פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת החוץ והביטחון
20/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 37
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, כ"ז באדר התשפ"ג (20 במרץ 2023), שעה 11:07

1. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2022, של ח"כ אופיר כץ
2. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2023, של ח"כ אלי דלל
3. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון מלא לתוכנית "ממדים ללימודים"), התשפ"ג-2023, של ח"כ מיכאל מרדכי ביטון
4. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2023, של ח"כ שרון ניר

חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
גדי איזנקוט
בועז ביסמוט
אורנה ברביבאי
מאיר כהן
שרון ניר
משה סולומון

אופיר כץ

אייל הנס - ראש האגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון

ענת גולן - רע"ן תקציבי אגם והסדרים, משרד הביטחון

עירית דרוינסקי - עוזר בכיר לתיאום, אגף חיילים משוחררים, משרד הביטחון

רותם קס - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הביטחון

דן נימני - רפרנט ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר עידית שפרן גיטלמן - חוקרת בכירה, INSS

עמרי גולן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

ענבל גרשון - עו"ד, הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

רעות קרן - מרכזת תקציב חברה וקהילה, ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה

יהורז בן יהודה - ממובילי מאבק "ממדים ללימודים"

רון פרץ - ממובילי מאבק "ממדים ללימודים"

דרור גרנית - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מור הובר - מנהל פורום ארגוני תעסוקת צעירים

מירי פרנקל-שור

אסף פרידמן

אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.




הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2022, פ/4/25
של חבר הכנסת אופיר כץ

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2023, פ/1280/25
של חבר הכנסת אלי דלל

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון מלא לתוכנית "ממדים ללימודים"), התשפ"ג-2023, פ/1761/25
של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2023, פ/1424/25
של חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוץ והביטחון. הנושא שלנו הוא הצעות חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון מלא לתוכנית "ממדים ללימודים") התשפ"ג-2023. יש מספר הצעות חוק של מספר מציעים.

נמצא אתנו כרגע חבר הכנסת אופיר כץ ואני אומר גם לו וגם לשאר המציעים יישר כוח על ההגשה המהירה של הצעת החוק שמדברת על מימון מלא לחיילים המשוחררים. אנחנו זוכרים את הסיפור – ואני מוסיף "המיותר" - שהיה בכנסת הקודמת סביב הנושא הזה. אני מקווה שאנחנו עכשיו נוכל להביא למצב שבאמת ההערכה של כולנו לחיילים תבוא לידי ביטוי גם במעשים.

אני מבקש מחבר הכנסת אופיר כץ להציג לנו את הצעת החוק.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה קודם כל להודות לך כי אני מודע ללוח העמוס שיש לך כאן בוועדה, מגוון דיונים חשובים, הצעות חוק וכשפניתי אליך אמרת לי שזה באמת נושא סופר חשוב ואתה תמצא את הזמן ואכן עשית את זה הכי מהר שאפשר. אני באמת מודה לך על כך.

אנחנו מתחילים כאן צעד מאוד מאוד חשוב וצודק. אני מברך על כך שאנחנו מתחילים ומתניעים את התהליך שאומר שלמי שמשרת יותר מגיע יותר. זה מחובתנו. זה מגיע ללוחמים וללוחמות שלנו, מגיע להם בזכות ולא בחסד.

אני רוצה להגיד ללוחמים שאני יודע שצופים בנו, מחכים לזה, שאנחנו גאים בכם על השירות שאתם עושים למען מדינת ישראל, על השמירה על אזרחי ישראל, על לילות ללא שינה, שבועות, חודשים, בלי לראות את הבית ואת המשפחה, עמידה בתנאים מאוד מאוד קשים, על המחויבות שלכם. המינימום שאנחנו יכולים לעשות עבורכם זה לתמוך בכם ברגע הזה, ברגע שאתם פושטים את המדים, עולים על אזרחות ואנחנו רוצים להיות שם למענכם ובשבילכם.

כל אימא שדואגת בלילות, שיודעת שהבן בפעילות ואין לה את כל הפרטים אבל הדאגה, החשש, הלילות ללא שינה, כל אבא שנוסע למחסום כשמתאפשר להביא את התבשילים, לראות את הבן או את הבת אחרי תקופה ארוכה - מגיע גם למשפחות לראות שהמדינה נמצאת שם בשביל הילדים ומאפשרת להם ללמוד תואר כאשר המדינה היא זו שבעצם מממנת. זה לא רק המימון הכספי שבהחלט הוא חשוב כי בשנים האלה חיילים לא מתפרנסים וזה נותן דחיפה לאזרחות, אלא זה גם – כמו שאמרתי, מעבר לעניין הכספי – סוג של הזדמנות בשבילנו להביע הערכה מטעמנו, מטעם המדינה, על מה שאתם עושים.

אני רוצה להודות לחברי השר יואב קיש שנאבק בסוגייה הזו בכנסת הקודמת, להעלות מ-66 אחוזים ל-75 אחוזים. למען ההגינות, הוא היוזם הראשון של החוק. מאחר ושר לא יכול להגיש הצעות חוק פרטיות, המצטרפים – ואני כמובן הצטרפתי להצעת החוק הזו – מגישים אותה. אני רוצה לומר לו תודה על הדחיפה ועל קידום הנושא.

אני רוצה גם להודות לשר הביטחון יואב גלנט שגם הוא כל כולו רתום למען החוק הזה, לקיים אותו ולממש אותו. כמובן אני רוצה להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

בנוסף, מעבר לזה שהחוק הוא פסקה אחת, נפגשתי עם החברים שנמצאים כאן ואני מניח שיתאפשר להם להתייחס, הם העלו נקודות חשובות שאנחנו צריכים לשים עליהן דגש ואולי כן לערוך מעט שינויים בחוק בהתאם לנקודות שהם העלו.

זה חוק חשוב מאוד. אנחנו ביחד - אני יכול לדבר בשמך אדוני היושב ראש – נפעל בכל הכוח ובכל האמצעים העומדים לרשותנו להעביר אותו כמה שיותר מהר. הצעת החוק הזו היא מסוג ההצעות שאתה מרגיש את השליחות הציבורית שלך על מלא. בשביל הדברים האלה אנחנו נמצאים כאן.

אנחנו עושים דבר חשוב בשבילכם חברים ולמענכם. זה הכי מגיע לכם בעולם בזכות ולא בחסד. תודה. כיף להיות באותו דיון עם היועצת המשפטית מירי כשאנחנו לא דנים בפקודת המשטרה אלא בנושאים אחרים. גם זה שינוי מרענן. תודה אדוני היושב ראש.

תודה לחבר הכנסת אופיר כץ. הצעה נוספת הוגשה על ידי חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי. אני אבקש מחברת הכנסת שרון ניר להוסיף לדברים של חבר הכנסת אופיר כץ.

בוקר טוב. תודה אדוני היושב ראש. הארץ האהובה שלנו שטובי בנינו ובנותינו שירתו וישרתו אותה, ויש גם קדושים שמסרו נפשם למענה, אני אומר שבאמת הביטוי הכי מרכזי הוא התייצבות הדורות הבאים של כולנו לשירות בצה"ל ועמידה על המשמר. יש חשיבות עליונה לכך שכולם ישרתו ועל כולנו לדאוג בכל דרך שמודל צבא העם שקצת מתכרסם בשנים האחרונות – ואני אומרת את זה בהרבה כאב ובהרבה צער – יישמר. עלינו כמחוקקים חלה החובה לשים בחוד החנית את אלה שנמצאים בחוד החנית.

יש כאן עיקרון פשוט וקל. מי שתורם ותורם גם בצורה שהיא הכי מוחלטת ומוכן להימצא בקדמת הבמה, לקחת על עצמו תפקיד של לוחם, אלה האנשים שאנחנו צריכים לתגמל אותם באופן מלא על מלא.

אני רוצה בהזדמנות זו להודות לממשלה הקודמת שהעלתה את הנושא לסדר היום, שאמרה את העיקרון הפשוט והקל הזה שמי שתורם מתועדף וכי הלוחמים צריכים להיות בקדמת הבמה. עכשיו מזדמן לנו ואנחנו שמים אותם בקדמת הבמה בכך שאנחנו נסתכל על הרצף של מעבר מחיים צבאיים לאזרחות ונאפשר לאותם אלה שעשו שירות משמעותי ביותר, על ידי זה שהם השתבצו ביחידות לוחמות, לקבל גם לימודים אקדמאיים מהמדינה.

אני מברכת על ההצעה ואני מברכת את המציעים. אני שמחה שיש לנו שותפות בעניין הזה שהוא חשוב מאוד. זה מסר מאוד מאוד משמעותי שיוצא מכאן לצה"ל בימים המורכבים האלה שעוברים עלינו. החוק הזה הוא חוק מבורך וחשוב.

תודה לחברת הכנסת שרון ניר. ייעוץ משפטי של הוועדה, אתם רוצים להוסיף משהו? לא. מי מייצג את הממשלה? נתחיל עם משרד הביטחון.

ביקשנו ממכם נתונים וכדאי שתציגו אותם לוועדה.

בוקר טוב. אני ראש האגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון. אני אציג את עמדת משרד הביטחון בנושא.

קודם כל, אנחנו בעד הטבות נוספות במיוחד לחיילים משוחררים ששירתו בשירות קרבי. נשאתי בחדר הזה רק לפני שנה נאום שבעצם מצדיק את מתן ההטבות המועדפות לחיילים קרביים לאור תמונת המצב ולאור הצורך הביטחוני שככל הנראה לא ילך ויקטן בשנים הקרובות.

בימים אלה אנחנו נמצאים בבחינה כוללת של כלל ההטבות לחיילים משוחררים וגם למשרתים במתווה שלם, כולל בחינת המקורות גם אצלנו וגם ביחד עם האוצר. זאת בחינה שאמורה להסתיים בעת הקרובה. לכן אנחנו מבקשים להסתכל על זה בראייה יותר רחבה כאשר כמובן הנושא הזה וההצעה הזאת היא חלק אינטגרלי בתוכה ואולי נמצא אפילו בראש סדר העדיפות שלנו.

שאלה גם למציעים וגם לנציגות משרד הביטחון. כשאני חושב על ההצעה, וכמו שאמרתי אני מברך עליה ותומך בה בשתי ידיי בלי רמז להצבעות כפולות, מה קורה עם מישהו ששירת שירות קרבי מלא ואולי כן רוצה לרכוש מקצוע אבל לא הולך לכיוון לימודים אקדמיים? החוק לקליטת חיילים משוחררים מתייחס לזה? הצעת החוק הנוכחית תוכל לעזור לאנשים האלה?

בוא נסביר את המצב הקיים. המצב הקיים מדבר על לימודים אקדמיים בכל המוסדות שמוכרים כולל הכנסנו בפעם הקודמת גם את המוסדות לאמנות ותרבות. זאת כרגע תמונת המצב. אפרופו, במסגרת הבחינה הכוללת, אנחנו גם מסתכלים למשל על נושא של קורסים. לכן אמרתי שיש כאן מקום להסתכל על זה בצורה יותר רחבה אבל כרגע אנחנו עוד לא נמצאים בשלב שאני יכול להתייחס לנושא. בוודאי הנושא הזה מול עינינו.

זאת אומרת, אתה אומר שהצעת החוק הפרטית הנוכחית של מספר חברי כנסת היא עדיין לא נותנת לזה מענה אבל אתם כמשרד הביטחון מודעים לעניין הזה ומקווים להביא לנו איזושהי בשורה בקרוב בנושא הזה.

נכון.

אבל בעצם יש תקציב שחייל משוחרר יכול לקחת ולממן.

כן. אני אסביר מה שמירי אומרת.

בזמנו הייתה אמירה ערכית של הרמטכ"ל דאז איזנקוט. הוא קשר בין הקרביות לבין המימון של הלימודים האקדמיים.

יש מספר תחומים, מספר שהוא יותר רחב במימוש של כספי הפיקדון. אולי אפשר לעשות את ההקבלה הזאת שהם יוכלו להשתמש גם בזה.

הם יכולים.

להרחיב את זה כך שמדובר לא רק במי שעושה תואר, שזה כן קיים בכספי הפיקדון.

אני תכף אסביר את זה. זה לא כזה מסובך. היום כל חייל משוחרר שיוצא לדרך מקבל שני דברים במסגרת החוק - הוא מקבל מענק תוך 60 ימים מיום השחרור והוא מקבל את כספי הפיקדון. כספי הפיקדון הם כספים ששמורים בקרן למשך חמש שנים אלא אם כן הוא מבקש אותם לשש מטרות שקבועות בחוק. לימודים אקדמיים והכשרות מקצועיות הם שתיים מתוך שש המטרות שמוגדרות בחוק. לכן חייל משוחרר יכול למשוך את הכסף לטובת הדבר הזה. יתרה מכך, יש הבחנה בין חייל קרבי לבין חייל ששירת בשירות עורפי. חייל קרבי מקבל סכום יותר גדול שהוא פונקציה גם של משך השירות שלו וגם של אופי השירות שלו. יש כיום שלושה אופיי שירות – הראשון, חייל קרבי, השני, חייל תומך לחימה כאשר גם תומכי הלחימה הם חיילים שצמודים לחיילים הלוחמים והם נמצאים לידם, לפעמים אפילו בשדות הקרב ושרון בוודאי מכירה את זה, והשלישי, שאר החיילים שמשרתים את השירות העורפי. אני יכול למשל להדגים: חייל קרבי שהיום משתחרר ועשה שירות מלא קרבי, מקבל מענק ופיקדון של 42 אלף שקלים. הוא בהחלט יכול להשתמש בהם לכל מטרה כולל המטרות האלה של הקורסים והדברים האלה שאתה דיברת עליהם והם מאוד נכונים. כדי להוקיר את החייל, אנחנו רוצים שישתמש בזה למשהו אחר ונבחן מה ניתן לו.

ברור. תודה. משרד האוצר.

אגף תקציבים. העלות התקציבית להצעת החוק היא כ-60 מיליון שקלים.

איך הגעתם לחישוב של 60 מיליון שקלים? אנחנו הערכנו את זה בפחות מ -40 מיליון שקלים.

אני אסביר. יש כאן עניין של ביקוש ואנחנו רואים מאז הימים שחבר הכנסת איזנקוט – במקרה הוא נכנס כרגע, שלום - הוליד את הדבר הזה, אנחנו כל שנה רואים גידול במספר החיילים שנרשמים להטבה. אנחנו רואים גידול במספר החיילים שמבקשים להשתמש בהטבה הזאת.

הם זכאים?

בוודאי שהם זכאים.

אבל ההנחה היא שהתקציב צריך להיות למקסימום.

בוודאי. הנחה צריכה להיות למקסימום אבל אני אומר שאם בשנת 2007, כאשר היינו בתחילת הדרך, 300 חיילים משוחררים קרביים נרשמו לתוכנית, היום אנחנו מדברים על מספר כולל שלומד בשלוש שנים של 20 אלף חיילים. כל שנה המספר רק הולך וגדל כי אחוז המימון הולך וגדל ואז עוד חיילים מנצלים את ההטבה הזאת.

מה עמד לרשותם ב-2007? הקרנות הפרטיות?

ב-2007 זה הסתמך על קרנות. היה חיבור של מספר קרנות והחקיקה בעצם העבירה את זה מהקרנות שהלכו ונגמרו לתקציב ממשלתי קבוע לאורך שנים עם הבטחה קבועה לחיילים ולא החלטה לפי הכסף, כמה מממנים והאם מממנים.

אני רוצה שוב להבין את הנתונים כיוון שהנתונים משפיעים על העלות התקציבית. עד הקורונה היה איזשהו גידול. בקורונה בעצם בא השינוי מכיוון שחבר'ה לא יצאו לטיול והלכו ללימודים. מה אתה רואה השנה? מה אתה רואה מאז הסתיימה הקורונה?

השנה אני רואה גידול. בימים האלה אני עומד בפני סגירת מה שנקרא שנת הלימודים האחרונה. למול השנה הקודמת אני רואה גידול של 1,300 חיילים שנרשמים. זה משהו שכנראה מאפיין את הדור הזה שהוא מבין שאפשר לטייל, הוא גם טייל ואני מזכיר שיש להם גם זמן לנצל את ההטבה. הם לא חייבים לנצל את ההטבה ברגע הראשון. יש להם שלוש שנים מהרגע שהם השתחררו. הם כבר סיימו את הטיול, הם עשו אולי איזשהו קורס, הם כבר עבדו באיזושהי עבודה זמנית והם בהחלט יכולים לגשת ללימודים.

הם יכולים לנצל את זה החל מעד שלוש שנים.

כמה נרשמים ולא מקבלים?

כל חייל שזכאי להטבה מקבל. אין דבר כזה חייל שנרשם וזכאי להטבה, שלא מקבל.

יכול להיות מישהו שלא הסתדר עם התהליך. ברגע שהוא נכנס, כולם מקבלים? 100 אחוזים?

אם הוא נכנס והוא עומד בתנאים שכתובים בחוק, הוא יקבל את זה. אני מזכיר שבחוק יש תנאים כמו למשל שהוא שירת 85 אחוזים מהתקופה.

ברור שאם הוא עומד בתנאים.

אם הוא עומד בתנאים, אין מצב – אני אומר בצורה ברורה – שחייל שעומד בתנאים לא מקבל את ההטבה הזאת.

כמה עומדים בתנאים ולא מגישים בקשה?

אני לא יודע.

אתם לא יודעים כמה לוחמים משתחררים?

אני יודע, בוודאי שאני יודע, אבל אני לא יודע מה הם עושים. אני לא יודע אם הם לומדים או לא לומדים. אני יודע רק מה שמגישים.

הוא שאל כמה משתחררים.

כמה משתחררים, אני יודע.

אני שואל כמה משתחררים ולא מנצלים את זה. מענין לדעת למה.

זה לא אומר שום דבר. יכול להיות שהם לא הולכים ללמוד.

צריך להגיד שחל גידול באופן הניצול. זה גם חלק מהתהליכים שמשרד הביטחון עבר כשהוא פישט את התהליך הזה שחיילים יוכלו לנצל יותר טוב.

לא רק שהוא פישט את התהליך אלא אנחנו כן דיברנו על זה ב"ממדים ללימודים", שאתם כן צריכים להיות פרו-אקטיביים.

בדיוק. צודקת.

שנים אנחנו מדברים על זה מעל כל במה, החל מבסיסי המשתחררים, עבור דרך האתר שלנו.

ההטבה יותר מונגשת.

דחיפה לכל החיילים. הם מקבלים סמסים בהם כתוב להם שהם זכאים לקבל את ההטבה כי הם היו חיילים קרביים. אנחנו מספרים על זה במסעות שמתבצעים בשלושת החודשים האחרונים עד השחרור. אנחנו עושים פעילות פרו-אקטיבית מאוד גדולה, בדיוק כמו שציינת.

אתם הבאתם את הנתונים באופן מסודר לוועדה? ביקשנו נתונים ממשרד הביטחון.

אנחנו הבנו שאנחנו מתבקשים להציג אותם בעל פה.

תעבירו לנו אחר כך מכיוון שזה חשוב לנו להבין את הגידול פר שנים ובהשוואות.

אני רוצה להבין עוד נקודה. אנחנו קטענו את נציג האוצר באמצע דבריו. אתה אמרת שההערכה שלכם שהתקציב הוא כ-60 מיליון שקלים.

כן. יש שלושה משתנים שמשפיעים על זה כאשר אחד הוא הגידול הדמוגרפי שגדל ומן הסתם הוא משפיע כל מספר הזכאים. שנית, שינוי ההתנהגות. ברגע שיש הגדלת מימון, זה גם שינוי התנהגות, ושלישי, ברגע שמגדילים את שיעור המימון, אם זה מ-6 אחוזים ל-75 אחוזים ועכשיו זה יהיה מימון מלא, לוקח כמה שנים עד שזה מתייצב ואנחנו מגיעים לשנה יציבה. כל הדברים האלה משפיעים ולכן גם התחשיב הוא בהתאם.

אני אתן לך עוד משתנה. ברגע שיהיה מימון, מקווים שאחוז המתגייסים לקרבי יהיה גדול יותר ואז נוכל לתת להם עוד בכיף.

זה לא רק קרבי אלא גם אוכלוסיות מיוחדות.

אבל אלה הפלח העיקרי שמנצל את זה. הערבים הם פלח מאוד קטן.

85 אחוזים הם חיילים קרביים והשאר אוכלוסיות ייחודיות.

ממש חשוב לנו לקבל את הנתונים כיוון שלפי החישוב שלנו, ההערכה התקציבית שלנו היא – למרות שיש כאן הסכמת ממשלה ולא צריך 50 חברי כנסת אבל כן חשוב שנראה את הערכה התקציבית המדויקת – פחות מ-40 מיליון שקלים.

לגבי העלות התקציבית. כמו אמרתי, הערכת העלות היא כ-60 מיליון שקלים. עדיין, בהתאם לסעיף 40(א) לחוק יסוד: התקציב, הממשלה צריכה להצביע על פעולה מאזנת כדי לממן את הצעת החוק הזאת.

כלומר, מקור תקציבי מן התקציב הקיים.

כאשר נגיע לקריאה ראשונה, השאלה אם צריך 50 חברי כנסת או לא. האם זו הצעת חוק תקציבית. להבנתנו הממשלה תומכת בהצעה ולכן ההצעה לא נחשבת הצעת חוק תקציבית.

נכון. אנחנו גם עושים את ההצעה בתיאום עם משרדי הממשלה.

לכן היא לא הצעת חוק תקציבית. על מנת שזאת תהיה הצעת חוק תקציבית, בהצעת חוק תקציבית צריך רוב מסוים של חברי כנסת, למעלה מ-50, בהתאם לחוק יסוד: משק המדינה אלא אם, אחד התנאים, הצעת החוק היא לא הצעת חוק תקציבית אם הממשלה תומכת בהצעת החוק. לכן הרוב שנדרש לאישור ההצעה הזאת הוא רוב רגיל. לכן אני מדגישה את הנקודה הזאת. למיטב הבנתנו הייתה תמיכה של הממשלה בהצעת החוק.

הממשלה עדיין לא הצביעה על פעולה מאזנת שתביא לכך שאין לזה משמעות תקציבית.

אנחנו הבנו את זה אחרת.

אני אוסיף על דבריו של ראש אגף חיילים משוחררים. ביחד עם משרד הביטחון אנחנו בוחנים את כלל ההטבות של חיילים משוחררים, גם בהיבטי השימושים וגם בהיבטי המקורות. אני מניח שאחר כך נבוא לוועדה.

היועצת המשפטית של הוועדה ודאי צודקת. כשיש תמיכת ממשלה, הצעת החוק לא מוגדרת כהצעת חוק תקציבית. זה לא מונע מאיתנו בכל זאת לקבל תשובות כי דבר שאני לא אוכל לקבל גם בגלל התפקיד הנוכחי וגם בגלל התפקיד הקודם שלי, הקודם לקודם, זה שאנחנו נחוקק חוק ולא יהיה לו ביצוע. זה מצב שאנחנו לא נוכל לקבל. אופיר הוא יושב ראש הקואליציה וכדאי את הנקודה הזאת לבדוק עד הסוף. מבחינתי החוק, כמו שאתה אמרת, הוא שורה אחת. אפשר להריץ את החוק אבל שלא נגיע למצב שאנחנו נחוקק ואז יסתבר שהוא לא מתבצע.

יש שני דברים. לפי דעתי זאת לא תהיה שורה אחת כי תכף נשמע את החבר'ה שמייצגים את המשתחררים ויש להם הערות שאני מוצא בהן טעם. מהצד השני, בשיח שלי עם השרים שיתמכו בטרומית, נעשה את זה בתיאום איתם וזה יחזור לוועדת שרים לחקיקה. זה יהיה בתיאום עם המשרדים ועושים את זה ביחד.

משרד המשפטים. עורך דין דרור גרנית, ב-זום. מאחלים לך רפואה שלמה ורוצים לשמוע את דבריך.

אני הצטרפתי קצת באיחור. אני מודה על האישור מראש. בכל מקרה, להבנתי ההצעה היא שאלה של מדיניות. אין כאן שאלה כל כך משפטית כמו שיש כאן שאלה תקציבית ושאלה של פוליסי, להחליט שמחליטים לתת את הסכום המלא ולא את הסכום החלקי שנקבע בחקיקה המקורית מלפני כמה חודשים.

אני מבין שלפחות למשרד הביטחון יש מחשבות לעשות את המהלך הזה כחלק ממהלך אחר רחב יותר שיתחבר לעוד הרבה מאוד נושאים אחרים שעל הפרק. לכן מבחינת הממשלה השאלה אם התמיכה הזאת שהיא הייתה תמיכה בטרומית, האם הכוונה היא לומר שאנחנו תומכים בטרומית אבל אחר כך נרצה להשתלב בתוך המהלך הרחב יותר או לא. שוב, כמובן, כמובן, כמובן יש כאן את השאלה התקציבית שעולה. כפי שאדוני ציין, אי אפשר לקדם את החקיקה בלי שנהיה עם מקור תקציבי לממן אותה.

עד כאן. אין לי נקודות משמעותיות מעבר לאמור.

תודה לעורך דין דרור גרנית שללא תיאום מוקדם איתי תמך בדבריי. אני חושב שסיימנו את משרדי הממשלה.

חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה.

אני תומך בהצעה הזאת שהיא חשובה מהרבה מאוד סיבות, כפי שאמרו חבריי קודם לכן. היא גם הוקרה אבל היא גם מוטיבציה עתידית. אנחנו יודעים מהי המגמה שקורית בשנים האחרונות ביחס לשירות משמעותי בצבא ולכן זה חשוב מאוד מאוד.

אני רוצה להעיר שתי הערות. כמה מהאנשים או מאותם סטודנטים, אותם משתחררים, מתחילים לימודים ולא מסיימים? כלומר, הם מתחילים ולא מסיימים וכמה הקופה מפסידה עקב כך? בסוף משתחרר מתחיל לימודים ובאיזשהו שלב הוא מסיים. האם התשלום הוא באופן אוטומטי ואז אין לו התחייבות כלשהי מצדו? זאת שאלה שאני לא יודע מה התשובה עליה.

מצד אחד אני אומר שאני שמח על כך. לי היה מאוד משמעותי שתמכו בי ויכולתי ללמוד. לכן יש חשיבות גדולה לתמיכה המלאה. מצד שני זה מייצר איזושהי פרזיטיות. אני תוהה האם לא נכון להשאיר איזשהו אחוז מסוים, אולי לא שלושת-רבעי כמו שהיה קודם לכן, אבל אחוז מסוים, מעין השתתפות עצמית ואז אתה יודע שאתה עושה איזושהי פעולה מצידך וזה לא משהו שהוא אוטומטי ולא כדי להקשות עליו אלא בעיקר כדי לייצר רצינות ולא פרזיטיות כלפי תקציבי מדינה.

אני אתייחס לשאלה הראשונה. ראשית, אין כאן אובדן של תקציב כי אנחנו משלמים רק למי שנרשם ולומד. זה לא מתבצע לפני כן אלא תוך כדי. אנחנו יודעים, לפי הנתונים, גם של המועצה להשכלה גבוהה ושל הוועדה לתקצוב שיש אחוזים מעטים של אנשים שאו משנים מגמה או שפורשים במהלך הדרך. אני יכול להגיד שדווקא החיילים הלוחמים המשוחררים הם מהאוכלוסייה היציבה יותר שמתחילה ובדרך כלל גם מסיימת. זה לא מה שמאפיין אותם. מאפיין אותם שהם מגיעים לסוף והם מגיעים לסוף גם בהצלחות כי כנראה נתוני הבסיס שלהם כנראה שהם טובים קצת יותר לשמחתנו.

תודה רבה. יהורז בן יהודה, תציג את עצמך.

נראה לי שרון יתחיל ואני אשלים.

בבקשה. רון פרץ, מה תפקידך ואיך אתה קשור לאירוע.

אני ויהורז יוזמים את כל האירוע הזה שנקרא "ממדים ללימודים". זה התחיל בכנסת הקודמת. גם נפגשנו איתך יולי בכנסת הקודמת.

זכור לי.

יואב היה איתנו לאורך כל הדרך וגם אלכס קושניר מישראל ביתנו. זה תהליך שמתנהל כמעט שנתיים ויותר. תודה על כינוס הוועדה.

אנחנו רוצים להעלות כמה נקודות שנגע בהן חבר הכנסת סולומון וגם נקודות איתן באנו מבעוד מועד.

הדבר הראשון הוא לגבי כל העניין של התשלום עצמי. אני חושב שחבר הכנסת יואב קיש בפעם הקודמת הציע מתווה שהוא מאוד נכון לפיו את ה-100 אחוזים ניתן לקבל רק בשנה השלישית עם סיום התואר. אז אתה רק רואה את דמי הרצינות. מי שיסיים את התואר ולא מישהו שאומר שאם זה בחינם, הוא מתחיל ללמוד ואחר כך הוא פורש. את התשלום המלא הוא יכול לקבל רק עם קבלת התעודה. זו נקודה שאפשר להתייחס אליה ואני חושב שהיא נקודה נכונה.

עוד כמה דברים שעלו כאן ואנחנו רוצים להתייחס אליהם. לגבי עניין ההכשרות המקצועיות. אני חושב שלא נכון לקשר את זה בהכרח לפיקדון שכל לוחם מקבל כי אם אני הייתי בצוות בצנחנים ויש לי חבר שהלך לתחום המקצועי יותר, אני קיבלתי העדפה שהיא עולה על מה שהוא קיבל עם השחרור. אנחנו רוצים לייצר שוויון בין כל מי ששירת לוחם קרבי.

הפיקדון הוא לגבי סט נרחב של מקצועות שאפשר ללמוד.

נכון אבל תחשוב עלי שהתחלתי ללמוד עכשיו באוניברסיטה העברית ואני זכאי גם לפיקדון וגם למלגה. מי שהולך רק להכשרה מקצועית מקבל רק את הפיקדון ולא יכול להשתמש בכספי המלגה בהם אני כן יכול להשתמש.

אני אומר להוסיף את המקצועי.

נכון. בדיוק. על זה יש הסכמה.

אני מדבר על הוספת תחומים.

לגבי כספי הפיקדון. מי שהשתחרר במהלך הקורונה, ואלה כמעט כל השנתיים האחרונות, התקשה מאוד למצוא עבודה ולכן הייתה אפשרות למשוך את כספי הפיקדון, מה שלא השאיר לאנשים אפשרות להגיע להכשרות מקצועיות. לכן כל פעם ההשוואה עם הפיקדון והמלגה, אני חושב שזה לא משהו שצריך לעשות אלא צריך להתייחס לכל אחד מהם בנפרד.

אנחנו כן חושבים לגבי התקופה של שלוש שנים – אמרו שזה לא משהו שהוא מיידי – כאשר אנשים מגיעים מסביבה שהיא קצת יותר קשה וצריכים לכלכל את הבית ולעזור במשק הבית, ולכן אני חושב שכן ראוי שמשך התקופה של השלוש שנים תגדל. יש את הבחינה הפסיכומטרית שאורכת הרבה זמן לגשת אליה. אני באופן אישי עשיתי את הבחינה כמעט ארבע פעמים וזה מנע ממני במשך שנתיים להתחיל ללמוד, כל עוד לא קיבלתי את הציון הראוי. אני חושב שכן ראוי להגדיל את התקופה כי בסוף המטרה היא שלוחמים ישתמשו בזה, גם לעודד את הגיוס לקרבי וגם שלוחמים ילכו ללימודים אקדמיים. לכן לפעמים תקופה של שלוש שנים יכולה להוות מקל בגלגלים. תודה. יהורז ירחיב בהמשך.

אני ורון עומדים בקשר עם 5,500 לוחמים בקבוצת פייסבוק שלנו ועולים בפנינו המון ליקויים ובעיות. המנגנון של המלגה בדרך כלל הוא טוב והוא עונה על צורך מאוד מאוד גדול אבל הוא לא עונה על צורך מספק. בתקופה האחרונה, וגם בתקופה של החקיקה הקודמת, עלו המון בעיות שאנחנו חושבים שהן מאוד קריטיות לפתרון.

לפני שאני מתחיל אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר תודה רבה לרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט שבכלל התחיל את המהלך הזה. אני רוצה להגיד בשם כל הלוחמים המשוחררים תודה רבה על המלגה הנהדרת הזאת.

אני אתחיל לדבר על תארים ארבע-שנתיים שהם לא ממומנים על ידי המלגה בשנה הרביעית. דוגמאות כמו תואר במשפטים עם שילובים מסוימים. תואר במשפטים הוא שבעה סימסטרים ולא שלושה והלוחם לא מקבל על הסימסטר השביעי שזו השנה הרביעית או שילובים נפוצים כמו משפטים וכלכלה, או כלכלה וחשבונאות, שאלה תארים שבדרך כלל נפרסים על שלוש וחצי-ארבע שנים. בשונה מהנדסה שכן מקבלים בה למשך ארבע שנים, אלה לא מקבלים עבור השנה הרביעית. אנחנו לא רואים עניין בהבחנה הזאת. יש כאן איזשהו עניין של עיקרון שוויון שאנחנו חושבים שחשוב להתייחס אליו. כנ"ל לגבי תארים כמו אדריכלות, רפואה, לימודי חינוך, פיזיותרפיה – כל התארים האלה הם תארים שלא מקבלים את המימון לאורך כל שנות לימודי התואר. אנחנו לא רואים עניין להבדל בין סטודנט שבחר ללמוד רפואה והוא לומד שש שנים לבין סטודנט שלומד הנדסה או סטודנט שלומד משפטים וכלכלה, כל עוד זה מתכנס לשכר לימוד אקדמאי פר שנה.

מה עם רפואה?

רפואה מקבלת ארבע שנים כמו הנדסה.

היה עניין של איזונים בכמה מחליטים לתמוך. בעת חקיקת החוק הוועדה נתנה על כך את הדעת ולכן היא החליטה שההחלטה תהיה החלטה גנרית. זה אומר שבמקצועות ההנדסה - לשאלתך היושב ראש – הרפואה והאדריכלות וכן במקצועות שקבע השר, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. זאת אומרת, הוועדה קבעה מקצועות שבגנרי שלהם הם תואר ארוך שנים ובהם כן יהיה מימון לאורך כל שנות התואר. משפטים, צריך לברר מדוע, אבל כאן נכנסת שאלה אם גם מרחיבים את זה למקצועות משולבים. זאת שאלה ערכית.

במה שאת קראת יש פתח. אם השר השתכנע, הוא יביא את זה לאישור הוועדה.

אני אגע בנקודה הזאת של מקצועות משולבים. קודם כל, לפני שאנחנו נוגעים במקצועות משולבים, נתייחס לדוגמה של משפטים. משפטים זה תואר שהוא שלוש וחצי שנים כדיפולט. הוא 142 נקודות זכות. בדקתי אתמול באתר של האוניברסיטה העברית.

יש פתח. הוועדה נתנה פתח לשר הביטחון.

אנחנו רק שנתיים מנהלים את זה תחת החוק. אנחנו עוד לומדים את הדברים האלה. אני עוד לא יכול כאן להציג. אני מכיר את המקרים האלה. חלקם כנראה יותר מוצדקים, חלקם פחות מוצדקים כי אפשר למשוך תואר גם חמש ושש שנים.

אבל המלגה ניתנת מ-2016. המנגנון זהה למנגנון של 2016.

אנחנו נבחן את זה. אמרתי שאני מכיר את זה.

בכל מקרה, הפתרון שאנחנו מציעים באופן כללי הוא שתארים שהם באזור ה-160 נקודות זכות, כמו הנדסה, שזה פחות או יותר סדר הגודל של הנקודות והן פרוסות על ארבע שנים, שהמימון יהיה פר שנה לארבע שנים. מי שעושה את התוכנית שרון עושה, שזה מכפיל, שזאת תוכנית גרנדיוזית של 200 נקודות זכות בערך, הוא משלם הרבה יותר אבל המימון יהיה על שכר הלימוד האקדמי של ארבע שנים. הוא יקבל את ההגדרה לארבע שנים פשוטות מהמועצה להשכלה גבוהה.

מה שאומרת כאן היועצת המשפטית זה שכרגע – לא נעים לי לומר – אנחנו לא הכתובת. הבקשה הזאת כרגע צריכה להגיע אלינו משר הביטחון ואז לוועדה תהיה סמכות לאשר את זה כי זה הנוסח שקראה לפני דקה היועצת המשפטית.

אפשר להגיש תיקון להצעת החוק, אבל יש פתח.

או ללכת דרך חקיקה אבל זה מיותר כשיש לך מנגנון.

אוקיי. נקודה נוספת שאנחנו רוצים לגעת בה היא הארכת תקופת הזכאות למשרתי קבע ראשונים. קצינים בדרגת סגן וסרן שעושים קורס מ"פ בלי מלת"ק, לוחמים ביחידות מיוחדות, מפסידים את המלגה הזאת כי אין להם זמן להיערך ללימודים ולממן אותה.

סליחה, זה ביישום. הוועדה גם כך נתנה על זה את הדעת. "הזכאות להשתתפות למימון שכר הלימוד לפי סעיף זה תעמוד לחייל משוחרר זכאי אם החל את לימודיו במוסד להשכלה גבוהה וכולי וכולי במהלך שלוש שנים שלאחר תום השנה בה השתחרר משירות סדיר". זה עניין של פרשנות.

זה גזירת חוגר. יש הגדרות בצבא. יש חוגר סדיר ויש את החוגר קבע.

ההגדרה לא עולה בקנה אחד עם הוראות החוק מכיוון שאנחנו נתנו לכך את הדעת. לא מדובר רק ב-32 חודשים שירות הסדיר הבסיסי אלא מהרגע שהוא השתחרר. מה עם כל הקצינים שיוצאים לאחר שירות סדיר?

קודם כל, כל הקצינים שיוצאים משירות סדיר, הצבא כבר אוסף אותם ונותן להם תואר במהלך השירות שלהם. יש מלת"ק.

לא מדובר עליהם. מדובר על חייל שהלך במהלך השירות הסדיר לקורס קצינים והשתחרר אחרי חמש שנות שירות. הזמן של שלוש השנים מתחיל מהרגע שהוא השתחרר.

לא. הוא מתחיל מהרגע שהוא השתחרר עם החברים שלו איתם הוא התגייס לצבא. גוזרים חוגר ומחליפים לחוגר קבע.

פרשנות החוק.

זאת הפרשנות של החוק כי מה שקורה בפועל זה שמי שחתם קבע, היה קצין או חתם שנת ר' שזה בעיקר ביחידות מיוחדות ונתן עוד שנה לצבא, הזמן שהוא רשאי להשתמש במלגה הוא החל מיום הגיוס של שלוש שנים מיום שהוא התגייס ולא מהיום שהוא גזר את תעודת החוגר.

מה אומר משרד הביטחון?

אני לא מכירה את זה. זה דבר שצריך לבדוק את זה. אם זה כך, זה פער חמור מאוד.

הנקודה ברורה לכולם. אני מביון שלא נמצא כאן נציג של הלשכה המשפטית של משרד הביטחון.

יש. אני הנציגה.

זה צריך להיות מיום השחרור.

קצינים ונגדים מקבלים את המלגה.

לא, זאת לא הייתה הנקודה, אם הבנתי נכון. זה יישמע הרבה יותר אמין אם אני אומר שאם הנכד שלי עשה שירות קרבי מלא, השתחרר בגיל 21 ויש לו שלוש שנים להתלבט, לטייל בצ'ילה, לחזור ולעשות עבודה מועדפת.

נכון. הארכנו את ההסדר עבור מי שמצוי בקבע. זה מה שהיועצת המשפטית הקריאה קודם. בדיוני הוועדה דנו על כך.

אבל ביישום יש בעיה.

מבחינתנו זה קורה לחלוטין.

כולל שנות קבע? זאת אומרת שמי שעשה ותרם בסיירת צנחנים לדוגמה.

בכוונה הוארך ההסדר.

מכיוון שיש דעה שביישום יש איזושהי תקלה, אנחנו מבקשים – לא ממך אלא ממך – לבדוק.

אתה מוזמן לפנות אלי. להביא דוגמאות.

יש לי דוגמה.

אני לא מכיר דוגמאות.

אם יש דוגמאות של חברים שלכם מאותם 5,500 חיילים שבקבוצה שהתקצרה להם התקופה של שלוש שנים בגלל שהם היו זמן נוסף בשירות בצה"ל, תביא לוועדה דוגמאות וגם לראש אגף חיילים משוחררים.

בדרך לכאן דיברתי עם חבר שהוא קצין בשייטת, הוא יצא בשלב מאוחר. ההקצאות שם הן לא בדיוק כמו בצבא הירוק אלא הם יוצאים בשלב יותר מאוחר לקורס הקצינים שלהם. הוא התגייס ב-2014 והשתחרר ב-2020, הבין שכבר לא רלוונטי לו לגשת למלגה הזאת.

השאלה אם הוא הבין או אמרו לו.

הוא בדק.

אני מציע שאת המקרים האלה, גם הוועדה וגם האגף במשרד הביטחון, יקבלו. גם לא מאוחר לתקן אם היו מקרים כאלה.

מתקצר להם הזמן, גם לחבר'ה שמשתחררים בדרגת סגן.

אנחנו מבקשים שאם יהיו מקרים קונקרטיים, נדע עליהם כי מה שאתה אומר, מבחינת ההיגיון – אי מניח שאני אומר את זה בשם כל חברי הכנסת – לא מתקבל על הדעת. צריך לראות שאם יש דוגמאות כאלה, למה הן קיימות ואם אפשר לתקן, גם לתקן.

אנחנו רוצים לגעת בעוד נקודה. תחילת לימודים בסימסטר אביב. הרבה סטודנטים מתחילים לצורך העניין לימודי הנדסה ומדעי המחשב, כאשר מאוד מקובל להתחיל אותם באמצע השנה האקדמית לא בתחילת השנה האקדמית. המנגנון של המלגה גורעת להם את חצי השנה האחרונה של הזכאות כי הם זכאים לשלוש שנים או לארבע שנים אבל אם אני מתחיל ללמוד באמצע שנה, התואר נפרס על יותר שנים קלנדריות. אני צריך להגיש את גיליון התשלומים של השנה וזה לא מאפשר לי לקבל על כל שנות התואר.

אני אציע כמובן – כמו שראש האגף אמר קודם – שאם יש בעיות עם היישום, אנחנו עומדים לרשות החיילים המשוחררים בכל דבר ואפשר לברר.

אני מעלה כאן בעיות שעולות מולנו.

חבל שאתה מעלה אותן פעם ראשונה בפני הוועדה ולא בפני.

אני לא אעלה לפני הגוף את כל הבעיות כי אני לא יכול לייצג את כל החיילים בטלפון מולכם.

אנחנו מטפלים בכל פנייה שמגיעה אלינו.

אני מעלה בעיות שלוחמים העלו בפנינו.

מדי שבוע אני מתעסק במאות פניות של חיילים משוחררים עם מגוון מאוד רחב של דברים. אני חושב שגם בפניות האלה אני יודע לדון.

עוד תלונה שעלתה בפנינו, ועדת חריגים. יש אוכלוסיות שהן נופלות בין הכיסאות ולא מצליחות לקבל מענה. הן מופנות לפניות הציבור.

החוק קובע בצורה מאוד מפורשת מי זכאי ומי לא.

שוב, אנחנו מעלים בעיות שלוחמים העלו בפנינו. אני לא עורך דין ולא נמצא בגופי צה"ל. אני מציף בעיות שראוי לתת להן איזשהו מענה בצורה מסודרת. בסוף החבר'ה האלה כנראה סחבו את האלונקה, הם מגיעים למצב שהם רוצים לקבל את המלגה ואיכשהו הם נופלים בין הכיסאות. אנחנו חושבים שיהיה נכון להקים איזושהי ועדת חריגים בקרן עם קריטריונים מסודרים שידונו בבעיות כאלה, לתת את הכלי הזה בצורה נגישה.

לא בטוח שצריך ועדת חריגים, אם יש לכם את רמת הגמישות - ראש אגף חיילים משוחררים, אולי תתייחס לזה - כי בסוף החוק צריך להיות הכי גמיש כדי לממש אותו כהלכתו.

נאמר בצורה מפורשת וערכית בחוק ודווקא ועדות חריגים לא תמיד נכונות. אם הכנסת רוצה לשנות את האמירה, צריך לשנות את החוק אבל החוק מאוד מאוד ברור.

אבל היועצת המשפטית, אני אחת המציעות ואני חושבת שאנחנו צריכים להיות מאוד מאוד ברורים בעניין הזה. הדרש של החוק או הפשט במימוש שלו הוא שלוחמים שביצעו שירות כלוחם, גם אם עשו אחר כך קבע, יקבלו בין שלוש לבין ארבע שנים.

אין בזה מחלוקת.

כל המימוש יבוצע. כאן אני רואה שהם נופלים בין הכיסאות ואולי צריך לבדוק את זה. אם זה משהו טכני, חבל שהם מעלים את זה כאן.

אני חושבת שהבעיה היא ביישום ולא באמירה.

אני רוצה לומר שאנחנו לא נגד הקרן להכוונת חיילים משוחררים או משהו. אנחנו מעלים בעיות שלפעמים צפות בלי פנים. אני מקבל את הדברים האלה ל-דרייב שהעלינו לקבוצה.

יש עניין של פישוט המנגנון של קבלת המלגה וגם בנושא הזה קיבלנו פניות. חבר'ה פשוט מגיעים לאתר שלכם ומסתבכים עם הניסוחים שם, עם זכאי או לא זכאי.

אני מציע להיכנס לאתר המלגות של למשל המועצה להשכלה גבוהה ולהשוות בין המלגה שלנו למלגה השנייה. אני חושב שהמלגה שלנו היא הכי פשוטה בעולם, היא טופס אחד פשוט יחד עם מה שנקרא גיליון התשלומים. אני חושב שהציבור יכול לעמוד בדבר הזה.

אני אגיד למה אני אומר את הדברים האלה. יש להם מייל, יש להם טלפון והם בחרו לפנות אלי.

לגבי פישוט המלגה. לפעמים זה לא הדבר הכי פשוט. אולי זה יותר פשוט ממלגות אחרות, לא בדקתי את זה אבל אני סומך על מה שנאמר כאן. אנחנו מדברים על קבלת המלגה וגם על אופן קבלת המלגה. אני למשל שילמתי את הלימודים האקדמיים מכספי האישי ואני מקבל את הכסף באופן רטרואקטיבי בסוף חודש מאי. לכן זה משהו שיוצר בעיות כי אתה למשל משלם שכר דירה כשאתה סטודנט ויש לך עוד הוצאות נלוות כאלה ואחרות. אנחנו חושבים, על מנת למנוע את הפער הזה בין סטודנט שאין לו אולי גב כלכלי מההורים לחיות במשך שנה עד שהוא מקבל את הכסף, אלא לקבל את הכסף עם תחילת שנת הלימודים ולא בסופה. זה משהו שהוא חשוב.

בינתיים אתה יכול למשוך את הכסף מהפיקדון.

אבל הכסף קיים ואנחנו כבר התנדבנו את ההתנדבות שלנו.

אני שוב רוצה לומר שאנחנו מדברים על הפיקדון. אני למשל ברוב הפיקדון שלי השתמשתי לקורסים על מנת להתקבל ללימודים. עשיתי גם מכינה וגם פסיכומטרי ואני חושב שהמצב שלי זהה למצבם של הרבה חיילים משוחררים במשק. כספי הפיקדון אוזלים. דבר שני, הייתה מגפת הקורונה ובתקופה הזאת לא הייתה עבודה לחיילים משוחררים ולכן נאלצנו להשתמש בכספי הפיקדון. אני חושב שאפשר לבוא לקראת החיילים. בבקשה הזאת ובשלל הבקשות שהצגנו כאן בפני הוועדה, הצפנו את כל זה כאן לא במטרה להתנגח חס וחלילה אלא במטרה להציף דברים שיהיו ישימים יותר וקלים יותר ללוחמים המשוחררים שאני חושב שזה באמת מגיע להם.

לפני שאני אעביר זכות דיבור לחבר הכנסת גדי איזנקוט שביקש, יש לי הצעה קצת שונה. אני פונה לאייל, לראש אגף חיילים משוחררים. למרות שדייק מאוד האורח שלנו יהורז שהוא לא עורך דין ולא ארגון יציג ולא מייצג, יש לי בקשה אליכם או הצעה אליכם. תעשו פגישה לא פורמלית. הוא לא גוף יציג, הוא לא עורך דין, יעלו מולכם את הבעיות. יכול להיות שאתם במקום יכולים לתת להם פתרונות. יכול להיות שבחלק מן הדברים תאמרו להם שמה שהם אומרים פשוט לא נכון, יכול להיות שבחלק מהדברים תאמרו שיש היגיון במה שהם אומרים אבל תחזרו לחברי הכנסת ותבקשו חקיקה או תיקוני חקיקה ואז זה יסתדר. אני חושב שזה מאוד הגיוני ואני אשמח מאוד אם תקיימו פגישה כזאת עם יהורז ורון.

אגב, אם מוזמנים להיכנס לקבוצה שלנו ולראות את הבעיות צפות.

בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם. ביקשתי שייפגשו. תשבו ותעלו את הדברים. אני בטוח שתהיה אוזן קשבת ובטח חלק מהדברים ייפתרו במקום. אני מקבל לגמרי מה שאתה אומר, שאתה לא באת לכאן לשפוך בעיות אבל יכול להיות שמישהו לא הסתדר עם הבירוקרטיה ואומר שהוא לא קיבל מלגה או לא עדכנו אותו נכון.

חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה.

אני מברך את מגישי הצעת החוק. אני חושב שיש כאן אמירה ערכית של המדינה מעבר לתרומות שהיו ממפעל הפיס, FIDF, קרן רוטשילד ואנשים טובים. יש כאן אמירה. אני חושב שזה חוק מהמוצדקים ביותר ללוחמי צה"ל ולכן אני ממליץ להרחיב ולהגמיש בהעברת טלפונים. אני בטוח שתביא לפתרון טוב כדי שאפשר יהיה להרחיב ולהגמיש. בסוף המטרה היא שהמיטיבים הגדולים ביותר של החברה הישראלית יזכו להוקרה של החברה.

אני חושב שבמקביל כדאי לעשות מאמץ להרחיב את החוק הזה באופן כזה שהוא יבטא את ההערכה ואת ההוקרה ללוחמים אבל הייתי יכול לחשוב על זה שתומכי לחימה ומינהלה יקבלו 50 אחוזים ושירות לאומי יקבלו 33 אחוזים, אפילו שנה אחת. בעיניי יש כאן מסר שהוא חשוב בעיקר על רקע התקופה והאפשרות שבתקופה הקרובה יוגשו חוקים שיפגעו בצה"ל כצבא העם כדי לעקוף את חוק יסוד: תה"ל בכל מיני חוקים אחרים. יש כאן אמירה למיטיבים הגדולים ביותר של החברה הישראלית. תודה.

תודה לחבר הכנסת איזנקוט. דרך אגב, אני מאוד מסכים, רציתי לומר את זה בסיכום הדיון. אני חושב שאנחנו מברכים מאוד את כל היהודים הטובים שלאורך שנים עזרו ותמכו ותרמו אבל יש תחומים בהם המדינה צריכה לקחת אחריות. לא היהודים הטובים האלה, חלקם מחוץ לארץ, שלחו את החיילים לקרבי ושלחו אותם לקרבות אלא עשתה זאת מדינת ישראל, ממשלת ישראל, הכנסת ואנחנו צריכים גם לקחת אחריות על המשך חייהם של החברים האלה. אני מסכים מאוד עם האמירה שלך.

יש לנו עוד בקשת דיבור ב-זום, נכון? מור הובר, מנהל פורום ארגוני תעסוקת צעירים.

שלום לכולם. תודה רבה על האפשרות לדבר ועל הדיון בהצעת החוק החשובה מאוד. פורום ארגוני תעסוקת צעירים מייצג למעשה 64 מלכ"רים שעוסקים בתעסוקת של צעירים, ביניהם חיילים משוחררים. הפתרון הוא אותו פתרון, הצורך וההצעה היא הצעה טובה אבל אנחנו עדיין מזהים כאן כמה חוסרים וכמה פערים שבתיקונים קלים אפשר לתקן אותם ולתת לחיילים, ללוחמים המשוחררים, עוד מגוון רחב של הזדמנויות מבחינת האופק התעסוקתי שלהם.

עליתי טיפה מאוחר לדיון. הנושא של הכשרות מקצועיות. היום נושא הכשרות מקצועיות זה לגמרי הפך להכרח ולאפיק הכשרה מוביל לתעסוקה שהרבה פעמים היא יותר משתלמת מבחינה כלכלית מתארים מסוימים במדעי הרוח למשל אבל היא לא קיימת במסגרת החוק. אני כלוחם משוחרר לא אקבל מלגה להכשרה מקצועית אבל מבחינתנו זה נכון וראוי להוסיף את זה.

חבר הכנסת סולומון דיבר על כך שאנשים מתחילים תואר ולא מסיימים. יש פער ביציאה בין מה שאני חושב שנכון לי ללמוד ושאני אוכל לחיות ממנו כאדם בוגר ולהתפרנס ממנו בכבוד לבין מה שאני מגלה כאשר נכנסתי לתוך עולם הלימודים ועולם העבודה וזו הסיבה המרכזית שאנשים עושים תהליכים של שינוי קריירה. הפער הזה נובע הרבה פעמים מפערים ומתהליך הכשרה לעולם העבודה והלימודים שהוא לא מספיק טוב. אנחנו כן מציעים לתת עוד איזשהו דגש לגבי תהליך הכוון לבחירת אפיק לימודים שיהיה משתלם לפני הלימודים ובהמשך שלו גם לראות ולבחון איך אפשר לשלב איזושהי התמחות, איזושהי התנסות מקצועית שבעצם תעזור לגשר את התפיסה בין זה שעכשיו אני חייל משוחרר שיוצא לאזרחות לזה שאני סטודנט שמצליח להשתלב בצורה מיטבית בעולמות התעסוקה. אנחנו מאמינים שדרך הנקודות האלה גם נראה יותר לוחמים משוחררים שיוצאים כבר למשרות התחלתיות עוד בעודם סטודנטים ולא רק להרבה משרות שמירה ואבטחה אלא כבר למשרות שיש בהן אפיק להמשך שאחרי התואר.

תודה רבה. ד"ר עידית שפרן גיטלמן מה-INSS.

תודה. החוק הוא חוק ראוי. כמעט קשה לחשוב על טעמים להתנגד לו. אני בכל זאת רוצה לשאול שאלה אחת טכנית ולהעיר שתי הערות קטנות. האם החוק מתייחס לגבי חיילים לוחמים שהשלימו במהלך השירות תואר ראשון כחלק מההכשרה שלהם כמו קורס טיס או עוד הכשרות?

בהמשך לדבריו של חבר הכנסת איזנקוט, שתי הערות קטנות. כמו שאמרתי, מאוד נעים לתמוך בחוק אבל בעיות המוטיבציה, משבר הסרנים ומשבר הקבע לא ייפתרו. מי שחושב שהחוק הזה ייתן מענה ויסיים את עניין משבר הקבע והמוטיבציה לצה"ל, אני מרימה כאן דגל שזה לא די בכך.

בהמשך הדברים כדאי לחשוב, אם אנחנו מדברים על האמירה הערכית ועל אתוס השרות, שאני חושבת שכל מי שפתח חדשות או יצא לרחוב בימים האחרונים יודע, כדי לחשוב איך חוק כזה ביד אחת, ואנחנו יודעים על יוזמות חקיקה אחרת כמו חוק יסוד: צבא ביד השנייה, איך הדבר הזה מתכנס.

תבהירי מה אמרת.

מה שאיזנקוט אמר לפני כמה דקות, במילים אחרות.

זה כמובן לא מטיל דופי בחוק הזה. אני אומרת שאם באמת מה שאנחנו רוצים זה להעלות את אתוס השירות ולהוציא מהבניין הזה אמירה ערכית לגבי ההערכה שלנו לגבי המשרתים, אז כדאי לזכור את זה כשיעלו לדיונים חוקים כמו חוק יסוד: לימוד תורה.

הערה קטנה ואני מתנצלת עליה. כדאי לזכור שבצה"ל משרתים לא רק יהודים. אני מקווה שהחוק לא מבחין.

לא. החוק דווקא אומר אמירה מפורשת.

מבחין לטובה.

מעולה.

כל חייל באשר הוא.

באשר הוא. לא רק ערבי.

לגבי הצעת החוק, תמיד כדאי לזכור, אני אומר את זה לטובת חברי הכנסת המציעים, שלא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה. חברי הכנסת באו עם ההצעה הזאת כדי לתקן מצב מסוים ואני חושב שלא היה מישהו מספיק נאיבי לחשוב שזה גם יפתור את משבר הסרנים וגם את כל בעיות הגיוס ועניין של צבא העם. בעיניי לפחות עושים דבר טוב ומבורך. כמו שאת אמרת, קשה לראות סיבות להתנגד לחוק הזה.

יש עוד מוזמנים שפסחתי עליהם ורוצים להתייחס? את לא מוזמנת, את חברת כנסת, בבקשה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי.

קודם כל, ברכות על היוזמה הזאת. היה צריך לעשות את זה מזמן אבל כל היו כל מיני שיקולים פוליטיים כאלה ואחרים שהיקשו. אני חושבת שכל הבעיות הטכניות חייבות לבוא לידי ביטוי. אין שום סיבה שלא לתת למפר למי שכבר נתן ותרם. אנשים שמגיעים ממשפחות קשות יום, צריך לתת להם את המימון המלא למפרע ולדעת שזאת זכותם על פי חוק.

אני כן רוצה לתהות לגבי תומכי לחימה ביחידות קרביות, אם אנחנו עוד לא בשלים להעלות את השלב הבא. בסוף אלה אנשים שמאפשרים ליחידה, למה שנקרא בצבא חוזק האורגן, להיות גדוד מתפקד מלא, עם משמעות מלאה ליכולת שלו לנצח. אני תוהה האם לא הגיע הזמן ולא בשלה העת להגדיל לפי החוק הזה גם לתומכי לחימה ביחידות לוחמות. אני מדברת על יחידות לוחמות ולא בכלל.

הערה קטנה. כמובן שאנחנו לא נגד לתת לתומכי לחימה, לכל חייל שמתגייס לצה"ל שיקבל כמה שיותר.

לא, לא לכל חייל. למי שנמצא ביחידות ברמת סיכון שמחייבת התבוננות גם עליו. אני לא מדברת על כל חייל בצבא.

אני אומר שאנחנו רואים את זה כמשהו מבורך. אנחנו רק מסתכלים על המלגה כפי שהיא היום שהיא איזשהו מרקר שמבליט מאוד את הלוחמים שהם מקבלים איקס מאוד גדול.

אתה תמיד יכול לייצר דיפרנציאליות.

אם אתה נותן להם משהו, לתומכי לחימה, אתה חייב לתת באותה נשימה עוד יותר ללוחמים.

זה מה שאני אומרת. אתה תמיד לייצר דיפרנציאליות ולהגיד שללוחמים מגיע יותר ולתת לתומכי לחימה ביחידות לוחמות. בעיניי זה נכון. הדבר החשוב שבעיניי מבחין זה בין מי יכול לעבוד בשירותו בצבא עד לשחרורו ולהכין לעצמו תקציב קטן למימון תחילת לימודים לבין מי שנמצא בקו שבו הוא לא יכול לאסוף אפילו שקלים בודדים כדי לממן לעצמו את הלימודים. אני חושבת שצריכה להיות דיפרנציאליות אבל אפשר להסתכל על גדוד כעל מסגרת שנותנת עדיפות ללחימה ולתומכי לחימה. כפי שאמרתי קודם, גם בהיבטים הטכניים אין שום סיבה שתהיינה בעיות טכניות שלא נותנות לכם את המענה מלכתחילה.

תודה חברת הכנסת אורנה ברביבאי. מאיר, אתה רוצה לומר משה ?

לא. אני רק רוצה להזכיר שהמכונאים בגדוד שלי עבדו קשה מאוד.

אני משריון. אני מכיר את החבר'ה שעובדים עם המכונות.

עבדו קשה מאוד. ההערה של אורנה היא מאוד נכונה.

מתי מצביעים אדוני?

היום נצביע רק על מיזוג ההצעות. זו גם בקשה של חבר הכנסת אופיר כץ ואני דווקא תומך בבקשה הזאת לאור מה שדיברנו כאן. אני רוצה קודם לתאם עם הממשלה סופית את הנוסח וגם את ענייני המימון עליהם דיברנו כאן כי הממשלה, כפי שנאמר לנו, צריכה לעשות פעולה מאזנת. אתם מכירים את זה מצוין בתור אקס שרים, צריכים למצוא מקור מימון להצעה הזאת, ואני גם בעד לתאם את הכול מראש.

לפני סיום, אני מאמין שהסיום מתקרב, אני רוצה לומר שהעלינו כאן כמה נקודות שאני חושב שהן היו המהותיות ביותר. השאלה אם מלבד פגישה שאנחנו כמובן נקיים כפי שהוצע כאן, האם יש דברים חקיקתיים או שחברי הכנסת יכולים לעזור שהם מלבד הפגישה הזאת שתסייע לנו בדבר הצעת החוק, כמו התארים הארבע-שנתיים של משפטים שציינו, הרחבת התקופה של מימוש המלגה, הארכת קופה למי שחתם קבע, סגנים וסרנים, ועוד כמה דברים שעלו כאן כולל ההכשרות המקצועית. אני רוצה לדעת אם יש לנו מקום להעלות את הדברים כחוק או שעיקר העבודה שלנו אמור להתבצע מול האגף.

זה לא סותר. העליתי שלוש נקודות עת דיברתי על הפגישה שלכם. הנקודה האחרונה היא שאם שני הצדדים ישתכנעו ויש גם את היועצת המשפטית - שאני מקווה שתהיה בפגישה - שיכולה לומר שהם מאוד רוצים לעזור לכם אבל זאת כבר לא סמכות שלהם אלא של המחוקק.

הוועדה היום תצביע רק על מיזוג ההצעות שזה משהו טכני כך שתהיה הצעת חוק אחת לא ארבע הצעות שונות. לגבי הנוסח הסופי, אנחנו נדון ונצביע בישיבה הבאה. חבר הכנסת אופיר כץ לקח על עצמו לתאם את זה מול שר הביטחון, מול שר המשפטים, מול כל הגורמים הרלוונטיים בממשלה, כך שבהחלט, אם תקיימו את הפגישה בהקדם ויהיו נקודות שנצטרך להכניס לנוסח החוק ונשתכנע שבאמת צריך, נוכל לעשות את זה בישיבה הבאה.

חברי הכנסת שרון, אורנה ומאיר, חבר הכנסת מרדכי ביטון לא בדיון כי הוא בחוץ לארץ. נוסח ההצעה שלו טיפה שונה. אומרת לי היועצת המשפטית שכדאי לנהוג בזהירות ולא למזג את ההצעות בלי שהוא נוכח.

אתה יכול למזג את השאר מלבד את ההצעה של ביטון.

לא. לשם מה? אנחנו יכולים לעשות את זה בדקה הראשונה של הישיבה הבאה.

אין בעיה. אנחנו לא אופוזיציה לחיילי צה"ל.

זה ברור לגמרי. חברי הכנסת והמוזמנים, אני מודה לכולם על הדיון ולמציעים על הצעת החוק החשובה. אנחנו נפגש בדיון הבא. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:07.