פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת החוץ והביטחון
16/03/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 35
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום חמישי, כ"ג באדר התשפ"ג (16 במרץ 2023), שעה 12:00

הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7) (ביטול איסור הכניסה לשטח בצפון השומרון והשהייה בו), התשפ"ג-2023, של ח"כ יולי יואל אדלשטיין

חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
ינון אזולאי
גדי איזנקוט
ישראל אייכלר
זאב אלקין
עמית הלוי
ניסים ואטורי
אלמוג כהן
מרב מיכאלי
חנוך דב מלביצקי
שרון ניר
משה סולומון

לימור סון הר מלך

משה פרוכט - ממונה משפטי לאיוש, משרד הביטחון

אהוד לנדאו - המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

מוסי רז - פעיל שלום, סביבה וזכויות אדם

נדב תמיר - נציג ארגון מיתווים

מירי פרנקל-שור
גלעד נוה

אסף פרידמן

רמי בן שמעון

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7) (ביטול איסור הכניסה לשטח בצפון השומרון והשהייה בו), התשפ"ג–2023, פ/69/25, כ/951

חברי הכנסת, אני פותח את הישיבה. בעצם מחדש את הישיבה. קיימנו דיון עם גורמי ביטחון, גורמים מדיניים ועכשיו אנחנו עוברים לגיון הפתוח לגבי החקיקה עצמה. נקריא את הנוסח המתוקן ונשמע את ההתייחסות של משרד המשפטים ומשרד הביטחון לנוסח החדש. יש לנו גם מוזמנים שרצו להתייחס, נשמע את חברי הכנסת. מכיוון שהדיונים כבר התקיימו, אני מבקש מכולם רק הערות מצומצמות ומה שהכרחי כדי שנוכל להצביע במהרה בימינו.

בבקשה, היועצת המשפטית.

אני רוצה להסב את תשומת לבם של חברי הכנסת. שלחנו אתמול בערב נוסח ויש לנו עוד תיקונים טכניים בבקשה לשים לב לשינויים.

בבקשה, אדוני.

כמו שמירי אמרה, אני אקריא. בסעיף קטן (ג) יש לנו שלושה תיקונים טכניים.

"הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג–2023

תיקון שם החוק

1. בחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-20005 (להלן – החוק העיקרי) בשם החוק, במקום "חוק יישום תוכנית ההתנתקות" יבוא "חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה".

תיקון סעיף 3

2. בחוק העיקרי, בסעיף 3, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סעיפים 23 עד 27 ו-30(ב) לא יחולו על השטח בצפון השומרון המסומן במפה שבתוספת הראשונה.

(ג) הוראות סעיף 28 לא יחולו על השטח בצפון השומרון המסומן במפה שבתוספת הראשונה, בכל הנוגע לזכויות שבסעיף האמור, שיגובשו החל ממועד כניסת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג–2023 לתוקף".

במקום המילים "תחילת חוק זה" שינינו להפנייה לחוק הספציפי המתקן, להצעת החוק. שלושה תיקונים טכניים בנוסח.

הכוונה ברורה.

הזכויות – בנוגע לפיצויים?

נוגע לסעיף 28.

מגדיר פיצויים?

זה עוסק בזכויות מקרקעין.

זכויות מקרקעין. אבל מה זה 30(ב)?

סעיף 30(ב) עוסק בפינוי מיטלטלין. מכיוון שכמו שיו"ר הוועדה אמר, הרעיון היה ליישר קו ככה שניתן יהיה להיכנס ולשהות בשטח. נמשיך את הדוגמה שהיו"ר נתן בקביעה הראשונה, מישהו שרוצה לעלות לשטח ולעשות פיקניק לצורך העניין, והוא מגיע עם שולחן או מפה או משהו בסגנון, הוא מגיע עם מיטלטלין. 30(ב) מאפשר לו לעלות עם המיטלטלין האלה. הוא לא מונע ממנו את העלייה עם המיטלטלין.

אגב, אני בכלל המלצתי כבר בדיון הקודם שהיה נכון שהמונח, לפחות הסעיפים הרלוונטיים של החוק המקורי, בדיון עצמו - - -

שמה?

אין בעיה. בסדר גמור.

שיופץ. לא הבנתי את ההערה.

אני מבין שכולנו זוכרים בעל פה את כל סעיפי חוק ההתנתקות, אבל - - -

אפילו אני כבר לא. אז זה הנוסח המוצע. אני קודם כל רוצה לשמוע את נציגי משרד המשפטים ומשרד הביטחון. האם יש לכם הערות לגבי הנוסח שהציע סגן היועצת המשפטית?

הנוסח הזה, בסופו של דבר, תואם אותנו ומקובל עלינו. אגיד משהו רק לגבי סעיף (ג). גם על סעיף (ג) עמלנו כדי שהוא יבהיר אה באופן מפורש שני היבטים, אחד חיובי ואחד שלילי. ההיבט השלילי, קודם לכול, זה מה שדיברנו גם לקראת הקריאה הראשונה, ההתייחסות לסעיף 28 לא מחזירה לאף אדם זכויות שהיו לו בעבר ולא באה להשפיע על המצב של זכויות במקרקעין מסוגים שונים שיש כיום בשטח. מה שיש, יהיה גם אחרי החוק. המצב זה לא אמור להשפיע רטרואקטיבית. מצד אחד.

מצד שני, בעקבות כל מיני קריאות שקיבלנו ושאלות, ביקשנו להעביר שכרגע המצב בשטח יהיה לאחר התיקון כמו בכל במקום אחר בשטח C שבו ניתן יהיה להקצות בהתאם ובכפוף לדין האזור, זכויות במקרקעין ככל שהמפקד הצבאי והפועלים מטעמו ירצו בכך. שוב, זה לא מחזיר ולא מאפשר וגם לא מחייב את המפקד לעשות את זה. זה הכול רק כדי שלא יהיו טענות בדיעבד שהחוק הזה עדיין מונע רכישת זכויות באזור הזה.

תודה רבה.

אבל השאלה למה 30(ב) לא מופיע כמו 28 באותה צורה על המיטלטלין? כי לכאורה, ברגע שאתה שולל אותם אוטומטית על הכול, זה אומנם פחות דרמטי מהזכויות במקרקעין אבל עדיין.

סעיף 28 מנוסח היום כביטול זכויות.

כן. אני רואה. אני מחזיק את החוק המקורי. יש גורמים בוועדה שמתארגנים מהר.

כיוון שהסעיף מנוסח באופן כזה של ביטול זכויות, אם היינו אומרים, למשל לגבי סעיף 28 שהסעיף הוא בטל או לא יחול, זה היה מעלה שאלות פרשניות. סעיף 30(ב) הוא סעיף הסמכה. הוא אומר: הרשות יכולה לפעול באופן הזה והזה, המדינה רשאית לפנות מיטלטלין. אין פה שאלה שזה לא יחול בעבר. הסמכות הזאת שכיום קבועה בסעיף 30(ב), מבטלים אותה והיא בכל מקרה לא רטרואקטיבית.

השאלה שחבר הכנסת אלקין הייתה במקום. אני פשוט רוצה לעדכן אותך שהייתה פה התדיינות משפטית מאוד ארוכה בין הייעוץ משפטי שלנו לבין הגורמים המשפטיים במשרד הביטחון, נציגי משרד המשפטים, מה הנוסח הנכון. כי כפי שאמרתי, אנחנו רצינו לוודא שהנוסח באמת, איך אמרתי בדיון הראשון, שלא נוציא טעות מתחת ידינו בדברים האלה.

בבקשה, משרד הביטחון.

שלום. מבחינת הניתוח המשפטי לשם השגת התכלית שמציעי החוק ביקשו להשיג, סברנו שבכלל אין מקום להתייחס לכל הסעיפים שקשורים לזכויות. לא 28, לא 29, לא 30. לא להתעסק בזה בכלל. מאחר שאנחנו באים אך ורק לאפשר את השהייה מחדש, בניגוד למצב החוקי היום, להחזיר אותו אחורה, אז כל ההתעסקות עם הזכויות, בעיקר באופן שבו היום מנוסחים הסעיפים האלה, היה מכניס אותנו לסיטואציות שאנחנו לא יודעים לנתח עד הסוף עד לאן היינו יכולים להגיע.

הנוסח כאן מאוד מסובך. יש כאן גם שאלות פרשניות, לדוגמה: מה המשמעות המשפטית של המונח "זכות" לגבי מקרקעין, מה נחשב כזכות לגבי מקרקעין, מה איננו נחשב בכזה. ואז, אם היינו מבטלים את הסעיפים האלה, היינו מגיעים לסיטואציה שבה אנחנו מבטלים ביטול של זכויות שהן עצמן להגדיר אותן באופן מדויק היום קצת קשה. אני מזכיר שהביטול הזה נעשה לפני כמעט 20 שנה. אם היינו רוצים להבטיח את מה שאהוד אמר, את היכולת להקצות מכאן והלאה זכויות, היו נכנסים בעצם לסיטואציה של ביטול של ביטול של ביטול של זכויות שבעצם דה-פקטו אינן בתוקף כבר קרוב ל-20 שנה. זו סיטואציה משפטית שאנחנו פשוט לא רצינו להיות בה בגלל שלכולנו היה מאד קשה להתמודד איתה אחר-כך.

לכן סברנו שהכי נכון היה פשוט לא לגעת בסעיפים האלה. מאחר שהייתה כוונה להבהיר הבהרה שהיא למען הסר ספק הרבה מעבר לנדרש, אז אנחנו מחדדים את החידוד שאהוד עמד עליו. מחדדים גם את היכולת להשתמש במקרקעין בשטח בלי שתבוא הרשות ותגיד אני מחרימה לך. אני אחדד: למשל, סעיף 30 מדבר על "המדינה רשאית", כלומר גם עכשיו במצב המשפטי הקיים לא חייבים לפנות המיטלטלין - - -

אבל עדיין זה סעיף שלא חל בשטחי C אחרים.

אז הבהרנו. זו בדיוק הנקודה – להחזיר לחלוטין את המצב עד כמה שאפשר למצב - - -

לא. להשוות את זה לשטח C רגיל.

זו הייתה כוונת המחוקק.

30(ב) הוא חריג מאוד. הוא לא קיים בשטח C.

לכן אני מפריד בין הניתוח המשפטי האנליטי לבין המציאות שבסוף תיווצר כתוצאה מהתיקון הזה. אותו דבר לגבי סעיף 28 – גם בלעדי ההבהרה שאנחנו מעבירים בסעיף (ג) עכשיו, לדבר על-כך שבגלל שהיה חוק שביטל זכויות ביום הפינוי – אנחנו מדברים פה על מועד קובע בחוק הזה – אז אנחנו עכשיו נבוא ונפרש שזכות עתידית תתבטל בעצם בצורה שהיא סוג של מוטציה מבחינת הזמן ומרחב, כן, אנחנו בעצם מבטלים זכות עתידית שביטול שלה קרה בעבר.

אנחנו חושבים שזה פירוש מאוד קשה למשמעות שהייתה נובעת מהנוסח שהיה על השולחן. עדיין, הייתה כוונה להבהיר בצורה חד-משמעית את הדבר הזה ולא לאפשר שום סיטואציה אחרת מעבר לקניית זכויות עתידיות או גיבוש זכויות עתידיות, אז הוספנו את ההבהרה הזאת.

זאת אומרת שעם הנוסח הנוכחי אתם חיים בשלום.

הנוסח הנוכחי הוא בעצם שם שלושה שלייקסים עליו בשביל להבטיח את מה שמציע החוק.

ברור בסדר גמור. לפני חברי הכנסת נשמע מוזמנים שביקשו להופיע. קודם כל, אנחנו מקבלים בברכה את חבר הכנסת לשעבר מוסי רז - - -

סליחה רגע, ברשותך אדוני. אני רוצה לנסות להבין. איזה בעיות אתה חושב שעלולות להיווצר מהנוסח השלייקס הזה?

לא. מהנוסח הזה לא אמורות להיווצר שום בעיות.

הטענה שלו הייתה שיכול להיות שגם בלי זה הבעיות לא היו נוצרות.

זאת אומרת, להבנתך הנוסח הזה פותר את כל הבעיות שעלולות היו להיווצר.

כל הבעיות?

הגדרה מאוד רחבה, בטח עבורנו כמשפטנים.

את הטרור הוא לא יפתור, לצערי.

ככל שהתכלית שהוצגה כאן בוועדה על-ידי מגישי הצעת החוק הייתה להחזיר את המצב השורר בשטח שהיום חל עליו החוק, להחזיר אותו ולהשוות אותו, כפי שחבר הכנסת אלקין אמר, למצב השורר היום בשטחי C, אז ייתכן והיה אפשר להסתפק אפילו פחות מכך. אחרי שעשינו את זה, אחרי שהוספנו את השלייקס האלה, אז בעצם אין שום ספק שהמצב שיחול שם אחרי השלמת חקיקת התיקון יהיה בדיוק המצב של שטח C בכל מקום אחר. זו הכוונה.

תודה לחברת הכנסת מיכאלי. חבר הכנסת לשעבר מוסי רז, ביקשת כמה דקות למסור את עמדתך לוועדה. בבקשה.

תודה, אדוני. בהצעת החוק הזו נעשה מעשה שלמעשה – אגב, לא רק לרע, גם לטוב – שלמעשה לא נעשה בכנסת הזו אף פעם. למעשה, מאז כיבוש השטחים ב-1967 הכנסת הזו מעולם לא הקימה, לא החליטה על הקמה של התנחלות. אני לא אומר שהיא החליטה אחרת, חוץ ממקרה התנתקות ומקרה הסכם השלום בסיני. אבל מעולם לא החליטה על הקמת התנחלויות. רובן נעשו בצורה פשוט בלתי-חוקית ולאחר מכן באישור בדיעבד של הממשלה, חלקן נעשו על-ידי החלטת ממשלה, חלקן ע"י החלטת מוסדות שהם לא ממשלה.

אנחנו באים כאן, לאחר שממשלת הליכוד פינתה את ההתנחלויות האלה מצרכים ביטחוניים כפי שהיא ראתה לנכון, הרי לא היה הסדר מדיני, זה לא נעשה למען שלום, זה נעשה מצרכים ביטחוניים. אנחנו באים לתת פרס לעבריינים שהלכו לשם בניגוד לחוק, יושבים שם תקופה ארוכה ואנחנו אומרים: אוקיי, אתם יכולים להיות כאן.

אני לא חושד במציעי החוק שהם תומכים בעבירה על החוק, אבל זה בדיוק מה שהם יוצרים. כי בעצם הם מאותתים לאלה שנמצאים שם שנים ולא נעשתה מולם שום פעולה, שום פעולה של אכיפת חוק, כלום, לא על-ידי הצבא, לא על-ידי המשטרה, לא על-ידי הממשלה, לא על-ידי הכנסת, לא על-ידי בתי המשפט – מאותתים להם: אוקיי, אנחנו משנים בשבילכם את החוק.

אני חושב שזה דבר בעייתי ביותר. כמובן, ידועה עמדתי על ההתנחלויות. אני חושב שההתנחלויות הן לא מוסריות, הן פשע מלחמה. ההתנחלויות הן אלה שיש להן חלק בדרדור המצב הביטחוני ובדרבון האלימות משני הצדדים. העמדה הזו ידועה, אבל אני לא מדבר על העמדה הזו כרגע. אני מדבר על הפרס הזה שניתן כאן לעבריינים על-ידי הכנסת - - -

למה אתה חושב שאתה קשור אליהם? זה חוק בשבילך כדי שתוכל לטייל שם. כשתרצה לאסוף מידע על אלה שקראת להם עבריינים, כדי שתוכל לבוא לשם בהתאם לחוק, התיקון הזה יאפשר לך.

חבר הכנסת אלקין, ביקשתי מכולם. יש לנו - - -

אין שום בעיה, חבר הכנסת אלקין, שלאחר שיפונו משם ותראה סוף סוף טיפה, משילות אתם קוראים לזה, טיפה משילות כלפי האנשים האלה שנמצאים שם בניגוד לחוק כבר שנים, לא סתם כאלה שמקימים מאחז לא-חוקי. בניגוד לחוק מפורש. ואני אמרתי זה חוק מפורש על פינוי שלא היה. היה כזה בסיני, היה כזה ברצועת עזה ובארבע התנחלויות מאוד מסוימות בשומרון, שאף אחד כאן לא החליט על הקמתן. אף אחד. מעולם לא הצביעה הכנסת בעד הקמת התנחלויות. זה לא קרה. במידה מסוימת זה יקרה עכשיו, אבל שוב - - -

למה? החוק הזה לא מקים יישובים.

אני יודע, אני יודע. אבל בעצם אתה אומר מותר לכם להיות שם. אגב, גם זה שמותר להם להיות שם לא הופך את המעשה שלהם לחוקי, אבל אתה מאותת להם: אני איתכם, במקום שיפנו אתכם - - -

זה בשבילך בדיוק כמו בשבילם.

אני מוותר על זה. נניח שהם היו מקימים - - -

למה? איך תאסוף - - -

חברי הכנסת, חבר הכנסת לשעבר מוסי רז, בהגינותו ובהכרות טובה עם הכנסת, ביקש 3 דקות. אבל אתם מפריעים לו כל הזמן, אז הוא לא יכול לסיים את דבריו. בבקשה, מוסי.

נניח שהם היו מקימים את המאחז הלא-חוקי הזה בישראל, היו מפנים אותם במקום. נניח שהיו מקימים את המאחז הלא-חוקי הזה בשטחים הכבושים, אז כנראה שאהרון ברק אחרי זה היה מאשר להם את זה – כן, זה שהיום מציגים כאיש שמאל, זה שאישר את כל המאחזים הלא-חוקיים – אבל באותו רגע הצבא היה מתמודד איתם. לא היו מחוקקים חוק שאומר: אה, בעצם מותר להיות כאן. אני חושב שהמסר שצריך להיות דווקא מצדכם המחוקקים שאומר: או-קיי, זה יהיה כמו כל שטח C זה גם בשבילך. בסדר, אני לא מערער על זה שזה מה שאתה חושב. אתה יודע, יש כבוד הדדי בינינו, אני חושב, ביני לבינך ובין כל חברי הוועדה, מכבד את אתכם, לא מקבל אותה. אבל אתם צריכים להבהיר לפחות שאין בחקיקה הזו, לא שאני מקבל אותה, אין בה מתן הכשר לעבריינים האלה והם צריכים לתת את הדין אולי יותר מעבריינים אחרים כי עשו בגללם חוק מיוחד.

תודה רבה. חבר הכנסת לשעבר מוסי רז, אני רוצה לעדכן אותך שמכיוון שאם אני לא טועה זו ישיבה רביעית בנושא, אז הדברים נאמרו במפורש. נאמרו לפני זה גם בישיבה חסויה. אמרתי לכולם שאסור לצטט. אני לא רוצה לצטט אבל בישיבות הגלויות נאמר שהחוק, אני יכול לומר לצערי ובטח לצערה של לימור, עוסק רק בדבר אחד: כניסה לשטח C כמו בשאר חלקי יהודה ושומרון. את שטח C, לא אני הגדרתי אותו אלא הסכמי אוסלו הגדירו אותו, דווקא כן הכנסת.

אני מתכוון לחלק שביצענו בהסכמי אוסלו.

זה כבר ויכוח מעניין. אבל עוד פעם, לומר שזה משהו אחר – אנחנו מקווים מאוד שהממשלה תחליט על הקמת ישובים שם, אבל אנחנו כרגע לא עוסקים בזה, ואמרת שאתה רוצה להתייחס לחוק. אז החוק מדבר על שטח C כפי שהוגדר בהסכמי אוסלו.

בבקשה, יש לנו גם נציג של ארגון מיתווים. בבקשה, אדוני, תציג את עצמך.

נעים מאוד. אני מייצג פה את ארגון מיתווים. אני יושב בוועד המנהל שלהם. יש לי עוד כובעים. מעבר לפגיעה, בעיניי, של המהלך הזה בחזון הציוני בעצם הפגיעה ביכולת שלנו למנוע קטסטרופה דו-לאומית ומעבר למה שהמהלך הזה עושה בהמשך ההחלשה של הרשות הפלסטינית וחיזוק חמאס, אני רוצה לדבר דווקא בזווית האמריקאית כמי שעסק כל הקריירה שלו בנושא יחסי ישראל-ארצות הברית.

חוק ההתנתקות עבר כחלק מהסכמה בממשלת שרון לממשלת בוש ג'וניור - - -

סליחה, מה זה מיתווים?

מיתווים זה ארגון לדיפלומטיה אזורית. בניגוד להרבה מכוני מחקר בארץ שמונהגים על-ידי אנשים שבאו מהמודיעין הצבאי ורואים בדרך-כלל איומים, מיתווים זה ארגון שרואה הזדמנויות מדיניות ומנסה לנצל אותן.

עכשיו, לגבי הנושא של היחסים עם ארצות הברית, אני חושב שיש פה תקדים מאוד מאוד מסוכן של הפרת התחייבות שהייתה בין ממשלת שרון לממשלת הנשיא בוש הבן, מספר 43, שבה התוספת של צפון השומרון נועדה כדי לקבל גם התחייבות אמריקאית במסגרת מה שנקרא אז מכתב בוש, שבו הייתה התקרבות מאוד משמעותית של ארצות הברית לעמדה של הממשלה דאז לגבי איך צריך להיות הסדר הקבע. אני חושב שביטול החוק הזה הוא תוספת להרבה צעדים שאנחנו תוקעים לאמריקה אצבע בעין וזה לא מועיל לביטחון הלאומי של מדינת ישראל ולכן לדעתי זה מיותר ומזיק. תודה.

תודה רבה גם על תמציתיות הדברים. עמדתך ברורה. יש מוזמנים נוספים? לא. אז אנחנו נשמע חברי כנסת הרוצים בכך. כן, חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה.

הנקודה המרכזית בעיניי לפני הדיון הזה, היא מה המדיניות הישראלית ביהודה ושומרון, מה האינטרסים הביטחוניים, הלאומיים. דיון שמתחמקים לעשות הרבה מאוד שנים ומביאים למציאות שדנים על לא מעט מהלכים. קורים מהלכים שהשטח מכתיב, שמובילים את מדינת ישראל למקום שאני לא בטוח שהיא רוצה להיות בו וכמובן שזה עניין של השקפת עולם. השאלה שנשאלת פה היא לא מה התוספת לצה"ל, סדר כוחות כזה או אחר. תקציבים זה עניין משני. אלא איך אנחנו רוצים לראות את מדינת ישראל בעתיד, בעוד 10, 30, 50 ומאות שנים כמדינה יהודית, דמוקרטית, שוויונית, חזקה, עוצמתית, ברוח מגילת העצמאות או מדינה אחרת.

יש אנשים אמיצים שמפרסמים תוכניות שנראות תוכניות מוזרות, די הזויות בעיניי. אפשר לקרוא ודיברתי על זה בדיון הקודם, אני לא אחזור על זה. פה יש נקודות מרכזיות שאני רוצה לומר כי הדיון החשוב להבנת מדיניות הממשלה לא מתקיים. היו פה נציגים, אני לא אחזור על מה שהם אמרו, זה היה דיון סגור, אבל ראש הממשלה שולח את ראש המל"ל לעקבה, מתחייב בשם ממשלת ישראל שלא יהיו שום צעדים ב-6 חודשים הקרובים ובמקביל - - -

הוא הכחיש את זה.

אני לא יודע אם הוא הכחיש את זה.

הייתה הודעה רשמית שהוא - - -

לא היית בדיון הקודם, הוצגו פה נתונים שאני לא רוצה להשתמש בהם. להבנתי, ראש הממשלה שולח את ראש המל"ל שלו ואת ראש השב"כ ומתחייב שלא יהיו ב-6 חודשים הקרובים צעדים, והנה בא צעד.

הדבר יותר בעייתי מבחינתי זו העובדה שראש הממשלה נפקד מההצבעה המרכזית שמנסים להוביל אותה. מצביעים 62 חברי קואליציה, וראש הממשלה נפקד בהצבעות האלה. מה אני מבין? יש פה מסר. מה המסר לראשי מערכת הביטחון?

הנקודה הנוספת, רק לפני 3 שנים הוא דחף את הממשל האמריקאי לעסקה המאה שכל מי שרוצה להסתכל במפה שהופצה וקיבלה את התמיכה והדחיפה שלו לעניין הזה, צפון השומרון צבוע כולו ירוק. אז לאיזה נתניהו צריך להאמין? לאן הוא מוביל?

אני יכול להגיד מניסיוני, ב-4 שנים שלי כרמטכ"ל הוגשו עשרות בקשות לחוק דומה והוא דחה אותן על פניו. איילת שקד יכולה לספר ועוד נוספים. המדיניות שלו כלפי צפון השומרון הייתה חד-משמעית: לא לאפשר כניסה ולא לאפשר שום פלישה טרייה. ובוצעו עשרות פינויים מחומש. נשאלת השאלה מה קרה. עכשיו, אני חושב שנכון להזמין אותו ואת ראש המל"ל, לשאול אותם על המדיניות הישראלית.

מניסיוני, ויש לי ניסיון רב כמי שתומך בגושי ההתיישבות ובשליטה הביטחונית בבקעת הירדן, זה לא הדיון. אנחנו עושים דיון חלקי, טקטי. הפתיחה של צפון השומרון מעבר למבוא דותן וחרמש והצירים המובילים אליהם תגרום למחירים מסוימים שנכון לשלם אותם מתוך הבנה שזו המדיניות הישראלית, זה החזון, זה העתיד ולשם הולכים. במציאות היום אני חושב שלא נכון לקדם את המהלך הזה בגלל המחירים, בעיקר הבין-לאומיים, לתוך השטח, מה שיגרמו המבצעים הכלכליים והאחרים כשאני לא מבין מה המשמעות שלו. זאת אומרת, בשורה התחתונה זה פותח לתנועה, תהיה לזה משמעות אופרטיבית מבחינת סדר הכוחות שיצטרך להגן.

הנקודה האחרונה, ובזה אני אסיים, המהלך הזה חותר תחת מטרות העל שהגדיר ראש הממשלה. הוא עמד פה לפני חודשיים על הדוכן והגדיר את ארבעת מטרות העל שלו. מטרה מספר 1, למנוע את תוכנית הגרעין האיראנית. האם צעד כזה, בניגוד למדיניות האמריקאית וכל מה שמשתמע, הוא דבר שמקדם את היכולת להתמקד איתם במניעת איראן-גרעין? התשובה שלי היא לא.

יעד מספר 2 שהוא הציג, שלום עם סעודיה וחיזוק הסכמי אברהם. צעד כזה יחזק את האפשרות להגיע לשלום עם סעודיה ולחזק את הסכם מאברהם שמתערערים בחודשיים שהממשלה הזאת קיימת? התשובה שלי היא לא.
לגבי היעד השלישי, יכול להיות שזה לא ישפיע: כלכלה ויוקר המחיה. לגבי משילות, זה יאתגר את הכוחות בשטח? התשובה שלי החד-משמעית היא כן. כי ברגע שזה ייפתח, כוחות צה"ל ביהודה ושומרון יאותגרו על-ידי ניסיונות לעשות מעשים שעושים אותם היום בכל מקום. עד לפני חודשיים וחצי הייתה לצה"ל מדיניות קבועה לאורך השנים שפלישת טרייה פלשתינית או ישראלית, חובת המח"ט לפנות, אחרת הוא מועל בתפקידו כי יש לו אחריות לאכוף חוק וסדר.

במציאות שנוצרה, עם שר אחד שאחראי על המנהל האזרחי ושר אחר שאחרי על מג"ב ושר שלישי שאחראי על הביטחון, זה ייצור מציאות כאוטית. במקום לקבל החלטות אמיצות בממשלה וליצור בהירות ומיקוד עבור הכוחות שפועלים לממש את מדיניות הממשלה, פועלים הפוך. רוצים רווח פוליטי קצר מועד ויוצרים אנדרלמוסיה למטה, וזה חלק ממדיניות שמובילה אותנו למקומות רעים מאוד בהרבה מאוד תחומים וגם במהלך הזה שיתרום לכך. תודה.

תודה, חבר הכנסת איזנקוט. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה.

ממש קצר. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, אם היו אומרים שבעוד 3 חודשים יהיה מצב יותר טוב ואפשר יהיה להעביר את החוק ביתר סבירות ואפשר יהיה למנוע את המתחים, אבל עכשיו בגלל שזו תקופה קשה אי-אפשר, היינו שומעים. אבל היות ואני מבין שאותו מצב היה לפני 5 שנים ויהיה בעוד 5 שנים – הלוואי ולא יותר גרוע – אז אני לא רואה שום סיבה לעכב את החוק.

תודה חבר הכנסת אייכלר. בבקשה, חברת הכנסת מרב מיכאלי, חבר הכנסת מלביצקי וחברת הכנסת הר מלך,

אני אשמע אותם קודם, ברשותך.

אין שום בעיה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך.

אני אסיים.

יש לך זכות, את בעלת החוק. כן, בבקשה חבר הכנסת חנוך מלביצקי.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני אתייחס קצת לדבריו של רב-אלוף לשעבר איזנקוט, יש מדיניות, לפחות מבחינתי, שהיא מאוד ברורה שהעובדה שבתחומים שבהם ישראל שולטת, תרצה לקרוא לזה ארץ-ישראל, תרצה לקרוא לזה שטחים, תרצה לקרוא זה מה שלא תרצה, יש צו שאוסר על יהודים להיות – זה משהו שהוא בלתי נתפס, אין לו שום צידוק, לא יכול להיות לו הצידוק.

המדיניות של הממשלה הזו, בין היתר, היא לבוא ולתקן את הדברים הללו. אני שייך לאלה שחושבים שבשלב מסוים צריך יהיה בהחלט לבוא ולהתייצב בפני הציבור ולהסביר לו את העדר התוחלת בקיומה של הרשות הפלסטינית, את הנושא שאנחנו נצטרך לחשוב מה אנחנו רוצים לעשות עם כל הנושא של שליטה אזרחית, שליטה ביטחונית, בכל הנושא של השטחים כי זה לא יסתדר מאליו. אני מאלה שלא חושבים שמתישהו תקום פה מדינה פלסטינית, גם לא חושב שזה נכון, ולכן הדבר הזה בעיניי הוא צעד ראשון בדרך למדיניות נכונה ואני שמח מאוד על החוק הזה. תודה.

תודה, חבר הכנסת מלביצקי. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה גברתי.

אז קודם כל, אני רוצה להודות לחבר הכנסת איזנקוט שפרס בצורה מאוד מהירה ומאוד שיטתית את כל הכשלים בשיקול הדעת שגרמו לממשלה לאשר ולתמוך בהצעת החוק הזאת. ובעוד שהוא שם סימני שאלה רטוריים אמנם, אני רוצה להגיד את הדברים כמו שהם. ההתנתקות בשטח הזה הרי נבעה, כאמור, מצורך ביטחוני. בהקשר הביטחוני היא הוכיחה את עצמה חד-משמעית. אבל האמת היא שהיא הוכיחה את עצמה גם בהקשר האסטרטגי, משום שהרי על מה אנחנו מדברות ומדברים כאן? האם תהיה לנו מדינת ישראל של החזון הציוני שבה העם היהודי קם בארצו והשית על עצמו ממשל עצמי שבה אנחנו קובעות קובעים על עצמנו ומייצרות לעצמנו מרחב בטוח או שאנחנו מוותרים על הפרויקט הזה וזולגים, כי זה מה שקורה לנו פה כבר הרבה מאוד מאוד שנים, פשוט זולגים לתוך מציאות שאנחנו מתערבבים בשטחים שאינם בריבונות ישראלית, באוכלוסייה שאינה של העם היהודי, שאנחנו שולטים על עצמנו ועל אחרים שאינם שייכים לעם היהודי ואינם אזרחיות ואזרחי ישראל ואנחנו מפקירים את הביטחון שלנו.

הטיעון הזה היה בדיוק ביפו ב-48'.

לא, לא, ישראל.

מותר להעיר הערה. ב-48' טענה ההגנה שהאצ"ל הפרחחים שנכנסים ליפו גורמים להרס המפעל הציוני.

טוב. אני מבקש, חברי הכנסת, זה לא סוד שיש דעות שונות. אני מבקש שכל אחד ישמיע את דעתו ואנחנו ודאי, כמו שאמרתי, לא מעוניינים לעכב את הדיון. בבקשה, אבל כל אחד צריך להשמיע את דעתו או את דעתה, סליחה.

מעבר להקשר הביטחוני, בהקשר האסטרטגי ההתנתקות מצפון השומרון הוכיחה שכשאתה מאפשר מרחב שהוא אכן פלסטיני ואין בו חיכוך בלתי פוסק עם יהודים שבוודאי בהקשר הזה הם פורעי חוק, אז יכול להתקיים סוג של דו-קיום.

ארץ הטרור - - -

יכול להתקיים דו-קיום. מה שעושה החוק הזה, הוא בא ואומר: מבחינה אסטרטגית אינני מאפשר שום שטח ביהודה ושומרון שבו לא יהיה חיכוך, שבו לא יהיה ערבוב, שבו אנחנו לא נחמיר כל הזמן את מצב ההתערבבות בן ישראליות וישראלים יהודים לבין פלסטיניות ופלסטינים. לא. נחמיר את המצב.

תפיסת עולמנו, יהודה ושומרון ארץ אבות, אנחנו רוצים אותה. מאה אחוז. אבל עד עצם היום הזה יולי, והיה ישר עם עצמך, לא הבאתם פתרון אסטרטגי איך מדינת ישראל ממשיכה להתקיים כמדינת העם היהודי שהיא מדינה דמוקרטית יחד עם הפעולות האלה ביהודה ושומרון. ולכן הצעד שאתה מביא כאן, לצערי הרב והגדול, הוא גם מסכן את ישראל, עושה עוד צעד לעבר סיכון עתידה וקיומה של מדינת ישראל. אבל אני לא יכולה להתעלם גם מההקשר הביטחוני המיידי, גם ברמת תשומת הלב והכוחות האדירים שצה"ל היום נדרש להם ביהודה ושומרון, שזה משליך השלכה ישירה על הביטחון שלנו בשאר הגזרות שאנחנו כל הזמן כל הזמן צריכים להתמודד איתן, ובהקשר האיראני כמו שציין רב אלוף במיל' אגב או בדימוס ולא לשעבר – הוא יישאר רב אלוף כל החיים שלו, ברוך השם – איזנקוט.

עכשיו יש כאן גם סוג של חוק עוקף בג"ץ. אחרי שבג"ץ ביטל את חוק ההסדרה, הרי מה שהייתה הבעיה בכל הסיפור הזה של צפון השומרון זה אדמות פלסטיניות פרטיות שניסו להכשיר אותן בדיעבד, אז בעצם אתם באים ואומרים שאנחנו גם רומסים ברגל גסה את ההחלטה, שאני מזכירה לא רק בית המשפט העליון ביטל אותה, אביחי מנדלבליט – אי-אפשר לחשוד באיש שהוא איש שמאל – סרב להגן עליה בבית המשפט העליון.

אי-אפשר לחשוד.

אבל החוק הזה בא לייצר חוק עוקף בג"ץ בהקשר הזה, שגם זה דבר חמור. עכשיו, אי-אפשר בלי לסיים ולומר, הקואליציה הזאת מביאה בימים אלה חבילת חוקים שבאמת תהפוך את ישראל ללא דמוקרטית. אז אם ההחלטה האסטרטגית שלכם כמדיניות אומרת שההכרעה שלנו היא ריבונות ישראלית, ריבונות יהודית שלא לומר, כי ישראלית זה כבר שאלה מי היא מדינת ישראל, מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. אם ההכרעה האסטרטגית שלכם אומרת בעצם - - -

כבר 30 שנה היא לא דמוקרטית. היא תחת שלטון דיקטטורה משפטית. לא דמוקרטית 30 שנה.

חבר הכנסת אייכלר, אתה כרגע מעכב את הדיון. אני לא בטוח שזה חכם. בבקשה, גברתי.

הצעד הזה, כשהוא מתחבר לחבילת החוקים שבעצם באים להפוך את ישראל ללא דמוקרטית, אומר שבעצם קיבלתם הכרעה שאתם מעדיפים מדינה יהודית בכל המרחב ושתהיה לא דמוקרטית. צריך להגיד ביושר, זאת המציאות שהחוק הזה יחד עם חבילת החוקים שהקואליציה מקדמת בימים אלה מייצר. זה דבר שצריך להגיד אותו נכוחה: מסכן את עצם קיומה של מדינת ישראל ומאיים על חיסול הפרויקט הציוני. מאיים איום של חיסול הפרויקט הציוני.

אנחנו כמובן נצביע נגד הדבר הזה. אבל באופן אמיתי, אתה יודע, יש פה אנשים שהם חדשים בכנסת הזאת, אבל אני חושבת, יולי, באמת לך אני אומרת ברמה האישית, עם כל הניסיון שלך לאורך חייך ואפילו באמת התרומה האדירה שלך גם כפרלמנטר וגם כשר למדינת ישראל, לא ברור לי למה אתה עושה את זה.

תודה לחברת הכנסת מיכאלי. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. השותפה שלי להצעת החוק, בבקשה גברתי.

תודה רבה. אז קודם כל, ליישב את ארץ ישראל לאורכה ולרוחבה, שהיא נחלת אבותינו, זה לא עבירה על החוק. מדובר לא בעבריינים, מדובר בגיבורי אומה כאלו שלא יתבלבלו, כאלו שלא נתרחקו מעל אדמתם, שמבינים מה הם עושים פה, וזה קשה לכל-כך הרבה אנשים.

זה פשוט מדהים אותי איך יש מי שלא נותן לעובדות לבלבל את עצמו. פשוט לא נותנים לעובדות. הילדים בדרום, המצב הנפשי של ילדי הדרום שנעשה הרבה הרבה יותר גרוע, נרצחי הפיגועים שיוצאים, שמונפקים מדי ימים, שבועות, דרך ג'נין, שכם. יש פתאום איזשהו זיכרון קצר. פתאום לא זוכרים. רגע, יש עכשיו מציאות – הקשבנו פה לישראל שהוא באמת דיבר והוא אמר: יש מציאות שבאמת צפון השומרון היום היא ברמת סיכון גבוהה יותר. מה קרה שם? מה קרה? אז יש כל מיני הסברים, רק שאף אחד לא באמת יגיד את העובדה המאוד מאוד פשוטה, שדרך אגב, גם היום מחקרים ביטחוניים אומרים אותה, אין התיישבות בצפון השומרון. פעם הייתה התיישבות, לפני 17.5 שנה הייתה התיישבות בצפון השומרון והיום אין התיישבות בצפון השומרון.

בחומש יש את אותה ישיבה את אותם גיבורים, אותם אנשים אמיצים, אותם אנשים גיבורים ואמיצים שיום-יום עולים לחומש, יום-יום לא מוותרים, לא משנה להם כמה הם עוברים בדרך ואיזה משימות ומי זורק ומה זורק – הם שם. הם יודעים בדיוק מהי הדרך, הם יודעים לאן הם הולכים, הם יודעים מה התפקיד שלהם, הם לא מתבלבלים ואין סביבם הילה ואף אחד לא יידע ויום-יום בסיכון ובמסירות נפש עילאית שאין כדוגמתה, עולים יום-יום רק כדי שבאותו מקום להזכיר לכל עם ישראל ולנו שחומש זה ארץ ישראל, זו נחלת אבותינו, לא התרחקנו מעל אדמתנו. זו הארץ שלנו.

לפעמים אני מרגישה בתוך הדיונים האלה שאנחנו דנים על המובן מאליו. כאילו, על מה אנחנו דנים פה? על מה אנחנו דנים? ברור שבחזון שלי, בעזרת השם, אני מאמינה ואני מאמינה: אנחנו נחזור לכל ישובי צפון השומרון, נתקן את הפשע הזה, נבנה את ישובי הצפון השומרון ונחזור לגוש קטיף וכל ישובי גוש קטיף. זה החזון. נכון, כמו שאתה תיארת את זה, יולי, מאוד מאוד יפה בדיון הקודם, איך לקחו את הרכב הזה והעלו עליו טנק ורמסו אותו מכל הכיוונים ועכשיו אומרים: קח את המפתח, תיסע. עם מה אפשר לנסוע? אבל אני מאמינה. ולמרות זאת אני מאמינה, בעזרת השם, עוד אנחנו גם נגיע לשם ונחזור ונתקן את הפשעים שנעשו שם ובאמת יהיו ימים אחרים.

אבל פה אנחנו דנים על המובן מאליו. אנחנו דנים על חוק גזעני, חוק בררני, חוק פוגעני, חוק חד-צדדי כנגד יהודים. איזה אבסורד זה, תראו כמה דיונים על מה? שליהודים יש זכות ללכת על הארץ שלהם, פשוט להיות במקום, בארצם. להיות שם. על מה אנחנו דנים? על המובן מאליו. בפועל, יש כיום כבר 15 שנה יהודים בחומש והעולם לא קרס ולא ראינו סד"כ, ויהודים עולים, מגיעים, גיבורים מוסרי נפש.

דרך אגב, לכל יפי הנפש, שאני אוהבת אותם, שהם באים ומדברים בשם הכפרים, הגזל, במפגש הקודם שהיה פה דיברו על אברהם אבינו שקנה את מערת המכפלה בכסף מלא כדי שחס וחלילה גזל מן התורה. פתאום הם יודעים לצטט את כל הציטוטים המחוכמים האלה. הבית שלי בחומש הוא על אדמות מדינה, אז לכל אלה שמדברים איתי על גזל ושכל-כך איכפת להם מגזל, כנראה שהגזר הוא רלוונטי רק לצד מאוד מסוים, לצד של המפה ולא למי שבאמת – שכחנו מי האויבים שלנו ומי האוהבים שלנו, מי זה העם שלנו ומי זה האחים שלנו. בלבלנו. עם זה אני מסיימת וזאת התשובה, זה בעיניי המענה לכול: בסוף, הניסיון שלנו להציג פה איזושהי מציאות, נכון, יש מציאות, שמעתי את חבר הכנסת גדי איזנקוט שמתאר מציאות שהיא באמת נראית נורא מפחיד, היא נשמעת נורא מפחידה ונורא מסוכנת. אבל איך שאתה מתאר את זה – אני מסתכלת, מתבוננת על המציאות הזאת, באמת באופן מאוד ברור. יש פה סימולציה של 360 מעלות שמקיפה אותנו וכל מה שהיא דורשת מאתנו, זה מה שהיא דורשת, בסוף יש לה מסר ואם אנחנו לא נדע להקשיב למסר הזה נכון, אנחנו גם נפעל בצורה לא נכונה, אנחנו גם נהיה מאוד מבוהלים ומאוד מפוחדים ומאוד חסרי אמונה.

למציאות הזאת יש מסר חד והיא אומרת לנו: תתבררו, תבררו מי אתם, מה התפקיד שלכם, מה אתם עושים פה בעולם הזה, מה זה להיות עם ישראל, מה זה הכוח הזה, מה זה הדבר הזה, מה השליחות שלכם. כשאנחנו ניתן מענה ברור למסר הזה, אנחנו גם נראה באמת ימים טובים יותר ובעזרת השם גם תיקונים של פשעים גדולים שנעשו כלפי עם ישראל וכלפי ארץ ישראל. תודה.

תודה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך.

אנחנו סיימנו את הדוברים. לפני שנעבור להצבעות אני רק אגיד כמה מילים. קודם כל, אני אמרתי מכוונה טובה ששותפתי היא חברת כנסת לימור סון הר מלך, אבל אני חייב לומר שיש לנו עוד הרבה מאוד שותפים, כפי שגם מופיע. יצוין לפרוטוקול שהם חברי הכנסת שמחה רוטמן, אוהד טל, משה סולומון, משה סעדה, אופיר כץ, ניסים ואטורי, אמיר אוחנה, ינון אזולאי, יוסף טייב, צביקה פוגל, דני דנון, טלי גוטליב, חנוך דב מלביצקי ובועז ביסמוט. את זה אני חייב לומר לכם גם בשם העוזרים שלי שרק מפאת קוצר הזמן באיזה שלב הפסקנו כי רצינו כבר להניח את הצעת החוק, ברור שיש עוד הרבה מאוד ששותפים להצעה הזאת בנפשם אם לא דה-יורה.

אני כמה פעמים כבר אמרתי על מה בדיוק מדברת הצעת החוק, אבל ודאי אני חייב להתייחס לכל מיני אמירות שהיו במהלך כל הדיונים, למצב הביטחוני. מצטער, אני לפעמים כשאני מתרגש אני הולך לכל מיני מילתא דבדיחותא ובדיחות, זה מזכיר לי לפעמים את הסיפור על שני חברים, אפרופו גם האחריות שלי, חברת הכנסת מיכאלי, כמחוקק ותיק וכשר לשעבר: שני חברים שנפגשים ואחד רואה שהשני מעשן, ואומר לו: תגיד, אתה מעשן? כן. הרבה שנים? כן. אומר: אתה מבין שאילו לא היית מעשן כל השנים והיית חוסך את כל הכסף הזה היית מזמן בונה בית חדש. אומר: כן, ותגיד, אתה מעשן? לא. ויש לך בית חדש? לא. אז אנחנו שומעים כל מיני תיאורים של המציאות הקשה בשטח ועכשיו, בעקבות החוק הזה, יהיה באמת נורא.

אז אני רואה את הדברים אחרת. אני אמרתי את זה כמה פעמים. אני חושב שההתנתקות גרמה למצב של דווקא פחיתות, נקרא לזה, בשליטה הביטחונית שלנו ולכן צפון השומרון, לא צריך להיות חבר בוועדת חוץ וביטחון, צריך רק לבדוק באתרי האינטרנט בעיתונים, צפון השומרון הוא מקור כל הצרות היום ביהודה ושומרון. אני לא אומר שהצעת החוק מתקנת את זה. אבל אל תשימו על הצעת החוק הזאת את האשמה בכך. זה פשוט מבחינה לוגית לא מסתדר.

אני באמת מקווה מאוד שאנחנו מתחילים פה איזה תהליך תיקון. אני מקווה מאוד, ואני לא מסתיר את זה, שבעתיד הממשלה בהחלטות מסודרות, דרך אגב, לא באיזושהי פעילות פרטיזנית בהחלטות מסודרות באמת תוכל להחזיר את ההתיישבות. אבל עוד פעם, אנחנו בהצעת החוק מתקנים עוול, משווים את זה לחלקי C, אולי במשהו מתקנים את מה שנעשה בבית הזה לפני 17.5 שנים, זאת כוונת המחוקקים.

אני גם מאוד מקווה שבאמת אפרופו גם צה"ל, כפי שגם אמרו חברי כנסת בדיונים הקודמים, אפשר לראות את זה מכל מיני זוויות כמו כל דבר, וזה שיהודים לא יצטרכו להתגנב ולברוח וצה"ל לא יצטרך לרוץ אחריהם ולא יהיו כאלה שייכנסו לתוך כפר פלסטיני כדי לעבור שם כי שם זה כאילו יותר קל להגיע לאיזושהי נקודה, יכול להיות שזה דווקא יקל על צה"ל, יסדיר את המצב וזה מה שאנחנו כחברי כנסת צריכים לעשות. הדברים צריכים להיות על השולחן כל הזמן.

אז אנחנו יכולים בעצם לעבור להצבעות. אנחנו נגיד שיש הסתייגויות של סיעות - - -

אלא אם חברי הכנסת מסכימים לא לנמק את ההסתייגויות שלהם ולעלות ישר למליאה.

לעלות למליאה. בסדר גמור. מי הסיעות שהגישו הסתייגויות, מירי?

סיעת המחנה הממלכתי, יש עתיד.

אנחנו גם הגשנו עכשיו.

והעבודה. יש בקשות רשות דיבור לישראל ביתנו ובקשות רשות דיבור לש"ס.

הסתייגויות או בקשות לרשות דיבור?

גם וגם. בסוף החלטנו על רשות דיבור.

חבר הכנסת אייכלר, אתם מעוניינים?

תרשמי.

לוותר הם תמיד יכולים.

אם כן, חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על החוק בנוסח שהציג - - -

עוצמה יהודית, לימור, אתם רוצים רשות דיבור?

יש לך זכות לרשות דיבור, אם את רוצה.

כן, כן.

נוסיף לכם.

אני מציע שתוסיפו רשות דיבור ואנחנו בהתאם לזה נחליט.

גם לציונות הדתית.

גם הציונות הדתית, ברור. כל הסיעות מבקשות להירשם לרשות דיבור. הם יחליטו במליאה אם לדבר או לא. אנחנו נצביע לקראת קריאה שנייה ושלישית על פי הנוסח - - -

גם חנוך מלביצקי רוצה רשות דיבור.

זה סיעת הליכוד, לא?

אתה רשמת את כל סיעת הליכוד?

אני פשוט - - - ככל שיהיו יותר זה יהיה 98 - - -

ברור, ברור. חנוך מלביצקי ביקש רשות דיבור.

תרשום גם שאצלי בש"ס רק ינון אזולאי מאושר לדבר. אני אביא חתימות.

טוב, יפה מאוד. וכאן את ישראל אייכלר.

ישראל אייכלר, אתה לבד, נכון?

כן.

גם אני כאן מטעם סיעת עוצמה יהודית.

הרגשנו.

כבר כיוונו לדעת גדולים ורשמנו אותך.

אלמוג, רק הפעם תדאג שאיתמר יבוא להצביע.

לא כאן, במליאה.

חברי הכנסת, אנחנו מצביעים לקראת קריאה שנייה ושלישית, על פי הנוסח כפי שהציג לנו סגן היועצת המשפטית לוועדה, כולל התיקונים שאתה קראת לנו. אז אם כן, אנחנו מצביעים על הצעת החוק עדיין עם השם הקיים כי המליאה לא אישרה עדיין את השם החדש, הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7) (ביטול איסור הכניסה לשטח בצפון השומרון והשהייה בו), התשפ"ג–2023. מי בעד הצעת החוק כפי שהוצגה, ירים את ידו. רק חברי הוועדה או ממלאי מקום.

9.

9 בעד. נא להוריד את היד.

מי נגד הצעת החוק?

2.

2. האם יש נמנעים? אין כאלה.

הצבעה

בעד הצעת החוק – 9
נגד – 2
נמנעים – אין
הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7) (ביטול איסור הכניסה לשטח בצפון השומרון והשהייה בו), התשפ"ג–2023, נתקבלה.

אז ברוב של 9 מול 2 - - -

יש נהדרים.

יש נהדרים.

ברוב של 9 חברי כנסת מול 2 שהתנגדו, הצעת החוק אושרה בוועדת חוץ וביטחון לקריאה שנייה ושלישית ואני מקווה מאוד שבשבוע הבא היא אכן תעלה במליאה ואכן גם תאושר. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.