פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
21/03/2023


מושב ראשון




פרוטוקול מס' 8
מישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ג (21 במרץ 2023), שעה 12:45

פגיעה בפריפריה בשירותים חיוניים ונגישות מוגבלת של תחנות רדיו

חברי הוועדה: אברהם בצלאל – היו"ר
יעקב אשר
דבי ביטון
שלום דנינו
חילי טרופר
מאיר כהן
צגה מלקו
קטי קטרין שטרית

אחמד טיבי

יוליה חיבניק - מנהלת מרחב חדרה והשומרון, משרד העלייה והקליטה

מאיה דבורי - מנהלת אגף שירות, משרד הפנים

מירב יוסף - סמנכל"ית, רשות החשמל

איזבלה דרגונצקי - מנהלת אגף שירות לקוחות, המוסד לביטוח לאומי

אלעד זכות - יועץ בכיר למנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי

דוד לוי - רכז פורום ערי פיתוח, מרכז השלטון המקומי

יהודה בוטבול - סגן ומ"מ ראש העיר, עיריית אלעד

יעקב מעלימי - מ"מ רה"ע, עיריית נתיבות

גילה ורד חזן - עוזרת ראשית ליועמ"ש, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

דוד בן בסט - יו"ר ההתאחדות, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

אברהם חורוזינסקי - רוזן - מנכל 93 FM, תחנות רדיו אזוריות

אריאל דרעי - מנכל רדיו קול ברמה, תחנות רדיו אזוריות

דוד חזיזה - יו"ר עמותת 'בחורי חמד'

שמעון כהן - נציג ציבור

אבי חורוזינסקי-רוזן - מנכ"ל 93FM

יוסף אוקנין - נציג עיריית טבריה

ישראל רמתי - חברת מועצת בית שמש

ורד קירו זילברמן

אריאלה מלכה

מירב מקלר - חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.



פגיעה בפריפריה בשירותים חיוניים ונגישות מוגבלת של תחנות רדיו

צהריים טובים, אנחנו פותחים כעת את הישיבה של צמצום פערים, ואני שמח דבר ראשון שנמצא איתי חבר הכנסת אחמד טיבי, כי אנחנו מצמצמים ומצטמצמים בהרבה הרבה נושאים ואני שמח שאתה מגיע לוועדות, בגלל שאתה מבין שהדברים האלה חשובים מאוד. בסוף אנחנו פה בוועדה הזאת מנסים לעזור לציבור הישראלי באמת. יש וועדות שגם עושים אבל גם הרבה מדברים והרבה מקשקשים, כמו שהיינו ביחד בוועדה כלשהי שגם קצת קשקשו שם, אבל פה אנחנו מגיעים במטרה אחת, לעזור לאזרח, לציבור ואנחנו מתחילים לקיים כרגע את הדיון הראשון. אנחנו נתחיל דווקא בנושא של נגישות מוגבלות של תחנות הרדיו.

נמצאים אתנו פה גם סגני ראשי ערים, נמצאים אתנו פה גם בעלי תחנות רדיו חשובות, אם זה אריאל דרעי שנמצא אתנו פה מקול ברמה, אבי רוזן, איש צנוע מקול חי, אם זה דוד בן בסט, שנמצא אתנו פה.

אני דווקא אפתח עם חבר הכנסת שלנו, אחמד טיבי.

אני אקשיב קודם לנושא.

נמצאים אתנו פה, אני רואה גם חברים מטבריה שבאמת העלו את הנושא הזה לראשונה. הם הראשונים שהעלו את הנושא הזה. אז אנחנו נשמע את ידידי, ממלא מקום ראש עיריית אילת, אחרי זה כמובן את החברים מטבריה שהגיעו במיוחד ואחר כך בעלי התחנות וכמובן את השלטון המקומי ויו"ר ההתאחדות שנמצא אתנו ואנחנו מקווים שנקבל קצת תשובות לבעיות שאנחנו ששמענו.

מי קיבל את ההזמנה להגיע לכאן מתחנות הרדיו?

ח"כ טיבי אני אומרת ככה, כמנהלת ועדה הבנתי שפנו אנשים מטבריה לעניין למה אין לנו את האפשרות לשמוע את הרדיו החרדי, ומפה נולד הנושא. אז מאחר והם פנו, הזמנו את מנכ"לי הרדיו החרדי ואת יו"ר ההתאחדות, תחנות הרדיו האזוריות.

זאת אומרת, מבחינתי כמנהלת, כפקידה, יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות, אם יהיה מה להוסיף על תחנות רדיו נוספות ממגזרים נוספים, הוא האיש להגיב.

אנחנו נתחיל את הדיון ברשותכם. ידידי יהודה בוטבול, ממלא ראש עיריית אילת בבקשה.

טוב, אז קודם כל אני שמח להיות פה. ועדה זו אני רואה שהיא פעילה בכל הנושאים שצריך לגעת בהם בכל הפריפריה, גם במובנים של פריפריה גאוגרפית וגם במובנים של פריפריה חברתית, אבל חוץ מהנושא של הרדיו שאני מתאר לעצמי שהוא מאוד מאוד חשוב, וידברו על זה אנשים שיותר נוגעים לתחום הזה, אני דווקא הייתי רוצה לדבר על הנושא השני של הוועדה הזו.

אז אנחנו נעשה את זה בדיון הבא, בסדר יהודה?

הנושא של הרדיו באמת קודם כל תודה לכל המנכ"לים של הערוצים שהגיעו. כבוד היו"ר, כבוד חברי הכנסת שנמצאים כאן. ברצוני לדבר על הקיפוח של שנים של הציבור החרדי בפריפריה, שמעולם לא היה ניתן לקלוט ערוצי תקשורת חרדיים כדוגמת קול חי וקול ברמה, למעט התחנה של רשת מורשת, שהיא לא מותאמת לציבור החרדי. היא לציבור הדתי, אבל לא מותאמת לציבור החרדי.

כמו כן, לציבור החרדי אין האפשרות לקלוט את הערוצים האלה דרך אמצעי התקשורת של האינטרנט. פניתי למשרד התקשורת. התשובה שקיבלתי מהם, יש לפנות ישירות לרשות השנייה, זה הציטוט מהתשובה שנתנו לי.

פניתי לרשות השנייה, שהערוצים החרדיים, למיטב ידיעתי משודרים דרכם, והתגובה היא שמדובר בתחנות אזוריות למרכז הארץ, בשונה מתחנה ארצית שנשמעת בכל הארץ. נכון לעכשיו לא היתה התכנות להקמת תחנת רדיו חדשה עבור האוכלוסייה החרדית בצפון הארץ. סוף ציטוט.

סליחה שניה, למי פנית ברשות השנייה? רק שאני אדע.

לנציב פניות הציבור, דוד רגב. אז אני רוצה לציין שכיום יש בטבריה 30% חרדים ואני מאמין שגם בערים אחרות כמו צפת וחיפה ובעוד ערים בצפון ובדרום, האוכלוסייה החרדית כיום היא לא מבוטלת. הציבור החרדי בפריפריה שזה רק עניין שהולך ומתפתח, כמו שכולם יכולים לבוא ולראות.

אני אעזור לך שגם הרבה תיירים חרדים ישראליים נמצאים שם באזור הצפון במשך כל השנה.

נכון, נכון. גם אני עצמי אני לא תושב טבריה, או אזור הצפון הרחוק. אין שום סיבה שאנחנו לא נקבל לשמוע תחנה. אני אגיד עוד שאלה בהסתכלות שלי, בסוף יש הרבה מהציבור החרדי שאינו צורך אינטרנט ודברים כאלו, וזה הכלי היחיד שיש לו לעדכונים, ולפעמים זה אפילו להצלת חיים. יש תקופות של מלחמות, או כל דבר, בסוף זה הכלי שהוא שומע והוא משודר והוא יודע מה קורה במדינה, ומה קורה אפילו סביב לבית שלו, ואם אין לו את התדר הזה לשמוע, FM, אם אני מבין נכון שזה הבעיה העיקרית.

רק מעניין אותי עוד שאלה למשרד התקשורת שנמצאים אתנו פה?

אדוני, משרד התקשורת לא פה, הם ביום עיון ארצי ולכן מועצת הרשות לטלוויזיה ורדיו, היא הגוף.

רגע, אני רוצה רגע להבהיר לגבי מועצת הרשות השנייה. לרשות השנייה יש את מועצת הרשות השנייה שהיא במירכאות כמו הדירקטוריון שלה, שמקבלת החלטות רוחב. אני מהרשות השנייה, מהלשכה המשפטית. אנחנו לא הזרוע הארוכה של משרד התקשורת, אנחנו תאגיד סטטוטורי ומשרד התקשורת בהחלט היה צריך להיות כאן, במיוחד לתת את הדעת בכל מה שקשור בתדרים, כי תדרים זה לא אני נותנת, זה לא הרשות נותנת, אלא משרד התקשורת.

מאוד מאכזב שמשרד התקשורת לא מצא ולו פקיד אחד שיגיע לוועדה.

אדוני, לך אני אומרת ולך ח"כ טיבי, גורמים מוסמכים במשרד התקשורת ציינו בפני שמועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הם הגוף שמבחינתם מייצג אותם. והם ביום עיון כלל ארצי.

אני רק אומר לפרוטוקול, אני חושב שזה לא בסדר שהם לא נמצאים פה, הם היו צריכים למצוא מישהו לשלוח לפה, בסוף זה דיון חשוב.

אז אני אומר שאחרי שדיברנו על ההתפתחות של הציבור החרדי בפריפריה, אז באמת הגיע הזמן שכל חרדי, בכל מקום, יהיה לו את הערוצים המותאמים לפי רוחו, כמו שיש לכל מגזר אחר המדינה, וגם למגזרים המיעוטים. או בצורה ששני הערוצים החרדיים שקיימים כיום יהיו ארציים, שזה אפשרות שנתנה אותה הרשות השנייה במה שהיא אמרה, או לפתוח ערוצים חדשים לקליטה, או הקמת ערוצים חרדיים נוספים לפריפריה, שזו ההצעה הפחות מועדפת, כי ברור שעדיף את הערוצים החרדיים שכיום שולטים בשוק.

לומר שאין אפשרות או התכנות, או שכל משרד יזרוק את האחריות על השני זה לא מתקבל על הדעת. הנושא הזה, בנוסף, הוא עניין סמלי, כמו שחברי בפעם הקודמת דיברו, שיש עוד המון עניינים בפריפריה לצמצם את הפערים החברתיים, שזו הוועדה הזאת, אבל כיום אנחנו מרגישים בפריפריה כאילו יש את מדינת מרכז הארץ, ויש הרחק הרחק את יערות הפריפריה. לכן, זה דבר שהיינו שמחים שישתנה גם בעניין של הרדיו.

תודה דוד. מנהלי הרדיו.

דוד בן בסט, יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות. קודם כל אני מתפרץ אל דלת מאוד מאוד פתוחה. אני חושב שמה שנאמר פה, עוד לא נאמר הכל, אבל מה שנאמר פה בשלב ראשון הוא לא רק חכם, הוא גם מאוד מאוד צודק.

אני חושב שזה לא יכול להיות באמת, שתחנת רדיו, אם אנחנו מדברים עם חרדית אבל לא רק, תשדר באזור מסוים ולא ישמעו אותה לא בצפון וגם לא בדרום. בשיחת ועידה, ישיבה די רבת משתתפים, עם משרד התקשורת, שאני ניהלתי עם החברים ביום חמישי האחרון, נשאלה אותה שאלה, והשאלה שנשאלה היתה, כיצד אנחנו הופכים את תחנות הרדיו לארציות.

אז קודם כל, ברור לכולם, ברור כמובן לך אדוני היו"ר, שהדבר דורש חקיקה כי המנדט של הרשות השנייה הוא לטפל בתחנות האזוריות, והתחנות האזוריות על פי חוק, משדרות באזורי. אבל זה איזה מין אנומליה כזאת שנוצרה במהלך השנים ותחנות הרדיו, אם יורשה לי גם להגיד בשמן, הן לא רק צודקות, זה באמת לא יכול להיות שמגיע איש חרדי לצפון או לדרום ולא שומעים אותו, והיות וגם אין לו אינטרנט, אז יש לו בכלל בעיה. ואנחנו, התאחדות תחנות הרדיו, תומכים בזה ב-100%.

ומשאמרתי את זה, אני רוצה להסביר, שחקיקה צריכה היות חקיקה גורפת, אם אתה רוצה להקים תחנות רדיו ארציות. להערכתי, ואני לא משפטן, אני קצת מכיר את החוק, יכול להיות שצריך בתקנות לאפשר לכל תחנת רדיו, קודם כל חרדית אבל לא רק, במיוחד אלה שבמרכז ורוצים לשדר לפריפריה, לתת להם, ועל זה דובר בישיבה האחרונה של משרד התקשורת אתנו, אני אמרתי – קחו ותתנו לכל תחנת רדיו, מבחינתי שזה יהיה קודם כל החרדים, עוד שני תדרים.

אומר לי מנכ"ל משרד התקשורת, אין לנו מספיק תדרים. הסברתי ואמרתי, יש כאן בזבוז תדרים משווע, ואני שואל למה רשות השידור צריכה לקבל 36 תדרים בשעה שתחנות רדיו אחרות יש להן 1-2 בקושי. ומפה יכול לבוא הרזרבה של התדרים שמבחינתי, תנו אותם גם לתחנות רדיו החרדיות, אבל לכל תחנת רדיו, כי יש כאן איזה שהיא בעיה משפטית, הסבירה לי היועצת המשפטית. אתה לא יכול לתת ל-X, אתה לא יכול לתת ל-Y.

לכן זה חשוב מאוד, אבל מבחינתי שהם יהיו אפילו הראשונים, אבל שמשרד התקשורת, שזה התחום שלו, יאפשר לכל תחנת רדיו לקבל עוד 2 תדרים, וזה אין פה בעיה בכלל.

השאלה אם 2 תדרים, יש מספיק לתת לכל אחד.

בוא אני אגיד לך, שאלה כל כך מדויקת ששאלת, כי את אותה השאלה שאלו אותי במשרד התקשורת. אמרתי להם, רבותי, זה נורא פשוט. רדיו קול חי, או רדיו קול ברמה, ייקחו תדר אחד שלהם שלא שומעים אותו בצפון וימחזרו אותו על אותו תדר, אם לא יהיו להם מספיק תדרים. מה זה אומר? זה אומר שהיום בטכנולוגיה, אם את רדיו קול ברמה או קול חי לא שומעים ברמת הגולן, ואני בכוונה הולך צפונה, קח את אחד התדרים שלהם ואתה יכול לשדר שם את אותו תוכן, על אותו תדר. מה התדר שלך, 92.1, זה המרכזי שלך.

לפרוטוקול תצייני שיו"ר ההתאחדות פנה למנכ"לי הרדיו.

ולכן אני אומר, קודם כל תחלקו את התדרים שאפשר ויש עוד תדרים, אין מספקי, אבל יש. קחו מקול ישראל את עשרות התדרים שיש להם, לא את הכל, כמה בודדים, חלקו אותם בין תחנות הרדיו ואז תבטלו את הנושא של האזור, ואז קול חי, קול ברמה ושאר תחנות הרדיו שהן במרכז, יוכלו לשדר בפריפריה וזה אפילו לא דורש הליך של חקיקה.

אנחנו כמובן תומכים בזה, אני חושב שתחנות הרדיו החרדיות, ואני אוסיף על זה, לא רק החרדיות, גם תחנות הרדיו הערביות, שמשדרות במקומות מסוימים, אני חושב שמגיע גם להן לשדר ארצי.

זה מה שרציתי להגיד, יש תושבים, למשל ביפו, או ברמלה, רוצים לשמוע את תחנת אל שמס, או רדיו אל נאס, לא שומעים את זה באזורים מסוימים, אפילו במרכז, שלא נדבר על הדרום כמובן. אז יש בעיה. מה שהציג כאן האדון, תקף גם לגבי תחנות אזוריות ערביות.

אני אחזק את זה, אני יכול גם להגיד לכם, שגם תחנות רדיו אזוריות שזה אזור הזיכיון שלהן, לא נשמעות טוב בחלקים מסוימים.

כתושב נווה יעקב, אני יכול להגיד שיש מקומות שאין קליטה.

אתה מדבר על נווה יעקב. אני מדבר על מודיעין, שזה אזור שלי, לא שומעים אותי. למה? כי יש הרים בדרך, זה הבעיה.

אריאל, בבקשה.

אריאל דרעי, אני מנכ"ל תחנת הרדיו קול ברמה. אדוני היו"ר, תודה רבה קודם כל על עצם קיום הדיון. כדי להבין רגע את התמונה, צריך לחזור רגע לרציונל שעמד בבסיס הקמת תחנות הרדיו האזוריות, אני חושב שזה היה ב- 1994, החוק אני חושב. ואחרי זה ההקמה שלהן היתה ב- 1995.

הרציונל היה כפול, הרציונל היה מלבד להגביר את התחרות בשוק התקשורת, היה רציונל לתת מענה אזורי למקומיים, מבחינה גאוגרפית. תושבי תל אביב מעניין אותם חדשות שמתרחשות באזור תל אביב. תושבי הדרום, מעניין אותם מה שקורה באזור הדרום וכו' וכו'.

שני הרציונלים האלה לא מתקיימים בכל מה שנוגע למגזר החרדי. בכל מה שנוגע למגזר החרדי, קודם כל ברור שהחלוקה שהתבצעה על בסיס גאוגרפי, לא רלבנטית לחרדים. ברור לנו שיש חרדים, ודרך אגב, זה לא רק חרדים, זה גם דתיים, גם מסורתיים, שאוהבים להאזין לתחנות הרדיו. זה לא מתקיים.

אלו שנמצאים מעבר לאזורי הזיכיון של רדיו קול ברמה ורדיו קול חי, לא יכולים ליהנות מהשירותים של התחנות האלה, אבל זה לא רק עניין של ליהנות מהשירותים של התחנות האלה, יודעים גם במחקרים, וגם בבדיקות, שתחנות הרדיו הן כלי מדיה המרכזי, האון ליין שנמצא במגזר החרדי. ראינו את זה באופן בולט בתקופת הקורונה, שהמאזין החרדי צרך את עיקר האינפורמציה שלו מתחנות הרדיו, וככה שכאשר אתה לא מספק לו שירות כזה, גם בנושא בטיחות בדרכים וגם בנושאים רפואיים, הוא לא מקבל מענה.

ברור לכם שלתחנות הרדיו החרדיות יש אינטרס כלכלי ויש לזה גם עלות כלכלית לא מעטה. אבל, בניגוד למה שאמר דוד בן בסט, ההחלה של החוק הזה על כלל התחנות ופריצה של גבולות אזורי הזיכיון, אל"ף, אני חושב שהיא תהיה מורכבת, בי"ת, היא גם לא נכונה.

לאדם שאיננו דתי, או איננו חרדי ומתגורר באזור המרכז, יש לו לפחות 5 תחנות רדיו שהוא יכול ליהנות מהן, יש לו מגוון של תחנות רדיו אזוריות שהוא יכול ליהנות, מלבד התחנות הארציות (רשת ב', גלי צה"ל וכו').

ולאדם חרדי, שנמצא בטבריה, אין ולו תחנה אחת שהוא יכול ליהנות ממנה. מה שזה אומר, שכדי להחיל, לפרוש את מה שאנחנו רוצים על כלל התחנות, ייצור קשיים משפטיים וגם קשיים טכניים, כי אין מספיק תדרים. תדרי ה- FM הם משאב מוגבל ואין מספיק תדרים.

אני כן שואל שאלה אחת, מה הרציונל שהוחלט. נגיד שעד אזור זה, זה נקרא אזורי, לתחנות האלה ולא מעבר לזה.

אני אסביר, הקמת תחנת הרדיו קול ברמה וקול חי היו במסגרת תחנות הרדיו האזוריות, וכשמן כן הן. הן לא יכולות לכלול את כל הארץ. הן לא יכולות ארציות, וקבעו איזה שהיא חלוקה, אני חושב שיש 14 אזורי זיכיון וכל אזור זיכיון הוא מתוחם ממש במפה, מה בדיוק אזור הקליטה שלו, כמובן זה משפיע איה אתה יכול לשים את המשדר שלך. אתה יכול לשים את המשדרים שלך רק בתוך אזור הזיכיון.

מכיוון שזה היה תחת המסגרת של תחנות הרדיו האזוריות, אז מטבע הדברים קבעו שכל תחנה היא אזורית והיא לא ארצית, מבלי להתחשב בעובדה שקהל היעד מבחינה דמוגרפית הוא יותר ארצי, ואני נוגע בנקודה הזאת כי יש פתרון שהוא יכול להיות פתרון יותר רך, ויותר קל. לא לפתוח את כל התחנות הרדיו האזוריות לכל הארץ, ולא לפתוח את תחנות הרדיו קול ברמה וקול חי לכל הארץ, כי אז תצטרך שינוי חקיקתי משמעותי, אלא לעשות דבר אחד, להרחיב את אזורי הזיכיון שלהם. להרחיב כי גם כיום אין שוויון בין אזורי הזיכיון.

אם ניקח את התחנה של דוד בן בסט, היא באזור המרכז, אני תחנת רדיו קול ברמה היא אזור התיכון, היא משתרעת פחות או יותר מבאר שבע בדרום, פאתי באר שבע ועד אזור השרון. תחנת רדיו קול חי היא באזור המרכז, כולל ירושלים. זאת אומרת, מראש כבר אין. זה לא 1:1 התחנות, אזורי הזיכיון הם לא שווים בגודלם, ומה שנכון לעשות זה פשוט להרחיב את אזורי הזיכיון לפי המצב הדמוגרפי.

זאת אומרת, לראות איפה יש ריכוזים חרדיים ולהגדיר את אזור הזיכיון זה הרבה יותר קל, זה לא דורש שינוי חקיקתי, זה אפילו יכול להיות בהחלטה של שר התקשורת.

שלום, תודה רבה. אני אבי רוזן, מנכ"ל קבוצת קול חי. זוכה להיות בעולם התקשורת עוד מערש היוולדו עוד לפני 27-8 שנים מה שהיה עוד לפני תחנות הרדיו האזוריות, שהוביל בעקבות התחנות השונות שהיו אז כפטריות אחרי גשם בארץ, גם במגזר הכללי וגם במגזר החרדי, המדינה עשתה סדר והקימה את מועצת הרשות השנייה, תחילת התחנות הכלליות, 14 תחנות, ולאחר מכן, ב- 96' הוקמה תחנת קול חי.

בגדול, לראשונה מזה הרבה שנים, אני יכול להסכים עם דברים שאריאל אומר בכל מה שקשור להגדרות בנושא האזורים. הייתי אז בהקמת תחנת רדיו קול חי, כשהייתי ילד קטן, והתחנה התחילה אבסורדית, באזור בני ברק בלבד, כי למי שהגדיר את האזורים היה בראש שהחרדים גרים בבני ברק. מהר מאוד, תוך שנתיים שלוש, זעקו אז חרדים בעוד אזורים, אני מדבר איתך על 26 שנים אחורה, כשהתחנה התחילה לפעול בנוב' 96' "אין לנו תחנת רדיו", זה עוד לפני האינטרנט ולפני הדיגיטל, ערוצי הטלוויזיה היו רק רשות השידור וערוץ 2, ואז זה הרחיב את אזור הזיכיון למה שהוא היום, התרחבו לאזור ירושלים רבתי, קצת יותר דרומה ואיפה שהוא בשרון עד חדרה, משהו כזה.

זכיתי עם השנים ב- 2009 שהיו תחילת המהלכים עם שר התקשורת דאז, אריאל אטיאס, להקים את תחנת קול ברמה. אז הייתי בפסק זמן מקול חי, הייתי בעריכת עיתון, זכיתי לנהל בפועל את ההקמה של קול ברמה והגדרת האזורים והשטחים אז, וכבר אז הבינו שהציבור החרדי יותר מאשר התחנה השנייה שפעלה, שהיא קול חי, והרחיבה את זה דרומה יותר, עד באר שבע.

שוב, מאותן מגבלות שציין אריאל, מבחינת החוק, כשהתחנות הן אזוריות ולא ארציות, לא יכלו לתת את כל אזור הארץ אם אפשר היה לתת אז את כל הארץ, היו נותנים את זה ומאז הן פועלות התחנות, כשציבור חרדי גדול מאוד לא מקבל מענה. עכשיו, אנחנו יודעים את כמנהלי תחנות, אנחנו יודעים את זה גם בשגרה. בן אדם רוצה לשמוע גם בבית, ברכב, בדרך, והיום הפתרונות שהוא מקבל זה רק בדיגיטל, והרבה מאוד חרדים לא רוצים בדיגיטל וגם מי שיש לו סמארט פון מוגן, כזה או אחר, לא צריך להפעיל אותו כל היום כרדיו. רוצה את תחנת הרדיו שתפעל לו ברקע בבית ולזפזפ בין התחנות, שיהיה לו מגוון, מבחר, ואין לו אפילו אחת, ושלא נדבר על שעות חירום. הזכיר אריאל את הקורונה, אנחנו מדברים על שעות מתיחות, על שעות שיש אזעקות והתראות וכו', והרדיו החרדי מהווה כלי של הצלת חיים, הוא מהווה כלי, בעוד שבעולם בכלל, וגם בארץ אם כי פחות, אבל בעולם הרי הנתונים המחקריים מראים שעולם הרדיו הולך ודועך מול הדיגיטל. בציבור החרדי הוא רק הולך ונפתח, הולך ומתחזק, וכבר הרבה שנים הוא בעצם חלק מהוויה של המשפחה החרדית.

צריך להבין, בציבור הכללי, שעות הפריים טיים בערב הם של טלוויזיה. בציבור החרדי הבן אדם בא בערב הביתה, משכיבים את הילדים, מה הוא עושה? לא פותח טלוויזיה. הוא מגביר את הרדיו שפתוח מהבוקר. הוא שם בבוקר שיעורים, מערכות. הפריים שלנו הוא ברוב שעות היום, בדוק ומוכח מסקרים וקבוצות מיקוד. כך שכלי רדיו בשביל המשפחה החרדית הוא שונה לגמרי לגמרי מאשר במגזר הכללי ששומע בדרך, באוטו הביתה, שהוא גם כלי חשוב ומבחינתי, וודאי כל תחנה שיכולה להתרחב, כל עוד שזה לא יזיק אחת לשנייה, והן יסתדרו ביניהן.

לגבי האפשרות של היתכנות של תחנה נוספת שהוזכרה כאן, וגם אני הייתי באיזה שהוא דיון רב משתתפים במשרד התקשורת, העלו שוב איזה שהוא רעיון עוועים בעיני, להקים תחנה חרדית נוספת, שניסו אותו לפני כמה שנים ובוחנים אותו כרגע שוב, ואני אומר עוועים מזווית הראייה שלי, ואריאל הזכיר את זה. לפני כמה שנים הרשות השנייה ואולי היועצת המשפטית, ורד, תוכל להאיר על זה, או שאולי זה לא היה בתקופתה, הרשות השנייה פרסמה קול קורא ועשתה מחקר מקיף לגבי הקמת תחנה נוספת באזור הצפון, בעקבות תלונות שהם קיבלו. לא קיבלתי את התשובות הרשמיות במסמך, אבל התשובות שניתנו לי אז, אתה יודע מכירים, מדברים, היועצים המשפטיים. התשובות שנאמרו אז, שאין לזה היתכנות כלכלית ואין לזה הצדקה להקים תחנה נוספת, לא מבחינת עצמה ולא מבחינת פגיעה בלתי מידתית שתהיה בתחנות הקיימות.

נכון שאנחנו נהנה באם ירחיבו לנו את התדרים. זה קודם כל יעלה לנו, זה קודם כל יגרום לנו להוצאות. בוודאי שבהמשך הדרך אנחנו בונים על זה שזה יתאזן, אבל הפתרון ההגיוני ביותר והנכון ביותר, זה הרחבה של תחנות קיימות, גם תחנת קול ברמה, שיהיה מבחר למאזין לקבל את מה שהוא רוצה ונוכל לתת לו מענה גם בשגרה וגם בחירום בע"ה.

ברשותך אני רוצה להוסיף הערה קטנה, לתחנות הרדיו קיים מנגנון של פיצול תדרים. תוכן נוסף באחד התדרים שקיים להם. העובדה היא שתחנות הרדיו, אלה שקיימות בצפון ובדרום, שאם הן היו חושבות לנכון שניתן להקים איזה שהוא מנגנון או שתחנה נוספת לתושבי הצפון החרדים, אז הם היו משתמשים במנגנון הזה, של פיצול תדרים. זה שהם לא עושים את זה, זה בגלל שהם מבינים שאין לזה הצדקה כלכלית, ולכן הדרך היחידה היא להרחיב את אזורי הזיכיון של התחנות הקיימות.

עוד משפט, דיבר כאן ידידי דוד בן בסט, בדרך כלל בצניעות, הוא מהאבות המייסדים של התחנות האזוריות, ובמיוחד אני כל כך הרבה שנים בתחום הזה של הרדיו האזורי, חייבים לו המון, והוא יודע מה הוא אומר. הוא חי את השוק הזה, חי את המגזר הזה ואני בטוח שאם יש תחנות כלליות שיש להן עניין להרחיב, אז מבחינתנו – בוודאי.

הוא יהודי יקר עתיר זכויות. אגב גם התחנות הרדיו החילוניות. בזמנו בקול חי וכעבור שנים בקול ברמה, דוד עוד לפני אירוע המשדרים שהתחילו איתו, כל הליווי של התהליך עם משרד התקשורת, שבחן את האפשרויות, יש לו זכות ברדיו החרדי, ומגיע לזה יישר כוח גדול ותודה.

שר התקשורת שהתחיל לבדוק את הנושא, היה רפאל פנחסי. היה לי הכבוד להיות היועץ שלו. וכשאני באתי אליו ואמרתי לו, תנסה לבדוק את האפשרות, תקים וועדה. אחרי פנחסי הוועדה קבעה שצריך להקים תחנות רדיו פרטיות אזוריות, והשאר זה היסטוריה.

מה שרציתי להוסיף ברשותך, זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע. גם עבור הרדיו החרדי וגם בכלל. הרשות השנייה היום, המנדט שלה זה לטפל ברדיו האזורי ובאזורי הזיכיון. משרד התקשורת בודק את האפשרות, ואני חושב שצריך לעודד אותו לבטל את אזורי הזיכיון, מה זה לבטל? זאת אומרת שאם רדיו קול חי היה מוצא משדר או קול ברמה, מוצא מקום לשים את המשדר השני שלו, מחוץ לאזור הזיכיון, הוא היה צריך לעבור ייסורים עד שהיו מאפשרים לו את זה.

אני חושב ששני החברים שלי פה יודעים ומבינים את זה. אני סייעתי לאחת מתחנות הרדיו, לפי הבקשה, והסכמתי שזה יהיה אצלי, שאני אהיה האכסניה. אבל, ביטול אזורי הזיכיון, זאת אומרת, אני לא חייב לשים את המשדר שלי רק באזור שלי. אתה פותר את הבעיה קודם כל לתחנות החרדיות, קודם כל. מי שירצה אחר כך לשים משדר איפה שהוא רוצה, יגיש פניה למשרד התקשורת ויקבל. אבל זה צריך להיות הדבר הראשון במהלך ההקלה על התחנות החרדיות. התחנות שאין להן את האפשרות להישמע בכל המקומות.

אבל אני אומר בצניעות, רדיו לב המדינה, שזה רדיו שמשדר בעיקר מוסיקה מזרחית, אתה יוצא לכיוון נתניה, אתה כבר לא שומע. למה שלא יהיה בצפון ובדרום? ומספר החרדים שמאזינים לנו הדתיים, החרדים הוא אדיר. רק מוסיקה מזרחית.

תודה דוד. ורד ממועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, אני אשמח קצת גם להתייחסות לשאלות ומה ההצעות שאת מציעה בסוף, פתרונות.

טוב, אז בגדול אני רוצה רגע להתייחס לכמה דברים שנאמרו כאן, גם ע"י התחנות וגם ע"י דוד. הרציונל, כמו שאמר אריאל, באמת היה לעשות תחנות רדיו אזוריות שבעצם יגלמו את הצרכים של כל האזורים בארץ, ולא תחנות ארציות. ומכאן אנחנו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים. מי שרוצה, יכול לבוא ולעיין, הבאתי את מפת אזורי הזיכיון, שיראה בדיוק עד איפה זה אמור להגיע.

השאלה כמה תדרים יש למדינה לחלק, היא שאלה עלומה. אנחנו לא יודעים, ולכן באמת היה צריך לשבת כאן נציג ממשרד התקשורת, כי הם היחידים שמחזיקים בתדרים, ויודעים בדיוק כמה תדרים יש להם. כמה תדרים הם יכולים להעניק, ואיפה התדרים האלה נמצאים. זאת אומרת, עד לאן הם יכולים להגיע. זו שאלה שלצערי אני לא אוכל לענות עליה, התדרים לא אצלי, התדרים במשרד.

אם יבטלו את אזורי הזיכיון, כל תחנה חרדית או לא יכולה לעשות את אותו הדבר. אריאל או לא חשוב מי, יכול לשים משדר, אין אזור זיכיון, הוא יכול לשדר, לשים משדר ולשדר את התדר המקורי שלו איפה שהוא רוצה. איפה הבעיה בכלל? ותדרים, יש לקול ישראל 36 תדרים.

דוד, את מי תארח? מה יהיה עם האירוח שלך?

האירוח שלי אם ירצה - יתקיים, ואם לא ירצה- לא יתקיים. זה תלוי בו.

עכשיו, אני רוצה רגע להתייחס שניה לעניין המדיות השונות. זה נכון, אני מניחה שבציבור החרדי לא כולם רוצים להתחבר לאינטרנט ולא רוצים לשמוע את התחנות בכל הארץ.

גם אם יש למישהו, אין שום סיבה שהוא יפתח את זה כל הזמן.

יש לנו גם את עידן פלוס, שהתחנות נמצאות עליו, שכן יש לו קליטה בכל הארץ. עידן פלוס זה בעצם מערך שהרשות השנייה מפעילה ומאוד חשוב גם לציבור וגם לציבורים אחרים. והתחנות דווקא נמצאות עליו, על המערך הזה. זאת אומרת, אפשר לשמוע את זה שלא דרך האינטרנט. רק רציתי לחדד את זה לגבי עידן פלוס.

אם תוכלי להסביר יותר מה זה עידן פלוס, לא מכיר את זה.

עידן פלוס זה בעצם מערך חינמי שניתן לציבור שכל אחד יכול ללכת ולרכוש משדר ולשים אותו בבית, שהוא יכול לקלוט את הערוצים הבסיסיים. 12,13,14.

מקלט במאות שקלים שאין את זה ברכבים.

נכון.

מה שאדם הרגיל ברחוב יכול פשוט לפתוח ברדיו חופשי ובחינם וברור שזה גם לא נגיש לכולם.

בסדר גמור, אבל בבית, כמו שאמרתם, קודם כל אני פשוט רוצה לחזק את הסיפור הזה, כי דיברתם רק על האינטרנט, בואו פשוט נזכר שיש לנו עוד מדיה וזה בסדר.

ואני גם מאוד מבינה את הצורך, אנחנו מבינים את הצורך שאתם רוצים להתרחב.

זה לא שהם רוצים להתרחב, הציבור כולו פשוט. בן אדם שומע עכשיו איזה שיר טוב שהוא רוצה, והוא רק יוצא מאיזה אזור, כמו שאמר דוד, יוצא מאזור נתניה אז זהו. מוצא את עצמו פתאום שומע.

אוקיי. כל אזור זיכיון כזה הוא בעצם לא סתם מה שנקרא על פי טביעת אצבע של מועצת הרשות השנייה. עלתה פה שאלה לגבי בדיו' למה דווקא אזור הזה ולא אזור אחר, וריכוז של אוכלוסיות שונות. באמת כל פעם שהרשות באה לבחון, מועצת הרשות באה לבחון, איזה שהוא אזור אחר, נעשית עבודה סוציולוגית רצינית, נעשית עבודה כלכלית רצינית.

לצורך העניין היה לנו סיפור שהוצאנו מכרז של רדיו אזורי באזור הצפון בשפה הערבית, וזה בדיקות שלוקחות זמן. זאת אומרת, האם עכשיו, עד לפני שנתיים וחצי, אם אני לא טועה, היתה תחנה אחת בשפה הערבית באזור הצפון, רדיו אל שמס, ובאמת הרשות יצאה לבחינה מחודשת של הדבר הזה וגילתה שיש צורך בעוד תחנה.

האם בדקו משהו לציבור החרדי בכל השנים האלו, האם צריך עוד?

זו שאלה שאני צריכה לבדוק במשרד את החומרים, האם באמת היתה בדיקה כלכלית, סוציולוגית לדבר הזה.

אני אעזור לורד, מחילה. היתה היענות מאוד טובה מהרשות השנייה, הם מאוד מבינים את זה, זימנו אותנו כמה פעמים לדיונים. הרשות ממש אתנו והם טוענים שזה קשור למחוקק, קשור לכנסת, קשור למשרד התקשורת.

רגע, סליחה. קודם כל בוודאי שזה דורש. אם רוצים לעשות את מבחינה יסודית ורצינית, ולא סתם להזיז או להוסיף משדרים, אפשר לעשות את זה בוודאי. אבל כמו שאמר דוד, זה הליך שאמור להיות דיי מורכב יחסית, אבל בחקיקה. וככל שיעשו אותו בחקיקה, ועשינו שינויים שונים ומשונים בחקיקה בשנים האחרונות, וזה בסדר, הכל בסדר והכל לפי הצורך. אנחנו לא יושבים מקובעים וחושבים שמה שהיה זה מה שיהיה. הכל בסדר, אפשר לשבת ולבחון את זה.

אנחנו פשוט חושבים שזה איזה שהוא דיון מקביל כרגע שיש בעצם ממה שאנחנו יודעים, למיטב ידיעתנו, אצל לשכת שר התקשורת. הבנו שהוקם איזה שהוא מטה ואיזה שהיא וועדה לעניין הזה וזה בעצם איזה שהוא דיון מקביל.

עכשיו, מועצת הרשות השנייה תתכנס, תביע את עמדתה, תחשוב איפה אנחנו עומדים. אם אנחנו בעד, אם אנחנו נגד, מה אנחנו חושבים על זה וכמובן תעשה את הבדיקות הרלבנטיות. אבל כמובן אנחנו באים בנפש חפצה, אנחנו בעד הציבור ובעד התחנות.

אני רוצה רק להוסיף, הוועדה בודקת, וועדת משרד התקשורת, זה לא הועלה כאן. היא בודקת את האפשרות להפעיל מערך

אני דיברתי עם שר התקשורת, אני מכיר את הנושא הזה, אבל בסוף אנחנו רוצים לראות תכלס. כסגן ראש עיריית ירושלים אני זוכר את כל הרה-ארגון שעשו באגף לאגף חינוך חרדי, איך אומרים, איזה 10 שנים עושים רה-ארגון ויושבים ואז מתחלפים אנשים.

ולא יוצא מזה כלום. קלעתי לדעת חכמים.

תראו, אנחנו נמצאים ב- 2023 ויש ערים שלמות שאין להם קליטה בסיסית, סליחה שאני אומרת את זה. קול ברמה וקול חי, סליחה שאני ממעיט, זה קליטה בסיסית. בהסתכלות שלי זה משהו אלמנטרי פשוט שכל אדם שיהיה לו את זה.

לכן אמרתי, מה הם רוצים לבדוק כרגע, ואני גם כן חושב שזה רעיון מצוין אבל זה ייקח זמן, מה שנקרא דאב פלוס. זאת האפשרות שכולם יהיו ארציים ולא יצטרכו תדרים בשביל זה. זה איזה שהיא רשת תקשורת שייקח זמן להקים אותה.

גם. זו אחת החלופות.

אחת החלופות, את צודקת.

אבל הביאו פה את הרעיון הנכון, שבעקרון צריך להרחיב.

ביטול אזורי הזיכיון, זה הכל.

אבל לגמרי, לא רק של התחנות החרדיות דרך אגב. למיטב הבנתנו השר שוקל לעשות את זה לכל התחנות בכל הארץ.

צמצום פערים הוא לא רק לציבור החרדי הוא לציבור כולו. אנחנו בעד, אמרו את זה גם מנהלי הרדיו.

לגבי אזורים. האזורים הוגדרו אז והגדיר את זה גם אריאל נכון כתחנות אזוריות, אבל כשבאו אז לחרדים, הגדירו כאזורי מגזרי וזה התרחב, לכן ההסתכלות היא איפה נמצא האדם החרדי, תן לו תחנת רדיו, בשונה מהמגזר הכללי שגם שם בוודאי מה שהיה נכון ב- 94' לא נכון להיום.

אם צריך דוד בן בסט עם התחנות שלו, להתמודד מול הג'ונגל שיש גם בדיגיטל, גם בטלוויזיה, גם בערוצים שקמו, גם בתאגיד. צריך לתת לנו כלים שמתאימים לעכשיו. לתחנות החרדיות את הכלים שלהם ולתחנות הכלליות, מה שנקרא כלל ישראליות, הלא חרדיות, לתת להם את הכלים שלהם. אבל וודאי שצריך להסתכל והבחינות צריכות להיות יותר מידיות.

כדי להבין את הפגיעה שיש בנגישות של תושב הצפון לשירותי הרדיו, צריך לראות רגע מה החלופות לתדרי ה-FM. כמו שהזכירה גילה, יש באמת אפשרות להאזין באמצעות עידן פלוס, יש אמצעות להאזין באמצעות אתרי האינטרנט ויש אמצעי נוסף שקיים רק בתחנות הרדיו האזוריות החרדיות קו טלפון ייעודי שאבי מפעיל ואנחנו מפעילים, שאנשים מתקשרים לקו טלפון, תתארו לכם, שאתה מחזיק קו טלפון ביד, לא אפליקציה, עם מספר של בזק ואתה צריך להאזין לו.

ברור לנו ששלושת האמצעים האלה, עידן פלוס, אינטרנט וקו טלפון הם לא נגישים, הם דורשים מהצרכן מאמץ, הם דורשים ממנו עלות כלכלית, הם בוודאי לא מתאימים לכלל השימושים, זה דבר שמתאים בבית, מתאים למי שיש לו אינטרנט, מי שאין לו אינטרנט, זה גם כרוך בעלות כלכלית לתחנות הרדיו.

ממש בקצרה על התדרים, נער הייתי וגם זקנתי, כשהקימו אז, ודוד יוכל בטוח לאשש את זה, תמיד אין תדרים. כשהקימו תחנות רדיו אז לא היו תדרים, ופתאום באורך פלא מצאו תדרים, אח"כ הוקמו התחנות החרדיות, בהתחלה קול חי היה רק תדר אחד, רק 93. ואז לא היתה קליטה בירושלים, נמצא עוד תדר.

הוקמה תחנת קול ברמה, אמרו לאריאל אטיאס, אין תדרים. נמצאו 3 תדרים.

גם בפיצולים.

נכון. עכשיו הגעתי לבוננזה, כשהגיעו לפיצולים, פתאום בג"ץ הביא את המהלך הזה לכלל התחנות פתאום נמצא עוד תדר, שלישי, לקול חי. פתאום נמצא עוד תדר, רביעי, לקול ברמה. עוד תדר לכל תחנה אזורית.

לכן, המילים האמורות, וחבל שמשרד התקשורת לא פה. זה משהו אמורפי שאין תדרים. אני יכול את אותו 93 להשתמש בדרום, אותו 93 להשתמש בצפון עם סינכרונים בין 3 התדרים, יש פתרונות טכניים, אנא נמצא את הפתרון כשיתנו את האישור.

אני כל כך מסכים איתך.

סליחה שניה, אני לא יודעת אם יש או אין תדרים, אנחנו לא אמונים על זה. אבל אני חושבת שהנתון הזה חייב להפסיק להיות עלום.

ברור. אבל הם לא יתנו לך את זה מסיבה נורא פשוטה. אני אומר שוב, בישיבה ביום חמישי אמרתי, שאלתי פרונטלית, את חזי נאור, אמרתי לו – חזי, כמה תדרים יש לך? הוא התחיל להתבלבל. אני אמרתי לו, אני אגיד לך כמה 36 תדרים. אתה יכול עכשיו לקחת מתוכם לפחות 10 ותן לאזוריות. וקודם כל, ברגע שביטלת את האזורים, קול חי בעשר דקות, זה גם שאלה שנשאלה.

אני חושב שזה חשוב להבנת העסק. אמרתי, מה הבעיה? קול חי וקול ברמה ילכו לחיים הכט בצפון ויגידו לו, תרשה לי לשים משדר שם. בדיוק כמו שפנו אלי תחנות הרדיו החרדיות ואמרתי, וולקאם. מה אתם מפריעים לי? לא. וזה בדיוק העניין, ואני חושב שהם דיי אהבו את הרעיון הזה של ביטול אזורי הזיכיון ואפשרות לתת למי שרוצה לשדר במקום אחר, אפילו עם התדר שלו, לעבור לצפון או לדרום.

אוקיי, אנחנו נסכם את הדיון הזה היות ולצערי הרב, כרגע משרד התקשורת לא נמצאים פה. אני כן מבקש ממנהלת הוועדה שיהיה דיון מיד עם חזרתנו במושב הבא. ואני רוצה מבחינתי כבר תשובות.

דבר ראשון, למצוא את הדרך להרחיב או לבטל

השר תומך בביטול אזורי הזיכיון, הוא אמר את זה לי בפגישה.

לקחתי איתו שיחה בנושא הזה, ואני ארחיב איתו, כי אני חושב שללכת עכשיו על הסיפור של ארצי. דוד, דבר אולי חשוב.

אתה לא צריך לקרוא לזה ארצי. תקרא לזה ביטול אזורי הזיכיון.

אני אומר, הביטול הוא חשוב מאוד. אני חושב שזה דבר שצריך לעשות אותו ואני מבקש לבחון את זה ואני רוצה תשובות לוועדה פה.

שתיים, אני רוצה לדעת לוועדה הבאה, לדעת כמה באמת תדרים יש. אני מבין שזה דבר עלום, אז אני חושב ששקיפות היא דבר חשוב מאוד. גם לנו עצמנו בוועדה, גם לאזרחים במדינת ישראל וכמובן למנהלי תחנות הרדיו שנמצאים פה. כי אם אני מבין נכון, אתה מגרד טיפה, אתה מתחיל לראות שיש עוד ויש עוד, ויש מקום לכולם, ואין שום סיבה שכל אזרח במדינת ישראל יוכל לשמוע כל רדיו שהוא רוצה. לפחות שמעתי שיש מקומות שיש 5 תחנות שאנשים יכולים לשמוע, אין שום סיבה שבאזורים מסוימים תהיה אולי תחנה אחת, וגם את זה אין לו.

לכן, אני כן מבקש להגיע אלי לוועדה פה ממש בתחילת חזרתנו מהפגרה, ומבחינתי זה עוד חודש וחצי חודשיים, לדיון המשך. לדעת בדיקות שלכם גילה.

לגבי מה אדוני?

תשבו על מנהלי התחנות, למצוא פתרון גם להרחבה או בהסתכלות שלי זה לביטול אזור הזיכיון.

מה בדיוק בעצם?

לבחון על מנת לבטל את אזורי הזיכיון. אם אני מבין נכון שגם בפרט ברדיו החרדי זה לא היה אזור מסוים, אלא זה היה צורך מגזרי. ולכן אין שום סיבה שהיום שיש ציבור חרדי שנמצא בכל מקום בארץ, אין שום סיבה שהוא לא יוכל לקבל את המענה הראוי. ואני אומר עוד פעם, זה דבר אלמנטרי ובהסתכלות שלי זה הצלת חיים בהרבה הרבה מהמקרים. בוודאי לפחות כשבן אדם חי במדינה ורוצה לדעת מה יש, מה קורה בדברים הבסיסיים. לכן, זו חובה, זה לא איזה סוג של הטבה שעושים לאזרח כזה או אחר.

לכן, אני מבקש כן שתעשו ישיבה גם עם שר התקשורת. אני מבין שגם זה לא אצלכם ממש, אבל וודאי שיש לכם.

אני מניחה שפשוט בגלל שאנחנו נמצאים בהליך המקביל עם לשכת שר התקשורת, אז אני מניחה שהמועצה תידרש לגבש עמדה בכל מקרה לגבי זה.

אז אני כן מבקשת שלגבי זה לגבש את העמדה עכשיו, ולא שהדברים האלה יימרחו עוד חודשים או שנים.

למיטב ידיעתנו, זה ממש קורה בימים אלה.

אני רוצה שעד סוף 2023 אנחנו נוכל להגיד שמהצפון הרחוק עד הדרום הרחוק יכולים לקלוט כל תדר ובוודאי תחנות רדיו וקול חי, קול ברמה שזה צורך בסיסי להרבה הרבה מהציבור.

אני לא יכולה להתחייב בשם המועצה, אבל אני דיי בטוחה שעד סוף השנה היא תגבש דעה.

ביטול אזור זיכיון, פתרת את כל הבעיה. בחמש דקות פתרת את הבעיה. ביטול אזור זיכיון, רדיו קול חי בעשר דקות הולך לחיים הכט, סוגר. הולך לרדיו ב"ש סוגר, הולך לרדיו ירושלים סוגר. בחמש דקות הוא עושה את מה שהוא צריך לעשות, בלי הליכים מטורפים שעד שזה יתקבל, אז אני לא יודע מה יהיה, אם הם ירוויחו או יפסידו. ככה זה גם ייתן להם גם אופק כלכלי יותר טוב.

אוקיי, בסדר גמור. ממש תודה רבה על הדיון הזה. דוד אני שמח גם על כל מה שעשית עד היום, על התחנות החשובות שיש לנו, הרבה הרבה בזכותך, ואני מקווה מאוד שבעלי התפקידים יוכלו להגיד שדוד היה פה גם והעלה את הרעיון של ביטול הזיכיון ולכן יש רדיו וכל אחד יכול להאזין לתחנות החשובות האלה, וגם כל תחנה שהיא. אז אנחנו נעשה דיון מעקב.

עוד משהו שנזכרתי, בזמנו היתה בעיה לתחנת רדיו מסויימת, רדיו ב"ש, לא היה לה מקום איפה לשים את האנטנות שלה. אותה בעיה שהיתה לרדיו קול ברמה והובאה הצעת חוק, אני בשם התחנות, אפשרות שתחנת הרדיו יכולה לשים את המשדר שלה באזור זיכיון סמוך. זה היה מן חצי פשרה כזאת, זה קצת עזר, לא כל כך לחרדים. עזר ל 3-4 תחנות, אבל זה אומר שכשרוצים, בכלום זמן אפשר לעשות את זה, כי ברגע שאתה החלטת לאפשר לרדיו X לשים את המשדר שלו במקום שסמוך לאזור זיכיון, זה נקרא חצי ביטול. תעשה ביטול שלם ופתרת את הבעיה.

נקווה שנצליח לבטל בע"ה את אזורי הזיכיון. תודה רבה על הדיון הזה. אנחנו נעבור לדיון הבא, אני מבקש שתהיו גם בדיון הבא, דיון המעקב, אני מקווה שתגיעו. גילה, אנחנו בונים הרבה תקווה עליכם ועל משרד התקשורת. אני אומר עוד פעם, הדיונים הם חשובים, אנשים מעלים, אבל לצערי הרב דברים כאלו מתמסמסים ויש דברים חשובים שנכנסים ממשרדים. בסוף, אני רואה את זה כדבר מאוד חשוב ואני מבקש לבוא עם פתרונות. אנחנו נעבור עכשיו לדיון של פגיעה בפריפריה בשירותים חיוניים. נמצאים אתנו ביטוח לאומי אני מקווה, רשות האוכלוסין וההגירה, רשות החשמל. גם נתחיל עם ידידי, סגן ראש עיריית אילת, שנמצא אתנו פה.

אני יכול להגיד שמסיורים שאני ערכתי בכמה מקומות, גם הייתי בעיר אילת. במילה אחת על ביטוח לאומי, אני מבין שכמעט אין שירותים שם מבחינת זמנים. בזמן הקצר שאני נמצא בכנסת, הייתי שם בסיור והתוודעתי לצורך מהתושבים ולכן אני אומר, רוב הדיונים מתחילים מהשטח. בסוף, אנחנו באים לשרת פה את הציבור ששלח אותנו, וזה כל הציבור. הציבור החרדי ולא חרדי. אנחנו פה במדינה הזאת צריכים לתת שירותים, ואני אומר עוד פעם, השירותים האלו של ביטוח לאומי, משרד הפנים, אוכלוסין וחברת חשמל או רשות החשמל נקרא לזה, הדברים שיש הרבה אנשים שצורכים אותם, את השירותים האלה, ולצערי הרב יש מקומות שיש את זה פעם בשבוע, 3 שעות. כל מני דברים שאני לא מצליח להבין. מה התשובות שאנחנו נותנים לציבור? ציבורים גדולים שלא מקבלים את המענה שמגיע להם. אז בבקשה ידידי יהודה.

אני חושב שיו"ר הוועדה אמר את הכל על רגל אחת. אנחנו נמצאים באילת, עיר ואם בישראל. אמנם לא מהערים הגדולות בארץ, אבל זו עיר שיש בה 50,000 תושבים ומעלה. אם אנחנו מסתכלים על השירותים שמשרדי הממשלה נותנים בעיר, זה קצת יהיה מביך, בפרט אם ניקח את זה מול שירותים שחברות אחרות, שהן כלכליות יותר, נותנות בכזו עיר.

אם הזכיר יו"ר הוועדה את הביטוח הלאומי, יש סניף של ביטוח לאומי באילת שנפתח בכל רעש גדול, שסופסוף הביטוח הלאומי פתח סניף בעיר, אבל לצערנו, הסניף הזה פתוח 3 שעות בשבוע. בתור גיבוי, מה שעשו, זה שהעמידו שם איזה 2 מכונות.

כי זה אומר שבן אדם צריך לחכות ולמצוא את הזמן בשלוש שעות האלה. למשל מורה באיזה שהוא מקום, או עובד באיזה שהוא מקום ולא יכול להגיע, אז הוא פשוט לא יכול לקבל שירות של הביטוח הלאומי.

לתת תגבור לשירות של הביטוח הלאומי, העמידו איזה 2 מכונות, שיהיה אפשר לקבל דרכן שירות. אבל לצערנו, המכונה שעומדת, איפה שהיא לא תעמוד, אז נגמר דפים, ואם יש תקלה אז לוקח כך וכך זמן עד שבאים לתקן אותה.

קחו עיר כמו באילת שיש שם בין 30-40%, אני רק מדבר על התקופה האחרונה, אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה של תחילת שנה שאנשים מגישים הנחות לארנונה. הם צריכים בשביל זה טפסים של הביטוח הלאומי. המכונה לא עובדת, אז תחכה לפעם בשבוע, 3 שעות, כדי להוציא איזה שהוא טופס שהוא צריך לקבל אותו. שהוא חייב את זה, ואם יעבור לו הזמן, אז אח"כ הוא ישלם על זה ביוקר במשך השנה.

קחו דוגמא, פגשתי אחד מהביטוח הלאומי, שבא לשם לאיזה פגישה בעירייה, אני לא זוכר את שמו. אמרתי לו, תראה, יש אפשרות אולי שתתנו איזה אישור רק לפקידות שנמצאות אולי במח' גבייה שגם הן יוכלו להוציא את האישורים האלה? כל תושב יבוא, ייתן להן בדיוק כמו שהוא מגיש במכונה של הביטוח הלאומי, ייתן לה את הקוד והיא תוכל להוציא את זה.

האמת שבעיריית ירושלים יש דיונים על הביטוח הלאומי שיוכלו להוציא.

דוגמא נוספת, קחו משרד הפנים. בכל הארץ אנחנו שומעים שיש תורים במשרד הפנים, מי שרוצה להוציא תעודות זהות.

זה אחד מפניות הציבור הכי גדולות שיש לנו בארץ. אין יום, אני אומר את זה בח"כ שאני וצוות לשכתי מקבלים עשרות פניות, מדברים דחופים, ומאנשים שרוצים לנסוע בפסח, או איזה תינוק.

היה דיון על זה בוועדת כלכלה שהייתי, שדנו על זה.

אין בכלל סניף. למה זה מאוד מפליא אותי? אני מסתכל על חברות אחרות, קחו דוגמא, ואמרתי את פה פעם אחת. קחו לדוגמא, קופות חולים. קופות חולים יושבות גם כן, וכולנו יודעים שבסוף כמה שהעבודה שלהם היא עבודת קודש, אבל בסוף הם יושבים על בסיס כלכלי, והם מוצאים להם אפשרויות, בעיר כמו שלנו, ממש לריב מי נותן יותר שירות. זאת אומרת, יש לזה צורך, הציבור זקוק לזה, ואפילו חברות כלכליות מתהדרות שזה טוב להן, מתחרות ביניהן למי יותר שירותים, מי פתוח יותר סניפים.

ודווקא משרדי ממשלה, שהם צריכים להיות הבסיס של שירות לאזרח, דווקא הם הרבה הרבה מאחור.

תודה יהודה. אני רוצה עוד לשמוע.

דוד, מהמרכז לשלטון מקומי. בהמשך למה שאמר סגן ראש העיר, בעצם הרשות המקומית, היא זרוע הביצוע שאליה מתנקזים כל השירותים שהמדינה מספקת. אני אומר, במישור הציבורי. אין ספק שהתמונה בפריפריה היא מאוד מאוד עגומה. אני יודע למשל שחברת חשמל אין לה בכלל, מאז הקורונה, אין מושג כזה שנקרא קבלת קהל. זאת אומרת, השירות היחידי שיש, שלא לדבר על זה שיש רשויות, הרבה רשויות, אתה דיברת על אילת, אני יכול לדבר איתך על פריפריה שזה חצור, בית שאן וכו', שאין בכלל איזה שהוא שירות נגיש של חב' חשמל.

לא מדבר על האוכלוסייה המבוגרת שהיא ממש נטושה. הם לא מבינים מה זה אינטרנט, קשה להם אפילו להתקשר וליצור קשר, ואתה צריך לעשות פעילות, מעיין גמ"ח, ללכת אחד אחד, להסביר לו, להתקשר. ואני, כתושב בית שאן, לפעמים הולך פיזית לאזרחים, ויושב ומתקשר וממתין שעות על הקו לחב' חשמל, ואין קול ואין עונה. כנ"ל לגבי משרד הפנים.

אני חושב שאנשים מבוגרים אבודים בכל הארץ, לא רק בפריפריה.

אבל בפריפריה הם נפגעים כפליים. ואני חושב אדוני יו"ר הוועדה, זו וועדה מאוד מאוד מרכזית, אני חושב שבכלל צריך לייחד גם דיונים בתוך השטח. לבוא לרשויות, לבית שאן, חצור.

זה מה שאני אומר. הייתי בסיור בשבוע שעבר באילת וראיתי את זה.

לראות מה פריסת השירותים שהמסגרות כמו משרד הפנים, כמו ביטוח לאומי מספקים, כי החסר היום הוא חסר מאוד מאוד משמעותי.

אני שמח שעוברים לדיגיטל, וזה חשוב מאוד, אבל בסוף צריך לדעת שיש אוכלוסיות גדולות, זה לא מיעוט. גם אם זה מיעוט אז צריך לקבל את השירות, אבל זה אוכלוסיות גדולות. גם חרדים, גם קשישים.

אני הייתי מחזיק תיק הארנונה, מעל 6 שנים, אנשים צריכים פתק לדבר הקטן הזה שצריכים להוציא דמי לידה לפי ימים. אנשים מסתבכים עם הדבר הזה, וצריכים לנסוע במיוחד, כי לא שולחים את זה בדואר ודברים כאלה, אנשים מפסידים לפעמים הנחות בגלל הזמן שהם היו צריכים לשרוף. זה אני אומר סתם כדוגמא על הביטוח הלאומי, אבל זה כל השירותים.

לכן, אני שמח שאני שאנחנו עושים את הדיון הזה. ידידי הרב מעלימי בבקשה, אחרי זה טבריה.

שלום מנתיבות, אותו סיפור של ביטוח לאומי, של שעות.

כמה שעות יש אצלכם?

יש לאימהות איזה 3 שעות פעם בשבוע, ולשאר התושבים ולשאר הבקשות, יש פעמיים בשבוע 6 שעות. אותו סיפור. יש שם תורים מטורפים, אנחנו רואים דברים שאנשים מחכים כמה חודשים כדי לקבל איזה שהוא מסמך או משהו. הולכים וחוזרים, הולכים וחוזרים, במיוחד שאם הם עברו מקום והם רחוקים מהמקומות של העירייה ודברים כאלה, ואין מענה. הקשישים שלא יכולים להגיע בכלל לביטוח הלאומי, סידרנו להם תחבורה, ועדיין הולכים כמה פעמים, שורפים שעות, כדי לקבל איזה שהוא פתק או מסמך לארנונה, או לכל דבר אחר.

כנ"ל משרד הפנים. משרד הפנים, לצערי מאז הקורונה, התורים נהיו שם משהו משובש בכל הארץ, אבל אנחנו, שהצלחנו להוסיף עוד איזה פקידה או שתיים ולתת תורים, באים אצלנו מתל אביב או מראשון לקבל שירות, והתושבים שלנו, אוטומטית, מחכים 5-6 חודשים קדימה. אז שני הדברים האלה.

הייתי שבוע שעבר בחברת חשמל, ישבתי עם מנהל המחוז. הם רוצים להפוך את השעונים לשעונים דיגיטליים. הבקשה שלנו לבחון את זה. יש לנו אוכלוסייה חרדית מאוד גדולה בעיר, שהיא בהכשר כמו שעשו עם המים. עם המים עשינו שעונים עם הכשר שאפשר לעבוד איתם בדיגיטלי. חב' חשמל, אני לא יודע אם מתייעצים עם מישהו. אני מבקש מיו"ר הוועדה, זה מאוד חשוב לצרכנים.

זה דיון שאנחנו צריכים לעשות ספציפי.

חב' חשמל זה רגולטור שאין לו מתחרה, אין לך מישהו אחר שיכול לתת לך את השירות הזה, ואם הם שמים שעון אחר, זה מאוד קריטי. תודה.

אוקיי. תודה ידידי.

אפרופו שעון חשמל, השעון האנלוגי יותר בעייתי מדיגיטלי. רק לידיעה. כשאתה מדליק מכשיר חשמלי אתה מפעיל אלקטרו מגנט ועושה הרבה דברים יפים.

יוסי אוקנין, אני נציג עיריית טבריה. עצרנו שחב' החשמל לא נמצאת כאן, כי זה העיקר. האמת שגם משרד התקשורת וגם חב' חשמל נראה לי שבאנו מטבריה.

אפשר להביא צווי הבאה בוועדות מסוימות, אז נתחיל לעשות את זה. אני אומר את זה ברצינות.

אני חושב, אני רוצה להעלות פה משהו כללי, בנושא של המגזר הערבי והחרדי, שאני חושב שאלה שתי אוכלוסיות מאוד דומות בהתנהלות שלהן, וכל הנושא של הנגשה, כמו שיש חוק הנגשה לנכים אני עושה הסוג של השוואה, אולי קצת מרחיקת לכת, אבל אנשים שאין להם גישה, שהם טכנופובים ואין להם גישה לאינטרנט, או כל מני דברים טכנולוגיים זה סוג של הנגשת נכים. כשאנחנו מדברים על משרד הפנים, או כל משרד ממשלתי אחר, ההנגשה למגזר החרדי או הערבי, זה פשוט MUST. זה פשוט הנגשה לנכים, למוגבלים. אמנם לא בתחום רפואי.

שלא יפרשו את זה עכשיו שכל הציבור שלנו נכים.

אני חושב שהם מספיק אינטליגנטים להבין למה אני מתכוון. בכל אופן, אנחנו באתי לכאן לשני דברים, זה גם לנושא של שר התקשורת, של הנושא תחנות רדיו, שזה סוג שלהנגשה וחבר' החשמל שנטשה אותנו בעיר.

בעבר מה היה?

כבר ביום ראשון יפתחו אצלכם קבלת קהל.

הנה בשורה.

לא באת לריק. ישר כתבתי חבר'ה , טבריה כאן. יש להם קבלת קהל? אמרו לי לא. אמרתי טוב, יום ראשון שיפתחו.

מה השם שלך?

אני מירב יוסף.

מירב יוסף, תודה רבה. דרך אגב יו"ר הוועדה שלנו הוא בעז יוסף.

אני לא חברת חשמל, אני רשות החשמל. תיכף אני אעשה לכם סדר, אני אעשה לכם הרצאה קטנה מה ההבדל בין חברת החשמל לרשות.

קודם כל, היה שווה להגיע. דרך אגב יו"ר הוועדה שלנו הוא בעז יוסף, אני השם שלי יוסף, אז חגיגה יש לנו. בכל אופן, תודה רבה, הבעיה נפתרה.

אנחנו נתחיל לשמוע קצת את המשרדים עצמם. חבר מועצה מבית שמש.

אני ישראל רמתי, חבר מועצת בית שמש. יש פה כמה נושאים. המשרד לביטוח לאומי, משרד הפנים וחברת חשמל. מי שמכיר קצת את בית שמש יודע את העוצמות שבית שמש נמצאת בהן, אבל ככל הנראה הוא לא יודע עד כמה. היום בית שמש היא עיר שנושקת ל-200,000 תושבים. ככל הנראה אם נפגש פה עוד שנה, עוד שנה וחצי אנחנו נדבר על 300,000 תושבים, כי קצת הגדילה הוא מטורף.

לגבי משרד הפנים רשות האוכלוסין, יש אצלנו לשכה פעילה.

לגבי הביטוח הלאומי יש סניף בבית שמש, הסניף הזה פועל חלקית. הוא פועל 3 ימים בשבוע, אבל עדיין הוא גם לא נותן כיסוי לכלל השירותים. אם מדברים על דברים של נכות, של וועדות, דברים כאלה שאנשים צריכים להגיע עם הילדים שלהם, כי הם צריכים לעבור איזה שהוא הליך, בשביל לקבל קצבאות, אין להם יכולת לקבל את זה בעיר, הם צריכים להיטלטל עם הילדים שלהם לרמלה או לירושלים, למקומות אחרים, בשביל לקבל את המענה הזה. אני חושב שאם יש כבר סניף, והוא פעיל וקיים, בעיר של סדר גודל של 200,000 תושבים, שינגישו אפשרות לוועדה. זאת אומרת, שאותה הוועדה, במקום שכל התושבים יצטרכו לנסוע לוועדה, הוועדה פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, לפי הצורך, תיסע לתושבים. הסניף כבר קיים. זו נקודה אחת. אני חושב שהגישה צריכה להיות, במקום 100 אנשים יבואו לשלושה אנשים, שלושה אנשים יבואו ל-100 אנשים, והמקום כבר קיים.

נקודה שניה, חברת החשמל. חברת החשמל היה לה סניף בעיר בית שמש, עד לפני בערך שנתיים. בעקבות התייעלות סגרו את הסניף הזה, ובעצם העבירו אותנו למחוז ירושלים. מה הבעיה? הבעיה שאנחנו כמו שאמרתי, נמצאים בקצב צמחיה מטורף, אנחנו תלויים בחברת חשמל באינספור אישורים וחיבורים. כשאנחנו היום פונים למחוז, אנחנו בעצם עוד איזה שהוא פסיק שפונה למחוז, אין את ההיכרות את השטח, אין את החיבור שהיה בעבר. כשהיה סניף בבית שמש, הוא הכיר את אגף ההנדסה בעיר, הוא חי את הבעיות, את החסרונות, את הפתרונות, והוא היה נותן את המענה.

אני יודע על מוסדות למשל שרוצים לעשות פיצול של חיבור החשמל, פיצול של מוני החשמל, כי יש כמה מוסדות באותו הבניין. הם רוצים לפצל, שכל אחד ישלם את התשלום שלו. מחכים כבר שנה וחצי, שיבואו לאשר להם את הפיצול מונים. אם אני מדבר על בניינים שנבנים, והקבלן כבר סיים את הבנייה, תושבים מחכים לדירות שלהם, ולמה מחכים? מחכים לחיבורים של חברת חשמל, כי היא לא עומדת בקצב.

אין לי ספק, ואנחנו רואים את זה אחד לאחד באגף הנדסה, דיברתי גם מקודם עם סגן ראש העיר. יו"ר וועדת תכנון ובניה. הוא אמר לי, אנחנו ראינו את זה, כשהם היו פה בעיר, הקצב היה אחר. הקצה אחר, זה משמעות כלכלית אדירה בשביל תושבי העיר. אז יכול להיות שהיתה התייעלות כלכלית, אבל פגיעה בשירות.

בסוף פגענו באנשים. משרד לביטוח לאומי בבקשה.

שלום לכולם, איזבלה דרגונסקי, מנהלת אגף בכיר שירות לקוחות בביטוח לאומי. קודם כל אני רוצה לציין שביטוח לאומי מאוד חשוב לנו להשתתף בפורומים האלה, אנחנו ביטלנו את כל הפעילויות שהיו צריכות להתקיים היום בשביל לשמוע אתכם. קודם כל בשביל באמת לשמוע אתכם. אז אני אתן קצת מספרים ואח"כ אלה תוסיף עוד כמה נתונים.

מבחינת ביטוח לאומי, אנחנו מעמידים מעל 87 נקודות שירות בכלל רחבי הארץ, ואנחנו אומרים שהשירות הפרונטלי זה שירות חיוני. נכון שיש לנו דיגיטל, ועכשיו אני באמת אציג לכם את הנתונים של השנים האחרונות כי באמת השירות הפרונטלי הוא סה"כ 4% מכלל המפגשים. אתם יודעים כמה מפגשי שירות היו ב- 2022 בביטוח לאומי בכלל ערוצי קשר? מעל 52 מיליון. אנחנו באמת מדברים בהיקפים מאוד מאוד גדולים, ורק 4% באמת הופנו לקבלת קהל. ולמרות שהאחוז הזה נמוך.

במספרים הוא הרבה מאוד. מתוך 52 מיליון כשאת אומרת 4%, זה הרבה מאוד.

זה 2 מיליון מפגשים. זאת אומרת, באמת כשאנחנו מדברים על מספרים, זה מספרים מאוד משמעותיים ואנחנו מודעים לכך שיש אוכלוסייה שהיא פחות נגישה לכל עולם הדיגיטל, ואנחנו עושים שם עבודה בקבלת קהל, מאוד מאוד דייקנית. איפה לפתוח את מרכזי השירות, איך לתת את השירות.

קודם כל, יש וועדת כספים בביטוח לאומי שדנה האם אנחנו רוצים להרחיב את השירות הפרונטלי, לצמצם את השירות הפרונטלי, ומה המשאבים שאנחנו רוצים להשקיע בשירות הפרונטלי, כי בסופו של דבר מדובר כאן במשאבים, וחלק העיקר של העבודה של ביטוח לאומי זה טיפול בתביעות. אז אנחנו לפי המלצות של וועדת כספים אנחנו נפעל ונשקול כל מקרה לגופו.

בנוגע לאילת, אכן יש לנו רק נקודה אחת. יש לנו מרכז שירות שפועל יום אחד בשבוע.

3 שעות בשבוע?

3 שעות בשבוע, למרות שרוב הדברים, יש לנו בנושא של קבלת קהל, יש לנו גם מס' מוקדים טלפוניים, אני בטוחה שאתם מכירים את מס' הטלפון של ביטוח לאומי, *6050, שהיום זמני ההמתנה הם פחות מדקה, אנחנו השקענו בכל המוקדים הטלפוניים, ורוב הדברים כן אפשר לקבל גם בטלפון וגם אפילו ב"פנו אלינו". זה לא איזה שהוא ערוץ דיגיטלי מאוד מאוד מתוחכם.

יש למשל בכל מה שקשור לעמדות שירות, אפשר לקבל מירב האישורים בעמדות שירות, שמדובר ב- 162 עמדות שירות שמפוזרות בכל חלקי הארץ. אבל עוד פעם אני אומרת, שיש וועדת כספים שקיימת בביטוח לאומי, ואנו בוחנים מה ההתכנויות של הרחבת שירותים וצמצום שירותים, אבל באמת למרות שקבלת הקהל ירדה בערך 32% מאז זמן הקורונה, אף שירות פרונטלי, אף סניף לא נסגר, ואנחנו בוחנים איך באמת אפשר להרחיב את השירות.

ברשות יו"ר הוועדה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות, אני בדיוק התכתבתי כרגע עם יו"ר הוועדה בטבריה. הוא רוצה להודות למנכ"ל חברת החשמל שבאה פיזית ביום ראשון ועושה ביקורת, וקיבלו החלטה, כמו שאמרה הגב' הנכבדה מרשות החשמל, ובע"ה תהיה קבלת קהל בטבריה. אז ממש תודה.

ובטבריה יש לנו קבלת קהל 3 פעמים בשבוע ומבחינת, כמובן כמו כל משרדי הממשלה, גם ביטוח לאומי, עבר לשירות זימון תור מראש. אנחנו מקפידים שהתורים שלנו יהיו זמינים.

מילה אחת על זימון תורים. אני לא בטוח שהדבר הזה הוא טוב, כי אנשים לפעמים מזמינים, ובסוף הם מסתדרים בצורה כזאת או אחרת, ואז קורה שהמרחק של אנשים מהזמן שיכלו להזמין תור, זה חצי שנה לפעמים.

לא, לא. זה לא בביטוח לאומי. אפרופו אילת, בדקנו. קבלת הקהל היא ביום ד' ואפשר לזמן את התור. יש תורים פנויים, ועל זה אנחנו ממש מקפידים.

אנחנו רוצים את רשות האוכלוסין.

שלום, צהריים טובים. שמי מאיה דבורי יעקבסון, אני מנהלת השירות ברשות האוכלוסין וההגירה.

סתם יש לי שאלה, כי באמת בתקופת הקורונה יש כל כך הרבה, זה לא בעיה שלכם, זו בעיה של הציבור, פתאום תקופה גדולה שהציבור לא צרך, או פחות עשה דרכונים או דברים כאלה, ופתאום עכשיו נהיו מסות גדולות מאוד. מה התקדם? אני יודע שוועדת הכלכלה דנה בזה, אבל לא שמעתי. יש לך משהו לחדש לוועדה? אני הצעתי בזמנו, כמו שהיה בתקופת הקורונה בדיקות שפתחו מתחמים, השאלה היא האם הצלחתם להתגבר על הבעיה הקשה הזאת. כי אנשים מחכים 6-7 חודשים לקביעת תור. זה דבר לא הגיוני.

נכון, אי רוצה להתייחס גם לזה, זה חלק מהבעיה שמתוארת פה, חוסר הזמינות של התורים שלנו. אז בעצם רשות האוכלוסין וההגירה זה גוף עתיר שירות. אנחנו מספקים מגוון רחב מאוד של שירותים לאורך כל מחזור החיים. לכל הציבור בישראל, ולא רק בישראל, זאת אומרת, אנחנו נוגעים בכל האוכלוסיות.

את השירותים האלה אנחנו מספקים במגוון ערוצי שירות, חלקם כמובן ערוצים דיגיטליים, אבל לא רק. אנחנו גם מספקים שירות בכל הערוצים המסורתיים. זה אומר פרונטלי, זה אומר טלפוני, דואר, פקס. כי אנחנו מודעים לזה שיש אוכלוסיות שונות, עם צרכים שונים והעדפות שונות.

אבל אם אני מבין נכון, רוב השירות חייב להיות פרונטלי, בגלל כל הדרכונים הביומטריים, זה לא יכול להיות בפקס, או לשלוח חומרים במייל. בסוף אנשים צריכים להגיע, ולכן אני שואל, האם גייסתם תקנים חדשים, מה התקדם? לכן אני אומר גם לגבי זה שהזכיר פה הרב מעלימי, שבנתיבות מגיעים אנשים ממקומות מרכזיים בארץ, ממרכז הארץ מגיעים לקבל שירות, וזה פוגע בתושבים עצמם. מה הפתרונות לזה?

אז באמת התופעה הזו קורית, כי אנחנו עם הפנים לציבור, וכדי לא להקשות על הציבור, את מרבית השירותים שלנו אפשר לצרוך בכל לשכה, אין פה תלות גאוגרפית ולא מי שגר בטבריה, חייב לפנות דווקא ללשכת טבריה. זה כדי להקל על הציבור. התוצר של זה, זה בעצם מה שתואר כאן. אנשים מגיעים מכל הארץ לכל הארץ.

בעצם אנחנו כל הזמן משפרים, עושים שיפורים בערוצי השירות שלנו, בערוצים השונים. קודם כל יש לנו פריסה מאוד רחבה של לשכות שפתוחות כל ימי השבוע, יש לנו מעל 50 לשכות של מנהל האוכלוסין בכל הארץ, ובעצם לאחרונה אפילו פתחנו 2 נוספות בבית"ר עלית ובשער בנימין, ואנחנו מתכננים לפתוח עוד כדי להקל על הביומטרי.

אנחנו מרחיבים כמובן את השירותים בדיגיטל, ולא בגלל שהדיגיטל זה חזות הכל, אלא מתוך הבנה שלשם העולם הולך, אבל גם שכשאנחנו משפרים את השירות בדיגיטל ומפנים את מי שיכול לצרוך את השירותים באופן עצמאי, לערוצים הדיגיטליים, אנחנו בעצם כ- Side effect משפיעים על השירות גם בערוצים האחרים, ומפנים אותם לכל מי שצריך אותם באמת בטלפון ובפרונטלי.

אני שואל שאלה, היום בן אדם יכול להיכנס למשרד הפנים ללא קביעת תור? אין את זה. בעבר אני זוכר שכן אפשר היה את הדבר הזה. בן אדם מגיע בשמונה בבוקר ובעבר היו מכניסים. אני יודע למה אני שואל את זה, כי בסוף היום, ברגע שעברתם היום לקביעת תור מראש, גם לזה יש אנשים שלא מצליחים להגיע, במשק בפרט, אם הוא צריך חצי שנה מראש לקבוע את התור אז כשהוא מגיע אחרי החצי שנה הזאת, או שהוא מתייאש, או שהוא בסוף באמת גם לא מגיע, קורה כזה דבר. השאלה האם יש מצב כזה שאפשר להכניס, איך אומרים, ב- Stand by תורים כמו מה שיש למשל בביטוח לאומי. האם בחנתם את זה כלל.

אוקי, אז אנחנו כל העת בוחנים את זה ובטח בעת הזאת, שכמו שתיארת, בגלל תקופת הקורונה בעצם יש עומס מאוד מאוד גדול, וביקוש גדול לשירותים של רשות האוכלוסין. מבחינת המבנה שלה, היא לא ערוכה כרגע לכמויות הגדולות של האנשים. מה שאנחנו עושים, בעת הזאת, זה בעצם בוחנים שיפורים בכל הרמות, זה כולל תגבור של נציגי שירות שאנחנו מגייסים, נציגים חדשים. זה כולל הסתה של נציגי שירות ובכלל עובדים, מכלל הרשות, ממשימות מסוימות, למשימות של הביומטרי.

חשוב לי לציין, שהזימון של התורים הוא נדרש לגבי הנפקת תיעוד ביומטרי בלבד, או כל מה שמסתיים בתיעוד ביומטרי. זאת אומרת, דרכונים ותעודות זהות. אם מישהו רוצה לעשות משהו אחר שלא, נניח לשנות כתובת, אז זה לא מחייב זימון תור. זה משהו שחשוב לדעת.

בכל מקרה אנחנו גם רוצים להגביר ופועלים באופן מאוד אינטנסיבי, להגביר את כמות העובדים, להגדיל את השעות גם כן, לעבוד במשמרות זה משהו שאנחנו עובדים עליו, שיפורים טכנולוגיים שמאוד יקלו על הציבור.

שאלה, לוקח היום לבן אדם לקבל מאז שהוא בא ללשכת האוכלוסין והגיש את הבקשה לקבל דרכון ביומטרי, או תעודת זהות ביומטרית. למה לוקח כ"כ הרבה זמן היום? האם אפשר לקצר קצת, כי בסוף אין ספק שכל הדברים האלה מכבידים. כל קיצור בתהליך הזה הוא מקצר גם את התורים בדברים אחרים.

אז אני אסביר. אז באמת התהליך הזה כולל, מעבר ללזמן תור, להגיע ללשכה ולעשות הרכשה, שזה בעצם השלב שבו לוקחים את הנתונים הביומטריים מהאדם, יש איזה שהוא תהליך מאחורי הקלעים שמתבצע, עם בדיקות איכות ואחר כך יש בעצם את התהליך של הנפקת הדרכון. יש מפעל מיוחד שמנפיק את הדרכונים הביומטריים, ואני יכולה להגיד לכם שהיום הוא עובד פי 2 וכמעט פי 3 בטח, וגם אותו אנחנו מתגברים בכוח אדם. זאת הסיבה שלוקח זמן לדרכונים להגיע.

אני יכולה להגיד לך שאנחנו כולנו, כל בעלי התפקידים הרלבנטיים ברשות האוכלוסין וההגירה, עם המנכ"ל החדש שלנו, כולנו פועלים ברמה יומית כדי לקדם את השיפורים האלה, ואני מקווה מאוד שנראה תוצאות בזמן הקרוב. ברור לנו שזה מאוד מקשה על הציבור, ושזאת החובה שלנו, לתת את השירותים האלה לציבור ושהם יהיו זמינים.

אני שואל שאלה אחת, האם אפשר היה לעשות בכל, בפרט באזורים כמו נתיבות, יותר שעות? גם בירושלים אפילו, אחרי הצהריים למשל כשפתוחים פעמיים בשבוע כמדומני. האם אפשר שיהיו יותר זמנים. האם אתם מאיצים מצד אחד את מה שקורה מאחורי הקלעים, שאתם כן מנסים לזרז ולעבוד שם בשתיים או שלוש, הכפלתם ושילשתם שם את כוח האדם או את התהליכים, כדי לזרז את ההנפקה. השאלה היא גם מבחינת הזמנים. האם אפשר להרחיב ולעשות אחרי הצהריים. אני מנסה לחשוב.

בהחלט. זה מה שאנחנו מתכננים לעשות, זו אחת האופציות שאנחנו כרגע עובדים עליהן, להגביר את השעות בלשכות הקיימות, ע"י כוח אדם נוסף. זה מה שאנחנו מתכננים לעשות, לעשות משמרות בלשכות מינהל האוכלוסין. מבחינתי הפריפריה והמרכז זה אותו הדבר, אנחנו נותנים שירות לכולם, אנחנו רוצים לעשות את זה. שוב, זה במסגרת המגבלות, יש לנו פה כוח אדם ואנחנו צריכים, אני לא יכולה להתחייב פה למשהו שעוד לא נסגר.

אם אני מבין נכון, מדיונים אחרים גם שמעתי את זה, יושבים הרבה על הסיפור הזה, לראות איך אפשר לתת כמה שיותר.

צריך להבין שכוח האדם הקיים שלנו עובד מאוד מאוד קשה, למרות שעדיין יש מחסור, זה לא בגלל שהעובדים לא עובדים, ולכן אנחנו נסתמך על כוח אדם נוסף.

אוקיי. רשות החשמל.

טוב, אז רשות החשמל זה גוף מפקח.

אני מבין שיש הרבה מקומות שנסגרו.

כן כן, יש מקומות שנסגרו.

ואני אומר את זה כמו שדיבר פה חבר מועצת העיר בית שמש. בסוף זה שירות שצריך אותו מקבלן שגומר לבנות וצריך טופס 4 וזה תקוע לו. בסוף צריך את הנגישות מאוד. ואני שומע בהרבה ערים שגם הסתובבתי, שכל רגע, עוד איזה סגירה, עוד איזה משהו.

כן, הקורונה עשתה דברים טובים, אבל היא עשתה גם דברים פחות טובים. בכל מקרה, רשות החשמל היא רשות מפקחת, היא קובעת בעצם אמות מידה. יש לנו אמת מידה שמתייחסת לנושא של קבלת קהל, והיא בעצם קובעת לחב' חשמל שהיא תעמיד מערך של קבלות קהל. בתקופת הקורונה, קצת לפני, החליטה חב' החשמל להתייעל. הם סגרו במס' אזורים, בקורונה זה היה סוג של שיטפון, אבל עכשיו לאט לאט הם חוזרים. למשל לבית שמש הם מחפשים כרגע שכירות. האזור חוזר אליכם.

אני אשמח להיות בקשר, אני אשמח להיות המתווך.

מצוין. בימים האלה מחפשים שכירות, אז תקבלו גם ארנונה מחב' החשמל. לגבי אלעד למשל, היה פה נציג של נציג של אלעד והוא הלך. גם באלעד הם מחפשים להגיע ומשום מה מהעירייה לא חוזרים אליהם, אמרו שיחזרו. אז גם לאלעד.

אני מציעה אולי לחבר איזה נציג מחב' החשמל שיהיה מחובר, כי החברה חוזרת למרכזים. גם של הפריפריה וגם של ערים גדולות שנסגרו. אז אני חושב ששם לא תהיה בעיה.

אז לא רק טבריה.

טבריה הם הסנונית, אבל בהחלט יש מגמה, יש גם מנכ"ל חדש מאוד בעניין של באמת לחזק א הדבר הזה.

אם אני מבין נכון, יש איזה שהיא מגמה לפתוח עוד מוקדים בכל מיני מקומות.

כן כן, בהחלט. ואגב, התשובה שאתם קיבלתם, אריאלה קיבלתם הרי תשובה מחב' החשמל. הם מצהירים בבולד למטה, אני לא הנציגה שלהם, אבל בגלל שהם לא כאן הסכמתי לומר.

אנחנו נשמח אם גם בנתיבות. אצלנו יש רק בבאר שבע ואשקלון קבלת קהל של חב' חשמל.

שוב, בשמחה. פשוט צריך לחבר אתכם עם החבר'ה של חב' חשמל ואני מניחה שזה באמת רק עניין, יש שם מנכ"ל שמעוניין לקדם את הדברים האלה.

אוקיי, משרד העלייה בבקשה ואחרי זה נעשה איזה סיכום.

צהריים טובים, אני הנציגה של משרד העלייה והקליטה, יוליה חיבניק. אני ממש גאה לייצג את המשרד כי אני שומעת את התוכנית. לפני שנה, כשהתחילה המלחמה עברנו מהיום להיום, למשמרות של 12 שעות כל עובד, ובנתב"ג זה כולל שישי, כולל מוצ"ש.

אנחנו פרוסים, יש לנו 11 מרחבים, 22 סניפים ומעל 10 מוקדים. זאת אומרת, שגם בנתיבות וגם בטבריה יש לנו סניפים שפתוחים 4 פעמים בשבוע. ראינו שיש עליה לעיר חריש, אז פתחנו שם מוקד. זה עד כמה שיכולים, גם נגישים. זה מה שקשור למשרד העלייה והקליטה.

דבר ראשון אני מברך על ההיענות שלכם לציבור. אני יכול להגיד לכם שזה מהמשרדים היחידים שפחות שמעתי.

כי אנחנו בשנה האחרונה עובדים בצמוד עם משרד הפנים. הנציג ממשרד הפנים נמצא אצלנו במשרד. הוא פותח תעודת עולה לעולים החדשים. ככה זה עובד. אז הם כועסים שאנחנו גונבים להם את העובדים, אבל זה מקל מאוד על העולים.

חלק מהעניין זה לשחרר את העובדים שלנו בחזרה כדי להנפיק דרכונים ולקחת אליכם אותם למשימות האלה.

כבוד היו"ר, אני יכול להוסיף עוד דבר אחד. רציתי פה לפנות למוסד לביטוח לאומי. להפנות את תשומת ליבם, אם כבר דיברנו על טבריה, שבעצם היא מחולקת כאילו לשתי ערים. יש את העיר התחתית ויש העיר למעלה. אלה שלמעלה, מאוד לא נגיש להם הביטוח לאומי שלמטה. לכן, היינו שמחים שיהיה מסוף נוסף שהוא גם למעלה. אם אני טועה, ראש העיר כבר פנה אליכם בפניה כזאת ובינתיים לא נראה שהשתנה משהו.

אני לא מכירה את הפניה הזאת.

השאלה היא עקרונית, יש היתכנות לדבר כזה, לשים מסוף? מה צריך בכדי להציב כזה מסוף, מה הדרישות?

אני מבקש לגבי הדבר הזה אני אראה את המכתב ואנחנו נהיה בקשר מול ביטוח לאומי ונראה מה ניתן לעשות.

אני אסכם את הדיון הזה, דבר ראשון, מודה באמת שפה דווקא הגיעו אנשים, חוץ מחב' החשמל עצמה שחבל מאוד שהיא לא נמצאת פה. אני בכוונה מדגיש, יש רשות חשמל ויש רשות חשמל, ואני שמח מאוד שאתם במגמה חיובית לפתוח ולחזור חזרה לתת את השירות לציבור עצמו, ואני מברך על כך, ואני מקווה באמת שייפתח כמה שיותר, ואם אתם נתקלים באיזה משהו, אני וצוות לשכתי נשמח לתווך ולסדר מה שאפשר. כי בסוף, יש לפעמים רשות שיותר קשה לעבוד איתה, אבל בסוף האזרח עצמו מפסיד מזה, ואנחנו פה כדי לעזור להם.

אני אמסור להם, שאם צריך אז דרככם.

דבר שני, לגבי ביטוח לאומי. אני כן מבקש לבחון להעביר את הוועדות בפרט במקומות כמו בית שמש, לעשות דיון אפילו פעם בחודש, אם כבר יש מקום שפועל ונמצא, להביא איזה 3 או 4 או 5 אנשים שצריכים לשבת בוועדה, במקום לקחת את כל האנשים, בפרט אנשים נכים שצריכים להגיע לוועדות עם כל הסרבול הזה. ימים שלמים. זה הפסד של פרנסה, זה הרבה הרבה מעבר לזה, אני חושב שאת הדבר הזה צריכים לבחון אותו.

אני אגיד בנוגע לוועדות רפואיות, הוועדות הרפואיות פרוסות אצלנו ב-23 מקומות בארץ. להביא רופאים, גם ככה מאוד קשה לנו לגייס היום רופאים, יש הרבה קושי בגיוס של כוח אדם רפואי, בטח לוועדות מאוד מקצועיות ומסוימות. ובהשוואות בינלאומיות, אנחנו יודעים שאנשים אכן מטלטלים ומשקיעים הרבה כדי להיות בוועדות מקצועיות פרונטליות. דווקא ביטוח לאומי בישראל עושה הכל כדי להפחית את הוועדות הפרונטליות, הסתמכות כמה שיותר על מסמכים רפואיים, תהליכים אוטומטיים כמה שיותר. אנחנו ממש בעומק של המון תהליכים כאלו. הפחתנו בקצבת סיעוד או בקצבת ילד נכה בעשרות אחוזים את הצורך בהגעה פרונטלית.

עכשיו, לגבי באיזה סניף בדיוק נמצאת הוועדה הרפואית. אז כאמור, יש פה היסטוריה ויש פה את הסניפים המרכזיים. בבית שמש אנחנו כן מספקים היום, אם אני לא טועה, 3 פעמים בשבוע מרכז שירות, שזה כמו כל סניף אחר. בפרט על בית שמש אנחנו מספקים שם שירות לקוחות 3 פעמים בשבוע כמו בסניפים מרכזיים, כמו בתל אביב, או בירושלים ובבאר שבע, כנ"ל לגבי נתיבות.

אז אני רק אומר, אין איזה שהוא הבדל בין בית שמש לבין מרכזים אחרים, רק הנושא של וועדות רפואיות, שכמו שאני אומר נשמח לבחון גם את הפניה הספציפית הזו, אבל זה לא משהו שהוא שונה.

הם כבר הגיעו ל-200,000 תושבים, הרי מתאכלסים שם כל כך הרבה.

הסוגיה של וועדות רפואיות אצלנו, זה לא כל כך פשוט לעשות שינויים של רופאים, וזה מאוד מורכב לנו. נבדוק את זה בכל מקרה.

משרד הפנים, דבר ראשון אני מברך על כל העבודה שאתם עושים ואני כן מקווה שימצאו יותר להרחיב את השעות ולקצר כמה שיותר את התורים. כי באמת, הדבר הזה הוא בכל הארץ. אולי כמו שיש נציג שלכם במשרד העלייה, צריך נציג שלכם בכל לשכה של ח"כ או כל נציג ציבור שיעזור בקביעת תורים, אני אומר את זה ברצינות ברמה הזאת.

תודה רבה לכולם, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:18.