פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



11
ועדת הכנסת
21/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 32
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ג (21 במרץ 2023), שעה 15:00

פניית יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר טענות נושא חדש בעת הדיון בהצעות חוק הבאות:
111. הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) (כ/947).
22. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023 (כ/947)

חברי הוועדה: משה ארבל – מ"מ היו"ר
מתן כהנא
משה סעדה
צביקה פוגל
אריאל קלנר
יצחק קרויזר
משה רוט

דן אילוז
טלי גוטליב
משה טור פז
ארז מלול
יואב סגלוביץ'
גלעד קריב
שמחה רוטמן

ארבל אסטרחן

נועה בירן - דדון

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023, כ/947

השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות), כ/947

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום ה-21 במרס 2023, ישיבה מספר 32. בפתיחת הדברים אני מכבד את היועצת המשפטית שתסקור בפני חברי הוועדה את נסיבות העניין.

לפני כמה שעות הייתה כאן ישיבה באותה טענת נושא חדש, בנושא של חוק יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט ונקבע שלא מדובר בנושאים חדשים. אחרי שהסתיימה הישיבה וטרם הוצבעה הרוויזיה התברר ששני חברי כנסת נוספים – חבר הכנסת סגלוביץ' וחבר הכנסת קריב – טענו את אותה טענת נושא חדש. בטעות זה לא נזכר במכתב של יושב ראש ועדת החוקה לוועדת הכנסת ולכן הם לא הוזמנו לישיבה.

אם תרצי, אני אוכל להרחיב על זה אבל זה לא כזה חשוב כי זה נעשה בהסכמה. לכן אני לא אתייחס הרבה להשתלשלות העובדתית כי למען הסר ספק רצינו שגם אם מישהו אמר בדיון וזה לא נרשם ולא נקלט, תהיה לו ההזדמנות להציג את טענת הנושא החדש.

זה לא היה במכתב למרות שהם הגישו טענת נושא חדש. הם לא הוזמנו לדיון הקודם.

לדיון הזה הם הוזמנו. ההחלטה הקודמת בטלה. אשר על כן אנחנו פותחים את הדיון והנושא נפתח לדיון מחדש.

אין לי זכות דיבור. שללו לי את זכות הדיבור. אני הולכת. ביי. שלום, להתראות. אדוני היושב ראש, אני לא דחליל כאן. קיבלתי עכשיו הודעה ששללו לי את זכות הדיבור. תודה. אני הולכת. תמצאו לי מחליף.

ביקשת זכות דיבור?

ועדת האתיקה שללה לי את זכות הדיבור.

פה אחד הם שללו?

פה אחד הם שללו, עם החברים שלנו. אז תודה רבה, היה נעים מאוד.

גם הליכוד?

ביי. תמצאו מחליף.

בהצלחה.

לא הבנתי למה מקיימים את הדיון.

למה שללו לה את זכות הדיבור?

אני חושב שהדיונים הללו בוועדות אחרות הם לא רלוונטיים לדיונים שמתקיימים כאן.

אני שואל לגבי הדיון הזה. לא הבנתי למה עושים דיון נוסף.

לפי הסבר היועצת המשפטית הייתה תקלה. לדיון לא הוזמנו חברי הכנסת סגלוביץ' וקריב שטענו לנושא חדש.

במסמך ההזמנה היה כתוב רק ארז מלול.

נכון. זו בדיוק התקלה.

לפי המכתב מיושב ראש ועדת החוקה.

לא הבנתי. אני רוצה להבין.

שואל חבר הכנסת סעדה שניהל את הישיבה הקודמת. מה שקרה זה שוועדת הכנסת קיבלה מכתב מיושב ראש ועדת החוקה שחבר הכנסת מלול ביקש נושא חדש.

בלבד. זה מה שהיה כתוב.

כן. הוא הוזמן לדיון והתקיים הדיון. אחרי הדיון התברר שהיה איזשהו חוסר הבנה – לא משנה כרגע מצד מי אבל הייתה איזושהי טעות – והיו שני חברי כנסת נוספים שטענו את אותה טענת נושא חדש והם לא נזכרו במכתבו של יושב ראש ועדת החוקה ולכן הם לא הוזמנו.

למה הם לא הוזכרו?

הם לא נקלטו.

כי שמחה לא ספר אותם. למען הפרוטוקול שיירשם שאמרתי את זה בחיוך.

תנו לי להסביר. העניין מאוד פשוט. טענת הנושא החדש של חבר הכנסת ארז מלול נטענה ביום ראשון, בסוף הדיון. במהלך הדיונים ביום שני למיטב זיכרוני אמר חבר הכנסת יואב סגלוביץ' שגם הוא אומר טענת נושא חדש. אמרתי לו שכבר ארז הגיש ולא התחדד השיח בינינו ולכן גם מנהל הוועדה לא הכין את המכתב שהוא רוצה להגיש הודעה כזאת בנפרד. למיטב ידיעתי רק היום גלעד הוסיף את טענתו שלו. למען הסר ספק, כולם יוכלו לטעון את הטענה.

מכיוון שעל סדר היום היה הדיון על נושא חדש ולא הדיון על הדיון, נפתח את הדיון.

בואו נתקדם. הדבר נעשה בהסכמה.

אשר על כן, לנוכח ההסכמות בין קואליציה לאופוזיציה, רגעי חסד מפתיעים בבית הזה בימים האלה, הסעיף הראשון הוא פניית ושל יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר נושא חדש בנושא הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת רשויות).

המבקשים אמורים לנמק?

אם הם רוצים. חבר הכנסת קריב לא כאן, אבל דיברו עם העוזרת שלו והוא יודע על הישיבה.

אם ירצה, אנחנו כאן.

הנה. הוא הגיע.

חבר הכנסת סגלוביץ', בכבוד. חבר הכנסת קריב, זכות הדיבור תהיה לאדוני אחרי דבריו של חבר הכנסת סגלוביץ'.

לכבוד הוא לי להיות אחריו.

אני אדבר קצת על התהליך שהיה. אנחנו למעשה כבר שבועות ארוכים מתדיינים, לפחות בימים האחרונים ולפני כן, על חוק יסוד: השפיטה. ביום ראשון בערב עלו הנושאים שקשורים להצעה שנמצאת היום לקראת דיון בהסתייגויות וכולי וכולי. ההצעה הזאת כפי שהיא נראית, כשמשווים אותה, גם כשאתה לא משפטן דגול, אתה רואה רק את הסעיפים כולל הדברים בתוכם, אתה רואה שזה לא אותו הדבר.

אני רוצה להדגיש את העניין במעטפת שלו. טענות נושא חדש נטענות הרבה פעמים בוועדות הכנסת. זה חלק מתהליכים פרלמנטריים ואני רוצה – למרות שגם זה חלק מתהליך פרלמנטרי – לדבר על המהות של העניין, ואני לא עושה זאת כדי למשוך זמן.

היום שאלתי שאלה ישירה את היועץ המשפטי של הוועדה בהקשר אחר, והוא אמר לי שהוא לא רואה הבדל מהותי בין ההצעה הזו להצעה הקודמת ואין שינוי משפטי מהותי. אולי יתקנו אותי אבל זה פחות או יותר מה שנאמר וניסיתי לצטט במדויק.

הטענה שלי היא שטענת נושא חדש, זה נכון שהיא סוג של טענה שבוודאי יש בה טענה משפטית אבל לא רק. המבנה עליה מושתתת ההצעה הזאת הוא שונה ואני אציין שני נושאים בהם השונות היא מובהקת. האחד הוא שאם בהצעה הקודמת הייתה לנו התייחסות לכל הוועדה למינוי שופטים כפי שהיא, לא משנה אם זה בית משפט עליון, בית משפט מחוזי או בית משפט שלום וכולי, אבל שלשום זה השתנה לחלוטין ולשינוי הזה יש משמעות. תוך כדי יש כאן גם מהות, גם תוכן וגם צורה. במהות זה משהו אחר. בתוכן שלה, למעשה אפילו לא ברמה הפרוצדורלית, לא שמענו, לפחות אני חושב שלא שמענו, התייחסויות מהותיות לשינויים האלה, מה המשמעות על בית משפט השלום, על בית המשפט המחוזי, בטריבונלים השונים שהם יושבים. לא היה על זה דיון.

הדבר הנוסף שעלה במובהק מהעניין הזה והוא משליך על הסיפור, הוא סיפור הסניוריטי. סיפור הסניוריטי לא כתוב בתוך ההצעה עצמה. זה לא נכון שכתוב משהו על הסניוריטי אבל ברור לגמרי שיש רוב קואליציוני וסביר להניח שהקואליציה תבחר - כי היא כבר אמרה את זה – שהיא לא רוצה את הסניוריטי. זה משפיע מלמעלה - זה לא רק על בית המשפט העליון – עד למטה. אם זה היה רק על בית המשפט העליון, לא הייתי טוען את הטענה הזאת אבל היא משפיעה מלמעלה עד למטה וזה מעבר לטענות המהותיות שדיברנו עליהן בהסתייגויות ושנדבר על המשמעות של סניוריטי. המשמעות היא מלמעלה עד למטה, על כל הרצף.

אני מכבד את האמירה המשפטית של הייעוץ המשפטי. אני לא חולק על האמירות המשפטיות שלהם. יש לי דעה אחרת אבל אני לא חולק על דעתם הנקייה. אני חושב שיש כאן נושא חדש בכל המובהקות, גם במבנה, איך שבנו את ההצעה, ואפילו ברמת התוכן. אני בכנסת כבר כמה שנים ואנחנו יודעים מתי נראה נושא חדש עם איזה פסיק, עם איזה משהו, אבל כאן כשאתה רואה את התיקונים באדום ואת השינויים - כל בר דעת יגיד שיש כאן משהו אחר.

כמובן שסעיף 85(א) לתקנון קובע שוועדה רשאית לתקן הצעת חוק שהיא דנה בה ורשאית לתקן גם סעיפי חוק שלא נזכרו בנוסח הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה ובלבד שהתיקונים לא יחרגו מגדר הצעת החוק. כאן, בסדר, זאת טענתך.

אני טענתי טענה מהותית, שהיא גם משמעותית, שיש כאן מבנה אחר.

הדבר הנוסף שאני רוצה לטעון בעניין הזה הוא שזה טענת צד לאירוע. קחו אותה כטענת צד. אני חושב שבדרך כלל היא לא נשמעת בדיונים מן הסוג הזה. זה לא עוד משהו. זאת לא עוד הצעת חוק חשובה ככל שתהיה. זאת הצעת חוק שמשפיעה כי אנחנו יודעים מה עוד בדרך. אנחנו יודעים מה מחכה אחרי הפגרה. אנחנו יודעים את זה כי אמרו. אנחנו יודעים כי כתבו. אנחנו יודעים כי ראינו, כי היינו בחלק מהדיונים, לפחות בקריאה ראשונה. לכן לבוא ולהיכנס רק להליך הטכני של האם זה מדויק או לא מדויק, אני חושב שגם ברמה הטכנית, גם ברמת סעיף 85(א), זה לא עומד. זה עומד בפירוש כנושא חדש.

גם ברמה של מה שאנחנו נמצאים בתוכו, אי אפשר לייתר את העניין הזה שזמן הדיון בין ההצעה הקודמת שהייתה על שולחננו רק שלשום, אתמול היה זמן דיון ואני אומר לך שהוא היה משעה 09:30 בבוקר עד פתיחת המליאה. בשעה 20:30 קיבלנו הודעה שצריכים להגיש הסתייגויות עד שעה 10:00 בבוקר ולאחר מכן זה השתנה ל-12:00 ונוסף עוד דיון של שלוש שעות. את הטענות האלה טענו עכשיו בוועדה והן עדיין נטענות שם. להגיד על זה לא נושא חדש? נראה לי שהשאלה איננה רק משפטית אבל גם משפטית אני חושב שיש כאן נושא חדש בהקשר הזה.

אני מאוד מודה לאדוני. חבר הכנסת גלעד קריב.

אני אוסיף ואני כמובן מקבל את כל דבריו של חבר הכנסת סגלוביץ'. אני אומר שאני חושב שאת הפרשנות של הוראות הסעיף שנוגע לנושא חדש צריכים לפרש בין השאר על רקע העובדה שאנחנו עוסקים כאן בשינויים בחוק יסוד. יש כאן גם שינויים בחוק בתי המשפט אבל הם נגררים אחרי שינויי חוק היסוד. בעיניי נדרשת מאיתנו איזושהי הקפדה יתרה בהליכי החקיקה של חוק היסוד. זה לא מעוגן בפרוצדורות של קריאות אחרות אבל במרחב הפרשני התפיסה שלנו צריכה להיות שכאשר אנחנו עוסקים בחוקי יסוד, אנחנו מקפידים יותר בהוראות הפרוצדורליות. לכן אני חושב שצריך יותר לדקדק בהקשר הזה של הנושא של טענת הנושא החדש.

אני אחדד. הייעוץ המשפטי, תקנון הכנסת לא מייצר חקיקה מדרגית. נכון? בין חוק יסוד לחוק רגיל.

לא. התקנון לא. לכן אמרתי מן הראוי. לא אמרתי שזה כתוב בתקנון. אני חושב שהתקנון גם לו יש פרשנות וגם יש איזה שהן נורמות. התקנון גם לא מייצר הבדל בפרוצדורות הדיון בוועדות ולא רק בעניין הזה. עדיין הייעוץ המשפטי, גם ועדת הכנסת, גם הנשיאות, גם היושב ראש, תמיד הייתה תחושה שבחוק יסוד צריך להקפיד עוד יותר. הדבר בא לידי ביטוי בזמן שנקצב להסתייגויות.

בתזכיר שהופץ, 72 שעות והגיע לאדוני כיושב ראש ועדת החוקה כאשר שבת הייתה באמצע, בדיון בחוק יסוד. בסדר, אז ביקרת את זה לפרוטוקול.

אדוני יודע מה אני עשיתי בפרסום תזכירים להצעות חוק ממשלתיות והלוואי והייתה לנו כאן הצעת חוק ממשלתית.

עדיף פרטית. זה עוד קריאה טרומית ועוד דיונים.

אז יש לנו מחלוקת. אם המטרה המוצהרת היא לייתר את עבודת המטה של הרשות המבצעת, זה תרגיל ששכרנו הדיוני יוצא בו בהפסדו.

או לחילופין חיזוקה של הכנסת.

אתה רואה את זה כך ואני רואה את זה אחרת. בעיניי מעמדה של רשות אחת, חוסנה לא צריך לבוא על חשבון חוסן הרשות האחרת והיה ראוי לעשות את הדברים אחרת. אם אינני טועה אדוני, בהצעה שאנחנו עוסקים בה עכשיו, יתקן אותי יושב ראש הוועדה, לא הייתה קריאה טרומית. אנחנו לא מדברים על חוק היועמ"שים אלא אנחנו מדברים על הצעת חוק מטעם הוועדה.

כן, אבל כמות הדיונים שהיו עד שהגיעה קריאה ראשונה היא כאין וכאפס - - -

אבל היא הנותנת. היא בדיוק הנותנת. מכיוון שבמסגרת הדיונים אנחנו רואים את כמות הדיונים שהייתה סביב נוסחו של החוק, ואנחנו רואים כיצד מובא אלינו נוסח אחר. דרך אגב, קל לראות בדיוני הוועדה - בסופו של דבר יושבים בוועדה גם יועצים - מתי שינוי הנוסח הוא תוצאה של מהלך אורגני של דיונים בתוך הוועדה בגיבוש הבנות ומתי יש פה בעצם מצב שבו יושב ראש הוועדה מביא נוסח א' וברגע מסוים, לקראת סיום הדיון, היושב ראש מביא נוסח אחר שהזיקה שלו למשא ומתן בין חברי הוועדה, בינם לבין עצמם, בין אופוזיציה לקואליציה, הוא יחסית מצומצם.

אדוני יסכם.

הנה, אני מסכם. אדוני בחר לפתוח איתי דיון בעניינים אחרים חשובים, אבל לא מעניינו של הדיון שלנו. אני יכול לענות לאדוני שהלוואי והיו עושים בהצעה הזאת את מה שאני עשיתי בהקשר לחוק הדיינים והתעקשתי על שמירת מנגנון הווטו של דייני בית הדין הרבני הגדול על מינוי חברים להרכב.

הנה, הלכו לך הפריימריז.

משה יודע שאני צודק.

ראיתי את הפרוטוקולים.

אני חושב שבתוך ההצעה הוכנסו שינויים מאוד מהותיים. יש כאן מנגנונים חדשים שלא נדונו. הרעיון של הנשיאים, ההבדל בין שתי הערכאות, ההתייחסות לבית הדין לעבודה – אלה דברים שמחייבים אמירה של נושא חדש.

לפני שנעבור לייעוץ המשפטי של הכנסת, מילה של חבר הכנסת סגלוביץ'.

כמה שניות. אפילו ברמה הסמנטית, אם זו הצעת חוק מטעם הוועדה, גם אנחנו חלק מהוועדה. אפילו בסמנטיקה של האירוע, ראוי לשקול נושא חדש בכובד ראש יותר מאשר אם זו הייתה הצעת חוק פרטית.

אנחנו בדיון כאן בלב פתוח ובנפש חפצה. חד משמעית.

דווקא בגלל המנגנון שהיא הגיעה.

הייעוץ המשפטי.

אני אגיד בקצרה משהו כללי על הנושא של נושא חדש ואחר כך אלעזר שטרן יתייחס ספציפית להצעת החוק הזאת, הצעת חוק שבאמת מעוררת הרבה עניין וגם קיבלנו פנייה בעניין הזה מפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.

סעיף 85 לתקנון שהקריא יושב ראש הוועדה באמת אוסר על כל ועדה שהיא להוסיף דברים שהם בגדר נושא חדש. הסעיף הזה נבחן באופן מפתיע הרבה מאוד פעמים בבג"צ, יותר ממרבית סעיפי התקנון. רק לאחרונה בית המשפט התייחס אליו לגבי הצעת חוק שחוקקה בעניין אות המערכה לחיילי צד"ל, שם החליטו להוסיף סעיף שנגע לקורונה ובית המשפט קבע שאכן זה באמת נושא חדש מובהק. אני לא נכנסת לנסיבות שהיו שם אבל זה לא דומה למקרה שבפנינו.

לרבות תקציבי.

זאת באמת דוגמה של מה אי אפשר לעשות באופן מובהק. במקרים אחרים קלים יותר, כמובן יש התלבטות ולכן הדבר הזה נשלח לוועדת הכנסת שתבחן. מה שאמר בית המשפט בפסק הדין המרכזי שעסק בעניין הזה בעניין אבו ערר, בית המשפט בחן האם תיקון שהוצע להצעת החוק מהווה נושא חדש ובאותו מקרה הוא אמר שהוא לא נושא חדש כי "מדובר בפן אחר נוסף... שעלתה בהצעת החוק שעברה בכנסת בקריאה הראשונה. מדובר בשני יישומים קונקרטיים של אותה תכלית עצמה, הוראה שהוספה על ידי הוועדה משתלבת באופן טבעי בהסדר שאושר בקריאה הראשונה לכלל הסדר קוהרנטי המסדיר נושא אחד". בית המשפט הסביר גם ש"התכלית של הוראות התקנון הוא לצייד את הוועדה ששוקדת על הצעת חוק שאושרה בקריאה הראשונה בסמכויות הנדרשות כדי לגבש את הצעת החוק לקראת חקיקה סופית. הוראת הסעיף מאפשרת לוועדה לתקן את הצעת החוק, לברא אותה מפגמים שדבקו בה, ללטש את הסדריה... על מנת שבפני הכנסת תונח הצעת חוק טובה ויעילה ככל האפשר".

זה בדרך כלל מה שעושות ועדות הכנסת. הנוסח שעובר קריאה ראשונה, פעמים רבות מאוד אינו הנוסח שמוכן לקריאה השנייה והשלישית ולוועדות הכנסת יש סמכות לתקן את ההצעות על מנת להביא לקריאה שנייה ושלישית את הנוסח הטוב ביותר שאפשר.

לגבי ההצעה הספציפית הזאת, ישלים אלעזר.

לפי סעיף 85 לתקנון, השאלה היא מה גדר הנושא. כאשר מגדירים את מהו גדר הנושא, ההגדרה היא רחבה. לא מתייחסים לכל סעיף וסעיף אלא השאלה מה הנושא שעומד על שולחן הוועדה. בפשטות, הנושא שעמד כאן על שולחן הוועדה הוא הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הרוב הנדרש למינוי, הערכאות בהן זה יחול. זאת אומרת, זה הנושא של גדר הצעת החוק ששורטט בנוסח הקריאה הראשונה. חשוב להדגיש כמו שארבל אמרה שהצעת חוק שנכנסת אחרי קריאה ראשונה היא הרבה פעמים יוצאת שונה בצורה משמעותית לקראת קריאה שנייה ושלישית. גם אם בתוך אותו גדר נושא של הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הרוב הנדרש למינוי, הערכאות שעליהן זה חל, כשהוצג מתווה מסוים ועכשיו הוועדה החליטה על מתווה אחר בתוך אותו גדר נושא – זאת לא חריגה מגדר הנושא. אלה פשוט הצעות שונות בתוך אותו נושא.

מתי תגדיר שזה כן בתוך אותו נושא?

כפי שהיה בבג"צ.

מערכה למענקי קורונה.

אם יורשה לי, אני כופר גם בהחלטה הזאת. אני מכבד אותה כי אין ברירה אחרת כי בית המשפט שרטט אבל אני חושב שסמכותה של הכנסת גם במקרים כאלה לחוקק חוקים, גם אם הם שונים לחלוטין במידה ובאמת ועדת הכנסת אישרה את הנושא החדש.

עכשיו לחוק הזה מענקי קורונה?

אם ועדת הכנסת אישרה, כן.

למען הסר ספק, אין שום כוונה להוסיף לחוק יסוד: השפיטה, לפחות מטעם יושב ראש הוועדה נמסר לי שאין שום כוונה להוסיף מענקי קורונה לחוק.

הרי מדובר פה לא על סמכות הכנסת אלא על הפרוצדורה כשלעצמה.

נכון.

אני שואל מה קו הגבול של הפרוצדורה שבו אתה כן תגיד - - -

קשה לשרטט קו מאוד ברור. זה מנעד רחב, ממצב שבו יש לי נושא והוועדה בוחרת לשנות את המתווה הפנימי בתוך אותו נושא, למצב שבו – כמו באותו פסק דין שארבל ציינה - שכל מי שרואה את זה אומר שאלה נושאים שונים לחלוטין שאין ביניהם שום קשר.

זו גם אחת הסיבות שזה מוכרע באמצעות החלטת ועדת הכנסת. זה בדיוק בגלל המנעד הזה.

אי אפשר לשרטט קו אפריורי קבוע שתקף.

קריטריון?

צריך לראות בכל מקרה ומקרה. צריך לנסות להגדיר מהו הנושא של הצעת החוק ולפי הנושא לראות.

אני חושב שברור שהנושא של הצעת החוק הזאת הוא הרכב הוועדה לבחירת שופטים והרוב הנדרש למינוי. נראה לי שזה גדר הנושא. גם כשיש מתווים אחרים בתוך אותו גדר נושא, זה לא בבחינת נושא חדש. הטענות של חבר הכנסת סגלוביץ' הן – יכול להיות הן נכונות או לא – לא ברמה הפרוצדורלית של טענת נושא חדש לפי סעיף 85.

מה שנשאר זה רק לשכנע את חברי הקואליציה ואז הם יכולים להצביע כמו שהם חושבים.

חבר הכנסת מלול, תרצה לנמק?

אני מצטרף לידידיי המלומדים, גלעד ויואב, לנימוקים שלהם. אין לי מה להוסיף.

אני רוצה לומר משפט סיכום. משפט מאוד קצר. אני יכול לומר שכמעט כל הסעיפים שהשתנו, בלי שום קשר כרגע לשאלת העיתוי, זה כבר היועצת המשפטית של הכנסת כתבה במכתבה ואני לא רואה צורך לחזור על הדברים. אפילו לא כמעט אלא כל התיקונים שהוכנסו, הם הוכנסו במענה לדברים שנאמרו, בין היתר על ידי חברי האופוזיציה בגדר הנושא. לכן אני לא רואה בכלל התחלה של טענה.

תודה רבה. אני מתכבד לעבור להצבעה על פניית יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר טענות נושא חדש בעת הדיון בהצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מספר 105). מי בעד קבלת טענת נושא חדש? מי שסבור שזה נושא חדש ירים את ידו. 3 בעד. מי נגד? 8.

הצבעה
לא נתקבל

אני קובע שטענת נושא חדש לא התקבלה. בהצלחה. תודה רבה.

רוויזיה.

רוויזיה.

גם אני אומר רוויזיה.

ההצבעה על הרוויזיה תהיה בשעה 15:57, כאן בחדר הוועדה. תודה.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:23 ונתחדשה בשעה 16:00.)

אני מחדש את הישיבה.

בחוק הזה נעשו שני שינויים מהותיים ולאור זאת, למרות חוות הדעת ששמענו שבתוך הנושא לכאורה אין כאן נושא חדש, אנחנו סבורים שיש מקום להכריז על נושא חדש ולאור זאת לקיים דיון חדש לגמרי על החקיקה הזאת.

תודה על ההנמקה.

אני עובר להצבעה. מי בעד קבלת הרוויזיה? 3. מי נגד? 4.

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

הרוויזיה לא התקבלה. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:01.