פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת החינוך, התרבות והספורט
20/03/2023


מושב ראשון




פרוטוקול מס' 27
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ז באדר התשפ"ג (20 במרץ 2023), שעה 10:00

היועצים החינוכיים במערכת החינוך

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
אליהו ברוכי
סימון דוידסון
משה טור פז
לימור סון הר מלך
יוסף עטאונה
יפעת שאשא ביטון
קטי קטרין שטרית

אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
חילי טרופר

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי
עינב לוק - מנהלת אגף בכיר שירות פסיכולוגי ייעוצי, משרד החינוך

זוהרה פלורסהיים - מנהלת אגף ייעוץ, משרד החינוך

שירה גרוס - רפרנטית חינוך אגף שכר, משרד האוצר

מיכה נוי - ראש צוות בכיר במרכז המחקר והמידע של הכנסת

יובל וורגן - ראש צוות בכיר במרכז המחקר והמידע של הכנסת

הניה פישמן - יו"ר אגודת היועצים החינוכיים, אגודת היועצים החינוכיים בישראל

צביה זמיר - סגנית יו"ר האגודה, אגודת היועצים החינוכיים בישראל

הנא חליפה-יונס - יועצת חינוכית

ישי יזדי - רב, סמנכ"ל פדגוגי, מעיין החינוך התורני

אייל אטיאס - חבר הנהלת אגודת היועצים החינוכיים בישראל

שגית איש שלום - יועצת חינוכית

אביחי כהן - מפקח על ייעוץ החינוכי, מעיין החינוך התורני

מאיר אסרף - עו"ד, שדלן, הסתדרות המורים, נציג לשכת הקשר עם הכנסת

תמי סלע

יהודית גידלי

זיו אפללו - חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



היועצים החינוכיים במערכת החינוך

אני מתכבד לפתוח את וועדת החינוך התרבות והספורט, בנושא היועצים החינוכיים במערכת החינוך, כ"ז באדר, תשפ"ג, 20.3.2023. בתקופה האחרונה נפגשתי עם עשרות יועצים, פניות רבות שהגיעו ללשכתי, העלו את הצורך בלכנס את הוועדה סביב הנושא החשוב הזה, מקומם ותפקידם של היועצים במערכת החינוך, נושא התקנים, שעות שלהם, תנאי השכר ועוד. אין ספק שמהפגישות שלי עם היועצים, הארגונים, עלה ושם על סדר היום את החשיבות של היועצים במערכת החינוך, התפקיד שלהם, אם זה באגף ייעוץ, או באגף הפסיכולוגיה, המענה שלהם ההוליסטי לתלמידים, לצוות החינוכי לבתי הספר ואני אגיד את זה מראש, על השולחן, ההתרשמות שלי הראשונית היא שלצערי, גם התנאים שלהם וגם המעמד שלהם במערכת החינוך, דרושה שיפור, הצורך שלהם הוא הכרחי, אנחנו רואים את התוצאות ואנחנו נשמע מהיועצים עצמם ומהארגונים, עם משרד החינוך, על החשיבות ועל הצורך של יועצים במערכת החינוך ותפקידם במערכת. ברשותכם, אנחנו נקבל סקירה קצרה מהממ"מ שעשה פה עבודה רחבה מאוד בנושא, להתמקד בנקודות החשובות, לנגוע בנקודות שאנחנו צריכים סביב הנושא. יש לנו יום עמוס, שלוש וועדות, ברשותכם, בבקשה.

[הצגת מצגת]

בוקר טוב, תודה רבה אדוני היושב ראש, שמי מיכה נוי, ממרכז המחקר ומידע של הכנסת. בסקירה אנחנו נדבר על תקינה ונתונים, לפי משרד החינוך, על נתונים ממקורות מידע נוספים, כמו מבקר המדינה והלמ"ס ועל עוד נקודות שעלו מדוחות של מבקר המדינה, או מדיונים קודמים, פה בוועדת החינוך ובאתגרים והצעות שקשורים בנושא. הדבר הראשון, לגבי תקינה ונתונים זה שהתקינה קיימת רק בחטיבה עליונה, 1.7 שעות שבועיות לכיתה, יסודי וחטיבת ביניים, אין תקינה בכלל, יש המלצות לתקינה, או המלצות כמה שעות ייעוץ לתת, שזה אומר שעה שבועית בכיתה ביסודי, או שעה וחצי שבועיות, בחטיבת הביניים. בחינוך המיוחד, ההמלצה היא לשתי שעות, לשעתיים בשבוע, אבל שוב, אין תקינה, הדבר הזה נתון להחלטתו של מנהל בית הספר והוא זה שקובע כמה שעות יינתנו בסופו של דבר, שוב, למעט חטיבה עליונה ששם יש תקינה. לפי שפ"י שזה שירות פסיכולוגי ייעוצי, שהם אחראים על היועצים החינוכיים, יש כ- 7,000 יועצים חינוכיים, בהקיפי משרה משתנים, היועצים החינוכיים עובדים לפי שעות ייעוץ ולא לפי תקנים ולכן היקפי המשרה בהתאם.

אותו מנהל בית ספר יש לו סל שעות שממינו יכול, כן לשלוף ליועצים, או שאין לו מספיק שעות? זה שאני מפיל את זה על המנהל זה טוב, השאלה אם יש לו את האפשרות.

זאת הבעיה המרכזית.

היועץ נחשב כמורה-יועץ, כלומר חלק מהמשרה שלו, חייבת להיות בהוראה, שליש לפחות מהמשרה תהיה בהוראה, יש לזה השלכות, לדוגמא אם הוא צריך להשלים חלק משעות העסקה שלו בבית ספר אחר אז הוא לא זמין לטיפול באותו בית ספר, אם יש איזשהו אירוע, או יש איזה משהו שקרה. בגיל הרך זה טיפה שונה, מכיוון שהיועצות שם, עובדות בעיקר מול הצוות המבוגר, כל המבוגרים שבאים במגע עם הילדים וכאן מדובר על 26 שעות שבועיות, משרה מלאה, הדבר הזה יחסית, כן קבוע, כל יועצת עובדת מול כמאה גנים ודבר נוסף שעלה זה לגבי הייעוץ החינוכי בחברה החרדית והערבית, שם יש חסר, מוסדות פטור ומוסדות תרבותיים ייחודיים, לא קיימים שירותי ייעוץ וגם בשאר בתי הספר במגזרים האלו, אין כל כך, זאת אומרת הייעוץ החינוכי חסר. לגבי איוש, או מחסור במשרות ייעוץ, נכון להיום, אז עד הבוקר לא קיבלנו נתונים משפ"י, הנתונים שקיבלנו הבוקר, נכונים לספטמבר 22 והם אומרים, בעצם, שיש 260 יועצות משובצות בגיל הרך, חלקן במשרה מלאה, כ-35 בחצי משרה, בחינוך מיוחד. ברוב בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, משובצות יועצות, בהיקפי משרה משתנים, כמו שציינתי קודם. יש חוסר של כ-100 יועצות בחינוך היסודי וחוסר של כ-25 יועצות בחטיבות הביניים וזה לא כולל מוסדות החינוך החרדי.
נתונים נוספים שקיבלנו, היו מהלמ"ס, כאן אני צריך להעיר מספר הערות, אחד זה שזה לא כולל גני ילדים, הדבר השני זה שזה לא כולל מוסדות פטור ותרבותיים ייחודיים, כמו שאמרתי קודם, שאין שם שירותי ייעוץ. דבר נוסף, זה שהנתונים שקיבלנו מהם הם לא תואמים למה שנאמר לנו על ידי שפ"י, אצלם מספר היועצים המועסקים, המספר שמופיע בלמ"ס הוא כ-5,000 יועצים בלבד ולא כ-7,000, כמו שצוין אצל שפ"י. לגבי מה שאנחנו רואים בגרף, שיעור היועצים בבתי הספר, לפי פיקוח, נכון לשנת 2023, הנתון המעניין שאפשר לציין כאן הוא ששיעור היועצים בבתי הספר החרדיים הוא שבעה אחוז בלבד, לעומת שיעור של 15 אחוז תלמידים חרדיים, מכלל התלמידים, זאת אומרת יש פה פחות מחצי ביחס. דבר נוסף לגבי נתונים שקיבלנו מהלמ"ס שלא מצוין פה, אבל כן חשוב לציין, הוא שינוי של מגמה, החל מ-2015, שיעור היועצים שעוזבים את המערכת, גדול יותר משיעור היועצים שנכנסים אליה. נתון נוסף שמופיע בדוחות מבקר המדינה, הוא עלייה של יותר מכפול, יותר מפי שתיים, בשעות הייעוץ החינוכי בגני הילדים, ניתן לראות את העלייה הזו פה בגרף, מה שכן המבקר מציין, מצד אחד, באמת יש את העלייה ומצד שני, הוא אומר, שעל פי המתווה שנחתם בסביבות 2015, בהקשר של אופק חדש, דובר על איזשהו מתווה של כ-30 גנים ליועצת וכרגע, לפי הדוח שלו, מדובר על ממוצע של 88 גנים ליועצת, מדובר על הרבה מאוד גנים, הרבה מאוד ילדים ואם מדברים על יועצות שעובדות מול גנים במועצות אזוריות, לדוגמא, אז הנגישות שלהם לכל הגנים האלה היא מאוד בעיתית, זאת אומרת, הן צריכות רכב פרטי, זמני תחבורה וכן הלאה, כל הדבר הזה לא כל כך נלקח בחשבון בתוך תנאי העסקה שלהם.

אז לגבי דוחות של המבקר ודיונים קודמים שהיו פה בוועדת חינוך, אחד הדברים שהוזכרו זה שהיו במשרד החינוך הרבה מאוד דיונים על התקינה של שעות, של שעות ייעוץ, גם ביסודי וגם בחטיבת הביניים, עד כה, הדבר הזה לא הוסדר. האי תקינה ביסודי ובחטיבת הביניים, מובילה לכך שיועץ חינוכי שמסיים את השנה, לא יודע בכמה שעות הוא יעבוד בייעוץ בשנה הבאה, זה שיקול דעתו של המנהל כמה שעות לתת בפועל, יכול להחליט שלא לתת, יכול להחליט לתת רק חלק ודבר נוסף שעלה מתוך כל הדוחות והדיונים זה הנושא של עומס עבודה וריבוי המשימות. לאורך השנים מהתפקיד הבסיסי הראשוני של היועץ שבעצם, נועד לתמוך בתלמיד ובהורים שלו ובמערכת, בכל הנושא הרגשי והנפשי, לאורך השנים התווספו עוד ועוד עבודות ומשימות, כמו לדוגמא, תוכנית של מניעת אלימות, או אקלים בית ספרי, התוכנית של כישורי חיים, הדברים האלו דורשים ממנו הרבה מאוד עבודה, גם וועדות הצוותים הרב-מקצועיים שקשורים לוועדות יישום של החינוך המיוחד, גם זה מעמיס מאוד עליהם ומקשה עליהם את העבודה.

כשאתה אומר מקשה עליהם את העבודה, יש להקשות את העבודה ויש אי אפשר לבצע את העבודה, זאת אומרת השאלה, אם הם בכלל יש להם זמן מתוך זה להתפנות לאותו תלמיד.

לפי מה שנאמר בעצם הם עסוקים בעיקר בכיבוי שרפות, כלומר אם קורה איזשהו אירוע, עכשיו זה מה שהם מתעסקים בו, הם פחות מתעסקים במניעה שזה בעצם הדבר הראשוני שהם אמורים להתעסק אתו באיזשהם תהליכים רב-שנתיים, או לטווח ארוך ובגלל שמתעסקים בכיבוי שריפות ובגלל, כמו שצייני קודם, לדוגמא שהם צריכים להשלים משרה אולי, בבית ספר אחר אז הדבר הזה מונע מהם לעבוד, כמו שבעצם, מצפים מהם לעבוד.

חותרים למטרה.

זה שיש מחסור בכוח אדם, זה גם כמובן משפיע על הדבר הזה. תוספת שעות ייעוץ אז ראינו קודם את השקף של המבקר שתוספת שעות ייעוץ יפה בגני הילדים, צריך לציין גם שעל פי מה שנאמר בדיונים קודמים, ניתנו תוספות של שעות ייעוץ במחוז דרום, בהקשר של המצב הביטחוני לדוגמא, או בעקבות הקורונה, גם כן, משרד החינוך הוסיף עוד שעות, אבל דווקא שני הדברים האלו הם יחסית נקודתיים.

כמה שעות משרד החינוך הוסיף? אנחנו יודעים?

זה היה בינואר 22, 4,500 שעות שאושרו מלכתחילה, נדמה לי, 2,500, משהו כזה, זאת אומרת זה מגיע לאזור ה-7,000 באותה שנה. ובמחוז דרום היו ב- 2018, שר החינוך החזיר תשובה לוועדת חינוך, על 4,000 שעות שהתווספו בארבע שנים אחורה, בעקבות המצב הביטחוני, אז שוב, ניתנו שעות, זה היה משהו נקודתי יותר, כך זה נראה. לגבי אתגרים והצעות אז את הדברים הללו פרטנו במסמך ואפשר יהיה לקרוא אותו באתר כמובן. שני דברים שראוי לציין פה זה אחד, שב-2017 נעשה מהלך שיתוף ציבור של משרד החינוך ושפ"י, בנוגע לתפקיד היועץ החינוכי ויש הצעות של אגודת היועצים החינוכיים, גם שהעלו כל מיני דברים, עיקרי הדברים רשומים פה לפניכם בשקף הזה, מעבר לזה, כמובן אפשר לקרוא את הדוחות ומבחינתי סיימתי.

טוב, תודה רבה. ברשותכם חברי הכנסת, משתתפים אנחנו נעשה ריצרץ', לפי סדר ההגעה. יוסף עטואנה, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב ראש על קיום הדיון. לפי דעתי, הדיון הוא מאוד חשוב ומשמעותי. אין ספק שכולנו מסכימים סביב השולחן הזה, גם במשרד החינוך שהנושא של ייעוץ חינוכי יש לו תפקיד מרכזי במערכת החינוך, הוא כל כך חשוב וכולנו מדברים על הצורך בתפקיד הייעוץ החינוכי בתוך מערכת החינוך, אבל לצערי, המרחק בין האמירות ותמימות הדעים סביב הנושא, למציאות עצמה היא כל כך רחוקה, כבוד היושב ראש, כי עצם זה שעד היום, אין תקינה במערכת החינוך, ביסודי ובחטיבה העליונה, גם בגני ילדים עצמם שלגבי הייעוץ חינוכי זה בעיה מאוד רצינית ושצריך לטפל בה והגיע הזמן שמדברים על חינוך והשקעה בחינוך וקידום מערכת החינוך, לייעוץ החינוכי, בגלל המורכבות שכולנו עוברים, גם בחברות השונות והאוכלוסיות השונות, כל מה שקורה במערכת החינוך, מחייב המצאות של ייעוץ חינוכי בתוך בתי הספר ועד היום מתגלגלים מאירוע לאירוע ותוספת שעות פה ושם, אבל באמירה חד משמעית שצריך להיות תקן בתוך מערכת החינוך לייעוץ חינוכי, לא קיים, לא ביסודי ולא בחטיבה העליונה ולכן הגיע הזמן, דבר ראשון שכבוד היושב ראש, דרך וועדת החינוך לקדם חקיקה שתחייב תקן של ייעוץ חינוכי, גם ביסודי וגם בעל ייסודי.

הדבר השני לייעוץ חינוכי, גם מה שקיים היום הוא המחסור ביועצות ויועצים במערכת החינוך בכלל ודרך הכשרה שלהם, לפי דעתי, גם ההתייחסות לייעוץ החינוכי כמקצוע בתוך מערכת החינוך, לא מעודד הרבה אנשים להגיע לשם, גם התנאים ותנאיי ההעסקה והתגמול שקיים הוא לא בדיוק הולם את המשמעות ואת ההכשרה של התפקיד. בחברה הערבית יש את המחסור גם בייעוץ בכוח אדם עצמו וגם בדרום שהמערכת ממש סובלת ממחסור בתקנים, מה שידוע לי, לפחות 45 יועצות ויועצים, בתקינה חסרים במערכת החינוך ולא לדבר על, רק בדרום והנתונים שממ"מ העלו, מראים בצורה מאוד ברורה, על פערים באיוש של ייעוץ החינוכי בכלל החברה, בחברה הערבית וגם בחברה החרדית וגם על זה צריך לתת את הדעת. הדבר האחרון שאני רוצה גם לדבר עליו שבגלל, גם כל מה שקורה בחברה הערבית, בגלל האלימות, הייעוץ החינוכי, כחלק מהטיפול בכל התופעה, זה המצאות ייעוץ חינוכי בתוך בתי הספר ולקדם וליזום תוכניות מנע לחינוך וכל מה שקורה ולצערי, המחסור הזה, גם פוגע בתחום הזה ולכן אני חושב כוועדה, אנחנו צריכים להמשיך עם הדיון סביב הנושא, בעיקר על תקינה במערכת החינוך לייעוץ, כל פתרון אחר וכל ניסיון אחר הוא להתעסק בכאילו ולא להתמודד עם הסוגייה החשובה. תודה רבה.

תודה רבה. משרד החינוך, רוצה להתייחס עכשיו, או בהמשך?

עכשיו.

בבקשה.

עינב לוק, מנהלת אגף בכיר שפ"י, שירות פסיכולוגי ייעוצי, נמצאת איתי זוהרה פלורנסהיים, מנהלת אגף ייעוץ, אנחנו נשמח להתייחס עכשיו וגם לשאלות בהמשך. אז קודם כל אני רוצה להגיד שאני מברכת מאוד מאוד על הדיון הזה. אני חושבת שהייעוץ החינוכי הוא גוף משמעותי, הכרחי במערכת החינוך מאז ומתמיד ובוודאי ובוואדי במציאות המשתנה, אין ספק שאנחנו רואים בתקופה האחרונה, בשנים האחרונות, האמת, עוד לפני תקופת הקורונה ובתקופת הקורונה ועכשיו, אנחנו רואים שהמציאות מאוד מורכבת, אנחנו רואים עלייה בסימפטומים נפשיים, עלייה באלימות והתנהגויות סיכון ואנחנו מבינים יותר ויותר, כמה צריך להשקיע ברווחה הנפשית של תלמידים, של צוותי חינוך, שיהיו מסוגלים להכיל את המציאות המורכבת ובוודאי ללוות ולתמוך בתלמידים ובהורים ואנחנו יודעים שהיועצים החינוכיים הם אחד הגופים המשמעותיים והמקצועיים ביותר שיכולים לתת מענה במציאות המורכבת הזו. אז אנחנו מברכות על הדיון ונמצאות בתמימות דעים שיש לקדם, גם את היקף עבודתן וגם את אופי תעסוקתן, יש לנו כמובן כמה נתונים שנרצה להתייחס למה שאמרו הממ"מ, אבל באופן עקרוני, חשוב לי להגיד שאנחנו תמימי דעים לחשיבות, להכרח להגיד, הייעוץ החינוכי חייב להיות גוף ולהמשיך להיות גוף חשוב, משמעותי במערכת החינוך ובחברה בכלל.

אני אגיד בכמה נתונים כלליים שכרגע יש במערכת החינוך כ-7,000 יועצים חינוכיים, אני אגיד שהנתון הזה שאנחנו רואים קצת פערים בין הלמ"ס, אני אגיד שהנתון הזה זה נתון שאספנו, מעודכן מלפני שבועיים, דרך מפקחת-מפקחת שספרה את מספר היועצות אצלה ואנחנו יודעים להגיד את זה באופן מדויק שאנחנו מדברים על 7,000 יועצים. אנחנו מדברים גם על גידול מכיוון שאנחנו רואים בתש"פ כ-6,000 יועצים ובתשפ"ג 7,000 יועצים חינוכיים במערכת החינוך.

כשאת מדברת על 7,000 זה אומר כמה משרות? זה כולם מאה אחוז משרה?

אני אדבר גם על זה, אני כרגע מדברת על מספר היועצים החינוכיים.

יכול להיות שהפער הזה בגלל מספר כמות המשרות, זאת אומרת, יכול להיות שספרתם יועץ, לצורך העניין שעובד בתוך שני בתי ספר שונים.

זה יכול לנבוע מכל מיני סיבות, רוצה להתייחס זוהרה?

לא, פשוט יש פער של 2,000.

כן, אני אגיד שישנם יועצים, כמות לא מבוטלת של יועצים שצריכים לעבוד בשני בתי ספר על מנת להגיע למשרה מלאה אז אולי הם נחשבים כמספר כאילו פעמיים נספרו, אבל זה לא בהכרח וצריכים לקחת בחשבון שמבחינת הפיקוח, מבחינת הליווי של היועץ, מבחינת התהליך הערכה שלו, כל מה שמפקחת עושה היא צריכה לעשות עם היועץ הזה פעמיים, כך שהנתון הוא נתון.

אני רוצה שיובל מהממ"מ, בבקשה, תתייחס.

אנחנו עבדנו יחד עם הלמ"ס יחד עם מיכל שהציגה את המצגת, בקובץ שהלמ"ס מקבל, אגב, ממשרד החינוך כמובן, קבצים מנהליים של המשרד והיועצים מסומנים על ידי סמל תפקיד ואנחנו בדרך כלל, הניסיון שלנו בעבודה מול הלמ"ס הוא מאוד מאוד חיובי, העיבוד נתונים שלהם הוא מאוד מאוד אמין וגם אצלם יש 6,000 שורות, אבל ה-6,000 האלה, כוללות כפילויות, יכול להיות יועצים שמועסקים על ידי שתי בעלויות ולכן, בסופו של דבר, המספר של האנשים לפי תעודת זהות, לא כפילויות, הוא אפילו נמוך יותר מ-5,000 אז תבדקו גם אצלכם.

אני אבדוק.

אני אבדוק את זה, אבל לפי מה שאנחנו יודעים, יש יועצים שלא מופיעים בלמ"ס בנתונים, יועצים שנמצאים, חלקם בבעלויות פרטיות שהם לא מופיעות במשרד, את זה כבר למדנו לפני שנתיים שהיינו צריכים להציג נתונים וגם זה מספר שבעצם, לא נכלל בתוך ה-5,000.

אבל אנחנו כמובן נבדוק את הפער הזה, אנחנו קיבלנו הבוקר את הדוח של הממ"מ, אנחנו נבדוק ונעמוד על הפערים, מבחינתנו זה הנתון שיש לנו מהשטח עצמו, תוך כדי האיסוף. חשוב לי לציין גם, שאנחנו קולטים מידי שנה, לא מעט יועצות חינוכיות, בתשפ"א קלטנו 933 יועצות חינוכיות ובתשפ"ג 1,154, זאת אומרת אנחנו קולטים יותר בשנים האחרונות וחשוב לציין שעדיין, כמו שציינתם, בעל יסודי יש תקנון, ביסודי ובחטיבת הביניים זה ניתן באופן שונה, על ידי מנהלי בתי הספר, לשאלתך, למנהל בית הספר יש סל בית ספרי שממנו הוא יכול לתת וזה כמובן משתנה בית בתי ספר, אבל להגיד שככול שהסוציואקונומי נמוך, הסל גדול יותר אז לבתי הספר למוסדות החינוך יש סל שמהם הם יכולים לתת ואנחנו יודעים שברוב בתי הספר יש יועצים חינוכיים, שוב, כמו שציינתם בהיקף שונה. אנחנו רואים שבשנים האחרונות כשעולה הצורך, מנהלי בתי הספר נותנים יותר ויותר תקנים.

כמו שציינתם, בשנים האחרונות, משרד החינוך מתגבר את שעות הייעוץ, התגבור המשמעותי היה בגיל הרך, שהוכפלו שעות הייעוץ בגיל הרך זה באמת, הגיל הרך היה בתחילתו ואנחנו יודעים כמה ההשקעה בגיל הרך היא קריטית, כמה הצרכים בגיל הרך הם חשובים ומשמעותיים והוכפלו מספר שעות הייעוץ בגיל הרך ונכנסו בפעם הראשונה לגילאי גן, חינוך מיוחד, יועצים חינוכיים, מה שלא היה בעבר. אז אלה דברים של התגבור בשנים האחרונות. בנוסף, אנחנו תגברנו את שעות הייעוץ, אם זה היה בתקופת הקורונה, אם זה היה, באמת כל הזמן תגבור, כשהתגבור הוא על פי הצרכים, במקומות שתוגברו פחות, על ידי מנהלי בתי הספר ובמקומות שהיה צורך, מצב של אלימות גבוהה יותר, או סיכון, אז שם תגברנו יותר, זאת אומרת התגבור הוא לא תגבור רוחבי לכולם, אלא תגבור בהתאם לצורך. עדיין יש לנו מוסדות חינוך כשאין בהם יועצים חינוכיים, בהיקפים לא רחבים, אבל בכל בית ספר שאין יועץ חינוכי, מבחינתנו זה חוסר משמעותי ולכן צריך לראות, איך אנחנו ממשיכים ומתגברים, בעיקר איפה שחסר, בעיקר איפה שמנהל בית הספר, לא נותן את ההיקף הרחב. לגבי עבודת הייעוץ והמשימות, אני אשמח שזוהרה תתייחס.

סליחה, רק שאלה, עינב, השעות שאתם מתגברים, אלה שעות זמניות שאחר כך נלקחות מבית הספר, הם לא נשארות קבוע, כלומר זה לתקופה מסוימת, לתקופה של מצב לחימה, מצב משברי - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה פוגע פעמיים, גם בבית הספר והתלמידים וגם בתנאי ההעסקה של היועץ.

וזה גם מחליש את מקומו של היועץ החינוכי בתוך המערכת, כשאתה לוקח מהם מסל בית הספר ואתה תלוי במנהל בית הספר, בעצם, אתה מחליש את היועץ, כי בסופו של דבר, היועץ לא יודע, שנה הבאה יהיה לו, לא יהיה לו.

גברתי, אני רוצה לשאול אותך שאלה בבקשה. בעקבות המקרה הנורא של אלרועי בשבת ברעננה, מה הפעילות שמשרד החינוך עושה במקרה כזה, אני פשוט לא שמעתי את השר מתבטא בכלל בנושא הזה והיה פה דיון בכנסת, יום וליל דיברו על הנושא הזה, מה משרד החינוך וספציפית בית הספר עושה בעקבות מקרה כזה?

אתם רוצים שנתייחס עכשיו? אז אני קודם כל אגיד שאנחנו ברשותכם לא נתייחס למקרה ספציפי, זה אירוע מורכב, קשה ואנחנו מטפלים בו בכל הכלים הנדרשים ואני אשמח להתייחס בכלל לתוכניות שלנו בהקשר של מניעת אובדנות ובהקשר של חרם ופחות להתייחס על האירוע הספציפי, אנחנו לא נוהגים לעשות את זה. אנחנו נשמח להמשיך לספר על עבודת הייעוץ ועל העומסים שדיברתם, בבקשה זוהרה.

אני רוצה להגיד שהשינוי הדרמטי שחל בעבודת היועצת, נובע מריבוי משימות, ריבוי צרכים שהמערכת מאתרת, עוד לפני הקורונה, הרבה מאוד התמודדות עם אירועי סיכון, מצבי משבר, מעגלי פגיעות שהולכים ומתרבים סביב אירועים שקורים במדינה שלנו. היועצת נדרשת היום להרבה עבודה מערכתית שאנחנו מברכים עליה, היועצת היא שותפה בצוות הניהול של בית הספר, היא עמוד טווח מאוד מרכזי, בקבלת החלטות, בדיונים, בשותפות לחשיבה אסטרטגית של מערכת החינוך בבית הספר. היועצת היום נדרשת לעבודה מאוד משמעותית בחיזוק החוסן של צוותי החינוך, אנחנו מודעים לזה ואנחנו יודעים שכאשר הצוות מרגיש מטופל, מוחזק, בנראות, בהקשבה, היכולות שלו ותחושות המסוגלות שלו לטפל בתלמידים הולכת וגדלה ולכן היום היועצת היא אחד מבעלי התפקידים המרכזיים בבית ספר שמטפל ומלווה את צוותי החינוך.

הקשר של ההורים עם היועצת, בראייה רב שנתית, הולך וגדל, היועצת היא דמות מאוד משמעותית להיוועצות על ידי ההורים. היועצת היום מתוקף היותה מורה-יועצת, עובדת הוראה, היא חייבת ללמד, כמו שנאמר פה. אנחנו יודעים שזה מאוד מכביד על היועצות, יש על זה היבטים לכאן ולכאן, העמדה היא מאוד מורכבת, באשר לדבר הזה ולכן סביב כל המצב המשתנה וריבוי האירועים והצורך במתן מענים, באמת המשימות על היועצות, במהלך השנים האחרונות, לעומת השנים שאנחנו היינו יועצות, באמת, הלך וגדל בצורה מאוד מאוד משמעותית והעומסים על היועצות הם גדלים. עכשיו, אנחנו כל הזמן בתהליך של דיוק והגדרה וממש, ירידה עד רזולוציות מאוד נמוכות של תפקיד היועצת, כי תפקיד היועצת משתנה, בהתאם לצרכים ואנחנו כל הזמן עסוקים בדיוק ובמיצוב הנכון של התפקיד.

אתם מבינים שבלי תוספת שעות אנחנו בבעיה.

חד משמעית, חד משמעית.

אני רק אגיד שלקראת תשפ"ד, אנחנו נמצאים בגיבוש תוכנית, יחד עם המנכ"ל שמאוד מאוד מגבה את עבודת הייעוץ, רוצה להרחיב, להעמיק ולדייק ולכן אנחנו נמצאים עכשיו בגיבוש תוכנית שאנחנו יושבים על המדוכה, לדייק את המענים ולראות מה יהיה התגבור, מתוך המשאבים שמשרד החינוך קיבל.

שמי הניה פישמן ואני יו"ר אגודת היועצים החינוכיים. ככול שהמשימות גדלות, מוטת האחריות של היועצת גדלה בבית הספר, אנחנו לא מסוגלות למלא את התפקיד שלנו, אין שעות, ברגע שאין שעות, אין תקן ליועצות בבית הספר, הן לא מסוגלות למלא את התפקיד שלהן, בוא ניקח יועצת שצריכה להשלים את המשרה שלה בבית ספר נוסף, ברגע שהיא לא נמצאת בבית הספר, בימים שהיא נמצאת בבית ספר אחר, היא לא מסוגלת למלא את התפקיד שלה וגם אם היא נמצאת בבית ספר שלה ויש איזה אירוע חירום, היא לא יכולה למלא את התפקיד, כי או שהיא משלימה את השעות שלה במשרת הוראה, או בתפקיד אחר, לכן אנחנו מבקשים את התקנון של השעות, גם ביסודי וגם בחטיבת הביניים וגם בגנים. אנחנו ניסינו לכמת קצת, אנחנו עשינו איזושהי סימולציה באגודת היועצים וניסינו לכמת את השעות שאנחנו מבקשים עבור יועצת לכיתה. אז הגענו לאיזשהו מצב שאנחנו מבקשים 3.5 שעות ליועצת לכיתה לשבוע, בבית ספר יסודי ובחטיבת הביניים ועוד 5 שעות מערכתיות לכל יועצת באשר היא וגם להגדיל את התקינה בחטיבות העליונות, כי 1.7 זאת תת-תקינה, אנחנו יודעים שהיא לא מסוגלת לתת מענה ראוי, הולם לדרישות ולצרכים, גם ב-1.7. גם בגנים אנחנו מבקשים כמובן, שיהיה תקן, 100 גנים ליועצת אחת זה מספר הזוי, בעיה שאנחנו מכירים את המציאות והיא קשה מאוד ולכן - - -

ואת לא מזכירה את הטלפונים אחר הצהריים ובשמונה ותשע ועשר בערב.

זה 24/7, סימון.

זה הרבה מעבר לתקינה עצמה בבית הספר.

אני אשמח מאוד לתאר לכם איך נראה יום של יועצת בתיכון.

הנסיעות בין גן לגן זה אף אחד לא דיבר פה.

אני אישית יועצת בגן ילדים ואני יכולה-

תיכף אני אתן לכל היועצות לדבר.

לכן אנחנו מבקשים את המספר שעות זה ואם תרצו, אנחנו עשינו סימולציה ואנחנו יכולות להראות שגם 3.5 שעות ליועצת לכיתה זה לא מספיק, זה לא נותן מענה לדרישות ולצרכים ולתפקידים שהיא ממלאת בבית הספר.

תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה.

בוקר טוב, אז קודם כל תודה ליושב ראש על הדיון החשוב, עינב, זוהרה וכמובן כל היועצות, תודה על כל מה שאתן עושות וגם תודה שאתן מבקרות ולא משלימות עם המציאות המופרחת הזו. אני חושב שכל המחקרים מראים שבית ספר הוא שדה חברתי ורגשי, לפני שהוא שדה לימודי, כלומר הילדים הרבה יותר מודאגים, אם מישהו יישב לידם, או מישהו ישחק איתם בהפסקה, מאשר הציון שלהם, אגב, גם שהם דואגים לציון זה כמעט תמיד מבחינה חברתית, כלומר רוצים ציון גבוה כדי להיות חזקים חברתית, אלא שאין קורלציה בין התובנה הזו, לבין השעות, הרי אף אחד לא יעלה על הדעת שאין תקן למורה מתמטיקה, או שהוא יחכה עד סוף שנה כדי להבין מה מצבו, לעומת זאת התקנים, גם בעל יסודי, אני ניהלתי על יסודי, 1.7 לא שווה הרבה, זה טוב, אבל זה לא, ובוודאי ביסודי, בחטיבה, בגנים ששם זה באמת נתון לחסדים ובסוף גם המנהל, אמרת את זה היושב ראש, שמים אותו בסיטואציה בלתי אפשרית, כי בסוף הוא נמתח בין הרבה מאוד צרכים ובין הרבה מאוד וקטורים שעובדים עליו, תוסיפו לזה את המסכים כמו שדיברו פה ואת הקורונה ואת המצב הביטחוני ואת זה שכולם מדברים על זה שה-121 היא עדין של דיכאון ובדידות, בסוף אנחנו נמצאים באמת מול הר ענק, עם מעט מאוד כלים לטפס עליו והיועצות הן לא היחידות, כמובן, אבל הן הבסיס, הן אבן הראשה, הן ההשקעה הכי אפקטיבית בעבודת הנפש.

מה שאני מכיר, שאגב, בעיקר היועצות בגלל המיעוט שעות , עובדות בעיקר מול הצוות, להדריך את הצוות, כי להגיע לילדים כבר יהיה מאוד מאוד קשה ובסוף זה מעגל של שירות ציבורי מאוד דל, כי אחר כך גם שירות פסיכולוגי ציבורי הוא מאוד קשה למצוא בכלל פסיכולוגים, בסוף יש ילד במצוקה ואם בית ספר לא ייתן לו את המענה, יהיה לו מאוד קשה, למעט אם הוא נופל באיזה משפחה שמסוגלת להוציא הון תועפות על טיפול, או אפילו לא טיפול, איזושהי הדרכה בסיסית, איזשהו ליווי - - -

אין היום תורים, תנסה למצוא מטפלת פרטית, אתה לא מסוגל למצוא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון וגם אין יכולת להורים לשלם.

עוד נגיד, אבל כל מה שקשור לתורים הציבורי הוא מאוד קשה.

כשילד מטופל על ידי גורם חיצוני, הוא צריך שמישהו יחזיק את זה בתוך בית הספר ויש שם מישהו שילווה אותו בתוך המרחב הבית ספרי, זה פתרון, אבל לא פתרון מלא.

נכון, לכן אני אומר, כל זה רק מדגיש, אל מול מציאות רגשית מאוד מאוד מורכבת ועזבו תפקידים, אמרתי פה לפני זה, קודם כל כהורה אנחנו יודעים את זה, מאוד קשה לגדל היום ילד, מול כל הפיתויים והצרכים, אז בטח בית ספר, אתה רוצה שהוא יהיה שותף לדבר הזה, אבל בעצם הוא נשאר בלי אמצעים, הוא נשאר עם מתמטיקה, עם היסטוריה, עם אנגלית, הכול חשוב, רק למישור הרגשי-חברתי שפתחתי ואמרתי כמה הוא המישור המרכזי, הוא נשאר עם מעט מאוד כלים. אני חושב שמפה, מהיושב ראש, צריכה לצאת איזושהי פנייה למשרד ולשר, כי בסוף אנחנו לא באמת בשני צדדים, אני מכיר את עינב וכולם מבינים את הצורך, זה עניין של סדרי עדיפויות, לחץ שיגדיר סדרי עדיפויות אחר, יכול להיות שהוא ישפיע. תודה רבה.

תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בוקר טוב לכולם, אין ספק דיון מאוד חשוב ובסיסי בעיניי. אני גם מסכימה איתך חבר הכנסת חילי, לגבי החשיבות של הטיפול הרגשי שיש לנו ילדים שסובלים רגשית, הם גם לא יכולים להצליח בלימודים ואפילו שהם מביאים ציונים, אחר כך אנחנו נראה איפה הם נחסמים בחיים, אין ספק שעידן של היום הזה, האינטליגנציה הרגשית היא מאוד מאוד חשובה והיא מקדמת ופותחת אופקים ותעסוקה. אני רוצה להתמקד בשני דברים, הדבר הראשון שאני חושבת שאנחנו שומעים שיש הכרה מלאה בעבודה של היועצים ושל הפסיכולוגים, אם כל כך יש הכרה אז למה במציאות זה לא קורה? ובוא נדלג על הקטע של התורים ושל ההמתנה, נחזור לבסיס, להורים אין אפשרות לשלם עבור טיפולים, כל מפגש אצל פסיכולוג, בממוצע, במקום הכי זול זה 400 שקל, תתארו לעצמכם שהורה צריך, על ילד אחד לשלם 2,000 ומשהו שקל לחודש, מאיפה הוא יביא את זה? ואם אני אתייחס ספציפית לחברה ערבית, אנחנו יודעים שיותר מחמישים אחוז מהילדים הערביים, חיים מתחת לקו העוני שאין להם אפילו ארוחה חמה בבית, אנחנו נבוא נדבר על טיפול רגשי, או טיפול פסיכולוגי?

וחוץ מזה, מה שקיים הוא לא מספיק בכלל, אם זה ביסודי ובחט"ב ובעליונה ומה שאנחנו רואים שהעבודה של היועצים ושל הפסיכולוגים זה באמת הדברים הבסיסיים של הרישום ולא לדבר על כל הסוגייה, גם של תנאי העסקה של אותם אנשי טיפול, אם זה פסיכולוגים ואם זה יועצים, אם הם לא מסופקים מבחינת תנאי העסקה ואין להם משרה מלאה והם צריכים להתרוצץ בין כמה בתי ספר כדי להשלים את החודש שלהם, בטח ובטח, הם בעצמם לא יהיו פנויים רגשית לתת את הטיפול. אני חושבת שזה בושה וחרפה למדינה שמחשיבה את עצמה שהיא מדינה שדוגלת בחינוך, שהיא מדינת רווחה, ששמה חשיבות על הגיל הרך ועל הילדים ולא נותנת את התשתית, את ההתפתחות הראויה, חינוכית ורגשית לילדים שלנו. ואני חייבת לצאת לוועדת הכספים.

תודה רבה, חבר הכנסת טור-פז, בבקשה.

תודה שאתה נותן לי לפני שאני יוצא לוועדת הכנסת אז אני מצטרף לדברי חברי הכנסת טרופר וחברת הכנסת ח'טיב יאסין ואני רוצה להוסיף באמת, שתי נקודות, גם מדיון שניהלתי כאן, כממלא מקום היו"ר בכנסת הקודמת. ראשית אני חושב שאנחנו צריכים לקרוא למשרד החינוך להתנות רישיון בית ספר בקיומו של יועץ בבית הספר זה לכאורה, אמור לקרות היום, זה לא קורה, ראינו לפי הנתונים שהוצגו לוועדה, אם יש בתי ספר ש-70 או 80 אחוז ממגזרים מסוימים, קבוצות מסוימות, או גילאים מסוימים, איוש, משמעות הדבר שבאזורים מסוימים יש לנו 20-30 אחוז מבתי הספר בלי יועץ. עכשיו אפשר מאוד בקלות, בסוף, בסוף הבעלות צריכה רישיון ולכן אפשר להתנות רישיון בית ספר, או חידוש רישיון בית ספר, בקיומו של יועץ בהיקף הנדרש, זה תהליך אכיפתי קל למשרד החינוך, לצערי, זה שוט, אבל צריך להשתמש בשוט - - -

כן, אבל קינלי, מעבר לשוט, השוט, אני מסכים איתך שצריך להיות שוט, אבל אתה צריך גם לתת את המענה לאותה, אתה לא יכול לתת לה את הכלים ולהגיד - - -

אני רק אעיר שרק מגזר אחד שמחדש רישיונות-

יש 30 אחוז מה-

לא מחדשים, יש - - -

כל העל יסודי ו-30 אחוז מהשאר, אתה צודק שיש הטיה חרדית, אבל יש גם ערבים ויש גם ייחודיים במגזר הכללי ולכן זה 30 אחוז, זה הרבה יותר ממה שאתה חושב, זו נקודה ראשונה.

70 אחוז לא מחדשים רישיונות, אלא הם מקבלים רישיון בתחילת הדרך - -

ביסודי, אבל בתיכונים כולם, לכן אמרתי זה צעד אכיפתי קל, הוא בערך חצי מהמערכת, יגרום לזה שתוך חמש שנים, לא יהיה בית ספר בלי יועץ, כי פשוט, מקסימום זה חמש שנים, זה פשוט תהליך אכיפתי קל, זה אחד. שתיים וזה כבר אמרנו בוועדה שהתקיימה בשנה שעברה, אבל אני אומר כאן, בסוף יש עכשיו דיוני תקציב ובדיוני התקציב, כמו שבדיונים אחרים דיברנו על המערך הטיפולי ודיברנו על הצורך להוסיף שעות פה ולהוסיף שעות שם, צריך לדרוש ממשרד החינוך, בתוך סדרי העדיפויות שלו כלפי האוצר ואין מה לעשות, אדוני יושב הראש, זה יתנגש על דיון אחר שיש לנו על החינוך המיוחד, כי בסוף זה תקציב אחד. אני חושב שנושא הייעוץ החינוכי - - -

קינילי, אתה מבין שהטיימינג של הוועדה זאת הוא לא סתם עכשיו.

מעולה, אז נושא הייעוץ החינוכי הוא כמעט הנושא היחיד שכמו שחילי אמר נכון, נוגע בסדרי העדיפויות של משרד החינוך בהקצאת התקציב בחינוך הרגיל, בעיקר במוקד של החינוך הרגיל ואני חושב כמוהו שיועץ חינוכי ותחום הטיפול, צריכים לקבל תגבור על חשבון מתמטיקה ואנגלית, בלי כחל וסרק אני אומר את זה, כי היום ילד לפני הכול, מוטרד, אנחנו מוטרדים מאיך הוא גדל, לפני השאלה מה ההישגים שלו ואם היינו צריכים אז הקורונה הזכירה לנו את זה שוב ולכן, אני חושב שבסדרי עדיפויות של המשרד, כל התחום הטיפולי ובפרט, הנושא של הייעוץ החינוכי שהוא היסוד, אם אין יועץ שמוביל, שמתכלל שרואה את התמונה של בית הספר אז אין עם מי לעבוד, גם כמנהל בית ספר לשעבר, היו לי שתי יועצות, יד ימין ויד שמאל, אתה לא הולך הלאה בלי זה ולכן זה בעיניי גבוה מאוד בסדרי העדיפויות של המשרד, בתקצוב, אני מציע, אם המשרד גם רואה קדימה תוכנית רב-שנתית, לא רק להתייחס לתקציב הזה, אלא תוציא תוכנית רב-שנתית, לסגירת הפערים שמוצגים פה, כי זה לא ייסגר בשנה אחת, בוא נגיד למשרד, יש לך תקציב 23-24-25, זה איפה שאתה נמצא, זה מה שעינב אומרת זה מדויק, לשם צריך להגיע, בוא תעשה תוכנית רב-שנתית, אבל מעכשיו תסגור עם האוצר, מה שטוב לביטחון, טוב גם לחינוך. תודה.

תודה רבה, משרד האוצר, שירה גרוס, בבקשה, רפרנט חינוך, אגף שכר.

שלום לכולם. ברשותכם אני אתייחס לסוגייה השכרית. אנחנו מכירים את הצרכים והמצוקה של היועצות, אנחנו גם ראינו את זה בסיורים בעצמנו וגם שומעים על זה, באמת מגורמים רבים. לגבי היסודי וחטיבות הביניים, ניתן לזה מענה בהסכם השכר האחרון עם הסתדרות המורים, הגמול בעצם, שניתן על עבודת הייעוץ גדל, זה ייכנס לתוקף בספטמבר הקרוב ולגבי התיכונים, מתנהל משא ומתן בימים אלה, כפי שאתם יודעים והנושא הזה נידון גם שם.

מה השינוי בהסתדרות המורים?

יש שני סוגים של גמולים, אחד ליועצות עם רישיון קבוע ואחד ליועצות עם רישיון זמני. אז הועלה מ-12 אחוז ל-18 אחוז ומ-8 אחוז ל-12 אחוז, בהתאמה.

וזה במסגרת אופק חדש?

במסגרת הסכם השכר האחרון.

ברשותכם, איפה נמצא המגזר הערבי והמגזר החרדי, בהסכם הזה? המוכשר.

המוכשר, לא, ההסכם לא חל על המוכשר.

הווה אומר שהם גם הרשתות, גם הפטור, לא נכנסים לתוך ההסכם הזה? אני יודע שהם לא באופק חדש, לכן אני שואל, איך אנחנו פותרים שמה את בעיית הייעוץ?

לפי הנתונים שלי יש מהמפקחות של המחוז החרדי, רוב היועצים של המחוז החרדי, נכנסו בשנתיים האחרונות לאופק, ביסודי.

טוב, אז נמצא איתנו סמנכ"ל הפדגוגי במעיין החינוך התורני, ישי יזדי, בבקשה, אולי תתייחס לסוגייה הזאת.

אז אנחנו נמצאים באמת בתהליך של כניסה לאופק חדש, לדעתי זה יהיה הדרגתי, אני מדבר על שתי הרשתות הגדולות, החינוך העצמאי והרשת .. יוסף, להערכתי, לפי מה שזה נראה עכשיו, מול האוצר, אנחנו נכנס רק ב-40 אחוז מהמערכת, כרגע, אנחנו שואפים לכמה שיותר, המדינה לשבחה יאמר, גם לא הגבילה, מבחינת תקציב ואנחנו שואפים לכנס כמה שיותר, גם המערכת הממלכתית לקח לה שלוש שנים להיכנס לאופק חדש באופן מלא. אני מאמין שאנחנו נהיה לא פחות בסיפור הזה, מדובר כאן בכ-170 אלף תלמידים, כמות גדולה מאוד זה תהליך.

170 אלף תלמידים בשתי הרשתות יחד?

בשתי הרשתות יחד, כן. אני כן רוצה להצטרף למצוקה הגדולה ולומר שאצלנו גם זה מלחמת הישרדות, מנהל בית ספר שמקבל תקן אז הוא מקבל סך שעות, עכשיו יש לו את כיתה א', אז הוא שואל אותי שאלה, תגיד לי, אתה רוצה שאני אוריד למורה של כיתה א' שעות ואתן אותם ליועץ, עכשיו הוא מבין את הצורך בנושא של הייעוץ, אבל בסופו של דבר, הוא צריך להחליט על מה הוא מוותר וזה דבר הכי גרוע למנהל שהוא צריך להבין שהוא צריך לסיים את יום הלימודים שעה יותר מוקדם, למרות שמערכת דורשת ממנו עוד קצת שעות ולתת, כדי לתת ליועץ, זה לקרוע את המנהל מכל הצדדים. עכשיו אני גם שמעתי מה שדיברו פה ח"כים ואני חושב שזה נכון שצריך לאלץ את המנהלים, הזכיר כאן קודם אחד מהח"כים שצריך להתנות את זה ברישיון וזה בסדר, אבל שוב, אני שואל את אותה שאלה, יש פה שאלה של תקצוב, הרי זה לא צבוע בדוח המערכת, אנחנו צריכים לדעתי לצאת מפה עם שורה, יש לצבוע את הייעוץ בתוך המחויבות, כמו שיש שעות חינוך ויש שעות ניהול, יש שעות ייעוץ.

לבית ספר היום בעולם ישן, יש 37 שעות לכיתה, או 47 שעות לכיתה , צריכים להגדיל את זה, כי בסוף העוגה הזאת לא יכולה להתחלק עם הייעוץ, נקודה, כל מה שצעקו פה ואמרתם דברים נכונים, אבל זה עוגה, אם לא נגדיל אותה, ביחס לכיתה, נצבע אותה לכיתה ואז נחייב את המנהלים, אבל אי אפשר לחייב אותם היום, כי היום אתה קורע אותם לגזרים, מה אני יכול להגיד למנהל, שאומר לי גם ככה יש לי חצאי תקנים בבית הספר, אני גם ככה משלים שעות מההורים, מכל מיני תקציבים של כספי הורים וכאלה דברים, אז איך אפשר לבקש את זה? אני חושב שהמצוקה במגזר החרדי, מצוקה יותר קשה מהמגזר הממלכתי, רק בגלל המוסדות שהם גם כן, חלקם חצאי תקנים, פריפריילים וכאלה וגם צריכים להבין שהמגזר החרדי עובר תהליך של להכיר בכלל בנושא של הייעוץ, זה נושא שעכשיו הוא רק נכנס למגזר החרדי - - -

לא, הרבה זמן, הוא כבר הרבה זמן.

כן, אבל עדיין יש דרך, אביחי הוא מפקח על היועצים ב-

תיכף אבישי יקבל זכות דיבור.

אז אני אומר, אני רוצה רק לסכם את הדברים ולומר, המצוקה שהעלו כאן היא מצוקה קריטית, כואבת, משמעותית מאוד ופי כמה וכמה יותר במגזר החרדית, במגזר הערבי, אני לצערי לא מכיר מספיק בשביל להגיד, אבל במגזר החרדי אני יכול להגיד בזעקה, אני מדבר בעיקר על רשת בני יוסף, אני גם בקשר עם הרשת התאומה שלנו, רשת חינוך עצמאי שגם שם אנחנו ערים לנקודה הזאת ואני חושב שצריך לצאת מפה שורה אחרונה, עולם הייעוץ צריך לקבל מקום אחר, יחס אחר, תשומת לב אחרת ותקציב ומחויבות של המנהלים לנושא הזה, זה מבחינתי קריטי.

לצבוע את שעות התקן.

רק שאלה קטנה, באותם 40 אחוז שיכנסו לאופק חדש, הנושא של הייעוץ יוסדר? יוסדר ברמה של-

יוסדר ברמת התקצוב כלפי היועץ עצמו, היועץ עצמו יקבל - - -

עד כמה שהוא בציבור הכללי, גם אנחנו עדיין לא שם בכלל, אנחנו עדיין גם בציבור הכללי אנחנו עדיין לא שם.

נכון, זה תהליך.

זה לא יוסדר במאה אחוז, זה לא יוסדר, כי עדיין זה יהיה נתון לחסדיו של המנהל, זה עדיין לא צבוע.

אבל אז יתוקצב לפחות.

לא, זה לא יתוקצב בתוך סל שעות, סל שעות יגדל בבית הספר, אבל זה לא יהיה צבוע.

חשוב שזה יהיה צבוע, אחרת שוב יהיה עם זה.

אומרת עינב, ליועץ יש שיקולים פחות לעזוב את המערכת, כי יהיה - - -

אמרתי שהגמול יוסדר, כמו בכל המערכת.

הגמול יוסדר זה עדיין.

אבל התקן לא שייך לגמול.

ובבתי ספר שהם לא נמצאים באופק החדש, בוורסיה הישנה, אין בכלל תקצוב, אין חשבון בתוך הסל.

זה נמצא כמו בסל שיש היום למנהל בית ספר, זה מה שבדיוק הילה.

יש שמה סל יותר קטן, זה העניין, הסל יותר קטן.

אין להם ביטחון ליועצים, הם פורשים, הם עוזבים אותנו, הם לא רוצים להישאר כל שנה לחסדים של המנהלים, הם מחכים לפעמים עד ינואר כדי שיתקצבו אותם ואז הם עובדים על חצי קלצ' כזה, אני כן יועץ פה, אני לא יועץ פה ואז נותן איזשהו מענה ולא נותן, זה לא רציני, זה לא רציני, אי אפשר, זה לא ניתן להמשיך בצורה כזאת.

תודה רבה, חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה.

אני מבין את חשיבות הנושא. אני רוצה לשאול את הממ"מ השבעה אחוז בחינוך החרדי זה לא כולל הפטור, הפטור לא נספר בכלל, זאת אומרת שאם ניקח באמת את החשבון בציבור החרדי זה הרבה פחות משבעה אחוז, היה ראוי לתת איזושהי אמירה בתוך הדוח, כי באמת, בסוף הציבור החרדי - - -

בדוח הוא אמר שמוסדות הפטור לא נכללות, אולי היה ראוי לציין את זה, באמת, ברמת ה-

דיברתי על זה כשהצגתי את השקף, אמרתי שנתוני הלמ"ס לא כוללים גנים, לא כוללים פטור ולא כוללים תרבותי ייחודי ושיש שוני בין הנתונים שקיבלנו משפ"י, לנתונים של הלמ"ס, כך שעדיין יש שם איזשהו פער שגם צריך להסביר אותו, אבל בגדול, מה שאנחנו עשינו זה לקחנו את מספר התלמידים, לא כולל פטור ותרבותי ייחודי ואת מספר היועצים ובהתאם לזה חישבנו את השיעורים.

תודה. סימון, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני אספר לך סיפור, בגלגול הקודם, הייתי מורה בבית ספר, הייתי בחור צעיר, סיימתי לימודים ואחרי שנתיים קיבלתי משימה להיות מחנך של הכיתה הכי קשה בבית ספר, אף אחד לא רצה אותה, 35 גברים, בית ספר קשה, כיתה קשה ותבינו כשמורה מחנך מקבל את הכיתה, אין לו מושג, אומרים לו אתה מחנך, יופי, מחיאות כפיים ואז הוא צריך לבנות את עצמו, לחשוב, איך הוא עושה, איך הוא מגיע ללב שלהם, איך הוא בכלל יודע מה לעשות ואיך להתנהל, אז קצת מנסים לעזור ואז הגיעה מלאכית, לא חשוב מה היה שמה, אבל היא הייתה יועצת של בית הספר והיא ליוותה אותי וכיוונה אותי ואני רוצה לומר לכם, שבעזרת היועצת הזאתי, התלמידים האלו אחרי שנתיים של עבודה, מסורה עם נשמה גדולה ורצון, זה לא רק הייעוץ עצמו, הילדים סיימו בגרות, 90 אחוז מהם, הלכו לצבא ולא הגיעו למקומות שאני חושב שהיו מגיעים ואני לא אשכח את האישה הזאת והיא הייתה מקבלת טלפונים, לא סתם אמרתי את זה, בעשר בלילה ובתשע ובשעות בוקר מוקדמות והיו שם תלמידים שההורים בבית סוהר וסמים והכול, הכול קשה והיא הייתה מלאכית של התלמידים האלה.

עכשיו צריך להבין, היועצות בדרך כלל זה יועצות, אם אנחנו ניתן להן את האפשרות, באמת לעבוד מאה אחוז משרה, לא סתם שאלתי כמה זה המשרה, בבית ספר אחד ולהיות כל כולה, עם אותם תלמידים והיא תצטרך לעבור ולקפוץ אז זה לא פה ולא שם, אנחנו לא משיגים שום דבר. תסתכלו על המספרים, יש עלייה של 13 אחוזים במקרי התאבדויות, מספרים מטורפים, אנחנו שומעים על הזמן, לצערנו, גם ציינתי את הנושא הזה של אלרועי ברעננה ולצערי זה גם ימשיך. עכשיו יושב לידי שר הספורט לשעבר, באמת, אחד המדהימים שהיו וכשאני אומר תמיד פה, אנחנו צריכים בסוף לחשוב בגדול ולא לחשוב רק על היועצת, או רק על בית הספר, או רק על הכיתה, צריכים לעשות שולחן עגול ומחשבה, מה קורה עם הילד, דקה אחרי שהוא יוצא מבית הספר, מה קורה בחינוך הבלתי פורמלי, בתנועות נוער באגודות הספורט במתנ"סים וכדומה, כי אני אומר לכם שרוב רובם נופלים שם, כי הם לא מגיעים לשם, לא שהם נופלים שהם מגיעים, הם לא מגיעים פשוט ואם הם יגיעו יותר אחרי צוהריים לפעילות מסודרת, כי המאמנים והמדריכים, אנשי חינוך, לא פחות מבתי הספר והם יכולים להגיע ללב של התלמיד, לא פחות מבתי הספר ויותר מההורים לפעמים. אז צריכים לפתוח את הראש, צריך לחשוב על כל המערכת כולה, אבל אנחנו פה כדי לחזק את היועצות וצריכים פשוט ללכת לכיוון אחד. המשרות צריכות להיות בית ספר אחד, לא להפריד אותם והייתי רוצה לשאול את המ"מ, מה קרה בעקבות הדיונים שעשינו פה, בוועדת החינוך? האם משהו זז, כי אנחנו פה עכשיו יושבים, האם משהו יזוז? האם משהו זז בעקבות, כי עשינו כאן דיונים בקדנציה האחרונה, נכון? אני, מההרגשה שלי, לא הרבה.

הדיונים שקראתי היו מ-2009, כולל שלושה דוחות של מבקר המדינה, גם מ-2014-15 ו-22.

גם ב-2017 היה פה דיון.

לא, אני אומר על דוחות המבקר, מ-2009 היו דיונים של וועדת החינוך ודוחות של המבקר, בסך הכול, לא נראה שמשהו התקדם, לצערי, שוב, אנחנו מדברים על מצב של תקינה שקיימת רק בחטיבה העליונה ולא ברור אפילו ממתי חוזרי מנכ"ל הולכים 20 עד 40 שנה אחורה, מה שאנחנו מצאנו שקשורים לעבודתו של היועץ החינוכי ופה אני לא כולל את העבודה של היועץ החינוכי בתוכניות החדשות יותר, זה שוב, אקלים בית ספרי מיטבי וכל הנושא של כישורי חיים שזה קצת יותר חדש אז כמובן.

לא, זו הצרה, זו הצרה, שמכנסים, במקום שבאמת, היועץ החינוכי יטפל בבעיות, הרי תראו, יועץ חינוכי מסיים תואר ראשון, מסיים תואר שני ועדיין לא יכול לטפל, כי פשוט מכניסים כל הזמן כל מיני תוכניות הזויות למשרד החינוך וממלאים וממלאים ולוקחים אותו מהעבודה ההכרחית שלו ושמים אותו בעבודה שהיא לדעתי, שולית ואני מגיעה מתחום החינוך ואני אומרת לכם, כל הכישורי חיים, לכל דבר יש, באמת, את כל הכבוד הראוי עלי אדמות, אבל זה לא מה שימנע בעתיד מילד להתאבד, או ימנע בעתיד לחשוף ילד שמתכוון להתאבד, זה פשוט לא יאומן לאן לוקחים את הנושא הזה של הייעוץ החינוכי.

כישורי חיים זה חלק מחיזוק החוסן של הילד - - -

אבל מתי אותו יועצת תוכל ממש לטפל?

אז זאת השאלה המרכזית שאנחנו מבקשים יותר שעות.

מתי? הרי היא סיימה תואר ראשון, סיימה תואר שני, לאן אתם רוצים שהם יגיעו? לדוקטורט ואז כן אפשר יהיה לטפל? זה פשוט לא יאומן וזה לא קיים בשום מקום בעולם, זה לא קיים, תואר שני ליועץ חינוכי, במסגרות אחרות בעולם, מטפל, הוא מטפל, ניתן לו הרישיון לטפל והמצב רק הולך ונעשה הרבה יותר חמור.

קטי, תודה רבה.

רק רציתי להשלים את מה שהתחלתי לומר, השינוי, כמו שהתחלתי לומר, לא ראינו שינוי יותר מידי משמעותי, הוא כן בא לידי ביטוי בגני הילדים, ששם כן יש איזושהי תקינה, זה לא תקן כמו שאנחנו קוראים לו, אבל כן יש החלטה על 26 שעות שבועיות ליועצת בגנים, שזה משרה מלאה וכן יש ניסיון להסדיר את הנושא הזה וכמו שראינו, גם עלו בצורה משמעותית השעות, בלי קשר לאירועים שחלו באותה שנה, כלומר, לאו דווקא בהקשר של האירועים שבדרום, או אירועי הקורונה, דברים שהם יותר ספציפיים לבתי הספר, שם באמת, השינוי הוא יותר נקודתי ויותר ספציפי, גם עינב הזכירה את זה קודם. תודה רבה.

תודה רבה, נציג הסתדרות המורים בכנסת.

כן, שלום, שמעתי את הממ"מ ואני חושב שהנתונים כאן זה דבר מכריע, כמו ששמענו את אגף השכר, בנושא של השכר יש לנו עוד דרך, אבל עשינו שיפור מסוים בשכר של היועצות, זה לא מספיק, כי בתיקון 11 לחוק החינוך המיוחד, הטלנו מטלות נוספות על המערך של הייעוץ החינוכי והמערך הזה ממלא היה על סף קריסה, עומס העבודה מחייב צביעת התקנים וזה עבודה של הכנסת, במסגרת חוק התקציב הבא, אבל לפני זה, לפחות לקבל נתונים לגבי מספר התקנים וקביעה של תקינה, באופן ברור, זה לא קשור לשכר, זה קשור לנתונים ואז רק נדע לעמוד מה, איפה הבעיה ואיפה אפשר לפתור אותה, כי הכלים שיש לנו במסגרת הסכמי שכר, לא מאפשרים תמיד פתרון של מלא הבעיות, כאן יש בעיה שאפשר לפתור אותה, כמו שאמרו כאן חברי הכנסת הנכבדים, על ידי צביעה של תקנים וזאת משימה אפשרית, זה לא בלתי אפשרי, זה בידיכם חברים.

תודה רבה. חברת הכנסת, לימור סון הר-מלך.

טוב, קודם כל אני למדתי ייעוץ חינוכי, לא הספקתי לעבוד, אבל למדתי, יש לי תואר ראשון בייעוץ חינוכי, אבל אני מכירה, אני מכירה מכל מערכת החינוך שכן עבדתי בה. הדבר המדהים הוא שכאילו אומרים, כולם מבינים את החשיבות, כולם מבינים למה הדבר הזה נצרך. אתמול הייתי, זה מדהים, כל סיור שאני מגיעה לכל המערכות האלה שאוספים את הנוער הנושר, נוער שמתמודד עם מצוקות נפשיות והדור הזה, הנתונים, לאיפה שאנחנו לא מביטים, אנחנו רואים נתונים מאוד מאוד קשים, ביחס למצב הנפשי, החברתי של ילדי ישראל, אם זה התאבדויות ואם זה מצוקות נפשיות ואם זה פגיעות ואם זה כל כך הרבה ואלימות וכולם כאילו אומרים, אוי ואבוי, נורא נורא, אבל בסוף יש בתוך המערכת את אותה יועצת חינוכית שהיא זו שאמורה לטפל ולדאוג ולתת כלים, גם לצוות החינוכי וגם לעבוד ממש מול התלמידים ומול הילדים ומול ובסוף, אותה יועצת, אני שומעת את היועצות האלה, פעם אחר פעם, עוד לפני שהגעתי להיות חברת כנסת, אני מכירה, הרבה מחברותיי הטובות הן יועצות חינוכיות ואתה שומע את המצוקה הנוראית ממש.

אז מדברים כמה זה חשוב וכמה זה משמעותי, אבל בפועל בסוף, אתמול הייתי בסיור, סתם אני פשוט מביאה משהו מעכשיו, מכאן ועכשיו, בכפר הנוער בברוש שזה כפר נוער לנוער נושר ואז אני יושבת שם עם הצוות החינוכי ומה הצוות מספר? דבר אגב, יוסי, אתה חייב ללכת לשם, היושב ראש, אתה חייב לפגוש את החשיבה והכיוון שבאמת הם הבינו, הם השכילו להבין שהסוגייה היא לא לימודית ולא אם עכשיו ניתן לו עוד איזשהם חוגים, יכולות, כלים, יהיה יותר מוזיקלי, הם הבינו, גם זה נמצא שם, אבל הם הבינו שהסוגייה היא סוגייה נפשית, טיפולית, רגשית והדמות בתוך מוסדות החינוך היום, הדמות שמובילה את הדבר הזה, שמובילה את ההתמודדות מול הדבר הזה, זה היועצת החינוכית, נקודה ולכן שמעתי פה, באמת, ניסיתי להקשיב ושמעתי פה באמת רעיונות מאוד מאוד טובים, כמו מה שהציע חבר הכנסת משה קינלי, באמת, מעבר ללצבוע את הכספים האלה ושבאמת זה יהיה תקן מוסדר ולא איזה משהו אחד פעמי, גם באמת, מול מנהלי בית הספר, שתהיה איזושהי אכיפה מולם שהם ידעו, אני חושבת שבאמת צריך שיש פה דרישה וזה לא משהו שבא לי, לא בא לי, מתאים לי, לא מתאים לי, אלא באמת יש פה דרישה של הדבר הזה.

באמת ראוי וחשוב שנייקר את התפקיד הזה, שנבין את הצורך הקריטי בתפקיד הזה, גם על חשבון שעות, זה הרבה פחות חשוב, בסוף, החוסן הנפשי של תלמידי וילדי ישראל הוא קריטי פי כמה וכמה יותר, מאשר עם ציון כזה, או אחר. בסוף החוסן הנפשי זה מה שהם יוצאים אתו לחיים וזה בעצם מה שיגדיר אחר כך את מה הם יהיו ואיך הם יהיו ואם הם יהיו. אז אני חושבת שדווקא מפה, לא עוד פעם ועוד וועדה שמדברת ואומרת ודנה, אלא באמת, לצאת עם החלטות ברורות ובעזרת השם גם שיהיה שינוי, שנראה גם שינוי.

תודה רבה. אייל אטיאס, חבר הנהלת אגודת היועצים החינוכיים בישראל, בבקשה.

קודם כל תודה ליושב ראש שזימן את הדיון הזה ותודה לכל חברי הכנסת, שפ"י שהגיעו. אני חושב שהתמונה פה ברורה מאליה, אני לא צריך הרבה להוסיף, רק להתייחס ככה לכמה נקודות שעלו. קודם כל רציתי להתייחס לשאלה של חבר הכנסת דוידסון, אני יודע שהוא חם ככה לחינוך, זה לא פעם ראשונה שאנחנו נפגשים בוועדה פה, הוא שאל על המקרה של הרצח, אני מספר, משהו, עובדה קטנה - - -

איזה רצח? התאבדות.

התאבדות, סליחה, סליחה, סליחה, תיכף תבין למה התבלבלתי. אני עובד בבית ספר, 420 תלמידים, שמונה שעות שבועיות, מתוכם המנהל רוצה שאני אמסור שעתיים כישורי חיים, שש שעות שבועיות זה להגיד שלום, אולי לכבות איזה שריפה, להשפריץ קצת מים וללכת. אני עובד שם בימים ראשון ורביעי, יום רביעי בערב, לפני כמה שבועות, לא עלינו, נרצחה אישה באשדוד, אני עובד בבית ספר ביבנה, מקרה מזעזע, אחד התלמידים שלנו גר דירה מעל, הוא מגיע מאשדוד כל יום יש הסעות, אני מקבל טלפון ביום חמישי בבוקר, תקשיב, הילד בטראומה, הוא ראה את הדם, הוא ראה זה, מה אני עושה, אני כרגע בבית ספר אחר בתל אביב, איך אני יכול לתת מענה? הפסיכולוגית גם לא נמצאת, היא רק תהיה ביום שני, אני אגיע רק ביום ראשון הבא, לא משנה איך פתרנו את זה, אבל זה לא היה פשוט, הייתי צריך לפגוש את הילד בשעות הערב, זה לא זה. אז שש שעות שבועיות, פלוס שתיים כישורי חיים מול 400 תלמידים זה ממש לא רציני וגם שאני עובד בשני בתי ספר, עדיין אמרו שבשביל להשלים משרה מלאה, עובדים בשני בתי ספר, אני עדיין לא מגיע למשרה מלאה, אני עובד בעוד עבודה בתוכנית אילן, שמכיר כן ובשביל להשלים ואני רץ ומתזז ונסיעות מטורפות וזה פשוט בלתי הגיוני.

ובכל מסגרת נדרש גם ללמד וגם לייעץ?

כן, תלוי במנהל, זה תלוי במנהל.

כמה נשאר באחוזים?

אז עוד פעם אמרתי, בית ספר אחד זה שש שעות.

אבל שש שעות ל-400 ילד, תחשבו ילד לא מקבל 0.00 זמן.

בבית הספר השני בתל אביב אז המנהל שמה השיג עוד ארבע שעות הוראה אז אני עובד שמה שמונה שעות בייעוץ וארבע-

זה לא צריך להיות כמו אני מחזר - - -

נכון, נכון, נכון.

זה לא צריך להיות מקבץ שעות.

נכון, נכון, נכון, נכון.

זו המציאות שלנו.

זו המציאות שלנו לצערי להרבה יועצים.

ועכשיו, רק שיהיה ברור שכשאני עובד בשני בתי ספר זה לא שאני רק שמונה שעות פה ושמונה שעות שם, זה כל העול של בית הספר נופל עליי, זאת אומרת, למשל, דוגמא, אם אני יום אחד לא מגיע, זה לא שבית הספר ימשיך לעבוד, העבודה תחכה לי, זאת אומרת כל העבודה מחכה וכל העומס מצטבר על שמונה שעות והכפילויות שאמרו יש פה 5,000, 7,000, אני חושב שהתשובה היא פשוטה, 2,000 יועצים עובדים בשני בתי ספר, לפחות, זה אני חושב שיכול להיות ששמה הפתרון.

תודה רבה אייל.

תודה, שוב תודה.

חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

אז קודם כל אני מתנצלת, כי אני חושבת שהנושא הזה מאוד מאוד חשוב, לצערי הייתי בוועדת בריאות, על מעל למאה הסתייגויות בנושא חמץ בבתי החולים ששם היינו צריכים להצביע על האם יהיה סלרי בפסח, או לא יהיה, מי מחפש את האפיקומן, זה בערך ההסתייגויות, כשאני מתחננת ואומרת שאני רוצה לבוא לכאן לדיון הזה, כי הוא דיון מאוד מאוד חשוב, כי אני חושבת שכמי שהקימה את השדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות, אני תמיד בעד, קודם כל, לא להגיע בשלב האחרון של התהליך, השלב האחרון של התהליך הוא שלב קריטי, אני מדברת תמיד על מניעה ולצערנו הרב, לא רק בנושא חינוך, בכל הנושאים, אנחנו תמיד מגיעים לשלב האחרון של התהליך ולא למניעה, כשבמניעה אפשר המון המון לעשות. אז קודם כל אני רוצה לדבר על מספר דברים שמאוד חשובים, אם משתמע מדברי שכישורי חיים לא צריך, או כל תוכנית אחרת, אז לא, לא לזאת הכוונה, הכעס שלי נובע מכך שתמיד יש כל מיני תוכניות, כל שר מגיע ורוצה, אתם יודעים, את החותם שלו להביע והייתי פעם יושב ראש מטה שר החינוך בזמנו ואני התחננתי אז לשר ואמרתי, אל תביא שום רפורמה, אל תביא, יש מספיק רפורמות במדינה הזו בכל פעם, אל תביא עוד רפורמה, באמת, תישארו עם הרפורמות הקיימות, זה פשוט להשאיר חותם זה לאו דווקא להביא רפורמה, אוקי? כי אחר כך בא השר האחר ומתקן את הרפורמה שהוא הביא והבא יתקן את הרפורמה וכך לא מטפלים במערכת החינוך, לכן כשמביאים תוכניות שכולם מצוינות, אמרתי הזוי, אבל לא זאת הכוונה, כולם מצוינות, שימצאו - - -

למה? חלק הזויות.

צודקת, אבל לא נעים לי להגיד את זה, אחרת יגידו עוד פעם, זוכרת? חוק משכנתאות, יגידו קטי שטרית עוד פעם, אז תקשיבו, נכון, חלק הן באמת הזויות. עכשיו, למה אני אומרת את זה? אם באמת רוצים להביא איזושהי תוכנית שכולה נהדרת ומצוינת ותביא את הילדים שלנו לקדמה וטטה טם טטה טם, הכול טוב ויפה, אבל תביאו גם את מי שאמור להעביר את זה ולא להעמיס את זה, כמו אותו חמור שמעמיסים עוד ועוד ועוד ועוד ובמקרה זה על היועצות. היועצות החינוכיות היום, מי שמבין את המודל שעבר שינויים רבים, היועצות היום פותרות בעיות קריטיות, לדוגמא, ילדה ברחה מהבית, מחלקת הרווחה למי מתקשרת? מתקשרת למורה ולמנהלת וליועצת שתבדוק מה קורה בבית, כי ליועצת הסוציאלית אין מספיק כלים, או זמן, או מקום, או תקן כדי לרוץ מהר לבית ואז היועצת החינוכית אמורה לעזוב את הכול, להגיע לבית והסיפורים הם רק יותר ויותר - - -

והיא עוזבת והיא הולכת.

אני יודעת, הסיפורים הולכים רק יותר ויותר מזעזעים, מפעם לפעם שאני שומעת ואני נפגשת, יש לי גם אחות שהיא מנהלת בית ספר, עזבו שאני מגיעה מתחום החינוך, אבל גם כשאני הייתי בחינוך זה לא אותו דבר מה שהיום, היום יש שיימינג ברשתות החברתיות, היום צריך להיכנס ולטפל ועוד מעמיסים עוד תוכנית ועוד תוכנית ועוד תוכנית, לכן, אני רוצה לסכם את זה באמת, מה שאני חושבת שצריך, צריך באמת לתגבר את נושא התקנים, הנושא של התקנים בבתי הספר, לגבי הייעוץ החינוכי ושמענו את האדון שדיבר על זה, שהוא פה חצי משרה, או פה שליש, או פה רבע, או פה, בכלל החלוקה מטופשת הזאתי, אני באמת לא מבינה אותה, כל בית ספר, בלי יוצא מן הכלל, חייב שיהיה לו יועץ, או יועצת במשרה מלאה, זה מה שאני חושבת שצריך להיות, חייב, זה היום 'מסט'.

קטי את יודעת אבל שמה עומד מאחורי זה שגם יועצים צריכים להיות מורים? אני זוכרת שזה אחד הדברים הכי, יש איזה מחשבה שאומרת, הם צריכים להיות מורים, כי הם צריכים להבין מה מורה עובר, בשביל שהם יוכלו לסייע, נכון?

כן, זה נכון.

היינו מספיק שנים מורים בשביל זה.

את יודעת, זה תפיסות שלפעמים אני לא כל כך מבינה אותם, זה התפיסות שאת יודעת, נשגב מבינתי, אני אומרת תמיד, הוא הרי נמצא בחדר מורים, הוא נמצא בבית הספר, הוא חש את זה, הוא נכנס לכיתה, הוא יוצא מהכיתה, הוא צריך ללמד כדי לדעת מה באמת קורה בבית הספר? לא יודעת זה כנראה צריך להיות מאוד גאון כדי לעלות את הדבר הזה.

קטי, רק להתכנס לסיכום.

כן, לגבי העלאה בשכר, חד משמעית אני חושבת שהיועצים החינוכיים צריכים שיעלה להם השכר, מאיר, לפנות ליפה בן דויד, היא תותחית על, עשתה הרבה שינויים ואני חושבת שכדי שתעשה ובטוח ואני בטוחה שהיא גם עושה את זה ליועצים החינוכיים ויפה שעה אחת קודם וכמו שאמרתי מקודם, מתן הרישיון הזה למטפל חינוכי, לא יודעת, אני עדיין לא מבינה את ההיגיון בזה, תואר ראשון, תואר שני, לא מבינה, אולי תואר שלישי כן יביא להם את הרישיון הזה? לא יודעת, מעניין אותי לדעת, מי אמור לשנות את זה, אבל זאת הצרה, שבמקום כל הזמן לעשות את הכול ככה, אתה יודע, בשביל התפאורה ו- - -

קטי, אני מזכיר לך שאת בקואליציה ושר החינוך הוא שלך.

על מה אתה מדבר, על חודש וחצי שר? עם כל הכבוד, חודש וחצי שר.

קודם כל, אני לא בטוח שהוא יודע שהוא שר.

חודש וחצי שר, הייתם שנתיים, מה עשיתם? רפורמה בבגרויות, באמת, באמת, להפוך את הילדים שלנו לרובוטים.

אני לא בטוח שהוא יודע שהוא שר, שר החינוך, אני בינתיים רואה אותו רק מסתובב פה.

להפוך את הילדים שלנו לרובוטים כדי שהיועצים החינוכיים יצטרכו לטפל בהם.

זה בדיוק מה שקיש עשה, הפך אותם לרובוטים, החזיר אותם אחורה.

להחזיר קצת את ההומניות.

מה לעשות ש-

יפעת, תיכף יש לך זכות דיבור.

במה? בלהיבחן? יש גם דרכים אחרות בעולם, לא רק מבחנים.

בגמישות, בגמישות.

אבל לא מבחנים, זה כבר לא קיים.

סימון, תקרא את זה, בגמישות.

אנחנו נשארים כמו לפני מאתיים שנה.

סימון, הבנו, רק מאיר אם אפשר לעשות את זה בלי שביתות. שגית, בבקשה.

טוב, אז קודם כל שלום לכולם, אני יועצת חינוכית ואני מגיעה מהשטח גם. חשוב שתשמעו בעצם, אנחנו הגענו לכאן, באמת ממקום מכאב, קודם כל מאוד מאוד גדול, אני יועצת כבר 19 שנה, אני מדריכה ביחידה למניות ומניעת פגיעות והתעללות בילדים ובני נוער, כבר 13 שנה ואני סופר וויז'ן של יועצות חדשות, כלומר אני אוחזת את כל המקום הזה - - -

סופר סטאר.

כל יועץ צריך להיות כזה.

ואני שומעת באמת, זה לא רק הקול שלי, אני מביאה פה את הקול של היועצים החינוכיים שנמצאים במקום מאוד מאוד מאוד קשה, במצוקה, באמת, אני ליבי, כאילו, אני נמצאת שם, אבל אני חושבת, יועצות אומרות לי כל יום כמעט, אני עוזבת, אני רוצה ללכת, מחנכים, אנחנו מחזיקים אותם ככה, כדי שלא יעזבו את המערכת, כי אין מחנכים שיחנכו את דור העתיד שלנו, אין באמת אפשרות להביא למקום של הבנה שהיועצים החינוכיים נמצאים בכל מקום. תדמיינו לעצמכם, חדר טיפול נמרץ שכל הזמן נכנסים ובאים, נכנסים ובאים, אנחנו נמצאים שם כל הזמן, כשבנאדם אחד מטפל בכל החדר הזה - - -

אז דובר על גמול כוננות וגם זה אני לא יודעת מה עלה בגורלו.

כרגע, אין גמול כזה, אנחנו נמצאים באמת, 24/7, נמצאים במקרים מאוד מאוד קשים, עכשיו עם הקורונה שהביאה איתה את כל המורכבויות, הבאמת, הקיצוניות, ילדים שמאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים, ילדים שלא מגיעים לבית הספר, עניין האובדנות וגם הפגיעות המיניות, גם ברשת, אני נמצאת שם ואני רואה את הדבר הזה קורה בלייב ואני מתרגשת מאוד. אני רואה את המצבים של אלימות במשפחה, יש פה באמת, ממועצה לשלום הילד, חשוב להבין שאנחנו נמצאות שם בחזית ואם אנחנו לא באמת נוכל להיות פנויים לכל האנשים שנמצאים בתוך המערכת, זה הילדים, זה ההורים שלהם שהם חסרי אונים, כי היום הסמכות ההורית הלכה לאיבוד, הם לא יודעים מה לעשות עם הילדים שלהם ובסופו של דבר, מאשימים לפעמים את המערכת. הצוותים שלנו, הצוותים שלנו קורסים, הם נמצאים במקום מאוד מאוד קשה ואנחנו עושים להם ממש סשנים טיפוליים כדי לעזור להם והיועצות, היועצות החדשות לא נשארות, אנחנו באמת, אני יודעת, כי אני בצוות הנהלה של היועצות ואני יודעת שאנחנו מחפשים בנרות, יועצות עכשיו יצאו לחופשת לידה, אין יועצות, אין אף אחת שתחליף את מקומן. אנחנו נמצאות במקום שאם לא יהיה פה שינוי, לא יהיו יועצות ובסופו של דבר, אם לא נייקר את המקצוע ולא ניתן את השעות, את הגמולים ואת התגמול הנכון וקביעות, לא דיברו פה על קביעות, אין לנו קביעות במערכת, יועצות חינוכיות, אין להן קביעות, יש לנו קביעות על שעות ההוראה, אין לנו קביעות על הייעוץ.

קביעות זה אומר שאין לנו חוסן, אין לנו קביעות.

חברים, אני רק רוצה לומר משהו אחד, אתם מעלים את הסוגייה של הצורך של היועצים, גם של השכר, גם של התנאים, גם שבסוף הם לא מצליחים לתת מענה, בוא נשים על השולחן, בסוף, מי שנפגע זה אותו ילד שלא מקבל מענה וזה הפיל בחדר ובוועדה הזאת, אני לא אתן שיפגעו בילדי ישראל, נקודה. יפעת, בבקשה.

תודה רבה, אדוני יושב הראש, קודם כל אני מתנצלת שהגעתי מאוחר, אני שלוש ורבע שעות בדרך, מזיכרון, לא מאילת, אבל אני אומר רק במשפט - - -

אני מתנצלת, אני צריכה לצאת לרביזיות.

חבל, כדאי שתשמעי.

מה לעשות? אם הייתם עם פחות הסתייגויות - - -

קטי, קטי, הכול בסדר.

פחות הסתייגויות אז הייתי יכולה להיות פה.

סליחה, בסדר, את יכולה לצאת, הכול טוב.

יפעת תתמקדי.

לא, אתם הייתם טלית שכולה תכלת.

סימון, סימון, מספיק עם זה.

מאיפה היא הביאה את זה?

בסדר, די.

הסיפור של היועצים והיועצות החינוכיות זה סיפור שהוא לא חדש במערכת, בהסכם השכר האחרון, אנחנו כן הצלחנו לתת מענה בזה שאנחנו הגדלנו את גמול היועצות החינוכיות, מ-12 אחוז ל-18 אחוז, החל מה-1 בספטמבר הקרוב, חשוב שתדעו וזה לקבועים ולמי שיש לו רישיון זמני אז הם עולים משמונה אחוזים ל-12 אחוזים, האם בזה פתרנו את כל הסיפור? התשובה היא לא. העניין אני חושבת האקוטי של היועצות החינוכיות הוא דווקא בבתי הספר היסודיים ששם אין תקנים, אנחנו - - -

וגם בחטיבות הביניים.

וגם בחטיבות הביניים, נכון, כל מי שנמצא מתחת לתיכונים, למעשה, בתוכנית שהיית ואגב, מונחת על השולחן במשרד החינוך, היה בעצם, לייצר תוכנית ארבע-שנתית שבה אנחנו מכניסים את כל הנושא של היועצים החינוכיים תחת תקינה. עכשיו למה זה חשוב? יש שעות שניתנות ליועצים חינוכיים וכולם אומרים יש שעות, בית ספר יכול לבחור וזה לא מדויק, כי גם השעות שהם מקבלים, אם הם לא בתקן זה לא חלק מהמשרה שלהם, זה לא מוכר להם כמשרה ואז לא שווה להם בכלל להישאר בתוך המערכת, זאת אומרת ש - - -

זה בא גם על חשבון דברים אחרים.

נכון וזה אומר שהסיפור הוא לא רק לראות שהם מקבלים יותר שכר, או איך הם מקבלים יותר שעות, אלא איך מעגנים ומסדירים את הנושא של המשרה שלהם, ככול שתעבירו תקציב בממשלה וככול שייקחו את התוכנית שנמצאת היום על השולחן במשרד החינוך אז הדבר הזה יוסדר. אני מאוד מקווה שתצא קריאה מהוועדה, לשר החינוך, אכן ליישם את זה, זו תוכנית שתיקח ארבע שנים, אבל שווה להתחיל אותה, כי כבר הרבה מאוד זמן, אנחנו נמצאים באיזושהי סטגנציה.

תודה רבה. מר אביחי כהן, מפקח על ייעוץ החינוכי ולאחר מכן, שר התפוצות.

שלום לכולם, שלום אדוני היושב ראש. אכן, כל הקולות פה נשמעו, הכול דובר, אני רוצה רק להביא זווית אחרת, אני רוצה להביא את הזווית של הסטודנטים לייעוץ חינוכי, על זה לא דובר, אני מרכז את העבודה המעשית וקורס פרקטיקה של יועצים חינוכיים, יש לנו כמאה סטודנטים בשנה שהולכים ועושים עבודה מעשית וצופים בעבודת היועץ המאמן ומתוך המאה סטודנטים שאנחנו מוציאים כל שנה, בוגרי תואר שני, רק חמישים הולכים לעבוד בייעוץ והולכים, סליחה, לראיון לעבודה בייעוץ ונקלטים רק 11 יועצים נקלטים, זה המצב היום. הסטודנטים רואים את העובדה הקשה, את השחיקה, הם יושבים ורואים את עבודת היועץ המאמן שהוא יועץ וותיק, חמש שנים בתוך המערכת ורואים כמה הוא נשחק וכמה הוא עמוס וכמה הוא עייף והוא אומר להם בשקט, אני לא יודע אם זה שווה לכם, אז זה המצב, כרגע נקלטו רק 11 יועצים חינוכיים.

המצוקה במחוז החרדי איומה ונוראה, כי אנחנו צריכים יועצים גברים, בהרבה מהמקרים זה בתי ספר של בנים ויש לנו אירועים ארציים, רוחביים, אירועים של אסונות ואירועים של פגיעות ואירועים של מצבי חירום וסבבי לחימה ואין יועצים בבתי הספר. אני רוצה לציין את האירוע של הפיגוע הנורא באילת שהיה ב-5.5 מוצאי יום העצמאות שנה שעברה, שבו נרצחו שלושה אנשים ושהגענו לשמה, ארבעה בתי ספר היו ללא יועצים חינוכיים, ארבעה בתי ספר לא עברו שום עיבוד לרצח, שום הדרכה, שום דבר, אלא אם כן, אנחנו אספנו כמה אנשים וכמה כוחות וגייסנו יועצים חיצוניים, בואו תעזרו לנו להתמודד עם האירוע.

ירד צוות של משרד החינוך וליווה את האירוע, חברים צריך להגיד את זה.

בבנים לא היה, בבנים החרדים לא היה צוות של משרד החינוך, אני הייתי שם.

תגיד לי, יכול להיות שהמנהלים הם נגד?

לא, לא.

אני מדבר על החברה החרדית.

זה היה פעם, זה היה פעם שהמנהלים חששו מאיזשהו התערבות פסיכו-חינוכית שלא קשורה אליהם, היום המנהלים משווים תביאו לי יעוץ.

אתה אומרת את זה באופן גורף, או נקודתי?

באופן גורף, עשינו הדרכה.

ככול שמנהלים הם בבעלות של רשתות אז יש ליועצים גב מהרשתות והרשתות נותנות את ה-אוקי למנהלים, המנהלים רגועים, יש גב אחרי הסיפור הזה, ככול שהנהלת הרשת לא רגועה אז באמת היא לא מאפשרת את זה, אבל ברוך השם, ברוב המקרים הם שותפי פעולה טובים, בעיקר בעיתות חירום.

לא, התפקיד של הייעוץ זה לא רק בעיתות חירום, אנחנו צריכים למנוע את החירום.

נכון, אבל אני רק נותן דוגמא, מה קורה לילדים שעוברים אירוע חירום ואין שם דמות מבוגר שתאסוף גם את הצוות, הצוות לא יודע להתמודד, הם צועקים, מה אני עושה, איפה היועץ, תעזרו לי.

הייתי רוצה אולי, ברשותכם, להסתכל על עוד זווית - -

רגע, רק שמך לפרוטוקול, בקצרה, כי אני חייב לעבור לישיבה הבאה.

צביה זמיר, סגנית יושב ראש אגודת היועצים. אנחנו מדברים כל פעם על חדר מיון ואני מצפה שהיועצת תהיה גם חדר כושר, כי אנחנו רוצים לחזק את החוסן של הילדים שלנו, את הבריאות הנפשית של הילדים שלנו ולזה צריך זמן ואני חושבת שהיועצות והיועצים לא מוותרים וכשיש מצב חירום ובחדר המיון הם כל הזמן שם, 24/7. אנחנו מפספסים את המקום של להיות חדר כושר ולזה צריך שעות, בלי שעות אי אפשר ואת זה הייתי רוצה שכמדינת ישראל תדע לחזק את החוסן של התלמידים שלנו ולאפשר להם להתאמן על החוזקות שלהם ולהביא אותם לידי ביטוי.

תודה רבה.

אני רוצה ברשותך –

שנייה, חברים, אנחנו באיחור.

אני מבינה, אני חמש שעות כבר בדרך ומאוד חשוב לי להגיד, אני אעשה את זה בקצרה, בבקשה.

אני מבין, אבל כרגע השר מדבר, השר בבקשה.

טוב, אז שלום לכולם, מצטער שלא יכולתי להיות בכל הדיון, היה לנו דיון על הנעשה באוקרינה. אני בהחלט משוחד פה, כן, אני צריך פה גילוי נאות - - -

אנחנו יודעים, חיכינו.

אני כאן כדי להקריא דווקא את דבריה של רעיתי שהיא יועצת חינוכית והיא כתבה ככה דברים מעומק ליבה שרציתי להשמיע. "אני יועצת חינוכית בבית ספר על יסודי, 455 תלמידים שלרווחתם הנפשית אני אמונה, 910 הורים שאני זמינה להם בסבלנות יום ולילה, 13 כיתות, 1.7 שעות תקן לכיתה, בדיחה עלובה, 13 מחנכות ללוות ולתמוך שלא ירגישו לרגע לבד במערכה, 2 רכזות שכבה להוביל איתן יד ביד את הדבר המורכב הזה, הנקרא שכבה, שלוש מנהלות שאני עובדת איתן בשותפות מלאה, חמש יועצות לרכז במטרה שהקול הייעוצי הרגשי, ינכח כל הזמן בבית ספר, עו"סיות בקהילה, קב"סיות, מורי מקצוע, וועדות אבחונים ועוד ועוד ועוד ואני אחת ויש לי 34 שעות עבודה בשבוע בשכר מביש, מבזה, משפיל ועוד אין ספור שעות עבודה בהתנדבות בשגרה ובחירום, במהלך השנה ובחופשים. הלב לא שקט אף פעם, כובד האחריות על כתפיי מורגש בכל רגע, הראש לא מפסיק לעבוד וכעת שנחשפים הסכמי השכר החדשים, התברר שהיועצות החינוכיות שוב נותרו מאחור, לא טיפלו בתקן השעות ההזוי בו אנחנו עובדות, לא בגמול הייעוץ המבזה, כי למה לטפל? מרגישה מנוצלת, כועסת, מרומה ומיואשת, אבל היועצות הן תמיד הכי בסדר עם המערכת, הכי לויאליות, הכי מבינות והכי רגישות לצרכים. אז שימשיכו ככה לעבוד בהתנדבות, הן לא יעזו להפקיר את תלמידיהם ואת הצוות. אנחנו המבוגר הזה המאמין שכל ילד צריך. מי יהיה המבוגר הזה בשבילנו?"

תודה רבה.

רגע, רק לומר שבהסכם שכר אי אפשר להכניס תקנים, כי זה פשוט לא חלק מהסכם שכר, אבל כן נגענו בגמול ותקנים זה עניין, אני דיברתי לפני שנכנסת, אדוני השר ואני חושבת גם כמה היה חשוב לך הנושא של היועצות, שאתה שמעת על השיחות שמתקיימות. הנושא של התקנים הוא במסגרת התקציב אז יש לכם אפשרות והזדמנות לממשלה הזו, בהנחה שתעביר תקציב, ליישם את זה שם ורק אמירה, באמת, בכאב, במקום לעסוק בלדרוס את מה שעשינו שנה וחצי, אם היו לוקחים את הנושא של היועצות ועוד נושאים חשובים אחרים ומטפלים בהם, אני חושבת שכולם היו מרוויחים ובטח לא היו מעמיסים עכשיו עם כל המתח והעומס על התלמידים, מי שיצטרך לעמוד בחזית שם, זה אתן היועצות, אומרת את זה בכאב.

תודה רבה.

שלום, אני הנה חליפה-יונס, תודה רבה לך על הוועדה. אני רוצה לומר שאני יועצת חינוכית כבר 11 שנה, אני יועצת מאמנת סטודנטיות ואני דוקטורנטית לחינוך. מגיעים אליי כל יום לחדר, נועצים תלמידים שהרבה פעמים אני אומרת להם, אין לי זמן, אין לי זמן כרגע, כי אני פשוט עוברת ממקרה למקרה, מדבר לדבר, נכון, יש לי 1.7 שעות ייעוץ לכיתה, אני יכולה לומר לכם שבמקום, זה אומר שאני אחראית על 15 כיתות, במקום 15 כיתות, היום אני אחראית על 19 כיתות, כי בעצם אנחנו מדברים על מינימום, אבל יש מקסימום שיכול להגיע, לא יודעת עד מתי, אני אחראית על יותר מ-600 תלמידים, יותר מ-80 צוותים ותחשבו איזה טירוף, איזה פרק שעשועים אני עובדת בתוכו ואני רוצה להגיד לכם שהרבה פעמים כדי שתלמיד יבוא וידפוק על חדר של יועצת, לוקח לו הרבה משאבים ועד שהוא מגיע אליי ופותח את הדלת והוא רואה שאני עמוסה ואני אומרת לו, תקשיב, אין לי כרגע זמן, אני אחזור אליך, הרבה פעמים הם לא חוזרים והרבה פעמים הם לא מדברים, כי כשהם העזו, הם מצאו את הדלת סגורה בסופו של דבר ומה שאני רוצה להגיד זה שהרבה פעמים אומרים, אוקי, אבל יש את ההישגים, ילד שמוצף רגשית הוא ילד שלא פנוי ללמידה וזה משהו שצריך להגיד אותו ולגבי תקנים, לא מספיק תקנים, צריך להרחיב את התקנים האלה כדי שבסופו של דבר, נעשה את העבודה שלנו. יש לי תקן בתור יועצת בתיכון, אבל זה לא מספיק ואני לא עושה את העבודה שלי כמו שצריך ואני אומרת, אני לא יודעת, אם תחת המשמרת שלי, ילדים יתאבדו, או יפגעו בעצמם, כי אני לא מצליחה להגיע לכולם וזה משהו שצריך לקחת בחשבון.

תודה רבה. טוב, אני רוצה להודות לכל המשתתפים בדיון.

סליחה, אני מבקשת גם להתייחס לרגע.

לא, לא, אני לא יכול, אני מצטער, יש לי פשוט עוד דיונים והיום עמוס, אני ממש מצטער. טוב, הוועדה מודה לכל מי שמשתתף, אנחנו מוקירים ומחשיבים את עבודת היועצים החינוכיים, מעמדם ותנאי שכרם דורשים שיפור באופן מידי. אני אנהל את השיחות האלה עם השר קיש שקשוב לסיפור הזה של היועצים החינוכיים. מספר היועצים בלתי מספיק, לא נותן מענה הולם לתלמידים והם אלה שנפגעים ממחסור זה. הוועדה קוראת להגדיל את מספר היועצים במסגרת החינוך, כך שבכל מוסד חינוכי יהיה יועץ בהיקף המשרה הנדרש, בסדר, אני לא אומר משרה מלאה, אבל צריך לבדוק את הנושא - - -

צריך יותר ממשרה מלאה.

יכול להיות שיש מקומות שצריך משרה מלאה ויש מקומות שצריך פחות, אני סומך על הצוות המקצועי של משרד החינוך, עם מנהלי בתי ספר, בעלויות, היועצים עצמם, שימצאו את הצורה הנכונה לעשות את זה. הוועדה קוראת להגדיל את התקנים ליועצים בבתי ספר, בחטיבה ובתיכון ולהכניס תקינה ליועץ חינוכי, גם בבתי ספר היסודי ולהקטין את מספר גני הילדים, פר יועץ. הוועדה קוראת למשרד החינוך להתנות אישור פעילות בית הספר, בקיום יועץ בהיקף הנדרש, כמובן, במקביל לזה שהם יקבלו על זה את התקציב, אי אפשר להפיל עליהם את השוט, בלי לתת להם את האפשרות להכניס את היועץ. הוועדה קוראת למשרד החינוך לעלות את הנושא הטיפול בתלמידים בסדר עדיפויות, החוסן הנפשי של התלמידים חשוב ביותר. הוועדה קוראת למשרד החינוך להכין תוכנית רב-שנתית, בנושא היועצים כדי להשלים את הפער בכל מערכת החינוך. הוועדה רשמה לפניה את הודעת משרד האוצר, כי אחוז גמול הייעוץ ליועצים עלה, על פי אופק חדש וכך עלה שכרם של היועצים, כמובן, זה ייעשה בהדרגה, אבל אנחנו מברכים על כך. הוועדה גם מברכת על הכוונה לצרף, גם את המגזר החרדי ואת הרשתות לתוכנית אופק חדש, כך שגם שם השכר המורים יעלה בהדרגה. ברשותכם, אני נועל את הוועדה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.