פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



58
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
26/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 14
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ג (26 במרץ 2023), שעה 9:00

ביקור הוועדה בעיר טבריה ובמרכז לחדשנות במכללת כנרת

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
ניסים ואטורי

סלעית לב - מנהלת תחום יזמות הנבטה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

רינת שפרן - מנהלת מדע וקהילה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

ציון פיניאן - חכ"ל, תושב טבריה

בועז יוסף - ראש עיריית טבריה

שמעון פיניאן - מנכ"ל עיריית טבריה

שמעון בלסן - היועץ המשפטי, עיריית טבריה

לבנת דהן - גזברית, עיריית טבריה

יונית בן יוסף - מנהלת אגף התיירות, עיריית טבריה

יאיר שטול - ראש מטה ראש העיר, עיריית טבריה

אלי סבתי - דובר עיריית טבריה

עידן גרינבאום - ראש מועצת עמק הירדן

קלמן קאופמן - יו"ר מרכז החדשנות כנרת

אלעד שמיר - מנכ"ל מרכז החדשנות

אוריאל פרמן - מנהל תחום החדשנות, המרכז לחדשנות כנרת

מנשה (מנש) שלום - מנכ"ל צמח מפעלים

גדעון שפר - יו"ר הוועד המנהל, המכללה האקדמית כנרת

הילה ברקן - סמנכ"לית קשרי חוץ, המכללה האקדמית כנרת

אמל ביבאר

סמדר לביא, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




ביקור הוועדה בעיר טבריה ובמרכז לחדשנות במכללת כנרת

חברים, תודה רבה לכם שהגעתם לטבריה, זה לא מובן מאליו, ובכלל היושב ראש מיכאל ביטון עושה רבות למען טבריה, מכיר את הפריפריה ודואג לפריפריה, ואנחנו אומרים את זה מתוך ניסיון. זו לא הפעם הראשונה שאתה בא לבקר פה בטבריה ואכפת לך מטבריה ואנחנו מעריכים ומוקירים את זה וברוכים הבאים.

אנחנו ננסה להציג את טבריה, ננסה להציג גם את הדברים שהספקנו לעשות ואנחנו עושים ואחר כך אנחנו ניגע בנושא של התעסוקה, יותר נכון בנושא של הבנים שהם לא נשארים אצלנו כאן בטבריה.

טבריה זאת עיר של 50,000 תושבים, סוציואקונומי 4, פריפריה 3, כמובן המרחק. הנתון הכי חשוב זה בשכר הממוצע שיש לנו בטבריה, הוא 9,600 שקל כאשר הממוצע הארצי הוא 12,900. זאת אומרת למעלה מ-3,000 שקל הפרש בשכר הממוצע, ואני לא מדבר על העליונים, העשירון העליון או משהו כזה, שזה משמעותי ביותר. בעצם זה גם נוגע לביקור שלכם, זה אומר שאין לנו כאן מקורות תעסוקה עתירי שכר, עתירי ידע. זה מה שאומר פחות או יותר הנתון הזה שהוא נתון חשוב.

האוכלוסייה שלנו היא צעירה, 33% בערך הם מגילאי אפס עד 19, 12% הם מעל לגיל 65, יש לנו 12,000 תלמידים במערכת החינוך שלנו. זה המון. מערכת חינוך מגוונת, של חרדים, ממלכתי, ממלכתי דתי, אפילו יש לנו חרדי שהוא ממלכתי, כמו חב"ד, ממלכתי חרדי.

התיירות בטבריה. טבריה הייתה עיר תיירות, היא עיר תיירות כיום ותמשיך להיות עיר תיירות לעד.

נכנס היועץ המשפטי, שמעון בלסן, שאנחנו מעריכים ומוקירים אותו גם כן ופועלים לנרו. אין דבר שאנחנו זזים בלעדיו. אנחנו אפילו לא דוגלים בלקצוב את הכהונה של יועץ משפטי לעירייה.

יש לנו 4,600 חדרי בתי מלון, 1.9 מיליון לינות, מתוך זה יש לנו 58% תיירות שנכנסת שזה המון, זה אומר שאנחנו בנויים בעיקר בעיקר על תיירות מחו"ל וכשיש אירוע ביטחוני כלשהו, או כשיש קורונה אז אנחנו ישר חוטפים את זה, כי לא באים תיירים. תפוסת החדרים הממוצעת היא 64%, שזה גם כן אומר שזה תפוסה שהיא יחסית בסדר, אבל אפשר להעלות אותה. בשנתיים האחרונות אנחנו עדים לכך שגם תפוסת החדרים של תיירות פנים הולכת וגדלה, פתאום הישראלים מתחילים להכיר את טבריה ולבוא לטבריה לבתי מלון. יכול להיות שנמאס להם פשוט לנסוע חמש-שש שעות לאילת והפתרון זה לנסוע שעה ורבע, שעה וחצי, ולהגיע לנופש של בריכה, ים. לא פחות טוב מאילת.

טבריה היא עיר שהיא מטרופולין של כל הצפון. אם אנחנו ניקח מחוגה ואנחנו נשרטט מעגל במרחק של 35 קילומטר אנחנו נראה שמסביבנו אנחנו מאגדים מאות אלפים, כלומר מהבית שלי, כשאני נוסע לכיוון הקריון בקרית ביאליק, שזה הכי מרוחק מהקריות, זה 35 דקות נסיעה בסך הכול, זאת אומרת אם אנחנו מדברים, יש לנו את קרית אתא, קרית מוצקין, קרית ים, שלא לדבר על טורעאן, שלא נדבר על יקנעם, שלא נדבר על נוף הגליל, עמק הירדן, בית שאן, כל אלה בוודאי ובוודאי שהם קרובים אלינו, כרמיאל, רמת הגולן, אפילו קרית שמונה, מעלות תרשיחא. כל אלה נמצאים ממש ברדיוס של 35 דקות נסיעה וזה נתון שהוא חשוב מאוד אם אנחנו רוצים לומר תשקיעו בטבריה, כי טבריה היא לב הגוף. אם אתה משקיע בלב הגוף אז למעשה אתה משקיע בכל האיברים שיש לך בגוף עצמו.

התכנית האסטרטגית ל-2040 של מינהל התכנון מדברת על כך שבטבריה יהיה 128,000 נפשות. היום, כמו שאני מזכיר לכם, זה 50, זה יותר מהכפלה של כמות התושבים.

תכנית מתאר מאושרת?

זו נקראת תכנית אסטרטגית, שמתוכה גם נגזרת תכנית המתאר כאשר מדובר על שכונות חדשות, שאנחנו נמצאים בהסכם גג, תוספת של 7,500 יחידות דיור. אגב, 2,500 יחידות דיור כבר שווקו בהצלחה רבה ואפילו אין דירה אחת היום בטבריה שהיא על הנייר ולא נמכרה, עד כדי כך. מדברים שבתוך החלק הזה של התכנית האסטרטגית זו אותו פרויקט שנקרא התחדשות עירונית שאנחנו מחכים לכך שהממשלה תכניס את היד לכיס בגלל לא התחדשות עירונית, אלא בגלל הפחד של מה יקרה כאן בעת רעידת אדמה. אנחנו יושבים פה על השבר הסורי אפריקאי, יש לנו שכונות שלמות שבנויות על קו ההעתק של רעידת אדמה, יש לנו פה בניינים שנבנו בשנים 1950, 1960.

אבל ראיתי כמה פרויקטים של התחדשות.

כן, יש לנו כמה פרויקטים של התחדשות, אבל הם צריכים דחיפה כספית. הפרויקטים של ההתחדשות שאנחנו עושים אותם כרגע בטבריה זה באותם המקומות שמחיר הקרקע הוא גבוה. כלומר השכונות החזקות יחסית, או בשכונות שהביקוש שם הוא גבוה. אבל אם אנחנו רוצים לדאוג לאותן השכונות כמו בשיכון ד', כמו בפלוס 200, כמו בר כוכבא, בשופטים, קרית משה, אגב אלו דירות שנבנו בשנים 1970, 60', ביוזמה של משרד השיכון עם חברה משכנת והם לא יעמדו בעת רעידת אדמה.

קרית משה לדוגמה, כל השכונה, בנויה על קו העתק ובזמן של רעידת אדמה חזקה אין סיכוי שהשכונה הזאת שורדת וכולם יודעים מזה. כדי לטפל בבעיה הזאת, מי שגר שם בדרך כלל זה - - -

פורייה זה לא חלק מטבריה?

לא, פורייה שייך לעמק הירדן.

ולא רואים אותה במפה פה?

לא. אנחנו בוועדה ממונה פועלים באופן מקצועי בלבד כדי להבריא את המערכת העירונית, להביא גם במקביל לשיפור השירות לתושב. זה לא כמו שאומרים שבעצם הניתוח הצליח, החולה מת. לא, אנחנו גם ניתוח וגם מבריאים את החולה.

ציוני דרך משמעותיים שיש לנו, האירועים הגדולים של 2022, זה היה חתימה על הסכם הגג, 2.4 מיליארד ₪ שזה כולל כמובן את הפיתוח של השכונות. הסכם הגג זה עם משרד השיכון. כמו שאתה רואה, כולם חתומים שם, כולל חשב המשרד, כולל משרד האוצר, ככה שאף אחד לא יכול לסגת מהסכם הגג הזה. זה הסכם שהוא חשוב מאוד, עם פיתוח חשוב מאוד, כאשר אנחנו בתוכו הכנסנו גם כן שני עורקים חשובים מאוד לטבריה לפתוח את העיר מכיוונים שונים. אחד מהעורקים, העלות שלו היא 150 מיליון שקל והשני זה 40 מיליון שקל.

היה ויכוח על הכביש הזה. אני זוכר ששלחת אותי לאוצר.

כן, נכון.

אבל כשעשיתם את ההסכם, אתה גדל בתושבים, ההוצאות השוטפות גדלות, היה מענה לזה?

במקרה הזה אין מענה, הם לא נותנים יותר מענה לתופעה הזאת, אבל יחד עם זאת כמו שאנחנו רואים בגידול שיהיה יהיה גידול של אוכלוסייה חזקה. מאחר שמדובר בשכונות שהן במקומות טובים, במקומות ששם המחיר של הקרקע הוא גבוה עם נוף מדהים לכנרת, ששם המחיר יהיה מחיר גבוה ולא תבוא לשם האוכלוסייה החלשה, אלא תבוא יותר אוכלוסייה חזקה.

עדיין ההוצאה העירונית תגדל.

ההוצאה העירונית תגדל.

אז איך?

אנחנו מאוד מקווים שנצליח במשימה שלנו להגדיל את האחוז של המבנים של העסקיים לרבות את ה - - -

הם לא היו מוכנים לדבר על תקציב שוטף?

לא, הפסיקו כבר, זהו. אנחנו בצעד באמת שהוא צעד היסטורי לעיר, תכנית ההבראה הסתיימה ואנחנו נכנסנו לתכנית המראה של משרד הפנים. תכנית ההמראה של משרד הפנים זה גם ציון דרך וזה היה ביוזמה של השרה שקד ושל מנכ"ל המשרד יאיר ואנחנו מתקדמים לתכנית ההמראה. תכנית ההמראה מדברת על כך שיש לנו פרויקטים שהם פרויקטים שאנחנו מגבשים אותם כפרויקטים כלכליים שבעתיד ייתנו הכנסה לעירייה.

אז לא הוגדרו הפרויקטים האלה?

אנחנו כבר הגדרנו את הפרויקטים האלה ומחכים - - -

למשל? תן לי דוגמה.

אחד מהפרויקטים שאנחנו דיברנו עליהם זה היה חניון סירות. אנחנו זיהינו שיש מחסור אדיר של החניון לסירות לכנרת. למה? מפני שעד כה הסירות חנו בחופים של הכנרת, תמ"א 13 אסרה את החניות של הסירות האלה בחופים ועד לא מזמן לא אכפו את זה פשוט, עכשיו התחילו לאכוף את זה. מה יוצא? יוצא שבעצם אין להם איפה להיות.

אז אפשר להכניס עם זה כמה שקלים?

זה כמה שקלים טובים. מה היה הפרויקט השני שדיברנו עליו?

שינוי דיגיטלי.

והיה עוד פרויקט, של הגלמפינג.

כמה כל ההשקעות?

2.5 מיליון.

כל הפרויקטים?

לא, זה הקטן.

יש שלב א' ושלב ב'. שלב א' הוא חמישה מיליון, שזה 2.5 לפרויקטים כלכליים ו-2.5 למה שנקרא פרויקטים ארגוניים בתוך הרשות. 12.5 מיליון לטובת פרויקט תחרותי שאתה לא בטוח שתזכה בו, זה תלוי בניקוד שלך ובתכנית שמגישים.

קול קורא כזה?

סוג של, כן. בעיקרון זה פרויקט תחרותי.

אבל שילוט דיגיטלי, את לא צריכה את המדינה.

לא, זה בתוך ה-2.5.

אבל גם עם יזם את יכולה, שהוא ישקיע, מתחלקים בהכנסות.

לא, קצת אחרת אנחנו מדברים.

לא, אני רוצה שזה יהיה שלי.

זה גם נכון. יש לך את ההון העצמי, את יכולה גם לקחת הלוואה מול זה.

כן, אבל זה מספיק לי גם, ה-1.250 מיליון שלקחנו לטובת העניין הזה, וזה גם בסוף יהיה שילוט שישרת גם את העיר מבחינת - - -

ומה עם אנרגיה מתחדשת? פאנלים?

עשינו כבר.

כל הבניינים מכוסים?

רובם.

בתי ספר?

כן.

והתייעלות אנרגטית, של תאורה?

הכול החלפנו.

גם את זה החלפנו, השקענו כמה עשרות מיליונים שם.

בהתחדשות אנרגטית אנחנו עכשיו נמצאים באיזה שהוא פרויקט שמנסים לעניין את כל מי שרוצה, זה לקרות את כל בית העלמין.

למה לא?

גם את הקברים.

לקרות חניות?

לא, לא חניות, הכול, את כל בית העלמין.

גם מגרשי ספורט?

את כל בית העלמין, שזה ענק, זה 80 דונם.

זה אצל סבא וסבתא שלי. קשה לבקר אותם באוגוסט, זה בעיה.

כן. אתה היית ראש רשות אז אתה יודע בדיוק למה אנחנו מתכוונים פה. הגירעון המצטבר שקיבלנו אותו היה 117 מיליון שקל, שזה היווה 34% מהתקציב. גירעון מצטבר של 34% זה אומר שאתה משותק.

יש גם עומס מלוות חוץ מזה.

חוץ מזה יש עומס מלוות.

כמה הלוואות?

לא נשכח, יש לנו גם תכנית הבראה.

ברור, חצי חצי.

כן, זה חלק גדול מההלוואות שנלקחו לאחרונה. אנחנו בסביבות 85 מיליון שקל הלוואות.

פלוס הגירעון הנצבר.

כן.

אבל עכשיו בשוטף אתם כבר לא לוקחים הלוואות.

לא.

ואין לכם גירעון שוטף?

אין לנו גירעון שוטף כבר - - -

אז הוא הולך ופוחת, ה-44 הזה?

כן, הגענו ל-44 מיליון שקל גירעון מצטבר, שזה משהו כמו 11%. 11% זה אומר שהגירעון המצטבר הזה לא משפיע עליך. לא מפריע לך יותר נכון, לא שלא משפיע. הוא לא מפריע לך עד כדי כך שאנחנו אפילו לא לוקחים חח"דים, לא לוקחים את האשראי בבנקים. הרי מותר לנו 5% אשראי בבנקים, אז גם אותו אנחנו לא לוקחים.

אבל למה לא לנצל מציאות כספית להשקעות כלכליות?

מחפשים את ההשקעות האלה. תזכור שאנחנו בטבריה.

כי בסופו של דבר הנזילות הזאת היא משהו שאני כל כמה חודשים אצטרך לממש אותה, אין לי ממש מצב שאני יכולה לשים את הכסף ולשכוח ממנו לכמה שנים. אני עדיין לא במצב הזה, הלוואי. זה פוגש אותי בממוצע פעם בשנה.

נגיד לייצר כל שנה 30-20 מיליון שקל ליזמות כלכלית של העירייה, לקנות אדמות, מבנים, להשכיר.

עוד אין לנו את היכולת הזאת.

עם חברה כלכלית.

אנחנו עוד לא שם. אני כרגע במקום לשים את הכספים בפיקדונות, אבל אתה יודע, לטווח של עד שנה.

אבל מה זה המילים עוד לא שם? מה, שיהיה לכם אפס גירעון? זה ייקח עוד עשר שנים.

לא, לא קשור לגירעון.

לא, אבל קודם כל יש את פירעון המלוות שהוא לא מבוטל, מתוך הגירעון הנצבר חצי מזה זה התחייבות שיש לנו למשרד הרווחה.

עשרה מיליון שקל בשנה את משלמת מלוות.

כן, משהו כזה.

נו?

ויש לי את הפירעון של ההלוואה למשרד הרווחה, סוג של הלוואה לזמן ארוך ללא ריבית וללא הצמדה, 20 מיליון שקל.

הלוואה?

סוג של.

במקום ההשתתפות העצמית שלך, ה-25%?

כן, כי לאורך שנים לא שילמו את ההשתתפות בחלק של הרשות ואז צברנו שם חוב של 20 מיליון שקל. אז גם את זה אני פורעת, זה שני מיליון שקל בשנה.

אני אומר לך שאתם אתמול הייתם צריכים להיות יזמים כלכליים, אבל יזמים כלכליים זה לא רק מעגן סירות, זה לבנות מעונות לסטודנטים בבעלות העירייה, זה לקנות מגרש מסחרי עם מישהו עם פוטנציאל ולהרים עליו משהו, להרים מבני ציבור שקומה ראשונה שלהם זה חנויות. זאת אומרת פעילות כלכלית, אי אפשר לחכות. כשלא היה לי מה לאכול חיפשתי נכסים בירוחם הענייה, לא היה כלום כלכלי, אפס כלכליוּת בירוחם.

מהתקציב השוטף שלך?

לא יודע, נתנו לנו חניון רכב כבד מהמדינה, עשרה דונם, חמישה מיליון שקל פיתוח. סתם לקחנו את זה, זה הכניס לי חצי מיליון שקל להשכיר את האדמה הזאת לאוטובוסים. כל שנה חצי מיליון, בלי להתאמץ. אתה חייב לממש נכסים, אתה חייב עירייה טובה, היא תעשה את החינוך ואת השירות ומקום ירוק וקהילתיות ורווחה, אבל אין לה עתיד אם היא לא תשים יד על נכסים.

הבעיה של עיריות כמו טבריה וירוחם זה תלות גדולה מדי במענקי איזון. זה מתכתב עם מה שהוא ידבר עליו בסוף, היזמות הכלכלית של בני המקום. אם רוצים שהמקום הזה יהיה כלכלי אז היזמים לא באים, העירייה מחליפה את היזמים עם חברה כלכלית שובבה, אבל דברים יפים, לא סתם. לקנות בניין נטוש, לשפץ אותו ולעשות חנויות למטה ודירות לסטודנטים. בניין בהוצאה לפועל, אבל עם חברה כלכלית שיודעת לעשות פעילות כלכלית. גם לבצע פרויקטים של פיתוח, שזה תפקיד אחד, אבל גם לחשוב כלכלית מה הנכסים, העירייה צריכה לצבור נכסים מניבים מסוגים שונים. נכסים ופרויקטים מניבים. ואת לא יכולה לחכות עם זה, אין לך בכלל אפשרות לחכות. כסף קטן עושה דברים גדולים. מי יכעס עלייך במשרד הפנים אם הוא יראה סעיף של עשרה, 20 מיליון שקל יזמות כלכלית של העירייה, פיתוח כלכלי של העירייה? לצבור נכסים. אי אפשר לחכות.

אז זה ניתן גם בהיטלי השבחה לעשות.

היטלי השבחה יכולים להיות מופנים ליזמות כזאת. המקום הזה עכשיו, האופי של טבריה זה עיר תדמיתית שנפגעה, היו לה ימי פאר, אבל את רואה ביקושים לדיור. מול ביקושים בדיור תהיה פעילות כלכלית, יהיו יותר חנויות, יותר אוכל, יותר קניונים, יותר מסעדות, יותר פנאי. השאלה מי ישים יד על הפעילות הזאת. היום בכל בניין ציבורי מותר לך קומה ראשונה חנויות. יש בתכנון עירוני עירוב שימושים, ברחובות מסוימים שאת מתכננת בתים את שמה חנויות למטה.

כן, יש כבר קרקע, נכון, בועז?

צריך לתכנן את זה נכון. את יכולה אפילו היום לשלב בתוך בניין מוסדות ציבור. בתוך מגורים אתה יכול לעשות מוסדות ציבור ופעילות עסקית.

מיכאל, אנחנו בעצם עד היום היינו עסוקים בייצוב של המערכת.

אני יודע, אני אומר את זה כי המתנה שהוועדה הקרואה תיתן לבאים בתור זה שיהיה להם איזון תקציבי, זה ברור, שיהיו פה אנשים שעובדים, אבל שיהיו נכסים מניבים, שתצברי נכסים בשווי 200-100 מיליון שקל והם יניבו לך 20 מיליון שקל הכנסה שוטפת.

יש את זה בחיפה, אני יודעת. המנכ"ל של החברה הכלכלית בחיפה, מזה הם חיים.

וחיפה חזקה, תל אביב חזקה.

כן, אבל מנכסים בעיקר.

אבל אין אפס או אחת, חיפה היא לפני קום המדינה.

לא, אני אומרת, כדוגמה לבאמת גוף שבעיקר חי מהכסף של הנכסים שלו.

את לא תחיי מהנכסים שלך, את רק תקטיני טיפה את התלות בממשלה ובמרחב שלך יש הרבה נכסים עכשיו, מגרשים נטושים, מבנים נטושים, הוצאות לפועל, אדמות ציבוריות. נניח ששמתי יד על שטח ציבורי, בתוך שטח ציבורי מותר לעירייה לשים חנויות באחוז מסוים מהמבנה. הוא יכול להיות מניב. מבנה ציבור, מקבלים אותו מרמ"י לא ביוקר ובתכנון שלו כל הקומה הראשונה חנויות, ועל זה מחלקת זה, אגף זה, פסיכולוגיה, רווחה. וכבר כל חנות כזאת מניבה כסף.

אנחנו כבר על זה בכמה נקודות. האחד, עמלנו על כך שנקבל חוף מרמ"י, חוף ים, ואנחנו הולכים להפוך את החוף הזה שיהיה חוף שהוא מכניס בצורה טובה ומשמעותית. אנחנו מדברים על הגלמפינג שאנחנו רוצים לעשות, שזה גם כן יהיה משהו שמכניס.

בבעלות שלכם?

כן.

ומי מנהל את זה?

החברה הכלכלית.

ויש חברה כלכלית?

יש.

הם פה, הם בשולחן הזה?

הנה, היא.

אז התשובה היא לא. התשובה היא כן, שגזבר טוב חושב על פיתוח כלכלי, התשובה היא לא, כי את צריכה מנכ"ל חברה כלכלית, הזמן שלך מוגבל, הוא צריך לעסוק 100% מזמנו ביזמות כלכלית, 100%. אני הבאתי נער אוצר להיות מנכ"ל חברה כלכלית והוא צבר נכסים של 200-100 מיליון שקל. את צריכה 100% יזמות כלכלית, צוות עירוני. זה יכול להיות שהוא מסופח אליכם ועובד איתך. חברה כלכלית שלא עובדת נכון עם גזברות אין לה סיכוי בכלל. גזברות זה החמצן שלה, אבל הפניוּת ליזמות כלכלית – כאילו אם הייתי מדמה לך את זה כנגיד שניכם הלכתם לישון עכשיו ואתם שואלים את עצמכם מה האחוז מהיום עסקנו ביזמות כלכלית, התשובה תהיה 5%, 3%, 2%, כי התושבים הרגו אתכם והממשלה והעמותות והבעיות השוטפות והאתגרים השוטפים. את מבינה על מה אני מדבר?

מבינה, אבל יש איזה שהוא שלב שנגיד גזבר, בתפקיד שלו, הוא ממצה את המקום הפקידותי, ואתה כן רוצה לחשוב על המקום הכלכלי. ברגע שהעירייה מתייצבת כלכלית אז הדברים מתחילים - - -

זה נכון, אבל אל תיתני לעצמך, אם היית אומרת לי ש-60%-50% מזמנך הוא יזמות כלכלית הייתי רגוע.

אני חושבת שכן. לצערי החברה הכלכלית לוקחת לי יותר זמן מאשר העירייה. תשאל את המנכ"ל, שכל היום צוחק עליי, מה זה, החברה הכלכלית מעסיקה אותך יותר מאיתנו.

זה טוב. זה סימן טוב.

אבל אנחנו חושבים על פרויקט לדוגמה של מעונות סטודנטים. אנחנו זיהינו שיש לנו חטיבת קרקע, אבל משום מה בתב"ע היא מוגדרת כאחרת, למרות שזה היה אמור להיות קרקע ציבורית, מבני ציבור, היא מוגדרת כשצ"פ. אנחנו רוצים להפוך את זה משצ"פ למבני ציבור ואז לבנות שם במקום מעונות סטודנטים.

אני חושב שאנחנו רק צריכים להתחיל להכין את התכנית ממש, את התכניות של המעונות, ואני מאמין שיהיה לזה קול קורא מנגב גליל שגם יוכל לעזור. כי לבד העלות של החזר ההון של מעונות סטודנטים הוא לא גבוה, הוא נמוך, זה נותן יותר וייב, זה נותן יותר חיים במקום, אבל זה לא נותן כסף כי במקרה הטוב אני אוכל להשכיר את אותם מעונות סטודנטים, אותה יחידה ב-1,800 שקל לחודש, אבל אני אצטרך לבנות שם 40 מטר מרובע. 40 מטר מרובע שכל מטר זה משהו כמו 10,000 שקל, אז צא ולמד כמה זמן אני צריך להחזיר את הכסף הזה, וזה לא רק הכסף.

אנחנו גם לא מזמן קיבלנו את מתחם הסראייה, ששם אנחנו רוצים לעשות מרכז מבקרים עם בית קפה שם שיחזיק את המקום. יש לנו עוד תכניות כאלה שאנחנו רוצים לעשות אותם, אבל גם צריך לזה זמן ולהתחיל להרים את הראש. אנחנו עד עכשיו היינו צריכים מה שנקרא ליישר קו ולשמחתנו הרבה יישרנו קו, אבל זה לא מספיק, עכשיו אנחנו, כמו שאתה אומר, צריכים לעבוד על כך שיהיו לנו נכסים.

במיוחד שלא קיבלת מענה לתקציב שוטף בהסכם הגג, אתה אמור לייצר לך הכנסות.

נכון, מסכים איתך לחלוטין. ההליכים המרכזיים זה ההשלמה של תכנית ההבראה, שזה כלל עדכון של חוקי עזר, סקר נכסים וכל מה שקשור בזה, מיצוי ההרשאות של משרדי ממשלה, הגענו לכאן כאשר לצערי הרב לא מיצו את כל התקציבים של משרדי הממשלה. אנחנו עבדנו על כך ועדיין עובדים על כך. זה מה שהיה בעבר. בהווה, כל קול קורא אנחנו ניגשים אליו וממצים אותו עד תומו.

רענון השדרה הניהולית שהייתה פה בעירייה. כמעט כולם התחלפו, כל ההנהלה הבכירה, מנכ"ל, מהנדס, מנהל אגף חינוך, גזבר, כמעט כולם, חבל לקרוא בשמות.

מוסדות חינוך. מצאנו שנבנו שכונות חדשות ואין כיתות. יש קרוונים.

רק תגיד לי מי הצטרף אלינו לשולחן.

הצטרפה, מנהלת אגף התיירות.

יונית, באתי מירוחם.

הוא הספיק להגיע מירוחם.

את בתיירות?

כן.

חשוב מאוד.

זה גם כן תפקיד חדש שלא היה, לצערנו הרב.

זה מאוד חשוב.

שם יש הרבה הזדמנות לעשות פרויקטים כלכליים, זו הדרך שבהחלט אפשר להתחיל.

צריך פרויקטים שתומכים בתיירות.

זה אמור להוות המנוע הכלכלי של העיר, התיירות, זה באר הנפט.

(הצגת הנוכחים).

נבנו פה שכונות חדשות בלי מוסדות חינוך, היו פה רק קרוונים. גם משרד החינוך לא היה אפילו בתהליך של תקצוב של אותם מבנים כי לא הוגשו אותם מבנים. אז התחלנו תהליך שנקרא הכרה בצורך, אחרי הכרה בצורך יש את הפרוגרמה, אחרי הפרוגרמה יש את התכנון ואחרי התכנון יש הגשה לתקצוב. אז אנחנו כרגע נמצאים ב-60 כיתות שמחכות לתקצוב כאשר בפועל כרגע יש לנו עוד משהו כמו 30 כיתות שכרגע נבנות ברחבי העיר. זה משמעותי, הצורך הזה הוא משמעותי שבאמת מדיר שינה מעינינו כי ישנם תלמידים שלומדים בתת תנאים, הייתי אומר.

וזה יילך ויגדל עם האכלוס של הבתים.

זה יילך ויגדל, חד משמעית. לכן היינו צריכים להדביק את הצורך הזה, אבל מתברר שאין כסף במשרד החינוך לכל הדרישות שלנו ואני מאוד מקווה שבגלל שנכנסנו להסכם גג לפחות נקבל איזה שהיא עדיפות מסוימת.

קידום פרויקטים של תשתיות תיירותיות ופסטיבלים בין-לאומיים. אנחנו עשינו פה את הפסטיבל, עשינו כאן תחרות גלישה בכנרת.

מה זה קרן מנומדין?

עשינו גם תכנית חומש ביחד עם קרן מנומדין.

מה זה הקרן הזאת?

זאת קרן של, איך קוראים לבעלים, חיים?

כן, חיים טייב.

חברה ישראלית?

כן.

יש לכם פה קרן טבריה כזה? קרן פילנתרופית של העיר?

יש, לא קרן פעילה יותר מדי. יש קרן ותיקה.

אני כתבתי ספר, ממליץ לכם לקרוא אותו, בחינם הוא יביא לכם אותו. בספר אני שואל בשולחן העירוני מי אחראי להוציא כסף ומי אחראי להביא כסף, כמה עובדים מוציאים כסף וכמה מביאים. וזה הגיוני שחינוך זה הוצאה, אבל גם מנהל אגף חינוך טוב יודע להביא את הכסף מהמשרד וכך רווחה, אבל אתה צריך קרן של פילנתרופיה מקומית. זה שהלכה הקרן הזאת, אז מה פה? חבל, אבל יש עולמות שלמים של פילנתרופיה שאתם לא נהנים, שצריך פה יזם. אני בירוחם הקטנה בממוצע בשנה 20 מיליון שקל פילנתרופיה, וזה דרמטי בחינוך ורווחה שיש לך את הגמישות הזאת.

אבל בחינוך ורווחה יש לנו 20 מיליון שקל, אפילו יותר.

פילנתרופיה?

כן. אל תשכח שיש לנו את קרן שלם, יש לנו את רש"י, יש לנו את מנומדין ואת הקרנות של ביטוח לאומי.

ויש לך מנגנון עירוני שמגייס את זה, שמתחזק את התורמים, מוקיר אותם, מגיש קולות קוראים?

הגשת קולות קוראים כל הזמן זה באמצעות הגזברות.

לא כאלה, לא של ממשלה, של תורמים, של קרנות.

הקולות קוראים מתפרסמים, גם של הקרנות מתפרסמים.

אז יש מישהו שאחראי על זה?

זה מתחלק בין האגפים, כל אחד בתחום שלו.

אין, אתם צריכים מישהו.

לא, התשובה שלךְ היא לא נכונה. היה לנו, הוא פשוט התפטר ואנחנו כרגע בגיוס של מישהו.

היה מישהו?

כן. עכשיו הוא התפטר, אבל לא השארתי את זה כחלק ריק, אני לקחתי את זה על עצמי ישירות.

זה בסדר. ראש העיר הוא הגייסן, אבל אמורים להכין לו את הקול.

אני יושב עליהם בקולות הקוראים, לצערי הרב.

אתה לא יכול לעשות את העבודה של אחרים. מה איתו?

פרסמנו, יש עוד מעט עוד פעם מכרז.

מה הגדרת התפקיד שלו?

מיצוי משאבים ופיתוח כלכלי.

בתוך העירייה?

כן.

אני מדבר על פילנתרופיה.

כן, אבל אותו גורם, כמו שאתה אומר, הוא ידאג ש - - -

לא, מישהו נוסף, אולי צריך איתו עוד מישהו. טוב, בסדר, בואו נמשיך. אגב, זה שווה את הכסף.

לגמרי.

תוך שנה זה מחזיר את הכסף.

אנחנו לא מצליחים למצוא, זה אולי סבב רביעי של גיוס.

קידום פרויקטים של תשתיות תיירותיות ויזמות תיירותית. משנת 1998 לא נבנה פה בית מלון. בית מלון גדול, משמעותי. הצלחנו בצורה זו או אחרת להביא לפה יזמים שמתעניינים ורוצים לבנות פה בתי מלון. אנחנו נמצאים כרגע בתהליך של היתר של משהו כמו שישה בתי מלון כאשר אחד מבתי המלון זה המתחם הגדול שאנחנו מדברים עליו, זה עיר כנרת, מדובר על מתחם של 1,000 חדרי בתי מלון פלוס מרכז קונגרסים פלוס קניון. שזה יהיה אחרי רבי מאיר לכיוון צמח.

על המים?

לא על המים, יש כביש 90 שמפריד, אבל הוא צופה לכנרת.

אמרתי לך מה הצעתי לך, הצעתי לו שמהמלון הכביש יהיה מקורה, מעל הכביש יש את הפעילות של הנוף והגעה למים.

יש גשרים בתב"ע.

לא גשר, ממש אין כביש. כאילו שהכביש הוא למטה במנהרה ומעל הכול קורה. יש רציפות של המלון אל הים.

יש בעיה עם זה, בעיה תב"עית, זה לא סתם, כי זה כביש בין עירוני, כביש 90. גם ככה בקושי שתי גישות יש לנו שם, שני גשרים, שלא נדבר שיש לנו שם בעיה של עתיקות, חבל על הזמן. טבריה היא מאוד מאוד מסובכת בתכנון ובנייה, זה לא פשוט. תמיד אני אומר שאם אתה מוצא קרקע אז יש שם או מתים, זאת אומרת יש קברים, או שיש לך עתיקות, או שיש לך רעידות אדמה שם, תזוזות קרקע. אמיתי, כל מה שאני אומר לך אמיתי. או שיש לך שם שימור מבנים.

יש לנו פסטיבלים שאנחנו עושים איתם, אחד מהם זה היה תחרות גלישה בכנרת, תחרות גלישה בין-לאומית. הצלחנו להביא לפה את תחרות האיירון-מן העולמית שמהווה בוסט רציני לעיר. מגיעים לפה 2,500 משתתפים משוגעים ומתוכם 1,000 מחוץ לארץ, גם משוגעים, לא פחות מזה.

צריך כל חודש, כל שלושה שבועות משהו.

אנחנו עושים פה הרבה אירועים, זה מה שקרה בשנה החולפת.

על פני השנה כזה.

נכון. מה שהבנו, שאנחנו במסגרת הפיתוח ארוך טווח ותיירות זה לוקח קצת יותר זמן, נעשים פה דברים מאוד מאוד גדולים, אבל כדי לספק איזה שהיא חוויה שונה לתייר כשהוא כבר מגיע לכאן אז אנחנו עשינו המון המון אירועים שכבר האורחים יוצאים מהמלונות הם חווים איזה שהיא חוויה תרבותית, דברים אחרים שלא היו כאן לפני.

יפה, אבל כדי למתג את העיר, כמו האיירון-מן הזה והגלישה, יכול להיות משהו תרבותי, משהו מוזיקלי, משהו של ריקוד, כל חודש משהו אחר ואז יודעים שקורה פה משהו כל חודש.

אז עשינו, עשינו מרתון, עשינו איירון-מן, עשינו פסטיבל, עשינו פסטיבל קיץ חם בטבריה, שוק איכרים שקורה באמצעות הנגב והגליל, שקורה כאן אחת לחודש.

יפה.

שוק האיכרים כולל גם מוזיקה.

כן, חגיגה קהילתית. אגב, גם לתושבים, הם צריכים להיות כתובת של הדברים האלה.

בהחלט.

ליווי והסרת חסמים ליזמים, אנחנו תופסים את היזמים ממש, מחבקים אותם ממש חיבוק, כל אחד ואחד, מנסים עד כמה שאפשר להראות להם את הטוב שיש כאן ולא לתת להם לברוח. זה קצת אני גם מנסה להסביר לגזברית שזה חשוב, לפעמים אתה מפסיד מיליון שקל באיזה שהוא מקום, אבל אתה מרוויח ממנו 15 מיליון שקל.

מה היא צריכה לעשות?

היא יודעת.

למה, רישוי עסקים זה אצלך?

לא, לא, היא יודעת, היא יודעת.

לא, הוא מדבר על כל מה שקשור לתשלומים - - -

הנחות בארנונה?

לא, לא הנחות בארנונה. לפעמים אתה לוקח יזם, נניח עם היזם הזה יש לך איזה הסכם שהוא חתום איתו, אסור לך להפר אותו באמצע, אתה צריך להיות אמין מולו. גם אם נניח מחר-מחרתיים אתה יכול ברגע שאתה מפר את ההסכם הזה איתו, אתה יכול לקחת עוד איזה 500,000 שקל או מיליון שקל, אבל ברגע שיזם יודע, יזם גדול כמו קנדה ישראל, ברגע שהוא יודע שאין לו על מי לסמוך בעירייה אז הוא אומר: אני לא בונה עוד בית מלון פה, יש לי מספיק מקומות אחרים שרוצים אותי, אתם לא רציניים איתי. זה חשוב.

למה לא רציניים?

אז זהו, אני אומר, צריך להדגיש, לעשות - - -

לעזור לו בהיתרי בנייה.

לעזור לו בכול, בהיתרים, להראות לו שברגע ש - - -

מה עוד הוא רוצה? הון יש לו.

צריך להראות שאנחנו רציניים ואנחנו לא מפרים איזה שהוא הסכם כלשהו, גם אם הפסדנו בהסכם הקודם. לפעמים אתה מפסיד במשהו כדי להרוויח במקום אחר. ככה מתנהלים עסקים.

אכיפה. אנחנו לא ויתרנו על אכיפה. אכיפה בכל התחומים ולא משנה מה, בנושא של חניה, בנושא של סדר ציבורי, בנושא של בנייה, כי ללא אכיפה - - -

הצלחתם לנקות את העיר טוב יותר מבעבר?

העיר היום, אי אפשר אפילו להשוות את זה, אבל זה במאות אחוזים ואולי אפילו באלפי אחוזים יותר נקייה ממה שהייתה לפני כן. אם פעם מישהו היה בא לעיר והיה אומר שהעיר מלוכלכת, העיר היום היא מבריקה ונקייה וזאת תודות לשמעון פיניאן, שהוא מנכ"ל העירייה היום.

אח של ציון. לציון יש חסד. כשהייתי ראש עיר צעיר ולא היו לי קשרים בכנסת או בממשלה הוא עזר לי לעשות את הדיון הראשון על ירוחם בוועדת הכספים. הוא היה חבר ועדת הכספים. כשבאתי לפה היום חשבתי עליו, שזה הכרת הטוב. כשאף אחד לא הכיר אותנו הוא היה בענווה.

זה חשוב מאוד.

הוא פה בעיר?

כן.

אולי אני אגיד לו שלום מתי שהוא במהלך היום.

שיפור פני העיר. תשתיות, חידוש גני משחקים.

יש פארקים?

כן. לא היה גן משחקים אחד.

יש לנו פארק עירוני גדול בנוסף להרבה גני משחקים.

מה פארק עירוני? 50,000 איש, צריך פה 30 פארקים, מה זה פארק עירוני?

לא, יש גני משחקים בכל שכונה, משמעותי. לא היה אחד.

מתוחזקים? בהסכם?

קודם כל הם חדשים.

הסכם תחזוקה? יפה.

בתיירות הקמנו את אגף התיירות, שיונית המאחרת היא המנהלת שלו.

יונית, פעמיים.

יש לי הרגשה שיהיה עוד פעם.

יהיה גם בארבע עיניים, פעם שלישית.

ויש לנו צפי לבניית שישה בתי מלון חדשים וזה באמת בשורה משמעותית. אלה גם יביאו את התנועה של התיירות וגם כמובן הארנונה. קיום של פסטיבלים גדולים ובין-לאומיים בהמשך להחלטת הממשלה 120, קידום פרויקטים של תשתיות תיירותיות ושחרור תקציבים העומדים יחד עם משרד התיירות. מתברר שהיו תקועים 80 מיליון שקל במשרד התיירות, ששכבו שם.

מיקי זוהר עוזר?

לא, מיקי לא בתיירות, חיים.

נו, מה איתו?

עכשיו כולם עוזרים.

חיים בא לפה?

הוא היה פה כבר, כן.

אבל גם מיקי יכול לעזור קצת בפסטיבלים, עניינים.

אנחנו מקווים מאוד, אנחנו צריכים אותו במימון של מרתון שאנחנו לא נשאיר אותו ככה. יש לנו כל מיני פרויקטים שללא הסיוע שלו אנחנו לא נוכל להתקדם.

מה זה העיר כנרת שראיתי שם?

זה הפרויקט של ה-1,000 חדרי מלון, שאנחנו מצפים שכבר בעוד חודש הנחת אבן פינה.

(הקרנת סרטון).

אתם מניחים אבן פינה?

בעוד חודש יש הנחת אבן פינה, אנחנו בשלבים של תכנון מתקדמים.

מבחינה סטטוטורית זה מקום עם כל התב"עות שצריך?

הכול מוכן.

ממש אפשר להקים את זה?

כן, עשינו משהו שהוא ייחודי בחיבור של היזמים, יצרנו איזה שהיא ועדה שמורכבת מהנציגים של היזם, המתכננת של היזם, היזמים בעצמם, היועץ המשפטי שלהם ביחד עם היועץ המשפטי שלנו, מהנדס העיר שלנו, אני יושב בוועדה הזאת ופעם בשבועיים מתכנסים ואז יצא משהו כזה מעניין. מה מעניין? שהיזמים באים עם שאלות ועם חומר ואנחנו עונים להם ומחויבים לפעם הבאה לענות להם והמתכננת צריכה כבר להתקדם עוד שלב עד השבועיים הבאים, כי היא צריכה לעשות. לכן הקידום של הפרויקט הוא קידום מהיר.

אנחנו מקדמים בברכה את חבר הכנסת ניסים ואטורי, חבר הוועדה שלנו, תושב הגולן.

הבעיה שלנו בטבריה זה הסכנה של רעידת אדמה. טבריה נמצאת על השבר הסורי-אפריקאי, יש לנו לא מעט מבנים, יש לנו 599 מבנים שאותרו על ידי פיקוד העורף כמבנים מסוכנים לרעידת אדמה. מבנים, עכשיו תכפיל את זה, 600 תכפיל בממוצע של 12 או 16 יחידות דיור שיש שם ותכפיל את זה בממוצע של שלוש נפשות, תגיע למשהו כמו 20,000 תושבים שנמצאים בסכנה. באותם מקומות, לא יעזור, אם המדינה לא תכניס את היד לכיס ותסייע בחיזוק של המבנים לא יעזור, לא יעזור כלום, אנחנו נהיה בצורה צרורה.

ואין לך שום פיילוט? עשינו את הפיילוט עם קרית שמונה, אבל הם לא נותנים לך עדיפות עם המגן לצפון?

אנחנו לא במגן לצפון. היה פה שר השיכון ביום חמישי, גם לו הצגנו את הנושא הזה וגם הוא הבטיח לסייע עד כמה שאפשר מול הממשלה, אבל אנחנו חוששים מאוד מאוד שזה יהיה מאוחר.

אבל אתה צריך לשלב את הכסף הממשלתי כתמריץ עסקי, לא שהממשלה תעשה את זה. שדרך השפיל הזה, התוספת, זה יהיה כלכלי לעשות התחדשות עירונית.

תראה מה שאני אמרתי, אני אמרתי יותר מזה, אנחנו צריכים לעשות את זה בשלושה חלקים, האחד, לעשות הוראת שעה למשך חמש שנים, משהו כזה, בחקיקה, שתיים, לשנות את החקיקה של חוק תכנון ובנייה, לאפשר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לא ועדה מחוזית, לאפשר לה לבצע התחדשות עירונית עם מכפילים של שמונה ותשע ולאפשר לה לשנות ייעודים, או לחילופין להשתמש בקרקע ציבורית לצורך השלמה לקבלן, או קרקע שהיא קרקע ירוקה, שצ"פים, להשלמה לאותו קבלן שלא כדאי. אם אני לוקח את שלושתם ביחד, אני לאט לאט מקטין את הסכום שהמדינה צריכה להשתתף באירוע הזה.

ניקח לדוגמה את המבנה הזה. המבנה הזה נמצא ברחוב דוד המלך. שים לב, איפה שרשום 175, זה התב"ע, לקחתי יזם ואמרתי לו: איזה מכפיל אתה רוצה פה כדי שיהיה לך כדאי? הוא חוזר אליי, אומר לי, גם מכפיל של 15 לא עוזר לי, זה לא עוזר לו כי השטח הוא קטן והצפיפות שם היא גדולה. אז אני אומר לו: מה אתה רוצה? הוא אומר לי: אם תיתן לי את השטח מאחורה, שכתוב 54, אז אני אוכל ביחד לבנות מערכת של מכפיל של תשע, לבנות שם יחידות דיור ואז יהיה לי כדאי ואני אוכל אפילו בלי כסף תוספתי מהמדינה. אמרתי לו: כן, אתה חכם גדול, אבל 54 זה מבני ציבור ואני צריך אותו לגני ילדים. הוא אומר לי: גם בזה אין בעיה, אני אבנה לך את הגן.

למטה, קומה ראשונה.

בדיוק. בחוקים שקיימים היום אני לא יכול לעשות את זה. א', אני לא יכול לתת לו.

על 175 הוא מדבר על פינוי בינוי?

פינוי בינוי, להוריד לגמרי, למחוק ולעשות ביחד עם ה-54, לעשות יחידה אחת.

בניין כזה, עדיף להוריד אותו, זה אחד הבניינים שייפלו ראשונים.

תראה את הרצפה שלו. זה הלובי שלו, המרצפות, ותראה את העמוד איך שהוא חצוי לשתיים.

זה עמוד שהוא חצוי בגלל תפר.

כן. זה לא היה אמור להיות, זה היה אמור להיות ממש קו אחד.

העמודים פה, 20 על 20, אני ראיתי כמה בניינים כאלה בטבריה, כשאני נוסע כל פעם בעלייה, יש שם עמודים של 20 על 20 עם טיח, זה מגיע ל-15 על 15, תקשיב, הבניינים האלה הם הראשונים שיקרסו. אני עברתי פה, דיברתי גם עם יולי בקשר לוועדת משנה בחוץ וביטחון ופיקוד העורף. אלה בניינים, אם הממ"ד למטה עוד יחזיק את מרכז הבניין, הצדדים, כל המעטפת שלו תקרוס, שלושה מטרים לבנים. התפרים האלה זה תפר התפשטות, כי אתה רואה שהוא תפר מסודר, העמודים עצמם, אתה רואה את ההתפרקות שלהם, אתה רואה את הברזל.

כן, זה מסוכן.

רעידה הכי קטנה בנקודה קרובה לטבריה מפילה את הבניינים האלה.

אגב, זה קרה בזמן שהיו רעידות, התפוררו שם. כשהיו הרעידות בשנה שעברה זה התפורר. בגלל זה הגענו למקום הזה כדי לראות את זה.

אבל אפשר גם לחזק את זה חלקית.

רינת שפרן נכנסה.

צריך לקחת את מהנדס העיר ולבחון איזה בניינים, אולי להתחיל להגיד שאת הבניין הזה צריך לפנות, לעשות קצת רעש, ואנחנו מבחינתנו צריכים לקחת בחשבון שיש בניינים שהולכים לקרוס. כשאנחנו יושבים בכנסת אז צריך להבין שזה בניין שעומד לקרוס. לא יודע אם מבינים את המשמעות.

הבעיה שלי, אם אתה עושה פינוי בניין, כביכול מתוך עניין של ראש העיר, ראינו מה קרה למשל בקרית שמונה. כשאביחי הודיע שהוא רוצה לפנות בניין הוא נתקע שם שנה שלמה, לא היה מי שישלם לאנשים את השכירות. אז בסוף יצא שכרו בהפסדו כי הוא נתקע עם האנשים האלה.

אתה מבין שהאוכלוסייה שגרה פה היא אוכלוסייה חלשה.

אבל לפעמים אתה לא חייב לפנות, אם אתה מצפה את העמודים האלה בעטיפת מתכת.

לא, לא יעזור.

זמנית.

לא יעזור. גם לא זמנית. המבנים האלה שמסומנים בצבע כחול שם, אתה רואה? מאחורה יש ירוק, הירוק זה מה שנראה לך למטה, בתמונה.

גם ככה לא מתוחזק.

בדיוק, אי אפשר לתחזק את זה, זה בכלל תחת מדרון. מה שאמרתי זה לתת את הירוק הזה לקבלן, ליזם, ואז אני נותן לו עוד שטח, שאני לא משתמש בו היום בכלל.

אבל שינוי ייעוד של שצ"פ?

בדיוק. אם אני לוקח את זה - - -

למה לא תתחיל כבר את התכנון הזה?

אפשר להתחיל, זה ייקח עשר שנים, עד אז תהיה רעידת אדמה, חבל על הזמן.

אז אתה צריך הוראת שעה?

תיכף אני אגיד לך מה. אני רוצה לעשות ככה, אישור רמ"י לקרקע משלימה על פי מפתח שייקבע, חקיקה מיידית שתאפשר לעירייה באישור ועדה מקומית לשנות ייעוד שטחי ציבור או שצ"פים.

שימוש חורג?

לשימושים מעורבים, בכדי שיתאפשר להשתמש בקרקעות כקרקע משלימה.

זה שימוש חורג, כי התב"ע לא מיועדת.

אז אני אומר, לשנות את התב"ע. להעביר את הסמכות.

אבל שינוי תב"ע גם לוקח שנים.

לא, אבל אם זה ועדה מקומית. בהוראת שעה, ל-599 המבנים האלה, לא לכולם, רק לרשויות שנמצאות - - -

רק למקומות מסוימות.

בדיוק, הוראת שעה לחמש שנים, לא יותר, וגם תגבילו אותנו רק לאלה שנמצאים בסכנת קריסה, לא מי שרוצה נניח לקחת את הווילה שלו ולהפוך אותה לארבע קומות.

במי זה תלוי, הדבר הזה?

בחקיקה בכנסת.

ברוך הבא.

ציון, קיבלת מחמאות ממיכאל ביטון ואמרנו שזה לא יכול להיות שאתה לא תהיה כאן.

בוא שב איתנו. מה העניינים?

ברוך ה', בסדר. ברוכים הנמצאים, ברוכים בטבריה עיר הקודש.

אז הבנו שעזרת לירוחם כחבר כנסת.

בכיף. לא עזרתי, עשינו עבודה משותפת.

סיפרתי להם שכראש עיר צעיר לא הכרתי אף אחד בליכוד ונילי ברוש הכירה אותך טוב ואמרה שיש חבר כנסת שיפגוש אותך ויעזור. נפגשנו בתל אביב, ביום חמישי, זה לא יום נורמלי להיפגש, ועזרת לי לקיים דיון ראשון על ירוחם בוועדת הכספים. אז כשבאתי לפה היום בדרך אמרתי שטבריה ראויה להרבה תשומת לב והשקעות, אבל זה גם הכרת הטוב על מה שעשית למען ירוחם.

כל הכבוד, בפוליטיקה לא זוכרים הכרת הטוב, אתה יוצא מן הכלל.

תודה.

הוא כל הזמן מזכיר את זה, ייאמר לזכותו.

עכשיו כשאנחנו מדברים על רעידות אדמה, אמרתי לך, זה שינוי של חקיקה לזמן קצוב ואך ורק למבנים כאלה שהם בסכנה, תנו לוועדה המקומית. אל תשלחו אותנו לוועדה המחוזית, לשלוח אותנו לוועדה מחוזית זה אומר שזה טיול שנתי של חמש שנים, שש שנים, שאתה לא - - -

כן, הבנתי אותך.

יותר מזה, לפתוח את הראש, למה הכוונה? הבניין הזה שאנחנו יושבים עליו - - -

או לתת למחוזית סמכויות מהירות, כמו ותמ"ל כזה.

כן, אבל לא ראיתי שהם משתמשים בזה. ותמ"ל מה-ותמ"ל, מתעכבים איתך שם על פיתוח נופי, סביבתי, ארבעה חודשים.

ראש העיר, אני מציע, יש לנו רק עוד 20 דקות פה, אני רוצה אולי גם שלנציגי המשרדים יהיה משהו להגיד.

אני אתן לך רק דוגמה כשאנחנו מדברים על רעידת אדמה. הבניין הזה שאנחנו נמצאים בו הוא בין הראשונים שקורס. באתי עם תכנית עסקית למינהל, כמו שאמרת, ואמרתי להם: בואו, נשנה פה את התב"ע, נעביר את זה למגורים, 200 יחידות מגורים, נקבל פה 80 מיליון שקל, תנו לי 80%, 20% אני נותן לכם, ב-80% אני בונה בניין. לא, זה לא על פי הכללים. ומה, ועל פי הכללים שאנחנו נקרוס פה זה בסדר? אז מה תעשה? אתה לא מקבל היום שקל אחד מאיתנו, אני נותן לך משהו כמו 15 מיליון שקל.

המינהל מחליט סופית?

המינהל.

האוצר לא יכול ל –

תבינו, כשאני אומר שאני צריך את הפתיחות של כולם זה כולל רמ"י.

אבל בוא ניקח כמה משימות מהיום, הצוות שלי, ליאור, המשימה הזאת של מינהל מקרקעי ישראל על בניין העירייה, שייפתח ויהיה יצירתי, ואז אתה תעבור מקום ויש לך אדמה ציבורית. אגב, אם תבנה אותה נכון היא גם תהיה מניבה, כי למטה קומה ראשונה פעילות עסקית, שירותים, דואר, קופות חולים.

נכון, נכון, זה התכנון.

ולמעלה בניין עירייה. צריך לנצל גם את הנכס הבא שיניב.

זה בדיוק הכיוון.

זה אפשרי, זה לא בשמים.

כשהייתי ממונה מחוז צפון אני דאגתי לכך שכל בניין חדש שייבנה ייבנה עם לפחות 25% ספייר לעסקים, גם ליישובים הערביים. לא רק בשביל שנקבל את ההכנסה, אלא שבעוד 20-15 שנה העירייה תגדל, נכון? שיהיה לך מקום.

כן, אתה יכול לקחת את הנכס.

ולא ללכת לשכור בעוד מקום. צריך לחשוב מה יהיה בעוד 20 שנה. בניין, אתה בונה אותו ל-100 שנה.

רכבת. לצערי הרב גם פה, רכבת, שכחו את טבריה. באנו למשרד התחבורה, שאלנו אותם איפה עומד הנושא של תכנון הרכבת, אין תכנון בכלל. מה זה אין תכנון? גם אין סקיצה, אין נקודה.

בעבר עברה פה רכבת?

לא. אבל אמרנו להם, רק רגע, אבל רשום לנו שליד המשתלה של גיורא הרכבת צריכה לעבור, אומרים לנו שום דבר, אין כלום, אין תכנון ראשוני. אז לפני שנה רק התחיל תכנון ראשוני.

אז מכירים באפשרות הזאת.

עכשיו יש תכנון ראשוני, אנחנו צריכים כרגע הקפצה מתכנון ראשוני לתכנון סטטוטורי. פנינו למשרד התחבורה ואני מאוד מקווה שמשרד התחבורה ייענה לבקשתנו לקדם את התכנון, כי אנחנו בין היחידים שבעצם אין לנו תכנית מסודרת לרכבת.

זה דרמטי.

אני אוסיף רק עוד משהו על זה. אחד מהדברים המשמעותיים ברכבת הזאת, שזה בעצם מייצר מסדרון מזרחי, זה לא רק לטבריה, זה בעצם מחבר גם מקרית שמונה את המסילה של כרמיאל לקרית שמונה, שאפשר לרדת במסדרון מזרחי בלי צורך לעבור דרך חיפה והמרכז והכול, אלא לרדת ישר להתחבר מהמסילה המזרחית ולהגיע ישר למרכז.

רק לפי המתווה, המזרחי יותר ארוך מהמערבי, אבל זה פרט שולי.

יכול להיות, מבחינת תחנות פחות, יש שם פחות תחנות ופחות עומס. כרגע הכול בעצם מתנקז לקו אחד, אנחנו יודעים מה קורה שם.

גן לאומי טבריה הכתומה. יש לנו כאן משהו שהוא לא ממומש, גן לאומי שצריך להיות, עתיקות של טבריה הכתומה, שם ישבו הסנהדרין, שם נמצא הקרדו, שם נמצא האמפיתיאטרון הרומי, משהו שהוא ברמה ארצית בין החשובים ביותר. לא אני אומר את זה, רשות העתיקות אומרים את זה.

מה המצב של זה היום?

זה חפור חפירה ראשונית, צריך השקעה של 120 מיליון שקל נוספים כדי להפוך את זה לגן לאומי. המנכ"ל של רשות העתיקות מוכן לקחת את זה על עצמו, הרט"ג מוכנים לקחת, אבל אומרים שהם לא ייקחו את זה אם לא יהיה להם 120-100 מיליון שקל לפרויקט הזה. זה פרויקט שגם ייתן תעסוקה וגם כמובן ימשוך אליו תיירים, גם מהארץ וגם מחו"ל מפני שיש שם את השרידים של כנסיות.

אי אפשר לשלב ארכיאולוגיה ועסקים?

אפשר.

לתת שם אדמה ליזם תמורת החפירה והשימור?

קשה מאוד לבנות שם במקום משהו שהוא עסקי מפני שבכל סנטימטר שם יש עתיקות.

לא, בשולי האתר. וגם יש בנייה. אתה יודע מה עשו בירושלים, הרימו מעל בתי הכוהנים בניין, ברובע היהודי, קומה ראשונה שומרת על הארכיאולוגיה ובקומות הבאות.

אז אנחנו בודקים כרגע את כל האופציות.

אם תבנה על רשות העתיקות ורשות שמורות הטבע לא תקבל פה כלום.

אפילו לא מאפשרים לנו לעשות שם מתקן משחקים.

אתה צריך לשלב עם זה, כמו שבקיסריה יש פעילות עסקית, שהאתר פעיל עם חנויות, אתה צריך להסכים איתם במתחם הזה, לזהות אזור שניתן לבנות איזה בית מלון קטן ואז האדם שקיבל את הזכיינות מחויב להפעלה של האתר ההיסטורי.

על פי רשות העתיקות המקום שם הוא מקום מאוד מאוד מיוחד, יש לנו שם פארק, פארק ברקו, שאנחנו מבקשים שם מתקני משחקים לא נותנים לנו להקים שם מקום. מתקני משחקים.

איפה יש שם מתקני משחקים? איפה נמצא האתר הזה, באיזה אזור?

ליד פארק ברקו, אחרי רבי מאיר.

מעל רבי מאיר או אחרי?

לפני רבי מאיר.

מעל בית העלמין שם?

לא, יותר דרומה מבית העלמין.

זה קבר רחל ברוריה?

נכון. יש שם את השער הרומי.

זה אירוע חדש, לא? רחל ברוריה, אשת רבי עקיבא.

כן.

זה לשים יד על נדל"ן מניב.

יש כאן את בית המדרש, יש כאן את איפה שנחתם התלמוד, יש את הסנהדרין שישבו פה. ממש יש כאן שרידים של הסנהדרין.

זה לא בא לידי ביטוי, אנשים לא יודעים.

לא יודעים, נכון. יש את כנסיית העוגן, יש החומה ביזנטית על פסגת הר ברניקי, אפשר לעשות משם רכבל מלמעלה עד למטה. מקום מדהים ביופיו.

למה קוראים לו ברניקי?

על שם הנסיכה ברניקי.

יש לכם את דונה גרציה פה.

יש מזון שככה משמר את המורשת.

עם הבגדים, במלון הסקוטי.

מלון דונה גרציה.

אתה רואה? אתה נוסע בכביש 90 אתה לא יודע ש-20 מטר ממך יש את הסנהדרין.

מטורף. ואף אחד לא נכנס לאתר?

לא נכנס לאתר הזה.

תלך על הכיוון הזה.

יש שם מרחצאות, יש את שרידי החומה הימית. יש שם אגם, אחד מהשרידים של - - -

בהמשך נעשה דיון ממוקד על הארכיאולוגיה של טבריה והשימור והפיתוח שלה.

נעזוב את כל זה, הבעיה שלנו כרגע היא שהצעירים שלנו עוזבים את טבריה. יש לנו מערכת חינוך נפלאה, 95% הצלחה בבגרות וכולם ניגשים לבגרות, אין סלקציה, אחרי כן אנחנו מסייעים לסטודנטים באמצעות מלגות, אבל אחרי שהם מקבלים את המלגות, אחרי שהם מסיימים את הלימודים, הם עוזבים לתל אביב, למדינת תל אביב, ואותנו פה משאירים בעצם בלי צעירים שהם עם השכלה. אני לא יכול לבוא אליהם בטענות, הם אומרים: אין לי בעיה, אני רוצה להישאר כאן, אבל אין לי מקום עבודה ראוי, אין לי מקום עבודה שאני יכול להיות בו, ולכן בעצם הפכנו להיות קבלנים של חולדאי. אנחנו מכשירים לו כוח אדם והוא מקבל אותם.

מה לא עשינו? הלכנו לאלביט, הלכנו לאלאופ, הלכנו לתעשייה אווירית, מיקרוסופט, למי לא הלכנו, בואו תפתחו פה איזה שהוא מרכז, אנחנו נסייע לכם בכול. הם אומרים לנו: תשמע, אין לנו אינסנטיב, מה שאתה מציע מקומות אחרים מציעים והבעיה שלנו זה שאנחנו לא רוצים להיפרד מהמרכז, טוב לנו במרכז. כלומר אם אנחנו לא ניתן איזה שהן הטבות מיוחדות לכאן אף אחד לא יבוא לפה.

נפגשתי עם אורנה ברביבאי שהייתה שרת הכלכלה לפני כשנה מהיום ואז אמרתי לה שזה המצב, היא אומרת לי: כן, המשרד שלנו נותן הטבות, ואז הסברתי שאם עד היום במשך 20 ומשהו או 30 שנה לא קם מפעל אחד ראוי מיקנעם וצפונה עד מסעדֶה זה אומר משהו, זה אומר שאולי ההטבות שלכם לא מספיקות כדי להביא לפה את היזמים. גם אי אפשר כרגע לגור כאן ולעבוד בתל אביב, זה בלתי אפשרי, אתם יודעים מה קורה במערכת הכבישים. גם כשתהיה רכבת זה לא יהיה פחות משעתיים נסיעה לכל כיוון.

לא, אנחנו לא רוצים ש - - -

נניח, אני אומר נניח. כלומר מה שקורה זה, אין לילדים שלנו ברירה, הם עוזבים את המקום פה והולכים לגור בתל אביב. הם שבויים שם, זה לא שהם באמת רוצים להישאר שם. אולי מתוך 100 25% ירצו להישאר שם, אבל ה-75% ירצו לחזור לכאן, למה? כי שם שכירות עולה 8,000 שקל בחודש, לכל ילד שנמצא בפעוטון זה 5,000, משפחה עם שני ילדים בפעוטון זה 10,000 שקל רק לפעוטון, 8,000 שקל שכירות, יש לך 18,000 שקל ועוד לא התחלת את החודש, לא נתת לתינוק מטרנה, לא שילמת ארנונה, חשמל, מים, אתה חי באוויר. אז לפחות 20,000 שקל צריכים להוציא רק להוצאות הקבועות האלה, כשאצלנו הן אפילו לא רבע. ויש כאן מספיק דירות בשכונות החדשות שאנחנו יכולים לאכלס את כל אלה שיחזרו לכאן.

כלומר לא רק שאנחנו נגרום לכך, אם תהיה פה תעשייה עתירת ידע, לא רק נגרום לכך שהילדים הצעירים לא יעזבו אותנו, אלא גם אנחנו נביא אותם חזרה מהמרכז לכאן. הם רוצים לחזור. אתה מדבר עם אנשים, הם אומרים לך שהם רוצים לחזור לאזור פה, אנחנו שבויים שם, אבל אין לאן לחזור. יש לנו כאן, כמו שאני משרטט לכם את זה בסגול, כמו שאתם רואים בתב"ע, זה אזור שמיועד להיות להייטק והוא מוכן, ואם תביאו - - -

יש תב"ע?

יש תב"ע, הכול מסודר, 80 דונם.

אבל התרבות של אנשי ההייטק, אם זה לא חברות גדולות, שהם שוכרים, הם לא בונים.

מיכאל, אין בעיה.

אני בניתי בניין והשכרתי.

אין בעיה, אנחנו נהיה מוכנים.

שים בניין ראשון, שים בחתיכות.

תבוא לנו חברה שתביא - - -

תביא 2,000 מטר ראשונים, כמה זה עולה?

20 מיליון.

אכלסת 60% את יכולה עוד 2,000. שלך, של העירייה. או שיתוף, שותפויות, טוב לך להיות בשותפויות של 51%, נכון? תביאי לפה את גבים או מישהו, תקלי עליו בהיתרי בנייה ואגרות כי את שותפה בפרויקט.

אם תבוא חברה ותרצה לבוא לפה - - -

אין אם, קודם תביא בניין. אם תרים בניין.

זה לא רק בניין. אם אנחנו מדברים על הייטק זה לא רק בניין, כי חברה שתבוא, ואנחנו רואים את זה באזורים שהם עם הרבה יותר הון אנושי טכנולוגי, אז תבוא חברה ותגיד לך: כמה אנשים אני יכול לגייס מהעיר עכשיו, אפילו מהאזור?

שאלה טובה, הרבה.

הרבה. בסוף היום אנחנו הולכים למרכז החדשנות ואתה צריך להיות אישי שם.

חד משמעית, בדיוק, זה ממש שיתוף פעולה בלתי נמנע.

כי לדעתי הקשר שלכם לא טוב ואתם לא מבינים את ההזדמנות שיש בקשר הזה, אבל לא יודע, חברת דש מיטב הביאה עשרות עובדים לעמק הירדן.

כן, אבל שם זה שכר מינימום, אני לא רוצה את זה.

לא, לא שכר מינימום.

שכר מינימום, זה טלפניות.

לא, לא כולם. לא משנה, אתה צריך ליזום את זה. הדבר הזה לא קורה מעצמו. אנחנו יכולים להיות פה עוד עשר שנים ואתה תגיד שהצעירים עוזבים.

אבל צריך לתת הטבות למפעלים שיבואו לכאן, כי אינטל, אלביט, תעשייה אווירית, מפתחת במקומות אחרים, היא בונה, אם תיתן לה אינסנטיב לבוא לכאן, לפתוח פה בצפון, היא תבוא לכאן.

מיקרוסופט ואינטל הגיעו לבאר שם, הם לא קיבלו שום הטבה כדי להגיע. למה הם הגיעו? כי יש להם שם כבר - - -

כי יש התחלה. אבל יותר מזה, אני רוצה לומר לך דבר אחד, באר שבע היום מבחינתי זה תל אביב. שעה נסיעה זה תל אביב, אין לי בעיה, אבל אין לי מפה שעה נסיעה.

המרחק יכול להיות חיסרון והוא גם יכול להיות יתרון, כי אתה מבודד. מי שיבוא אליך לפה לא יגור פה ויעבוד בתל אביב, הוא יבוא לפה כדי להיות כאן. והקשר עם כנרת, אני סתם אתן לך ככה איזה שהוא קשר, אנחנו נגיד נוציא איזה שהוא קול קורא שמדבר על אזורי פריפריה, על פיתוח א', לצורך העניין, וכנרת זה סוג הקנדידטים, המכללה מבחינת הפעילות שהיא עושה היום, זה מאוד מתלבש על מה שהם עושים כבר היום והקשר הזה, מה שציין חבר הכנסת מיכאל, זה בדיוק משהו שהוא קריטי כי להם יש את המהנדסים שאם אתה תתפוס אותם זהו, זה כבר יבוא לכאן, כי יהיה לך את כוח האדם.

אני גם רוצה להסביר עוד משהו, כשיש מה שנקרא אקו סיסטם של הייטק חברות באות. יש 100 חברות, יבואו 200, אין פה אקו סיסטם, הראשונים יהיו חלוצים, הראשונים זה העירייה והמועצה האזורית ואיזה יזם מקומי, חברה קטנה. איך עשינו קצת הייטק בירוחם? תורם, בניין, מט"ח, הביא, חברת תוכנה, אפליקציה ללימוד תכנות, ארבע-חמש חברות. על זה אני מדבר, הפיתוח הכלכלי, ה-100% זמן, זה הדבר שאמורים, כשיהיה לכם את הראשון אז גם יהיה לכם מה להראות. כשיש שם מקום של 10,000 מטר, אבל ה-1,000 מטר הראשון בנוי זה עושה חשק. אין לכם גם את העוגן הראשון להראות פנים חדשות של הייטק. לא יבואו הרבה הייטק כי הם פוחדים שאין להם אקו סיסטם, רק כאלה שובבים עם גב שאתה נותן להם, עם שותפות אזורית, מישהו אמיץ, הראשון שקופץ למים.

כמו שאמרנו, במרחק של 35 דקות נסיעה אנחנו פה 600,000 תושבים.

כן, אבל עוד לא הכניסו גול ראשון.

לכן אנחנו צריכים עזרה של המדינה.

יש איזה בעיה בקליטה פה, צריכים לשנות אולי פאזה. כמו שהוא אמר, אני מסכים עם חברי מיכאל ביטון, צריך לבנות בניין להשכרה ברמה קצת יותר מתקדמת, יש כאן בבית חולים פורייה את מרכז השיקום החדש, הוא רוצה לקלוט 450 עובדים והוא רוצה מקום לשים אותם, שיישנו, הוא רוצה בתים, הוא רוצה דירות.

רק הערה, זה היה מיועד ל-200 אוקראינים שהתעכבו בגלל המלחמה.

אני לא יודע, אני יודע שהוא רוצה לקלוט עובדים. הייתי בסיור בבית החולים והם רוצים מקומות לגור. דרך אגב, הם דילגו עליכם ובאו לגולן וחיפשו בכל מיני מקומות כאלה. אז אולי תיקחו את זה כפיילוט ובוא תנסה לראות איך אתה מחבר את זה. כשתחבר את זה אז גם ההייטקיסטים יבואו אחר כך.

צריך בתים אטרקטיביים לאנשים האלה.

הבתים האלה שאנחנו מדברים עליהם כאן, זה עניין של רמ"י, זה בכלל לא שלנו.

אין לא שלנו, הכול שלך. מה שאתה לא תטפל הוא לא שלך.

אני חושבת שהציבור הזה פחות מחפש בתים, הוא יותר מחפש קהילה, חינוך, דברים כאלה. הוא חושש שבטבריה יש לו פחות - - -

אז תעשו לו נופי כנרת.

אני מחבר אותך למה שאמרת בוועדה הקודמת, שהמדינה נתנה מענקים, אבל הם הלכו אל המקום הלא נכון.

נכון, אבל רשות החדשנות לא רוצה שאני אספר את זה, אנחנו עם הפנים קדימה.

אז אתה צריך לדייק אותה ובהמשך לוועדה הקודמת שהייתי שם כנציג של טבריה נראה לי שזה המסלול הנכון.

אני רוצה לסכם, סיכום ביניים כי אנחנו ממשיכים. בדיון הזה בכנרת אתה צריך להיות איתי, נחשוב אולי נעשה מיזם, איזה שלוחה שלהם אצלך, בוא נחשוב על כיוונים.

מה שיש בכנרת זה התחלות של סטרטאפים, זה לא יפתור את הבעיה. זה בסדר, זה טוב, אנחנו רוצים שיהיה, לא רוצים להתחרות בסטרטאפים שיש שם, זה סטרטאפים רגילים. אנחנו חייבים מסה.

הסטרטאפים גדלים והם מחפשים מקום ולך יש שטח, להם אין.

יש להם שטח בלתי מוגבל.

אבל השאלה אם הם ירצו חיבור לאיזה שהיא עיר, מקום שקצת יותר עם תשתית - - -

לא, אתה מחכה למפעל הגדול הזה, הוא לא יבוא.

למה? איך הגיע אינטל לקרית גת?

בסדר, פעם ב-30 שנה זה קרה.

אנחנו צריכים פעם ב-30 שנה. זה מה שאני רוצה, פעם ב-30 שנה, לא יותר.

אין בעיה, אז העצה שלי אליך, תעבוד על הדבר הגדול, אבל אם תביא עשרה קטנים שינית את פני טבריה. אם תביא עשר חברות של עשרה עובדים של תוכנה שינית את טבריה כי העשרה האלה זה אקו סיסטם, זה מיני אקו סיסטם, ונתחיל סיפור בטבריה, עשר חברות פה, קטנות, עזוב אותך מפעל גדול. תנסה את המפעל הגדול, זה לא נופל מהשמים, אבל מיזמים קטנים יכולים להצליח.

אני לא יכול לעשות לבד בלי עזרה של הממשלה.

שום דבר אתה לא לבד, הממשלה צריכה לעזור לך בכול, אבל המנוע והחזון זה מקומי והעיסוק זה שלכם.

לכן פתחתי ואמרתי שטבריה נמצאת במטרופולין, נמצאת ממש במרכז, כלומר לא תהיה לי בעיה של כוח אדם. כולם פוחדים מכוח אדם, אני לא מרוחק כמו דימונה, או אני לא מסעדֶה או קרית שמונה. אנחנו נמצאים פה בטבריה שברדיוס של 35 דקות נסיעה אני מגיע ל-600,000 תושבים. כולל הקריות, הקריות מפה זה 35 דקות נסיעה. זה מדהים, אבל זה המרחק שיש היום, עם מערכת הכבישים שקיימת. רמת הגולן, קרית שמונה, בית שאן, אנחנו המרכז שלהם, ולכן אני אומר שהמדינה צריכה להגיד שהיא הולכת לעשות את מעשה קרית גת, את אינטל קרית גת, מביאה לפה אינטל כזה.

אין בעיה, תעבוד על הדבר הזה, אבל אל תשלול את האפשרות האחרת.

לא שוללים שום דבר.

אני גם רוצה להגיד לך שלמדנו הרבה בוועדת כלכלה, ש-80% מהכלכלה הישראלית תלויה בעסקים קטנים ובינוניים, בכלל לא בעסקים הגדולים, ומדד העסקים הקטנים בישראל מראה איפה יש איכות חיים. בגולן זה יוצא מן הכלל. ככל שאתה סוציואקונומי נמוך כמות העסקים שלך נמוכה, ככל שאתה סוציואקונומי גבוה השכיחות של העסקים הקטנים גדלה, היחיד חריג זה הגולן, הוא בסוציואקונומי לא גבוה, אבל עם הרבה עסקים קטנים. בגלל הבידוד הוא נאלץ לייצר לעצמו פעילות כלכלית.

אני מציע לך לשנות פאזה ולעבוד בשני מסלולים, על מפעלים גדולים ורעיון גדול, אבל על רגל בדלת, על הראשונים. כשהתחלתי עם חברת הייטק קטנה בירוחם או שתיים-שלוש חברות סיפרתי סיפור חדש של עיר. חמש-שש חברות של עשרה עובדים זה יוצר נרטיב, משם, מהחדשנות ומהשותפות איתם ומעוד רעיונות אתה יכול בשלוש-ארבע שנים להביא את החברות האלה. במקביל למאמץ להביא מסה. אבל אתה צריך סיפור לעיר הזאת. תרים 300-200 יחידות לסטודנטים לגור, חלקם כבר גרים אז הם יכולים לעבוד כמתכנתים, וארבע-חמש חברות כאלה בבניין ראשון של 2,000 מטר יש לך מה לספר. זה יוצר מציאות, העוגנים הקטנים האלה.

אנחנו צריכים להמשיך לתחנות הקטנות שלנו. תן לי לסכם ואז תראה את הסרטון ונרוץ מהר למקום הבא. אנחנו רוצים להודות לראש העיר בועז יוסף ולצוות שלו על הסקירה המאלפת וההדגמה איך בנחישות לוקחים מקום שיש לו אתגרים סוציואקונומיים ומקום שנפגע במשברים של תחלופה מנהיגותית וחוסר יציבות מוניציפלית לתקווה ולהתקדמות ולמדדים חדשים של הקטנת גירעונות, הקטנת חובות, תקציב מאוזן. אפשר לאזן תקציב ולהרוג עיר, התקציב מאוזן, אבל ההשקעות בפיתוח גדלות, הסכם הגג נותן פה מסה של עבודות פיזיות והיציבות הפיננסית מאפשרת לשפר איכות חיים לצד ההתקדמות שלוועדה הקרואה יש אתגר להמשיך את העבודה הזאת ואנחנו בכנסת ובממשלה צריכים לתמוך בכם ולהיאבק בכל אחד שחוסם את העתיד ואת הפיתוח של טבריה.

הפיתוח הכלכלי הוא דרמטי פה, בלי נכסים מניבים לעירייה ובלי תשתית כלכלית שתומכת פה את התיירות ובלי הליכה לעולמות כלכליים שהם לא רק תיירות, כמו הייטק ויזמות, אין עתיד לטבריה. ההשקעה לצעירים, גם במעונות סטודנטים, גם בתכניות למשפחות צעירות ובתים לצעירים, לנצח את חסמי התכנון, כמו הבעיה פה עם בניין העירייה, כמו תמ"א 38, שהיא לא כלכלית, ועוד הגבלות בשל העובדה שטבריה היא עיר עתיקה וחלים עליה רגולציות חמורות יותר ממקומות אחרים.

בעולם של הזהות וגאוות המקום, צריך לייצר את אותם 12 פעימות של תרבות וזהות, מרתון, גלישה, פסטיבל, אוכל, כל חודש משהו טוב קורה בטבריה, שיידעו שטבריה משנה את פניה. אנחנו נעסוק בסוגיה של הארכיאולוגיה הלא מנוצלת כאן, נביא אותם לוועדה. אני מבקש מרשות החדשנות שנחשפת לעיר פה ובפגישת עומק, והמשך היום עוסק בדברים האלה, לחשוב על איזה הנחיה וליווי של העיר שתהיה לה הצלחה ראשונה מול רשות החדשנות, בין אם זה תיווך של גורם שרוצה לעשות משהו ומחפש את המקום ומקבל את ההשקעה מכם, אבל ההתניה היא להתמקם פה, לייצר פה איזה עוגן ראשון של פעילות הייטק או יזמות.

כל הדברים האלה זה משימות שלנו בוועדה בכלל, וניסים בתחום שלו, ואני חושב שכל הבית מגויס לטבריה. יש פה את טרבלסי ואחרים שיודעים לעבוד איתנו. זה סיכום ביניים ואנחנו הולכים ליעד הבא. תודה רבה.

(הקרנת סרטון).


(בהמשך הסיור)

רצינו להראות לכם שמה שאנחנו מדברים במצגות זה לא מצגות, זה מציאות בהתהוותה. מיכאל, דבר ראשון, המון תודה שבאת, המון המון תודה.

בסוף זה להשתמש בכלים טכנולוגיים כדי לייצר כאן מנוע צמיחה לאומי. אנחנו רוצים להפוך את המקום הזה לאבן שואבת, את המקום הזה, אני אומר, את המרחב הזה, שכולל את טבריה ואת בית שאן ואת הגולן ואת עפולה, צריכים להתרכז כאן על בסיס דברים שיש כאן על באמת, ידע אמיתי שיש כאן, גם באקדמיה מבחינת המים, אנרגיה וטכנולוגיה, וגם בצמח שיש בו חקלאות מתקדמת על כל שרשרת הערך ובצמח מבחינתי זה גם הקהילה, זה לא רק מפעלים, מפעלים בבעלות הקהילה, ולשים את הכול ביחד במקום אחד ולייצר אבן שואבת ברמה הלאומית סביב חקלאות מדייקת, מים, אקלים ואנרגיה.

עכשיו אנחנו צריכים לכנס את הכול לכאן. אנחנו אחרי ארבע וחצי שנים של עבודה. בארבע וחצי השנים של עבודה, אני אציג לכם את זה אחר כך במרכז החדשנות, בנינו שבע חטיבות של פיתוח טכנולוגי עבור הון אנושי. גולת הכותרת זה כאן, זה 7,000 מטר כמעט של מרכז חדשנות ומדע, כמעט 3,000 מטר של מעבדות ועוד 3,000 מטר לתעשיות מתקדמות ששם יהיה גם חינוך, גם מיזמים, גם סטרטאפים, גם חברות, גם מרכז מבקרים וגם חברות, כמו אלעד, שיתפסו כאן את המקום ויפרחו כאן. המטרה שלנו להשתמש בכלים עסקיים לפתח את המרחב.

אלעד לוי, שהוא גם חבר והוא גם אח והוא יזם מהטובים בישראל, שהקים חברה בעשר אצבעות בתל אביב, שעשה רובוטיקה לדיפנס ופתח מפעלים בארה"ב וכל הרובוטים באפגניסטן הוא ייצר בתל אביב, הצלחנו למשוך אותו לפה בעבודה קשה של איזה שנה ולהראות לו את הערך שיש פה, להתחבר עם צמח, להתחבר עם החקלאות. מנש, שהוא בסוף המקום האסטרטגי כאן במרחב, ראה את זה כעתיד של החקלאות במרחב, נכנס איתו כשותף, הקמנו כאן את ההאב הראשון, הוא מתחיל להרים פה את הרובוטיקה, יש לו צוות של ארבעה-חמישה מהנדסים, אנחנו הולכים השנה לגייס כסף לאירוע הזה.

זו חברה אחת שתצמח. וכמוהו אנחנו רואים 300 סטרטאפים בשנה. אנחנו עובדים עם 40 בכל שרשרת הבשלות והשאיפה לעשות כאן אבן שואבת שמחברת את הכול ברמה הוליסטית.

אתם משקיעים ב-40?

חלק משקיעים וחלק לא, מה שטוב, מה שעובד.

אבל יש השקעות?

כרגע עד היום הושקעו במיזמים שאנחנו דוחפים 70 מיליון דולר, אבל מה? אנחנו צריכים כאן את המדינה. בינתיים עשינו את זה בתיווך של האקדמיה, של התעשייה ושל קק"ל, הגענו לגבול שלנו, יש כאן תשתיות, מנש יספר עוד רגע, הוא הולך לעשות כאן שדרת חדשנות מטורפת, למי זה? למרחב. זה עזרה בתשתיות, זה עזרה בהשקעות. רשות החדשנות יודעת להשקיע, במי? בלקוח הקצה. היא יודעת להשקיע בו, בפלטפורמה שמושכת אותם, שמטפחת אותם, שמחברת להם שחקנים אסטרטגיים. אין יכולת כזאת בנקודת הזמן הזאת.

יש, יש, אמרנו, חכה עוד קצת, בקטנה.

את נותנת לנו תקווה היום?

מה זה תקווה? א', אנחנו מכירים, כבר היו לנו כמה פגישות, בשבוע שעבר גם נפגשתי עם הבחור שלך.

היכרות שלא הייתה בה העברת כספים.

לא, מה אמרתי לך? חכה, אנחנו בעבודה. בינתיים לא היה. מבטיחה, כמה חודשים, אני אמרתי לו גם בשיחה הראשונה, שמעתי את הפאשן ועצרתי אותו ואמרתי לו: חכה, אתה באג'נדה. אמרתי לך, במקום שאני יודעת שאני לא יכולה אני מראש שותקת, אבל כשאני יכולה אני אמרתי, בשיחה הראשונה אמרתי.

אבל מדובר פה באמת בהשקעות גדולות. אנחנו עד עכשיו גייסנו סדר גודל של 120 מיליון שקל, מסביב, ועבודות ושירות וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה, זה לקחת את זה לרמה הבאה, לעשות כאן פארק שהוא ברמה הלאומית, שמושך לכאן חברות בין-לאומיות, שמייצר כאן פרנסה לכל התושבים באזור, זה אירוע שצריך כאן מעורבות ממשלה, לקחת את זה לרמה הבאה. אנחנו עשינו את הצעד הראשון, בנינו את התשתית הראשונה שמוכיחה שזה אפשרי. ההוכחה הכי טובה זה האנשים המופלאים האלה של החקלאות האזורית ושל האקדמיה.

עם השקעה?

בוודאי. ואני חושב שמי שהכי חשוב שידברו כאן זה בסוף קלמן ומנש, שהם הגו את הרעיון.

אני רוצה לשמוע על החיבור לטבריה, מה אפשר - - - שתומך בחזון הזה.

צריך להבין מה קרה פה, איך כל הארבע-חמש שנים האלה - - - כשמבינים את זה אפשר להעתיק את זה לטבריה. אני לא חושב שהרעיון הוא לקחת מיזמים מפה ולהעביר אותם לפארק התעשייה, פארק התעשייה זה בניינים, אין להם שום חשיבות אם הם ריקים. השאלה לבנות אנשים, אקו סיסטם של אנשים שצריכים לבנות מקום מתאים להם. אני חושב שהקשר מאוד מברך, עם טבריה, מאוד, אנחנו גם במכללה וגם במרכז מאוד מעוניינים לשבת ולעזור לטבריה לבנות את הסיסטם כמו שנבנה פה. זה הרעיון.

אני חייב להגיד שהיום הפרויקט הזה הוא פרויקט שבא מהאוכלוסייה של האזור, יש 20,000 תושבים באזור שכולם יודעים מה עושים, הם תומכים ועוזרים וצריך לעשות את אותו דבר בטבריה. המקום הזה יהיה כמו יקנעם או כמו מת"ם. שום דבר לא יעצור את זה, אבל יהיה בתחום שהיום ישראל לא מייצאת מספיק וזה התחום של טכנולוגיות חקלאיות ומזון. זה מנוע צמיחה של ישראל בדיוק כמו סייבר ובדיוק כמו הדברים האחרים שאנחנו עושים. שיתוף הפעולה הזה צריך להיות ברמה הזאת, הוא לא צריך להיות ברמה של בוא נעביר עוד שני עסקים, לעבוד ביחד כדי לבנות בטבריה אותו דבר.

לא, אני לא רוצה לחשוב בקטן. קלמן, מה שיש פה צריך להיות מאוכלס ומה שקיים פה צריך להישאר פה.

פה זה יהיה מאוכלס רק כשזה ייגמר.

אבל כשאנחנו רותמים את טבריה, שהיא פשוט תבין שזה טוב גם לה, אבל אני רוצה בסוף שיהיה לנו גם עוגן מכל סוג בתוך טבריה, זה יכול להיות באגרוטק או במשהו דומה אחר שאתם יכולים לפתח יחד.

בהחלט.

יש להם עולמות תוכן אחרים שאפשר לזהות איזה הזדמנות.

עולם התוכן במזון ובאגרוטק הוא כל כך גדול שזה יכול להעסיק את כל מדינת ישראל, זה שווקים של טריליוני דולרים. זה שאנחנו נעסוק בו וגם בטבריה באותם התחומים זה לא תחרות, זה רק לטובה.

יפה. ראש העיר, מה אתה אומר?

אפשרי בהחלט, רק אני אומר שוב, אנחנו צריכים את אותם יזמים שיבואו אלינו, אנחנו נכבד אותם בצורה הכי חזקה שיכולה להיות.

מה שמספרים לך פה שהאזור הוא היזם, מסוג מסוים.

לא, אבל אצלנו יש את השטח, הלוקיישן אולי הטוב ביותר שיכול להיות. אנחנו נמצאים בלוקיישן ליד טבריה עלית שם, שזה נמצא עשר דקות מצומת גולני ואתה לא נכנס לפקקים, לא נכנס לשום מקום ואני ברדיוס של 35 דקות נסיעה, מכיל 600,000 תושבים.

זה יוצא מהכלל, אבל בחלק של הנדל"ן אנחנו לא חזקים, כלומר האכלוס של נדל"ן וזה אנחנו לא עוסקים, הרעיון שלנו הוא לאכלס את הנדל"ן עם הכנסות מאוד גבוהות, ולא סתם הכנסות, הכנסות גבוהות, כמו בתל אביב. 300,000 דולר לשנה לאדם, 200,000 דולר לשנה לאדם, בשביל זה צריך לבנות מסגרת שמושכת את היזמים. אני חושב שאולי היום זו ההזדמנות להתחיל לשתף פעולה. אנחנו נעבוד איתכם כדי להעביר לכם את הידע שלנו איך בונים את זה, ובצורה הזאת, כיוון שכבר יש קהילה כזאת אפשר להתחיל לשתף אותם ואז יבואו אנשים. אנחנו לא יכולים להתחיל בלשווק את המבנה, אנחנו יכולים להתחיל לשווק את הרצון של היזמים לבוא לכאן.

קודם כל לגבש איזה חזון של טכנולוגיה ויזמות בטבריה.

כ-40%-30% מהסטודנטים של המכללה באים מטבריה, הם היזמים הכי טובים שיש לנו פה, כולם עובדים, יש מיזמים שכבר התחילו פה - - - או פה או בטבריה. אז אנחנו נשווק להם גם את טבריה, אין פה עניין של תחרות, נחבר את הכול, הכול ביחד. אני לא חושב שיש חוסר, אני באמת מאמין שלא צריך להיות –

דרך אגב, אני לא יודע אם שמתם לב, אבל בשתי הקומות הראשונות יושבות מעבדות, מאיפה המעבדות? של המכללה. במקום לבנות את המעבדות שזה מעבדות לימוד בתוך המכללה שנמצאת 500 מטר מפה, הוחלט עם מנש לבנות אותן פה. כלומר עכשיו הסטודנטים יהיו בקשר ישיר עם התעשייה, המעבדות שמשרתות את הסטודנטים גם משרתות את התעשייה האזורית. כלומר הרחבנו גם את המכללה לקמפוס, אבל הרחבנו גם את התעשייה האזורית לתוך האקדמיה וצריך לעשות את זה עם טבריה.

יפה, אתה הבאת חזון מדהים לטבריה, רק צריך לפתח אותו. אני שמח שראש העיר פה, כי אנחנו רוצים לחדש את הקשר הזה. דיברנו הרבה אצלו על כמה חשוב לו שיהיו צעירים שיישארו בעיר, עם יזמות, עם הזדמנות תעסוקתית טובה. הוא חשב על מפעלים גדולים, שזה חלום טוב, כמו אינטל וכו', אבל אני אמרתי לו בוא גם נלך בקטן, עשר חברות הייטק של עשרה מתכנתים לפעמים יותר טוב ממפעל גדול.

זה נכון והמפעלים הגדולים באים אחר כך. אני תעשיין, אני קשור עם אינטל מכיוון שמכרנו חברה לאינטל, אבל הקמנו מספר מיזמים מאוד גדולים והמיזמים האלה, שהם רובם יושבים בתל אביב או ברחובות, הם לא יבואו לכאן אם אין כוח אדם מתאים.

זה מה שאני מנסה להסביר, אני מנסה להסביר לכם שני דברים. האחד, הלוקיישן שלנו הוא לוקיישן מצוין, הלוקיישן שלנו זה ברדיוס של 35 דקות נסיעה אני מגיע ל-600,000 תושבים. זה אחת. מתוך 600,000 התושבים אתה יכול למצוא כוח אדם כל מה שאתה רוצה. שתיים, יש מאות מהנדסים, אנשים מוכשרים, שגדלו אצלנו בטבריה, בגליל תחתון, לא חשוב, ונאלצו לנדוד למרכז. הם יחזרו חזרה, ברגע שיהיה להם פה מקום לעבוד הם יחזרו חזרה, הם שבויים שם. אני אמרתי למיכאל, להערכתי, והיא די מבוססת, 75% יחזרו, 25% ירצו את הבוהמה של תל אביב, אבל 75% הם שבויים.

אנחנו כבר רואים את זה, אנחנו רואים את אלה שחוזרים.

לכן אני אומר שאנחנו כן צריכים את אותו עוגן הגדול הזה בסיוע של הממשלה. איך אמרתי לו? איך אינטל הגיע לקרית גת, יום אחד בא מנכ"ל אינטל ואמר: ואללה, יש איזה חור במדינת ישראל אני אלך לשם? לא, הוא לא עשה את זה, באו שכנעו אותו בכסף. אין ברירה אחרת חוץ מאשר לבוא למפעל גדול של תעשייה אווירית ולהגיד לה בואו ניקח חלק, נתח אחד מכם, ונעביר אותו לצפון, כן, תקבלו מענקים, כן, תקבלו כסף לזה, אבל הוא ישרת לא רק את טבריה, את טבריה, עמק הירדן, גליל תחתון, קרית שמונה.

אתה יש לך צורת חשיבה אחת ואתה צריך לשחרר אותה למקום אחר. על המפעל הגדול אינטל אני אעבוד איתך עליו, אבל אינטל בא פעם ב-40 שנה, כל שנה קמות מאות חברות הייטק, מספיק שיקומו אצלך חמש או עשר חברות קטנות של מתכנתים, משהו מזה יכול לגדול יום אחד גם לאינטל, יכול לגדול גם למשהו אחר. אז עכשיו מה שאנחנו מדברים פה זה אזור שלא מחכה לממשלה, אזור של קהילה עסקית, קהילה אקדמית, קהילת יזמים, מוניציפלי נותנים גב למיזם משותף שבסוף מניב לאזור חברות ומפרקים את הגבולות בין אקדמיה לחקלאות, לעסקים, מפרקים את הגבולות.

צריך גם לפרק את הגבולות בין טבריה למועצות האזוריות, לפרק את הגבולות האלה. אני כל כך אהבתי שהוא אמר, יכול להיות שלטבריה יש בתוך זה חזון משלה, שרוצים לדבר עליו, לבנות אותו, לא להלביש את מה שעשינו פה על טבריה. לחשוב על טבריה ולייצר מה שיצרנו כאן.

אני לא חולק על זה שצריך עזרה של ממשלה, כלומר ההתחלה של הפעילות פה הייתה על בסיס הכלכלה המקומית, כולם, לא קיבלנו, אבל זה קצת שונה כשמדברים על עיר. אני חושב שהסטרט, ההתחלה, של הפעילות בעיר צריכה הרבה יותר תמיכה כלכלית מאשר מה שאנחנו עושים פה.

אפשר גם את זה.

אני חושב שצריך גם וגם.

יש לו נקודות אחיזה, הוא יכול לגייס כסף שאתם לא יכולים לגייס, הוא יכול לגייס ממשרד הפנים כמה עשרות מיליונים למיזמים כלכליים כי יש לו מסלול כזה של עיר בהמראה, לכם אין את המסלול הזה, יש פה איזה ווין-ווין שהוא יכול להביא מהמדינה מה שאתם לא תוכלו להביא, בזכאות שלו, בסוציואקונומי שלו ולכם יש ידע והתארגנות ואיזה יציבות וצורת התנהלות שצריכה לבוא לטבריה, לשותפות בין מגזרית. הדבר הזה, אנחנו לא מייצרים אותו פה היום, מה שאני מנסה שבועז יקשיב, שימשיך לעבוד על המפעל הגדול, אבל בסוף מה שמנצח – איך אני עשיתי שינוי בירוחם? עם חברה של ארבעה מתכנתים, אז הם הפכו ל-40 ומטריקס קנו אותם. ואז עוד חברה ועוד חברה קטנה וזהו, ויש לי 200-100 עובדי הייטק בירוחם, וזה היה בקטנה, זה מאפס ל-200. אנחנו צריכים את טבריה מאפס ל-400, אבל בכמה חברות ובהבנה של יתרון שיכול להיות לכך. זה משהו שאתם צריכים לעשות אחר כך.


(בהמשך הסיור)

נתחיל. נתחם את השיח. יש כמובן את המצגת, אבל עכשיו אני מסתכל על כל הפורום, דבר ראשון, כל הפורום מכיר, מיכאל אתה היית כאן כבר, קיבלת מצגת, רינת פגשה אותנו בחודש האחרון ארבע פעמים, הייתי בסוף מתחם לפרקטיקה.

אני אלעד שמיר, מנכ"ל המרכז לחדשנות, שזו החברה המשותפת של קק"ל, האקדמיה, כנרת וצמח.

המטרה השנייה של הפורום, כמו שאני רואה אותו, כי אין לנו מה להציג עכשיו מחדש, כי אתם מכירים את המודל המיוחד הזה לייצר כאן צמיחה. אנחנו אל מול מערכות הממשלה לא הצלחנו כל כך, אנחנו לא מצליחים לפרוץ את זה, משני היבטים, האחד, נורמטיבית, אנחנו אוהבים לשדר עוצמה, שאנחנו מחברים את הארגונים הרציניים המשמעותיים מהמרחב ואנחנו דוחפים קדימה. אנחנו היינו מאוד רוצים לעשות את זה יותר חזק, יותר גדול, ברמה הלאומית, ואנחנו מאמינים שאפשר.

עד היום לא הייתה לכם פריצת דרך עם רשות החדשנות?

עם אף רשות.

אז עכשיו היא אומרת שיש סימני נפט ואולי השנה תהיה הצלחה, אתם כבר מהדקים את הקשר. אנחנו רוצים להכניס גול. הפגישה הזאת היא גול ראשון. תן רקע, מה שאתה רוצה, איפה היינו, מה המצב, לאן פנינו, בסוף מה אתם תגישו להם, מה אתם תניחו מול העיניים שלהם. ממש קונקרטיזציה של ההגשה, מה הדבר שתניחו בפניהם והם ישיבו לכם אם זה עולה בקנה אחד ומה הסיכוי של איך שהצגת את זה ומה צריך לשנות.

ואני רוצה להוסיף לפרוטוקול, אבל לא רק, שהתדירות וההתכנסות והפעילות סביב הוועדה הוא מאוד משמעותי ועוזר. בהחלט, גם בתוך הבית.

מיכאל, אני אגיד דווקא אליך כמה מילים ואני דווקא אתחיל מזה שאיך שראית אותי אמרת: האיש ששונא פוליטיקאים. אז זה ממש לא, אנחנו לא במקומות האלה. בוא נגיד שאני באופן אישי, אני לא יכול לדבר על כולם, אני שבע מהביקורים של הפוליטיקאים, כי אין פוליטיקאי, מהיום שיצאנו לדרך, שלא היה פה. כולם היו פה והתוצאה היא תוצאה אפס. אלעד נותן לנו כל מיני כתרים עם הגופים החזקים במרחב, אבל גם לגופים חזקים בעשייה שלהם יש תוחלת והתוחלת היא לא ארוכת טווח. לשמחתנו אולי טיפה הארכנו את התוחלת על ידי הכניסה של קק"ל דרך תכניות עבודה שלהם ולהיות חלק מהם.

אני רוצה לספר לך קצת מאיפה התחלנו. ודרך אגב, אני מאוד מעריך, אני אגיד את זה פה בפורום, אולי אתם לא יודעים, אבל אדון מיכאל ביטון בא לביקור לילי אצלי ואנחנו הסתובבנו בדיוק במקום שעמדתם, אני לא זוכר באיזה שעה, יכול להיות שזה היה בעשר בלילה או בעשר וחצי בלילה, וכל מה ששמעתם הוא קיבל את זה ממני בשעה עשר וחצי בלילה והוא סיפר לי שזו הכנה לביקור הזה. בזה אני בטח רואה ניצנים של רצינות.

אבל אני אגיד לך איפה יכולה להיות המלכודת, מיכאל. כשהשיחה הראשונה שלי הייתה עם קלמן אף אחד לא דיבר במושגים של טבריה, רמת הגולן, עמק הירדן, קלמן בא ואמר דבר מאוד פשוט, הוא אמר, יש פה אקדמיה, יש פה מפעלים, יש פה בתי חולים, יש פה כמה גופים מאוד משמעותיים במרחב, הגופים האלה לא השכילו להתחבר ולעשות איזה משהו לטובת עשייה. לא ידענו מה אנחנו אומרים אפילו, ואני יכול לספר לך שבתחילת הדרך, היה רק דיבורים, הרעיון היה בגדול. באו אנשי המכללה, הם אמרו לי את הנתון הבא, ואם אני טועה תתקנו אותי, העובדות שקלמן הציג בפניי, הוא אמר שכל שנה מסיימים פה סדר גודל של בין 100 ל-120 סטודנטים במגמת הנדסה ואז הוא שאל אותי: מנש, כמה אתה חושב שמתוך ה-120-100, אני מדבר על לפני חמש שנים כשדיברנו, כמה נשארים במרחב? שאלתי אותו מה זה מרחב, הוא אמר לי בית שאן, עפולה, טבריה, רמת הגולן, עמק הירדן, מה אני אמרתי? 40-30, הוא אמר לי לא, נשארים שלושה, ארבעה, חמישה אולי.

אז הרעיון היה בגדול, וצריך גם לפעמים להיזהר מתפסת מרובה לא תפסת ואנחנו פה צריכים לחשוב, ועוד פעם אני אומר, חבל שבועז לא נמצא פה, כי בועז לכשעצמו איש יקר לנו ואנחנו גם ידידים, הרעיון בגדול היה כזה, שיש לנו פה עוד איזה מרחב. זה כולה כמה דקות נסיעה, קוראים לו בית שאן. צפונית אלינו, כמה דקות נסיעה מכאן יש פה עוד עיר גדולה, קוראים לה טבריה. אני לא אכנס ואספר מה זה טבריה ומה זה בית שאן, כל אחד מכם שיחשוב לבד על שתי הערים האלה, אבל פה בתווך הזה יש עולם שלם, יש פה אקדמיה, יש פה בית חולים, יש פה את המעסיק הכי גדול בפריפריה, זה אנחנו, אנחנו מעסיקים קרוב ל-2,400 איש שברובם הם מהאזור, מועצות.

אמרנו, בוא ניקח את הדבר הזה, בוא נעבוד על הדבר הזה, קלמן ואני דיברנו, ונראה איך אנחנו הופכים להיות אבן שואבת לחבר'ה הצעירים שנמצאים פה בבית שאן ובטבריה, מפה לפה זה כולה 35 דקות נסיעה. אני לא הייתי בעמק הסיליקון, אבל אני מניח שזה גם כן מרחקי הנסיעה שנוסעים. 35 דקות נסיעה, הדבר הזה יכול גם אבן שואבת לתוך הערים האלה, גם מבחינת תעסוקה, גם מבחינת דיור וגם מבחינת אופק. זה נכון שגם נמצא בתוך הסיפור גם אנחנו ונמצאים פה רמת הגולן. ומפה יצאנו לדרך.

ואני אגיד לך עוד משהו, זה לא היה בועז, אבל כשיצאנו לדרך, אני ישבתי עם שני ראשי הערים האלה, גם עם ג'קי לוי וגם עם רון קובי. ואני אגיד לכם מה, וזה העולם שאתה אומר לי שאני באמת לא מבין בו, אחרי שבע דקות התפוצצה הפגישה, אתה יודע למה?

ארנונה.

ארנונה. מנש, כל המטרה שלך שהארנונה תבוא לעידן, לעמק הירדן. זה כל הסיפור והפגישה התפוצצה. אז פה אנחנו גם צריכים להיזהר. אין ספק שטבריה יכולה לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים לעשות, גם חיבור עם הממשל, גם חיבור עם התקציבים. אנחנו נמצאים במקום הזה, המקום הזה כשלעצמו, האקדמיה ואזור התעסוקה, הוא חלק מטבריה. מה זה מפה? איך שהוא סיפר לך, זה בדיוק חמש דקות נסיעה, זה לא יותר מזה. והוא אמר, נכון, מבחינה אסטרטגית זה מצוין, צריך לראות איך מחברים אותנו. אמרת את זה יפה, גם חברות שלנו יכולות מפה לעלות לשם, השאלה איך עושים את זה בצורה כזאת עגולה.

לדעתי קלמן יודע איך עושים את זה. לפי מה שהוא אמר.

דבר שני, מה שאנחנו עושים פה, ואתם נמצאים בתוך מרכז החדשנות והוא רק הלב של העניין, זה רק תחילתו של תהליך. אנחנו לא יודעים לאן הוא יגיע, אבל הוא יכול להתפתח לממדים מאוד מרכזיים ומאוד חשובים לו בכל המרחב שתיארתי אותו ולא רק עמק הירדן. אז צריך לראות איך הדבר הזה לא נעצר אלא ממשיך ואז קליפות הבצל יתווספו עם הזמן.

אני יכול תגובה לפני ההצגה שלך?

מבחינתי עדיף לי שיח פתוח מאשר הצגה, כולם מכירים.

בין השאר העולם שייך לאלה שהולכים הביתה והם לא יודעים הכול, אבל מוכנים לעשות צעד אחד קדימה. הרבה אנשים רוצים ודאות ואיזה הבנה שהכול מונח לפניהם ואז הם מתחילים לפעול. מה שאתם עשיתם פה זה קצת הפוך, תיארת את ההזדמנויות ואת המרחב ואת חוסר התקשורת, יצרתם תקשורת, חשבתם בקטן, חשבתם בגדול, פתאום גיליתם את המיקוד, עם הזמן זה קיבל מיקוד ואתם עדיין אפילו לא קוצרים פירות, זה רק השקעות כמעט. אין פה פירות, יש פה השקעות. זה תהליך שלא כל אחד בשל, גם כקהילה וגם כיחיד, לעשות אותו.

אם יש שותף אפשרי זה בועז, כי הוא לא על טיקט של פוליטיקאי. מועצה אזורית היא כבר בראש שלך, היא חקלאות עם הגינה והסוציואקונומי שלה יותר טוב, היא פנויה ליזמות, יש לה נכסים משל עצמה, ואם יש שותף אפשרי, כל השיחה שלי אצלו בבית הייתה שהוא מנהל את העיר טוב יותר, היא נקייה יותר, יהיה חינוך טוב יותר, אבל אין צעירים ואין פיתוח כלכלי, המשבצת הזאת היא שלכם. הצגת הדברים ובניית הקשר אומרת שאתה בסוף יהיו לך רווחים מהדבר הזה.

לא, בסוף גם נגיע למרחבים שלך פיזית. איך? אנחנו לא יודעים, בוא נלמד מה אתה צריך, מה יש לך. ואז תגלו דברים שהוא יודע לעשות שאתם לא יודעים ולינקים. הוא מקבל מהממשלה כל שנה עשר או 20 מיליון שקל ליזמות כלכלית. הוא שם אותם היום במעגן סירות, בעוד איזה משהו, לא יודע, הוא יכול לבחור בך כמיזם כלכלי ואתה יכול לבחור בו ולהגיד: זה המרחב שלי, המכללה פה והחדשנות שם ואגרוטק שם ואצלו משהו אחר, אצלו מגורי הצעירים או המהנדסים ועוד מבנה ראשון לחברות שייצאו מפה לשם אחרי שיתבססו, אנחנו נניע לשם חברות.

זה מה שניסיתי לזרוע היום, רק התחלה של שיחה כזאת, אבל מהמקום שאתה רוצה לעשות אזוריוּת, שיתוף פעולה אזורי, יש לך אדם שהוא במצב הסוציואקונומי מספר 1 ויש לך אדם שהוא 10 ואדם שהוא 5 וה-1 נאבק על הקיום, שלא יהיו לו גירעונות ולא יהיו לו הלוואות וה-10 אין לו גירעונות והלוואות והוא שומר על מה שיש לו והוא חושב על העתיד, הוא פנוי למחשבות על העתיד. ואז אתה קורא לו ואומר לו: תשמע, הכי חשוב זה העתיד ואזוריוּת, אבל הוא מנטלית נאבק על הקיום, אבל אתה אומר לו: אני איתך, מה הקיום שלך ומשם אני רוצה לזוז, אני מכיר במאבק הזה שלך.

אני חושב שיש פה פוטנציאל. הלגיטימציה הממשלתית לשיתופי פעולה אזוריים של מועצה אזורית ועירייה או עיר פיתוח סוציואקונומי נמוך היא מקסימלית. הלגיטימציה של מועצה אזורית חקלאית יחסית מבוססת לבוא בדרישות לממשלה היא מינימלית, יש לך התחייבות לרווח, התחייבות לעבוד איתו על מה שמאתגר אותו ומשם לצאת איתו למסע.

כשאתה קראת לשותפים פה, אז לכל אחד מהם הייתה אנרגיה פנויה ליזמות שאתה רוצה, כל אחד זה מוסד מבוסס ומצליח שאומר: אני רוצה להיות חדשני. טבריה היא עדיין לא מוסד מבוסס ומצליח כארגון ואתה אומר לו בוא קפוץ לחדשנות. הקפיצה הזאת זה דבר שצריך ללוות, אבל היא אפשרית, לא להתייאש ממנה. גם בית שאן אותו דבר. עוד לא הגענו לשם עדיין, אבל זה גם אותו דבר, אבל זה בא מהמקום של בוא ניפגש אצלך, מה האתגרים שלך, מה בעשייה שלנו רלוונטי לך, מה אתה יכול להביא ומוצאים את נקודת האחיזה.

ואני אומר לך שזה אפשרי ואל תוותרו על זה. למרות שתרוצו קדימה, כי צריך לרוץ קדימה, שימו שם 4% מאמץ. כי להגיד שטבריה איתכם באמת עד הסוף זה סיפור טוב מאוד בשבילכם, זה סיפור טוב למקום, מול ממשלה בוודאי. גם חברתית, מכל אספקט זה סיפור טוב. בינתיים קדימה. לזה הבאתי אותו ואני גם אמרתי לו בפנים, אל תדבר על אינטל, דבר על דברים קטנים שצמחו מלמטה, כאילו כנס לראש. אתם לא תוכלו להגיד כל דבר, אני יכול להרשות לעצמי.

המהנדסים באינטל גרים בקרית גת?

לא הרבה.

בדיוק. אז קרית גת, נכון, הקימו שם המועצות מסביב לקרית גת את אזור התעשייה, עכשיו קרית גת מקבלת את כל הכסף, חוגג ראש העיר, הכול בסדר, המהנדסים העלו את המחירים בלכיש, בכל הסביבה של סובב קרית גת, החבר'ה של אינטל. אני מקבל לגמרי את מה שאתה אומר ואני גם מקבל ומסכים למה שאתה אומר לנושא של החיבור ולסוציו 4. אנחנו סוציו 7, ברור שהתקציבים יילכו לטבריה ול-4, אבל - - -

הצטרף אלינו חבר הכנסת ניסים ואטורי מהליכוד.

מהגולן.

מחויב לאזור הזה.

אני עושה מה שאני יכול.

אני שמח שאתה פה. בדיוק מדברים על החשיבות להתחבר, גם לטבריה, גם לגולן, לייצר אזוריות סביב המיזם הזה, הוא עוד לא הוצג בפירוט.

ומילה אחרונה רק. הנושא הזה של לשתף פעולה עם טבריה. קודם כל תזכור, טבריה זה מקום פחות יציב. אם היית אומר לנו שבועז יישאר שם בטבריה ארבע-חמש שנים אז הייתי אומר יש עם מי לעבוד. אני מזכיר לך, בשבע השנים האחרונות בועז הוא ראש העיר הרביעי שאני מחליף כבר, אז אני לא מתחבר אליהם כי זה פשוט משבר כי עוזבים, כל פעם בא מישהו אחר.

אבל זה לא חייב להיות ראש העיר, יש שם גזברית צעירה ודינמית שמבינה מה זה פיתוח כלכלי ורוצה. צריך למצוא פיבוט מקומי.

הפער הגיאוגרפי הוא כל כך בטל בשישים וכל כך זניח, מבחינה גיאוגרפית מה זה משנה, כמו שאתה אומר, אם זה חמישה קילומטר לפה, חמישה קילומטר לשם, ברור לכולנו שכל פיתוח כלכלי אזורי טבריה צריכה ליהנות ממנו, נקודה. על זה אין מחלוקת, ברור גם לנו. כמו שבאזור התעשייה בקדמת גליל טבריה היא השותפה המרכזית למרות שהוא מחוץ לעיר, ועכשיו הוא גדל וברוך ה' יש שם המון ביקושים, הוא צריך להמשיך לגדול וטבריה צריכה ליהנות ממנו, אין ספק.

אני רוצה להציג, כי גם חבר הכנסת ניסים הצטרף אלינו. אתה לא מכיר אותנו, זה שלא היית כאן עדיין זה big no no.

הייתי פה הרבה פעמים. חנה, ראש הלשכה שלי, למדה פה תואר ראשון, באמצע תואר שני היא עזבה, אז הייתי פה בטקס הסיום והייתי פה באירועים אצלכם.

אבל במרכז החדשנות עדיין לא היית. אני ארוץ מהר כדי ליישר קו ובהסתכלות לעתיד אני הולך לעשות את זה יותר חזק ויותר טוב ויותר משפיע.

זה הסטרטאפ האמיתי שלי, בעשור האחרון אני גר בגליל, בעמק יזרעאל, אשתי רופאה, אלו הרביעייה שלי ובאמת אני פועל ב-15 שנה האחרונות - - -

איפה אתה גר?

ביפעת, עמק יזרעאל. כל העשייה שלי בקריירה הקצרה שלי של ה-15 השנים האחרונות עוסקת בציונות והקמה של מיזמים שהופכים להיות ארגונים גדולים שמשפיעים ברמה הלאומית.

בעצם המקום הזה נבנה על שני צרכים, האחד, צורך לאומי, לחזק את ההתיישבות ואת מנועי הצמיחה במרחב הצפוני בפריפריה, והשני, לאור אתגר בין-לאומי של קיימות, של אקלים, של ביטחון מזון, ביטחון מים ושינויי האקלים. אנחנו מסתכלים באתגר העולמי הזה כהזדמנות ישראלית ובפרט הזדמנות במרחב הזה, למה? כי יש כאן ידע ויכולות משמעותיים בעולם החקלאות, בעולמות המים, בעולמות הטכנולוגיים, שאנחנו יכולים לקשור אותם יחד ולרוץ קדימה ואז בעצם לתת מענה לאתגר עולמי ועל ידי זה לפתח את המרחב הפריפריאלי, לא מתוך מקום של חולשה ושליחת יד, אלא להיפך, בזה שאנחנו מפתחים את הכלכלה האזורית המתקדמת.

קשרנו לכאן שותפות, כל האסטרטגיה שלנו מבוססת על שותפות, אי אפשר לעשות שום דבר לבד ולאף אחד אין את כל הידע. באקדמיה כאן, סדר גודל של 5,000 איש לומדים, 2,500 סטודנטים לתואר ראשון, הפקולטה היחידה להנדסת מים פה, חמש פקולטות להנדסה ובית ספר להנדסה מפואר שיש כאן. יש כאן מכללה טכנולוגית להנדסאים שמכשירה את כל העתודאים, גם של חיל האוויר, או מרביתם, ויש כאן בית ספר בין-לאומי לחקלאות. יש כאן ידע, יש כאן הון אנושי, יש כאן חוקרים, רוב הסגל כאן מבוסס על הטכניון, צמח מפעלים שמנש נגע בו, ובעצם קק"ל וצמח.

צמח, היתרון המרכזי שלהם, וזה משהו שאין בשום מקום אחר בישראל, אני יודע את זה, שזה מנהיגות של ארגון כלכלי שלוקחת אחריות על מהלך לאומי. הוא מסתכל הרבה מעבר לשורת הרווח, בטח שלו, בטח של המפעלים שלו, הוא מסתכל על הקהילה כאן באופן רחב, זה לא קיים. זה לא מתוך אחריות תאגידית, זה מתוך זה שהאג'נדה שלו היא להגדיל את העושר האזורי. זה ארגון מדהים שמנהל את כל שרשרת הערך והוא בבעלות הקהילה, מדרום עמק החולה ועד בואך בית שאן.

וגם ברמת הגולן.

גם ברמת הגולן, כל דרום רמת הגולן, זה בעלים שלהם. אז הוא מסתכל על double bottom line, גם לעשות חקלאות איכותית וגם איך אני מייצר עתיד לבעלי הבית, לקהילה, וזו הזדמנות להגיד שאפו ענק על המנהיגות. זה גם זמן שאול, בהיבט הזה של טיימינג, מי הם הלידרים בנקודת זמן. זה שיש לנו אחת, שתיים, שלוש זה טיימינג מדהים.

המכללה האקדמית, גדעון, חזי, רוצים להגיד מילה?

אנחנו מכללה של האזור, מעל 60% מהאוכלוסייה - - -

האלוף גדעון שפר.

אני עוסק בחינוך, הכול בהתנדבות, זה חלק מהחינוך, ולכן אנחנו גוף שמאגד סביבו את כל הרעיונות כאשר אנחנו מסתכלים על המקום המדהים הזה שאנחנו יושבים בו, אתם אלה שיושבים שם ורואים אותו, ואומרים: אותו אפשר לעשות למשהו יותר גדול ולכן מרכז החדשנות הוא חלק שלוקח את האקדמיה לכיוונים כאלה והחיבור בינינו לבינם, צריך עוד לעשות בו הרבה מאמצים כדי שיגדל ולמשל לכן בונים את הבניין שביקרתם בו קודם ואנחנו רוצים להגיע למצב שיש בו הנדסה.

היום יש 700, אנחנו צריכים להגיע ל-1,300-1,200 בראייה עתידית כאשר מעל 50% מהלומדים שלנו הם בני החברה הערבית. בהנדסה יש לנו 40%, באחרים יש לנו 60% פלוס, בסך הכול אוכלוסייה ערבית מאוד מכובדת שבסוף לומדת פה מקצועות שאיתם אפשר לעבוד. להתחיל לעבוד, ואז בא הארגון המקומי ואומר: אנחנו רוצים שיישארו. לכן החיבור הזה יכול לייצר שגם מרמת הגולן אפשר לנסוע פחות לתל אביב וגם מבית שאן וטבריה והאזור אם אנחנו נצליח להקים פה, עם התעשייה שיש פה, היא מפוארת, להכפיל אותה, זה צריך לקרות. זה טוב למדינת ישראל, טוב לכולם.

אתם יודעים להגיד כמה מתוך הלומדים פה הם נשים סטודנטיות?

אנחנו יודעים להגיד, אבל זה לא אומר שזה מייצג.

לא, ברור.

בערך 30% בפקולטה להנדסה הם נשים היום ובערך 67% בפקולטה למדע, חברה ורוח.

הילה, סמנכ"לית קשרי חוץ, ובעצם היא מנהלת את כולנו כאן. הילה ברקן המפוארת והמהוללת.

בוגרת מעוז.

קק"ל הצטרפו אלינו לפני שנתיים וחצי. אנחנו רצינו כאן מצד אחד יזם שיש לו כיס עמוק להשקיע בנדל"ן, רצינו להקים את פארק ההייטק שהיינו בו ולא רצינו מישהו שיחשוב רק לפי השקל, רצינו כאן מישהו שהאג'נדה שלו היא ציונית, היא לחזק את ההתיישבות, ולא רצינו להסיט את החזון מחזון ציוני לחזון נדל"ני, מעבר לזה שקק"ל היא הקרן הוותיקה ביותר בעולם שעוסקת באקלים, ייעור, קרקע ומים, אז גם יש להם ידע ונכסים רלוונטיים. רוב השטחים הפתוחים בישראל בניהולם. אירוע מאוד משמעותי, תחשבו על בטא-סייט לטכנולוגיות בתחום הייעור, השריפות, השיטפונות וכו'. וכמובן גם נמצאת בעולמות החינוך, שגם בהם אנחנו עוסקים ועוד רגע אני אגע בזה.

עד היום החברה של מרכז כנרת חדשנות נקראת גם קק"ל, צמח, כנרת השקעות ופיתוח, כי אנחנו ארבע וחצי שנים על המסלול. אם מסתכלים על הדירקטוריון, בנינו חברה שהעברנו בהחלטת דירקטוריון שהשותפים לא מושכים דיבידנדים, אבל רצינו חברה כדי שנוכל לעסוק במקצוענות מול יזמים, מול חברות בין-לאומיות, מול תעשיות, לא כאיזה עמותה שבאה לעזור באיזה משהו פריפריאלי.

הדירקטוריון מורכב מיו"ר, מנכ"ל ו-CFO של רוב הארגונים ובקק"ל ה-CFO, המדען הראשי ומנהל ההנדסה, וזה גם מראה על החשיבות של הארגון כלפי הארגונים. זה לא איזה ארגון צד, זה ארגון ליבה.

תפיסת העבודה שלנו היא דבר ראשון למנף מה שיש. אנחנו לא עושים יש מאין, אנחנו עושים יש מיש. יש כאן תשתית מדהימה, נכסים של הון אנושי, נכסים תעשייתיים, התפיסה השנייה היא לייצר אקו סיסטם תחת גג אחד. בשביל לייצר מנוע צמיחה חייבים להסתכל הוליסטית על העולם הזה, בטח של חדשנות. בכלל העולמות בישראל הם מפורקים לאקווריומים, החינוך לא נוגע באקדמיה, לא נוגע בתעשייה, התעשייה המסורתית לא נוגעת בסטרטאפים, ההון סיכון מסתכל רק על השכבה המסוימת ואנחנו רוצים לשים את הכול כאן ביחד.

בחדר הזה בהמשך היום תהיה כאן כיתה מטבריה שלומדת הנדסה פה עם פרויקט ניצנים שלנו. פה עכשיו ראיתם פה יזם צעיר מהאקסלרטור שעשה כאן עכשיו מנטורינג עם משקיע הון סיכון. תומר עכשיו מארגן, יש לנו באמצע השבוע כאן פורום מנכ"לים אזורי, 70 מנכ"לים מהתעשייה נפגשים עם רוני אלשיך על מנהיגות בעת משבר וכו' וכו' ועוד מעט ניגע בזה. הכול במקום אחד, התלמיד פוגש את היזם, פוגש את החוקר, פוגש את התעשיין, פוגש את המשקיע הון סיכון, פוגש תעשייה בין-לאומית. הוליסטי, זו התפיסה.

חדשנות ויזמות בסוף הם כלים, זה הכול. אנחנו לא מקדשים אותם, כלים ותו לא, אבל אנחנו מתמקצעים בהם ברמה מאוד גבוהה. תחומי הליבה שיש כאן זה אגרוטק, מים ואקלים, זה הידע שאותו אנחנו ממנפים מהתעשייה ומהאקדמיה.

בנינו כאן תפיסה של וואן סטופ שופ, והראשון הצטרף אליי כאן זה אוריאל. אוריאל, לא היה לי כסף, אמרתי לו: מכרת את הסטרטאפ שלך, בוא, תהיה מתנדב אצלי, נמצא לך גם אחר כך איזה שכר. אני אשמח שהוא יציג את עולם החדשנות שהוא יצר פה.

נעים מאוד, אוריאל פרמן, אני פה מעמק הירדן, מאשדות יעקב. די בהתחלה הבנו שאנחנו צריכים לייצר פה ממש אקו סיסטם שלם, גם כדי לשרת את כל הקהילות שרצינו לגעת בהן וגם כדי לייצר פה איזה שהיא אבן שמושכת אליה את כל התעשייה שמעניינת אותנו, שזה עולמות החקלאות, המים, חלק מעולמות המזון.

היום אתם רואים פה עבודה של ארבע וחצי שנים. התחלנו בתחילת הדרך בעיקר בחינוך והיזמות והסטרטאפים, הקמנו כלים, אם זה חינוך והכשרה לעולמות של יזמות וחדשנות, מה שמשלים את האקדמיה, מה שחסר, גם לייצר תרבות של חדשנות ארגונית בחברות ובמפעלים המקומיים, בעולמות היזמות והסטרטאפ סט של כלים מאוד מאוד רחב של מה סטרטאפ ויזם צריך בתחילת דרכו, שנוגעים מסטודנט עם רעיון דרך יזמים בצעדים הראשונים שלהם והיום כבר יש לנו כלים ממש לחברות טכנולוגיות כדי לתת להם כלים ושירותים.

לאורך הדרך הזאת בעצם פיתחנו אקסלרטורים, היום אנחנו כבר עובדים ממש על אינקובטור שיכול לתמוך ברמה הפיננסית. עוד פעם, זה לא מסודר לפי הסדר, אבל מחקר ופיתוח זה משהו שהקמנו לפני כמעט שנתיים, התחלנו ממש בית תוכנה in house שיגדל להיות יחידת מחקר, היום הוא מעסיק כבר תשעה אנשים, עברו דרכו סדר גודל של 30 ומשהו סטודנטים. הוא בעיקר היום בתוכנה, אבל הוא יגדל גם לעולמות של הנדסה.

אגב, מחציתם הם בוגרי כנרת, גרים בטבריה, עובדים פה ואנחנו מושכים עבודה מכל העולם ומהתעשייה, משאירים אותו כאן, כדי שהבוגרים ימצאו צעד ראשון בהייטק, אבל פה, הוא לא בורח לי בשלב הזה. מספיק שאני מחזיק כאלה 30, אני לא רוצה להתעשר מזה, זה מייצר לי את ה-buffer של הון אנושי שאני משאיר אותו כאן, הוא מתחתן כאן, הוא מביא כאן ילד ראשון והוא נשאר פה. ואז מגיעה אליי חברה גדולה או סטרטאפ שמצליח מאוד והוא רוצה לגייס ואני אומר לו: קח, קח שני צוותים, אל תדאג מכוח אדם, אני מביא לך אותם. ואז זה מייצר גלגל שהוא מאוד מיוחד, כי קשה להביא הון אנושי לכאן.

חסר גם במדינה, יש תחרות בתל אביב.

יש גם סט של כלים של העסקים בפני עצמם, כלומר יכולת לייצר תשתיות של פיילוטים, של מעבדות, פיילוטים בשדה. אנחנו מדברים פה על חקלאות ומים, אתה צריך את הממשק הזה מול המציאות, אז זה גם תשתית שבנינו פה. יש את ההאב ואת המרכז עצמו שכבר ראיתם, יש לנו סגמנט שלם ששייך לעולם הפיננסי, זה מתחיל בגרנטים מתוך המכללה, איך מנצלים אותם נכון כדי לקדם יזמות בתוך האקדמיה, דרך מיקרו קרן בשיתוף יק"א. דיברנו על זה שכל מה שאנחנו עושים פה זה בעיקר עם שותפים דרך קרן השקעות שממש בימים אלה מתחילה לפעול.

עוד נושא אחד שנגענו בו גם כן, בשנה וחצי האחרונות בעיקר, זה בעצם לייצר כלים לתעשייה קצת יותר ותיקה או סטרטאפים ברמת בשלות יותר גבוהה וזה בעצם מחבר אותם לעולם. פתחנו חברה יחד עם שותף בין-לאומי, קבוצה שנקראת מרטיקו מספרד, שהיא פרוסה ב-27 מדינות ומאפשרת לנו חשיפה בין-לאומית לקהלי היעד שמעניינים את הטכנולוגיות וידע שאנחנו מנסים לעזור להם כלפי חוץ.

שזו נקודה סופר קריטית לחדשנות, זה אירוע מה זה חדשני, חבל על הזמן. אם המדינה הייתה יודעת לפתח את זה היינו מעיפים את המקום הזה ועוד מיליון מקומות אחרים. יצרנו שיתוף פעולה עם קונגלומרט מטורף, הוא פרוס ב-27 מדינות והוא עובד עם החקלאים הכי גדולים בעולם. הכי גדולים בעולם הם הלקוחות שלו.

שלום, אם ללקוחות שלך יש צרכים טכנולוגיים בתחום החקלאי, קיימות או מים, תבוא אלינו. כולם הולכים לשטראוס או לגרנות או לצמח, אתה מביא לכאן עוצמה משוגעת, לאן? לפה. להם לא מעניין תל אביב, צפון, זה לא מעניין אותם בכלל, אתה יודע להביא לי טכנולוגיה בתחום חלבונים מתקדמים? אני רוצה אותך, אתה רוצה להביא לי כאן תוכנה AI שפותרת לי את שרשרת הזה? אני רוצה אותך. וכנ"ל גם לחברות כאן. לבראשית הבאנו חברה מספרד. אז היא גם פותחת כאן סייט וגם נותנת יתרון יחסי לתעשייה כאן. זה בנזיד עדשים. כמה השקענו בחברה מרטיקו, מיליון?

בערך מיליון שקל.

מיליון שקל בשנה, יש לנו שבעה סייטים בעולם, 280 לקוחות. זה רק התחלה. ההמשך של זה הוא פסיכי. זה פסיכי. תחשבו, לסטרטאפ מצ'וקמק פה שגדל מהמכללה, אנחנו נותנים לו go to market לכל העולם, מה הצרכים האמיתיים בעולם. אנחנו פורצים את השלולית הקטנה של מדינת ישראל, שהיא לא באמת שוק, ומביאים לכאן הרבה מאוד צרכים מהעולם. אנחנו הופכים להיות סופר רלוונטיים ואז ההשקעות הן רלוונטיות, הטכנולוגיות הן רלוונטיות, אנחנו יודעים לכוון את האקדמיה בצורה רלוונטית וזה כלי שאם היינו מוצאים לו מימון זה כלי שיעיף כאן את המקום הזה ובכלל.

מימון למה?

בסוף צריך להיות, אנחנו מייצרים נטוורק בעולם אז צריך כוח אדם שיודע לעשות כאן את הסקאוטינג, שיודע להיות מחובר לאקו סיסטם, שיודע ללוות את המיזמים בדרך לשם. כי מה שקורה, מגיע מיזם, הוא רוצה ללכת לספרד.

בעולם החקלאות?

נגיד. בעולם הקיים היום הוא בא, הוא קיבל כסף נגיד מרשות החדשנות והוא הולך לשם לבד. הוא לא מכיר שם אף אחד ושותים לו את הלבלב, סליחה על הביטוי, חלקם כן, חלקם פחות, כאן יש לו גשר שלנו, בן אדם שלנו שמלווה אותו בספרד, זה אומר ששומרים לו על הזכויות, משמרים אותו כאן כחברה, הרי זה האינטרס שלי.

בדקת עם החטיבה הבין-לאומית שלנו, אם הם יכולים לעזור לכם?

הם לא ידעו, כי זה כלי חדש.

זה דווקא העולם של משרד החקלאות פה. אתם עובדים עם משרד החקלאות?

מעט, עם רותי אריכא פרום.

צריך להדק את הקשר איתם.

אני רואה שגם ההגשות לרשות השתפרו, כי באמת השלבים המאוד ראשונים של מדענים, כמו שאמרת את זה, לפחות הקטן, אנחנו נותנים חמש שנים, זה לא כלי חדש, אז לקוחות הקצה, אנחנו באמת מתחילים לראות יותר הגשות ובאמת אנחנו שמחים שאתם נהנים מזה, כי זה לא משהו שהוא גיאוגרפי וכולם יכולים לגשת. וכפי שאתם רואים וראיתם בוועדה האחרונה, המגמה תישאר כנראה זהה. אז אנחנו מאוד מאוד שמחים.

הכלים הבאים של התמיכה, חוץ מהכלים שדיברתי עליהם, של האקו סיסטמים והמרכזים, הם באמת לקחת את הנושא של מימון הסטרטאפים, יזמויות, יזמים, חברות ולבוא ולמנף אותם ולסייע למשקיעים, זה יכול להיות מקומיים, זה יכול להיות לא מקומיים ובאמת למנף את ההשקעה שלהם. זה באמת מודל שאנחנו מסתכלים עליו, לא רק להשקעות בין-לאומיות אלא גם למשקיעים ישראלים.

השלבים הבאים שלנו, זה לקחת את הפארק הגדול הזה, לשים את כל המנעד שדיברנו עליו, לחזק אותו.

מה זה הבניין שרואים בתמונה?

זה הבניין שהיית בו. היינו מאחוריו.

ככה הוא נראה?

מהצד של הכנרת.

יפה.

אני רוצה שזה יהיה מקום ברמה הלאומית, שאין משלחת שהמדינה לא מביאה אותה לכאן לראות מה זה אקלים, חדשנות, הייטק. וגם המודל הזה לפיתוח פריפריאלי הוא מודל שהייתי רוצה שיאמצו אותו גם בנגב ובערבה, זה מודל שעובד, אין כאן שקל מהמדינה.

לא הגיוני.

סליחה, יש כאן קצת על הריסה, קיבלנו מהחטיבה להתיישבות.

יש שני מקומות שעשו הכול בלי מדינה, המקום הזה ומיינדסט ירוחם. במיינדסט כבר ראיתם. ויש את ההיפך, יש כאלה ששדדו את המדינה ולא עשו את העבודה, עליהם דיברנו מספיק. וזה כואב לי שקיבלו 600 מיליון ולא עשו ואלה קיבלו אפס מיליון ועשו. זה הפער שאנחנו הולכים לתקן. התובנה של המסקנות של תכנית 15 הלא טובה היא שאתה לא משקיע בלהביא מישהו לגליל או לנגב, אתה מחפש התחלות טובות בנגב ובגליל ושם אתה שם את הכסף. זה לא התחלה, זה כבר אמצע של ההתחלה, זה כאילו בשלות מושלמת לדבר הזה.

ומה שחשוב, כי אני לא אעבור על כל הדברים, יש לנו תכניות להכול, אנחנו יודעים להסתכל קדימה חמש שנים, איך לייצר כאן מו"פ ופיילוטים והגדלה של משרות לסטודנטים שיהפכו להיות כאן סניירים ולחזק את חוות הניסיונות של מנש. היום הוא עושה חקלאות בסיסית, להפוך אותה לבטא-סייט שיש בה רובוטיקה ואוטומציה וסנסורים ומיקרו אצות וזה הכול בתכניות. אנחנו צריכים מימון לדברים האלה, אלה השקעות שהן השקעות שקועות - - -

אני רוצה לעצור אותך, כי אנחנו עושים כמעט פגישת עבודה פה. תשאיר את השקף הזה, תשאיר אותו. במרחב הזה של ההזדמנויות שהצגת, אני מניח שזה בעבודת יזמות וחדשנות, האזור שלכם פה.

וגם פיילוטים וגם מו"פ וגם בין-לאומי.

אבל זה הגשה אחת או הגשה נפרדת? זה הגשה אחת שכוללת את - - -

אז אני אפרט קצת יותר כי יש כמה דברים.

וגם אם כבר גיבשתם איזה דגשים לשנה הבאה, שיידעו אותם.

אז קודם כל אנחנו באמת מסתכלים על המודל הזה ואני חייבת גם באמת לציין בפני השותפים כי יצא לנו לאחרונה עבודה בממשקים, לא רק איתך, גם עם הצוות בכל מיני החלטות כאלה ואחרות ואני חושבת שכשאני מסתכלת, לא הצגתי את עצמי, אני מנהלת הנבטה ויזמות, מתחתיי יושבות כל תכניות המימון לסטרטאפים, יזמים, תנופה, מעבדות, כל הנושא של הנבטה, בעצם הנבטה של אקו סיסטמים בדגש רק על הפריפריה, כי שם מעניין אותי יותר. אז שם אני נמצאת וזה באמת הדגש.

לכן כשאני מסתכלת פה על כל המנעד וכשאני מסתכלת על המודל שנבנה פה, וכשאני הכרתי אותו בפעם הראשונה, לנו יש משהו שנקרא מרכזי חדשנות, אתם בטח ראיתם את הפרסומים שהיו בנוגע לחברה הערבית וכשהסתכלתי אמרתי שהמודל של כנרת זה המודל שאנחנו מסתכלים עליו כמרכז חדשנות. כשאנחנו מסתכלים על המודל הזה הוא באמת משהו שהיינו רוצים לראות כמרכז חדשנות ובאמת אנחנו מסתכלים על המקומות האלה, אתם נמצאים באזור עדיפות לאומית א', אני ממש מקווה שאנחנו בקרוב נוכל לצאת עם איזה שהיא בשורה בכיוון הזה. באמת יש פה המון המון יתרונות לפעילות כאן שתוכל להוביל. גם אם אנחנו מוציאים קול קורא שהוא לא מיועד לאף אזור המרכז פה בולט במצוינות שלו כלל ארצית אז אנחנו לא מודאגים.

כשאנחנו מסתכלים על פיילוטים, מו"פ אקדמי, יזמות, זאת אומרת בכל אחד מהם יש לנו תכניות כאלה ואחרות, כשהתחלנו לדבר והמטרה שלי בתפקיד היא בין היתר לתווך את ההזדמנויות והאפשרויות, לא רק למרכז כאן, אלא לכל מי שנמצא בטבריה, מבחינתי זה משהו שהוא נורא נורא חשוב.

הנושא של הנגשת הכלים וכשאנחנו כרגע בונים את הכלים החדשים שלנו, גם לבדוק איפה יש, לפעמים אתה בונה, כמו סטרטאפ, אתה בונה איזה שהוא מוצר ואם תזוז ימינה שמאלה אז לקחת נתח שוק גדול יותר וזו המטרה גם, להוריד ככה את החסמים ולעזור לנצל כמה שיותר. וגם להתאים, בין אם יש לנו עכשיו קול קורא להכשרות, בין אם זה הפיילוטים שאנחנו בונים לשנים הבאות, ולראות באמת איך אפשר להתאים תכניות כאלה ואחרות כי בסך הכול כן יש פה כוח אדם ואני חושבת שגם העבודה מול איתי לבנון והקשר גם מול הוועדה, בהובלת משרד ראש הממשלה, אמנם זה היה בהקשר של הגולן והנגב המזרחי, אבל ראית, נפגשנו גם שם בלי קשר.

מי זה איתי לבנון?

מנהל תחום הון אנושי אצלנו בחטיבה שיצר את החיבור הראשוני לכל הפעילות שאנחנו מדברים עליה. וגם הנושא של השקעות אימפקט, שאנחנו חד משמעית רואים פה את היתרון. אז ככה שמבחינתנו יש פה לא מעט התממשקויות כשהנושא של מרכזי החדשנות - - -

וכל זה תלוי בתקציב המדינה, או שכבר יש לכם 1 חלקי 12 שיכול לעבוד.

אנחנו עובדים.

זאת אומרת זה אפילו לא תלוי בתקציב המדינה.

נכון.

אז מה זה, תוך רבעון קבלת החלטות?

אני מקווה שתוך רבעון, גג חצי שנה, אנחנו כבר נוכל לראות - - -

את הפירות של החלטות?

כן.

אנחנו גם בקשר מאוד טוב, גם עם המנכ"ל וגם עם יושב הראש שהיה כאן, לנו היה עד עכשיו קושי עם רשות החדשנות, אני שם את זה על השולחן, מפני שלכול יש מגרות מובנות ואם אתה לא יושב בדיוק עליהן – ואני לא רוצה לעשות אירוע כזה.

עכשיו הם בונים ארון חדש, אולי יש לו דלתות, מגרות.

אז אני אוסיף ואומר, אתה צודק במה שאמרת, שאנחנו ידענו, הכלים בעבר ידעו לממן, כדי לייצר איזה שהיא אומת סטרטאפ היה צריך לממן סטרטאפים וחברות כדי לייצר את הדבר, אבל כדי שאומת הסטרטאפ תזלוג, זה אפילו יותר מצומצם מזה, זה רחובות, ככה קצת מעל תל אביב, הרצליה אולי, כדי שהיא תזלוג אני חושבת שהבינו שלא מספיק שזה יזלוג באופן טבעי, הנושא של תמיכה באקו סיסטמים, היא לא קרתה, היא קרתה קצת עם החממות וגם לא בדיוק, עם חממות יזמות זה היה ככה קצת, אבל לא מספיק.

אני חושבת שהעניין הזה של להקים ולפתח אקו סיסטמים בצורה שהיא לא בתמיכת מו"פ, תמיכת מו"פ אנחנו יודעים, סגרנו את זה, הנושא של פיתוח ותמיכה באקו סיסטמים הוא משהו שהוא מאוד מאוד חדש, זה יכול להיות אקו סיסטמים תימתיים, גיאוגרפיים, דמוגרפיים, עשינו כבר דמוגרפי אחד, הנושא של אקלים והאזור שאתם נמצאים בו הוא שילוב, לדעתי, מושלם בין גם תחום שהוא מאוד מאוד באג'נדה של השנים הקרובות ברשות וגם האזור שאתם נמצאים בו נמצא גם כן בזה. דיברנו על זה מקודם, אמרתי שיש פה יתרונות מאוד בולטים.

לי יש רק בקשה, נגיד בסביבות אחת לשלושה שבועות, חודש, תזרימי לנו לוועדה עדכון של ההתקדמויות, גם בתקשורת וגם בקבלת ההחלטות.

בשמחה.

אנחנו לא תמיד נופלים בקטגוריות שאתם הגדרתם, אבל זו חדשנות, כלומר לשנות את הקטגוריות כאשר היעדים משתנים. במידה מסוימת העובדה שהקהילה הזאת עמדה ובנתה את כל הדבר הזה גם קיבלנו קצת עונש, כי: אתם עשיתם את זה, אתם לא צריכים עזרה. כלומר לא הרמנו דגל לעזרה. ודרך אגב, אמרנו את זה בכוונה, אמרנו שאנחנו לא נקים את זה כשנלך לממשלה שיציגו ויגידו דגל לחקלאות, והסיבה הייתה שהמוטיבציה של האזור הייתה אנחנו נעשה את זה בכוחות עצמנו. כי אם אנחנו נתחיל רק כשנקבל כסף אז בעצם כולם יושבים ומחכים, זה אותם אנשים איכותיים והכול, אז ההתחלה שלנו הייתה שיש לנו משאבים באזור, אנושיים, כלכליים וכו', אנחנו נתחיל במשאבים שלנו.

אני אוסיף על קלמן שכל עוד לא יצא הקול קורא יש מקום לדייק את הדברים כדי שזה ייפול על קרקע בשלה, שזה יהיה מהותי ונכון, לא סתם הטבות של קול קורא שאתה מתאים למישהו, אלא באופן מהותי הבנת הרציונל למה הם עושים דברים כמו שהם עושים, שיהיה לזה מקום בקול קורא, שהקול קורא יכיר באפשרות הזאת.

אבל, מיכאל, נדמה לי בסוף התפקיד המרכזי שלך, כמי שבא מהשטח, יש מצד אחד ממשלה שיודעת הכול, בהכללה אני אומר, היא יודעת מה אלה צריכים, אלה שיושבים שם צריכים, אתה מכיר את זה עוד מימיך, כולם יודעים יותר טוב ממך מה אתה צריך הרי, ובסוף האנשים שיושבים פה יודעים הכי טוב מה הם צריכים ומה יעזור להם. נכון שבצד השני יש מדינה שצריכה לוודא שהכול נעשה כמו שצריך, אבל נדמה לי שהמקום שלכם כמי שנמצאים במקום שאתם נמצאים זה להיות באמצע ובדיוק להבין שצריך לגשר על הפער הזה. בדיוק מה שקלמן אמר, צריך לחדד אותו ולהדגיש אותו. לא יושבים פה המסכנים האלה מהפריפריה, כל אחד מצד אחר, יושבים ואומר אם המדינה תבוא סוף סוף ותיתן לנו אז נעשה, לא, שינו את הדיסקט פה ואמרו שפה עושים את הדברים אחרת, ועושים ולא מחכים.

כל מה שעשיתי בירוחם, קודם ביצעתי ואז הבאתי כסף. לפעמים ביצעתי פרויקט, למשל אגם ירוחם, גייסתי 100,000 דולר מתורם, שאלו אותי מה זה יהיה, מה תעשה עם זה, טיילת, משהו? אמרתי להם, ניקיון, אבטחה, תכנון ב-100,000. כל אחד כזה 100,000 שקל ויש לי שנה. היום האגם לבד מביא בין 50 ל-100 מיליון שקל כספי פיתוח, הקרן לשטחים פתוחים, קק"ל, ממשלה, מיזמים כלכליים של משרד הפנים. אז לרוץ קדימה ולהוכיח היתכנות, אין יותר מזה, אבל להישאר בלי כלום זה כבר לא בסדר, במיוחד שלצד העניין היו מניפולטורים שקיבלו מאות מיליונים לבוא לנגב ולא עשו את העבודה. פה מי שפה רוצה להיקבר פה, מי שקיבל כסף, אני אומר את זה ב – אני גם רוצה להיקבר ליד האגם, אבל עוד לא מצאו לי מקום שם. יש לנו נאמנות לאזורים שלנו שהיא טוטאלית וכבר הוכחנו יכולות וביצוע.

אני מרגיש שנפל דבר, אני לא ארפה עד שיקרה פה משהו, עם רשות החדשנות בוודאי, זה יעד אחד שלי, ועם עוד כמה משרדי ממשלה. אנחנו על הדברים, אנחנו עושים מעקב ונמשיך לעבוד. אתם תסבלו קצת מהניירת ומההגשות, לא תהיו ציניים ותאמינו, והבקשה שלי שתקצו 3%-2% מאמץ לחבר את טבריה אפילו להגשה הזאת, לייצר זיקה של טבריה לדברים. נניח כשאתה עושה חינוך וקהילה, אתה עושה תכנית טבריה למצוינות בתוך ההגשה, ואז יש לו פרי שכבר בשל בתוך הדברים. זה גם נותן ניקוד גבוה כי זה אזוריות וסוציואקונומי נמוך, עם המוצר החדשני שלכם זה פצצה. אבל אני לא ארפה, הדבר הזה יקרה. יש לנו עוד הרבה משימות לעבוד עליהן.

אני אגיד כמה דברים - - -

בוודאי. ואטורי הוא סגן יושב ראש הכנסת, כל הסודות הוא יודע.

קודם כל זה חשוב לי כי יש שם משהו שקשור לפריפריה, קופת חולים וזה, מה שיפה בעסק הזה בינינו, בוועדה של מיכאל ביטון, שאנחנו בעצם מדלגים על כל הפוליטיקה, נמצאים כולם מכל המפלגות, מגיעים וזו ועדה מאוד יפה, קשת רחבה של חברי כנסת שבאים ויושבים ובודקים איך אפשר לעזור לפריפריה, גם נגב, גם גליל, זאת אומרת אנחנו לא רואים את העניין הפוליטי אפילו לא בקמצוץ בנושא הזה וזה מה שיפה בכנסת. זה מה שאהבתי, הנושא הזה בעיקר. בשאר הוועדות יש המון ויכוחים, פה אין לנו ויכוח, כולנו בדאגה לפריפריה והנושא הזה הוא מאוד חשוב.

לא מבזבזים זמן, ככה זה היה בוועדת הכלכלה, ככה זה בוועדה הזאת, לעבוד, לעשות טוב.

אני רואה את מרכז החדשנות וההסבר שראינו עכשיו, ובכלל הנקודה הזאת של כנרת, היא מאוד חשובה למרחב הזה, היא תורמת המון. נקודה כזאת, חצי מהגליל יורד והגולן גם, ולכן זה חשוב מאוד ואנחנו אלה שצריכים לפקח. כמו שאמר ראש הממשלה על הראייה של משרד ראש הממשלה או כל מיני משרדים, שהם רואים את זה בצורה מסוימת מלמעלה, אנחנו מחוברים לשטח, אני בצפון, אתה בדרום, וביחד אנחנו צריכים ל - - -

לא, הוא צפוני.

העברתי הרבה שעות פה, הנגב כועס עליי, אני מגיע לצפון יותר מדי.

באת לצפון, זה טוב, גם לדרום נגיע. אני צריך לצאת, אבל אנחנו מתואמים ומה שצריך - - -

תודה שבאת ותהיה מעורב גם בבקרה שנתקדם עם רשות החדשנות וגם נדבר על זה כשאתה בכיסא סגן יושב ראש הכנסת.

מיכאל, אני אתן לך משפט קטן על טבריה, מה שאמרת על טבריה. אנחנו פתחנו פרויקט של עתודה מדעית מכיתה ז', שנה שנייה. לוקחים חבר'ה מכל בתי הספר, מביאים אותם למכללה ולצמח, אתה חושב שזו בעיה לעשות דבר כזה בשיתוף פעולה עם טבריה? אתה יודע על מה זה ייפול בטבריה? על ההסעות, מי יממן את ההסעות מטבריה כי צריך הסעה מטבריה, מבתי הספר.

כבר אני אתן לך תשובה שלא תאהב. צריך לבוא לטבריה ולהגיד: אני אממן 70% ואני אתן את האוטובוסים של המועצה האזורית, תתחילו ב-30%, בואו נתחיל. חלק מהנדיבות של השותפות זה שמי שקצת מצבו יותר טוב נותן. אני אומר לכם שהוא לא בא כפוליטיקאי, הוא איש מקצוע, הוא כן איש ממשלה ואנחנו רוצים אותו לא רק כאיש ממשלה אלא חברה אזרחית, מגזר עסקי. הוא היה ממונה מחוז במשרד הפנים, זה המון בקרה על כל מיני שחיתויות, המון עיסוק בלבלום סוסים דוהרים, ה-action item in the innovation life, ה-action item, קלמן, אני מטיל את זה עליך, למרות גילך אני מרשה לעצמי להטיל עליך משימה, לזמן פגישה אצלו, לכבד אותו, לבוא עם מנש, עם מי שתחליטו.

מה הסיפור עם הגיל?

לא, לא נעים לי, אני ישבתי פעם עם חקלאים ממורמרים וזה, 100 חקלאים, אמרתי להם: כל מי שמעל גיל 70 יכול לצעוק עליי, השאר תיזהרו.

אנחנו נעשה את זה ואנחנו נעשה את זה בכיף, אבל אני חושב שאנחנו נלך בגישה קצת אחרת. בכיוון שלך. אם אנחנו רוצים לעשות משהו בטבריה אנחנו צריכים ללכת לראש העיר, לספר לו את הסיפור, לו ולעוד כמה אנשים, ולחפש מישהו שיידלק. אנחנו קודם כל צריכים מישהו שיידלק על הרעיון, שלא יגיד מי משלם את הארנונה. אנחנו לא נבוא עם כסף, אנחנו נבוא עם רעיון ואם יהיה לנו צ'מפיון בתוך טבריה שיהיה אחד או שניים שיידלקו על הרעיון יש לנו המון המון מה לתרום להם. זו התחלה.

מסכים. נכון, לא יכולים לבוא עם כסף, אבל בהגשה הזאת אנחנו נזרע עבורכם, נגיש ונזרע שם, נזרק תכנית או שתיים שהיא שלכם, איתכם בהגשה עצמה.

בסדר גמור.

אמר פה עידן משהו חכם ונכון, שב-1 בנובמבר בועז כבר לא יהיה.

לא בטוח.

הוא הולך להתמודד?

לא, יכול להיות שמשרד הפנים רוצה להשאיר אותו. אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו לא יכולים לחיות על פי - - -

ברור, בגלל זה אני אומר - - -

תושבי טבריה לא יכולים לחכות למי יהיה ראש מועצה, צריך לעשות עבורם את המעשה הנכון, לא משנה מי ראש המועצה. זה החוב המוסרי שלנו אליהם.

זה נכון, לגמרי.

אחרי הפגישה הטובה שם תזמינו אותם לפה, את כל הנהלת המועצה, לשעתיים פה ביקור. תגיד לו: ישיבת ההנהלה שלך יום א' אצלי, נביא לכם צהריים, נביא לכם הרצאה על חדשנות. ככה עושים.

דבר אחרון. א', רציתי להגיד המון תודה. אנחנו פוגשים פה הרבה מאוד נבחרי ציבור שמגיעים, לרגע, לפוטואופ, כי יש כאן אחלה נוף ונחמד כאן ואף אחד לא עושה פולואפ, אתה הראשון שעושה את זה, במשך ארבע שנים היו כאן כולם.

נעשה, עד שנכניס גולים לא נעצור.

ודבר שני, צריך להגיד, אנחנו בנקודת האפס. כל מה שאתם רואים כאן זה נקודת האפס, יש כאן אתגרים עצומים שהם הרבה מעבר לקלמן, אלעד, מנש וחזי. זה להביא לכאן אוכלוסיות חזקות, זה דיור, זה נגישות לכאן, זה תשתיות. מנש הולך לפתח כאן תשתיות סביב פארק ההייטק הזה שעולות הון עתק. הוא חושב להוציא את זה מהכיס, אבל זו טעות, עם סיבים אופטיים וסלילה וכבישים וכיכר חדשה, כאילו אנחנו לוקחים על עצמנו תרמיל לאומי ש-it goes so far. עד שהמדינה לא תגיד: זה סוס מנצח שאני רוצה לרכוב עליו, אנחנו נשמח שתרכבו עלינו כי אנחנו יודעים לעשות ביצוע, אבל כדי לעשות משהו אסטרטגי, גדול, לאומי צריך להבין שהפגישה הזאת היא הצעד הראשון.

אני אסכם. קודם כל תודה לכם, לך, אלעד, לכל הצוות שלך, לשותפים שבאומץ, כדי לעשות שותפות צריך להתקלף מאגו ומחיפוש רווחים מידיים, אלא לחשוב רחוק, וזה מה שעשיתם פה, גם המכללה וגם צמח וגם המועצה וכל הגופים, וקק"ל, שלא מיוצגים בחדר, אבל זו הזדמנות גם להגיד לקק"ל מילה טובה שבחרו בכם. אנחנו נחושים שיהיה פה עוגן ממשלתי שיעזור לכם להיות יציבים ולפעול. לא במקום מה שאתם עושים אלא בזכות מה שאתם עושים, ולא כי אנחנו עושים איזה טובה למישהו, אלא חובתנו לאזרחים.

מדינה שלא חושבת על איך יהיה פה קצת הייטק בנגב ובגליל היא לא עושה את תפקידה, ואיך תהיה פה טכנולוגיה ואיך יהיו פה הזדמנויות, היא לא עושה את תפקידה. יש זרוע, רשות החדשנות, אני חושב שהם עברו איזה טלטלה בחשיבה ובהשקעות, יש יכולות שם, יש גמישות, ואני מקווה שעכשיו אנחנו נבקיע גול, נמשיך בנתיב הזה ותעבדו רחב על כל ההזדמנויות שיש ברשות החדשנות. זה ייקח עוד כמה משימות, נגב גליל, חקלאות, נבחר כמה דברים ונמשיך את המסע הזה ביחד.

גדעון, מורי ורבי, זו הפתעה נעימה שהוא בא היום, כבוד להיות איתו. ותודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.