פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
21/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 37
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ג (21 במרץ 2023), שעה 12:00

1. מצב לימודי העברית באולפנים לעולים חדשים בשנת 2022 והיערכות לשנת 2023
2. הצגת היערכות ללימודי עברית באולפנים בשנת 2023

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
זאב אלקין

סיון גולדשטיין-הבר - סמנכ"לית חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

מעוז ביגון - מנהל אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך

שירה גרוס - רפרנטית חינוך אגף שכר, משרד האוצר

דניאל בלנגה - רפרנט בטל"א, קליטה ועלייה באג"ת, משרד האוצר

דב ליפמן - חכ"ל

רינה זסלבסקי - מנהלת אגף לשפה וזהות, הסוכנות היהודית

מאיר אסרף - ראש לשכת הקשר של הסתדרות המורים עם הכנסת, הסתדרות המורים

שמעון שטרית - מנהל אולפני גיור בירושלים

אלכסנדר גולדנשטיין - מנהל מחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

נטע כ"ץ - מנהל מחלקת קליטה וקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

סוזי עטר – מורה באולפן
אלכס ללוש – מנכ"ל, אולפן שלי

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

טליה חסון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות
1.
מצב לימודי העברית באולפנים לעולים חדשים בשנת 2022 והיערכות לשנת 2023
2. הצגת היערכות ללימודי עברית באולפנים בשנת 2023

אני פותח את הדיון, היום 21 במרץ 2023, כ"ח באדר תשפ"ג. הנושא הוא מצב לימודי העברית באולפנים לעולים חדשים בשנת 2022, היערכות לשנת 2023. אנחנו בדיון מעקב נוסף לסדרת הדיונים שקיימנו. זו הישיבה החמישית שהוועדה מקיימת בנושא האולפנים, ועדיין אין בשורות. 500 מורות ומורי אולפן. אני יודע שהייתה שביתה, או פתאום הרבה מאוד הרגישו לא טוב. יש הסוגיה של האולפנים, שתכף נשמע מהסוכנות היהודית אם הם הצליחו לגייס את התקציב או לא. אז בואו נשמע איפה אנחנו עומדים. נתחיל במשרד האוצר. מה מצבנו?

דניאל בלנגה, אגף תקציבים. אין כרגע שינוי מהישיבה הקודמת שהייתה. בעיקרון, עמדתנו נשארה אותו דבר. היה הסכם שכר של ההסתדרות, מאוד גדול, של בערך 4.5 מיליארד שקלים. הוחלט בהסכם השכר הזה שלא להכניס את מורי האולפנים מכל מיני טעמים. ככל שההסתדרות רוצה לעשות שינויים בתוך ההסכם - - -

אז מה היה הסיכום? אתה חוזר על דברים שהם לא נכונים, דניאל. גם שר האוצר אמר פה בוועדה גם על דעת הסתדרות המורים, ואני גם מכיר את זה קצת במקרה, מהממשלה הקודמת. היה סיכום שלא עושים את זה בהסכם השכר הזה, ויעשו הסכם שכר נפרד למורי האולפנים. זה היה הסיכום.

בסדר גמור, כמובן, הסיכום הוא לגיטימי, אני רק אומר, בסוף, מורי האולפנים הם תחת ההסתדרות, וההסתדרות החליטה מהטעמים שלה, בין אם סיכום עם שר האוצר או מטעמים אחרים, שלא להכניס את מורי האולפנים לתוך הסכם השכר. זה המצב הנתון. ככל שהם רוצים לעשות תעדוף בתוך הסכם השכר הקיים, הם יכולים.

זאת אומרת, משרד האוצר, מבחינתו, אין ולא יהיה הסכם למורי האולפנים. זה מה שאמרת. אמרת, אם אתם רוצים, זה בתוך ההסכם ההוא, תורידו ממורים אחרים, תיתנו למורים האלה, תשנו את ההסכם. אתה לא אומר, יש הסכם, עכשיו אנחנו עושים הסכם חדש. מבחינת משרד האוצר, אנחנו מתייחסים להסכם השכר הקודם, הוא הסכם השכר, או שישנו אותו, או שישאירו את המצב הקיים.

אני אומר שאופציה אחת היא לשנות את הסכם השכר ולתת את ההעלאה למורי האולפנים, האופציה השנייה - - -

על חשבון מי? אתה אומר, אני פותח את ההסכם. אני אוריד ממישהו אחד, ואתן למישהו אחר. אני לא מוסיף כסף. זה התקציב הקיים, לא ניתן יותר כסף למורי האולפנים.

אני לא יודע. מה שעושים בתוך הסכם השכר זה עניין של ההסתדרות יחד עם אגף שכר, מה שהם מחליטים. אבל בסוף, בשביל להישאר במסגרת התקציב, זו אופציה אחת. האופציה השנייה היא באמת ששר החינוך או שר הקליטה או הממשלה יחליטו להקצות כסף נוסף בשביל מורי האולפנים.

משרד האוצר מסרב להקצות כסף למורי האולפנים.

אנחנו לא מסרבים להקצות כסף. אני אומר שכרגע לא הוקצה כסף. אני חד-משמעית לא מסרב להקצות את הכסף.

פניתי אליך בבקשה שתקצו. בדיון הקודם ובזה שלפניו. אתה כל פעם חוזר ואומר שאחרים יקצו. זה אומר שאתה מסרב.

בסוף, מורי האולפנים הם תחת אחריות משרד החינוך, וכמובן משרד הקליטה. אנחנו הצגנו בפני המשרדים, לפני דיוני התקציב, אמרנו להם, הנושא הזה הוא על הפרק, תביאו בחשבון אם אתם רוצים לתעדף אותו במסגרת דיוני התקציב. כרגע הוחלט שלא, ולכן זה המצב.

אני חוזר ואומר, אני אשאל גם את המשרדים האחרים מה סדרי העדיפויות שלהם. אני שואל את משרד האוצר, מבחינתו הוא לא מוכן להקצות כסף להסכם האולפנים?

מבחינתי, אני כמשרד האוצר לא מקצה כסף עבור הסכמי שכר שנסגרו.

הסכמי שכר הם דברים חדשים בתקציב, מביאים אותם בתקציב כחלק נפרד. זה לא משהו שהוא בתקציב השוטף של המשרדים באופן שוטף. לכן אני אומר, אתם לא מוכנים להוסיף תקציב כדי שיהיה הסכם שכר עם מורי האולפנים. אני אומר, משרד האוצר מוכן להוסיף תקציב? אתה יכול להגיד לי, שמע, אני בתוך המסגרת הקיימת יודע שאני אדע לעמוד ב-30,000,000 שקלים, ב-25,000,000 שקלים. אתה יכול גם להגיד לי, אדוני היקר, מבחינתנו אין בתקציב תוספת לטובת הסכם שכר עם מורי האולפנים מעבר לכל מה שקיים היום במשרדים.

כרגע אין תוספת תקציבית למורי האולפנים.

מה זה כרגע? בעוד שנה? בעוד שנתיים? מתי? אחרי שלא יהיו אולפנים?

אני אומר, כרגע זה המצב.

אגף שכר.

כפי שאמרתי בעבר, אנחנו נכונים לערוך הסכם, עשינו עבודה רבה בנושא, יש מתווה שמגובש יחד עם משרד החינוך. אנחנו לא חושבים שנכון לנהל משא ומתן ללא מסגרת תקציבית או ללא דירקטיבה מהנהלת המשרד.

אין כזאת? זאת תשובה שאני עדיין לא מקבל. הנהלת המשרד, לא מעניין אותה הסיפור.

אנחנו לא שמענו מהנהלת המשרד שיש תקציב לנושא.

משרד החינוך.

מעוז ביגון, מנהל האגף לחינוך מבוגרים. בהתעלם מהדברים שנאמרו קודם, אנחנו נערכים לקליטת כמאה מורים חדשים, זה הצפי, זה החוסר שקיים אצלנו. התהליך שכבר בנינו, של השתלמות מסודרת של קליטת מורים חדשים בעלי תפקידים באולפנים בהתאם למתווה שסוכם, רכזים פדגוגיים, מורים מתווכים למורים החדשים, תוספת של חדרי לימוד שנצטרך כמובן בעקבות הגידול במורים שיהיה לנו. לכל הדברים האלה אנחנו נערכים כדי ששנת הלימודים הבאה, ואצלנו שנת לימודים זה כל שבוע, תיפתח כמו שצריך, אם יהיה הסכם מסודר.

אני יודע שעמדת משרד החינוך בשם השר והמנכ"ל, הנושא של הסכם השכר נמצא על שולחנם, והם מקווים שבהקדם העניין ייסגר. זה המשפט הרשמי מטעם משרד החינוך.

במסגרת ההתארגנות לשנה הבאה, הסברתי. במסגרת הסכם השכר, מה שנאמר זה ששר החינוך יואב קיש, והמנכ"ל אסף צלאל, זה נמצא על שולחנם.

זה לא נשמע ככה.

אני יודע להגיד, למשל, ביום רביעי האחרון התקיימה פגישה אצל המנכ"ל יחד עם יפה בן דוד כדי לקדם את הנושא הזה. אני לא יודע מה היה בפגישה. משרד החינוך נפגש איתי ועם הצוות שלנו, נציגות מהצוות, ממש לפני כמה ימים, גם המנכ"ל. אני יודע שזה נמצא על השולחן כי אני מדווח. את הפרטים אני לא יודע, אני רק יודע שזה בהחלט נמצא על סדר היום.

מצטרף אלינו מאיר אסרף, הסתדרות המורים.

שלום, אדוני. אז אני אדווח מה היה בפגישה. שלום, שירה, מה שלומך? לא השתתפתם בפגישה. אולי אנחנו צריכים להתחיל לקבוע פגישות כאן, כי אם לכאן אתם מגיעים ולפגישות לא, אז חבל מאוד.

לפחות אנחנו מגיעים בזמן, מאיר.

אני הגעתי לכנסת בזמן. אני עושה את כל מה שאפשר כדי לעזור לעובדי ההוראה, ואני אמשיך כך. אבל להגיד לפגישה עם מנכ"ל משרד החינוך ולגלות שנציגי האוצר שהוזמנו לא התייצבו לפגישה, בלי הודעה מראש, זה דבר שבעיניי הוא מתחת לכל ביקורת.

בהחלט עם הודעה מראש, מהרגע שקיבלנו זימון אמרנו שאנחנו לא מוכנים לשבת.

את רוצה, אני גם אכנס לדברייך. אני אחכה לדברייך ואז אני אכנס בהם. מבחינתנו זה מתחת לכל ביקורת. אנחנו נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ומשרד האוצר כדי לשפר את התנאים של עובדי האולפנים ללימוד עברית. אבל הדרך שבה עושים את זה, הדרך שבה מתנהל משרד האוצר בהקשר הזה, היא מתחת לכל ביקורת. מתחת לכל ביקורת. העובדה שאנחנו ממתינים ואומרים לעובדים היקרים, תמתינו לפגישה, הפגישה לא מבוטלת, אמרנו את זה בדיון הקודם, ואז אנחנו מגיעים לפגישה ומתבזים ומגלים שנציגי האוצר לא מתייצבים לפגישה, זה בעיניי דבר הזוי. סליחה, הזוי.

מדובר על סקטור קטן. הטיעונים שאין תקציב הם מופרכים. שהרי תמיד אין תקציבים להסכמי שכר, תמיד התקציבים של הסכמי שכר הם תקציבים תוספתיים. אז הסיפור שאין תקציב ונחכה לחוק התקציב, זה גרירת רגליים מיותרת.

אני אשאל אותך שאלה כזו, מאיר. הנתונים כבר די ברורים, אני חייב לומר, גם לא מתחדשים פה מפגישה לפגישה. אני יודע מה הכלים שלי, אני גם יודע מה הכלים שלך, של ארגון הסתדרות המורים. מה אתם מתכננים לעשות?

אנחנו, כמו תמיד, נוהגים במידתיות. למרות התדמית שאולי מנסים לתאר, שהסתדרות המורים היא משביתה עם אצבע קלה על ההדק, אנחנו ממש לא. אנחנו פועלים בדרך מידתית ונמשיך לנהוג בדרך מידתית גם ועל אף מאמצי הגורמים האחרים להראות כאילו אנחנו ארגון קיצון. הסתדרות המורים היא לא קיצונית. היא גוף מידתי, אבל יש גבול גם למידתיות הזאת.

אני חושב שאתם מה-זה רחמנים. לא הייתם ככה בדברים אחרים. אני זוכר את הארגון שלכם משבית מהיום למחר את הלימודים עוד לפני שבכלל מישהו דיבר על משהו. אתם מבינים שהולך להיסגר מפעל של עשרות שנים, שנבנה, של מורות ומורי האולפנים, הוא ייסגר. שלא תטעו. החבר'ה האלה לא יישארו לשנה הבאה. החבר'ה האלה לא יישארו. תכף אני אשמע ממשרד הקליטה. אני יודע מה אני הייתי עושה בממשלה באירוע כזה. אבל זה לא משהו שאפשר לחיות איתו בשלום. אתה לא צריך שאני אסביר לך מה זה חודש מרץ במערכת החינוך.

אני מודע היטב לדברים ואני חושב שאנחנו, את החלק שלנו במשוואה, מבצעים. זאת אומרת, החלק שלנו הוא לדרוש הסכם שכר לתיקון העוולות שיש לסקטור הזה. אנחנו לא נוותר גם אם לא יהיו - - -

משרד האוצר לפני חמש דקות אמר, לא יהיה הסכם שכר חדש, אתם רוצים – תפתחו את ההסכם הקיים. מה תעשו? זאת התשובה. קיבלתם תשובה מהממשלה. תשובת הממשלה להסתדרות המורים על טענתה: תפתחו את הסכם השכר הקיים, אנחנו לא מוסיפים שקל.

אז אנחנו מתנגדים לזה. זה לא מה שסוכם. שר האוצר לשעבר הגיע לכאן בעצמו ואמר במילותיו את מה שהוא סיכם. אנחנו נעשה את כל מה שהחוק מתיר לנו. כל הצעדים המשפטיים והצעדים הארגוניים שנמצאים על הפרק עדיין נמצאים על הפרק ואנחנו נפעיל אותם.

אני עורך דין פחות טוב ממך, אני גם מבין פחות ממך בדיני עבודה, מה הצעד המשפטי הראשון שאתם יכולים לנקוט?

אני מייעץ רק ללקוחותיי.

אתם. מה אתם הולכים לעשות? הלקוחות שלך, חלקם מאזינים לנו בזום או דרך אתר האינטרנט, הם רוצים לשמוע, מה תעשה הסתדרות המורים לטובת העניין הזה?

אני אומר לאנשים שהסתדרות המורים מייצגת, לעובדי ההוראה ועובדות ההוראה היקרים, ואני פונה אליהם מכאן ואני אומר להם, אנחנו נעשה כל דבר שאפשר, כל צעד חוקי, כדי לשפר את תנאי העבודה והשכר. יש מגוון צעדים חוקיים, ואנחנו לא נהסס להפעיל אותם, כפי שלא היססנו, ואדוני ציין, בנושאים אחרים. אין היסוס כאן.

זה לא נראה ככה. משרד העלייה והקליטה.

שלום. קודם כול אני אגיד שאנחנו שותפים, כמובן, גם להערכה הגדולה כלפי המורות וגם לדאגה הגדולה כלפי המפעל הזה. אנחנו, כידוע, שותפים לתקצוב חלקי בנושאים שונים באולפנים, ביניהם גם שכר המורים, אבל אין לנו שום סמכות להתערב בהסכמי השכר. אנחנו ממשיכים להיות בתמונה, אבל לא להתערב בהסכמי השכר.

באחריות שלנו נמצאת התמונה הכוללת של הדבר הזה שנקרא לימודי עברית למבוגרים, בין השאר, וכרגע הדרך שלנו, לצד התמיכה במורות ובמפעל הזה, הדרך שלנו להימנע מלהעמיק את המשבר היא גם להרחיב את השוברים לאולפנים הפרטיים, שאני יכולה לעדכן שמתחילת 2023 אנחנו כבר עומדים על יותר מ-4,000 שקיבלו אישור עקרוני ללמוד, מתוכם כ-2,000 התחילו ללמוד, והאחרים בשלבי תחילת לימודים. כלומר, קיבלו את האישור העקרוני וטרם התחילו ללמוד, אבל אנחנו במספרים שהם כבר מספרים יותר משמעותיים, כבר פי 1.5 מהתקציב השנתי שלנו בשנה רגילה לדבר הזה. שזו הדרך שלנו להמשיך ולתת פתרון לעולים שמגיעים.

לצד זה יצאנו בהליך אסטרטגי מקיף כדי ללמוד ולמצוא תוכנית כוללת מחדש לכל הדבר הזה שנקרא לימוד עברית למבוגרים, שכמובן האולפנים הממלכתיים הם חלק מהפתרון, הם חלק משמעותי בפתרון, אבל הם לא הפתרון כולו.

לגבי אולפנים נוספים, היו כמה נקודות שעלו, לא מורכבות. הבנתי כבר מהצוות המקצועי שהיה פה בדיון הקודם, שזה להגדיל את הכיתות בוואוצ'רים כדי לאפשר ליותר אנשים ללמוד על אותה הפלטפורמה.

אני מודה שחוץ מהדרישה המתמשכת של האולפנים הפרטיים להעלות את סכום הכסף שהם מקבלים, אני לא בטוחה לאיזה נושא זה נותן כרגע מענה. כי כרגע אין עולה שמבקש שובר, ולא מקבל אותו. האתגר שלנו כרגע עם האולפנים הפרטיים הוא יותר על איכות הלימודים, בחלקם, מאשר על כמות התלמידים. ולכן, דווקא כרגע להוסיף עוד תלמידים לכיתה, זה יכול להוסיף עוד כסף לאולפן הפרטי, אבל אני לא רואה כרגע, לא איך זה משפר לי את האיכות של הלימודים, ולא איך זה נותן לי כרגע פתרון למשהו שחסר.

הם בסוף מוגבלים מבחינת פסיליטיס.

זו בעיה של האולפן. אבל לי, היום כמשרד, אני נתתי להם פחות שעות כדי ללמד את מה שמשרד החינוך עושה ב-500 שעות.

את אומרת, אין בעיה של ואוצ'רים. אבל הוואוצ'רים הם לכל מיני אולפנים. גם באולפנים הפרטיים יש אולפנים יותר טובים ויש אולפנים פחות טובים; אולפנים שכנראה היית שולחת מישהו ללמוד, ויש אולפנים שלא בטוח שהיית שולחת מישהו ללמוד בהם. אולפן טוב הוא מלא. אני לא נתקלתי באולפנים ריקים.

אנחנו לא שמענו משום אולפן אמירה של אני כרגע לא יכול לקבל תלמידים חדשים. לא שמענו את זה משום אולפן, זה גם לא נאמר, למיטב הבנתי, בסיור שעשיתם.

דב ליפמן כמעט קופץ מהכיסא.

כן, רק בגלל שאנחנו מקבלים את הפניות מעולים, שמדברים על הכמויות שבכל כיתה ולא יכולים להיכנס לכיתות.

אלה האולפנים הממשלתיים. כולם מפנים אותם לאולפן פרטי. זה גם עבר כבר בכל המרחבים שלנו, וגם כל העולים קיבלו הנחיות, הודעות, סרטונים בשפה שלהם.

הפרויקט עם הסוכנות היהודית נבחן כחלק מהתוכנית האסטרטגית הכוללת שאנחנו כרגע עושים.

מתי תסתיים הבחינה?

אני מקווה שבתוך כמה חודשים.

סליחה, סיון, איפה אתם חיים?

אנחנו חיים במציאות שבה הפתרון כיום הוא פתרון לא מספיק טוב. הפתרון המיידי שלנו הוא הרחבת השוברים. ופתרון שהוא כולל יותר חייב להיות פתרון שעובר דרך כל הנושאים.

סיון, אתם חיים במציאות היום שעולה חדש למדינת ישראל, היום, ממתין סדר גודל של שנה לאולפן. שנה.

יתקן אולי מעוז את הזמנים, אבל לאולפן ממשלתי.

עלו פה רופאים בדיון הקודם, עם 14 שנות ותק, ממתינים שנה.

הפתרון של הסוכנות הוא ממילא לא הפתרון שלהם. הפתרון של הסוכנות, אני בטוחה שהוא מצוין.

פתרון האולפנים – אנחנו לא רוצים לפתור. לא רוצים לפתור. משרד האוצר לא נותן כסף, משרד הקליטה אומר זה לא העסק שלי, משרד החינוך אומר זה עסק של משרד האוצר, מכדררים את הכדור הזה. פתרון הוואוצ'רים, אתם אומרים, אין שום בעיה. בינתיים העולים לא לומדים עברית. זה המצב. את אומרת לי, אנחנו עושים תוכנית אסטרטגית שבעוד כמה חודשים יהיו התוצאות שלה. בשנה האחרונה עלו 75,000 עולים, בחצי השנה הקרובה, בכמה החודשים האלה, סטטיסטית יעלו כנראה 35,000–37,000 עולים. אתם בשנה רגילה רגילים לטפל בין 20,000 ל-30,000 עולים. אם היה פקק של שנה, אתם תעברו לפקק של שנה וחצי.

אין היום עולה שמבקש שובר לאולפן פרטי ולא מקבל אותו. הפתרון של הסוכנות הוא טוב כמו הרבה פתרונות אחרים. אני לא יכולה לתת להם היום תעדוף בלי שעשיתי תוכנית כוללת. כמובן, פתחנו בפניהם את האפשרות לעבוד בארץ ולהיבחן במבחנים שלנו. את ה-1,800,000 גם הסוכנות יודעת להעמיד לשולחן, לא רק משרד העלייה והקליטה.

בואי נסכם שאם אני חצי שנה ממתין לאולפן, יסתיים לי סל הקליטה וגם דמי הסתגלות אני כבר לא מקבל כי ביטלתם אותם. כדי להירשם לאולפן ואוצ'ר אני צריך לשלם 7,500 שקל. אני לא מקבל את זה, נכון?

אתה מקבל את זה בהחזר או משלם בצ'קים דחויים.

בתוך כמה חודשים. מאיפה אני אקח את ה-7,500 שקל?

אתה מקבל את זה בהדרגתיות תוך כדי הלימודים, אבל אני לא מבטלת את הטענה שלך. כיום זה הפתרון שיש לנו כדי להתמודד עם העומס הזה, מתוך רצון לייצר מניפת מענים משמעותית.

אתם מספרים לי את הפתרונות הקיימים, שהביאו אתכם למצב שעולים לא לומדים עברית. לא שיניתם משהו בחודשיים האחרונים. המצב לא השתפר.

הרחבנו משמעותית את מספר השוברים. אנחנו נמצאים עכשיו בחודש מרץ, ואנחנו כבר אישרנו פי 1.5 שוברים משיש לנו בשנה רגילה, ואנחנו בחודש מרץ. כלומר, אנחנו עושים כל מאמץ לתת פתרון לדבר הזה, כרגע דרך האפיק הזה, ששוב, יש לי עליו ביקורת, אני לא מסתירה אותה. אבל את השינוי אנחנו כבר נעשה בצורה שלמה שיוכלו להיערך אליה ושיהיה חלק מתמונה כוללת, גם שמתעסק בשוברים הפרטיים, גם שמתעסק במענים נוספים.

מה התציב שלכם לשוברים הפרטיים?

התקציב שלנו בבסיס הוא 20,000,000. בתחילת השנה ביקש וקיבל השר אישור ממשרד האוצר לעוד 20,000,000.

זה נותן מענה לכמה עולים?

40,000,000 נותן מענה לקרוב ל-6,000 עולים. שוב, אנחנו פתחנו את המאגר עד סוף חודש יוני מתוך כוונה בחצי השני של השנה כבר להיות עם פתרון אחר.

כמה עולים ממתינים היום לאולפנים?

כ-5,000. זה קצת גדל מהפעם הקודמת.

שלכולם גם הוצעו אולפנים פרטיים, וייתכן שגם חלקם כבר לומדים באולפנים פרטיים.

שאנחנו ממליצים להם, אם יש להם אפשרות לאולפנים פרטיים, אבל הם ממתינים לנו, כי בסוף, את המענה המקצועי יותר הם מקבלים אצלנו והם יודעים את זה.

כן. הסוכנות היהודית. אתם תהיו מוכנים לשים 50%?

קודם כול, אנחנו דיברנו על שליש בפעם הקודמת, זה עולה ממפגש למפגש?

נכון. ביקשתי שליש אתם, שליש חינוך, שליש קליטה.

לא, אתה דיברת על שליש חינוך, שליש קליטה ושליש הסוכנות היהודית. זה מה שהצעת. אז חושב לי להגיד שאנחנו כבר כרגע, עכשיו, משקיעים 250,000 שקל, בלי שאף אחד ביקש מאיתנו, כי פשוט זיהינו את הבעיה. אני יודעת שבמושגים של משרדי ממשלה זה לא הרבה כסף. אבל לארגון שחי מתרומות, לייצא 250,000 שקל יש מאין זה לא פשוט. אז אנחנו עושים את זה, וכרגע זה נותן מענה ל-288 לומדים, שהם כשליש מאותם אלף שדיברנו עליהם, כן? אז אפשר להגיד שאנחנו עשינו איזשהו קדימון לזה.

אם באמת בשנה הבאה תהיה נכונות של כל הצדדים להשקיע שליש-שליש-שליש, אז ההנהלה שלנו מתייחסת לזה לגמרי ברצינות. זה ייתן פתרון לאלף עולים.

התקציב של הוואוצ'רים, העלות שלכם לאלף עולים זה סדר גודל של 8,000,000 שקל שאתם צריכים להשקיע, נכון? 7,500,000. אז מצאנו לכם פה בוועדה פתרון ב-800,000 שקל ל- - -

אני רוצה להגיד, גם בוועדה הזאת ישבו כל מיני אנשים שהציעו כל מיני פתרונות, ובוודאי ובוודאי בשוק יש הרבה מאוד פתרונות. כשאנחנו התחלנו, ואני אומרת "אנחנו", אבל אני חושבת שאתה התחלת, ולא אני.

את יודעת שהסוכנות היהודית היא לא גוף כמו גופים פרטיים שמפעילים. בהיבטים כאלה, של קליטה, למשל, בהתאם לאמנה בין מדינת ישראל למוסדות.

כשאנחנו, ואני חושבת, אדוני היושב-ראש, שזה אתה, אבל כשאנחנו התחלנו את השוברים הפרטיים היה צריך להגדיר מה גבולות הגזרה שלהם, ובתוך זה הוחלט שגופים שאין להם היכולת ללמד באופן פרונטלי מלא, לא יהיו חלק מהמאגר. אנחנו פועלים כדי לעשות איזשהו שינוי, אבל לתוך השינוי הזה אנחנו צריכים להכניס גם שכל טוב וגם גופים נוספים, ושוב אני אומרת, זה תהליך.

צריך להכניס כל כך הרבה שכל טוב, שכבר לא יהיה לכם את מי ללמד. זה המצב. אם אתם חושבים שמתוך ה-73,000 עולים האלה שהגיעו לכאן וממתינים שנה ללימודי עברית, רבים מהם יישארו – אתם טועים. ואני אומרת לכם את זה עכשיו, משרד הקליטה, לפני שהוא היה משרד העלייה והקליטה הוא היה משרד הקליטה, נכשל במובן הזה בקליטת העלייה חד-משמעית. לימודי העברית הם הבסיס של הבסיס לקליטת העלייה.

כשעולה ממתין שנה ללימודי עברית, והמשרד לא הופך את העולמות כדי לדחוף לו את הפתרון, המשמעות היא שהוא יעזוב בסוף. או שהוא יעזוב, או שהוא ייפול על שירותי הרווחה. לצערי, רבים מהם יעזבו. רבים מהם גם עוזבים. בעיקר מי שנמצא במקצועות שהם מבוקשים בהרבה מאוד מקומות אחרים. אלף רופאים שהגיעו בשנה האחרונה, לעומת אלף בארבע השנים שקדמו לה. אחים ואחיות, מהנדסים, מהנדסות. הם לא יישארו פה. חלקם כבר עוזבים.

אחר כך באים לפה לוועדה כל מיני כאלה ומספרים לנו שהעולים רק רואים בנו תחנת מעבר. הם לא רואים בנו תחנת מעבר, אבל הם באים לפה, קיבלו סיוע כספי שאמור לאפשר להם ללמוד עברית, אבל לא נותנים להם את האפשרות ללמוד עברית. מה הם יעשו? הם צריכים להתפרנס.

אני מסכימה איתך בצורה מלאה שעברית היא הדבר החשוב ביותר, ולכן אני אומרת שוב, היום אין עולה שמבקש שובר לאולפן פרטי ולא מקבל אותו. זה המצב היום. קורה לפעמים שיש כמה ימים שהדבר הזה באיזושהי תקיעות, אבל לא יותר מכמה ימים. לשיטתנו המצב לא טוב, ולכן אנחנו מרגישים אחריות מלאה ופועלים במרץ לייצר תוכנית שהיא תוכנית כוללת.

כשאתה מדבר על אולפני הרישוי, ממילא היום, שום דבר שאנחנו מציעים כאן הוא היום לא פתרון לדבר הזה, רק האולפנים הממלכתיים.

תגדירי לי כמשרד הקליטה, מה הבעיה? אם יש לכולם אפשרות ללימודי עברית, אז מה הבעיה? יש בעיה?

שוב, אני יודעת כמובן שאתה מבין מצוין, ואני חושבת שכולנו מבינים מצוין את הבעיה. הפתרון הזמני קיים על השולחן. הבעיה העמוקה, צריך לייצר לה פתרון איכותי, ועל זה אנחנו עובדים, ואנחנו עובדים על זה במרץ.

הבעיה העמוקה היא לייצר מניפה משמעותית של לימודי עברית איכותיים וטובים, שאנחנו גם עושים סטנדרטיזציה ביניהם ויודעים למדוד אותם בצורה זהה, וגם שמתאימים לעולים השונים שמגיעים ממדינות שונות. אני חושבת שיש לנו היום מגוון בעיות ויש לנו דרך לעשות, גם בהיבטי השכר של המורות, אבל יש גם עוד דברים נוספים שיש לעבוד עליהם באולפנים הממלכתיים. יש בעיה דחופה מאוד. הבעיה הדחופה היא היכולת שעולה ילמד עברית בצורה איכותית וטובה. זה מצריך כל מיני דברים.

משרד הקליטה אומר שייקח כמה חודשים כדי שתהיה לנו תוכנית כדי להבין מה אנחנו עושים עם הבעיה הזאת. לא דחופה.

שוב, כמה חודשים בקצב ממשלתי, אני חושבת שזה בהחלט להתייחס לזה בצורה דחופה.

כשאומרים לי פה בוועדה אנחנו עושים תוכנית לכמה חודשים, זה אומר שאולי אולי אולי בינואר הבא תהיה תוכנית שתתחיל לפעול. אני מכיר קצב של ממשלה, כשאומרים, אנחנו עושים תוכנית, ואומרים לי עוד כמה חודשים. את אפילו לא אומרת לי מתי.

אנחנו לא עוצמים את העיניים למצב עכשיו, אנחנו מוכנים להיות חלק מכל פתרון, ואנחנו גם הולכים ומגדילים את התקציב ככל שניתן.

סיון, אני מנהל פה חמישה דיונים על האולפנים, לא יודעת אם היית בכולם, בחלקם היית. עד עכשיו, מממשלת ישראל, לא ממשרד הקליטה, לא ממשרד האוצר, חייב לומר, כן קצת ממשרד החינוך שמנסה לייצר כל מיני פתרונות כאלה ואחרים, לא שמעתי איזשהו פתרון או הצעה לפתרון, שלא אומר, יהיה פתרון בעוד סדר גודל של חצי שנה פלוס.

והגדלת השוברים עד אז. זה כרגע הפתרון שלנו, והפיתוח ש הקורס הדיגיטלי בקמפוס איי אל, שגם הוא מתקדם יפה.

בערך איפה שהוא אחרי חגי תשרי נהיה עם איזשהו פתרון. כי לשיטת משרד האוצר יהיה אפשר לפתוח במשא ומתן רק אחרי שיעבור תקציב מדינה, אם יעבור תקציב מדינה ביוני. אם לא יעבור תקציב מדינה, בכלל אין לנו על מה לדבר.

סוזי, בבקשה.

שלום. אני מתנצלת שלא יכולתי להגיע, אני פשוט מלמדת היום. אין לנו מילויי מקום, אין לנו מורים, אין מי שימלא מקום. אז אני מלמדת את התלמידים שלי. ואני רוצה להגיד כמה דברים.

קודם כול, אני רוצה לספר לכם שביום חמישי באחת מקבוצות הוואטסאפ שאנחנו עושות בהן ונטילציה, אחת המורות שלחה שהיא לא יודעת מה לעשות, והיא מאוד מתלבטת לגבי ההמשך, וההתלבטות גרמה לה לחוש לא בטוב, והיא נשארת בבית בראשון ושני, והיא תעשה את החשיבה שלה. כולם התחילו מאוד לעודד אותה, וזה תפס כמו אש בשדה קוצים, וכולם החליטו לעשות אותו דבר. ביום ראשון וביום שני מורות האולפנים היו חולות. הם שלחו למנהלים הודעה שהן מנצלות את ימי ההצהרה שלהן לערוך חשיבה מחדש על הנושא הזה של המשך העבודה, הן פשוט צריכות למלא טופס חל"ת.

אלה היו יומיים ממש סוערים, באמת. היינו כמו בתוך חמ"ל. אנשים לא מפסיקים להתקשר ולהתייעץ. קודם כול, זה מאוד איחד בינינו. בסופו של דבר ביקשנו מהמורים שלא יעשו שום דבר, שיחזרו וילמדו וימלאו חל"ת, אם ירצו, בשלב מאוחר יותר. אני יודעת שזה לא מקובל, אבל יש לזה תקדימים. זה נקרא הגשת בקשה חריגה לחל"ת. מכאן אני שולחת בקשה למעוז, כנציג משרד החינוך, שאם זה יקרה, לא לדחות את כולם, להבין. אנחנו לא יכולים לקחת החלטה עד סוף מרץ.

אני אמרתי למורות, אולי זה היה חוסר אחריות מצידי, אבל אמרתי להן שאין סיכוי שהמשרדים ייתנו לזה לקרות. אין סיכוי שהמשרדים עשו מתווה והצליחו בניתוח ויהרגו את החולה. זה לא יכול להיות. אני בטוחה שיימצא לזה הפתרון. נתתי להם את התקווה, ואני ממש מקווה שזו לא תקוות שווא. הם מאמינים לי, הם מאמינים לנו, לחברי הנציגות, והם ישלחו חל"תים בשלב מאוחר יותר.

בנוסף, הייתי רוצה להגיד עוד משהו לגבי הוואוצ'רים הפרטיים. הם חשובים, ללא ספק. נערך מחקר לעומק על הנושא הזה של לימוד שפה, במיוחד פה, בעברית, ומכאן נולד הסיפור הזה של אולפן פרטי. הגיעו למסקנה שבשום אופן אי אפשר ב-500 שעות ללכת ולדבר עברית, ולכן נולדו האולפנים הפרטיים. ככל שיתווספו יותר ואוצ'רים, זה מצוין, אבל זה לא פותר בעיה. העולה חייב גם את האולפן הציבורי. אז ילמדו עברית מאוד מאוד בסיסית. 200 שעות, 250 שעות. אנחנו נותנים 500 שעות.

אני רוצה לספר לכם שאני עזבתי את השיעור, הבאתי סטודנטית מתנדבת לחצי שעה עכשיו, והם לא רצו. הם רצו לבוא איתי לזום. אמרתי שאנחנו לא עושים את זה, אנחנו לא עושים פרובוקציות. אנחנו ממתינים בצורה מכובדת עד שהעניין ייפתר או עד שנגיש חל"ת, ותלמדו באולפנים אתם, תבואו, מאיר, שירה, מעוז, אתם מוזמנים לבוא ללמד, הם אחלה אנשים, באמת. העבודה הכי מאתגרת, כי היא קשה, אבל היא מספקת.

תודה רבה. חבר הכנסת אלקין. אני שמח שהצטרפת, אני לא יודע כמה אתה מעודכן בדיון החמישי שאנחנו מנהלים פה בנושא האולפנים, אבל אפילו מילימטר לא התקדמנו. כולם מכדררים בינם לבין עצמם את הבעיה. אם אתה רוצה להוסיף משהו מניסיונך, אבל המצב לא נותן סיבה לשיר, כמו שאומרים.

לשיר בטח לא. אני חושב שפה תפקידנו, והדרך שלנו פה היא להפעיל את הלחץ קודם כול על שר הקליטה. הוא זה שצריך לדפוק על השולחן ולכנס את כל הגורמים יחד. בסוף סוף הוא זה שמייצג את הלקוח בתוך ממשלת ישראל.

משרד הקליטה טוען שהוא נתן פתרון, האולפנים הפרטיים מבחינתו זה הפתרון.

לא אמרנו שזה הפתרון, אני חייבת להתערב. אמרנו שזה הפתרון כרגע, הזמני. וכרגע הרחבנו את המענה הזה בזמן שאנחנו עושים איזושהי תוכנית אסטרטגית כוללת כדי לשפר את כל הסיפור הזה שנקרא לימוד עברית למבוגרים. צריך לומר שגם בתוכנית הכוללת שבה אנחנו רוצים לייצר מניפה של מענים, גם שם הסמכות על שכר המורות במשרד החינוך לא יהיה שלנו. אנחנו כן נשים את הפתרון הזה בתוך סדרה של פתרונות שיש מקום להרחיב עוד אופני לימוד. אבל עד שנעשה את הדבר הזה באופן שלם ומסודר, כרגע הפתרון הוא הרחבה של השוברים.

מה משמעות ההרחבה? הרי בפועל העולה מאבד את האפשרות שיש לו, הרי אתם לא תיתנו לו פעמיים שובר, נכון?

אפשר ללמוד גם הפוך, אפשר קודם שובר ואחרי זה משרד החינוך.

מה הוא יעשה במשרד החינוך? או שהשובר לא שווה שום דבר.

ברמה הגבוהה יותר.

אבל אין. אולפנים של משרד החינוך כבסיס מכוונים בדרך כלל לרמות א'-ב', ולכן, אם הלימודים שלו בשובר היו באולפן נורמלי והוא התקדם, לא משהו מסוג הטענות שעלו פה, אז כבר לא יעזור לו משרד החינוך, את זה הוא כבר עבר. ואז בפועל, הפתרון הזה מונע ממנו את הדרך הנכונה, שבשביל זה לרוב הוכנסו השוברים. ללמוד באולפן בסיסי של משרד החינוך, ואז להשתמש בשובר כדי להתקדם. לכן השוברים הם בטח לא הפתרון. אבל אם כבר בתקופה הזאת שהמדינה היא זאת שמונעת מהאנשים, ההחלטה המינימלית שלדעתי אתם צריכים לקבל, תכף אני אגיד משהו על פתרון המשבר, אבל כל עוד המשבר נמשך, אתם צריכים לקבל החלטה של מי שלא למד באולפן של משרד החינוך כי לא היה לו מקום בזמן, יוכל לקבל שובר פעמיים. אחרת הוא נפגע בזכויות הכי בסיסיות שלו בגלל המחדל של המדינה. המדינה פה היא זאת שנכשלת.

אני חייב להוסיף כאן, רק ברשותך, חבר הכנסת אלקין בשנת 2007 הגה את השיטה הזאת בכלל של השוברים. כשאנחנו ישבנו עם הוועד של האולפנים ללימוד עברית עם עובדי ההוראה, הוא הציג את זה כפתרון משלים, ולגן מה שהוא אומר הגיוני. זה רק פתרון משלים, זה לא במקום האולפן.

כשהייתי שר הקליטה, מאוד קידמתי את הנושא של הוואוצ'רים, אבל אף פעם לא דיברנו עליו כמחליף.

אנחנו גם עכשיו לא מדברים עליו כמחליף. אנחנו כן אומרים, ואני כן חושבת שצריך להגיד, אנחנו אומרים שהעולים הם שונים אחד מהשני, והתקופה שבה כולם מגיעים ויכולים להיכנס לחמישה חודשי לימוד חמישה ימים בשבוע, עברה. זה עדיין צריך להיות פתרון מרכזי, אבל זה לא הפתרון היחיד, ולכן אנחנו עובדים על לייצר מניפה של מענים.

אבל יש פה שני דברים. אמרתי, בהחלטה פשוטה מנהלית, לעולים שנפגעו בתקופה הזאת, אתם יכולים באופן חריג לאפשר פעמיים ואוצ'ר?

אני מודה שלא חשבתי על זה עד כה באופן הזה, וכתבתי את זה.

אני לא מבין את ההיגיון הכלכלי בזה, חבר הכנסת, כי באולפנים הממלכתיים הוא עולה בין 4,000 ל-5,000 שקל כולל הכול. אם אתה נותן לו פעמיים ואוצ'ר - - -

אבל אתם לא נותנים לו אולפן ציבורי. אתם לא נותנים. אתם מעוניינים, אבל אין לכם מורים, המורים עוזבים, אתם מצמצמים. אבל לא יהיה הסכם. לפי מה שאומרים פה נציגי האוצר - - -

אני לא מציע להחליף את האולפן של המדינה באולפן ואוצ'ר. אני מציע למי שנפגע, בגלל שכרגע המדינה לא מספקת את השירות שהיא צריכה לתת, כפעולת חירום, באופן זמני, לתת לו זכות לשני ואוצ'רים, כי הוא לא צריך להיפגע. זה שהמדינה פה רודפת אחרי הזנב של עצמה, זו לא סיבה שהעולים ייפגעו.

למה זה יגמור את הציבוריים? ברור שלא, כי נאמר פה בצדק, זה לא כלכלי וזה לא הפתרון הבסיסי.

אתם לא מבינים שאתם סוגרים את האולפנים הציבוריים? אתם לא מבינים שכשאתם נמצאים במצב שבו אין הסכמי שכר. אם היום יש 500 מורות ומורי אולפן, אני לא אבדוק כמה מהם קרובים לגיל פנסיה, אני יכול להעריך שלא מעטים. אתם, בשנה הבאה, להערכתי, תהיו לפחות עם בין 10% ל-15% פחות, גם אם תעשו הסכם שכר.

אבל ייכנס דם חדש. אם יהיה הסכם.

איזה דם חדש? מתי תגייס את הדם החדש? מתי? אתה אמור להתחיל ללמד. מתי תעשה את הסכם השכר? בואו נניח שאתם עובדים סופר מהר. מתי יהיה הסכם שכר? לפי מרכז מחקר ומידע של הכנסת, 30% ממורות האולפנים קרובות לפנסיה. מתי יהיה הסכם שכר? אתה לא מצליח לגייס, סליחה, מורים לבתי הספר עם הסכם שכר באופק חדש אתם לא מצליחים לגייס מורים. אין לכם מורות ומורים לאנגלית, אין לכם מורות ומורים למתמטיקה, מחשבים. איפה תגייסו מורים? מאיפה?

אתם מנותקים. לא אתם, גם לא אתה, מעוז, אני באמת חייב להגיד גם מילה טובה. גם לך, גם לאנשי האוצר, וגם למשרד הקליטה, לעובדים שמגיעים לפה. אתם מגיעים לפה, אני רואה שזה חשוב. אבל הממשלה כממשלה מנותקת לחלוטין מהאירוע. מנותקים. העלייה למדינת ישראל צמחה פי שלושה, ומספרים לי את אותם הסיפורים. איזה תגייסו?! אתם סוגרים, במו ידיכם אתם קובעים היום צו סגירה לתוכניות של האולפנים הציבוריים.

אגב, אם הייתם באים אליי ואומרים, זאת החלטה, קיבלנו החלטה ללכת לפורמט אחר, היה אפשר להתווכח עליה, נכון או לא. לפחות הייתה החלטה. זה לא. פשוט לא עושים כלום. זה התסכול הגדול. לא עושים דבר. זה לא שהתקבלה החלטה לסגור את האולפנים. הם פשוט נסגרים, הם ייסגרו. המשמעות של הפעילות ושל הצורה שבה אתם עובדים היא סגירת האולפנים הציבוריים. אחרי ש-30% מהמורות תצאנה לפנסיה ועוד עשרה יעברו, לא יישארו לכם אולפנים. נגמר. וה-50%, 250 המורות שיישארו ילמדו בתנאי לחץ כאלה? שהיום במקום 25 אתם דוחפים 35 תלמידים לכיתה? בצדק, כי אין ברירה. הן לא יישארו. גם הן יעזבו.

אני אומר לכם, אני מסתכל פה על האירוע הזה, אני רואה אתכם, אנחנו רואים את ההתרסקות, וכאילו אף אחד לא שם את היד על ההגה ומסיט את האונייה הזאת שלושים מעלות שמאלה או ימינה. ימינה בטוח שלא, הממשלה הזאת נוסעת רק שמאלה.

רצית להוסיף משהו, חבר הכנסת אלקין?

כן, אני אחזור לדבר המרכזי שבו פתחתי, כי שוב, בעיניי פתרון ואוצ'ר הוא פעולת חירום והכלי שהצעתי הוא בעיניי הכרחי, אבל זה לא מה שפותר את עיקר הבעיה. בסוף, יש סביב שולחן הממשלה בן אדם שמופקד לנושא הזה. זה נכון שהמורים של האולפנים לא אצלו, אבל הוא זה שמייצג את הלקוח, אין מישהו אחר שמייצג את הלקוח. ולכן, דווקא כמי שמפקח על הפעילות בתחום הזה של עלייה וקליטה, אני חושב שתפקידנו או לזמן אותו לישיבת חירום שוב, מעבר לישיבה הכללית שבה הוא נכח אז והתייחס לסוגיה הזאת, ולהפעיל את כל הלחץ האפשרי כדי ששר העלייה והקליטה ידפוק על השולחן. אגב, הוא מכיר את שר האוצר, נדמה לי, ובסופו של דבר לסיים את האירוע הזה. הרי בשביל מה יש שר העלייה והקליטה אם במצב כזה הוא שותק?

שמעון שטרית, מנהל אולפני גיור בירושלים, ואחריו אלכס ללוש, ואז אני אסכם את הדיון.

תודה רבה. ראשית כול אני רוצה להודות לך, יושב-ראש הוועדה על ההתמדה, הנחישות בטיפול בעניין שלנו. אני מייצג אולפנים של דוברי אמהרית. אני רוצה לייצג את המוחלשים, את אותם דוברי אמהרית.

ואני אספר סיפור קטן. כמנהל אולפן לדוברי אמהרית, אני עומד מול אישה בסופר, כי דיברו פה קודם על מהנדסים ורופאים וכו'. אני עומד מול אישה דוברת אמהרית בסופר. היא עומדת איפה שהקמח, סוכר, מלח, ואני רואה אותה לוקחת את האצבע, טובלת בלשון, נוגעת במדף וטועמת. חשבתי שחסר סוכרים, חסר מלחים, אני לא יודע. אז היא אומרת לי, אני רוצה לקנות סוכר, ואני לא יודעת אם זה סוכר או מלח, כי שתי החבילות אותו דבר, שתיהן בצבע לבן. אז היא טועמת, כי לפעמים נופל קצת. והיא אומרת לי, זה סוכר, אז אני לוקחת. שאלתי אותה, תגידי, לא למדת עברית באולפן? אז היא אומרת לי, לא, לא יכולתי וסיפורים, ובעברית רצוצה.

אז אנחנו דואגים לאותם מהנדסים ורופאים, אבל יש אנשים מוחלשים שלא יכולים להתנהל ביום-יום. לא יכולים לקנות, לקרוא, להגיד מספר הן לא יכולות.

אני מתפלא על האוצר. שמעתי כל הזמן את המושג "נערי האוצר". באמת, תגידו לי, מה, אתם לא רואים, כמו שאמר יושב הראש? צריך להיות עיוור כדי לא לראות את זה. אני מכיר את שירה כבר שלוש שנים, אני יושב איתה. כן, היום, מחר, אולי, אתמול, נבוא ניפגש, יתכנסו או לא יתכנסו. ההסתדרות איתנו. משרד החינוך איתנו. אתם יודעים מה? כולם אוהבים אותנו. הניתוח אולי יצליח, אבל החולה לא ימות, החולה כבר מת. עשרות מורים יפרשו. אני אומר לכם את זה בוודאות. אני מקבל את המיילים, סוזי אמרה את זה. המורים לא איתנו. אנחנו נגיע לספטמבר עם 30% מצוות כוח האדם.

תודה רבה. אלכס ללוש.

אני מנכ"ל אולפן שהוא אחד מאולפני הוואוצ'רים. אני אנסה לדבר גם בשם אולפני הוואוצ'רים האחרים. שמעתי דברים שרציתי להגיב עליהם.

קודם כול, לגבי האיכות של האולפן שלנו. הוא באיכות מאוד גבוהה, ולפעמים יותר גבוהה ממה שקיים במשרד החינוך. שמעתי את הדברים שמייצג אולפן החינוך. יש לנו דווקא הרבה מורות שפרשו ממשרד החינוך והגיעו אלינו, ובאמת שהאיכות של ההוראה היא מצוינת. זה הדבר הראשון שרציתי להגיד.

דבר שני, מה שאמר חבר הכנסת אלקין, יש לנו הרבה ביקוש של אנשים שרוצים להמשיך לקורס שני ולהשתמש בשובר שני במידת הצורך.

והדבר השלישי, לגבי ההתקדמות בהוראה. בגלל שיש לנו שמונה תלמידים ולא שלושים, אז בשעה אנחנו מתקדמים יותר מהר בחומר, ולכן קורס של 300 שעות הוא 250 שעות, הוא שקול ל-500 שעות.

והדבר האחרון הוא לגבי מקומות. אנחנו מקבלים כל תלמיד שרוצה להתחיל. אנחנו מגייסים מורים חדשים, אנחנו עובדים מאוד קשה, ואני רוצה גם להודות לסיון, שעובדת מאוד מאוד קשה כדי לקדם את העניין במשרד הקליטה, ולכל צוות משרד הקליטה, גם לרוני וגם לשרי. אבל יש מקומות שלא כלכלי לנו להקים. לדוגמה, אנחנו רוצים להקים מרכז חדש בבאר שבע. זה לא כלכלי לנו מסיבות של עלות - - -

תודה רבה. משפט לפני סיכום, חבר הכנסת אלקין.

אני מנסה לראות מה אנחנו יכולים לעשות בסיטואציה הזאת לפני שעוד פעם הכנסת תצא לפגרה. לכן אני מציע בכל זאת לנסות ליזום מפגש חירום, אפשר להזמין לפה את כל שלושת השרים, אם הם יבואו אני לא יודע. אבל יש את שר הקליטה, יש את שר האוצר ויש את שר החינוך. אבל בסופו של דבר, אני חושב שסביב שולחן הממשלה, הבן-אדם שצריך להפוך את השולחן הוא שר העלייה והקליטה.

שר הקליטה, חד-משמעית. טוב, אני רוצה לסכם את הדיון. חדשות מאוד לא טובות עבורנו בדיון הזה, דיון חמישי במספר. ואנחנו רואים שהנושא לא נמצא אפילו לקראת פתרון. נוכח זאת חייבים לנקוט צעדים קצת יותר אגרסיביים, אני אומר את זה לכל הנוגעים בדבר.

ראשית, אני קורא לשר הקליטה, הוועדה קוראת לשר הקליטה במובן הזה, להרים קול עזקה בתוך הממשלה על המשבר החמור שאנחנו נמצאים בו, ועל העובדה שמדינת ישראל מובילה בפועל במדיניות שלה דה פקטו לסגירת אולפני העברית.

שנית, אני פונה להסתדרות המורים וטוען שכבר חצינו מזמן את הגבול המידתי והנחמד של ההתנהלות הנעימה, ומכל מה שעולה כאן, הממשלה לא תזוז אלא אם כן תנקטו צעדים ארגוניים, כולל הכרזה על סכסוך עבודה. חד-משמעית אנחנו מדברים כאן על אירוע שהוא אירוע חמור מאוד, עם כל הניסיון שלי להוביל את הצדדים להידברות בשלושת החודשים האחרונים, לצערי, כולם תקועים בעמדות שלהם, וכנראה עד שלא תהיה חרב מעל הצוואר של הממשלה, היא לא תזוז ולא תעשה דבר.

בהקשר הזה אני גם מבקש להוציא שלושה זימונים נפרדים. זימון אחד לשר העלייה והקליטה, זימון אחד לשר האוצר וזימון אחד לשר החינוך בהתאם לסעיף 123א לתקנון הכנסת ולחוק יסוד הכנסת. אני רוצה שהשרים יבואו לכאן. צריך גם להוציא את הזימון הרשמי, ואני גם אדבר איתם. הנושא הזה הוא נושא חירום, וביום שני הבא אנחנו נקיים פה ישיבת מעקב קצרה, רק בשביל לשמוע מהם את עמדותיהם. אני שומע מעמדות נציגי המשרדים, לא מחדשים לנו דבר.

אני באמת אומר שוב, ממשלת ישראל לא מבינה את השעה שבה אנחנו נמצאים מבחינת העלייה לארץ. אתמול נפרדנו פה מציפי גלעדי, שעברה בוועדה 47 שנים. באו לפה יושבי ראש ועדה מכל הדורות אחורה, מעוזי ברעם וקליינר, ונעמי בלומנטל, אנשים שנגעו בעלייה בתקופות, מדברים על העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות התשעים. חבר'ה, אנחנו נמצאים במספרים האלה, ולא רק שאנחנו לא מתגברים, הממשלה דה פקטו מצמצמת. העלייה גדלה פי שלושה, והממשלה מצמצמת. אין לי הסבר לאירוע הזה, לא מצליח להסביר אותו בשום דרך שהיא.

מה מצאת בתקנון, חבר הכנסת אלקין?

אני מציע לאדוני להצביע לזימון האישי. למה? כי לפי התקנון, במידה וועדה לא החליטה על הזימון של שר, הוא יכול לשלוח נציג במקומו. לכן זאת צריכה להיות החלטת הוועדה, כדי שהזימון יהיה אישי לשר עצמו והוא לא יוכל להתחמק ולשלוח מישהו.

את נושא הזימונים אני מבקש להעלות להצבעה בוועדה. מי בעד לזמן את השרים שמניתי לדיון? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הוועדה תזמן. אנחנו ביום שני נתאם את הישיבה בהתאם ללו"ז שלהם. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:56.