פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת

1

14
ועדת הכספים
21/03/2023

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכספים
21/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 81
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ג (21 במרץ 2023), שעה 13:04

הצעת מכירת החזקות המדינה בחברת אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ בהתאם לסעיף 5(ד)(2) לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
יונתן מישרקי
חמד עמאר
עודד פורר
יצחק פינדרוס

יובל רז - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

גיל כהן - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

פיליפ איחלזון - מנהל יחידת החוב הממשלתי, משרד האוצר

ירון פכט - מנהל תחום חוב חיצוני, משרד האוצר

אסתי פלדמן - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר

שלומי עם שלום - תא"ל במיל', מנהל מטה, אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ

עמיקם בן צבי - יו"ר הדירקטוריון, אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ

אפרת פוקס - מנהלת קשרי ממשל, אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ

תמר בנתורה

טמיר כהן

ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


הצעת מכירת החזקות המדינה בחברת אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ בהתאם לסעיף 5(ד)(2) לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951

שלום, צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים ; הצעה לסדר של חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. ברשותך, אני רוצה להתייחס לכמה דברים הנוגעים לעניין. אני אמנם ממלא מקום, ולא יושב פה כל הזמן, אבל אני עוקב אחר סדר היום. היום פורסמו אזהרות של אגף התקציבים על השלכות הרפורמה המשפטית: אובדן אפשרי של עד 100 מיליארד ₪ בשנה. הכלכלנית הראשית באוצר ציינה כי הפיכה משטרית עלולה למחוק כמחצית מהצמיחה לנפש בחמש שנים. אלו הן הכותרות החמורות ביותר שנחשפנו אליהן בתקופה האחרונה מבחינת תחזיות של אגף התקציבים והכלכלנית הראשית באוצר. אני לא יודע מה חמור יותר: התחזיות האלה, או העובדה שהמסמך הזה בכלל היה אמור להתפרסם וגורמים באוצר התבקשו על ידי בכירים שלא לפרסם אותו. אני חושב שזו שערורייה שאין כדוגמתה; אני חושב שוועדת הכספים לא יכולה לעבור לסדר היום על העובדה שמוסתר מידע קריטי מהציבור באשר להשלכות הכלכליות של מה שקורה פה במדינה.

יתרה מכך, אני מצטרף גם למה שקורה פה בסדר היום: יוקר המחיה שובר שיאים; מחירי המצות עולים בכ-23% לפני חג הפסח; לא ראיתי שהנושא הזה מגיע לכאן כדי שמשרדי הממשלה יגידו: "מה הם עשו בעניין?". הממשלה הזו מכהנת כבר רבעון; מה עשיתם בעניין תיאומי המשחטות ומחירי העוף, שעולים בכ-45%? מה עשיתם בעניין מחירי המצות לפסח? מה עשיתם בעניין מחירי כל הפירות והירקות? הייתה רפורמה, היו אמורים לפתוח את השוק ולא פתחו אותו. תקנות שהן כבר מוכנות, שהיו אמורות להגיע לוועדת הכלכלה כדי לאפשר הקלה בייבוא, לא הגיעו גם כן. בתוך סדר היום של כל מיני נושאים כאלה ואחרים בוועדת הכספים, אפשר לדון גם על הדברים האלה.

תודה רבה; אני כבר אשיב על זה. חמד, בבקשה.

אני ועודד לא מתואמים בכלל; אני הופתעתי שמצאתי אותו כאן, כי אני רציתי להגיש הצעה לסדר על אותו נושא. אני קראתי את הדיון הלילי שהיה באוצר, שם היה כתוב ששר האוצר בעצמו לא רצה שיפורסם. אני חושב שזה מאוד חמור. לפי התוצאות של הדיון, אמורים להפסיד כ-30 מיליארד ₪ בשנה
מההכנסות למדינה. זה אחד הדברים שיכולים להביא לקיצוץ קשה מאוד, במיוחד לאוכלוסיות החלשות במדינת ישראל. מהרגע שהייתה הכרזת המדינה- מי שאוכל אותה הן האוכלוסיות החלשות במדינת ישראל, והן הראשונות שיספגו את זה.

בנוסף לכך, אדוני היושב-ראש, אנחנו קיימנו דיון כאן על השפעת המהלכים המשפטיים שמבצעת הממשלה, ואתה סיכמת אז את הדיון בכך שלא תהיה שום השפעה של המהלכים המשפטיים על הכלכלה של מדינת ישראל; בלי נוכחות האוצר, אגף תקציבים והכלכלנית הראשית. ממה שאנחנו רואים ושומעים עכשיו, ומהתוצאות בשטח, שכבר מדברות – בחודשים ינואר-פברואר היו ירידות בהכנסות המדינה. בינואר, פברואר, מרץ ואפריל בשנה שעברה הייתה עלייה בהכנסות המדינה, וההכנסות היו גבוהות יותר מההוצאות של המדינה. היום אנחנו רואים תוצאה הפוכה לגמרי. אני חושב שהגיע הזמן גם שלנו, כוועדת הכספים, לדון בנושא הזה; להביא לכאן את האוצר, את ראש אגף תקציבים ואת הכלכלנית הראשית, ולשמוע מהי ההשפעה של כל המהלכים האלה על כל אזרח במדינת ישראל. זהו תפקידנו כחברי כנסת, ואנחנו חייבים לבצע אותו בצורה הטובה ביותר.

תודה. בבקשה, אימאן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צוהריים טובים לכולם. בנוסף לדברים שנאמרו כעת, אליהם אני שותפה מילה במילה, אני רוצה לציין שמחרתיים, בעזרת השם, אנחנו נתחיל את חודש הרמדאן, שיהיה חודש של ברכה של חשבון נפש.

אני רוצה לשים על סדר יומה של הוועדה דבר נוסף בנוגע לסוגייה הזו: עם כל ההערכה, התודה והמאמץ של משרד הרווחה כדי להקל על מצוקתם של העניים וקשיי היום, בחברה הערבית במיוחד, המוסלמים שצמים את החג, וכל הנושא של הכרטיסים שניתן לכל העדות באותה המידה: לפסחא, לפסח ולרמדאן. עם זאת, אני רוצה לציין שחודש הרמדאן הוא חודש שלם; 30 ימים, ולאחריהם יש את החג. ה-800 ₪ לא יעשו כלום; אפילו את המנה העיקרית הכי פשוטה שאפשר, עוף, לא בשר כבש או עגל. אנחנו לא מדברים על תפארת; אנחנו מדברים על למצוא ארוחה משביעה ומזינה. לא יכול להיות שאנחנו לקראת חודש רמדאן עם עלייה של 40% ויותר במחירי העופות. אני תוהה, מה כבודו, כיו"ר ועדת הכספים, עושה בעניין הזה?

תודה רבה. יש עוד מישהו מחברי הוועדה שרוצה לדבר?

אני רק רוצה לעדכן כי לפי מה שפורסם אתמול, קילו פרגיות עולה כ-70 ₪. אתם יודעים מה זה 70 ₪ לקילו פרגיות? טירוף.

אגב, בנושא של העוף יש תיאום ימי שחיטה בין המשחטות.

רבותיי, אני מבקש להתייחס לעניין הזה. לגבי הנושא הכלכלי: בכלכלה יש שני היבטים: ההיבט האחד הוא הנושא הכלכלי – האם המשק נמצא בנסיגה? האם המציאות היא שמדובר במשק חלש, שאיננו מתפקד? הדבר הנוסף הוא שהמשק חזק ורגיל, והכל בסדר, אבל יש פסיכולוגיה שמוציאים החוצה, לפיה המשק הזה נמצא בסכנה גדולה. אני קיבלתי פה החלטה ברוב קולות שאין השפעה לנושא של הרפורמה המשפטית.

רוב הקולות שיצרת פה הם של אנשים שלא השתתפו בדיון בכלל. עשית הצבעה כאילו מצביעים על סעיף פוליטי.

הקול שלי שווה כמו כמה. מה זה משנה? העובדה היא שהייתה - - -

אנחנו יודעים את זה שבממשלה הזו הקול שלך שווה כמו כמה.

ממש לא, אבל המציאות היא שיש פסיכולוגיה, שמוציאים החוצה את זה שהמדינה הולכת להיות דיקטטורה, כאילו עכשיו היא דמוקרטיה. היום, מה שברק עשה היא דמוקרטיה לגמרי. אבל אני לא נכנס לעניין הזה וגם לא מתראיין על זה. אני חושב שהפסיכולוגיה עושה פה הרבה מאוד נזק, ואנשים גם יודעים את זה; כל מי שעוקב אחרי מה שנעשה בהפגנות רואה שאלה אותם אנשים שהפגינו בבלפור. אני רואה פה גם את הדיונים, את אלה שלא רוצים - - -

אין קשר בין בלפור למה שקורה היום. כל עם ישראל מפגין היום, זה לא שמאל וימין.

ממש.

בסדר, ולכן אני שוקל את העניין הזה. בינתיים לא הגיע אליי דבר. אני לא רוצה לשפוך שמן למדורה, ויכול להיות שנצטרך לקיים את הדיון הזה.

עובדה שהסתירו מסמך.

בסדר, הבנתי.

מי הסתיר בדיוק? השר או האגף?

השר ביקש באופן ברור לא לפרסם.

אני אמרתי לגבי החלק הזה שאני חושב שחלק גדול מאוד מהתהליך הוא תהליך פסיכולוגי שגורם נזק. ברור לחלוטין שאם הייתה פה ממשלת אחדות, ואם כולם היו בקואליציה, ברור שלא היו נותנים שתצאנה שמועות כאלו. המשק הוא חזק - - -

כנראה שגם לא הייתה כזו מהפכה משטרית.

היושב-ראש של המפלגה שלך הלך כל השנים יד ביד עם בית המשפט והגן עליו באופן טוטאלי. אני בחיים לא אמרתי את מה שהוא אמר.

זה לא העניין. השאלה היא: אם אתה מפריד בין הרשויות או לא? האם בית המשפט הופך להיות כפוף לממשלה או לא?

אני לא מאמין שעמדתה של הכלכלנית הראשית, או של ראש אגף תקציבים מסתמכת על נתונים.

אני לא רוצה להיות זה שמוסיף עוד לנושא. אני אבדוק את זה; יכול להיות שבאמת צריך לקיים את הדיון, כדי להזים את הדברים האלה או כדי להגיע לעובדות אחרות. לגבי נושא יוקר המחיה: כשהייתי פה לבד בוועדה זמנית, למעט ועדת החוץ והביטחון או ועדת הכנסת, קיימתי כל הזמן דיונים בנושא יוקר המחיה. מהרגע שהוקמו כל הוועדות – הנושא של יוקר המחיה מטופל באופן אינטנסיבי על ידי ועדת הכלכלה. אני מאוד מעוניין לעשות דיון על נושא עליית המחירים במצות; דיברתי עם דוד ביטן, והוא מקיים את הדיונים הללו ברצף. בכל פעם בא אליי יו"ר ועדה אחר ואומר: "תשמע, אתה מקיים דיון אבל זה מטופל בוועדה שלי, זה לא בסדר"; כנראה שאצטרך להעביר גם את הדיון בעובדים הזרים לוועדה שהוקמה לנושא הזה. אני מסכים לחלוטין שיוקר המחיה הוא נושא קריטי ושצריך לקיים את הדיונים האלה, אך בינתיים דוד ביטן די חרוץ בעניין הזה ומקיים את הדיונים. אם אני אראה שאני אכן יכול לעשות את זה – אהיה מעוניין לעשות את הדיונים כאן.

לגבי שאלתך, אימאן, אם אני זוכר נכון – אני לא הייתי בקואליציה בשנה שעברה כשהיה רמדאן ולא נתנו את מה שהיה צריך לתת לציבור של הרמדאן; את היית בקואליציה. כמובן שאשתדל לעשות מה שאני יכול; אני בעד לתת לשכבות החלשות ולאנשים שנמצאים במצוקה.


אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר > >

כבודו, אנחנו עכשיו מדברים על עכשיו; אני מדברת אובייקטיבית. גם לא הייתה העלייה הזו במחירים בשנה שעברה.

היה יותר גרוע, אבל מה זה משנה? כל אחד מנקודת ראותו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני לא מתנהלת פוליטית מהמקום הזה.

אני מבטיח לך שאני אעשה כל מאמץ על מנת לסייע לשכבות המוחלשות; זה התפקיד שלי. אני חושב שצריך לעשות את זה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לכן אני פונה אליך. אני מאמינה שאתה הכתובת ושאתה יודע מה זה. בגלל זה אני מדברת איתך ולא עם מישהו אחר.

קיבלתי את זה. תודה רבה. עודד פורר, שר החקלאות לשעבר, בבקשה.

בהמשך למה שאמרה חברת הכנסת ח'טיב יאסין, אני לא זוכר שאז היו ריביות כל כך גבוהות על המשכנתאות, אבל הבטחתם שתקפיאו את המשכנתאות. בסדר; אני יודע מה ההבטחות שלכם שוות.

תראה לי יו"ר ועדת כספים בקואליציה שלכם שילך נגד משרד האוצר; מה שאני עושה כל הזמן. תן לי דוגמה. לא היו ריביות? לא הייתה עליית מחירים?

כמו שיש עכשיו? לא היה דבר כזה.

ברור, זה היה בזמן שלכם.

אנחנו לפחות טיפלנו בזה; פתחנו את השוק, הורדנו - - -

לא היה יו"ר ועדת כספים שהלך נגד האוצר, אפילו לא במילימטר. אני יושב פה כל יום - - -

לגבי הסיפור, בהקשר של הסתרת המסמכים: כשאתה מדבר על הפסיכולוגיה, השקיפות והאמון הם קריטיים. השוק צריך לדעת שהממשלה שקופה איתו ואומרת לו את האמת, גם כשיש מחלוקות. היה דיון בממשלה על נושאים שקשורים בתקציב, שבו אגף התקציבים חשב הפוך משר האוצר. יו"ר אגף התקציבים אמר: "שר האוצר, זו עמדתי, אבל אני מבקש שהממשלה תשמע לפרוטוקול ושיופץ מהי עמדת אגף התקציבים, ושהיא הפוכה משלך". הדבר הזה הוא הדבר הנכון לעשות מבחינת איך שמתנהגים, ולא לנסות להסתיר את העמדות של אנשי המקצוע. זה בסדר שחושבים אחרת.

סיפור, מה סיפור.

תפסיקו לפחד מזה שבא פקיד מקצועי ואומר את עמדתו. ממה אתם מפחדים?

הטעות הכלכלית היא ההצלחה.

תודה רבה. אני רק רוצה לבקש ממך שתבוא יותר לוועדה פה.

אני אגיד לך איזה דיון קיימנו בוועדת הקליטה, ואני רציתי לעצור הצבעות בוועדת כספים אבל אין אצלך הצבעות. אני לא יודע, או שלא מביאים לך נושאים לסדר היום, או שאתה מחליט שלא לשים אותם על סדר היום.

יש כל הזמן הצבעות.

לא, על נושאים שחשובים. אתה יודע בדיוק על מה אני מדבר. העברות, - - -

מחכים לתקציב.

עוד לפני תקציב, יש בקשות.

היו צריכים לבוא לפה שני חוקים פיננסים. התכנית הפיסקלית והכל. בינתיים היה ויכוח בממשלה, וזו ממשלה שיש בה ויכוחים, ולכן זה עדיין לא הגיע; זה כנראה אמור להגיע בימים הקרובים. אתה צודק, זה בסדר, אבל מעניין לנו גם כך.

אני אגיד לך על נושא שאני חושב שנצטרך לשתף בו פעולה, והוא השכר של מורות ומורי האולפנים. יש שם משבר גדול מאוד שלא פותרים אותו. - - - פי שלוש, ומורי האולפנים עוזבים על כ-500 מורים. סכום פעוט.

אני יכול להגיד לך בארבע עיניים: יש בעיה. הרבה זמן לא היה תקציב. היו בחירות. עכשיו אני מדבר לא מנקודת הראות של ממשלה כזו או אחרת. היום, בכל פעם שאתה מדבר עם משרד האוצר, הם אומרים: "בסדר, יעבור תקציב ואנחנו נוכל להתחיל". דיברתי איתם לגבי מורי האולפנים, והם אומרים שצריך תקציב.

תודה רבה. אנחנו עוברים לנושאים בסדר היום. תבוא כל פעם, אל תפקיר אותנו.

גם בלי הזמנה אני מגיע.

כל הכבוד. הצעת מכירת החזקות המדינה בחברת אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, בהתאם לסעיף 5(ד)(2) לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951. מי מציג את ההצעה?

אני אציג. אסתי פלדמן, סגנית היועץ המשפטי למשרד האוצר. אנחנו חוזרים אחורה לספטמבר 2020. בעיצומו של משבר הקורונה, חברת התעופה אל על נקלעה לקשיים - - -

לפני שאת מסבירה את הפרטים הטכניים, את יכולה להגיד לנו מה מצבה של חברת אל על היום?

נמצא פה יושב ראש החברה.

בבקשה. אני רוצה לדעת מה מצבה של חברת אל על. אני הייתי מאוד מודאג בתקופת הקורונה, כשהיה שם משבר כלכלי גדול.

התפילות שלך עזרו. שמי עמיקם בן צבי, אני משמש כיו"ר מועצת המנהלים של אל על. החברה היא חברה ציבורית, אז אני יכול לתת רק דברים שהם גלויים לציבור. פרסמנו מאזן, החברה טסה - - -

כמה עובדים יש באל על?

כ-5,000 עובדים.

משבר הקורונה הוריד את מספר העובדים?

כן. היו קרוב ל-7,000 עובדים. דרך אגב, היום אנחנו מגייסים עובדים. חסרים עובדים בהרבה מקצועות, כולל טייסים.

יפה. אני רואה שהתפילות שלי באמת עזרו.

נכון. אני ביקרתי אצלך אחרי שהייתי אצל הרב קנייבסקי, זכרונו לברכה.

חסרים לכם טייסים היום?

כן, חסרים טייסים.

על זה היו הדיונים על הקורונה. הם היו בבעיה מאוד קשה; הם היו צריכים לפטר עובדים, והיה צריך לחשוב את מי מפטרים ואת מי לא.

לאחרונה, פרסמנו את דו"חות 2022. חלק גדול מההנהלה הוא חדש. בסך הכל, רוב הטיסות שלנו מלאות. העובדה שפתחו את הנתיב מעל סעודיה ועומאן לאחרונה יעזור לנו מאוד בנתיבים למזרח. לאחרונה פתחנו גם קו נוסף לאירלנד. המטוסים מלאים, המחירים בסדר, יש שקט תעשייתי גדול בחברה, יש הסכמים עם כל הוועדים. שימשיך כך ויותר טוב.

אני שמח. היינו פה במשבר יחד איתכם; זה היה סיפור לא פשוט. המשמעות של העניין שלא תהיה חברת תעופה – זה היה על זה. זה היה הנושא. אני, באופן אישי, שמח על זה.

באותו מועד היו לנו הרבה פגישות עם האוצר. הגיע משקיע חדש מארצות הברית, יהודי חם, השקיע בחברה עד היום כ-270 מיליון דולר - - -

מי זה? רוזנברג?

כן. יש שיתוף פעולה גדול בין הדירקטוריון לבין החברה. המדינה עזרה, והחזרנו לה כ-45 מיליון דולר לפני הזמן, כי זה כואב לה שהכסף אצלנו; רק שייתנו לנו לנהל את החברה. ההלוואה הזו חלקה היה מותנה בכל מיני דברים, אבל אנחנו ביחסים טובים מאוד עם האוצר, כי אנחנו שותקים להם.

אני בא מהמגזר הדרוזי. אתה יודע שבמגזר הערבי לא אוהבים לטוס איתכם?

למה?

אני אתן לך דוגמה. הבן שלי טס עם אל על; הוא קצין בצבא. אחרי שהוא הראה להם תעודת קצין, לקחו אותו לצד, עשו עליו חיפוש ועשו לו הכל. הוא אמר להם: "אני בחופשה מהצבא, אני קצין בצה"ל, אני מוביל פלוגה; כך אתם מתייחסים אליי?". ואז הוא חזר אליי הביתה ואמר לי: "לעולם לא אטוס יותר באל על".

מתי זה היה?

לפני בערך כשנתיים.

עד שיהודי חרדי קנה את אל על – יכול להיות שצדקת. היום זה לא עובד כך.

לפני שנה טסנו ביחד, ואני רציתי לקנות באל על, כי אני תמיד טס איתם. הוא אמר לי: "בשום מצב אני לא אטוס איתך אם אתה תטוס באל על".

חמד, אני רוצה תשובה מאל על. הדבר שאתה מספר הוא חמור מאוד.

קודם כל, הנושא שאתה מדבר עליו בכלל לא קשור באל על, אלא בשב"כ.

אבל אלה מאבטחים של אל על.

זה לא נכון. אנחנו עובדים צמוד עם השב"כ; הוא עשה תהליך גדול בקרב האוכלוסייה המדוברת, והיום הבידוק הרבה יותר קל, כי יודעים את מי צריך לבדוק ואת מי לא. הבידוק הרבה יותר טוב ומהיר; תנסו אותנו. תגיד לבן שלך שאני מבקש סליחה, לא בתור נציג אל על אלא בתור ישראלי. היות ויש מסננת שעושה השב"כ מראש – הבידוקים הרבה יותר קלים, וכדאי לכם לטוס אל על.

אני חושב שיש פה מקרה מצוין דווקא לשאלה הזו. שמי שלומי עם שלום, אני ראש מערך תקשורת וקשרי ממשל של אל על. אימאן התקשרה אליי כשהיה בחור עם כלב שלא נתנו לו לעלות למטוס לפני כשנה וחצי. אני טיפלתי בזה, חיפשנו אותו, מצאנו אותו וסידרנו שייתנו לו לעלות למטוס. זה אומר שחברת אל על - - -

יש לך קשרים באל על, אני רואה.

לא הכרנו לפני כן. היא פשוט טלפנה כי נתנו לה את הטלפון של סמנכ"ל - - -

אלה בדיחות של חברי כנסת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש לי קשרים עם הסטודנטים, כבודו. גם כדי להטיס את הכלב שלהם.

היא טלפנה בזמן אמת והתגברנו על הביטחון ועל הכל. זה יכול לקרות רק בחברה אחת; אני מבטיח לך שאם זה היה קורה בחברה אחרת – היא לא הייתה מצליחה להגיע לסמנכ"ל או למישהו שיטפל, ומיד טיפלנו.

אני רוצה להגיד כמה דברים גם לך, אדוני: אנחנו רואים את עצמנו כחברה של כל עם ישראל. תרגמנו הרבה מאוד תוכן בערבית; כחלק ממערכת הדוברות, יש לנו דוברת ערבית; אנחנו מוציאים כל הודעה שלנו גם בערבית; תרגמנו את האתר לערבית כדי שיהיה אפשר להזמין בערבית. מה שאמר היושב-ראש הוא נכון, ואנחנו לא יכולים להרחיב על זה, אבל כשאתה עושה את הבידוק בנתב"ג – זו בכלל לא אל על; זו רשות שדות התעופה, מונחי שב"כ.

עצרו אותו בדרך חזרה.

זה בהנחיה של המדינה ואנחנו לא יכולים אפילו להתערב. לפעמים אני שואל: "מה קרה?", ואני לא תמיד מקבל את התשובות. אני מקבל את זה, כי בסוף כולנו לא רוצים שיקרה משהו חלילה, בתוך המטוס, לפני הטיסה ולאחריה. אנחנו עושים כל מיני התאמות מראש עם הביטחון כדי לצמצם את כל התחושות האלו. כמו היושב-ראש, גם אני מזמין את הבן שלך לטוס איתנו, ואני בטוח שאתם תראו שהחוויה היא מצוינת.

היות וזה עלה ועובר גם דרכנו, אני מבקש שעל אף מה שאתם אומרים – תבדקו מחדש את כל העניין הזה, גם מול הגורמים ברשות שדות התעופה וגם מול השב"כ. דברים שצריך לעשות – צריך לעשות, אבל לפעמים הם מקטינים ראש ולא אכפת להם שמישהו נפגע, ואז החברה נפגעת ואנחנו נפגעים מהעניין הזה. אנחנו רוצים שאנשים יטוסו באל על ושהחברה תהיה חברה של כולם. אני מבקש שתבדקו את כל המערך הזה מחדש; זו בקשה של הוועדה.

בסדר גמור. נעשה דיון מיוחד לעניין הזה, נציף אותו ונשלח לכם את המסקנות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זו הזדמנות להגיד שוב תודה, אבל לצד זה – אי אפשר להתכחש למצב הכללי. חובתנו היא להעביר את מה שקיים בשטח, כדי למצוא פתרונות.

אנחנו נמצאים בדיוק באותה הסירה, גבירתי. אנחנו רוצים שכולם יטוסו איתנו וירגישו הכי בבית אצלנו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ההרגשה הכללית, וזו לא רק הרגשה, אלא עובדה – היא שאנשים מרגישים מושפלים. לכן אנחנו שמים את זה על השולחן.

אני ביקשתי בשם הוועדה שייבדק העניין הזה מחדש, ושידווחו לנו מה נעשה בנושא הזה. עכשיו אנחנו עוברים לבקשה שלכם, בבקשה.

בשנת 2020, באמצע משבר הקורונה, אל על פנתה אל המדינה כדי לקבל סיוע בגלל המצב הקשה אליו היא נקלעה. בגלל המעמד המיוחד של אל על, המדינה החליטה כן להעניק לה סיוע, אבל שהסיוע לא יהיה באמצעות סובסידיה שאחר כך לא חוזרת למדינה, אלא באמצעות רשת ביטחון להנפקה שתבצע החברה. נתנו להם רשת ביטחון במובן זה שאם הם יוצאים להנפקה – אנחנו משלימים להם עד לסכום מסוים שעליו הייתה ההנפקה. תמורת הסכום הזה שהמדינה תשקיע – היא תקבל מניות באל על. היא לא תנהג מנהג בעלים במניות האלה; הן יהיו מורדמות. כלומר, החברה לא הופכת להיות חברה מעורבת או ממשלתית בשום צורה – זה פשוט החזר להשקעה. כשהמצב של החברה יתאושש – המדינה תמכור את המניות ותחזיר לעצמה את הסכום שהיא השקיעה. באותה העת נקבע שהמדינה תמכור את המניות תוך 18 חודשים, אך בתוך 18 חודשים מצבה של אל על לא היה מאושש מספיק, ולכן המדינה חששה שייווצר לה הפסד מאוד גדול על הכסף שהיא השקיעה.

כמה כסף?

113 מיליון ₪, תמורת בערך 11% ממניות אל על. אחר כך תוקנה החלטת הממשלה בהיבט הזה, ונתנה לממשלה ארכה נוספת; כלומר, 27 חודשים מספטמבר 2020.

מתי הממשלה החליטה להאריך?

את ההחלטה הראשונה? כי היא תוקנה פעמיים. בדצמבר הזה הממשלה החליטה החלטה נוספת: 39 חודשים מספטמבר 2020; עד דצמבר 2023. יש לנו פרק זמן של כשמונה חודשים על מנת למכור את המניות. בגלל כמות המניות הגדולה שהמדינה מחזיקה, אנחנו לא רוצים להודיע על תאריך המכירה המדויק. אנחנו גם לא רוצים לעשות את זה בבת אחת, כדי לא להשפיע על מחיר המניה. אנחנו רוצים לבוא לכאן פרק זמן מספק מראש, כדי שתתנו לנו את הארכה הנדרשת ותאשרו לנו להתחיל למכור. אנחנו נעשה את זה עד תום המועד שנקצב לנו בהחלטת הממשלה, אבל לא נגיד כמה ומתי, על מנת שנוכל להיכנס למהלך העסקים הרגיל של המניה.

יובל רז, סגן החשב הכללי. בעצם שהאוצר יוכל למכור את המניות עד סוף 2023. גיל, מנהל יחידת המימון, יוכל לפרט על הדרך.

אתם צריכים את הכסף ואל על לא צריכה אותו?

על אל על זה לא ישפיע.

אלה מניות, זה לא משפיע.

אתם תחכו עכשיו עד דצמבר 2023?

הם מתחילים בתהליך עכשיו, אבל יש להם זמן.

אני פעם עשיתי ועדה חסויה על מכירה כזו, כדי שלא ידעו מתי מוכרים, ואנשים חשבו שאנחנו הולכים להפציץ באיראן.

מה שאנחנו מבקשים עכשיו זה תחליף לוועדה חסויה. כלומר, במקום לבוא לוועדה חסויה ולהגיד: "אנחנו לא רוצים לפרסם בציבור", תנו לנו פרק זמן ואנחנו נעשה את זה בפרק הזמן הזה.

לאל על אין עמדה בעניין הזה?

אני אענה לך. לאל על אין עמדה ישירה בעניין הזה. במקרה, או שלא במקרה, יש עכשיו הצעת רכש מפורסמת לכ-5% מהמניות, מטעם בעל השליטה.

שלום, אלי דלל.

שלום וברכה.

היות ונכנסת, אני רוצה להגיד שהיום ומחר לא נוכל לעשות דיון על מה שביקשתם; על הנושא של עוטף עזה. אני מעלה את כל הנושאים הללו ביום שני. אני רוצה שגם הממשלה תדע.

נכון, וצריך להביא גם נציג ממשרד הכלכלה.

אנחנו ביקשנו, דרך ראשי הרשויות בעוטף, לדחות את ההחלטה מיום ראשון לשבוע אחרי זה, כדי שנספיק לעשות את הדיון בשבוע הבא.

צריך שיידעו שאנחנו הולכים לקיים את הדיון הזה ביום שני.

אני מודה לך על כך, זה מאוד חשוב.

שואל חבר הכנסת פינדרוס האם לכם יש עמדה בעניין הזה, ומהי?

היות וזו חברה ציבורית, אני אגיד את מה שאני חושב. יש היום הצעת רכש לכ-5%. החוק אומר שבעל מניות לא יכול לעבור את ה-45%, אלא בצורה של הצעת רכש. לכן, עשו הצעת רכש לעוד 5%. בגלל ההסכמים שלנו עם המדינה, בעל השליטה נתן לחברה הלוואות בסך 70 מיליון דולר, והפירעון של חלקן מותנה בהנפקה. חברה לא יכולה להנפיק מניות, כי בעל השליטה לא יכול לקנות אותן אם אין לו אפשרות לעבור את ה-45%. אם יעברו את ה-45% – לחברה יהיה יותר קל לעשות הנפקות, והיא צריכה לעשות הנפקות.

לכם יש אינטרס שהמדינה תמכור את החזקותיה כמה שיותר מהר?

אני מפחד להגיד כי אלה עניינים של הרשות לניירות ערך. שכל אחד יבין את מה שהוא מבין. כמובן, אתה יודע שעל המדינה אי אפשר להשפיע.

יש לך טעות. על כל פנים, לכם אין עניין שאנחנו נקדם את הנושא של המכירה, באמצעות זה שאנחנו נותנים להם את האופציה למכור את המניות.

לנו יש עניין בכך שבעל השליטה יצליח בהצעת הרכש שלו, ואז החברה תוכל לעשות הנפקות, אותן היא צריכה. כרגע החברה לא מסוגלת לעשות הנפקות, בגלל המגבלה של ה-45%.

צריך לבקש מהמדינה שתעשה את זה כמה שיותר מהר.

עכשיו היא נתנה לעצמה עד ה-16 בדצמבר, במכתב של סמוטריץ'.

ברור, אבל הם אומרים שהם לוקחים רק את מגבלת הזמן הזו, לא מעבר לזה, אבל יכול להיות שהם יעשו את זה בפרק זמן קצר יותר, בלי לגרום למניה ליפול.

גיל כהן, סגן חשב כללי באגף המימון. המחזור היומי במניה הוא כמיליון ₪, פחות או יותר. אנחנו מדברים פה על סכום של בין 80 מיליון ₪ ל-90 מיליון ₪, תלוי במחיר השוק. כלומר, צריך זמן מסוים כדי ללכת ולטפטף את הדבר הזה בשוק, או לעשות את זה בצורה שקטה, על מנת לא לגרום להתרסקות מחיר המניה.

שר האוצר מבקש את מכירת החזקות המדינה בחברת אל על נתיבי אוויר לישראל, וצריך את האישור שלנו כדי לאפשר את המכירה הזו. מי בעד אישור בקשתו של שר האוצר? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

אושר.

בקשתו של שר האוצר אושרה פה אחד. לא כל הבקשות שלו – רק הבקשה על אל על. מר בן צבי, אני רוצה להגיד לך שאלה לא התפילות שלי, אלא הברכה של הרב קנייבסקי.


הישיבה ננעלה בשעה 13:41.