פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
51
ועדת הכספים
20/03/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 78
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ז באדר התשפ"ג (20 במרץ 2023), שעה 10:46
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 20/03/2023
חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג-2023
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג- 2023 (מ/1604) - הכנה לקריאה שנייה ושלישית
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
שרן מרים השכל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
יונתן מישרקי
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר
אליהו רביבו
עאידה תומא סלימאן
מוזמנים
¶
יובל צפריר - רפרנט שכר, אגף תקציבים, משרד האוצר
אברהם כהן - מנהל תחום, משרד האוצר
רועי אסף - ראש הרשות לפיתוח כלכלי למגזר החרדי, משרד ראש הממשלה
אלישיב ממן - חטיבה כלכלית, רשות המיסים
ישי פרלמן - רשות המיסים
יצחק אורבך - מנהל תחום חטיבת שומה, רשות המיסים
רישום פרלמנטרי
¶
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג- 2023 (מ/1604)
הכנה לקריאה שנייה ושלישית
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מבקש רק לומר, התפרסם הבוקר בעיתון גלובס, אבל זה כנראה בעוד מקומות, טבלה של משרד המשפטים, של מועצת רואי החשבון על הבחינות של רואי החשבון שהתקיימו במוסדות השונים.
היו"ר משה גפני
¶
אז אני הולך להגיד לך. אתה תיכף תראה שזה קרוב לליבך. אני קורא את הציונים, אז באוניברסיטה העברית בירושלים 34% עברו את הבחינה של מועצת רואי החשבון.
היו"ר משה גפני
¶
"התפלגות הישגי הנבחנים בחלוקה לפי מוסדות לימוד". באוניברסיטה כפי שאמרתי, באוניברסיטה העברית 34% מהתלמידים עברו. באוניברסיטת תל אביב 54% עברו, ובמקום הראשון, תתפלא ולדימיר, במקום הראשון עם 96% של הצלחה בבחינות זה של איגוד הסמינרים של בית יעקב. למה אתה צוחק? זה לא אני, זה משרד המשפטים.
היו"ר משה גפני
¶
בשנים האחרונות. לפני 20 שנה זה לא היה. למדות מורות, גננות. זה מה שהיה. היום יש את ההכשרה החלופית.
היו"ר משה גפני
¶
קרוב ל-100, 90 ומשהו. אני עשיתי את החוק על יועצי מס, שיוכלו בבית יעקב גם ללמוד. זה גם כן היה לפני הרבה - - -. גדעון סער אז היה שר החינוך, ואני מברך אותם, את הבוגרות של איגוד הסמינרים של בית יעקב, ש-96% מהן - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אגב, זה מאוד נמוך לתל אביב. כשאני למדתי בתל אביב הגענו ל-80%-85% לפחות, קצת פחות מבאר שבע והמכללה למנהל אבל היינו באחוזים הרבה יותר גבוהים.
היו"ר משה גפני
¶
שהוא עם 81%, אז אני מברך אותם על כך ואנחנו עוברים לסדר-היום. אנחנו מתחילים בהצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק העבודה (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. מי מציג את החוק?
היו"ר משה גפני
¶
פעם כשאני הייתי מעלה דבר כזה, הייתי מעלה. זה לא פעם ראשונה שאני עושה את זה, שהחברים מבקשים שזה יהיה לשלוש שנים ולא לעד סוף השנה, אז נמצא פה מישהו מוסמך, לוחש לי באוזן והוא אומר, אין לנו מקור תקציבי, בוא תחכה, נראה עוד שבוע. כלום. דממה. יש התנהלות שונה במשרד האוצר שאני לא מכיר?
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. על כל פנים אני לא קיבלתי תשובה. אני אחתום על זה היום. אני חיכיתי עם החתימה בעניין הזה אם אתם תגידו, אבל אם לא אמרתם אני אחתום היום.
ישי פרלמן
¶
הנושא הזה גם באופן דומה, שנה שעברה בחוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה התשפ"ב 2022 ניתנה כהוראת שעה נקודת זיכוי נוספת להורים לילדים בגילאי 6 עד 12, נקודת זיכוי אחת, בין אם זה להורה העיקרי ובין אם זה להורה המשני, בין אם זה לגבר ובין אם זה לאישה. לפי הוראת השעה יפקע בסוף דצמבר 2022 כאשר היא הוארכה לפי סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת עד אמצע פברואר. מטעמים תפעוליים היא ניתנה גם לגבי המשכורות של חודש פברואר שמשולמות במרץ ועכשיו אנחנו בעצם צריכים להאריך את ההוראה הזאת עד סוף השנה. הבאנו פה הוראה נקודתית רק לסגור את הנקודה הזאת.
בגלל שאנחנו רוצים שמעסיקים כבר יוכלו להתחשב בזה במשכורת שהם משלמים ממש בימים הקרובים, אז בעצם הבאנו את ההוראה הכי פשוטה שאנחנו יכולים, הכי קצרה, שזה בעצם עד סוף השנה עם איזשהו סעיף תקציבי שנדבר עליו אחרי זה, שאנחנו רק רוצים בעצם לאפשר למה שקורה עד עכשיו להמשיך להתנהל עד סוף השנה ולא לפגוע בהורים לאותם ילדים. הסדר רחב יותר וקצת שונה אנחנו רוצים להביא גם במסגרת הדיונים על התקציב.
ישי פרלמן
¶
גם קבוע וגם רחב יותר מבחינת אוכלוסייה שזה יחול עליה, ושם אני מציע שיהיה דיון מהותי יותר.
ישי פרלמן
¶
יש לנו את הנתונים. מענק העבודה משולם שנה מאוחר יותר, אז אנחנו לא בלחץ של להאריך, כאשר נקודות הזיכוי משולמות תוך כדי השנה במשכורות.
ישי פרלמן
¶
זה אומר שלגבי עבודה ב-2022 יקבלו את התוספת שדיברנו עליה שנה שעברה, שהיא תשולם רק ביולי 2023, ולגבי 2023, עבודה ב-2023 אנחנו חוזרים להסדר הרגיל שכתוב בחוק מענק עבודה, הסדר הקבע.
שלומית ארליך
¶
החוק המקורי שעבר פה בשנת 2022, הוא נגע גם להסדרים של נקודות הזיכוי. זה הוראת שעה שבאמת נקבעה עד 31 בדצמבר 2022 ופקעה עם הארכה של סעיף 38 ב-15 בפברואר, ובנוסף היה תיקון בסעיף השני לחוק הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שהוא קבע בעצם את התוספת למענק עובד, ה-40% שעליהם דיברת. הוראת השעה הזאת שנקבעה בחוק המקורי נקבעה עד יום 31 בדצמבר 2025.
היו"ר משה גפני
¶
בהיותי כזה שאני כל פעם עושה קיצורי דרך, אתם הוצאתם תזכיר חוק, שתזכיר החוק מגדיל את נקודות הזיכוי עד גיל 18 ואת מענק העבודה הוא מגדיל. למה אנחנו לא יכולים לעשות את זה עכשיו? אני רוצה לעשות את זה עכשיו. למה הממשלה צריכה להקדים אותנו? אם הממשלה חושבת שזה מה שצריך לעשות, אז בואו נעשה את זה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מבקש לחזק את מה שאתה אומר ולהוסיף לנציגי האוצר עוד שאלה. הלא מדובר בהמשך מצב קיים של הוראת שעה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
מדובר בתקציב דו-שנתי. מה הסיבה שהארכה היא רק לשנה? אם התקציב הוא דו-שנתי, אדוני היושב-ראש, מה הסיבה שהארכה היא רק לשנה?
יובל צפריר
¶
כחלק מתקציב המדינה גם יגיע מקור תקציבי. חלק מהתחזיות הדו-שנתיות גם ל-2023 וגם ל-2024 - - -
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
ואני מבקש, למה לא מ-day 1 זה יהיה אקוויוולנטי למשך זמן התקציב שאנחנו מצביעים עליו?
היו"ר משה גפני
¶
אני אסביר לכם מה שאומר חבר הכנסת רביבו. הממשלה החליטה והיא בחנה את זה כמובן. הממשלה לא עושה דברים בלי שהיא בוחנת את זה כמו שצריך. היא החליטה שצריך להגדיל את נקודות הזיכוי ואת מענק העבודה. קיבלה החלטה והוציאה תזכיר חוק ואישרה את זה. אתמול היא אישרה את זה בממשלה. אני סומך על הממשלה שמה שהיא עושה, היא מתכוונת לזה. היא גם מתכוונת ברצינות אחרי בחינת העניין, אלא מה, חסר עכשיו את תקציב המדינה שיהיה את המקור התקציבי.
שואל חבר הכנסת רביבו, למה שלא נעשה את זה קבוע? ואני מוסיף לכם, אמנם אנחנו נאשר את זה עכשיו אבל זה יתחיל לאחר אישור תקציב המדינה. זה יתחיל נניח ביולי. למה אנחנו צריכים לחכות שיגיע חוק הסדרים והאישורים ואנחנו לא יודעים מה יהיה קודם ומה יהיה אחר כך, מה הכנסת תספיק. זה נמצא על שולחננו, נעשה את זה בצורה הזאת. אתם אומרים שעדיין אין מקור תקציבי, זה יתחיל לפעול ביולי.
ישי פרלמן
¶
בסוף הרעיון של להביא תקציב ולהביא את כל ההסדרים שביחד עם התקציב, זה כדי שהכנסת תוכל לקבל החלטה מושכלת תוך ראיית סדרי העדיפויות הכלליות של הממשלה ולבחור איפה להשקיע את הכסף שלה בשנת 2024.
היו"ר משה גפני
¶
הוא אומר, תאשרו את זה. מתי שיגיע לפה התקציב, אז תוסיפו את נקודות הזיכוי למענקי העבודה ותורידו את הטבות המס.
יובל צפריר
¶
שוב, אני רק אגיד שכל המהלך יגיע כחלק מדיוני התקציב בחודש יוני. באנו לפתור בעיה נקודתית באופן מיידי, שהיינו צריכים.
יונתן מישרקי (ש"ס)
¶
כן, אבל גם ככה יש הסתייגות. גם ככה כתבתם בסעיף 3 שהתיקון בכפוף להעברת תקציב המדינה. ככל וזה כפוף, כמו שאתם מציינים, תאריכו את התוקף כמו שאומר רביבו.
ישי פרלמן
¶
יש בעיה לתת נקודות זיכוי במשך חצי שנה. המס מחושב על בסיס הכנסה שנתית. נקודות הזיכוי ניתנות על בסיס הכנסה שנתית ולחשב את המס השנתי, לכן יש בעיה מאוד גדולה מבחינת מיסים, לעשות משהו שיחול רק על אמצע השנה, לכן אנחנו הוספנו את הסעיף הזה שהוא מיוחד, אין אותו בהרבה מקומות, כדי לאפשר לעשות את זה עד סוף השנה בלי שנצטרך לבוא לפה עוד פעם. אתה מדבר על 2024.
ישי פרלמן
¶
2024 זה שנה חדשה. יכול להיות שאתם רוצים לקבל החלטה אחרת. יכול להיות שאתם רוצים שיהיו שתי נקודות זיכוי עד גיל 18.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
לא, לא, לא, אנחנו נגיש תיקון אם אנחנו נרצה. הוראת השעה מגיעה בכפוף להגשת תקציב המדינה. התקציב הוא דו-שנתי. זה נכון?
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
וזה נכון שהוראת השעה מגיעה בכפוף לכך שאנחנו מעבירים תקציב? למה להבדיל את זה? למה את זה להגיש דו-שנתי ואת זה חד-שנתי?
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, אבל השאלה מאוד מאוד בסיסית.
אני כל כך מברך שבין המון נושאים שאמורים לעלות לדיון בחרת בנושא הזה היום. זה מסביר באמת את התמיהה שלנו. יושבים פה אנשים מאוד מאוד מלומדים שהם בוודאי מבינים מה עומד מאחורי זה. לא יכול להיות שמקבלים החלטה והם לא יודעים מה עומד מאחוריה. אני מבקש, כמו שאני שואל שאלה פשוטה כבר איזה שמונה פעמים, פעם אחת תנו לי תשובה פשוטה. בטוח שהתשובה שלכם כל כך טובה שתספק אותי ואת חבריי ונרד מהעניין.
היו"ר משה גפני
¶
אבל תשובה רצינית, לא משהו שבלוני. הרי גם החוק שאתם מבקשים עכשיו מאיתנו הוא כפוף לאישור תקציב המדינה. אם לא יאושר תקציב המדינה, החוק לא קיים. אני מבין שהתשובה שלך מוכנה מראש אבל בכל אופן תקשיב גם לפשוטי האם.
החוק שאתם מבקשים מאיתנו לאשר הוא כפוף לעובדה שתקציב המדינה יאושר. אם תקציב המדינה לא יאושר, גם מה שנאשר היום לא יחול. זה מה שאתם כותבים בהצעה. אתם הממשלה, אתם אומרים שצריך להעביר את החוק שהחלטתם עליו אתמול וגם הוא לא נמצא בחוק ההסדרים. הוא חוק שאושר בוועדת שרים. הוא אושר בממשלה. הנושא הזה כפוף לאישור תקציב המדינה ואתם מחכים שתקציב המדינה יגיע. אנחנו מבקשים לא לחכות. אותו דבר, אותה מתכונת. אנחנו לא הולכים נגד הממשלה.
היו"ר משה גפני
¶
כן. יהיה תקציב מדינה? יהיה את שני החוקים יחד. לא יהיה תקציב מדינה? שני החוקים יחד לא יהיו. למה אתם צריכים להתעקש? הרי אנחנו נאשר את זה ככה כמו שאני אומר.
יובל צפריר
¶
נכון, ולכן גם פה אנחנו לא מבקשים להאריך את הוראת השעה ולקבוע איזה שהם סדרי עדיפויות ל-2024 בהקשר הזה. אנחנו נמצאים כבר עכשיו ב-2023 ומבקשים לתקן משהו באופן מיידי רק עבור 2023. בעוד שלושה חודשים יגיעו גם סדרי העדיפויות של 2024.
היו"ר משה גפני
¶
זה לא קשור לתקציב באופן טכני. זה לא חלק מחוק ההסדרים, זה לא חלק מתקציב המדינה. זה אישור חוק. כמו שאתם מבקשים מאיתנו, החליטה הממשלה עד גיל 18. החליטה הממשלה על מענק העבודה. אני אומר, באותו מסלול שאתם אומרים. אנחנו לא נשבור את המסגרת. אם לא יאושר תקציב המדינה או שאם יחליטו בסדרי העדיפויות להוריד את זה, הוא יירד, אבל אם לא, אז אנחנו חוסכים את כל הזמן הזה. תקבלו את זה. אם אתם רוצים, נקבל החלטה. אני אגיש על זה רוויזיה. אם אתם תירצו לעשות בעניין הזה שינויים, אז תגידו לנו, אבל נאשר את זה ככה בגלל שאחרת אנחנו נראים לא טוב.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
עזוב, נו, הקשקוש הזה. אני מבין את האוצר, אגב. אני יכול להבין אותם. אמנם שר האוצר לא בארץ, אני מקווה שהוא ינחת מתישהו ויתעסק בתקציב, אבל איך הוא אמר, ?elephant in the room from, אז בואו נדבר על elephantim. הם חרדים להכנסות המדינה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לא, אני לא מתנגד לזה. אני בעד להאריך את זה עד סוף 2024. אגב, אנחנו עשינו את זה בקדנציה הקודמת ולכן אני בעד להאריך את זה, אבל אני חושב שהאוצר היום חרד מאוד לגורלם של הכנסות המדינה בעקבות כל הברדק שעשיתם בחודשים האחרונים, ולכן הם לא מוכנים להאריך את זה עכשיו, וחבל.
היו"ר משה גפני
¶
מהיכרותי את משרד האוצר שיש לי היכרות רבת שנים, אני לא חושב שהנושא הזה מעניין אותם. מה שמעניין אותם זה שהכול ילך לפי הסדר שהם קובעים. זה היה בכל שנה ככה, והוויכוחים בין ועדת הכספים, אני לא בטוח שהיה בשנה וחצי שאתם הייתם בשלטון. לא בטוח שהיו הוויכוחים האלה.
היו"ר משה גפני
¶
יכול להיות. אני לא נכנס לעניין הזה, אבל לי היה ויכוחים ולוועדה היה ויכוחים עם משרד האוצר בשנים רגילות בלי קשר לנושא של רפורמה כזאת או אחרת, והם תמיד מתעקשים שהכול יהיה לפי התוכנית שלהם, שלא הבנו הרבה פעמים למה. גם עכשיו אנחנו לא מבינים למה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אז בואו נעמוד על זה שאם מדובר בתקציב הדו-שנתי וחשוב שמשפחות עובדות יקבלו נקודות זיכוי, בואו נתעקש כוועדת הכספים ונאריך את זה עד סוף 2024. אתם מעבירים תקציב דו-שנתי, 2023, בואו נאריך את זה. אנחנו ועדת הכספים. אתם הריבון, יש לכם 64 מנדטים, יש לכם רוב, בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני אומר שאתם במדיניות שלכם, אתם פוגעים כנראה בהכנסות המדינה ולכן הם חרדים האם הם יוכלו לעמוד בהתחייבות הזאת. אני אומר שאתם כריבון, ואתם בעד מעמד הביניים, יש לכם 64 מנדטים וניצחתם בבחירות. בואו נאריך את זה עד סוף 2024.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
ידידי, אתה יודע מה הדבר שאנשי האוצר החרוצים כל כך מייחלים לו? שננהל את השיח הזה בינינו עכשיו.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
חבר'ה, תקשיבו, עד שיש נושא אחד שאין בו אופוזיציה/קואליציה, בואו לא נכלה את זמנם היקר.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
תקשיב, אני לא נוקב בשנה בכלל. אני גם לא אומר עד איזו שנה. אני אומר, כל זמן שהתקציב הזה בתוקף, גם הוראת השעה הזאת מקבלת אותו תוקף. אם הייתם מעבירים חד-שנתי, לא הייתי מבקש דו-שנתי, וכמו שאני לא מבקש תלת-שנתי כי התקציב הוא דו-שנתי, גם אתם לא יכולים לעשות את זה חד-שנתי כשהתקציב הוא דו-שנתי. פשוט.
היה ובצוק העיתים נצטרך לקבל החלטות מנוגדות למה שמעבירים היום, נתכנס שוב פעם. אני מניח שאדוני היושב-ראש לא יתנגד לכך.
רועי אסף
¶
ראש הרשות לפיתוח כלכלי למגזר החרדי, תחת הרב אורי מקלב, משרד ראש הממשלה. אנחנו תומכים מאוד בחוק וחושבים שזאת הצעה טובה מאוד של הממשלה, של משרד האוצר. זה יעודד תעסוקה. אם נקשר את הערתו של היושב-ראש על ההצלחה בבחינות של ראיית החשבון, ש-91 בנות שם הצליחו מתוך 95, וזה הגבוה ביותר בארץ, הן אכן יצטרכו לקבל פרנסה, ולכן לשאלתו של ולדימיר מהאופוזיציה, זאת השקעה למעשה בהעלאת שיעורי תעסוקה והפריון מתעסוקה - - -
היו"ר משה גפני
¶
אתה נמצא ברשות של הציבור החרדי, אבל אני רואה את הראייה כולה, ובראייה כולה החוק הזה הוא חוק מעולה לכל הציבור בישראל.
אליהו ברוכי (יהדות התורה)
¶
אדרבא, זה אפילו תורם ומעודד מעורבות חברתית וכלכלית בהרחבה לכלל אוכלוסיות, שיכול להיות שאם העידודים האלה לא היו קיימים, לא היה להם למה לתמרץ את עצמם. אני רק אשמח לקבל את חוות דעתך האם אתם תומכים ברעיון הכללי או בפרט שאנחנו שואפים אליו, שזה יהיה דו-שנתי?
רועי אסף
¶
ברגע שוועדת שרים לענייני חקיקה קיבלה החלטה, אז כל הפקידות מחויבת ללשון ההחלטה שלנו. ודאי מבחינה מקצועית ככל שהחוק יוקדם, הוא עדיף.
אליהו ברוכי (יהדות התורה)
¶
אני קודם כל אמרתי שאני רואה באופן מבורך עידוד ותמריץ לאוכלוסיות, ומעורבות חברתית וכלכלית, דבר שמאחד את החברות ומעודד את הכלכלה ורק תורם. הוא גם רואה את זה כמוני, אגב. שאלתי אותו האם הם תומכים בגישה של החד-שנתי.
אליהו ברוכי (יהדות התורה)
¶
את רועי, נציג לשכת ראש הממשלה. או בגישה שלנו שזה צריך להיות בהתאם לתוקף התקציב, דו-שנתי. אז הוא אמר, מכיוון שזה כבר עבר בוועדת שרים לענייני חקיקה וצריכים ליישר קו, אז הוא הולך בגישה שלהם, אבל אין ספק שבראייה מקצועית הגישה שלנו להבנתם נכונה ומבורכת. אני מבקש שזה יכנס לפרוטוקול.
ישי פרלמן
¶
הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג-2023
תיקון סעיף 1. 1. בחוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, בסעיף 1, במקום "עד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022)" יבוא "עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)".
שלומית ארליך
¶
זו בעצם ההוראה שמאריכה את התקופה המקורית שנקבעה בחוק המקורי שעבר, שדיבר על תקופה של שנת 2022 בלבד. אם אנחנו ממשיכים והכוונה היא לתת את נקודות הזיכוי למי שהוא בן 6 עד 12 בשנת 2023, זה לא מה שכתוב כרגע בהצעת החוק, כי הצעת החוק מתייחסת רק להארכת התקופה לשנת 2023, אבל בתוך החוק המקורי ההתייחסות היא לזה שנקודות הזיכוי יינתנו בשל כל ילד אשר בשנת 2022 טרם מלאו לו 13 שנים והוא אינו פעוט, זאת אומרת למי שהוא בן 6 עד 12 בשנת 2022, ואם אנחנו נאריך את זה עכשיו לשנת 2023, עדיין ההוראה המקורית תגיד שזה יהיה ביחס למי שהוא בן 6 עד 12 בשנת 2022.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אז הוא יהיה בן 13 כאילו.
ישי פרלמן
¶
לא, זאת לא הייתה הכוונה. הכוונה הייתה להמשיך את אותה הוראה מ-6 עד 12. את צודקת, צריך להחליף פה. איפה שכתוב 2022 צריך להיות כתוב 2023, אבל שזה יחול רק לגבי השנה הזאת, כלומר ששנה שעברה זה יישאר 6 עד 12 וגם השנה יישאר 6 עד 12 באותה צורה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא 13?
ישי פרלמן
¶
6 עד 12.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אחר כך יביאו עוד פעם את ה-13?
היו"ר משה גפני
¶
זה מה שאנחנו מדברים עכשיו, לעשות את זה כבר עכשיו.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבר. למה צריך להתעסק פעמיים?
שלומית ארליך
¶
אז בעצם ביחס למה שקיים אנחנו נצטרך לתקן כך שמה שהיה אז, הכוונה הייתה למי שהיה בן 6 עד 12 בשנת 2022. עכשיו כשאתם מבקשים להאריך, אתם מבקשים להאריך ולתקן כך שזה יחול גם על מי שהוא בן 6 עד 12 בשנת 2023.
ישי פרלמן
¶
16 בפברואר 2023 פה זה בעצם בגלל שהוארכה ההוראה מכוח חוק יסוד הכנסת, ככה שאנחנו בעצם רוצים שיהיה המשך ישיר של ההוראה.
ישי פרלמן
¶
כן, ואז ב-16 אנחנו מאריכים את זה, ככה שיהיה ילדים בגיל 6 עד 12 יקבלו לגבי כל השנה.
תוקף 3. על אף האמור בסעיף 1, אם עד יום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023) לא התקבל חוק תקציב המדינה לשנת 2023, יקראו את סעיף 1 כאילו במקום "עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) נאמר "עד יום י"א בסיוון התשפ"ד (31 במאי 2023)".
ישי פרלמן
¶
פה יש סעיף שאומר שבגלל שאנחנו צריכים מקור תקציבי להמשך השנה, אז בעצם אנחנו מחילים את זה עכשיו עד סוף השנה, אבל אם חוק התקציב לא עובר, אז הוראת השעה תפקע בסוף מאי, שבעצם ברגע שזה יעבור אנחנו לא נצטרך לעשות עוד פעולה ולהגיע לפה עוד פעם, אלא זה פשוט יימשך עד סוף השנה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שאלה בעניין הזה. אם אתה מסתכל על תקציב 1 חלקי 12 והוא כבר עבר ב-2022 כשהסתכלת עליו, הוא לא כלול בפנים?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא הבנתי. 2022 עבר עם זה. הבאנו שם מקור תקציבי, הכול היה בסדר. עכשיו כשאתה מגיע לתקציב חדש שהוא בעצם תקציב המשכי, אתה מסתכל על 1 חלקי 12. גם אם לא עובר תקציב לצורך העניין, הוא אמור להיות 1 חלקי 12. אם הוא אמור להיות 1 חלקי 12, גם זה כלול בפנים.
יובל צפריר
¶
זה בעולם ההכנסות וזה על פי תחזית ההכנסות. אתה מדבר על עולם ההוצאה. זה עולם אחר. בעולם של הגירעון אנחנו לא יכולים לעשות דבר כזה. זה לא כלול.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
התשובה שלך הייתה צריכה להיות יותר פשוטה, שבתקציב המשכי שזה היה רק לשנת 2022 וגם ככה לא הצבענו על 2023, אז גם כשהיה אישור זה היה על זה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אגב, אני הייתי בטוח שגם יעד הגירעון הוא עם איזשהו צפי ארוך טווח. אם הוא כן, אז למה אתה שולל את מה שינון אמר?
יובל צפריר
¶
הוא כן. אני אסביר. אולי חבר הכנסת אזולאי אמר את זה בצורה יותר ברורה. לא נקבע התקציב לשנת 2023 ולכן אין לזה לא מקור בצד ההוצאה ולא בצד ההכנסה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
וואנס, אנחנו נמצאים אדוני היושב-ראש ערב העברת תקציב דו-שנתי. מוצע פה לעדכן את הוראת השעה לעניין הרלוונטי המאוד מאוד מבורך, לשנה. לגישתי זה אמור להיות אקוויוולנטי למועד תקופת התקציב המועבר, ולפיכך הצעתי שאנחנו נצביע בנושא הזה שהוראת השעה תוארך לשנתיים. בדיוק כפי שהתקציב הוא דו-שנתי, גם ההצבעה תהיה לעניין עדכון הוראת השעה עד גיל 18 דו-שנתי.
היו"ר משה גפני
¶
אני אסביר. יש תזכיר חוק של הממשלה שאישרה את זה אתמול, שמעלים את נקודות הזיכוי לגיל 18. אנחנו מדברים פה עד גיל 12.
היו"ר משה גפני
¶
יפה. אנחנו מבקשים מהם גם שהם יסכימו לזה, היות והם תולים את זה בתקציב, אם לא יהיה תקציב, החוק הזה לא חל, מה גם שהם מבקשים.
היו"ר משה גפני
¶
וגם ה-12. אנחנו מציעים שתלוי בתקציב. אם יאושר התקציב, אז שזה יהיה עד גיל 18. למה צריך לבוא עוד פעם לאשר את מה שאישרו אתמול?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אז אם כך, למה לאשר עכשיו עד 12? בוא נתלה את הכול בזה שיגישו הצעה מתוקנת עד 18.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כן, אבל אנחנו יכולים להגיד להם, את זה אנחנו לא רוצים להצביע, תתקנו ותגישו.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
הנה, זה התמרוץ. בואי נתחיל עם זה כך: קודם כל האופוזיציה רואה איתנו עין בעין. לנהל על זה איזשהו דיון עקר רק בשביל להרגיש שניהלנו אותו, זה קצת לשחק לידיים למי שמתאים שנשחק לידיים שלהם ולא מתאים לנו.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אני רוצה להגיע לזה באופן פרודוקטיבי. יש הצעה. ההצעה מדברת על הארכת תוקף בהוראת שעה לשנה בזמן שהתקציב הוא דו-שנתי, ואין בזה טעם בכלל. אם התקציב הוא דו-שנתי והוראת השעה מגיעה בכפוף להצעת התקציב, היא צריכה להיות גם דו-שנתית. פשוט.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
סליחה היושב-ראש, לא הבנתי את התשובה שלך לשאלה שלי. קודם כל אני כמובן מסכימה איתך, חבר הכנסת לגבי ההערה שלך של השנתיים, אבל עדיין, אם יורשה לי, אנחנו בממשלה ובתקופה שבה מעמד הזוגות העובדים במדינת ישראל לא באמת זוכה לסיוע משום תחום וסוג שהוא, אז דווקא פה אני כן רוצה להבין את האסטרטגיה שלנו כמחוקקים, איך אנחנו גורמים להגדלת הנקודות עד גיל 18 ולא רק עד גיל 12.
היו"ר משה גפני
¶
הממשלה הביאה הצעת חוק שמגדילים ומאריכים את הוראת השעה עד גיל 12. נקודת זיכוי זה עושה טוב להורים עובדים, כל החוגים וכל המגזרים. זה דבר טוב. בינתיים נודע לנו שהממשלה קיבלה החלטה שהיא רוצה להגדיל את זה לא ל-12 אלא רוצה להגדיל את זה לגיל 18. זה לא הגיע אלינו. זה היה בממשלה בוועדת שרים. אני מציע, זה מה שהציע חבר הכנסת רביבו, שניקח את הצעת החוק הזאת ונשלב אותה בתוך החוק הזה, כלומר במקום שיהיה נקודת זיכוי עד גיל 12, יהיה עד גיל 18. אלה מה, טוענים במשרד האוצר, אין לנו לזה עדיין מקור תקציבי. אין עדיין מקור תקציבי גם להצעת החוק שהם מביאים. הם תולים את זה באישור תקציב המדינה, שאז יש את המקור התקציבי. אני אומר, גם על גיל 18 נעשה את אותו דבר. אנחנו נתלה את זה בתקציב המדינה. כל עוד שתקציב המדינה קיים, החוק קיים. אם תקציב המדינה לא יהיה קיים, לא יאושר תקציב או לא חשוב מה, החוק הזה לא נכנס.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אבל כאן בדיוק נכנסת השאלה שלי, כי אם ממילא ההצבעה שלנו כרגע תלויה בתקציב המדינה בלי קשר, אנחנו בעצם מאשרים את זה על תנאי שעוד לא קרה ועוד לא - - -
אלישיב ממן
¶
לא, לא, אנחנו מאשרים על תנאי. החודשים הקרובים בוודאות יינתנו. גם אם לא יעבור התקציב, עד יוני זה יינתן.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
ועכשיו השאלה שלי אליך היא אחרת. האם יש בעצם מחלוקת בין אגף תקציבים לשר האוצר בנושא התקצוב עד 18? מה עמדתכם? אני אשאל את זה מחדש כדי לא להעמיד אותך במצב לא נוח. האם אתם כאגף תקציבים תומכים בהגדלת נקודות הזיכוי עד גיל 18? אני רוצה לדעת מה העמדה התקציבית שלכם. מניסיוני זה ישפיע על הסיכוי שזה יגיע לפה. שיימצא לזה מקור תקציבי.
אלישיב ממן
¶
אני לא אגף תקציבים. רשות המיסים. אגף תקציבים גם עוד מעט יתייחס. כן, אתמול עברה החלטת ממשלה שקובעת שיינתנו נקודות זיכוי עד גיל 18 וגם להאריך בצורה קבועה את נקודות הזיכוי מגיל 6 עד 12. את זה אנחנו מביאים כחלק מתקציב המדינה.
אלישיב ממן
¶
את שניהם אנחנו נהפוך להוראה קבועה. מה שאנחנו מציעים פה, בגלל בעיות תפעוליות כי המעסיקים משלמים בסוף כל חודש בגין החודש הקודם וצריכים לתת את נקודות הזיכוי ולא רצינו שייווצר מצב - - -
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
ואני שואל למה אנחנו צריכים להגיע למצב שגם בפעם הבאה תגיעו מהר ובנמהרות? בוא נבטל את הצורך הזה.
אלישיב ממן
¶
אני רק אסביר. לכן באנו בצורה מהירה גם כדי לא לייצר ביורוקרטיה לעובדים שלא יקבלו ויחזרו. מה שאנחנו מביאים בתקציב זה לא הוראת שעה כמו שאנחנו מביאים כאן, זה הוראת קבע שתישאר גם להמשך, ולכן גם אם אנחנו ניתן פה הוראת שעה נוספת, נצטרך לבטל אותה כדי לתת הוראת קבע, לכן אנחנו מציעים שזה כן יינתן כחלק מהתקציב בהוראת קבע, כל החבילה שהוצעה אתמול. אנחנו חושבים שזה נכון יותר.
היו"ר משה גפני
¶
זה הבנו. היות ואתם החלטתם שזה עד גיל 18, אנחנו מציעים את הוראת השעה לעשות עד גיל 18, ועל זה אנחנו מבקשים להצביע.
אלישיב ממן
¶
אבל זה אנחנו נצטרך לשלם כבר לפני התקציב. עד יוני זה ייכנס לתוקף ואנחנו צריכים להביא תקציב לזה. כרגע הוראת השעה קובעת שעד יוני כן נשלם, אז זה אומר שעד יוני צריך לשלם.
יצחק אורבך
¶
שלום וברכה. אנשים כרגע מקבלים שכר וב-1 באפריל, משכורת מרץ כבר לא יקבלו את נקודות הזיכוי. אנחנו כרגע משקפים את המצב החוקי שקיים במדינה. משכורות פברואר, אנשים קיבלו את הזיכוי הזה.
יצחק אורבך
¶
אם אנחנו עכשיו נתחיל בדיונים חדשים האם זה יהיה 12 עד 18 בהמשך, כל הנושא הזה יידחה וממילא אנשים לא יקבלו במשכורת מרץ - - -
אליהו ברוכי (יהדות התורה)
¶
אז אני שואל אותך, אדוני, האם אתה מבין שבמילים פשוטות אנחנו עוסקים שוב פעם בכיבוי שריפות, נכון?
אליהו ברוכי (יהדות התורה)
¶
יופי, ואני לא רוצה לעסוק בכיבוי שריפות. אני מסרב לקבל את האיום הזה, אדוני.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
השאלה שאני יכולה לשאול אותך גם על דעתו של היושב-ראש, היא בעצם במה אתם ניזוקים אם הוועדה הזו נותנת בעצם אישור למפרע לכל החבילה, ומה שייכנס לתוקף ממילא יהיה עד מאי, כי רק לגביו מבחינה משפטית יהיה מקור תקציבי. אתם מבינים מה אני אומרת? אם אנחנו כוועדת כספים בעצם מאשרים יותר ממה שהגשתם - - -
אלישיב ממן
¶
זו הוראה אחרת. מה שאנחנו מביאים זה הוראת קבע. זה הוראת שעה. זה ממש עולם אחר. זה פשוט כאילו לעשות משמש לא נכון.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
בסדר, אבל זה גם נותן תועלות לזוגות העובדים מבחינת הכנסה פנויה. זה בעצם תוספת של נקודת זיכוי גם מ-13 ועד 18. לשנתיים או שזה גם יהיה בצורה של הוראת שעה או קבועה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתם מדברים הוראה קבועה בשנת 2024 עד גיל 18, נכון? זה יהיה קבוע. בקולכם אתם אומרים את זה, משרד האוצר, זה מה שיהיה בתקציב, נכון?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רביבו תקשיב, החלטת ממשלה ויביאו את זה בתקציב בהוראה קבועה לעד גיל 18. זה יגיע בהוראה קבועה משנת 2024. זה נמצא כבר בהחלטת ממשלה שעברה וזה יבוא לתקציב.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כלומר כולם יכולים לראות את זה. ההתחייבות של המשרד היא שזה יהיה בהוראה קבועה ולא כמו שאנחנו עכשיו רוצים לעשות את זה, הוראת שעה, שאז זה יגרום לבעיה תקציבית שאנחנו לא יודעים גם מאיפה להביא.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ברגע שיש החלטת ממשלה להוראה קבועה, אני חושב שעדיף לנו לתת את ההוראה הקבועה, את הוראת הקבע שזה בחוק - - -
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
מקובל יהיה עליכם שאנחנו נצביע על הצבעה שהיא דו-מפרקית, זאת אומרת שמצד אחד אנחנו כרגע עד 12, אבל מצהירים בכך שבתקציב זה יהיה ל-2024?
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש ממשרד האוצר, אתם מתחייבים על זה שתהיה הוראת קבע, שהוראת הקבע הזאת תהיה עד גיל 18 כולל מענק העבודה שיושווה ויעלה לאותו סכום כמו שאתם מציעים בתזכיר החוק.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
תגיד מה פורסם.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תגיד את הנוסח של הדבר.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
ינון, לא עברת איתנו את הישורת הראשונה. הישורת הראשונה הייתה לוטה בערפל, ואני מבקש לשמוע מהם לפרוטוקול, שבו הם מבהירים לנו מה המחויבות.
אלישיב ממן
¶
אנחנו מתחייבים כמו שעבר בהחלטת ממשלה, להביא הוראת קבע שתתקן את פקודת מס הכנסה ותיתן נקודות זיכוי בצורה קבועה מ-2024 מגיל 6 עד גיל 18, כלומר להפוך את הוראת השעה של 6 עד 12 לקבועה וגם לתת תוספת ל-12 עד 18. בנוסף לזה את הנושא של מענקי עבודה, יש שם את התיקון של השוואת גברים לנשים. גם את זה אנחנו נביא בתקציב.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש לדעת מחברי האופוזיציה האם אתם הולכים איתנו בעניין הזה? אנחנו מצביעים על המשך הוראת השעה כפי שהיא הייתה. אנחנו מצביעים עד התקציב. בתקציב יש התחייבות של משרד האוצר שהכול יהפוך להוראת קבע מגיל 6 עד גיל 18. מענק העבודה של גברים ונשים יושווה.
היו"ר משה גפני
¶
יושווה ויעלה גם בהוראת קבע. זאת התחייבות של משרד האוצר היום, שזה יהיה בתקציב המדינה שיבוא עוד מעט.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני הבנתי כאן מאנשי אגף תקציבים שבעצם מבחינה טכנית ומשפטית בגלל מה שמונח כאן נקרא הוראת שעה, בעצם יש לכם את הקושי לחבר פה בין הדרישה שלנו לאיזושהי הבטחה, אישור רחב שלנו עד גיל 18 בהיעדר מקור תקציבי. אני מוכנה ללכת איתך, היושב-ראש. אני הייתי מבקשת שבמסגרת ההחלטה אנחנו נאמר בגוף ההחלטה שלנו שהאישור הזה כמובן הוא יוצא מתוך ההנחה שבמסגרת התקציב הוצהר בפנינו שיגיע החוק הרחב עד גיל 18.
אני אלך איתך היושב-ראש כי אנחנו רוצים לעבוד על טובת גופם של דברים, אבל שנרשום את ההצעה שלכם, שנעשה לנו מצג, שאנחנו נקבל בתקציב עד גיל 18.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אני מעדכן אותך, זו הייתה בקשתי. אומרת היועצת המשפטית, מכיוון שאנחנו מצביעים כרגע על הצעת חוק - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
על הוראת שעה.
יש לי שאלה אחרונה, אדוני היושב-ראש, אליכם אנשי אגף תקציבים ורשות המיסים. מה עמדתכם המקצועית לגבי נקודות זיכוי להורים לילדים קטנים יותר? הרי אלה השנים הקשות ביותר עם המעונות, עם יוקר המחיה, עם הריביות. אני כשרה בממשלה עוד העליתי את זה. צריך להגיד, אדוני היושב-ראש, שהגדלת נקודות הזיכוי האלה שאנחנו מצביעים עליהם, אלה על הערכה של עבודה של הממשלה הקודמת שאני הייתי חברה בה, ושל עבודה חשובה של שר האוצר איווט ליברמן. מה עמדתכם לגבי הקטנים? אני רוצה לשמוע האם פה אפשר יהיה לשפר משהו בתקציב הקרוב?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כלומר, אתם חושבים שזה מספיק. אתם יודעים שאני רוצה חינוך חינם לזוגות עובדים במדינת ישראל. אתם יודעים את זה וגם הצגנו את זה ליוגב. עוד יגיע זמנם של הדיונים האלה אם הממשלה הזאת אי פעם תתעסק בדברים האמיתיים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני רוצה רק לחדד. אנחנו מצביעים עכשיו על הוראת שעה עד סוף 2023 מ-6 עד 18, נכון?
היו"ר משה גפני
¶
אימאן.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
שאלה. אנחנו עכשיו שמענו את ההתחייבות של האוצר. מה שחשוב לי זה ההתחייבות שלך, אם זה לא יופיע בתקציב, שלא תצביע.
היו"ר משה גפני
¶
כן, אוקיי.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
זה ההתחייבות וההצהרה שלך כיושב-ראש ועדת הכספים.
היו"ר משה גפני
¶
שאלת שאלה נכונה. אני כיושב-ראש הוועדה, אמר את זה גם רכז הקואליציה בוועדת הכספים. אנחנו הולכים עם הדבר הזה. אם לא, לא יאושר תקציב.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אוקיי, אז אנחנו מוכנים ברע"מ לרדת ל-2024 במקום 2025.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כמובן שאני מסכים יחד אתכם ואנחנו רואים את זה כהתחייבות, שבתקציב 2024 יש גם החלטת ממשלה שהופצה כבר, תזכיר שהופץ. אני רק מבקש להזכירכם, אנשי האוצר, הייתה פה הבטחה גם. הבטחה אוצרית, האמת, זה לא בדיוק מילה, אבל של הוועדה, שמס הכנסה שלילי יחול כהוראת קבע מגיל 21. תבדקו שזה גם בפנים. עכשיו זה לשלוש שנים והייתה התחייבות שזה יהיה בתקציב הבא כהוראת קבע מגיל 21. זה נמצא בפנים?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בוא נעשה סדר. הייתה התחייבות. כשהיה פה יושב-ראש הוועדה אלכס קושניר, יכולתי ללכת אז עד הסוף ולהגיד שיהיה כהוראת קבע, אבל מכיוון שהתחייבתם שזה מה שיהיה בתקציב הבא, זה כבר פעם שנייה שאתם מתחייבים. פעם שלישית אל תביאו את הגלידה ואל תבואו לפה, אבל אני אומר לכם דבר אחד, בתקציב הבא זה צריך להיות וכמו שהתחייבנו על זה, אני מציע שלא נתחייב גם על זה. אני מציע שאתם תתחייבו ותקיימו את ההתחייבות שלכם.
הרב גפני, אני רוצה שתצטרף. הייתה הבטחה פה בקדנציה הקודמת שהביאו את כל מענק העבודה על מס הכנסה שלילי שהוא היה בגיל 23.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ראינו לנכון שזה לא נכון ואמרנו מגיל 21. עשינו את זה כהוראת קבע, כפשרה שנצביע כולנו בעד. הצבענו בעד וזה היה כפשרה שיהיה לשלוש שנים מגיל 21, ואמרו לנו שבתקציב הבא זה יהיה כהוראת קבע מגיל 21.
היו"ר משה גפני
¶
אנשי האוצר, תיראו, אני לא יכול לדבר על מה שהיה בתקופת קודמי בתפקיד. אני לא יודע. אני מקווה שכן. אצלי לא יהיה דבר כזה שאתם מביאים החלטת ממשלה ואנחנו מתחייבים, אנחנו חברי ועדת הכספים ואני כיושב-ראש. אנחנו מתחייבים שלא נצביע על התקציב אם זה לא יהיה בפנים, כולל מה שהעלה חבר הכנסת ינון אזולאי. יש התחייבות שלכם. אנחנו נצטרך לאשר את התקציב. אנחנו לא נאשר את התקציב אם זה לא יהיה בפנים. שלא תהיה טעות בעניין הזה. זה הכול. זה המציאות ולכן, ולדימיר, אם אתה שואל האם יש התחייבות משפטית, התשובה לא, אבל יש התחייבות שמעולם לא הופרה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
לא, אבל יש כבר תזכיר הצעת חוק ויש התחייבות וזה עבר אתמול כבר בוועדת שרים לענייני חקיקה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני באתי רק עכשיו באיחור. לקח לי ארבע שעות וחצי להגיע מהצפון לכאן. הייתה תאונה קטנה, סגרה את המדינה.
אדוני היושב-ראש, הממשלה הצביעה על תקציב 2022, 2023–2024. האם בתוך ההצבעה של הממשלה שהייתה מופיע מקור תקציבי ל-2024 או לא מופיע? מופיע 2024. אם מופיע ל-2024, למה אנחנו עכשיו לא מצביעים ל-2024? הרי מופיע מקור תקציבי ל-2024. למה אנחנו לא מצביעים עכשיו ל-2024?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
גם 2023 עדיין לא עבר תקציב. גם 2024 לא עבר תקציב. אני חושב, אם יש להם מקור תקציבי ל-2023 ובתוך התקציב של 2024 מופיע שם מקור תקציבי, אני חושב שיש מקום להצביע על 2023-2024.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני רק עכשיו הגעתי. לא דיברתי דקה. לפי מה שאני שומע וגם מהחשב הכללי, בינואר-פברואר הייתה ירידה בהכנסות של המדינה. אם אנחנו נמשיך בקצב הזה של ירידה בתקציבים, איך אתם רואים את המצב שההבטחה שלכם תמומש, של 2024?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, אני תומך בהצעה של חבר הכנסת בליאק, שנצביע גם על 2024 כנדבך נוסף להתחייבות של יושב-ראש הוועדה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
יש. ההתחייבות שלך, מניסיון, היא התחייבות יצוקה, אבל אפשר לחייב גם את הוועדה, את עצמנו וגם את אגף התקציבים ואת הממשלה. הרי לא נמציא תקציב באמצעות ההצבעה. אמרתם שיש מקור תקציבי.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
חבר הכנסת טיבי, אתה יודע מה ההבדל בינך לבין ולדימיר? הוא היה פה כל הדיון לשמוע את ההסברים שלהם ואתה לא, לכן אני מתפלא.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
תקשיב, אני מכיר את הנושא בעל פה כי זה לא פעם ראשונה. אני מבקש להעלות בנוסף להצעה שלך, הצעה להצבעה של חברי האופוזיציה כולם על הצבעה לגבי 2024. שתי הצבעות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אדוני, אני חושב שמכיוון שאין מניעה משפטית להצביע על הארכה עד 2024, תפקידה של הוועדה עכשיו להביא בשורה. אנחנו בקדנציה הקודמת הנענו את התהליך הזה. בוא נמשיך אותו וכמו שהצבעת, אגב, לפני כמה שבועות על זה שההפיכה המשטרית לא תשפיע על כלכלת ישראל, אפשר להצביע גם על זה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. אימאן, בבקשה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אנחנו כאן מדברים על נקודות זיכוי במס. אני רוצה לשים על השולחן את האוכלוסייה שמקבלת שכר מינימום, שלא משלמת מס והיא תישאר באותו מקום. גם להם צריך לתת.
היו"ר משה גפני
¶
על זה צריך לקיים דיון אחר.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אוקיי, אבל גם להם צריך לתת תשובה. לא יכול להיות שאנחנו כאילו נמשיך לדחוק אותם למטה, ולכן אני מבקשת שבאמת יהיה דיון על הסוגיה הזאת, שיכניסו את זה בהצעה של תזכיר החוק.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש להגיד לפני זה דבר אחד. הממשלה הביאה את הצעת החוק הזאת במליאת הכנסת, העבירה את זה לוועדת הכספים, העלאת נקודות הזיכוי, להמשיך את ההטבה הזאת שניתנת לאנשים עובדים. אני ביקשתי בתחילת הישיבה וביקשו את זה חברים גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. אנחנו ביקשנו, היות ויש החלטת ממשלה להעלות את הגיל מגיל 12 לגיל 18 ולעשות הוראת קבע, אנחנו ביקשנו לעשות את זה עכשיו. אמרו במשרד האוצר שעדיין אין תקציב ולכן אין מקור תקציבי ואז יכול להיתקע גם החוק הקיים שאותו אנחנו צריכים לאשר, ולכן אנחנו קיבלנו את העמדה הזאת והתחייבות שלי ושל חברי הוועדה ושל רכז הקואליציה בוועדת הכספים. אם לא יבוא הנושא הזה בגלל שזה לא משנה עכשיו אלא משנה רק להמשך. אם לא יבוא בתקציב המדינה ההתחייבות הזאת שהייתה גם בוועדת שרים, אנחנו חברי הקואליציה, אני כיושב-ראש הוועדה לא אצביע בעד התקציב, ועל כן אם אנחנו מצביעים בעד ההצעה הזאת שמונחת לפנינו - - -
היו"ר משה גפני
¶
שנמצאת לפנינו, אנחנו מצביעים בעד ההצעה הזאת ונגד כל הצעה אחרת ולכן לא יהיו שתי הצבעות, ולכן אני פונה לחברים, יש הצעת חוק, הגדלת נקודת זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק העבודה (הוראת שעה). מי בעד אישור?
שלומית ארליך
¶
אנחנו מתחילים מההסתייגות של סיעת יש עתיד וסיעת העבודה. יש להם הסתייגות אחת לסעיף 1, כך שבמקום "עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) יבוא "עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024).
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
יש עתיד. ביחד. אדוני היושב-ראש, אני שוב רוצה להדגיש שאנחנו בקדנציה הקודמת הענקנו נקודות זיכוי למשפחות עובדות עם ילדים מגיל 6 עד גיל 12. אני חושב שעכשיו זו הזדמנות שלנו להביא בשורה. אתם ממשלה יציבה, ניצחתם בבחירות, יש לכם 64 מנדטים, יש לכם רוב, אתם ימין על מלא, אתם בטח ימין ליברלי שבעד משפחות עובדות. בואו נביא ביחד בשורה, נאריך את זה עד 2024. יש לי הסתייגות אחת.
היו"ר משה גפני
¶
מבקש רוויזיה. אני רק חוזר ואומר, אנחנו מביאים את הבשורה הזאת. זה יהיה עד גיל 18 וזה יהיה הוראת קבע, וזאת ההתחייבות של ועדת הכספים.
שלומית ארליך
¶
הסתייגויות של סיעת רע"מ. בסעיף 1 במקום "31 בדצמבר 2023" יבוא 31 בדצמבר 2025".
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אנחנו מדברים על אותו עיקרון שהמצב הוא קשה ויוקר המחיה ממשיך גם להכות בכולנו ולכן אנחנו חושבים שמן הראוי שההוראה הזאת תוארך עד שנת 2025.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 2 להצעת החוק במקום "שתחילתו תהיה ב-16 בפברואר 2023" יהיה "ב-1 בינואר 2023". זה כאילו ללכת אחורה.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים לקובץ ההסתייגויות של המחנה הממלכתי. בסעיף 1 במקום "עד יום י"ט בטבת (31 בדצמבר 2023)" יבוא "עד ל' בכסלו (31 בדצמבר 2024)".
שלומית ארליך
¶
ההסתייגות השנייה היא הסתייגות שלא מסתדרת מבחינה תחבירית, אז אנחנו מדגלים עליה. אנחנו עוברים להסתייגות השלישית.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
הורדתי כי שרן רוצה עדיין את ההסתייגויות. אני נמנעת בכל ההסתייגויות. אם זה היה תלוי בי אני הייתי מורידה.
היו"ר משה גפני
¶
אני אסביר לך את אורית. אורית אומרת, החוק הזה הוא חוק טוב. זה גם ממשיך את מה שעשתה הממשלה הקודמת. אנחנו גם מתחייבים שמה שלא היה בפעם הקודמת - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
בשביל זה אנחנו רוצים לשפר את החוק. אנחנו רוצים להאריך את התוקף שלו. אנחנו רוצים להוסיף עוד שנים. אנחנו מנסים לחזק אותו.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 5. בסעיף 3 במקום "עד י"א בסיוון התשפ"ד (31 במאי 2023)" יבוא "עד יום י"א בסיוון התשפ"ג (31 במאי 2023)".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו רוצים לנמק. תיראו, אנחנו מוכנים להסיר את ההסתייגות הזאת כמובן במידה ויאשרו להאריך את זה לשנתיים. אנחנו רוצים עכשיו בהחלטה היום של ועדת כספים כבר להאריך את זה משום שמי כמוך יודע, גפני, ברגע שיגיע כבר התקציב וברגע שיתחילו לדבר, אז פתאום האוצר יבוא - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
ויגיד, אבל רגע, אין לנו תקציב, ואז יתנו לך את זה במשהו אחר ובסוף לא נראה את זה במשך שנתיים. במקום זה זה יהיה אך ורק לשנה.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 6 גם מתייחסת להיבטים תחביריים.
אנחנו עוברים להסתייגות 7. בסעיף 3 במקום "עד יום י"א בסיוון התשפ"ג (31 במאי 2023)" יבוא "עד יום י' בתפוז התשפ"ד (30 ביוני 2023)".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אתה יודע כמה הסתייגויות קרעי היה מניח על השולחן הזה? לא הבאנו לך 1,000 הסתייגויות, הבאנו 20 הסתייגויות.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא זוכר שיושב-ראש ועדת הכספים הקודם ישב כאן והתחייב מבלי שהוא קיבל הוראה. לא זוכר דבר כזה.
היו"ר משה גפני
¶
אני חבר בקואליציה. אני מתחייב על זה. יושב פה רכז הקואליציה, מתחייב, ואתם מגישים הסתייגויות.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
לא, וניהלנו ביחד איתם דיון מאוד מאוד עמוק. לא באנו באופן שרירותי. הרי מה תמיד הם מאשימים אותנו? שאנחנו מגיעים ומבצעים הצבעות ללא דיון.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
תשמע, אני לא חמור. כשמסבירים לי משהו ומוציאים לי התחייבות, ואומרת לי היועצת המשפטית של הוועדה שכבר הוצא אתמול תזכיר הצעת חוק ועבר ועדת שרים לענייני חקיקה, ההתחייבות שלי ושל יושב-ראש הוועדה אמורה לתת לכם גרנטי שאנחנו רואים עין בעין.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
כשראש הממשלה מגיע ומתחייב שנגיד בנק ישראל, תישאר לו עצמאות מלאה, אתה מאמין לו?
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
גפני מביא חוק שעושה את הדבר ההפוך לחלוטין, אז למי אתה מאמין, ליושב-ראש ועדת כספים או לראש הממשלה?
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
הוא אומר, יש התחייבות של ועדת כספים. את האמת, אני כנראה סומכת על יושב-ראש ועדת כספים בעניין הזה.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מספר 8. אחרי סעיף 3 יבוא סעיף 4. "על אף האמור בסעיף 1, אם יתקבל חוק תקציב המדינה לשנים 2023–2024, יקראו את סעיף 1 כאילו במקום עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) נאמר עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)".
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 9. אחרי סעיף 3 יבוא סעיף 4. "למרות האמור בסעיף 1, אם יתקבל חוק תקציב המדינה יקראו את סעיף 1 כאילו במקום עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) יבוא "31 בדצמבר 2024)".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אתה יושב-ראש הוועדה אומר לנו שאתה נותן לנו את ההבטחה הזו. בא חבר הכנסת רביבו והוא אומר רגע, אבל יש התחייבות. אני אמרתי לו מקודם, אוקיי, אז הייתה התחייבות למשל ממש לא מזמן מראש הממשלה שעצמאותו של נגיד בנק ישראל תישמר, ואז מגיעה הבטחה מיושב-ראש ועדת הכספים להעביר חוק שלמעשה מגביל את עצמאותו, אז השאלה שלי לאיזה הבטחה אנחנו צריכים להאמין, להבטחה של ראש הממשלה או להבטחה של יושב-ראש ועדת הכספים?
שלומית ארליך
¶
"הוראות סעיף זה יבוטלו במידה שהגרעון יגדל בסוף שנת המס הנוכחית ביחס לסוף שנת המס הקודמת".
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
ערבים וחרדים, אבל חרדים הם יהודים, מקבלים את הכול. נשאר רק הערבים. על זה בליאק הצביע בעד.
היו"ר משה גפני
¶
ההסתייגות לא התקבלה. אתם רק שמים לב איזה הסתייגויות אתם מגישים. אני מקווה. אתם באים ואומרים שהריבית תעלה, הדולר יעלה, אז האנשים שעובדים יסבלו, לא יקבלו נקודות זיכוי. כל הכבוד להסתייגויות האלה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
רואים שאתם רוצים לעבוד. רואים מאוד שאתם רוצים לעבוד. אני אומר לך, כל ההבטחה שלך לא תהיה שווה כלום כי יבוא השר יגיד לך, ירדו הכנסות המדינה ואנחנו לא יכולים לתת את נקודות הזיכוי. זה מה שיהיה. אין נקודות זיכוי, לא יהיה. ב-2024 לא יהיה אם לא נצביע עכשיו. האוצר מחליט.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 19 מדברת על מענק העבודה הקבוע בסעיף, אבל בסעיף לא קבוע מענק העבודה, אז אין בזה היגיון.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 20. "בהינתן שיינתן פטור לתלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל, נקודות הזיכוי המוענקות בסעיף זה יוכפלו".
שלומית ארליך
¶
בתוך החוק המקורי יש הפניה למי שהוא בן 6 עד 12 בשנת 2022, לכן צריך לתקן כאן גם כך שיהיה ברור שהכוונה היא שנקודות הזיכוי עכשיו לפי החוק הזה יינתנו למי שהוא בן 6 עד 12 בשנת 2023.
שלומית ארליך
¶
בדיוק, ולא גיל 7 עד גיל 13.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אבל גם לא 13.
שלומית ארליך
¶
בדיוק. אמרנו שנתקן את זה בנוסח. שזה יחול על מי שהוא בן 6 עד 12 בשנת 2023. בסעיף 3 בתוקף יש טעות ניסוחית. כתוב עד יום י"א בסיוון התשפ"ד. זה צריך להיות עד יום י"א בסיוון התשפ"ג (31 במאי 2023). גם את זה אנחנו נתקן.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רגע, הרב גפני, רק הערה קטנה לדבריך. כשפעם שעברה עלה הנושא הזה, מהפרוטוקול עולה שהרב גפני אמר, אנחנו מסירים את ההסתייגויות, משאירים הסתייגות אחת רק שנוכל לדבר במליאה. גם אני הסכמתי לזה. גם שלמה קרעי באותו חוק, באותו נושא הסרנו את כל ההסתייגויות, השארנו התחייבות אחת בשביל לדבר במליאה, לא מעבר לכך. היה התחייבות גם על גיל 21, רק שתדעו, ונועה שוקרון ישבה פה. גם היא דיברה על המקור התקציבי שימצאו לזה וגיל 21 צריך להיות. אנחנו מדברים על מס הכנסה שלילי שגיל 21, דיברנו על זה, בהוראת קבע מהתקציב הבא. זה היה גם בפרוטוקול בהתחייבות של - - -
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה.
הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה, עם התיקונים שאמרה היועצת המשפטית. מי בעד אישור הצעת החוק? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אדוני היושב-ראש, הגשתי רוויזיה על ההסתייגות. מכיוון שאנשים צריכים לקבל משכורות, אני לא רוצה לעכב את אישור החוק הזה, אז אני מסיר את הרוויזיה. אני רק רוצה להדגיש שפספסנו פה הזדמנות אמיתית להביא בשורה. כשהבאתם לפה הצעה להכפיל את המימון למשפחת נתניהו, לא שמעתי התחייבות. מצאתם מקור תקציבי. לנבצרות, למתנות, לכול יש אישור ודווקא כאן נמנעתם מלהביא בשורה למשפחות העובדות כי אתם לא עובדים למען מעמד הביניים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני אומר לך מעכשיו ותרשום מה שאני אומר לך. תקציב המדינה, מה שהובטח לא יהיה כי לא יהיו הכנסות ולא יהיה מקור תקציבי.
היו"ר משה גפני
¶
זה בסדר. אנחנו התחייבנו וזה מה שיהיה בעזרת השם, ויש בשורה גדולה בעניין הזה.
הפסקה חמש דקות.
הישיבה ננעלה בשעה 12:13.