פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת המדע והטכנולוגיה
12/03/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום ראשון, י"ט באדר התשפ"ג (12 במרץ 2023), שעה 11:45

סיור הוועדה במרכז מו"פ אזורי המשולש בכפר קרע

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
יאסר חוג'יראת

אלי שטמפפר - מנהל תחום בכיר מדע וקהילה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

רייצ'ל סרפרז - מנהלת תחום בכיר טכנולוגיה ומו"פ, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

הדסה גטשטיין - ראש מטה מנכ"ל המשרד, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

נדים גנאים - מנהל תקציב, לשכת המדענית הראשית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר אבראהים יחיא - מנהל מרכז המו"פ האזורי המשולש בכפר קרע

ד"ר מוחמד עתאמנה - המנהל המדעי, מרכז המו"פ האזורי המשולש בכפר קרע

ד"ר אסתר מג'דלי - חוקרת, מרכז המו"פ האזורי המשולש בכפר קרע

ד"ר ראיד סעאבנה - חוקר, מרכז המו"פ האזורי המשולש בכפר קרע

ד"ר רחמה מחמיד - עו"ס, גרונטולוגית, אונ' חיפה, חוקרת מרכז המו"פ האזורי המשולש בכפר קרע

רזן יונס - חוקרת, מרכז המו"פ האזורי המשולש בכפר קרע

ד"ר מוחמד מחאזנה - חוקר בתחום האקלים, מרכז המו"פ האזורי המשולש בכפר קרע

רג'א שקייה - חוקר, מרכז המו"פ האזורי המשולש בכפר קרע

עדי ויזנפלד - חוקר, מרכז המו"פ האזורי המשולש בכפר קרע

האני ברהום - חוקר, מרכז המו"פ האזורי המשולש בכפר קרע

אלחאן עבאסי - חוקרת, מרכז המו"פ האזורי המשולש בכפר קרע

פארס בדחי - ראש המועצה המקומית כפר קרע

נדיר זחאלקה - מ"מ ראש מועצה מקומית כפר קרע

איילת חאקימיאן

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




סיור הוועדה במרכז מו"פ אזורי המשולש בכפר קרע

אני רוצה להגיד קודם כל ברוכים הבאים, יש נציגים ממשרד המדע וממשרד החקלאות, ברוכים הבאים, הרבה הערכה להשתתפותכם היום. אנחנו מבחינתנו המו"פ הזה, המטרה של הביקור זה לשמוע, ללמוד. אנחנו מאוד מעריכים את המקום הזה ויודעים שהוא גם קיבל פרסים ויש לו הרבה הערכה במדינה בכלל. אנחנו רוצים ללמוד על החסמים, לשמוע מכם גם מה אתם עושים, גם מה אתם רוצים ומהמקום שלנו ננסה כמה שיותר לעזור.

זו מטרת הביקור ואנחנו רוצים שיהיה ביקור יעיל והעיקר מבחינתנו מה נעשה אחרי הביקור הזה, האם נשמע ואחר כך עם המערבולת, עם הדברים שמגיעים אלינו מכל צד, אנחנו נשכח את הביקור הזה ויהיה רק ביקור בשביל לעשות וי או שמבחינתנו, מהמקום הזה, אנחנו עוברים הלאה בשביל לקדם את המו"פ הכול כך חשוב לנו בכפר קרע. בבקשה.

שלום לכולם, ברוכים הבאים. חבר הכנסת איימן עודה, אנחנו מאוד שמחים שאתם הגעתם, ועדת המדע של הכנסת, זה דבר מאוד חשוב לנו. אני מניח שזאת הוועדה שמתווה מדיניות, מקדמת נושאים חשובים לקהילה ולחברה בישראל, זה נושא חשוב, זה צעד חשוב לנו מאוד.

אני רוצה לברך את משרד החדשנות, מדע וטכנולוגיה, אלי, רייצ'ל והדסה, שהגיעו לכאן, אנחנו מאוד מאוד מעריכים את זה, ונציג משרד החקלאות, נדים. ברוכים הבאים. זאת הזדמנות יוצאת דופן בשבילנו להציג את העשייה במרכז, להציג בפני הוועדה את האתגרים שעומדים בפני המרכז, בפני החוקרים, ואיך אפשר לצעוד קדימה על מנת לשרת את החברה שלנו בצורה הראויה ביותר.

אני רוצה קודם כל לציין שהמרכז הזה מזה 20 שנה נתמך על ידי משרד המדע והטכנולוגיה בצורה נדיבה, לא מספיקה, אבל נדיבה וחשובה, ואנחנו מאוד אסירי תודה לאוניברסיטת תל אביב על התמיכה בכל ה-20 שנה של שיתוף פעולה פורה בין שני המוסדות. משרד האנרגיה, משרד החקלאות ומשרד הבריאות וכדומה, אלו המשרדים שאנחנו משתפים איתם פעולה במסגרת קולות קוראים שהם קולות קוראים תחרותיים ולשמחתנו המרכז מצליח לזכות ברמה הזאת בנוסף לזכיות רבות בתחום התחרות הבין-לאומית קרי הורייזן 2020 זה דבר חשוב מאוד.

אני אציג לכם בקצרה, התכנית שלנו היום להציג לכם בקצרה מה נעשה פה בגדול, מה המדיניות, מה הראייה שלנו ואחר כך אני אבקש מהמנהל המדעי החדש, ד"ר מוחמד עתאמנה, שיציג בקצרה גם את החזון שלו ואת המחקר שלו, אחר כך חוקרי המרכז יציגו חלק קטן מהמחקרים שמתבצעים במרכז והזיקה שלהם לאוכלוסייה, הזיקה שלהם לתעשייה, הזיקה שלהם לתת מענה לצרכי הקהילה. אני מבקש לציין שבשלוש השנים האחרונות נעשה שיפט במרכז הזה בכיוון מחקר יישומי שייתן מענה לצרכי הקהילה בצורה של שיתוף פעולה עם הרשויות, של שיתוף פעולה עם התעשייה.

אני מבקש לציין עוד נקודה חשובה לפני שאני אתחיל, שמשרד המדע והטכנולוגיה הציג השנה, וזה דבר הכי חשוב לדעתי, תכנית אסטרטגית לקידום מו"פ יישומי, כלומר משרד המדע הקים תכנית שכל מו"פ יתמקד בשני נושאים, נושא או שניים, שהם יישומיים בפועל שיכולים לעשות אינטראקציה עם התעשייה ועם המרחב שבו הוא קיים בשביל לייצר כלכלה באזור. זו נקודה חשובה מאוד וזה צעד חשוב, לדעתנו.

אנחנו כרגע עם חברת ADO, החברה שמעניקה לנו ייעוץ בתחום בשביל לבנות תכנית שתיתן מענה על הקול קורא הזה על מנת לייצר תכנית ולהניב ממנה. המוטו שלנו לעשות ספין-אוף לתקציב הזה בתוך המקום הזה. כל גרוש שניקח אותו, להכפיל אותו, להשליש אותו וכדומה. זו המטרה שאנחנו שוקדים עליה כרגע.

בגדול מרכז מו"פ אזורי, המשולש, 23 שנים של תמיכה בקהילה המקומית כאן, פעלנו לקדם חדשנות במחקר ופיתוח, חדשנות זה דבר חשוב מאוד, אנחנו בקשר הדוק עם רשות החדשנות וזכינו בכמה פרויקטים עם הרשות וממשיכים לפנות אליהם. נקודה נוספת זה פיתוח טכנולוגי באמצעות חברות בת שאנחנו מקדמים כאן, והדבר השלישי והכי חשוב זה community involvement, מעורבות בתוך החברה. אחד הדברים החשובים ביותר במעורבות בחברה זה יוצא החינוך למדעים. אני מסתכל, 23 שנה של מרכז, תארו לעצמכם לפחות 90,000-80,000 תלמידים עברו לאורך השנים כאן.

חבר הכנסת איימן עודה, אני שמח להגיד לך, מ-80,000 תלמידים שעברו כאן, אני נפגש כל הזמן עם תלמידים שהיו כאן, הם פוגשים אותי בבית החולים בתור רופאים, פוגשים אותי בתור מהנדסים בחברות, פוגשים אותי אנשים, עדיין זוכרים את המקום, שהם הגיעו לכאן ואמרו: וואו, אנחנו היינו במו"פ, עשינו עבודות חקר, אנחנו עשינו פעילות מדעית, אנחנו כך. המו"פ היה מקום השראה בשבילם בכדי לצעוד בחיים קדימה בכיוון השכלה, מדע וכדומה. זה דבר מאוד חשוב ואנחנו מקווים מאוד שנמשיך לשמור על הנושא הזה.

באזור המשולש, לצערי הרב, לא קיימים מוקדים שייתנו מענה בשני דברים חשובים. מוקד שייתן מענה לתלמידים שיבואו ויבצעו מחקר יישומי, שיידעו מה זה מחקר, שילבשו את החלוק, ייכנסו למעבדות, יראו מה זה מחקר. זה לא קיים באזור שלנו.

בקרב האוכלוסייה הערבית איפה זה כן קיים חוץ מכם ומאל ג'ליל?

אין, לא קיים.

אז זה לא רק במשולש, בנגב אפס.

כן, אפס בנגב, לא קיים. אני לא יודע, זה לא תחום שלי, אבל במשולש - - -

יש כל מיני מרכזים קטנים של חלל ושל כל מיני, שניסו להקים, אבל זה לא ב - - -

מרכזים בתכלס שנותנים מה שייחודי במדינת ישראל וב-startup nation. אם אנחנו מדברים על הייטק אנחנו מדברים על startup nation, מדברים על יכולת תקציבית ענקית שמכניסה כסף למדינה. זו ברכבת שהיא דוהרת ואנחנו כן רוצים להיות חלק מהרכבת, אנחנו צריכים לתת את תרומתנו בצורה הראויה בעניין הזה ויש לנו פוטנציאל אדיר שרוצים לממש אותו וזו תקוותנו וזה אחד מהחלומות שלנו. כמה שזה נראה גדול אנחנו כן מתחילים להגשים את החלום הזה.

יש לנו תחומי ידע שונים, אני אחלק אותם לגורמים, מחקר ופיתוח, אחר כך פיתוח טכנולוגי ואחר כך מעורבות חברתית בנושאים שונים. זו הפלטפורמה שאנחנו עובדים עליה. אחד הנושאים החשובים זה פיתוח ואנחנו נציג את זה בפניכם, זה בתחום האגרו וולטאי, אנרגיה סולרית בחקלאות במטרה לעשות שימוש כפול באדמה. בארץ אין כל כך הרבה אדמות, לכן אנחנו צריכים להשתמש באדמה חקלאית לייצור מזון וייצור אנרגיה בו זמנית. בנוסף אנחנו רוצים לעשות העשרה, וזה הפרויקט שאנחנו זכינו בו, בהורייזן, זה פרויקט גדול מאוד בתקציב חמישה וחצי מיליון יורו בתור קואורדינטור, פרויקט שתדבר על זה ד"ר אסתר. יש לנו שבע מדינות שותפות לנו כאשר אנחנו מובילים את הפרויקט הזה על מנת לפתח טכנולוגיה חדשה שמאפשרת שימוש יעיל באדמה לייצור מזון וחשמל.

לפני בערך שלושה שבועות היה כאן ה-take off meeting, התנעה של הפרויקט, הגיעו 25 אנשים משבע מדינות לכאן בשביל לעשות דיון מדעי והיה דיון מדעי עמוק מאוד ברמה מדעית מאוד טובה וגם היה כיף איתם. אנחנו עבדנו שמונה חודשים, צוות של 25 איש, זו פעם ראשונה נפגשים ביחד ונפגשנו איתם. זה היה מרתק מאוד.

בתחום החקלאות אנחנו עובדים על מנת לתת מענה לבעיות חקלאיות כמו לטפל במזיקים חקלאיים. בזה מתמחה חברת אגרורים, ד"ר ג'לאל גנאים ורזן יונס, היא תציג בפנינו את הדברים שלה. רזן זכתה בפרויקט משרד המדע החדש והיא תציג את זה בקצרה.

אנחנו מדברים גם על תחום חשוב, חקר מורשת. המורשת הערבית, יש לנו כרגע 11 מיליון ספרים עתיקים שהם נחקרו בצורה מאוד דלה בגלל המחסור של ההנגשה של הספרות. 11 מיליון הספרים הם ברחבי העולם, אחת המטרות שלנו לחקור ולעשות scanning ל - - - העות'מאני, אחת הנקודות, והמטרה שלנו שהתוכנה שהיא מתעסקת בקריאה, OCR, optical scanning recognition, תאפשר סריקה למסמכים והפיכתם לטקסטים, דבר שיאפשר לנו לחקור את התוכן של הטקסטים. זה דבר מאוד חשוב. לזה משרד המדע נתן תמיכה.

סליחה, אתה יכול לחזור לחצי דקה אחרונה? מה זה להעביר לטקסטים?

מה שעשו, סרקו את הספרים ועשו מהם תמונות, אימג', באימג' אתה לא יכול לחפש, אתה לא יכול לכתוב: תמצא לי את המילה שלום.

אתה מעביר אותה למשהו כמו וורד למשל ואז אפשר למצוא את המילים.

בדיוק, וד"ר סעאבנה מוביל את התחום הזה כמה שנים טובות.

אבל זה קיים כבר, לא?

לא, זה לא קיים. אנחנו נסביר על זה.

זה רק לעות'מאני.

זה לא עות'מאנית, ערבית.

זה לא רק עותמ'אני, זה עדיין קיים, בוא נגיד מה שאתה מספר עליו שהוא קיים זה מה שנקרא OCR, Optical Character Recognition וזה בדרך כלל מתייחס למסמכים מודרניים, כתובים טוב, מעומדים טוב וכך הלאה. אנחנו מתייחסים למסמכים היסטוריים שכתובים בכתב יד מאוד מקושר עם כל מיני הערות ודברים מהסוג הזה, והפיכתם לטקסט, מה שאברהים אמר, זו משימה מאוד קשה ולכן יש כל מיני - - -

זה גם בשפה הערבית?

זה בעיקר בשפה הערבית.

אני חושב שיש את זה בעולם הערבי כולו.

ברור. לכן הייתה חשיבות - - -

במיוחד שהתרבות הערבית היא מאוד נשאבת מהתקופה הזו של תקופת הביניים, בית אומיה, בית עבאס, אני חושב שזה מדהים.

רק כקדימון יש מה שנקרא revision, תחקיק של רפרנס היסטוריים, בדרך כלל זה דבר שנחשב כעבודת מאסטר או דוקטורט שלוקח משהו כמו שלוש שנים לסטודנט לעשות ואנחנו מנסים לתת למחשב לעשות את זה במקום, תוך כדי שימוש ביכולות של אינטליגנציה מלאכותית ודברים מהסוג הזה. אני אדבר על זה בהמשך.

יש לנו כמה מחקרים, גם בתחום הגנטיקה, בתחום הביוטק, בתחום אקלים. בנושא לימודי אקלים יש לנו שלושה מחקרים שרצים. אחד המחקרים החשובים בהם הוא מחקר נגר מים, הסחף שנעשה, דוגמה אום אל פחם שיש כל שנה אותה בעיה של סחף עם מים שעולים לכבישים, חוסמים את הכבישים, אותו דבר העיר קלנסואה, אותה בעיה. שתי הערים עם טופוגרפיה שונה לגמרי, אחת הררית, כמו אום אל פחם, ואחת שטוחה, כמו קלנסואה.

מטרת המחקר שלנו לפתור את הבעיה הזאת, לתת מענה הולם ולא רק לפתור את הבעיה, נגר מים במטראז' ונשאב, זו המטרה שלנו, כלומר לאגור את המים בצורה יעילה ביותר וזולה ביותר. אנחנו מפתחים טכנולוגיה חדשה כרגע, ד"ר מחאזנה ידבר על זה, על מנת לאפשר קליטה לנגר ולהשתמש בה אחר כך לצרכים לגנים ולחקלאות.

אום אל פחם היא הררית ביותר וקלנסואה שטוחה ביותר. למעט הנגב, להוציא את רהט קלנסואה השטוחה ביותר.

השטוחה ביותר והיא ממש סובלת מאוד קשה מנגר. הפרויקט הזה במימון של החקלאות ורשות המים ואנחנו שמחים בזה ויציג את זה מחאזנה בקצרה.

Social and education studies, יש לנו פרויקטים מאוד חשובים ובוצעו כאן פרויקטים חשובים למרות, ואני אגיד את זה פתוח על השולחן, שאנחנו ממעיטים ללכת לכיוון הזה בגלל המתווה החדש. המתווה החדש שאומר להביא תוצר, אתה צריך להביא תוצר בעל ערך כלכלי, זה אחד מהדברים החשובים. נושאים בתחום מדעי החברה וחינוך, שתרומתם היא תרומה אכן חשובה, זה נותן מענה לחברה, זה נותן מענה לנושאים חשובים, כמו עוני, כמו אבטלה, כמו אלימות, כמו חינוך, אלו דברים מאוד חשובים, אין הרבה פרויקטורים שמתחרים עליהם וגם האימפקט שלהם, האימפקט המנטלי מאוד חזק, אבל האימפקט הכלכלי והטכנולוגי מאוד חלש. לכן אנחנו ממעיטים בכיוון הזה ומקווה שניתן לזה פתרון ומענה.

בנושא פיתוח טכנולוגי, הקמנו חברת יישום שקוראים לה הינו-וואדי, החברה הזו, המטרה שלה לממש את הטכנולוגיה שמתפתחת במרכז ולייצר מזה ערך כלכלי לאזור. אנחנו מדברים פה כרגע על ארבע חברות שקיימות, אנחנו מקווים שיהיו עוד חברות סטרטאפ.

אני רוצה לחדד פה נקודה, נושא חברות הסטרטאפ בחברה הערבית, זה לא הרצליה ולא פתח תקווה ולא תל אביב. אם אתה רוצה להיתקל באיש שעשה סטרטאפ אתה צריך לחפש באזור בפינצטה בשביל למצוא משהו כזה. תלמיד לא נתקל באנשים שעשו סטרטאפ, תרבות הסטרטאפ חסרה. לכן בנינו רשות חדשנות בשביל להקים מרכז יזמות שהוא מרכז יזמות חינוכי שיחשוף את כל נושא ההייטק ונושא הסטרטאפ וכדומה לתלמידים שלנו על מנת לאפשר להם להיחשף. זה דבר חשוב מאוד כי זה העתיד, זה הטכנולוגיה שאנחנו שוקדים להתחבר אליה. הינו-וואדי היא חברת יישום שצריכה להוות מודל לחברה כאן. אני מאוד מאוד מקווה שאנחנו נצליח לעשות חברות טובות שיעשו אקזיטים והאנשים ישמעו על זה, ילמדו מזה ויגיעו לכאן להתייעץ.

בנושא הזה אני רוצה להתייחס לנקודה חשובה מאוד בנושא התכנית האסטרטגית, היות שגם שותפינו במשרד המדע נמצאים כאן, ולהגיד דבר חשוב מאוד. המטרה שלנו בתכנית האסטרטגית זה קודם כל לעשות ניתוח לאזור כולו, מה התעשייה תהיה, איזה תעשיות, מה האתגרים שלהם, למה הם חותרים, איזה בעיות סביבתיות קיימות שאנחנו נוכל לעזור בפתרון שלהם. הניתוח הזה חשוב מאוד, לאחר מכן, וזה נקודה חשובה, אנחנו מזמינים את התעשיינים לכנס פה לדון איתם ביחד איך המחקר והפיתוח יכול לתרום ולתת מענה לחלק מהצרכים שלנו. זו נקודה חשובה מאוד ואנחנו נתחיל בתכנית האסטרטגית שאנחנו רוצים להתחיל בה.

נושא מעורבות חברתית. מדברים חינוך, על גן המדע, אנחנו מנסים כמה שאפשר לפתח גן מדע שייתן מענה לצרכי התלמידים ולצרכי המורים. אני מבקש לציין כאן שיש לנו שיתוף פעולה מאוד פורה עם מכון דוידסון ומכון וייצמן, הם שותפים שלנו, עוזרים לנו. אחד הדברים החשובים שהם עוזרים לנו, הם שולחים לנו את תכניות הלימוד שלהם, אנחנו לומדים אותן ומתעשרים מהניסיון העשיר שלהם שם במקום החשוב ביותר בארץ, ללמוד מהם.

כל נושא היזמות, עשינו שני דברים. פרויקט ראשון הוא בשיתוף פעולה עם קרן רוטשילד, פרויקט בשביל לקיים יזמוּת ויזמים קיימים בשביל לתת להם את המענה שהם צריכים, ידע בסיסי של הקמת חברת סטרטאפ, איך מקימים, איך ניגשים למשקיעים, איך אפשר לחבר בין משקיעים ליזמים וכל זה. הקמנו את הפרויקט הזה בתקציב של ארבעה מיליון שקל כאשר המו"פ משתתף ברבע ממנו. התחלנו את הפרויקט בצורה יפה מאוד.

לצערי הרב בגלל קונפליקט נורא טריוויאלי ופשוט של עניין ניהולי הפרויקט נעצר אחרי שנתיים. לכן אנחנו פנינו לרשות החדשנות, יצא קול קורא ברשות החדשנות להקמת מרכזי יזמות וניגשנו לתכנית הזאת. השקענו לפחות שישה חודשי עבודה בשביל לבנות קונסורציום להרים את הפרויקט הזה, התנאים שדרשו רשות החדשנות הם גם לא פשוטים, בעיקר גיוס כספים וכדומה. לצערי הרב אנחנו קיבלנו מספר 4, לא זכינו, זכו שלושה מרכזים.

שלום, ראש המועצה המקומית, פארס בדחי, ונדיר זחאלקה, ממלא המקום, אהלן וסהלן.

אני גם רוצה להגיד ברוכים הבאים. מה שהוא עשה כאן בתקופה שלו, יפה.

ממש, הרבה הערכה. ממש ממש.

אז אנחנו מדברים על הפעילות החברתית שלנו. אחד הנושאים החשובים, גם אנחנו מפתחים פה יחידה שהיא מתעסקת בדיגיטל, אנחנו מדברים על שימור מורשת, דרך תוכנה של תלת ממד, עושים ריכוז למבנים, לטכנולוגיות וכדומה על מנת להמחיש. הטכנולוגיה הזאת, אני משתמש בה לפרויקט שלי, שאני עושה פה בפרויקט האנרגיה הסולרית, אנחנו לוקחים חממות, בונים מודלים בצורת סימולציות, מכניסים את הטכנולוגיה של הפאנלים וה-responsive system, והוא ממחיש את זה בצורה מיטבית. כשאתה בא ומסתכל, אתה יכול לשים את המשקפיים ולנוע בתוך החממה ובתוך הבית, כאילו אתה חי פה וזה דבר חשוב מאוד.

פרויקטים סביבתיים. אנחנו עוסקים בפרויקטים סביבתיים והם חשובים מאוד בעיקר בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות ואני שמח מאוד שנמצא כאן ראש הרשות. אנחנו זכינו בפרויקט מטעם משרד הגנת הסביבה, פרויקט בתחום ניקיון המרחב הציבורי בשלוש ערים, אום אל פחם, בסמה וכפר קרע בעיקר. הפרויקט הזה הוא פרויקט חשוב בשביל לעשות עיר נקייה, לתרום לניקיון המרחב הציבורי. אנחנו בונים, ועל זה תדבר הגב' אלחאן. אנחנו מציעים פתרונות, לא רק פתרונות פיזיים אלא גם דיאלוג בתוך החברה בנושא ניקיון המרחב הציבורי.

עשינו בשנה קודמת סקר בארבע ערים, בדקנו מה הפסולת הקיימת בשטח פתוח, אספנו נתונים ועשינו את תוצאות הסקר שאנחנו ניתן למשרד להגנת הסביבה ומזה נבע הפרויקט הזה של המרחב הציבורי. אנחנו מדברים פה על תקציב של 840,000 שקל בשלוש רשויות.

במרכז הזה מתקיימים הרבה כנסים אזוריים, לא international conferences. אנחנו שוקדים השנה לעשות גם international conference, אנחנו היינו שותפים בכנס מיגל לאנרגיה, לד"ר אסתר הייתה הרצאה, שותפים שלנו בוולקני, גם היו להם הרצאות שם, וכרגיל יש הרבה שיתופי פעולה.

אני רוצה לחדד את אחד הדברים החשובים שהיה פה, כנס להורים של ילדים סכרתיים, סכרת טייפ 1. המטרה של הכנס הזה הייתה להדריך את ההורים איך להתנהל עם ילד בן 3 או בן 4 שיש לו סכרת נעורים. עשינו פעילות גם סדנת פעילות לילדים. היו פה כ-60 ילדים בלי ההורים שלהם, יש לנו סרטים מאוד יפים, וההורים קיבלו הרצאות של הדרכה בטיפולים, הדרכה מבחינה משפטית ומבחינה כלכלית וכדומה, וזה היה אחד הדברים החשובים שקרו.

אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה עם עוד גורם, עם ארגון שקוראים לו medical body, זה גוף של האזור כאן, של יהודים וערבים, שהקימו גוף רפואי במטרה לתת מענה לצרכים בריאותיים באזור, כלומר בריאות הציבור, לתת להם מענה. הרשות המקומית בכפר קרע תומכת בצורה גורפת בפרויקט הזה. אנחנו מאוד מעריכים את זה. רונן לא פה, יש חבורה של הרבה רופאים שנמצאים בפרויקט הזה ותורמים לו.

חברת טרייסולר היא חברת סטרטאפ של הפרויקט שאנחנו מקדמים בתחום אנרגיה סולרית. זו הקבוצה שלנו, הצטרפו לקבוצה עוד שני אנשים חדשים עכשיו. מטרת הטכנולוגיה הזאת היא לעשות טכנולוגיה רספונסיבית שתענה על צרכי הצמח. כלומר אם נכנס אור לחממה, אנחנו ניקח ממנו חלק בצורה שלא תשפיע על הצמח. כלומר כשיש צורך ביותר כוח היא נפתחת, כשיש צורך בפחות אור ויותר חום, יש פרמטרים שאנחנו שולטים בהם באמצעות סנסורים שאנחנו מכניסים בתוך החממה, ואתם תראו את זה. הדבר הזה, יש לו תוצאות כל כך טובות שאנחנו משיגים יותר פרי ויותר אנרגיה. זה דבר מאוד מאוד כלכלי.

אנחנו רוצים להקים בעוד ארבעה חודשים חמש מערכות, שתי מערכות בגרמניה, אחת אצל חקלאי מאוניברסיטת פוטסדאם מברלין, מקימים מערכת שם. מקימים מערכת בתור וולגטה של אוניברסיטת רומא, מקימים שתי מערכות ביוון, בתסליה ובאתונה, אלה המערכות שלנו שיעבדו שם והם יהיו מודל לחקלאים. יש לנו עוד חקלאי איטלקי, מרקו, שהוא חקלאי מאוד גדול והוא נמצא בתוך ארגון החקלאים איטלקי. אנחנו רואים שיש פוטנציאל כלכלי אדיר באיטליה היות שבאיטליה יש 600,000 דונם חקלאות של חממות. זה פוטנציאל אדיר שיאפשר לנו לחדור לשוק מאוד טוב. בספרד יש לנו כמיליון דונם חממות, אנחנו רוצים לקחת חלק בשוק הזה, לחדור אליו ולקדם טכנולוגיה שם.

מבחינה מעשית אנחנו מציגים טכנולוגיה יותר זולה שמשתמשת בקונסטרוקציה של חממה, היא יותר זולה, היא יותר יעילה והיא גם מחזקת את החקלאים בהכנסות שלהם. אנחנו מסתכלים היום, מחירי האנרגיה באירופה עולים בצורה דרסטית, חזקה מאוד, ורק הם החקלאים, למשל בחממות הידרו שצורכות הרבה אנרגיה, אם הם יכסו את הצורך שלהם המערכת שלנו תחזיר את עצמה בתוך שלוש שנים. היא תעבוד 20 שנה והיא תחזיר את עצמה בתוך שלוש שנים. זה דבר מאוד מאוד כלכלי ואנחנו רואים שוק טוב מאוד. זו חברה שהמו"פ הקים, צוותי החוקרים במו"פ הקימו, זה משהו שאנחנו מאוד מתגאים בו.

זו חברה עם מוצר שאתם כבר משווקים?

אנחנו צריכים עכשיו הורייזן בשביל לעשות אופטימיזציה למוצר ולהתאים אותו. אנחנו לוקחים אזור כמו הולנד, כמו גרמניה, שהוא קר יחסית, לכן אנחנו שם מעשירים את החממה ב-CO2, זה טוב מאוד כי אנחנו מפחיתים CO2 בעולם, זה תורם מבחינה סביבתית, CO2 לוקח את צמח, מייצר יותר מזון ואז מייצרים יותר חשמל.

לא, השאלה האם יש כבר מוצר.

קיים, את תראי אותו עכשיו. הוא קיים ועובד ואנחנו - - -

זאת אומרת אפשר להביא לכם לקוחות לפה?

אנחנו מוכנים בכל רגע. זה הצוות של הפרויקט. מייק, רונן, אסתר ואנוכי ויש לנו צוות העוזרים שלנו במרכז הזה. זה חלק מהחממות, זה חלק מהטכנולוגיה.

אלו שתי טכנולוגיות, טכנולוגיה של סולרים אורגניים שהם עשויים מפלסטיק. המטרה שלנו שנייצר בעתיד עם חברת גניגר פאנלים משולבים בתוך הפלסטיק. אם נצליח לעשות פאנלים משולבים בתוך פלסטיק חממות אנחנו מדברים על מיליוני מטר רבוע של חממות בכל מקום בעולם, בחממות שיש בהן אנרגיה מייצרת אנרגיה. תכלס זה מקום לייצור אנרגיה ממש בענק, כמויות אדירות. בארץ יש 100,000 דונם חממות, אם נשתמש ב-100,000 דונם חממות אנחנו לא צריכים תחנת כוח חדרה ולא תחנת כוח אשקלון, לדוגמה. זה מודל, על זה תדבר אסתר בקצרה.

זה חברת - - - שד"ר מוחמד יחיא עם הצוות שלו. זה זכה ברשות החדשנות. זה יורינטור, זה דיווייס ששולט ב - - - לאנשים שיש להם בעיה. אנחנו מדברים על 150 מיליון אנשים שמשתמשים בקטטר. קוראים לזה יורינטור, השימוש בקטטר היום, זה ממש פרויקט של מדיקל דיווייס שמאוד מבטיח. יש לנו צוות מקצועי מאוד מוביל ואנחנו מאחלים להם הצלחה גדולה.

חברת אגרורים, חברה שעוסקת בתחום הננו קפסולציה, על זה תדבר גב' רזן יונס. זה פרויקט שזכה בתמיכת משרד המדע קודם כל בהתחלה, אחר כך עבר לרשות החדשנות על מנת לפתח את המוצר שלנו, זכה ברשות החדשנות בתמיכה מאוד חזקה. אנחנו מדברים על תקציבים, כרגע היה צורך לגייס עד שמונה-תשעה מיליון ₪, אני לא יודע, משהו כזה, עוד מעט נדבר על זה בקצרה. המטרה בפרויקט הזה היא לתת מענה לבעיות חקלאיות של מזיקים חקלאיים. אנחנו מדברים על שימוש בפירומונים, עושים קפסולציה לפירומונים שהם יכולים לעשות משיכה לזבובי זית וזבובי פירות וכל זבובי הים התיכון ולפתור את הבעיה סוף כל סוף.

חברת - - - שהיא עדיין חברה בתחילת דרכה, חברה שמשתמשת בצ'פרונים, זה סוג חלבונים שאנחנו משתמשים בהם לטיפול בכנימת עש הטבק של ד"ר שקייה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת תל אביב ועם חברת גדות ביחד. זה בגדול.

זה הפרויקט שדיברנו עליו, קריאה ממוחשבת למסמכים היסטוריים. אם תסתכלו, הדברים מורכבים לקרוא בצורה כזאת. כזה יש מיליוני ספרים שאנחנו לא יודעים את התוכן שלהם, לא יודעים מה בתוכם. בזמן שאנחנו נוכל להפעיל את התוכנה שלנו, זה דבר שיפתח לנו הרבה אופקים חדשים. אפשר לדעת את זה ואפשר באמת לתת מענה לצרכים מאוד גדולים. זו התוכנה שמתעסק בה ד"ר סעאבנה, הוא יסביר על זה בקצרה אחר כך, איך לוקחים, איך רואים, איך מזהים אם זה ר' או ד' או ת', זה דבר לא טריוויאלי, בעיקר שזה גם עתיק וישן.

אני שמעתי על זה פעם ועכשיו עוד הפעם, אולי בגלל שהנטייה שלי היא יותר למדעי הרוח והחברה, יותר מאשר מדעים מדויקים, לא כמוכם, לכן זה ממש נגע לי. הרבה הערכה.

זה בדיוק התשובה למה ששאלת. ראית את ההבדל בין כתב מודרני לבין - - -

הערבים מתקופת בית אומיה עד אמצע תקופת העבאסים היו ממש מקור ההשראה התרבותי העולמי והרבה מאוד ספרים נשארו על המדפים. אין אחד בכל העולם הערבי שמוצא אותם ועושה מהם משהו שהוא קריא. מה שאתם עושים זה דבר נהדר, הרבה הערכה.

נגר מים. דיברתי על זה בקצרה. חשוב לנו להיות הדוקים בשיתופי פעולה עם הרשויות המקומיות, חשוב לנו מאוד לתת מענה לצרכים שלהם. זו דוגמה של קלנסואה ואום אל פחם, איך אפשר לראות מזהמים בתוך המים. איזה מזהמים נכנסים לתוך המים שנכנסים למי תהום ואיך אפשר לתת להם מענה.

גם בסביבה מעגלית. סביבה מעגלית זה נושא מאוד אקטואלי היום. היה קול קורא במשרד להגנת הסביבה, קול קורא גדול, אנחנו בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת תל אביב, נכנסנו לקול קורא על מנת לתת מענה לצרכי הסביבה המעגלית או לפסולת ברהט שקיימת. אנחנו הולכים לעשות בקרוב מאוד עם - - - הולכים לעשות סקירה לכל המזבלות הפיראטיות בכפר קרע, לעשות להם מפה, שאתה יכול להגיד בדיוק, הנה יש אחד פה, יש אחד פה, כמות הזבל שנמצאת וסוג הזבל שנמצא. כך אפשר לעשות מיון, אפשר לעשות עבודה איך אפשר להתנהל עם האשפה.

זה חלק מהסקר שאנחנו עושים עכשיו.

זה חלק מהסקר שאנחנו עושים ואנחנו נרחיב את זה יותר על מנת לתת מענה לסוגים, לכמויות, מה התוכן של האשפה ולתת להם פתרון. זה נושא מאוד אקטואלי.

מעורבות חברתית. אנחנו מדברים על פרויקט מאוד חשוב שזכינו ברשות החדשנות, פרויקט של הכשרה מקצועית לאקדמאים בתחום ההייטק. כרגע מעורבים בפרויקט 40 סטודנטים שכולם סיימו תואר אקדמי או מכללות להכשרת מורים או מתחומים אחרים שהם לא מצליחים להתחבר לעבודה, לתעשייה. המטרה של הפרויקט הזה לחבר את האנשים האלה לחברות הייטק ולהחזיר אותם למעגל העבודה.

קליקה זה פרויקט שאנחנו עשינו לפני שנה בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית. זה ההאב שבתמיכת רשות הנגב והגליל שאנחנו מקדמים אותו כאן. אנחנו השנה, עוד כמה חודשים, נסיים אותו לגמרי, יהיו חדרים. למעלה אתם תראו חדרים פתוחים, מעבדות, הספייס שצריך לעשות אותו, למרות שעדיין לא קיבלנו כסף או מעט כסף על זה, נקווה שנצליח. וזה הפרויקט לקידום יזמות בקרב יזמים צעירים.

גן המדע, בקצרה. זה הכתר שלנו. אנחנו חושבים שזה המקום הנפלא שמגיעים אליו תלמידים, לא רק תלמידים קטנים, גם בתיכון שבאים לעשות עבודות חקר, חמש יחידות או שלוש יחידות, ביוטק - - - חסר לנו כי המשאבים מוגבלים אצלנו. פונים אלינו כל כך הרבה אנשים שאי אפשר לקלוט את כולם, לכן אנחנו משתדלים לעשות כמיטב יכולתנו לתת מענה לצרכי הקהילה. הייתי מאוד מאוד שמח אם משרד המדע יוכל לשבת עם משרד החינוך ולאפשר לנו לקחת – המו"פ הוא לא רק איש, הוא לא רק חוקר, הם מתייחסים אלינו כחוקר, אני רוצה שיתייחסו אלינו כמרכז, כי אני בתור חוקר יכול לקחת רק שני תלמידים לעבודת חקר, לא יותר, הייתי מקווה שיאפשרו לנו בתור מרכז לקחת יותר תלמידים כי יש הרבה צורך. זה חשוב מאוד. זה לא ברמה האישית, אלא ברמה של מרכז שיכול לתת מענה לצרכי החברה.

תודה רבה לכם. אני מבקש להתייחס לשתי נקודות חשובות ובזה אני מסיים. גב' לוי, המדענית הראשית של משרד החקלאות, ביקרה אותנו כאן. היה לנו שיח טוב ויפה איתה. חבר הכנסת עודה, גב' לוי הציעה הצעה מאוד עניינית, היא לקחה תקציב מ-550, הקצתה אותו לקול קורא ייעודי למו"פים אזוריים ערביים, שני המו"פים האזוריים, בתחום החקלאות, תחום הזיתים ותחום הצאן. היום הדד ליין להגיש להם וזה דבר שמחזק את התשתית המו"פית, מחזק את הצרכים האמיתיים של המו"פ ובו זמנית נותן מענה לצרכי הקהילה. מדברים על שני נושאים מאוד חשובים.

כשמדובר על צאן אני חושב שמצבנו לא טוב.

לא טוב, אבל הוא בסדר. צריך לקדם, זה נושא שצריך לחקור אותו, זה נושא שצריך ללמוד אותו טוב ולשבת עם מגדלי הצאן לשמוע מה הם אומרים.

כי הצעת החוק היחידה שעברה לג'מאל זחאלקה זה הצאן.

המדענית הראשית הוציאה את הקול קורא הזה, ייעודי ספציפי לחברה הערבית כדי שיחקרו את זה.

אני חושב שבתקציב 550 שבזמנו אנחנו במו"פ התעקשנו שיתחיל מחקר בתוך התקציב הזה ואכן הגב' עכשיו רק שקדה ועבדה על זה והצליחה להביא תקציב מ-550 למחקר ופיתוח, בכלל לטכנולוגיה ומדע בתוך החברה הערבית על מנת לסגור פערים וכדומה. כרגע התקציב הזה עדיין לא מומש, תקוותנו שנוכל לממש את התקציב הזה, תקוותנו שהמו"פים יזכו בחלק מהתקציב הזה, או בצורת קולות קוראים או בצורת - - -

אני חושב שזו נקודה, אחרי ההסבר שלך, את זה איך אפשר לקבל בזה ביחד? יש לכם נייר עמדה?

אנחנו הגשנו תכנית אסטרטגית, תכנית חומש, של חמש שנים, לגב' רינת שפרן ולמשרד לשוויון חברתי.

אני רוצה את זה בשביל לעקוב.

התכנית היא איך אפשר למנף את המו"פ ולממש את הפוטנציאל הקיים. יש לנו פוטנציאל מאוד גדול, רוצים לממש אותו, ויש תכנית מאוד ברורה וטובה איך אפשר שנה אחרי שנה, תקציב די מפורט, איך אפשר למנף פה את העשייה המדעית והמחקרית גם על מנת לתרום לחברה שלנו. זה מה שקיים ואני אשלח לך בכיף ונדון בזה. אני קטונתי מלתת תשובות טובות לצורך הזה, אני ממש קטונתי, יש משפטנים, יש רואי חשבון, יש אנשים שעוסקים בתחום, אני מאוד מקווה שהם ייתנו מענה ופתרון לבעיה הזאת. זה חשוב מאוד.

אפשר להגיד כמה מילים?

כן, בכיף, בכיף.

סליחה, ניתן לראש הרשות לברך, ואחר כך הרשויות המקצועיות.

אדוני יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת איימן עודה, אנחנו שמחים שאתה יחד עם חברי ועדת המדע נמצאים אצלנו בכפר קרע. אני הייתי באמצע פגישה, אבל היה חשוב לי לבוא ולפגוש אתכם. תודה רבה על הביקור.

כמה מילים על היישוב כפר קרע. היישוב כפר קרע מונה כ-22,000 תושבים וסימן ההיכר הבולט שלו בתוך החברה הערבית, זה יישוב של אקדמאים. כמעט כל בית אב ביישוב כפר קרע, ואני לא אומר בהגזמה, תבדקו מה שאני אומר, יש יותר מאקדמאי או שניים בתוך כל בית אב. רק עכשיו במבחני רפואה יש לנו 16 בוגרים שעברו את מבחן הרפואה ובסך הכול יש לנו קרוב ל-470 רופאים ביישוב כפר קרע, וחלק גדול מהם הם כבר אחרי התמחות.

אחרי עראבה?

לא נכון, אנחנו מקום ראשון לפני עראבה ביחס למספר התושבים. זה בסקר בטוח. בעראבה מספר התושבים יותר גדול מכפר קרע, הם מגיעים ל-27,000 תושבים ובאופן יחסי היישוב כפר קרע מוביל מבחינת הרופאים. הוא צפוני, בגלל זה הלב שלו קצת יותר צפונה.

לא, מבחינה גיאוגרפית אני יותר קרוב לכפר קרע, אבל אשתי מעראבה.

אבל תגיד לחברי הוועדה שהיא עובדת בכפר קרע. אז זה סימן ההיכר הבולט ביותר. כמעט בכל תחום שאתם נוגעים בו בתחומים אקדמאיים יש נציגים של היישוב כפר קרע ואנחנו מתגאים מאוד בעניין הזה.

הרשות המקומית. אני קדנציה ראשונה, שימשתי בעבר יועץ משפטי של רשות העתיקות, באתי לשליחות, אני לא אדם פוליטי, באתי מתחום העשייה במשרדי ממשלה אחרי כמה שנים והחלטתי שאני עושה שליחות ליישוב שלי ובאתי ואני בקדנציה ראשונה מכהן כראש הרשות. במליאת המועצה 13 חברים ואני יושב ראש המועצה.

חשוב לי להדגיש בפניכם כמה דברים בקצרה. מאז שנכנסתי הצבתי לעצמי שלושה יעדים. היעד הראשון, השקעה במערכת החינוך. זו ההשקעה הכי לא משתלמת פוליטית, אבל מנהיגות צריכה לסמן מטרות וללכת גם אם אתה לא קוצר פירות מחר בבוקר, כי זה לא כמו לעשות אספלט על כביש, לך תצטלם וכל היישוב מוחא לך כפיים. ההשקעה באדם היא הדבר הנכון. אם אתה רוצה לבנות חברה בריאה, נכונה, בריאה שמסתכלת קדימה, בריאה שמייצרת, אתה צריך להשקיע באדם והאדם נמצא בראש ובראשונה במערכת החינוך והנושא הזה מאוד חשוב לנו.

הדבר השני, אנחנו כחברה הערבית, כל מי שמכיר את החברה הערבית יודע שאחת הבעיות הכי קשות שיש בחברה הערבית זו סוגיית התכנון והבנייה. כמעט רוב היישובים הערביים בלי תכניות מתאר, בלי תכניות מפורטות. החברה הערבית סובלת מאוד מנושא של היתרי בנייה ובעקבות זה גם חשמל. ביישוב כפר קרע 5,200 בתי אב, 2,500 מהם ללא חיבורי חשמל, הכול פיראטי.

אני לא אדבר בנושא של מדיניות ממשלה, מדיניות מדינת ישראל, בכל מה שקשור לאיך מתמודדים עם סוגיה כזאת, אבל אני חושב שלא אנושי להשאיר 2,500 בתי אב ללא חשמל. חשמל זה אומר מקרר בתוך הבית, זה אומר חלב לילדים. זכות בסיסית לאדם לחיות, הוא חייב להיות מחובר לחשמל, כמו לאוויר וכמו למים. אבל נניח לסוגיות האלה.

אנחנו לקחנו את סוגיית התכנון והבנייה, הצבנו אותה כיעד מרכזי והתחלנו לקדם כי הבנו ואנחנו משוכנעים שכדי להסדיר את כל נושא הבנייה הלא מוסדרת ביישוב וגם לפתור את בעיית החשמל אתה צריך תכנון. אבל תכנון לא רק לבעיות האלה. אם אתה רוצה לבנות יישוב, להסתכל לעתיד לפיתוח של יישוב ואתה רוצה לבנות תכנית של פתרון ניקוז כללי, תחבורה, כמעט בכל תחום שאתה נוגע, סביבה, אתה חייב תכניות מאושרות.

כשנכנסתי לתפקיד מ-83' עד 2018 לא הייתה תכנית מפורטת אחת. היום כשאני עומד ואני בא, עצרתי ישיבת עבודה עם מהנדסת המועצה והצוות שם, אני יכול להגיד לכם ש-90% מתחום השיפוט של כפר קרע נמצא בתכנון. אין לזה תקדים בחברה הערבית. אין לזה תקדים ואני אומר את זה בריש גלי ובראש מורם. סוגיית התכנון גם היא סוגיה מאוד מאוד בעייתית בהיבט הפוליטי, למה? כי ברגע שאתה מתכנן אתה צריך גם לתת דעתך לנושא של הפרשות לצרכי ציבור ורוב הקרקעות שיש לנו בתוך היישוב הן קרקעות פרטיות. לבוא ולדבר עם אנשים בשפה של הפרשה לצרכי ציבור, זה לא כל כך פשוט להתמודד עם אנשים, עם יישוב, ולדבר איתם בשפה של להפריד 40%-35% מהקרקע הפרטית שלהם לצרכי ציבור. אבל עוד פעם, מנהיגות צריכה לקבל החלטות לא שיש עליהן הסכמה, היא צריכה לקבל החלטות אם היא מאמינה שזה הולך לקדם את היישוב ולבנות עתיד יותר טוב לבני המקום.

הדבר השלישי שהצבנו לעצמנו כיעד, איך משפרים את הקשר בין התושב לבין הרשות המקומית, איך השיח הזה צריך להיות שקוף יותר, ברור יותר. אתה צריך לתת להם שירותים בצורה טובה יותר, לצורך זה הקמנו מוקד עירוני. לקחנו את אתר האינטרנט של הרשות, שדרגנו אותו, הקמנו אפליקציה לתושב והתחלנו לדבר עם התושבים בשפה אחרת. אם לפני עידן חמש שנים היו באים בחמש בבוקר להירשם לגן ילדים, היום אמא יושבת במשרד שלה על הכיסא, לוחצת על כפתור ורושמת את הילד לגן דרך אפליקציה, בלי להגיע ובלי תור ולתקשר עם ראש הרשות בכלל. כל היישוב מחולק לאזורים וכל אחד רושם את הילד שלו באזור. זו דוגמה פשוטה מאוד לדבר שכל כך הטריד. מה שמובן בתוך החברה היהודית, מה שאני רוצה להגיד לכם זה שזה נחשב כמהפכה אצלנו כשאתה נוקט בצעדים כאלה.

יש לנו מערכת חינוך מפותחת. אני יכול להגיד לכם שהיישוב כפר קרע, לפני שבוע ביקרו כאן ועדת השיפוט של משרד החינוך, הוא מועמד לפרס חינוך ארצי ברמה הארצית של המדינה. הם ביקרו ויש לי ציפייה גדולה מאוד שכפר קרע יזכה בפרס חינוך ארצי. זה גאווה, זה מקור גאווה ליישוב.

זה באופן כללי על היישוב ואני לא דיברתי על הרבה דברים, לא דיברתי על הטיילת, לא דיברתי על מרכז תרבות, על אולם הספורט שחנכנו לפני חודש בנוכחות מכבי תל אביב. להביא את מכבי תל אביב לתוך יישוב ערבי, תאמינו לי, זו לא משימה פשוטה. לא דיברתי על המגרשים שאנחנו פינינו אותם, על משחקיות. היישוב כפר קרע הפך להיות יישוב אזורי, כמעט מכל היישובים באים אליו, באים לפארק העירוני, באים לטיילת, באים למערכת החינוך ללמוד אצלנו וזה מייצר לנו אתגרים חדשים בתור יישוב, בתור ההנהגה של היישוב, כי אנחנו צריכים גם לתת מענה לעניין הזה.

בגלל האזוריות אני עובר למו"פ וכאן, חבר הכנסת איימן, אני רוצה להגיד כמה מילים. המו"פ הוא מקור גאווה של היישוב כפר קרע. בחברה הערבית יש את המו"פ במשולש ויש את המו"פ של הגליל. במו"פ המשולש אין דומה בחברה הערבית שקמים 20-15 דוקטורנטים אחרי שסיימו, רובם כבר דוקטורנטים, והם באים בבוקר כדי לעסוק במחקר. אין לזה דומה בתוך החברה הערבית. המרכז הזה שקיים בכפר קרע הוא מקור גאווה ליישוב. אנחנו כרשות מקומית תומכים באופן חזק מאוד כי אנחנו מבינים שהעולם משתנה והמדע הופך להיות מרכזי בתוך החיים שלנו וזה אחד הדברים שמאפיינים את ההנהלה הנוכחית. אנחנו לא חושבים על מחקר בבוקר, אנחנו חושבים רוחבי ואנחנו בונים תכניות אסטרטגיות לעתיד.

שמעתם את הסקירה של ד"ר אברהים וד"ר אברהים לא סקר את כל העשייה של המו"פ, ואני אומר לכם רק כששמעתי את הסקירה הקצרה שלו. המקום הזה, היוזמות שהוא מקדם הן לא רק יביאו תועלת ליישוב כפר קרע ולחברה הערבית, אני מדבר ברמה של מדינת ישראל וברמה עולמית. אם לפני שבועיים ביקרה אצלנו המשלחת האירופית כדי ללמוד מה נעשה בתוך המו"פ וללמוד על היוזמות, יש בזה אמירה מאוד ברורה.

יש ביקור שנתי לתלמידי התיכון?

יש לנו שיתוף פעולה הדוק, פורה. אני כראש רשות מנצל את הכישורים שקיימים כאן, לא מעט אני מעסיק אותם לטובת היישוב, אבל אני עכשיו מסתכל רוחבית ואני אומר לך, מה שקורה כאן הוא לא דבר מובן מאליו. לא מובן מאליו בתוך החברה הערבית ובכלל ברמה של מדינת ישראל. דוקטורנטים שבאים ועוסקים במחקר, אם לומדים כל מחקר בפני עצמו ומה תהיה תרומתו לבריאה בכלל, לעמים בעולם, אני אומר לך, זה יכול להיות מקור השראה וגאווה לחברה הערבית ואני חושב למדינת ישראל.

ואני אסיים בדבר של בקשה. אנחנו שמחים על הביקור שלכם, אבל הביקור שלכם ייבחן עד כמה בסופו של יום זה יתורגם למעשה, ומעשה מבחינתנו זה היכולת של ועדת המדע לגייס ולתרום ולחזק את מרכז המו"פ. אני מציע לוועדת המדע לקחת את מרכז המו"פ כפיילוט של הוועדה, לבוא לבנות תכנית אב יחד עם המנהיגים המקומיים שמובילים את המקום המפואר הזה ולבנות תכנית עבודה, לתת למקום הזה תקציבים כדי להמשיך ולתמוך במחקרים הקיימים. ד"ר איימן, החברה הערבית תכיר לך תודה אם תצליח לעשות את זה. אני אומר לכם, אנחנו שמחים שאתם פה.

אני עורך דין בקושי.

אבל אני מאתגר את ידידי איימן עודה ואת חברי הוועדה. אמרתי, אני שמח על הביקור שלכם, אבל אני אומר לכם, כראש רשות, בסופו של יום אני מסתכל על התוצאה, מבחן התוצאה הוא ביכולת שלכם לקבל החלטה שהמו"פ הוא פרויקט של ועדת המדע. אין לכם דומה בחברה הערבית והסיכוי שלכם להרים דגל ולהגיד הצלחנו ותמכנו ועזרנו לחברה הערבית הוא במידת התמיכה וגיוס הכספים למו"פ. זה אתגר שאני מבקש שתיקח אותו על עצמך יחד עם חברי הוועדה כי כולנו נזכור, ובזה אני אסיים, התוצר הסופי שייצא מכאן הוא למען האנושות ולא רק למען כפר קרע.

אני אשמח מאוד שרק לכפר קרע, אבל למען האנושות, תאמין לי, אם האיחוד האירופי הכיר בחשיבותו של מקום אין שום סיבה בעולם שוועדת המדע והיושב ראש וחברי הוועדה, והייתה לי שיחה עם השר אקוניס שביקר כאן והוא מכיר את המקום והוא ביקש לחזור ולבקר עוד פעם ושאל אותי: איך אני עוזר לכפר קרע? איך אני עוזר למו"פ, לקדם אותו? ואני מקווה שהוא יבקר אצלנו בקרוב, אבל אני שם את יהבי עליך, ד"ר איימן. אתה היום יושב ראש הוועדה ואם תיקח את כפר קרע ותחליט שהוא פיילוט ותגבש יחד עם החברים כאן תכנית אסטרטגית איך לתמוך גם תקציבית וגם איך לחזק את הקשר של המו"פ עם המוסדות בתוך המדינה ומחוץ למדינה, הם כבר שם, רק צריך לגבות אותם ולדחוף אותם עוד יותר, אז נגיד שהצלחנו לעשות משהו לכפר קרע.

תודה רבה לכם על הביקור, יושב ראש איימן, אתגרתי אותך במשימה ובהצעה שאני מקווה שתיקח אותה בשתי ידיים. אני אשמח שניפגש ונחגוג ביחד את גזירת הסרט של תכנית אסטרטגית למו"פ ותקציבים שיתמכו בהם. תודה לכם וברוכים הבאים לכפר קרע. תסלחו לי, אני חייב לצאת, אבל היה חשוב לי לבוא ולברך אתכם, לפגוש אתכם, יישר כוח.

בבקשה.

תודה רבה. אני רייצ'ל, אני ממשרד המדע, יש כאן את הדסה, שהיא ראש המטה של המנכ"ל, יש כאן את אלי שהוא מנהל תחום בכיר מדע וקהילה. קודם כל תודה רבה על האירוח ותודה רבה על הוועדה ולחברי הכנסת על ההזמנה להצטרף.

רציתי רק להגיד שאנחנו מתרגשים כל פעם לשמוע על המחקר שלכם. חשוב לי גם לשתף עם כולם, למי שלא מכיר, משרד המדע תומך בשבעה מרכזי מו"פ אזוריים מדי שנה, בערך 40% מהתקציב השנתי שלהם מגיע ממשרד המדע, שזה בלי קשר לגרנטים, שמו"פ המשולש זוכה בהרבה גרנטים ואנחנו כל שנה מסתכלים על הביצועים של מו"פ משולש ורואים שיש להם ביצועים מאוד יפים, שיתופי פעולה בין-לאומיים מאוד מעניינים, זכייה בגרנטים כמו הורייזן ודברים כאלה שלא כולם זוכים בדברים מהסוג הזה.

כמה אתם משקיעים בשנה במו"פ כפר קרע?

בשנה שעברה 2.9 מיליון שקל, השנה 2.6. זה תלוי בהישגים של המרכז כי יש תחרות - - -

השנה, כמו שאמר המנכ"ל, יצאנו בקול קורא פיתוח כלכלי והמו"פ זכה ב-2.6 מיליון שקל, לצורך טיוב תשתיות, כוח אדם ומסוג זה. פלוס אנחנו הצענו, כולל מו"פ המשולש, ליווי של חברת ADO שיוכלו לעזור להם לגבש תכנית אסטרטגית וסקר של האקו סיסטם כאן האזורי.

אני רוצה להגיד שאנחנו מאוד שמחים להיות כאן ומאוד גאים לתמוך במו"פ ואנחנו באמת רואים בכל הפרויקטים שלכם שההבנה של פיתוח כלכלי הוא מאוד חזק כאן, ואני לא חושבת שאפשר להגיד את זה בכל מקום ובכל גוף מחקר שמבין מאוד טוב את המשימה הזאת ומו"פ המשולש בהחלט מבין מאוד טוב איך לקחת את המחקר ולהפוך את זה למשהו שמועיל לחברה. תודה רבה.

אנחנו מאוד מאוד מעריכים את תמיכת משרד המדע לאורך תקופה ארוכה מאוד. זה לא יום ויומיים, תהליך ארוך מאוד. אני יכול להגיד אחרי 20 שנה שהמחקר בכפר הוא מושג, המרכז חזק ועובד וימשיך לעבוד. זה כבר מאחורינו וזה בזכות משרד המדע. תמיכת המשרד המדע מהווה חלק ניכר בתקציב שלנו, אבל גם אנחנו זוכים בפרויקטים תחרותיים. בשנת 2022 זכינו בשישה פרויקטים, זו פעם ראשונה בתולדות המרכז הזה, הגענו לתקציב של 21 מיליון שקל, שאף פעם לא היה דבר כזה, בעיקר בזכייה במחקרים תחרותיים בין-לאומיים.

יש תכנית חומש לחברה הערבית, לכבישים, לתשתיות וביוב, לכל מיני דברים, והמטרה שלי, והיה לי דיון על זה, היא איך אפשר לקחת מהתקציב הזה על מנת לחזק את המדע והטכנולוגיה, את הפיתוח המדעי בתוך החברה הערבית. זה הנושא, איך אפשר לממש בכסף שנמצא, שאושר, איך אפשר לקחת חלק ממנו על מנת לחזק את התשתית כאן, על מנת לקלוט עוד חוקרים. הרבה חוקרים רוצים להצטרף, צריך לקלוט אותם, פשוט מאוד, ולאפשר להם להצטרף לרכבת הזאת. זו הנקודה החשובה. יש אפשרויות שונות שדיברת עליהן, באמצעות קולות קוראים ייעודיים או כל מיני דברים אחרים. אני חושב שפה צריך אנשים בעלי מקצוע בתחום הזה על מנת לבחון את הסוגיה הזאת.

ברשותך, אני חייב לציין, לגבי עניין תקצוב המו"פים האזוריים, משרד החקלאות, על ידי לשכת המדענית הראשית מתקצב בשמונה מרכזי מחקר ופיתוח אזוריים בפריפריה. המו"פ הזה לא נמנה על אחד משמונת המו"פים האלה, אלא השנה דווקא ייעדנו שני קולות קוראים ייעודיים למרכזי המחקר ופיתוח בחברה הערבית, למו"פ הזה ולמו"פ של הגליל, שני מיליון ושני מיליון בתחום הצאן ובתחום הזיתים.

אנחנו רואים חשיבות רבה מאוד לעשייה המחקרית שהמו"פ הזה מציג על ידי המחקרים שהוא מגיש והוא מגיש מחקרים לקולות הקוראים השונים שהמדענית הראשית מפרסמת. אמנם לא זוכים, זה עניין של תחרות ושיפוט מאוד אגרסיבי, אבל אנחנו מברכים מאוד על העשייה המחקרית של המו"פ.

תודה רבה. המנהל המדעי, סוף סוף יש לנו מנהל מדעי, מוחמד עתאמנה, הוא היה הסטודנט הראשון במרכז הזה לפני הרבה שנים.

העובד הראשון.

הסטודנט הראשון, העובד הראשון, הוא ליווה את ד"ר עבד עתאמנה, והוא החליט ללכת לאקדמיה ולפני חצי שנה - - -

שנה וחצי.

שנה וחצי? סיימת כבר?

כן.

לפני שנה וחצי סיים את ה-PHD שלו באוניברסיטת תל אביב והוא עכשיו יוביל את המו"פ ברמה המדעית. בבקשה, תציג, תודה רבה.

שלום. תודה על הדברים, אני פשוט נכנסתי לתפקיד, חדש, כמה חודשים. איך שאברהים אמר, אני הייתי העובד הראשון במו"פ מאז הקמתו ב-99'-2000, הייתי עוזר מחקר ואז רק סיימתי את התואר הראשון באוניברסיטת תל אביב והתחלתי לעבוד פה בתור עוזר מחקר. אחרי זה עשיתי את אחד הפרויקטים שעבדתי עליהם, הפכנו אותו למאסטר שלי ומאז התקדמתי במיקרוביולוגיה ואחרי זה עברתי לביוכימיה, סיימתי דוקטורט לפני שנה וחצי וחזרתי למו"פ המשולש.

במה סיימת?

סיימתי ביוכימיה וביולוגיה מולקולרית. אחרי זה חזרתי למו"פ המשולש בתור חוקר והיה מכרז למנהל מדעי וניגשתי והתקבלתי כמנהל מדעי ונכנסתי לתפקיד רק חדש.

אחרי הרבה זמן שאברהים מילא את התפקיד ועכשיו אני לוקח חלק מהתפקיד הזה, או לוקח את החלק המדעי של התפקיד, שזה הולך להיות מאוד מאתגר, ואני רואה בזה תפקיד מאוד מאוד מאתגר כי נכנסתי לתפקיד אחרי שהייתי מנותק מהמו"פ כל התקופה של הדוקטורט שלי וגם כשעבדתי בביוטק לפני זה, אז זה קצת קשה ואולי צריך לקחת זמן עד שאני אכנס לתפקיד, במיוחד שאנחנו יוצאים בתכנית אסטרטגית שעכשיו בונים אותה. אז הכוונה שלנו לייעל את העבודה של המו"פ ולשמש כעובדים לחברה שלנו ולתעשייה שלנו, למנף ולשמש מקום למינוף התעשייה של האזור שלנו.

אני אדבר על הפרויקט שאני הולך לעשות פה, אני לא רק מנהל מדעי, אני גם חוקר, אז על מה שאני הולך לעבוד במו"פ. העבודה שלי הולכת להיות בתחום הסרטן. זה תחום של המשכיות ממה שעשיתי בדוקטורט שלי. בדוקטורט שלי עבדתי על דלקות ועל מנגנונים של דלקת, עכשיו אני ממיר את זה לסרטן ולמחלות אימוניות באימונותרפי. אימונותרפי זה טיפול במחלות בסרטן על ידי המערכת האימונית שלנו.

רק בקצרה, לפני כעשור חוקרים נתנו סמנים למחלת הסרטן, אחד הסמנים הכי חשובים בסיפור שם היה הדלקת. סרטן יכול לגרום לדלקות ממושכות כל הזמן ואז חוץ מהמחלה של הסרטן יש לנו עוד תופעות שיכולות ל - - -

בתקופה הראשונה של הסרטן?

כן, מהתחלה זה יכול להמשיך לעשות דלקות בגוף האדם. סרטן יכול לעשות דלקות ודלקות יכולות לגרום לגרורות.

אתה אומר את זה בשביל זיהוי מוקדם?

זה זיהוי מוקדם ומניעה, לא רק זיהוי. מה שאנחנו הולכים לעשות זה לא רק זיהוי, אלא גם מניעה של המחלה, כי דלקת יכולה לגרום לתאי סרטן לעשות גרורות. כיום ידוע שכמעט 90% מתמותה מסרטן זה בגלל הגרורות. אם הסרטן היה עדיין במקום ואין לנו גרורות זה יכול בשלב מוקדם מאוד לרפא את הסרטן באופן מלא, אבל כשיש לנו גרורות זה אומר שהסרטן שלנו נד ומתפשט בכל הגוף וזה יכול ב-90% לגרום לתמותה.

המחקר שלי, שהתחלתי אותו בדוקטורט שלי, עבדתי על רצפטורים, על מקרופאג'ים, מקרופאג'ים זה תאים בולעניים שהם התאים הראשוניים שמגנים עלינו מפני כל מיני מחלות או כל מיני פתוגנים שנכנסים לגוף ומסתבר שאחד הרצפטורים שעבדתי עליו, שהוא רצפטור מאוד חשוב שקיים גם על המקרופאג'ים, יש לו ביטוי יתר בתאי סרטן. ראו שעיכוב של הרצפטור הזה יכול למנוע את המחלה או התקדמות המחלה, כי הרצפטור הזה יכול לעשות עיכוב לניידות, הרצפטור הזה כשהוא מופעל הוא גורם לתאים לנדוד, הוא הטריגר שנותן לתאים לגדול.

אחת התרופות שמשתמשים בהם כיום לטיפול בסרטן, זה טקסון, פקליטקסל או טקסון. טקסון תוקף את הרצפטור הזה, מגביל אותו, ואז הוא גורם לדלקת שיכולה כביכול לעכב, אבל מה היא עושה גם? הרצפטור הזה מפעיל מולקולות, משחרר מולקולות שאומרים שצריך להתנייד, לעשות נדידה של התא.

הוא גורם לו כמו לחלות בעצם.

בדיוק, אז מצד אחד הוא הורג את התא, מצד שני הוא גורם לתא לנדוד. בדוקטורט שלי מצאתי חומר, בשיתוף פעולה עם פרופ' רון בויטלר, חתן פרס נובל בתחום, שיכול לעכב את הרצפטור הזה בעכברים, אבל הוא מעכב אותו בבני אדם. אז החומר הזה יכול להיקשר ואז הוא יכול לעכב את הפעילות של הרצפטור. כל שרשרת האירועים שגורמת ליצירה של הרצפטורים האלה, של החומרים האלה, שגורמים לנדידה יכולה להיעצר וכך אני יכול למנוע נדידה של התאים. זה פעם אחת.

ודבר אחר שאני הולך גם לעבוד עליו, זה לחפש את המולקולות האלה או את התרופות האלה מחיידקים. למה חיידקים? כי חיידק הוא יצור מאוד חכם, למרות הוא פרימיטיבי אבל הוא מאוד חכם שהוא יכול לעשות תמרון למערכת האימונית שלנו, במיוחד כשהוא עושה ביופן. כשהוא עושה ביופן הוא יכול לשחרר חומרים שהוא יכול לתמרן את המערכת האימונית שלנו ולגרום לה לדעוך, פשוט לא להגיב, זה אומר שהחומרים שהוא משחרר יכולים לעכב את התגובה הדלקתית ובכך החומרים האלה יכולים, יש להם סיכוי מאוד גבוה לעכב את הרצפטורים שיכולים לגרום לנדידה של התאים. זה התחום השני שעובדים עליו.

לנדוד לאן?

להתפשט בכל הגוף, גרורות. אני מונע מהם ליצור גרורות, בכך אני בעצם עוצר את המחלה.

אתה מונע מהם לנדוד?

לנדוד בתוך הגוף שלנו.

איפה עומד עכשיו המחקר הזה?

מצאנו מולקולה שיכולה למנוע. אני נכנסתי חדש למו"פ כחוקר, אנחנו עבדנו על זה בתור - - - עכשיו אני עובד על זה בתור anti cancer, כנגד סרטן, הגשתי שני קולות קוראים למשרד המדע, ה- proposal של הקול קורא הלאומי, והגשנו גם proposal לקול קורא הבין-לאומי צרפתי-ישראלי.

תודה רבה, מוחמד. אני מבקש מכל הנציגים להיצמד לחמש דקות. ד"ר אסתר מג'דלי הצטרפה אלינו לפני ארבע שנים, היא דוקטור בתחום אנרגיה חלופית, היא הצטרפה לקבוצה שלי והיא מובילה את התחום שלנו בתחום אגרו-וולטאי ואנחנו זכינו בה. אני מבקש רק לציין שאנחנו השנה הצלחנו לגייס שלושה חוקרים חדשים, מוחמד אחד מהם ועוד שניים חדשים, הם יציגו בפניכם בקצרה מה הם הולכים לעשות כאן. בבקשה, אסתר.

המטרה היא להמשיך ולתת לצמח לגדול ולתת תפוקה חקלאית ולייצר חשמל בלי לפגוע בתפוקה החשמלית. אנחנו רואים בפרויקט הזה פוטנציאל אדיר לפיתוח כלכלי ויש התעניינות מאוד מאוד רבה בשוק העולמי בפרויקט שלנו. תודה רבה.

זה מתאים לכל סוגי הצמחים?

לכל סוגי הצמחים. אנחנו עושים עכשיו בשישה מקומות.

תחשבי על דיון בוועדה על זה, נזמין אותה.

לא, אני מתכוון אם יש לכם חוות.

כן, אנחנו נלך לשם עכשיו, תראו את זה. אני רוצה לציין שד"ר סעאבנה הוא אחד המקימים של המרכז הזה, הוא אבן יסוד ואבן דינמית מאוד לכל מה שנעשה כאן, גם המחקר שלו פורץ דרך, התמיכה הראשונה הייתה במשרד המדע, התחלנו את הבוסט הזה, אחר כך הוא זכה בתמיכה של המחקר הגרמני, של ה-BFG, בתקציב די יפה לאורך חמש שנים, פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון.

אני אמשיך. תודה, אברהים, אני יכול לפרוש בשיא עכשיו אחרי כל מה שאמרת, אבל בכל זאת אני אגיד כמה מילים. בהמשך לשיח שהיה בינינו, חבר הכנסת איימן עודה, אני אתחיל בזה שאני אציג את התמונות הקשות שאנחנו אמורים לעבוד איתן, כי מצד אחד כולם יכולים להגיד, עם ההייפ המאוד רציני שיש לכל התחום הזה של machine learning, למידת מכונה, אנחנו יודעים שיש מערכות קריאה אוטומטית ואתה יכול לכתוב והמחשב יכול לקרוא ו-OCR וגם הג'אג'ה 53 החדש וכל הסיפור הזה.

זה או לכתוב ספרים.

כן, אני אדבר גם קצת על זה. זה נראה כאילו הבעיה היא פתירה, אבל לצערי הרב בין מה שאנחנו שומעים עליו בחדשות לבין - - -

לא, אני כועס ברמה האישית, לפני יומיים סיימתי ספר, אז עכשיו אני הבנתי שאפשר לכתוב ספר, עוד עשר שנים יכתבו ספר תוך - - -

אז אני אכעיס אותך עוד יותר.

יש לנו ישיבה על בינה מלאכותית עוד שבועיים, בדיוק על הדברים האלה.

אתה מדבר על הג'אג'ה 53, אני בכל זאת אתייחס לזה. אתה מדבר על איזה שהיא תוכנה שהיא אחת החדישות שיש היום, יותר מזו שיש לגוגל, הם עדיין לא הוציאו אותה, את הלנדא, אבל אתה מדבר על הג'אג'ה 53 ואני יכול להגיד שזה עדיין לוקה בחסר וזה עדיין לא הגרסה הסופית, אבל יכעיס אתכם יותר, שאם פעם חשבו שזה ב-2060, היום חושבים שב-2030 אנחנו נגיע לשלב כזה שתכתוב בדיוק כמו בני אדם ואז היא תתחיל לעבוד.

אני יכול לדבר על ניסיון אישי שהיה לי עם סטודנטית שעבדתי איתה, שרצתה לכתוב תכנית ופנתה לג'אג'ה 53, ביקשה הצעה לתכנית, היא נתנה, לא הייתה טובה, ביקשה לשפר קצת ולשפר קצת, אחרי חצי שעה הייתה לה הצעה מסודרת של עשרה דפים, עובדת מצוין. אבל מצד שני זה לא אומר שכל הבעיות נפתרו עדיין, כי למשל משימות מאוד, אני לא אגיד פשוטות לבני אדם כי גם לבני אדם הן לא פשוטות, אבל משימות מורכבות מהסוג הזה לבני אדם שהם כן מסוגלים לעשות עדיין המחשב לא מסוגל לעשות.

אנחנו מדברים על מסמכים שהם כתובים בשפות עתיקות, הרבה פעמים המסמכים האלה כתובים בערבית, בערבית בכתב יד, אפילו בעברית, גם בעברית ערבית, גם בערבית עברית, גם בארמית, בכל מיני שפות שונות, בדרך כלל לא שומרים על כל מיני כללים של כתיבה, למשל במסמכים מצד שמאל אתם יכולים לראות שפעם כתבו הורייזנטלי, פעם הם כתבו אנכי, פעם אופקי, מה שבא להם, הרבה פעמים אפילו בצורה של עיגול, למשל אם אני לא טועה בתמונה שאני אראה בהמשך הם אפילו כתבו ישירות על תמונה של סוס.

בכל מקרה אנחנו צריכים לדעת להתעסק עם מסמכים מהסוג הזה, לדעת לקלוט מה שיש בתוך המסמכים הללו. קודם כל לדעת את מבנה הדף, לדעת את הכיוון של השורות, להוציא את השורות, להוציא את התמונות, להפריד את התמונות מהשורות ואז להתחיל בתוך השורות שאנחנו מוצאים לחפש את מילות המפתח שלנו כשהכוונה היא פשוט להחליף את כוח האדם בכוח מחשב.

אני אתחיל מזה. אני ממש קפצתי לאמצע בגלל חוסר הזמן, אבל אני אתחיל ואני אגיד שכל הסיפור הזה התחיל מזה שאנחנו עמותה שעוסקת בחקר ההיסטוריה הערבית המדעית, אני וד"ר מוחמד פה, מהאנשים הראשונים שהתחילו להתעניין בזה, אנחנו באנו והסתכלנו וראינו שבעולם כיום יש קרוב ל-40 מיליון ספרים, דוקומנטים, שכתובים בשפה הערבית שנכתבו לאורך כ-1,400-1,200 שנים ובכל תחומי המדע, בכל תחומי הספרות והמדע וכך הלאה, וכשבאנו ובדקנו מה קורה עם המסמכים הללו, כמו שאתה אמרת, חבר הכנסת, מתברר שרק 5% מתוך אותם מסמכים עברו את התהליך המדעי של רביזיה ובדיקה.

מ-2,000-1,000.

5% מכל ה-40 מיליון שיש, 11 מיליון ללא עותקים, 40 מיליון עם עותקים.

1,200 ספרים אמרת, לא?

לא, ב-1,200 שנים כתבו קרוב ל-90 מיליון ספרים, ומה שנשאר מה-90 מיליון זה 11 מיליון. דרך אגב, למטרת השוואה, וזה אני יודע ממוחמד, כל המורשת המדעית היוונית היא 60,000 ספר.

לא, ערבית כמה?

ערבית זה 90 מיליון ומה שנותר ממנה זה 11 מיליון. זה בכל התחומים, גם כשאתה מדבר על מתמטיקה, רפואה, כל תחומי המדע.

90 מיליון?

90 מיליון מכתות, וכשאני מדבר על מכתות אני מדבר על משהו שיכול להיות איזה שהיא אנציקלופדיה, כמו זו של נפיס.

זה קרה בהחלט, מר איימן עודה, שהמציאו שיטה פשוטה איך לייצר נייר. זה אִפשר לכתוב הרבה ספרים, אני מניח שגם היוונים, אם היו מצליחים לייצר נייר פשוט ולא לעבוד עם הפפירוס המצרי היקר אז היו אולי כותבים גם מיליונים. המהפכה, כמו היום, הדיגיטלית, יש מיליארדים של מיליארדים כתובים. תעשיית הנייר אפשרה לכתוב את כל מה שרצו לכתוב, כי הנייר היה בזול.

אני חושב כמה ערבים היו בכלל וכמה אנשים היו כותבים וסופרים.

זה לא הרבה. אתה מדבר על האיסלם. ערבית, שזה נכתב בשפה הערבית, זה כל העמים הפרסים, הטורקים, האפריקנים.

זה נראה לי מספר שהוא מעט מדי. אולי 90 מיליון ידועים ורשומים. יש הרבה יותר.

אני גם מאמין, בתקופה של 1,000 שנים.

הפגיעה העיקרית הייתה במה שקרה בבגדד, אחרי - - -

למשל המונגולים השמידו המון מהספרים, אבל לשמחתנו עדיין 11 מיליון שיש לנו זה ממש בתחומים רבים ומאוד מעניינים מהמדע וגם זה הבסיס של המדע המודרני, כל המדע המודרני במאות ה-15 וה-16, כל הרנסנס התחיל מזה שהוא לקח את כל המדעים הללו ועליהם הוא בנה את כל המדע החדש.

הנקודה החשובה היא שבכדי לבדוק ולחקור את זה כמו שצריך, אני אמרתי את זה עוד בשיח הקודם שהיה לנו, עבודת מחקר שמנסה לקחת ספר ולחקור את המקורות שלו ומה כתוב שם וכך הלאה, זה נקרא בערבית תחקיק, או revision, עבודה של מאסטר או דוקטורט שיכולה לקחת שנתיים עד חמש שנים, תלוי בהיקף העבודה שיש שם, וזה גם הסיבה למה 400 שנה כל העולם הצליח לעשות revision לקרוב ל-5% בלבד.

המחקר שלנו בא להחליף את כוח העבודה המאוד תובעני הזה כי אחרי שאנחנו בונים את המערכות הללו, אחד הדברים שעושים זה אימות ספרים אחד מול השני, מה שנקרא registration. אם זה יכול לקחת לבן אדם רגיל, עובד מקצועי, משהו כמו כמה ימים או כמה חודשים, תוכנה יכולה לעשות את זה בכמה דקות ולהגיד לך פה זה השתנה ופה זה השתנה אחרי שהיא יודעת לקרוא את כל הדברים הללו.

אז זה חלק מהדברים שאנחנו עושים, אנחנו מנסים להחליף את כל היכולות האנושיות פר-אקסלנס, שרק בני אדם מסוגלים לעשות, בדברים שמחשב יודע לעשות, ולא בדברים שהם טכניים כי בדברים טכניים המחשב תמיד יידע לעשות, אלא בדברים שדורשים הבנה וחשיבה אנושית. לכן התחום הזה הוא כולו תחום שנגזר ממה שנקרא למידת מכונה או אינטליגנציה מלאכותית ושם אנחנו עושים את כל הדברים הללו.

אז זה בגדול המוטיבציה של מה שאנחנו עושים במחקר. אלה דוגמאות של כל מיני קשיים שיש. זה מספר אסטרונומיה, ההוא מספר של וטרינריה, ואתם רואים כתב יד שנמצא מעל התמונה בכל מיני כיוונים ואתה צריך לדעת לקרוא מה שיש בתוך הדבר הזה. הפתיע אותנו כמה מידע יש שאנחנו לא יודעים עליו.

אתה בישראל, איך הגעת לספרים הללו? כלומר צילמו אותם וזה נמצא במחשב?

זה השלמת התמונה. אנחנו לצערנו כמרכז קטן לא יכולים לעשות את העבודה המאוד מאוד יקרה של digitizing של ה-heritage, מה שנקרא סריקה וכך הלאה. עכשיו זה מתחיל להיות אחד הנושאים המאוד חשובים, גם בעולם, גם בקנה מידה של הספרייה העולמית וגם אצל מדינות ערב ולכן הם מתחילים להשקיע המון בלצלם, לסרוק ולהעלות לאינטרנט. אבל אם זה שם זה רק תמונה.

איפה זה המספר הגדול ביותר, בבגדד או באלכסנדריה?

אני חושב שדווקא בטורקיה יש את ה – מוחמד יכול לתת את התשובה היותר נכונה, אבל אני יודע שבטורקיה - - -

באיסטנבול לבד יש 100 מיליון כתבי יד.

אז האימפריה העות'מאנית אספה מכל מקום ושמה שם?

היה איסוף, על מנת לעצור את תהליך העצירה שקרה בתרבות האיסלמית. הם משכו הרבה מדענים והרבה ספרים על מנת לעצור את תהליך העצירה, והם לא הצליחו. עד היום הם לא הצליחו.

ואיפה ה-10 מיליון?

בכל העולם.

יש בהודו, יש במרוקו, יש בטורקיה, יש בכל מיני מקומות, אבל האוספים הגדולים זה באמת באיסטנבול וב - - -

אנחנו שואלים אותך כי זה מעניין אותנו.

ברור שזה מעניין, גם אותנו.

המקום השני זה הספרייה של המלך במרוקו?

מקום שני זה פרס, שלישי מרוקו. ארצות ערב ביחד הן הגדול ביותר, אבל מקום ראשון טורקיה, אחר כך פרס, אחר כך מרוקו ואחר כך מצרים. בהודו מצאו שלושה מיליון כתבי יד, באירן מיליון.

תודה רבה. מחקר בתחום מדעי החברה, פוסט דוקטורנטית חדשה אצלנו, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת תל אביב והיא תציג פרויקט שזכינו בו לפני שלוש שנים והסתיים ב-2022, פרויקט מטעם המכון הלאומי לחקר בריאות הציבור והיא תציג אותו בקצרה, בבקשה. אני מבקש לרזן להציג. רזן היא דוקטורנטית בקבוצת המחקר של ד"ר ג'לאל גנאים, היא תציג את הפרויקט החדש שלה שהיא זכתה בו במשרד המדע וגם היא שותפה פעילה מאוד בחברת אגרורים. בבקשה, רזן, כבוד גדול.

שלום לכולם. אני רזן יונס, סטודנטית שנה שלישית בדוקטורט בתחום הביולוגיה במדעי הסביבה בהנחייתו של פרופ' אלכס גורדון בתל אביב, בשיתוף ד"ר ג'לאל גנאים ממו"פ כפר קרע. נושא הדוקטורט שלי עוסק בייצור מטריצות חלבון חד תאי בשילוב עם ביופולימר שמיוצר על ידי - - - בשם רופרקס - - - מיקרו אורגניזמים פרוקריוטים שהם דומים לחיידקים אבל מקבוצה אחרת, מחלבון חד תאי, הוא הביומסה שהרופרקס מייצר והוא מכיל חלבון באיכות גבוהה מחומרים מזינים וחומרים ביולוגיים אחרים. המחקר התמקד בשימוש בפסולת מזון לגידול של הרופרקס.

הרופרקס הוא אורגניזם מאוד ייחודי, יש לו תכולת חלבון מאוד גבוהה, עד 70% ממשקלו היבש הוא חלבון, יש לו יכולת לשרוד ולשגשג בתנאים קיצוניים כמו מליחות גבוהה וטמפרטורות גבוהות ולכן הגידול שלו לא דורש מים מתוקים, הוא לא פתוגני והוא גם מייצר ביופולימר שנחשב כפלסטיק, כתחליף לפלסטיק, וגם משתמשים לאחיזה של תאים בתחום הרפואה. אנחנו צריכים חלבון אלטרנטיבי כי הייצור בשר, ביצים ומוצרי חלב קונבנציונליים אינו יעיל והם אינם בעלי קיימא והם גורמים לבעיות סביבתיות חמורות.

השנה זכינו במחקר הזה מה-GFI בשיתוף עם משרד המדע וברצוני להודות למשרד המדע ולמשרד החקלאות על התמיכה הנדיבה למחקר הזה. אני גם עובדת בחברת אגרורים, אגרורים היא חברת סטרטאפ שיזם אותה ד"ר ג'לאל גנאים, הוא חוקר במו"פ, כימאי, ולכן החברה הסכימו למו"פ. החזון של החברה זה לייצר תכשירי הדברה ירוקים לעולם נקי וחקלאות זולה וירוקה. החברה התחילה את הפעילות שלה ב-2016 עם שתי בקשות פטנטים וגייסה סך הכול שלושה מיליון דולר מרשות החדשנות ומשקיעים פרטיים.

המוצר הראשון של החברה נקרא פרומט, פרומט הוא חומר הדברה שמשמש להדברה של עש התפוח על ידי בלבול זכרי. בהשוואה למתחרים פרומט מגיע עם יישום קל, אחיד, בתחילת העונה ויכול להימשך לאורך כל העונה, כשבעה חודשים, ללא תחזוקה, ללא עובדים והוא חסכוני וידידותי לסביבה. המוצר מבוסס על קפסולציה מולקולרית של פירומונים, פירומון עש התפוח. הקפסולציה מאפשרת לייצב את הפירומון בפני תנאי סביבה שונים כמו לחות, אור וחמצן ומאפשרת לו להשתחרר באופן מבוקר ואטי. על פי בדיקות בשדה זה יכול להחזיק עד שבעה חודשים, שזה עונה שלמה של תפוחים. תודה רבה.

כל הכבוד לך. תודה. אנחנו לא ניקח אתכם כל כך הרבה במחקרים שלנו, אבל כדאי לכם לראות אותם, יש דברים מאוד מעניינים.

אנחנו לומדים ונהנים.

אני ד"ר רחמה מחמיד, אני עובדת סוציאלית, גרונטולוגית, חוקרת במרכז מינרבה לחקר אוכלוסיות מודרות בזקנה באוניברסיטת חיפה וחוקרת במו"פ. סיימתי את הדוקטורט שלי באוקטובר האחרון. תחומי המחקר שלי בעיקר בחברה הערבית, הראשון זה אלימות אינטימית ארוכת שנים בחברה הערבית, אז הדוקטורט שלי באלימות אינטימית מפרספקטיבה נשית רב דורית.

אלימות בתוך המשפחה הגרעינית?

חקרנו כשלושה דורות, את ההבניה החברתית, את הסבל של הנשים שחוו את האלימות במשך כל שנות חייהם. הצגתי את המחקרים שלי בפורומים בין-לאומיים, האחרון היה ברשות למניעת אלימות בקשישים הבין-לאומי, ביום חמישי האחרון.

תחום המחקר השני זה ציבור מסורתי בחברה הערבית. המחקר הזה עלה מהשדה בעבודה שלי, אני עובדת סוציאלית, זיהיתי בחברה שיש מחסור מול תכניות הטיפול, הן לא כל כך אפקטיביות, אז לפני כמה שנים בניתי במו"פ המשולש בית חם לחוקרים צעירים. ד"ר אברהים תמך ברעיון וגייס עוד חוקרים לעזור לי כי הייתי ממש צעירה בתחילת דרכי. גייסתי את ד"ר נדים שאר וד"ר מוחמד מסאלחה. התחלנו במחקר, זכינו במחקר מהמכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות.

מטרת המחקר הייתה בניית מסד נתונים יסודי בנושא פנייתם של תושבים ערבים בישראל לגורמים מסורתיים לקבלת סעד בריאותי, נפשי, תעסוקתי ומשפחתי. ההגדרה של התופעה היא פנייה לקבלת סעד אישי, נפשי, משפחתי, חברתי, רפואי ממש, לפתרון בעיות אישיות ואף בקשות לשינוי גורל כגון אבטלה ועוני, ליווי מחלות, שיפור וסיוע בהצלחה בבחינות, שמירה על מערכת זוגיות והבאת ילדים לעולם. ברגע שאומרים גורמים מסורתיים אנחנו כוללים אנשי דת רשמיים ולא רשמיים, אחרים שטוענים שיש בבעלותם כוחות על מיוחדים.

מה ידוע על התופעה? כמעט שאין מידע זמין על התופעה בקרב החברה הערבית בארץ. מה שידוע, ששכיחות התופעה ממש עולה עם הזמן. ד"ר מסאלחה טען שיש עלייה ניכרת במספרי הפונים לטיפול מסורתי. אלקרנאווי הוסיף שהסיבה לתופעה היא העיור הכפוי במגזר הערבי ואי שיווי המשקל שנוצר. אז כמו שאמרנו, טרם נערכו מחקרים בנושא בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ.

ערכנו מחקר משולב, מחקר איכותני בהתחלה, ערכנו ריאיונות עם אנשים שפנו לטיפול מסורתי בחברה הערבית, 50 ריאיונות עם אנשי מקצוע שנתקעו בטיפול בגלל התופעה הזו ועשינו ליווי לספרות בכל העולם וגם בעולם הערבי, הספרות המרכזית. מהריאיונות ערכנו נקודות בסיסיות לסקר הארצי שנערך דרך מכון מחקר והמדגם היה מדגם מייצג, וזה הכי חשוב שדאגנו להשיג אותו.

מהממצאים האיכותניים ראינו שהטיפול המסורתי קשור לכמה סוגיות ותופעות בחברה כמו עוני ואבטלה, אלימות, בריאות נפש, בריאות הגוף, בגידה וגירושים. מממצאי הסקר עלה ש-18.5% אנשים מכלל המשתתפים שפנו בעצמם לטיפול מסורתי ושאר המשתתפים יודעים לפחות על אחד מבני משפחתם או הקרובים להם שפנו לטיפול הזה, אז זה אחוז מאוד מאוד גדול.

הבעיה שדחפה אותם לפנות לטיפול מסורתי, האחוז הגדול מהפונים היה בגלל בעיות רפואיות כמו סרטן, סכרת, מחלות לב וכדומה. 34 הצביעו על בעיות נפשיות והשאר, כל הבעיות של הבאת ילדים לעולם, כישלון, אבטלה, עוני, כל הדברים האלה.

ממצא מאוד חשוב שעלה זה עניין העוני. עלות הטיפול, 10% הרגישו שהם מנוצלים ורוב הפונים לטיפול מסורתי היו אנשים שהם עניים ממש, מתחת לקו העוני. אני ערכתי את רוב הריאיונות או חלק גדול מהם בעצמי, נכנסתי לבתים, ראיתי את התנאים הסוציאליים והכלכליים הקשים מאוד במשפחות האלה ושמעתי על הלוואות שהם לוקחים על מנת לשלם למטפלים מסורתיים, מאות אלפי שקלים. העניין הזה, המשפטים שלהם מצלצלים לי, בגלל זה חשבתי על מחקר המשך שעוסק בעוני וטיפול מסורתי ולבדוק את הסוגיה הזאת לעומק. את המחקר הזה למחקר הפוסט דוקטורט שלי, אני אמשיך בו.

אני אישה ערבייה, אמא לשלושה ילדים, עם המחסומים שלנו לצאת לעשות פוסט בחו"ל, אנחנו צריכים להילחם עם כל העולם על מנת לצאת, בגלל זה אני עושה פוסט ראשון בארץ, אז חיפשתי שני מנחים. המנחה הראשון עוסק בעוני, ד"ר לאה לביא מאוניברסיטת תל אביב, והמנחה השני עוסק בחברה הערבית, בסוציולוגיה של החברה הערבית, ד"ר מוחמד מסאלחה. שניהם ינחו אותי בפוסט דוקטורט שלי. לצערי הפוסט לא מתוקצב עדיין ואני מאוד מעוניינת בנושא הזה, מתעניינת בזה ומאוד חשוב לי להתחיל בו בתקווה שיצליח להשיג מימון לפוסט בהמשך.

בהזדמנות הזאת, רחמה, אנחנו שואלים האם ייצא השנה קולות קוראים לפוסט דוקטורנטים, לדעתכם, אלי? יש סיכוי שייצאו קולות קוראים לתמיכה ולמלגות לפוסט דוקטורנטים?

תחום המלגות קצת השתנה במשרד ויכול להיות שישתנה בעתיד, עם קצת חילופים במדען ראשי ובממשלה וכאלה, אז כשנדע יותר - - -

יופי, תודה.

רוב המענקים זה לפוסטים בחו"ל והבעיה שנשים ערביות, לא כל כך מתאפשר להן לצאת לחו"ל, יש לנו מלחמה פנימית עם כל הסביבה. זה שווה בדיקה אפרופו שוויון הזדמנויות.

אז מה התרומה הייחודית של התופעה לחברה הערבית? זה תורם לחדר הטיפולים, למטפלים, לתכניות הטיפול, להנגיש, אי אפשר להתחיל לטפל בשיקום תעסוקתי ולהאמין שיש כוחות-על שמשפיעים עליו ובגלל זה הוא לא עובד, או יש כישוף או עין הרע. אני לא יודעת, זה מאוד חשוב העניין הזה לאנשי מקצוע וגם למקבלי ההחלטות. אז תודה רבה.

תודה רבה.

יש לי שאלה לד"ר רחמה על המוצר הקודם, הראשון שעשית, על האלימות האינטימית במשפחה. האם בעצם האלימות האינטימית היא נרכשת או היא תורשתית?

אנחנו לא בדקנו את העניין. יש בדמות הקורבן של הנשים משהו נרכש, הנשים מחונכות להיות סבלניות וזה נרכש מהאמא.

אני מתכוון למשפחה הגרעינית ועבדת עם כמה דורות, לראות האם בתוך המשפחה - - -

אנחנו בדקנו את הקורבן ולא את התוקף.

ולא עלית כמה דורות למעלה, לראות האם נגיד יש במשפחה גרעינית כזאת בן, האם לאבא שלו היה משהו כזה או אצל הסבא?

אנחנו בדקנו את הנשים. בפעם הראשונה אנחנו משמיעים את הקול של הנשים, זה היה חשוב לי, יש בדמות הקורבן משהו נרכש. הנשים מחנכות את הבנות שלהן להיות סבלניות וכנועות לאלימות וזה משהו שמושרש בחברה הערבית, אנחנו רואים שנשים שהן שרדניות, נותנים להן כבוד וזה מחמיר את התופעה.

שאלה אחרת, האם נושא הטיפול המסורתי הוא חוצה תרבויות, כאילו גם בחברה היהודית, בתרבויות שונות בעולם, הוא תופעה נפוצה וגם באחוזים?

גם בסוגיה הזו אין מה שנקרא חברה יהודית, יש חרדים, מסורתיים.

כן, אני מדבר על תרבויות שונות.

מדובר בתופעה עולמית, לא רק אצלנו בחברה הערבית, אבל יש בחברה פה משהו ייחודי בגלל עניין הדת וזה מושרש אצלנו בדת קווים אדומים, יש אמונות שהדבקנו אותם לדת.

כלומר השאלה שלי, האם אפשר ללמוד מניסיון של תרבויות אחרות? אנחנו, המטרה שלנו לעשות שירות או סקר מה נעשה בתרבויות אחרות והאם אפשר ללמוד מהשיטות שלהם איך אפשר לתת מענה לבעיות כאלה. זה חשוב מאוד, אנחנו לא יחידים על כדור הארץ.

אני חושבת שצריך להסתכל על הייחודיות של החברה, כל חברה ספציפית, כי זה ממש שונה.

תודה רבה. מוחמד מחאזנה, בבקשה. ספר בקצרה על נגר המים.

שלום לכולם, ברוכים הבאים, אורחות ואורחים. אני מוחמד מחאזנה, חוקר בתחום האקלים. עוברים עכשיו מהאלימות במשפחה לאלימות של האקלים.

איזה אקלים? יש הרבה סוגים.

האקלים בארץ או במזרח התיכון ובכל העולם.

איזה אקלים, אקלים חברתי או - - -

אני אדבר על סביבה, על נגר מים, על נגר מים עירוני. אני מודה למר עודה שהזכיר, אולי במקרה, את אום אל פחם וקלנסואה. אנחנו לקחנו במחקר שאנחנו נדבר עליו, מחקר נגר מים ממטרד למשאב. יש לנו מטרדים, כפי שאמרנו, אלימות של הנגר, ויש הרבה נזקים ואתם שומעים, כל הזמן יש לנו בעיות ולפעמים קורבנות לצערנו היו בעבר.

הצוות שלנו, אני וחוקרים אחרים, קיבלנו מימון ממשרד החקלאות בנושא הזה. כפי שהזכרת, מר עודה, לקחנו את אום אל פחם וקלנסואה, יש פערים, הם ממש שונים, אנחנו מדברים על אזור הררי וטופוגרפיה שונה, גיאוגרפיה שונה, קלנסואה היא מקום נמוך יותר, כפי שהזכרת. עשית שיעורים, זה בטוח.

זה הכול נכון, למעט הנגב. בנגב, גם רהט ואחרים, אבל המשולש, הגליל, זה ממש הררי ביותר.

אנחנו לקחנו שני יישובים הכי פגועים. אנחנו מראים רק תמונות, אתם רואים צפיפות. אום אל פחם, זה מהצד המזרחי דרומי. הצפיפות של בנייני המגורים מחריפה עם הזמן כי אנשים בונים למעלה בכל מטר, כבר הכול אטום, גם מלמעלה רואים את הטופוגרפיה ורואים כאן את היישובים האחרים עד לים, זכרון יעקב והים. זה הגובה המקסימלי.

תודה, תמונה יפה, אהבתי.

את זה צילמנו בתקופה של הבחירות. אתה יודע כמה חשבתי על זה? זה לא במקרה. ידעתי שתבוא יום אחד.

זאת ההצעה שהגשתי בטכניון בתכנון ערים וזה על קצה המזלג, לצערי, כי זה לוקח הרבה זמן. בנייני הקומות, מחוסר שטחים לבנייה, לרוב בלי היתרי בנייה גם כן, השטחים אטומים לגמרי, אין אפילו מקום למים לחלחל. פעם היה קצת גנים. מה הבעיה? שיטפונות כמובן בכבישים, היות שיש עליות וירידות, יש לנו שיפועים בכל מקום, והשטיפה גורמת לזיהום של המים, בעיקר אחרי הקיץ. יש בעיה, הכי חשוב, של עופרת וקדמיום, חלק מהמים האלה לצערנו מחלחלים למים תת קרקעיים והמטרה של המחקר הייתה למנוע את הזיהום, דבר ראשון. בעיה שנייה, מתערבבים עם מי ביוב. לצערנו הרבה אנשים, עשינו סקר אגב, מערבבים את המים של הגג, מחברים למערכת של הביוב, מהמרזב לקו הביוב ישר, גגות בניינים, חוסר שליטה על מי הנגר, אתה רואה מהמרזב לרחובות. לא רק באום אל פחם.

אתרי אשפה פיראטיים מכל מיני סוגים, תודה לאל לא חסר. מגרשי גרוטאות רכב, במיוחד בקלנסואה, עשרה לפחות שראיתי, שהמים שוטפים אותם ומחלחלים. ניהול לקוי של כל האזורים. אנחנו רואים כאן באום אל פחם באדום את המפגעים, פסולת מסוגים שונים, אם זה תעשייה ואם זה לא תעשייה. דוגמה לכך, זה האזור המערבי לגמרי של אום אל פחם. כשאתם עוברים מכביש 65, זה בתי הספר שאתם רואים, זה דוגמה למפגע אחד. למה אני מראה את התמונה? זה האופי של השטח ומקדם החלחול של מי הגשם הוא 0.2. יש לנו אדמה כבדה, בשונה מקלנסואה, שהאדמה חולית. זה שונה לגמרי.

המטרות העיקריות. כמובן הגבלת חלחול מי נגר ברמת המקור. איפה שהמים יורדים אנחנו מעוניינים שהם יחלחלו, אם זה בגן או במקום פתוח, או שטחים פתוחים. מניעת זיהום מי נגר המיועדים לחלחול למקום תת קרקעי. בתור מטרות כלליות, תראה מה עשינו, מה הצלחנו ומה לא הצלחנו. מניעת בזבוז מי נגר. זה עובר בסוף לחוף הים דרך נחל חדרה, מתחבר מוואדי ערה לחדרה. ניצול מי הנגר למטרות חקלאיות כמובן לכל מיני דברים. אם אנחנו מנצלים את מי הגגות לפחות. למה מי גגות? אנחנו נדבר על זה.

אנחנו רואים את קלנסואה שונה. בקלנסואה אנחנו רואים את המפה הטופוגרפית, אתם רואים מ-0 עד 30, אנחנו רואים פה גובה מעל פני הים. כל האזורים מסביב גבוהים יותר ומזרימים את המים אופקית לקלנסואה וגם אנכית מלמעלה מהשמים, יש להם שני מקורות. אז יש לנו בעיה מורכבת, אבל היא פחות קשה מאום אל פחם בהרבה. יש כאן נחל אלכסנדר, ולא הר אלכסנדר, כמו באום אל פחם. הנחל הזה נעשה דרך הממשלה לפני יותר מ-20 שנה לפתור את הבעיה, לצערנו הוא לא מנוצל. למה? אני לא יודע למה. אתם תסתכלו, כל שנה יש לנו הצפות או ונציה זמנית. זו הכניסה הראשית.

לצערנו זה קורה לא רק אצלנו, גם בערים יותר מפותחות, יהודיות.

מה הסיבה? זאת התשובה.

יש מכרזים, אבל אנשים לא עושים את העבודה.

מערכת ניקוז מ-1988, 35 שנה. לא רק זה, זה היה באוגוסט, אין תחזוקה לצערנו. אני דיברתי עם אנשים בעירייה, הם אמרו לנו שאם רק היו מטפלים בניקוז היו פותרים את כל הבעיות. אנשים אמרו, גם אלה שעובדים במפעלים.

גם הנושא של תכנון כבישים בכיוונים ושיפועים לא נכונים. התכנון לקוי, במקום להוליך את המים בכיוון של הוואדי, המים הולכים לכיוון הכניסה. אגב, זה היה המהנדס של העירייה.

חוזרים לאום אל פחם. רואים את השיפועים שונה, באדום אנחנו מדברים על 40 מעלות וירוק אפס מעלות. אתם רואים את הפערים וכאן את הכניסה של אום אל פחם, כביש 65, אנחנו רואים את כל השטח הזה, כל המים מתנקזים מהצד של העיר. השטח הזה שונה לגמרי, זאת אומרת כל המים באים מהכיוון הזה.

אנחנו התמקדנו לפתור את הבעיה של המים שיורדים מהגגות, למה? כי רוב המים, כמעט 40%-30% מהשטח הוא גגות, אם אנחנו שולטים על מי גגות וזה לא קשה, אגב, בכלל, בסקר הם אינם מנקזים למה? כי הם מנקזים לרחובות ישר, לצערנו, המרזבים, וחלק עובר לביוב, אפילו המנכ"ל של התאגיד שלנו אמר שהסקר לא מדבר נכון כי הרבה יותר אנשים מזרימים לביוב, לצערנו. גגות בניינים, מה המטרה? כמות הנגר הנפסד על ידי אצירה, אגירה או עיכוב זרימה. הבעיה שכל המים אחרי חצי שעה של סופות גשם, אנחנו לא מדברים על גשם רגיל, בגלל זה אחרי חצי שעה רואים סתימות ורואים הצפות. יש סרטון שהמכסה עף. מניעת זיהום מי נגר משיטפונות, לגרום חלחול.

מה הרעיונות שלנו? מרזב עם פילטר. אני מראה לכם תמונות. זה הרעיונות שלנו. אנחנו שמים מרזב, בתוכו יש פילטר. הפילטר הזה קודם כל אוגר מים יותר זמן, אפשר לעשות כאן ברז כדי לשלוט בזרימת המים החוצה ולכוון אותם. סליחה על הקשקושים האלה, עשיתי את זה ברגע האחרון, יצירת קיר ירוק כאשר אנחנו עושים מרזב בחומר גמיש שנעשה מכאן עד לכאן ולולאה מסוימת ועושים פתחים ובפתחים האלה אנחנו שמים עציצים של צמחי נוי והמטרה היא יצירת קיר ירוק. זה לא קשה בכלל.

עוד רעיון, אני לא רוצה לדבר עליו, יש כל מיני טיפולים שאני לא רוצה להיכנס אליהם, מה שעשינו, עשינו שני דברים. אגן חלחול בחצר פרטים, זה שלב ראשון, חופרים, מוציאים את כל העפר, שמים אבנים אשר סופגים את המים או אוגרים את המים, אחר כך שמים אבני חצץ ומכסים אחר כך. זאת אומרת כל מה שיורד מהמרזב בחצר של הבית יורדים באגירה ומחלחלים. אפשר לעשות את זה לפי גודל הגג, לפי השטח של הגג. עשינו בבית ספר את אותו פטנט. פתרון אחד אני לא אציג, זה פתרון טכנולוגי, יכול להיות שהוא עם זכויות, אנחנו לא נציג את זה.

תודה רבה.

תודה רבה על ההקשבה.

ד"ר רג'א שקייה, חוקר מהראשונים במרכז, זכה בהרבה מחקרים והייחודי אצלו, מאמרים כל שנה, מאמרים ברמה גבוהה, מאמרים עם אימפקט פקטור מאוד גבוה, הגיש הרבה פעמים למשרד המדע ולא זכה, מקווה שתצליח הפעם. תפדאל.

נקלטתי במו"פ בשנת 2004 והקמתי יחידה מיוחדת של מחלות תורשתיות. האמת, הייתי רוצה שד"ר יאסר יהיה כאן ולא שם, כי אז כשנקלטתי התחלתי לבדוק בשטח מה קיים ואחד האנשים שהתייעצתי איתם זה ד"ר יאסר, הוא היה ראש המעבדה לגנטיקה בבית חולים עפולה והזמנו אותו לכאן כחוקר והתחלנו לקבל ממנו ייעוץ והדרכה מאוד ייחודית, איך לבנות את התשתית הראשונית של היחידה ואחרי שנתיים הוא הלך לפוליטיקה ואני המשכתי בחקר המדעים.

חקרנו מחלות תורשתיות כבר שני עשורים באוכלוסייה הערבית. באוכלוסייה הערבית יש בעיה מאוד גדולה, גם במגזר היהודי, של מחלות תורשתיות, אבל הסיבות הן שונות. באוכלוסייה הערבית הסיבה העיקרית היא נישואי קרובים. נישואי קרובים הוא מנהג יותר ערבי מאשר דתי כי לרוב דת האיסלם לא תומכת בנישואי קרובים, אבל מבחינה תרבותית ערבית נישואי קרובים די מקובלים ואפילו יזומים ולכן מרבית המחלות התורשתיות הרצסיביות מופיעות באוכלוסייה הערבית בארץ. באוכלוסייה היהודית יש גם מחלות תורשתיות אופייניות למגזרים השונים, אבל הבעיה שם היא בגלל שהחברה היהודית מאות שנים התחתנו בתוכם.

אנחנו התמקדנו באוכלוסייה הערבית. בהתחלה רצינו לבדוק מה קרה במשולש, המחקר הראשון ב-2004, 2005 ו-2006, מה שקיבלנו ממשרד המדע, בקשר לנישואי קרובים כביו מרקר למחלות התורשתיות. בדקנו בארבעה יישובים וחשבנו לבדוק מה הם הגורמים השונים לנישואי קרובים, אם זה מצב סוציואקונומי שונה או גם גורמים אחרים. זיהינו גורמים מסוימים והמשכנו כמעט כל שלוש-ארבע שנים לבדוק מה קורה, גם מבחינת השכיחות וגם הגורמים השונים. לרוב יש ירידה, עד שנות ה-2000 ובשנות ה-2000 להיפך, יש חזרה להעדפת נישואי קרובים ויש עלייה תלולה. היום אנחנו כמעט באחוז ארצי של 30% נישואי קרובים באוכלוסייה הערבית, בדרום זה יכול להגיע עד 60 ובאזור חיפה פחות, 25, אבל בממוצע כללי זה די גבוה.

כשאתה אומר קרובים זה מבני דוד?

זה ויאבילי, אבל כל עוד זה בני דודים שניים זה נחשב כנישואי קרובים מבחינה גנטית. זה חלק מהמאמרים, כפי שאמר ד"ר אברהים, בתחום הזה. אחר כך עברנו למוקד העיקרי, שזה המחלות התורשתיות הקיימות באוכלוסייה הערבית, ובנינו איזה שהוא מודל כללי שיהווה לנו לאורך כל השנים, זה להתחיל בקשר עם רופאים, לבדוק איזה מחלות לא הצליחו לאפיין, כי זה מה שמעניין אותנו גם מבחינה מדעית וגם כתרומה לקהילה. בזמן שאתה מאפיין את הסיבה אתה יכול לעזור באמת לחולים. כל עוד שאתה לא מאפיין את הסיבה אתה לא יכול לדעת.

הבדיקות הגנטיות עלו בהתחלה המון כסף והקופות לא שילמו לחולים והיום יש חלק מהקופות שמממנות חלק מהבדיקות האלה, אבל לרוב אין, כאילו עד היום לא כל כך קל להשיג אישור לבדיקה גנטית. אז זה היה פתרון קהילתי לחלק מהמשפחות, לאפיין להם את המחלה ולחזור בחזרה ולעזור להם או בתרופה, אם קיימת, או אפילו במה שנקרא PGD, זה הפריה חוץ תאית, מטרה שהילד השני והשלישי חס וחלילה לא יהיה חולה.

אז לקחנו דוגמאות, בדקנו דנ"א ובדיקה גנטית שלרוב עשינו את זה בחברות מחו"ל או בבדיקות במעבדה אצלנו ואחר כך חזרנו עוד פעם, כפי שאמרתי, לחולים עצמם במטרה לעזור להם. בתחום הזה יש לנו סדרה די גדולה של פרסומים. העיקר זה לא רק הפרסומים המדעיים, שהם ברמה בין-לאומית, אנחנו לא מדברים אפילו על רמה ארצית, אלא בזמן שאנחנו מגלים ויודעים את המוטציות וגם בעולם יודעים את זה אתה יכול לאמת את הממצאים וגם להעלות את המודעות לבדיקה של עוד אנשים ובסופו של דבר גם להתחיל לבדוק את המנגנון הביוכימי ולעלות על מחלות.

וגם מבחינה כלל עולמית, אפיון גנים חדשים הוא נושא מאוד חשוב ואנחנו שותפים למספר גנים כאלה, כמו קלאן 8, כמו WWX, שאנחנו היום רושמים שגילינו את הגנים האלה והם התפרסמו בעולם וגם באופן מקומי. לאחרונה, בשלוש-ארבע השנים, גילינו שמחלת הסכרת גם באוכלוסייה שלנו בשכיחות די גבוהה והתחלנו לחקור בזה ולראות מה גורמי הסיכון במטרה שאם משרד הבריאות או כל גורם אחר רוצה לבדוק תכנית התערבות הוא יכול לזהות אותם.

זה משהו גנטי, הסכרת?

יש לו בסיס גם גנטי וגם יותר סביבתי, זה שילוב של שניהם. זה תלוי בסוג המחלה, אבל לרוב זה יותר סביבתי. המטרה שלנו כאן במחקרים האלה זה לזהות את גורמי הסיכון למחלות הדיאבטיס ואז כל תכניות ההתערבות של משרד הבריאות יכולות להיות מובנות על בסיס גורמי הסיכון האלה.

חברים, מבחינתי חשוב שתעבירו למשרד את ההתרשמות שלכם ואנחנו חייבים לעזור למגזר.

אנחנו עובדים שנים עם מו"פ המשולש ואנחנו נמשיך לעבוד איתם.

עדי ויזנפלד הוא חוקר אצלנו, יש לו דוקטורנט חדש שמלווה אותו במחקר, נמרוד שאולסקי, כמה פרטים על זה.

שלום. אני עדי ויזנפלד. המחקר שלי הוא על גיאוגרפיה כלכלית אבולוציונית, שזה יחסית חדש בארץ, כמעט שלא התעסקו עם זה. המחקר הוא רק בתחילתו ולכן יש לי שקופית אחת ולכן זה רק להסביר על מה המחקר.

אתה יכול להזכיר שזה זכה ב-ISF.

כן, זה ממומן על ידי ה-ISF שאני זכיתי בו. גם יש לנו שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר אילן, פרופ' ענת צ'צ'יק שמנחה את נמרוד, אני ה-PI של הקרן הזאת.

אנחנו דיברנו פה על מדע וכל מיני תחומים שונים, איך אנחנו מייצרים אקו סיסטם מבחינה אזורית שמאפשרת את התנאים להיווצרות של חדשנות של בתי עסק מצליחים שחייבים לקיים תהליך התחדשות אחרת הם לא ישרדו בשוק, וגם במעורבות של שחקנים, כמו המכון הזה, כמו משרדי ממשלה, כמו גורמים בין-לאומיים אפילו, כל הגורמים בכל מיני רמות אזוריות, בין-לאומיות וארציות שמשפיעות על היכולת של האזור לספק את התנאים הדרושים, אם זה תקציבים, אם זה מד יניות, אם זה שיתופי פעולה עם אזורים אחרים ועם חברות אחרות. זה המחקר.

אני התמקדתי בשני אזורים, מה שקוראים בז'רגון left behind regions, אזורים שלא כל כך חוקרים אותם, לא כל כך מעניינים. אחת הסיבות לדעתי שזכיתי זה הרלוונטיות של המחקר. הדגש של המחקר שלי הוא האתגרים של אזורים שנמצאים בקרבת אזורי גבול, להישאר חסינים לכל מיני שינויים, אם זה סביבתיים, אם זה תרבותיים, אם זה גיאופוליטיים. אני בחרתי שני אזורים, העיירות הדרוזיות בגולן והאזור של ואדי ערה, שני אזורים שהם שווים בגודלם הגיאוגרפי עם אוכלוסיות, האוכלוסייה הדרוזית והאוכלוסייה הערבית, של מיעוטים אתניים.

ואני שוב מקצר, האזורים האלה תלויים בגחמות של, סליחה על שפת הרחוב, כל העולם ואחותו. אם זה קונים שבאים או לא באים לוואדי ערה, אם זה סטודנטים שכן לומדים בסוריה או לא לומדים בסוריה, כל הדברים האלה, התנועה של האנשים שמושפעת מגורמים בין-לאומיים ולאומיים ופוליטיים, מהומות, לא מהומות, קונים באים, קונים לא באים, סטודנטים ולומדים שם, לא לומדים, כן לומדים, כל הדברים האלה משפיעים על איזה דינמיקה של מעבר מידע, של תהליכי למידה, מאיפה אנשים לומדים, למה הם חשופים, שבסופו של דבר משפיע על ההתפתחות הכלכלית האזורית.

בגלל שהמחקר בתחילתו אני אתן שתי דוגמאות, ככה שתזכרו על מה המחקר הזה. למשל שאם יש בעיות, מהומות ואינתיפאדות ועניינים פחות קונים מאום אל פחם נוסעים לשטחים וקונים יותר באזור, אז האזור מספק יותר שירותים, יותר מוצרים שהיו קונים פעם בשטחים, ביהודה ושומרון, קונים יותר באזור הזה, ואז הסוחרים עוברים אדפטציה, רגע, נתאים את המחירים, נתאים את המוצרים, נייצר יותר בגדים, פחות בגדים קונים בג'נין למשל. הדרוזים, נעצרה אספקה של תפוחים לגולן, אוי ואבוי, צריך למצוא זה. זה היה העיקר שלהם, יש שם בתי אריזות, הם היו צריכים להתחיל לישראל, משווקים לישראל, יש יותר תחרות.

כל השינויים האלה גרמו לזה שאנשים היו צריכים לשנות את ה – מה זה האזורים האלה? זה אנשים, זה משלח היד שלהם, זו הפרנסה שלהם. והאנשים האלה שגרים באזורים האלה, מלחמה בסוריה, תכנית טראמפ לגבי כן גולן בישראל, לא גולן בישראל, ישראליזציה של הדרוזים כי הם יותר מנותקים מסוריה. כל הדברים האלה גורמים לשינויים כלכליים.

יש פה גרף שאני אחסוך מכם, מה שחשוב בגרף הזה, אנחנו בודקים אבולוציה ו- resilientוכו', אבל מה שאני רוצה להדגיש הוא שהמחקר, לא רק שהוא מעניין, והוא מעניין, מאוד חשוב לנו בסופו של דבר לבוא עם המלצות מדיניות לאזורים האלה, איך האזורים האלה בכל הרמות, רמה אזורית, רמה לאומית ואולי אפילו בין-לאומית, שיכולים לעזור לאותם עסקים, לאותם מוסדות, לאותן מועצות מקומיות, איך להתמודד עם השינויים האלה לטובת התושבים, כלים מנהלתיים, מה לתקצב, מתי לתקצב, את מי לתקצב, אולי לחזות תהליכים שיכולים לעזור להם בהתמודדות עם השינויים האלה שברוב המקרים אין להם שום השפעה עליהם והם רק מושפעים מהם וסובלים ולפעמים גם מרוויחים. תודה.

יופי. תודה רבה. עכשיו האני, בבקשה. האני הוא חוקר משכמו ומעלה (ערבית).

אני האני ברהום ואני אציג את עצמי בקצרה. אני נקלטתי פה ממש בתחילת השנה, ב-1 בינואר, בזכותו של ד"ר מוחמד שהכיר לי את המקום הזה, אני מאוד מודה לך על זה. אני באתי לפה בהתחלה בתור מישהו שאמור לעזור לחברת הסטרטאפ טרייסולר ומהר מאוד הם קיבלו אותי בזרועות פתוחות להיות פה חוקר מן המניין והם מגשימים לי חלום בעצם, אני ממש עכשיו מגיש את התזה שלי ומסיים את הדוקטורט שלי מאוניברסיטת תל אביב עם מחשבה ללכת, יש לי הרבה אופציות והרבה הצעות בחו"ל לפוסט דוק, אבל אני פה הגעתי לחלום שלי, אני מאמין שאני אגשים פה הרבה דברים ואקים את המעבדה שלי ונעשה פה מדע טוב. אני אציג לכם בקצרה, על קצה המזלג, דברים שעשיתי בדוקטורט ואיך אני ממשיך איתם פה ומפתחים אותם לעוד כיוונים אחרים.

בעיקרון אני עובד עם החלקיקים שאתם רואים פה, זו תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני של חלקיקי אבנית, קלציום קרבונט. אפשר לעשות אותם בצורה שנקראת ווטרית וזה מאוד פורוזיבי, כלומר אפשר לשים בזה הרבה דברים ואפשר לעשות עם זה הרבה דברים. אלה דברים שעשינו במעבדה הקודמת שלי, אצל פרופ' פבל גינזבורג מהנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. בדקנו איך הם נכנסים לתוך תאים, כל הדינמיקה הזאת, מה טוב, מה לא טוב, עשינו איתם חישה של מתכות, מתכות כבדות גם, עשינו מזה תרמו אופטיקה וגם מניפולציה באמצעות לייזרים, פשוט מלקחיים אופטיים, זה נקרא optical tweezers. זה פרסומים שעשינו שם.

למה החומר הזה? החומר הזה, קל מאוד לעשות אותו ואנחנו מאסטרים בדבר הזה ועשינו מחקר על איך להכין את החומר הזה והוא קיבל תהודה גדולה בעולם. שלטנו על ה- aspect ratioשל הספירה, כלומר איך להאריך אותה, לקצר אותה וגם לייצר צורות שונות ועוד צורות שעוד לא פרסמנו גם. כמובן שאפשר להטעין אותו עם כל דבר ובתרכובות, כאילו לשים כל מיני דברים ביחד.

ולמה זה טוב? זה טוב כי כשאתה רוצה לשלוח תרופה למקום מסוים אתה גם רוצה לעקוב אחרי, לעשות מוניטורינג, אתה רוצה לשלוט על טמפרטורה, לחוש טמפרטורה, אז קוראים לזה labo particles, ככה אנחנו קוראים לדבר הזה. פה אתם רואים כל מיני דברים שאנחנו עושים איתו, עשינו איתו MRI contrast agent, שחרור תרופות מבוקר באמצעות לייזר ועכשיו אנחנו עומדים לנסות על השחרור שהוא יהיה באמצעות MRI, thermal therapy ופוטו שחרור שאני עושה גם עם ד"ר מוחמד, הגשנו גם כמה הצעות על איך להשתמש בחלקיקים האלה על מנת לבדוק הרבה תהליכים ביוכימיים.

זה ייכנס לכל התאים או שזה לתאים ספציפיים?

הספציפיות תהיה יותר בשחרור, אפשר לעבוד על ספציפיות, שיילך לתאים מסוימים, זה תחום בפני עצמו, אבל אנחנו יכולים לקחת את הטכנולוגיה הזאת ולעשות לה אדפטציה לחלקיק הזה. יש מולקולות מסוימות שיודעות לגשת לתאים מסוימים שאפשר לשים אותם על פני השטח. נגיד אם אנחנו רוצים שיילך יותר לתאים סרטניים אז אנחנו שמים עליו קצת סוכר ואז תאים סרטניים ידועים שהם קופצים על סוכר מהר, אז הם יבלעו אותו מהר. לדוגמה.

אבל בטכנולוגיה של טרגטינג, ד"ר ג'לאל גנאים הוא מומחה של טרגטינג והוא הקים חברה של הכוונה לתרופות שיגיעו ליעד שלהם.

זה ענף בפני עצמו, אנחנו לא מומחים בזה ולא ניכנס לזה. אנחנו פשוט ניקח טכנולוגיות כאלה קיימות. אחד הניסיונות שעשינו, ניסינו לעשות את זה בתוך מבחנה על תאים של סרטן מוח ויש לנו תוצאות שמראות איך אנחנו באמצעות אור יכולים לשחרר את התרופות האלה. זה מחקר שאני עכשיו עובד עליו עם ד"ר מוחמד וגם בשיתוף עם פבל גינזבורג, הוא גם שותף איתנו בדבר הזה. כאן רואים איך כשהפעלנו אור על תאים שהם גם עם החומר הפעיל שלנו, קומפוזיט מסוים, שאם אתה מפעיל אור הוא מאוד רגיש והוא משחרר תרופה יותר ואז יש לך יותר תמותה של תאים. פה רואים כיצד כתלות בלייזר החלקיקים קטנים, כלומר אנחנו ממיסים אותם באמצעות האור.

הדבר הזה זכה לשני פרסים, אחד מהם היוקרתי בפקולטה להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, פרס רוזנברג, ובשנה שעברה זכיתי בשני הפרסים האלה בפרויקט הזה ואני ממשיך איתו עם פרופ' פבל גינזבורג.

אלה דברים שכבר התחלנו לעשות אותם, זה תוצאות משבוע שעבר שעשינו אני ומוחמד, פה אתם רואים סתם צבעים, אבל בשבילי זה חלקיק, זה חלקיקים שעשינו, הם פשוט אליפטיים, והנקודות האדומות זה זהב. התמיסה כולה אמורה להיות ירוקה, פלורוסנטית, אבל אנחנו רואים שהירוק הוא יותר בכיוון של החלקיקים, כי בנינו אותם ככה שהם ייתנו יותר רזולוציה וזה מחקר שאנחנו עומדים לפרסם בקרוב ורואים שהירוק, יש יותר קונטרס שם וזה מאפשר לעשות חישה והרבה דברים נוספים.

ועוד דברים שאנחנו רוצים לעשות איתו, אנחנו גם בטרייסולר רוצים להשתמש בחלקיקים האלה, בתכונות שלהם, אינריצ'מנט ואנהנסמנט של הפוטוסינתזה, החלקיק הזה מפזר מאוד אור ולכן אפשר להשתמש בו לפיזור אור אחיד בתוך החממה וגם לפאנלים הסולריים. יש לנו מחקר שפרסמנו ב-Nano Letters לפני שלוש שנים כשהראינו שיש צמחים שאפילו מגדלים אותו על עליהם בשביל למקד את האור בתוך העלה.

ויש לנו עוד דברים, אתם שכחתם מה דיברנו בהתחלה אז אני אחסוך את זה מכם, יש לנו חזון ארוך וגדול ואנחנו מקווים שנעשה את זה. כמובן אני אומר לכם שאנחנו עושים הרבה דברים פה, אבל הכלים האלה, אין לנו אותם במרכז. נכון, התקציב הוא מכובד, 2.9 מיליון, כמו ששמעתי, אבל כלי כזה שייתן את התמונה הזאת, שהוא נמצא בשפע באוניברסיטת תל אביב, מיקרוסקופ קונפוקלי שנמצא בשפע באוניברסיטת תל אביב, כמעט כל חוקר בביולוגיה יש לו, או גישה או אחד כזה בתוך המעבדה, מכשיר כזה משהו כמו מיליון או שני מיליון, תלוי כמה אתה רוצה להוסיף עליו תוספים, וזה דבר שהוא בסיסי למחקר שאנחנו עושים פה ואלה כלים שאנחנו חייבים גם בשביל לחסוך. אם אני רוצה לעשות פה מדידה אני צריך ללכת לאוניברסיטת תל אביב ולבזבז יום שלם.

קיבלת.

והדבר הכי חשוב, זה סיכום משעמם, ככה אני עושה את השחרור, זו התאורה שאני עושה, פה התאים, פה אנחנו רואים את החלקיקים בתוך גרעין תא ודברים, פה אנחנו שולטים על החלקיקים באמצעות לייזר ועוד הרבה דברים שאנחנו עושים. אלה הפרסומים שעשיתי בנושא הזה.

ואני רוצה להודות, כמובן אם שכחתי מישהו אני מתנצל. אני מודה לכולם כמובן שקיבלו אותי פה, אני אוהב את המקום הזה ואני מודה, מוחמד, תודה רבה שעזרת לי לבוא למקום הזה, אברהים קיבל אותי בזרועות פתוחות ורחבות, ד"ר מוחמד, ניזאר וכל הקבוצה של הטרייסולר, אני מודה לכם וכמובן תודה לפרופ' פבל גינזבורג.

אחרונה וסופית אלחאן עבאסי, היא תגיש לנו על הפרויקט של שיתוף פעולה עם הרשויות בתחום ניקיון המרחב הציבורי. סיפרתי לכם, זה פרויקט שזכה לשיתוף פעולה עם שלוש רשויות מטעם המשרד להגנת הסביבה. אלחאן גם תציג את תחום הלימוד והמדעים לתלמידים, היא ועלא. בבקשה, קצר ולעניין.

בנוסף לחלק המדעי יש עוד יוזמות חברתיות שהמו"פ יזם, אחת מהן זה פרויקט ניקיון המרחב הציבורי בסיוע המשרד להגנת הסביבה. בעיקר יש לנו הערכת רמת הניקיון ברשויות המקומיות והכנת תכנית לעידוד הניקיון במרחב הציבורי כאשר הפתרונות מבוססים על כלכלה התנהגותית.

מה שאנחנו עושים, זה דוגמה מכפר קרע, אנחנו לוקחים כמה נקודות מכל יישוב או כפר ולפי הנקודות האלה אנחנו ממיינים את הפסולת שנמצאת שם, כלומר חוץ משאנחנו גם סופרים אותם, השלב הראשון זה היה סקר שאנחנו רק רוצים לדעת מה המצב הקיים בכל יישוב ויישוב.

מה הכי הרבה?

זה סיגריות. הכי נפוץ. ממש לוקחים את האזורים או המקומות שממש צריך לטפל בהם ועושים כל מיני רעיונות שמתבססים על העיקרון של כלכלה התנהלותית. אלה דוגמאות לפחים או אשפתונים לסיגריות, לפארקים או לבתי ספר. גם דאגנו שיהיה ייצור מקומי, מהאזורים שלנו או מאזור המשולש וגם אנחנו עובדים עם ציירים מכפר קרע שרוצים לשלב את אמנות הרחוב ויש כל מיני משחקים שאנחנו שיחקנו בהם כשהיינו ילדים, ציורים על הפחים, כל מיני רעיונות. גם זה רעיונות לציורים על גדר מהעולם הערבי דווקא.

בנוסף לכך יש לנו עוד פרויקט שאני והשותפה עלא חאג' יחיא, בלעדיה אני לא יכולה לעשות כלום, קרן המדע, אנחנו מקבלים בתי ספר מכל האזורים, לא רק דווקא מאזור המשולש, גם מהצפון, יש לנו כרגע יותר משמונה בתי ספר, בעיקר אנחנו משלבים את הלימוד במשחקים, בניסויים, שתהיה להם כזאת חוויה. אלה תמונות עם תלמידים וזהו בעיקר.

תודה רבה. אנחנו נלך לחממות לראות בפועל מה אנחנו מייצרים, מה אנחנו עושים.


(סיכום הישיבה)

אנחנו מבחינתנו, זה שהגענו למקום הזה זו אמירה ואנחנו לא רוצים שהעניין יסתיים באוכל הטעים שאכלנו, אלא מעכשיו נתחיל ביחד והמבחן שלנו, של כולנו, בעיקר שלי ושל ד"ר יאסר חוג'יראת ושל הוועדה כולה, זה לממש את מה שביקשתם, זו זכותכם, ואני חושב שאם אנחנו רוצים להצביע על נקודה שהיא זו שתביא לתוצאה שאנחנו רוצים המילה היא עקביות. במידה שאנחנו בכל שבוע נהיה בקשר, לאן הגענו, מה עושים בשבוע הבא, כך אנחנו תוך חודש-חודשיים נתחיל לראות פירות.

אני רוצה לחלוק על חברי, זה משהו פוליטי, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לנהל את זה ביחד. חברים, אני מאמין שזה לא קואליציה ואופוזיציה, יש דברים שהם זכות הציבור וזה לא צריך להיות קשור בעמדה פוליטית. נציגי תל אביב נמצאים באופוזיציה משנת 77' כמעט 80% מהמקרים, אף אחד לא אמר לתל אביבים: אני רוצה להעניש אתכם או לתת לכם פחות. לקשור את הזכויות בעמדות פוליטיות זה דבר לא נכון כלל וכלל, מה גם שהמדינה הזאת יודעת היטב לתת ביד ולקחת ביד השנייה, למשל אומרים לך, אתה יודע מה, אתה מתעקש, רוצה להפיל את הקואליציה, רוצה עוד שני מיליארד שקלים? ניתן לך, אבל בשביל להחזיר אותם מעלים את שכר החשמל, את שכר המים, אז האזרח הפשוט ירגיש עם הזמן, יוודא שלקחו לו ביד השנייה.

לכן התפיסה צריכה להיות כוללת. חברים, אנחנו הסתגלותיים, לא בדלניים, אנחנו רוצים להשפיע בצורה הישירה ביותר עם תפיסה כוללת אחרת נהיה כמו החרדים שנמצאים בממשלה שמצבם לא השתפר אף פעם, מצב החרדים עצמם, אף פעם, למרות שב-80% בממשלות הם שם בפנים, למה? כי נתנו להם ביד ולקחו ביד השנייה. העמדה צריכה להיות הוליסטית.

תודה רבה לכם, לכולכם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:30.