פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

53
ועדת משנה לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים
26/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים
יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ג (26 במרץ 2023), שעה 11:30

א. בתי גיל הזהב של משרד הבינוי והשיכון; ב. מקבצי דיור והוסטלים של משרד העלייה והקליטה

חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר
טטיאנה מזרסקי
יבגני סובה

נתנאל לפידות - מנהל אגף בכיר נכסים וחברות, משרד השיכון

רות מנע - מנהלת אגף א פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון

מלי פינקלשטיין - מנהלת תחום באגף נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון

לאוניד סמוליאר - מנהל תחום בתי דיור גיל הזהב, משרד הבינוי והשיכון

מריה שוורץ - מנהלת תחום דיור, משרד העלייה והקליטה

ארז שני - מנכ"ל, חברת עמיגור

דוד קשני שני - אחראי תחום דיור ציבורי, עמותת קול בשכונות

רן מלמד - מנכ"ל נקודת מפנה

דביר נווה - דובר, התנועה המסורתית

מוצי בר נבון - מנכ"ל מחקר וקידום הגיל השלישי באריאל, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים

משה שלו - יו"ר חברת שלו ובניו בע"מ

רמי ברקת - מנכ"ל שחק שירותי ניהול ורפואה בע"מ

מיטל בן עדי - מנהלת פרויקט בתי דיור שחק שירותי ניהול ורפואה בע"מ

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

זיו אפללו - חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.


א. בתי גיל הזהב של משרד הבינוי והשיכון;ב. מקבצי דיור והוסטלים של משרד העלייה והקליטה

אחר צוהריים טובים לכולם, אני שמח מאוד שאנחנו כאן, למעשה, מקיימים ישיבה אחרונה של ועדת המשנה בכנס הזה והפעם אנחנו מקדישים את תשומת הלב שלנו בישיבה הזאת לפתרונות של דיור ציבורי לעולים קשישים, הזכרנו את זה כבדרך אגב בדיונים קודמים והנה הגיעה הישיבה המיוחדת בנושא הזה. למעשה יש שני מודלים משמעותיים שבאמצעותם המדינה נותנת את הפתרון, המודל הראשון זה בתי גיל זהב של משרד הבינוי והשיכון והמודל השני הוא מודל ייחודי שמפעיל אותו משרד הקליטה, של מקבצי דיור והוסטלים של משרד העלייה והקליטה. אנחנו נתחיל היום עם משרד השיכון, אני לא יודע אם נספיק להגיע למשרד הקליטה, כי אני ידעתי שמשרד הקליטה לא יהיה מיוצג היום אז בניתי שנעמיק במשרד השיכון, אני רוצה להודות לכם שבאתם והעברתם גם את החומר אלינו אז נראה אם נספיק להגיע גם למשרד העלייה והקליטה ועד כמה, יכול להיות שנקבע עוד ישיבת המשך בכנס הבא, בנושא הזה. סך הכול מדובר פה על אוכלוסייה מאוד מאוד גדולה ואני גם מזכיר לכולנו שמהנתונים שהוצגו פה בישיבה הראשונה, רוב מוחלט של זכאי דיור ציבורי בעולים, הם קשישים, לכן אנחנו מדברים פה, לא על פתרון צדדי, אלא למעשה על עיקר האוכלוסייה מבחינתנו, כן, מבחינת המנדט של הוועדה הזאת.

וכאמור אנחנו נתחיל עם בתי גיל הזהב של משרד הבינוי והשיכון, שהם נועדו לא רק לקשישים עולים, אלא גם לקשישים צברים שנכנסים להגדרות מסוימות, אבל עדיין מי שביקר בבתי גיל הזהב האלה, יודע שעיקר האוכלוסייה זה עדיין העולים שם ומה שאני אבקש ממשרד הבינוי והשיכון זה קודם כל להציג לנו את כל המשק, אני יודע במקרה, אבל זה חשוב לפרוטוקול ויכול להיות שיש דברים שכבר שכחתי אז גם אני ארענן את הזיכרון. כמה סך הכול בתים כאלה יש, כמה מתגוררים בהם, מתוכם כמה עולים, אם אתם יודעים להגיד בערך את האחוז, איך זה מנוהל, כי יש מודלים שונים של ניהול ולאחר מכן, לאחר שתציגו את המודלים, גם תציגו את הפוטנציאל של הרחבה של המלאי שאתם רואים לשנים הקרובות ומה לוחות הזמנים, יש הרי שני הסכמים עם הסוכנות, אחד, ממש בעיצומו של הביצוע ואחד רק נחתם, אבל מן הסתם אתם מתקדמים ואני אשמח לשמוע על כך ולאחר מכן נעבור לדיון על כל המודל הזה של בתי גיל הזהב. כמובן, גם כשאני מדבר על התנאים זה כולל את, איך בנוי התשלום וכו' וכו, בבקשה, נתנאל.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני אתן למנהל תחום גיל הזהב להציג את ההתחלה ואני אוסיף אם צריך.

בסדר גמור.

שלום, מנהל תחום בתי גיל הזהב, לאוניד סמוליאר אז סך הכול יש לנו 125 בתי גיל הזהב שהם מנוהלים בכמה הסכמים, קודם כל זה המכרז החדש שנכנס זה 61 בתי גיל זהב, 45 זה הסכמים סוכנותיים של עמיגור, 13 הבתים המשודרגים שהם בניהול חברת עמידר ואחד - - -

זה בנוסף למה שיש לעמידר במסגרת ההסכמים.

אצל עמידר סך הכול יש 35, 13 משודרגים ו-22 במרכז שהם נכנסו במכרז החדש ואחד זה בחיפה שמנהלים אותו לפי הסכם ייעודי זה השיטה הייתה שהיזם הפרטי בנה את הבניין ואנחנו שוכרים אצלו את הבניין הזה. אז סך הכול 125. עכשיו לפי המכרז החדש יש לנו שלוש חברות שמנהלות - - -

עוד לפני זה אולי, 125 בתים, כמה זה יחידות דיור בסך הכול?

זה בערך 13 אלף, 12,878.

בכל הבתים האלה גם יחד, בכל השיטות, אוקי.

נכון. אז יש לנו שלוש חברות שמנהלות לפי המכרז החדש, זה עמידר במרכז, צפון וחיפה זה חברת שלו וחברת שחק זה ירושלים ודרום.

זה לגבי ה-61 של המכרז, זאת אומרת שעמידר צפון - - -

לא, עמידר מרכז, צפון בחיפה זה שליו ודרום וירושלים זה שחק, שחק זה 15, עמידר 22 בתוך המכרז הזה ו-24 זה חברת שלו ובניו.

אוקי.

בנוסף לזה יש לנו שני הסכמים סוכנותיים זה 2,650 ו-3,000, ב-2,650 כבר חלק מהבתים בנו וצריכים לסיים את זה בעוד 714 יחידות ובהסכם ה-3,000 זה בנוסף 3,000 דירות. בשנה הזאת צריכים לסיים, אם אני לא טועה בנתניה ותל אביב, זה כבר בשלב אחרון, אם אני זוכר נכון.

שזה ביחד, זה לפי מסמך פה שהגשתם לוועדה זה 714 יחידות, כן?

נכון.

עד עכשיו הסתיימו 1,094 יחידות דיור שנמסרו ונמצאים בהפעלה מלאה, ה-714 אמורים להימסר השנה.

שזה יביא אותנו לסדר גודל של 1,800 מתוך 2,650 ואז יישאר עוד 850 יחידות.

כן, זה ב-2024-25.

שיש לכם איזשהו צפי של לוחות זמנים וגאוגרפיה על הייתרה?

לא, בגלל שיש אחד שבבנייה וכל היתר עדיין לא בבנייה, בכל אחד בגלל הסיבות שלו של תב"עות ועניינים כאלה.

אבל 25 זה כבר קרוב יחסית, זה פחות משנתיים מהיום אז לכאורה, כדי שמשהו יסתיים עם התאריך הזה.

25 אנחנו מעריכים שהשנה אנחנו נתחיל ברחובות, שזה יהיה עוד 12 יחידות דיור ובשאיפה גדולה, תלוי בוועדה המקומית של ירושלים, אנחנו נוכל להתחיל עד סוף השנה גם בירושלים, בפסגת זאב.

המחליף המפורסם של דיפלומט.

בדיוק.

שכמה יחידות זה?

בין 240 ל-260.

אוקי, אז זה יביא אותנו ביחד לבערך חצי מהפער ואז נשאר עוד סביב 400 ומשהו.

חיפה שאתה מכיר זה תקוע לגמרי.

אז זה לא יסתיים עד 25, אם זה תקוע לגמרי.

הוא כרגע באדום לחלוטין, הוא תקוע.

ובת ים שכרגע, גם אנחנו כבר מעל כמעט חמש וחצי שנים בשלבים של הוצאת היתר, נראה מה יהיה עם זה, יש לנו שעות מופרזות של העיירה.

כמה יחידות דיור זה בת ים?

300.

ו-229 משהו כזה זה 26, זה חיפה.

אז למעשה, יש סיכוי לא רע שב-25 עדיין יהיה חסר כ-50 יחידות, במימוש ההסכם הזה, לפי התמונה המציאותית שמוצגת כאן, כי בחיפה אני לא צופה שינוי, עד לבחירות המוניציפליות, נראה לי לפחות, לפי כל הניסיונות.

פלוס, אולי חילופים של מהנדס העיר שהוא המתנגד הראשי.

אוקי, ובת ים גם כאן, אין איזושהי פריצת דרך?

בינתיים לא, אני מקווה שזה יהיה בחודשים הקרובים ואם לא, אנחנו נשקול להחליף את הפרויקט, אנחנו בודקים עכשיו פרויקטים אחרים שנמצאים בשלבים שיש תב"עות מוכנות ורשויות שמאוד, למשל, אשקלון שהיא מאוד פייבוריט הדבר הזה ותמיד מקדמת את זה בצורה מהירה, יכול להיות שנחליף, נראה.

אוקי, הבנתי, בסדר. זה מבחינת הסכם, מבחינת לוח הזמנים של המימוש של ההסכם הישן ולגבי ההסכם החדש, מה התקדם מאז שנחתם?

ההסכם החדש מתוקצב 1,500 יחידות.

בשלב הראשון, עם אופציית המשך לעוד 1,500.

בשלב הראשון, נכון, אנחנו מקדמים כבר כעת, עובדים על תכנון בערים השונות ויש סיכוי גדול שתוך שנה וחצי, נוכל לצאת לפרויקט הראשון כבר.

איפה?

באשקלון, יכול להיות בנוף הגליל.

אגב, על 1,500 הראשונים, יש כבר איזושהי תחזית של המקומיים והגודל?

לא.

עוד לא?

מאוד ראשוני.

אבל בערך, אתם יכולים להגיד כמה?

כן, יש טבלה מסודרת שכאילו זה נספח, אגב, זה נספח בהסכם של התב"עות וכמות יחידות דיור המוערכת, אבל היא מוערכת, ברגע שיהיה תכנון יותר מפורט אז אפשר לדעת בדיוק, לא בדיוק, אפשר לדעת.

אבל מה הגאוגרפיה של 1,500 זה בסוף זה הרי לא הרבה בתים, אם בממוצע בכל בית יש סביב 200-250, אז 1,500 זה בערך שישה בתים, פלוס מינוס.

תראה, אנחנו כבר מקדמים את זה בפתח תקווה, בנוף הגליל, באשקלון, בנתיבות, יש רשימה שלמה מסודרת, יש וועדת היגוי בקרוב, עם משרד הבינוי והשיכון וזה ייסגר, אבל התכנון כבר החל בפועל, יש תכנון בפועל שכבר עובד מול הרשויות.

אני אקריא לך את הרשימה, שלחתי לך גם. ככה, יש לנו, הראשון זה חיפה, כי הוא אלמנט משלים למה שתקוע עכשיו, אבל הוא ביחד, יש בלוד - - -

אתה אופטימי שאם הקודם לא התקדם, זה יתקדם?

זה פשוט 50 יחידות דיור שאפשר לפי התב"ע, לא נכנסו בהסכם, בגלל ש-2,650 הגביל מלמעלה את ה-2,650, עקרונית אפשר לגדול במבנה הזה בעוד חמישים יחידות דיור, אמרנו שנכניס להסכם הזה את החמישים יחידות נוספות כדי למקסם את הזכויות בחיפה, אבל זה תקוע, אבל זה נכלל שמה ברשימה, 200 יחידות דיור בלוד, 200 בנתיבות, 250 בנוף הגליל, 300 קריית גת, 200 פתח תקווה, 300 ברחובות, זה ה-1,500 הראשונות. בעצם המצב התכנוני שלהם הוא הכי מתקדם, ה-1500 הנוספות שיכול להיות שהם - - -

שבכל המקומות, חוץ מחיפה, גם יש צפי להיתרים בלו"ז סביר?

כן, כן.

אין שם, זה לא רשויות מקומיות שידוע-

הרשויות המקומיות איתנו חיוביות לעניין. ה-1500 השניים זה קריית גת, נוף הגליל וחדרה, תל-אביב, אשקלון, באר שבע, מגדל העמק. מעבר יש פוטנציאלי ששמה התכנון הוא עוד יותר רחוק, אבל הוא יכול להיות חליפי, אם משהו יתקע, שזה רעננה, חדרה, שלומי, נוף הגליל, בוסתן הגליל, נורדיאה, רחובות וקריית אתא.

הבנתי. למשל, אני מסתכל פה, אין תחליף בפועל לחיפה, זאת אומרת שאין קריות?

כן.

לא בנחלה א', ולא בנחלה ב', רק משהו הרבה יותר רחוב בקריית אתא, לדוגמא, אם אני שואל את עצמי מה אפשר לעשות עם חיפה שהוא תקוע מההסכם הראשון, אין כל כך.

אין כל כך מה, כי פשוט זה גם בסוף זה קרקעות זמינות וזה לפי האינוונטר שיש לסוכנות.

אני רוצה רק לציין שיש רשויות, הוא הזכיר למשל את שלומי, שלומי זה דוגמא, שלומי ופתח תקווה, דוגמא לרשויות ששמעו על הפרויקט, קראו עליו בעיתונות וקראו לנו לשיחות והעמידו קרקע חומה של הרשות, לטובת בנייה, מפה אני קורא לרשויות נוספות שחשוב להם העולים וחשוב להם הקשישים שממתינים, חלקם לפעמים מעל עשר שנים בתור, תפנו, תקצו קרקעות, אנחנו נבוא ונעשה את זה שם, עמיגור מאוד פתוחה לעניין והסוכנות היהודית וזה דבר שהוא מתבקש, במיוחד באזורים האלה הצפוניים, איפה שיש אזורי ביקוש במרכז.

דווקא שלומי לא בטוח שיש כזה ביקוש, את הבית במעלות בקושי מילאנו ואני לא חושב שבשלומי המצב יהיה יותר קל, להיפך, יהיה יותר קשה במעלות, להערכתי, פתח תקווה, בוודאי הביקוש יותר גדול, שלומי אני סקפטי.

במעלות יש בערך 25 דירות פנויות.

עדיין?

כן.

כן.

הרי לכאורה, מילאו אותם - - -

לא מילאו אף אחד.

גם הגמשנו 55, התקשרנו לאנשים שממשים שכר דירה, מסלול חופשי כדי לעניין אותם.

היה לנו רעיון ביוזמה לשתף את משרד הבריאות שיש להם אנשים שרוצים והם יכולים לשלוח את זה ויש לנו רעיון, איך באמת למלא את הדירות האלה, באנשים שעדיין זקוקים לדיור הציבורי, אבל הם באים ממשרד הבריאות עם כל מיני הפרעות כאלה ואחרות, אבל מסוגלים לגור חופשי בקהילה ואני יודע שנתנאל הרים את הכפפה ובקרוב אני מקווה לארגן פגישה, בין משרד הבריאות ובין נתנאל, לראות איך מקדמים את הנושא הזה.

יש 116 בתי גיל הזהב ברחבי הארץ, לפי הטבלה שלכם ששלחתם.

לא, 125.

125, אבל הם באמת מנוהלים בשיטות שונות אז אפשר פה קצת ללכת לאיבוד. למעשה בשיטה כמו שזה עובד כרגע, הגידול יהיה רק בבתים של עמיגור, כי זה שני הסכמים שהם פועלים עם עמיגור, אין כרגע בנייה של בתים נוספים, לכן חלקה של עמיגור מכלל העוגה הוא ילך ויגדל, אם היום זה 45 בתים אז אנחנו צפויים לעוד כמות לא מבוטלת של בתים שהתווספו.

הגידול הוא רק בעמיגור, אין דרך אחרת.

כן, עכשיו, אוקי, אז לגבי העניין הזה זה ברור ובקריות אין קרקע חומה, או משהו?

לא, אבל אני מוכרח להגיד - - -

באזור של חיפה הוא מאוד מבוקש וזה שזה נתקע עם ראשת העיר ומהנדס העיר זה אירוע עצוב מאוד.

אבל אני רוצה להגיד בהזדמנות הזאת, אני מקווה שאף אחד לא יכעס, אבל זו המציאות. אנחנו גילינו לאחרונה כ-30 דירות ריקות גדולות, דירות לא קטנות בצפון, אני מדבר על אזור חיפה והקריות שעומדות ריקות, לי זה בהתחלה נרשם שהם בסבב מועמדים, שאני ביקשתי לראות את התאריכים של הסבב מועמדים, התברר לי שיש דירות שהן כבר שנה בסבב מועמדים, בעיניי זה לא דבר תקין ובמיוחד שנאמר לי שיש מאות, אם לא יותר, אלפי אנשים שממתינים בתור באזור הצפון. עכשיו אני שומע כל מיני סיבות, אני שומע שזה חלק מזה זה העלייה בסבסוד שכר דירה, בעלייה שהייתה, אבל אני מקווה מאוד שאנחנו לא תקועים שם על בירוקרטיה פנימית וזה מה שמדאיג אותי, כי אם יש לנו כל כך הרבה אנשים שממתינים בתור, משהו לא מסתדר לי. אני בדקתי את זה עד רמת הדירות, הלכתי לראות את הדירות הריקות, חלקם יש לי שם דירות של 40 ו-50 מטר.

איפה? באיזה מקומות?

קריות וחיפה, אז משהו פה לא מסתדר בצורה שזה עובד, אנחנו מנסים, יש לי, אני מוכרח להגיד, יש לי פתיחות גדולה מאוד, גם במשרד הקליטה, גם במשרד השיכון - - -

הדירות האלה הן שייכות לחלק של קליטה, או לחלק של שיכון, איפה זה עומד? סתם אם זה עלה פה.

אני יכול לענות על זה, אם אפשר. זה נכון, דרך אגב, מה שארז אמר זה נכון. אנחנו נמצאים, אנחנו קיבלנו, בוא נגיד ירושה, שאנשים באמת מחכים, בין שלושה חודשים עד שישה חודשים, שיש מועמדים כבר והדירות לא היו משופצות. נכון להיום כבר הכנו את כל התוכניות וכתבי כמויות וממש בימים האלה, אנחנו נתחיל בשיפוץ ונסדיר את הפער הזה, ממש בימים הקרובים.

כן, אבל זה לא אותה סיבה אצלנו, הדירות אצלנו הן משופצות.

זה דירות זה לא דירות גיל זהב, זה אירוע אחר לגמרי.

לא, לא, לא, בתי גיל זהב.

אה בתי גיל זהב.

בתי גיל זהב והדירות משופצות ואין בעיה של תקציב לשפץ אותן, משפצים אותן בסטנדרט גבוה.

אז הבעיה זה רק איוש של ה-?

הבעיה היא כן, הגיוס של האנשים, האכלוס. אני עכשיו בודק את זה ברמה השבועית, כל שבוע אני מבקש לקבל דוח, אנחנו ממש מתאבדים על ה-

הרי יש תור מטורף באזור חיפה והקריות.

כן, אבל הדירות לא הוצעו לנו מועדים וסירבו, אתה ראית שיש איזושהי התאמה לעניין?

לא, זה רק שיכון, זה בכלל לא רלוונטי.

יש פערים, זה חוזר למשרד, אני חושב שהרוב הוא דרך אגב בקליטה, פחות בשיכון, אבל זה יותר בקליטה ופחות בשיכון, אבל אני חושב שזה מגמה מדאיגה לגבי העתיד, אנחנו צריכים לצמצם את הפער הזה, זה משאב חשוב, יקר.

לא, זה לא הגיוני שבחיפה ובקריות.

אנחנו נבדוק את זה.

משרד קליטה יש לכם מה להגיד על זה?

על האכלוסים האלה, אנחנו יודעים שיש דירות פנויות, שיש ביקוש גדול מאוד באזורי ביקוש, כמו באזור המרכז, קשה מאוד לאכלס דירות בצפון.

בחיפה וקריות אין ביקוש?

קשה.

כמה תור היום קשישים בחיפה וקריות?

הבנות מאכלסות שמה כבר שנת 22, שנת עלייה 22 נכנסו לשם, אנחנו הכנסנו לשם גם את האכלוס חירום בצפון ובדרום.

עוד פעם, אני לא מדבר על כל הצפון, אני שואל על חיפה וקריות, כמה תור של קשישים יש?

איך גילו על השלושים דירות האלה? יכול להיות שהחזיקו את זה כמו סחורה טובה ליום שיבוא בעוד חודש חודשיים.

אני דיברתי עם אולגה דדון, אולגה דדון אמרה לי שהיא לא מבינה את הפער, שיש שמה תור גדול מאוד.

גם אני מכיר שבחיפה וקריות יש תור גדול.

והיא אמרה שהיא תעשה את הכול, הם נכנסים לתמונה ממש ואולגה לא יכלה, אבל היא אמרה שהיא תיכנס טוב לתמונה.

עובדה שיש לנו בצפון יש לנו מועמדים, כמעט לכל הדירות, לנו יש מועמדים.

אנחנו נכנסנו לתמונה ומפרסמים את הדירות האלה בכל הארץ, זאת אומרת, גם אלה שעומדים בתור במרכז ובדרום, אנחנו משכנעים ועובדים קשה כדי להביא אותם גם לצפון, לאכלס את הדירות האלה, זה לא פשוט.

כמה תור היום של קשישים בחיפה?

שלנו?

לא, לא של שיכון, אני יודע מה אני שואל, הרי התור של שיכון הוא זניח, מול התור של קליטה. כמה קשישים יש בתור.

אבל היא אומרת שבשנת 22 כבר, זה לא אמור להיות תור ארוך לפי הדברים.

לא, יש לנו עוד אפיק של סיוע בשכר דירה וזה באמת מקשה, אבל כמות הקשישים ב-

בתור בחיפה, כמה היום?

בחיפה ספציפית?

חיפה ספציפית, כן, נתחיל מחיפה.

אני אגיד, יש לי פה, אני לא זוכרת בעל פה את המספרים, יש כ-2,000.

2,000 קשישים.

כן.

2,000 קשישים בתור.

בתור.

כאילו יחידות משפחתיות, חלק זה זוגות, כ-2000 משפחות קשישים בתור בחיפה ובקריות?

כולם מקבלים סיוע מוגדל כרגע שזה מה עומד סביב ה-2,000 שקל בחודש?

2,900.

2,900 זה אחרי שהוספנו בממשלה הקודמת.

כן, כן.

ולפני זה היה כמה?

הרבה פחות, היה בערך חצי מזה, כאילו לפני.

1,400 שקל, משהו כזה.

משהו כזה, כן.

ואנשים לא מעדיפים לעבור, בגלל ש-2,900 שקל באזור חיפה, הם מבינים שב-2,900 אתה יכול להשכיר דירה של שלושה חדרים.

ב-2,900 אתה לא תשכור היום בחיפה.

אני שואל, לא אמרתי.

בתור הממתינים של קליטה, בשונה מהשיכון, אם אני זוכר, מותר להשתמש, גם לשכור את זה מבני משפחה, נכון?

לא, אז הם לא מקבלים מוגדל, בני משפחה לא השתנה.

הם יכולים לשכור יחד, אבל לא ממשפחה.

הם יכולים, רק זה סכום אחר לגמרי, הוא לא גדל, אתה לא מקבל את הסיוע המוגדל, אבל יש לך לגבי קריות הערכה? קשישים נניח?

אני אגיד לך מיד, יש לי פה הכול, קריית ביאליק 100 איש, קריית אתא 120 איש.

אוקי, ים?

קריית ים יש 500 איש.

500, ידעתי למה אני שואל, מוצקין?

190.

יש כאן נתון מאוד חשוב, מאחר וכן בשנה האחרונה נקלטו עשרות אלפים עולים, 70 ומשהו עולים, אני מניח שיש גם עולים שעוד לא הספיקו להיכנס לתור.

יש כאלה שיכנסו.

הם יכנסו רק מחודש שמיני.

שמיני, או שביעי, עכשיו לאור השינוי שיהיה.

כלומר אנחנו כן צפויים לעלייה.

אבל אפילו עוד לפני זה, אנחנו מדברים פה, לפי מה שאתם מציגים זה כ-3000 משפחות, 2000 בחיפה ועוד כ-1000 בקריות, לא הגיוני שמ-3000 משפחות שבתור, לא מצליחים לאכלס 30 דירות?

אני אגיד יותר מזה, יש לי עוד כ-25 דירות במתחם הקליטה לשעבר, זה ההסכם בנפרד, לא עם השיכון, עם הקליטה, במתחם אבא חושי, מרכז הקליטה לשעבר, שמה הטענה של המשרד, שבגלל שזה, שאני מקבל אותה, דירות קטנות של כ-20 מטר, הקשישים מסרבים, אבל עדיין, זה קצת מוזר לי ש-2000 איש בתור ולא מצליחים למצוא.

לא, 2000, 3000, אם אתה כולל את הקריות, לפני שנגע במקומות אחרים בצפון.

3000 בחיפה, במרכז בעיר, באזור מצוין ואנחנו לא מאכלסים את הדירות, חבל, פשוט חבל.

בטח יש גם בנשר קצת וכו' וכו'.

וצריך לזכור שבסוף וצריך להגיד את זה לקשישים זה גם הפעילות החברתית וגם הבוקר טוב וגם כל השירותים הסוציאליים האלה שקיימים ואנחנו משקיעים המון מאמץ בזה, פשוט חבל, כואב הלב שהדירות האלה ריקות.

ארז, כמה זמן הדירות האלה ריקות? כי, תשמע, צריך להגיד גם, אנשים הולכים לעולמם, אבל אתה יודע שהדירה הזאת עומדת שנה ריקה?

כן.

או שאתה נופל על מספר דירות?

לא, לא, לא.

לא, תמיד יש דירות שהן בתהליך אכלוס וזה לוקח כמה חודשים, אבל זה לא נשמע לי זה.

אני לא מדבר על הדירות בחפיפה, דירות עד שמישהו עוזב נפטר, אני מדבר על דירות, יש לי דירות שמה ממרץ 22, מאפריל, ממאי, מיוני 22, זה לא צריך להיות. דירה בסבב צריכה להיות שלושה-ארבעה חודשים גג.

אבל משופצות, או שמחכות לשיפוץ?

משופצות ואין שום בעיה לשפץ אותן, יש תקציבים, אנחנו לא חוסכים בשקל בשיפוץ הדירות. כולל היום אנחנו עושים שיפוצים כולל ריצוף הכול, מטבחים, הכול חדש.

וכל השלושים האלה מוקצים לתור של קליטה?

הרוב, הרוב קליטה מהשיכון.

אז אולי זה שאלה למחלקת קליטה בעירייה חיפה.

אגב, ה-30 אחוז של השיכון, למה לזה אין ביקוש?

אצלנו אין הרבה ממתינים.

אז ברגע שאתם לא מוצאים ממתינים, אתם מעבירים לקליטה את היתרות, או מה עושים?

לא, יש דירות שאוטומטית הולכים לקליטה.

זה אני יודע, זה שני שליש, שליש.

עכשיו אנחנו עובדים על זה שאם עד פרק זמן מסוים, לא מאיישים אחד מהצדדים, זה עובר לצד השני, זאת אומרת אם הקליטה לא מצליחה אחרי 45 יום לאייש את הדירה, זה עובר לצד של השיכון והפוך.

אין עדיין את ההסדר ההדדי הזה?

זה עכשיו נכנס.

אוקי.

אני רוצה להגיד משהו באופן כללי, גם לגבי הדיור הציבורי וגם לגבי הזה. היה פעם נוהל ישן בין משרד השיכון ומשרד הקליטה שהדירה עומדת לרשות התור 45 יום, אם לא מצליחה לאייש אז מחליף תור.

רעיון מצוין.

לא, הם אמרו שעכשיו עובדים על לחזור למציאות הזאת.

.. כבר חזרנו ועכשיו זה בטכני שמה במחשבים צריך.

אוקי, אני חושב שגם בבתי גיל הזהב זה נכון לעשות את זה, במיוחד לאור זה שהתור בבית גיל הזהב בשיכון הוא מאוד קטן, סך הכול, רואים את זה במספרים. טוב, אנחנו נשמח אם - - -

אתה בטוח שבתקציב הממשלה, לא נגע בסיוע המוגדל הזה, זה לא כמו מענק הסתגלות?

אל תיתן רעיונות.

לא, לא.

אני לא נותן רעיונות, אני כבר מיואש מהדברים.

אל תיתן רעיונות, לא, נכון לעכשיו זה.

אני מקווה מאוד שלא ייגעו.

כן. אוקי, הבנתי, אז זה סוגייה מעניינת שנשמח שתעדכנו אותנו, זה שאלה בעיקר למשרד הקליטה ולעמיגור, כי נדמה לי ששם עיקר הפער לסגירה. נשמח לשמוע עדכון על זה, אבל אני חוזר כרגע עכשיו לתמונה הכוללת, אז ראינו מה קורה עם הקידום של המלאי, אגב, על ה-1,500 הראשונים, יש לכם איזושהי הערכה של לוחות זמנים? אפילו טנטטיבית?

אמרתי, אני חושב ששני הפרויקטים הראשונים, אנחנו נוכל להתחיל את הבניה בעוד שנה וחצי מהיום.

ולסיים?

בין שנתיים לשלוש.

בין שנתיים לשלוש מהיום.

לא, בין שנתיים לשלוש, מרגע יציאה לפרויקט, זאת אומרת בעוד ארבע שנים מהיום.

ארבע שנים מהיום.

שלוש וחצי-ארבע שנים.

איזה אחוז מ-1,500?

כ-40 אחוז, אני מעריך.

אוקי ואת ה-60 אחוז?

עוד פעם, תראה, אנחנו עובדים על הכול במקביל, ברגע שהכול תלוי ב-

אני יודע, אני שואל הערכה כדי להבין את התמונה ואת ה-60 אחוז הנותנים, מה הלוחות זמנים?

אני מעריך ששנה לאחר מכן נוכל להתחיל.

אתה מעריך שסדר גודל, בין ארבע לשש שנים, 1500 ראשונים גמורים.

כן.

עכשיו, אתם תדעו קצת לפרט, מתי עוברים לאופציה של 1,500 נוספים, לפי ההסכם, איך זה בנוי?

זה צריך לשאול, זה לא מתוקצב ה-1,500, זה במסגרת - - -

כן, אבל ההסכם מראש בנה את האופציה הזאת.

בנה את האופציה, שאלה של תיאום בין משרד השיכון.

הרי מבחינת הסיכום התקצבי, בין המשרדים, צריך להיות תקצוב גם לזה, פשוט הלכו פה בשני שלבים.

נכון.

אז השאלה מתי אמורים להפעיל את השלב השני?

בסיכום התקציבי של 2023-24 זה לא נכנס.

זה היה בסיכום תקציבי 21-22, אז מן הסתם-

לא, ה-1,500 נוספים.

את כל ה-3,000 היו בסיכום התקציבי 21-22, במקרה מכיר את הסיכום.

עשהאל צור ממשרד האוצר, אגף תקציבים. השר כמובן מכיר את הסיכום יותר טוב ממני, אבל הסיכום היה על הסכם מסגרת של 3,000 כשתוקצב 1,500, כמובן שה-1,500 השניים, זה היה צריך להיות מתועדף על ידי משרד השיכון ובמסגרת דיוני התקציב, לתקציב 23-24 זה לא תועדף, דברים אחרים תועדפו וזה לא תוקצב. האופציה עדיין עומדת.

מה קרה עם התקצוב שהיה צריך להישאר מ-22?

לא, בסיכום ב-22 ניתן תקציב לשנים 21-22 ל-1,500 דירות.

לא, בסיכום התקציבי היה צריך להיות מתוקצב כל ה-3,000, אתם במסגרת ההסכם, ביקשתם לפרוס את זה לשתי מנות, אז מה קרה עם המנה השנייה?

המנה השנייה הייתה צריכה להיות מתועדפת על ידי שר הבינוי והשיכון והיא לא תועדפה, הוא בחר לתעדף דברים אחרים.

אז נעלמה?

לא, ההסכם חתום בצורה כזאת, גם ארז מכיר את זה, נתנאל, בצורה כזאת שיש אופציה לעוד 1,500, ברגע שיוחלט על מקור תקציבי לדבר הזה, ההסכם מובנה ל- - -

אבל היה מקור תקציבי, הוא נעלם, במסגרת תיעדוף, כמו שאתה אומר של שר השיכון.

שנים 21-22 היה מקור תקציבי ל-1,500.

לא, לשנים 21-22, במקור היה מקור תקציבי לכל ה-3,000, בסיכום תקציבי חתום, כתוב שם על כל 3,000.

כשחצי מתוקצב כרגע.

אוקי, בסדר.

המסגרת עדיין קיימת, אנחנו לא מתכחשים למסגרת, אבל צריכים להצביע על מקור, אם הגיע שר שיכון חדש והסדרי עדיפויות שלו היו - - -

לא, הוא שואל אותך איפה החצי השני נעלם, כי זה היה בתקציב.

הוא הסביר לך, בסדר עדיפויות החדש של שר השיכון החדש, בסדר.

לא, אבל השאלה הייתה ב-21-22.

אני אסביר שוב - - -

לא, ברור לי, הם לפי הסיכום התקציבי, הם יכלו לחלק את זה לכמה רמות, בין 21-22 ו-23, כן, זה תוכנן לשלוש שנים, כמו הדירות, כך גם הסיפור הזה, לכן זה היה החצי השני היה צריך להיכנס לתקצוב 23-24, הסבירו לך, נעלם.

על איזה סכום אנחנו מדברים?

זה חצי מההסכם.

700 ומשהו מיליון שקל.

עכשיו, כל אחת מהמנות, כן?

כן, זה סך הכול הערכה הייתה שזה מיליארד וחצי.

מיליארד וחצי, חצי-חצי, טוב, נחמד. הנה, באת מיואש אז יש לך עוד סיבה להיות מיואש עכשיו.

לא, לפחות שיאמר לפרוטוקול.

ברור.

אני אגיד עוד פעם לפרוטוקול, במסגרת הדיונים על תקציב 21-22, נחתם הסכם רחב על 3,000, כש-1,500 תוקצבו בתקציב 21-22, כשהאמירה הייתה שהחצי הנוסף יתוקצב בהמשך, אנחנו בזמנו היינו עם השר אלקין שהוא היה שר הבינוי והשיכון והיה ברור שבתקציב 23-24, השר אלקין ישים את זה, כמו שהוא שם את זה בתקציב 21-22, אז ב-23-24 זה ככול הנראה יתועדף גבוה ובמסגרת הדיונים זה יתוקצב. השר החדש שהגיע, תיעדוף דברים אחרים, כמובן וזה מדיניות שר השיכון. רק אני חשוב לי להגיד, הבסיס לעוד 1,500, כפי שחבר הכנסת מכיר, היא מוכנה, ההסכם חתום בצורה כזאת ש- - -

ברור, אבל ברור לך שאם זה לא מתוקצב ב-2023

וודאי.

הרי, אתה שומע את לוחות הזמנים, מהרגע שזה מתוקצב עד שמגיעים לבית שאפשר לאכלס אותו זה בין ארבע לשש שנים, זה הממוצע, גם בהסכם הקודם רואים את זה, בסוף בביצוע זה יותר, אני עוד בוגר ההסכם הראשון, אז הייתי שר הקליטה ואם ב-23-24, אתם לא מתקצבים - אתם יחד עם משרד השיכון, לא נכנס כרגע לסיכום התקציבי בין שני המשרדים - אתם לא מתקצבים את ה-1,500 הנוספים, המשמעות של זה שאם מישהו יתקצב אותם בשנים הבאות, 25-26 זה ידחה בשנתיים את ה- - -

אולי נציג האוצר יכול לספר לנו מה העדיפויות שזה כן הלך להם?

אולי נציגי משרד השיכון יוכלו לספר.

זה מאוד רלוונטי לדעת, לאן הכסף כן הלך.

רן, זה פחות מנדט שלנו כאן, כן, זה וועדת - - -

אם יש פה עניין ציבורי, נעלמו 750 מיליון שקל - - -

לא, הם לא נעלמו, סמוך על שר השיכון החדש שהם לא נעלמו.

בידיעת משרד האוצר שלא התריע על זה, שהיה יכול להתריע על זה, היה יכול ללכת לתקשורת ולספר שלוקחים 750 מיליון שקל, הוא לא עשה את זה. אני הייתי מאוד שמח לשמוע ממשרד האוצר, לאן הכסף הזה הלך ואני אגיש שאילתה נפרדת, אבל אולי אדוני באמת יכול לבקש ממנו.

אז אדוני היושב ראש, קודם כל, אני לא מכיר, אני לא יודע למי אני מגיב.

קוראים לי רן מלמד, אני עוסק בדיור ציבורי כבר 25 שנה.

אני רק אגיד, המנדט שלי הוא לא להגיד מה שר השיכון בחר, או לא בחר, היה דיון בוועדת הפנים שבוע שעבר, שבו שר השיכון הציג את ייעדי המשרד לשנים 23-24 והוא הציג שם את המדיניות שלו, אני לא מוסמך להעביר את מדיניות שר השיכון.

אתה מתחמק, חבל.

בסדר, זה פחות, לצערי, מנדט שלנו, אבל דרך וועדת הפנים, או דרך שאילתה של חוב של מידע, אפשר כמובן, לקבל תשובות לכך. אני רק, כמובן, אביע את צערי העמוק על כך, היה מאבק קשה בזמנו עם אגף תקציבים כדי לקבל את ההקצאה בנושא של דיור ציבורי, גם לרכישה של 1,700 דירות וגם ל-3,000 יחידות דיור לקשישים, אני מאוד שמח שחתמנו לפחות על 1,500 הראשונים, כי גם זה נחתם בערך כמה שבועות לפני העברת השרביט, נדמה לי, שבוע וחוששני שאם לא היינו חותמים, גם זה לא היה קורה, רן, לפי סדרי העדיפות שאני שומע אז אני רואה שצדקנו שבכל הכוח רצינו לחתום ולצאת לדרך וצר לי שהמנה השנייה שהייתה אמורה - כמובן, כמו שציין נציג אגף תקציבים - להיכנס ב-23-24, אגב, לא רק במסגרת סדרי עדיפויות של השר, אלא סיכום התקציבי של 21-22, מראש, דיבר על 3,000 יחידות דיור שפרוסות לשלוש שנים ולכן זה היה צריך להסתיים ב-23-24, אבל כמובן, כשנכנס שר חדש הוא לפעמים מוותר על ההתחייבויות שיש לאגף תקציבים למשרד בנושא אחד ומעדיף להעביר כסף לנושאים אחרים, זה לצערי, קורה, זה חלק מהשינוי סדרי עדיפויות של הממשלה. רק טוב שזה יהיה תחת אור השמש ולא במחשכים, כי כשמדווחים על ההישגים בסיכומים של משרד השיכון, שוכחים לציין על מה וויתרו, אז הנה, עכשיו למדנו, על סכום פעוט של 750 מיליון בערך שוויתרו עליו, שהיה צריך ללכת לאנשים הכי חלשים שיש במדינת ישראל זה הקשישים שממתינים לדיור ציבורי.

אם אפשר משהו רק להוסיף, אני רוצה ככה באמת להגיד פה, בהיבט, זה אמנם אנחנו באמת מחכים ל-1,500 הנוספים, אבל לבקשת נתנאל לפידות, הוא ביקש מאיתנו בכל זאת, לקדם את התכנון, את התב"עות - - -

ואני שמח.

אז בדקתי את זה עכשיו עוד פעם, גם הקבוצה השנייה נמצאת בתהליכי תכנון.

אז א', אני שמח שכך ואני מברך על זה, גם אותכם וגם כמובן את נתנאל, כי באמת, בהסתכלות קדימה, יבוא יום, אני מאמין שיבוא שר שיכון שזה כן יהיה בסדר עדיפויות שלו ואז יצטרכו את זה וכמה שיותר מהר אז טוב שהתכנון כמה שיותר יהיה מקודם, אבל כמובן, שאם לא יהיה תקצוב זה בסוף באיזשהו שלב ייעצר, כן, הסיפור הזה.

אתה אומר אל תיתן רעיונות, הם כבר מיישמים את הרעיונות שלהם.

לא, לא, זה רעיון אחר, אתה רצית שגם את ה- - -

לא, בקשר לזה, הם מיישמים רעיונות שאנחנו אפילו לא חשבנו שיגיע ליישום כל כך מהיר.

כן. לפחות את העלייה בסיוע בשכר דירה עוד לא נגעו בזה, אז לא תיתן רעיונות. עכשיו אוקי, הבנתי את התמונה לגבי ההסכם החדש והבנתי את הלוחות הזמנים, אנחנו כמובן נמשיך לעקוב אחרי זה ומחזירים את השרביט אליכם, לסקירה, עצרתי אותכם באמצע של הסקירה.

אז השאלה הבאה הייתה, מה סל השירותים שהדיירים שלנו מקבלים בבתי גיל זהב.

לא, אני קודם שאלתי, אם יש לכם הערכה, כמה מתוך ה- נניח יש 12,878 יחידות, נניח שכמעט הרוב מלא, אז איזה אחוז בערך זה עולים?

משהו כמו 90 אחוז, יש בתים איפה שיותר, יש בתים איפה שקצת פחות, אבל אם לקחת בממוצע זה משהו כמו 90 אחוז.

זאת אומרת שאנחנו פה מדברים על כך שסדר גודל של 11 אלף, אפילו פלוס מהיחידות המשפחתיות מהבתים האלה זה עולים, אז לכן, מבחינתנו, כוועדה, אני רק מחדד את זה לנו, זה נושא חשוב, מדובר פה על 11 אלף יחידות משפחתיות שזה הפתרון שלהם לדיור הציבורי.

באופן היסטורי הפתרון הזה יועד לעולים מלכתחילה, ככה זה התחיל, כמענה בעצם לעלייה מברית המועצות בשנות התשעים, כפתרון מגורים למי שלא היה לו את הכסף לרכוש דירה וזה דרך פתרון שמצאו, ככה נוצר בעצם המודל ומשמה, בעצם, התחילה כניסה של ישראלים, ברגע שמי שגר בתוך הדירות האלה, הלך לעולמו אז ההקצאה בעצם נעשית, כהקצאה כמו שבהתחלה הייתה שליש/שני שליש, אחרי זה חמישים/חמישים, אחרי זה שליש/שני שליש הפוך, בין התורים, אבל ככה בעצם התחילה לאט-לאט הכניסה של לא עולים לתוך המודל הזה.

אוקי ועדיין היות והפרמטרים לא עולים זה השלמת הכנסה והיעדר דירה בבעלותם אז אין הרבה כאלה אז לכן.

אין הרבה וגם כול עוד חוק הדיור הציבורי בתוקף אז התמריץ של מעבר מדירות דיור ציבורי, לטובת הפתרון הזה היה מאוד מאוד נמוך, על אף המענקים ולכן בצורה, קבוצות האוכלוסייה הפוטנציאלית להיכנס מקרב לא עולים, הייתה מאוד מאוד קטנה מלכתחילה.

אוקי, ברור, לכן מן הסתם האחוזים האלה לא ישתנו בהרבה בשנים הקרובות. אגב, חלק גם אלה שבאים דרך משרד השיכון, גם הם עולים, רק וותיקים יותר.

נכון.

כשאתה אומר 90 אחוז, אתה כולל גם אותם, אני מניח.

כן.

כי זה תופעה שגיליתי להפתעתי ואז הבנתי שזה הגיוני, שאנשים שלא הספיקו להיכנס לתור של משרד הקליטה כקשישים, אלא הם התקששו כבר במהלך החיים שלהם בארץ, אבל בהנחה שהם בהשלמת הכנסה ואין להם דירה בבעלותם, אז הם זכאים ואז הם נכנסו כשיכון, למרות שהם עולים וותיקים יותר.

כמה זה עשר שנים, לפני שהם עוברים לגיל הפרישה, 15, כלומר, אם בנאדם מגיע 15 שנה, לפני שהוא הגיע לגיל הפרישה, עדיין הוא יהיה זכאי אחרי הפרישה להיכנס לתור של הקליטה.

עד 15 שנה.

עד 15 שנה.

נכון להיום זה בכלל, כל מי שעלה מספטמבר 89 ומקבל השלמת הכנסה לקצבת הזקנה.

עדיין מכניסים אותו לתור של העלייה, גם אם עברו 15 שנה מאז העלייה? מה זה נוהל לא כתוב כזה, או שפשוט אתם מכניסים אנשים?

לא, לא, זה על פי הנוהל, זה על פי הנוהל של משרד הקליטה, שבאמת רוב העולים ..

אוקי, כלומר הקריטריון זה השלמת הכנסה.

כן.

אוקי, בסדר.

יש כמה קריטריונים, קודם כל זה הגיל - - -

לא, דיברתי אחרי 15 שנה של עלייה, כאילו זה הכוונה.

לא, אני אומר לגבי הזכאים להיכנס לבית דיור גיל זהב, קודם כל זה גילאים 67 ו-62, יש רשימה מסוימת איפה שזה גמיש לגילאים, זאת אומרת יש רשימה של גיל 60 ו-55.

דיברנו על זה כאן בדיון הקודם.

רק שנייה, אפשר שאלה קטנה? סיימת? כי קטעתי אותך.

גם את השלב השני זה הקבלת הקצבת זקנה בתוספת של השלמת הכנסה.

אוקי, אז אני נותן דוגמא, היה לי מקרה לפני שנה בערך, פנה אליי מישהו שאמנם הוא לא מקבל השלמת הכנסה, אבל ההכנסה שלו לא גבוהה, בנאדם גם חלה בסרטן וגם עבד הרבה שנים והוא הגיע לגיל זקנה והוא אומר, ההכנסה שלי עולה אולי ב-500-600 שקל, מעל אלה שמקבלים השלמת הכנסה, כלומר הוא לא זכאי לקבל השלמת הכנסה, אבל עדיין ההכנסה שלו לא גבוהה ודרך אגב, וועדת חריגים דחתה את הבקשה שלו. השאלה אם אולי אנחנו נרחיב את הגבולות האלה של הקריטריונים האלה, כך לאפשר לבנאדם שאין לו דירה משלו, נכון, הוא עבד 20 שנה, 30 שנה, כמה שלא היה, אבל הוא לא במצב שיכול עכשיו לשכור דירה בשוק החופשי, אז מה עושים במקרה כזה?

במשרד הקליטה להגיש בוועדת חריגים.

הוא הגיש וועדת חריגים.

דחו לו את זה בגלל העניין הזה של אלף שקל.

אפשר לעשות החרגה באותם מקומות שאנחנו מגמישים גם גילאים של 50 פלוס, כי יש דירות פנויות ואין מספיק מועמדים, אבל ביישובים שבהם יש מספיק מועמדים שהם בעצמם אנשים נתמכים, זה תמיד יבוא על חשבון הקשישים והנתמכים, אבל באותה, אם יש אפשרות להתפרס ליישובים מרוחקים יותר אז אין בעיה מבחינת ההגמשה.

כלומר הוא יכול להגיש בקשה נוספת ולציין שאם הוא מעדיף לשנות את האזור הגאוגרפי שלו אז יש לו סיכוי שוועדה כן תקבל את האישור.

הוועדה תיקח את זה בחשבון, היא תשקול את זה.

טוב, כמה יש לכם אחוזים, כמה דחיתם בקשות כאלה? במספרים משהו שאנחנו נקבל את התמונה. מה באחוזים? כמה פניות כאלה היו?

אין הרבה פניות.

לחריגים, אני מדבר על וועדת חריגים.

בשיכון זה לא מוצר כל כך מבוקש בקרב הוותיקים, אולי בקליטה יותר.

לא, אז זה בקליטה, זה שאלה לקליטה.

אצלנו אנחנו מעבירים אותם וועדת חריגים ובודקים את כל המצב של המשפחה, מיקום מבחינה סוציאלית.

אבל אין לך מספרים? אתם מתכנסים פעם בכמה? פעם בחודש? פעם בחודשיים? פעם בשלושה חודשים?

לא, וועדת חריגים מתכנסת פעם בשלושה חודשים.

פעם בשלושה חודשים ואין לך מספרים להגיד לנו, זה עשרות זה מאות, כמה?

זה עשרות.

זה עשרות כל שלושה חודשים?

לא בכל וועדה אפילו.

אוקי.

זה לא מספרים גדולים.

אוקי, טוב, עכשיו לגבי צורת הניהול והשירותים.

הניהול של התור, אני רק אגיד מילה, הניהול של התור הוא מתבצע לפי וותק ההמתנה, נכנסת בתאריך מסוים, אחריך בתור הוא זה שאושר אחר כך - - -

עוד פעם, בנפרד בשני המשרדים כן?

אז זה התור של משרד השיכון.

זה התור של שיכון.

שיכון מתנהל לפי וותק המתנה.

מתפנה דירה, מתוך שלוש דירות שמתפנות, שתיים הולכות לקליטה, אחת לשיכון.

הראשון שממתין בתור מבחינת וותק ההמתנה שלו, יקבל ראשון, יש מבחינת סדרי עדיפויות לניצולי שואה עדיפות ועדיפות גם לדיירים בשיכון הציבורי שמעוניינים להחזיר את הדירה.

שמפנים דירות, ברור.

הם גם מקבלים מענק וגם מקבלים עדיפות בתור.

אוקי.

כל היתר זה לפי סדר רץ של וותק המתנה.

אוקי. טוב, אז עכשיו נחזור לשירותים, קודם כל רציתי לציין שכל הבתים שלנו הם מתאימים רק לעצמאיים, זאת אומרת שאם בנאדם זקוק לסיוע רפואי ומשהו, לא יכול להיכנס לבית דיור גיל זהב, אז הם מקבלים את התחזוקה שיטתית של הדירה, זאת אומרת, קודם כל, אם הם נכנסים לדירה אז הדירה משופצת והוא מקבל הכול - - -

זה לפי שעות של המטפלת, כלומר מה ההגדרה של עצמאי? אם בנאדם עכשיו נכנס למגורים ויש לו עדיין 14 שעות סיעוד בשבוע, זה עדיין עצמאי נחשב.

כן, מהבוקר עד הערב, אין שום בעיה שתהיה המטפלת שעוזרת.

כלומר, רק לא 24/7.

כן, הוא לא יכול.

יש מבחן שנקרא ADL, זה מבחן שמצב גריאטרי, אם הוא - - -

אבל לא אתה עושה מבחן, ביטוח לאומי עושה מבחן.

כן, ואם הוא עובר את הרף הזה אז הוא הופך להיות מוגדר כלא עצמאי.

זה פחות, או יותר 24/7.

אנחנו מחזיקים יועצים רפואיים שנותנים לנו חוות דעת, לפני קביעת הזכאות שהוא עצמאי בתפקודו.

כן, בבקשה.

כן, אז תחזוקה שיטתית של הדירה, כמו שאמרתי, שירותים החברתיים, זאת אומרת, חוגים, מועדון, שיעורים, ברוב המקומות זה שיעורים בשפה העברית וכל מיני דברים נוספים, גם פעם, לפחות פעם בשנה עובדת סוציאלית צריכה לדבר עם הבנאדם, להבין מה הצרכים שלו וגם צוות מסוים שהוא חייב להיות בכל בתי גיל הזהב, זאת אומרת, אם בית, כוננים, איש תחזוקה שהוא צריך לעשות את השיפוצים במקום, וכל מיני דברים הקטנים והחברה גם אחראית על הגינון, זאת אומרת שהם מחזיקים את הגינה בצורה נורמלית.

עכשיו יש אחידות של סל השירותים בבתים השונים? מבחינת דרישות הסף?

כן, מבחינת דרישות הסף בוודאי, יש שונות ברמת החוגים, כי נותנים לדיירים לבחור.

לא, זה אני מבין, לא, אני שואל על הבתים בצורות ניהול שונות, יש את ה-61 של המכרז שאני מניח ששם מכרז קובע את הסף המינימלי, יכול להיות שיש מקומות שנותנים מעבר לסף, כמו שכבר למדתי בזמנו שביקרתי, יש מקומות שנותנים יותר, כדי להטיב עם הדיירים, אבל הסף נקבע במכרז, יש הסכם עם עמידר שהוא אחר, יש הסכם עם עמיגור שהוא אחר, אז לכן אני שואל, אני שם בצד את החריגים, כן, את החמישה של חלמיש, אבל כשאני מסתכל על שלושת הבלוקים הגדולים, של 61, פלוס עמיגור, פלוס ההסכם הישן עם עמידר, האם יש אחידות של הסף?

יש אחידות של הסף, למעט ב-2650, ככה, בעצם, המנגנון הוא שמה שהיה במכרז הוא זה שבעצם, משליך על כולם, הכול אותו דבר, גם בהסכם 3000, זה אותו הסכם ניהול בסוף, יש תיקונים ועדכונים, גם לגבי שכר הדירה, לאוניד יסביר את זה עוד מעט, הפער המרכזי כיום הוא בעצם ב-2650 ששמה בתוך ההסכם אין שירותים חברתיים, זה כאילו המצב ושם יש לנו פער מרכזי, ביתר המודלים - - -

בבתים החדשים של עמיגור מההסכם הראשון.

כן, מעבר לזה, בכל הבתים יש את אותו.

אגב, בהסכם החדש, מה קורה עם השירותים?

כמו במכרז, אותו דבר.

כמו במכרז, זאת אומרת שבהסכם החדש כבר לא תהיה הבעיה הזאת.

נכון, תיקנו את זה.

זאת אומרת שיש פה רק את הפער של ההסכם הראשון שהוא לא מחייב בשירותים חברתיים.

הוא לא כולל את הרכיב הזה.

אוקי, ואז מה עושים?

אנחנו בדין ודברים כרגע, איך להכניס את זה בצורה כזו, או אחרת, כרגע עוד אין פתרון לזה, גם עמיגור מוצאת כל מיני פתרונות, איך כן לגשר על הפער, אנחנו עובדים על זה.

תן לנו דוגמא למשל של השירותים ש-

הכול, הנה, מה שהוזכר פה, חוגים, חוץ מתחזוקה, אני מניח.

תחזוקה זה לא שירותים חברתיים.

כן, תחזוקה קיימת מן הסתם, תחזוקה, כולל תחזוקת גינה וכו', אבל למשל חוגים, למשל עובדת סוציאלית.

למשל איזה חוגים?

חוגים זה ממש פשוט, זה לפי הרצון של הדיירים, בכל מקום זה משהו שונה, אבל בדרך כלל זה שיעורים של עברית לדוגמא, משחק ביליארד, משחק פינג פונג.

זה יש בחדשים כבר.

לא, זה קיים בכולם, חוץ מהחדשים.

אצלנו יש למעלה מ-64 חוגים, כרגע פעילים בבתים, זה באמת תלוי הרבה, גם בדיירים, גם באימהות הבית, עובדות סוציאליות, אבל זה לא רק החוגים האלה הפשוטים, יש אצלנו יוגה ודרמה ולפלקנדי, יש חוגים שעולים הרבה.

פלקנרייז.

חוגים שעולים הרבה כסף, שני טיולים בשנה, למעשה, משרד השיכון פה שיפר את השירות לדייר, גם במכרז, בעצם המכרז אני לא זוכר, אבל לפחות מול עמיגור בהסכם, הוא שיפר את השירות לדיירים, יש חגים, יש פסח וכל החגים וה-9 במאי והעובדת הסוציאלית שזה דבר - - -

שאתה אומר חגים, הכוונה היא שאתה קובע בעצם לדיירים, מהו התקציב, או שדייר למשל, בא, סתם אני נותן לך דוגמא, לצורך העניין, יש להם גם, אתה יודע, אנחנו מכירים את המקומות האלה, זה כמו וועדים קטנים כאלה, כמו ראש הוועד, כמו מי שאחראי, אז הוא נניח בא, לצורך העניין, הוא אומר, אני צריך עכשיו 2,000 שקל בשביל לעשות, לא יודע, שמונה במרץ, לצורך העניין, קצת לקנות פה בורקסים, קצת זה, עכשיו הוא אומר, אני לא מקבל את זה, אני צריך לאסוף מהדיירים ולא כל דייר רוצה לשים עוד עשרים שקל.

לא, אנחנו לא מתעסקים בכלל בכספי דיירים, אנחנו אוסרים על כך, אין שום.

אז איך אתה נותן להם מענה?

יש לנו תקציב, יש לנו תקציב.

דרך מי אתה נותן לו את התקציב הזה?

אני לא נותן לו, אם הבית מארגנת את הפעילות, אם הדיירים, למשל, סתם אני אומר, יש כמו שאתה אומר, איזשהו חג, אנחנו תקצבנו את החג הזה ב-4000 שקלים, הדיירים - - -

כלומר אם בית של המקום הזה, היא זאת ש-

כן, עכשיו הדייר רוצה, וועד הבית רוצה שגם יהיה, חוץ גפילטע פיש, עוף - - -

ואתה עונה לו לבקשה הזאת?

אז הוא מביא, אנחנו לא, אנחנו יכולים להוסיף, אנחנו מחויבים לבצע את כל האירועים האלה. עכשיו יש דברים שהם אקסטרות, אנחנו עכשיו מחלקים לפסח, תרומת הסוכנות היהודית שמגייסת לכך כסף, אנחנו מחלקים עכשיו 3,000 סלי מזון, אבל זה תרומת הסוכנות היהודית שתורמת לעניין. אנחנו לפני כל חג פסח, או ראש השנה מחלקים. זה אקסטרה, אבל מעבר לזה, יש פעילות שוטפת קבועה, אנחנו עובדים יפה מאוד עם לאוניד בעניין הזה, מפקחים, באים, רואים, אתם כולכם מוזמנים, דרך אגב.

אנחנו גם נשתמש בהזמנה הזאת.

אני חייב להגיד, כשהיית שר השיכון בממשלה הקודמת, אני אישית הגשתי הצעת חוק שלצערי לא התקדמה, אמרתי שבקורונה זה הנושא הזה מאוד היה בולט, שהרבה אנשים שהם גרים במקבצים כאלה, הם לא נהנים מאותה פעילות של משרד לשוויון חברתי עושה את זה, למשל שלישי בשלייקס, לצורך העניין, רוב הגמלאים, שחלקם לא דוברים את השפה, הם לא משתשים בהנחה ללכת ביום שלישי לקולנוע בעשרה שקלים אז הם היו תקועים בקורונה, היה נתק מוחלט מהעולם וכו' ואז אמרתי, בוא נעשה סל תרבות לאותם אנשים, אפשר לצאת מהנחה של מאה שקל לדייר בשנה. עכשיו אם אני לוקח מקבץ שבו יש 200 אנשים אז אני אומר שהמקבץ הזה יקבל תקציב, לצורך העניין, עד 20 אלף שקל, שהם לא צריכים להתעסק עם הכסף, הם יכולים לעשות את זה דרך העירייה, דרך מחלקת קליטה, דרך משרד השיכון ואז אותו בנאדם, כמו שאמרתי, קראתי לו ראש הוועד, הוא ידע שיש לו תקציב לקיים אירוע.

יש יותר לדעתי.

לא, אני יודע, יש מקומות שאין את זה, כי הוא רוצה להחליט את מי הוא רוצה.

יש הבדל בין בתי גיל הזהב, לבין מקבצי דיור של משרד הקליטה, מגיע להם כנראה - - -

לא, לא, אני מדבר על מקבץ של שיכון, של משרד השיכון, לא של הקליטה.

בשיכון יש לך יותר מ-20 אלף.

אנחנו נמענו מלהשתמש בכסף מכיוון שהרוב זה במכרזים ובהסכמים, אנחנו קובעים כמשרד את הדרישות של השירותים שאנחנו דורשים ואנחנו דורשים ארבעה חוגים והדיירים בוחרים את החוג, אבל יש ארבעה חוגים, יש את בית, יש עזרה סוציאלית, יש שני טיולים בשנה, יש את ההרמות כוסית וליל הסדר, ראש השנה, לארגן את זה וזה חובה, זה לא כאילו לבחירת החברה, אם לתת את זה, או לא. עכשיו באים הדיירים, כמו שאמרת יושב ראש הוועד, אני רוצה יותר בורקסים פה, רוצה משהו אחר, אז זה דין ודברים בין החברה המפעילה לדיירים, מה הם רוצים באירוע הספציפי.

ואז החברה עונה לו, מה אתה רוצה, אתה רוצה, לך תבקש שיתנו לי כסף, כי אני חברה מפעילה, אני בעצם צריכה להרוויח על זה.

לא, אבל שוב, יש סל מסוים של שירותים שהוא מופיע בתנאי מכרז.

מופיע בתנאי מכרז הם מחויבים לו, זה הרבה יותר ממאה שקל.

ואגב, ממה שאני למדתי, החברות שזכו במכרז בדרך כלל נותנות אפילו יותר מהסל המינימום.

נכון, זה בדיוק מה שבאתי לומר, אנחנו כן נותנים גם מעבר למה שהמכרז מחייב אותנו, גם אם זה בעצם - - -

רק תציגי את עצמך לפרוטוקול.

אני מיטל, אני מנהלת הפרויקט, מטעם חברת שחק.

מה זה שירות חברתי קהילתי?

לא, זה שם חברה.

מה זה שחק ראשי תיבות?

לפני שנכנסת, משרד השיכון הציג שהחברות שהן במכרז זה החצי מבתי גיל זהב, 61 בתי גיל זהב הם מחולקים גאוגרפית בין שלוש חברות שזכו במכרז, חברת סתיו ובניו בצפון, עמידר במרכז ושחק בדרום וירושלים.

אז אנחנו נותנים, גם אם זה נוגס לנו ברווח, אין לנו ספק, כי אנחנו באים למקום הזה, נכון, ממקום של להרוויח, כי אנחנו חברה, בכל אופן, אבל יש לנו גם עניין, נקרא לזה, קצת אידיאולוגיה, אנחנו מסתכלים על האנשים האלה וכן יש לנו רצון לתת להם, מעבר למה שהמדינה מבקשת מאיתנו לתת. אנחנו רואים את האנשים מאחורי המקבצים והמספרים וכמה דירות, אנחנו רואים אנשים, אנחנו רואים יותר מ-1,600 אנשים ומבחינתנו זה העיקר, גם אם אנחנו נרוויח קצת פחות, אנחנו את שלנו עשינו.

אגב, אם כבר הגענו לזה, למרות שעוד לא סיימנו את הסקירה של לאוניד, אני אשמח לשמוע מנציגי החברות, איך עבר תהליך העברת המקל? הרי היה פה תהליך לא פשוט של החברות זכו במכרז, שחברות מסוימות היו צריכות להזדכות על הבית, חברה אחרת הייתה צריכה לקחת אחריות על הבית, זה תמיד אירוע מורכב, אז מעניין אותי לשמוע את החברות, לפחות רואות את זה ואחר כך, איך המשרד רואה את זה, כי זה הסתיים? נכון? העברת המקל הסתיימה בכל הבתים.

אני רוצה להוסיף לגבי הדיון הקודם, כמובן חברת סלו הגיע מתחום של שיקום אנשים, אז אנחנו בוודאי שקודם כל אנשים אצלנו במרכז ולא חוסכים בשום דבר. אנחנו מחזירים, לדוגמא, יש ציוד, אני אתן לכם דוגמא, אחד מהבעיות שכרגע, אם יש להם להקות ומקהלות כל מיני שהציוד לפני 20 שנה כבר נשחק ולא נמצא וזה לא מתוקצב בשום מקום ואנחנו כן קונים לכולם, כל מי שצריך ואנחנו כן קונים את הציוד הזה כדי באמת להחזיר, קודם כל את השימחה ואת האושר, כי זה כבר קיבלנו תמונות וכבר רכשנו, עשינו את זה ואני חושב שזה באמת, התקציב החדש, כמובן, מה שאמר נתנאל, נותן את הפתרון לעשות את הסטנדרטים יותר גבוהים כמובן ומה שחסר, מה שאני רוצה להגיד, אין תקציב לדוגמא להביא אומנים, כי לא כולם מסוגלים לנסוע לאולמי תרבות ולהשתתף בקונצרטים וכו' ומגיעים לפה הרבה אנשים מחו"ל, מרוסיה במיוחד, אפילו מאוקרינה ולא מסוגלים לצאת ולנסוע לשמה והתקציב הזה, להעביר כמה בתים ביחד ולארגן להם את האירועים האלה, לזה את תקציב ואני חושב שזה מאוד מאוד חשוב, להכניס אותם, חלק לתרבות וחלק מהדברים שהם יכולים באמת להשתתף בדברים האלה וצריך לחשוב איך עושים את זה באמת, בצורה חכמה ונכונה. לגבי מה שאתה אמרת - - -

לא יותר קל לתקצב אוטובוס לאנשים שירכשו מכספם? אתה לא תביא זמר שבא מחו"ל - - -

תתפלא לשמוע שבאים, באים. עכשיו השיתוף פעולה עם העיריות לדוגמא, רוב העיריות, אני נפגש עם כל ראשי הערים בזמן האחרון, פגישה אחרי פגישה, באזורים שאני עובד ויש להם תקציבים, גם במחלקת עלייה ויש להם תקציבים והם עוזרים ונכונים ואפשר להשתמש בתקציבים האלה, זה לא רע, זה באמת יש להם שיתוף פעולה.

אדוני, אבל פה צריך לדעתי לעגן, יחד עם המשרד לאזרחים, לשוויון חברתי, במשרד ראש הממשלה, שעוסק בניצולי שואה ויש הרבה מאוד ניצולי שואה - - -

הם כבר לא.

הם עדיין, משרד ראש הממשלה, היום הרשות יושבת אצלו.

במשרד ראש הממשלה, לא במשרד לאזרחים.

נכון, זה עבר למשרד ראש הממשלה.

משוויון חברתי זה עבר למשרד ראש הממשלה, תחת השר מקלב, נדמה לי.

ובדיון לפני שלושה שבועות, בוועדה אצל מירב כהן, אמרו ראשי הרשות, שהם בהחלט, יחד עם הקרן לרווחת ניצולי השואה, כן מפעילים פרויקטים של תרבות, אני העליתי את הנושא הזה, מפעילים פרויקטים של תרבות, צריך לבדוק, אם הם לא מגיעים לבתי הדיור המוגן, אצל חברות, צריך אולי פשוט לחבר אותם כדי שהם יגיעו, כי יש להם כסף והרבה כדי לעשות את זה.

אוקי, תודה. אז אני חוזר לשאלה של העברת המקל.

זה לא פשוט, זה היה תהליך, אנחנו, בוא נגיד, סיימנו את התהליך, זה לא פשוט.

נניח, אתם לקחתם עכשיו אחריות על כמה בתים בצפון?

אנחנו 24.

כמה מתוכם היה שלכם לפני?

לא היה, אנחנו היינו במרכז.

זאת אומרת שכולם חדשים לכם.

כן, הכול חדש, קיבלנו ירושה לא פשוטה, בגלל כל מיני סידורים משפטיים וכו', כנראה במהלך שמונה חודשים האחרונים, לא בוצעו הרבה דברים, עובדה, אני אומר שיש אנשים שמחכים וחיכו שישה חודשים ושלושה חודשים, להיכנס לדירות, כי דירות לא היו משופצות וזה גרם, כמובן, גם כל הזמן ללחצים ואני מקווה מאוד שאנחנו כבר עד פסח, כבר רוב הדירות יהיו כבר משופצות, זאת אומרת, אנחנו קיבלנו ירושה בערך 117 דירות שהן לא משופצות שזה לא מעט ואנחנו עובדים מסביב לשעון.

לא מאוכלסות?

לא מאוכלסות ולא משופצות, הכול ביחד.

הבנתי, צריך לשפץ בשביל לאכלס.

אלה שיש מעומדים לפחות, כמעט כולם בעבודה עכשיו ואנחנו עובדים ככה מסביב לשעון, בנושא הזה, כדי באמת, עושים הרבה דברים מעניינים ועובדים, יש בתים מאוד קשים, זאת אומרת, אני יכול לציין דוגמא, בית בעפולה שזה בית, אני חייב לציין שאנחנו הגשנו כבר סקר על הבית הזה, רק הבית הזה כדי להביא אותו חזרה לתקינות, צריך בערך עשרה מיליון שקל, עדיף כבר לבנות חדש, אין יום שמה שאין שם בעיות, יש בתים יותר טובים, יש פחות טובים, אבל תקציב כדי להחזיר מצב לתקינות בכל הבתים, אנחנו כבר יודעים פחות או יותר תמונה, מגיע ל-35 מיליון שקל עבור 35 בתים, רק שחשוב לציין את זה.

גם אצלנו זה, לא אותו סיפור כמו אצל - - -

מאיפה ייקחו את הכסף אני לא יודע, שלושה מיליון שקל, בטח נגמור את זה בקרוב, מה שאנחנו היינו מתחייבים.

רמי ברקת, גם אצלנו העברה מבחינה טכנית, עברה בצורה מושלמת, זאת אומרת - --

אתם קיבלתם כמה בדרום וירושלים?

אנחנו טיפלנו בשישה והיום אנחנו מטפלים ב-15, במכרז החדש.

שכל השישה בתוך ה-15?

לא, רק שניים.

זאת אומרת 13 חדשים.

13 חדשים, מבחינה טכנית, קליטת עובדים - - -

אגב, 15 זה שליש בירושלים, נכון?

נכון.

כן.

אז איפה מתחיל הדרום?

באילת.

לא, הפוך.

בקריית גת.

קריית גת. אשקלון זה מרכז, או דרום?

אשקלון שלנו.

ואשדוד?

לא.

לא, הבנתי, אז הבנתי למה.

קריית גת, אשדוד, אשקלון, עובר הקו.

בתקופה המנדטורית, קריית גת בירת הנגב.

אוקי, בסדר גמור.

אז כל הקליטה, כמו שאמרתי, מבחינה טכנית עברה בצורה טובה.

מספרים הגדולים זה באר שבע, בטח, מבחינתכם, באר שבע, אשקלון וירושלים.

כן.

המספרים דווקא מגיעים, סליחה רמי, מהדיורים שהם צמודי קרקע, יש לנו צמודי קרקע באופקים, בנתיבות ובערד.

ערד זה בכלל צרה צרורה, תנחומי מה שנקרא.

לא, האמת שאין שמה, בנתיבות אין המון דירות לשפץ, אבל באופקים יש המון דירות לשפץ וכל שיפוץ של דירה זה מהיסוד ומהיסוד התקצוב שבעצם, הכנסנו לתוך המכרז הוא יסתיים לנו בשיפוץ של דירה אחרת, אנחנו מסיימים את כל התקציב, אז זה משהו שצריך למצוא איזושהי נוסחה, כי השיפוץ שמה הוא מאוד מאד מאוד כבד.

כן, יש דירות שממש לא ראויות.

גם ערד לדעתי מצב כזה.

עכשיו, בערד זה סיפור אחר, בערד יש שמה בתים, גם שאנשים גרים שם, בלי קשר לאם הם דירות ריקות, או לא, ששם, אנחנו יש לנו מהנדסים וסוקרים בכל הבניינים, אנחנו עוד לא קיבלנו מפרט סופי, אבל בערד יש שמה קרוב לעשרה מיליון שקל שיפוץ, שצריך לעשות לבתים שדיירים גרים שם ואין מערכות של קריאות מצוקה, יש דברים שזה קצת חורה לנו שקיבלנו ככה את הדיורים שלא טיפלו בדברים הבסיסיים שצריכים לתת לקשישים. הם בעצם היו צריכים לגשת ליד שרה כדי לרכוש את הצמיד מצוקה וכל מיני דברים כאלה שאני יודעת בבתים שלנו, כשאנחנו ניהלנו, אנחנו אלה שטיפלנו בדברים האלה ואנחנו אלה שמימנו את הדברים האלה, גם אם הם לא היו בתוך המכרז. אז, כן, יש הרבה דברים שאנחנו קצת יותר - - -

אולי זאת הסיבה שבגללה זכיתם במכרז.

יכול להיות, אנחנו מסתכלים על זה כשליחות, אבל לא לנצל את זה.

כמו שמה שהבטחתי לך, שולחן סנוקר, כבר בטיפול.

טוב, אגב, משרד אתם רוצים להגיב על זה? גם על מה שנאמר פה וגם על איך אתם רואים את תהליך העברת המקל?

תהליך העברת המקל היה סך הכול בסדר, יש כל מיני ספיחים שאנחנו מטפלים בהם, אני מכיר את זה דווקא מעולם של עמידר, עניינים של ערבויות וחתימות חוזים שיש קצת בעיות עם הדיירים שמסרבים לחתום, אנחנו מטפלים בזה ולגבי התקצוב של הבתים - - -

אגב, למה זה צריך להיות בעיה, מן הסתם זה דיירים קיימים.

כן, אבל שהדייר מסרב לחתום על החוזה מול החברה החדשה, אנחנו צריכים לשכנע אותו לחתום.

אוקי, בהנחה שאין שינוי, למה הם מסרבים?

הם מסרבים, יש שם חששות, יש קצת קושי בהיבט הזה.

אגב, יש היום כבר תרגומים של החוזים?

כן.

של החוזים?

ברוסית כבר מוכן?

תרגום מלא.

לרוסית יש תרגום מלא, שהופץ בכל הבתים וכל דייר?

כן, לפני שהוא חותם, אנחנו נותנים לו יום-יומיים שהוא מסתכל על זה ורק אחרי זה.

זה שינוי, לא היה.

כן, זה מאוד חשוב.

המילה ספקנות היא לא מילה גסה לדיירים, אנחנו מכירים את זה היטב.

בפגישות שקיימתי, שהסברתי להם שיש בשפה, הם עשו כפיים, עד כדי כך.

בקטע הזה מאוד קשה, גם בממשלה הקודמת, קודמת, שהייתה את התוכנית של חלוקת כרטיסי מזון של השר הקודם דרעי, אז אנחנו חברי כנסת שמבינים רוסית, נאלצנו פה להיות כלי עזר לשתי עמותות אשל וגם עמותת פתחון לב שאנשים פשוט פחדו בתקופת הקורונה, לתת צילום של תעודת זהות בשביל לקבל כרטיס, הם שמעו מישהו מוכר ואז הם סמכו ואנחנו היינו נאלצים להעביר את הפרטים, היועצים שלנו, העוזרים של כמה חכים שהם דוברי השפה, מגיע בנאדם זר, אומר תן לי צילום תעודת זהות שלך בשביל שאני אתן לך כרטיס ב-500 שקל ממשרד הפנים, או מעמותה כזו, או אחרת, הם מבוגרים, אנשים לא סומכים, אנשים מפחדים, בצדק לגמרי, בצדק, לאור המקרים שאנשים גונבים כסף ומהכרטיס אשראי ומתקשרים ומציגים את עצמם כעובדי הבנק ואנשים, אז לכן אני אמרתי, המילה ספקנות היא פה לא מילה גסה, אנשים כבר למדו על בשרם, לא להסתמך יותר מידי.

ליצור את האמון, גם אצלנו, לחתום, מה שנתנאל אומר, זה בדיוק אותו דבר, זאת אומרת אנחנו צריכים לרכוש את האמון, קודם כל והאמון שאתה נותן זה בשפה שלהם שהם מבינים, אתה לא לוחץ אותם באותה שנייה לחתום, אתה נותן להם זמן, יום-יומיים, תקראו את זה.

נכון.

היום הכול במחשב, אתם רוצים, לא צריך עכשיו לשמור את זה, בלחיצת כפתור אתה מקבל את החוזה, מתי שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה וגם את החומר עליו, יש לזה השפעה.

אז לך זה מתורגם לרוסית?

כן.

ואיפה לא מתורגם?

לא, כולם מתורגם, זה משרד השיכון לקח לעצמו.

החוזה הוא חוזה סטנדרטי שאנחנו החתמנו אותו במסגרת המכרז, זה לא שהחברות יכולות לשנות אותו ולכן גם התרגום הועבר על ידינו, זה תרגום שאושר על ידינו.

ממתי זה?

המכרז? עכשיו, המכרז הסתיים עכשיו, כן.

בתוך כמה זמן צריכים לחתום על החוזה? מלחיצים אותם?

כמה ימים, בסוף הם גרים, זה תהליך.

זה תהליך.

בן משפחה צריך להגיע והם צריכים להתייעץ, יש פה עניין.

לא, לא עומדים איתם.

לא, זה תהליך, זה נכון, זה תהליך חיובי.

העדכון של התשלום הוא מתי, פעם בשנה? שנתיים?

זהו, אז - - -

זה בעצם, גם מהות החששות של הדיירים.

אז נעדכן גם את היושב ראש.

כן, שאלנו גם על זה, כן, כן.

עד עכשיו היה מנגנון של קביעת שכר הדירה שהייתה שמונה, או תשעה אחוזים מההכנסה של כל הקצבאות ויש רשימה של קצבאות שנכללות וכאלה שלא נכללות בנושא.

דיירים וותיקים שילמו שמונה אחוז, החדשים יותר תשעה אחוז.

שמונה אחוז מכלל ההכנסות של הדייר?

כן.

וההכנסות גם, יש שמה איזה קריטריונים - - -

יש דברים שמוחרגים.

מוחרגים ואיזה לא. עכשיו בהסכם 2650 ובהסכם 3000 שזה בעצם הזרם החדש של הבתים, נקבע סכום אחר, נקבע 330 שקלים לאדם וזהו, זאת אומרת אם זה יחיד 330, אם זה זוג 660, סכום פיקס. במסגרת המכרז, התיקונים האחרונים שעשינו לפני ההפעלה, שינינו את הנושא של שכר הדירה, ככה שזה יהיה שמונה, או תשעה אחוזים, כמו המודל הקודם, או 330, הנמוך מבניהם.

במשרד הקליטה זה הרבה יותר, נכון? יש כאלה שמשלמים עד 1,100 שקל?

לכן בפועל הם משלמים פחות דווקא, בפועל במשרד הקליטה הם משלמים פחות, החיסרון של מודל משרד הקליטה שזה מקבץ דיור, אם מחר קורה אירוע, כמו דיפלומט, שאומרים להם, צאו, כי בעל המקבץ מצא ייעוד אחר לאירוע הזה אז הם יוצאים.

אבל במקצבי דיור, אתה משלם גם 7,000 ו-8,000 שקל לבעל הנכס, ליחידת דיור.

מי? המדינה.

המדינה.

לא, אני מדבר כרגע מבחינת הזווית של הלקוח.

אני יודע.

בזווית של הלקוח, בדרך כלל, במקבץ דיור של משרד הקליטה, הוא משלם פחות, משמעותית אפילו, אבל אין לו וודאות, הוא תיאורטית, יכול לקרות מצב שבגלל שמקבץ לא שייך למדינה, אומרים לו, צא והוא יוצא ואו שמצאו לו חליפי, או שלא מצאו לו חליפי, הוא יכול למצוא את עצמו חזרה בשוק הפרטי.

אבל זה לא קרה עד עכשיו, פחות או יותר, גם דיפלומט פתרו את העניין.

מה זה פתרו? מצאו פתרונות שלא כל הדיירים אהבו את הפתרונות, אבל זה מה שהיה.

כן, אוקי.

אמרתי, כאילו זה המודל החדש, בעצם זה 330, או השמונה, תשעה אחוזים, הנמוך מבניהם.

מה קורה בנושא הכי אהוב עליי, זה קביעה של דמי שכירות?

מה עם הזה מרוסיה?

לא, זוג, מול בודד, העובדה שמהבודדים גובים, מה המצב עכשיו? אני אסביר מה הסוגייה, בהרבה מאוד בתים יש כאלה שמרגע האכלוס אפילו, היו כאלה שגיליתי ובחלקם, תוך כדי, אנשים שהיו בודדים, אבל קיבלו דירה מכל מיני סיבות שהיא מתאימה לזוג, כן, יותר גדולה של חדר וחצי בדרך כלל, במקום חדר, גבו מהם כפול, כאילו הם זוג, מבחינת שכר הדירה.

הם הסכימו? זה בהסכמתם?

לא, זו התוצאה של בן זוג שנפטר, בדרך כלל.

בדרך כלל, לא, אבל היה בית אחד בבאר שבע, שגילינו שזה היה מלכתחילה באכלוס.

לא, זה היה חריג.

הם העדיפו להמשיך לגור באותה דירה ולשלם יותר בגלל שזה התנאים.

כן, בסוף זה נתון לבחירתם.

אז זה בן זוג, בסוף המקור המרכזי של זה זה בן זוג שנפטר.

כן, ברוב המקומות, זה שינוי מעמד תוך כדי.

נכון.

יש לזה התייחסות בהסכם, בהסכם מצוין שיש את האפשרות, או שיישאר לגור בדירה שלו ויישלם כזוג, או להציע לו חלופה, לעבור לדירת חדר ואז הוא ישלם בהתאם.

אוקי.

זה מצוין בהסכם.

ואז מה קורה?

וכשאין חלופה וזה העניין, כשאין חלופה להציע לו דירת חדר - - -

באותו בניין אתה מתכוון.

באותו בניין, אז הוא יישלם על זה כיחיד.

אוקי.

זאת אומרת, הרי, בסוף אנחנו נמצאים באיזשהו מתח בין, יש אנשים ממתינים בתור, צריך להכניס אותם, אם תופס - - -

אבל אנשים שממתינים הם בדרך כלל גם לא זוג, לרוב, רוב התור זה בודדים.

שוב, אם יש, בעצם - - -

כן, אני הבנתי, או שתעבור לחדר שהוא מתאים ליחיד ואז בעצם תמשיך לגור באותו בניין ואנחנו לא מעבירים אותך לבניין אחר ולעיר אחרת, או שאתה רוצה, תמשיך להנות, בעצם מאותו חצי חדר שהיית יחד עם הבן, או בת הזוג שלך, אבל תשלם יותר וזה מאה אחוז נוסף, או שזה קצת פחות ממאה אחוז?

מאה אחוז, אותו דבר.

מה ששילמת כזוג, אתה ממשיך לשלם, שזה הרבה, אגב, יחסית, כי ההכנסות שלך ירדו, המדינה לא ממשיכה לשלם לך כזוג אז אתה משלם בפועל הרבה יותר.

אתה גם משלם יותר, אתה גם נפגע מזה שאומרים לך, אתה אבדת את האדם הכי יקר לך, אתה משלם יותר וגם הם אומרים לך שאתה תופס מקום, כי מחכים, יש פה גם עניין פסיכולוגי שהוא בעייתי.

האחידות שנעשתה בתקופת יושב ראש הוועדה כשר השיכון, הוא כשבסיטואציה שבה, אין לנו להציע לו לעבור לחדר אחר, הוא יישלם כיחיד, כי אין לי בעצם חלופה להציע לו.

כן, הבנתי.

ברגע שיש לי חלופה אז אנחנו.

המציאות קובעת את התנאים בשטח הרבה פעמים.

לא, אבל הרבה פעמים, גם אם יש לך חדר בודד, חדר וחצי, חדר זוגי שהוא פינה, אין לך זוג להכניס לשם, אתה מכניס לשם גם בודד.

לא, אני לא מכניס בודדים לזוג.

מה זאת אומרת, אם הבא בתור זה בודד, אז הוא זה שיקבל.

אם אין לנו זוגות, נכנסים לשם גם יחידים.

ברור, נכון, גם של שיכון, אותו דבר גם בקליטה.

לא.

מה זאת אומרת?

בקליטה אנחנו לא נותנים.

אם בבית גיל הזהב של השיכון, התפנה לטובת קליטה, דירה של חדר וחצי, דירה זוגית והבא בתור זה קשיש יחיד, אתם מדלגים עליו?

נכון, אנחנו מציעים את זה לזוג.

לזוג הראשון שיש בתור?

נכון, כן, וודאי.

נותנים ליחיד יחיד.

אין חריגות בעניין הזה, לבודד חדר, לזוג יש גם חדר וחצי, או שתיים.

אני חושב שיש בעיה שאנחנו מזהים, בעיה פסיכולוגית מאוד קשה, לבוא למשפחה שמישהו נפטר במשפחה ולהגיד לו, בוא עכשיו, תעבור, זה בית שלו, אנחנו שוכחים לרגע שזה - - -

משה זה לא מתחבר לי לדברים של שחק, כי הרגע שמענו פה דברים מדהימים ואמרנו כל הכבוד לזה ופה אנחנו מגלים משהו שזה לא מתחבר.

לא, אני אומר שזה בעיה, זה בעייתי מאוד.

אני יודע, אני רק אמרתי מבחינה פסיכולוגית, אבל מצד אחד המדינה רוצה לדאוג לאנשים שהם כבר עברו את הגיל, רובם עברו את הגיל 75-80-85 והם עדיין בתפקוד עצמאי וקורה אירוע שבנאדם שחיי 50-60 שנה עם בן, או בת הזוג, עכשיו נשאר לבד וכעבור חודש, באים אליו, אומרים לו, אדוני, תשלם עכשיו יותר, או שתעבור לחדר, שאני לא יודע הוא קומה אחת ולא קומה ארבע, או קומה חמש, זה נראה לא טוב, זה נראה ממש לא טוב.

מאה אחוז מסכים שצריך לפתור את הבעיה הזאת, מכיוון שזה פגיעה קשה מאוד.

ההתקוטטות הזאת סביב חצי חדר, לא יודע משהו פה לא בסדר בעניין הזה.

צריך להשאיר אותו בחדר ולא לנגוע בו ולאפשר לו לחיות בחיים כמו שהוא חי עד היום.

אם זה שני חדרים, איכשהו אני מבין את זה, אבל חדר וחצי.

זה בדרך כלל אותו סוג.

לא לחייב אותו יותר כסף גם.

כל הנושא של להעביר אותם, אפילו באותה קומה, מבית לבית, זה טראומה.

בוודאי שזה טראומה.

זה ברור, השאלה פה, יש פה סוגייה מורכבת, כי מצד שני יש זוגות שממתינים והם לא יכולים להיכנס לדירה שהיא בת חדר אחד ולכן יש למדינה אינטרס כשמתפנה מקום לזוג.

אבל גם בדיור ציבורי אתה לא מפנה.

לא להכריח, אפשר לבוא ולדבר אתו ולתת לו איזו הטבה, משהו כדי לעודד אותו.

עכשיו, נקודה מעניינת שרן מדבר עליה, אם זה קורה בדירות של דיור ציבורי, לא מזיזים בנאדם מדירה, להיפך.

אפשר להציע לו, אבל אם הוא לא רוצה הוא לא חייב.

מציעים לו, מפתים אותו בכל מיני מענקים, אבל לא מפנים אותו, גם כשהרכב משפחתי השתנה וגובה שכר, גם פה לא מוצאים, אבל אתה משלם את מה ששילמת קודם, בדיור ציבורי לדעתי, יורד גובה שכר הדירה שלך, נכון, נתנאל? אם נניח מישהו התאלמן בדיור ציבורי וההכנסות שלו ירדו, כי הוא חי מהשלמת הכנסה?

רות עושה את זה.

השכר דירה יורד.

לפי נתוניו החדשים, כן.

השכר דירה יורד, למרות שהוא נשאר באותה דירה ולא הקטינו אותה בחדר, לא אמרו לו מדירה של שלושה חדרים, הילדים שלך גדלו למשל, בוא תעבור מדירה של שלושה חדרים, לשני חדרים, אלא הוא משלם בהתאם להכנסות שיש לו. אז בדירות זה פועל ככה ובקשישים זה פועל אחרת ואני העליתי את הסוגייה הזאת בפני המשרד, האחידות שאתה אמרת הוא רק חלקית פותר את הבעיה.

החלק השני לא אושר על ידי המשפטית.

ולמה בדיור ציבורי זה עובד?

בדיור ציבורי גם היו כל מיני ניסיונות במשך השנים, לעשות מן- - -

לא, אני שואל משפטית, למה בדיור ציבורי זה בסדר ובקשישים זה לא?

אני יכול לבדוק ולהחזיר תשובה.

כי במשך השנים היו ניסיונות, גם לפנות, בגלל שטח עודף, דבר שלא כל כך התרומם והצליח.

ברור, נכון.

אם הוא לא מפנה אז מעלים לו את שכר הדירה, אז איכשהו זה סביב הציר של העניין הזה.

יש איזה פרק זמן מינימלי, לפני שאתם, נניח, לא ניגשים מיד לאותו אלמן, או אלמנה?

לא, לא צריך לגשת אליו, כי פשוט גובים ממנו את אותו סכום, לא מורידים לו את הסכום.

לא, התכוונתי מבחינת החלופה.

הוא זה שצריך לבקש סוג של חלופה, הרי זה עובד, ברירת המחדל - - -

לא, הוא צריך לבקש, שגובים לו סכום כפול.

ברירת המחדל - - -

אני הבנתי, כאילו בנאדם התאלמן - - -

הוא ממשיך לגור וגובים ממנו מה שגבו קודם, ההכנסות שלו ירדו, ברגע שהוא בא ואומר, ירדו לי הכנסות, תוריד לי סכום, אומרים, תעבור.

הבנתי, בקיצור אתה אומר שהוא יבוא, הבנאדם יפנה.

ברוב המקרים הוא לא פונה בכלל, הוא ממשיך לשלם אותו דבר, כי הוא מתייחס לזה כשכר דירה, זה נכון שהוא מבין שזה אחוז מזה זה זה, אבל בגדול, חלקם אפילו שוכחים שזה אחוז ממשהו, מתייחסים לזה כשכר דירה שהם משלמים.

בפועל רוב הקשישים במצב כזה הם נשארים בדירה, הם לא מבקשים לעבור.

כי הם מתייחסים לזה כשכר דירה, הם ממשיכים לשלם, אבל אחוז מההכנסות שמתחילים לשלם, לטובת הדיור ציבורי, הוא גודל דרמטית, כי ההכנסות שלהם מהמדינה הם יורדות, הם הרי חיים מהשלמת הכנסה של המדינה ולכן זה אירוע בעייתי. אני הצעתי בזמנו למשרד, ללכת לנוסחה היותר רחבה, להגיד, שכול עוד אין סיבה מיוחדת לפנות דירה גדולה יותר, לאפשר לאנשים להישאר ולגבות מהם את הסכום הנמוך ולא רק אם יש חדר פנוי לבודד, אלא להיפך, כל עוד שאין ביקוש למיוחד, לחדר זוגי, להשאיר את הבנאדם בדירה שהוא כרגע ולגבות ממנו את הסכום הנכון, מבחינת הנוסחה של משרד האוצר, קרי, אחוז מההכנסה המעודכנת שלו ולא מההכנסה הישנה. אתה אומר שזה לא אושר על ידי הייעוץ המשפטי.

הייעוץ המשפטי סבר שהדבר הנכון הוא, לא להשאיר את זה כמשהו פתוח, אלא ואני רוצה לחדד גם ביחס למה שאמרת לפני שני משפטים, זה לא שאנחנו מחכים שהוא יודיע לנו, אנחנו באים ואומרים, אנחנו בצד היוזם, ההנחה לחברות היא פשוטה, היה ואחד מבני הזוג נפטר, אם יש דירת חדר פנויה, מוצע לו לעבור לשם, אם הוא מסרב, המשמעות היא שאתה משלם - - -

שהוא ממשיך לשלם אותו סכום שהוא שילם יחד עם הבן זוג.

מציעים לו את הבחירה ולא מחכים שהוא יבוא ויבקש.

הבנתי.

מה קורה אם אין דירה?

הוא אומר, אם אין דירה אז הוא נשאר.

באיזה מחיר?

לא, הוא צריך לשלם את הנמוך, מעודכן.

את הנמוך.

כן, זה אגב, חשוב שתדעו, כי מי שגובה זה החברות.

עד שמתפנה דירה, למעשה.

נכון.

אם מתפנה דירה אז אתה אומר לו תעבור.

או תעבור, או תשלם.

או שתחזור לשלם יותר.

בדיוק.

יש כמה מקומות שפשוט אין דירות חדר אחד, שם הוא ממשיך לשלם כבודד.

כלומר שם יורד לו, כי אין אפשרות לתת לו באותו בניין דירה קטנה, הבנתי, אוקי.

עכשיו, אני פה עדיין לא באתי על סיפוקי באופן מלא, כי אני כמו שהציגו פה גם החברות, אני חושב שהסיטואציה שבה אומרים לבנאדם, או שאתה עובר דירה, או שאתה משלם הרבה יותר ממה ששילמת קודם, ביחסיות, לא באבסולוטי, זו סיטואציה בעייתית ודווקא המודל של דיור ציבורי הוא אחר, אז אין סיבה שבדיור ציבורי לקשישים, ששם הם עוד פחות גמישים מבחינת הניידות, בגיל שלהם וכו' וכו', אין סיבה שזה יהיה אחרת. אז אני מציע לכם, בכל זאת, לשקול את הסוגייה הזאת שוב, כן, כי באמת סוגייה כאובה.

רשמתי, אנחנו נחזיר תשובה.

מה קרה בסוף עם תשלומים של הפנסיות מרוסיה, באמת? כי עלתה שאלה, זה הוחשב כחלק מההכנסות, עכשיו, בפועל אנשים לא קיבלו, אנשים לא קיבלו במשך שנה.

יצאה הנחייה, היה פה תהליך מאוד, לצערי, מאוד ארוך, מול החשב הכללי, עד שהתקבלה העמדה שלהם שהם לא יודעים את התשובה ולכן צריכים החלטה, כי הייתה תקופת ביניים שכאילו לא היה ברור מה קורה ואחרי שהם נתנו תשובה סופית שהם לא יודעים לתת וודאות, לכאן, או לכאן, יצאה הנחייה לחברות וזה גם היה בדיוק בתקופת המעבר, בין החברות, שבעצם, שהם עושים את החישוב של ההכנסות, ללא המרכיב של ההכנסות מרוסיה, היה ומתישהו זה יחזור אז.

מה עשו רטרואקטיבית?

אמרנו להם להחזיר כסף, בגלל שזה היה בתקופת המעבר בין החברות, הנחנו כדי שלא ייווצר מצב שחברה מעבירה לחברה חוב, אלא החברה יוצאת, צריכה להחזיר כסף מזומן לדייר.

וזה בוצע?

למיטב ידיעתי כן.

לנו לא היו יותר מידי דיירים, אבל –

לא, אבל היה בדיון בוועדת העלייה והקליטה, הנציגה של הביטוח הלאומי, התחייבה שהדבר הזה לא יבוא לחישוב של כל מיני קצבאות.

זה לא קשור, פה היה אירוע נפרד.

למה שאתם תחשבו את זה כהכנסה נוספת?

לכן אני התעקשתי, רק צריך לוודא שכל הדיירים יודעים שהיה צריך להחזיר להם ושבאמת החברות החזירו.

לא נתקלנו באיזה-

לא, השאלה אם הם יודעים?

ההנחיות לחברות זה עבר.

לא, אני שואל משהו אחר, האם כל הדיירים עודכנו בכל הבתים שאכן מגיע להם החזר רטרואקטיבי ואז כמובן, אם מישהו לא קיבל אז הו אהיה מרים קול צעקה ואז החברות החדשות היו יודעים שזה לא נסגר.

אתם הוצאתם הנחייה?

לא, הם הוציאו הנחיה לחברות, אבל אני כבר למדתי בעסק הזה, שיש פער עצום, בין מה שיודע הדייר למה שיודעת החברה.

קודם כל, אני עברתי כמה בתים ודיברתי עם הדיירים, לא נתקלתי על התלונה הזאת ספציפית, היו תלונות אחרות.

לא תהיה תלונה, אם בנאדם לא יודע.

לא, אני דיברתי איתם, אמרתי שחברה החזירו לכם כסף, הם אמרו, תשמע, אין פה בעיה, אצלנו הכול מסודר, הכול טוב. בנוסף לזה אני אבדוק את זה עוד פעם, אבל - - -

אני מציע אולי שייצא מכתב מסודר לכלל הדיירים, בנושא הזה, בעברית וברוסית, כי זה רלוונטי רק לאלה שמקבלים פנסיה הם מרוסיה שההחזר היה צריך להיות רטרואקטיבי, מרגע הפסקת קבלת הפנסיה ועם הצעה שאם יש בעיה, לפנות ל- תגידו לאן לפנות.

שיפנו לחברה שניהלה.

הם לא יכולים לפנות לחברה שניהלה, כי היא כבר לא קיימת מולם, הם יכולים לפנות למישהו, שאחר כך יפנה לאותה חברה ויגבה ממנה. אני היום דייר אצל משה שלו והייתי בחברת עמידר, איפה אני אחפש עכשיו את עמידר? וזה מקרה עוד טוב, כי עמידר חברה גדולה ואם זה אריאל למשל, איפה אני עכשיו אחפש את אריאל - - -

כן, אבל כסף הועבר למשרד השיכון, זה לא כסף שנמצא בעמידר, או בשלו, הכסף במשרד השיכון.

אגב, הכסף שאתם גובים מדיירים - - -

אנחנו פרסמנו לכל הדיירים, דרך אגב ויש לנו טבלה מסודרת באקסל, למי גבו יותר כסף, משרד השיכון ביקשו מאיתנו ואנחנו העברנו את הרשימה הזאת, כבר למשרד השיכון, לא העברנו? אז יעבור היום, מחר.

רגע, אם אני מבין נכון, מחודש מרץ 22, האנשים נפגעו, כלומר הפנסיה מרוסיה הייתה חלק מההכנסה, לצורך קביעת שכר –

והמשיכו לגבות את השישה אחוזים מגובה הפנסיה.

כן, אבל ברגע שחלק מהם יקבלו פנסיה חזרה רטרואקטיבית מרוסיה, מה יהיה?

אז יגבו מהם רטרואקטיבית.

אז יצטרכו לחייב אותם שוב רטרואקטיבית, אז מה עשינו בזה? ואז תהיה בעיה, אנשים לא ירצו להחזיר, מה יהיה?

היות ואתה לא יודע מתי זה ייקרה ואם יקרה וכו', כי בינתיים אין לזה פתרון, זה דבר אחד. דבר שני, אם זה יבוא כתשלום חד-פעמי, נדמה לי, לפי הכללים הם פטורים מהאחוז על תשלום חד-פעמי אז יכול להיות שלא יגבו מזה, מכל מיני מתנות וכו' וכו', על תשלומים חד-פעמיים פטורים מגובה התשלום, לכן אם הפנסיה הזאת תשולם במענק אחיד, רטרואקטיבית, יכול להיות שהם יהיו פטורים מהתשלום.

אם זה יחזור כפנסיה קבועה אז זה ייכלל, אבל אם זה יחזור - - -

אבל מן הסתם לא רטרואקטיבית, אגב, בכלל לא בטוח שהרוסים ישלמו רטרואקטיבית, אף אחד מאיתנו לא יודע איך זה יסתיים ולכן - - -

טוב, צריך לבדוק גם כמה אנשים מקבלים פנסיה וגרים במקבצים.

לא מעט, לא מעט.

לא מעט, יש לך נתון?

סטטיסטית העולים מרוסיה הם קצת פחות מחמישים אחוז מכלל העולים, אז אין סיבה ש-

אין לנו מספרים מסוימים, כמה אנשים מקבלים.

אני מהמר על 40 אחוז, כי היום כל עולה קשיש מרוסיה מקבל פנסיה מרוסיה, ככה או ככה, במסגרת ההסכמים.

לא, אבל תלוי בסכומים, יש קטנים וגדולים.

תלוי מתי הוא עלה גם.

אם הוא עלה לפני 20 שנה אז אני מניח שפנסיה קטנה כי הוא לא הספיק להרוויח.

לא, יש שני דרכים איך שהם מקבלים, דרך אחת הדרך ביטוח לאומי, הדרך השני הם מקבלים ישר לחשבון בבנק רוסיה ומשם הם מקבלים.

גם אלה תקועים, גם אלו תקועים.

גם אלו תקועים, גם אלו תקועים, אבל בגלל זה שיש את שני הדרכים האלו, אין לנו מספרים מסוימים.

אבל ביטוח לאומי יודע מאנשים שהם מקבלים, יש 17 אלף איש ידוע.

משהו כזה, כן.

לא, אבל זה במלא בנוי, הכנסות בנויים פה בהצהרה עצמית.

אבל אני חושב שהפתרון הזה הוא טוב, קודם כל תוציאו מכתב בשתי השפות, מכתב שכל מי שמקבל פנסיה מרוסיה ויודע שהדבר הזה עלול להשפיע על שכר דירה שלו, מטעם משרד השיכון, א', שקודם כל יפנה ויבדוק, כי אם הוא יגיד שההכנסה שלו נפגעה באלף שקל, לצורך העניין, בחודש ואלף שקל, שמונה אחוז זה בעצם, כמעט 80 שקל כל חודש שהוא צריך לקבל החזר על תשלום שכר דירה, אנחנו מגיעים כבר לסכום כמעט 1,000 שקל אז יכול להיות שאת ה-1,000 שקל הוא יצטרך לקבל את זה חזרה וכשהפנסיה תחזור - - -

משרד השיכון צריך לטפל בזה.

כן, כן, הבנתי בגלל זה ביקשתי שיצאו מכתבים בשתי השפות, קודם כל נגלה מי האנשים האלה, כי יכול להיות שיש מעט מאוד אנשים, אולי זה כמה מאות ולא אלפים.

כמו שלפני אמר משה, בדיוק שהחברות עברו מבתים אז ביקשתי מכולם לעשות את הסקר מהדיירים בגלל שלא רק את זה, היו ים תלונות לגבי טעויות בגובה שכר דירה, אני ביקשתי לעשות את הסקר, מי חושב שגבו ממנו יותר ממה שהוא צריך לשלם, זה דבר ראשון בזמן הקרוב, אני צריך לקבל את זה מכל החברות.

אז תכניס שם גם את הפנסיה מרוסיה ויש לך את ה-.

הם צריכים לדעת גם לגבי פנסיה מרוסיה, בשונה מתלונות על השינוי, הם צריכים לדעת שמגיע להם החזר רטרואקטיבי, כי הם לא יודעים את זה, לגבי גובה שכר דירה הם יודעים, איך הם יודעים? כי הם שילמו א', פתאום מתחילים לגבות ב', הם מייד קופצים זה מייד, בנאדם אומר למה היה ככה, עכשיו ככה, גם כשמעלים להם הצמדה, הם קופצים, כי הם לא מבינים את הסוגייה של ההצמדה ואז מסבירים להם.

הצמדה זה עוד יהיה סיפור, 330 שקל זה כתוב שמה הצמדה זה עוד יהיה סיפור בפני עצמו.

הצמדה למדד?

כן.

יש פה סיפור שהוא קצת יותר מורכב מהצמדה למדד, כי דיירים חדשים שנכנסים, אמורים לשלם 330 ו-660 צמוד למדד, המדד בסיס זה יום חתימת החוזה שלנו והמדד הידוע זה ביום שהם חותמים על החוזה. העניין הוא שהדיירים הישנים, בעצם יש פה איזה סוג של אפליה לדיירים הישנים, אבל הדיירים הישנים באו ואמרו, אוקי, אתה גובה מהם שמונה ותשעה אחוז, או 330צמוד למדד, מיום חתימת החוזה שלהם.

ואז זה עובר את השמונה אחוז.

ואז אתה, קודם כל, אתה נכנס פה ללופ של חישוב, כי זה לא חישוב בסיס, שאתה מכניס את הנתונים לאקסל ואתה אומר, אוקי, אני יודע מה יש כאן, אז הסעיפים האלה סיבכו לנו את העבודה בצורה מאוד מאוד קשה, זאת אומרת, אנחנו עשינו עבודה ועכשיו אנחנו צריכים לעשות עבודה אחרת. אנחנו כשנכנסנו, אספנו מכל הדיירים את כל המסמכים שלהם ועכשיו אנחנו צריכים לעשות חישוב מחדש, אז גם פה צריך לתת את הדעת, איך החברה, בעצם, מתמודדת עם כזה דבר? עם ההצמדה למדד? כי בסוף, זה משהו שהוא קצת יותר מורכב מ-330 ו-660 וזהו.

אני זוכר שהיית שר השיכון אז הצעת שיהיה מחיר קבוע ולא הצמדה זה אני חושב שצריך לשאוף לזה, כל החישובים האלה, אנחנו מתעסקים כל הזמן בהתחשבנות, חמישה שקל פה, עשרה שקל פה, אני לא חושב שזה מכובד, אני לא חושב שכדאי למדינה להתעסק עם זה, חייב להיות מחיר קבוע לכולם, בלי הבדל, אם הוא שמונה אחוז, תשע אחוז ולזה אנחנו צריכים לשאוף, זה יקל על כולנו.

אנחנו שמה בדיוק, ה-330 זה המחיר הקבוע, לדור הביניים, מי שנמצא על המודל הקודם, אנחנו לא רצינו לפגוע, הנוסחה נותנת פחות מ-330, מי שהנוסחה מביאה ליותר מ-330, אוטומטית זה יורד ל-330, מי שזה יצא 300, אנחנו לא מעלים לו ל-330, אלא הוא יעשה לפי הנוסחה.

אבל מקסימום 330?

כן.

330 צמוד למדד בשנת תרפפו, כן.

ה-330 לפי המדד.

אבל הוא לא זז כל שנה.

רשמתי, אני אבדוק.

זה בעיה, ברור, הבעיה ברורה. טוב, עוד נושא קטן שעלה בהרבה בתים, אני אשמח לדעת מה קרה עם זה, הסיפור של קולנועיות, החניות, עמדות הטענה.

הנושא עוד לא נפתר, יש טיוטה של פרוגרמה, לאיך לעשות את זה.

על מה מדובר?

יש בהרבה מאוד בתים היום קולנועית זה אירוע יחסית פשוט, לא כל כך מסובך כמו שהיה בעבר ויש הרבה אנשים שמגיעים לגיל שהם צריכים את זה, הם עדיין יחסית עצמאיים ומתאימים לתנאים של הבית, אבל יש להם קולנועית כזאת, או אחרת ועלתה בעיה גדולה, גם של עמדות הטענה, כי אסור להטעין קולנועית כזאת, לפי כללי הבית בשקע רגיל, מטעמי בטיחות ולא היו שקעים מיוחדים ובעיה עוד יותר חמורה זה החנייה של הקולנועיות, כי היה אסור להחנות אותם ליד הבתים.

להכניס אותם למסדרונות.

הכול היה אסור, היה אסור גם בחנייה, היה אסור גם להכניס פנימה.

צריך לעשות קירוי להם, גם אם זה בחוץ.

כן, כן.

אגף ההנדסה אצלנו במשרד הכין טיוטה של פרוגרמה גנרית, זה בעצם, איך, גם בבתים החדשים שהולכים ונבנים וגם בבתים הקיימים, לעשות להם הסבות, בעצם, לפתח את השטח, ככה שאפשר יהיה בעצם, לשים את המערכת, גם ההטענה וגם את החנייה. אז הם עשו פרוגרמה את המודל עצמו ואנחנו נכנסים עכשיו בעצם, צריכים להיכנס לפרויקט, בעצם לקחת מבנה-מבנה ולעשות את ההתאמות הנדרשות בתכנון ואז בביצוע. עכשיו אני אגיד שזה גם מתחרה בסוף על תקציבי שיפוץ, התקציב הוא אותו תקציב בסוף ואת הפערים אתה מכיר.

אבל בסוף חייבים לתת להם איזשהו פתרון.

נכון.

כי קולנועיות יהיו יותר ויותר, זה הופך לא למותרות, אלא למשהו שהוא יחסית נגיש בעלות שלו אז לכן חייבים לתת לזה פתרון וכמובן, בעיה אחרונה שהיא מאוד מאוד בלטה, זה כמובן, סוגיית המעליות שזה אירוע לכל בית כזה כשיש מעליות ישנות והן יוצאות מכלל שימוש אז הדיירים, גם כשמעלית נתקעת עם דייר כזה בגיל שמונים זה יכול להיגמר רע והיו גם חבלות לדיירים בגלל מעליות לא תקינות וכמובן, אם מעלית לא עובדת, או כמעט אף מעלית לא עובדת אז דיירים לא יכולים לרדת במדרגות, דיירים כבר בגיל שזה כבר לא עובד ולכן הייתה שם סוגייה של תיעדוף מעליות, במסגרת תקציבי שיפוצים.

אז הם גם תועדפו וגם יותר מזה, עבודה שנעשתה בהעברות בין החברות, הם עשו תיאומים מוקדמים, זאת אומרת כדי להזמין חלקים, ככה שהחברה הנכנסת תוכל, השיפוץ יתחיל ממש עם כניסתם ולא להמתין כמה חודשים, עד שמגיעים חלקים וכאלה, מזמינים את החברות תפעול שלהם, כי גם הם החליפו אותם וקלטו רק את המעלית, כאילו טיפה לפני שהם נכנסו לפעילות כדי להכין בעצם את התוכניות שיפוץ שלהם. משה פה יכול להגיד איך זה עובד עכשיו.

כן, אני חושב שעדיפות הראשונה, גם בהנחיות משרד השיכון, שקודם כל , אנחנו מטפלים במעליות, אנחנו עשינו הסכמים עם חברות טובות מאוד, עם שלוש חברות אפילו, עשינו הסכם ומיידית, זאת אומרת חברות שממש תוך, התחייבו, גם אם מעלית נתקעת לדוגמא, שתוך כמה שעות הם צריכים להגיע ולתקן ונכון להיום, לפחות, איך אומרים, טפו-טפו, אבל כמעט שאין לנו תקלות בדברים האלה, כי החברות שנכנסו בדקו את המעליות, שיפצו אותם, סידרו אותם ורוב הדברים כרגע עובדים כמו שצריך, אין לנו.

שחק זה גם אצלכם?

גם אצלנו.

אוקי.

זה דבר שקיבלנו הנחייה ממשרד השיכון ופעלנו מייד לסדר את זה.

עמיגור זה לא ההסכם הזה, זה הסכמים אחרים, אבל.

אני יכול להגיד לך שאנחנו כבר בעיצומם של החלפות המעליות בכל הבתים שלנו, עד סוף 25, אנחנו נסיים את החלפת כל המעליות בבתים. דרך אגב, זה רק עניין של הספקה היום ,יש בעיות של אספקה.

כן, יש היום תורים לאספקת מעליות. טוב, אנחנו נסכם את החלק של הדיון על בתי גיל הזהב. אנחנו כמו שצפיתי, לא הספקנו לגעת במקבצי דיור של משרד הקליטה, נעשה את זה בדיון המשך, כבר בכנס הבא, לאחר הפגרה. אני אגיד משהו כללי לפני שאני אגיע לסיכום פרטני, היות והמערכת הזאת של בתי גיל הזהב ומקבצי דיור הם למעשה שתי מערכות דיור ציבורי, אולי הכי גדולות, מבחינת העולים, אז אנחנו גם נצא לשטח בכמה הזדמנויות לסיורים, למקומות השונים ולראות את התנאים בפועל אז אנחנו עוד לא נפרדים מכם, אלא מגיע גם לשטח בהמשך, אני מאמין שבמסגרת כנס הקיץ, כשנסיים את הסדרה של הישיבות שהם יותר תאורטיות ותקציב ודברים כאלה. אז זה איזושהי התראה כוללת, היא נכונה גם למקבצי הדיור, גם לבתי גיל הזהב, ננסה כל פעם לעשות את זה מרוכז גאוגרפית - - -

מה שחשוב זה לבחור את השנה הנכונה, כי יש שעת צוהריים.

מכירים.

לא לבוא בצוהריים, אף פעם, או בוקר או אחרי חמש בערב.

בהחלט. עכשיו, אוקי, לגבי הסיכומים, קודם כל, הדבר הראשון שהוא בעיניי הכי מטריד מכל מה שעלה פה בדיון זה כמובן הסימן שאלה הגדול על השלב השני במימוש ההסכם עם עמיגור והסוכנות, אני רוצה מפה לצאת בקריאה, אולי גם נוציא לו מכתב, לשר הבינוי והשיכון ולשר האוצר, כמובן, להחזיר את התיעדוף לנושא הזה ולפעול למימוש ההסכם במלואו ולא לוותר על 1,500 יחידות דיור לדיור ציבורי לקשישים, זה נראה לי הנושא הכי מרכזי שאני יצאתי מוטרד מהדיון כאן, זה נכון שזה ייקח עוד זמן עד שזה ייבנה, אבל אם לא נתחיל לקדם את ה-1,500 השניים עכשיו, גם לא ייבנו, הם לא ייבנו אז זה הנושא הראשון בעיניי והכי משמעותי. עכשיו מבחינת הנושאים השוטפים שעברו כאן, אני קודם כל רוצה לשבח את משרד הבינוי והשיכון ואת החברות, על העברת המקל, אמנם עמידר לא פה בדיון, אגב, מוזר שלא, הזמנו גם אותם, אגב, אני גם אדבר איתם נתנאל, אבל אני מציע שגם אתם תעירו להם.

הם לא מגיעים לאף ישיבה.

סך הכול הנושא הזה נוגע אליהם ישירות, כן, הם מחזיקים, אולי אחרי עמיגור, את הקבוצה השנייה בגודלה של כמות בתי גיל הזהב ומן הדין היה שיופיעו כאן ויהיו מיוצגים, לא מבין למה כבר פעם שנייה שהזמנו אותם והם לא נמצאים אז אשמח אם גם אתם תעירו, כמי שבסוף, מפעיל את החברה והם קבלן משנה שלכם, אבל לפחות בינתיים מה שעלה מתוך חברות שהיו מיוצגות ומכם, סך הכול, העברת המקל, עברה באופן מוצלח ואני חושב שגם אתם וגם החברות ראויים על זה בדברי תודה ושבח. נושאים שנשארו פתוחים, אנחנו נשמח לקבל עדכון על הסוגייה הספציפית שעמיגור העלו לגבי כ-30 יחידות דיור בחיפה וקריות, נראה לי מוזר שזה לא מאוכלס, כן, זה מקומות ששמענו עכשיו שרק במשרד הקליטה יש 3,000 ממתינים.

במשרד הקליטה יש שישה מקבצים בחיפה.

אני יודע, אני יודע, אבל עדיין, יש תור של 3,000 משפחות, אז לא הגיוני ש-30 יחידות לא מאוכלסות אז נשמח שתפתרו את זה וכמובן, לקבל על זה עדכון. לגבי הסוגייה של גובה התשלום לאלה שהתאלמנו, אני מציע שוב לשקול את האירוע הזה ולנסות להגיע לברירת המחדל שאנשים נשארים ביחידת דיור שלהם ומשלמים כמו שהם צריכים לשלם כבודדים ולא כזוגות, כי לאנשים האלה, הרי מה המשמעות כשהוא משלם כזוג שהוא בודד, זה אומר שהוא פחות מוציא על התרופות ועל אוכל, מהשלמת ההכנסה המינימלית שלו גם ככה, הוא צריך עכשיו, באופן יחסי, לתת יותר כסף לנושא הדיור וזאת לא הייתה כוונת המשורר בהענקה של דיור ציבורי וצריך פה להתבסס לדעתי, על המודל של הדירות בדיור ציבורי, ששם מורידים תשלום ולא מזיזים בנאדם אז הנושא הזה נשאר פתוח, נשמח לעדכון שהוצאתם מכתב לכלל הדיירים על הסיפור הזה של הזכות להחזר רטרואקטיבי, של מה שנגבה ממי שהפסיק לקבל פנסיה מרוסיה - - -

אפשר באמצעות לא אישי, אפשר באמצעות המקבץ עצמו, או שמוציאים מכתב לכל בנאדם?

בכל בית יש לו, איפה שאין בית.

יש לוח מודעות, אבל צריך לשים מודעה גדולה ברוסית ואם יחזיקו אותה מספיק זמן, כולם יקראו, כן, בהחלט.

כן, שתהיה שם כמה שבועות.

דרך אגב, חבר הכנסת, שתדע, לפחות אצלנו, מה שאני הייתי חשוף, איך שהופסקו הפנסיות, היה לנו המון פניות של דיירים ומיד ביקשנו שיראו את זה שהם לא קיבלו והפסקנו עם זה.

לא אצל כולם זה היה ככה, לצערי.

כי הם יודעים, האוכלוסייה הזאת יודעת לדרוש.

לצערי, הרבה דברים שקורים בעמיגור, לא קורים בחברות אחרות, אתה מכיר את דעתי על רמת השירות אצלכם, לצערי, זה לא קרה אצל כולם, אז לכן זה בהחלט נושא. עכשיו, וקולנועיות גם נשמח לקבל מעודכן של ההתקדמות באירוע הזה, כי בסוף הוא יפגוש אותנו. אגב, רק ספציפית, מה קרה באותו בית, ספציפי, בבאר שבע, ששם כולם מרגע האכלוס שלמו כזוגות, גם כשהם בודדים, אתה זוכר?

לא.

זה היה בית גיל הזהב אחד כזה שנמצא, שמרגע אכלוס, אנשים אמרו, גם לבודדים, בגלל שאתם נכנסים לדירות של חדר וחצי, כי אלה היו הדירות אז אתם משלמים כזוג.

לא יודע, זה אני צריך לבדוק, נראה מה קרה.

כי זה היה בית אחד כזה.

לא, הם משלמים לפי בנאדם, לא לפי.

אז תתפלא.

בסדר, אני אבדוק את זה.

אני אמרתי, שהרבה פעמים החברה קובעת את הדברים משלה, ולכן אם יש תלונות כאלה זה לא צריך להיות, אם מציעים לבנאדם להיכנס לחדר.

אם הוא גר בדירה וחצי, האם הוא משלם עבור שניים, או?

לא, שלא יגידו לו, אדוני, אתה רוצה להיכנס, אבל יש לי רק דירה חדר וחצי, תשלם פי שתיים, כמו זוג ואז בנאדם אומר, רגע, אולי שווה לי לשלם ואז הוא בעצם מתפשר, הוא לא צריך להתפשר, זה מלכתחילה צריך להיות דבר כזה, אם הוא יחיד אז יחיד.

טוב, בסדר גמור. תודה רבה לכם ועוד נתראה בביקורים בשטח. תודה רבה, חג שמח.


הישיבה ננעלה בשעה 13:25.