פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



46
ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל בלמ"ס
13/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון
למשאבי אנוש בצה"ל
יום שני, כ' באדר התשפ"ג (13 במרץ 2023), שעה 10:15

אסטרטגיית כוח אדם בצה"ל

חברי הוועדה: אורנה ברביבאי – היו"ר

אוהד טל
מאיר כהן

תא"ל אמיר ודמני - רח"טז תומכ"א, צה"ל

תא"ל יוסי מצליח - רח"ט הסגל, תומכ"א, צה"ל

סא"ל יונית קורעין - ראש ענף תכנון ובקרה, תומכ"א, צה"ל

סא"ל פבל גורלין - ראש תחום שכר, תומכ"א, צה"ל

סגן רחל בן שחר - ס' דוברת אכ"א, צה"ל

סגן ספיר מקייטן - רל"שית רח"ט תומכ"א, צה"ל

רס"ל עמית נח - רת"ח אינטגרציה, צה"ל

אוריאנה מלמד - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ד"ר אסף מלחי - חוקר בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

עידו בן יצחק

אסף פרידמן

יונתן בן-הרוש – ראש תחום (פיקוח תקציבי ביטחון)

טלי רם



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

אסטרטגיית כוח אדם בצה"ל

שוב בוקר טוב. אנחנו אחרי שעה ורבע של הצגת דיון סגור בנושא הערכת מצב משאבי אנוש בצה"ל. הצבא התבקש להציג חלק שהוא ביקש להציג באופן סגור על מגמות כוח אדם והמורכבויות, ועכשיו פתחנו את זה לדיון עד השעה 12:00, שבו צה"ל, בעיקר אגף כוח אדם ונציגיו השונים, יציגו את הערכת המצב, את המשמעויות ואת ההשלכות שלהן בהתייחס למצב הקיים וגם בהתבוננות קדימה. אני מבינה שאתם הולכים להציג את ההקשרים של חובה, מלש"בים כמובן, קבע ומילואים.

אני רוצה לשאול שאלה. בסוף השיח הרגשתי מהומה על מאומה. אתם מדברים, מדברים, מדברים - - -

בקבע, אתה אומר.

כן, בקבע. בסוף, מתוך 40,000 חסרים לכם 350.

זה לא מדויק.

זה מה שאמרתם.

נכון. לא, לשאלה של מצבה ממוצעת, אז באמת במצבה הממוצעת אתה צודק. כמו שאמרה פה יושבת-ראש הוועדה, הסיפור הוא לא השורות המלאות. הסיפור הוא התחלופה שהוצגה פה במהירות כזאת, שלא משאירה לנו מרחב מיון איכותי מספיק. לכאורה, באשליה שהוצגה פה קודם – אשליית הסרנים קראתי לה – זה נראה כאילו הכול מלא, אבל רגע, 1,200 חסרים יותר באזור הזה ועודף במקום אחר. זה מוביל אותך לקושי במרחב מיון.

תוסיף לזה גם רבי-סרנים, שלאורך הזמן הם צעירים יותר כי יש לך בעיית תחלופה אז אתה מקדם אותם מוקדם יותר, אתה מאבד ניסיון ומקצועיות גם נוכח סוגיות שראינו קודם, לכן אתה מסתכל והשורות מלאות. השאלה היא האם הם בטובים ביותר שיכולנו למלא ובאיכותיים ביותר.

אני אשאל את השאלה אחרת. נניח יבוא משרד האוצר ויגיד, אוקיי, אנחנו משפרים את השכר ונותנים לכם עוד 350 תקנים שחסרים. האם אתה יכול להגיד בוודאות או בחצי ודאות שבתוך הצבא, בשיח שלכם בתוך הצבא, אתם יודעים לבנות את המודלים הנכונים ואתם יודעים לספר את הנרטיב הערכי כדי שאנשים יישארו?

כלומר, אני לא בטוח שעם הבעיה הזאת אתם צריכים לבוא לאזרחות ולהגיד, חבר'ה, אנחנו בבעיה שהיא בידכם. אולי הבעיה נמצאת אצלכם? אולי משהו קורה בצה"ל בזה שאנחנו לא מצליחים לשכנע חיילים להישאר? כי אתם אלה שחתמתם על הסכם 2016, אתם אלה שבאים כל שנה ומבקשים, ואתה יודע, נושאי ביטחון די מכופפים אותנו. אני לא ראיתי פעם אחת שהגיעו אנשי הצבא וצעקו על משהו ואנחנו אמרנו להם לא, כי בצדק, בצדק, אנחנו לא צריכים להיות המתנגדים שלכם, אנחנו צריכים להיות אלה שנותנים לכם את הרוח הגבית.

השאלה האם בכל התמונה הזאת לא יושבים אנשי כוח אדם עם הרמטכ"ל ואומרים, בואו נחשוב מחוץ לקופסה, יש לנו את הכלים, יש לנו את התקציב, אנחנו הסכמנו עליו, עכשיו מה אנחנו עושים בתוך תוכנו.

אני חושב שעניתי על זה קודם ואני אחזור שוב. הדבר הזה לא מתחיל רק בקבע, זה מתחיל כבר בעולם החובה, זה הוצג פה על ידי רח"ט תומכ"א.

כן, ודאי.

הסיפור של המלחמה על הנרטיב בצבא ומה אנחנו עושים כדי לשפר את המוטיבציה בערוצים השונים או במערכים השונים ואיך אנחנו משקפים את זה החוצה. האם עכשיו כשאנחנו מדברים על המילה משמעות או על המילה ערכים – השאלה הזאת שנשאלת כל הזמן על ידי המלש"בים מה יוצא להם מזה שהם ילכו לתפקיד הזה והזה, כשבמשולש כל הזמן זה הצרכים של הצבא אל מול ניצול הכישורים של מה עומד להם ביד ואל הרצונות שלו, כשהרצונות תופסים מקום יותר רחב בשנים האחרונות וזה דורש אותנו לעשות התאמות, אז אנחנו מוצאים את עצמנו כל הזמן מאותגרים, לא רק בחובה, בואכה אל עולם הקבע, ובעולם הקבע אנחנו כל הזמן בוחנים את עצמנו, לא לשקוט על השמרים במודלים קבועים או מיושנים.

תוסיף לכך השפעות חיצוניות, עולם תעסוקה שמשתגע, דור שפתאום עכשיו יש פה כל מיני תופעות שלא הכרנו – עזוב רק את העזיבה הגדולה – הרצון של לשבת בבית ואפילו לא לעבוד, הרצון של להחליף עבודות כל שנתיים. אל מול הדבר הזה אתה לא יכול לבוא ולתת כל הזמן את אותן מנטרות שהיינו אומרים.

יוסי, בעברית פשוטה, האם אתה אומר לנו שמערך הקבע בצה"ל הרבה יותר מאותגר, והיום, במודל הקבע כפי שהוא קיים, צה"ל מתקשה להשאיר אנשים איכותיים בתפקידי ליבה משמעותיים? תגיד את זה, כן או לא. מעבר לעניין שאתה אומר, יש לי את ההוכחה בכמות של מאות שחסרים, האם אתה אומר לחברה הישראלית: צה"ל כפי שהוא מכיר אותו, הוא לא אותו דבר בשנת 2023 בהיבט של מוטיבציה לשירות והנכונות להשאיר את האנשים הטובים ביותר בקבע, כן או לא?

אני אומר שוב, אתגר השארת האנשים הטובים הולך ונהיה קשה יותר.

אוקיי. זה אמירה שנכון להגיד.

הוא תמיד היה משמעותי והוא תמיד היה מאתגר. אני חושב שהוא קשה יותר, אבל לאו דווקא רק בגלל מסגרת או כללי המשחק בתוך הצבא.

ברור.

השפעות חיצוניות, כללי משחק בתוך הצבא, מוטיבים של האנשים – מה דוחף ומה מוציא אותם, השפעות שונות שמשפיעות עליהם, אבל זה מתחיל מהחובה ורץ. אנחנו כצבא, גם אם תיתן לי 350 תקנים, זה לא יפתור את כל הבעיות. כסף לא פותר הכול, תמיד. אנחנו צריכים יותר גמישות, חד-משמעי. אנחנו צריכים גם לעשות כמה שינויים.

יש דברים שלא השתנו. הצורך המבצעי שתמיד יעמוד למעלה וידרוש ממשרתינו לשרת 24/7, no matter what, ויקראו לו גם ביום שישי בלילה מארוחת שישי ויקפיצו אותו כי צריך, הוא משמעותי. לא תמיד זה פוגש אנשים שמוכנים להגיע לשם, ועכשיו זה משתנה ועם השפעת המשפחה, בת הזוג גם, לאו דווקא האישה.

ובן הזוג, גם אפשר.

בת או בן הזוג. צודקת.

תשקיעו בהם. אני יודע שאתם משקיעים בהם, אבל תשקיעו באמת.

משקיעים, נכון.

ודמני, אתה רוצה להתחיל? קדימה.

(שקף: מיצוי מיטבי של ההון האנושי – מערך הלחימה). בהמשך למה שראינו קודם, בהיבט של איוש הצבא, במערך הלחימה האיוש שלו מאוד משמעותי, בעיקר בעקבות העבודה המשמעותית של הגדוד כאתרוג, והפערים שלו בעיקר נמצאים בעולמות נהיגה וטכני, בתוך העולם הקדמי.

אני רוצה להמשיך לדבר יותר לכיוון של מיצוי ההון האנושי ופה צריך להגיד שאנחנו עשינו שינוי שבמשך שנים ארוכות לא קרה בצה"ל, אני חושב למן הקמתו, וזה שינוי של כל תפיסת המיון לצה"ל.

(שקף: הרחבת כלי המיון). בראשית הצירים של השינוי הזה עומד הרעיון שאנחנו בוחנים את הפרט מזוויות רבות ומגוונות יותר, והכישורים שאנחנו מסתכלים עליהם הם כישורים ב-360 מעלות.

גברים-נשים?

גברים-נשים. היום, חשוב לי לומר, יש השוואה מלאה בשיטות המיון של גברים ונשים, והשינוי האחרון שאנחנו עוד נממש אותו ממש בחודשים הקרובים זה שינוי גם של הריאיון בצו ראשון, שהוא יהיה ריאיון מודולרי מה שנקרא, כלומר הוא לא ייקח כהנחת עבודה שגברים – הכיוון המרכזי של הריאיון זה לבדוק את המוטיבציה ללחימה ונשים לשירות משמעותי – אלא ייבחנו כלל הדברים, ויהיו ההשלכות הרלוונטיות אל מול השיבוץ.

אתה אומר שלא תהיה הבחנה מגדרית במיון?

אין היום כבר, אין. להיפך. הפער שהיה, שבגברים לא היה 100, עכשיו יש גם 100 לגברים. אבל מה שחשוב להגיד פה, שבעצם היכולת הזאת להסתכל על האדם ב-360 מעלות מזוויות שונות מיתרגם גם ליכולת טכנולוגית מאוד גבוהה, הוא בעצם יוצר נקרא לו מערבל שיבוץ שהוא מאוד מדויק, שיודע להתאים את האנשים לתפקידים הכי מדויקים שלהם.

מה שיוצא כאן מעבר לזה זה יכולת למצות את הפוטנציאל בצורה הרבה יותר טובה כי אם בעבר הכישורים הקוגניטיביים היו הכישורים הבלעדיים כמעט שהובילו את השיבוץ, כאן יש גם שיקולים של יכולות תפקודיות ויכולות אחרות – הסתגלותיות, ביצועיות, בין-אישיות – והדבר הזה הוא גם פונקציה של הרחבת כלי המיון.

וזה אתה אומר, עוזר לך לדייק יותר את ההתאמה בין צורכי הצבא להתאמת החייל. זה לא סוד שזה עלה בהקשרים של קב"א, שקבוצת האיכות מונעת בעצם מאוכלוסיות מסוימות שיש להן יכולות אולי אחרות ולא מגיעות. האם אתה אומר לי ששינוי שיטת המיון או הרחבת כלי המיון מאפשרים ליותר אוכלוסיות להיות מונגשות ליותר תפקידים?

חד-משמעית כן. בעצם, מה שהשיטה הזאת יוצרת זה אנשים שלצורך העניין לפי הנתונים של העבר היו נמצאים נקרא לזה במקום פחות גבוה מבחינת מדרג השיבוץ – אני חס וחלילה לא מחלק לאנשים ציונים – אגיד בהערת סוגריים שהשיטה הזאת בעצם אומרת שבכל בן אדם יש פוטנציאל, החוכמה זה למצוא את הפוטנציאל הזה ולהביא אותו לידי ביטוי.

הרלוונטי.

מה שקורה עכשיו זה שאם יש לך כישורים ביצועיים או כישורים הדרכתיים או כישורים פיקודיים, באיזשהו מקום זה מקפיץ אותך בתוך המשוואה הזאת בגלל שאתה יודע באמת לקחת את זה גם לתוך התפקידים הרלוונטיים האלה.

בעצם יש פה משהו שאם אני מחבר אותו גם להנגשה של המיונים – צריך להגיד שהיום שני-שלישים מהמיונים הם מקוונים – ואם זה מתחבר לזה שהיום חלק ניכר מהמיונים מתבצע שלא כבעבר גם בדרום, בצפון, בירושלים - -

פיזית.

פיזית. - - ואם ניקח בחשבון שיש פה מעורבות של בתי הספר ויש פה מעורבות של מה שהתיכון אומר, וכו', אז אתם מקבלים תוצאה שהיא שונה.

תוסיפו לזה גם מנגנונים מאוד מאוד אקטיביים שלנו כדי לחזק אוכלוסיות שאנחנו רוצים לראות אותן יותר במקומות שמובילים גם לשירות משמעותי, כלומר אנחנו בסוף שמים לעצמנו מדדים ויעדים לכניסה של אוכלוסיות ייחודיות, גם לימי סיירות, שבסופו של דבר מביאות ליחידות איכותיות וגם ליעדי איתור ואנחנו רואים פה שינויים דרמטיים.

בוא נתקדם, ודמני.

(שקף: מיצוי מקורות – דוג' לגלגולו של שנתון). כשאנחנו מסתכלים על העולם של צה"ל אנחנו מדברים על כ-56% גברים ו-44% נשים. ניכנס שנייה לנשים בכוונה – גם זה שבוע האישה הבין-לאומי אבל אני חושב שלצבא יש הישגים משמעותיים בעולמות של שילוב נשים.

(שקף: שילוב נשים בלחימה). אחד הדברים הכי משמעותיים זה היקף הנשים בלחימה. צריך להגיד שהמספר פה עלה ב-180% ואנחנו מדברים על למעלה מ-7,000 לוחמות, ביחס לשנת 2014 – 2,300, אם רוצים להיות מדויקים, וצריך לומר שהשילוב הזה נמצא במגמת עלייה מתמדת. זאת אומרת, אם מישהו חשב לפני שלוש, ארבע שנים, שיש פה איזו תקרת זכוכית, אז זה לא נכון, ואנחנו רואים שילוב שלהן בתמהילים יותר משמעותיים בהרבה מאוד יחידות. צריך להגיד שממש השבוע – נדמה לי בעוד יומיים – יתגייסו נשים לראשונה ליחידת יהלום. אם אני זוכר נכון זה קורה ב-16 בחודש.

שהמאפיינים של המשימה שלהן יהיו זהים?

המאפיינים של המשימה שלהן יהיו מאפיינים שהם רלוונטיים לגזרות מסוימות. לא לכלל הגזרות אבל לגזרות מאוד משמעותיות.

והן יעשו את ההכשרה עם גברים?

הם עושים את ההכשרה בתוך בסיס של בהל"ץ והם עושים את זה לפי פקודת השירות המשותף, קרי במסגרת פלוגתית.

ואז ההשפעה כמו בשריון תהיה למול גזרות מסוימות.

(שקף: צמצום הפקידות; נשים בטכנולוגיה). הן בעיקר יכוונו לזירה של פקמ"ז ויש שם לא מעט אתגרים כפי שכולנו חווים בחודשים האחרונים. צריך להגיד שהעניין הזה של נשים גם רלוונטי במערכים הטכנולוגיים. אנחנו רואים שינוי מאוד משמעותי גם בעולמות המחשוב. אתם יכולים להתרשם מהמספרים בעולמות הסייבר, בעולמות המגן בסייבר, בעולמות ההתראה זה גבוה כבר לא מעט שנים, וצריך להגיד שהרעיון בכלל הבסיסי גם הוא צמצום מסיבי של היקף הנשים בתפקידי פקידות ומנהלה. זה לא קשור רק לנשים, זה קשור גם לגברים, אמרתי את זה בחלק הקודם. הרעיון הוא להביא למיצוי הרבה יותר גבוה.

זה לא שאין לנו עוד מה לעשות. נדבר על זה בהמשך, אני מסתכל על נשים בעתודה, הנדסות – 23%, 24%, זה לא מספיק. דרך אגב ברפואה יותר מגברים.

שמתחיל קודם, בלימודי מדעים.

זה מעניין. ברפואה יש יותר מגברים, בהנדסות יש פחות– תיכף אני אדבר על זה, מה אנחנו עושים בהקשר הזה.

(שקף: התפלגות שיבוץ גברים כשירי לחימה בעלי נתוני ליבה). דיברנו קודם על הנושא של האיכות. חשוב לי שתדעו שמתוך כשירי הלחימה באיכויות הגבוהות, למעלה מ-80% הולכים ליעדים יבשתיים, ליחידות יבשתיות.

(שקף: התפלגות שיבוץ גברים בעלי מדד פי 4+5 בלבד). אפרופו דאטה סיינס ויכולות, יש נתון שאנחנו עשינו אותו ביכולות של אנליטיקה שהוא חוזה התאמה לתפקידי מ"פ ומעלה.

מי שנכנס להיות לוחם בכניסה לשירות בצבא, מה היכולת שלו להגיע לתפקידי פיקוד.

אני יכול לחזות את זה, כן. ודרך אגב, יש פה קורלציה טובה, זה נקרא מדד פיקוד יבשתי ובתוך מדד פיקוד יבשתי, למעלה מ-88% הולכים לתוך מערך הלחימה. חשוב לי להדגיש בהקשר הזה כי יש הרבה דברים שאומרים כל מיני אנשים.

אני רוצה לשאול את השאלה בצורה פשוטה יותר. כשמסתכלים על הצרכים בלחימה למול הצרכים הטכנולוגיים, ולא מעט מזה נאמר כלפי צה"ל שכאילו יש הסטה משמעותית לכיוון הטכנולוגי על חשבון הלחימה. אתה כראש חטיבת כוח אדם אומר: כשאני מסתכל על המקרו, מעל 80% מהכשירים ללחימה הולכים למערכי הלחימה.

לא, אמרתי יותר אפילו. אמרתי, מעל 80% בעלי האיכויות הגבוהות, מה שנקרא ליבה. וכשדיברתי על פי 4+5 זה עוד יותר מדויק, 88%.

אוקיי.

ומה שאני אומר – אני תיכף אדבר על הטכנולוגיה – אני לא חושב שיש דיכוטומיה בין לחימה לטכנולוגיה, וצריך לדבר על זה כי שדה הקרב הופך להיות מאוד טכנולוגיה.

רווי טכנולוגיה, כן.

הרגולציה היא מאוד ברורה ואני אומר שמספר האנשים בעלי פרופיל קרבי שמגיעים ליחידות איתור כאלה ואחרות מאוד איכותיות, הוא נמצא במגמת ירידה, ואני יכול להגיד לכם שמכל כשירי הלחימה שהצגתי בשקפים הקודמים בחלק הסגור, סדר גודל של 600 מגיעים לעולמות שהם נקרא לזה מודיעיניים, וגם פה, לאור המדד הזה שהראיתי – זו מדיניות שאושרה על ידי רמטכ"ל – אם הוא ב-4+5, קרי יש לו פוטנציאל פיקוד יבשתי - - -

ניתן לו עדיפות ללחימה.

בראשית הצירים, בוודאי.

כי אתה אומר, אני מנבא לו יכולת להיות מפקד לוחם.

צריך להגיד שמתגייס כזה, ברוב המקרים הוא בעצמו רוצה. אני רק אומר, יש פה רגולציה מאוד מסודרת.

(שקף: מדרג השיבוץ לצה"ל). זה השקף האחרון פה. אנחנו עושים שורה של צעדים להמשיך ולהעמיק את החיזוק של היעדים היבשתיים. המצוינות.

אבל אתה הולך ומאותגר יותר ויותר, כשהאלטרנטיבה הטכנולוגית, כשצעירים שמתגייסים רוצים להגיע דווקא ליחידות הטכנולוגיות.

נכון. אני מייד אגיד את זה אבל לא בהכרח שאני מאותגר. אנחנו פותחים משמעותית את הסוגיה הזאת של מחזקים את העולם הטכנולוגי בשלב התיכון, אז מי שהולך ללחימה צובר המון יכולות אחרות ואנחנו פותחים לו תוכניות – תיכף אני אגע בשער לעתיד – שמכוונות אותו לעולם הטכנולוגי.

מה שאני רוצה לומר פה, הינה דוגמה – אפרופו מה שדיברנו בחלק הקודם – תוכנית ארז זו תוכנית מצוינות שהמטרה שלה זה להביא לתפקידי מ"פ, תוכנית של 80 חבר'ה שמשלבת לימודים אקדמיים, היא ממש נפתחת עכשיו.

תוך כדי שירות חובה?

כן. הם עושים מסלול עם קבע. זה מסלול של תשע שנים, במסגרתו יש גם לימודים אקדמיים ולבצע שירות עד תפקיד מ"פ, כולל.

הסבה.

רק שתבינו את הנתונים. אנחנו מיינו לתוכנית הזאת למעלה מ-2,400 אנשים.

זאת אומרת, היה לזה ביקוש גדול.

ואנחנו בסוף נגיע ל-80. אלה 80 אנשים שיוכלו להיות מ"פים. תוסיפו את זה למה שקורה בפנמ"ץ, תוסיפו את זה למה שהצגתי לגבי המכינות הקדם-צבאיות, תוסיפו לזה את מה שאמרתי לגבי שנות שירות. אנחנו מאותגרים אבל אנחנו מכניסים לתוך ראשית הצירים של הקצונה, בדגש על הקצונה היבשתית בצה"ל, איכויות מאוד משמעותיות.

אנחנו גם עובדים על זה כדי שזה יהיה, שזה יימשך. אני לא מדבר על זה שאחוז מאוד גבוה מאלה שנושרים מהקורסים של יחידות ההתנדבות – שייטת, טיס וכו' – הם מוצאים את עצמם גם בתוך היבשה ויש פה באמת תהליך שלם. זה היה לגבי נושא המיצוי של האיכותיים.

(שקף: פילוח סוציו-אקונומי בחלוקה למערכים – גברים). אני רוצה להגיד עוד משהו לגבי הסוגיה של הסוציו-אקונומי לפי מערכים.

תסביר את השקף.

מה שאנחנו יכולים לראות פה זה את האשכולות הסוציו-אקונומיים מ-1 ל-10, הצבעים מבטאים ערכים. אפשר לראות בחלק הירוק, החלק של הלחימה, שככל שאנחנו דווקא עולים באשכול הסוציו-אקונומי, שיעור ההשתתפות בלחימה עולה.

ובין החטיבות השונות? הרי יש כל הזמן אמירות שיש חטיבות עם מאפיינים כאלה.

גם השיעור של הטכנולוגי.

אני אתייחס. תאמין לי, על הטכנולוגי שמתי פרק, אני אסביר הכול. מי שמתעסק בטכנולוגיה לפריפריה זה קודם כול צבא הגנה לישראל, אבל אני רגע רוצה להגיד משהו - -

תמשיך עם הקו של הלחימה.

- - על הסיפור של הלחימה. שאלת שאלה מאוד נכונה.

אתה מנסה להתמודד עם הטענה שיש חטיבות מסוימות שמקבלות מראש מצב סוציו-אקונומי ונתונים בבסיס יותר נמוכים. על זה אתה עונה.

(שקף: שיבוץ – איזונים בין היעדים). אז אני אומר ותיכף אני אחזור לשקף הזה כי יש בו כן אתגר שאפשר לראות אותו. אני מדבר בלחימה. זה מה שנקרא שיבוץ של השנתיים האחרונות במיטב. זה מערבל מאוד מתוחכם שמתחבר לנתונים שאמרתי קודם – יש לנו הרבה מאוד נתונים.

מה שאתם יכולים לראות פה בצורה מאוד פשוטה, יש פה את הקו של הדפ"ר 70, זה הקו השחור שחותך, אתם יכולים לראות שהוא יחסית מאוד מאוזן, ויש פה את החלוקה של האיכויות השונות כמו שהן באות לידי ביטוי במה שהסברתי. לדוגמה: שנות שירות, מכינות, פי 4, פי 5, אלה מדדים של פיקוד יבשתי, צד"כ גבוה, חלוקה בין סוציו-אקונומי גבוה, סוציו-אקונומי נמוך. שורה תחתונה, היעדים הם מאוזנים.

אין חטיבה אחת שמתועדפת או מופלית על פני חטיבה אחרת. יש הרבה מיתוסים.

לא רק שאין. חטיבות, הן מקבלות את אותו סד"כ מבחינת החלוקה הפנימית ואנחנו מאוד מאוד מקפידים על זה.

זאת אומרת – אני מסבירה את זה כי יש לא מעט אזרחים שמדברים על זה – הגורם המשבץ בצה"ל, כשהוא משבץ לחטיבה מסוימת או למסלול מסוים, הוא לוקח בחשבון את כלל הפרמטרים שדיברת עליהם.

חד-משמעית.

לא רק נתוני איכות, קב"א, דפ"ר, אלא גם היבטים סוציו-אקונומיים והקשרים אחרים כדי לייצר איזון בין כלל החטיבות בצה"ל על מנת לוודא שהאיכות היא שווה. זה מה שאתה אומר.

אני אומר ממש כך. אני אומר שאנחנו רואים בכל היחידות את כולם.

כרגע אנחנו מדברים על הגדודים. נכון?

אני מדבר עכשיו על הגדודים. דיברתי על הלחימה.

יש הרי טיעון שיש חטיבה כזאת שמקבלת יותר, חטיבה פחות.

התמונה של הלחימה, היא משקפת את התמונה של ההתפלגות הסוציו-אקונומית של מדינת ישראל ואפילו באיזשהו מקום יש קצת יותר ביחס לגודל, ככל שאנחנו עולים במדרג הסוציו-אקונומי.

זה משהו שהשתנה? מה שאתה אומר פה הוא דוגמה שהסוציו-אקונומי הגבוה מגיע לתפקידי לחימה, זה דבר שהשתנה?

אני חושב דרך אגב שזה לא משהו שהשתנה. מה שהשתנה זה השיטה של השיבוץ והאיזון בין היעדים השונים.

הבנתי.

אני מדבר אתכם כבר לפחות על שנתיים כאלה – לא רוצה להגיד שזה שנתיים, זה יותר – אבל שזה עובד בשיטה הזאת, ואני רוצה לומר שזה מאוד חשוב לנו כי אנחנו רואים את עצמנו כמקום שבו כולם פוגשים את כולם וזה הכוח שלנו ואת זה אנחנו משמרים.

יפה.

מאוד חשוב היה לי להגיד את זה כי נאמרו כל מיני אמירות אחרות.

נכון. בעיקר אמירות פופוליסטיות.

זה אני לא יכול להגיד.

לכן היה חשוב שתאמר את זה כדי שזה יהיה ברור לכול.

(שקף: הפער של הטכנולוגי). מה שכן אפשר לראות פה, וזה עכשיו יחבר אותי בקשר ישיר להמשך זה הסיפור של הפער, שככל שאנחנו עולים באשכול הסוציו-אקונומי אנחנו רואים פחות טכנולוגי. זה גם מופיע פה ומייד אני אתייחס לעניין הזה ומה אנחנו עושים בהקשר הזה.

אתה צריך לנהל את הזמן שלך גם בהקשרים של קבע ומילואים כדי שנכסה את כולם.

(שקף: קצונה לחימה – מיצוי איכויות; ליבות בקק"צ לחימה 2022-2021). מה שאפשר לראות כאן – זה מתחבר לסוגיה הקודמת שדיברנו עליה – אנחנו מדברים על פרמטר של כ-70% ליבה ביציאה לקורס קצינים.

איך החלוקה גברים-נשים בקצונה אם מסתכלים מקרו?

אני לא זוכר בעל-פה לגמרי, אבל אני חושב שיש משהו כמו 52%-48% לטובת הגברים.

אני אציג את זה בעולם הקבע, אבל בתחילת הדרך בסיום בה"ד 1 זה חצי-חצי.

(שקף: כיווני פעולה). אני רוצה לדבר על כמה כיווני פעולה אבל אני מעדיף אם אפשר לעבור לטכנולוגיה כי נשאלו על זה שאלות ואחרי זה כן הייתי רוצה להגיד משהו על המודל הרשותי ושער לעתיד, ובזה אני אסיים.

אני חושבת שאתה כן צריך להגיד משהו על המוטיבציה לשירות בחובה ואז שנוכל לעבור הלאה כי יש לזה משמעויות בהקשרים של לאן אתם רוצים לקחת את מערך החובה בהיבטים של הוקרה, תגמול. תסמן את המגמות שחשוב לך.

אני אגיד ככה – הצגתי את זה קודם – המוטיבציה ללחימה היא מוטיבציה יציבה, אפשר לומר שהיא גם מוטיבציה בשיעור טוב. היא נותנת לנו מענה כדי לעמוד ביעדי הגיוס שלנו ואפילו להרחיב את היקף הלחימה כפי שהצגתי קודם. היא נותנת לנו לצורך העניין יכולת להגדיל אפילו את היקף האיכויות כפי שהצגתי עכשיו בתוך מערך הלחימה.

במקסום של הפוטנציאל.

יחד עם זאת, בהסתכלות ארוכת טווח כשאנחנו מסתכלים על הנתונים של מגמות ההשתתפות שנמצאות בירידה וסוגיית הכשירים לשירות קרבי שנמצאת בירידה בשנים האחרונות, זה מחייב אותנו יחד עם כלל הגורמים הרלוונטיים במדינת ישראל, לעשות מאמץ מאוד גדול כדי לחדד את הצורך בשירות קרבי בראש הצירים, וכמובן גם בשירות משמעותי למי שזה רלוונטי, אבל קודם כול בשירות קרבי לכל מי שהוא מתאים לשירות קרבי.

מה זה אומר? מה תוכנית העבודה כדי באמת לייצר את זה?

תוכנית העבודה היא שינוי מאוד משמעותי בשני דברים: אחד, בעולם המיון שהתייחסתי אליו, ושתיים, במה שאמרתי קודם שקוראים לו המודל הרשותי.

המודל הרשותי, זה אומר שינוי משמעותי בכל מה שקשור למודל ההכנה לצה"ל. כשאני מדבר על השינוי הזה, אני מדבר על זה שהצבא בשנה וחצי, שנתיים האחרונות, נערך אחרת מול הרשויות המקומיות באופן שבעצם בנינו מערכת שלמה שאמרתי קודם, היא כמו מודל החטמ"ר, יש פה פיקוד ושליטה, שבעצם מלשכת הגיוס יש מ"פים שאחראים על X רשויות, מתחתם מ"מים, מש"קים, שפועלים בתוך בתי ספר, מה שנקרא מש"קי קהילה, ומערכת תומכת שמביאה גם את האנשים לתוך לשכות הגיוס כגוף בית-ספרי, מערכת שעושה פעילות לטפל בבעיות הת"ש עוד לפני בכלל שמתגייסים, ת"ש בשלב המלש"ב, מערכת שלמה אבל בעיקר מערכת שמביאה את התהליכים של מה קורה בצה"ל, לעשות את תיאום הציפיות, מדברת על ערך השירות הקרבי, מדברת על שירות משמעותי כבר בכיתות י"א, י"ב, עם יכולת השפעה למנהלי בתי הספר, עם יכולת השפעה לרשויות, עם גורמים שעובדים באופן צמוד עם השלטון המקומי ועם מערכת החינוך באופן מלא.

יש פה נתונים שמראים שהדברים האלה, יש להם השפעה מאוד משמעותית. יש להם השפעה על שיתוף הפעולה של המלש"ב, על הגעה למיונים, על מיצוי פוטנציאל, על תהליכים של הגעה גבוהה יותר לימי סיירות שמובילים בסופו של דבר ליעדי לחימה איכותיים וליעדי איתור, ועוד תהליכים אחרים שבסופו של דבר הם שינוי מאוד משמעותי.

המודל התחיל לפעול בבאר שבע בראשית הצירים, בכוונה, לאחר מכן בלשכת גיוס טבריה וכל המרחב, לאחר מכן בלשכת גיוס חיפה, וממש בימים אלה מתחיל לעבוד גם בתל השומר, בגזרת המרכז, ממשיך עם ירושלים ומסיים את כלל מדינת ישראל.

זה מרחבי.

מרחבי, בדיוק. ההסתכלות היא מרחבית.

יש מקומות שלא משתפים פעולה?

אין לנו כמעט מקומות כאלה. צריך להגיד ששיתוף הפעולה הוא אדיר. יש פה אחדות מטרה.

יפה.

וזה דרך אגב הסיכוי היחיד להוביל כזה דבר, אי אפשר להוביל את זה רק כשצבא מחליט. וכמו שאמרתי, עד סוף 2023 כלל הרשויות – אפילו יותר מהר מזה – כבר בתוך התהליך הזה.

(שקף: טכנולוגיה; השתנות שדה הקרב). לגבי הנושא של הטכנולוגיה, יש שינוי מאוד גדול בצרכים הטכנולוגיים של צה"ל. זה לא סוד שהם נובעים מהשתנות של שדה הקרב והצורך להפעיל יכולות טכנולוגיות בצורה יותר משמעותית.

(שקף: הנבטת כ"א טכנולוגי). כדי לעמוד בדבר הזה, ביחס לעובדה שאמרתי קודם שבראש הצירים שלנו נמצא מערך הלחימה, אנחנו הבנו שאנחנו צריכים לעשות כמה פעולות כדי להרחיב את הפוטנציאל במקומות שהראיתי גם קודם, השיעור בהם היה נמוך מהחלק היחסי באוכלוסייה.

פריפריה.

זה פריפריה ונשים, בשני המקומות האלה.

(שקף: ציר הזמן בפיתוח כ"א טכנולוגי). לכן, יש פה מגוון רחב של תוכניות שהצבא מפעיל יחד עם גורמים נוספים בתיאום עם משרד החינוך, בתיאום עם השלטון המקומי, אפרופו מה שאמרתי עכשיו, מחטיבת הביניים, תוכנית שהיא מפורסמת שמובלת על ידי יחידה 8200, על ידי חיל החינוך, שנקראת "גשרים".

אתם רואים את הפרטים שלה פה, זו תוכנית שכבר מגיעה בספטמבר ל-35 רשויות, כולן פריפריאליות, היא תגיע בסופו של דבר ליותר מ-100,000 תלמידים, היא תגיע בקרוב כבר ל-50,000 תלמידים, והתוכנית הזאת, היא חושפת לטכנולוגיה ובעצם מייצרת איזושהי תחושת מסוגלות. ההמשך של התוכנית הזאת הוא בתוכניות מצוינות.

זו תוכנית שהתחילה מתי?

היא התחילה לפני שנה וחצי, היא עובדת בקצב מאוד מהיר.

הצגת את הנתונים לגבי הגדודים בנושא של הסוציו-אקונומי. איפה זה עומד ביחידות כאלה, כמו 8200?

מייד אני אציג. אני אומר שהתיכון זה בעצם השלב השני, זאת אומרת אנחנו מדברים פה על תוכניות מצוינות. פתחת פה את תוכנית "ממריאות". תוכניות ממריאות זו דוגמה לתוכנית שהיא לעולם הסייבר, דווקא תוכנית מוכוונת נשים כי ראינו שבחלק מהמקרים שיש נשים וגברים ביחד זה לא מודל מוצלח עבור שילוב נשים. אתם יכולים לראות גם את היישובים.

לאיזה כיתות זה מיועד?

זה מיועד לתיכון, זה מיועד ל-י', י"א, י"ב.

לא מאוחר קצת אחרי שהם למדו דברים?

אז אני אומר, זה קשור לתוכנית הראשונה.

אוקיי.

ששם מתבצעת החשיפה. בעצם יש פה תהליך שלם.

יפה.

רצף חינוכי. כנ"ל, יש פה תוכניות נוספות שאני לא אתחיל עכשיו לפרט אותן. יש את תוכנית "מגשימים" שהיא תוכנית ותיקה.

דבר במספרים. כמה אתם משערים שזה יגדיל את היקף הייצוג של גברים-נשים מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות המתקדמות של צה"ל?

המטרה שלנו – ואני תיכף מראה גם איך אנחנו מממשים אותה, גם בהיקפים ובמספרים – המטרה שלנו היא להגיע תוך שלוש שנים, כשאנחנו כבר בתוך השנה השנייה, לייצוג של הפריפריה ביחידות הטכנולוגיות כשיעורה באוכלוסייה. זאת הייתה המטרה, השיעור באוכלוסייה.

עד 2025 יהיה לך ייצוג של פריפריה זהה לכלל האוכלוסייה ביחידות הטכנולוגיות. זה היעד.

כבר בשנה הראשונה, כשאנחנו כבר בתוך השנה השנייה, בשנה הראשונה ובתוך השנה השנייה אני הרי רואה את נתוני האיתור ואנחנו רואים פה עלייה משמעותית בשיעור, זה קשור גם בשני הדברים שאמרתי קודם – המודל הרשותי כפלטפורמה, ושיטת המיון וההנגשה.

לזה אנחנו מחברים תוכניות טכנולוגיות שהן מוכוונות פריפריה, תוכניות שהן ייעודיות משלב חטיבת ביניים דרך התיכון, ובעצם יש לנו פה יעדים מדידים מספריים. אנחנו רואים את ההרחבה של היקף הכיתות, אנחנו רואים שבכיתות י' יש לנו הרבה יותר מאשר בי"א, הרבה יותר מאשר בי"ב, זאת אומרת אנחנו מרחיבים כל שנה.

יש לנו נתונים מספריים?

יש פה, אני שמתי.

מעניין אותי מאוד לראות איפה אנחנו עומדים היום.

וגם תקציב מעניין לראות. כמה אתה גדל היום לכמה בעתיד? עד 2025.

אני מגיע עד 2025 לבין 30% ל-32%, שאלה השיעורים שלהם באוכלוסייה.

השיעור הוא של היקף הפריפריה בהלימה לגודל היחסי שלהם ביחידות הטכנולוגיות.

כן.

(שקף: הכפלת תכנית עתידים). צריך להגיד שיש פה הרבה מאוד שותפים. יש פה לדוגמה החלטה שקיבל הרמטכ"ל הקודם של הכפלת עתידים, כשבעצם היום, צריך להגיד שכ-35% מהעתודאים הם פריפריה, והמטרה שלנו היא לעלות השנה כבר ל-38%. אז יש פה גם את עתידים שפועלת, גם את הפעילות שלנו.

אבל עתודאים זה לא בהכרח טכנולוגיה.

80%, כמעט 80%.

מהעתודאים הולכים לטכנולוגיה?

כמעט 80% מהעתודה זה טכנולוגיה, אם אני כולל גם את העולם של הרפואה, אבל אם את רוצה להוריד את זה, למעלה מ-70%.

אוקיי. 70%.

העולם של מדעי החברה הוא יחסית – לא אומר שאין, אבל השיעורים הם בעיקר השיעורים האלה.

אמרת שאתה רוצה שזה יהיה בהלימה לגודל היחסי שלהם באוכלוסייה.

כן.

מה הנתון הזה?

(שקף: יעדי מתגייסים ומשרתים מהפריפריה במערך הטכנולוגי). הגודל היחסי באוכלוסייה – הינה, זו התוכנית בעצם של הכניסה. אתם יכולים לראות את השנים – עזבו את המספרים אבל המספרים מבטאים לכם, בצד ימין בין השנים 23', 24', 25', 26', את הכניסה של היקף האנשים מתוך התוכניות הטכנולוגיות, שלפי הפרמטרים שלי הם משקפים את הגידול שנדרש כדי להגיע ל-30%.

(שקף: נתוני מיון 2021-2020 – פריפריה ביח' הטכנולוגיות). בשקף הזה אפשר לראות את תמונת המצב, איך היא עולה בין השנים. אתם רואים שיש כבר עלייה מאוד משמעותית באמ"ן. אמ"ן, מבחינת היקף המאותרים שלהם, הם כבר נמצאים בסביבה של ה-30%.

30-29?

אנחנו התחלנו כבר בשנת 2021 עם אמ"ן. אנחנו כבר מדברים על היקף המאותרים.

אומנם הגרף פה מאוד מאוד גבוה אבל זה לא הפרש משמעותי, אלא אם אני מפספס משהו.

נכון, אבל אני אומר עוד פעם. המטרה שלנו הייתה להגיע ל-30%. מה שאני מראה לך בשקף הזה, שבשנת 22', כ-30% מהמתמיינים בתוך אמ"ן הם כבר בתוך היעד. כנ"ל, אפשר לראות פה לגבי התקשוב. התקשוב נמצא השנה כבר על 25%, בשנה לאחר מכן יגיע ל-30%, בשנה שעברה הוא היה ב-20%.

מה אתה אומר? שזה לא מספיק מאתגר?

זה סופר.

אני לא רואה פה שינוי מאוד מאוד גדול.

מה שאנחנו הצגנו, שב-2025 אתם כבר תראו 30%, כשיעורם באוכלוסייה, וכפי שאמרתי, בעולם העתודה אנחנו כבר נמצאים מעל המספרים האלה ולכן אנחנו מדברים על 38% בשנה הבאה.

אגב, פריפריה אתה מגדיר לא רק גיאוגרפית? גם חברתית?

כן, לא נכנסתי פה להגדרה.

בסדר, אבל פריפריה זה מה שמוגדר גם חברתית, גם גיאוגרפית.

אנחנו הולכים לפי הגדרות של הלמ"ס פלוס הגדרות של יישובים שהוגדרו על ידי ממשלת ישראל.

בואו ניסע כי אנחנו לא נספיק. קדימה.

ברשותכם, אני רוצה להספיק שני דברים אחרונים. אחד זה הנושא של שער לעתיד.

סליחה, אני בכל זאת אשאל עוד שאלה, אני מתנצל. א', זה באמת מרשים מאוד, זה יפה ומחמם לב. אני רק שואל את עצמי: 30% כיעד מראש, נשמע לי קצת נמוך. גם אם זה היחס באוכלוסייה, למה לא לשאוף ליותר מזה?

קודם כול, 30% זה לא חסם.

לפחות 30%.

30% מבטא את הגודל היחסי. השאיפה שלי, שאוכלוסייה תיוצג בשיעורה היחסי בתוך יחידות צה"ל.

הבנתי מה אתה אומר.

אם זה יותר זה מבורך, אבל זה לא יכול להיות פחות.

אמיר, לצורך העניין, סתם שאלה שככה מנקרת לי בראש. יימצא מתאים יותר המלש"ב, מלש"בית שגרים נגיד לא בפריפריה.

אז אני אומר את זה בצורה ברורה.

למול המקום האחד שיש לך לתת כדי לעמוד ביעד הסטטיסטי של 30%, 35%. מה אתה עושה?

היעד הזה הוא לא על חשבון איכות בשום פנים ואופן.

תסביר.

בגלל זה הצגתי את כל ההקדמה של מה קורה בחטיבה ומה קורה בתיכון.

הוא מגדיל את ההנגשה.

אני אגיד את זה בצורה כזאת. חס וחלילה, וזה ברור לגמרי, יש את אותה איכות גם בפריפריה וגם במרכז, חד-משמעית יש את אותה איכות.

מתוך הנימוק הזה אני שואלת. ברור לך.

אז מה הבעיה? מה הפער? הפער היה א', בהנגשה, דיברתי על זה קודם.

מלכתחילה הם לא נכנסו לצינור הזה.

ב', במיון; ג', בהכשרה. אם אתה משפיע בשלושת המקומות האלה, חזקה עליך שאתה כן תוכל - - -

אני מסבירה את מה שאתה אומר. הפוטנציאל והאיכות תמיד היו שם. לא ניתנה להם ההזדמנות, הצבא פועל עכשיו באזורים הפריפריאליים האלה, גם גיאוגרפי, גם חברתי, כדי להנגיש את ההזדמנות לפוטנציאל. זה מה שאתה אומר.

אני אתן את זה בדוגמה אחרת. למה, נשים הן פחות מוכשרות מגברים?

תודה רבה.

כנראה שלא. אז מה כנראה הבעיה הייתה? הבעיה שהייתה הסללה של נשים בשלבים מוקדמים בכלל, כשמישהי בגן הילדים אמרה לה את תכיני עוגה ואתה תלך ותכין רובוט.

פשוט לא יכולה.

ברוך השם, זה לא מה שאנחנו הולכים אליו. מה שאני מנסה לומר, ברגע שאנחנו הולכים ועושים פעילות של נשים לעולם טכנולוגי – ואני לא סקרתי פה – כשמגיעות עתודאיות, אני מדבר אתכם בשת"פ עם משרד החינוך, ל-200 תיכונים ובאות מתוך העתודה, מהנדסת חשמל.

אז יש מודל השראה.

אז יש נשים שנרשמות יותר לפיזיקה ולכימיה ולמתמטיקה.

במיוחד אם תביא את המהנדסת הזאת שגדלה בפריפריה ותחזיר אותה חזרה לאותו בית ספר שהיא למדה בו. זה יהיה הסוד על אחת כמה וכמה. בוא נתקדם, ודמני.

(שקף: שער לעתיד – רצף השירות). הדבר האחרון שחייבים לציין זה שער לעתיד, אני רוצה לחבר את זה לנקודה שדיברנו עליה קודם.

הסוגיה של שער הכניסה, דיברנו בה הרבה. אמרנו, צריך לעשות הרבה פעילות בשער הכניסה כדי שאנשים, תהיה להם מוטיבציה. מה שהבנו בשנים האחרונות, שזה לא מספיק. מי שמתגייס לצה"ל צריך לדעת גם שכשתוצאה מהשירות שלו בצה"ל - - -

בסוף השירות.

הוא בסוף השירות מתחבר לחיים האזרחיים בצורה יותר טובה. הכישורים שרוכשים בצה"ל הם כישורים יוצאי דופן אם אנחנו יודעים למנף אותם, זאת הנקודה. ובעצם יצרנו פה תהליך שלם, שהוא התחיל קודם כול בעולם הלחימה, כשלמעשה בשנה השלישית לשירות קורים הרבה מאוד דברים.

אחד הדברים המפורסמים שקורים פה זה מסע בחזרה לעתיד, זה מסע שכבר כולל היום את כל הלוחמים, שהוא עושה סגירה מנטלית של השירות.

יפה. כל לוחם באשר הוא?

היום זה כבר למעלה מ-7,000.

מה המשך של זה?

זה משך של שבוע.

תוך כדי שירות.

כן, אבל התהליך קורה עוד קודם. זה מה שאני מנסה לומר. בעצם האח התאום של התוכנית הזאת זה הרמת משקפת, זאת אומרת באים אל אותו אחד משהו כמו שמונה חודשים לפני שהוא משתחרר וכבר משרטטים לו את תמונת העתיד.

בין שני הדברים האלה יוצרים תהליך מאוד מאוד משמעותי, ואני רוצה לחבר לזה עוד שתי נקודות, שזה מה שמופיע פה, לוחמים להייטק, וזה אפרופו השיח הקודם – וצריך להגיד, במערך הלחימה למעלה מ-50% מהלוחמים שמשתחררים, בדקתי את זה, יש להם בגרות במתמטיקה, בפיזיקה, במחשבים, חמש יחידות, חבר'ה שיכולים לעשות הכול.

כן. שבאו ללחימה מתוך רצון.

נכון. אמרנו להם תהיו לוחמים כי זו העדיפות שלנו, ואמרנו שגם רוכשים שם כישורים, ואז בעצם האחריות שלנו מחייבת אותנו פה ליצירת תוכניות לחיבור לעולם הטכנולוגי.

כשחלקם נשארים בקבע.

חלקם, אבל האחריות שלי זה לחבר אותם לשוק התעסוקה.

(שקף: "לוחמים להייטק"). לפני התוכנית הזאת, כבר היום במדים ללימודים לומדים כ-4,000 לוחמים, כ-50% מהם מגיעים לעולמות אקדמיה שיש להם קשר לטכנולוגיה. במכינה קדם-אקדמית לומדים כ-3,600 לוחמים, אני נותן פה את הקרדיט המלא גם למשרד הביטחון, 3,600 לוחמים, כ-50% מגיעים מעולמות הטכנולוגיה, זה 1,800 ועוד 2,000.

יש פה עוד שתי תוכניות חדשות שכבר עובדות כמה שנים. אחת זה תוכנית לוחמים להייטק, שהיא לוקחת השנה כ-1,000 לוחמים, שנה הבאה 1,300 לוחמים, והיא עושה להם הכשרות של בין שלושה לעשרה חודשים.

אחרי השירות.

אחרי השירות ובשירות סדיר נוסף, עד חמישה חודשים, מימון 90%. 85% השמה בשוק התעסוקה, וזו תוכנית שהולכת להגיע ל-1,300. ה-1,300 האלה מתחבר ל-2,000 שמתחבר ל-1,800 שאמרתי קודם.

יפה.

התוכנית השנייה זו תוכנית אלפא, שהיא גם תוכנית חדשה, כ-180 לוחמים שהם בסוף השירות שלהם מגיעים לשנתיים קבע ב-8200 או בלוטם של אגף תקשוב, עושים שם הכשרה ושירות, הרוב אחרי כן עם הניסיון הזה יוצאים לשוק התעסוקה.

זה סוג של פתרון לבעיית הג'וניורים.

נכון. חד-משמעית.

כי אתה אומר, אני לא רק עושה לו הכשרה, הוא עושה את הסטאז' שלו בצבא בשירות קבע ראשוני ויוצא לשוק העבודה מוכשר יותר.

כן. הדבר הזה, בסוף הוא מתחבר להסתכלות שלמה של הכנה לצה"ל, מיון, שירות משמעותי שדיברתי, ושחרור שמתחבר למשק. אני אגיד משפט אחד אחרון כי אין לנו את הזמן.

בוא נסיים עם החובה כדי להתקדם.

צה"ל משלב המון אוכלוסיות בצורה יוצאת מן הכלל, שמביאה רווחים אדירים גם לצה"ל ורווחים אדירים גם לחברה הישראלית. אני מדבר גם על מתנדבים, בצה"ל יש למעלה מ-2,000 מתנדבים בדקה זו, גם על הרצף האוטיסטי, גם תוכנית שנקראת מנעד הכשירות, שזה חבר'ה שלא יכולים לשאת נשק, אני מדבר על מאות בשנה, הכול ביחד מצטרף לאלפים, זאת אומרת זה צבא העם במובן הטוב של המילה שכולם מוצאים בתוכו את החלק שלהם היחסי. אני אעצור כאן.

אתה אומר לסיכום החובה, בסך הכול אני רואה איזון נכון יותר היום בין מערך הלחימה למערך הטכנולוגי, ובפתיחת ההזדמנויות והאפשרויות לאוכלוסיות שתמיד יכלו, רק לא הייתה להן ההזדמנות הזאת בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

אני רוצה שתענה על שני הקשרים. אחד, תגיד מילה – שאתה חושב שאתה רוצה להגיד אותה לציבור – בנושא המוטיבציה לשירות והחשיבות של ערך השירות בכלל, מילה על פתיחת מקצועות לנשים ואיפה זה נמצא עכשיו ביחס להחלטות הוועדה, ושאלות שנוגעות לשוויון בהקשר של אוכלוסיות שמקבלות פטור משירות והאופן שבו אתה חושב שנכון, מה נכון לצבא בראייה שלו את שילוב כלל האוכלוסיות בשירות בצבא. לפני שעוברים לקבע.

אני מקווה שיהיה לי זמן אחרי כן גם קצת על המילואים.

קדימה. קצר.

אני חושב שזה חשוב בעת הזאת, אבל אני אגיד ככה. אמרתי, המוטיבציה לצה"ל היא מוטיבציה שנמצאת ברמה טובה בעת הזו, שהיא נותנת מענה לצרכים של צה"ל. אני בהחלט מסתכל על המגמות העתידיות בסוג מסוים של דאגה ואני חושב שאנחנו עושים לא מעט פעולות בשלב המלש"ב שהצגתי בשלב השירות ובשלב סוף השירות, אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים לעשות עוד יותר כדי לגרום לכך שמיטב בנינו יגיעו לשירות קרבי ואחרי זה לשירות משמעותי.

ובנותינו.

לגבי שילוב נשים בצה"ל אמרתי את זה, אני חושב שאנחנו נמצאים בתהליך של התקדמות עצומה. אני חושב שההון הנשי הוא קריטי לכשירות של צה"ל, ליכולת שלו לממש את המשימות שלו. ראינו את זה – אני אומר את זה בצורה הכי פשוטה – בלי ה-7,000 לוחמות האלה לא היינו יכולים לייצר את הכשירות.

ההשלכות של זה על מערך המילואים.

כנ"ל בעולם הטכנולוגי וכנ"ל במקום אחר. ולגבי צבא המילואים.

רגע, מילואים. לחובה, מבחינת המגמות שאתם הולכים אליהן בהקשרים של שירות דיפרנציאלי והמשמעות בין הלוחם ללא לוחם, תגיד מילה.

אני אומר עוד פעם. אנחנו לקראת מודל חובה חדש.

שאומר?

המודל אומר שאורך השירות יהיה פונקציה של המערך. מי שיעשה שירות משמעותי, וזה יהיה רוב רובו של הצבא, יתוגמל הן במהלך השירות והן בעיקר בסוף השירות.

המודל יגיד עדיפות למי שהולך לתפקידי לחימה, למערכים הטכנולוגיים?

העדיפות תהיה קודם כול למי שהולך למערך הלחימה, במודע.

ואורך השירות יהיה שונה.

ואחר כך למערכים קריטיים אחרים שתומכים את המאמץ של הלחימה, בעיקר מערך טכנולוגי, מערך טכני וכו', מערך נהיגה. מי שישרת, וזה רוב רובו של הצבא, רוב כוחו ורוב מניינו ובניינו, הוא יתוגמל בצורה משמעותית.

בחלק האחרון של השירות.

לאו דווקא. לאורך כל השירות אבל בצורה עוד יותר משמעותית - - -

בשנה הנוספת שיש לו על פני האחר.

גם לאחר השירות וגם בחיבור ישיר לשירות המילואים.

לשוק העבודה.

לשירות המילואים גם.

אוקיי. קדימה, קבע.

בוקר טוב. כפי שאמרתי, עוצמת הארגון של הצבא טמונה במפקדים שלו ובאנשים שהוא מצליח להשאיר בצבא. בן גוריון שם את האמירה הזאת בשנת 57' והוא אמר את זה לא מעט פעמים, שאם אנחנו רוצים שבצבא יהיו מפקדים טובים וצעירים מוכשרים וטובים צריך להסיר מהם דאגות של השכלה ופרנסה כדי שהם יהיו ממוקדים במשימה, המדינה חייבת לסדר את הדברים האלה. הוא שם את זה אז כאמירה, לנו ברור שבתחילת הדרך, אם הביטחון היה בסדר תנועה מסוים אז היום יש לצידו עוד כמה אילוצים, וזה הולך ונהיה קשה, לא רק בגלל המדינה והצבא אלא גם בגלל מה שקורה בעולם התעסוקה ובדחפיו של המשרת ומה מאפיין אותו ואנחנו מוצאים את עצמנו באתגר מתמשך לאורך שנים, שהולך ונהיה קשה יותר.

יותר קשה להשאיר בקבע את האנשים האיכותיים במערכים השונים.

נכון. במערכים השונים. זה נהיה מאתגר וזה לא חונה רק על נקודה זו או אחרת אלא מצטרפות המון המון נקודות שמשפיעות, ואני אסקור חלק מהדברים שאנחנו מתמודדים איתם. זה לא רק מיקוד פנימי, זה גם מיקוד חיצוני וזה גם סוגיות אחרות.

(שקף: מסרים מרכזיים). המסרים המרכזיים, בתמונת המצב תראו שאנחנו חזקים מאוד בכניסה לקבע, ואני אומר את זה פה. אנחנו מצליחים, כהמשך ישיר לחובה, למצות אנשים לקצונה. המוסד של בה"ד 1 והמוסד של הפיקוד בצבא, בתחילת הדרך הוא חזק מאוד, כולל כניסה לקבע של חיילי חובה.

קבע ראשון.

גם קצינים וגם נגדים בתחילת הדרך, אנחנו מצליחים להמשיך את ההון האנושי שיש לנו, את המגוון, גם בתחילת הדרך.

מה שקורה אחר כך, ובדגש על השנים האחרונות, שאנחנו מזהים מגמות עזיבה גבוהות יותר מפעם, בכלל החתכים, בכלל המערכים.

עד כדי פערים שאתה יכול להצביע עליהם במערך הקבע.

בדרגות מסוימות, ברמת הרב סרן וגם ברמת הנגדים.

גם הצעירים יותר וגם המבוגרים.

וגם אם הפער הוא לאו דווקא פער בכמות, הוא פער בהכרח באיכות. זאת אומרת, כשאני בא ואומר: אוקיי, יש לי בעל תפקיד שיכול לעשות את העבודה, אבל לא הצלחתי להשאיר - -

הטוב ביותר.

- - את המספר 1, 2 שלי, אז בהכרח אתה מתפשר פה, כשהאתגר כפי שאמרתי, הולך ונהיה קשה יותר. אם אני אמקד את הבעיה, בגלל הרצף התעסוקתי שאנחנו מייצרים מתחילת הדרך, והרבה מאוד מהתפקידים הם תפקידים נבנים בצבא, אתה לא יכול לצנוח להיות מג"ד אם לא היית מ"פ, זה לא כמו בעולם התעסוקה במקום אחר שאני יכול להשאיל עכשיו בעל תפקיד מבחוץ. כשהרצף הזה לא מתבצע בשימור האיכותיים, אנחנו מזהים פערים באתגר הזה בדרגות גבוהות יותר, ואם אני ממקד את הבעיה, אז קושי בשימור הצעירים. הצעירים זה 29-24, זה העולם שבו אני מרגיש שבו אנחנו מתמודדים באתגר הקשה יותר כי אם אתה כבר מגיע לגיל המאוחר יותר, גיל ה-30, העסק שם כבר פחות קשה, השיקולים הם שיקולים אחרים ואנחנו מצליחים לעשות שם את הדברים.

כשאנחנו שואלים את עצמנו למה זה קורה לנו, אז אחד, אני חושב שבכל עולמות התעסוקה, כל מעסיק היום במגזר האזרחי, במגזר הציבורי, יודע שאנחנו באתגר הרבה יותר קשה מפעם בעולם התעסוקה. הרצון והדחפים של אנשים, השיח על ניצול הזמן, השיח על תגמול הוגן, השיח על הרצון להחליף עבודות כל הזמן, העזיבה הגדולה בחלק מהמקומות, להוסיף לזה את המאפיינים שהשתנו, בתוך כך המאפיינים באדם שמכניס את הרצונות שלו של חיפוש פיתוח אישי, והמושג הזה של פיתוח אישי והעלאת הערך, מושג שאנחנו כצבא לא תמיד שמנו כנגד העיניים לאורך השנים כי אמרנו: אדם, אתה תתפתח במקצוע שלך, מה זאת אומרת להעלות את הערך של עצמך במושגים שלא קשורים למקצוע? אנחנו יותר ויותר מזהים את זה ואנחנו נותנים כלים לדבר הזה.

(שקף: תמורות במודל הקבע). תמורות במודל הקבע, שינינו קצת את כללי המשחק. אותה יציבות שאפיינה עולם מסוים שגם המושג קבע אפיין אותו, קיבלה לא מעט זפטות בשנים האחרונות. אחד, בזה שהכנסנו מודל חדש לקצינים בצבא.

שהוא יותר ארעי, זאת אומרת אין לך ודאות בשירות.

שהוא מערער את היציבות ואת הוודאות התעסוקתית של המשרת בכך שהוא אומר – אם פעם הייתה מובטחת לי פה איזושהי מניה מסוימת, היא היום זזה והרצפה קצת זזה שם.

שיניתם את מודל הפנסיה.

מודל הפנסיה, אותו חתמנו ב-2004, אבל כשחתמנו ב-2004 לא צפינו שייפגש באותה עת עם עוד שינויים.

ואתה אומר, מעל 70%, מעל 80% כבר.

מעל 80% בצבא הם עם פנסיה צוברת, אנחנו נראה את המספר תיכף. נשחקו תנאי השכר. כשאתה מסתכל על המשכורות, בדגש על הצעירים בצבא, השכר, אני חושב שגם פורסם.

הממונה על השכר פרסם.

הממונה על השכר פרסם.

הממונה על השכר פרסם את זה ורואים שם את האנחנו אל מול האזרחות בוודאות, ואל מול גורמי ביטחון אחרים, במספרים ממש נמוכים, וזה מקשה עלינו.

אתה עושה ככה, יוני, כי מה?

כי בדרך כלל כשהיו משווים אז מציגים את אנשי קבע בגילאים מאוד צעירים ומשווים אותם לגופי ביטחון אחרים.

לא. תשווה ראשוני לראשוני, בכניסה.

אבל ההשוואות שעושים בדרך כלל, לוקחים קצינים בצבא בגילאים מאוד צעירים כי הם פורשים מוקדם ומשווים אותם לקצינים במשטרה למשל, שהם עשור מבוגרים יותר, ומה לעשות שהוותק משחק תפקיד.

ברור.

שוטר מתחיל לעומת נגד מתחיל.

אבל אני אומרת, תשווה ראשוני לראשוני, קצין בקבע ראשוני מול שוטר בקבע ראשוני.

בראשוני קבע זה נכון.

מקבלים פחות.

בסוף, אנשים מקבלים שכר, לא בהכרח שואלים אותם בן כמה אתה.

מה לעשות, אבל במגזר הזה לוותק יש משמעות.

השאלה איך אתה משאיר את אלה שנכנסים, בכניסה, כשאתה מראש מתחיל איתם בשכר נמוך.

כשאני אומר שהקושי שלי הוא בשימור הצעירים האיכותיים, אז כשהוא מסתכל, הוא אומר, אוקיי, אני יכול לתרום בארגון. זאת אומרת, אם אני אומר, הערך של ביטחון המדינה שם, אני יכול לתרום בארגון דומה ולקבל פי 1.5.

בשכר גבוה. כן.

למה לא? זה שיקול.

הפער הוא גדול מדי בכניסה.

וגורמי הנעת המשרת. בכיווני הפעולה אנחנו גם נציג פה את האסטרטגיה שבה אנחנו עוסקים בשלושה מעגלים. מעגל אחד, מעגל חיצוני, מיקוד חיצוני עם האוצר לנסות להביא כמה שיותר גמישות לתוך הצבא בתפעול; המעגל השני הוא מעגל בתוך הצבא, לתת למפקד יותר כלים. קודם כול, תבין במודעות של הדבר הזה; השורה השלישית זה העצמת המפקד כדי להסביר לו שהשתנה משהו בכללי המשחק, תכיר את זה.

(שקף: תמורות בעולם הקבע). מה שקרה לנו בשנים האחרונות, עולם הקבע, נשמע המילה קבע אבל תסתכלו, מ-98' בעצם עד היום אנחנו כל שלוש-ארבע שנים מכניסים פה זעזוע מסוים, שרגע רגע משנה את כללי המשחק, ומ-98', אותן כתבות שאתם זוכרים שאמרנו שכל אחד שאתה קושר אותו לעמוד מגיע לפרישה ואז נכנסו עם ביקורת גדולה מאוד והתהפכה הפירמידה של הראשוני והמובהק, הצעירים והוותיקים בצבא ב-2003, 2004, ונכנסנו לקיצוצים.

צריך להגיד שכל השינויים שאתה מפרט פה היו שינויים - -

שנכפו עלינו.

- - ממניעים כלכליים, זאת אומרת לחסוך בתקציב ההוצאה על כוח אדם, וכל השינויים פה במובן הזה יצרו פחות אנשים שיגיעו לגיל פרישה.

נכון.

שזה היה הרעיון. כדי לא לייצר עומס על תקציב הגמלאות, כל התפיסה הכלכלית אמרה, יותר ויותר נקצר שירות ונעשה יותר שערים שימנעו מהם להגיע לגיל פרישה, לצד זה שהפנסיה התקציבית ברובה שונתה לצוברת כבר מעל 80%.

היה איזשהו שלב שהאוצר דווקא ביקש לבגר.

הינה, זה מופיע.

אני שמה את זה בכוונה כדי שהוא ישיב על זה.

אתה צודק כי תסתכל, ב-2011, כשלצורך העניין התחלנו להכניס עילות ארגוניות כי אמרו לנו פחות פורשים, ירדנו ב-40% פורשים, אז התחלנו להכניס עילות של צמצום כוחות סדירים ועילות ארגוניות שבהן אנחנו נבחן את האנשים כדי שנוכל לשחרר אותם. הכנסנו מושג של 20 שנות ותק, כל מיני דברים שלא היו פעם, ואז ב-2013, בבואנו לממש את מודל ביגור הצבא, כמו שאמרת, באנו והתחלנו לבגר, ואז היו מג"דים מבוגרים יותר – זה היה בתקופתך כראש אכ"א – וב-2015, להזיז ספינה כמו הצבא, אתם צריכים להבין, זה לא שאתה אומר, מחר אני מפטר, מביא צעירים יותר. לא. מג"ד, הוא מתחיל, יש לו קדנציה, יש לו את המחליף שלו, יש את הפו"ם, וכן הלאה בכל התפקידים האחרים, ואז אמרו לנו, רגע, צריך להצעיר חזרה.

וכשגיל הפרישה, ממקום שבו הוא היה צריך להיות 48 בממוצע, אנחנו בהינף יד ב-2016 מדברים על 43 ממוצע, להזיז את הדבר הזה לוקח זמן, ואת התנודות אנחנו מרגישים היום.

הטלטלה עצמה גם פוגעת ביכולות.

ואז אנחנו פוגשים גם את פורשי הצוברת. זאת אומרת, ב-2004 חתמת על זה, לא ידעת מה המשמעות תהיה ומה היא תפגוש, ועכשיו אנחנו פוגשים את זה בשני זעזועים גם מכיוון מודל הקבע וגם מכיוון הצוברת.

היום אתם גם מקצרים שירות? משחררים על רקע שחרור כוחות צעירים?

צמצום כוחות סדירים, בשלוש שנים האחרונות. קודם כול צריך להגיד שבהסכם חתמנו על זה שנעשה את זה. פעלנו קצת יותר מאוחר. אנחנו מצמצמים, כן.

כמה בשנה?

מותר להגיד? זה שידור פתוח, עדיף לא להיכנס לזה.

בסדר. אחר כך אני אראה את זה.

אבל לא מספרים גדולים.

אני מתארת לעצמי. בסדר.

(שקף: מודל שירות 2016). מודל השירות היום אומר את הדבר הבא. בשבע שנים הראשונות אתה בראשוני – צריך להגיד ביושר, זה מודל הקצונה, אנחנו לא מגיעים לשבע שנים כמעט. אם פעם באמת באמת היינו משחררים אנשים כי לא עברתם למובהק, לא עברתם לרב-סרן, המספרים היום מעטים מאוד. ממוצע הקידום של אנשים מסרן לרב-סרן הוא ארבע שנות קבע בממוצע, 4.2 בערך.

אתה רץ איתם יותר מהר.

אני רץ יותר מהר. אני רץ יותר מהר, גם כי אני רוצה להגיע איתם למיצוי ב-14 שנות קבע. אחרי המעבר למובהק, שזה הרב-סרן, יש תקופה של כשבע שנים או עד 14 שנות קבע שבהן הוא עשוי להיבחן לטובת הגעה לפרישה או כסא"ל או כרב-סרן בכיר, כמובן סא"ל ומעלה.

יוסי, בוא שים את הדגש על הבעיות שיש לך היום, על האתגרים, כי אחרת אנחנו לא נספיק.

כפי שאמרתי, המודל גורם לנו לשחרר אנשים. שליש מהסד"כ זה רבי-סרנים מנוסים, 14 שנות קבע. המספר הוא גבוה מבחינתנו, היינו רוצים שיהיו פחות, כדי לא לפגוע במערכים טכנולוגיים, מערכים טכניים ומערכים תומכי לחימה, כשהמילה תומך לחימה קצת מבלבלת כי זה נשמע כאילו שולי אבל כל מערך המודיעין שלנו תומכי לחימה.

גם אחרים במערך התומכ"ל הוא לא שולי. אני תובעת את כבוד התומכ"לים.

לא, אני מדבר בתור אחד שהיה בתומכ"ל ולא ממעיט בערכו, ועדיין, שמתי את זה כי במושגים שאומרים תומכי לחימה, קצין קשר הוא תומך לחימה, קצין לוגיסטיקה, קצין חימוש, קצין טנא זה היום נקרא, וכן הלאה.

(שקף: מגבלות בהסכם כחלון-יעלון). אלה המגבלות ששמנו בהסכם. צד ימין – 14 שנות ותק, גיל פרישה ממוצע, כמות מכסות פרישה – הגביל אותנו, ועוד מספר משימות לא פשוטות פה כי לעמוד על גובה גמלה ממוצעת זה אירוע כשהוא נמוך, ואתה יודע, אנחנו לא בודקים אנשים לפי המשכורת – אנחנו לא פותחים את המשכורת שלו, אומרים לו אתה עולה לי יותר מדי, אנחנו לא נגייס אותך. אנחנו בודקים לפי איכות. ברגע שאתה מכניס את השכר למרכיב ועניין, אתה באירוע.

(שקף: תמונת מצב עולם הקבע). לגבי מה ששאלתם, פנסיה צוברת, אלה המספרים. 85% מהקצינים בצבא בפנסיה צוברת, 77% מהנגדים, שייכים למודל השירות החדש, כמעט 80%. זאת אומרת, 80% מהקצינים, אין להם פנסיה מובטחת לצורך העניין.

יש לכם את הגילאים בצד ימין ואתם רואים שאנחנו במגמת הצערה בקצונה – 43, מגמת הביגור בנגדים – 53.

(שקף: שיעור הנשים בקצונה). מבחינת מגדר, ניתן לראות בשיעור הנשים בקצונה, בין 2016–2022 מה קורה לנו. אנחנו הולכים וגדלים, משתי סיבות. סיבה ראשונה, פתחנו יותר תפקידים לנשים לפני כמה שנים, וזה רק הולך ועולה, ואז אנחנו רואים מג"דית ראשונה בפיקוד העורף, מג"דית בנ"מ, ויותר ויותר. תראו את הקפיצה בסא"לים.

לכלל צה"ל.

בכלל. זה הולך יפה מאוד. אנחנו נראה יותר ויותר, וכמובן אל מול תפקידים שהם פתוחים כי יש תפקידים שעדיין לא פתוחים שם.

כפי שאמר ודמני, כשיהיה מספיק אמיץ יעשה מאה אחוז.

הלוואי והיו לנו עוד קצינים אמיצים כמו ודמני.

תפתח, ודמני.

- - -

הלוואי עלינו עוד קצינים אמיצים כמו ודמני.

בגלל שהוא אמיץ אני אומרת את זה. בגלל שהוא אמיץ.

הלוואי עלינו.

מעל 90%.

עזוב 90. 100% מקצועות לנשים, ללא הבחנה מגדרית. אתה כבר שם. בתוך תהליכי המיון אתה שם, בתוך קצונה אתה הולך. עזוב.

יש פה בסוף גם שיקולים מבצעיים.

לא. אני לא אומרת שאם היא לא מתאימה, אם היא לא עומדת ברף, תיתן לה הזדמנות. ממש לא. אני אומרת, כפי שיש לך גבר שלא מתאים, יש לך נשים שהן מתאימות.

לגמרי. אני חושב שפעולות המיון שעושה - - -

אל תוותר עליהן. המיון שלך כבר עמוק בפנים.

אני אומר את זה שוב, בכובע שלי כמפקד מיטב – אני יודע מה גייסתי לצבא ב-2016 כשהייתי מפקד מיטב 2019 ואני רואה מה היום מביאים, ויושבת פה יונית שהייתה רמ"ד איתור ומיון של הצבא בזמנו, היא מיינה את כל הבנות והיא יודעת להגיד לך כמה פעולות, זה הולך ועולה ועולה כל הזמן. אנחנו נזהרים בפתיחת תפקידים נוספים בצורה כזאת שלא יפגע.

יכול להיות שלא תהיה לך בפועל בסוף מישהי שמתאימה, אבל אם פתחת אז לפחות אפשרת את ההזדמנות, אם הלכת על זה כבר בפריפריה ועשית את זה במיונים, פתחת את הכול, תגדיר – אין הבחנה מגדרית במקצוע, מאה אחוז. אם היא תגיע או לא תגיע זה יהיה פועל יוצא של התאמה. בוודאי אני לא אומרת לך להוריד את הרף, בשום צורה שהיא.

אגב, אם יישאר בג"ץ – סליחה – הוא בסוף לדעתי יקבע את זה כי בהיבטים של הזכות לממש את הפוטנציאל שלך כאישה, אין שום סיכוי שמישהו יגבה את זה, ולכן אני חושבת שהצבא הוא זה שהוא מוביל בהרבה מאוד תחומים ומהווה מגדלור לתפיסות של התייחסות לפוטנציאל, לאדם כאדם, אני חושבת שיש לכם הזדמנות פה לשחרר את החסם הזה.

אני פותח פה סוגריים. הסכנה היחידה בזה, שאם עכשיו זה יהיה מלא אחד מול אחד, אתה לא תפקוד על נשים ללכת ללחימה כמו שאתה פוקד על גברים.

למה?

כי אני חושב שאנחנו לא היינו רוצים - - -

אני לא חושבת שצריכה להיות שום הבחנה, אבל עזוב, זה דיון אחר.

אני הייתי נזהר כי אני חושב שביום שאתה תפקוד על נשים ללכת, כמו שאתה פוקד על גברים, זה יהיה בעוכרן.

יוסי, זה בדיוק הפער. ביום שתבין שאין הבחנה ומה שאתה יכול לפקוד על גבר אתה יכול לפקוד על אישה – שוב, למול אותם פרמטרים של התאמה, יכולות, מסוגלות – פתרנו את העניין.

חד-משמעי, ואני סוגר פה סוגריים וחוזר לקבע.

קדימה, קבע.

למה זו תמונת המצב? בנגדים אנחנו פחות זזים קדימה כי צריך להגיד שדווקא בנגדים התפקידים, בגלל הגיל המאוחר, פחות נגדות נשות קבע רוצות להישאר ביחידות הקצה כאשת קבע, אלה מקצועות שהם יותר סיזיפיים, צריך להגיד.

מאתגר.

תמונת המצב, עולם המאפיינים.

תגיע לאתגרים. אני רוצה להגיע למילואים עם ודמני.

(שקף: עולם התעסוקה). בסוף, לנו יש כצבא אתגר עם זה שבעולם מדברים על ארבעה ימי עבודה, מדברים על שעתיים וחצי אפקטיביות ביום וניצול הזמן, כשהצבא לא יודע לעבוד בשעות ולשלם לפי שעה או לא עוסק בזה ולא רואה לשעה אם יש עניין מבצעי – עזיבה גדולה בכל העולם, מחסור בהון אנושי, והתגמול שלנו מאוד לא הוגן, נקרא לו, אל מול מה שאנחנו עושים. זה השיח שיש בצבא.

(שקף: מאפייני הדור). האתגר הנוסף זה במאפיינים. טכנולוגיה – אוקיי, אנחנו מאוד טכנולוגים; משמעות וערך – על זה אין ספק, אנחנו צריכים לדעת לשדר את זה חזרה; למידה והתפתחות אישית – מושג שאנחנו מכניסים יותר ויותר בצבא. אתגר כי הם רוצים להתפתח כל הזמן, לאו דווקא במקצוע שגזרת עליהם בחובה. תזכרו, אנחנו מוציאים לקצונה לפי עולם התוכן שהוא שיבץ, ולכאורה, עולם הקבע שלי מוגדר במה שמפקד מיטב שיבץ בתחילת הדרך ולא תמיד אני רוצה להישאר במה ששמת אותי אז בגיל 18. יש לי רצונות אחרים, ואנחנו מנסים להכניס יותר מעבריות בצבא. ניצול זמן אפקטיבי – נגעתי; מקום נעים ונוח לעבודה – חבר'ה, יש לנו קושי עם זה.

תנאי שירות, כן.

לא צריך להגיד לכם מה זה לשרת ב-417 בבקעה בהוגמ"ר. אנחנו משתדלים כל הזמן אבל זה לא אותם facilities. קחו את ההייטק מול ההייטק שלנו, דובר פה על לוטם, ותגמול הוגן נגעתי.

(שקף: תמורות בעולם הקבע). מה שקרה בתמורות בעולם הקבע, מאתגר אותנו. פנסיה צוברת, מודל הקבע, ביגור נגדים, והמגבלות.

(שקף: כיווני פעולה). מה אנחנו עושים? כיווני הפעולה שלנו: המפקד, צריך לחזק אותו, לעזור לו עם סביבת עבודה מכבדת, SLB –Service Life Balance, האיזונים האלה, להכניס את זה לתוך השיח, לתת לו את היכולת לאזן בין הבית, ולהקים – לאו דווקא משפחה כבן או בת הזוג, לאו דווקא צריך להיות נשוי כדי להכניס את זה ב-DNA שלך, שהזמן הפנוי שלך הוא דבר חשוב, ולהכניס כלים לפיתוח אישי.

המערכת צריכה לחזק את יכולת המיצוי וההשמה בצבא. ה-silo האלה שאנחנו גדלים בהם לאורך הזמן צריכים להיפרץ בלהסתכל על האדם כמו שהוא מסתכל על חייל החובה, על המלש"ב, ומאפיין אותו, אנחנו צריכים לעשות כלים יותר טובים שבהם נסתכל על האדם כקצין – אתה כבר שלוש שנים בתפקיד הזה, בוא נסתכל עליך, אולי יש לך כישורים מסוימים, או שרכשת אותם בלימודים עכשיו או משהו אחר, במקום שתברח לנו החוצה.

צריך להגיד שאנחנו נותנים להרבה מאוד אנשים ללמוד תוך כדי שירות. כרבע מאנשי הצבא לומדים תוך כדי שירות, ומרביתם לא נשארים איתנו, זאת אומרת הם לומדים כלים ומשתחררים. ולהביא מהאוצר – ואני מקווה שבהסכם באותיות הקטנות זה הכול ייכנס.

מתי זה אמור להיסגר מול האוצר?

אני מניח שבחודש הקרוב.

בטווח הקרוב?

כן.

לפני התקציב.

בדיוק.

כולנו תקווה.

יש דברים שאמורים להיכנס – לאו דווקא בקבע אבל בכלל – במסגרת חוק ההסדרים או שאתם עדיין לא יודעים?

ואם יש משהו שאתם חושבים שנכון שנשים זרקור עליו דווקא בעת הזאת כדי להשפיע, דברו איתנו.

הדברים הם עוד בשיח עם משרד האוצר בשביל לסכם את הדברים. חלק מהדברים הם בסיכומים ואז לא צריך, חלק מהדברים יצטרכו להגיע לתהליכי חקיקה פה בכנסת. זה עוד בפרטים, אבל כמובן לקראת דיוני התקציב הדברים האלה צריכים להיות סגורים עד הסוף.

למיטב ידיעתי, הדברים האלה לא יגיעו בחוק ההסדרים אלא בחוק נפרד.

זה לא ייכלל בהסדרים?

עד כמה שאני יודע.

למרות שמבחינת הצבא זה היה הכי נכון.

אנחנו פקדנו את אסטרטגיית כוח אדם מבחינת אנשים לוקחים אחריות, כפי שאמרתי, על שלושת המעגלים האלה.

(שקף: גמישות למפקדים – יציבות למשפחות). הרצון זה לתת גמישות יתר למפקדים, משלושת המעגלים. בסוף הכול צריך לשרת את המפקד. לא יעזור, מפקד זה אבא ואמא לאורך כל הדרך, אנחנו צריכים לתת לו יותר כלים לפיתוח גם אישי, ולייצב פה. אל תזעזעו אותנו יותר, וזה מה שביקשנו אגב בהסכם – לא עוד מודל, לא עוד שינויים, לא עוד בשורות שאנחנו מתמודדים איתן.

וההסכם המתגבש נותן יציבות?

כן, והיינו רוצים עוד קצת גמישות. ושאף אחד לא יכעס עליי שם שחסר לי - - -

מה אתה מפחד לדבר? מי יכעס עליך? דבר. זה מה שצריך.

אני לא מפחד, רק אני אומר – לא יכעסו עליי שאחרי מה שנקרא לחצו ידיים, אני צריך עוד מכסות רב-סרן בכיר ומכסות פרישה.

אז זה הזמן שלכם להשפיע. מה שלא תוציאו עכשיו, לא בטוח יהיה לכם אחר כך.

(שקף: ערך ומשמעות). כפי שאמרתי, אנחנו מסתכלים על המפה בארבעת המקומות האלה – בצעירים, להעלות את השכר שלהם, לחזק את המשמעות בצבא, קורסים מדהימים שלא הספקנו לדבר עליהם של מולדת, כמו עדים במדים, רק בארץ, בחיזוק המשמעות בחיבור שלהם, ברתימת האנשים לערך ומשמעות שיש בצבא, מעבר למשמעות של התפקידים שהם עושים.

(שקף: "אטרקטיביות השירות"). ולהיות אטרקטיביים יותר. מודל הקבע, ההתאמות הנכנסות, גמישות בהסכם, שתהיה לנו יכולת יותר ולא להפריש אנשים לפי גיל או לפי הגמלה אלא לפי האיכות ולפי יכולת שלנו לפתח קדימה.

נגדים כנכס של הארגון). והנגדים – הנגדים זה הנכס של הארגון.

זה הידע.

הציר המקצועי הזה, שאם בסוף נקבל שם מכה, זאת מכה שיהיה לנו קשה בצבא להתאושש ממנה.

(שקף: לראות את משרת הקבע). אנחנו חיזקנו בארגז הכלים – ואני לא אכניס פה את כל מה ששמנו, אבל שמנו המון המון דברים למפקד.

(שקף: נגדים כנכס של הארגון – שימור, פיתוח וקידום). הנגדים, מעודדים אותם להשכלה, יותר ויותר נגדים משכילים יש לנו, קרוב לשמונים ומשהו אחוזים מהמובהקים למדו. מודל קדנציות – להזיז אותם; נגד שומר טבע; סוגיות שכר ומענה לביגור, זה כרגע בתהליך, אני אשמח שהם יקבלו את ההתאמה כי נגדים בסוף כפי שאמרתי, הם נכס.

(שקף: פיתוח מותאם אישי). הקמנו מרכז לפיתוח והשמה בצבא. ביום שבו אדם אומר, אני לא רוצה לגדול בציר הזה שהכשרתם אותי - -

שבו התחלתי.

- - שהתחלתי, אלא אני רוצה שתראו אותי. במקום שאני אצא החוצה - - -

ואחפש מקום עבודה, תכשירו אותי לתפקיד אחר.

בדיוק. זה שינוי לא פשוט. זה נשמע פשוט אבל זה לא פשוט.

לא פשוט.

כי זו תרבות ארגונית מאוד מורכבת. כקצינת חיל את יודעת מה האתגר.

בין החילות, בין הזרועות.

בדיוק. בין סמכויות, בין חיל אוויר, בין חמ"ל, ואנחנו עוסקים בזה המון, לפתח אותך.

בוא תסכם את הקבע, יוסי, למול האתגרים.

מול האתגרים זה מה שאנחנו שמנו. אנחנו רוצים בשורה התחתונה לראות את המשרתים, זה אנחנו, לעסוק בתרבות הארגונית זה אנחנו. אנחנו רוצים מכם גמישות יותר, בכלל החתכים של הגיל מ-24 עד הפרישה.

יציבות. בואו רגע ניתן, ובגלל זה אמרתי לכל המודלים שרצו ואמרו, בואו נשנה את מודל ההעסקה בצבא – זעזוע בצבא, אין רוורס. כל הגרף שראיתם, מ-98' לא היה רוורס. פעולה שבוצעה, כפי שאמרת, תמיד ירדה עלינו כעניין כלכלי, לא היה רוורס אם הבנו שטעינו, ומחיר הטעות בצבא הוא מחיר כבד מאוד. מפקדים, ברגע שאתם שם מפקדים או אנשי מטה או אנשי מקצוע לא מתאימים, הנזק, אנחנו נראה אותו גם בחובה.

צריך אולי להגיד משפט על זה, שמי שמסתכל על עולם משאבי אנוש בצבא בזירות נפרדות – חובה לבד, קבע לבד, מילואים לבד – לא מבין את ההשלכה ואת ההדדיות ביניהם.

נכון.

וצריך להגיד שכל טלטלה או כל שינוי מהותי במקום אחד, מקרין באופן ישיר. גם אם אתה לא רואה את זה באותו זמן בדיוק, מקרין באופן ישיר – גם על האיכות, גם על הכמות, גם על המוטיבציה, גם על המשמעות וגם על היכולת של הצבא לעמוד במשימות שלו כשאתה פוגע במערך מסוים בהתייחס לסך הכול הפוטנציאל האנושי.

היום עם כל הרשתות החברתיות, הכול רץ מהר מאוד. אתה עושה אירוע אחד, אפקט פרפר בצד שני.

תודה, יוסי. ודמני, מילואים.

(שקף: נבחרת משרתת). אני אתחיל ואומר, מילואים זה נבחרת משרתת כבר לא מעט שנים.

דיברנו על זה קצת. בסוף, כמה מתוך כלל האוכלוסייה, כי מדברים היום על מי מתנדב, מי כך, מי אחרת. תגיד מספר שאזרח במדינה יודע להגיד, כמה מתוך פוטנציאל המתגייסים שיכולים להתגייס לשירות מילואים בסוף נמצאים בכוח אדם מילואים, ובסוף גם מופעלים בשירות מילואים פעיל.

במדינת ישראל, נקרא לזה בגילאים של המילואים, 22–45 נגיד, יש כ-2.8 מיליון. בפועל, משרתים במילואים כחצי מיליון, זה הנתון הרישומי, מתוכם כ-130,000 הם משרתי מילואים פעילים. משרתי מילואים פעילים זה אומר שהם מבצעים במשך שלוש שנים 20 ימים.

כמה מתוך החצי מיליון?

אנחנו עשינו איזשהו שינוי בהחלטת ממשלה בשנת 2022, שבה קבענו שלוחמים, הם יוכלו להיחשב כמשרתי מילואים פעילים ב-75% מהזמן, זאת אומרת ב-15 ימים בשלוש שנים. זה אומר שהמספרים קצת עלו, זה מה שאמרתי כ-130,000 משרתים. זה המספר שנושאים בנטל.

באחוזים? מבצע שירות מילואים פעיל ביחס לפוטנציאל האוכלוסייה במדינת ישראל הוא? 4%? כמה?

עוד פעם, זה בחישוב מול כלל האוכלוסייה. זה לא חישוב מדויק, אבל זה רק ממחיש שבסוף, מספר משרתי המילואים הפעילים הוא מעט שמחזיק את המרובה, בצורה מאוד משמעותית.

גיל הפטור היום?

בעיקרון, גיל הפטור הוא 40 אבל יש לזה חריגים שאנחנו מאשרים כאן ויש כאלה שאנחנו משחררים יותר מוקדם אם אין אפקטיביות.

ונשים?

בעיקרון, נשים היום מקבלות פטור במידה שהן יולדות ילד אבל שינינו את הדבר הזה באופן שהיום אנחנו מציעים להן להישאר.

אם היא רוצה להישאר למרות שהיא ילדה, היא יכולה להישאר במערך המילואים.

היא נשארת, כן, אם היא רוצה להישאר.

החוזה בין הצבא לאיש המילואים מעל גיל 40 הוא במסלול של התנדבות. הוא אומר לך, אני מוכן להתנדב. מה זה אומר החוזה הזה? שהוא יכול לחזור בו מהתנדבות בשלב מסוים?

מהתנדבות אפשר לחזור, אבל זה אומר שבמידה והוא מתנדב, הוא מתנהל כאיש מילואים לכל דבר, כ-11%.

אבל הוא החליט עכשיו לצורך העניין – הוא בן 41, 42 – שהוא מסיים מול צה"ל את החוזה הזה של התנדבות.

ההתנדבות היא לתקופה מסוימת. בפרקטיקה של החיים והמציאות אנחנו לא נכפה על מישהו לעשות שירות מילואים אם הוא מתנדב.

סמנטיקה של המציאות שלנו, זה חשוב שנדע.

אני אומר שבסוף מדובר באחוזים משמעותיים. מתוך מערך המילואים, כ-11% הם מתנדבים, אבל צריך להגיד שמן הסתם, אם מישהו מתנדב ולא מעוניין להמשיך להתנדב אז אני לא מניח שהמפקד שלו יתעקש על הביצוע של המילואים.

וכשאתה אומר 11% מתנדבים זה גם בהיבטים של גיל וגם בהיבטים של מקצוע.

בעיקר בגיל.

(שקף: סד"כ מערך המילואים). אם אנחנו מסתכלים על תמונת המצב, גם ראינו את זה קודם, בעולם הלחימה תמונת המצב היא גבוהה. אנחנו מדברים על סדר גודל של בין 120% ל-130%, שזה מה שאנחנו מכוונים. בעולם תומכי הלחימה אנחנו מדברים על למטה מ-100%, אנחנו מדברים על בין 90% - - -

ואז גיל הפטור של הלחימה הוא יותר צעיר מתומכי הלחימה?

בפרקטיקה לא. עוד פעם, בתומכי לחימה, גם בלחימה, יש מקצועות ספציפיים – נגיד פרמדיקים או נהג משא כבד או דברים כאלה – אבל הסיפור הוא לא בגיל הפטור. הסיפור הוא שהמעבריות מסדיר למילואים היא לא מלאה וכבר בעולם הסדיר יש פערים בעולם תומכי הלחימה.

אתה גורר את הפערים. זה בדיוק מה שאמרנו קודם. מאה אחוז.

כן. צריך להגיד שההבדל בין מצבה רישומית לפעילה בעולם החובה הוא נמוך יותר מאשר בעולם המילואים.

ברור. זה שהוא על הרישום זה לא אומר שהוא פעיל.

כשאנחנו רואים 90% ואפילו 95%, זה אומר שיש פערים אבל הם מטופלים, והפער המרכזי הוא באמת במעבריות בין סדיר למילואים.

אמיר, אתה חושב שצריך? הרי היו שנים שגייסו כולם מחובה למילואים באופן כמעט אוטומטי, והיו לזה משמעויות גם של להחזיק מערכים, גם להכשיר וגם ציוד. אתה חושב היום, בהתבוננות רחבה על כלל עולם המילואים, שהמדיניות הזאת של גיל הפטור למילואימניקים היא נכונה או שאילו זה היה תלוי בך מבחינת צורכי הצבא – הרי הייתם בוועדת חוץ וביטחון לפני שבוע, זה היה דיון פתוח אז אני יכולה להגיד – כשאמרתם שאתם רוצים להחריג קבוצת אנשי מילואים די גדולה מהחוק, ביכולת לגייס אותם במקום פעם בשלוש שנים, פעמיים בשלוש שנים, וגם ביקשתם משך שאחר כך ויתרתם.

הם עוד לא ויתרו.

זה יגיע בשלב כזה או אחר.

יש הבדל בין מה שהייתי רוצה לבין מה שאני יכול.

אוקיי.

מה שהייתי רוצה זה שמשרת מילואים יעשה שירות מילואים של 10–12 שנים וזהו. זה מה שהייתי רוצה.

משירות סדיר, כן.

עובדתית, כפי שהצגת ותיכף אני אציג את זה, הנטל על משרתי המילואים, במיוחד בשנתיים האחרונות, הוגדל.

ככל שהעומס המבצעי גדול יותר הם נדרשים ליותר.

אפילו הוכפל. נדבר תיכף בנתונים – כמה שאני אגיד בוועדה פתוחה אבל אמרנו את זה בסגור בשבוע שעבר.

אי אפשר להסתכל על המילואים כמקשה אחת. יש מקומות שכן אפשר להגיע לגילאים יותר צעירים, זה תלוי בתמונת המצב של כל מערך ומערך. עניינית, בגיל הפטור הנוכחי ובנתונים הנוכחיים, יש לנו תמונת מצב בלחימה שהיא תקינה וטובה, ובעולם תומכי הלחימה פערים שאנחנו בעיקר מושכים אותם מהסדיר.

(שקף: הרכב סד"כ המילואים). אפשר לראות פה גם את היחס בין תומכי לחימה, כ-60% מול 40% לחימה. צריך לדבר על 18% נשים.

במילואים. סך הכול.

וצריך להגיד שהמספר הזה נמצא במגמת עלייה והמספר הזה מן הסתם יעלה עוד מכיוון שאנחנו רואים – ראינו את זה בחלק הראשון – שיעור של נשים בשירות יותר משמעותי, מן הסתם מעבריות למילואים היא הרבה יותר גבוהה, ולכן אנחנו רואים יותר. יש מערכים כמו מערך ההפעלה במודיעין שבו האחוז, אפילו רוב המשרתים זה נשים.

צריך גם פה להגיד הפוך. בגלל שיש לך יותר לוחמות בסדיר, הגמישות במילואים יכולה להיות יותר גדולה.

יש לי אתגר.

אילו לא היה לך את הגדודים המעורבים עם נשים היום בגבולות, העומס על אנשי מילואים היה דרמטית יותר גדול.

זה ברור ובגלל זה גם - - -

לא ברור לכולנו, צריך להגיד את זה כי יש מי שחושב שנשים לא צריכות להתגייס ויש כאלה שחושבים – שרים בממשלה – שלא צריכות להיות לוחמות. המשמעות של הגיוס שלהן לתפקידים האלה מקל באופן מסוים על אנשי מילואים שמתגייסים ליותר ימים.

א', זה נכון. ב', הוא גם מאפשר לצבא הסדיר להיות הרבה יותר חזק, דיברתי על זה קודם, והראיה שאנחנו ממש בימים אלה מגייסים את הגיוס השני של הגדוד החמישי של הגנת הגבולות.

(שקף: המפקדים במילואים). כשאנחנו מסתכלים על מפקדים במילואים, אפשר לראות פה גם את הנתונים. הרמה של המ"פים, מג"דים, האיוש הוא מאוד גבוה. יחד עם זאת, צריך להגיד שיש פה אתגר לא קטן וזה בגלל העומס שמוטל על מ"פ ומעלה, שהוא לא רק התעסוקה והאימון אלא הרבה מאוד פעילויות אחרות של ניהול הפלוגה, ניהול הגדוד; מ"מ, ניהול המחלקה, ואין ספק שאנחנו עושים הרבה מאוד פעולות עכשיו כדי לחזק את משרתי המילואים לתפקידים האלה.

אחד הדברים לדוגמה שעשינו לאחרונה, נתנו למעלה מ-100 מלגות לסמ"פים, מי שהולכים לתפקידי מ"פ למימון של תואר, ויש כאן גם שינויים שעושים בקורס מ"פים ובקורס מג"דים כדי שהם יהיו יותר מותאמים למשרתי מילואים, ועוד תוכניות אחרות של מעבריות מסדיר למילואים של נשים לתפקידי מ"פ.

(שקף: איוש חוגרים בחלוקת מערכים). מבחינת האיוש עצמו הראיתי את זה. סך הכול מדברים על איוש תקין, במקצועות תומכי הלחימה קצת פחות.

(שקף: סקר הוגנות ותגמול). באמת, יש לנו אתגרים רבים בעולם המילואים, הם באים לידי ביטוי בעיקרים של הסקר שאני מציג פה. אפשר לראות כאן שבכל מה שקשור, לצורך העניין לרמת המוטיבציה והלכידות של המסגרת, יש ירידה מסוימת.

ירידה במוטיבציה בהשוואה ל-?

ביחס לשנים קודמות, וירידה מסוימת בהתייצבות לתעסוקות ולאימונים.

אתה יכול לדבר במספרים?

בואי נאמר כך. שיעור ההתייצבות לתעסוקות מבצעיות עמד על כ-70%, כשני-שלישים. צריך להגיד, יש אנשים שמקבלים שחרור מטעמים שהם לגיטימיים לחלוטין.

בבסיס, זימנתי מאה אחוז, התייצבו 70% ליום הראשון.

כן. שיעור ההתייצבות לאימונים הוא קצת יותר נמוך, הוא עמד על אזור 60%.

ושוב, אני רוצה לחדד לציבור, זה לא קשור למה שקורה עכשיו.

לא, זה לא קשור.

אתה אומר, מלכתחילה יש שחיקה בהיקף ההתייצבות למערך המילואים.

יש שחיקה. הנתונים האלה הם נתונים בני שנה פלוס לפחות ואני אומר שהסיבה המרכזית, זה בעיניי נובע משני דברים. אחד, מהגדלת העומס, אני מייד אדבר על זה.

שחיקה.

בשחיקה.

של פחות אנשים ליותר ימים.

נכון. ושנית, מכך שהאנשים האלה לא זוכים מבחינתנו - - -

להוקרה ותגמול של החברה.

להוקרה והתגמול הנדרש.

כולל מקום עבודה, פיטורים, משפחה.

אבל צריך להגיד שעדיין השיעור הוא מאוד גבוה, זה לא שעכשיו יש איזושהי בעיה. החיבור בין סדיר למילואים בשנים האלה הוא הרבה יותר משמעותי מאשר בעבר, זאת אומרת היום בכל יחידה סדירה יש היקף גדול של משרתי מילואים. מן הסתם, האינטנסיביות של השירות היא משמעותית, ואמרתי, יש שינוי של מודל האימונים למילואים מ-21' ואילך שהוא יותר משמעותי. יש פה עומס לא קטן ויש פה גם צרכים – אמרנו את זה קודם – שגם בשובר גלים הביאו להרחבה משמעותית של השימוש בתעסוקות מבצעיות ובהיקפי הגדודים עד כדי הכפלה של היקף הגדודים שמבצעים תע"מ.

(שקף: מערך המילואים – ציפיות).

מה הציפיות?

מה אנחנו עושים עם הדבר הזה? אני אומר, יש פה עיסוק מאוד משמעותי של מפקדים בצה"ל, מהרמטכ"ל דרך אלופי הפיקודים, מפקדי האוגדות וכו', והחטיבות.

מתוך הבנת החשיבות שלהם לכל תרחיש.

נכון. ולכן, באמת יש פה כמה מהלכים. אחד זה הסיפור הזה של משמעות, נחיצות ותיאום ציפיות, וחיבור גם אופרטיבי וגם משימתי מאוד משמעותי. הדבר השני זה באמת חיזוק מאוד משמעותי של דרג הפיקוד. נעשו בצבא לא מעט פעולות כדי לחזק את זה, בעיקר בהיבטים של מנטורים, בחירת המועמדים, תהליכים באמת יותר עמוקים של בחירה. גם סוגיות של אתוס השירות, מייד אני אתן כמה דוגמאות, חקיקה והחלטות ממשלה בסוגיות של הוקרה ותגמול.

(שקף: סטטוס החלטות ממשלה 22'). קשה לראות את זה אבל בשנת 22' עברה החלטת ממשלה, במאי 22', היו שם שורה של נושאים שטופלו. לטעמנו זאת לא הייתה החלטה מספיק רחבה, לטעמנו החלטות ממשלה כאלה הן החלטות שהיו צריכות לכלול את כלל משרדי הממשלה בהיבט גם של המימון. לא כל משרדי הממשלה עשו את זה, בעיקר הנטל היה פה על תקציב הביטחון. אנחנו בכל מקרה מתכוונים, מכינים את עצמנו כרגע לשורה של החלטות חדשות.

למה לא כחלק מההסדרים? זה היה הכי נכון לכם.

אנחנו עושים את זה גם כחלק מההסדרים. הצגנו את זה. כפי שאמרתי קודם, הרעיון של יוקרת השירות שאנחנו מדברים עליו במסגרת מודל החובה המותאם, הוא קשור גם למילואים כיוון שאותם אנשים, לא רק שאנחנו רואים אותם עושים שירות משמעותי בסדיר אלא רובם המוחלט ממשיך גם לשירות מילואים לאורך שנים, ולכן בוודאי זה כלול שם.

שורה של החלטות ממשלה, שבאמת המטרה שלהן תהיה, מעבר לדקלרציה שהיא מאוד חשובה דרך אגב, לחזק מאוד את משרתי המילואים, בדגש על משרתי המילואים הצעירים ומשרתי המילואים שמבצעים תעסוקות ואימונים.

צריך להגיד שבצבא פועלת תוכנית רב-שנתית שנקראת תר"ש תנופה במילואים, שהיא כבר נמצאת בתוך השנה השלישית שלה עכשיו, ב-2023.

היא מתוקצבת?

היא מתוקצבת ויש לה וקטורים שעוסקים גם בסוגיית הלכידות. לדוגמה, תוכניות לכידות לרמת הפלוגה, לרמת הגדוד, לרמת החטיבה. צריך להגיד, כשמדברים עם מפקדים במילואים הם מאוד מציינים את הדברים האלה כדברים מאוד משמעותיים.

הדבר השני זה באמת פעילות מאוד חזקה בסוגיית המעטפת המשפחתית, זה מאוד מאוד התחזק הווקטור הזה אל מול גם שובר גלים. כלים למפקד, שהם כוללים גם ימ"מ נוסף, גם כלים לוגיסטיים וגם כלים אחרים.

פעילות שלמה להוקרת מפקדים, שחלקה גם הייתה בהחלטות הממשלה, פעילות משמעותית מאוד של הנגשת מידע. צריך לתת כדוגמה נגיד את מערכת קודקוד, בעבר מג"ד או מ"פ היו צריכים ללכת ממשרד קישור להוציא דוחות, היום יש להם מערכת שהם יודעים. כמובן שהמערכת הזאת, יש לה עוד פוטנציאל משמעותי להתפתחות נוספת. כל התהליך של מעבר מסדיר למילואים, דיברתי על זה גם קודם. בתוך התוכניות שלנו של שער היציאה זה מובנה גם, זאת אומרת הרעיון הזה מסדיר למילואים הוא מאוד משמעותי ביכולת לחבר את משרת המילואים כבר לימ"ח שלו, ליחידה שלו, עוד לפני שהוא השתחרר בכלל.

מבחינת פעולות ללכידות המסגרת – אני לא אעבור דבר דבר אבל פעולות כמו תוכנית פק"ל, שזו תוכנית לרמת הפלוגה, כבר 100 פלוגות עושות את זה השנה, שבתות חינוך, דו-יומי מורשת, יש פה המון המון פעולות שהן מאוד מאוד נדרשות ומאוד מוצלחות, גם במשובים שאנחנו מקבלים ממשרתי מילואים.

יש פה תהליך שלם בסוגיה של ההוקרה. צריך להגיד שזה גם מתחבר למודל הרשותי שדיברתי עליו קודם. הרבה מאוד מהרשויות, בצדק, רוצות להוקיר, להעריך ולציין את משרתי המילואים שלהן, ויש פה גם תהליכים אחרים, אני לא אעבור אחד אחד אבל הרעיון הוא באמת לייצר גם בתוך החברה שבה אנשים נמצאים את ההוקרה הנדרשת כדי באמת לתת את התמיכה לעניין הזה של שירות משמעותי.

(שקף: תיקוני חקיקה – חוק המילואים). אנחנו עומדים בפני הבאה לכנסת, יש ועדת שרים לענייני מילואים בראשות שר הביטחון, מספר נושאים של חקיקה.

(שקף: תגמול והוקרה – כיווני פעולה). המטרה תהיה לחזק את משרתי המילואים. הראשון שבהם זה הגדלה של מה שנקרא התגמול המזערי. היום, משרת מילואים מקבל סכום מינימלי – מי שאיננו עובד – של כ-204 שקלים, בכוונתנו להעלות הסכום הזה בצורה משמעותית.

מה זה משמעותית? למה?

משמעותית זה להביא אותם לערך יום שהוא - -

ריאלי.

- - ריאלי ביחס לשכר הממוצע במשק. היום זה פחות משכר המינימום, ה-204 שקלים האלה. הדבר השני זה תגמול נוסף בגין כשירות מבצעית למי שמבצע תע"מ אימון, בדיוק אל מול הנקודה שדיברתי עליה קודם של חיזוק הווקטור הזה של מי שנושא בנטל, של תעסוקות אימונים. הדבר השלישי הוא עיסוק בנושא של שיפוי מעסיקים, שלא טופל עד כאן ביחס ליכולת לבצע מילואים.

(שקף: החלטת ממשלה – הצעות). וגם, שורה של החלטות ממשלה שאנחנו מגבשים אותן עכשיו.

זה לקראת יום המילואים?

כן, בדיוק. כל הדברים האלה יתכנסו גם לקראת יום המילואים.

אני אומרת לכם את זה רגע כועחו"ב. אנחנו צריכים לראות איזה נושאים אנחנו מקדמים במסגרת החקיקה כחלק מהיערכות ליום המילואים ומה אנחנו עושים. תהיו מתואמים איתנו, ודמני, על מה אתם מצפים מוועדת חוץ וביטחון, ואני כוועדת משנה אשמח כמובן לסייע בזה בתחום ספציפי של מערך המילואים.

כרגע זה נמצא בגיבוש סופי של ההחלטות, יש שורה של נושאים. זה עתיד להגיע לפי הסדר לוועדת שרים לענייני מילואים.

נקבעה כבר? יש מועד?

יש. כן, זה יקרה בזמן הקרוב.

תעמדו על זה, כי אחרת אתם לא מסתנכרנים ללוחות הזמנים.

הכול הולך להסתנכרן גם לאישור התקציב וגם ליום ההוקרה, זה במקרה גם יוצא קרוב.

זה ביחד.

בדיוק. וגם צריך להגיד, כפי שאמרנו קודם, שיש מרכיבים שאנחנו כללנו בסוגיית חוק יוקרת השירות או השינויים שאנחנו רוצים לעשות בגין מודל החובה העתידי, שזה קשור קשר ישיר לנושא של מילואים.

אז אם אני אסכם.

תן סיכום על כלל ההצגה שלך היום.

על הכלל או רק על המילואים?

על הכלל.

אני אגיד שיש בפנינו אתגרים, אם זה בעולם של החובה זה האתגר של להמשיך ולשמר ולחזק את המוטיבציה לשירות קרבי ולשירות משמעותי. אני חושב שגם מודל חובה עתידי ייצור לנו אתגרים. אני חושב שהפעולות שאנחנו מבצעים בהכנה לצה"ל במודל הרשותי, השינויים שאנחנו עושים במיון, שעשינו במיון והתוכניות שהן מאוד משמעותיות בסוגיית השער לעתיד והשילוב לאזרחות, הם פתרונות מאוד משמעותיים כדי לחזק את מודל החובה ואת עולם החובה, שכפי שאמרתי הוא נמצא באתגר משמעותי.

לעניין המילואים, צריך לומר, אנחנו מדברים פה על נבחרת משרתת, אנחנו מדברים על הרחבה משמעותית של הנטל, והדבר הזה מחייב אותנו מעבר לפעולות - - -

יותר עומס על פחות אנשים.

נכון. מעבר לחיזוק של מרכיבי הכשירות, האימונים והגדרת הנחיצות של משרתי המילואים, שזה קורה היום לשמחתי, גם לפעול בצורה יותר עצימה בסוגיית ההוקרה והתגמול למשרתי המילואים.

אם אני מסכם את הכול, אני אגיד שאני חושב שאנחנו עושים לא מעט צעדים בעניין הזה. חשוב מאוד שהם יהיו משולבים בעשייה ובתמיכה ובהשתתפות של כלל הגורמים שהם רלוונטיים גם במדינת ישראל בהקשר הזה. אני חושב ששיתוף הפעולה שלנו עם הרשויות המקומיות ובכלל עם השלטון המקומי הוא ראוי לציון, עם משרד החינוך, ואני חושב שאנחנו יכולים להמשיך ולעשות ביחד עוד הרבה דברים טובים למדינת ישראל.

תודה, ודמני. ד"ר אסף מלחי, מהמכון לדמוקרטיה.

שלום. קודם כול, אני שמח לראות שיש בעצם אימוץ של חלק מההמלצות של המכון ושל גופים אחרים לגבי קיצור שירות החובה ואימוץ של מודל דיפרנציאלי בשירות.

שבהתהוות עכשיו, צריך להגיד.

בהתהוות, ואנחנו חושבים שזה צעד נכון כדי לחזק גם את האתוסים וגם את הפרקטיקה.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לשאלות שקשורות לנושא של סרבנות סמויה או סרבנות אפורה, נקרא לזה כך, לפני הגיוס, בעצם עד כמה תהליכי המיון והשיבוץ החדשים שתיארת כאן בצורה מלאה ומפורטת, אמורים לצמצם או להפחית את התופעה הזאת, כי אני זוכר שגם בדיונים הקודמים אתם דיווחתם, בעצם הצבא דיווח על הקושי בעלייה בשיעורי הפטור מטעמים נפשיים וכאלה ואחרים.

צריך להגיד שהוא הציג את זה בחלק הראשון, אבל הוא יענה כהבנתו.

והנושא של נשירה במהלך השירות, נושא נוסף. ואני מצטרף לקריאה שלך, יושבת-ראש הוועדה, לגבי הנושא של תחושת ההוגנות והשוויון כלפי האוכלוסיות שלא משרתות.

גם בזה, זאת שאלה אולי שלי לסיכום, שחשוב שתתייחס אליה, כאשר אנחנו פה בבית הזה עוסקים בסיפור של חקיקה ושוויון בחוקים כאלה ואחרים, מה המשמעות של אי גיוס אוכלוסיות. הרי חוק טל והמשמעות שלו מול בג"ץ בהיבט של גיוס כלל האוכלוסיות זה לא דבר חדש. מה המשמעות מבחינתכם לתרחיש כזה או אחר?

אני אענה ראשון ראשון. לשמחתי, אנחנו לקראת גיוס עכשיו. אני רואה גיוס מלא, ולשמחתי לא רואה תופעות של סרבנות ואני מאמין שגם לא ניתקל בתופעות של סרבנות כי אני חושב שהמתגייסים והציבור הישראלי בכלל, מבינים את ערך השירות ומבינים את המשמעות של השירות בצה"ל ואת האתגרים הביטחוניים שאנחנו עומדים בפניהם.

לגבי הנושא של המורכבות סביב נושא החוסן, הצגתי פה בחלק הראשון שאנחנו נערכים לזה גם בהיבט המקצועי וגם בהיבט בעיקר של ההכנה לצה"ל בנושא הערכי. אני חושב שההיערכות שלנו בנושא הכנה לצה"ל, היא משפרת ומשנה את תמונת המצב – עוד פעם, לא באופן מלא אבל העובדה שיש תיאום ציפיות הרבה יותר משמעותי עם מתגייסים בכיתה י"א, בכיתה י"ב, שהם מגיעים ומדברים איתם ומסבירים, יש לזה השלכות.

תהליכי הכנה לצה"ל זה מרכיב ישיר למוטיבציה שלהם.

כן, כולם באים לצו ראשון ביחד כבית ספר עם המערכת של המחנכים, יש לזה ערך מאוד גדול.

לגבי הנושא של ההשתתפות, הצגתי שבשנים האחרונות ראינו ירידה במגמת ההשתתפות. דיברנו על זה שכ-69% מקרב הגברים מתגייסים וכ-56% מקרב הנשים, וחשוב לנו לומר שהדבר הכי חשוב מבחינתנו זה להוקיר ולייחד את מי שעושה שירות צבאי בצורה ברורה, מעל לכל שירות אחר, וביחס לשירות עצמו, להוקיר את מי שעושה שירות קרבי, להוקיר את מי שעושה שירות כתומך לחימה ביחידה קדמית ולהוקיר את מי שמשרת בצה"ל. זה נושא קריטי וחשוב, אמרתי גם שאנחנו מביאים אותו לידי ביטוי במודל החדש תחת הכותרת חוק יוקרת השירות, הוקרת המשרתים.

לגבי אוכלוסיות שאינן משתתפות, אני חושב שאנחנו נמשיך לעשות את כל המאמצים לשלב את כלל האוכלוסיות בצה"ל, אנחנו עושים את זה כל הזמן, אנחנו פותחים מסלולים חדשים. באחרונה, פתחנו לחרדים גם מסלולים טכנולוגיים שהם מאוד מצליחים, גם לנשים חרדיות יש תוכניות שמשלבות בצה"ל, כמובן הכול על פי כללים שנותנים את מלוא הכבוד לכל אוכלוסייה.

אנחנו מדברים גם על פעילות מאוד משמעותית שלנו בקרב המגזר הערבי, ואנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לתת את התנאים המתאימים ואת התוכניות המתאימות כדי להרחיב את היקף המשרתים. זה מה שאני יכול לומר.

טוב. אני כמובן לא אכניס אותך לסוגיות פוליטיות כלובש מדים, אבל התשובה שלך הייתה מאוד – איך אני אומר – לוקחת בחשבון את המשמעות שאתה לובש מדים בשיח פוליטי מאוד סוער סביב סוגיות השוויון.

אני אסכם ואני אומר. קודם כול, תודה לכם. המאמץ שנוגע להבנת הערך או המשמעות הגדולה ביותר להצלחתו של צה"ל הוא היכולת למקסם את היתרון האנושי ואת הגיוס הרחב גם בחובה, גם בקבע וגם במילואים.

אין לי ספק שהאתגרים כפי שהצגתם אותם, הם עוד הרבה יותר מורכבים. אני מכירה את הנטייה של הצבא להגיד, אנחנו מתמודדים וכל קושי אנחנו הופכים להזדמנות, הכול בסדר, אבל אני הצלחתי לסנן את המורכבויות, גם בהקשרים של שירות חובה, על אף העלייה הדמוגרפית ופוטנציאל הגידול הדמוגרפי. יותר אוכלוסיות לא מתגייסות. אנחנו רואים את העלייה בהיקף הפטור גם לפני השירות, בגיוס לצה"ל, וגם בהיקף הנשר בשירות, והדוקטור שאל על סרבנות. הסרבנות, היא לא באה תמיד במובן "אני מסרב להתגייס".

ודאי שלא.

היא באה לידי ביטוי בהקשרים של פניות פרט שיורדות מדרג ושל שחיקה בפרופילים ובעלייה בנשר הנפשי וכו'. אז אין לזה שם של תג, של ברקוד של סרבנות אבל אנחנו רואים את המורכבות.

הצרכים המבצעיים של צה"ל רק גדלים, אני יודעת להגיד את זה מהקשרים אחרים של ועדת חוץ וביטחון, לאו דווקא ועדת משנה לכוח אדם. אנחנו מבינים מקרוב ומרחוק את האתגרים המשמעותיים המבצעיים ואנחנו מבינים את המשמעות של המרכיב האיכותי האנושי כדי לאפשר לצה"ל לעמוד ביעדים שלו.

אז אנחנו רואים את זה בחובה, אנחנו רואים את זה במילואים, פחות ופחות אנשים נדרשים לעשות יותר ויותר, ואנחנו רואים את מודל הקבע. אני מבינה שהצבא עכשיו מצוי מול האוצר בהקשרים רבים ומגוונים, שזה מתכנס גם להסדרים וגם ליום ההוקרה, ובכלל.

אני אומרת לכם שאני רואה את הוועדה הזאת כוועדה שנועדה לסייע, לאתר יחד אתכם את המורכבויות, לנסות לתווך את הפער ולנסות לקדם גם מול האוצר וגם מול החברה הישראלית – שלפעמים בהמשגה של איפה נמצא הצבא מול איפה הוא צריך להיות – אני חושבת שיש חשיבות מאוד משמעותית.

אין לי עניין להכניס את המורכבות, את הסערה של הבית הזה, לתוך שורות הצבא אבל אני כן רוצה להתמודד עם המורכבות שהצבא נדרש לסוגיות ליבה בחברה הישראלית, דווקא בעת הזאת, ואנחנו נייחד לזה גם את הדיונים בהתאמה.

אני חושבת שנתתם לנו כר רחב שאפשר ממנו לדלות את סוגיות הליבה שנמשיך לעסוק בהן, ואנחנו גם נהיה בקשר ונראה מהן הסוגיות שאיתן אנחנו נתקדם הלאה.

תודה רבה לכם. הדיון נעול.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.