פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



4
ועדת הכלכלה
20/03/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 57
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ז באדר התשפ"ג (20 במרץ 2023), שעה 11:00

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, של ח"כ ינון אזולאי

חברי הוועדה: שלום דנינו – מ"מ היו"ר
אלון שוסטר

ינון אזולאי
רם בן ברק
סימון מושיאשווילי

ציפי פרידקין - אסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי צוק בר - סמנכ"ל בכיר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גלעד קצב - רפרנט, משרד האוצר

הילה דוידוביץ בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

ענת כאביה בן יוסף - מנהלת תחום איכות מזון, משרד הבריאות

שרון קהלני - מתמחה לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

הגר יהב - מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

איתי עצמון

עידית חנוכה

הילה לוי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, של ח"כ ינון אזולאי

שלום חברים, אנחנו פותחים את הדיון בנושא: החלת דין רציפות על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022. רם בן ברק, אתה רוצה להציג את החוק?

כן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בכנסת הקודמת – אופוזיציה וקואליציה יחד – הנחנו הצעת חוק שגם עברה בקריאה הטרומית. ההצעה אומרת שכמו כל דבר שאנחנו קונים ורוכשים, אנחנו רוצים לדעת איפה זה נעשה ומאיפה זה בא. כמו החולצה שאנחנו לובשים, שמקפידים לרשום אם היא נתפרה באנגליה או בסין, וכמו מכונית שאנחנו קונים ורוצים לדעת איפה הרכיבו אותה. על אחת כמה וכמה, מוצרי מזון שנקנים בסופר. אם אתה קונה לא באריזה מקורית, אין לך מושג מאיפה זה בא. כך, למשל, העגבניות. אם אתה קונה עגבניות, יכול להיות שהן גודלו בארץ על פי תקנים ישראלים, ויכול להיות שגידלו אותם בעזה על פי תקנים עזתיים ובטורקיה על פי תקנים אירופים.

טוב לצרכן שיידע מה הוא קונה, וזה יעזור מאוד, כמובן, לחקלאות הישראלית. בקהל הישראלי יש הרבה אנשים שרוצים לעזור לחקלאים ישראלים ורוצים לקנות דווקא תוצרת ישראלית, אבל המרכיב החשוב ביותר הוא, כמובן, שאנשים יידעו מה הם קונים ומה יש בפנים. לכן, אני מקווה שזה יעבור ויאושר בכנסת הנוכחית. תודה.

אלון, אתה רוצה להוסיף?

כן. כפי שאתה יודע, היושב-ראש, אנחנו נמצאים במאבק גדול ליישום הרפורמה הגדולה, וחלק מההסכמות שהתקבלו היה החקיקה הזאת, שלצערי לא התקדמה ממגוון סיבות. זאת הזדמנות להוכיח רצון טוב; זאת הזדמנות לעשות מהלך משותף – אופוזיציה-קואליציה – בנושא שהוא קונצנזואלי מהסיבות שחברי ציין. בואו נתקדם.

ביום שישי עשינו קבלת שבת במושב אוהד, אצל אחד השותפים שלנו במשפחה באחד העסקים. קודם כול, הארוחה הייתה מצוינת, מתוצרת הארץ. הוא מקבל עגבניות, אחד הגדולים במשק. מושב אוהד מייצר כ-45%. זה היה כזה כייף לראות את מה שמייצרים פה. קודם כול, זה ריסוס ביולוגי ולא כימי. העגבניות באמת מדהימות, ולא משנה שהוא מגדל עגבנייה תמר ובארוחה קיבלנו שרי, שהוא לא מגדל.

אדוני היושב-ראש, לא אכלתי ארוחת בוקר. תעצור כאן עם התיאורים הפלסטיים.

הפלפלים והקלמנטינות. חוץ מאחיזה בקרקעות, זה תחום שהוא כייף ואני חושב שהוא יתרום.

אם כבר פתחת, צריך להגיד שכאשר אנחנו מסתכלים על החקלאות הישראלית ורוצים לפתח אותה מהסיבות שאתה ציינת – אחיזה בקרקע, עצמאות כלכלית. אתה יודע, בעקבות רעידת האדמה בטורקיה, הטורקים הפסיקו יבוא של עגבניות. מדינה לא יכולה לסמוך רק על יבוא, ואנחנו צריכים לתת לחקלאים שלנו, כמו שניסינו להוביל ברפורמה האחרונה, תנאים הוגנים לתחרות הוגנת למול חקלאים אחרים. שהשוק יהיה פתוח לגמרי, אבל שהתנאים יהיו הוגנים.

ראינו שם עוד תופעה, וזה היה ממש מעניין לראות. זה לא קשור לחוק, חברים, אבל אנחנו נהנים לדבר על חקלאות. הוא עשה משהו תקדימי, והוסיף עוד 70 חלקות, כל אחת של 50-30 דונם. איך הוא עשה את זה? זה פרויקט גדול, ואמרתי לו שאנחנו צריכים לדון בו בוועדת הכלכלה, ולראות אם אפשר לשכפל את הרעיון הזה. חוץ מהרחבות, שזה בתים, הוא עשה משהו במשקים. זה היה יפה מאוד, ובלט שם.

מישהו רוצה להתייחס?

הוסכם בוועדת שרים לחקיקה, שהליך החקיקה ייעשה בתיאום עם משרד הכלכלה והתעשייה. אנחנו מבקשים לוודא שאכן כך.

בסדר. דבר נוסף. ראינו שהמחיר שהוא מקבל בעד השיווק של העגבנייה מאוד מאוד נמוך ביחס למחיר שלה בסופר. הם עשו תרגיל, וכאילו בנו חברת שיווק שלהם. הם משווקים ושאלתי אותו איפה הוא מרוויח יותר: בגידול של העגבנייה או בחברת השיווק. לא היה ספק איפה הוא מרוויח.

זאת אחת הלקונות.

עוד מישהו רוצה להתייחס?

רציתי לשאול את נציגי הממשלה לגבי החלטת ועדת השרים, שקובעת שהצעת החוק תקודם בהסכמת משרד הבריאות, וכפי שנאמר כאן, בתיאום עם משרד הכלכלה והתעשייה. מדוע משרד הבריאות רלוונטי?

לדעתי זאת טעות. משרד הבריאות אחראי על התקן של סימון מזון, אבל לא על סוג המזון המדובר. לדעתי, הכוונה הייתה לחקלאות, אבל נבדוק מה הפרוצדורה.

ואז התיקון יהיה בלי זה?

לא. בכל מקרה, משרד החקלאות מעורב בנושא. הייתה עבודה ממשלתית בין משרד הכלכלה למשרד החקלאות לאחר שהוגשה ההצעה בכנסת הקודמת. הם באמת הציגו עמדה בוועדת השרים.

אחד הגלגולים של הצעת החוק היה לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, זה בכלל חוק בפיקוח משרד החקלאות.

כנראה יש פה טעות סופר. נבדוק מה הפרוצדורה לשנות, אם עוד אפשר. לדעתי, במהות ממש זאת הכוונה.

בוקר טוב, אני משירות המזון הארצי, משרד הבריאות. לפי גורמי המקצוע, מבחינתנו, התיקון לחוק הוא הצהרתי והוא לא מפורט עד כדי שנבין איך הולכים להיות הפיקוח והאכיפה. מבחינת התשתית של העקיבות, היא כבר הונחה בחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), כך שמבחינת עקיבות לא תהיה בעיה. עם זאת, חשבנו שלעניין הצמחים – פירות וירקות – האכסניה המתאימה יותר היא חוק פיקוח על הצמח וייצורו ולא בחוק הגנת הצרכן.

לגבי מזון בתפזורת שמקורו מן החי, זה מהווה איזשהו אתגר בפן האכיפתי, מכיוון שכיום יש חסר בכוח אדם מיומן, שמסוגל להבדיל בין סוגי הבשר והמקור שלהם, מדינת הייצור. במיוחד בדגים, זיהוי וסוג ארץ המקור נתון למעבדות, ויש מעבדה אחת שעושה את זה, בבית דגן. יש מספר וטרינרים מאוד מצומצם במשרד הבריאות שעושה את זה. זה בנוגע לפרטים של האכיפה.

במסגרת הדיון בחוק תעבירו את כל הנקודות האלה.

מבחינתנו, אין לנו התנגדות לסמן ארץ מקור.

זה עיקר החוק, באמת לסמן.

רק בשביל להבהיר, התכנסנו פה בדיון רק בשביל לאשר דין רציפות ולא מעבר לכך.

ברור, ברור.

את כל השאר אנחנו יודעים. גם בפעם שעברה הייתה התנגדות אחרי שהייתה הסכמה, ואנחנו יודעים שצריך להידבר. נשמח מאוד להידברות של המשרדים על מנת להוציא משהו טוב תחת ידה של הכנסת.

בסדר. אם אין עוד הערות נעבור להצבעה, כי זה באמת הפורמט של הוועדה.

יש מתנגדים? יש נמנעים? מי בעד.

הצבעה
אושר.

הוועדה אישרה החלת דין רציפות ב-5 קולות בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:12.