פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
47
הוועדה לביטחון לאומי
16/03/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 9
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום חמישי, כ"ג באדר התשפ"ג (16 במרץ 2023), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 16/03/2023
סיור הוועדה לביטחון לאומי בעיר עכו
פרוטוקול
סדר היום
סיור הוועדה לביטחון לאומי בעיר עכו
מוזמנים
¶
תנ"צ שאול צמח - מפקד מרחב אשר
נצ"מ מירב וגנר - סממ"ר אשר, משטרת ישראל
רפ"ק אלי אדרי - סמת"ח עכו, משטרת ישראל
סנ"צ דביר פרץ - מפקד תחנת המשטרה בעיר העתיקה, עכו
פקד הילה צמח - דוברת מרחב אשר, משטרת ישראל
שבתי גרברציק - דובר למגזר דתי-חרדי, משטרת ישראל
סנ"צ פאדי חלבי - סנ"צ ראש תחום חירום ומלל, מזב"ט-בל"מ, המשרד לביטחון לאומי
כמאל פארס - יועץ לענייני ערבים, מזב"ט-בל"מ, המשרד לביטחון לאומי
בוסנה מהרט דסה - עו"ד, הייעוץ המשפטי, המשרד לביטחון לאומי
כפיר יהודה - מנהל תחום עיצוב מדיניות משטרה, המשרד לביטחון לאומי
קובי אריאלי - מנהל תחום תכניות שב"ס, המשרד לביטחון לאומי
טפסר משנה גיל ברסנו - מפקד תחנת זבולון, כב"ה
רב רשף מיכה תורג'מן - קצין מבצעים תחנת זבולון, כב"ה
אלי פרץ - מנהל מרחב אשר, מד"א
שמעון לנקרי - ראש עיריית עכו
אדהם ג'מאל - סגן ראש עיריית עכו
יניב אשור - מנכ"ל עיריית עכו
יחיאל מקיאס - מנהל אגף הביטחון והחירום, עיריית עכו
שרון דהאן - דובר העירייה, עיריית עכו
ליזו אוחיון - ראש מינהל קשרי קהילה, עיריית עכו
אורית אסיג - ראש מינהל החינוך, עיריית עכו
נחל כהן - מנהלת מרכז הגישור, עכו
מאיר דוידסון - מנהל מלון בוטיק עכותיקה, עכו
נתנאל אסף - עוזר פרלמנטרי לח"כ צביקה פוגל
יקותיאל צפרי - דובר הוועדה
רישום פרלמנטרי
¶
סמדר לביא, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
סיור הוועדה לביטחון לאומי בעיר עכו
שמעון לנקרי
¶
ברוכים הבאים. אתמול אני הייתי בתשע בירושלים, אתם מירושלים בתשע פה אז זה מסתדר יפה. כמה דברים בכללי על עכו. עכו זאת עיר, אני לא אומר דברים טובים כי – אני 20 שנה ואני מסיים, אני לא ממשיך, 20 שנה נגמר, סלמאת. לפעמים צריך לדעת ללכת בזמן, לא כשזורקים אותך. שני דברים ראשי ערים לא יודעים לעשות, ללכת בזמן ולהשאיר אחריהם מישהו. לא משאירים אחריהם מישהו כי הם מפחדים שהוא ישלח אותם הביתה קודם והם גם לא רוצים ללכת, כי, אתה יודע, מתרגלים לעניין. אז הנה אנחנו 20 שנה, תודה רבה, שלום, סלמאת. זה אחת.
שתיים, במלחמת לבנון השנייה אנחנו הבנו שהסיפור של הביטחון הוא פרוץ ולא מטופל, לא על ידי המדינה ולא על ידי הרשות המקומית. פעם ראשונה גילינו שאנחנו חשופים באלף צורות לעניין של הביטחון של התושבים, ואז אמרנו, אם המדינה לא לוקחת אחריות אנחנו ניקח אחריות. הלכנו, שיפצנו את כל המקלטים, הקמנו מוקד עירוני, הקמנו משטרה עירונית, רישתנו את כל העיר במצלמות. העיר פה זאת העיר היחידה, ואני מוקלט, אי אפשר לעשות סקס ברחוב, אתה מתועד.
יש פה 500 מצלמות שמתעדות במרחב הציבורי כל תנועה של כל בן אדם. וכל יפי הנפש שאומרים שזו פרטיות, שום פרטיות, ההורה צריך לדעת שכשהוא שולח את הילד שלו לגן הציבורי שהילד שלו מוגן. איך הוא יהיה מוגן? אם יש לו משטרה עירונית שמשתפת פעולה עם המשטרה המקומית ויש לו מצלמות שמתעדות, ג'אסט אין קייס, אם קורה משהו אז יודעים לטפל, בזה אני מאמין. בזה ממש השקענו עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים.
בנינו איזה שהיא מערכת, בנינו אסטרטגיה מסוימת של איך אנחנו במהלך של חמש שנים עושים את כל הדברים שתיארתי ובאמת במהלך של חמש שנים הקמנו פה מערכות שאין באף יישוב. אתה תראה היום את המערכות, אתה תראה את הסנכרון. תשמע, מקלט שלך פרטי אנחנו מטפלים בו, זה נראה לך הגיוני? כן, זה הגיוני. במדינת ישראל אם אתה לא תטפל לא יהיה לבן אדם מקלט, למה? כי יש 20% מהאוכלוסייה שלא יודעת לטפל בעצמה אז אנחנו מטפלים במקלטים שלה, בתזונה שלה.
חוץ מזה הקמנו צוות גישור, גישור בין סכסוכים בין יהודים לערבים. אגב, יש לי סגן, אני ראש העיר היחידי במדינת ישראל שיש לו סגן מהתנועה האיסלמית. הליכוד, ארץ ישראל השלמה, שיש לו סגן מהתנועה האיסלמית. ארבע קדנציות, לא קדנציה אחת. למה? כי יש פה 30% ערבים שצריכים טיפול, שמישהו צריך לייצג אותם ולטפל בהם ולדאוג להם וגם אם יש בעיות אז אנחנו שולחים אותו. מה, אנחנו מכירים את המנטליות? לא מכירים, לא מתיימרים גם. 30% זה מספיק כמות גדולה של אנשים שמישהו צריך לקחת אחריות עליהם. ובאמת ביחד איתנו הוא עושה עבודה מדהימה, עובדה שהוא ארבע קדנציות.
אגב, נוימן שפגשת אותו פה, הוא אחראי על תחום העולים, הוא סגן ראש העיר, מטפל בעולים, ויש לי עוד אישה שהיא גם סגנית ראש העיר, שרי. אתה יודע, הרוב פה נשים. אגב, המנהלים פה, רובם הם נשים, התפקידים הבכירים הם של נשים.
בחמש השנים האלה יש משטרה של העירייה חזקה, משטרה מקומית, שהייתה חלשה מאוד עד אירועי 'שומר חומות'. לשמחתי שבתי היה פקוד שלי וכשהוא בא לפה כשקרו המהומות הוא הבטיח לי שהוא יטפל באלה שעשו את המהומות. לא רק באלה שעשו, הוא גם התקין נקודת משטרה בעיר העתיקה חדשה, למד ועשה. באמת הביא פה משאבים, טכנולוגיות. היום אני יכול להגיד לך, שנה אחרי המהומות, שאנחנו בשליטה. לא יכולתי להגיד את זה קודם.
מערכות היחסים פה בין יהודים לערבים טרום המהומות היו יחסים, אני מגדיר אותם כנגד כל הסיכויים, יחסים טובים כנגד כל הסיכויים, למה? כי מדינת ישראל, הסיפור הערבי-יהודי הוא לא סיפור טוב, הוא סיפור שהוא לא טוב, הוא לא נשמע טוב, אנשים לא רוצים לגור ליד ערבים, מה לעשות? אז אם אתה בעיר מעורבת אתה צריך לקחת את זה בחשבון וליצור פלטפורמה שמשאירה פה את כולם כי אף אחד לא הולך לשום מקום ונותנת הזדמנות שווה לכולם והיא הומניסטית ושוויונית וחינוכית ותרבותית. ככה בנינו את המערכות שלנו, מערכות מאוד חזקות.
וגם בגלל שאנחנו מאמינים באלוהים באמת בצורה הדוקה גם יש לנו הרבה כסף. אתה רוצה לתת לי כסף? תודה, תגיד לי מה אתה צריך עזרה אני אעזור לך. איזה יומרנות, כן? תשמע, מי יכול להחזיק מערכת שעולה לעיריית עכו, אתה יודע מה זה קווי תקשורת של 500 מצלמות עם משטרה עירונית, עם מכוניות, עם אקדחים? אני מדבר איתך על 30 שוטרים, פקחים, שמקבלים סמכויות ויש איתם תמיד שוטר, היא עולה בין עשרה ל-15 מיליון כל שנה. מערכת שלנו, פרטית. לא פרטית, היא לא פרייבט, אבל זה הסיפור של האחריות שאנחנו לוקחים.
עכשיו לך תשפץ את כל המקלטים הציבוריים. לא הציבוריים של הרשות המקומית, אלא המשותפים בבניינים, שזה כמעט 600 מקלטים, 500 ומשהו מקלטים חדשים, יש לנו מפתח לכל מקלט, אף אחד לא יכול להיכנס למקלט. במלחמת לבנון השנייה נכנסנו למקלט ולא היה מקלט, היה מוצף במים והיה בו ציוד וכאלה שהיה בהם מאורות סמים וכל מיני כאלה. תיקח את ה-600 מקומות האלה, 600 המקלטים האלה, בדרך כלל גרות שם אוכלוסיות מאוד חלשות ותסדר סניטציה, אינסטלציה, הכול נקי, חדש, יפה, השקענו שם עד היום 50 מיליון שקלים. משלנו, מכספי הרשות. וכשאומרים שאנחנו מקבלים כסף מהמשרד לביטחון פנים, אז כמה זה בשנה?
שמעון לנקרי
¶
יפה. לא טעיתי במספר. אני אומר תודה על כל אגורה ושקל שמישהו נותן פה, אבל אנחנו סומכים על עצמנו, על הכוחות שלנו, על היכולות שלנו, ומשתפים פעולה עם כל מי שאפשר כדי לעשות מכפילי כוח. יגיד לך תיכף מפקד המשטרה פה, הוא היה בטח בכמה מקומות, אין שיתופי פעולה כאלה כמו בעיר עכו. אין. אנחנו לצד המשטרה, הם לצדנו ואנחנו ביחד עושים עבודה משותפת.
מילה אחת על המהומות. דקה לפני המהומות ישבנו פה, השב"כ, המשטרה, כל העולם, ועשו הערכת מצב, אמרו שזה לא יקרה. גם אני אמרתי, בעכו זה לא יקרה, זה יקרה בכל מקום, אנחנו נכנסנו אחרונים לסיפור, בעכו לא יקרה, למה? מערכות היחסים פה חזקות. בתי הספר הם נפרדים, אבל אחר הצהריים כולם מעורבבים. אתה הולך לטניס, יהודים ערבים, אתה הולך לכדורגל, יהודים ערבים, הולך לקונסרבטוריון, יהודים ערבים, הולך לפעילות תרבות, כולם פה ביחד. הולך למד"א, לכב"ה, כולם זה יהודים-ערבים, אין פה פעילות שהיא לא יהודים וערבים. הולך למרכז גישור זה יהודים וערבים, הולך לפרויקט כזה.
כולם זה יהודים ערבים, לא יודעים לדבר שפה אחרת, ולצערנו מה שקרה, אני מגדיר את מה שקרה שזה התחיל בהפגנה של איזה כמה מאות, יש לך את המצגת, הוא יפרט את זה, והסתבכנו בגלל מה? בגלל פוסט של מישהו, מישהו מג'דיידה מכר הוציא לתקשורת מהאינטרנט, הוא צילם מזרון שרוף בתוך המסגד וכל המסגד עולה באש. מאותו רגע כאילו נפתחו שערי הגיהינום על העיר. ממש כמו שאני אומר, שערי הגיהינום.
עד אותו רגע המשטרה הכילה. המשטרה לא תפקדה, השב"כ לא, כולם לא תפקדו. היו 15 שוטרים על מאות אנשים, לא ידעת לאן ללכת בכלל מרוב אירועים שהיו פה אחרי הפוסט הזה. הפוסט הזה ירד אחרי שעה והסגן שלי צרח על הבן אדם הזה, באמת. והמשטרה, אגב, לא עשתה לו שום דבר. זה הכי הורס אותי. הכי הורס אותי. כאילו הכניסו את כולם לכלא לכמה שנים, אותו אחד שגרם לכל הדבר האיום הזה, לא נגעו בו, למה? הפוסט ירד, אי אפשר להעלות אותו, אי אפשר לטפל בו. לא עשו לו שום דבר, שזה הכי עצוב.
אחרי המהומות, שנה לא היה כלב בעיר עכו. עכו נחשבת לעיר תיירותית מהרמה הכי גבוהה, יש פה סצנה תיירותית שגם אני, ש-20 שנה פה, זו סצנה שקיימת רק בעשור האחרון, לא האמנתי שהיא תהיה ככה. הקולינריה וההיסטוריה והמורשת והאטרקציות, הבוקינג לפני חודש דירג אותנו מקום ראשון במדינת ישראל באירוח התיירותי הכי הכי. אני לא רוצה להגיד לך איפה הערים האחרות התיירותיות, אבל כבר שנה רביעית אנחנו ראשונים. תמיד מי שבא לעכו אומר תודה. אתה תראה. אתם הולכים היום לסיור בעיר העתיקה?
שמעון לנקרי
¶
אתה תראה את זה. אתה שינית לי את כל הלו"ז, אני לא הייתי אמור להיות פה, זה ישיבות הנהלה שלנו בתל אביב, אבל הוועדה באה, עשינו שיפטינג והזזנו את העסק. אז אני לא אהיה איתכם בסיור, אבל במפגש הזה בהחלט.
העיר באמת, אני אומר, עיר סוציו 4 אמנם, אבל רמת השירותים העירוניים היא סוציו 10. ברמת השירות לתושב, אין שירות שהתושב צריך ואנחנו לא ראשונים שם. אני לא אגיד, פה ושם יש תקלות ובעיות, לפעמים מישהו זורק אבן פה ולפעמים מישהו מכה איזה ילד פה, אבל אני חושב שאירועים כאלה יהיו ותמיד יהיו גם אם יהיה פה peace and love, תמיד יהיו אירועים. רק על הירח, אנחנו אומרים, אין תקלות, איפה שאין אנשים אין תקלות. איפה שיש אנשים תמיד יהיו.
עוד מסקנה שאני אומר פה באופן נחרץ, אם עד לפני האירועים הסיפור הלאומני והפשיעתי היה סיפור נפרד, אני אומר לך היום בוודאות שכל מה שהוא פשיעה הוא לאומני. הסיפור שהשב"כ אומר, לא, זה המשטרה, זה לא אני, הוא נגמר במדינת ישראל. כל פשיעה שערבי עושה כנגד יהודים זה על רקע לאומני, זאת אומרת יש בו אלמנטים לאומניים, לא רק אלמנטים של גניבה או זה, הוא עושה את זה גם על הרקע הזה. למה? בגלל ההסתה, בגלל הרשתות, בגלל הזה. נגמר הסיפור של רק פשיעה של ערבים ליהודים. נגמר. כל פשיעה חקלאית היא פשיעה לאומנית, כל פשיעה שקורית פה נגד יהודים היא פשיעה ברמה של לאומנית, לא רק עבריינית.
היו פה כל מפקדי השב"כ, היה רונן, היו כולם, הצגתי להם את התפיסה הזאת. קשה להם לקבל את זה מהסיבה הפשוטה, שהם פתוחים באלף גזרות, ביהודה ושומרון, ולהתעסק גם עם האמירה הזאת זה סיפור, כי אז מה? הם יתחילו לבדוק כל – חד משמעית אני אומר את זה, בשנים האחרונות הסיפור הלאומני תופס יותר מקום במדינת ישראל. רואים את זה בדרום, יש את זה גם בצפון. ואני יכול להגיד גם דבר מנגד, בצפון לפחות היהודים והערבים רוצים לגור ביחד. אתה רואה פה בכפרים, רוצים לשתף פעולה, רוצים לגור ביחד, ובעיקר ערביי עכו שבשנה שאף אחד לא ביקר פה מצטערים.
אתה יודע, בהתחלה אמרו לא, זה קומץ. זה לא קומץ. זה היה גל של שנאה שאי אפשר היה להסתיר אותו. לכן אנחנו מסתכלים על העניין הזה, הפקנו את הלקחים בהיבטים של המנהיגות, של החינוך, של התרבות, אנחנו מחברים חזרה, ותוך שנה יצאנו – אני יכול להגיד שעדיין כל אחד שרוט בתוכו על מה שקרה, אבל התעסקנו עם פרקטיקה. במקום להתעסק עם העניין עצמו החיבורים היו באמצעות דברים שהם פרקטיים, בואו נגביר את הפעילויות, בואו נעשה עוד דברים, בואו נעשה עוד שיתופי פעולה. נעשה נעשה נעשה, ככה זה יחבר חזרה את הדברים.
אני יכול להגיד לך שבתחום התיירות עכו חזרה להיות מלאה בתיירים, מפוצצת בתיירים, באים לפה מעל שני מיליון תיירים בשנה. גם באירועי תרבות אתה רואה יותר. העסק חזר, אבל כל אחד בתוך תוכו האמון לא חזר, אתה רואה שבמדינה יש חוסר אמון בין היהודים לערבים, עדיין אתה רואה שיש חוסר אמון. לא תראה יהודים מעכו הולכים לעיר העתיקה בהמוניהם כמו שבאים מבחוץ היהודים לעכו. את זה לא תראה, את הסצנה הזאת לא תראה. אתה תראה מעט מאוד, באופן יחסי למה שהיה קודם.
זה החלק שלי. אנחנו יכולנו לשבת ולמרר ולבכות, אבל החלטנו לעשות דברים והאסטרטגיה שנקטנו בה זאת האסטרטגיה של לא אמירות של חיים משותפים, זה שטויות במיץ עגבניות, אלא הפרקטיקה. אנשים אוהבים דברים פרקטיים, אוהבים ללכת ברחובות, לקנות בחנויות, לעשות פעילות ספורט ולעשות פעילות תרבות ולעשות פעילות, זה חיבר חזרה את הדברים. אמון? אולי כשיבוא המשיח.
היו"ר צביקה פוגל
¶
לפני שאתה מתחיל בכמה מילים ודווקא מפני שזה מוקלט, אז כל מי ששומע אותו פעם ראשונה, זאת האמת. אני שמעתי אותו לפני 13 שנים, הייתי ראש המועצה הממונה בטובה זנגרייה ובאתי לפה בתור אורח - - -
היו"ר צביקה פוגל
¶
הייתי אורח פה יחד עם עוד ראשי רשויות ושמענו את החזון של ראש העיר, ואני שמח לשמוע שמה שאמרת אז באמת התקיים היום, כך שאני יכול להעיד על זה שמה שאתה אומר ומתפאר פה, בצדק, יש לך את הזכויות.
קודם כל משהו אישי, עכו היא מקום הבילוי שלי ושל משפחתי, זאת אומרת קולינריה אנחנו באים לפה.
היו"ר צביקה פוגל
¶
אני גר במשמר הירדן, שזה לא רחוק, אז אני מגיע לכאן ליהנות מהקולינריה שיש כאן ומתחנת הרכבת שיש כאן ואנחנו צרכנים, בוא נגיד ככה, אני מהווה חלק קטן מההכנסות שלך בעירייה.
הוועדה לביטחון לאומי שבראשותי מתעסקת בנושא היערכות לרמדאן תחת לקחי 'שומר החומות' שלפני שנתיים, של 2021, מתוך כוונה לראות מה אנחנו עוד יכולים לעזור עם משרדי הממשלה כי אני כגורם מבקר ומפקח יכול לבוא בסוף הביקור, לא יכול, צריך לבוא בסוף הביקורים או הסיורים ולשים למשרדי הממשלה המלצות מה לעשות כדי לשפר את ההיערכות ואת המוכנות.
בחלק מהמקומות אנחנו מחקים את מה שראינו, זאת אומרת אם מה שנראה פה יהיה ראוי לחיקוי אנחנו נמליץ אותו למקומות אחרים. יש לא מעט ערים מעורבות שמתמודדות עם העניין הזה, יש כאלה שמתמודדות עם זה בפעם הראשונה ולא יודעות שהן הולכות להתמודד עם זה. למשל העיר שבה גדלתי, באר שבע, עוד לא מבינה שהיא תצטרך להתחיל להתמודד עם זה עם 14,000 ערבים או מוסלמים שעברו לגור בתוך העיר הזאת.
זה הולך ומתפתח וזה משהו שאנחנו צריכים לדעת לחיות איתו והלוואי שנגיע לרמה שראש העירייה מדבר על זה, זה הדבר הנכון, הדו קיום הזה וההבנה שעדיף לחיות ביחד מאשר למות אחד ליד השני. אני מקווה שזה באמת יעבור לכל מקום שאפשר להעביר את זה, וזה הרעיון, בשביל זה הגענו לכאן, ללמוד, לראות, ואנחנו נצא מפה ונוציא את ההמלצות שלנו. אני חייב לומר לך, אדוני, עשינו כבר ביקור בכרמיאל, עשינו ביקור בחיפה, כך שבסוף מצטיירת לנו פה תמונה צפונית.
אני גר במשמר הירדן אז אני מכיר את מה שקורה במבואות חרמון. עד לא מזמן הייתי מפקד יחידת חילוץ גולן, משם אני מכיר את פרץ, מהמגעים שלי עם מד"א, כך שאני גם יודע מה קורה בגולן. יש לנו פחות או יותר תמונה של לבוא ולהגיד עד כמה אנחנו ערוכים באמת למרות שהזמן קצר, הרמדאן זה כבר בעוד עשרה ימים, אז כדאי שנהיה מוכנים אליו.
אז תודה רבה לכל מי שהצטרף לביקור הזה, זה מאוד חשוב לנו, כל מה שיש לכם לומר תאמרו, אנחנו נרשום את זה, אנחנו נלמד את זה ואנחנו נתייחס לזה. לא באנו לכאן כדי לסמן וי, באנו לכאן כיום עבודה מאוד ברור ומאוד מוחלט מבחינתכם. ותודה רבה לך שפינית את הבוקר בשבילנו.
יניב אשור
¶
אני חייב לומר ולציין שכל פעם אחרי ששמעון מדבר כולנו מתמלאים כוחות נוספים ובא לנו להתחיל את הכול מחדש.
יניב אשור
¶
זו הבעיה שלנו. ברשותכם אני אעמוד בשביל להציג חלק מהדברים. נעים מאוד, ברוכים הבאים כולם. קוראים לי יניב, אני מנכ"ל עיריית עכו, בתפקידי הקודם הייתי ראש מינהל טיפול ואכיפה בעירייה, מנהל אגף הביטחון, ולפני זה במשטרה בתפקידים כאלה ואחרים, בין היתר גם צימודים ובילוש פה בתחנת עכו, פעם היה היל"פ, היחידה ללוחמה בפשיעה. זאת אומרת אני מכיר את העיר מהכובע הזה ומהכובע הזה עם כל האתגרים שנמצאים. גם התפיסה שלנו, הנושא של הביטחון, היא תפיסה שגם להביא אנשי משטרה, לדוגמה מנהל אגף ביטחון יחיאל מקיאס גם היה קצין במשטרה, יצא לפנסיה מוקדמת וחטפנו אותו ישר לפה.
בשביל לקשור את הדברים ולהבין מה יכול לקרות צריך להבין מה היה ולכן התמקדנו במצגת הזאת קצת במה היה, למרות שקשה לנו לראות לפעמים את הדברים ולחזור על אותן צלקות אחורה.
עכו מבחינת נתונים כלליים. העיר עכו כבר כ-60,000 איש, אשכול חברתי 4, החלוקה הדמוגרפית 70-30. עיר מעורבת, עיר שמחברת את כל הדתות השונות בתוך התחום הזה. וחשוב שתבינו, האירועים עצמם, מה קרה באירועים עצמם, באירועים עצמם אנחנו מדברים בסך הכול על נזק והשחתה גדולה מאוד של רכוש, אנחנו מדברים בסדר גודל של 70 מיליון שקל, זה על פי הנתונים של מס רכוש.
אני רוצה לתת לכם את הסרטון שמרכז, סיכמנו את האירועים עצמם בשביל להבין את המשמעויות וקצת לפתח את זה יותר. (הקרנת סרטון). כל האירוע התחיל כהפגנה לגיטימית, הפגנה שהידרדרה. אתם רואים את מאות האנשים? בתוך מאות האנשים היינו אני יחד עם מפקד התחנה ועוד 15 שוטרים שעומדים בחזית הכיכר למטה. דבר שהלך והידרדר, כשהתחילו לאבד את השליטה בתוך המרחב הזה של המנדטורי, פה בנקודה הזאת, עכו העתיקה התחילה לבעור בפנים, זאת אומרת לא הייתה יכולת להיכנס לתוך עכו העתיקה כי ניצלו את ההזדמנות בשביל לבצע את כל ההצתות.
יניב אשור
¶
חשוב לציין שההפרדה בין ההצתות באירועים שהיו בעכו העתיקה לבין הלאומנות, שהמטרה של ההפגנה הייתה לאומנית, לבין ההצתות שהן פשיעה נטו, ניצול הזדמנות לפשיעה בשביל לסגור חשבון גם לקראת סחיטות באיומים והכול, כל בעלי הצימרים פה הם יהודים שלא שילמו את הפרוטקשן שלהם.
יניב אשור
¶
בעכו העתיקה שרפו את כל העסקים של היהודים שם כפוגרום, רק מה לא נגעו? לא נגעו בבית הכנסת, בית הכנסת המרכזי בתוך עכו העתיקה, שהוא אחד המקומות היפים והמפוארים. מה שקשור לסמלי שלטון, הלכו עליו במקום הראשון, בנקודת משטרה, בנקודות שלנו.
בתוך החלל הזה כיבוי אש לא יכולים להיכנס בלי ליווי משטרה, מד"א לא יכול להיכנס בלי ליווי משטרה ולא הייתה משטרה בשביל לקחת את הליוויים זאת. זאת אומרת הייתה תחושה של חוסר משילות.
יניב אשור
¶
בתוך כל התמונות האלה שאתם רואים וכל הסרטונים, מרביתם הם מצלמות שלנו. אנחנו יושבים במרכז ההפעלה שנראה למטה, אנחנו רואים את כל האירועים שמתרחשים או לקראת אירועים שמתרחשים ואין לנו עם מי לדבר בשטח. אתה רוצה לשדר ולהוציא החוצה את הדברים - - -
יניב אשור
¶
פה זה על בניין העירייה, שבאו מכל המקומות. בתוך בניין העירייה, מי שיושב בתוך החפ"ק וסופג את כל זה זה שמעון, אני, יחיאל ואדם שנמצאים פה עם שאר הכוחות.
יניב אשור
¶
כן, מלון האפנדי. חשוב שתבינו, בלילה הראשון היו פה רק 15 שוטרים, 20 שוטרים בתוך המתחם הזה, בתוך שטח העבודה הזה. ריבוי זירות ואין לך לאיפה לרוץ.
שמעון לנקרי
¶
אגב, לפני שנתיים היו לנו רק 100 צימרים, היום יש כמעט 250, כאילו כל אלה ששרפו להם לא רק שיפצו, גם קנו עוד צימרים. חוץ מבעל מסעדה אחד שעזב, שזה האיטלקי, מרקטו, כל היזמים, והגיעו עוד מלא יזמים ונהיה פה מטורף.
יניב אשור
¶
אני רוצה להשמיע עוד קטע אחד מסוים, ברשותך, בשביל שתבינו. כשאנחנו היינו בתוך ההפגנה, אני הייתי שם לסייע עם הפקחים, זה חסם פיקוד שכן הייתי רוצה שתטפלו, שהם נטולי סמכויות בפיזור הפגנה. יש כוח נוסף שביום יום מתגבר את המשטרה בעבירות איכות חיים - - -
יניב אשור
¶
מה אני אומר? אני אומר שאם יש את החבר'ה האלה במקום אתה לא יכול לא להתייחס אליהם. הדבר הראשון שעשינו, לנסות לבוא לסייע, אסור לנו להיכנס יותר מדי, אבל כשאנחנו נמצאים בהפגנה הזאת – אגב, ההפגנה הזאת התחילה מהודעה בווטסאפ. אז היה מה שנקרא מלחמה בין היהודים לערבים בכל הארץ איפה עושים הפגנות ואיפה - - -
יניב אשור
¶
אז מישהו חכם רשם בקבוצה, העלו את המפה של ההפגנות של החברה הערבית ולא הופיעה עכו, מישהו רשם: ולמה עכו לא פה? כי יומיים שהיינו בתוך כל המהומות הארציות עכו בכלל לא הייתה במפה. בעכו בכלל לא דובר. אמרו, אתם יודעים מה? בואו נעשה הפגנה של אחת שתיים שלוש שכולם אמרו לא יהיה כלום, לא יהיה כלום, לא יהיה כלום.
האמת שכשאנחנו נמצאים בתוך ההפגנה הזאת ואנחנו מתחילים להבין את הדברים, אני עומד לצד מפקד התחנה, אני מקבל טלפון מתושבת העיר והיא שולחת לי הקלטה של מישהי שהיא מכירה ונמצאת בעכו העתיקה בתוך הסצנה הזאת של האוכל. (משמיע את ההקלטה). היא צועקת הצילו, תצילו אותנו, זורקים עלינו אבנים, אני ליד מפקד התחנה, הוא אומר לי: אין לי כוחות, אני לא יכול להכניס אף אחד. הוא נמצא בעימות, כשנסייר אני אראה לכם את הציר של הנקודה הזאת.
הדבר היחידי שאנחנו מסוגלים, וזה בדיוק הכוח שלנו ברשות המקומית זה לנסות – אנחנו לא בורחים מאחריות, בין הדברים ששמעון דיבר עליהם זה הנושא של האחריות. אני אומר ליחיאל: יחיאל, אתה על אזרחי, קח שני פקחים על אזרחי, אתם מכירים את העתיקה, תעשו סיבוב דרך ההגנה, דרך המגדלור, תיכנסו עד המסעדה עצמה. הוא לקח עוד שלושה-ארבעה אנשים איתו ועשו את כל האיגוף בשביל להגיע עד לשם, קיבלו מכות אחרי שזיהו אותם, קרעו אותם במכות, הוציאו את האנשים שצריך להוציא, גם המשטרה תוגברה בזמן הזה והיא נכנסה לסייע לתוך הנקודה הזאת.
מה אני אומר? יש פה כוח רשותי עירוני שלא קיים באמת בשום מקום אחר שיודע לקחת אחריות ולבוא ולא להיות מובל, גם להיות מוביל. זה יבוא גם לידי ביטוי בפעולות הבאות שאנחנו נדבר עליהן. אז בסך הכול מכל האירועים האלה חטפנו הרוג אחד. יש לנו הרוג אחד, חמישה פצועים, סירות שנשרפו. הייתה תחושה של סגירת חשבון.
יניב אשור
¶
11 סירות שנשרפו. אגב, התפיסה וההבנה של כל מפרי הסדר האלה זה מלכתחילה להרוס לנו את המצלמות לפני ביצוע המעשה, רק מה, בתפיסה הביטחונית שלנו כל מצלמה מגבה מצלמה. יש לנו גיבויים של אחד על השני, גם מצלמות סמויות או מצלמות דמה שאנחנו משחקים בתוך החלל הזה, מתוך תפיסת הביטחון שגם מי שהורס לי אני אקלוט מי זה ותמיד אנחנו תופסים.
הנזק המשמעותי בעיקר היה פגיעה משמעותית בתחושת הביטחון. אחרי האירועים עצמם ראש העיר נתן לי משימה: יניב, אני לא מחכה לאף אחד במשטרה, קחו כסף, תבנו תכנית אמיתית לבנות את נושא תחושת הביטחון כולל ניתוח התשתיות הקריטיות, ניתוח אזורי חיכוך. ישבנו פה והצגנו תמונה מלאה לשר הקודם דאז, לסגן השר יחד עם המפכ"ל שהיה, ובאמת גיבשנו תכנית מסודרת שדיברה גם על נושא כוח אדם, גם על פעולות נלוות, לקחנו אחריות על כל התחומים.
אחד הדברים המרכזיים שלקחנו, שהוא הכי חשוב, לדעתי, ברגע שזיהינו, לצערי אף אחד לא חשב על זה כנראה לפני, ניטור רשתות חברתיות. לקחנו חברה מיד אחרי האירועים, אחרי שזיהינו. אני עומד בהפגנה ואני מספר לשמעון, אני אומר לו: תשמע, זה לא להאמין, זה לא איזה השתוללות, זה באו מוכנים עם זיקוקים ועם הכול, אבל באו גם עם צלם נלווה שמצלם, מעלה את הסרטון, אומר לו: מוכן? מוכן, תראה לי איך. זאת אומרת הנושא של הרשתות החברתיות וההגברה של האש הזו, לקחנו אחריות ויש לי היום חברה שמנטרת רשתות חברתיות, גם יהודיות, גם ערביות, גם כל מה שקשור לעכו.
מירב וגנר
¶
בתפיסת הפעלה, אני אציג את זה ב'סייף סיטי', יש פונקציה שנקראת מש"ק תודעה שאמורה לעסוק בכל.
יניב אשור
¶
היום יש מש"ק תודעה בכל המשטרה. אנחנו לא חיכינו, מיד אחרי האירועים התחלנו לזהות. אגב זיהינו מובילים בתוך הניטורים האלה לאומניים שלימים הפכו להיות רוצחים של ילדה יהודייה פה, שמשלב ראשוני כבר ניטרנו אותם כבעייתיים. אנחנו לא שומרים שום דבר אצלנו, כל החומרים האלה, השב"כ מקבל ממני העתק בנושאים שקשורים אליו, המשטרה מקבלת ממני העתק בנושאים שקשורים אליה ואנחנו בונים תכניות עבודה לתופעות שמתחילות לנו במרחב העיר.
אחת מהן למשל בנושא משילות בכלל זה לקיחת אחריות. אף אחד בשום רשות מקומית לא מתעסק בפלישות לשטחים משותפים. שטח בבלוק שמשתלטים - - -
שמעון לנקרי
¶
מה זה פלישה? זה כאילו יש לך מרפסת ואז אתה פולש למרחב הציבורי וזה נחשב כאילו הגינה שלך. כמה כאלה פלישות יש? היו?
יניב אשור
¶
זה תחום שכל רשות מקומית תגיד לך שזה שטח משותף, צריך שהשכנים יגישו כולם תלונה. איזה שכן יגיש תלונה נגד איזה גבר כזה או איזה חמולה כזאת שתבוא ותעשה לו את הדברים האלה? זאת אומרת אם אנחנו מתערבים במקלטים המשותפים, ובמקלטים המשותפים האלה מצאנו סמים, מצאנו נשקים, מצאנו אלף ואחד דברים של פעולות של כוחנות, יש עבירות אלימות בחניה, יש עבירות אלימות במרחב המשותף, זה המקום שאף אחד מכל מי שיושב פה לא לוקח אחריות, רק הרשות המקומית. הרשות המקומית נכנסת ומטפלת במקלטים מהשתלטויות ובפלישות בשטחים משותפים.
כמובן שכל הדברים האלה, לקח לנו זמן וצעדים, גם לעבור את היועצים המשפטיים, גם של המשטרה ושל כולם, בשביל להגיד להם: חבר'ה, אנחנו פועלים, בסמכות שלנו. יש פה יתרון שאני חושב שהרבה רשויות לא מנצלות את זה. זה שהמשטרה היא משטרה, לא המשטרה תטפל במשילות. מי שצריך לטפל במשילות זה הרשות המקומית יחד עם כל מי שיושב פה. יש לי סמכות שלהם אין.
שמעון לנקרי
¶
קח דוגמה קורקינטים. אתה יודע מה קרה עם האופניים החשמליים והקורקינטים? לפני ארבעה חודשים התחלנו לקבל הרבה תלונות, נוסעים בפראות וזה וזה וזה, קראנו למשטרה, עשינו תכנית, המשטרה פירקה, מאפס דוחות כמעט, אולי 20 דוחות, לכמה הגענו? ל-1,200 תלונות. יענו אתה לא יכול לזוז במרחב או עם קורקינט או עם אופניים בלי שתקבל דוח. גם עבריין יילך עם קסדה, ייסע עם קסדה באופניים שלו. זה נהיה אטרף.
יניב אשור
¶
מה שאני רוצה לומר, לצערי מההבנה את המרחב המוניציפלי לא הרבה רשויות מקומיות לוקחות אחריות. אנחנו לוקחים אחריות, לוקחים אחריות כשיש תחנת סמים שפעילה ומשפיעה על המרחב הציבורי. לי יש סמכות לעבוד תחת מבנה מסוכן, יש לי סמכות לעבוד בשביל לבדוק ייעודי קרקע, יש לי סמכות בשביל להגיע עד לביצוע הריסה. לא לאיים בהריסה, אלא אנחנו עושים הריסות בפועל. אנחנו עושים אטימות בפועל, זה מה שנקרא המחוות המשותפות שלנו. ובעבודה, מפקד התחנה או בכלל פיקוד התחנה ופיקוד המרחב יחד איתנו.
יניב אשור
¶
אנחנו אחת לשעה על כל מיני דברים הכי קטנים כי נכון להיום התפיסה של כל אירוע קטן היא מאוד משמעותית וזו התפיסה המוניציפלית. התפיסה המוניציפלית שלנו, עקרונות החלונות השבורים, באה לידי ביטוי פה. באופן חד משמעי.
שמעון לנקרי
¶
בצורה אובססיבית. אתה תלך פה אתה תראה עוד משהו. בבניינים המשותפים ששיפצנו את המקלטים, אתה מכיר את זה גם מבאר שבע, כל עיר במדינה, אז יש מקומות שגרה אוכלוסייה חלשה שבצמחייה אף אחד לא מטפל, הבלוק נראה כמו הפרצוף של פטרו, למה? תיבות הדואר שבורות, לא מטפלים. אנחנו לקחנו אחריות גם על זה, לשפץ בניינים שלמים של אוכלוסייה חלשה, שיפצנו כבר 214 בניינים, משהו כזה, מתוך ה-400 שמיפינו ששם הם לא יודעים לנקות. הם לא יודעים לסדר, הם לא יודעים לעשות גינון, אז אנחנו לקחנו חברה שעושה להם את הגינון, עושה להם את הניקיון, מסדרת להם את המרחב. לא תמצא בלוק מהבלוקים שאנחנו גדלנו בהם שהוא לא מגוּנן.
כל העיר, אני מדבר איתך על 60,000 תושבים, מגוּנן, נקי, מסודר. למה? כי הזנחה מביאה פשיעה. אתה תסתכל היום, 60,000 תושבים, סע בכל הבלוקים שבנו בשנות ה-50, תראה למטה, הכול מגוּנן, הכול נקי. זה חלק מהתפיסה של לא לתת לעסק להידרדר ליותר גרוע.
יניב אשור
¶
מה שרציתי לומר ולזקק את זה, שאי אפשר לצפות מהמשטרה לפעול לבד מול כל נושא המשילות. רשות מקומית שלא לוקחת אחריות גם על הדברים ששמעון אומר ועל מושגים נוספים שהם לא בחזקתם בסמכות, לרשות מקומית יש הרבה סמכויות שיכולות להביא לפתרון מהשורש. תחנת סמים, אתה לא תפתור אותה בתפיסה של נרקומנים, או רק להחליף את הקוף שנמצא בתוך התחנה, אנחנו מכירים את זה, אנחנו מצאנו את הדרך איך לפעול במסגרת חוק רישוי עסקים, איך לפעול במסגרת ייעוד הקרקע, איך לפעול במסגרות של מבנה מסוכן בשביל להגיע למצב של ביצוע ההריסות האלה יחד עם המשטרה. וזו הסגולה של האנשים שנמצאים בנקודה הזאת של התחנה, למה? בלי הקסדה והשכפ"ץ של המשטרה אנחנו לא יכולים להתקיים. זאת אומרת כשיוצאת הודעת דוברות ששמה את המשטרה בפרונט יותר קל לנו להמשיך לעשות את הפעולות שלנו, כי למה?
יניב אשור
¶
לא רק, יש איומים פיזיים. העיר הזאת, בעלי התפקידים ברשות המקומית פה, בעלי התפקידים שלאורך השנים עם הכי הרבה מאוימים שהיו בכל הרשות.
שמעון לנקרי
¶
בוא נגדיר את זה ככה, ראש העיר היחידי שנרצח במדינת ישראל זה מי שאתה עכשיו מדבר איתו. היה ראש ממשלה שנרצח, היה שר שנרצח ואני כבר הייתי על הרצפה מת. קיבלתי כדור מטווח אפס. היו אלפי ראשי ערים במדינת ישראל, היחידי שירו בו זה אני, רק אלוהים החיה אותי.
שמעון לנקרי
¶
לא, זורקים ומאיימים חופשי על הרבה, אבל לבוא לבן אדם, רעול פנים, מטווח אפס לירות בו, זה בי, ורק אלוהים חס על חיי והחיה אותי חזרה ואני פה יושב. בגלל זה המשכתי, אגב, עוד קדנציה. כאילו רצו ליירט אותי קודם אז לא רציתי לעזוב, אמרתי, אה, רציתם? אז עכשיו אני אמשיך עוד קדנציה אחת וזהו. זו הקדנציה הנוספת שהוספתי.
יניב אשור
¶
לכן יש משמעויות מאוד גדולות שאם יש לנו את השותף הנכון, במקרה הזה המשטרה שיודעת להבין ועושים את זה ביתר שאת בצורה יותר חכמה. קח את היום, היום בזמן הזה שאנחנו מדברים המשטרה יזמה איזה שהיא אטימה של תחנת סמים. אני יכול לדבר בגלוי?
שמעון לנקרי
¶
אחרי המהומות תקינה מלאה, לפני המהומות חפש את השוטרים במשקפת. זה עצבן אותנו. לוקחים 40 שוטרים לפה, לוקחים 40 שוטרים - - -
מירב וגנר
¶
המרחב שלנו שונה ממרחבים אחרים בארץ, גם צריך לזכור שאנחנו פריפריה, אז אנחנו למשל במרחב ב-94% איוש, אנחנו ממש מלאים.
מירב וגנר
¶
גם מרחב כנרת היום התחיל להתמלא. בגלל שיש היום ויסות של שוטרים אז גם כל מחוז צפון, מחוז חוף, הם כמעט באיוש מלא, ממש בפערים, למעט מרחבים שהם קצת יותר מורכבים כמו מרחב מנשה. אז למעשה יש הרבה שוטרים שמן הסתם גרים פה, ומעבר לזה שהמשטרה גם אחרי הקורונה, אנשים למדו להעריך את מקום העבודה, זה מעבר למשמעות שהוא נותן, מעבר לעניין שהוא נותן, גם הנושא של הביטחון התעסוקתי.
כאן חשוב לציין, תחנת עכו בעבר הייתה ביחד עם הכפרים, מה שהיום תחנת גליל מערבי. פיצלו אותה, הקימו את תחנת גליל מערבי, היא נשארה בתקינה מאוד מאוד גרועה ביחס לאוכלוסייה שהיא נותנת לה שירות ובנוסף לזה ה'סייף סיטי', שאני ארחיב כשאנחנו נסייר שם, שזה עוד תוספת של עוד 30 שוטרים שהתחנה קיבלה. אז יש פה באמת חיזוק מאוד משמעותי.
שמעון לנקרי
¶
מה אמרתי? שאחרי אני יכול להגיד שיש פה מסה קריטית של שוטרים, אבטחה, פיקוח. יש לנו אפשרות לתת מענה.
מירב וגנר
¶
וגם כוחות עתודה, יש כאן מג"ב שיושב בתוך עכו, כולל פלוגת סיירות. יש כוח עתודה שאם חלילה קורה משהו היום אז יש גם כוח של מג"ב שהוא נמצא, הוא ישן שם, סידרנו להם גם מקומות לינה. זה מעבר לשוטרים.
יניב אשור
¶
לא, יש פה לוחמים. רק רציתי לומר, אם דיברת על צרכים או פערים, זו התכנית שהצגנו שבוע אחרי המהומות. אחרי שגיבשנו את התכנית זה היה בדיוק מה שגיבשנו אל מול מערך השיטור העירוני. היום היחס בגלל סוציו 4 והשתתפות המשרד לביטחון לאומי, ההשתתפות הנמוכה, אנחנו מבקשים להעלות את ההשתתפות הזאת שנוכל לגייס יחס של אחד לאחד. הוא מאוד משמעותי והוא פורץ דרך, הוא פורץ דרך בהרבה בעיות באיכות החיים ונותן את התחושה - - -
יניב אשור
¶
אני רוצה להעיר לך משהו לגבי הדבר הזה. אצלי כל הפקחים, לא משנה מי הם ומה הם, אם זה פקח חניה, אם זה פקח בעתיקה, אם זה שיטור עירוני, הם עוברים את כל ההכשרות. הדבר הכי עקום שיכול להיות, שפקח חניה שהוא נציג המשילות והאכיפה יראה עבירה של קורקינט ולא תהיה לו את הסמכות לעשות את זה, או לא תהיה לו הסמכות להתערב באירוע. זאת אומרת כולם שווים, כולם רב תכליתיים, לכן אני יודע לשחק בתוך העולם הזה.
אז הדבר הזה זה אחד החוסרים הגדולים. מה שנקרא הקמת משטרת תיירות, היום לקחו את המודל המלא, זה ה'סייף סיטי', ההקמה בעכו עתיקה, בא לידי ביטוי כבר בשלב הזה שהמשטרה הכניסה לזה גם אלמנטים טכנולוגיים ודברים נוספים.
יניב אשור
¶
בדיוק. הדבר היחידי שאנחנו פועלים היום, ומירב מאתגרת אותי כל פעם בנושא של השיטור ונקודת השיטור הימי שאנחנו רוצים לגבש אותו עם השיפוץ של הנמל.
היו"ר צביקה פוגל
¶
לאה, בנושא של השיטור הימי, אנחנו צריכים לדבר עליו בכלל, זה עלה אצלי השבוע גם כן ממקום אחר.
שמעון לנקרי
¶
יש התנהלות של סירות ופראות וכל מיני ומישהו צריך לטפל בזה. אנחנו לא יודעים לטפל בכאלה דברים.
יניב אשור
¶
זה חלק ממחולל הפשיעה. לא רק אנחנו אומרים המשטרה, אנחנו אומרים גם אנחנו, איפה האחריות של הרשות המוניציפלית בשביל להגביר את נושא המשילות. אנחנו לא מסתכלים על זה תחת מקום מאוד צר. מדברים על תכנון ובנייה, מדברים על רישוי עסקים, מדברים על הווטרינריה ומה שנקרא הוספת מוקדנים חיים. אנחנו נרד למוקד ואנחנו נדבר על זה בצורה נפרדת. סך הכול מה שאני רוצה לומר, אני רוצה לומר שיש שיתופי פעולה. בסוף הכול אישי וככל - - -
יניב אשור
¶
אני אומר בסוף, כי אני למד את זה בניסיון המוניציפלי הזה כל יום. כשיש קשרים אישיים מצוינים של רשות מקומית שיודעת לתת מענה, הוא צריך מחר שופל הוא מקבל שופל, הוא צריך מחר אנשים לאיטום הוא מקבל אנשים לאיטום, הוא צריך כב"ה באירועים גדולים הוא מקבל. כל מה שהוא צריך הוא מקבל. אמת או לא, ברסנו? שיתופי הפעולה ברמה האישית הם מאוד מאוד משמעותיים, מעבר לתפקיד שלך ויש פה איזה שהיא נוסחה שלא קיימת בהרבה מקומות וזו ההזדמנות גם להגיד תודה לכולם.
כפיר יהודה
¶
הערה חשובה. יש בעכו, שאין במקומות אחרים בארץ, וזה שובר השוויון, לדעתי, זה הרגל המסיימת. הם מחזיקים פה אגף שלם של תביעה עירונית, יש פה רגל מסיימת.
כפיר יהודה
¶
במקרים אחרים שהמשטרה עושה מאמצים עילאיים, משקיעה משאבים, יוצרת ראיות, אין רגל מסיימת, לא רק שזה לא תורם למאבק, אלא פוגע במאבק בכך שהעבריין רואה שלא סוגרים איתו את המעגל. לכן, במיוחד ברשויות הערביות, והייתי עם ראש העיר בכנס ראשי הערים, אתה אמרת את זה לראש עיר שישב לידך, הם צריכים לקחת דוגמה ולפתוח אצלם מערכת תביעה עירונית עם המשרד לביטחון לאומי, לשכנע אותם, תוך אתגרים לא פשוטים, זה לא המקום לפרט, אבל זה גם צריך לעלות, הרגל המסיימת. הרגל המסיימת היא מטעם העירייה.
היו"ר צביקה פוגל
¶
הערה חשובה מאוד. אני אבקש מכם, מי שרוצה להתייחס, בואו נצא מתוך הנחה פחות אופטימית מראש העיר שבמהלך הרמדאן הקרוב, מכיוון שהפוטנציאל הנפיץ קיים, שזה יקרה שוב פעם פה. לא מתוך יוזמה פנימית, אלא דווקא מתוך יוזמה חיצונית, כלומר יבואו לפה גורמים שינסו ללבות את האש כאן.
שמעון לנקרי
¶
התחלתי להגיד משהו. אם עד לפני המהומות דקה קודם הייתי אומר לך שפה זה לא יקרה, אחרי אני אומר קודם כל זה יכול לקרות, כל רגע זה יכול לקרות.
היו"ר צביקה פוגל
¶
ואני רוצה לדעת האם אנחנו ערוכים לאירוע שכזה, שבא מבחוץ, לאו דווקא מבפנים. מבפנים אני מניח שיהיה יותר קל לאתר ולטפל בזה. זאת אומרת אם זה יגיע מבחוץ, האם אנחנו יודעים או נערכים או ערוכים לעניין הזה, ואם לא, איפה אתם רואים פערים. תגידו כדי שנצא מפה ונלך למשרדי הממשלה השונים ונדפוק על השולחן. בבקשה.
אלי פרץ
¶
אני רוצה מהצד של מד"א להגיד כמה דברים. דבר ראשון, יש לנו פה שיתופי פעולה מדהימים עם ראש העיר, עם המנכ"ל, יחיאל הקב"ט, עם כל מנהלי המחלקות, עכו זו עיר לדוגמה לניהול עם שיתופי פעולה עם כל גורמי החירום. אין בעיה שאני משתף את ראש העיר, את המנכ"ל, את הקב"ט שזה לא נפתר בדקה, שתיים. אם זה בתקופת הקורונה, אם זה בתקופת 'שומר החומות'.
אם אנחנו עכשיו פה מתכנסים בנושא של ההפס"דים לקראת הרמדאן, יש כמה דברים שצריך לדעת. דבר ראשון, לגבי 'שומר החומות', אני גם חייב לציין, שלושה ימים ראשונים של 'שומר החומות' לי אישית זה היה מאוד מאוד קשה, המשטרה הייתה קצת בחסר כוח אדם בעיקר. אנחנו חתרנו למגע כמעט בלי אף אחד מאחורינו.
אלי פרץ
¶
היום מבחינתנו אני רק רוצה להגיד, שתדע גם את התמונה מהצד שלך, אני חושב שאנחנו גם בשיתוף פעולה חזק מאוד עם המשטרה, אנחנו יושבים מול מפקד התחנה שהגיע, התחלפו שניים עכשיו, סך הכול יש התקדמות משמעותית לפי הדיווח, גם בכוח אדם וכו'. אני סומך על המשטרה, מכיר את המשטרה הרבה שנים, אני יודע, יש שם קצינים מצוינים, אבל היה חסר את כוח האדם, אבל ברגע שהגיע כוח אדם, הגיע משמר הגבול והיו שם כוחות זה היה שונה לגמרי.
רכבים שלנו גם נפגעו. אני לא יודע אם זה נכנס בסטטיסטיקה שלך, אבל גם האמבולנסים שלנו נפגעו בזמן המהומות. אנחנו בסך הכול גם בשגרה וגם בחירום עם כוחות גדולים מאוד של מד"א. יש לנו פה מתנדבים גם מהמגזר הערבי בכמות שזה יוצא כמעט עכשיו שני שליש מהמגזר, שליש מהיהודים. זה יפה מאוד.
אלי פרץ
¶
פרמדיקים פחות, יותר נהגים, יותר חובשים ויש ממש שיתוף פעולה מלא עם המתנדבים מצד המגזר, הם מגיעים מכל המקומות. פתחנו גם נקודת אמבולנס קהילתי בתוך העיר העתיקה.
אלי פרץ
¶
אנחנו מפנים לבית החולים בנהריה. יש מקרים שאנחנו מפנים לבית חולים ברמב"ם, אבל בסך הכול בית החולים המרכזי פה זה בית החולים בנהריה. אנחנו היום עם כוחות גדולים, הגדלנו את כמות המתנדבים בצורה משמעותית ביותר. יש לנו קרוב ל-200 מתנדבים בוגרים בעכו, כמות ממש משמעותית. לפעמים בהרמת כוסית קשה להכיל אותם. זו באמת כמות ענקית של מתנדבים.
מבחינת הכמות של האמבולנסים אנחנו בכמות מאוד גדולה, יש לנו 12 אמבולנסים, שתי ניידות טיפול נמרץ. רק בקריאה אחת אנחנו יכולים לאייש את כל האמבולנסים באופן מיידי. יש לנו שיתוף פעולה מאוד חזק גם עם המשטרה וגם עם הכיבוי וביחד עושים עבודה מצוינת.
אלי פרץ
¶
אני קודם כל דאגתי לעצמי שאני מתגבר את עצמי, יש לי פה 200 מתנדבים, יש לי אמבולנסים. אם צריך יגיעו אמבולנסים מהמרכז, אבל כוח אדם יש. בחירום יש יחידה שנקראת ית"מ, יחידת תגבור של מד"א. מיום ראשון עד יום שלישי האחרון עשינו תרגיל ענק, הרבה תרגילים, יחד עם היחידה הזאת. יש שם קרוב ל-1,000 חיילים ביחידה הזאת. ברגע האמת, בחירום, היחידה הזאת מתגייסת למגן דוד אדום וזה פרמדיקים, זה נהגים וזו יחידה מצוינת. אני נחשפתי אליה בשלושה ימים האלה, עשינו תרגיל ענק בסמי עופר, תרגיל ענק של אירוע רב נפגעים. אני חושב שזו יחידה מעולה, מצוינת, שיכולה להוסיף הרבה כוח למגן דוד אדום.
היו"ר צביקה פוגל
¶
המנכ"ל, זאת הייתה שאלה מכוונת, זה כדי שתדעו שיש כוח כזה והם תרגלו את זה גם. זאת אומרת אם פה קורה משהו אז צריך לדעת שיש מאיפה להביא עוד אנשי רפואה, כי בסוף זה עלול להיות עקב אכילס, חס וחלילה, אנחנו מקווים שלא.
אלי פרץ
¶
לא, בסך הכול אנחנו מאוד מסודרים ואין לנו פערים בחירום אפילו לגבי כוח אדם. כמובן שזה תוספת, גם מתנדבים וגם של יחידת הית"מ.
דבר נוסף לגבי הנושא של ההפס"דים, המשטרה ערכה לאחרונה, עשינו יחד איתם הרבה תרגילים, גם במחוז וגם בבית שמש, בבית ספר לשוטרים, יחד עם המפכ"ל והמחוזות.
יחיאל מקיאס
¶
אנחנו מתרגלים כל הזמן, לא מחכים לתרגיל של פיקוד העורף או של כל דבר. יש לנו שולחן עגול, כשהם מתרגלים כולנו איתם, משטרה, מד"א, אנחנו, כולם. כשאני מתרגל, אותו דבר. שולחנות עגולים, מש"מים כל הזמן. זאת אומרת אני מדברת איתך ברמה חודשית על בין שניים לשלושה - - -
היו"ר צביקה פוגל
¶
בהמשך לפגישתנו הקודמת, מה שאני רוצה לוודא, שזה לא נגמר סביב השולחן אלא גם קורה בשטח.
שמעון לנקרי
¶
לא, אני רוצה להסביר לך. יש לנו בעירייה שישה סגני אלופים בתפקידים. שישה סגני אלופים זה נדיר, זה עירייה קטנה, זה לא חיפה או תל אביב, שכל הזמן עסוקים בזה. וגם מי שלא סגן אלוף היה קצין משטרה, אתה מבין מה אני אומר לך?
יחיאל מקיאס
¶
היה פה אתר נופש הישן, שמי שהיה חייל לפני מכיר אותו, שנים הוא היה מוזנח, הייתה שם תחנת סמים מטורפת ובאמת עם הדחיפה של שמעון, כי אם שמעון אומר, הוא אחרי זה יושב פה וזה קצת בעיה. לקחנו את האתר הזה - - -
יניב אשור
¶
ואיך הרסנו אותו? הרסנו אותו תחת מבנה מסוכן. באנו, מבנה מסוכן, קראנו לקבלן, ליזם, אמרנו לו: בוא בוא הנה - - -
יחיאל מקיאס
¶
לא, לקחנו את המקום ובמשך שנה שלמה כל היחידות שלהם תרגלו, מד"א תרגלו, היחידות הארציות תרגלו. זאת אומרת שנה שלמה כולם תרגלו.
אלי אדרי
¶
אני אגיד מספר דברים. קודם כל לגבי 'שומר החומות', אנחנו הבנו שהפלטפורמה הפלילית הפכה להיות לאומנית ואנחנו לא מחכים לרמדאן.
מירב וגנר
¶
תדגיש פה, בניגוד אגב למקומות אחרים. כשניתחנו בסופו של דבר מי היו החשודים שלנו, כנגד מי הגשנו כתבי אישום, פה בניגוד למקומות אחרים בארץ למעלה מ-90% מאותם חשודים הם גם בדוקאים פליליים. פה בעכו זה שונה ממקומות אחרים בארץ.
שמעון לנקרי
¶
הכי קורע, אחרי שהם שרפו הם באו לבעלי הצימרים, אמרו להם: חבר'ה, בואו נשמור לכם על המקום, נשפץ לכם אותו. יענו, הרצחת וגם ירשת.
אלי אדרי
¶
לכן אני אומר שהפלטפורמה הייתה פלילית ועברה להיות לאומנית. אנחנו לא מחכים לרמדאן, אנחנו כל השנה נלחמים בפשיעה וזה אומר שיש פחות פשע. בתוך העתיקה, הייתי בתפקיד הקודם ביחידה המרכזית והוצאנו משפחת פשע עם פרשייה מאוד גדולה, גם עם המרחב.
היו"ר צביקה פוגל
¶
הערכות המצב שלכם, כשאתם עושים אותן, ואתם עושים אותן, אני יודע, כמה נשק בלתי חוקי יש בידי - - -
אלי אדרי
¶
אנחנו נלחמים ביום יום, שעה שעה, בפשיעה. זה אני יכול להגיד, אנחנו לא מחכים לרמדאן כדי להילחם בפליליסטים. לגבי השת"פ, יש כאן שת"פ מעולה מאז 'שומר חומות', גם 'עיר בטוחה', גם השת"פ עם העירייה.
אלי אדרי
¶
כשעולה מידע ואנחנו יכולים. כמובן יש את המגבלות שלנו, אבל אם אנחנו יכולים אנחנו משתפים ב-100%. אנחנו שותפים מלאים.
אלי אדרי
¶
אנחנו מדברים כל שעה. כל שעה אני מדבר עם יניב ועם שמעון, אנחנו מדברים כל הזמן. המטרה היא מטרה משותפת בסופו של דבר.
אלי אדרי
¶
אני אומר שתמונה אחת שווה אלף מילים וברגע שנראה את הסיור ב'עיר בטוחה' ונסתובב בסמטאות העתיקה אנחנו נבין עד כמה המשילות חזרה בעתיקה, כמה יצרנו עם הפרויקט הזה של 'עיר בטוחה' עם 30 שוטרים, שאם פעם כל נרקומן היה מסתובב והיה עושה מה שהוא רוצה היום אתה תראה נרקומנים מסתובבים עם קסדה על הראש על אופניים ומסתובבים בסמטאות.
יניב אשור
¶
זה בדיוק העניין. אם תחבר את הנתון שמירב אמרה שזה 90% פלילי ותחבר את הנתונים שנאמרו פה על ידי מפקד התחנה ומה שאנחנו דשים, הפשיעה היא לא הכי מתוחכמת פה, הפתרון הוא פתרון של נוכחות במקומות האסטרטגיים ולסגור את ההרתעה בליווי של תביעות נזיקין איפה שצריך להיות דרך הלשכה המשפטית. זאת אומרת יד מתחילה ויד מסיימת עם נוכחות, בעכו רק ככה. בחודש הבא, בחודש הרמדאן, אתה תראה פה כמויות אדירות של אנשים, לא רק בגלל הרמדאן.
היו"ר צביקה פוגל
¶
לכן כשהדגשתי את הדברים שלי שאלתי אתכם, לא אם זה ייצא מתוך העיר, כי זה כמעט ברור לי מהמידע שגם אני למדתי שפה השגתם איזה שהוא אפקט של הרתעה, השאלה אם נהיה מוכנים גם לאירוע שבא מבחוץ, לזה צריך להיות מוכנים. כמו שבפעם הקודמת מישהו רצה לחמם את עכו, הצליחו להפיל את עכו.
היו"ר צביקה פוגל
¶
לא, אני מעריך שההרתעה שהשגתם פה והעבודה שעשיתם פה בשנתיים האחרונות יגרמו לזה שלא יקום עוד פעם מתוך עכו, אבל אז יכול להיות שיבוא מישהו מבחוץ ולזה גם צריך להיערך.
מירב וגנר
¶
רק משהו קטן שאני אוסיף. לגבי הרמדאן ספציפית יש לנו פקודת היערכות נפרדת שבשנה שעברה היא הוכיחה את עצמה, עם תגבור כוחות, עם נוכחות לא רק בעתיקה ובאזורים שהם נמצאים אלא באמת בכל מוקדי החיכוך שמיפינו אותם כדי לתת את המענה. מעבר לזה אני אפרט יותר כשאנחנו נגיע ל'עיר בטוחה' עם אלמנטים נוספים שהכנסנו, אם זה כלי תחבורה של הריידר, כדי לתת מענה מהיר לכל מיני אירועים גם אם הצירים חסומים, הנושא של אותו איסוף בוובאינט. אנחנו נתייחס לזה שם בהרחבה, אבל כן נתנו התייחסות נפרדת לכל נושא הרמדאן.
יחיאל מקיאס
¶
יש היערכות שלנו עם המשטרה, כל תכנית שלהם מגובה בתכנית שלנו. אנחנו יודעים מה שעון החיים של הרמדאן. בשנה שעברה זה עבד יפה, אבל עוד פעם, אמרתי את זה גם בוועדה שהייתי, זה לא רק הביטחון והמשטרה, זה החינוך, זה החבר'ה של המרכזים הקהילתיים, זה החבר'ה של הגישור שנמצאים שם פיזית וכל אירוע קטן מחסלים אותו בבסיס שלו. עוד פעם, עבודה בשעון חיים מסודרת לפי הרמדאן, כי יש את השעות שהן מתות ויש את השעות של הפעילות, מיפוי של כל נקודות החיכוך, זה בסוף הדרך. וכל יום, כל בוקר, עושים הערכת מצב חדשה ועובדים לפי שינוי ולא קובעים תכנית שרצה, כי הילדים משנים את המיקומים שהם נמצאים בהם וזהו.
פאדי חלבי
¶
אני אתייחס בקצרה. אנחנו בלשכת השר אחרי הצגת תכניות גם של לקחי 'שומר החומות', מה שדובר עכשיו, יחד עם תקופת הרמדאן. ניתן לראות בדוח מבקר המדינה, הוא חשוף בפני כולם, היו קרוב ל-3,200 עצורים, 520 מוקדים, אבל מה שכן אפשר לציין כאן בעיר עכו, נוכח מה שהוצג כאן, שאחרי מה ששמענו, היינו בוועדת הכנסת של ראש עיריית לוד וגם שמענו אותו אתמול, מה שקורה כאן זה ממש עולם אחר. יש את הלקחים של 'שומר החומות' שניתן - - -
שמעון לנקרי
¶
הם לא יכולים לעשות את זה. סליחה רגע. אי אפשר לעשות את זה באף עיר, למה? ברגע שאתה אומר המשטרה, המדינה, זה הרגע שאתה יודע שלא יקרה כלום. ברגע שאתה אומר שזה הכול אנחנו, האחריות שלנו, עכשיו בוא נתחיל לעבוד עם המשטרה ועם כב"ה ועם מד"א ועם הכוחות, וכסף מהעירייה שאנחנו שמים, לא איזה 100,000, 200,000, אלא מיליונים, בתשתיות, בקווי תקשורת, במצלמות, בכלים, בפקחים, זו מערכת עצומה.
יכולתי לבוא להגיד, אני ראש עיר, מה אני מתעסק עם הביטחון? שהם יתעסקו, ולקחת את ה-15 מיליון האלה, לישון טוב בלילה, כל פעם אנחנו דואגים שלא נהיה בגירעון ולא נהיה זה ולא נהיה זה, אז אנחנו עושים את זה ובסוף זה מביא לנו פרוספריטי וזה מביא לנו דברים טובים. בגלל זה אני אומר, לא תצליחו לעשות את זה באף עיר במדינת ישראל כי צריך את המנהיגות המקומית שתגיד שזאת אחריות שלה. כשזה לא אחריות שלו אז הוא לא יוכל לעשות את זה.
מה זה אחריות שלנו? זה לא דקלרציה, זה לבטא את זה במעשים. איפה הפיקוח? איפה המשטרה המקומית, שלך כעירייה, איפה המצלמות? זה המשטרה לא עושה, משטרה לא בונה מצלמות. יש לי במוקד, הוא יראה לך למטה, יש עמדת משטרה. במוקד העירוני יש עמדת משטרה, אני יודע מתי באת, אתה, מה מספר האוטו שלך ומתי תצא מהעיר, ומצלמות אותך מצלמות לאורך כל הציר שלך. זה משהו מטורף.
זאת מערכת שהשו"ב שלה, הבקרה והשליטה שלה, זה כיפת ברזל. לקחנו תוכנה של כיפת ברזל, שרפאל, שהיא חלק מאזור התעשייה שלנו, אזרחו אותה. קנינו אותה במיליון וחצי שקלים. אתה רואה איזה עיר קונה מערכת שו"ב מרפאל במיליון וחצי שקלים? גם לא בגלגול הבא, זה לא יקרה. גם אין לך את היכולות והכוחות לבוא לראש עיר ולבנות מערכת כזאת, כי אתה אומר, זה לא סמכות שלי, זה הרשות המקומית, זה זה. זה צריך לנהל בעל בית שיגיד: זה החלק שלך, זה החלק שלנו, זה החלק של זה ובוא נתחיל לדבר באותה שפה כי אנחנו לא מתקדמים לשום מקום.
המשילות היא האמירה. אתה, כדי לבטא משילות אתה צריך להיות עם רצח בעיניים, ששוטר יעבוד 24/7, שהפקח יעבוד 24/7, שישתפו פעולה 24/7, שהמשטרה ואנחנו נדבר 24/7. ככה בונים את כל המערכת הזאת וגם אז לא בטוח שלא יקרה כלום, גם אז יכולים לקרות דברים, אז תאר לך מה כשאין? כשאין זה הפקרות, יורים ברחובות, יורים בזה, פוגעים באנשים, רוצחים אנשים.
זה אני אומר, הסיפור הזה צריך לקחת זווית אחרת לגמרי. כי זה שבא ראש עיריית לוד, הוא מדבר איתי כל הזמן, אני מרחם עליו, אני אומר לו: עד שאתה לא תבין שכשאתה ב-BDI מדורג מספר 2, 3, איפה זה בא לידי ביטוי בביטחון האישי של התושבים? אתה חייב לשים מערכות. סתם, מה לי ולהאזין לפייסבוק של תושבים? מה, אני אחראי? כן, זאת אחריות שלי. ברגע שאתה מפנים את העניין הזה זה הרגע שבו אתה מתחיל להתקדם. עד שלא הפנמת את זה אז אתה כל הזמן אומר: זה הם, זה לא אני, זה הם.
אני לא מדבר על רביבו, הוא ראש עירייה מצוין, אני לא מדבר עליו, אני מדבר פה עכשיו אליך, אתה כוועדה לאומית, אני אומר לך את זה. קח את היישוב שאתה ניהלת, לא יקרה שם כלום, לעולם לא יקרה שם כלום גם אם תכניס מיליון – עד שראש הרשות לא מנקה את כל אלה שבאים ומשתלטים לו על המכרזים ומשתלטים לו על זה וזה, הפשיעה לא תסתיים שם, לא תסתיים. מתי היא תסתיים? כשראש הרשות והצוות שלו לוקחים אחריות ואומרים: נגמר הסרט. ואז אתה בסכנה, יכולים לעשות לך דברים, מה נעשה? הנה, דוגמה פה, זה שמדבר.
כפיר יהודה
¶
עזוב מה אתה משקיע, אני רק אומר, זה שני מיליון שקלים שלי, שאני הייתי אמור לגזור איתם סרטים. אנחנו, סממ"ר אשר, החבר'ה שלה, לוקחים שני מיליון מהתקציב, מהכיס שלהם, ומעבירים לכם, וזה גם שאפו. זה כולנו ביחד.
שמעון לנקרי
¶
אנחנו יצרנו פלטפורמה שמכניסה אתכם, מכניסה אותו, מכניסה אותו, הפלטפורמה הזאת, אם רגל אחת חסרה בה אז היא לא יכולה לעבוד כמו שצריך. בגלל זה אני אומר, כשאתה נותן לי שני מיליון אני משקיע כל שנה 15 מיליון. כאילו אתה עוזר לי, זה טוב.
כפיר יהודה
¶
נכון, ואתה עיר אחת מני רבים שאנחנו מסייעים לה, אבל אני רק רוצה שהוועדה תרשום בפרוטוקול שמועברים לכאן תקציבים משמעותיים מבחינתנו ושאנחנו מתחת לאלונקה, כלומר לא הרגולטור שבא ושואל מה קורה.
יניב אשור
¶
לא רק מחבק, בלי הלכה למעשה. הרי גם לערים מעורבות אחרות הקציתם, אנחנו העיר הראשונה שיש יישום של התהליך בגלל חסמים שאנחנו פתרנו בתוך התהליך הזה.
היו"ר צביקה פוגל
¶
בואו נתקדם, יש לנו עוד משהו לעשות. אני הבנתי שבסוף היום הזה אני יכול לבקש פה הלוואה, אבל בואו נתחיל.
בוסנה מהרט דסה
¶
דיברתם לעניין התקציב, אני תוך כדי שאלתי את אנשי התקציבים אצלנו כמה תקציב מועבר, וכפיר כאן ציין את שני המיליון עבור 'עיר בטוחה', אני רק אציין שגם מכוח החלטת ממשלה ערים מעורבות מיולי 2022 הועבר לרשות 336 - - -
בוסנה מהרט דסה
¶
ויש תקציב נוסף, תקציב הבסיס של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי להפעלת תכניות למניעת אלימות ושימוש בסמים ואלכוהול, 535.
בוסנה מהרט דסה
¶
מעולה. ביחס ל-2023 אנחנו בדיוק התחלנו להתניע תהליך עבודה ויועבר בהמשך תקציב, לדעתי אפילו ההסכם הועבר אליכם. עלה פה עניין הסמכויות של הפקחים של השיטור העירוני, אם יש פערים, אני באמת מבקשת ש - - -
שמעון לנקרי
¶
אני אגיד לך איפה יש. יש לנו שמרים שהיו בבתי ספר, שמרים זה היה דבר גאוני, ליצור בתוך בתי הספר, יושב בן אדם שהתפקיד שלו זה לוודא שאין מריבות בין הילדים.
שמעון לנקרי
¶
זה מדהים. אתה שם בתיכונים ובחטיבות הביניים את השמר הזה שהוא עין פנימית בין התלמידים. הרי בסוף מי עושה את הבעיות?
יניב אשור
¶
התפקיד שלו זה לעזור גם לחוליות הנוער באיתור בעיות של סחר בסמים ולאתר לנו. הדבר הראשון שעשינו דרך השמרים האלה שהפעלנו, אני מדבר הכי פתוח, עשינו מיפוי של נוער פוטנציאלי להפרות סדר במידה ויימשכו בנושא של הפרות סדר, סקירה שהמשטרה קיבלה וגם השב"כ. אבל התקציב הזה צמצם אותנו, הם צמצמו לנו גם תקנים של מוקדנים, שעבר להיות עלינו, וגם תקציב של שמרים שעבר להיות עלינו.
שמעון לנקרי
¶
לקחנו עלינו, הכול בסדר, אבל קחי את זה בחשבון, שזה תפקיד קריטי להצלחה של כל המערכת שדיברנו עליה.
בוסנה מהרט דסה
¶
אני מהלשכה המשפטית. אם צריך לעשות שיחה טלפונית עם גורמי המקצוע ברב"ק, ברשות הלאומית לביטחון קהילתי, אני אשמח ואני אקח את הטלפונים שלכם, אנחנו נעשה שיחה וננסה לבדוק איפה אנחנו יכולים לעזור.
גיל ברסנו
¶
אנחנו מאז 'שומר החומות' לא התעצמנו בתקנים, התקינה נשארה אותו דבר, הבנו עם כל האירועים וכל משבר האקלים, מה שקורה פה, אנחנו עובדים על מכפילי כוח. א', אנחנו מגייסים הרבה מתנדבים ונותנים להם רכבי כיבוי והם על מדים, ו-ב', אני לא מאמין לרגע שיקרה פה משהו ואני אקבל סיוע כמוך כי מה שיקרה אצלי פה בעכו יקרה בחיפה במחוז שלי וממרכז, ממחוז אחר, לא ייתנו לי כוחות.
אנחנו עובדים פה בגזרתך, אנחנו לבד פה, יש לנו פה רשות מאוד חזקה. אני עובד עם רשויות אחרות, עם נהריה, עם עוד רשויות, עכו היא הרשות החזקה ביותר, יש פה חירום, מדברים פה 24 שעות, יש פה חברים מצוינים, יש פה תרגילים, אנחנו מתרגלים הכול. אך יחד עם זאת, גם שאלת על מודיעין, אנחנו גוף שלא מקבל מודיעין וזה חסר לנו. הכבאים שלי, ב'שומר חומות' אני לא הכנסתי אותם לאירוע של ההרוג, לא הייתה לי ברירה, הקרבנו הרוג תמורת חמישה או שישה לוחמים שהיו הורגים אותם. הכנסנו פה זוג אופנועים שהם יסיירו, לוחמים על אופנועים, זה דבר חדש.
גיל ברסנו
¶
יש להם יכולות, זוג האופנועים האלה, לקחת שריפה, להיכנס בין המונים, להיכנס במקומות צרים. עוד פעם, הם צריכים גם מעטפת של משטרת ישראל שלא היה לנו ב'שומר החומות'. אותו לילה של הפקחים, אני חושב שזו הייתה טעות להכניס אותם, אני ראיתי את הפקח הזה שקיבל את המכות, אני הייתי על ידו. אני חושב שבכבאות היום, מספיק להסתכל, כמו על טורקיה, על השיטפונות שהיו בדרום טורקיה, להבין מה קורה פה בכפר הגלובלי הזה ולהבין שמשבר האקלים הוא פה ועכשיו, אנחנו מתמודדים גם איתו.
המשימות שלנו עולות עם השנים, אך יחד עם זאת חשוב לציין, ואני גם ציינתי את זה, שאנחנו לא מתעצמים וכל הנושא של מכפילי הכוח, ודי להביט במה שקורה מסביב, אנחנו לקחנו השבוע, ושמעון מכיר את זה, נאמני אש מתוך העיר העתיקה, אנחנו קושרים אותם אלינו, אנחנו ניקח קבוצה של 20 חבר'ה שגרים פה בתוך העיר העתיקה, אנחנו מכשירים אותם להיות נאמני אש שלנו. יש לנו קשר אישי איתם, אנחנו מאמינים בקטע הזה לגייס אותם אלינו, אבל חשוב לי להגיד, גם מבחינת אדם שחי בארץ הזאת, שכל האש שתגיע היא לא מפה, היא תגיע מבחוץ. אז כמה שאנחנו נהיה ונשמור עליהם ונעטוף אותם ו- ו-, האש תגיע מבחוץ ותגיע באופן לאומני כמו שראש העיר ציין.
יחיאל מקיאס
¶
אם היית רואה את הפרצוף של הבנות שהוצאנו באותו לילה מתוך הבזאר הטורקי, הוצאנו בין 13 ל-14 בנות שליווינו אותן החוצה ואת הבכי ואת החיבוקים. אני אומר לך, אני יודע שאחד מסיירי הביטחון שלי נחטף וכמעט עבר לינץ'. ואנחנו, אני כל הגב שלי היה כחול, קיבלתי מכה בראש, אבל בסוף בסוף כשאני רואה את המחיר הזה מול הנערות האלה שלקחנו אותן לרכבים והוצאנו אותן החוצה, הייתי עושה את זה גם היום. אני אומר לך דוגרי, הייתי עושה את זה גם היום.
יחיאל מקיאס
¶
לא, אתה יודע, יניב שלח לי את ההודעה הזו ואמר לי: תעשה מה שאתה חושב שצריך לעשות, וסגר את הטלפון, אז עשינו מה שצריך לעשות והייתי עושה את זה גם היום.
נחל כהן
¶
במרכז הגישור אנחנו עסוקים בעבודת מניעה או הרגעה או כל מה שאפשר בתפילה שמה שאנחנו נעשה יעזור. אנחנו הכשרנו 15 מגשרים ערבים בנוסף למגשרים שכבר היו לנו, שהם היום פועלים ביחד ועוברים הכשרה משותפת כל הזמן. יש לנו בסך הכול 30 מגשרים, המגשרים הערבים, חלקם בעיר העתיקה, חלקם בקו התפר, חלקם בכל האזור.
בנוסף אחרי 'שומר החומות' היה פה נתק של ההנהגה הדתית, חיברנו מחדש את ההנהגה הדתית, הוספנו על הרב ישר עוד רב שאיתו, בנוסף יש עוד שייח' שאנחנו עובדים מולו. אנחנו נכנסים לבתי הספר, הבנו שאחד הדברים המאוד משמעותיים זה הכניסה לחינוך. אני בת בית בטכנולוגי הערבי, התלמידים כולם מכירים אותי, אנחנו שם בשיחות, עכשיו נכנסנו לכל בתי הספר, חוץ מ - - - שניכנס בעזרת ה' בהמשך בגלל השביתה שהייתה.
נחל כהן
¶
רב ושייח', שגם מקשיב להם וגם מדבר איתם. בנוסף הקמנו פורום תושבים ערבים שאני חושבת שזה מאוד מאוד משמעותי, שהם מרגישים שהקול שלהם נשמע, הם מרגישים שהם יכולים להשפיע פה ואני רוצה לקוות שהפעולות האלה בסוף יעזרו.
(בסיור)
יניב אשור
¶
הוא גם נגד מים, גם נגד רוחות, הוא מייצב את עצמו באופן אוטומטי. כשיש בריחה של רכב מזירה אני יכול לסמן אותו כבר מראש ולהינעל עליו בריצה ולשדר לכל הצוותים, אתה לא צריך לרוץ כמו משוגע. עדיין אנחנו למדים את רמת היכולות ואיך אנחנו מיישמים את זה הלכה למעשה. אלה האתגרים.
היו"ר צביקה פוגל
¶
איזה יופי, איזו רזולוציה. מדהים. המדהים הוא שיש לך את זה בתור מנכ"ל, בתור עירייה. לי היה כזה בתור מפקד יחידת חילוץ, לאף אחד אחר אין, לא לרשות ולא לאף אחד אחר. לך יש את זה בתור עירייה, זה פשוט מדהים.
היו"ר צביקה פוגל
¶
בניגוד למה שאמר ראש העיר שלך, שאני מאוד אוהב אותו ומכבד אותו, כמו שאתה יודע, אני רוצה לכפות את זה על הרשויות האחרות. אין דרך אחרת, אי אפשר כל דבר לחכות שהממשלה תעשה, הממלכה לא יודעת לעשות את הדברים האלה.
(בהמשך הסיור)
יניב אשור
¶
- - - ברבי קומות וצמודי קרקע. אחד מהמקומות, השכונה שהיא הכי יפה בעיר. מעבר לזה היום אנחנו בהסכמי הגג מפתחים עוד תוספת קרוב ל-30,000 תושבים בצד המזרחי של העיר. שכונה חדשה, זה חצי חדשה, 30,000 תושבים יחד עם אזור תעסוקה ואזור תעשייה.
יניב אשור
¶
משפרי דיור שעונים על הקריטריונים של דירת מטרה ודירה למשתכן וחלקם עוברים לשם. היום אנחנו עובדים קשה על מיתוג בשביל להביא אוכלוסייה חזקה לדבר הזה. למה אנחנו עושים את זה? אחד הדברים ששמעון נלחם עליהם, זה לא רק מגורים, אל תביא לי את המגורים שם, אני רוצה גם אזור עבודה. אזור עבודה זה אומר אני רוצה להביא את חברות הייטק הקטנות, התעשייה הנקייה שאני יכול גם להעסיק.
יניב אשור
¶
אזור תעשייה נקייה, משרדים וכל השילובים, בית חולים גריאטרי, כל מיני דברים. זה הצד הצפוני שהוא חדש ברובו, גם מגזר יהודי, שהפך להיות סוג של מרכז עיר בתוך הדבר הזה. אחד השצ"פים הגדולים, עם מעברי גשרים, עם בית ספר יסודי שיקום פה, יש פה גן בוטני פה מתחתינו.
יניב אשור
¶
הכול. אתה יודע מה הדבר הראשון, כשפתחו לי את כל התכנית, השאלה הראשונה ששאלתי זה איפה תשב נקודת המשטרה.
יניב אשור
¶
כי התפיסה שלנו היא באמת שאתה יכול להקים מה שאתה רוצה, אתה מקים שכונה חדשה, אתה צריך לחשוב גם איפה המענה הכי טוב לכיבוי אש בשביל לתת מענה בתוך הדברים, איפה המצלמות ימוקמו, איך אתה מתחזק ומשמר את הדברים, כי אם אין את זה –
יניב אשור
¶
זה מופיע בתוך התכניות, מולבש ומובנה בתוך התכניות. זה הצד הצפוני של העיר ואנחנו נחזור עכשיו לכיוון העתיקה.
(בהמשך הסיור)
שאול צמח
¶
ברוכים הבאים. אתם נמצאים עכשיו בעיר העתיקה בעכו. צריך לזכור שעכו היא למעשה עיר מנדטורית עם מספר הסתעפויות ושכונות, אני מניח שבחלק מהן אולי ביקרתם, ראיתי את הלו"ז, אני לא יודע מה הספקתם ומה לא, אבל יש בעכו תחנת משטרה נכון להיום בסדר גודל של כ-140-135 שוטרים, אנחנו כבר בדרך ל-150.
צריך לזכור שזה לא היה המצב לפני בערך שלוש שנים. הייתה פה תחנת משטרה מעט יותר גדולה, אבל היה לה שטח כפול, כמעט למעלה מפי שניים מהשטח שיש לה היום. בעקבות תהליכי רידוד וחלוקה והתארגנות מחדש שעשינו הקמנו תחנת משטרה חדשה שיושבת על כביש 70 בכפר יאסיף, היא נקראת היום תחנת גליל מערבי. בעבר השטח הזה כולו, שהוא כולל גם כפרים של דרוזים כמו ירקא וג'וליס ואבו סנאן וגם כפרים שיש בהם רוב מוסלמי כמו מכר וג'דיידה.
בקיצור נוצר מצב שהקשב של התחנה הזו לכל מה שקורה מחוץ לשטח של העיר הפך להיות באיזה שהוא מקום מאוד בעייתי. ראינו את זה לאורך השנים גם בתקופת אירועי עכו, אני מדבר איתכם על לפני עשור, וכל הדברים האלה ביחד עם אותה התארגנות מחדש הביאו לכך שאנחנו מקימים תחנות משטרה במגזר, כמובן זכינו לתחנת משטרה בגליל מערבי.
חוזקות עבור התחנה שנשארה פה. למעשה תחנת עכו המנדטורית, אותה תחנה שיושבת בטיגארט ליד הים, לא רחוק מכאן, ממשיכה לתת שירותים לשטח המוניציפלי של עכו כעיר פלוס טיפונת צפונה לכיוון בוסתן הגליל וטיפה דרומה לכיוון עין המפרץ, אבל מעבר לזה היום תחנת עכו נותנת שירותי משטרה לעיר עצמה, לעתיקה, למנדטורית, מה שאנחנו מכירים כעכו הארד קור.
לצורך העניין הממשלה הקודמת נכנסה עם פרויקט ממש בתחילת הקדנציה שלי, לדעתי זה כבר כמעט של עוד מעט שנתיים. עם כניסתי לתפקיד ואחרי אירועי 'שומר החומות' השר הקודם החליט להביא לפה את הפרויקט שנקרא 'סייף סיטי' במקביל ללוד. יש את הפרויקט הזה בשתי ערים בלבד, בלוד ובעכו. היה ממש פורמט שלם של מה לעשות ואיך לעשות.
אני חייב לומר, אתה בטח מכיר את זה מהמקום הצבאי, מההיסטוריה הצבאית, אני החלטתי לרוץ קדימה, לא לחכות לנקודת הקצה, כי אם הייתי מחכה לנקודת הקצה זה לא היה קורה ואני אסביר מהי נקודת הקצה. נקודת הקצה היא שהעולם הטכנולוגי יוביל את האכיפה, אבל אנחנו בתוך עמנו חיים ואני יודע מה זה תקציב מדינה ואני יודע מה זה הבטחות ולכן אני מיהרתי לשים את היד על הפרויקט, בשונה מעמיתי במקום אחר. הוא כמובן עשה את זה, אבל בעיכוב. מיהרתי לשים את היד על הפרויקט בסיועה של מירב שהובילה כרפרנטית את העניין הזה. מיהרנו לתפוס את המקום, מיהרנו לכתוב פקודת הפעלה, מיהרנו לגייס את השוטרים, מיהרנו לעשות את הכול.
אני פותח רגע סוגריים. אתם ועדה לביטחון לאומי, חשוב שתבינו, אנחנו כמרחב לא מרחב שסובל מבעיות של איוש. כלומר אם היום אתה תבוא ותגיד לי: שאול, אני מחר נותן לך עוד 50 תקנים, אתה תוכל לקבל ממני התחייבות תוך כמה זמן אני מאייש אותם פלוס מינוס, בגבולות הסביר והטעם הטוב. אז לשמחתי הרבה, ואנחנו לא היחידים פה, מה שקורה במחוז ירושלים ובמחוז תל אביב הוא פחות רלוונטי במחוז חוף, למעט מרחב מנשה. מרחב מנשה הוא המרחב השלישי מבין שלושת מרחבי המחוז והוא מרחב שיושב בין היתר על ואדי ערה ושם קצת יותר קשה לגייס ולהפעיל שוטרים. אפשר גם אולי להבין למה. על כל פנים, אנחנו פחות בחוויה הזו, כך שיש הרבה ביקוש של שוטרים לשרת במרחב אשר מכיוון שאצלנו גם מי שגר בעכו וצפונה זוכה להקלות, להטבות מס, אז זה משתלם ובאיזה שהוא מקום קצת משפר את הרמה ואת היכולות הכלכליות.
על כל פנים מה שבאמת הצלחנו לעשות זה קודם כל בציר האג"מי והלוגיסטי, שהוא חשוב לא פחות, הצלחנו להתמקם פה מחדש. אני תיכף אגיד גם איזה מילה לגבי זיכרון ארגוני כי אני חושב שבעניין הזה אני מוביל אפילו על יניב ועל לנקרי. יצא לי לשרת פה עם ראש עיר קודם קודם כשהייתי קצין צעיר ובכל מקרה הצלחנו לעשות את הפעולות, לגייס, להצטייד, להכשיר, אנחנו לא סיימנו, אנחנו עדיין בתהליך הזה ועכשיו רגע אני קופץ למה זה נתן לנו.
אני אגיד את זה במלוא הצניעות. אנחנו נמצאים במקום אחר. אם אתם מדברים עם האזרחים, קרו פה מספר דברים. היום בעיר העתיקה נוסעים על אופניים חשמליים עם קסדה. אני לא יודע איפה אדוני גר, להערכתי ביישוב שלך לא נוסעים עם קסדות, הערכה גסה, כי ביישוב שלי לא נוסעים, אבל פה נוסעים כי אם לא תיסע אתה עלול לקבל דוח. אבל זה לצורך העניין סימפטום המשילות בחלק התחתון. היה לי פעם מג"ד שאמר לי: לא שם גומיות לא פוגע ררנ"ט, אז לזה הכוונה. אז אנחנו פה.
הדבר הזה הוביל אותנו למיפוי של בעיות בעתיקה, וכמו שאתם בוודאי יודעים, יותר או פחות, אבל אירועי 'שומר חומות' היוו נקודת המפגש שבין הלאומני לפלילי. אנחנו מדברים על זה כבר עשרות שנים, הפעם זה יצא וזה יצא גם בתצורה של אש חיה, נשק חם. כאן הייתה נקודת המפגש שבין הפלילי לבין הלאומני, והלאומני, כשאנחנו אומרים לאומני הוא הופך להיות פח"עי או חבלני. פה ירו על שוטרים ופה ירו בחזרה לעבר מי שירה על השוטרים וגם פגעו.
הכניסה שלי לפה לוותה בתכנית עבודה שכללה את הפעלת היחידה המרכזית, כמובן בברכת מפקד המחוז. היחידה המרכזית נכנסה לפה לתהליך של עבודה של שנה ובתום שנה בקיץ האחרון נכנסנו למבצע מעצרים רחב מאוד בעתיקה ועל זה יעידו גם תושבי העתיקה וגם פרנסי העיר. אני חושב שעשינו פה עבודה מאוד מאוד משמעותית, מרגישים את זה היום בכל פינה, גם בהיבטים תיירותיים, גם בהיבטי ניקיון. אי אפשר היה לפתוח פה עסק מבלי לשלם למישהו. הסיפור הזה עבר מן העולם.
תשאלו אותי מה המבחן האמיתי, המבחן האמיתי הוא שימור המצב. ראש עיריית עכו כל היום על העניין הזה מולי, ובצדק, מבקש וחוזר ומתחנן, הייתי אומר אפילו, שנמשיך לעשות את זה. אני יכול לומר לכם שאנחנו לא גמרנו את הטיפול פה, אנחנו גם נמצאים עמוק עם שירות בתי הסוהר ומפרידים בין האנשים שחטפו כתבי אישום, עושים הרבה הרבה פעולות מסביב כדי לא לתת להם להתחזק במקום שבו הם נמצאים ולחזור יום אחד כגדולים.
יש פה 25 שוטרים. לאחר שקיבלנו את מתווה ה'סייף סיטי' אני קצת החלטתי לשנות אותו, אני החלטתי שאני רוצה שמעבר לשוטרי סיור יהיה פה גם כוח אכיפה שמורכב מבלשים, מרכז מודיעין, עובדת הערכה. בקטע של הפעלת הכוח אנחנו נמצאים כאן כרגע דה פקטו. יש לנו פער שהוא הולך ונסגר, והוא פער שלא היה תלוי בנו, הוא היה תלוי חקיקה, הוא היה תלוי הסכמות, הוא היה תלוי עבודה טכנולוגית של הצבת כל מיני סנסורים, מצלמות, גלויות, סמויות וכיוצא באלה, במרחב הציבורי, כל החומרים האלה, כל הבינה הזו אמורה להתנקז לאיזה שהוא מרכז שנמצא באזור הקריות, במטה שלי מאחורה. למעשה ההפעלה אמורה להיות הפעלה טכנולוגית לשוטרים שנמצאים פה. תיכף אני אתן לדביר, מפקד הנקודה, לומר את דברו בהקשר הזה.
אבל אנחנו גם בשלב הזה מאוד מאוד מתקדמים, אני יכול לומר את זה פה, גם בזכות העירייה שסייעה בעניין הזה, בעניין של ההסכמות עם הייעוץ המשפטי שלה וגם אנחנו. כמובן האג"ת המשטרתי שהקצה ונתן את כל הבנייה הזו. נוצר מצב שהיום ה'סייף סיטי', אותה נקודה שנמצאת פה בפיקודו של דביר נותנת שירותי משטרה בעיר העתיקה שרובם ככולם הם או שירותים רגליים או שירותים באמצעות ריידרים.
כל דבר במשטרה זה אירוע. ריידר, אני רכשתי ריידרים, אני הראשון במשטרה, עכשיו צריך להכשיר, עכשיו צריך לבטח, עכשיו צריך לוודא. ריידר זה סוג של קורקינט לחימה, הוא בגודל של אופנוע, אבל זה לא אופנוע, הוא נראה כמו קורקינט, עם כל הפליקרים, כשאתה בא בלילה הוא שקט. ארבעה גלגלים. צריך לעשות ניתוח שטח, צריך לראות ניתוח שטח, להבין שהעתיקה מבחינת התכסית שלה, האספלט, האבנים, חלק, אתה לא יכול לעבוד עם אופנועים, ראיתם מה קורה פה מבחינת מכוניות, עד כמה זה צפוף, זה לא מקום קלאסי לניידת שנכנסת דוהרת עם סירנה, זה לא האירוע. בקיצור מצאנו פתרון גם לעניין הזה. בסך הכול זה אירוע של קילומטר רבוע, אנחנו שמים פה חבר'ה יותר צעירים. הייתה התעקשות שלנו שלא נכניס לכאן שוטרים יותר ותיקים, יש פה מגויסים חדשים, מגויסות חדשות ויש פה גם גרעין של שוטרים ותיקים שאמורים להוביל אותם.
התגובה פה היא תגובה מהירה לכל אירוע, בספקטרום רחב של משימות, כמו שאמרתי, ממשימות אכיפה ברמת הרחוב ועד טיפול בתחנות סמים, תפיסת אמצעי לחימה. אני חושב שראם סיים לנקות פה את בית העלמין, במרכאות, כל שני וחמישי הסגרות אמל"ח, היה פה לא מעט אמל"ח שהוסתר בבית העלמין ואנחנו עדיין עובדים על זה.
התחנה כתחנה ממשיכה להתעסק בשכונות המעורבות ובעכו המנדטורית. מפקד התחנה נמצא כרגע בהשתלמות אז אלי סגנו נמצא איתנו, הם הפכו להיות תחנה מאוד חזקה כתוצאה מהעניין הזה עם ריבוי יחידות תגובה, ניידות סיור, ניידות בילוש, ניידות תנועה, שוטרים קהילתיים. יש פה גרעין תורני שחווה לא מעט בעיות בתקופת 'שומר החומות' אז אנחנו גם בקשר איתם ולהבנתי גם תחושת הביטחון אצלם השתפרה בשנה וחצי האחרונות, ככה זה נראה.
יש פה כוח שיטור משולב בין העירייה למשטרה שמורכב גם משוטרים בעלי אוריינטציה קהילתית וגם מפקחים שהם הייתי אומר בעלי אוריינטציה משטרתית, ראיתם חלק מהם, אז יוצא שבעצם אנחנו משחקים אחד על החוזקה של השני ומקבלים את התוצאה. הרווחנו פה פעמיים, כי בעצם היום גם תחנת גליל מערבי, שהיא השכנה והיא מחזיקה את כל הכפרים שעל בסיס קבוע גולשים לכאן, בין אם זה בחגים – יש פה פנינת תיירות מטורפת.
רגע אני אגיד מילה לגבי הנמל, רמת המשילות בנמל הייתה מאוד בעייתית, אנחנו במסגרת אותו רשת דייגים, שאמרתי לכם, שהרמנו פה לא מעט יעדים בעייתיים, עשינו פה גם תהליך של חילוט לחלק גדול מהסירות שהיו כאן. זה דבר שלא נעשה פה שנים. היום הנמל, ועל זה יעיד המנכ"ל, אנחנו גם בקשר עם מנהל הנמל החדש, שהוא בעברו איש משטרה בעצמו, גם איש משטרה ואיש משטרה ימי, אבי רוסו, הוא היה פה ראש מדור השיטור הימי.
שאול צמח
¶
אז הוא היה קצין אק"מ של מחוז צפוני, זה היה תפקידו האחרון. על כל פנים הוא זכה פה במכרז של ניהול הנמל, נכנסנו גם איתו בקשר. אתם רואים שהנמל נמצא כרגע בשיפוץ. עברנו את הרמדאן הקודם עם אפס תקלות.
אני רוצה להגיד עוד איזה מילה, אני מניח שמירב נתנה לכם את זה בסקירה ופחות דיברנו על זה, אבל עשינו פה המון סגירות מעגל מאז אירועי 'שומר החומות'. חלק גדול מסגירות המעגל יצא החוצה לתקשורת, חלק מסוים לא יצא, אבל אין שום דבר שאין סגירת מעגל איתו.
ברשותכם אני אעצור כאן, אם תרצה אני אגיד לך אחרי זה משהו בארבע עיניים. יש לנו עוד איזה שהיא סגירת מעגל אחת, שאני סימנתי אותה כסוג של מטרה שתלווה אותי פה כל עוד אני מפקד מרחב, ולשמחתי הרבה אנחנו בכיוון כך שאנחנו לא משאירים חוב פתוח מול אף אחד בהקשרים של אותן פעולות איבה, מרידה או what ever, שהיו פה לפני שנה וחצי. אני אתן לדביר לדבר שתי דקות על הפעלת הכוח, משמרות, אתגרים ונעבור לשאלות אם יש.
היו"ר צביקה פוגל
¶
לפני דביר, ציינת, ונכון לפחות לטעמי, כמפקד מרחב והראייה שלך יותר רחבה, שיש סיכוי לגלישה של אירועים מהכפרים לפה. מה חסר לנו כדי להיות מוכנים? הרמדאן זה בעוד עשרה ימים. בהנחה שמשהו כזה יכול לקרות, אני מקווה שלא.
שאול צמח
¶
אני קודם כל מייעץ, כי אני שם לב שיותר מדי מתייחסים בהקשר הזה ללפני הרמדאן, תוך כדי הרמדאן ואחרי הרמדאן, מה שאני אומר כרגע הוא בראייה הוליסטית ללא קשר לרמדאן. כלומר זה לא משהו שהוא בהכרח מחויב בגלל הרמדאן. באשר לרמדאן אני יכול להגיד דברים אחרים. יש לרמדאן את המכניזם שלו, המכניזם הוא שהציבור המוסלמי המאמין ביום נח או עושה עבודה, הייתי אומר ברמה טיפה יותר נמוכה ממה שהוא רגיל לעשות כי הוא נמצא בצום ויש את נקודות הלחץ, כולם יודעים מה זה לא לאכול כל היום ולהגיע בסוף היום ועכשיו אוכלים ועכשיו פתאום מתפתחת איזה קטטה ואנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי. העובדה שאנחנו ערים כל הלילה, כולל פה.
מהו המכניזם הזה של הרמדאן? בשלושה שבועות, שבועיים ראשונים של הרמדאן, שבועיים וחצי, אם לא קורה כלום גם ברמה הלאומית, ירושלים, ואין זליגות של דברים אחרים, אז אנחנו סך הכול עוברים את זה די בשקט. ראינו את זה גם בחוף וגם בצפון, אני שירתי גם במחוז הצפוני. בעשרה הימים האחרונים של הרמדאן יש תמיד פיק בגלל שגם בהיבטים דתיים הם יותר קדושים עבורם ואז כל פעולה יכולה להיתפס כהתגרות, לא התגרות, זה לא משנה איך אנחנו מפרשים, חשוב להבין איך הם מפרשים, זה ממש לא משנה מה אנחנו חושבים על מה שאנחנו עושים.
צריך להבין, מהי אותה גלישה? עכו היא יעד תיירותי לכל הגליל המערבי ולכל הגליל, כלומר אתה יכול לראות, למשל בעיד אל פיטר, אחרי הרמדאן, את כל שפרעם וכאבול וטמרה שהם בכלל בשטח מרחב גליל, ואם ננוע דרומה – אני בשנה שעברה נסעתי בפקק, נכנסו בי בדואים מאחורה, יצאתי שאלתי מה המהומה, אנחנו מרהט, נו אז מה אם אתם מרהט? תעמדו בצד. מהשטח שלנו, מכר ג'דיידה. צריך להבין, אלה כפרים שאין בהם, לא אגיד שפרעם וטמרה במקום הזה, אבל מכר ג'דיידה, חוץ מזה שאנשים גרים שם ויש שם מקומות פרנסה אין שם שום דבר אחר, אז אנשים באים לפה, הם רוצים לבוא לעתיקה, הם רוצים לטייל עם הילדים, הם רוצים טיפ-טיפה איכות חיים, הם עושים את זה פה על חוף הים, עושים את זה פה על החומות. יש פה את האטרקציות של הסירות, שזה זול, זה שווה לכל נפש.
דרך אגב, אני אפתח סוגריים, אתם יכולים לבוא ולראות גם תקופה שבין הזמנים וגם בחול המועד סוכות ואולי בחול המועד פסח את החרדים מסתערים על המקום הזה. תבינו את הרגישות שמאות חרדים מגיעים ונכנסים לתוך העתיקה כשהיעד שלהם הוא גם כן במסגרת רכישת חבילה תיירותית מוזלת שמסוגלת לעמוד מול הכיס שלהם. בשנה שעברה עשינו את זה, אני לא זוכר כרגע, להערכתי עם אפס אירועים חריגים. למרות שהיה לנו בעקבות 'שומר החומות' המון עצורים והיה לנו טקס קבוע של הפגנות בסוף שבוע מול תחנת המשטרה, נתנו לעניין הזה לגווע לבד, ירד ירד ירד ירד, כולל תהלוכות פה, לא מעט תהלוכות עם לפידים, דגלי פלסטין, אתם יודעים, זה הולך תמיד למקום הזה. נתנו לעניין הזה לגווע, לא העצמנו אותו והוא נעלם. כמו שזה בא ככה זה נעלם והמשכנו לבצע את העבודה שלנו והתוצאות מדברות בעד עצמן.
אני אומר לכם גם כתושב האזור, אני חושב שעכו נמצאת היום במקום אחר לגמרי. יש עדיין המון עבודה לפנינו, יש לנו עוד תכניות, להשתלב פה גם בשיטור ימי, עירוני חדש ימי, שזה יהיה פיילוט ראשון, אם אנחנו נצליח לעשות את זה כאן אנחנו נכשיר ימאי משטרה ואזרח וסירה משטרתית עירונית כזו, אז אני חושב שזה גם ייתן קצת שליטה בתווך הימי.
היו"ר צביקה פוגל
¶
גורמים שהיו מעורבים לפני שנתיים ב'שומר החומות' אנחנו יודעים לעקוב אחריהם ולדעת מה הם הולכים לעשות? הם נמצאים באיזה שהיא מידה של מעקב?
שאול צמח
¶
בוא נחלק את זה ככה, קודם כל המודיעין, מודיעין הסדר הציבורי המשטרתי, ופגשתם פה את ראם והוא לא היחידי, הוא אמנם עובד על העתיקה ובימים אלה הוא מסיים את תפקידו, כי כמו כל אחד גם הוא הגיע לפרקו והוא עובר שטח, אבל אנחנו שולטים במספר רבדים. דבר ראשון, אנחנו לא עובדים פה לבד, אנחנו ביחד עם שב"כ, דבר שני, אנחנו עובדים פה בריבוד מסוים, מחפשים כל הזמן את הנקודות.
צריך לזכור, זה לא פשוט, אנחנו בשנת בחירות, באוקטובר אנחנו בבחירות לרשויות המקומיות, התחילו כבר, אנחנו רק בעקבות איזה הריסה לא פשוטה שעשינו לפני מספר שבועות, והשבוע נתנו לה עוד איזה מכה, הם בדיוק עכשיו בדקות אלה עומדים ומפגינים ליד העירייה, הרסנו פה איזה מתחם. אנחנו סך הכול די עוקבים אחרי מה שקורה פה, כי, אתה יודע, צריך להמשיך לעבוד. לא נתנו לעניין הזה לקחת אותנו לאיזה מקום אחר.
יש איזה שהוא טווח שבו אני לא יכול לתת אחריות, אני יכול להיות מופתע כמו כל אחד אחר, אבל אני טוען שצריך להבשיל, צריך להקדיח את התבשיל כדי להגיע עוד פעם לאירוע כמו 'שומר החומות'. 'שומר החומות' זו לא הקדחה של יום או חודש, זו הקדחה של עשור, צריך לשים את הדברים על השולחן. להגיד לך אם עכשיו יש היתכנות ל'שומר חומות' 2 מחר בבוקר? לא נראה לי. הציבור רוצה לחיות, הציבור מבין ששבוע ושבועיים אתה יכול להשתולל ואז מה? והמשטרה מגיעה וסוגרת מעגלים, אז אפשר לזרוק בקבוק תבערה ואפשר לירות לעבר השוטרים, אבל אנחנו ניפגש, עוד שבוע, עוד שבועיים, עוד חודש, לא קרה כלום. היד פתוח והפנקס רושמת, הוא אמר, נכון?
דביר פרץ
¶
צהריים טובים. היחידה עצמה מונה 28 שוטרים, כמו שהמפקד ציין, שלושה חוקרים, חמישה בלשים, 15 סיירים. המפקד פה ציין את הנושא של הקסדה עם האופניים החשמליים. צריך להבין שלפני שמונה חודשים, כשהיינו פה בטקס פתיחה, יום למחרת אני מסתובב פה בסמטאות, תופס אותי בחור ואומר לי: שוטר שלך נתן לי דוח על קסדה על האופנוע, אוקיי, לא הייתה לך קסדה פה על הראש? כן, אבל פה בעתיקה אסור לשים קסדות. הייתה פה הבנה שבגלל גורמים עברייניים כאלה ואחרים ברגע שאתה נכנס לעיר העתיקה יש חוק אחר ואם אתה עם קסדה אתה תקבל מכות, כי כביכול אולי יפרשו את זה שבאת לחסל מישהו. זו הרמה. זאת אומרת, יש חוק, מגיעים, מורידים את הקסדה, נכנסים לעיר העתיקה על אופנוע. אז להגיע למצב כזה שב-100% מהמקרים גם בתוך הסמטאות.
וצריך להבין שתוואי השטח פה קצת מזכיר את הפאבלות של קולומביה עם העברות של סמים ואמל"ח על הגגות. ובאמת, כמו שראית, מעבר לצירים המאוד צפופים במהלך היום החיים פה הם בתוך הסמטאות ואין להם גישה עם רכב, זאת אומרת הכוח פה עובד באמת רוב מוחלט מהזמן באופן רגלי. עכשיו ההסמכה של הריידרים, אנחנו בדיוק מסיימים אותה וזה יעזור. אני מדבר על 16-15 קילומטר בממוצע שכל שוטר עושה ככה בריצה בין הסמטאות לאירועים.
כן, זה פשוט תוואי, זה כאילו מדינה אחרת כמה קילומטר מתחנת המשטרה, אבל אני יכול להגיד שהתחושה והפידבק שאנחנו מקבלים מהאזרחים, וההבדל הקטן, כמו שצוין פה, אכיפת התנועה, הדברים הקטנים האלה, אם בעבר לא יכולת להגיע לפה לאירוע שאתה צריך לעצור או לעכב בן אדם בלי להגיע לפחות עם ארבעה עד שישה שוטרים וזה אירוע שעכשיו מחריף וכולם מגיעים וסקרנים, אז היום אני יכול להגיע, יש לי פה שוטרות מאוד חזקות, שוטרים מאוד חזקים, הם יודעים לסיים את האירוע, כי כבר רגילים, רגילים לראות אותנו פה, רגילים שידנו נוגעת בכול ואנחנו נכנסים ובודקים ודופקים על הדלתות ומגיעים גם לפינות שבדרך כלל לא יגיעו אליהן אם אין פה כוח שנמצא באופן עקבי.
שאול צמח
¶
אני לא רוצה להיות כבר במקום הזה. תשמע, מספיק, שאף אחד לא יפחד ממני. אני יכול להגיד לאדוני שאני לא עסוק כל היום בלהפעיל את הכוח, אני עסוק כל היום בלחשוב איך לא להפעיל את הכוח שלי. זה יותר מטריד אותי, אני מרסן את הכוח שלי, כי לא ייצא לי מזה כלום, ואני לא רוצה שתיירים יפחדו להגיע לפה כתוצאה מאיזה אירוע משטרתי קיצוני או מאיזה שהוא מעצר עליהם. הלקוחות שלי, לצורך העניין בפארטו, אותם 20% שלא סופרים אף אחד, לא אותך ולא אותי, אז איתם אני מפעיל כוח, הכול בסדר.
דביר פרץ
¶
אני יכול להגיד ששוטר פה יכול לפתוח את הבוקר, יש לו גם, הם עברו הסמכה יחד עם השיטור הימי בשביל לאכוף פה באזור המרינה והדבר כבר מתהלך, שוטר יכול לפתוח פה את המשמרת, לעזור לחאג'ה בשוק עם השקיות, לעזור לירקן בטרה סנטה, וכשאתה פה בעקביות, להבדיל באמת בקהילה כמה אנשים צמאים ויש פה אנשים טובים ואנשים שרוצים לחיות, ולהבדיל את הבעיות שיש לנו פה, שזה נרקומנים, של תחנות סמים, שהם גובים ופורצים. אם בעבר היו פה עבריינים כאלה או אחרים שדרך מודיעים באים להתייצב בתחנה, היום אין, אל תבוא להתייצב בתחנה, אני אביא אותך, אני אבוא, אני אדפוק לך בדלת, אני אשים עליך אזיקים ואני אקח אותך לתחנה וחשוב שיראו את זה, וזו הצורה שאנחנו פועלים פה כרגע. יש את הכוח, כך אנחנו צריכים להתנהל וצריך שיראו אותנו חזקים.
דביר פרץ
¶
קודם כל לעומת מה שהיה יש לנו הרבה. חסר לנו, עדיין יש פערים של תקינה, זאת אומרת מפקדים פה לא מוגדרים עדיין בכירים, דברים שהם דקויות של המשטרה, שזה עדיין קצת - - -
דביר פרץ
¶
מבחינת אמצעים, אנחנו מקבלים כרגע, מה שאנחנו צריכים זה רחפן, המצלמות הטכנולוגיות, שזה דבר שהוא נכנס.
מירב וגנר
¶
ברגע שהם יסיימו לתקן את מה שנהרס ב'שומר החומות', הם כבר קיבלו את הכסף מהמשרד, ברגע שמסיימים את התקנה תעלה על זה שכבת אנליטיקה שהיא לא קיימת היום בשאר המצלמות, ממש עם זיהוי אנומליה, ריצה של אנשים, עם כל מיני סנסורים שיהיו בשטח. זה שהוא ייחודי לכאן, לעתיקה.
שאול צמח
¶
היכולת להבחין, סנסור קול שיודע להבחין בין ירי של נשק לבין זיקוק, לצורך העניין. ברמה כזאת.
שאול צמח
¶
אז אני בא ואומר, אם אני אקבל את כל מה שהובטח לי תחושתי שיצאתי וכל תאוותי בידי. להגיד לך שאני חושב שצריכים להיות פה עוד עשרה שוטרים, אני רוצה גם להיות ריאלי, אני מכיר את המצוקות של הקולגות שלי בכל מקום אחר בארץ ואני יודע לווסת את העניין. יש לי לא מעט אתגרים אחרים. אני לא אמרתי לכם, אתם נמצאים במחוז - - -
שאול צמח
¶
עד 'שומר החומות' וכשנכנסתי לתפקיד תחת אחריותי גם הייתה העיר חיפה עד עתלית, כולל עתלית, טירת כרמל, כל זה היה שלי. בחודשיים אחר כך, אנחנו עשינו עבודת מטה והתפצלנו והקמנו מרחב נוסף, אבל הבעיות או האתגרים של זמן ומרחב, רק האירוע הביטחוני שהיה שלשום זה לא אירוע שמסתיים בטקילה וימ"מ, זה אירוע שהמשטרה ניהלה אותו בהיבטים שלה בכל מה שקשור לטיפול בזירת המטענים, חבלה, זיהוי פלילי, סגירה, תנועה. היו שם המון המון אתגרים, זה לא בא לידי ביטוי, אנחנו חלק מהעמימות, הצלחנו לסייע לייצר אותה על פי דרישות ארציות, שר ביטחון ורמטכ"ל שהיו בזירה.
האתגרים הם אתגרים גדולים. נהריה זה אתגר בפני עצמו, הקריות, חבל על הזמן, זה שטח אורבני גדול עם כל המשמעויות שלו, הנמלים החדשים, הנמל הסיני. יש פה לא מעט אתגרים ואנחנו מנסים לייצר פה איזה שהן פינות. אז נכון, עכו בערה, עכו בערה בגלל הרכב האוכלוסייה, וכמו שאמרתי קודם, אני לא חושב שזה היה משהו מובנה של דקה או שתיים, זה תהליך שקרה והתבשל והסיר ישב עשר שנים, יותר או פחות, זה פחות משנה, ישב על הגז וזו בסוף הייתה התוצאה של הגלישה ואני מקווה שאנחנו במקום אחר לגמרי.
מירב וגנר
¶
אני מאושרת ממה שקורה פה, כבר שאול אמר. אני חושבת שפה זה באמת מהפכה, הנושא של 'עיר בטוחה' וכן אני חייבת לציין את המשרד שהעביר את התקציבים, מה שלא האמנו שיקרה, קיבלנו את זה, ולהגיע למצב שתוך פחות משנה מכתיבת תפיסת הפעלה מקצועית וכוח, כשהיום אתה מסתובב זה נראה שהם כאילו נמצאים פה שנים. זה משהו שהוא לא קורה בדרך כלל.
יצא לי גם להקים תחנת משטרה אז אני יודעת מה התהליך עד שאתה מצליח באמת להיטמע בשטח ואני חושבת שהשוטרים פה עשו עבודה מדהימה. זה כמובן בזכות כמובן ההובלה של דביר והשוטרים שבאו לכאן, עם מוטיבציה, בחרנו לכאן את השוטרים הכי טובים, קודם כל הוותיקים שיובילו את הכוח ולאחר מכן גיוס של חבר'ה צעירים שבאים עם מוטיבציה ורוצים לעבוד, עם פיקוד כמובן מתאים. היום כשאתה מסתובב פה בעתיקה, בעבר בשעות הערב מי שמסתובב פה זה רק מי ששולט, והיום אתה מגיע בשעות הערב, רואה את האנשים, יושבים, וכיף לך, ומסעדות, לא מפחדים, מה שהיה בעבר.
ציין פה המפקד לפני זה את פרשיית הדייגים. לא נגעו בבדוקאים ברמה ה – הלכו ממש על הראשים. ולהוציא אותם, אני עוד זוכרת שהייתה התעקשות, בעיקר גם של מפקד המרחב, שיראו שמוציאים אותם בהליכה רגלית. אני הרגשתי תחושת גאווה שאירוע כזה קורה כאן.
אנחנו עוד ממש, כמו שציינו, בתחילת הדרך, אנחנו סיימנו השבוע את ההכשרה של הריידרים, קיבלנו אותם, שזה גם ייתן פה יכולת מבצעית מטורפת להגיע מהר מזירה לזירה, מה שאנחנו לא יכולים לייצר פה עם אופנועים. הנושא של האנליטיקה שזה נושא שהוא לא קיים. למעשה אנחנו פעם ראשונה נראה שיטור - - -
שאול צמח
¶
סליחה רגע. אם היינו מחכים לאנליטיקה, ואתה מכיר את זה אולי מעבודות מטה של בוא נחכה שנקבל את הכול ואז נתחיל, אנחנו כנראה עכשיו לא היינו יושבים פה, לכל היותר הייתה פה איזה ניידת תגובה ועוד איזה שני שוטרים שרצים ממקום למקום. ההתעקשות הייתה, אני חייב לציין, אני לא נכנס לפוליטיקה, זה לא מעניין אותי, אבל מרגע שהם שמו את זה שם על השולחן אנחנו רצנו, לקחנו והתחלנו לרוץ עם זה קדימה. ובאמת צריך לומר את זה כמילה לזכותם, כי בסוף זה רק עיבה וחיזק אותנו.
היו"ר צביקה פוגל
¶
אז אני רוצה לשאול אתכם שאלה, ככה מבחינתי לסיום הסקירה הזאת, אם אתם מחר עוזבים את התפקיד פה והולכים למקום אחר –
היו"ר צביקה פוגל
¶
אין לי ספק, ומקום שיש לו מאפיינים של עיר מעורבת, מה מתוך מה שיש פה אתם לוקחים לחקות שם?
מירב וגנר
¶
אני הייתי לוקחת, בדיוק כמו שנעשה כאן, לקחת תא שטח שהוא בעייתי, שמשם אנחנו יודעים שיוצאים הבדוקאים הבעייתיים, יוצאים כל הגורמים. אם אתה תבוא ותגיד אוקיי, אני משתלט על הכול, אני לוקח את כל השטח אתה לא תצליח.
מירב וגנר
¶
לקחת שטח קטן, שהוא באמת הכי בעייתי, ומשם לתת לו את הטיפול האינטנסיבי. הנושא של 'עיר בטוחה' זו באמת מהפכה, כי זה כוח מבצעי בשטח שהוא מבוסס טכנולוגיה, זאת אומרת נותן לה יכולות עם ראייה. מה שעשינו כאן בתפיסת ההפעלה, בהתחלה באמת מה שהמשרד הכתיב זה לתת סיור, כלומר כוח רגלי, ואז אמרנו לא, אם אנחנו ניתן רק את זה אז הם יתפסו כל היום, אבל בתחנה, שהיא גם ככה עמוסה, לא יהיה מי שיטפל. אז אמרנו שנעשה מצד אחד כוח של בילוש, הוא ייתן את העבודה החכמה.
שאול צמח
¶
תשמע, זה קשה לשנינו להגיד את זה, אני אגיד לך למה, כי אנחנו עומדים מול התפיסה שאומרת שאני רוצה בכל רחוב גם שני שוטרים, אבל אני לא יכול, אז אני חייב לנהל את עצמי, אני חייב לנהל את התשוקות המקצועיות שלי, אני אגיד את זה ככה. מה יותר פשוט מ-30 שוטרים שרק נמצאים פה כל היום? ולא צריך סביב השעון כל השנה, זה ברור, הרי בלילה פה ישנים ושקט וכו', אבל זה גם לא נכון, זו הפעלה קלאסית פחות אפקטיבית.
אבל אם עכשיו הוא יוצא והוא עצר מישהו והבלש הצליח לעשות תצפית על הטמנת אמל"ח או תחנת סמים והחוקר יושב ומקבל ופותח את התיק פה והם חלק מיחידת סמך של תחנת עכו, הוא כפוף למפקד תחנת עכו, בסוף כל הפעילות הזו נרשמת על תחנת עכו, היא חלק מהתוצרים והתפוקות של תחנת עכו. אני חושב שהצלחנו לייצר את המינון של בין אותם שוטרים שאנחנו רוצים שיילכו ברחוב, שיראו, מה שנקרא תחושת הביטחון צריכה גם להיראות, להיות מורגשת פיזית, לבין המשך העבודה, ואם תרצה הרגל המסכמת, כי בסוף צריך גם להגיע לכתבי אישום, יש תביעות וכו' וכו'.
יניב אשור
¶
יש שכבה נוספת. בשלושה חודשים האחרונים אנחנו הרסנו פה ביחד שתי תחנות סמים. רק לפני שבוע וחצי, פה אורווה שהייתה, נכון, ראם? אני חוזר עוד פעם לאותה סיטואציה כל הזמן, המשטרה לא יכולה להרוס, זה לא התפקיד שלה להוציא את הצווים, אין לה את הסמכויות האלה להיכנס לשימור רחובות או להריסות כאלה ואחרות, הן יכולות רק לדרבן מערכות.
שאול צמח
¶
לא, זה לא נושא התעניינות שלי, אני רק מאבטח לה את מוציא הצווים ועומד בראש הפו"ש, כי אין לי ברירה.
יניב אשור
¶
ברור, כי אין לך ברירה. אבל המשטרה אם אין לה שותפים ערכיים בתהליך עצמו הם יכולים להמשיך לעבוד על תחנת סמים עוד 30 שנה, להמשיך לעבוד על הנרקומנים הקטנים ולבזבז את כל הכוח המשמעותי כי האמירה של המשילות, לבוא ולנצל את כל מערך הסמכות שיש במרחב הציבורי, בום, הוא צריך להרוס את האורווה, הוא צריך לקחת - - -
שאול צמח
¶
הוא אמר מילה מאוד משמעותית, ערכית, ברגע שיש תובע עירוני שהוא מיינדד והוא מבין והוא נחוש והוא יודע שהוא יקבל שיתוף פעולה מצד המשטרה.
יניב אשור
¶
וזה נכון גם לדברים נוספים. אם אני הייתי אומר לך, תשמע, אני מקווה שהאנשים מפה יתקדמו קדימה, יילכו למקומות אחרים, זה שיידעו גם לרתום את הרשויות המקומיות לצרכים שלהם. כי אם יש לו סמטה חשוכה שהחושך מביא איתו את כל הבעיות והוא אומר לי: תשמע, מחר בבוקר יש לי סמטה חשוכה ואני יודע לתת לו את המענה, אף אחד אחר לא יכול פה, עם כל הכבוד, לתת לו.
שאול צמח
¶
אגב, אני בדיוק על העניין הזה בעוד שעה נפגש עם מנכ"ל עיריית חיפה כי חלק מחיפה זה שלי, מהצ'ק פוסט, כל קרית חיים, בדיוק על העניין הזה. על התאמה, שיטור פר אזור, בדיוק על יש לי איתו פגישה. הוא לא מזמן נכנס לתפקידו, ניר מריאש, היה פעם במשטרה.
מירב וגנר
¶
רק להוסיף באמת פונקציה חדשה בתפיסת ההפעלה ששילבנו אותה פה, אמרנו שזה תקן שאנחנו נוותר עליו, אבל זה תקן שהוא מאוד חשוב. זיהינו שאנחנו באמת חלשים בכל הנושא של הוובאינט, יישום ברמת התחנה. אין לנו פונקציה שנותנת לזה מענה, יש לנו יומינג מאוד חזק כאן בתחנה, היומינג שלנו מאוד חזק.
אלי אדרי
¶
שוב פעם אני אומר, בגלל הפלטפורמה הפלילית בעצם ב'שומר החומות' רוב המודיעין הגיע מראם, אני הייתי ביחידה המרכזית וקיבלתי מראם את כל הפלטפורמה הפלילית שעברה להיות לאומנית. זה אחת. שתיים, אנחנו פיתחנו עוד שיטה של עבודה עם שילוב של גורמים אזרחיים. רק השבוע נכנסנו כאן גם עם מס הכנסה.
שאול צמח
¶
שולחנות עגולים. אבל זה קיים, גילוי נאות, בכל המשטרה, במחוז אנחנו עובדים חזק וגם בתחנות אחרות.
שאול צמח
¶
אין היום רשות שחוששת להיכנס לבצע את עבודתה, לא רשות המסים ולא הרשות להלבנת הון ולא חברת חשמל ולא קניין רוחני, פדרציות כאלה ואחרות. כל מי שיכול להתלבש איתנו. ובסוף יחד עם פרקליטות אזרחית, כי לא תמיד העבודה היא עבודה פלילית, אנחנו סוגרים פה מעגלים גם ברמות כאלה. זה בא לידי ביטוי בתפיסות כספים, בחשבונות בנקים, בהחרמות חילוטי כלי רכב, ציוד וכיוצא באלה.
שאול צמח
¶
מכיוון שפחדתי שתגנבו לי את זה ולכן בוא נאמר את האמת, רצתי ולקחתי את זה. אני לא עשו אותי אתמול, אתה יודע בדיוק.
שאול צמח
¶
לא נתתי להם קרדיט? מראשון הפקידים ועד השר בר לב. אני אומר בכנות רבה, אני לא נכנס לעניינים פוליטיים, זה לא מעניין אותי. מה שלזכותו של אדם לזכותו של אדם.
כפיר יהודה
¶
מה שרציתי לומר דווקא זה להחמיא למשטרה. אני בתפקיד הזה כבר שנה וחצי, מעורב בהרבה פרויקטים. אגב הנושא הזה של אכיפה כלכלית, דווקא אתמול היינו עם המשנה לפרקליט המדינה כלכלי, אורית קוטב, בנושא הזה ותכננו קדימה את כל הנושא של אכיפה כלכלית, אבל לא ראיתי עוד פרויקט שהמשטרה נכנסה אליו בעוצמה כזאת. אני לא חושב שהם השאירו אגף אחד שלא מעורב בנושא הזה. ההתנהלות הייתה עניינית ויעילה ולכן אנחנו עומדים פה, כמובן בהובלה של אנשי השטח.
אנקדוטה שנייה. דיברנו על רגל מסיימת ואמרנו כתבי אישום, כתבי האישום, ואנחנו גם קיבלנו הערה ממבקר המדינה בנושא הזה, כתבי האישום עסקו בפלילים ומבקר המדינה שאל שאלה פשוטה, למה אדם שמצית רכוש, הורס רכוש, לא מוגש נגדו בסיום ההליך הפלילי גם כתב אישום, ואני חושב שכחבר כנסת אנחנו מאוד נשמח אם תסייע לקדם את זה מול משרד המשפטים. כלומר יש פה שילוב של אנשי המשטרה, אבל את הגול, מי שיכניס את הגול זה התביעה המשטרתית או הפרקליטות, וגם את הנושא הכלכלי.
יניב אשור
¶
זה מאוד משמעותי, בסידור העבודה היומי של אותו עבריין הוא יודע, אני יושב בממוצע בחיים שלי בבית סוהר שלוש-ארבע שנים, אבל לפחות אני אתפרנס מזה, וכשפוגעים בנושא הכלכלי זה משנה, זה פרדיגמה אחרת.
היו"ר צביקה פוגל
¶
ברור לחלוטין. עקבת אחרי כל השאלות וכל הנושאים שהתעניינו, יש פה מודלים שראויים לחיקוי ואנחנו כל הזמן מסתכלים על ערים ספציפיות מעורבות, יש ערים מעורבות עתידיות ויש אזורים מעורבים. אני גרתי במיתר, זה אזור מעורב, הוא מוקף, מצד אחד לקייה, מצד אחד חורה, זה עיר מעורבת בגדול. אנחנו צריכים לתת את הדעת לעתיד.
כפיר יהודה
¶
אני יכול להגיד לך שאגף אסטרטגיה, גם אנחנו וגם המשטרה, עוקבים אחרי ההתפתחות של ערים מעורבות, אבל לא פחות גם אזורים מעורבים, כמו חוף הים בחדרה.
היו"ר צביקה פוגל
¶
יפה מאוד. נכון מאוד. צריך לקחת את הדברים היפים שאנחנו לומדים פה ולדעת לחקות אותם. אנחנו נוציא את זה בסיכום שלנו, אבל צריך לראות שאנחנו באמת יודעים לחקות את זה.
דביר פרץ
¶
אני אוסיף, בנושא של שינויי חקיקה, בפשיעה החקלאית עכשיו אנחנו עובדים עם הייעוץ המשפטי על הנושא של החמרת ענישה, קנסות מנהליים ונקווה שזה באמת יעבור.
היו"ר צביקה פוגל
¶
כן, בוודאי. עוד מישהו רוצה לומר משהו? חברים, כל הכבוד לכם, באמת אין לי שום מילה שיכולה לתאר את תחושת הביטחון שאני יוצא מפה. אני אמרתי את זה בדברי הפתיחה, עכו זה אחד המקומות שאני בא אליהם לבלות יותר מהכול, אני גר באזור, אני גר במשמר הירדן, וכשאתה בוחר לעצמך לאן אתה הולך לאכול אז אחד המקומות שאנחנו מחליטים לאכול דגים אז אנחנו רק צריכים להחליט באיזה מסעדה בעכו, וכשאנחנו רוצים קצת להינפש אז אנחנו גם באים לכאן. כך שבהחלט כיף לראות את זה וכיף לשמוע את התהליכים שנעשו כאן.
ואנחנו ניקח את מה שלמדנו כאן ונעביר את זה גם למקומות האחרים. מה שראוי לחקות או מה שאפשר לחקות שיחקו, איפה שאנחנו נוכל לעזור, לפחות מהדברים שעלו בשיחה עם המנכ"ל ומה שהבנתי קצת מאלי ומדביר, אז אנחנו נשתדל לתת יד להעלות פה את רמת הביטחון האישי, כי על זה אני באופן אישי חתום מתוקף תפקידי. תודה רבה שטרחתם, תודה רבה לכם.
(בהמשך הסיור)
מאיר דוידסון
¶
- - - מבחינת החוויה שלנו שהאורחים מעורבבים ממש בתוך השכונה. אתם באתם בסמטה שהיא המסדרון של המלון, מדי פעם יש חדרים, פה ארבעה, פה חמישה, פה שניים, ככה מפוזר, האורחים מגיעים לכאן, נכנסים לכאן, פה זה הלובי, יש לנו גם בר וקפה, מתקבלים כאן, יש פה את הקבלה, מפה אני מקבל את האנשים ומפה יוצאים, מעבירים אותם לחדרים. נכון להיום יש לנו 14 חדרים פעילים, היו לנו 20, היה לנו קצת קיצוץ, אבל הכול יחזור.
מאיר דוידסון
¶
אין לנו היום פתרון כמו שצריך לחניה, העיר העתיקה צריכה פתרון עומק לעניין הזה. זאת עיר עתיקה שיש בה חיים, יש פה אנשים שחיים כאן, אני חושב שרמת החיים שלהם מאוד השתפרה במהלך עשר או 15 השנים האחרונות, אז ממשפחות שיש פה מכונית אחת למשפחות עם שלוש-ארבע מכוניות. אנשים שבאים לבקר משפחות כאן ממלאים את העיר, אין פה מספיק מקומות חניה בפנים. צריך פתרון אמיתי של מקום חניה בחוץ עם שאטלים.
העיר הזאת הפכה להיות בשנים האחרונות עיר תיירותית ברמה בין-לאומית יפהפייה שאין ספק שהדבר המרכזי אחרי המון דברים שעשו פה בתשתיות ובסדר, הדבר המרכזי שעומד על הפרק זה שני דברים, לדעתי, זה הנושא של החניה והנושא של קליטה סלולרית בעיר העתיקה, שיש לזה גם משמעות ביטחונית וגם משמעות תיירותית.
היו"ר צביקה פוגל
¶
יכול להיות שאני אוכל לעזור לך בזה. נתנאל, תרשום בבקשה את הנושא של קליטה סלולרית בעיר.
מאיר דוידסון
¶
זה סיכון שעומד על הפרק הרבה מאוד. קודם כל שואלים מה היה פה, רוצים לדעת מה קרה בדיוק בלילה ההוא, אנשים רוצים לשמוע את הסיפור, איך זה השפיע עלינו, איך זה השפיע על היחסים שלנו עם השכנים. וזה מאוד אכפת, ודרך אגב, עלינו זה מאוד משפיע כל השיח שקורה סביב הדבר הזה, בגלל שהייתה קפיצה אדירה מ-2014-15 עד 2021 בתדמית של עכו כעיר תיירותית, גם לישראלים, לא רק לאלה שבאים מחו"ל והמכה שזה עשה מבחינה תדמיתית לעיר היא המכה המשמעותית ביותר.
למרות זאת, ובתור מי שהפסיד פה הרבה כסף בגלל הדבר הזה, אני עדיין אומר שזה כמו מחלה שבגלל שקרה האירוע המחלה צפה, עלתה על פני השטח, ולשמחתי הרבה תפסנו אותה והיא טופלה וצריך להישאר בהשגחה ולעשות ביקורת מדי פעם. אבל אין ספק שמבחינת מה שקרה פה בתקופה הזאת אנחנו מדברים על חוסר משילות שהיה פה לאורך כל השנים.
אני אתן לך דוגמה, יש משהו שסוף סוף היום אני יכול לשים אותו על השולחן. שנים כל פעם שהייתי אומר תחנת סמים היו אומרים ששש, אל תדבר, ששש. תחנות סמים זה הגנרטור של הפשע. אני אומר לך את זה בתור מי שגר פה, אני רואה פה את הילדים.
מאיר דוידסון
¶
ילד בן 8 שיש לו אופניים הופך להיות בלדר סמים. הילד הזה תוך שנה יש לו בכיס יותר כסף ממה שההורים שלו היו נותנים לו אם היו נותנים לו דמי כיס, ולפעמים יש לו יותר כסף ממה שיש להורים שלו אחרי שנתיים-שלוש, ופתאום לך תשתלט על ילד בן 12 שיש לו אופניים חשמליים שהוא קנה לעצמו, שיש לו אפשרות ללכת לקנות מה שהוא רוצה, שלחבר שלו יש אקדח, מי יכול לדבר איתו בכלל? ההורים היחידים שמצליחים להוציא פה ילדים מחונכים, ויש כאלה, ילדים טובים ומחונכים, זה הורים שמצליחים להחזיק את הילדים שלהם - - -
מאיר דוידסון
¶
אחרי בית הספר, עם אופניים ב-20 שקל, ב-40 שקל. קפוץ, תביא, לך תביא, תחזיר לי, תגיד לי מה קורה שם, תודיע לי אם מגיעה ניידת. וזה המודלים לחיקוי, הרי מי המודל לחיקוי? זה העבריין שמסתובב ברחוב והוא השולט.
היו"ר צביקה פוגל
¶
עם זה נאבקתי חמש שנים. יניב, חמש שנים בתור ראש רשות, כשהמודל לחיקוי זה אלה שיש להם נשק ו-BMW.
מאיר דוידסון
¶
פה הייתה הרשימה, אני הייתי כמו תוכי מדקלם רשימה של 1,000 שצריכים להיכנס מאחורי סורג ובריח. חבורה של ילדים ממשפחה שמבחינת רמת המשפחות פה היא הנמוכה ביותר ניהלו פה את העיר הזאת. לפי דעתי, בהסתכלות אחורה מה בדיוק קרה פה, מה קרה מההתפרצות, הרי אין פה סיבה שתהיה בעצם את ההתפרצות הזאת שהייתה ב-21', לפי דעתי זה מי בעל הבית, מי שולט ברחובות, והם אמרו: אנחנו שולטים ברחובות.
יניב אשור
¶
לא משנה שמות, היה שלב מסוים של אנחנו שולטים עד לפה, המאורעות נתנו הזדמנות להרחיב את גבול הטריטוריה, להגיד: אני נכנס גם אליך, שאתה גר פה. מה שהם לא העזו כל הזמן. הם העזו בניסיון כזה וכזה, כזה כזה כזה, ואם אחד היה מתכופף הייתה ציפייה שכל השאר יתכופפו, ואז האירועים האלה באו לידי ביטוי. פה בעכו העתיקה, בזמן המלחמה הלאומנית, בסד"צ הלאומני שם, באותה אצטלה אמיתית כל מה שראית, הראיתי לו גם את המדרגות, את הסרטונים של ההצתות, הם באו לפה, למקומות של העסקים היהודים רק מפני שהם יהודים ורק כי יש פוטנציאל כלכלי לקבל אותו, כל השאר לא עניין אותו. אם הוא היה גר פה ולא היה לו עסק לא היו שורפים אותו.
מאיר דוידסון
¶
הם התחילו בסמלים. למה הם חירבו את אורי בורי? כי אורי בורי זה סמל. אז הם התחילו באורי בורי וברגע שהם ראו, אה, את אורי בורי שורפים, יאללה חגיגה.
מאיר דוידסון
¶
כן. שלושה-ארבעה ימים שהייתה פה חפלה, כל ערב כשירד הלילה מסתובבים, עושים מה שבא להם, אף אחד לא מפריע להם, שום דבר. האמירה הייתה: הרחובות שלנו. זאת הייתה האמירה, ובמידה רבה זה המזל שלנו, כי אם אנחנו עכשיו לא היינו תופסים את זה ואומרים: חבר'ה, התבלבלתם, זה אנחנו, זה הרחובות שלנו, אז באמת היינו מפסידים.
אז התחלתי להגיד משהו על תחנות הסמים. תחנות הסמים האלה, הם קודם כל עשו עבודה מדהימה. בתקופה הזאת, כבר שנה וחצי, הנושא של ה'סייף סיטי', הנושא של גלי המעצרים, החיפושים שממשיכים פה אחת לכמה זמן, מתלבשים על מקומות, מוציאים דברים, רואים שהמידע קיים בשטח. יש הרגשה שיש בעל בית ששולט. אני מסתובב בין הערבים ומדבר על זה, אני לא מחדש שלהם זה חשוב לא פחות משזה חשוב לנו.
מאיר דוידסון
¶
יותר. הם אומרים לי: תקשיבו, יופי, את העבריינים הגדולים, לא נראה אותם פה, שנתיים, חמש, עשר, 15, דור חדש צומח כבר. אתה רוצה לדעת איפה הדור החדש? הוא מסתובב ברחובות ב-11, 12 בלילה. תתפסו אותם, למה אתה ברחוב? למה אתה מסתובב? בוא לתחנה, נתקשר לאבא שלך אם זה בסדר שאתה בחוץ, אם הוא יודע מה אתה עושה. להדגיש שיש בעל בית, שיש אבא. זה הבסיס. ותחנות הסמים זה משהו שצריך לתת הנחיה, חבר'ה, העיר הזו – אני יודע שאי אפשר להעלים את זה.
יניב אשור
¶
אני אתרגם את מה שהוא אומר, כי כשהוא אומר את זה לאנשי המשטרה, הם מסתכלים בסוף על סל הסמכויות שקיים אצלם. אם יעשו תיקוני חקיקה על המשמעויות של הפעלת דירת מגורים בתור תחנת סמים והסמכות שיש, כמו הסמכות של כל מקום אחר שצריך לקחת את הדירה מה שנקרא לטובת המדינה.
יניב אשור
¶
לעשות פעולות של חילוט, פעולות אמיתיות שנותנות את ה – היום הם לא יכולים להיכנס ולתפעל בתוך תחנת סמים אם אין לו את העזרה של הרשות, עזרה של זה ועזרה של זה ושל זה, ועדיין בתוך דירת מגורים אתה לא תוכל ל - - -
היו"ר צביקה פוגל
¶
אתה יודע מה אישרנו אתמול? אישרנו אתמול למשטרה להיכנס לבית ללא צו של בית משפט, לחפש נשק או לקחת מצלמה. זה לא היה עד היום. אישרנו אתמול חילוט, חילוט על נשק, לא על סמים, אישרנו את זה אתמול. אנחנו עושים דברים נהדרים, רק תעבירו לנו מה אתם רוצים. אני לא יכול לנחש הכול, אני ניזון מכם, תעבירו לי.
יניב אשור
¶
בגלל זה הסיורים שלך, כשאתה מסתובב. המודל פה הוא מודל טוב, יש דברים שהמדינה צריכה להתערב בהם, אני לא יכול להגיד לך כנציג המשטרה, אני יכול להגיד לך איפה המצוקות שלהם שאני מנסה לעזור להם.
מאיר דוידסון
¶
מצוין, קשר טוב, הכי טוב שיכול להיות. אני רוצה עוד מילה אחת, הנושא של ה'סייף סיטי' והמצלמות. המבחן הבא שלנו זה הרמדאן שמתקרב ובא עלינו במהירות.
מאיר דוידסון
¶
זה מבחן שהולך להיות פה. המצלמות, הפרויקט הזה, אני יודע, יש מכרזים, המצלמות זה שובר שוויון. חייבים לתת פה גז, לגמור את זה לפני הרמדאן, זה קריטי. לפי דעתי, אנשים חושבים שאני משוגע, אנשים חושבים שהערים המעורבות זה הבעיה, לפי דעתי הערים המעורבות זה הפתרון. אני מאמין בערים מעורבות. אני חושב שהדרך היחידה לייצר פה עתיד זה לחיות בערים מעורבות. מה שיוצר את הסיטואציה המשונה נורא שיש פה היום בחברה הישראלית זה דווקא ההפרדות האלה.
מאיר דוידסון
¶
ותסתכל כמה בחברה הערבית, יש לך רופאים, מנתחים, עורכי דין, שופטים, רואי חשבון, אנשים נהדרים, אנשי עבודה טובה, יש קהל, ציבור, שרובו מאוד מאוד חיובי, אבל אם הוא נמצא במקומות שמבחינת מדינת ישראל בסופו של דבר, בכל 70 ומשהו שנות קיומה, זה תמיד החצר האחורית, המקום הכי פחות מעניין, אז ההבדל בין הרופא המנתח שיוצא מבית חולים רמב"ם ונוסע לבית שלו בכפר בגליל לבין הרופא שנוסע לדניה בחיפה אחרי הצהריים, ההוא בדניה בחיפה רואה טלוויזיה והילדים שלו מסתובבים ויוצאים לבלות וההוא, הילדים שלו לא יכולים לצאת מהבית בגלל שיירו בהם ברחוב והוא לא יכול לעשות שום דבר אם באים אליו ודורשים ממנו פרוטקשן וזה קורה.
מאיר דוידסון
¶
וחלק מהילדים שלהם עם אופניים. אז אני אומר, הדרך למנוע את הדבר הזה – תשמע, כשהגעתי לפה, בשבוע הראשון שהגעתי לפה, יש פה תחנת סמים, היא כבר פחות פעילה, בתחילת הרחוב שלי, בא הבעלים ואומר לי: איזה טוב שבאת לפה, אמרתי לו למה? עכשיו אני יכול להתחתן, אמרתי לו: אתה חייב להסביר לי את הקטע הזה, הוא אומר: אתה הגעת לפה, יהודי, לא חשוב, יהודי אחד, פתאום יסתכלו עלינו, עכשיו יסתכלו עלינו, עכשיו אני יכול להתחתן, להוליד ילדים. הוא אומר לי: אני, עם כל מה שאני עושה פה, עם מה שאני מתפרנס, אני לא רוצה, לא להתחתן, לא להביא לעולם הזה ילדים כי אני לא אוכל לחנך אותם, הוא ייצא כמוני. כך הוא אומר לי: אתה הגעת לפה, יש לי סיכוי.
מאיר דוידסון
¶
בדיוק, וכדי שזה יקרה, הבסיס, כמו שמגיע מורה חדש לכיתה, דבר ראשון שהוא עושה זה קודם כל הוא עושה סדר. אחרי שהוא מתחיל ללמד הוא עושה סדר ומסביר שיש פה בעל בית ויש החטא ויש עונשו ויש יראת הגדול, יראת המורה, ואם אין את הדבר הזה הוא לא יכול לעשות שום דבר.
היו"ר צביקה פוגל
¶
זה נהדר שאתה מסתכל על זה מנקודת המבט של המורה, כי אני מסתכל על זה מנקודת המבט של התלמיד, מה הדבר הראשון שהוא עושה? בודק את הגבולות של המורה.
מאיר דוידסון
¶
בודק את הגבולות, וברגע שאין גבולות, יודעים שאפשר לצחוק עליו ולצעוק עליו וברגע שהוא מקבל בבית גיבוי מההורים שהמורה הוא סתם אפס, אז מה הסיכוי של המורה ללמד אותו לכתוב ולקרוא?