביטחון יש לנו את שר הביטחון, את השר סמוטריץ' והשלישי הוא השר לביטחון לאומי. רוצה לקחת אליו את מג"ב ולתת פקודות למשטרה. ישבתי כאן בוועדת החוקה ושאלתי את היועצת המשפטית אם סמוטריץ' מחליט משהו ביהודה ושומרון, שר הביטחון יכול להחליט בניגוד להחלטה שלו? היא אמרה, כן, הוא כפוף אליו. רוטמן רצה להרוג אותי ואותה כשהיא נתנה את התשובה הזאת אבל זאת התשובה. שר במשרד הביטחון כפוף לשר הביטחון. מה הבעיה בכפיפות? שלשר הזה במשרד הביטחון יש כסף, יש את האוצר וזה כוח, זה ניגוד עניינים, הוא יכול על שר הביטחון דרך לחץ של כסף. אז אמרתי בוועדת החוקה שתוך חודשיים הם יריבו ביניהם. עליתי למליאה, אמרתי שתוך שלושה שבועות, לא עבר שבוע – מריבה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ארבע שניות היו על חשבוני.
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 147? 4. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
בקיצור, המסגרת של הימין הליברלי עשה הפרטה על הביטחון בישראל ופירק אותו לגורמים והנה אנחנו בגל טרור. הנה אנחנו באירוע חווארה שהוא ללא שליטה וללא תיאום טוב בין מג"ב, המשטרה וצה"ל, הנה אנחנו במציאות של איום גרעיני ואין לכם זמן לטפל בכלום כי אתם עבדים של הרפורמה המשפטית. כולכם הפכתם לעבדים וגם כשתלכו בפסח הביתה תישארו עבדים כי המחאה הזאת לא תיגמר אלא היא תחמיר, היא תגדל, היא תתעצם. זה שתביאו את החוק הזה, זה יהיה רק אקורד בושה זמני. המחאה תגדל. היא גדלה. אני הייתי בבאר שבע, 1,000 אנשים, 2,000 אנשים, 3,000 אנשים, 6,000 אנשים, 12,000. בערים של הליכוד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הליכוד, בממשלה שלנו שהוא לא ידע לקיים אותה, הבאנו את הסכמי אברהם ועשינו הסכם שלום והתחייבנו לאמריקאים. מלול, אתה גונב לי זמן.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 148? 4. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
בהסכם הזה התחייבה הממשלה שהיא תשפץ את מעבר הגבול בניצנה כדי לשפר את הסכם השלום עם המצרים כדי שהסכמי אברהם יביאו ברכה לכולם, גם לירדן וגם למצרים. המצרים, שאנחנו מחשיבים אותם פחות טכנולוגיים מאיתנו, סיימו להשביח את המעבר ולהתאים אותו להגדלת פעילות ואנחנו בהחלטת ממשלה שלא הסתיימה ולא נגמרה לביצוע. המצרים, שאנחנו חושבים שלא יודעים לרוץ קדימה הכינו את המעברים. בניצנה היינו יכולים להעסיק עובדים ממצרים במקום להביא עובדים מתאילנד. אלה הזנחות של הממשלה של הליכוד.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 149? 4. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אדון פינדרוס, אתה יודע על כמה עוולות וכי אני נלחמתי למען קבוצות שלא היו מיוצגות בקואליציה הקודמת.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אחת העוולות הכי גדולות הייתה לפגוע בכיס של העניים בתחבורה הציבורית. עכשיו אתם הולכים לתקן את הרפורמה אבל אתם לא הולכים לתקן את ההחזר לעובדים עם החופשי-חודשי. פינדרוס, תקשיב לי, זה רציני.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אתה אמרת שאתה בא איתי לגבי נושא הבריאות. עובדי רפואה שנוסעים לבית חולים, תסתכל עלי רגע, היו מקבלים 600-500 שקלים החזר תחבורה ציבורית. באו ואמרו שהחופשי-חודשי, 200 שקלים באוטובוס ולא מחזירים להם את ה-600 שקלים. הם באים ברכב כי הם רחוקים , כי אין תחבורה ציבורית ליד צפת. הם באים מהמושבים. לפחות היו מקבלים 600-500 שקלים לפי סעיף של כרטיס אבל אמרו להם, לא, עכשיו זה 200 שקלים לפי חופשי-חודשי. גנבו להם 400 שקלים מהכיס.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 150? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
בפסיכולוגיה שנקרא חוסר אונים נרכש. יש לי תואר בפסיכולוגיה. זה קורה למישהו שהוא לא מתפקד. יש אפקט שלך פבלוב שזה ניסוי של כלב שנותנים לו משהו טעים כדי לעשות פעולות. אם הוא מקבל את האוכל, הוא עושה פעולה טובה ואז הוא רואה שיש קשר בין מה שהוא קיבל לבין מה שהוא עושה. אז נותנים לו מכות חשמל בלי קשר והוא בסוף יושב בצד ולא זז. זאת יכולה להיות חולדה, זה יכול להיות כלב. זה חוסר אונים נרכש. הממשלה הזאת מתקרבת לחוסר אונים נרכש כי היא בהכחשה מנטלית. יושב שר אוצר, במתק שפתיים – תאמין לי, עם חליפה שיושבת עליו בול – ואומר לנו הכול טוב.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו רוצים להצביע בטוב. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 151? 4. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני קודם כל רוצה לומר מילה טובה לשר האוצר ששומר על הכלכלה של הפלסטינים, על העם הזה שלא קיים והרשות שלא קיימת. הצ'ק שהוא מעביר להם כל חודש, כמה מאות מיליוני שקלים. בלעדיו אין רשות פלסטינית. רוב התקציב שלה מגיע כל חודש מסמוטריץ' בחתימת ידו. אני רוצה לברך אותו. הוא בטח חותם ביד ימין, ימין ה' עושה חיל, ימין ה' רוממה, ימינו של סמוטריץ' מעבירה צ'קים כל שבוע כמו שעון לעם שלא קיים, לרשות שלא קיימת ולמפה שלו. איזו גאונות ללכת ולהגיד שגם ירדן שלנו. עד שעשינו איתם הסכם שלום, עם קטן, מדינה קטנה, הסכם שלום בלי בעיות – הולך ומפרסם מפה שירדן גם שלנו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 152? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ירדן, ממלכה שיקרה לליבנו. חשובה לנו בדופן המזרחי. חיץ מהאויבים הגדולים שלנו ומה עשה סמוטריץ'? במפה אחת הרס לנו את היחסים. מפה אחת טיפשית. מה זאת הגאוותנות הזאת? מה זה להגיד אין עם פלסטיני, אין הסכמים ואין כלום? ובלילה לחתום על צ'קים. בזכותו הרשות הפלסטינית מתפקדת כל יום. אני רוצה להודות לו על האחריות שהוא מגלה בתפקידו. אני גם חושב שהוא מתואם עם בן גביר לגבי העברת הצ'קים. לדעתי הוא מראה את הצ'ק לבן גביר לפני כן. בזכות בן גביר וסמוטריץ' הנגיד של הבנק הפלסטיני יותר מרוצה מנגיד בנק ישראל שלנו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הגעת להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 153? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני רואה שקשה לך לעצור ולכן אני מציע לך הצעה והיא להצביע על הסתייגויות 154 עד 158 ולנמק במשך ארבע דקות.
הסתייגויות מספר 154 עד 158.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ארבע דקות, זה טוב. יושב לו סמוטריץ' ומחזיק אומללים את נערי האוצר ונגיד בנק ישראל. הם אומרים לו, תשמע, הולך להיות רע. הוא אומר להם, הכול טוב. הם אומרים לו שהולך להיות רע.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הם אומרים לו שאנחנו צועדים לקראת אסון והוא אומר להם שהם מדמיינים. בלב הוא אומר, חכה, עוד מעט אני מפטר את כולכם, יבוא החוק של היועץ המשפטי וכולכם הביתה ואני מחליף אתכם. בינתיים הכול טוב. מי אוהב את סמוטריץ'? נגיד הבנק הפלסטיני וגם יושב ראש ועדת כספים של הרשות הפלסטינית כי הכסף של סמוטריץ' זורם לשם כמו נהר נקי ללא ועדת כספים של גפני, ללא הסתייגויות. כל חודש הוא חותם על הצ'ק.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הוא עושה את זה לשם שמים. לשם ביטחון הרשות הפלסטינית ויציבותה. למען האזרחים הפלסטינים. הוא דואג להם. מאות מיליונים. רוב הכסף של הרשות הפלסטינית מגיע היום בזכות אדם אחד יקר ואהוב – שר האוצר סמוטריץ'.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
סמוטריץ' אמר לפלסטינים, אל תדאגו, חאן אל אחמר לא יפונה. סגר את זה איתם. אתם תקבלו כסף, תהיו רגועים, הכול סגור. אני מבסוט עליו כי הוא מגלה אחריות. איפה הוא לא מגלה אחריות? ברפורמה המשפטית. אומרים לו האמריקאים: אתה רוצה לבקר אותנו ולעשות ביקור ממלכתי ולא תקבל על הראש? אתה אומר דברים שאנחנו לא מסכימים איתם, אתה מאתגר את העמדות ואת התיאום הביטחוני בין האמריקאים לישראלים ואתה רוצה לבוא לאמריקה ולהתקבל כמו מלך? אז הוא אמר, לא, יש שלוש בירות שאנשים אוהבים ללכת אליהן ואלה הן ניו יורק, פריס ולונדון. אז לא הלך לו בניו יורק, לסמוטריץ' ולכן הוא הלך לפריס. בפריס הוא חיפש אולם לנאום בו. החליפו ארבע אולמות.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
יצא לו טוב והוא דיבר יפה מאוד. אפילו השגריר אמר שבשביל נאום ראשון הוא היה פצצה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הוא הלך לאולמות בפריס ואמרו לו שהוא לא יכול לנאום כאן. מארבע אולמות גירשו אותו. זה מה שיקרה במדינת ישראל שהשרים שלנו יהיו מגורשים מבירות אירופאיות ומאמריקה, מקומות שכל כך חשובים לנו. לפני 20 שנים, 15 שנים, אלופים בצה"ל נסעו לאנגליה. דורון אלמוג היה על מטוס והיה חשד שאם הוא יורד מהמטוס, הוא ייעצר כי באנגליה היה שמאל קיצוני שכמעט העביר חוק שאם קצין ישראלי יורד על אדמת אנגליה, אפשר לעצור אותו לחקירה על פשעים לאומיים. ניצלנו מהמצב הזה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הוא לא ירד. אני יודע שהוא לא ירד. מלול, אתה לא מכבד אותי. הוא לא ירד מהמטוס ואנחנו בקרוב עומדים לראות מצב כזה כאשר קצינים בצה"ל יפחדו לטוס לחוץ לארץ. אני נגד הסרבנות. המחנה הממלכתי בעד המחאה שתגדל, תכפיל את עצמה ותשלש את עצמה. אנחנו יודעים מהעבר שבנימין נתניהו מגיב למחאות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אתה תקבל אחר כך.
מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 154 עד 158? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
הוא נרדם כי זה לא מעניין אותו. אם זה היה מעניין אותו, הוא היה מתעורר. הוא באמת אומר דברי טעם.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מי שחושב שבנימין נתניהו לא מגיב למחאות, לא מבין את המציאות. כשהגיעה המחאה של 2011, תאמין לי שהוא רץ לטרכטנברג ואמר לו תציל אותו, תציל אותי.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
בנימין נתניהו מגיב למחאות. ב-2011 הוא ראה מחאה גואה ואמר לטרכטנברג שמה שצריך, הוא משלם. לקח גנים, נתן גנים חינם במרכז הארץ, עשה עוד כמה פעולות, אמר שהוא יוזיל את הדיון, האמת היא שכחלון הוזיל קצת את הדיור במחיר למשתכן ומאז הממשלה לא עושה שלום ואין לה בכלל זמן לטפל בדירות. אני אומר לך שמהניסיון שלי, אם אני שר שיכון, ששולט גם ברמי ובתכנון, אני מביא דירות ובתים בפריפריה בפחות ממיליון שקלים.
עכשיו בנימין נתניהו מאחורי הקלעים מגיב למחאה יותר מכולם. הוריד אתכם לרצפה. לא רק שלא נתן להם לעשות מהפכה משטרית ומשפטית אלא לא נתן להם לעבור להסכמות ובא ואמר בואו, קחו שני שופטי עליון. קנה אתכם בנזיד עדשים, תמנו שני שופטי עליון ולכו לישון.
אני רוצה לך את התסריט שיהיה בקרוב. מה הולך להיות התסריט אחרי הפגרה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו עוברים להצבעה. מיד אחר כך אתה תמשיך.
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 159 עד 219 ו-200? 4. מי נגד? 6. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
פתאום אוהבים אתכם היועצים המשפטיים, פתאום הם מרעיפים עליכם אהבה בממשלה. כדאי לכם להישאר כאן בלי לזוז כי זה לא יקרה הרבה.
ראש הממשלה מגיב למחאות והנה התסריט. אולי אתם תביאו לכאן בקריאה שלישית חוק שייתן לכם למנות שני שופטי עליון. את ציון במשפט תפדה, תחלמו על זה בחלומות. זה לא יהיה. לא תקבלו שום דבר מהחלומות הגדולים של רפורמה משפטית במושב הבא. לא תקבלו לא מאיתנו - לא תקבלו לא מביבי, ולא מהליכודניקים ולא מהעם. לא תקבלו את זה. אבל מה המחיר שנשלם עד אז? כלכלה קורסת. ואז מה תגידו, תביאו אלינו בתקציב, עוד מעט, ביוני-אוגוסט, ותגידו לנו שבשל מה שקרה כאן, המשבר החברתי, הכנסות המדינה הצטמצמו והטריפל A שקיבלנו ברישום העולמי במעמדנו ירד ל-A מינוס ולכן אנחנו לא יכולים - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הבג"צ אשם. אנחנו לא יכולים לפגוע ברזרבות של מט"ח כי אנחנו ימין ליברלי, אז עכשיו לא ניתן תקציבים לא לזקנים, לא לילדים, לא לחרדים והתשעה מיליארד שקלים של בן גביר הופכים לתשעה מיליון ביטוח.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 220? 4. מי נגד? 6. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
פינדרוס, יזכור את זה טוב. אתה קורא לי דוד ביטון שבע פעמים ואני אקרא לך זאב פינקוס. כל פעם שתקרא לי דוד ביטון, אני אקרא לך זאב פינקוס.
אני אומר לך שלתסריט הזה תקרא לי עוד שלושה חודשים ותגיד לי שצדקתי. לא מהפכה משפטית ולא כלום. קיבלנו נזיק עדשים והרסנו את המדינה. אני אומר לך. גם לא קיבלנו כסף. כל ההסכמים הקואליציוניים יופרו וניפגש עוד שלושה חודשים לדיון מעקב. אתה יכול לרשום כאן דיון מעקב של הוועדה בעוד שלושה חודשים? זה בסמכותך? תודה. נעשה דיון מעקב.
יושבים לך כאן אנשים דתיים. עכשיו אני רציני. הכי רציני.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 221 עד 231? 4. מי נגד? 6. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
קראתם למהפכה הזאת ציון במשפט תפדה, רק שכחתם את ההמשך של הפסוק - ושביה בצדקה. לא צדקה ולא צדק. יש אנשים דתיים במשכן, אנשים עם כיפה, מכל הסוגים, דתי, לייט דתי, אורתודוכסי, חרדלי, חרדי, ספרדי, אשכנזי, ליטאי, אחד הוא גם חסיד וגם ליטאי, יש הכול. יש כזה דבר. מה או מרים בתורה? מה המילה הנפוצה ביום שלם של תפילה? שלום. עושה שלו במרומיו. אחריה עמידה, אחרי קדיש, שלום. המון שלום ביהדות. מה אומרים בתורה המון? לא תתעלם. עשרות פעמים מופיע הפסוק. ומבשרך לא תתעלם. אתה קוטע דבר תודה בזמן שהוא מתקיים? אתה עושה ביטול תורה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 232 עד 234? 2. מי נגד? 5. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני פגשתי תלמידי חכמים שאני מאמין בהם. אני פוגש כאן דתיים – אני פוגש את סמוטריץ' ואת רוטמן ואני בודק כל יום שכיחות. כמו שיש ב-וורד קובץ ספור מילים, נגיד הוא דיבר 2,000 מילים, אני בודק כמה פעמים הוא אמר צדקה, כמה פעמים הוא אמר חסד, כמה פעמים הוא אמר עניים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כמה פעמים הוא אמר עניים תביא בית. כמה פעמים הוא אמר שלום. משפט ודין.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
איפה המילים היהודיות של שלום וצדק וצדקה וחסד ועניים. אלה מילים. אנחנו המרוקאים ביום כיפור, אפילו שאנחנו פונים לקדוש ברוך הוא - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 235? 4. מי נגד? 6. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אתה יודע איך אנחנו פותחים בראש השנה? אנחנו פותחים באחות קטנה. אבל ביום כיפור, אתה יודע איך מתחילה תפילה? החזן מתחיל: ענה עני, שפע על כל ה-... התפילה הראשונה שלנו ענה עני ואחר כך אנחנו אומרים ענה עניים העומדים לפניך כדלים שואלים. כל התורה שלנו יש בה עניים ויש בה דלים. אבל בימין הליברלי של קרן קהלת החכם באדם, אין עניים הם הפרעה. עניים הם סיעה סוציאלית. אין עניים בישראל. אתה יודע שאין עניים בישראל? השמעת, הידעת שאין עניים? פורום קהלת ביטל פסוק בתורה. יש פסוק בתורה "כי לא יחדל אביון בקרבך".
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 236? 3. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני אעשה משהו אחר. אני אתן לך עכשיו שתי דקות על ההסתייגות ואני אעבור לעופר כסיף. אני רואה שאתה מתחיל דברי תורה ואתה מסיים טוב. אני לא רוצה לקלקל את הטעם הטוב. התחלת עם אחות קטנה. ימשיך כבודו. לאחר עופר נחזור ל-יש עתיד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו לא צריכים את התפילות המיוחדות, אנחנו לא צריכים את התפילות של יום כיפור.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תאמין לי שעופר כסיף, אחד האנשים שאנחנו הכי מיודדים כאן בכנסת. ברמה האישית מיודדים אני ועופר כסיף.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
זה קידוש השם מה שאמרת עכשיו. כתוב בשחרית שוועת עני אם אתה תשמע. נכון? אנחנו כל יום
מדברים על זה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אדם דתי לא יכול שלא לדבר על עניין. בוא ספר לי כמה פעמים הממשלה הזאת דיברה על עניים במשך ארבעת החודשים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני אומר לכם, אחת הממשלות עם הכי הרבה חובשי כיפות, עם הכי הרבה תפילות של שוועת עניים, אמר הרב עובדיה שהייתה לו רגישות לחלשים ולכואבים, כשהוא הלך והתיר את העגונות של יום כיור, הוא אמר: שמעתי את זעקת העניים ואין להם מנחם. זה פסוק מהתנ"ך. אף אחד לא שומע את הזעקה של העניים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 237? 4. מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ההסתייגות לא התקבלה.
חברה כנסת ביטון, נעמת לנו מאוד ב-40 הדקות האחרונות. חבר הכנסת עופר כסיף. אנחנו עוברים כעת לדיון על הסתייגויות חד"ש-תע"ל. אתה יכול לבחור לא לנמק.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני חושב שאתם חושבים על בג"צ, שכולם כאילו יתגברו. אני חושב שהמשחק הזה לא יעזור.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
אני רוצה להתחיל מהבסיס של הצעת החוק המופקרת הזאת. בוא נתחיל להסביר מה זאת דמוקרטיה. כל פעם ניקח קצת. כי הרי הטענה של המציעים כאן, של יושב ראש הוועדה הקבוע, שלמכלול קוראים חיזוק הפרדת הרשויות, קוראים לזה צדק, ציון במשפט תפדה או כמו שאני קראתי לזה – ציון במשפט תתבדה ותתאדה. זה מה שנובע מהחוק הזה. בואו נתחיל באמת מהבסיס, מה זאת דמוקרטיה.
דמוקרטיה מבחינה מילולית אומרת דמוס וקרטיה. שלטון העם. זה הביטוי שנולד בזמנו ביוון העתיקה, באתונה. אבל הביטוי הזה מטעה. צריך כמובן קודם לשאול את השאלה מי הוא העם ואיך הוא שולט. כאשר מדובר על שלטון העם, יש שתי שאלות שצריכים לענות עליהן. האחת היא מי הוא העם והשנייה היא איך בדיוק השלטון שלו בא לידי ביטוי. השאלה הראשונה, מי הוא העם, זאת שאלה שהתשובה עליה הייתה דינמית.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 1 עד 26? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
טליה ג'מאל
¶
הסתייגויות מספר 27 עד 116 בקובץ שלכם נפסלות כהסתייגויות. על פי התקנון אי אפשר לעשות שינוי בהסתייגויות לשם של חוק מתקן. לכן אנחנו בהסתייגות מספר 117.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
התשובות לשתי השאלות השתנו עם השנים. התשובה הראשונה לשאלה מי הוא העם, באתונה העתיקה התנאי להיחשב כאזרח ולהיות חלק מה-דמוס, מהעם, שיש לו השפעה על קבלת ההחלטות, קודם כל היית צריך להיות ממוצא יווני, דבר שני, היית צריך להיות גבר ודבר שלישי, היית צריך להיות לאחר שירות צבאי. אלה היו התנאים הבסיסיים בלעדיהם לא יכולת להשתתף במשחק הפוליטי הדמוקרטי. היום דבר כזה לא היה נחשב לדמוקרטיה כי זה דינאמי, זה משתנה. זה מה שהיה אז. זה היה העם. איך העם שלט? העם לא שלט באמצעות בחירות אלא לכולם היה תפקיד ציבורי באיזשהו שלב בחיים, השיטה הנהוגה הייתה שיטה של הגרלה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 117? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ביטון, אתה לא היית בו ועדת חוקה. את ההרצאה הזאת הוא נתן גם פה וגם במליאה כבר כמה פעמים.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
זה דווקא לא. על יוון עוד לא דיברתי.
בכל אופן, כפי שהתחלתי לומר המשרות הציבוריות ניתנו על פי הגרלה ולא על פי בחירה.
נקפוץ קצת קדימה. מה השתנה בעידן המודרני. העידן המודרני, אחד הדברים שמאפיינים אותו זה מה שנקרא פרויקט הנאורות. זה השם בתרגום לעברית. זה לא הציבור הנאור של ברק. זה פרויקט הנאורות כפי שכונה ומה שאפיין אותו זה כמה דברים בסיסיים לגבי טבע האדם. האדם מיסודו הוא קודם כל רציונלי. מה זאת אומרת רציונלי? יש לו את היכולת להשתמש בתבונתו ולפעול על פיה למרות שזה לא אומר שתמיד הוא עושה את זה וזה לא אומר שזה הדבר היחיד שמנחה אותו. אבל יש לו את היכולת הזאת ובתנאים הנכונים הוא גם ישתמש ביכולת הזאת. מעצם היותו תבוני או רציונלי, הוא גם על פי הגדרה אוטונומי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 118? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
אמרתי שהאדם הוא רציונלי. באותו פרויקט נאורות, מה שמאפיין את העידן המודרני, נקרא לזה כך, זאת התפיסה שהאדם הוא רציונלי או תבוני ומכאן שהוא גם אוטונומי. זאת אומרת שהוא יכול לקבל החלטות באמצעות תבונתו בעצמו. אוטונומי באופן מילולי זה מחוקק עצמי. אוטו זה עצמי ו-נומי זה בא מנומוס, שזה חוק. מחוקק עצמי. מה פירוש האדם הוא אוטונומי? שיש לו את היכולת בכוח תבונתו לחוקק בעצמו. כלומר, להחליט בעצמו מה הם הערכים שלו, מה הם הרצונות שלו, ההעדפות שלו וכן הלאה וכן הלאה והוא יכול לקבל את זה בכוח אמונתו.
(היו"ר ארז מלול)
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
עוד דבר שנגזר מזה שאדם הוא רציונלי ואוטונומי זה שהוא גם מוסרי. מוסרי זה לא אומר שהוא תמיד פועל בצורה נכונה, בצורה ראויה, אבל יש לו את היכולת לבחור ולהבחין בין טוב לרע, להבדיל מבעלי חיים אחרים. יש לו את היכולת להבחין בין טוב ורע והוא יכול לבחור בטוב והוא יכול לבחור ברע. מכאן גם נגזרת שיטה פוליטית. הדמוקרטיה המודרנית צמחה על הבסיס הזה. היא צמחה על בסיס הזה שבא ואומר שאם האדם הוא אכן רציונלי, אוטונומי ומוסרי, משמע שהוא צריך או יש לו את הזכות לחיות בנסיבות שמאפשרות לו לפעול באופן אוטונומי. כלומר, לבחור את ערכיו וכן הלאה. זה מה שהדמוקרטיה אמורה להבטיח לו. אני כמובן מקצר. בתוך זה גם נכנס הליברליזם. לא משנה כרגע.
מה המסקנה בשורה התחתונה. המסקנה שבדמוקרטיה המודרנית המשטר צריך לאפשר לכל אדם לחיות על פי השקפותיו, כל עוד הוא לא פוגע באחרים, וכמובן לעצב את השקפותיו באופן עצמאי. משטר שלא מאפשר את זה, אי אפשר להתייחס אליו כאל משטר דמוקרטי. מכאן גם נגזרים המנגנונים והמערכות שמאפשרים - - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
המנגנונים והמערכות שאמורים לאפשר לאדם לחיות ולבטא את האישיות שלו, ויש שיגידו גם לממש את עצמו, הן אותן מערכות שהיום אנחנו מזהים עם המשטר הדמוקרטי. כלומר, מערכות שמגינות על הזכויות והחירויות של כל אדם ואדם. איך זה מתחבר גם בדמוקרטיות מודרניות מבחינת מי הוא העם? להבדיל ממה שהיה באתונה העתיקה.
(היו"ר יצחק פינדרוס)
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
אני גם לא מצפה להיות. אתה אולי גם לא כלול במה שהגדרתי קודם אוטונומי, רציונלי ומוסרי, אז על אחת כמה וכמה.
המוסר שלכם נגזר ממקורות אחרים.
משה סעדה (הליכוד)
¶
יש לך שימוע. אתה לא תטיף לנו מוסר. אתה אמור להיות מהצד השני של המוסר. יש את הצד של האיש ההגון ויש את הצד השני של האיש שמוגש נגדו כתב אישום.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
התחלתי לומר שהמשטר הדמוקרטי המודרני, מדוע הוא מרחיב את מושג העם. אמרתי קודם, כשהיית בהפסקת ניקוטין, שבאתונה העתיקה העם היה מצומצם. הוא כלל רק גברים, הוא כלל רק בני המקום והוא כלל רק אנשים שהיו בצבא. אבל המושג של מי הוא העם שיש לו את הזכות לקבוע את עתידו, לקבוע את החוקים, את ההחלטות, תכף אני אפרט קצת יותר – זה הלך והתרחב וכלל עם הזמן מעמדות אחרים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תמשיך בהסתייגות הבאה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 119 עד 123? 4. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
המושג של מי כלול בעם הלך והתרחב משום שעם פרויקט הנאורות והמודרניזציה התחילו להתייחס ליותר ויותר אנשים ככאלה שהם כלולים באותה קטגוריה של בני אדם רציונליים אוטונומיים ומוסריים. זה היה הדרגתי. בהתחלה זה התרחב למעמדות שלא היו מעמדות בעלי הרכוש - זה כמובן לא באותו מקום ובאותו קצב - לאחר מכן זה התרחב למיעוטים, לאחר מכן זה התרחב לנשים וגם זה לא באותו קצב ולמרבה הצער גם היום אנחנו רואים שנשים נשארו מאחור תקופה ארוכה, גם בזכות לבחור ולהיבחר וגם כמובן בזכות להחזיק רכוש וכן הלאה.
זה הלך והתרחב עד שהגיע למצב שבו היום ההגדרה של עם על פי הדמוקרטיה, המשטר הדמוקרטי המינימלי ביותר, זה שהעם הוא בעצם כלל האזרחים כאשר מי בעצם הוא אזרח? אני חושב שמי שהתייחס לזה הכי יפה היה הפילוסוף רוסו שהוא אמר שכל מי שמושפע ממדיניות, מן הדין שתהיה לו את האפשרות להשפיע על מי שקובע את המדיניות. זה ה-א'-ב' של הדמוקרטיה המודרנית, שבעצם העם הוא כל אותם אנשים ונשים, בלי קשר למוצאם, בלי קשר למעמדם החומרי, לאמונות הדתיות שלהם - חופש הדת וחופש מדת היו אחד הדברים הראשונים בדמוקרטיה המודרנית וכמובן זה הלך והתרחב במהלך השנים – לכולם יש את הזכות לקחת חלק בהשפעה על קבלת ההחלטות כי הם מושפעים מההחלטות. בזה זה שונה מאוד ממה שהיה במהלך השנים המשטר הדמוקרטי, מאתונה דרך הרפובליקה הרומית וכן הלאה.
עוד דבר שהשתנה, זאת הדרך שבה העם משפיע על ההחלטות. באתונה זו הייתה דמוקרטיה ישירה. אנשים באופן ישיר היו מתכנסים בכיכר העיר ומקבלים החלטות. בדמוקרטיה המודרנית מדברים על דמוקרטיה או על ממשל של נציגים. כלומר, שבוחרים. כאן יש עוד היבט חשוב שהחוקים שעומדים מולנו, והחוק שאנחנו דנים בו כרגע ספציפית, חותר באופן מובהק תחת הבסיס שהגדרתי אותו כרגע בקצרה של הדמוקרטיה המודרנית וזה בשני אופנים לפחות. דבר ראשון, וקודם הראיתי לחברי הכנסת שעכשיו הלכו לנוח, כמה ציטוטים מז'בוטינסקי דווקא. בכוונה מז'בוטינסקי שהדגיש את החשיבות של הגנה על זכויות הפרט והמיעוט.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
הזכויות של הפרט והמיעוט הם א'-ב' בדמוקרטיה המודרנית. מקום שבו הזכויות של הפרט והמיעוט, כל מיעוט וכל פרט, אינן מעוגנות ואינן מוגנות, הוא לא מקום שנכון לכנות אותו דמוקרטיה. כך כתב ז'בוטינסקי, כך כתבו גם פילוסופים גדולים עוד במאות שלפני כן, במקומות שונים בעולם, וכך גם כתבו כאן אנשים שעוסקים בתחום. כך כתבו גם פוליטיקאים מסוימים.
למה הגנה על זכויות המיעוט ועל זכויות הפרט. בדיוק מאותה סיבה שממנה התחלתי. אם כל אדם הוא רציונלי, אוטונומי ומוסרי - מן הדין שתהיה לו את האפשרות לבחור איך לחיות כל עוד כאמור הוא לא פוגע באחרים והזכות הזאת לחיות על פי השקפותיו הדתיות או הלא דתיות, השמאליות, הימניות וכן הלאה וכן הלאה, הזכות הזאת מוקנית לו מתוקף היותו אדם אוטונומי. זה הבסיס של המשטר הדמוקרטי המודרני.
מה שהצעת החוק הזאת עושה זה בדיוק הפוך. היא פוגעת או חותרת תחת התשתית הדמוקרטית הזאת משום שבעצם מה היא עושה? ואת זה אמר קודם חבר הכנסת יוראי ואמרו אחרים. הצעת החוק הזאת אומרת שהיא מחסלת, ובואו לא נשחק חברים, זה ברור לגמרי. חלק אולי פחות מודעים לזה וחלק מודעים ואולי זה לא מעניין אותם. הצעת החוק הזאת - ואם אנחנו מסתכלים על מכלול הבליץ החקיקתי, ההפיכה המשטרית, אז בכלל - מבטלת את ההגנה על אותו אדם אוטונומי ורציונלי משום שמה שבעצם שומר על האדם הזה? בדיוק ההגבלה של הרוב. ההגבלה של השלטון. אם השלטון אינו מוגבל, אם הרוב יכול לעשות מה שהוא רוצה, תחת המשפט – שלפעמים לא ברור – עריצות הרוב, מה בעצם נכנס? שהרוב יכול לומר למיעוט באופן שרירותי שאנחנו לא מוכנים שתחיו על פי השקפותיכם גם אם הן לגיטימיות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נעצור להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 124 עד 128? 4. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
החוק הזה, מה שהוא עושה, הוא פוגע אנושות באותן זכויות שמוקנות לאדם מתוקף טבעו כפי שהגדרת אותו ותיארתי אותו קודם. למעשה הוא פוגע בעצם ההתייחסות אל כל אדם כאל רציונלי, אוטונומי ומוסרי ואני רוצה להסביר מדוע. משום שיש שני כוחות שיכולים לפגוע בפרט או במיעוט. כוח אחד הוא השלטון וזה כל שלטון. הכוח השני הוא הרוב. הרוב יכול לעשות את זה דרך השלטון אבל הוא יכול לעשות את זה גם באמצעים אחרים. פילוסוף בשם ג'ון סטיוארט מיל אמר שהסכנה הגדולה ביותר לחירותו של הפרט, יותר מהשלטון, היא מה שהוא כינה דעת הקהל. זאת אומרת, זאת גם הגבלה לא רק מתוך חקיקה לצורך העניין אלא גם מתוך לחצים. יש הבדל בין לחץ לבין השפעה ואז זה לגיטימי.
ארז מלול (ש"ס)
¶
בהרכב של הדמוקרטיה כאן בישראל, שהיא מורכבת מהרבה מפלגות קטנות, המפלגות כבר דואגות למיעוט כי המפלגות הקטנות מייצגות מיעוט. לכן יש מי שדואג. אתה צודק כשיש מפלגה אחת של רוב והיא שולטת.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
דרך אגב, נדמה לי שהיום נעמה עשתה הבחנה נכונה בין מיעוט מספרי למיעוט סוציולוגי. מיעוט סוציולוגי על פי ההגדרה זאת קבוצה שיכולה להיות קבוצה שהיא רוב אבל היא מיעוט בגלל החולשה המבנית שלה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
ההגבלה של מיעוט או הפגיעה בזכויות של מיעוט או של פרט יכולה להיות בפגיעה בזכויות של פרט ששייך באופן סוציולוגי ואחר לרוב מספרי. ההגבלה או פגיעה בזכויות פרט או של מיעוט יכולה להיעשות בכל מיני צורות בלי קשר לשאלה האם יש לו ייצוג בפרלמנט או אין לו ייצוג. אני לא מדבר עכשיו על ישראל אלא בכלל.
אתן לכם דוגמה. בהרבה מאוד חברות בעולם רוב האנשים הם חילונים. תארו לכם שהם היו מחליטים כרוב חילוני לפגוע בזכות של אנשים מאמינים לקיים את הפולחן שלהם. זה דבר שעל פי ההגדרה הוא לא דמוקרטי. גם אם זה מה שהרוב רוצה גם אם זה מה שהרוב מאמין בו, זה דבר שהוא פוגע בדמוקרטיה ואסור להסכים לזה.
אותו הדבר לגבי הקהילה הגאה. חד משמעית. הקהילה הגאה, בהנחה שהיא מיעוט, אבל זה לא קשור, גם אם זה מיעוט וגם אם זה פרט אחד, אין שום זכות לפגוע בזכויות של הקהילה על חבריה וחברותיה רק משום שיש את הכוח לבוא ולעשות את זה. זה א-ב' של דמוקרטיה מודרנית. אבל יש מנגנונים כדי להבטיח את זה. זה לא הרצון הטוב של הרוב. בהיסטוריה אין דוגמה שרוב פעל מתוך טוב ליבו לטובת המיעוט.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
גם וגם. דרך אגב, לפעמים יש התנגשות. הזכרתי כאן מקרה מאוד מעניין. בוויסקונסין בארצות הברית לפני 40-30 שנים היה מקרה עם קהילת האיימיש. אתה מכיר את הקהילה הזאת.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 129 עד 133? 4. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
בקהילת האיימיש הייתה תביעה של משפחה בשם יודר נגד מדינת ויסקונסין. לפי החוק בארצות הברית, עד גיל 16 יש לימודי חובה בבית ספר "רגיל" ולא בית ספר נפרד.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
נכון. אני לא זוכר את השם אבל זה יותר מאוחר, זה בגיל 17 או 18. יכול להיות 16. לא משנה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
אני לא מדבר על זה. זה לא העניין כאן. מה שהיה זה שלפי החוק האמריקאי הם חייבים ללמוד עד גיל 16 לימודי חובה בבתי ספר "רגילים".
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
לא. זה יכול להיות פרטי, זה יכול להיות ציבורי, זה לא משנה, אבל הם צריכים ללמוד בבית ספר שיש לו את הקוריקולום שהמדינה קובעת. בית ספר שהוא לא של הקהילה. אם הם רוצים בנוסף, זה משהו אחר. מה שהיה זה שפנתה משפחת יודר, משפחה מקהילת האיימיש, בעתירה לבית המשפט העליון של ויסקונסין וביקשה שייתנו לילדים של האיימיש פטור, שיחייבו אותם ללמוד בקהילות שלהם רק עד גיל 14 ולא עד גיל 16. למה? כי הם גילו שאלה שבין גיל 14 ל-16 שלומדים בבית הספר הרגיל ונחשפים לתכנים לא קהילתיים, עוזבים בהמוניהם את הקהילה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
בדיוק. בגלל זה אפשר ללמוד מזה. היה ויכוח וזה מתכתב עם מה שאמרת. אתה דיברת על זכויות של קהילה מול זכויות של פרט. לפעמים זכויות של קהילה ופרט מתנגשות ואז פה בדיוק צריך להיכנס למשל בית המשפט, כמו במקרה הזה, שצריך להכריע איזו זכות גוברת. יש לזה המון דוגמאות מכל מיני מקומות בעולם.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
זאת אחת השאלות שעולה. כאן היה ויכוח האם לקהילה יש זכות לשמור על חשבון האוטונומיה, אפרופו מה שאמרתי על כל אדם שמאפיינת אותו אוטונומיה. היה ויכוח בבית המשפט, ויכוח פילוסופי, מה בעצם גובר, האם האוטונומיה של הילד היא החשובה ולכן צריך לאפשר לו להיחשף לתכנים שהוא יחליט על פיהם מה הוא רוצה להיות, כן חבר באיימיש או לא חבר באיימיש, או שהסכנה לקיומה של הקהילה הוא זה שגובר. הדברים האלה עומדים הרבה פעמים ואני, להבדיל מאחרים, לא רוצה להגיד חד משמעית מה התשובה שהיא הרבה יותר מורכבת שנוהגים לומר. לכן אני לא רוצה להגיד. לכן אם תשימו לב, אני כמעט לא מתבטא בהקשר הזה גם בתוכניות ליבה וכן הלאה, לא משום שיש לי עמדה נגד תוכניות ליבה אלא משום שזה הרבה יותר מורכב ממה שלצערי אנחנו כאן מאפשרים לעצמנו לדון. אני אשמח לדון בזה לעומק ואני חושב שזה שווה דיון.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
נכון. זאת בדיוק השאלה, מהי ההזדמנות השווה. זאת בדיוק השאלה. את נוגעת כאן בנקודה הכי קריטית. אני לא אומר שאני לא מסכים איתך. אני א מר שזה דבר שצריך לחשוב עליו בכנות ולעומק.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
באמת יכול להיות. זאת שאלה לגיטימית. אני רק אומרת האם הבחירות נגזלות או לא. האם אתה יכול או לא יכול. מתן, אבא שלי ניהל כל חייו בית ספר דתי של הרב גרוסמן, אבל הייתה בו גם את היכולת לתת לכל אחד את - - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
מה שאומרת נעמה, אני לא אומר שאני לא מסכים איתך. אני רק אומר שהשאלות האלה הן הרבה יותר מורכבות. אני לא אומר אנחנו צריכים להפוך כאן לסדנה פילוסופית. אני אומר שפוליטית צריך לשקול את הדברים האלה בזהירות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הדברים ברורים. אני חושב שאנחנו נעבור להצבעה.
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 134 עד 139? 4. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מחר בזמן מליאה אתה מקבל רבע שעה. תן לעופר לדבר. גם אם אתה אלוף בצה"ל, אתה תיתן לו לדבר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
מה זה פינדרוס? סמוטריץ' הסביר מה זה סמוטריץ'. מה זה פינדרוס? אגב, לרוסיה ורומניה אין גבול משותף, חרף הטענה של סמוטריץ'.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אל תגיד שאתה אוהב אותו. שהליכודניקים לא ישמעו אותך אומר שאתה אוהב אותו. ראית מה עשו לך קודם. תירגע.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
חבר'ה, אני מתחיל להתייאש מכם. אני חוזר למה שאמרתי לפני הדיון. אמרתי שיש שתי סכנות לחירויות והזכויות של המיעוט והפרט. אחד, שלטון בלתי מוגבל, השני, רוב בלתי מוגבל ברמה החברתית ולא רק ברמה הפוליטית מדינית חקיקתית. אחת מהדרכים שהדמוקרטיה המודרנית יצרה כדי למנוע או להוריד למינימום את הסכנות האלה, זו מערכת של הפרדת רשויות.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
אנחנו צריכים להבין שהפרדת רשויות זה לא משהו אסתטי. יש משמעות פוליטית-דמוקרטית להפרדת הרשויות. הפרשת הרשויות יכולה להיעשות בכל מיני צורות כי אנחנו יודעים שזה לא רק שופטת, מבצעת, מחוקקת. במקומות אחרים יש גם חלוקה לשני בתים, מבנה פדרטיבי, חוקה וכן הלאה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
נכון. כמו באיחוד האירופי, בית משפט וכן הלאה. המינימום של המינימום הוא שלוש הרשויות האלה. כאן צריך גם לזכור שלפעמים יש טעות. כאשר מדובר על הפרדת רשויות, זאת לא באמת הפרדה שכל רשות עומדת בפני עצמה והיא מנותקת מרעותה, כי זה מוביל לשיתוק. לא יכול להיות מצב של הפרדה בה כל רשות לחלוטין מנותקת.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
בדיוק. אין דבר כזה. מדובר על מה שיוראי אמר, איזונים ובלמים כלומר, כל רשות מרסנת ובולמת את רעותה. זה הדדי. לא אחת מרסנת ובולמת את השנייה והשנייה לא עושה את זה לראשונה. זה גם וגם. כאן אנחנו מגיעים לשורש הוויכוח. האם במסגרת הקיימת בישראל, הריסונים והבלמים האלה הם הדדיים או שהאיזון ביניהם הופר. אני רוצה להגיד שיש לי המון ביקורת על מערכת המשפט, גם עוד לפני שהתעורר כל הסיפור הזה של החקיקה, של ההפיכה המשטרית. גם כתבתי על זה לא מעט. לימדתי על זה לא מעט. יש לי הרבה ביקורת ולא רק על התוצאות כאשר בדרך כלל, בניגוד למה שנאמר כאן, בג"צ פעל נגד אוכלוסיות המיעוטים בישראל, בכוונה אני אומר את זה ברבים כי זה גם חרדים, גם מזרחיים, גם ערבים והרבה אוכלוסיות אחרות.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
נשים. לא תמיד. אני לא אומר שתמיד אבל בית המשפט בכלל, מערכת המשפט בכלל ובג"צ בפרט, לא תמיד נתנו את הסעד. בוודאי שיש לזה קשר גם עם המבנה והמרכיבים שקיימים בבתי המשפט. אני ח חושב שזה היה עוול לא לאמץ ולהצביע בעד ההצעה של מנסור עבאס לגבי הגיוון.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
הוא דווקא מאמין. הוא מאמין שזה צריך להיות גבר שמרן, ספציפי, ממקום מסוים. זאת הזהות שהוא רוצה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 140 עד 145? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
אני אומר שיש לי הרבה מאוד ביקורת. אני לא מאלה שבאים ואומרים שמערכת המשפט היא טלית שכולה תכלת ולכן לא צריך לשנות כלום אבל אני גם מסרב להגיד שהיא דגל שחור שצריך לחסל אותו. כאן זה אחד משורשי הוויכוח. אני בעד רפורמה. כאן לא מדובר על רפורמה אלא מדובר על הרס. מה שמטריד אותי זה לא אם פוגעים בבית המשפט ככזה, זה לא העניין העיקרי, העניין העיקרי הוא איך זה בא לידי ביטוי בהשפעה על האזרח, על "האזרח הקטן", על האזרח מן היישוב. זה מה שמטריד אותי. כולם – ערבים, חרדים, דתיים, נשים, מזרחים, להט"ב, פליטים – יש כאן סכנה מוחשית כי מה שההפיכה הזאת עושה, היא מבטלת לא רק את הפרדת הרשויות אלא את הרשויות עצמן. ההפיכה הזאת מחסלת את קיומו של בית המשפט ככזה. זה הדבר העיקרי. למה מחסלת?
הממשלה עכשיו, בניגוד למה שרוטמן אומר כל הזמן, שזה פשוט פייק לגמרי, הממשלה שולטת בכנסת. היום אמר פרופסור אברהם דיסקין – ואני חייב להוסיף מורי ורבי, אחד מהמורים הטובים ביותר שהיו לי באוניברסיטה אבל יש לי איתו מחלוקת גם בנושא הזה - שבמשטרים הפרלמנטריים הממשלה שולטת הכי פחות בכנסת. זאת פשוט עובדתית לא נכון. פרופסור אחר, אשר אריאן המנוח, מייסד המכון הישראלי לדמוקרטיה, כתב באחד מספריו החשובים ואני זוכר את זה ממש מילה במילה כי זה כל כך נכון. הוא אמר שהכנסת תמיד הייתה הבימה של הממשלה. זאת אומרת שהכנסת היא הבימה אבל השחקן זו הממשלה. זה תמיד היה כך. הממשלה שולטת בכנסת. היא שולטת בכנסת באמצעות הקואליציה והמשמעת הקואליציונית. אם הממשלה רוצה שהקואליציה כולה תתגייס להפיל משהו או להעביר משהו, היא תעשה את זה בלי בעיה. מתי היא לא מצליחה? כשיש דוגמאות כמו מהכנסת הקודמת, שזה טלאי על טלאי. זה מה שיצר את הבעיה אבל זה לא הדיפולט. זאת לא ברירת המחדל. לכן הממשלה כבר שולטת בכנסת.
תראו מה קורה כאן. יכול לדבר כאן מישהו ולשכנע מישהו אחר אבל המשוכנע לא יצביע בהתאם לזה שהוא השתכנע אלא הוא יצביע בהתאם למה שהוא אמור להצביע, אם זאת משמעת קואליציונית או סיעתית וכן הלאה. זו בעיה שצריך לחשוב איך פותרים אותה. אני חושב שהשיטה הפרלמנטרית היא הכי מתאימה לישראל אבל גם בה צריך להכניס שינויים כמו שצריך להכניס במערכת המשפט ועל זה אנחנו לא מדברים מספיק.
אני חושב שהבליץ הזה, ההפיכה הזאת נותנת לממשלה, מעבר לשליטתה המוחלטת בכנסת, נותנת לה עכשיו גם את השליטה המוחלטת במערכת המשפט כולה, מלמטה עד למעלה. משום שברגע שיש רוב קואליציוני מובנה בוועדה לבחירת שופטים – ואל תגידו לי עכשיו שאלה רק שני שופטים ואחר כך זה משתנה כי אנחנו יודעים שמבחינה מתמטית – והיום הציג את זה ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, נדמה לי שהוא הציג מתמטית – זה בעצם מקנה לקואליציה שליטה בוועדה לבחירת שופטים דרך זה גם בבתי המשפט, בעיקר בית המשפט העליון. זה אומר שמערכת המשפט תהפוך להיות זרוע של הממשלה. מה זה אומר בסופו של דבר? זה אומר שתהיה כאן רשות אחת בלבד והשאר יהיה וירטואלי לגמרי. הכנסת כבר חצי וירטואלית וגם מערכת המשפט תהפוך לווירטואלית. הרשות היחידה שתהיה ששולטת ועושה כאוות נפשה כלי שום מגבלה, ועל בסיס מה שאמרתי עד עכשיו ברור שזאת לא דמוקרטיה אלא זה ערעור כל היבט דמוקרטי - אני לא טוען שישראל עכשיו היא דמוקרטית, יש לי תפיסה אחרת אבל אני לא נכנס לזה עכשיו – ולכן יש כאן הרס של מערכת המשפט, השתלטות עוינת של הממשלה ובעצם הממשלה תהפוך לרשות היחידה. קוראים לזה דיקטטורה. איך שלא תהפכו את זה, על בסיס מה שאמרתי עד עכשיו, זה לא בעלמא וזאת לא סיסמה כי אין יותר הגנות על המיעוט ועל הפרט. איך שלא תהפכו את זה, אי אפשר לקרוא לזה דמוקרטיה.
עד עכשיו דיברתי על הנושא של השלטון.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
רק משפט אחד להשלים אותך. אני מאוד מסכים עם עופר בהקשר הזה ואני רוצה להגיד לארז. אילנה דיין אמרה משפט מאוד נכון.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
רק משפט אחד. אילנה דיין אמרה ובצדק שלא סתם, לא לחינם הממשלה או קבוצת הרוב צוברת כל כך הרבה כוח. זה לא לקישוט. ברגע שאין הגנות, אין בלם - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני אענה לך בעקבות מה שאמר עופר ובצדק. הדיון על אותו משפט שהיה באיימיש, הוא דיון. הוא דיון מאוד מעמיק ומעניין. אמרה נעמה שיש לה דעה מאוד ברורה בעניין הזה. אמר עופר שאין לו דעה בעניין הזה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כמובן שלי ולארז יש עמדה אחרת בעניין הזה. דיון כזה, אפילו תיאורטי, לא יכול להתקיים בבית המשפט העליון במדינת ישראל, לצערי הרב. לכן אני אומר לכם כל הזמן ואמרתי לכם את זה לכל אורך הדיונים בוועדה, תסתכלו על עצמכם במראה ותבינו שיש כאן בעיה שאתם אפילו לא מבינים שיש באמת צד אחר. מדברים איתנו על סיסמאות, על דמוקרטיה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
דיון כזה, המצוקה של החלק שרוצה את השינויים היא כי דיון כה לא יכול להתקיים, אפילו תיאורטית במדינת ישראל. דרך אגב, היו דיונים על הנושא הזה אבל הדיון לא מתקיים, ואפילו לא תיאורטית. סיפרתי שהייתי בעתירה, פעם יחידה בחיים שלי שהלכתי לעתירה בבית המשפט העליון, ואם אני אומר שלא התקיים דיון תיאורטי, תוך שבע דקות עפנו מהמליאה. אז אמרו לי שיש הרבה פעמים שעפים. זה נכון, אבל לא בסוג דיון כזה. כאן התקיים דיון יותר ארוך כשעופר דיבר והוא היה יותר ארוך מאשר זה שאדון מישה חשין היה מוכן להקשיב לטיעון כזה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני מבין מה אתה אומר. אני לא משוכנע שאני מסכים. השאלה אם אתה מבין מה גם אנחנו אומרים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
חד משמעית. אמרתי את זה. אמרתי את זה לכל אורך הדיונים. מי שהיה איתי כאן בדיונים בוועדת החוקה, אמרתי את זה מהיום הראשון. אמרתי שתבינו שיש כאן שני צדדים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
החשש המרכזי שיש לי, לנו, הוא מה ימנע מקבוצת הרוב לדרוס את הזכויות שלנו. רצון טוב? מה הבלם?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני רוצה לעבור להצבעה.
מי בעד קבלת הסתייגות מספר 146 עד 150? 4. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא. השעה עכשיו היא 03:00 לפנות בוקר. אלעזר, אתה תרצה לשמוע וגם תרצה לצעוק, בשמחה רבה. בהתייעצות שלי עם היועצת המשפטית אנחנו נעבור לנוהל הסתייגויות שפורסם בתחילת הערב. יהיו לכם שש שעות כרגע להנמקת הסתייגויות. לא יהיו הצבעות בשש השעות האלה. ההצבעות על ההסתייגויות יתחילו ברצף שעה 09:00 בבוקר. אני קיבלתי הסכמה של היועצת המשפטית.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי)
¶
פינדרוס, אני מבקש ששגית תגיע לכאן ותסביר לנו למה שונה הנוהל בשעה 03:00 בלילה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אמרתי. התייעצתי עם היועצת המשפטית של הכנסת. אני מתכוון להישאר אתכם. שלא יהיו להם אשליות. אני מתכוון להישאר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כל הסתייגות נומקה בפני עצמה. שמענו את הנימוקים ברוב קשב ולכן אני אומר לך שוב שזה הייעוץ המשפטי שאני קיבלתי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני מבקש שהייעוץ המשפטי שקיבלת יגיע לכאן להסביר את עצמו. יש כאן סטייה ממה שסוכם בתחילת הערב.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
ב-03:00 לפנות בוקר, זה מחטף. אתם חוטפים את ההצבעה באישון לילה. זה לא מקובל.
טליה ג'מאל
¶
אין בעיה גם לדבר עם היועצת המשפטית לכנסת. כן נגיד שהנוהל הזה הוא על דעתה של היועצת המשפטית לכנסת. היא הייתה כאן בתחילת הישיבה והסבירה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אמרו לך כמה פעמים הערב שזה בסמכות יושב ראש הוועדה. הוא הולך ומתייעץ עם היועצת המשפטית.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
זה לא הגיוני שלא עושים את השיחה הזאת יחד עם הצד השני. אי אפשר שיעשו שיחה עם יועצת משפטית בלי הצד השני. נגיד שהיינו מסכימים איתך, אבל צריכים לשמוע אותה. אף פעם לא שמעתי שעושים משא ומתן עם צד אחד
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
לא רק על ידי יושב ראש הוועדה. גם קיבלה גיבוי מהיועץ המשפטי של הוועדה. אנחנו הערנו הערות לגופם של דברים. חלק מההערות היו - אני לא יודע אם היית כאן – שספרו את זה לפי דפים, כמה הערות הן מספר הגיוני על כמה דפים. אני לדוגמה אמרתי גם ליועצת המשפטית שבעיניי דווקא בחוק כזה משמעותי, עצם זה שחסרים בו סעיפים, לא צריך לתת פרס לזה שאחר כך יספרו לפי מספר הסעיפים שיש ויעשו את ההחלפות. גם היא הסכימה לדוגמה, אני צריך לומר למיטב שיפוטי, שיש סעיפים כמו תנאי כשירות, להיות שופט או נשיא בית המשפט העליון, שבאמת יש בעיה עם זה שסופרים לפי דפים. יצאו להתייעצות. הייתה כאן התייעצות, לא משנה כמה זמן, ואחר כך חזרנו. אמרו לא הבנו או לא משנה מה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני התחלתי את הדיון. אף אחד לא יכול להגיד מה אני אמרתי.
אנחנו יוצאים להפסקה עד 03:10.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אם דיברת איתה ב-01:50, למה לא הודעת לנו ב-02:00 שמשעה 03:00 אתה הולך להפעיל נוהל כזה שנוכל אנחנו לברר את זה? מה זה הדבר הזה?
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
כן. אמרת לו תדבר על הדמוקרטיה ועל מה שאתה רוצה, עכשיו אתה אומר שאמרו לך שנראה איך יתנהל הדיון.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
לפי מה החלטת ולא הודעת לנו ב-01:50 שיש סיכום אחר, לפחות ממה שאנחנו מבינים, ואתה פתאום אומר לנו ב-02:50 שבעוד דקה, מעכשיו כך זה יהיה. נראה לך הגיוני?
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
זה מאוד פשוט. ההסכם שהיה, ואני הייתי כאן כשהוא היה, הוא היה עם יושב ראש הוועדה ועם היועצת המשפטית לכנסת. שני האנשים האלה לא כאן ואתה פועל בניגוד להחלטה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
היועצת המשפטית תתייחס. אברהם, אחרי ההפסקה של ה-20 דקות שהם קיבלו, אני אתן ליועצת המשפטית להתייחס.
טליה ג'מאל
¶
כמו שאמרנו לפני ההפסקה, מלכתחילה הייעוץ המשפטי לכנסת, על דעת היועצת המשפטית לכנסת, אישרו ליושב ראש הוועדה, נוכח כמות ההסתייגויות, ללכת לנוהל החריג, הנוהל הקיים בכנסת. בתחילת הערב, כשהוא הציע לעשות את זה, למיטב הבנתנו הייתה פה איזושהי התרעמות – כאמור, רובנו לא היינו אז בחדר - - -
טליה ג'מאל
¶
אנחנו לא היינו אבל וידאנו את זה שוב עכשיו עם היועצת המשפטית לכנסת. הייתה הצעה של חברת הכנסת מהאופוזיציה ליושב ראש לפחות להתחיל בנוהל הרגיל.
טליה ג'מאל
¶
ולפחות לראות איך דברים קורים. ההצעה הזאת והשיח הה היה שיח בין חברי כנסת שאנחנו לא היינו צד לו אבל זאת הייתה ההבנה שלנו. מלכתחילה הייתה הסכמה של הייעוץ המשפטי לכנסת ללכת לנוהל החריג.
משה סעדה (הליכוד)
¶
הנה האבא הגיע. נעמה, את יכולה להסתדר לבד. היית מקום ראשון. מה קרה? קריב, בוא תעזור לה.
טליה ג'מאל
¶
בנסיבות שנוצרו ועל רקע הבקשות של האופוזיציה, אנחנו כן מציעים ליושב ראש אולי לקחת איזו הפסקה ולנסות להגיע לאיזושהי הידברות ולראות איך מתקדמים הלאה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני חייבת לומר לכם שאתם די מהוססות ואתן לא הכי ברורות. אתם עושים את חוק היועצים המשפטיים, אל תדבר עלינו. בכל מקרה, אל תחזרו לכל מיני דיאלוגים קודמים ותשיתו אותם כאן תוך כדי תנועה בשעה הזאת. זה נשמע לך הגיוני?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני לא הגעתי עכשיו סתם. הגעתי כי יש כאן תהליך של מרמה ושקר. אני רוצה להגיד לכם מה היה כאן. אני אומר את זה קצר. מח"ש. נאמר בצורה חד משמעית שאנחנו ממשיכים לא כמו שרצו בדיון - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני מבקש ששגית תגיע לכאן. אני מבקש שגור יגיע לכאן. יש דברים שאפשר לעשות מחטף ויש דברים שאי אפשר לעשות.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני רוצה שהם יגיעו לכאן. זה מה שהיה בסיכום. מי שאומר שאני שיכור, שיגיד שאני שיכור.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני לא רוצה לריב. אתם טוענים כרגע שאנחנו חבורת אנשים שלא יודעים מה קרה פתאום. לא.
טליה ג'מאל
¶
הדברים שנאמרו הם נאמרו על דעת היועצת המשפטית לכנסת אבל כאמור אנחנו מציעים ומציעות שכן ניקח שנייה הפסקה, בטח עם כל הגורמים הרלוונטיים כאן ונראה איך מתקדמים. אפשר לדבר. גם היועצת המשפטית לכנסת כרגע זמינה לשיח הזה ומחכה לו.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני מבקש להוסיף משהו לטיעונים. אני אצטט את מה שאתה אמרת לפני עשר דקות. שאלתי אותך מתי דיברת עם היועצת המשפטית לכנסת ואמרת לי בשעה 01:50. אתה בערך ב-02:50 הודעת לנו שהחלטת לעבור משיטת דיון אחת לשיטת דיון אחרת והוספת ואמרת שהשיקול שלך היה לפי הענייניות של הטיעונים. משהו במילים האלה.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
די, מספיק עם הצרחות שלך. די. תן לי לדבר. למה הוא צועק? למה אתה לא משתיק אותו?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אם יש באמצע הדיון טיעון לפי הסעיפים. לא אמרתי. אם יש לך טיעון כללי, זה בסדר. הטיעון הכללי חוזר על עצמו.
משה סעדה (הליכוד)
¶
בשעה 20:00 קיבלנו היתר לנהוג בנוהל האחר. למה בשעה 03:00 בלילה אנחנו חוששים? למה חוששים מהחשש?
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
פינדרוס, אתה לא הסתכלת על מספר הסעיפים שיש מעכשיו עד 09:00 בבוקר לפי דקה לסעיף.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
ולכן החלטתי לעשות את מה שהחלטתי. אתה לא יכול להגיד שאתה נתת לזה יד ואפילו עודדת את מה שעופר כסיף דיבר.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
הוא לא דיבר בדיוק לפי אותו סעיף. אתה נתת לזה יד וכמו שאמרת, גם היה מעניין ולפי השיפוט שלך זה אפילו היה ענייני. לכן אני חוזר לשאלה שלי. אם לא קרה שום דבר בין 01:50 לבין 02:50, למה להגיד לנו פתאום בשעה 02:50 שמהרגע הזה או מעוד דקה, הדיון שונה.
משה סעדה (הליכוד)
¶
ככה. ניתנה החלטה. לא מכיר דבר כזה שאחרי שיש החלטה, היא נפתחת בצורה כזאת חד צדדית. צריך לגמור. היועצים המשפטיים אמרו שזה אפשרי ואין שום בעיה. זה חד וחלק.
משה סעדה (הליכוד)
¶
על מה התייעצות? הם התייעצו וחזרו מההתייעצות. האנשים שלנו הלכו הביתה על סמך דברים שאמרת.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
חבר'ה, אני רואה שאני לא מצליח לנהל את הדיון הזה כרגע. אני יוצא להפסקה של 10 דקות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני שוב פותח את הדיון. השעה 03:40. כרגע עופר בהנמקת הסתייגויות. מבחינתי כרגע, עד שאני לא מקבל הוראה אחרת מהיועצת המשפטית, לא יהיו כרגע הצבעות על ההסתייגויות אלא עופר יהיה בהנמקה. ההצבעות יהיו מחר, החל משעה 09:00.
משה סעדה (הליכוד)
¶
אתם רוצים שהיועצת תעבוד אצלכם? אנחנו שומעים ליועצים המשפטיים. זה הכי חשוב. כבדו את הייעוץ.
משה סעדה (הליכוד)
¶
פינדרוס, אנחנו רוצים להמשיך אבל אנחנו כל כך סקרנים לדעת מה הם אומרים ומה הם חושבים על ההסתייגויות.
משה סעדה (הליכוד)
¶
פינדרוס, תמשיך את הדיון. מה זה המאבק? תמשיך את הדיון. יש דיון, תמשיך אותו. שבינתיים הדיון יימשך. אין סיבה שהדיון לא יימשך. אם אף אחד לא נמצא, נגמור עם זה עכשיו. גם לא צריך הצבעה ב-09:00. כנציג הליכוד אני מבקש שתמשיך את הישיבה. אם הוא לא רוצה לדבר, בסדר, נסיים את הישיבה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
אני לא זוכר איפה הפסקתי. נראה שזה היה מזמן. אני מנסה לפשפש בזיכרוני הדהוי. נזכרתי. אמרתי שיש שתי סכנות. סכנה אחת היא השלטון וסכנה שנייה היא מה שמכונה, נקרא לזה דעת הקהל. אני לא מוצא ביטוי יותר נכון למרות שזה קצת בעייתי. אמרתי שמבחינת השלטון, ניתחתי את מה שלדעתי קורה עכשיו. מה שקורה זה שיש הרס וחיסול של הרשות השופטת, של כל מערכת המשפט, מה שירכז את כל הכוח בידיים של רשות אחת שזאת הממשלה ושלמעשה תהיה כאן סכנה ממשית וודאית לזכויות המיעוט וזכויות הפרט, שכפי שניסיתי לומר הם א'-ב', הם בסיס של המשטר הדמוקרטי המודרני. אמרתי שלדעתי יש כאן את הסכנה הזאת משום שברגע שכל הכוח מרוכז בידיים של רשות אחת, וזה בדיוק מה שיצא מההפיכה הזאת, כולנו נהיה בסכנה.
זה נכון שכרגע נראה שהסכנה המיידית – וזה גם הוזכר על ידי חברי כנסת אחרים בשעות הקודמות – היא קודם כל לפלסטינים אבל לא רק אלא גם לנשים ולקהילה הגאה. אני מציע לכל אחד לחשוב או לקחת בחשבון שהסיכון עבורו הוא או היא להיפגע כשהוא או היא יהיו במיעוט בעתיד גם קיים. קחו את זה בחשבון. אני חושב שמה שצריך להנחות אותנו במחשבות שלנו זה לחשוב לא רק מה היה קורה אם אני הייתי, לא רק לחשוב על האינטרס שלי, ודרך אגב, אני חושב שזאת אחת מהתרומות הגדולות של המסורת היהודית, של ראיית הזולת כאילו זה אתה עצמך.
(היו"ר ארז מלול)
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
בהחלט. הלל הזקן אמר שזאת התורה כולה. אני חייב להגיד – אני חושב קצת אסוציאטיבית, בעיקר בשעות האלה – שנזכרתי בספר שנכתב לפני כ-10 שנים שהצר על כך שבתפיסה היהודית השלטת במדינת ישראל, התפיסות המוסריות האלה של ההתחשבות בזולת – והזכיר קודם גם ביטון את הנושא של העניים למשל – אני חושב שהדברים האלה נדחקו לקרן זווית והלכו ונעלמו לטובת פולחן האדמה למשל. אני חושב שבהבנה שלי את היהדות, הערך היסודי הוא לא האדמה אלא הוא האדם. זה לא מקרי שאם יש משהו שמקובל על רוב מוחלט של הרבנים לאורך ההיסטוריה – אני לא מדבר רק על ימינו אנו – אם יש דבר אחד שמקובל על כולם זה למשל החשיבות של הצלת נפשות. אפילו שבת.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
בדיוק. פיקוח נפש אפילו דוחה שבת. מבחינתי על רגל אחת או על אצבע אחת, זה הדבר הכי חשוב. לצערי הרב מה שאנחנו רואים כבר הרבה מאוד שנים, לעניות דעתי זו פונקציה של השחתת המידות בגלל הכיבוש ב-1967 אבל לא ניכנס לזה למרות שמן הסתם אפשר להתווכח על זה. לדעתי זה גרם להשחתת מידות מעבר לעוול של הכיבוש עצמו. זה הורס את החברה שלנו. זה הורס את החברה שלנו מהרבה מאוד בחינות אבל בין השאר, ואולי בעיקר, מבחינת קהות החושים שרוב הציבור לוקה בה. לא כולם. בוודאי שלא כולם אבל רוב הציבור לוקה בקהות חושים והאדישות כלפי חיי הפלסטינים למשל, שלא להזכיר את החגיגות על מותם של פלסטינים, זה מפעפע וזולג לתוך החברה גם ביחס לאוכלוסיות מוחלשות אחרות, בין אם אלה נשים או בין אם זו הקהילה הגאה או בין אם אלה קשישים או ניצולי שואה או פליטים ואין ספור אוכלוסיות שלא רק שסובלות מהשלטון ומהחקיקה שהיא פונקציה של זה, אלא גם זוכות לבוז ולחוסר אמפתיה בחברה בכלל.
לעניות דעתי מה שאתם עכשיו עושים כאן בחקיקה הזאת, שהממשלה הופכת להיות הרשות היחידה, זה יחזק את המגמות האלה. לכן הסכנה היא סכנה שקיימת לכל אחד ואחת מאיתנו. אל תסתכלו רק על המכותבים המיידיים שיסבלו מזה. אמרתי שכבר ברור לגמרי שהערבים, הנשים והקהילה הגאה יהיו הראשונים. מעבר לאף שלנו יותר ויותר אוכלוסיות, ובעיקר המוחלשות, יהיו קורבנות.
זה לא רק העניין שנובע מהדברים שאמרתי, זה לא רק העניין של השלטון והחקיקה, אלא זה גם איך זה משפיע על הלך הרוח בחברה, על היחס של האנשים אחד לשני בלי קשר לחוק. זה הרס של החברה. אני יודע שיש כאן כל מיני אנשים שכל הזמן אוהבים לקרוא לי בשמות גנאי כאלה ואחרים. אני בז להם. זה לא מזיז לי ואני לא מתנצל. אני לא רוצה להיות אפולוגטי אבל מי שיכול להאשים מישהו - - -
משה סעדה (הליכוד)
¶
תתנצל רק בפני אותו חייל שהכית אותו. הפרקליטות זימנה אותך לשימוע ואתה חשוד בעבירה חמורה. בעבירה סופר חמורה.
(היו"ר יצחק פינדרוס)
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
זאת הרי אמירה מופרכת שלא לומר מטופשת. ראש הממשלה שלו, כבר יש לו כתבי אישום, הוא כבר עומד למשפט אבל הטענה שלהם היא שהוא בעצם זכאי, שבעצם תפרו לו תיק. זאת אומרת, קצת היגיון, קצת קוהרנטיות. הוא וחבריו תוקפים אותי שאולי יהיה נגדי כתב אישום. אני לא אומר שלא. אולי. הם כבר חרצו את דיני. הוא לא אומר אולי יהיה נגדך כתב אישום על הכאת שוטר. הוא אומר הכית שוטר. הוא כבר קבע את זה. אבל אם מישהו יגיד שראש הממשלה שלו הוא כבר אשם בשחיתות וכבר יש נגדו כתבי אישום, זה לא. אני חייב לומר שזאת רמה מאוד מביכה של משפטן.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
אני מקווה שאני אעמוד בזה.
ההשמצות כנגד חבריי, כנגדי, כל מיני שמות ששמענו גם קודם לכן, ההאשמות האלה נגזרות בדיוק מהלך הרוח שממנו אני מזהיר, שזה לא רק העניין של החקיקה וזה לא רק העניין של המדיניות והשלטון אלא זה הלך רוח ומנטליות שקיימת בחברה שלנו שבעצם תוקפת ומגלה אלימות נגד כל מי שלא מוצא חן בעיני קבוצות מסוימות שבמקרה הזה עכשיו היא קבוצת הרוב. בדיוק מפני זה אני מזהיר. אנחנו נמצאים לא על סף התהום אלא אנחנו כבר בתוך התהום אלא שעוד לא טבענו לגמרי בתוך הביצה שבתחתית התהום. החוק הזה או בליץ החקיקה הזה והחוק ספציפית על מערכת המשפט, הוא בדיוק אותה אבן ריחיים שקושרים לצוואר שלנו כדי שנטבע בתוך הביצה אחרי שכבר נפלנו לתהום. לכן אני מזהיר מזה.
אני רוצה להגיד כאן עוד דבר אפרופו מה שאמרתי עד עכשיו על נושא של דמוקרטיה, זכויות וכן הלאה. דיברתי גם על הלך הרוח וגם על הנושא של השלטון. היה לי משהו חשוב להגיד אבל זה ברח לי. עייפות החומר.
נזכרתי בעוד משהו. לא מה שתכננתי לומר אבל אני אומר עכשיו. הזכרתי כבר באחד מהדיונים, אני לא זוכר אם אתה היית, איך נראה כאן הדיון. אני לא מדבר על עכשיו אלא במהלך החודשיים האחרונים. במאה הקודמת היה הוגה מאוד חשוב שנחשב לאחד המשפטנים, מדעני המדינה אולי החשובים ביותר במאה ה-20 למרות שהוא מבחינה אנושית היה מהחלאות הגדולות ביותר, תמך בהיטלר תקופה מסוימת וכן הלאה. קארל שמידט. הוא היה נגד הפרלמנטריזם. הוא אמר מה זה בעצם מה שנקרא דמוקרטיה פרלמנטרית? הרי פרלמנט זה בא מהמילה פרלה, לדבר. מה שהוא בעצם אומר זה שזאת קשקשת. בסופו של דבר מגיעים לפרלמנט, לא משנה אם זה בישראל או בגרמניה או באנגליה, ואנשים שם מדברים ומדברים. בסופו של דבר, מי מנצח בהצבעה? לא מי ששכנע, לא מי שהיו לו טיעונים יותר טובים, אלא מי שיש לו רוב, או בלשונו - מי שיותר חזק. אז הוא אמר לשם מה צריך את כל המשחק הזה? זה כמו קטר שעומד במקום ומציירים עליו להבות ואומרים שהוא זז. זה המשל שהוא המשיל לנושא של הפרלמנטריזם. הוא אמר שזה מיותר. אם בסופו של דבר החזק מנצח, אז בוא ניתן לחזק לשלוט בלי כל הסיפור הזה של בחירות ודיונים. זה בדיוק מה שקורה.
אנחנו יושבים כאן ומדברים בשעה 04:00 בבוקר. אנשים, לפחות אני - אני לא יודע מה עם אחרים – חצי מת.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
כשאני עירני לגמרי, זה הרבה יותר מזה. בכל אופן, אנשים משמיעים כאן טיעונים ולא משנה כרגע מאיזה כיוון, ואף אחד בכלל לא חושב על הטיעונים האלה. כשמקשיבים. אמרתי גם לרוטמן שהוא אפילו לא קשוב. גם כשמקשיבים. אני לא אומר שזה חסר ערך, אני חלילה לא מגיע למסקנה של שמידט, אבל אני אומר שיש כאן סכנה גדולה ואתם לוקחים אותנו למקום שהסכנה הזאת הופכת יותר ויותר מוחשית כי עומדים - או יושבים, לא משנה – או במליאה או בוועדות, בעיקר בוועדה הזאת, אנשים משמיעים טיעונים, מדברים לפעמים מהכאב שלהם, מה שלגיטימי לגמרי, אבל בעיקר מעלים טיעונים ובכלל אין הקשבה. אין באמת דיון. כשאני אומר שאין הקשבה, זה לא שומעים מה האחד אומר לשני, אלא עד כמה מוכנים לחשוב על מה שהבן אדם אומר. אנחנו לקראת חיסול. זה לא תהליך של קבלת החלטות. זה לא תהליך דמוקרטי של קבלת החלטות. אם לא נשנה את זה, אז באמת לא נשאר לנו מה לעשות כאן. אני מזהיר גם מזה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
עברו 10 הדקות עליהן דיברנו. אנחנו בהסתייגות מספר 151 עד 160. מי בעד קבלת ההסתייגויות? 3. מי נגד? 6. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
משה סעדה (הליכוד)
¶
אתה עוד מעט תשמע שלא אשב בשקט. זה מה שנעשה ואתה תגיד למה לא הקשבתי לו. זה מה שהולך להיות. קשקשן, זה מה שיקרה עוד שנייה מר כסיף היקר. קשקשן תגיד למי שמגיש נגדך כתב אישום. תגיד לאותו שוטר מסכן.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הסתייגויות של יש עתיד, הסתייגות מספר 130, לחוק יסוד: השפיטה. חברים שלך לא קראו מהכתב אבל תעשה איך שאתה רוצה.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
בסדר. אני עקבתי אחרי מה שקרה בישיבת סיעת הליכוד. תפס את אוזניי מה שאמר דיכטר. אתם יודעים, דיכטר היה ראש השב"כ אבל הוא עדיין איש קצת תמים. הוא שאל את חברי הסיעה למה אנחנו צריכים לשלוט בשלושת הרשויות. נתנו לו תשובה ואמרו: איך נשלוט אם לא נשלוט בשלושת הרשויות?
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני אומר לכם שדיכטר כמובן צודק כי דיכטר בבסיס הוא אדם ישר והוא מבין שמה שקורה כאן זאת שליטה מלאה בשלושת הרשויות. לכן אתם צריכים להבין שלא מעניין אותנו אם יהיו שישה מ-11 או שמונה מ-12. ממש לא מעניין אותנו. מה שמעניין אותנו, וצריך לעניין גם אתכם, וזה היה מעניין גם אם היינו מדברים היום על ממשלת מרצ, על ממשלת שמאל קיצונית, בכל סיטואציה ובכל פרוצדורה, לא יכול להיות שפוליטיקאים – בטח שהממשלה ממנה אותם מהקואליציה – הם אלה שיקבעו את זהותו של שופט בית המשפט העליון ושל השופטים. בכל החלטה שיצטרכו לקבל השופטים ושנוגעת למשהו מהקואליציה, הם מיד יחשבו שאם אנחנו רוצים להתקדם בתוך המערכת, איך נפסוק נגד אלה שממנים אותנו. זה הרי לא מתקבל על הדעת. אין דמוקרטיה בה הרשות השופטת, יש לה יראה או פחד מפני הרשות המבצעת. אין דבר כזה. לכן כל הריכוכים שאתם עושים, גם זה לא יעבור ואתם יודעים שזה לא יעבור אלא רק יוביל אותנו למשבר חוקתי. לשמחתי יש כאן אנשים שאמרו שהם יצייתו לחוק ולא לממשלה ואני שמח שיש כאן כמה צדיקים בצד השני.
ארז מלול (ש"ס)
¶
תדייק. גם בג"צ יציית לחוק ואם תהיה לנו התגברות, הוא יציית. כולם יצייתו לחוק. במדינת חוק אין אף אחד מעל החוק.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
העניין הזה, זאת המצאה ישראלית של הקואליציה הנוכחית. אין להם שום בעיה, הם פשוט משנים את החוקים.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אנחנו רוצים לאפשר במקרה שלכם למי שיש עליו קלון לשרת, אז אנחנו משנים את החוק שזה יהיה מאסר בפועל ולא מאסר על תנאי.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אנחנו רוצים להכין את הרקע לזה שאנשי ציבור יוכלו לקבל תרומות מהציבור ללא הגבלה לצורך נושאים מסוימים, אבל גם יש לי במקרה בן שהוא מדי פעם מסבך אותי, אז נרשום עובד ציבור ובנו, אבל נדייק את זה ונאמר בנו הסמוך על שולחנו. אין לכם שום בושה. אתם אומרים בהתאם לחוק אבל אתם עושים זילות מהחוק. אתם משנים את החוק שישרת אתכם כל הזמן.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אחנו נעבור להצבעה על הסתייגות ממספר 130 עד 134.
מי בעד? 2. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני אומר שאתם בעצם גרמתם למצב שכל המשפט הזה שאומרים בהתאם לחוק, לפי החוק - ואמר כאן מישהו עכשיו תוך כדי הדיון שאין בעיה, נשנה את החוק. זאת אומרת, אתם כל כך מזלזלים.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
חוק הנאשם בפלילים. בוא נמנע ממישהו שהעם רוצה, שלא יהיה ראש ממשלה. לא רצו כאן לחוקק איזה חוק שלמי שיש כתבי אישום לא יוכל להתמודד?
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אנחנו מאוד מאוד רצינו לחוקק חוק שהוא חוק הגיוני, שבן אדם שעומד נגדו כתב אישום לא יוכל להתמנות לראש ממשלה.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
רצינו את זה. בשום מקום אחר בעולם מישהו שנמצא במשפט לא יכול להתמנות לראש ממשלה, חוץ מאשר בישראל. זה בגלל שבבית המשפט העליון יש שופטים רחמנים בני רחמנים.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
זה החוק ובגלל זה לצערנו הרב המשחית הלאומי עומד היום בראש הממשלה. אילו היה עובר החוק הזה שאין צודק ממנו, שמי שמואשם ונמצא במשפט לא יכול להתמודד, יכול להיות שכל הסאגה הזאת לא הייתה קורית. יכול להיות שכל הסאגה הזאת והסיטואציה שמפלגות קיצוניות ומשיחיות מנהלות כאן ממשלה שלמה לא הייתה קורית, אם הוא לא היה נמצא היום בתפקידו ואתה יודע את זה טוב מאוד. אם היה עומד מישהו אחר מהליכוד בראש הממשלה ולא היה נסחט ולא היה פוחד להיכנס לכלא, לא היינו נמצאים עכשיו בדבר הזה. אתה יודע יפה מאוד שאם לא היה עומד בראש הממשלה אדם שמפחד להיכנס לכלא, גם העניין הזה של הגיוס של החרדים לא היה עולה על הפרק כי הרי ברור לגמרי שבמדינה נורמלית ושוויונית כולם צריכים לשרת בצבא ולא צריכים לפטור אותם בפטור גורף. אתה יודע את זה וב מאוד.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אנחנו נלקחנו בני ערובה, מדינה שלמה נלקחה בני ערובה, מדינה שלמה לא רואה את המצב בו היא מצאת. תסתכל מה קרה בחודשיים וחצי האחרונים. עזבו עכשיו ימין ושמאל. תסתכלו אתם על מדינת ישראל בחודשיים וחצי האחרונים, לאיזה תהומות אנחנו מידרדרים ומה קורה כאן. יש היום משרדים שמתעסקים במתן הטבות להייטקיסטים במדינות שכנות כי כולם מתעניינים במה שקורה כאן. יש לנו כאן משבר. אני אומר לכם, עכשיו אנחנו מדברים ברצינות, שיש לנו משבר אמיתי במערכת הביטחון. משבר אמיתי.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני לא מגנה שום דבר. זאת לא סרבנות. מי שמתנדב והוא מחליט לא להתנדב, הוא לא סרבן.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו מצביעים. מי בעד קבלת הסתייגות מספר 135 עד 140. מי בעד? 4. מי נגד? 6. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
פינדרוס, כנראה תקפו בחאלד וכתוב שאיחוד האמירויות שוקל להוריד את הנציגות כאן ולא להיפגש עם אף אחד.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני אמשיך לנמק את ההסתייגויות. אני מאוד חרד למצב הביטחוני של מדינת ישראל. אני אומר לכם את זה בשיא הרצינות. אנחנו נמצאים באתגר ביטחוני. אני הייתי יושב ראש ועדת חוץ וביטחון במשך שנה וחצי ואני לא זוכר מצב ביטחוני כל כך רגיש וכל כך נפיץ כמו שאנחנו נמצאים בו היום כאשר חלק גדול מהמצב בו אנחנו נמצאים היום הוא בגלל התנהלות מופקרת של הממשלה הזאת שהביאה אותנו למצב הזה.
אני אתן דוגמה ליחסי החוץ של מדינת ישראל: "איחוד האמירויות שוקלת להפחית את הייצוג הדיפלומטי בישראל בתגובה על נאומו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בו אמר כי אין עם פלסטיני. איחוד האמירויות הנחתה את השגריר שלה בישראל שלא להיפגש עם אף פקיד, חבר כנסת או שר ישראלי ולא להשתתף בטקסים רשמיים". זאת דוגמה אחת מני רבות.
אני אחזור לעניין הביטחוני. אנחנו נמצאים באירוע ביטחוני חריג בחומרתו. יש עלינו איום ממשי מצפון. יש עלינו איום ממשי לפריצת אינתיפאדה ביהודה ושומרון שלחלק גדול מזה אתם אחראים. אתם אחראים בהתנהלות הבלתי אחראית כאשר ממנים שרים שהם בדוקאים של השב"כ והיום במדינת ישראל יש שני שרים כאלה שעד לא מזמן היו במעצרים מינהליים. לכן אני אומר לכם שההתנהלות המופקרת שלכם גורמת לכלכלה הישראלית לקרוס. זה לא צחוק. אפשר להנהן בראש ולחשוב שבגלל שיש לכם ארבעה חברי כנסת עודפים ויש לכם יותר מאשר לנו בכנסת, אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
מול 56. שמונה. לכן אתם חושבים שמותר לכם לעשות הכול ואתם עושים הכול. לזכותכם ייאמר שאתם עושים הכול.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
הלוואי והייתם לומדים משהו מאיתנו כי אז לפחות המדינה הייתה מתנהלת. אני לא רוצה להגיד שום דבר, אבל תבדוק איך היא התנהלה בשנה וחצי שאנחנו היינו בשלטון.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
העם אמר את דברו ואתם נבחרתם אבל במקום לנהל את המדינה, אתם מחרבים את המדינה. במקום לדאוג לדברים האמיתיים, לביטחון ולכלכלה, אתם מחרבים את הביטחון ואת הכלכלה ואת הכול.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
רם העניק לי הנמקה. פינדרוס, ביקשת - ואני עושה את זה בשבילך – לנמק לך את החוק שלי. אני על הזמן של רם. הגשתי הצעת חוק אמיתית על סוגיית גיוון וייצוג שופטים. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון) (חוק גיוון וייצוג) ואני אקריא לכם מדברי ההסבר.
"ביקורת רבה על המערכת השיפוטית ועל הליך מינוי שופטים נובעת מטענות של חוסר ייצוג עבור אוכלוסיות המיעוטים בחברה הישראלית. בחברה מגוונת כמו החברה הישראלית, שיקוף כלל חלקי האוכלוסייה במערכת המשפט הוא מרכיב חשוב ביצירת לגיטימיות רחבה" - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בעזרת השם יש עוד הרבה זמן בהמשך הלילה.
אנחנו מצביעים על הסתייגות מספר 141 עד 145. מי בעד? 4. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ההסתייגויות לא התקבלה.
רבותיי, אני רוצה להודיע. שמעתי שנאמרו הרבה מאוד דברים לא נכונים גם בשמי בזמן שלא הייתי כאן וחבל. אני רוצה להקריא כי הדבר הזה גם פורסם ברבים ולכן לא אמור להיות כאן ויכוח.
בשעה 21:44 יצאה הודעה מטעם דוברות הכנסת ששיקפה גם את מה שנאמר כאן וגם שיקפה את מה שנאמר בחוץ, וחבל שנאמרו דברים לא נכונים. אני מקריא את ההודעה: "בוועדת החוקה החלו הנמקות והצבעות לסירוגין על כ-5,400 הסתייגויות שהוגשו לחוק יסוד: השפיטה והצעת חוק בתי המשפט, זאת לאחר שיושב ראש הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, הבהיר כי בשלב זה – 21:55 בערב – יתנהל הדיון בדרך של הנמקה והצבעה בנוהל הרגיל וכי אין בכך כדי לשלול את הפעלת החריג לנוהל במסגרתו מתקיימת הנמקה מרוכזת והצבעה מרוכזת".
במהלך הלילה, משעה 21:44 עד 04:00 בבוקר, נתנו לסיעות רבות ככל שביקשו וחלק השתמשו בזכות הזאת וחלק לא השתמשו בה אבל העמדנו את האפשרות הזאת לכל הסיעות, לנמק, בין אם בצורה מרוכזת, ולהתמקד בהסתייגויות יותר מהותיות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אמרתי מה השעה עכשיו. למעשה ניתן זמן רב. חלק מהסיעות בחרו לנצל אותו לטובת הסתייגויות מהותיות וחלק לא.
אני מודיע שמבחינתי אנחנו עוברים לנוהל הזה של הנמקה מרוכזת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מבחינתי, זו החלטה שלי. תודה רבה. הדבר הזה הוצג. אנחנו עוברים לנוהל שהוא הנמקה מרוכזת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לאחר התייעצות שנעשתה כבר קודם ואנחנו בהרבה מעבר בהקשר הזה בלפנים משורת הדין. אני אשמח מאוד – וזה כמובן נאמר על ידכם וזאת זכותכם. אני חושב שזה לא הנוהל ולא הנוהג, אפילו לא שיתוף הפעולה או ההסכמות. בסופו של דבר יש הסתייגויות מהותיות שאנחנו רוצים שיהיה בהם דיון מהותי, גם אני, ויש הסתייגויות שכולנו יודעים שמטרתן פיליבסטר, שגם זאת זכות לגיטימית של האופוזיציה שבגללה אנחנו כאן וגם זה בסדר גמור.
אני אבקש מחברי הכנסת של האופוזיציה שמעוניינים בכך לומר לי על איזה הסתייגויות מהותיות הם מעוניינים לקיים דיון מהותי ואני אקצה לזה זמן בהמשך במידת הצורך. אתם מזומנים לעשות את זה איתי בין במקביל ובין לאחר המועד שאני קוצב.
הנמקה מרוכזת מבחינתי, ואתם תחלקו את הזמנים ביניכם ככל שתרצו, תסתיים בשעה 10:00 בבוקר. מעכשיו ועד השעה 10:00 בבוקר אתם תבחרו מה לנמק ואיך לנמק וככל שיש לכם הסתייגויות מהותיות שאתם רוצים, אנחנו ננסה למצוא לזה זמן בתיאום, בין במסגרת הזמן הזה ובין במסגרת אחריו, ככל שיוסכם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו נקצה לזה זמן מתאים. זה לא לשיח כי לסיעה, חלק יבואו עם הסתייגויות מהותיות יותר וחלק פחות. אנחנו נקצה לזה זמן מתאים גם בשיתוף הייעוץ המשפטי. אני מבטיח שהדבר הזה יהיה. מבחינתי החל מעכשיו עברנו לנוהל הזה. אגב, אני אמרתי שנעשה את זה הרבה קודם אבל זו כמובן הייתה בחירה של מי שניהל וניהל בכישרון רב ותודה לו על כך, חבר הכנסת פינדרוס, והוא נתן לכם יותר זמן מכפי שאני הקצבתי לו לדבר הזה. אמרתי לו שמבחינתי הוא יכול לצאת לדבר הזה יותר מוקדם אבל הוא המשיך אתכם ואחר כך, אחרי שהתווכחתם, נתן עוד כחצי שעה-שעה וגם זה בסדר. בסופו של דבר מבחינתי עברנו לנוהל הזה ובשעה 10:00 בבוקר אנחנו נתכנס להצבעות אחרי הנמקה מרוכזת על ההסתייגויות הלא מהותיות שתרצו. אם תרצו לבודד הסתייגויות שאתם מעוניינים לנהל עליהן דיון בנפרד, אנחנו נבודד אותן ונעשה עליהן דיון בפרד בהתאם לשיח שתקיימו איתי. אנחנו כמובן נדאג גם לזה.
רבותיי, תודיעו לי מי הדובר הבא.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אנחנו קודם כל רוצים להתייחס כי גם אנחנו היינו כאן ויש לנו דעה. אחרי זה את כל היתר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לי אין בעיה. אני מוכן להישאר כאן ולהקשיב גם לזה. אני רק אומר שמבחינתי הזמן הוא זמן ואתם תבחרו לנצל אותו. אם אתם רוצים הפסקה להתייעץ, בבקשה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם אני אחשוב לשנות את התייחסותי, אני גם אודיע על זה בהתאם. עברנו לנוהל הזה. בבקשה, חברי הכנסת שרוצים להגיב.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני אגיד לך משהו אחד כללי, לא על חשבון דברים שיש לי להגיד אחר כך. החוק הזה, גם אם אני ואתה נתווכח עליו, עושה כאן מהפכה דרמטית בכל מה שהכרנו. אני ישבתי כאן בכנסת בוועדת החוקה. שמחה, חשוב לי שתקשיב גם אם אתה לא מסכים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
גם אם לא נסכים על ההגדרה של החוק הזה מבחינתי ומבחינתך, נסכים שהוא עושה שינוי דרמטי בכל מה שהכרנו. על זה נסכים. בוא נעשה רגע חשיבה. אני הייתי בוועדת החוקה, אמנם לא בקדנציה הקודמת, קודמת-קודמת, בתקופה של חוק הקורונה. על דברים הרבה פחות רציניים מהעניין הזה ישבנו שעות על שעות על שעות. היום התחלנו את הדיון, אני לא זוכר בדיוק את השעה, או ב-20:00 או 19:00, והשעה עכשיו 04:00 לפנות בוקר בדיון בחוק הכי משמעותי שהיה אי פעם. אנחנו מגיעים כאן למה שאמרתי גם בערב, לבוכלטריה של שעות שהיא לא ראויה במקרה הזה והיא גם לא נכונה במקרה הזה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
לי יש כלל שכרגע החלטתי עליו. מי שלא מסתכל עלי, אני לא מדבר. זה כלל שמותר לי להתייחס ברמה של התקשורת הבין-אישית הכי פשוטה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
לכן אני אומר שגם אם קיבלת את ההחלטה הזאת ב-04:00 לפנות בוקר, אני חושב שההחלטה הזאת היא לא ראויה, היא לא נכונה, היא לא נכונה בכל מובן שהוא, לא ערכית ואפשר להגיד על זה שגם משפטית היא לא ראויה אבל אני לא מדבר על הקטע המשפטי אלא אני מדבר על הקטע הערכי, האם סביר ונכון לעשות את הדבר הזה.
דבר שני הוא הדרך. ישבנו כאן כולנו, התווכחנו, עוד אמרת לי למה אני מרים את הקול על היועצת המשפטית, ולאחר מכן אתה מקריא את מה שאתה קיבלת בהחלטה. אני אומר לך את האמת, אני לא מתווכח על מה שהקראת. אני הייתי כאן כמו הרבה אחרים. ישבנו כאן והיה ברור לכל מי שהיה כאן שאנחנו כרגע ממשיכים בסידור אחר למרות שהיועצת המשפטית בתחילת הדרך באה ואמרה שהיא כן רוצה להפעיל. אמרנו לה, לפחות אני אמרתי לה בצורה מאוד תקיפה, שהדבר הזה לא יתכן ולא נהיה מוכנים לו ואז המשכנו בהצבעות. יצאתי מכאן לשעה או משהו כזה, קיבלתי טלפון ואומרים לי ששינו את האירוע.
יש כמה דברים ברמה של ההתנהלות גם כחברי ועדה. גם גלעד וגם אני לא היינו באותה נקודת זמן. באנו לכאן ואנחנו רואים שהעולם השתנה. אני חושב שגם מבחינת המכובדות גם כלפינו, תודיעו שהעולם הולך להשתנות. הדרך שזה נעשה, היא גם לא ראויה, גם לא הגונה וגם לא נכונה.
אם מישהו חושב שזה זמן שהוא נכון להנמקות מן הסוג הזה על חוק כל כך דרמטי, כל כך קשה מבחינתנו, שהכלים הפרלמנטריים שיש לנו הם אלה. אני אומר לך - אנחנו כאן רק אנחנו ואתה - שבעיקר מה שיש כאן זה הבכי והנהי של חברי הקואליציה שלא מבינים למה הם נמצאים כאן. זאת בערך הייתה הדינמיקה כאן. בסוף לבוא אלינו ולומר שאנחנו לא נמצאים כאן או לא עושים את תפקידנו? זה התפקיד שלנו, להיות כאן. אני אומר לך שאתה פוגע ביכולת שלנו לעשות את מה שחובתנו לעשות. כולנו אוהבים לישון אבל אנחנו כאן לעשות את מה שחובתנו לעשות. אני חושב שבכלל ההחלטה הזאת, הדרך בה היא נעשתה, הדרך בה לא הודיעו לנו על השינוי בהחלטה, היא פשוט לא ראויה.
זה מה שיש לי לומר לפני ההתייעצות שלנו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רוצה להגיב כי הקשבתי לדברים שאתה אומר למרות הכלל החדש שלך על קשר עין. כמו שאמרו בייעוץ המשפטי בתחילת הדרך - אנחנו התחלנו את הישיבה בערך ב-18:30, הייתה התייחסות של אלעזר ואחר כך של חברי הכנסת - יש את דרך העבודה הזאת כאשר בעצם מה שהנוהל עשה למעשה, הוא החיל על כל הכנסת את דרך הפעולה שנהגה עד אז כסטנדרט בוועדת החוקה, גם בחוקים החשובים והגדולים ביותר, של הנמקות מרוכזות ובסוף הצבעות. כך זה נהג תמיד בוועדת החוקה. הוא החיל את זה על כל הכנסת אבל הוא אמר שצריך לא לעשות את זה כדבר שבשגרה והפונקציה היא גם המספר.
בסופו של דבר לפיליבסטר ולהסתייגויות יש שתי מטרות. אני אומר שאם היינו בסיטואציה - ואני באתי בשיג ושיח כמעט עם כל אחד ואחד מכם, גם באופן אישי - שאנחנו אומרים תשכחו מזה, אנחנו לא הולכים לקבל אף הסתייגות, הכול פיליבסטר, אין כאן שום נכונות, אין כאן שום רצון, הייתי אומר לך בסדר, זאת בוכלטריה אבל זאת בוכלטריה לשני הכיוונים. אתם מגישים איקס הסתייגויות, אתם רוצים לעכב באיקס שעות, בואו, נסגור את הכמה שעות, חבל על עובדי הכנסת, כי זאת בוכלטריה בשני הכיוונים. בואו נשים את הדברים על השולחן. זאת בוכלטריה מול בוכלטריה. אנחנו רוצים איקס שעות לעכב, אתה רוצה איקס שעות, ובסופו של דבר זה ויכוח על מספרים. זה לא ויכוח על מהות, זה לא ויכוח על דרך, זה לא ויכוח על ערכים. למען האמת, זה אפילו לא חשוב במה החוק עוסק כי זה הוויכוח, ויכוח על איקס שעות. בואו נשים את הדברים על השולחן. לעומת זאת, כשיש נכונות ויש רצון להקשבה על הסתייגויות מהותיות, אני חושב – ואני אומר את זה מניסיון גם כצופה, ויש לי הרבה שעות צפייה בוועדה עוד לפני שאני יושב ראש, גם כחבר כנסת וגם כיושב ראש ועדה – שדרך ההנמקה המרוכזת, ההתמקדות בהסתייגויות מהותיות והיכולת לנהל עליהן שיח אמיתי, ההסתייגויות המהותיות שבאמת יש להן יכולת להשפיע על החוק ואולי אפילו להשפיע עליו בצורה שתתקן את הליקויים עליהם דיברנו בדיון ביום ראשון, שני, שלישי ובדיונים בשבועות הקודמים.
אני קראתי חלק מההסתייגויות ויש הסתייגויות שאומרות כל מיני עלבונות. הדרך הנכונה ביותר והטובה ביותר לעשות את זה, זה בהנמקות מרוכזות שלא כל דקה עושים את המשחק הזה של הצבעה. היה גם זה ואמרנו שנתחיל כך וחלק מהסיעות בחרו לנצל את זמן ההנמקה שלהן לצורך הדבר הזה. היה לנו גם מזה וגם מזה וזה בסדר גמור.
אני כן מציע לכם, ואני אומר שוב, אני חושב שהראיתי גם לכל אורך הדרך שאני פתוח לדבר הזה. אמרתם ביושר רב, וכל הכלים האלה וגם כל הנהלים האלה, מטרתם סופו של דבר היא לעשות בדיוק את מה שנמנע מאיתנו לעשות – בלי קטע של האשמות ואני לא רוצה להיכנס לזה, זאת לא השעה ולא הדיון - שכן צדדים שלא מוכנים לדבר, ידברו זה עם זה לפחות על סדרי הדיון ולפחות על הסכמות. בתחילת הדרך הודעתם בצורה מאוד ברורה שאתם לא הולכים להסכמות. גם זאת זכותכם. אבל בסופו של דבר גם מסגרת השעות הודיעו עליה מראש ונקבעה מראש. אני מוכן לנהל שיח על הסתייגויות מהותיות שהראו לי ואני מראש אמרתי שאני רוצה לנהל עליהן שיח יותר זמן. הדבר הזה בידכם, בכבוד, לכו על זה. אני אמרתי שמבחינת ההתנהלות, אני אמרתי את זה הכי בגלוי, הכי על השולחן, הן מחוץ לחדר וגם כאן בחדר.
מבחינת ההתנהלות ביניכם, אני אפילו לא רוצה להתווכח על מה שהיה כאן בחדר כשלא הייתי.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני רוצה להגיד לך שמה שאמרת זה דבר והיפוכו. אתה אמרת שלעניות דעתך זה יותר נכון, נאפשר יותר זמן וכולי. אני רואה כאן דבר הפוך. אני רואה כאן רמיסה של הכנסת וזה עוד לפני המהות – מה שיואב אמר שכמובן הוא נכון – על החוק הגדול הזה והחשוב הזה. תראה, אין כאן קואליציה אלא רק אופוזיציה. אתה רוצה שנדבר לעצמנו.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אתה מקל על הקואליציה, אומר שאתם תבואו בבוקר, אנחנו על הדבר החשוב הזה, הוועדה לבחירת שופטים, משהו שהוא ממש ריסוק המערכת המשפטית, אף אחד כאן אפילו לא יקשיב. אתה אומר לנו שזה יותר עדיף ויותר נכון. מה, הם יעשו שידור חוזר? לא הבנתי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני הסברתי. אמרתי שבהסתייגויות המהותיות שאתם רוצים, אני אקצה להם זמן מתאים ואז מבחינתי זה יהיה הנמקה-הצבעה, כדי שכן יהיה את הדיון הזה. חלק מהסיעות בחרו לעשות את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני הצעתי את זה בתחילת הערב. בחרו שלא לעשות את זה. הציעו לכם את זה, לכל סיעה. אני הייתי בחדר וצפיתי. בחרתם שלא לעשות את זה וגם זה בסדר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני, צריך לומר שיש כאן שתי סוגיות נפרדות. סוגייה אחת היא עצם המעבר לנוהל החריג שגם בעניינו, לשיטתנו, לא מתקיימות נסיבות שמצדיקות אותו. אין עומס משימות על שולחנה על הוועדה. עד סוף הכנס הוועדה צריכה לדון רק בחוק הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא נכון. אם יש לי זמן ועדה, אני קובע. יש לי עוד דברים על סדר היום. אני לא קובע אותם כי יש סדרי עדיפויות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתה יודע מה כוונתי. אין כאן עוד חוקים שפוקעים, אין כאן עוד חוקים שאתם הצהרת עליהם כחוקים שצריכים להביא אותם לסיום. אני מבין שזה לא נוח להגיע כרגע לשלב שבו לאופוזיציה יש את הכלי הזה שנקרא פיליבסטר. במסגרת הכלי הזה יש גם פעולה לגיטימית לעיכוב זמן. יש גם פעולה של התדיינות מהותית. גם על פי הנוהל עצמו, הדבר צריך להיות חריג שבחריגים והדבר צריך להיעשות גם בזיקה לא רק לאורך ההצעה אלא למורכבות הנושא ולמשך הזמן שהוקדש לדיון. אלה שני הפרמטרים שכתובים בנוהל לפני. אני לא חושב ששני הפרמטרים האלה באים לידי דיון.
הדבר הנוסף הוא שאחרי שמפעילים את הנוהל, יש גם שאלה של איזה זמן נקצב כאן ואתם מבקשים שעל אלפי הסתייגויות בשני חוקים – לא בחוק אחד – כל כך מהותיים, אנחנו בעצם נקיים כאן הנמקות כאשר התחלנו בפועל בערך לקראת 20:00 כי היה כאן את הוויכוח הגדול, עד שעה 10:00 בבוקר, חוקים שאנחנו מקדישים להם חודשיים של דיון. זה דבר שהוא לא הגיוני.
אתם באים וקובעים - כמו שעשיתם לאורך כל הדרך – וכל הזמן מציבים בפני עובדות ואז אתם אומרים בואו דברו איתנו. השיטה אמורה להיות הפוכה. השיטה אמורה להיות בואו דברו איתנו. אם אתה מתעקש על השיטה הזאת של לסיים בשעה 10:00 את ההתדיינות המהותית מבחינת האופוזיציה ואחר כך לתת לכל אחד מאיתנו עוד כמה מטבעות של חסד - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אם היית כאן במהלך כל השעות, היית רואה שבניגוד לדברים שאנחנו ראינו כאן ששר החינוך ישב כאן לילה שלם ונימק, ההנמקות שלנו הן הנמקות ענייניות. הן מדברות לעניין, לגופו של עניין. אף אחד לא יושב כאן ומקריא כאן ספרים ופיליטונים ואף אחד לא ישב כאן באמצע הלילה ועשה גימטריות למיניהן. יושבים ומדברים על מה שאנחנו רואים אותו כמאוד מאוד בעייתי בתוך הסיפור הזה.
אתה מתעקש לומר שכל ההנמקות צריכות להתמצות עד שעה 10:00.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. להיפך. אני אומר בדיוק הפוך. אני אומר אני אקצה זמן, אני אמצא זמן ואתה יודע, אני גם אמרתי לך ואמרתי את זה גם בגלוי וגם בשיחות אישיות. מאחר ואמרתי את זה בגלוי, אני לא צריך לצטט מה שנאמר כאן בשיחות אישיות. אמרתי לך, אמרתי כמעט לכל מי שדיברתי איתו, שהסתייגויות מהותיות ואת ההסתייגויות המהותיות מבחינתי גם נעשה בדיוק כפי שנעמה אמרה, נעשה בנוהל של הנמקה-הצבעה, גם כדי שיהיה שיח אמיתי. גם אתם יודעים שכאשר מגיעים לשיח ואז אומרים שעכשיו על ההסתייגות המהותית הזאת, בואו תעשו את זה לא בדקה והצבעה – שגם זאת דרך להעביר דברים – אלא נותנים מספיק זמן שמתאים לאופי ההסתייגות. אולי אפילו פותחים את הדיון כי באמת חלק מההסתייגויות שלכם – אני אומר לך גלעד בכנות, ספציפית חלק מההסתייגויות שלך, של מתן ושל אחרים – הן הסתייגויות שמצדיקות יותר זמן דיון וניתן להם את זמן הדיון המתאים כהסתייגות, וזה בסדר גמור. אתם יודעים שגם יהיו הסתייגויות של חברי קואליציה שחלקן דומות לחלק מההסתייגויות שלכם ואז אפשר יהיה לקבל הסתייגות של קואליציה ואופוזיציה ואפילו לשלב אותה בנוסח החוק. אנחנו פתוחים לזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם אתם רוצים הפסקה, אני אתן לכם את ההפסקה. בגדול הזמן הוא שלכם ולכן מבחינתי, מה שתרצו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר גמור. אני כן אומר וחשוב לי שהדבר ייאמר שכל הכלים הללו הם כלים. אתה אומר אתם קובעים ואז אתם אומרים בואו דברו איתנו? כן. בשביל זה הם נועדו, כדי שקואליציה ואופוזיציה ידברו ביניהם.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
בשעה 04:00 בבוקר? זה הזמן לדבר? שמחה, תאמין לי, הבדיחות לך מתחדדות עם השעות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יואב, אני חושב שיושב כאן אדם שבאמת לא משנה מה עובר עלינו בחודשיים האחרונים, בילינו יותר שעות בשנה וחצי האחרונות למרות השעות הרבות שהוא בילה כאן בחודשיים האחרונים, והוא יודע טוב מאוד שבאמצעות הסתייגויות שהגשנו, אפילו כאשר כבר החוק הגיע למליאה, נוצרה הידברות.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
יש כאן מהפכה של כל שיטת המשטר בישראל ואתה מדבר איתי על איזה חוקים שעשיתם איתם עניינים ושיפוצים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
איזה? תן לי אחד שמתקרב לקרסוליים של החוק הזה. תן אחד שדומה. כשביקשתי הערב מהיועצת המשפטית שתיתן אחד שדומה, היא לא מצאה אחד כזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רק אומר שאפילו כאשר חוק היה במליאה, אפילו כאשר חוק היה בשלב של לקראת סוף ההצבעות בקריאה השנייה והשלישית, הגיע שיח, חזרנו לחדר הוועדה והכנסנו תיקונים שהיו חשובים, קיימנו עוד שעה של דיון אחרי שניהלנו דיונים של לא יודע כמה שעות. הכנסנו ביחד, קואליציה ואופוזיציה, וחזרנו למליאה. אני לא מניח שבחוק הזה נגיע להסכמות מהסוג הזה ולא בגללנו אלא בגלל סיבות אחרות אבל זה ממש לא משנה. כן, כל הכלים האלה, כל הפיליבסטר, כל הדברים האלה נועדו לשני דברים. זכות האופוזיציה לפיליבסטר היא כאשר הקואליציה לא מדברת עם האופוזיציה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
זה האירוע. הקואליציה לא מדברת עם האופוזיציה כבר עשרה שבועות. על מה אתה מדבר?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ביקשתם הפסקה. אתם רוצים זמן שנדרש לכם? אתם רוצים שנודיע על חידוש הדיון? אני מודיע עכשיו על חמש דקות הפסקה אבל אם אתם צריכים יותר זמן, תגידו לי ואני אאריך כי זה הזמן שלכם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חמש דקות ואז נחליט. אם צריך, נחזור ואני אתן עוד זמן. גם אין הצבעה כך שלא תהיה בעיה. אנחנו יוצאים כרגע לחמש דקות הפסקה.
(הישיבה נפסקה בשעה 04:42 ונתחדשה בשעה 04:52.)
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני אתחיל וגלעד ימשיך. אמרתי גם קודם שהאירוע הזה הוא מבחינתנו האירוע החשוב ביותר שהיה אי פעם מבחינה משפטית במדינת ישראל. התהליך שהתנהל כאן הלילה ובכלל בכל שלושת הימים האחרונים הוא לא מקובל בכל קנה מידה. אנחנו יושבים כאן לבד ואין לנו שום כוונה להיות חלק מאיזושהי הצגה שאין לה שום משמעות כאשר אנחנו יושבים כאן לבד איתך. עשינו את זה מספיק שעות ומספיק ימים ואנחנו לא מתכוונים להשתתף בהצגה הזאת של החלוקה כפי שהצעת. אנחנו פשוט לא במשחק הזה אלא אנחנו במשחק אחר. אנחנו במאבק אחר על המדינה. אנחנו נעשה את כל מה שאנחנו מסוגלים בהקשרים האלה במגבלות שהפרלמנט מאפשר, מה שהתקנון מאפשר ומה שבכוחנו לאפשר אבל עצם העובדה שאנחנו יושבים כאן כאשר בצד השני כמובן אתה נמצא אבל אין כאן אף אחד מהצד השני וישחקו הנערים לפנינו. הבעיה היא קודם כל שאנחנו כבר לא נערים ושנית, זה לא משחק.
לכן אנחנו לא משתתפים בחגיגה הזאת ואנחנו נגיע מתי שתגיד שיש את ההצבעות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני היושב ראש, צר לי שאנחנו במצב הזה. אנחנו בתום תקופה מאוד מאוד קשה של התדיינות כאן בוועדה. זה לא סוד שלשני הצדדים יש מטען כבד על מה שהתנהל כאן בדיונים. מבחינתנו – ואני חושב שאני אומר את זה על דעת כל חבריי – הדיון התנהל כאן ברוב הזמן, לא תמיד אלא ברוב הזמן, באופן שהקרין מעט מאוד קשב גם לאמירות מהותיות שלנו אבל גם לאיזושהי יצירת אווירה סיבילית של התדיינות בין אופוזיציה לקואליציה. אתה דיברת בצדק על שיתוף הפעולה שהיה בכהונה הקודמת. אני חייב לומר לך, ואני באמת לא נכנס כאן לוויכוח בינינו, לגבי אותה דוגמה שאתה מרבה להשתמש בה של הסתייגות שברגע האחרון עלתה במליאה.
אני רק אומר לטובת חברינו שהיה מדובר על חוק הקורונה, חוק בעל משמעות חוקתית לא כבדה כמו החוק הזה אבל בהחלט חוק בעל השלכות חוקתיות, כאשר בתוך המליאה קיבלנו הסתייגות בנושא תפילה או הסרת ההגבלות. חשוב לי לומר לך, ואני באמת לא פותח כאן ויכוח, שאני חושב שישנו איזשהו קשר בין היכולת לעשות דבר כזה לבין העובדה שהדיון כולו במשך שבועות התנהל לא מתוך הקשבה של הקואליציה לאופוזיציה – אתה אפילו לא היית חבר רשמי בוועדה – בניסיון להיתרם מההערות, מהחששות ומהדרישות של חברים באופוזיציה שאפילו לא היו חברי ועדה. לא היה כאן איזה מצב של חודשיים עימות ואז ברגע האחרון במליאה נפתחו שערי שמיים והתקבלו שתי הצעות.
לצערי זה לא המצב בו אנחנו נמצאים עכשיו. אני חושב שעצם ההחלטה בחוק כל כך דרמטי להפעיל את החריג, עם כל הכבוד אנחנו מכירים מחוקי התקציב כניסות תיאטרליות של חברי אופוזיציה והנחה של 50 אלף הסתייגויות על השולחן. יש את הדבר הזה. אנחנו מכירים את זה. אתם עשיתם לנו את זה בתקציב הקודם ולפני זה חברי האופוזיציה עשו את זה לכם. אין כאן לא 50 אלף הסתייגויות ולא 20 אלף הסתייגויות אלא יש כאן בסך הכול 5,000 וקצת הסתייגויות על שני חוקים. היה אפשר לנהל את העניין הזה בלי השימוש בחריג. זה כשלעצמו היה מקרין איזשהו ניסיון קצת לתקן את האווירה שהשתרשה כאן בחודשיים האחרונים.
גם הפעלתם את החריג. לא בכדי ישבה כאן היועצת המשפטית של הכנסת. אני לא אסתיר שיש לנו כבוד גדול לייעוץ המשפטי אבל ברגע הזה יש בליבנו הרבה מאוד על הייעוץ המשפטי ולא בכדי כשישבה כאן היועצת המשפטית לכנסת ודיברה על ההצדקה להפעלת החריג, מבחינתי בצורה מצערת, בצד הכבוד הרב שלי לכל יועץ ויועצת משפטית שנמצאים כאן, היא הזכירה את הפרמטר שבנוהל שיצא על ידה, את הפרמטר השלישי מתוך ארבעה ודילגה על האמירה שזמן ההנמקה ייקבע תוך התחשבות במורכבות ההצעה והיקף המחלוקת לגביה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
כן. אני כבר יודע לקרוא אותך כל כך טוב.
לקבוע זמן הנמקה כאשר אתה נותן לנו עכשיו לנמק – בדקתי את המספרים - 4,000 הסתייגויות בשש שעות, בסדר. בעיניי גם הפעלת החריג לא ראויה וגם אופן הפעלת החריג.
לגבי החריג, עצם הפעלת החריג. הייתי אולי צריך להתחיל בזה. יושבי הראש מתבקשים לעשות שימוש מועט מאוד בהליך החריג ולייחד אותו למקרים חריגים במיוחד שמתקיימות בהם נסיבות יוצאות מן הכלל. ברגע שזה מה שנכתב, לא משנה ההיסטוריה של הנוהל הזה. יש נוהל והנוהל אומר שימוש מועט מאוד בהליך החריג ולייחד אותו למקרים חריגים בלבד. יש כאן התרעה בפני שימוש בנוהל הזה שנכנסת תחת כנפי המושג של שימוש לרעה בסמכות. כל הדברים כתובים כאן. השיטה הזו של קודם לקבוע גזרה ואז לבוא ולומר לנו שעכשיו ישחקו הנערים לפנינו, אפילו לא במשא ומתן, תשטחו את הטענות לפניי ואני אחליט אם לזרוק לכם איזה מטבע חסד. בתרבות שמקדמת הבנות והידברות עובדים הפוך. מקבלים את 5,400 ההסתייגויות, קוראים את ראשי סיעות האופוזיציה או את חברי הוועדה מהאופוזיציה לחדר, מחליטים, מדברים על העניין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתם אמרתם בתחילת הדרך בצורה הכי ברורה שיש שלא יהיו הסכמות. אמרתם את זה מחוץ לחדר ואמרתם בתוך החדר. אני חושב שאין גבול לציניות להגיד את המשפט הזה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
צר לי לומר לך, אתה הרי יודע - וגם הציבור יודע כי אמרנו את זה – שבמעט מאוד החוקים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני יודע. אני רק אומר שוב שאני לא אומר שזה לא לגיטימי להגיד אני לא אגיע להסכמות. אני חושב שזאת טעות אבל אני לא אומר שזה לא לגיטימי. אני כן חושב שזה לא לגיטימי להודיע בראש כל חוצות שלא יהיו הסכמות, אל תדבר איתנו, בחוץ, בפנים, לא נגיע אתכם להסכמות על החוק הזה ואז לבוא ולהגיד שההתנהגות היפה הייתה לשבת איתנו ולנסות להגיע להסכמות. זו הבעיה. אין לי בעיה עם לא להגיע להסכמות שזה בסדר.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אחרי שניהלנו דיון במשך תשעה שבועות על חוק אחד, אתמול החלטתם שמשנים את החוק אבל אתם תצביעו עליו, ולא משנה מה היה, לפני סיום הפגרה, אז מה אתה רוצה שנעשה?
גלעד קריב (העבודה)
¶
חברי ועמיתי חבר הכנסת רם בן ברק, חבל להתגונן ולהשיב על דבר שלא היה ולא נברא. לא היה ולא נברא ואני גם אסביר למה. אנחנו באנו ואמרנו בצורה ברורה שכל עוד יש כאן התנהלות דורסנית, אי אפשר להתנהל באופן דורסני על הפרוצדורות. אנחנו הרי היינו צריכים ללכת ולזעוק שצריך עוד כמה שעות דיון מהותי ודרך אגב, גם הוא לא מוצה. אני רוצה להזכיר שהיו כאן אנשים שהיה נורא חשוב שבמשך חודשיים הם ידברו כדי שבפרוטוקול יראו שכל הארגונים ומכוני המחקר דיברו, אבל שינו מהותית את הצעת החוק ולא נתנו להם לדבר.
אפילו לא הגענו למצב שיש קובץ מסודר של הסתייגויות כי אצה רצה הדרך ולא נתנו לייעוץ המשפטי של הוועדה את מה שתמיד קורה בייעוץ המשפטי של הוועדה. הם מקבלים את מאות או אלפי ההסתייגויות, לוקחים כמה שעות, מכינים קובץ מסודר, מנפים הסתייגויות שלא עולות בקנה אחד עם נוהל ההסתייגויות מבחינה מהותית.
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא. זה לא מה שאני אומר. אני חושב שהציבור שכן צופה מבין היטב את מה שאני אומר. אפילו לא נתת לייעוץ המשפטי להכין כאן קובץ הסתייגויות מסודר ולראות באמת כמה הסתייגויות יש ולנתח את ההשלכות הדיוניות כשהדברים הם מסודרים והדברים הם לפנינו כי הכול כאן באיזושהי ריצה.
כדי לא להרחיב, אנחנו מבחינתנו לא מוכנים לקבל את הרעיון שאתם משתמשים כאן בחריג, בטח לא בשלב הזה. בטח לא בשלב הזה של הדיון. אם היינו מגיעים למצב שכלו כל הקיצין, באמת יש הצדקה דיונית, הקואליציה עומדת על זכותה להביא את החוק להצבעה אבל אני רוצה להזכיר לך שבזמן שאנחנו כאן התדיינו, פרסם יושב ראש הכנסת בקשה מוועדת הכנסת לעוד כינוסי מליאה חריגים כולל ביום לגביו כבר נאמר שיוצאים לפגרה. ביום חמישי הקרוב, ביום ראשון, ביום ראשון אחרי זה. אני אומר שאתם הכול עושים כאן באיזושהי ריצת אמוק ואפשר לחשוב למען איזה חוקים. עזוב, אני מתייחס לפרוצדורה ולא למהות של החוקים המוזרים של הקואליציה.
לא הגענו לרגע שכלו כל הקיצין. לפני שפתחנו את הפה אתם רציתם לקצוב רק עד מחר בבוקר. עברו כמה שעות, פקעה סבלנותכם, פקעה סבלנותם של חברי הכנסת, משה סעדה צריך את שנת היופי שלו כדי שיקום מחר רענן כדי להמשיך ולהפיץ שנאת חינם.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
כמי שהיה כאן בלילה, אני אגיד לך משהו. אני אומר שני דברים. האישור שנתנה היועצת המשפטית למי שניהל את הישיבה, לפינדרוס, היה בערך ב-01:50. אנחנו לפחות לא ידענו על כך עד סביבות 03:00. בשעה 03:00 הייתה הודעה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא נראה לי שהיית באותו שלב של הערב. אני אמרתי שהאישור ניתן כבר בתחילת הישיבה. נאמר שאחרי שאושר לעשות את זה, בכל זאת אנחנו רוצים לתת לסיעות שבחרו לעשות זאת את האפשרות לעשות את זה בעצמן.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
לא. אתה לא היית. לא אני לא הייתי. אתה לא היית כשחבר הכנסת פינדרוס אמר בשעה 01:50: דיברתי איתה וקיבלתי אישור. את ההודעה לנו שהוא דיבר איתה, זה היה בסביבות 02:55. אני חושב שההתנהלות הזאת היא מבזה, היא אפילו מפלה וזה לא סתם שאתה רואה שבעצם מה שהוא אמר לנו עכשיו, מה שמאפיין חלק גדול מכל הדיונים בחוק הגדול הזה שבעיניי הוא מאוד מהותי, שתדברו ללמפה. זאת אומרת, הנה, אין כאן אף אחד שבסוף יצטרך להצביע. הם לא כאן.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
לא. אמרתי חוץ ממך. בסדר? דרך אגב, אני לא חושב שאתה היחיד שמחליט. אתה הרי יודע את זה. אתה לא היחיד שמחליט.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
להיפך, אני אומר לך מה שאני אמרתי. אני אמרתי בצורה מאוד מאוד ברורה גם לפני הגשת ההסתייגויות וגם במהלך הדיון הנוסף שעשינו, לכל אורך הדרך, שיבואו – וחלק מחברי הכנסת, כולל מהאופוזיציה, באו אלי - ואמרנו שיביאו הסתייגויות מהותיות שאתם רוצים ואם צריך, אני גם אעלה אותן לראשי הקואליציה כי אני באמת לא מחליט. זה חוק שהוא מאוד חשוב. אני מחליט כבעל אצבע.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אבל כיוון שחבר הכנסת קריב דיבר כאן על התהליך, אי אפשר להתעלם מהתהליך הזה שברוב השעות של הדיונים הארוכים שאתה כן היית בהם, רוב חברי הקואליציה שמצביעים והקול שלהם הוא בדיוק כמו שלך, לא היו כאן בדיונים. זאת האמת. למה אני אומר את זה? אני חושב שדווקא בחוק הזה שהוא חוק של ועדה, המונח הזה חוק של ועדה בעיניי הוא שם על הוועדה אחריות כמעט של ממשלה.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
בסדר. מה שבאמת היה קורה אם זה היה בממשלה, אתה יודע את זה, למרות שלא ישבת שם, שהגופים שכבר הזכירו כאן במהלך היום היו באים לממשלה או כותבים חוות דעת ומקשיבים להם. כאן בוועדה הזאת זה לא קרה. לא המועצה לביטחון לאומי, לא הגורמים הרלוונטיים באוצר, לא במשרד החוץ, לא במשרד הביטחון. אני חושב שהאחריות שלך דווקא כמי שהוביל את התהליך בדרך הזאת הייתה כן להביא אותם. אתה עוד יכול לתקן את זה. אתה יודע כמוני שהשופטים שעתידים להתמנות הם בערך בעוד חצי שנה. לכן כל הטרלול הזה, סליחה על הביטוי, הוא באמת לא ברור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין ספק שהטרלול סביב הצעת החוק הזאת שהיא עוברת, מחר בבוקר לא קורה שום דבר עד שממנים שופטים. יש זמן לדבר וגם זמן להידבר עם האופוזיציה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני, הבנת את דברינו. לצערנו גם עצם הפעלת החריג בשלב דיון כל כך מוקדם וגם הניסיון לקצוב לנו זמן הנמקות למול חדר ריק למעט אדוני, זה המשך ישיר של ההתנהלות הדיונית כאן בוועדה. אנחנו מודים לך ואנחנו לא ננהל כך את הדיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כנראה עכשיו אני אדבר לעצמי כי אתם קמים. את לא חייבת להישאר. אני מגיב לדבריכם. אני הקשבתי לכם רוב קשב. אתם רוצים לקום וללכת, זה לא לעניין אבל בסדר, זכותכם.
אני אומר לגלעד, גם למתן שיושב כאן ולאחרים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין שום בעיה. אני אומר שככל שתרצו לבודד - אני חוזר על הצעתי אותה אתם יכולים לקבל או לא – מתוך ההסתייגויות, הסתייגויות מהותיות שאתם מעוניינים לקיים עליהן הנמקה בנפרד, אנחנו נמצא לזה זמן. אני לא אפתיע אתכם בשעה 5:00 בבוקר לגבי שעה. ככל שלא תרצו, נצביע עליהן כמקבץ לפי הכללים. כמובן הנושא לבחירתכם. יש לזה גם שיקול דעת שלי אבל גם אני יכול לעשות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתה לא יכול לצמצם את הזכות שלנו ואז לומר בחירתכם. לא. אתה בחרת. זה ארגז הכלים המאוד פרלמנטרי מאוד לגיטימי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. תודה רבה לחבריי חברי הכנסת. אני מודיע שככל שלא יישארו להנמקות חברי האופוזיציה, אני מוציא את הוועדה להפסקה עד השעה 10:00 בבוקר, אז נתכנס להצבעות.
ישיבה זו מופסקת.
הישיבה ננעלה בשעה 05:20.